בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — בראשית (2026-10-05)

כד תשרי- פר' בראשית · יא
(תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ב )אלף שמ"ג
גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר,בקול רינה וחדוה
לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב,לרגל שמחת בית צדיקים
בת לנכדו פרע"ח
הרה"ג רבי יעקב מאיר משולם שליט"א
בן בנו יקירו
הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א
והברכה אחת היא להסב הדגול
כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
, ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים,ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא
. על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א, להדריכנו בנתיבות חיים,ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא
..."î¾ðš þ×ïñ îðîíî î−ð−½ì ’íñ îþôï"
,ó−êþîòí ó−ô−ë ,ê³îòô−íôð êñ−®ë ,¾ðîší ñ®ë ³î½ìñ íëîþôí í−×ïë î×ï þ¾ê ó−òôêòí ó−êþîší ö−ëô ó−ôñ¾î ó−ëþ
ó−¬−¬þôí ó−¼èþí ³ê ì−®òíñ êò ñ−êîò −× ,í¾šëî íñê¾ë îò−òõñ îêë ,íþî³ ³ìô¾ - ¾îðší èìëî ,³î×î½í èì −ô− ³¼ë¾
þ¾×îôí þõî½í −× ,þë¼ë îòê¬−ë þë×¾ −õ× ,îò³êô ë íð−ë× í¾šëî íñê¾ µê ,ó−ëþ ó−ô−ñ îðô¼− ö¼ôñ ,µ×ñ î×ï þ¾ê
óñîê ,íô¾òí ñê ó−¼èîòí ó−þëðíô êîí −× ,³−òìîþ ³îñ¼³í ëè¾î þêî³ ,ñëèîôí þëðëî ó−−ô¾è ó−ñ×ë þê³ñ ñ×î− êñ þ³î−ë
î¬þìò¾ ³îðîšòëî ³îþîê −®î®−òë ó−êþîší î¬−ë−¾ ³¼ë ,’’ñêþ¾− −òëë ’ð¼ñ’ ³êïí íþ−¾í í−í³ ö¼ôñ’’ ,’î¾ðš þ×ïñ’ îðîíî šþ
...’í ³êþ−î ³ëíêñ óëëñ þþî¼³−î ,¾îìë ³îêþñ î×ï þ¾ê ó−¬−¬þôí ó−ðô¼ôíî ¾ðîší ³îêþôë îôñ îþ×ï− ,ñ−îèí è"¼
ó¼îòë ³îïìñ ,¾êí ðîô¼ ë−ë½ µñí³íñ ,¾ðîší ñ®ë ³î½ìñ îò−×ï¾ ñ¼ - "îòñþîè ó−¼ò íôî îòšñì ëî¬ íô îò−þ¾ê"
þ³î−ëî ,öî®þíî ó−ôìþí ¾ðîì ñ¾ ó−¾îðšíî ó−ñ¼òí ó−ô−ë í¼î¾−í −ò−−¼ôô öî¾¾ë ó−ô ëîê¾ñî ,¾ðîší ³ðîë¼ ñ¾ íî−ï
...!í³ñ¼ í−ñêô ³ëíñ¾í¾ ð¼ ¾êí −®î®−ò ð"½ë îïìê îòë ¹êî ,íïí èìí ³þ®¼ −ò−ô¾ íï ëè¾òî ¾îðš óî−ë
öëí öê× ,ëî¬ −ñ ó−šîñê ³ëþš þ¾ê ó−ô− ,îñê ó−ñ¼òî ó−¾îðš ó−ô−ë ,¾õòíî ëñí ½î×í ³è−ïô þìêñ ,ñêî¾ öëí öê×î
???¬−−šþ×¼í êïê î® ,íêñõîôî íêñõò ³îôôîþ³í îï×ñ ³îñ¼³í îï×ñ ,îñê× ’輬 ¼è−ñ−−í’ñ îò−×ï íô ³î×ïë ñêî¾
íôí ñêþ¾− −òë −× ,ó−ô¼õ íô×î íô× ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× ,öëþëþ ññôô −õô í¼ô¾ò þë×¾ −õ× µ×ñ íëî¾³í
óê ¹ê .óò−ì ³ò³ô íìî³õíî íêñôí îð−ô îò−ñ¼ ¼−õ¾ô ,îòë ñ¼ î−ôìþ îþô×ò¾ öôìþí ëê× ³"−¾íî ."ó×−šîñê ’íñ ó³ê ó−òë"
."³−¼ëð −êô ñ× −òë ñê¾ :îò³−êô ðìê ñ×ñ êþîš êîíî ,î−ôìþ îñèñè³ò ð−³¼í −õî½−× ³ôìô - í¾¼ò¾ íô þë¼ë í¾¼ò
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
.ה.ב.צ.נ.ת
פר' בראשית∙ א · תשפ"ז
í¬−¬þôí íì¬ëíí - "¾êí µî³ô þëðô þõî¾í ñîš"
³îõší ðô¼ô ëè¾òíî ¾îðší ðô¼ôí ³¼ë í−í ,³îëëñí ñ× ³ê ìñõî ó−õ−½í ³îôê ³ê ¼ï¼ï þ¾ê ,³îþþî¼³íí ó³îì
,ó−þîþô³ −×ëî −íò µî³ô ¼šë ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× öôêòí í¼îþí îò−¼îþ îò−ëê ñ¾ ¾ðîšë îñîš þ¾ê× ,³î−ò¾
îðî¼ëî .³îššî¾í ñêþ¾− ³î¾õò ñ× ñ¼ êõþôî −þ® ¹−¼þí ê³ìô êðìëëî ,íþî³í þ¼® ³êî ¬þõíî ññ×í ³þ® ³ê ëê×¾×
ï−þ×íî íô×ìë î−õ ³ê ì³õ ,óñî¼ ðî½− š−ð®í ¹½î− ðèò× öîî×ôí ³−¾−¾í íõšíë ,íþî³í þõ½ñ µîô½ ,¾ðîš óîšôë ðôî¼
:í¾−¼þôí íì¬ëííî íïþ×íí ³ê
:þôîñ ë−−îìô −òê ñëê ,þôîñ êñ îê þôîñ óêí −³ë¾ì !ó−þš− ó−þîìë ,ó−ëî¾ì ó−×þëê !þ¼ðò−š ¼¾−ð−ê ¼þ¼−−¬"
ó−ñìîô îï ³−êñ−¼î í¾îðš íìô¾ë¾ −êðîîë¾ −þí ,íï× ¾îðš öôïë ,íñê× ó−ñ¼ò ó−¼èþë !ó׳þõ× −òê −þí ,ñêþ¾−
- í−í¾ íô ñ× −ïê ,³î−íñ µ−þ®î −îêþ¾ −õ× èíò³íñ óî−íô îô®¼ ñ¼ ñëšô¾ ðìê ñ× .šìôò ñ×íî ,³îþ−ë¼í ñ× ñ¼
óî¾ ðî¼ îñ í−í− êñ !íþî³ þõ½ ð−ñ ,¾îðš óîšôë !ì−¬ëô −òê ,−šò í−í− êîí - −ô®¼ ñ¼ ìšîñ −òê !−³î−þìê ñ¼
−þðè îô®¼ ñ¼ ñëš−¾×î .þîôè š−ð® í¾¼−−¾ −þí ,−šò ³î−íñ îô®¼ ñ¼ þîô¾− íêñíî óî−íô óê !ññ× þëð óî¾ ,óèõ
óî−íô þ¾×î ó−−ô¾ êþ− −ðîí− ³î−íñ îô®¼ ñ¼ ñëšñ ,ö¬−−š¾−þêòí ñ× ³ê î−ñ¼ô µ−ñ¾íñî šîþïñ ,µñ−êî öê×ô í¾îðš
.ó−þîí¬î ó−¾îðš óñî× î−í−î ,"ñêþ¾− ³ð¼ ñ×ñ ìñ½òî" í−í−î ,"ñ×í ñ¼ ñìîô −òê" í"ëší þôê− ïê - ,íêñíî
³êï ñ× !ó−ô¾ −þ¼¾ ó−ì³õòî ëñí šþô³ô öî−½−òë íð−ô¼î íëî¾³ ñ¾ ðìê ¼èþë íë¾ ,íô®î¼-³ëþ í−−×ïñ íï ðô¼ôë îò−×ï
,¹ñîì öò¼× í−í³ êñ ³îþþî¼³íí¾ −ð× !í¾¼ôñ íëî¬ íñëš :þîþëî ¾þîõô ðìê −êò³ë ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× íò³í
óí¾ ó−ò−−ò¼ ,îëñ −òîõ®ôë ¼ðî−î þ−×ô¾ −õ× ðìê ñ× ,(ó−ñëíí) ö¬−−š¾−þêòí ñ× ³ê µ−ñ¾íñ þðèëî è−−½ë ïîìêñ îò−ñ¼ ñ¬îô
−³ëë íþî³ñ ó−³¼ ³¼−ëšë ð−ô³íñî ³îëþíñ ðëë ðëî ."ñëí ñ×í ó−ñëí ñëí" ³ñíš þõ½ë ó×ìí þôêô×î ,ìîþ ³î¼þî ñëí
.èìí ³ñ−¼òë ¬"íî¾ë î¾ðš ³îþëðë ê"¬−ñ¾ öþô š"× þþî¼ þ¾ê×î ,îò¾þðô
,’íëíêô íëî¾³’ ññ×ñ îêëî î×ï¾ ð¼ ,ó−ð−½ìí −õñê ³ê íõõê íëè¾ò ³îþþî¼³í !¾ôô íþî³í ³ñëš ðô¼ô íï í−í
ó−ëþô íëî¾³ëð ,í¾ô ìô¾− š"íõ½ô íëþí ó−ô¼õ ê"¬−ñ¾ öþô š"× ê−ëí þ¾ê×î ,ñêþ¾−ô þîë−® µî³ë íï í−í¾ ¬þõëî
.³î−î×ï× îñ ö−¾¼ò ³îòîðï íêþ−ô íëî¾³ë ¹ê
îñëš−¾ îñê ñ×ñ ’îòòî®þ’ öîèþê −"¼ ¾èî−¾ ðìî−ôí ñ¬−îîšñ ó−ô¾þòí ñ¾ šò¼í ³îô× −"¼ −î¬−ë −ð−ñ êë þëðí
’ë ’ë óî−ñ ð¼ 5-5-5 íìîñ¾ ïòê® ñîš ³×þ¼ô −"¼ ¹þ¬®íñ ö−−ð¼ ö³−ò) îñê ó−ò−ò¼ë ³îëî¬ ³îñëš óô®¼ ñ¼
.(þšîëí ³î¼¾ë öî¾ìþô ì"þð
¬"íî¾ëî ,−þðò ñ× óðîš í¾þð) ê³¾ −êíë ó−ò³−êí ìþ−ë õ"ô× ê"¬−ñ¾ öþô š"× ë−ìþí¾ íôñ îò³îê ó−ê−ëô îñê ó−þëð
ðìê ¼èþë öî−½−òë ðô¼î îþ®− ¾ë× þ¾ê×î ,³îîê³íî ³îòî−½−òí −šô¼ôë ¼îš¾ í−í¾ ê³−®î® ö³ò ñ¼ ñ"ïìë êëîôí (¹½î−ð êï−õ¾îê
.ó−¾îðš ó−êò³ ð®ë ³ìê íñ¼ôë ¹õî³½íñî ³îñ¼ñ í×ï¾ ð¼ ,þ−íïô î−ïî ñîðè þîê ó−ô¾í öô î¾êþ ñ¼ ìþïîí - ³îþëè³í ñ¾
ó−¾š ó−−òìîþí ³îòî−½−òí îë¾ ,îòê îòþîðë :îò−ô−ë ’í ³ðîë¼ñ êñõò ðî½− îò¾− ê"¬−ñ¾ öþô š"× îò³îê ðô−ñ îñê ó−þëðë
þîê î¾êþ ñ¼ ìþîï - í¾îðšëî óî³ë èíò³íñ î³îîê³ ³ê ¾ëî×î ,îþ®−ë óìñò ,þëè³ô −ðîí−¾× ,ó−ôðîší ³îþîðí ñ×ô ó−ï¼î
−þëð ¼ðîò×î ,¾ôô ³î−î×ïñî ³îî®ôñ ñ×í óðêñ îñ µõí³−¾ −þí íëî¬í íñëší −ð− ñ¼¾× .’óðê ³ô¾ò ’í þò’ ñ¾ êþîò
.öëþš ³ñ−×ê× îñ ó−ë¾ìò ³îõ−þ¬î ³îñ−ëò ³ñ−×êî ³îòîðï îñ−õê¾ ,¼"−ï ’þõî½ ó³ì’í š"íèí
*
ó−ðîš−þíî ó−òîè−òí ,³îñ−õ³í ,¾ðîší ³îþëð ,ó−ôôîþô ó−¼èþ ó³îê ñ×ô ó−þëð þð½ îòô¾þî ó−òî−® îòë®í ,íï öî−ñ−èë þîôê×
³îþþî¼³íí ñ× −þí¾ ,þ−−òí −ëè ñ¼ íëíñí ¾ê ³ê šîšìñ ó−þô−−³ô îòê ö−ê .íþî³ ³ìô¾î ³þ®¼ −ò−ô¾ëî ³î×î½í èìë
³ò¾ ñ× µñíôë ó−þëðí íñê îò³îê íîîñ−¾ ,öîþ×−ïí ³ê þ−¼íñ ê−í îò³ôèô µê ;îòôîñ¾ −¾òê ñ¾ óëñ ìîñ ñ¼ íšîšì
.íëî¬ñ îò−ñ¼ íêëí ï"õ¾³
ð−ô³ þ¼ë− ,íþî³í ðîë×ñ ó−ëíñòí ö−ðîš−þë ,îò−³ìô¾ öôï ³¼ë îòñëš þ¾ê ³îëî¬ ³îñëš ,¾ðîš ¾ê −õ¾þ ó³îêî ö³− −ô
ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× îò−õê ìîþî îò−ò−¼ þîêô ñ¾ ³−ð−ô³í î³¾šë îò−ò−¼ô ¬îô− êñ ö¼ôñ ,îòëñë µ¾ðš ìîþ
.íëî¬ñ îò−ñ¼ ó−êëí ó−¾îðší ó−×îþêí ó−−õþîìí ³îñ−ññ îò³îê íîîñ−î ,’í ³ðîë¼ −ò−ò¼ þê¾î ,íþî³í ðîô−ñë ³îšïì³íë
íëî¾³î íìô¾ ñ¾ ðîš−þë îò×−ñî− îò¾êþë îò×ñô¾× îò−ò−¼ë ³îïìñ í×ïò - ’ó−šîñê −ñ êþë þîí¬ ëñ’ ñ¾ ³îþþî¼³íí ³î×ïëî
!öôê ,îò−ô−ë íþíôë îòšð® ì−¾ô ³êþšñ
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
.ה.ב.צ.נ.ת
פר' בראשית · ב · תשפ"ז
בזה מבאר מה שמצינו בחז"ל )ערכין כא ,א( 'כופין אותו יום שלישי י"א תשרי
עד שיאמר רוצה אני' ,דכיון שיאמר בפה רוצה אני, בימים אלו לא אמרו העקידה' ,למנצח' ו'בית יעקב'.
ממילא יתעורר שגם בלבבו ירצה באמת .ומאריך שם אחר תפילת מנחה הגיע לביקור בקו"פ המחותן כ"ק
שהאדם צריך להרגיל לשונו בדיבורי וידוי ,להתוודות הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א ,וזהו תוכן השיחה:
לפני ה' על עוונותיו ועל חטאיו ,ולומר בכל עת ,אנא גאב"ד מאקאווא התעניין בשלום מרן שליט"א וכו':
השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך וכו' ,וכאשר יתמיד מה היה הדרשה בכל נדרי?...
בזה יקויים בו שכר מצוה מצוה ויתעורר לתשובה מרן שליט"א :הזכרתי מהמובא בספר מנחת עני -
שלימה גם בלב פנימה. שמחברו הגאון בעל יד החזקה על הרמב"ם היה אדם
הסמכתי לזה מדברי מרן אאדמו"ר זי"ע שגם האריך גדול ,ויש לו הסכמה נלהבה מהישמח משה זי"ע כשעוד
בכגון זה ,והביא מדברי השל"ה הק' )מס' יומא ,הל' היה רב בשינאווא -שמאריך שיש ענין גדול להתוודות
תשובה ,א; וראה נודע ביהודה מהדו"ק ,או"ח סי' לה ,ד"ה אלא בפה ,וגם אם האדם אינו מרגיש שהוא כבר אוחז שם
שאומר( דסדר התשובה הוא בתחילה אמירת הוידוי, ושפיו ולבו שוים ,ושאין לו חרטה באמת בפנימיות ,עם
ולאחמ"כ חרטה ועזיבת החטא .ולכאורה קשה לבאר כל זה יש ענין גדול להתוודות ולהוציא הדיבור בפה ,וזה
מפני מה סידר הענין תחילה בוידוי ורק אח"כ חרטה ישפיע עליו לטובה שבסופו של דבר יתעורר בלבבו,
ועזיבת החטא ,בעוד שעפ"י הסברא היה ראוי דכיון שמתחיל להתיש כח היצר על ידי תשובה בפה,
שתחילה יתחרט האדם מעומק לבו על עוונותיו מתעורר בקרבו נקודת רצון אמיתי לתשובה.
המוני אנשי-שלומנו מצטרפים להתחלת מסכת פסחים בדף השינון ,ביום ראשון הקרוב
**
"הלומדים בלא להיבחן ,לומדים בלי יצר-הרע ...צריך ללמוד עם יצר-הרע כי זו היא הדרך לעבוד את ה'...
על-ידי שנבחנים במפעל 'תורתם משתמרת' ,זוכים ללמוד עם 'יצר הרע'"...
"אם בימים עברו היה צריך להסביר את התועלת שבמבחנים ,כיום אין צורך כלל להסברים ,כאשר מאות
אברכים כבר שינו את חייהם וכיום הם שמחים ומרוצים וכל הבית השתנה לטובה ...ולזה צריך יצר-הרע ,כדי
שיהיה חדוותא דשמעתתא ושמחת התורה"...
מתוך דברות הקודש בשוה"ט בנעילת חג שמחת תורה
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
=================================================
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם המאור הגדול לממשלת התורה והיראה ,חסידא
ופרישא ונהורא נפישא ,מעוז ומגדול ,תל תלפיות ,מרא דכולא דתלמודא ,המאיר לעולם כולו
באור תורתו וצדקתו ,ענוותן כהלל ,על ישראל הדרתו ,ה"ה חתנא דבי נשיאה
שליט"א כ"ק הגאון הצדיק גאב"ד קרית הבעש"ט
ולבנו ברו"ך הכשרון ואוצר סגולה ,משנתו רב ונקי ,סיני ועוקר הרים ,בור סיד שאינו מאבד טיפה,
מורה ודאין בעיר בני ברק
שליט"א הרה"ג רבי נפתלי צבי מוטצען
לרגל שמחת בית צדיקים ,שמחת אירוסי נכדתו -בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ
החתן המצויין בתורה ויראת שמים ,בנש"ק
כמר לוי יצחק נ"י
בן הרה"ג רבי שמואל דוד שניאורסון שליט"א
ובברכת מזל טוב לסבים המאורות הגדולים ,הגה"צ המפורסמים
כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א כ"ק האדמו"ר משאץ שליט"א
והגה"צ רבי יוסף משה שניארסון שליט"א -ראש ישיבת טשעבין
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים,
מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א
פר' בראשית · ג · תשפ"ז
בהכנה למצוות סוכה ולולב ,וכיון שעל זה איכא שכר ויקבל על עצמו שמכאן ולהבא לא יחטא עוד ,ורק
מצוה בהאי עלמא הרי זה מגין שלא יבואו לידי אחר כך יתוודה בפה על מה שחטא ,ואיך אפשר
עבירה ,ולכן ימים אלו נקיים מחטא .ואף דבגוף להתוודות כשעדיין אין מתחרט על עוונותיו ושקוע
המצוות אמרינן )סוטה כא ,ב( דאגוני מגנא אצולי לא הוא ברוב פשעיו וחטאיו.
מצלא מן החטא ,היינו משום דשכר מצוה בהאי והאריך שעיקר החרטה שייך רק כשהוא מכיר בחומר
עלמא ליכא ,אבל בימים אלו דטרודין בהכנה למצוות החטא וגודל הפגם ,ולכן אמרו להתוודות תחילה בפה,
שפיר מהני אף לאצולי מן החטא. אף שאין זה עיקר הוידוי ,שכן על ידי זה יתעורר בלבבו
הגר"ש למברגר אב"ד מאקאווא נתניה :מצינו בחז"ל להכיר בחומר חטאיו ועוונותיו ,וכך ימשך לחרטה
)כריתות כה ,א( אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה אמיתית ולקבלה לעזוב החטא ,שזהו עיקר הוידוי.
מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים גאב"ד מאקאווא :אנו כעת בימים שבין יום כיפור
יום אחד... לסוכות ,ימים שאין חוטאים בהם ,סוכות הוא ראשון
מרן שליט"א :צריך להאמין שעיצומו של יום מכפר... לחשבון עוונות...
גאב"ד מאקאווא :כן כתב הרמב"ם )הלכות תשובה א ,ג(. מרן שליט"א :ביארו בזה )טור וב"י אורח חיים ,סימן תקפא;
מרן שליט"א :מרן אאדמו"ר זי"ע אמר בזה )שפע חיים, שלה"ק ,מסכת סוכה ,פרק נר מצוה( לפי שבמוצאי יום
מוצאי יו"כ ,מאמר כא( טעם למה לא קבעו יום כיפור ב' כיפור עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עוונות
ימים משום ספיקא דיומא ,כיון שאם יקבעו עוד יום עד חג הסוכות.
יהא נראה שאין מאמינים באמת ביום הראשון שכיפר, גאב"ד מאקאווא :השל"ה הק' )מסכת חולין ,נר מצוה(
ואז יחסר בכפרה. כתב על זה שאין נראה בעיניו שהימים בין יו"כ
גאב"ד מאקאווא :איתא מהגר"א )ביארו הגר"א ,אור"ח לסוכות לא יעלו בחשבון' ,כי בודאי כל יום ויום יהיה
תרכ"ד( על ד' ימים שבין יום הכיפורים לסוכות ,שהם בחשבון האדם'...
יו"ט בפני עצמו ,וכמו יום הכיפורים במקצת. מרן שליט"א :חשבתי דלכאורה אם סוכות הוא ראשון
מרן שליט"א :ראיתי לאחד ספרי הדרוש הקדמונים, לחשבון עוונות כי עד אז עסוקים במצוה ,אם כן למה
שבעצם יום כיפור נמשך עד ערב סוכות ,ואז הוא גמר סוכות גופא אינו מגין ,והלא עסוקים במצות סוכה,
הכפרה ,וזהו חידוש גדול. ואולי יש בזה רמז למה שידוע מצדיקים שההכנה
אב"ד ק"צ טבריה :ידוע מהרבי ר' יהונתן זי"ע ביערות למצוה היא גדולה יותר מהמצוה...
דבש )חלק ב ,דרוש י( על הגמרא )יומא כ ,א( 'שטן ביומא גאב"ד מאקאווא :אם כן כל השלושים יום קודם החג
דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני' ,כי 'השטן' שעוסקים בלימוד עניני החג...
בגימטריא שס"ד ,ואילו בשנה ישנם שס"ה ימים, מרן שליט"א :ראיתי ממרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים,
ולרמז שביום אחד אין לו רשות להסטין וזהו ביום מוצאי יו"כ ,מאמר כ( שהביא שכתב בעצי חיים )ח"ב,
הכיפורים ,והקשה דהלא האות ה' היא ה"א הידיעה פרשת מטות ,ד"ה איש כי ידור( לפרש מה שאמרו חז"ל
ואינה מגוף התיבה ,ואי אזלינן לפי הגימטריא של )מועד קטן ה ,א( עשו משמרת למשמרתי ,דלכאורה הא
תיבת 'שטן' לבד ,נמצא שאין לשטן שליטה משך ה' כל מילי דרבנן אסמכיה אלאו דלא תסור )דברים יז ,יא(,
ימים בשנה. ולאו דלא תסור דאורייתא היא )ברכות יט ,ב( ,ומה
וכותב דבר חידוש ,דבאמת אין לו שליטה כי אם הועילו חכמים בתקנתן ,הא תקנת חכמים גופא גם כן
בימים כמנין 'שטן' שהם שנ"ט ימים ,ובחמשה ימים תורה היא וצריך גדר וסייג גם לזה ,ואם כן אין לדבר
של יום הכיפורים ובין יום הכיפורים לסוכות ,אין סוף .ותירץ על פי מאמרם ז"ל )קידושין לט ,ב( אי סלקא
השטן שולט בהם .וזהו שאמרו במדרש "ולקחתם דעתך שכר מצוה בהאי עלמא אמאי לא אגין מצוה
לכם ביום הראשון" ,שהוא 'ראשון לחשבון עוונות' ,כי עליה כי היכי דלא ליתי לידי הרהור עיי"ש ,והיינו דאם
אכן הוא יום הראשון מלאחר יום כיפור ,שאז מתחיל שכר מצוה בהאי עלמא איכא ,הרי זה מגין שלא יבואו
החשבון מחדש. לידי חטא .ואיתא )עי' מהרש"א ,סוטה יד ,א ד"ה וא"ל
גאב"ד מאקאווא :מסופר מהחתם סופר זי"ע שאת הקב"ה( דעל מצוה שאינו מחוייב בה יש שכר בעולם
השירים שלו חיבר בימים שבין יום כיפור לסוכות. הזה ,ונמצא דמצוה שאינו מחוייב בה מגין דלא ליתי
מרן שליט"א :הוא אמר שבימים אלו לא היה יכול לידי עבירה ,ואתי שפיר דע"י המשמרת והסייג
ללמוד מגודל הדביקות ולכן חיבר שירים. שאינה עצם המצוה ,שכרו בעולם הזה שלא יעבור על
יש מביאים שבשו"ת חתם סופר ישנם תשובות מכל גוף איסור תורה עכתו"ד.
הזמנים והימים ,כמו קודם פסח ועשי"ת וכו', ועל פי דרכו ביאר ,דמה שאמרו שכר מצוה בהאי
מלבד מהימים בין יו"כ לסוכות ,ונראה שאז אכן עלמא ליכא היינו על גוף המצוה דייקא ,אבל על
היה שרוי בדביקות. ההכנה למצוה שפיר איכא שכר מצוה בהאי עלמא
מסופר שפעם אמר החתם סופר זי"ע לבנו הגאון )עי' ישמח משה ,פרשת וישלח ,עה"פ ויאמר שלחני ,אופן ב(.
הכתב סופר זצ"ל ,שיסע לאוהעל אל הרה"ק הישמח והנה ישראל טרודין במצוות בהנך ד' ימים ,היינו
פר' בראשית · ד · תשפ"ז
שמפסיקים לומר המלך הקדוש ושוב חוזרים לומר משה זי"ע ,ונסע הכתב סופר לאוהעל על שבת ,וקירבו
הא"ל הקדוש. הישמח משה מאד .באמצע עריכת השלחן בליל שבת
התואר 'המלך הקדוש' מורה על דין ,ו'הא"ל הקדוש' קודש אמר הישמח משה ,עכשיו אני שומע כרוז
מורה על רחמים כמו שנאמר )תהלים נב ,ג( חסד א"ל כל בשמים ,שאומרים פנו מקום לצדיק .ובעיני הכתב
היום .וכן מבקשים משוך חסדך ליודעיך א"ל קנוא ונוקם. סופר היה זה דבר זר ,כי לא היה רגיל לזה .ומנהגו של
מרן שליט"א :יש כמה וכמה טעמים על קריאת היום הישמח משה היה להתפלל שחרית בחדרו והיה יוצא
בשם זה )עי' מאור ושמש רמזי שמחת תורה ,ד"ה יש לרמוז; לבית המדרש לקריאת התורה ,ונשאר בבית המדרש
אמרי פנחס השלם ,אות תקמו(. גם לתפלת מוסף ,אמנם בפעם הזאת חזר לחדרו אחר
גאב"ד מאקאווא :ממרן זי"ע יש טעמים על זה? קריאת התורה והתפלל שם תפלת מוסף.
מרן שליט"א :בשפע חיים על יום כיפור )מוצאי יו"כ, אחר כך אמר הישמח משה להכתב סופר ,תלשין עלי
מאמר יא ,אות ה(. בפני אביך שהתפללתי גם תפלת מוסף בחדרי ,והמשיך
גאב"ד מאקאווא :היום שיש מפתחות קל יותר למצוא... ואמר ,היום התפללתי מוסף במתיבתא דרקיע .בעת
גאב"ד מאקאווא הגיש ספר תהילים 'עטרת משה': סעודה שלישית שמע הכתב סופר עוד הפעם שאמר
שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון. הישמח משה ששומע כרוזים .כל הנ"ל היה לזר בעיני
מרן שליט"א :מכל ספר מספרי עטרת משה אפשר הכתב סופר ,וחיכה שיוכל לחזור לביתו.
להוציא ב' או ג' כרכים ,שהרי כתב הכל בקיצור ...בכל כשחזר לפרעשבורג ,אמר לאביו החתם סופר זצ"ל,
תורה ותורה אפשר להרחיב עם ביאורים. מילא הכרוזים ,אבל בשחרית אמר לי שהיה במתיבתא
הגר"ש למברגר אב"ד מאקאווא נתניה :יש ווארט דרקיעא ...אמר לו אביו החתם סופר ,האמין לי
נפלא בתהילים עטרת משה עה"פ )תהלים קכח ,ב( יגיע שראיתיו שמה...
כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ,על פי המעשה הידוע גאב"ד מאקאווא :המהר"ם אש זצ"ל אמר פעם מה
מהבעש"ט הק' שהיה צריך פרנסה וניגש לחלון בית ששמע מרבו החתם סופר ,ששמע מרבו הגה"ק רבי
אחד ודפק קצת על החלון ,ואנשי הבית שמעו קולות נתן אדלר זי"ע ,שאמר שלא לחינם אומרים "פולישע
חזקים ,ואח"כ שאל אותו הבעה"ב למה דפק כ"כ חזק, גנבים" ,כי בכל פעם שרוצה לעלות לאיזה עולם,
ואמר הבעש"ט שכל אחד צריך לעשות פעולה לפי תמיד רואה שם את האחים הרבי ר' אלימלך והרבי ר'
מדרגתו ,ובאמת הוא דפק קלות ומן השמים סיבבו זושא שהגיעו לשם לפניו ,ופעם החליט להיכנס מיד
שישמעו קולות ,כדי שיפרנסו אותו )עי' דברי יחזקאל, כשפותחים השער ,אבל גם אז כבר ראה אותם שם
פרשת וישב( .ומבאר בזה ,יגיע כפיך כי תאכל ,מי בפנים ,ואכן הם פולישע גנבים...
שהיגיעה שלו לפרנסה הוא בכף ידו בלבד ,עליו נאמר את המעשה מהישמח משה שהיה משתיק הציבור
'אשריך וטוב לך'... ואומר שצריך לשמוע כרוזין מן השמים ,שמעתי פעם
ונפרדו לשלום. ממרן זי"ע ביוניאן סיטי ,וזכורני שעשה התנועה בידיו
כמו שמשתיק כדי להאזין לכרוז...
היום הכניס הר"ר יהודה לייב שטמר מחיפה ע"י מרן שליט"א :יש תארים מופלאים בחתם סופר )אורח
אביו הרה"ח ר' שלום הי"ו מזכ"ל איגוד חסידי צאנז חיים סי' קצז( על הישמח משה זי"ע ]ראה שם :צדיק
כמה אתרוגים לחג הסוכות. כתמר יפרח כשושנה ,בעוד כפתו רעננה ,תחל שנה
בברכת קדם מעונה ,ולא תשכון עליו עננה ,ה"ה הרב
יום שישי י"ד תשרי 'ערב סוכות' הגאון המפורסם כערוגת הבושם ,גן הדסים ,נ"י ע"ה
אחר התפילה עלה מרן שליט"א לגג ביתו וסיכך פ"ה כקש"ת מהו' משה תמר נ"י ,אב"ד ור"מ אוהעלך
בעצמו בסכך של ענפי עץ דקל על סוכתו המיוחדת יעקב משכנותיך ישראל .ובהמשך האריך החת"ס
בביתו נאוה קודש ,וכן על סוכת בני הבית בסמוך. בענין השם 'תמר' וענינו עיי"ש .וראה עוד ,שו"ת
כמנהג רבותינו הק' לחלק צדקה בערב סוכות, חת"ס או"ח ,סי' טז[.
שלח מרן שליט"א סכומים גדולים לנצרכים. גאב"ד מאקאווא :ימים לא כל כך טובים עברו,
שנפטרו כמה צדיקים ביניהם הגה"צ רבי מרדכי
בשעות אחה"צ אגד מרן שליט"א הד' מינים אוירבאך זצ"ל.
בסוכתו ,כשהוא לבוש כבר בבגדי שבת ויו"ט, מרן שליט"א :הוא הרי היה חתן דודכם ,אחיו של
בנוכחות בניו שליט"א ,ובסיועו של הרב שמואל אביכם זצ"ל.
שמעלקא שר הי"ו מנהל מרכז החינוכי לבנות בית גאב"ד מאקאווא הגיש קוויטל.
חנה פעיה"ק ,ואחיו המחנך הרב פנחס הי"ו מב"ב ,וכן מרן שליט"א :כולנו מבקשים בימים אלו 'א גוט קוויטל'...
הר"ר זאב מאיר שר מפעיה"ק )בה"ר אלטר יעקב שמעון גאב"ד מאקאווא :היום הזה לאחר יום הכיפורים
מפעיה"ק( ]אשר זה להם חזקת אבות מזקנם הרה"ח ר' נקרא 'גאט'ס נאמען' ,כן מקובל מהבעש"ט הק',
מיכאל ז"ל ואביהם הרה"ח ר' פייביל ז"ל שאגדו ומובא באשל אברהם )או"ח סי' תרכ"ד ,ס"ק ח( שזהו כיון
פר' בראשית · ה · תשפ"ז
הטהור בסוכה הגדולה בסמיכות לביתו נאוה קודש. הלולב להרה"ק מוהרש"א מראצפערט זי"ע ולמרן
בסוכה היו תלויים נוי סוכה ,וכן דלקו צ"א מנורות זי"ע[ .הנ"ל גם הכינו את הקוישיקלעך להכניס בתוכו
כמנין סוכ"ה -כמנהגו של מרן הדברי חיים זי"ע ,וכן ההדסים והערבות .והניח מרן שליט"א ט' הדסים
ז' נרות לכבוד האושפיזין כבכל יום. באיגוד הלולב ,ג' מצד ימין וג' מצד שמאל ,וג' באמצע,
מרן שליט"א נעמד בפתח הסוכה ואמר התפילה ושני הערבות מב' הצדדים ,ועשה ג' טבעות בגוף
שאומרים קודם שנכנסים לסוכה ,ואח"כ נכנס ונעמד הלולב ,ואחד למטה על הקוישיקל .את ההדסים
על מקומו ,והתחיל לזמר 'אשת חיל' בניגון של 'שלום והערבות שלשלו באופן שיצאו בחוץ למטה ,והגביה
עליכם' ,ובירך על הבשמים ,אח"כ אמר מרן שליט"א קצת את שולי הקוישיקל ,כדי שבשעת הנטילה יאחז
אזמין אושפיזין וכו'. הג' מינים בעצמם בלא הפסק הקוישיקל ,ואמר מרן
מרן שליט"א קידש על היין עם הגביע של כ"ק מרן שליט"א כמה גרגירים:
זי"ע )אשר נמצא בין החפצים בעיר קלויזנבורג( ,והתחיל יום הנה הרמ"א )סי' תרנא ,סעי' א( כתב דנהגו לעשות
השישי בנוסח שבת ,ומברכת קידוש בניגון יו"ט ,ובירך בלולב ג' קשרים ,וכתב המג"א )סק"ה( דהג' קשרים הם
לישב בסוכה ,וברכת שהחיינו .קודם שבירך הברכה נגד הג' אבות .וי"ל דלכן אוגדים עם עלה של לולב ,כי
'לישב בסוכה' הביט מרן על הסכך ,וכן בכל יום .וכמו הלולב יש בו טעם ואין בו ריח ,והיינו כי הוא מוציא
כן הרבה פעמים במשך ימי החג הביט מרן על הסכך פירות טובים ,וי"ל דזה מרמז על הדורות הבאים ,ולכן
בדביקות רבה. אוגדים בדייקא עם זה ,להורות דהעיקר הוא
לאחר ברכת המוציא טבל מרן שליט"א החלה להתקשר הדורות האחרונים עם הדורות הראשונים.
בדבש כנהוג .אכילת הכביצה היתה בפעם אחת בלא הרהרתי טעם פשוט למה שנהגו גם בשנה זו לאגוד
הפסק ובלהב קודש ,ורק אח"כ חתך פרוסת המוציא הלולב בערב שבת ,דהנה בתורה נצטוונו תחילה על
גם להרבנית תליט"א .ונשאר מרן שליט"א חגור מצות ארבעת המינים )ויקרא כג ,מ-מב( ולקחתם לכם
באבנטו עד אחר עריכת השוה"ט. ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' ,ורק אח"כ 'בסוכות
והביאו מרק עם בונדלעך וקניידלעך ,בשר ובשר תשבו שבעת ימים' וגו' ,וכבר עמדו בזה מפרשי
בהמה ,ושתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים )וכן בכל התורה ,דלכאו' מצות לולב אין מקיימין עד בוקרו של
יום מימי חוה"מ( והביאו פערפיל וצימעס .אחר נשא יום ,ואילו במצות סוכה נצטוונו כבר מעת התקדש
מרן שליט"א הפלפול בסוגיא דההוא סבתא במס' החג .אמנם י"ל דלכך הקדימה תורה מצות ד' מינים
סוכה במשך שעה ארוכה .אחר מאכל הקומפוט אמר תחילה ,לרמז על אגודת הלולב עוד בערב החג.
מרן שליט"א תורה כבכל ליל שב"ק.
ליל שב"ק יו"ט ראשון של סוכות 'אושפיזא דאברהם'
אח"כ הורה מרן שליט"א לזמר 'י'ה ריבון' )ולא זימרו מרן שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה,
שאר זמירות ומערבית( ,ואחר כך הביאו כבד. והתחילו ב'וידבר'.
לאחמ"כ הביאו קוגעל ופירות לכבוד האושפיזין קבלת שבת התפלל לפני העמוד הרה"ח ר' יעקב
וחלקו לכל הקהל ,והכריז הרה"ח ר' בערל שטמר הי"ו נוסנצוויג הי"ו גבאי בית מדרשנו במאנסי .והתחילו
את שמות מעמידי היין לכבוד האושפיזין .במהלך ב'בואי כלה שבת מלכתא -מזמור לדוד' .בזמר 'לכה
השוה"ט זמרו הרבה ניגוני יו"ט וניגוני שמחה. דודי' דילגו הקטעים' :התנערי' ,ו'והיו למשיסה' .ולא
בברכת המזון על הכוס התכבד -הרה"ג רבי אמרו 'אנא בכח' ו'כגוונא' .ב'השכיבנו' זימרו כנהוג.
אברהם יעקב ברגר שליט"א ראש כולל ש"ס פעיה"ק אחר התפילה הכריזו לחזור ולקרוא קריאת שמע
ונכד כ"ק מרן זי"ע. בזמנה ,וכן על זמן תפילת שחרית למחרת בשעה ,8.45
אח"כ נערך שמחת השלום זכר לבן הר"ר מרדכי וזמן עריכת השוה"ט בשעה .10.00
אוורבוך מב"ב )בה"ר בנימין יצחק מפעיה"ק( ,ולהר"ר ירוחם
זאב ראב מביתר עילית )ח"ר מנחם שטיגליץ מפעיה"ק(. בשעה 10.20נכנס מרן שליט"א לעריכת השולחן
דבה"ק שאמר כ"ק מרן שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק ליל אושפיזא דאברהם העעל"ט
תחת העץ אני נותן להם מצות סוכה )ועי' ב"ר מח ,י(. בתוה"ק )בראשית יח ,ג-ה( ויאמר אדני אם נא
ויש לבאר מפני מה ניתן דייקא שכר זה לאושפיזא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך וגו',
קדישא אברהם אבינו ,ואיזה שייכות יש בין למצות והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם
סוכה ומה שנתאמץ אברהם אבינו במידת החסד אחר תעבורו.
ובמצוות הכנסת אורחים. במדרש )תנחומא פר' וירא ,אות ד( אמר הקב"ה
ובהתבונן בפרשה זו של אברהם אבינו והמלאכים לאברהם וכו' אתה אמרת )בראשית יח ,ד( והשענו
פר' בראשית · ו · תשפ"ז
שאין לו אורחים .עד ששלח לו הקב"ה המלאכים יש לתמוה עוד ,דהנה מצינו שהוציא הקב"ה חמה
בדמות אנשים וירץ לקראתם ואמר להם יוקח נא מנרתיקה כדי שלא להטריחו לאברהם באורחים,
מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ,כי על וכשראה הקב"ה בצערו על שאין באים אורחים בצל
ידי שאתם תשענו תחת העץ ותסעדו לבכם ,על ידי קורתו ,הביא את המלאכים עליו בדמות אנשים ,ואז
זה יהיה ואקחה לעצמי פת לחם לעצמי שגם נפשי שמח אברהם שמחה גדולה וירץ לקראתם .ולכאו'
תיזון מזיו השכינה ,ואזכה לשבת בצל הקב"ה, מה ראה אברהם אבינו על ככה ,הלא עיקר המצווה
ואהיה משומר מן החטא רק על ידי כן שסעדו הוא שבהזדמן לפניו אורחים ההולכים בדרך ואין
לבכם ,דבלא זה לא יתכן לעבוד את ה' ולהיות שמור עמם אוכל ומשקה או שצריכים לפוש מעמל הדרך,
מכל מכשול ועוון. הרי שמציעים לפניהם מטה ושולחן ,אבל עתה הלא
ולזה בימים אלו אחר שנמחלו עוונותיהם של ממילא היו כולם ספונים בבתיהם מפאת חום היום,
ישראל ,ואנו עומדים ביום הראשון ראשון לחשבון ומה היה העניין לחזר אחר אורחים בזמן כזה ,וכי
עוונות )תנחומא ,פר' אמור ,כב( ,וחפצים אנו להיות רצונו של אברהם היה שישוטטו אנשים בחוץ
שמורים ומובטחים שלא נחטא ,ציוונו יוצרנו )ויקרא להתענות ולהזיע כחום היום כדי שהוא יכניסם אליו.
כג ,מ( ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר ויבואר בהקדם מש"כ בספה"ק ישמח משה )פר'
וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, שמות ,ד"ה ועוד נ"ל בסגנון זה; פר' וארא ,ד"ה ועוד י"ל
לעוררנו לענין זה של להיות המזכה את הרבים ,ועל כי( על מה שאמרו רז"ל )אבות ה ,יח( כל המזכה את
זה מרמזים ארבעת המינים ,שאין האתרוג מסתפק הרבים אין חטא בא על ידו ,דהכוונה שהשי״ת
בזה שהוא לבדו פרי עץ הדר עם טעם וריח תורה משמרו מן החטא ,וכמו שפירש בספר משנת
ומצוות ,אלא רצונו להתאגד עם שאר המינים ואפילו חכמים בשם הרב הגאון מבארדיטשוב ז״ל המשנה
עם הערבה שגם היא תספוג קצת מריחו וטעמו, במסכת אבות )פ"ב מ"ד( אל תפרוש מן הציבור ואל
שיהיה לה קצת תורה וקצת מצוות ,ולולא זאת מי תאמין בעצמך עד יום מותך ,דרצ״ל אל תפרוש מן
יודע אם הוא ישאר פרי עץ הדר כראוי שמא יסדק הציבור לומר אעבוד לבדי השי"ת בכל לב ונפש,
או יעלה עליו חזזית כי יגרום החטא ,ורק ע"י ולמה לי להשגיח על הציבור ולהוכיחן בדרך ישרה,
ש'יאוגדו אלה עם אלה' מובטח לכולם שושמחתם כי ואל תאמין בעצמך וכו' ,משא"כ כשתזכה את
לפני ה' אלקיכם ,שיזכה להשאר נאמן לפני ה' הרבים דאז השי״ת משמרך מן החטא עכ״ד ודפח"ח.
ולעבדו כראוי. הרי לנו מזה הבטחה ברורה מחז"ל להיות משומר
ורמוז גם במצוות סוכה שציוונו יוצרינו )שם פסוק מן החטא ע"י מה שיחזר האדם לזכות את הרבים
מב( כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ,וראויים כל במצוות ומעשים טובים ובמעשה חסד .ועל זה היתה
ישראל לישב בסוכה אחת )סוכה דף כ"ז ע"ב( ,כי דאגתו של אברהם אבינו ע"ה נתונה ,כי ברוב
הצדיקים מזכים את קטני השכל להתקרב ענוותנותו שחשב עצמו לעפר ואפר ואין בו מכוחו
לצילא דמהימנותא ,וכפי שהגיד מרן אאדמו"ר זי"ע כלום ,סבר שרק מה שמשתדל עם בני אדם ללמדם
בקדשו ,שעניין הישיבה בסוכה הוא שיוצא מביתו שיש מנהיג לבירה ,וכפי שאמר )בראשית כד ,ג וברש"י(
שהוא רשות היחיד ,ואינו אומר אני וביתי נעבוד את ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ ,שבתחילה
ה' ,אלא יוצא לסוכה שהוא רשות הרבים לזכות גם היה רק אלקי השמים והרגלתיו בפי הבריות ,זהו
את אחרים ,ועל ידי זה גם הצדיקים עצמם מובטח התקווה היחידה שיש לו להשאר תחת כנפי
להם שיהיו נשמרים בצל ה'. השכינה .ואשר על כן כשראה שאין אורחים באים
ולזה נמצא סדר המקראות שהקדים הכתוב מחום היום ,חשש מהנפילה הגדולה שח"ו עלול
לצוות על מצוות ארבעה מינים לפני מצוות סוכה, ליפול באותו היום ,כי לא יהיה לו שמירה שלא
ואף שבפועל מצוות סוכה מתקיימת לפני ארבעת יחטא ,כי היה יודע שיום ללא עשיית חסד איננו יום,
מינים שמצוותן ביום ,ובפרט בהאי שתא שאין נוטלין ובליל בו לא יזדמנו לפניו אורחים לחוס ולרחים
הלולב רק ביום שני של חג ,דזה בא ללמד על מצוות עליהם ,לא יהיה לילו כדבעי ,על כן היה מצטער
פר' בראשית · ז · תשפ"ז
הכתוב כאילו עשאה ,וכשמעלה עליו הכתוב כאילו סוכה שעניינה להתחבר אל הכלל כולו ,ואוגדים כל
עשאה בוודאי שנעשה המצווה בתכלית השלימות המינים יחד כדי לזכות גם את השפלים ביותר,
)ועי' שפע חיים ,ראש השנה ,מאמרי קודש ,מאמר נח; שפע ובזכות כן נשמרים כולם בצל א'ל ,כי כל המזכה את
חיים ,חידושים ופלפולים לירח האיתנים ,דרוש טו ,אות ד-ו(. הרבים אין חטא בא על ידו.
וכמו"כ י"ל גם לעניין מצוות ארבעה מינים ,כי ועפי"ז יש בנותן טעם למנהגו של מרן אאדמו"ר
כמה רבו כל כוונותיה וענייניה וסודותיה ,ואיך זי"ע שגם בשנה כמו זו שחל יום א' של סוכות
אנשים כמונו יכולים לכוון הכל כראוי ,ולכן אנו בשבת ,היה אוגד ומכין הלולב בערב יו"ט ,דזהו כיון
מבקשים שיעלה לנו כאילו כוונתי בכל הכוונות שהקדימה תורה לצוות על מצוות ארבעת המינים
שכיוונו בהם אנשי כנסת הגדולה ,אבל בשב"ק שבו קודם למצוות סוכה .והנה גם בזה גופא שאסרו
גלוי וידוע לפני הבוכ"ע שהיינו רוצים לקיים המצווה חכמים ליטול הלולב בשבת קודש יש עניין של
ככתבה ,ואין לך אונס גדול מזה מה שחכמינו ז"ל להיות מזכה הרבים ,כי רק בגלל שאפשר שאחד
אסרו לנו שמא יכשל ח"ו אחד באיסור שבת ,והרי במשך כל הדורות ישכח מאיסור שבת ויטלטל
חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה הלולב ברשות הרבים ,ביטלו מכל ישראל מצווה
עליו הכתוב כאילו עשאה ,ובאופן זה שהבוכ"ע חשובה זו ,ואנו מסכימים לבטל המצוה כדי לזכות
מחשיב לנו כאילו עשינו הרי היא מתקיימת בתכלית את האחר.
השלימות עם כל הכוונות והסודות והעניינים ולזה בדייקא מאחר שאמר אברהם אבינו והשענו
שבנגלה ושבנסתר .ולזה איתא מצדיקים )עי' עבודת תחת העץ ,וגם ביום כזה שממילא לא היו אורחים
ישראל ,לסוכות ,ד"ה ולקחתם לכם( שבשבת קודש בדרך מ"מ היה מצטער מאחר וחשש מה יהא על
מתעורר כל ענין הכוונות שבלולב מעצמן ,והיינו על עצמו ,לכן בראות השי"ת כי כל כך מתאמץ אברהם
ידי בחי' זו שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. אבינו לזכות את הרבים ,הבטיח לו ולבניו מצוות סוכה,
ועפי"ז יש לומר דלזה נהג מרן אאדמו"ר זי"ע שתמיד יהא נוהג כלל זה של 'כל המזכה את הרבים
לאגוד הלולב כבר מערב יו"ט גם בשנה כזאת, אין חטא בא על ידו' שנרמז במצוות סוכה וארבעה
להורות שאנו כל רצוננו לקיים המצווה ,ועשינו הכל מינים .ומזה נתעורר אנו להיות תמיד בכלל במזכה את
בכדי שיהיה בידינו האפשרות לקיימה בהידור רב, הרבים להביא גם את אחרים ללימוד התורה
והכל מוכן לקיום המצווה ,אלא שאנו עוצרים ולקיום המצוות ואז מובטח לנו שלא נבוא לידי חטא.
בעצמנו מפני תקנת חכמים ,והוי כאונס ,ואו ואז *
מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה בשלימות. וי"ל עוד בביאור המנהג לאגוד ארבעת המינים
יעזור השי"ת שבזכות השבת קודש ויום חג בערב יו"ט גם כשחל בשבת ,דהנה מיתאמרי בשם
הסוכות הזה זמן שמחתנו שיביט הבוכ"ע אל תוך הרה"ק הרבי ר' מנחם מענדל מרימינוב זי"ע שפעם
לבנו ויראה שרצוננו לעשות רצונו בלבב שלם וכל כשהלך לטבול במקוה גילה כי מי המקוה שאובין
כוונתנו הוא לעבוד את ה' ,ויהיה מעלה עליו הכתוב הם ,ואמר ,עכשיו טבלתי במקוה עם כל הכוונות ,כי
כאילו עשאה בכל הכוונות הראויות ,וכל ההשפעות כאשר המקוה כשרה הריני מכוין את הכוונות כמה
הנלוות ,ויביט אל ההשתוקקות הגדולה שבלבנו שאפשר לי ,ולכוין את כל הכוונות כולן אי אפשר לי
לקיים מצוותיו ית"ש ,ויחשב לנו כאילו אנו מקיימים כי אין להן שיעור וסוף ,אבל היום שהקב"ה זימן לי
הכל כראוי ויסייע בידינו לעשות רצונו ולעבדו בלבב מקוה שמימיו שאובין ,ובדעתי היה ללכת למקוה עם
שלם ,וישפיע משפעת הטוב לכל בני ישראל כל הכוונות ,אזי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה
בברכות וישועות ,חינא וחיסדא ורחמי וחיי אריכי למעשה ,ואמרו חז"ל )ברכות דף ו' ע"א ,ועוד( חשב
להריק להם כל המצטרך בכל העניינים. אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו
פר' בראשית · ח · תשפ"ז
לסוכת ביתו לסעודת היום עם הטלית על כתיפו יו"ט א' דסוכות -שבת קודש
כבכל שב"ק )ולא ביו"ט( ,ובירך מרן שליט"א על תפילת שחרית התפלל הרה"ג ר' אשר דוד גליק
הבשמים .אחר הקידוש וברכת לישב בסוכה ,הביאו שליט"א מנהל רוחני דישיבה"ק לצעירים דברי חיים
מזונות ומרקחת אתרוגים כנהוג ,ונטל מרן שליט"א פעיה"ק .וזמרו בישתבח מ'קל מלך' ,ובבכרת יוצר אור
ידיו לסעודה ,והביאו מאכלי שבת ,וכן ב' קוגלעך זימרו 'כולם אהובים' ,ו'את שם' .ואמרו הפיוטים של
לכבוד שבת ויו"ט ,וקומפוט .וזימרו 'חי ה'' )ולא זימרו יום ב' דסוכות )כיון שחל בשב"ק(.
שאר זמירות ויוצרות(. לתפילת הלל כיבד מרן שליט"א את בנו הגה"צ
תפילת מנחה לפני העמוד התפלל -הרה"ג ר' אלי' ראש הישיבה ואב"ד קהלתנו הק' בארה"ב שליט"א
פנחס וידער משגיח בישיבה"ק פעיה"ק. לעבור לפני התיבה )מחמת חלישות קולו(.
בעליות בתפילות מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ח ר' אחר הלל פתחו את הארון קודש ולא הוציאו ס"ת
חיים מרדכי בינדר מפעיה"ק ,לוי -הרה"ח ר' יוסף מהארון קודש ,בפתיחת הארון התכבד -הרה"ח ר'
גרוס מפעיה"ק ,שלישי -הרה"ח ר' יעקב משה בערל ויינברגר מפעיה"ק ,ונשאר ארון הקודש פתוח
רוטנברג מנכ"ל ת"ת דרכי אבות במאנסי ,בהגבהת עד לאחר אמירת ההושענות.
ספר התורה כיבד מרן שליט"א את נכדו הרה"ג ר' לאחר ההושענות ושיר של יום אמרו אתה
משה נתן נטע היילפרין שליט"א מפעיה"ק ,גלילה - הראת ,בנשיאת ס"ת הב' התכבד -הרב בנימין יצחק
הרה"ח ר' מרדכי זאב רוזנברג מאלעד. אוורבוך מפעיה"ק.
לאחר תפילת מנחה הלך מרן שליט"א לסוכה בעליות התכבדו ,כהן -הדומו"צ הגאון רבי מרדכי
לסעודה שלישית .ולא אמר אזמין אושפיזין כנהוג. לוינשטיין שליט"א ,לוי -הגאון רבי צבי אלימלך
בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל עליון הורוביץ שליט"א דומו"צ בית מדרשנו דברי חיים
-הרה"ג ר' זאב אליהו גוטליב שליט"א ר"מ בישיבה"ק, בכפר גנים בפ"ת ,שלישי -הגה"צ רבי מאיר משולם
דרור יקרא -הרה"ג רבי דוד אסקל ראש הכולל בעיה"ק שליט"א ,רביעי -הגה"ח רבי מרדכי שבתי אייזנברגר
צפת ,שבת היום -הרה"ג ר' אריה ליבוש רייך מנהל שליט"א מרבני קרית צאנז ומח"ס בירורי הלכות,
מפעל החסד הגדול שפע חיים ורחמים. חמישי -הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א
עקב חלישות קולו של כ"ק מרן שליט"א ,קרא מרן ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק ,שישי -מרן
שליט"א להרה"ג רבי אברהם שלמה זלמן היילפרין שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת
שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה ,וביקשו לחזור הבנות להר"ר בן ציון משה רייכמן מפעיה"ק )ב"ר
בקול על דברות הקודש ,ולאחר כל קטע שאמר מרן אפרים יחיאל מב"ב ,וחתן להבחל"ח הרב פאביל שר ע"ה(,
בלחישה חזר ואמרו לקהל בקול רם. להר"ר יעקב מאיר כץ מפעיה"ק )ב"ר יצחק דוב מיוניאן
סיטי ,וח"ר זאב בורד מפעיה"ק( ,להר"ר חיים מנשה רייך
מיד לאחר ברכהמ"ז התפללו תפילת מעריב מפעיה"ק )ב"ר יחזקאל מק .הבעש"ט ,וח"ר ישראל גרין
בסוכה .לפני העמוד התפלל -הרה"ג ר' יעקב עזרא מפעיה"ק( ,להר"ר יקותיאל יהודה סוקוסבסקי
ראטה שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א .ולא אמרו מפעיה"ק )בה"ר חנוך העניך משגיח בישיבה"ק לצעירים
'ויהי נועם' .והכריזו על זמן עריכת השוה"ט בשעה פעיה"ק ,וח"ר חיים שמחה מושקוביץ מפעיה"ק( ,ולהר"ר
10.00ובשאר ימי חוה"מ בשעה ,9.00ועל זמן תפילת אברהם יצחק הרשטיין מבית שמש )חתן הג"ר יוסף דוב
שחרית בימי חוה"מ בשעה .8.30 אייזנברגר שליט"א רא"כ עיון והוראה במרכז התורה([ ,שביעי
ועלה מרן שליט"א לסוכת ביתו והבדיל על הכוס, -הרה"ח ר' יעקב נוסנצוויג גבאי בית מדרשנו שפע
ולא בירך לישב בסוכה .ולא אמרו 'ויתן לך'. חיים במאנסי ,אחרון -הדומו"צ הגאון רבי הלל
דויטש שליט"א ,מפטיר -הרה"ג רבי אברהם שלמה
ליל מוצאי שב"ק ויו"ט 'אושפיזא דיצחק' זלמן היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה
בשעה 10.35נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה ור"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק ,הגבה
לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין .כשנכנס מרן בס"ת א' -הרה"ח ר' משה טורנר ממאנסי ,גלילה -
שליט"א נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו'. הרב חנוך העניך סוקוסבסקי משגיח בישיבה"ק
אח"כ שתה מרן שליט"א יי"ש ואיחל לחיים לקהל, לצעירים דברי חיים פעיה"ק ,הגבה בס"ת ב' -הרה"ח
ונטל ידיו לסעודה ,ובצע על לחם משנה כבכל סעודת ר' בנימין חיים כץ מב"ב ,גלילה -העסקן הרה"ח ר'
מלוה מלכה. ישראל גרין מפעיה"ק .ולא זמרו י"ה א-לי.
מיד לאחר אכילת פרוסת המוציא הורה מרן לזמר ב' תפילת מוסף התפלל לפני העמוד -הרה"ג רבי
שיר המעלות לכבוד שמחת בית השואבה כנהוג ,ואחר יעקב מאיר משולם שליט"א מבית שמש -נכד כ"ק
כך פתח מרן ונשא מדברות קדשו לכבוד האושפיזין) .ניתן מרן שליט"א .ואמרו 'ותערב' )אע"פ שחל בשבת( ,ולא
להאזין לכל דברות הקודש שנשא מרן שליט"א בעת השולחנות זימרו בברכת כהנים.
הטהורים בחג הסוכות ע"י מערכת קול צאנז .(072/3152000 אח"כ חזר מרן שליט"א לביתו ,ועלה מרן שליט"א
פר' בראשית · ט · תשפ"ז
דבה"ק שאמר כ"ק מרן שליט"א
בשוה"ט ליל אושפיזא דיצחק
תרוממנה קרנות צדי"ק
מדת הדין בדרך של השפעת חסדים ורחמים; צער הגלות מתוך שמחה על קרבת אלקים; החשת
הגאולה בכח אות צ' בזכות יצחק אבינו
המשורר האלו' דוד המלך ע"ה כתב בספר ולהשפיע לו שפע רב של חסדים ורחמים ,אשר גם
תהלים )קכא ,א-ח( ,שיר למעלות אשא עיני אל באופן כזה מתמלא האדם בושה וכלימה והוא בא
ההרים מאין יבא עזרי ,עזרי מעם ה' עושה שמים לידי הכנעה ,כי הלא לב יודע מרת נפשו כמה הרבה
וארץ ,אל יתן למוט רגלך וגו' ,ה' ישמר צאתך ובואך לחטוא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ועם כל זה
הוא משפיע לו טובות לאין שיעור ועושה עמו חסד מעתה ועד עולם.
איתא בזוה"ק )פרשת אמור ,ח"ג דף קד ,א( ,שכאשר חינם ,וזה מעורר את לבו מתוך הכנעה גדולה לשוב
האושפיזא קדישא יצחק אבינו נכנס לסוכה ורואה אל ה'.
זהו הרמז בכתוב )משלי ו ,כג( ודרך חיים תוכחות את בני ישראל יושבים בה ומקיימים את מצוות ה',
הוא מברך אותם בפסוק )תהלים קיב ,ב( גבור בארץ מוסר ,שלפעמים הקב"ה משפיע לאדם טובה וברכה
יהיה זרעו דור ישרים יבורך .וטעמא בעי למה מברך ודרך חיים ,וזה גופא הוי תוכחות מוסר להביאו
להכנעה ולהתעוררות תשובה .וכן נרמז בכתוב בפסוק זה דייקא.
אצל האושפיזא יצחק עקידא נאמר )בראשית כד) ,תהלים צט ,ח( א"ל נושא היית להם ונוקם על
סג( ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וגו' .ובעל עלילותם ,דעל ידי שהקב"ה נושא היית להם ,שהוא
הטורים כתב ,לפנות ערב ב' במסורה ,הכא ויצא מנשא ומרומם את בני ישראל ומשפיע להם כל טוב,
יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ,ואידך )דברים כג ,יב( בזה הוא ונוקם על עלילותם .וכן מה שאמר דוד
והיה לפנות ערב ירחץ במים ,וצ"ב הרמז בזה .והרה"ק המלך )שם קיח ,יז-יח( לא אמות ,שהקב"ה לא יעניש
מריבאטיטש זצ"ל בספר קרן ישועה )מאמרי תשרי ,במכות ויסורים המביאים לידי מיתה ,אלא כי אחיה,
מאמר י ,אות יב( כתב דבא לרמז ששמחת בית השואבה שישפיע חיות וכל טוב ,ובכך ואספר מעשה י"ה .וכן
בחג הסוכות היתה מתחלת במוצאי יום טוב הראשון ,יסור יסרני י"ה על ידי אשר ולמות לא נתנני ,כי על
שאז הוא ליל אושפיזא דיצחק .וזהו ויצא יצחק וגו' ידי שישפיע לי חיות ולא מיתה ויסורים ,אבוא לידי
לפנות ערב ,היינו ליל אושפיזא דיצחק בחג הסוכות ,הכנעה ויסורי הנפש ולחרטה על כל החטאים.
בזה מבואר מה שאמרו חז"ל במדרש )מדרש אגדה, אז והיה לפנות ערב ירחץ במים ,רומז לשמחת ניסוך
בראשית א ,א( מתחילה עלה במחשבה לברוא את המים בבית המקדש עיי"ש.
העולם במדת הדין ,ראה שאין העולם מתקיים -תפילתו של יצחק אבינו שמדת הדין תבוא
הקדים מדת הדין ושתפה למדת הרחמים .דמתחילה באופן של השפעת חסדים ורחמים -
נקדים מספה"ק ייטב לב )פרשת חיי ,ד"ה א"י על פי עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ,היינו
מה; ועי' פרשת פנחס ,ד"ה א"י השיב; פרשת ואתחנן ,ד"ה באופן שיעניש את החוטאים בעונשים קשים ומרים
עוד יתפרש ואתחנן( שביאר המסורה על פי הנודע בפועל ממש על ידי צרות ופורענויות ,ואולם כשראה
מספרים הקדושים )עי' תולדות יעקב יוסף ,פרשת בא ,שאין העולם מתקיים באופן כזה ,שיתף מדת
אות יא בשם הבעש"ט; דברי חיים ,פרשת וישלח ,ד"ה ויקרא הרחמים במדת הדין ,רצ"ל שמדת הדין תבוא על ידי
לו אל; ייטב פנים ,אבני זכרון ,אות כה בשם המגיד השפעת חסדים מצד מדת הרחמים ,שזה יביא את
ממעזריטש; שם ,שפת הים ,אות כג( שלפעמים הקב"ה האדם לידי הכנעה וחרטה על מעשיו.
ענין זה פעל יצחק אבינו ,דאף שהיה משורש מדת מעורר את האדם לתשובה על עוונותיו על ידי
שמביא עליו עונשים ויסורים רח"ל במטרה להכניע הדין והגבורה )זוה"ק ,פרשת לך ,ח"א דף צו ,א( רצה
את לבבו ולגרום לו להטיב את דרכיו ,אך יש פעמים שתבא מדת הדין בשיתוף מדת הרחמים ,ולכן ויצא
שמעוררו לתשובה על ידי שמרבה להטיב עמו יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ,שיצא להתפלל על
פר' בראשית · י · תשפ"ז
השכינה כנגדו שנאמר )איכא ב ,יט( קומי רוני בלילה בני ישראל בזמן הגלות המכונה ערב ,וביקש והעתיר
וגו' נוכח פני ה' ,ואם כן שש אנכי על אשר עם כל בעדם שיתקיים בהם והיה לפנות ערב ירחץ במים,
זאת קרוב אני עתה אל השכינה הקדושה. שבזמן הגלות ידונו אותם במדת הרחמים ,כי מים
על פי זה פירש הישמח משה זי"ע את הפסוק מורה על חסדים )זוה"ק ,פרשת תרומה ,ח"ב דף קעה ,ב(.
)איכה ב ,יט( קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי וכן נרמז בכתוב )שמואל ב כב ,יז( ישלח ממרום יקחני
כמים לבך נכח פני ה' .כי תיבת רוני הוא לשון משותף ימשני ממים רבים ,שהקב"ה יקרב ויקח אותנו אליו
הן לבכי כמשמעו ,והן לשמחה על דרך הכתוב )ישעיה על ידי מים רבים ,היינו בכח ריבוי מדת החסד הנרמז
יב ,ו( צהלי ורני ,וכן )זכריה ב ,יד( רני ושמחי בת ציון. במים ,שישפיע לנו כל מילי דמיטב וכך יתעורר
ורמז יש בזה שגם הבכי על חורבן בית המקדש צריך לבבנו לשוב אליו באמת ,עכדה"ק.
להיות ברנה ושמחה ,כי בכל זאת אנו נכח פני ה', על פי דבריו יבואר שכאשר נכנס יצחק אבינו אל
שהשי"ת נמצא אתנו בגלותנו ,ולולא שיצא המלך הסוכה הוא מברך את היושבים שם ,גבור בארץ יהיה
מארמונו אימתי היו אנשים פשוטים יכולים להתקרב זרעו ,מורה על גבורות מצד מדת הדין ,והיינו דגם
אל ה' ולקבל את פני המלך. כאשר לא יהיו מעשיהם כהוגן ויהיו ראויים לגבורות
בדרך זו מפרש בייטב לב שם את הפסוק )ישעיה ועונשים ח"ו כדי להכניע לבבם לתשובה ,יהא זה
סו ,י( שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה ,דאף באופן של דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו
שאנו מצווים להתאבל על חורבן ירושלים ולהצטער וצדקתו עומדת לעד ,שהקב"ה ישפיע להם כל טוב
בגלות השכינה ,אף על פי כן שישו איתה משוש על בעושר וכבוד ונחת מצאצאיהם ,וכך יתעורר לבבם
הקירבה היתירה שאפשר להגיע בזמן הגלות ,וגם לתשובה מתוך חרטה והכנעה מתוך רוב הטובה.
בשעת האבלות צריכים להיות בששון ושמחה כי ה' *
שוכן בינינו. -הצער על החורבן מתוך שמחה על שהשי"ת
בזה מבאר המסורה ,ויצא יצחק לשוח בשדה נמצא אתנו -
לפנות ערב ,שיצחק אבינו בכה והתאבל כשחזה את עוד איתא בספה"ק ייטב לב )פרשת חיי ,ד"ה ויצא
חורבן בית המקדש כשיתקיים הכתוב )ירמיה כו ,יח( יצחק( לבאר המסורה באופן אחר ,על פי מה ששמע
ציון שדה תחרש ,וזה יהיה לפנות ערב שרומז על מזקנו בעל ישמח משה זי"ע )עי' ייטב פנים ,מאמר יפה
הגלות ,אמנם גם הבכי והצער היה באופן של ויצא עינים ,אות יח; שם ,אבני זכרון ,אות יא( דבעת שעמד על
יצחק היינו לשון צחוק ושמחה )עי' רש"י ,בראשית כא, מחקר דרכי החסידים והוטבו בעיניו ,עלה בלבו
ו( ,וכן והיה לפנות ערב ירחץ במים ,אין והיה אלא קושיא על כך שמדרכי החסידים לשמוח תמיד ,והרי
לשון שמחה )ב"ר מב ,ג( ,דבד בבד עם הצער מבואר בשו"ע )אורח חיים א ,ג( ראוי לכל ירא שמים
והאבילות על החורבן צריכים להיות שרויים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש .וכשנסע
בשמחה על שבזמן הזה יכולים לזכות יותר לקרבת לקבל פני רבו הקדוש מלובלין זי"ע ,שאל אותו רבו
אלקים ,עכדה"ק. תיכף בבואו ,מדוע פניכם כחושים היום ,הן אמת
-שמחה בחג הסוכות הרומז לגלות כי אנו זוכים שכתוב בשו"ע ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג
להיות בצל א"ל - על חורבן בית המקדש ,אבל כבר אמר החכם צהלה
על פי דבריו מבואר הענין שחג הסוכות הוא זמן בפני ואבלי בלבי )עי' חובות הלבבות ,שער הפרישות פרק
שמחתנו ,ונצטווינו בו )ויקרא כג ,מ( ושמחתם לפני ה' ד( ,הן תאמינו לנו כי אנחנו אומרים תיקון חצות
אלקיכם שבעת ימים ,כי איתא במדרש )פסיקתא דרב בבכיה והספד ועם כל זה הכל בשמחה ,שכך למדנו
כהנא ,פסקא כט ,ד"ה באספך( שהיציאה לסוכה רומז הרה"ק הרבי ר' שמעלקא זי"ע ,על פי משל למלך
ליציאה לגלות עיי"ש ,וכן אומרים ביהי רצון שנשבה למרחקים ועמד לפוש אצל אחד מאוהביו,
כשנכנסים לסוכה ,ובצאתי מביתי החוצה וכו' יחשב וכראותו את המלך בשביה הלך ובכה מאין הפוגות,
לי זאת כאילו הרחקתי נדוד וכו' .ובא להורות לנו ועם כל זה שמח כי המלך מתאכסן אצלו .והנמשל
דגם בזמן שאנו נמצאים בגלות ארוכה קשה ומרה, מובן ,כי באותה שעה שבוכה על חורבן בית המקדש,
פר' בראשית · יא · תשפ"ז
אברהם ,אם אחזיר הה"א לא אהיה אב המון גוים והסוכה היא בחינת סוכת דוד הנופלת ,מכל מקום
)בראשית יז ,ד( ,ויעקב אמר ,אם אתן היו"ד ישאר עקב. צריכים אנו להיות בשמחה על כך שאנו זוכים
ויצחק הסכים מיד לתת אות משמו ,דמעיקרא היה לחסות בצילא דמהימנותא צילא דקוב"ה ושכינתיה
נקרא ישחק וכדכתיב )תהלים קה ,ט( ושבועתו לישחק, )זוה"ק ,פרשת אמור ,ח"ג דף קג ,א( ,ובבחינה האמורה
שכן עיקר שמו היה על שם השחוק )עיין רש"י בראשית שהמלך נמצא אתנו בזמן הגלות ,ועל הדבר הזה
כא ,ו( שהרבה שחוק היה בעולם ,והוא נתן האות ש' בוודאי צריכים אנו לשוש ולשמוח.
ולקח תחתיו האות צ' ,שההפרש ביניהם הוא רד"ו, -הקדמת גאולת מצרים בזכות יצחק אבינו
וכך פעל שיהיו בני ישראל במצרים רק רד"ו שנים שמסר אות ש' משמו -
בלבד ולא ארבע מאות ,עד כאן דברי המדרש. עוד נקדים מה שכתכ זקה"ק זי"ע בישמח משה
לכן קודם רדת יעקב מצרימה רצה לעורר את )פרשת ויגש ,ד"ה ויזבח זבחים; פרשת שמות ,ד"ה ומקודם
זכותיה דיצחק עקידא ,ועל כן ויזבח זבחים לאלקי אקדים ליישב( ,דאיתא במדרש )עי' ילקוט ,פרשת לך ,רמז
אביו יצחק דייקא ,כי ראה ברוח קדשו שבני ישראל סד; פרדר"א ,פרק מז( שבאותיות הכפולות מנצפ"ך
יקדימו לצאת ממצרים בזכות אביו יצחק ,שהוא נגאלו ישראל ,גאולת מצרים היתה בשורש אות פ'
עורר את קיצור הגזירה הקדומה שהיתה עליהם של כדכתיב )שמות ד ,טז( פקד פקדתי ,הגאולות של
ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה )בראשית טו ,יג(. גליות בבל מדי ויון היו בשורש האותיות כ' מ' ונ',
והשי"ת אמר לו אז ליעקב אבינו )שם מו ,ג-ד( אנכי והגאולה העתידה תהיה באות צדי"ק כדכתיב )זכריה
הא"ל אלקי אביך אל תירא מרדה מצרימה ,כי אכן ו ,יב( צמח אצמיח וגו' עיי"ש .ועל פי זה פרשו צדיקים
בזכות יצחק אביך יצאו בני ישראל ממצרים לאחר )עי' קדושת לוי ,ליקוטים ,ד"ה מכנף הארץ; מדבר קדמות,
רד"ו שנים ,ואנכי אעלך גם עלה עוד קודם שיבוא מערכת מ ,אות מז בשם הרר"ש מאוסטרופולא זי"ע( הכתוב
העת ,עכ"ד. )ישעיה כד ,טז( מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק,
-כימי צאתך מארץ מצרים בזכות יצחק אראנו דמד' אותיות הכפולות מכנ"ף ,כבר זמירות שמענו
נפלאות בגאולה העתידה - בגאולות שהיו בעבר ,אולם צבי לצדיק ,צבי הוא
נמצא שגאולת מצרים לא היתה על ידי האות פ' לשון רצון כמו שאומרים )בפיוט אקדמות( צבי ורגיג
בלבד ,אלא גם על ידי האות צ' שקבל יצחק אבינו וחמיד ,והיינו שאנו חומדים ומשתוקקים לגאולה
תמורת האות ש' שנתן משמו ,אלא שבמצרים היתה העתידה שתהא באות צדי"ק.
הגאולה על ידי האות פ' באיתגלייא ואות צ' אמנם נראה מזה שגאולת מצרים והגאולה
באיתכסיא ,כי עדיין לא היה העת והעונה של והיה העתידה אינם שוים ,כי בעת צאתם מארץ מצרים
ה' למלך על כל הארץ ושיראו וידעו כולם כי ה' הוא היתה הגאולה באות פ' ,ואילו הגאולה העתידה
האלקים ,ואילו בגאולה העתידה תהיה האות צ' להיות במהרה בימינו תהיה על ידי האות צ' ,ואם כן
בגלוי ,וכפי שאמר הנביא )זכריה ט ,ט( צדיק ונושע, קשה על הפסוק )מיכה ז ,טו( כימי צאתך מארץ
ולכן דרשו זאת מהפסוק צמח אצמיח ,דאז יתגלה מצרים אראנו נפלאות .וביאר על פי דברי החיד"א
לעין כל שהגאולה היא על ידי אות צ'. זי"ע בספרו פני דוד )פרשת ויגש ,אות א ,ד"ה ואף גם
וזהו הרמז בכתוב ,כימי צאתך מארץ מצרים זאת; ראש דוד ,פרשת שלח ,ד"ה ובזה אפשר לתת( לבאר
אראנו נפלאות ,שהגאולה העתידה תהיה באות צ' הענין דכאשר ירד יעקב אבינו מצרימה כתיב
כמו בגאולת מצרים ,אלא שאז יהיה זאת באופן של )בראשית מו ,א( ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק ,ולא
אראנו נפלאות ,שיראו זאת באיתגלייא .ונרמז הזכיר את זקנו אברהם אבינו ,ואילו לעיל בפרשת
בקרא )תהלים עה ,יא( וכל קרני רשעים אגדע, וישלח )לב ,י( נאמר ,ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם
שכאשר יכלה השי"ת את כוחות הרע והסטרא ואלקי אבי יצחק וגו'.
אחרא ויבוער רוח הטומאה מן הארץ ,ויקויים יעוד אלא דאיתא במדרש )הובא בספר דרוש שמואל,
הכתוב )עובדיה א ,כא( ועלו מושיעים בהר ציון פרשת תולדות( שאמר הקב"ה לאבות ,יתן אחד מכם
לשפוט את הר עשו ,אזי תרוממנה קרנות צדי"ק, אות אחת משמו ואני אדלג על הקץ במצרים ,והשיב
פר' בראשית · יב · תשפ"ז
הגאולה העתידה יהיו באות צ' ,נמצא שהאות צ' שתבוא הגאולה על ידי האות צ' ,ויתגדל ויתקדש
מורה על רחמים וחסדים ,והנה מים עולה בגימטריא שמיה רבא ,עכתודה"ק בתוספת ביאור.
צ' ,ולכן נכתב מים בשלימות ,ואילו מתיבת אש על פי דרכו יש לומר עוד ,דכמו שהחשת גאולת
נשאר רק האות ש' בלבד ,שאות זו נתן יצחק אבינו מצרים היתה בזכותו של יצחק אבינו ,כך יהיה גם
משמו תחת האות צ' ,ובכך נעשה המתקה של מדת לעתיד בגאולה השלימה ,כדאיתא בגמרא )שבת פט,
הדין במדת הרחמים. ב( ,א"ר יונתן מאי דכתיב )ישעיה סג ,טז( כי אתה אבינו
רמז לזה היה מתחיל מעמד שמחת בית השואבה כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו
בבית המקדש עבור מצות ניסוך המים ,דייקא גואלנו מעולם שמך ,לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה
במוצאי חג הראשון שהוא אושפיזא דיצחק ,כי הלא לאברהם אבינו בניך חטאו לי ,אמר לפניו רבש"ע ימחו
הוא לקח לעצמו את האות צ' העולה כמנין מים, על קדושת שמך ,אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער
והעביר את האות ש' ,בכדי להחיש את גאולת גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו ,אמר ליה בניך
ישראל ממצרים ,וכן לעתיד לבא יכניס עצמו בעובי חטאו ,אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך ,אמר
הקורה עבור גאולתם של ישראל ,ובכך השפיע לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה ,אמר לו ליצחק בניך
שמחה וחסד לכלל ישראל. חטאו ,אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך וכו' ,ועוד כמה
וביותר יבואר על פי מה שכתב בידי משה על חטאו ,כמה שנותיו של אדם שבעים שנה ,דל עשרים
המדרש )ב"ר נט ,ד"ה ר"י אמר בן יומו( דהא דויצא יצחק דלא ענשת עלייהו וכו' ,אם אתה סובל את כולם מוטב
לשוח בשדה ,שאז קידש יצחק את רבקה ,היה ביום ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך וכו'.
ב' של חג הסוכות ,והחשבון עולה יפה ,כי יצחק נמצאנו למדים שלעתיד לבא יהיה יצחק אבינו
אבינו נעקד ביום הכיפורים כמו שאומרים בפייט היחידי אשר יכנס בעובי הקורה ללמד זכות על בני
ביום כיפור )ועי' ריקאנטי ,פרשת וירא ,ד"ה ויקרא אברהם(, ישראל וימסור נפשו עבורם ויקבל על עצמו את
ולאחר העקידה שב לביתו דרך שלשת ימים כמו חטאיהם אשר חטאו .ואף זה הוא בגדר כימי צאתך
שהיה בהליכתם שנאמר )בראשית כב ,ד( ביום מארץ מצרים אראנו נפלאות ,דכשם שביציאת
השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מצרים הכניס יצחק אבינו עצמו בעובי הקורה לקצר
מרחוק ,ונמצא שבא לביתו מן העקידה ביום י"ג הגזירה שתהיה רק רד"ו שנים על ידי שהעניק האות
תשרי ,וכתב רש"י )שם כב ,כ( שבאותו היום נתבשר ש' משמו ולקח חלף זה אות צ' ,כן לעתיד לבוא ילמד
לו שנולד בת זוגו רבקה .ואיתא במסכת סופרים )פרק זכות על בני ישראל ויפעל את הישועה העתידה
כא ,הלכה ט( שהיתה רבקה בת שלש שנים ושלשה לבוא במהרה בימינו.
ימים כשבא אליעזר ,והיינו יום ט"ז תשרי .ודרשו -שמחת בית השואבה לניסוך המים בליל
חז"ל )סנהדרין צה ,א( על מה שאמר אליעזר )בראשית אושפיזא דיצחק -
כד ,מב( ואבא היום אל העין ,היום יצאתי והיום אמרו חז"ל )חגיגה יב ,א( ,שמים נוטריקון אש מים,
באתי ,מכאן שקפצה לו הארץ .נמצא דאותו היום והיינו דבחינת שמים הוא שילוב אש המורה על
שקידש יצחק את רבקה בהיותו בשדה היה ט"ז דינים )זוה"ק ,פרשת צו ,ח"ג דף לד ,א( ומים המורים על
תשרי שהוא יום שני של סוכות עכ"ד. חסדים ורחמים )שם ,פרשת תרומה ,ח"ב דף קעה ,ב(.
וזהו הרמז במסורה ,דהמאורע של ויצא יצחק ואיתא בספרים הק' )עי' זרע יצחק ,אבות ה ,יז בשם ספר
לשוח בשדה לפנות ערב ,היה בעידנא דחדוותא הקנה( ,דלכאורה אם שמים מורה על שילוב אש עם
של חג הסוכות ,בו ביום אשר והיה לפנות ערב מים ,הרי היה צריך להיקרא אשמים ולא שמים.
ירחץ במים ,רומז למצות ניסוך המים שהתחיל וביארו דכיון שאש מורה על מדת הדין לכן לא נרמז
באותו לילה של חג הסוכות זמן שמחתנו )ועי' חמרא תיבת אש במלואו כדי שלא יהיה בתוקפו ,ונשאר רק
טבא ,פרשת חיי ,ד"ה ויברך( .וביום זה הזמן מסוגל אות ש' של אש ,יחד עם תיבת מים המורים על חסד
לעורר את הגאולה השלימה בזכותו של יצחק אבינו שזה נכתב בשלימות ,עכ"ד.
שיצא לשוח ולהתפלל על גלות ישראל ועל מה ויש להוסיף על זה ,דכיון שגם גאולת מצרים וגם
פר' בראשית · יג · תשפ"ז
בוודאי נזכה להחיש את גאולת ישראל כמו שהיה שנתקיים ציון שדה תחרש ,וכשם שהחיש את גאולת
בגאולת מצרים ,ובכך נהיה סמוכים ובטוחים מצרים כן יחיש את הגאולה הקרובה.
שיקויים בנו אל יתן למוט רגלך ,היינו בדור האחרון זהו שאמר דוד המלך ע"ה ,מאין יבא עזרי ,היינו
של עקבתא דמשיחא שהוא בחינת רגלים )עי' ליקוטי היאך נזכה לעזרה וישועה מן השמים ,עזרי מעם ה'
תורה ,ישעיה ,ד"ה בלע המות( ,כי כמו שיצחק אבינו עושה שמים וארץ ,רומז לתיבת שמים שהוא
מסר נפשו עבור ישראל בגאולת מצרים ,כן ה' ישמר נוטריקון אש מים ,ומתיבת אש נשאר רק האות ש'
צאתך ובואך מעתה ועד עולם ,היינו בגאולה יחד עם תיבת מים שנכתב בשלימות ומורה על
העתידה במהרה בימינו אמן. ההמתקה של יצחק אבינו ,ובזכותו של יצחק עקידא
כולם מלאים בשנאת ישראל מי בגלוי ומי בסתר ,ישר בסיום דברות הקודש הביאו הדגים ,ולאחמ"כ זימר
ובעקיפין ,ובכל מיני אופנים. מרן שליט"א אתקינו סעודתא ג"פ ומזמור לדוד .אח"כ
והמשיך מרן שליט"א בניגון 'קול צהלה ורינה' וכו'. הביאו מרק בארש"ט ,בשר ובשר בהמה .אח"כ שתה
מרן שליט"א רביעית יין ,ואיחל לחיים להקהל ,אח"כ
אח"כ העלו על השולחן קוגלעך ופירות לכבוד הכריז הרב בערל שטמר את שמות המעמידים שמחת
האושפיזין ,וחילקו לכל הקהל .בברכהמ"ז על הכוס יו"ט לרגל האושפיזין ולרגל האושפיזין של צאצאיהם.
התכבד הרב הראשי הגאון רבי קלמן בר שליט"א .בסיום
עברו קהל האורחים לברכת שלום וא גוט'ן מועד. מקהלת המשוררים זימרו הזמירות למוצש"ק,
ואחר כך המשיכו בעוד ניגוני שמחה ויו"ט בליווי כלי
יום ראשון ,א' דחוה"מ סוכות ט"ז תשרי שיר וזמר ,כאשר כל הקהל פיזז ורקד ברוב שמחה
תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בסוכה וחדווה לכבוד שמחת בית השואבה.
הגדולה .לפני העמוד התפלל -הגה"צ רבי מאיר כשזימרו 'קול צהלה ורינה' אמר מרן שליט"א:
משולם שליט"א .וזימרו כנהוג ב'מזמור לתודה', יל"ב מאמר הפייטן 'קול צהלה ורינה שפתינו אז
'ישתבח' מ'א"ל מלך' ,וביוצר אור 'כולם אהובים' ,ו'את תרננה אנא ה' הושיעא נא אנא ה' הצליחה נא' ,והרי
שם' ,וכן היה הסדר בכל יום. אנו מבקשים כבר עתה על זאת.
וי"ל בכוונת המשורר ,דלפני ביאת המשיח יבואו
לאחר חזרת הש"ץ נכנס מרן שליט"א לביתו עם בני ישראל להכרה לדעת כי אין לנו להשען אלא
לכמה רגעים ,ואח"כ יצא לסוכה הגדולה הסמוכה על אבינו שבשמים ,ולא יהיה עוד מי שירמה עצמו
למעון הקודש ,ואחז בידו סט אחד מהלולב להשען ולסמוך על איש פלוני או נשיא פלוני
והקופסא של האתרוגים. שיעזרוהו ,ובהגיע העת שבאים להכרה זו ,הרי שמזה
מרן שליט"א אמר התפילה קודם נטילת לולב לבד יתמלא האדם שמחה גילה ורינה.
מהסידור 'תפילה ישרה' בדמעות שליש ,וקודם במהלך השנים האחרונות לימדו אותנו מן השמים
שבירך הברכה בדק את הלולבים בראשיהם וכן את והביאו אותנו להכרה זו שלא נרמה עצמנו כאותם
שאר המינים ,ופתח הקופסא ובו ג' אתרוגים ,והכינם השוטים שדימו לסמוך על נשיא פלוני וכדו' ,והראו לנו
שיהיו מוכנים לנטילה. בזה בחוש כי אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים.
ונטל מרן שליט"א הלולב והאתרוג ובירך על וזהו קול צהלה ורינה ,וטעם הדבר אשר שמחים
נטילת לולב ושהחיינו ,בהתלהבות רבתי ובדביקות אנו בגיל ורנן כל כך ,כי שפתינו אז תרננה רצ"ל
עצומה ,ובשעת הברכה הפריד האתרוג מהלולב שיודעים אנו שצריכים אנו לבקש אנא ה' הושיעא נא
כנהוג ,ופניו להבים בדביקות עילאה. אנא ה' הצליחה נא ,כי אין לנו להשען אלא על השי"ת
סדר הנענועים היה כשי' הט"ז בסי' תרנ"א ומובא לבדו ,וכשבאים להכרה זו הרי שזה השמחה הגדולה
בבאר היטב ס"ק י"ח )הולכה גדולה וג' הולכות קטנות ביותר שיכול להיות ,כי בוודאי לא יחסר לנו מאומה,
והבאה ,אח"כ עוד שני הולכות והבאות גדולות( ,ושוב נטל ונזכה לישועה השלימה.
עם עוד אתרוג ,וסדר הנענועים היו ג' הולכות בדורנו יכולים להווכח באמיתות הדבר ,במה
והבאות בכל צד ,כמובא במג"א ובדה"ח )יעויין בשעה"צ שאמר הנביא )עפ"י ירמי' ל ,יא( בכל העמים אעשה כלה,
סי' תרנ"א סקנ"ח( ,ובעוד אתרוג רק בנענוע בלא דהנה בדורות עברו לא הבינו הדבר ,דהא בוודאי לא
הולכות והבאות. חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא )ברכות ה ,ב( ,ומפני
כשסיים מרן עברו רק אורחי חו"ל ובחורי חו"ל מה יתחייבו כליה מי שלא הרע לישראל .אכן כהיום
הלומדים בישיבה"ק וכן תלמידי ישיבת היכל התורה רואים היאך שכל הגוים מקצה העולם ועד קצהו
פר' בראשית · יד · תשפ"ז
פעיה"ק לברך על הד' מינים של כ"ק מרן שליט"א
)אצל הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א,
ואצל הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א( ,כאשר מרן
שליט"א יושב על מקומו ומאזין לברכות ועונה אמן.
אח"כ נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא לאמירת
הלל והושענות ,כשהד' מינים בידו ,והתחיל באמירת
ההלל אצל מקומו לפני התיבה בהתלהבות רבה על אף
גודל חולשת גופו .בהלל זמרו הקטעים' :שובו נפשי',
'לך אזבח'' ,הללו'' ,יאמר נא ישראל'' ,פתחו לי' 'אנא ה''.
סדר הנענועים בהלל :בהודו קמא ובאנא ה' עשה מרן
הנענועים באריכות כפי שי' הט"ז הנ"ל .בהודו בתרא
עשה יותר במהירות וכשי' המחבר הנ"ל.
אחר כך התחיל מרן שליט"א באמירת ההושענות
לפני התיבה פסוק בפסוק ,ובסיום זימר מרן קדיש
תתקבל )ולא הש"ץ של תפילת שחרית(.
תפילת מוסף התפלל לפני העמוד -הגאון רבי
שמואל ייגר שליט"א דומו"צ לדיני ממונות ורא"כ
חושן משפט במרכז התורה.
לאחר התפילה עלה מרן שליט"א לסוכת ביתו,
ונטל ידיו לסעודת היום )וכן היה בכל יום( .בסעודה
זימר מרן שליט"א הפיוטים האדיר בשמי עליות )מה
שדלגו ביוה"כ בשחרית ,וכן בכל יום(.
בשעה 7.10התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה
בבית התפילה שבביתו נאו"ק ,לפני העמוד התפלל -
הבה"ח בנש"ק מורינו שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ
אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א .בזמן ר"ת התפללו
ערבית ,לפני העמוד התפלל -הבה"ח בנש"ק אשר
ישעי' נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א.
ליל ג' דסוכות 'אושפיזא דיעקב'
בשעה 9.40נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה
לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין ,מרן שליט"א
נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו' .אח"כ
זימרו המשוררים ב' שיר המעלות .בסיום פתח מרן
שליט"א בדברות קדשו משך שעה ארוכה.
לאחר התורה שתה מרן שליט"א יי"ש ,ואיחל
לחיים לקהל .ונטל ידיו לסעודה ובצע על חלה,
והביאו דגים ,בשר ,בשר בהמה ופערפיל .אח"כ שתה
מרן שליט"א רביעית יין ,ואיחל לחיים להקהל,
והביאו שיכר לכל הקהל ,והרב בערל שטמר הכריז את
שמות המעמידים שמחת יו"ט לרגל האושפיזין ולרגל
האושפיזין של צאצאיהם.
והעלו על השולחן קוגלעך ופירות לכבוד האושפיזין,
כשבמשך כל העת הנעימו המשוררים בשירה וזמרה
בליווי כלי זמר ,כשכל הקהל פיזז ורקד ברוב חדווה
ובהתרוממות הנפש לכבוד שמחת בית השואבה.
בברכת המזון על הכוס התכבד -הגה"צ רבי חיים
צבי שפירא שליט"א ראב"ד מחזיקי הדת ואב"ד רמת
אהרן בב"ב ,לאחמ"כ עברו הרבנים והקהל שבאו
פר' בראשית · טו · תשפ"ז
היכל התורה פעיה"ק. מחוץ לעיר לקבל שלום ,ונמשך עד השעה .11.40
תפילת מנחה התפלל לפני העמוד -הבה"ח יום שני ,ב' דחוה"מ סוכות י"ז תשרי
בנש"ק אלעזר ניסן נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז בשעה 9.00התפלל מרן שליט"א תפילת שחרית
נתניה שליט"א ,מעריב התפלל לפני העמוד -הבה"ח בבית התפילה .לפני העמוד התפלל -הבה"ח בנש"ק
בנש"ק אלימלך ברגר נ"י -נין כ"ק מרן זי"ע. אשר ישעי' נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה
שליט"א .לנענועים יצא מרן שליט"א לסוכה הגדולה
ליל ה' דסוכות 'אושפיזא דאהרן' כאתמול ,ואח"כ נכנס לתפילת הלל להיכל המתיבתא.
בשעה 9.35נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה תפילת מוסף התפלל לפני העמוד -הרה"ג ר' ישכר
לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין ,והסדר היה כבכל דוב אליאס שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי
לילה .מרן שליט"א שוחח ממושכות עם המחותן כ"ק חיים פעיה"ק.
האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א ,ואיחלו בברכת מזל
טוב להולדת הנינה תחי' )בת לנכדו הרה"ג ר' יעקב מאיר בשעה 7.00התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה,
משולם שליט"א(. לפני העמוד עבר -הבה"ח בנש"ק החבר יחזקאל
בברכת המזון על הכוס התכבד -כ"ק האדמו"ר שרגא נ"י בן הגה"צ אב"ד ק"צ טבריה וקהילות הצפון
מנדבורנא חיפה שליט"א. שליט"א ,מעריב התפלל לפני העמוד -הבה"ח בנש"ק
שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'
יום רביעי ,ד' דחוה"מ סוכות י"ט תשרי בארה"ב וראש הישיבה שליט"א.
תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית
התפילה בביתו נאוה קודש ,לפני העמוד התפלל - ליל ד' דסוכות 'אושפיזא דמשה'
הבה"ח בנש"ק שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד בשעה 9.40נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה
קרית צאנז נתניה שליט"א .תפילת מוסף התפלל לפני לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין .מרן שליט"א
העמוד -הרה"ג ר' אהרן יהושע קלוגר שליט"א נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו' .אח"כ
משגיח בישיבה"ק ומח"ס הליכות חיים. זימרו המשוררים ב' שיר המעלות .בסיום פתח מרן
תפילת מנחה התפלל לפני העמוד -הבה"ח שליט"א בדברות קדשו במשך כשעה..
בנש"ק החבר יחזקאל שרגא נ"י בן הגה"צ אב"ד ק"צ לצידיו של מרן שליט"א ישבו חדב"נ כ"ק הגה"צ
טבריה וקהילות הצפון שליט"א ,מעריב התפלל לפני גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א ,והגה"צ רב דקהילתנו
העמוד -הבה"ח בנש"ק אשר ישעי' נ"י בן הגה"צ הק' שליט"א בבני ברק.
אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א. לנוכח החולשה וההצטננות שנמשך בימים אלו
לא נטל מרן ידיו לסעודה ברבים ,ולאחר התורה הורה
ליל ו' דסוכות 'אושפיזא דיוסף' מרן שליט"א להכניס הפירות ,וחילקו לכל הקהל,
בשעה 9.40נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה כשבמשך כל העת הנעימו המשוררים בשירה וזמרה
לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין ,והסדר היה כבכל בליווי כלי זמר ,וכן בכינור ע"י הרה"ח ר' שמואל
לילה .בברכת המזון על הכוס התכבד -כ"ק האדמו"ר געלער מזכרון יעקב.
מבערגסאז שליט"א.
בסיום עלה מרן שליט"א לביתו נאו"ק שם נטל
יום חמישי ,ה' דחוה"מ סוכות כ' תשרי ידיו לסעודה לכבוד האושפיזין .מרן שליט"א נכנס
תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית לסוכה ואמר שוב 'אזמין אושפיזין' ,ונטל ידיו
התפילה ,לפני העמוד התפלל -הבה"ח בנש"ק חיים לסעודה .במהלך הסעודה שוחח מרן שליט"א
נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש מהנהגותיו בקודש של כ"ק מרן זי"ע ורבותינו הק'
הישיבה שליט"א .תפילת מוסף התפלל לפני העמוד לבית צאנז בחג הסוכות ,ועוד.
-הרה"ג ר' צבי גרין שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז בברכהמ"ז על הכוס התכבד -הרה"ג רבי חיים
התורה ומטובי סופרי המלך. משה שליט"א מירושלים -נכד כ"ק מרן שליט"א.
בעת אמירת ההושענות שאמרם מרן בקול בכי, יום שלישי ,ג' דחוה"מ סוכות ח"י תשרי
אמר מרן שליט"א כמה פנינים ,ונביא כאן תוכנם: תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית
אדון המושיע עזרני נא יען אשר אנו יודעים התפילה ,לפני העמוד התפלל -הבה"ח בנש"ק
שאתה הוא האדון המושיע. שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'
בארה"ב שליט"א .תפילת מוסף התפלל לפני העמוד
בלתך אין להושיע .אנו מבקשים מהבוכ"ע -הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק
פר' בראשית · טז · תשפ"ז
דבריך לקיים מאמריך ומצוותיך ,ולזה מבקשים אנו בזכות יוסף הצדיק שנוכל להתנהג בקדושה כדבעי
צמאיך תשביע הושע נא. ונזכה לתקן הכל ,ולפני הבורא ב"ה גלוי וידוע שבני
קוראיך תושיע .איך שאנו נראים מ"מ הלא אנו ישראל חפצים להתנהג בקדושה ,אכן לפניו גם לוי
אנו קוראים ומבקשים וזועקים טאטע העלף ,ובזכות וידוע כי בלתך אין להושיע ,ואין הם יכולים לעשות
זאת שקוראיך -תושיע הושע נא. לבדם מאומה.
רחומיך תושיע ,הנה האהבה של הקב"ה הוא גבור ורב להושיע .בכדי שנוכל להיות בבחי'
אהבה נצחית תמיד לא תשתנה ולא תסיר ,ואין שייך גבור הכובש את יצרו )אבות ד ,א( ,מבקשים אנו
כל ענין שינוי אצל הקב"ה ,ואף כי אני כשלעצמי לא מאבינו שבשמים הושע נא.
ארמה עצמי כלל ,כי הלא איני יודע כלל מהי אהבת ה', דלותי ולי יהושיע .כשחוטאים רח"ל הרי זה
אעפ"כ הבורא ב"ה הוא אוהב עמו ישראל לעד .וזהו מביא דלות ברוחניות ובגשמיות ,ולזה מבקשים אנו
בקשתינו רחומיך ואהבתך שאתה אוהב אותנו שלא בוכ"ע ראה נא כי דלותי ולי יהושיע ועל כן
תסור ולא תמוש לעולם ,בזכתך תושיע הושע נא. בקשתינו הושע נא.
תמימיך תושיע .עזרנו שנוכל לקיים 'התהלך לפני זועקיך תושיע .רצ"ל דכיון שרואה הקב"ה כי
והיה תמים' )בראשית יז ,א(. עדיין בני ישראל זועקים אליך וחפצים בקרבתך,
בזכות זאת תושיע והושע נא.
בשעה 7.00התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה, יבול להשפיע -אנו מבקשים שנוכל להתנהג
לפני העמוד התפלל -הבה"ח בנש"ק אלעזר ניסן נ"י
בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א .והכריזו בקדושה ,וממילא יהיה יבול להשפיע.
בהיכל המתיבתא על זמן תפילת ערבית וקריאת כל שיח תדשא ותושיע .שיח היינו תפילה וע"ד
משנה תורה בשעה .8.30ועל זמן תפילת שחרית ביום דמצינו גבי יצחק )בראשית כד ,סג( ויצא יצחק לשוח
הושענא רבא בשעה .7.15
בשדה ,ובקשתינו כל שיח שיעלה וירומם כל בקשה
ליל הושענא רבא 'אושפיזא דדוד' וכל תפילה ,כל שיח תדשא ותושיע הושע נא.
בשעה 8.35נכנס כ"ק מרן שליט"א מלובש בבגדי לגיא בל תרשיע .רצ"ל לגיא אפי' מי שכבר נפל
לבן להיכל המתיבתא ,ופתח מרן שליט"א בתפילת
ערבית והתפילה נמשכה ברוב התעוררות במשך קרוב והגיע עד שאול תחתיה ,אעפ"כ בל תרשיע והושע נא.
לשעה ,כראוי לליל גדול וקדוש זה. מגדים תמתיק ותושיע הנה אם מתנהגים כדבעי
לפני העמוד התפלל -הרה"ג ר' חיים רפאל הרי שמקבלים וזוכים למתיקות התורה ,ומרגיש
אייזנבך שליט"א מראשי ארגון החבורות בחצרות
האדם טעם בלימוד התורה ,וזהו שאנו מבקשים
החיים דחסידי צאנז.
עם סיום תפילת ערבית החלו בקריאת משנה מגדים תמתיק ותושיע הושע נא.
תורה כנהוג .את כל הקריאה קרא העסקן הדגול הושע נא נשיאים להסיע .היינו שיסיר השי"ת
הרה"ח ר' הערשל רייכמן מפעיה"ק ,כאשר מרן
מעלינו כל אותם הקליפות המזיקים החפצים רק
שליט"א ישב במקומו ואמר הפסוקים יחד עם בעל
הקורא ,ונמשך כשעה ומחצה עד השעה .10.45 לתעתע בנו ולהדיח אותנו מן הדרך הישרה ,ויושיע
אותנו מידם.
אחר כך הוגש ע"י ארגון כוס של ברכה בניהולו של
עננים מלהמניע .בוכ"ע אפי שיודעים אנו איך
הרה"ח ר' משה גליק הי"ו ,סעודת אושפיזין לכל הקהל.
בשעה 11.15נכנס כ"ק מרן שליט"א חגור באבנט שאנו נראים ,מבקשים אנו שתשמע לקול תפילתנו,
לסוכה לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין ונתכבדו עננים רצ"ל שיבטל ויסיר מעלינו כל העננים שהם
המשוררים לזמר שיר המעלות עד גמירא .ואמר מרן מסך המבדיל ,ויהיה עננים מלהמניע הושע נא.
שליט"א 'תורה' במשך שעה ארוכה בקול בוכים
ובהתעוררות רבה ,ולאחמ"כ שתה יי"ש ואיחל לחיים פותח יד ומשביע .כי ימינך פשוטה לקבל שבים,
לקהל ,ונטל ידיו לסעודה .ונשאר מרן שליט"א חגור ומבקשים אנו מהבוכ"ע אתה הוא פותח יד ומשביע.
באבנט עד אחר סיום השוה"ט. צמאיך תשביע .בני ישראל המה צמאים לקול
במהלך השוה"ט זימרו ניגוני התעוררות וגאולה
פר' בראשית · יז · תשפ"ז
כשמעיני הקודש זלגו דמעות .בסיום הגישו קוגלעך
ופירות לכבוד האושפיזין .בברכהמ"ז על הכוס
התכבד -הגאון רבי אברהם יהושע רייך שליט"א רבה
של קהלתנו הק' באנטווערפן.
לאחר ברכהמ"ז נשאר מרן שליט"א על מקומו,
ואגד מרן שליט"א את ההושענות לקראת יום
המחרת .על השולחן דלק הנר שעוה שדלק בביהמ"ד
ביום הקדוש .ואגד מרן שליט"א ההושענות בעלה של
לולב ,עבורו ואח"כ להרבנית תליט"א ,והקפיד שיניחו
כל אחד בנפרד ויכירו וידעו למי שייך כל אחד .כן הכין
מרן שליט"א ב' ערבות לצורך מחר עבור הלולב.
בין הפרקים אמר מרן שליט"א כמה אמרות
טהורות ,ונביא כאן תוכנם:
הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע בספר מדבר קדש
הביא בשם המקובלים כי דו"ד בריבוע )ד' פעמים ד ,ו'
פעמים ו' ,ד' פעמים ד'( ,עולה בגימטריא חיי"ם ,יעו"ש.
וי"ל כי דוד המלך הוא מעורר להשפיע לכל בני
ישראל חיים וכל מה דבעי בהרחבה.
הנה המנהג הוא לחבוט הערבות על הקרקע דייקא
)ראה שערי תשובה סי' ש"מ שהביא מתשובת רב צמח גאון,
ועוד( ,ואפ"ל ברמז הענין ,דהנה בארץ מצינו )ב"ר ה ,ח(
למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה,
דהשי"ת צוה לארץ לעשות 'עץ פרי עושה פרי'
)בראשית א ,יא( ,שיהא טעם העץ כטעם הפרי )רש"י שם(,
אך היא לא עשתה כן אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה
פרי' ,ואף שחטאה בכך מכל מקום מחל לה השי"ת,
ולא זו בלבד אלא שנקראת 'ארץ' ע"ש שרצתה
לעשות רצון קונה ,הגם שעדיין לא תיקנה חטאה
בשלימות ,כי רק לעתיד לבוא עתידין אילני סרק
להוציא פירות )כתובות דף קי"ב ע"ב( ,אעפ"כ כיון
שרצתה לעשות רצון קונה נמחל חטאה )ועי' יפה תואר
ונזר הקודש שם( .עד שלעתיד לבוא יהיה בבחי' הכתוב
)תהלים קמח ,יג( הודו על ארץ ושמים ,הקדים בחי' ארץ
לשמים ,מאחר דגדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים
גמורים )ברכות דף ל"ד ע"ב(.
וזה שאנו מרמזים במה שאנו חובטים הערבה על
הקרקע ,לרמז דאף שאין אנו מרמים עצמנו ,ויודע
אני בעצמי כי אני כעץ יבש וכערבה יבשה וחשוכה
באין בידי מעש מאומה ,אכן תקוותינו שנזכה לבוא
לתיקון השלם ,כהארץ אשר אף היא רצתה לעשות
רצון קונה ועשתה תשובה ומחל לה הקב"ה ,וכאמה
כן בתה כן גם לנו ימחל הבורא ב"ה על כל מעשינו
ונזכה לבוא אל התיקון השלם.
כל ענין לקיחת הערבה והחביטה הוא בדרך נסתר
לגמרי ואין לזה כמעט טעם בגלוי ,ולוקחים הושענות
לכל ילד במשפחה .ויש שנהגו לקחת שתים
למעוברת .אכן אצלינו לא נהגו כן .אך לקחו גם לילד
קטן שנולד זה עתה ,וכמו שהיה אצל כ"ק מרן
אאדמו"ר זי"ע ,כשנולדה לו בת בחול המועד סוכות,
פר' בראשית · יח · תשפ"ז
והתחיל באמירת ההלל ברוב התעוררות ,ונמשך והכין לה הושענות ושלח זאת לביה"ח בשבילה.
במשך שעה ארוכה עד השעה .11.55 ולעצמי אני דורש ואומר טעם הדבר ,דמרמזים
בסיום הוציאו את ספרי התורה שבהיכל אל הבימה, בזה לאדם שיתעורר לבבו בתשובה אחר שיראה מה
והכניסו לתוך ארון הקודש את הנר משעווה )שדלק ביום שגרם בחטאיו שהזיק בזה הן לו ואף לכל בני
הכיפורים( ,והחל מרן שליט"א באמירת ההושענות. משפחתו ,ולזה צריך הוא לעשות תשובה בעבור
לפני תחילת אמירת ההושענות וכן באמצע אמר כולם ,דמאחר והוא לא התנהג כראוי ,הרי שבזה גרם
מרן שליט"א הרבה דברי התעוררות ומליצות ישרות, גם לזרעו אחריו שלא יהיו ראויים ,ולזה צריך הוא
מתוך התלהבות והתעוררות רבתי ,כדלהלן: לכפרה בעבור כולם.
למענך אלוקינו :טייערע אידישע קינדער .הנה הנה ערבה הוא גם מלשון וערבה לה' מנחת יהודה
ידועים דברי קדשו של רביה"ק מראפשיץ בעל הזרע וירושלים )מלאכי ג ,ד( ,ויש בזה רמז שלא לזלזל ולבטל
אפי' את הערבה ,כי אף הוא יזכה לבסוף להתעלות
קודש דהוה מרגלא בפומיה לומר בבכיה מידי שנה מעלה מעלה.
בהושענא רבה ,כי כל זמן שאנו מחזיקים את ארבעת
המינים -אותיות שמך המיוחד -בידינו ,הרי זה ונמשך עד השעה 12.40בלילה ,ובסיום איחל מרן
שליט"א לכל הקהל א גוט יו"ט במאור פנים.
כביכול שאנו מחזיקים את השי"ת ,ועדיין אגודים
ומחוברים אנו להשי"ת וממילא יכולים לפעול יום הושענא רבא
ולבקש הכל בשעה זו )עי' חמדה גנוזה ח"ב ע' מז(. בשעה 7.45נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול
לתפילת שחרית לבוש בקיטל ובכיפה וגארטל לבנים,
עפי"ז עלה ברעיוני כעת ,שהרי השי"ת ג"כ מקיים
והתפלל מרן שליט"א כל התפילות לפני העמוד.
את מצוות התורה ,כמבואר בחז"ל ובמדרשים מקומו של מרן שליט"א היה ע"ג בימה גדולה
)תנחומא פר' נשא ,כח( שאומר אף אני מקיים מצות מוגבהת ,על מנת שיוכלו קהל האלפים לחזות
זקנים ,וא"כ איך מקיים השי"ת את המצוה של בעבודת הקודש בכל מהלך היו"ט .ובבית המדרש דלק
הנר משעווה שדלק ביום הכיפורים במשך כל היום.
'ולקחתם לכם' .אלא שהשי"ת לוקח את בני ישראל התפילה החלה באמירת אדון עולם וברכות בנוסח
בידיו כביכול ,והשי"ת אוחז בכל יהודי ,ולא רק את ימים הנוראים ,ואמר מרן שליט"א פרשת העקידה
אותו יהודי שהוא בבחינת האתרוג ,הלולב או והרבש"ע שלאחריה ,והתפללו כל התפילה בנוסח
ההדס ,אלא אפילו זה שהוא בלי טעם ובלי ריח הימים הנוראים.
בשעה 8.15התחיל מרן שליט"א 'הודו' .התפללו
בבחי' ערבה ,מ"מ בסוכות השי"ת אוחז את כל בני פסוקד"ז של שבת ויו"ט .לאחר ברוך שאמר זימרו
ישראל בידיו וכך מקיים השי"ת את מצות 'ולקחתם מזמור לתודה ,ואח"כ אמרו 'מזמור שיר ליום השבת'
לכם' ,השי"ת נוטל את כל בני ישראל בידיו ,וכיון וכו' ,ה' מלך גאות לבש וכו' ,ואמרו נשמת.
בשעה 9.25פתח מרן שליט"א ואמר 'הא"ל
שכולנו נתונים כעת בידיו של הקב"ה ממילא בכוחנו
בתעצומות' בנוסח יו"ט ,ואח"כ אמר 'המלך' בנוסח הימים
עתה לפעול ולבקש הכל .ולבקש מהקב"ה שימשיך הנוראים ,ולאחמ"כ המשיך בנוסח הימים הנוראים.
לאחוז בנו ושלא יעזוב אותנו ,אל תשליכני מלפניך, וזימרו בברכת א"ל מלך גדול ,ולאחמ"כ אמר מרן
שאוכל תמיד להיות מיוחד אליך ,ולזאת בקשתנו שיר המעלות ממעמקים בנוסח ימים הנוראים,
והמשיך באמירת הקדיש בניגון ,והמשיכו להתפלל
שטוחה הושע נא למענך אלקינו. בנוסח הימים הנוראים .ואמר מרן שליט"א 'אהבה
למענך גואלנו .למענך דורשנו :וכי השי"ת חסר רבה' כבכל שבת ויו"ט .חזרת הש"ץ אמר מרן בנוסח
לו משהו וכי הוא צריך למשהו ,ומהו למענך גואלנו, ימות החול ,ונמשך כל התפילה בהתלהבות
ובהתעוררות מתוך בכיה רבה .בסיום תפילת שחרית
והא להשי"ת לא חסר כלום ,אלא שהוא בחסדו בשעה 10.35נכנס מרן שליט"א לחדרו.
הגדול ומרוב אהבתו לישראל תולה הדבר בעצמו כעבור זמן מה יצא מרן שליט"א עם הד' מינים
ומשליך הקטגור באומרו שלמענו יעשה ,אבל באמת לסוכה שליד חדרו שבהיכל הגדול ,ואמר היהי רצון.
אנו יודעים שלמענך דורשנו ,אתה רוצה רק את סדר הנענועים היה כבכל ימי חוה"מ .בסיום עבודת
הנענועים עברו בני מרן שליט"א ונכדיו וניניו לברך
הטובה שלנו ,עזור לנו שנוכל לשוב בתשובה על הלולב של כ"ק מרן שליט"א.
וממילא כבר יהא למענך גואלנו.
בשעה 11.10נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול
פר' בראשית · יט · תשפ"ז
חנה דוד :דוד עדיין הולך וסובב נע ונד בגלות, למען בריתך :שנוכל להתנהג בקדושה.
תן לו כבר חניה ,השב כבר את מלכות בית דוד ,הרם למען גדלך ותפארתך :שנוכל גם לכוון לשם
קרן משיחך. שמים ,שלא נרמה את עצמנו ,אבל אני מבקש שאוכל
טוב הלבנון .יפה נוף משוש כל הארץ :רחוץ את לפחות לבוא לבקש רק למען גדלך ותפארתך.
בני ישראל שכל אחד יראה יפה נוף משוש כל הארץ. למען דתך :הרי מקרא מלא דיבר הכתוב בתוה"ק
כלילת יופי .לינת הצדק :איך זוכים להיות כלילת )שמות כג ,ה( 'עזוב תעזוב עמו' ,השי"ת אתה הרי
יופי ,על ידי לינת הצדק -אם עורכים לילות קדושים. יודע שאין אנו יכולים לעזור לעצמנו בכוחות עצמנו.
סוכת שלם :השי"ת ראה נא כמה מאות אלפים למען זכרך :כל זמן שישנם עוד מבני הדור
יהודים יושבים בסוכות בכל העולם ,מי האמין כזאת שזוכים עוד משהו ,כי הם לכה"פ ראו עבודת קודש,
שלאחר גלות כה ארוכה עכ"ז המוני בני ישראל אכן עלולים לשכח הכל ,ועל כן הושענא ועזור כבר
יושבים בסוכות ,אסוף נא את כל אותן הסוכות בהם לבני ישראל ,שיזכרו ולא ישכחו חלילה.
ישבו יהודים מקצה העולם ועד קצהו בכל אתר ואתר למען טובך .למען יחודך :רק מי שהוא בבחי'
ומהן תעשה סוכה אחת גדולה ,את הסוכת שלם. טוב רק הוא יכול לייחד יחודים במשהו.
ציון המצוינת :מבקשים אנו כי בזכות ציון רומז למען לימודך :אתה הרי כבר למוד ומורגל ,כי
לתורה וע"ד הכתוב )ישעי' ב ,ג( כי מציון תצא תורה, הלא כבר עזרת לנו במצרים אף שלא היה בידינו
בזכות זה נזכה לישועה השלימה והושע נא. שום זכות ,ועל כן מבקשים אנו ג"כ הלאה הושע נא.
ציון המצוינת .קודש הקדשים :שאלו שלומדים למען סודך :סוד הגאולה נסתר מעין כל בריה,
תורה יוכלו להיות קודש הקדשים. אם צדיקים היו יודעים שהגלות תאריך עולה זמן רב
כ"כ לא היו יכולים לסבול זאת -כידוע מהרה"ק בעל
ברה כחמה .גולה וסורה :ראה נא איך שבני הישמח משה זי"ע -ולא היו מניחים לזה ,אלא
ישראל הינם כדוגמת החמה ששומעת חרפתה שהשי"ת שמר זאת בסוד ,אכן בוכ"ע כמה עוד
ואינה משיבה ועונה ,כמאמר חז"ל )שבת דף פ"ח ע"ב( אפשר לחכות.
שהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם למען צדקתך :האות צ' מאותיות מנצפ"ך שהיא
משיבים ,הם כצאת השמש בגבורתו .מביישים אותנו אות הגאולה )ראה פרקי דר"א פרק מ"ח( ברמז הפסוק
ושואלים אותנו איה אלקיכם ואין מענה בידינו, )זכרי' ו ,יב( ואמרת אליו לאמר כה אמר ה' צבאו"ת
סותמים בפנינו את פינו ואין לנו פה להשיב .טאטע לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ,יושבת
זיסער יהמו נא רחמיך ,ראה נא והביטה אשר ברה וממתנת זמן כה רב ,מתי גם היא תתוקן ,האות
כחמה ,כי גולה וסורה. צדי"ק של צמח אצמיח.
ההרוגה עליך :ראה נא על מה מכים בנו ורוצחים
ממנו ,אין זאת אלא כי אם מאחר שאנו יהודים. אבן שתיה :הם טועים לומר שהם יודעים היכן
זרויה בין מכעיסיה .חבוקה ודבוקה בך :אפילו האבן שתיה ,וזה עצמו הוא בזיון גדול.
זרויה בין מכעיסיה -אלו הערב רב שרוצים לרחק דביר המוצנע .הר המוריה :אנו יודעים שהכל
אותנו ולהפריד בינינו ,ועכ"ז חבוקה ודבוקה בך. מוצנע ,אבל הר המוריה הושע נא.
יחידה ליחדך :רק אנו יודעים שהבוכ"ע הוא מלוא והר יראה :אבינו שבשמים אתה אמרת 'יען אשר
כל הארץ כבודו ואחד הוא אלוקינו בשמים ובארץ, עשית את הדבר הזה' )בראשית כב ,טז( ,הרי תמיד
רק בני ישראל יודעים שהקב"ה שוכן בכל מקום. תזכור זאת.
כבושה בגולה :ואם אין אנו מתנהגים כראוי ,הרי והר יראה .זבול תפארתך :שכל אחד יראה איך
שאין זה רק לפי שכבושה בגולה ונטלו מאתנו שהוא זבול תפארתך.
פר' בראשית · כ · תשפ"ז
טלאיך תשביע .יבול להשפיע .כל שיח תדשא הטעם ,כי כבוש הרי הוא כמבושל )יו"ד סי' ק"ה(.
ותושיע .לגיא בל תרשיע :אתה הרי יודע שאם יהא לומדת יראתך :ועכ"ז ראה נא טאטע ,שגם היום
טלאיך תשביע ויבול להשפיע ,שתתן לבני ישראל בגלות החל הזה לומדת יראתך .ובני ישראל רוצים
כל צרכיהם ,וכל שיח תדשא ותושיע ,אזי בזה יהא וחפצים לזכות ליראת שמים .טאטע ,רואים פלא
לגיא בל תרשיע. פלאות בכל מקום .ראה נא והביטה איך שיהודים
נשיאים להסיע :קח נא את כל הרשעים ,טאטע באים לבקש ברכות ליראת שמים.
זיסער ,כתוב אצל בני ישמעאל )בראשית יז ,כ( עניה סוערה :אפילו אם הוא עני בדעת )כתובות
ולישמעאל שמעתיך וגו' ,שנים עשר נשיאים יוליד, דף ס"ח ע"ב( ,אבל הוא לא נח ,הנשמה בוערת בו
מבקשים אנו ממך השי"ת נשיאים להסיע ,הסר ודבר מה סוער ובוער בפנימיותו .ראה נא והביטה,
מעלינו כבר את הישמעאלים ,הושע נא. אף אם הועם משחור תארם -עניה ,אבל סוערה,
שעירים להניע :היינו כל הקליפות. הושע נא.
עננים מלהמניע :שלא יוכלו להחשיך לבני פדוית טוביה :משה רבינו עוד לא השלים כאן
ישראל ,אלא אדרבה שיוכלו בני ישראל להיות את עבודתו ,הוא הסתלק טרם זמנו ופעל רק מחצית
בנקודת אורה. עבודתו ועוד לא נכנס לארץ ישראל.
קוראיך תושיע :עזור נא שנוכל להתפלל. שואגים הושע נא :עצם זה שאנו עוד מבקשים
מהשי"ת ולא התייאשנו ח"ו ,ואע"פ שאנו ממתינים
אדם ובהמה :אפילו הוא בהמה. זה רבות בשנים עכ"ז בני ישראל ממשיכים להאמין
הוד להבל דמה :עזור נא טאטע ,ראה והביטה וממשיכים ושואגים .מבקשים בזכות זו ששואגים
מה נהיה ממני ,הוד להבל דמה. הושע נא ,הושע נא.
ונמשל כבהמות נדמה .זיו ותואר וקומה :אפילו
שנמשל כבהמות נדמה ,אבל הושע נא ,אתה הרי בלתך אין להושיע :בזכות זו לבד שאנו יודעים
יכול לעזור שיקבל בחזרה זיו ותואר וקומה. שבלתך אין להושיע ,לזה הושע נא.
טיעת עצי נשמה :השי"ת הרי רוצה לעזור, גיבור ורב להושיע :גיבור ,יש לך הרי עצות רבות
ומבואר בספה"ק )ראה שער הגלגולים הקדמה ה; מאור ולא צריך לומר לך כלום ,אתה יודע איך ורב להושיע.
ושמש ,פר' שלח ,ד"ה וידבר( ששולחים לאדם עיבור דלותי ולי יהושיע .הא'ל המושיע :אני הדליתי
נשמה מאחד הצדיקים והוא עומד ומסייע לאדם, את עצמי ואני עצמי אשם בזה ,מעשי גרמו שדלותי,
שמ̞ה ,וכך הושע נא.מבקשים ממך טיעת עצי נ ׁ ̞ אבל השי"ת אתה הרי ורחמיו על כל מעשיו ,ולי
כרמים ושקמה :שהם הרי בערו על המזבח ,אזי יהושיע ,ומה אנו מבקשים ממך ,שכל אחד יראה
בזכותם הושע נא. שאתה הא'ל המושיע.
מטרות עוז לסממה :עיקר בקשתינו שיבוא גשם ומציל ומושיע :הנה אפילו אם מידת הדין
שיביא עמו פירות טובים ברוחניות ,וכל ניצוצי הקדושה מקטרגת ,הם לא רוצים ח"ו ,מה נאמר ומה נדבר ,אבל
שיורדים עם הגשם ,וזהו מטרות עוז לסממה. השי"ת אתה הרי גם ומציל וגם ומושיע הושע נא.
שיחים לקוממה :ידוע מה שהביא רביה"ק זועקיך תושיע :זו היא ישועה ,שצועקים רק אליך.
מוהרצ"א זי"ע כמ"פ בספריו )אגרא דכלה ,פר' עקב, טלאיך תשביע :אנו הרי לדאבוננו במדרגה
ד"ה וירמוז עוד עקב; דרך פקודיך מצוה לד ,חלק הדיבור, קטנה ובמצב שפל וצריך לעזור לנו גם בגשמיות,
ועוד( מהרה"ק הררמ"מ מרימינוב זי"ע שאם מדברים צריך להושיע אותנו בהכל ,בני חיי ומזוני .השי"ת
דברים בטלים הרי זה אביזרייהו דרציחה ,כי כל אתה הרי יודע שבני ישראל צריכים כל טוב ,טלאיך
דיבור הוא קומה שלמה ,ואם מדברים דברים תשביע -חיי .יבול להשפיע -בני.
פר' בראשית · כא · תשפ"ז
יסף ולא פסק ,וממילא הדיבור נמצא גם היום, בטלים ,ומכל שכן דברים אסורים ,ח"ו הורגים בזה
ובאותו ענין מבקשים הושע נא למען חפוי יריעות, הדיבור והרי זה ענף של רציחה ,וזהו שמבקשים
שהרי המשכן רק הוצנע בסתר ,כדדרשו בגמרא שיחים לקוממה ,כל מה שמדברים שיהיה להם
)סוטה דף ט' ע"א( עה"פ )תהלים לג ,א( נאוה תהילה, קומה שלימה.
שמעשי ידיו של משה לא שלטו בו שונאים. פרחים להעצימה :פרחים -הצעירים,
למען מקנא קנאה גדולה באש :הנה פנחס זה להעצימה -תן להם כוח להתגבר כנגד היצה"ר.
אליהו )ראה ילקוט בלק ,רמז תשע"א( ,ואתה הרי
הבטחת )במדבר כה ,יב( הנני נותן לו את בריתי שלום, אדמה מארר .בהמה ממשכלת .גורן מגזם:
שהוא יהיה המלאך קיימא שיבוא לגאול את בני מבקשים מהשי"ת בזכות יוסף הצדיק יסוד עולם,
ישראל ,עד מתי מניחים לו לחכות. אם מתקנים את מידת היסוד אזי גורמים לירידת כל
למען עמד בגורן ונתרצה באש :דוד המלך הק' ההשפעות הטובות ,מרוממים את כל העולם
הוא ביקש ורצה לבנות את ביהמ"ק והשי"ת אמר לו ומשפיעים ברכה לכל העולם ומלואו ,ע"כ אנו
שאין זו העת והעונה ,ורק שלמה בנו יבנה ,ובזכותו אנו מבקשים מהשי"ת שנוכל להתנהג כראוי ותעזור כבר
מבקשים למען עמד בגורן ונתרצה באש הושע נא. טאטע הושע נא גורן מגזם.
למען ציר עלה ונתעלה ברכב וסוסי אש :כי דגן מדלקת :הנה ע"י הקליפות רח"ל ,שאם אין
אליהו צריך להגיע לכאן והשיב לב אבות על בנים. מתנהגים כראוי הרי שמגיע ל"ע אש ושורפת ,מה
למען קדושים מושלכים באש :רק אתה לבד נאמר טאטע זיסער ,ולזה מבקשים אנו ממך טאטע
יודע החשבון ,רק השי"ת בעצמו רואה זאת כסדר. הצל נא שכבר נוכל להסיר מעלינו עולו הרע של
למען רבוא רבבן חז ונהרי אש :העיקר שכבר היצר הרע ,וזהו בקשתינו דגן מדלקת הדליקה ,אש
סיפרו וכבר גילו לדניאל את המועד וכאמור )דניאל יב, רומז ליצה"ר וע"ד דאיתא בגמ' )קידושין דף פ"א ע"א(
ז( למועד מועדים וחצי וגו' ,וכבר גילה לו עת הגאולה, שצעק רב עמרם חסידא נורא בי עמרם.
וע"ז בקשתינו למען רבוא רבבן חז ונהרי אש ,שכבר הון ממארה :אם כבר עוסק האדם בתורה ואין
יחוש השי"ת עת הגאולה כי כבר בא מועד. התנהגותו כדת הרי שחומסים הקליפות הכל לרשותם
ל"ע ,ע"כ מבקשים אנו ממך הושע נא הון ממארה.
ואוכל ממהומה :שנוכל לאכול עם שכל.
בין ההקפות לאחר אמירת הפסוקים ,תקע מרן טרף מגובי :איתא בספה"ק )עי' ערבי נחל ,שבת ר"ח
שליט"א בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת ,הבעל מקריא
היה הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א דיינא אלול ,ד"ה נחזור אל הענין( שהנגעי בני אדם באים
רבא דקהלתנו הק' ומח"ס ישיב יצחק ,ובסיום אמר ותובעים וחומסים ,מוציאין מזה ונותנין לזה ,מבקש אני
מרן 'רחמנא אידכר לן'. ממך טאטע -טרף מגובי ,שלא יוכלו ליטול מאומה.
בסיום הקפה ז' ,המשיכו באמירת 'אני והו הושיעא
נא' ,ושאר הפיוטים .לפני תתנהו הוריד מרן שליט"א נפש מבהלה :טאטע זיסער ,כבר הבהילו אותנו
את הטבעות מהלולב והכניסם לתכריך השופרות. די והותר ,כבר היו די והותר פחדים .טאטע שמור
את הקדיש שלם אמר מרן שליט"א בניגון נא את בני ישראל שאפילו בהלה לא תהיה.
ובהתלהבות גדולה ובריקוד על מקומו ,בעודו אוחז הד'
מינים בידו .לאחר קדיש קודם שהניח הד' מינים נישק
פירות משידפון :אם מתנהגים שלא כדת ,אזי
להם מרן שליט"א בדמעות שליש ,והניחם ע"ג השולחן. אפילו אם יש כבר פירות הרי שנמאסים ונאבדים
אח"כ נטל מרן שליט"א הערבות כששפתותיו רח"ל ,וע"ז מבקשים הושע נא.
מרחשות תפילה חרישית ,מרן שליט"א עיין במחזור זמן
מה ,ואח"כ חבט ההושענות על קרקע הבימה ה' חבטות
ושמטם על הארץ .מיד אח"כ אמרו שיר של יום. למען זבד דברות הנתונות מאש .למען חיפוי
בשעה 1.30ניגש מרן שליט"א לארון קודש ואמר יריעות וענן אש :דיבור זה הוא הרי קול גדול ולא
'אתה הראית' בנוסח ימים נוראים ,ואמרו ה' ה' .אח"כ
פר' בראשית · כב · תשפ"ז
אמר מרן שמע ישראל ,אחד הוא אלוקינו גדול
אדונינו קדוש 'ונורא' שמו ,גדלו לה' וכו' .ועיטרו
הס"ת בכלי הקודש כבכל שבת ויו"ט
הבעל קורא היה הר"ר מאיר לצטר מפעיה"ק.
בעליות התכבדו ,כהן -הדומו"צ הגאון רבי מרדכי
לוינשטיין שליט"א ,לוי -הרב שלמה זאב קליין
מפעיה"ק ,שלישי -הגה"ח רבי אהרן טויסיג שליט"א
מראשי ישיבת אלכסנדר בב"ב ,רביעי -מרן שליט"א,
הגבה -הגאון רבי יחיאל בוים שליט"א רב ביהמ"ד
שפע חיים בנוה הורים פעיה"ק ,גלילה -הרה"ג רבי
אהרן היילפרין שליט"א רא"כ קאסאן ואב"ד
ראדומישלא בית שמש.
לאחמ"כ אמרו אשרי ובא לציון ,והחל מרן
שליט"א בתפילת מוסף לפני התיבה .ב'כתר' בתיבת
'איה' לא האריך מרן כבכל שבת ויו"ט ,ולא אמרו
'ותערב' )אע"פ ששמח"ת חל בשבת ,וראה הליכות חיים(.
אחר חזרת הש"ץ זימר מרן שליט"א 'קדיש שלם',
ואמרו 'השיר שהלווים היו אומרים' וכו' )שלא כבשאר
ימי חוה"מ שמדלגים פיסקא זו( ,והסתיימה התפילה
בשעה .2.20
אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר יעקב וועג
מקרית צאנז טבריה )ב"ר אליעזר מפעיה"ק( .בסיום בירך
מרן שליט"א את כל הקהל בברכת א גוט יו"ט.
אחר התפילה חזר מרן שליט"א לביתו שם עלה
מרן שליט"א לסוכה לעריכת השולחן הטהור
בהשתתפות בני המשפחה .במרק הוסיפו להביא
קרעפלעך .והביאו גם כמה קוגלעך לכבוד האושפיזא
של כמה נכדים .ואמר מרן שליט"א תורה.
ליל 'שמחת תורה'
לפני שיצא מרן מביתו אמר מרן ברוב געגועים
ורגש כי מרן זי"ע היה עורך את ההקפות כאן בהיכל
המתיבתא הישנה ,שהיתה גדולה כגודל היכל התורה
כהיום ,ורק בחציה נערכו ההקפות ,ומי יתן שיהיה לי
כהיום כזה התעוררות והתרוממות בעת ההקפות כמו
שהיה אז עם הקהל הקטן והמצומצם...
בשעה 7.05נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול 'היכל
רוזנברג' ,מלובש בסטראקעס ומעוטף בטלית .כל
ההיכל היה מלא וגדוש עד אפס מקום בקהל האלפים
שבאו להסתופף בצל הקודש ביום קדוש זה.
בכניסתו נשא תפילה חרישית ע"י המזוזה ,ועלה
מרן למקומו על גבי הבימה הגבוהה ,שם עמד במשך
כל תפילות היום וההקפות.
במשך כל העת היה מרן שרוי בדביקות רבה
ועצומה אשר א"א לתאר ע"ג הכתב כלל וכלל ,וכל
התפילות נמשכו מתוך התלהבות והתרוממות
ומתינות רבה ,כראוי ליום נעלה וקדוש זה של נעילת
הימים הק' ,אשר בו הקב"ה מתייחד עם בני ישראל
באהבה ומכריז ואומר 'שאל מה דבעית ואתן לך'.
פר' בראשית · כג · תשפ"ז
דבר ה' ללא להרגיש כלל בזמן החולף -נמסו ונרעדו כידוע לכל באי שערי בית צאנז כי היום הזה הוא
מעוצם הדיבורים שנאמרו בהשתפכות הלב והנפש. היום הנעלה ביותר בחצר קדשינו ,יום קדוש הוא
גויל וכתב גשמי לא יוכלו לתאר את גודל ההתעוררות מבואו ועד צאתו ,כאשר בכל רגע ורגע מיום זה
והאוירא דלעילא לאלו שזכו לשמוע התורות מרומם מרן שליט"א את קהל הקודש לפסגות נעלות
והדברות שנאמרו בעליה יוצא מפי מרן שליט"א, של דביקות וקרבת ה' ודמעות של תשובה מאהבה,
בשגב השעה הרוממה כאשר הקב"ה מתייחד עם כלל ועל אף חולשתו הגדולה והעזה של מרן במשך כל ימי
ישראל ביחודא שלים .אשרי עין ראתה כל אלה. חג הסוכות ערך את עבודתו בקודש בלא הפסק כלל
מה נורא היה המעמד בעת שהגיעו לפיסקא 'זכנו בכוחות נעלים.
לקדש רמ"ח איברינו' כאשר מרן שליט"א אמרה והתחילו 'וידבר' .ב'על כן נקוה' פתח מרן שליט"א
בהתרגשות עצומה ונוראה אשר כמוה לא נראית משך בשירה ב'משיח'ס ניגון' המקובל מהרה"ק מהרא"ש
כל השנה כולה ,ובהשתפכות הלב הנפש ,ובאמצע מסטראפקוב זי"ע.
כיסה את פני קדשו עם הטלית והרכין את ראשו ,וכל
הקהל נתעורר ליבם ברשפי אש ובדמעות שליש. בסיום תפילת מנחה בשעה ,7.55התחילו קבלת
ונמשך כל זה שעה ארוכה עד השעה .10.05 שבת ב'בואי כלה' וכו' מזמור לדוד וכו' ,לפני העמוד
התפלל הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש
ונביא כאן את דברות הקודש מלפני ההקפות ובין
הישיבה שליט"א.
ההקפות:
לא אמרו 'אנא בכח' .ב'לכה דודי' דילגו רק על
אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד הקטעים' :מקדש' ,ו'והיו למשיסה' .ב'בואי בשלום'
מלבדו .יש לדקדק מדוע אמר 'אתה הראת לדעת', נעמד מרן שליט"א לעבר צד מזרח בדביקות רבה
דהיה די לומר אתה הראת כי ה' הוא האלוקים וגו'. כבכל ליל שב"ק ,ולאחר דקות ארוכות החל מרן
שליט"א לרקוד על גבי הבימה במחול סביב ברוב
ונראה לבאר ,דהנה דעת הוא לשון חיבור
התעוררות והתרוממות הנפש ,כאשר כל הקהל מפזז
ודביקות ,וע"ד הכתוב )בראשית ד ,א( והאדם ידע, בעוז ובתעצומות ,ונמשך במשך זמן רב.
והנה זכינו ועברו עלינו הימים הק' והנעלים של חג אחרי ברכו פשט מרן שליט"א הטלית והלביש
הסוכות ,שזכינו בהם לדביקות והתחברות לבורא השטריימל .ב'השכיבנו' זימרו כנהוג .לאחר שמו"ע
אמרו ויכולו ,ברכת מגן אבות ,וזימרו קדיש תתקבל,
יתברך ,ע"י שישבנו בצילא דמהימנותא בצילא ואמרו מזמור לדוד ,חצי קדיש וברכו.
דקוב"ה ושכינתיה ,בצל הסוכה כל שבעת ימי החג,
וע"י מצות נטילת לולב וד' המינים שהם אותיות מיד אח"כ בשעה 8.55התעטף מרן שליט"א
בטלית ,ופתח מרן שליט"א בדברי התעוררות קצרים
שמו המיוחד )שער הכוונות ,דרושי חג הסוכות ,דרוש ה;
לבאר עבודת היום הקדוש הזה וענין שמחת התורה,
בית יוסף ,אורח חיים ,סימן תרנא בשם ריקאנטי ,פר' אמור( כאשר הדברים נאמרו בדביקות ובהתרגשות רבה ,די
ובכך אנו אוחזים את השי"ת כביכול בידינו ,כמאמר היה במבט קל על פני הקודש ברגעים אלו בכדי
הרה"ק מראפשיץ זי"ע )עי' חמדה גנוזה ח"ב ע' מז(, להתעורר לתשובה שלימה ולקרבת אלקים .לאחר
מכן פתח מרן שליט"א באמירת פסוקי 'אתה הראית'
וכאשר כבר הזכרנו היום )בעת אמירת ההושענות(.
חזן וקהל ,בנוסח המקובל ובמתינות והתעוררות
והנה כל זה הוא על ידי אתערותא דלעילא רבה .לפני 'ויהי בנסוע' הביט מרן לעבר ארון הקודש
מקדושת החג הק' ,אך אין זה התכלית אלא העיקר לראות את פתיחת ההיכל )וכן ביום(.
אחר כך המשיך מרן שליט"א בנוסח צאנז בשירת
הוא להמשיך הדביקות והחיבור להקב"ה כל שאר
הפיוטים אומר שירה וכו' ,ידיד נפש וכו' ,אדון הכל
ימות השנה באתערותא דלתתא ,ודבר זה ידוע מפי וכו' ,אורך מתוק וכו' )מספר חרדים ח"ב ,פרק ז( ,אור הגנוז
ספרים וסופרים שהעצה היחידה לבוא לדביקות )מהמקובל רבי משה זכות זיע"א( ,אנא הא"ל )מהגה"ק
הבורא הוא על ידי עסק התורה הק' ,דקוב"ה בעמח"ס שערי ציון זיע"א( ,א"ל מסתתר ,כשכל פיוט
מזמר מרן שליט"א בניגון התעוררות אחר .ועוד
ואורייתא חד הוא )זוה"ק ח"ג ,פר' אמור דף ע"ג ע"א(, פסוקי מזמורי תהלים ,הכל כפי הנוסח המקובל ממרן
וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה )זוה"ק ח"א ,דף הדברי חיים זי"ע.
פ"ז ע"א; רמב"ן ,הקדמה לספר בראשית( ,ורק על ידי עסק בין הדברים אמר מרן שליט"א הרבה דברי
התורה זוכים לדביקות אמיתית בבוכ"ע. התעוררות לעורר הלבבות לתשובה ולהתעלות
בעבודת ה' ,כאשר לבב כל השומעים ,בחורים וזקנים
ובזה מובן מה שתיקנו הקדמונים )עי' זוה"ק פר' כאחד - ,אשר עמדו צפופים מתוך השתוקקות לשמוע
פר' בראשית · כד · תשפ"ז
איש מישראל תמיד בכל עת הכח לצאת מכבלי פנחס ,דף רנ"ו ע"ב( את יום שמחת התורה דייקא ביום
הטומאה והסט"א ולהשיג השגות נעלות וגדולות שמיני עצרת ולא בשבועות שהוא זמן מתן תורתנו,
בתורה הק'. להורות לנו שבכדי להמשיך לכל השנה את
וזהו לעושה נפלאות גדולות לבדו ,שהשי"ת הדביקות וההתחברות שזכינו לה בימי הסוכות
עושה נפלאות גדולות שלכל איש ישראל בכל מצב שעעל"ט ,הדרך לזה הוא רק ע"י התחזקות
שהוא יש את היכולת לצאת מעמקי הטומאה ,עד והתעצמות בעסק התורה הק' ,ועל ידי כן נזכה
כד שיגיע לדביקות אמיתית בתורה ועל ידי זה להיות להיות תמיד חבוקים ודבוקים בו ית' .ולזה אף
דבוק בהשי"ת .וזהו כי לעולם חסדו ,שתמיד בכל שאנשי המעלה ובעלי המדריגה היו זוכים אכן לקבל
מצב ובכל עת חסדיו המרובים פרושים עלינו ויכול התורה בשלימות בשבועות ,ברם מי שאינו במדריגה
כל אחד לזכות לדביקות אמת בהשי"ת. זו ,על מנת שאף הוא יוכל לזכות לקבל התורה ,על
יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו כן נתקן שמחת תורה ביום שמיני עצרת אחר חג
אל יעזבנו ואל יטשנו ,הנה באמת זכות אבות הסוכות ,אשר בו זכינו לדביקות והתחברות להשי"ת
עומדת לעד להושיע ולהגן לזרע ישראל בכל מצב ע"י מצות סוכה ,ולימדו אותנו בזה שהדרך לזכות
שהוא ,אך צריך שגם יתפלל אל ה' לכך שיסייע אותו להמשיך הדביקות בהשי"ת לכל השנה הוא על ידי
זכות אבותיו ,וזהו שאמר ואמרו הושיענו רצ"ל התורה הק'.
שצריך שיהא לכה"פ ואמרו הושיענו אלוקי ישענו, וזהו שאמר הכתוב אתה הראת 'לדעת' ,שבעת
שיצעקו אל ה' שיושיעם ויגאלם מצרותיהם ,ועל ידי הזאת כאשר מקבלים אנו על עצמינו דביקות בתורה
כן יזכו שזכות אבות תעמוד להם להושיעם. הק' זוכים אנו להגיע למדריגת דעת ודביקות
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד .נראה אמיתית בה' ,ולהשיג כי ה' הוא האלוקים אין עוד
לבאר עפ"י מה שדיברנו )בשוה"ט ליל הושענא רבה( מלבדו ,ובכך שמקבלים אנו עלינו להידבק בתורה
שאצל הבוכ"ע ליכא חילוק והשתנות הזמנים )עי' הק' נשאר מחוברים להקב"ה במשך כל השנה כולה.
מורה נבוכים ,חלק א ,פרק עג ,הקדמה ג; דברי חיים ,פרשת לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו.
ואתחנן ,ד"ה בפסוק ואתחנן ]א[; בני יששכר ,מאמרי סיון, מסמיכים פסוק זה לפסוק אתה הראת לדעת ,דהנה
מאמר ה ,אות יט( ,והעבר ההוה והעתיד הכל אצלו ית' האדם יכול לחשוב בעצמו שענין זה הוא רק לבעלי
בשעתא חדא ובריגעא חדא )עי' ישמח משה ,הפטרת מדריגה צדיקים ובני עליה ,שהם יכולים לזכות
פר' נצבים ,ד"ה ומקודם שנפרש זה ,ועוד( ,ולכן אף כהיום להגיע למדריגה עילאה של דביקות הבורא ב"ה ע"י
הזה נחשב אצלו ית' שהאבות הק' עדיין עוסקים עסק התורה כאמור ,אך מה לי בריה שפילה ונפש
בעבודת קדשם. הבהמית למדריגה נעלה ונשגבה זו ,לכך הסמיך
ולכך הסמיך מקראות אלו זה לזה ,דאנו מבקשים מקרא זה לרמז שח"ו מלומר כן ,משום שלכל איש
יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו היינו ישראל יש חלק בתורה הק' ,וכנגד כל אחד משישים
שיעמוד לנו זכות אבות ,ובזכות זה מבקשים אנו ריבוא נשמות ישראל יש אות בתורה הק' המכוונת
ואמרו הושיענו אלוקי ישענו וגו' ,כי אף שלעינינו כנגדו )ראה ערבי נחל ,פרשת האזינו ,ד"ה ויאמר אליהם(,
נראה כי כבר עברו רבות בשנים מעת שהיו בעולם ואשר על כן בכל מצב ובכל מדריגה אף השפלה
ואיך יעמוד לנו זכותם ,מ"מ ה' מלך ה' מלך ה' ביותר יכול כל אחד לזכות להשיג את חלקו בתורה
ימלוך לעולם ועד ,וכבר דיברנו הרבה פעמים הק' ,וכפי שכבר הזכרנו באריכות )בדרשה קודם כל
דהכוונה בזה שכלפי הבורא ית"ש אין שום חילוק בין נדרי ,ובד"ת ליל אושפיזין דיוסף( מעשה נורא שהובא
עבר הוה ועתיד ,והכל נחשב כאילו הוא עכשיו ,ועל בסדר הדורות )חלק תנאים ואמוראים ,אות נ ,ד"ה נתן
כן כל עבודת האבות הק' והצדיקים הקדושים זי"ע דצוציתא( בשם רבינו ניסים גאון )בחיבורו יפה
נחשב כלפי הבורא ב"ה כאילו הוא עכשיו ,ושפיר מהישועה( ,ופלאי פלאות עשה השי"ת שיהא לכל
פר' בראשית · כה · תשפ"ז
הדברים שוב ושוב. יעמוד לנו לזכות לחיותינו אף כהיום הזה.
ולזאת הכוונה הסמיכו מקראות אלו ,דאחר ה' עוז לעמוד יתן ה' יברך את עמו בשלום ,י"ל
שבקשנו שיהא 'נגילה ונשמחה בישועתו' ,היינו עפ"י האמור שלכל איש ישראל יש לו חלקו בתורה
ששמחים אנו בישועת ה' שיהא יתגדל ויתקדש הק' ,וזהו כוונת המשורר האלוקי ,ה' עוז קאי על
שמיה רבא ,ממשיכים לומר מלכותך מלכות כל התורה הק' כדרשת חז"ל )שהש"ר א ,כג( ,לעמו יתן,
עולמים וממשלתך בכל דור ודור ,שבכל זמן ובכל אף למדריגת עם השפל שגם הם יזכו לחלק בתורה
דור ודור מלכותך קיימת בלא שום השתנות ופגם, הק' ,ה' יברך את עמו בשלום ,כנ"ל.
וכן הוא ממשלתך בכל דור ודור ,הן בזמן הגלות כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו .הנה בזוה"ק
והן בזמן הגאולה. )ח"ג ,דף רמ"ב ע"א( הקשה על פסוק זה ,דהא הכהנים
וכל ההשתנות שיש בין זמן שבית המקדש היה הם ממידת החסד ,וצדק הוא מידת הדין ,וא"כ מדוע
קיים לזמן החורבן הוא רק כלפינו ,וכמו שאמרו חז"ל נקט הכתוב הלשון 'כהניך ילבשו צדק' ,דנראה
)חגיגה דף ה' ע"ב( כיון שגלו ישראל מעל אדמתם אין כסותר את עצמו יעו"ש ,ונראה לבאר דאצל הבוכ"ע
לך ביטול תורה גדול מזה ,ובזמן שבית המקדש היה שייך שגם מידת הדין תיהפך לרחמים ותסכים
קיים היה שפע קודש ונשגב נשפע עלינו וזכינו להשפיע רחמים וחסדים לעם ישראל ,וכמאמר
למדריגות נשגבות בעסק התורה )עי' תוס' ב"ב דף כ"א הפייטן )שחרית יום א' דר"ה( ואתה במשפט תעשה
ע"א ד"ה כי מציון( ,ועתה חסרנו כל אלה .ולכן מייחלים צדקה .וזהו כוונת המשורר האלוקי כהניך ילבשו
אנו שניגאל גאולת עולם ונזכה שכי מציון תצא 'צדק' שהצדיקים יעוררו שאף מידת הדין הרמוז
תורה ודבר ה' מירושלים ,שיושפע עלינו שפע במידת צדק יהפך לרחמים וחסדים ,ויהיה המתקת
קדושה בגלוי ונזכה לאור התורה הנשפע מציון הדין לגמרי ,וכשיש דין למטה אין דין למעלה )דב"ר
ומירושלים באתגליא. ה ,ד( וממילא וחסידיך ירננו.
גאון נפשי לפני הוד אורו אשפילה אראה שמו זה ה' קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו,
בחילה אסלדה .הנה בהתבונני במצבי השפל חיל מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור
יאחזני היאך אעיז פני לבוא ולומר שירה לפניו ית', ודור ,כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
אך העצה היחידה לזכות לזה הוא על ידי שאתנהג הרמז כאן במה שהסמיכו מקראות אלו ,דאף שיש
בענווה ושפלות ,ועל ידי זה ישרה השי"ת שכינתו בחינה של שכינתא בגלותא ,ואין שמו ואין כסאו
עלי ,וכמאמר חז"ל )סוטה דף ה' ע"א( שהשי"ת אומר שלם עד שימחה זרעו של עמלק )ילקוט תהלים ט ,רמז
אני את דכא איתי את דכא ,וממילא אזכה לשורר תרמג( ,מ"מ זהו בחינה גבוהה ונשגבה שאין לנו
לפניו .וזהו כוונת המשורר האלוקי דדייקא על ידי השגה בזה ,ואין אתנו יודע עד מה ,אך באמת כלפי
שגאון נפשי לפני הוד אורו אשפילה ,אזכה לאומר הבורא ב"ה עצמו אין שום חילוק והשתנות לעולמי
שירה לפני יוצרי באימה. עד בין בזמן שבית מקדשנו ותפארתינו עמד על
דכא ושפל רוח אני לפניו מחטא לו יאחזני מכונו והיה התגלות השכינה לעין כל ,והן בזמן
רעדה .נראה לבאר דהסימן לדעת האם האדם הוא החורבן כשגלינו מארצנו ,ואין בעצמותו ית' שום
עניו ושפל באמת הוא רק אם יש לו יראת חטא פגם וחסרון ח"ו ,אלא כל ההשתנות היה כלפי
אמיתית ,שיפחד וירעד מכל נדנוד חטא ועוון ,ואם הנהגת הבורא עמנו ,שבזמן שבית המקדש היה קיים
אינו ירא חטא אף אם יתנהג אלפי פעמים בענווה היה שפע אור קדוש נשפע עלינו תמיד ,וקדושה
בהכרח שאינו עניו ושפל באמת ,וזהו כוונת המשורר עילאה מתנוססת עלינו באתגליא ,ועתה בעוונותינו
האלוקי דכא ושפל רוח אני לפני ,והסימן לכך הוא חסרנו כל אלה ונעשה הסתר פנים ,שאין אנו זוכים
שמחטוא לו יאחזני רעדה ,ואם אינו כן הרי מוכח להתגלות שכינתו ית' עלינו ,אך באמת כלפי הבורא
דאיני שפל באמת. ב"ה לא נשתנה כלום ,וצריך לחזור ולשנן על
פר' בראשית · כו · תשפ"ז
עבודה .הנה איך אדמה בנפשי שיהא חלבי ודמי א"י ,דהנה כאמור העניו והשפל באמת זוכה
כשר ומרוצה לעלות כקרבן על מזבח ה' ,אחר שכמה שהשכינה שורה עליו ,והאיש אשר השכינה שורה
פסולים אירעו בי ,ואיני ראוי לכך ,כי קרבן לה' צריך עליו אינו בא לידי חטא ,וכמאמר חז"ל בדוד המלך
להיות תמים ,ואילו אנו בעלי מומין מחמת רוב ע"ה )שבת דף נ"ו ע"א( שנאמר עליו )שמואל-א יח ,יד(
חטאינו ובוודאי איננו ראויים להקרבה. ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו' ,אפשר חטא
ברם מצינו בחז"ל )זבחים דף פ"ד ע"א( דאף קרבן בא לידו ושכינה עמו .וז"ש המשורר האלוקי דכא
בעל מום ,כיון שעלה למזבח שוב לא ירד .לכן אנו ושפל רוח אני לפניו שע"י שאתנהג בענוה ושפלות
מבקשים ,החלב והדם שלי אקריבה ,ואם תאמר אזכה להשראת השכינה ,ועל ידי כן אזכה לשמירה
שאיננו ראויים לזה כי אנו בעלי מומין ,לזה אמר עליונה ומחטוא לו יאחזני רעדה ,ולא אכשל בשום
שיהא נחשב כאילו אנו כבר על מזבחו ,רצ"ל כאילו חטא ועוון.
כבר הניחו החלב והדם על המזבח ,וכיון שעלו לא א"י ,דהנה ידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע )עי'
ירדו ,וכך ואעבוד עבודה. אורח לחיים ,פרשת לך ,ד"ה הפרד( על מה דאיתא בחז"ל
חוחים אשליך ואלקוט לי שושנים .נראה לבאר )שבת דף ע"ה ע"א( שוחט משום מאי מחייב ,משום
דהנה כל זמן שלא שב האדם בתשובה ,ועבירות צובע ,וכתבו התוס' )שם ד"ה שוחט( דקאי אשוחט
בידיו ,הרי שהסט"א והקליפות חוטפים ממנו כל דעלמא ,ופי' הבעש"ט הק' זי"ע דהכוונה ליצר הרע
המצוות ומעשים טובים שעושה ויונקים מזה ,ע"כ הוא מלאך המות המסית ומדיח ,דלכאורה משום
בקשתי חוחים אשליך שאשוב בתשובה על כל מאי מחייב מיתה לעתיד לבוא ,הא עשה תפקידו
העוונות שעשיתי ,ועל ידי כן אזכה ואלקוט 'לי' שלכך נוצר ,ומשני 'משום צובע' ,שמהפך לעשות
שושנים ,שיהיו נחשבים המצוות ומעשים טובים ממצוה עבירה ומעבירה מצוה ,כגון שבא להסית את
לזכותי ולא ילך ח"ו לסט"א. האדם לומר שמצווה לשנוא את פלוני לרודפו
יאיר עלי נורא אור שכינתו ודבקה בו תמיד ולבזותו ,וזהו דרכו של היצר הרע לצבוע עבירה
נפשי בעודה .הנה נודע מדריגת הצדיקים כאילו הוא מצוה ,עכד"ק.
שבעבודתם הקדושה הגיעו לדביקות עילאה והעצה לזכות לסייעתא דשמיא ולדעת מהו מצוה
בהשי"ת ,והגיעו למצב שדבקה נפשם ביוצרם לעד ומהו עבירה ולא להתבלבל אחרי תעתועי היצר
ולעולמי עולמים עד שכמעט הסתלקו מן העולם, הרע ,הוא להיות בענווה ושפלות ,כי מי שהוא עניו
וכפי שידוע מהרה"ק הרבי ר' מיכל מזלאטשוב זי"ע ושפל רוח זוכה להשראת השכינה וממילא יש לו
שפעם אחת כאשר היה בדביקות רבה עלה ונתדבק סייעתא דשמיא שלא יכשל בדבר עבירה ויידע את
בקדושת ה' עד שפרחה נשמתו .וזהו כוונת המשורר הדרך ילך בו ואת המעשה אשר יעשה .ועפי"ז יבואר
האלוקי יאיר עלי נורא אור שכינתו שאזכה דזהו כוונת המשורר דע"י שדכא ושפל רוח אני
למדריגה זו ואף שעל ידי כן ודבקה בו נפשי תמיד לפניו על ידי כן אזכה ומחטוא לו רצ"ל חטאים
בעודה בדביקות עילאה ,ושתישאר דבוקה בה' שהיצר הרע צובע ומשכנע שהם לו שהם מצווה
תמיד לנצח ,עדיין מסכים אני ומצפה לכך. ונחת רוח להקב"ה ,יאחזני רעדה ועל ידי כן אנצל
כל עצמותי יתרעשו בפחד לקרוא בשמו מפיתוייו ולא אכשל בהם ח"ו.
ולעבדו שכם אחד יתקדשו ויעשו אגודה .הנה א"י ,מחטוא לו יאחזני רעדה ,רבש"ע אם ח"ו
לאנשים פחותי ערך כמוני אין להם שום עצה איני יכול לעמוד נגד היצר הרע ואבא להכשל ח"ו
ותקומה רק לכלול עצמו עם הציבור ,דכאשר האדם בחטאים ,בקשתי ממך שיאחזני רעדה ,שכל איברי
נמצא בשפל המצב ,ואין בכוחו להתרומם יהיו דא לדא נקשן ,ולא יהא באפשרותי לעשות
ולהתעלות אם כן לא נותר בידו שום תקוה ,ורק על פעולה ,וזה עדיף לי טפי מאשר לבוא לידי עבירה ח"ו.
ידי שמתאחד עם הציבור יוכל להתעלות וכדאיתא החלב והדם שלי אקריבה על מזבחו ואעבוד
פר' בראשית · כז · תשפ"ז
דכלה ,פר' ויצא ,ד"ה וייקץ יעקב( מה שאנו רואים שאפי' בגמרא )ברכות דף ח' ע"א( מנין שאין הקב"ה מואס
אנשים פשוטים קלי הדעת מסרו נפשם על קדושת ה', בתפילתן של רבים ,שנאמר )איוב לו ,ה( הן א'ל כביר
וכאשר גזרו עליהם לכפור באלוקים חיים סירבו ולא ולא ימאס וגו' ,הרי שבתפילת רבים אינו מואס
הסכימו בשום אופן ,שכל זה נמשך מכח דיבורו של לעולם ,ומשמע דאילולי כח הרבים היה מאוס ,והיינו
הקב"ה לישראל במתן תורה 'אנכי ה' אלוקיך' ,שזה אפי' באופן שלכאו' היה לו לדחות את התפילה כי
נותן כח לכל הדורות למסור נפשם על קדושת ה'. לפי המצב והדרגה של האדם אין ראוי לקבל תפילתו
ולזה אמר דההוכחה לכך שהאהבה של מתן אלא לדחותו ,מכל מקום מאחר ומתפלל עם הציבור
תורה נשארה חקוקה אצל כל נשמות ישראל לעולם אין הקב"ה מואס בתפילה כזו .ובזה יבואר כל
ועד ,הוא בכך שקדושיך בניך בין העמים מסרו עצמותי יתרעשו בפחד משפל מצבי ,ולכן העצה
נפשם כמו עולות ושלמים ,וכאשר רואים שבני היעוצה יתקדשו ויעשו אגודה ,ועל ידי שכולל עצמו
ישראל בכל הדורות מסרו נפשם על האמונה בה', עם הציבור נוכל לקרוא בשמו ולעבדו כראוי.
ואפי' פשוטי העם אינם כופרים באמונת אלוקים פאר אתה נורא על ראש עמך זרע קודש ישראל
חיים ,הכל הוא מכח מתן תורה ,ובכך רואים כי אכן עבדך נחמד אתה מאודם ופטדה ,צניף טהור על
אהבתך חקוקה על לבנו בכל מצב. ראשינו אהבתך חקוקה על ליבנו וכו' ,קדושיך
רצה אותם והשב את שבותם .הנה וכי ארמה בניך בין העמים מסרו נפשם כמו עולות ושלמים.
ואענה שקר בעצמי שאכן זכיתי לשוב בתשובה הנה במתן תורה אסף הקב"ה את כל נשמות ישראל
שלימה לפני הבוכ"ע ,הלא יודע אני אמיתית ערכי מעולם ועד עולם והביאם לפני הר סיני )ראה זוה"ק
שלא זכיתי לשוב בתשובה הראויה ,ואפי' שכבר פר' יתרו ,דף פ"ג ע"ב; ב"ר ע ,ט( ,וכנרמז בכתוב )דברים
עברו ימי הרחמים והרצון ואמרנו אשמנו וכו' כט ,יד( את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה,
והתוודינו על חטאינו ודפקתי על לוח לבי בעל חטא, וכרת עמם ברית ובחר בהם להיות עמו באהבה ,עם
מכל מקום לא היה זה באמת תשובה אמיתית כראוי. כל נשמות ישראל לאורך כל הדורות ולכל נשמה
ולכן בקשתי רצה אותם והשב את שבותם היינו ונשמה ללא נפקא מינה איך הוא נראה ,ובאיזה שפל
שיגביה הקב"ה תשובה זו וירומם אותנו שנזכה המצב שירד תמיד ישאר האהבה שאהב אותנו כימי
באמת לשוב לפניו ית' ,ויעורר אתערותא דלעילא קדם ,ובחר בנו להיות לו לעם.
ובכך יתעורר שנוכל לשוב בתשובה כראוי ,וע"י כן וזהו שמשבחים להשי"ת שפאר אתה נורא על
נזכה ובנה דביר מקדשך בית תפארתם. ראש עמך ואפי' הם בבחי' 'עמך' ,ג"כ נקראים זרע
א"י ,בהקדם מה שהתבטא כ"ק מרן אאדמו"ר קודש ישראל עבדיך ,ונחמד אתה מאודם ופטדה,
זי"ע אודות ההתיישבות בארץ ישראל לאחר החורבן דבעוד שאצל בשר ודם כאשר יש לו דבר ערך כגון
הנורא בשנות השואה ,שגירשו אותנו לארץ ישראל מרגליות ואבנים טובות אזי כל זמן שהדבר עומד
אחר שרצחו וטבחו בבני ישראל והשמידו אותם בערכו ובחשיבותו יש בידו דבר השווה ,אך אם הוא
במשרפות הגז ה"י ,ובכל מדינות אירופא הרגו בבני נופל מערכו ואינו שווה עוד שוב לא נותר בידו
ישראל ושאר המדינות נעלו שעריהם בפני ישראל, מאומה ומשליכו ממנו ,אמנם אהבת הבורא ב"ה
עד שלא היה שום ברירה ללכת למקום אחר ולכן עלו לישראל הוא דאפי' כאשר נפלו מערכם ואינם שווים
לארץ ישראל ,ובדברים אלו דחה טענת הסוברים עוד כבתחילה ,עדיין אינו זז מחבב אותנו ,והוא
שבעליה לארץ ישראל בזמן הזה עוברים על שבועת אוהב אותנו כבתחילה .וזהו שהמשיך ואמר אהבתך
הקב"ה שלא יעלו בחומה )כתובות דף קי"א ע"א( ,כי חקוקה על ליבנו דאותה האהבה שנחקקה בשעת
באופן זה שעלו לארץ מחמת רוב הצרות והרציחות מתן תורה אצל כל אחד ואחד מבני ישראל ,נשארה
שבחו"ל ,אין זה נחשב לעליה בחומה ,אלא הגיעו חקוקה על ליבנו לעולם ועד.
לכאן מחוסר ברירה ומרוב יגון ואנחה .ולכן כשעלו וידוע מה שהביא רביה"ק מהרצ"א זי"ע )אגרא
פר' בראשית · כח · תשפ"ז
קטו ,טז( השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, בני ישראל באופן זה גרם שרבים מתושבי הארץ עזבו
שמים רומז לרוחניות ,וזהו השמים שמים לה' את דרך התורה ואינם שומרים תורה ומצוות ,אך
דלמעלה בעולמות העליונים כולו רוחני ,והארץ נתן בקשתינו לפני השי"ת והשב את שבותם ,רצ"ל דאף
לבני אדם בעולם הגשמי ,שעל ידי שבני ישראל שבגשמיות כבר שבו לכאן בקשתינו שישובו כל
יקדשו עצמם בתורה ובמצוות יזכו להגביה את הארץ אחינו בני ישראל בתשובה שלימה ,ובסופו של דבר
אף הוא לבחי' שמים ,ועבודה זו נתן לבני אדם. יחזרו כולם לשורש מחצבתם ,וכך נזכה ובנה דביר
ובזה יתפרש השמים מספרים כבוד א'ל שאכן מקדשך בית תפארתם.
כבודו ית' למעלה בשמים ,ובעולמות העליונים הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סוכת שלומך.
נמצא כבודו ,אך ומעשי ידיו אלו הצדיקים )ראה הנה בספה"ק מדבר קדש להרה"ק מהר"ש מבעלזא
כתובות דף ה' ע"א( מגיד מלשון גוד אחית ,שמורידים זי"ע )לשמיני עצרת ,ד"ה ביום השמיני ]הג'[( כתב
את דרגת הרקיע אף לארץ הגשמי. דאותיות המילוי של עצר"ת )י"ן ,די"ק ,ש' ,ו'( הם
אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם בכל אותיות קידושין ,המורה על התקדשות בני ישראל
הארץ יצא קום .בני אדם יכולים לטעות שמי שזוכה להקב"ה ,ותיבת קידושין עולה בגימטריא ת"פ ,כי
להשמיע קולו ברמה ומשמיע דבריו בקול רעש גדול, ידוע שישנם ת"פ מחנות הרוצים לינוק מקדושתן של
ודאי גדול ערכו ויש לו דעה למעלה ,אך האמת לא ישראל ,אך על ידי קדושת המעשים של בני ישראל
כן הוא ,כי לפעמים יש צדיק העובד את בוראו עתידים להתבטל אלו הת"פ מחנות ,יעו"ש.
באמת ,ושרוי הוא בד' אמותיו עם ספר תהלים ויש לבאר בכוונת הדברים ,דהיום הזה הוא
שאומרו בהשתפכות הנפש בלי שמשמיע קולו ,ואין בחינת גמר הקידושין והנישואין בין הקב"ה לכנסת
יודעים ממנו ומכירים אותו ,ואעפ"י כן כוחו רב ישראל ,ולכן המילואים של תיבת עצר"ת מרמז
למעלה ודבריו נשמעים ויש לו השפעה גדולה .וזהו לקידושין שהקב"ה מקדש אותנו ביום הזה ,ובכך
אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם ,ובכל זאת מתבטל כח הנוקבא )לילי"ת( שהוא בגימטריא ת"פ.
בכל הארץ יצא קום. ומובא בספה"ק )עמק המלך ז ,י; ילקוט ראובני ,פרשת
לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו. בראשית ,עה"פ בזיעת אפך תאכל לחם( דתלמו"ד עולה
ידוע מה שאמרו חז"ל )גיטין דף ל"ו ע"ב( הנעלבין ואינן כמנין ת"פ ,ועל ידי לימוד התורה מבטלים את כח
עולבין שומעין חרפתן ואין משיבין וכו' עליהם הכתוב הנוקבא ,עיי"ש.
אומר )שופטים ה ,לא( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, ולכן כאשר אנו שמחים ביום עצרת בשמחת
וכאשר מתנהג האדם במדה נעלה זו ואינו משיב התורה ומקבלים עלינו לעסוק בתוה"ק ,מתגברים
לחורפיו דבר ,ואפי' אם פוגעים בו או מצערים אותו על קליפת הנוקבא ומבטלים אותה ,ובכך זוכים אנו
אינו משיב במריבה ,אלא מתעלם ושותק זוכה שהקב"ה יקדש אותנו בקידושין העולה כמנין ת"פ
שהקב"ה משרה שכינתו עמו ,וכמו שנאמר על ובכך זוכים אנו להתגבר ולבטל קליפה זו .ויורמז
המתנהג בענוה שהקב"ה משרה שכינתו בקרבו בבקשתינו ופרוס חביבי עלי את סכ"ת שלומך,
כאמור ,וכמו"כ אדם זה המתנהג בענוה ושפלות ואינו סכ"ת בגימטריא ת"פ ,רצ"ל שנזכה לסוכת שלומיך
משיב חורפו דבר על עלבונו .וזה כוונת הכתוב ולהתגבר על כל הקליפות.
לשמש היינו מידה זו המשולה לשמש שם אהל בהם השמים מספרים כבוד א'ל ומעשי ידיו מגיד
שהקב"ה תוקע אהלו ומשרה שכינתו ביניהם. הרקיע .ידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע )ראה באר מים
לשמש שם אהל בהם וגו' מקצה השמים חיים ,פר' בהעלותך ,עה"פ ובנחה; אור יצחק להרה"ק
מוצאו .הנה איתא בספה"ק )קול בוכים ,איכה ג ,ל ,בשם מראדוויל זי"ע ,ליקוטים ,ד"ה וזהו אתה אחד; שם משמואל,
הרמ"ק( והביאו גם בישמח משה )פר' מצורע ,ד"ה פרשת בלק ,שנת תר"ע ,בשם החידושי הרי"ם זי"ע; ישמח
והנראה לי על פי מה שפירשתי בתהלים( ,ובספר ארך ישראל ,פר' בראשית ,אות ב; ועוד( שפירש הפסוק )תהלים
פר' בראשית · כט · תשפ"ז
כלל לא היה ראוי לחטוא לפי רום מדריגתו ,ואת אפיים )סי' א' ,אות עט ,וראה שם בהערות יוסף אברהם
הכל סיבב הקב"ה שנגרם לו חטא שיוכל להמשיך אות מה( ליקט והביא ענין זה בשם כמה וכמה
על ידי ששב בתשובה שכל אחד עד סוף כל הדורות קדמונים ,דהתיקון הגדול ביותר יותר מכל התיקונים
באיזה דרגה שרק יהיה ולאיזה מקום שרק יפול ,מכל והסיגופים ,הוא כאשר האדם שומע בזיונו ודומם,
מקום יוכל להתעלות ולשוב בתשובה ,ודבר זה וזהו הכלי כפרה הגדול ביותר ,וכאשר מבזים את
נמשך מכוחו של דוד המלך. האדם או מחרפים אותו ופוגעים בו ותחת להשיב
וזהו שאמר דוד המלך ארוממך ה' כי דיליתנ"י מנה אחת אפיים הריהו בוחר להתעלם ולא להגיב,
שעל ידי פתחת דלת לכל הדופקים בתשובה ,ועל ואדרבה מתגבר על בזיונו ושותק ,הרי שדבר זה
ידי כך ולא שמחת אויבי לי ואין הטומאה יכולה נחשב למעלה גדולה מאוד ,ועל ידי כך זוכה לזיכוך
לשמוח ,כי לכל אחד ואחד מועיל תשובה ויש לו גדול ולכפרת עוונות.
תיקון ,וה' העלית מן שאול נפשי ,ואפי' שכבר נפל ובזה יבואר דכאשר לשמש שם אהל שכאשר
עד שאול תחתיה יוכל להתרומם ,חייתני מיורדי האדם הוא מהנעלבין ואינם עולבין שבכך הוא
בור ,שאפי' מי שכבר נפל לבור שחת למעמקי כצאת השמש בגבורתו ,הרי הוא זוכה ואפי' אם הוא
הקליפות עדיין יהיה לו חיות ותקווה. מקצה השמים ונפל עד שאול תחתיה מוצאו יכול
ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך הוא לצאת משם ולהיות נקי מכל עוונותיו.
הייתי נבהל .ידוע מספה"ק שלפי גודל ההסתר פנים ארוממך ה' כי דליתנו ולא שמחת אויבי לי וגו',
והחשכות השורר בעולם והקשיים העומדים ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור .הנה
והניצבים בפניו מאיר ה' ומשפיע מאורו וזיוו עלינו, רביה"ק מוהרצ"א זי"ע באגרא דכלה )פר' מטות ,ד"ה
וכאשר נראה כי החושך יכס ארץ מאיר ומבהיק ויש לפרש עוד ארוממך ה' ]הא'[( ביאר כתוב זה על פי
עלינו מאורו הבהיר ,והוא שמשבח דוד המלך ע"ה מה שאמרו רז"ל )ע"ז דף ד' ע"ב( לא היה דוד ראוי
דגם כאשר הסתרת פניך מ"מ הייתי נבה"ל מלשון לאותו מעשה רק להורות תשובה ליחיד ,ואם כן
אורה ,וע"ד )איוב כט ,ג( בהל"ו נרו עלי ראשי. נעשה דוד דלת לשבים ,והנה אמרו רז"ל )שבת דף ל'
יודע מחשבות הושיעה נא .ידוע שפעם אחת ע"א( כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס
אצל רביה"ק הישמח משה זי"ע קודם הקפה רביעית ארון לבית קדשי הקדשים ,דבקו שערים זה בזה,
הורה להדליק נרות עבור נשמת משה רבינו ע"ה אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה ,כיון
שבא להשתתף ולשוש משוש בשמחת התורה שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי
בהקפות ,ואצל נכדו הגה"ק הייטב לב זי"ע היה פעם דוד עבדך )דברי הימים-ב ו ,מב( מיד נענה ,באותו שעה
ששקודם הקפה רביעית אמר להדליק נרות עבור נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה ,וידעו שמחל
זקינו הישמח משה שיורד מגנזי מרומים להשתתף לו הקב"ה על אותו עוון .והטעם שהודיע השי"ת את
ולשמוח אתנו בעת ההקפות .והנה אין אנו במדריגה זה דייקא בעסק הדלתות הוא בכדי להורות דמעשה
זו לראות ולידע איך אבותינו הקדושים ונשמות דדוד היה כדי לפתוח דל"ת לשבים.
הצדיקים הבאים ,אבל אנו מאמינים כי גם עתה וזהו שאמר דוד המלך ארוממך ה' כי דיליתני
הבוכ"ע וכל אבוה"ק מביטים עלינו משמי מרום שעשית אותי דלת לשבים בהודיע כל זה בפתיחת
ושמחים אתנו ,כי חפצים אנו לעשות רצונו ית"ש, הדלתיים שלא רצו לפתוח רק על ידי דוד ,וזהו ולא
ולכה"פ במחשבותינו מתדבקים אנו עם האבות הק', שמחת אויבי לי דבאותה שעה נהפכו פני שונאי דוד
וזהו יודע מחשבות הושיעה נא. כשולי קדירה ,שראו והבינו שלא היה דוד ראוי
מה בצע בדמי ברדתי אל שחת .יבואר עפ"י לאותו מעשה רק להיות דלת פתוחה לשבים,
מאמר חז"ל )אבות פ"ו מ"י( בשעת פטירתו של אדם עכתוד"ק.
אין מלווין לו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ועל זה הדרך יש להוסיף עוד ,דהרי כאמור דוד
פר' בראשית · ל · תשפ"ז
ובני חו"ל ,הקפה ה' המנהלים הרוחניים ,הרמי"ם ומרגליות כי אם מצוות ומעשים טובים ,וזהו שאמר
והמשגיחים בישיבות הגדולות והקטנות ,הקפה ו' מה בצע בדמי רומז לממון ברדתי אל שחת כאשר
עסקני מוסדותינו הק' והנושאים בעול ,הקפה ז'
אנ"ש מעל גיל 50שנה עמו"ש. יורדים אל שחת ואלי קבר.
במשך ההקפות נתן מרן כמה פעמים הס"ת שלו א"י ,ידוע שכל כסף וזהב מוציאים אותם מעפר,
לרקוד עמו )מרן שליט"א לא ישב ללא הס"ת ,וכשמסר וכל חשיבות העפר הוא רק כשמצמיח ועושה פרי,
הס"ת קם ממקומו( ,התרגשות אחזה בקהל עת מסר
מרן שליט"א את ספר התורה שלו לבחור בעל דסתם עפר אין בהם שום חשיבות ורק כשיוצא מהם
תשובה נ"י אשר זה כמה שנים השליך מאחרי גיוו פירות טובים אז ישנו לזה חשיבות .וז"ש המשורר
מנעמי עולם ונקשר לבית חיינו ,והשקיע עצמו האלוקי מה בצע בדמי מה תועלת יש בכספי וממוני,
בעולם התורה והתשובה.
הרי וכי היודך עפר ואיזה חשיבות יש לעפר ,רק
לפני הקפה ג' ו' וז' ,התחיל מרן שליט"א מאלוקי
הרוחות הושיעה נא )וכן בהקפות ביום ובהקפות שניות(. כאשר היגיד אמיתך שבא על ידי זה לעבודת ה'
בהקפה ה' זמרו האדרת והאמונה וכשהגיעו ולהדבק בתורת אמת ,אז יש חשיבות לכסף וממון.
לפסקאות ה'הוד וההדר' ה'כתר והכבוד'' ,המלוכה הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני
והממשלה'' ,הפדות והפאר' ,ו'השיר והשבח' עודד
מרן שליט"א את השירה בחזקה והראה בידו שיכפלו שמחה .בייטב לב )פר' נח ,ד"ה וז"ש בו אשבות( ביאר
וישלשו ,וינועו אמות הסיפים מקולות הזמרה )וכן גם בזה עפ"י מה שאמרו חז"ל )שבת דף קי"ח ע"ב( השומר
בהקפות היום ובהקפות שניות(. שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו
קודם הקפה שישית זימר מרן שליט"א הפיסקא
כל עוונותיו ,וז"ש הפכת מספדי למחו"ל לי שימחול
'עוזר דלים' בניגון של 'יעלה תחנונינו' ,וזימרו הניגון
המיוחד להקפה שישית ,ובאמצע נעמד מרן שליט"א לי על כל עוונותי ,על ידי שפתחת שק"י ראשי
אצל הבימה ופתח בעבודת הקודש לעשות עם הס"ת תיבות י'ום ש'בת ק'ודש ,וממילא ותאזרני שמחה
נענועים לכל הקצוות דוגמת הנענועים עם הד' מינים, על ידי מחילת עוונות.
כשהוא פונה עם הספר לצד דרום ,בנוסף הוליך הס"ת
גופא לצד דרום ,וכן היה לכל הצדדים ,ובמעלה הרים
מרן הס"ת בידו כשהוא מסבב לכל הצדדים ואחז בעצי
חיים למטה ,ובמטה להוריד הס"ת הנמיך את עצמו לפני הקפה א' כיסה מרן את ראשו עם הטלית
באחזו הס"ת בידו ,ובכה בכי רב כשנענע כלפי מטה, והחל לבכות בכי תמרורים בדמעות שליש משך זמן,
ובמערב הסתובב מרן לצד מערב ,ולאחמ"כ זמרו גם ואח"כ לקח הס"ת )של מרן זי"ע ,שהיה מעוטר בכתר ,וכן
ניגון תקע בשופר וכו' ,וקרב פזורנו וכו' .לאחמ"כ הניח שאר ספרי התורה היו מעוטרים בכתרים ,עי' זוה"ק פר' פנחס,
מרן שליט"א הס"ת על הבימה ,והניח ראשו על הס"ת דף רנו ,ב( ונישקו בחרדה וביראה עצומה ונוראה
בבכי רב במשך זמן רב ,כשבאמצע פצח מרן שליט"א ובהתעוררות רבה.
ברקידה עצומה בהתלהבות יתירה ,בשעה שרומם את ואמר מרן שליט"א אנא ה' הושיעה וכו' אלוקי
כל הקהל לפסגות השמחה ולתשובה ולתיקון הרוחות וכו' בבכי רב פסוק בפסוק ,ומיד אח"כ התחיל
המעשים ובתפילה שנזכה כבר בקרוב לקיבוץ גליות מרן שליט"א ההקפות ברקידה עם הס"ת בידו ע"ג
ולקיבוץ נדחי ישראל. הבימה ,ורקד בהתלהבות עצומה ,בריצה ובמהירות
בהקפה ז' ניגוני כמה ניגוני שב"ק. במשך זמן רב הרבה למעלה מן הרגיל ובכוחות בל
וסיימו ההקפות בשעה ,12.30ובסיום אמירת יתוארו ,כאשר הקהל מרקדים בשמחה ועוז ,ומרן
עלינו המשיכו לומר על כן נקוה .וזימרו אדון עולם. שליט"א היה בעיניים עצומות ובדביקות רבה,
בסיום הכריזו על זמן תפילת שחרית למחר מהשעה ולפעמים אף הלהיב את הקהל בהתלהבות דקדושה,
.8.30ואיחל מרן שליט"א א גוט שבת און א גוט יו"ט והרגעים היו גדולים ורמים .אשרי עין ראתה קהל
לכל הקהל. קודש רוגשים בקודש .וכשסיים מרן להקיף הבימה
נתיישב מרן שליט"א במקומו לעבר צד מערב כאשר
וחזר מרן לביתו ,וערך השוה"ט בביתו נאוה קודש, הס"ת בידו )וכן היה סדר זה בכל ההקפות(.
לבני המשפחה .זימרו אשת חיל בניגון שלום עליכם, והתכבדו לרקוד עם ספרי התורה סביב הבימה
והריח מרן שליט"א בשמים. כדלהלן :הקפה ראשונה רבני ודייני אנ"ש שליט"א,
החלות היו עגולות ,והביאו דגים ,מרק עם הקפה ב' נכדי כ"ק מרן שליט"א ,נכדי כ"ק מרן זי"ע,
קניידלעך ובונדלעך ,בשר ובשר בהמה וקרויט, ונכדי רבוה"ק ,הקפה ג' אנ"ש מעל גיל 65עמו"ש,
פערפיל ,צימעס ,קומפוט וכבד .וזימרו מערבית לב' הקפה ד' ראשי הכוללים שליט"א די בכל אתר ואתר,
פר' בראשית · לא · תשפ"ז
לילי שמיני עצרת ושמחת תורה )ולא זימרו שאר זמירות(,
ואמר מרן שליט"א תורה .אח"כ הכניסו מנין ובירכו
ברכת המזון .לאחר ברכת המזון הביאו פירות.
ונביא כאן כמה קטעים מתוכן השיחות:
יש להביא ראיה לכך שענין ריקודי ההקפות אין
לזה שייכות דייקא עם ענין סיום התורה ביום זה,
מהא דבזוה"ק )פר' פנחס ,דף רנו ,ב( איתא שבשמחת
תורה שמחים ורוקדים עם התורה ,והנה בזמן הזוה"ק
ובמקומם עדיין לא סיימו את התורה כל שנה ,אלא
פעם בג' שנים )ראה מגילה כט ,ב( ,ואעפ"כ רקדו עם
התורה ביום זה ,ומוכח שיום זה נתקן לשמחת התורה
אינו בלא שייכות דייקא לענין סיום התורה.
מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר תמיד )שו"ת דברי יציב,
או"ח ,סי' קכג ,אות א; נעילת החג מוצאי שמח"ת תשכ"ו( על
מנהג ההקפות שניות שהוא מנהג הרש"ש )עי' לדוד
אמת ,סוף סימן כו( ,אכן כבר איתא כן גם מהאר"י הק'
)שער הכוונות ,דרושי חג הסוכות ,דרוש א-ב( שהוא היה רוקד
ז' הקפות גם אחרי מעריב ,גם אחרי שחרית וגם אחרי
מנחה ,וגם במוצאי יו"ט ,ולבד מזאת כל פעם שעבר
ליד בית כנסת וראה שרוקדים ,רקד יחד עמהם.
והגה"ק ממונקאטש זצ"ל כתב )שער יששכר ,מאמר
זמן שמחתינו ,אות כח( לתמוה מהו ענין של הקפות
שניות ,והרי כבר מוצאי יו"ט ,ומהו הענין של אחרי
יו"ט ,וכתב דאפשר ששמחים כי בחו"ל הוא אז
שמח"ת ,ולכן שמחים עמהם.
בדינוב בהקפה אחת בכו יותר מכל ראש השנה
ויום הכיפורים ביחד .וכשאמרו הפיוט תורה הקדושה
או הפיוטים והתפילות של החיד"א היה הקרקע רטוב
מדמעות ,ולא היו זה דמעות של תפילות ובקשות,
אלא דמעות מהתרגשות.
שנה אחת כשחל שמחת תורה בשבת אמר מרן
אאדמו"ר זי"ע פלפול בין אכילת ב' מיני הדגים,
ובאמצע כבר האיר היום עד שכשסיים כבר היה ממש
יום )אמנם מרן אאדמו"ר זי"ע לא הבחין בכך כי היה
דרכו בשנים האלו לומר הפלפול בעיניים עצומות,
ורק בשנים האחרונות התחיל לומר בעיניים
פקוחות( ,והמשיכו לאכול כל הסעודה אחר כך ,וכפי
שמסופר גם על מרן הדברי חיים זי"ע שפעם אחת
בליל שמחת תורה סיימו ההקפות בשעה מאוחרת
מאד ,קרוב ממש לאור היום ,ומרן הדברי חיים אמר
שישאלו את הגה"ק בעל מנוחת משה זצ"ל שהיה שם,
אם עוד יכולים לעשות קידוש ,והוא הורה לכסות
החלונות ושיעשו קידוש ,ואכן כך עשו ואכלו אחר כך
את כל הסעודה...
במדבר קדש כתב מאמר נורא ,דביום שמיני עצרת
אומר הקב"ה לבני ישראל 'קשה עלי פרידתכם' ,אבל
אנו בני ישראל גם צריכים לומר להקב"ה 'קשה עלינו
פרידתך' ,וזהו רצונו של הקב"ה שגם לנו יהיה קשה
להיפרד ממנו.
עוד כתב שם שאת שגב מהותו של יום שמחת
פר' בראשית · לב · תשפ"ז
וכן אמר הרבה אמרות טהורות בין הפרקים כדלהלן: תורה ואת השמחה וההתעוררות הגדולה שיש ביום
זה בשמי מעל אי אפשר לתאר כלל בפה.
אתה הראת לדעת וגו' .צריכים אנו להאמין אירע פעם אצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע,
באמונה תמה בבוכ"ע בכל דרכיו ומעשיו ואין חילוק שביום שמחת תורה כרע בעת אמירת ואנחנו כורעים
לנו כאשר אנו רואים עין בעין איך שמלכותו בכל ומשתחווים וכו' בעלינו לשבח ,ואמר אחר כך 'נאר איך
און מיין יענקעלע' ]אחיו הרה"ק ממעליץ[ יודעים
משלה ואותותיו ונפלאותיו ובין שההסתר פנים שורה
הסוד בזה .ואחר החג התוודע שגם הרה"ק ממעליץ
והחושך יכסה ארץ ,וז"ש אתה הראת לדעת כי הוי"ה כרע בבית מדרשו בשמחת תורה בעלינו לשבח...
בין מדת הרחמים בעולם ,הוא האלקים ובין כאשר בחוץ לארץ היה נהוג בכמה מקומות להשתכר
מידת ותוקף הדין שורה בעולם ונדמה שהעולם ולהתבשם בשמחת תורה לכבוד שמחת היום .אכן כל
מתנהג בדרך הטבע הנרמז בשם אלקים )עי' ראשית זה שייך רק בחוץ לארץ ,כי בארץ ישראל יום שמחת
תורה הוא גם שמיני עצרת שבו אומרים תפילת גשם
חכמה ,שער האהבה ,פ"ז( ,עדיין יודעים אנו כי אין עוד
והוא יום גמר החותם ,והוא יום התעוררות ולכן אין
מלבדו ,והוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים. להשתכר בו .ומי שהיה אצל מרן אאדמו"ר זי"ע יודע
תהלה לדוד וכו' ואברכה שמך לעולם ועד .כבר את גודל ההתעוררות והרצינות שהיה ביום הזה ,ולא
הארכנו בימים אלו דכלפי הבוכ"ע אצלו אין שום עלה על דעתו של אף אחד לשתות ביום הזה.
השתנות הזמנים והעיתים ,והוא היה הוה ויהיה
יום 'שמחת תורה'
לעולם ועד בפעם אחת ,וא"כ כל עבודות הצדיקים בשעה 9.25נכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית,
ומעשי האבות הק' עדיין כאילו מקיימים הם אותם כשהוא לבוש בבגדי לבן ,וניגש להתפלל לפני העמוד
אתה ,ועובדים העבודה ,ושמחתי באומרים לי כי כל התפילות כנהוג בהתרוממות רבה.
הרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זי"ע אמר פעם ביום קודם אמירת 'נשמת כל חי' זימרו הפייט 'נשמת
מלומדי' וכו' .בשעה 10.35המשיך מרן שליט"א לפני
ראש השנה ,כי בשמים אין חילוק בין עבר ועתיד
העמוד ה'א-ל בתעצומות' וכו' בנוסח יו"ט' ,המלך'
והווה ,והרי זה כאילו אברהם אבינו נוטל כעת את בניגון ימים הנוראים מלווה בבכיות' ,שוכן עד מרום
בנו יחידו את יצחק ,עוקדו על גבי המזבח ,ועומד וקדוש שמו' בנוסח שבת' ,וכתוב רננו צדיקים' בנוסח
לשחטו בעבור כבוד השי"ת ,ואתה אברהם אבינו יו"ט ,וזימרו בברכת 'קל מלך גדול'.
עומד ושותק ,עכד"ק )עי' החכמה מאין ,עמ' רח(. ביוצר אור זימרו הא'ל הפותח ,וא'ל אדון כמו בכל
שב"ק .ב'תתברך' וב'את שם' זמרו כנוסח יו"ט .ואמר
והיינו שזכות העקידה שמזכירים שיזכור לנו ה' מרן שליט"א 'והתקין מאורות משמח עולמו' וכו'
אינו מה שהיה לפני אלפי שנים ,כי כלפי הבוכ"ע אין בהתעוררות רבה.
השתנות הזמנים ,וגם עתה עדיין אברהם עוקד את בשעה 11.30לאחר חזרת הש"ץ פתח מרן בברכת
יצחק בנו על גבי המזבח ,וכאמור שכל זה משורש לקרוא את ההלל והתפלל הלל לפני התיבה,
כשבסיום אמירת כל פרק ע"י הקהל החל מרן לזמר
שם הוי"ה היה הוה ויהיה שהכל משמש בחדא כל קטע מההלל בניגון אחר ,באריכות ובהתעוררות
זימנא ,והוא שאמר תהלה לדוד לשון הווה ,כי גם רבה ובהתרוממות הנפש ,ונמשך זמן רב .ב'אנא ה''
עתה עדיין מהלל ומשבח דוד ,וכל זה נמשך זימרו ניגון 'אהבה רבה' מהרה"ק מהרצ"ה מרימינוב
זי"ע .לאחר שאמרו הקהל 'ברוך הבא בשם ה'' זימר
מואברכך שמך הוא שם הוי"ה ב"ה וב"ש אשר
מרן קטע זה ,אח"כ אמרו הקהל 'יהללוך' ולאחריהם
אצלו העבר ההווה והעתיד הכל הוא לעולם ועד. זימר זאת מרן שליט"א .לאחר הלל זימר מרן שליט"א
גדול ה' ומהולל מאוד ,רצ"ל איך יכולים לשבח קדיש תתקבל ,ונמשך עד השעה .12.15אח"כ אמרו
את הבוכ"ע ,וכי סיימתינהו לכולהו שבחא דמרך שיר של יום .ואמרו מגילת קהלת ,ונמשך יותר
ממחצית השעה .בפסוק 'אל תהי צדיק הרבה' שאל
)ברכות דף ל"ג ע"ב( ,אלא שכבר אמרו חז"ל )מגילה דף מרן למה אמר 'צדיק הרבה' ולא 'צדיק גדול' .וביאר
ל"א ע"א( בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה דהכוונה שלא ייראה ויפרסם את צדקותו לעין כל.
שם אתה מוצא ענוותנותו ,והקב"ה בענוותנותו מוכן
שיהללו וישבחו אותו ,והוא שאמר המשורר גדול ה' בשעה 1.00התחיל מרן 'אתה הראית' ,ואחר כך
המשיכו באמירת הפסוקים הנהוגים לומר קודם
ומהולל כיון שמאוד ,רומז למאמר חז"ל )אבות פ"ד
ההקפות )לאחר פסוקי 'אתה הראת' אמר מרן הפסוקים 'אשרי
מ"ד( מאוד מאוד הוי שפל רוח ,וע"י ענוותנותו יושבי וגו' אשרי העם וגו'' ואח"כ התחיל לזמר מ'תהלה לדוד'(.
פר' בראשית · לג · תשפ"ז
וברמז מה שנא' )ישעי' ל ,יח( אשרי כל חוכי ל"ו, יכולים אנו להללו ולשבחו.
שכאשר אין האדם עוסק בלימוד הגמ' אז לא יזכה דור לדור ישבח מעשיך .הנה כל מה שאנו זוכים
לזכות אבות. לקבל מאבוה"ק הוא על ידי שאנו יודעים פחיתות
א"י ,דכל ההשפעות מאבוה"ק הוא רק על ידי ערכינו שמצד עצמינו אין לנו שום זכיה כי אם שזכות
חלק הנשמה שבתוכינו דהרי גופין מחולקין ואין ביד אבותינו מסייענו ,והכל תולין אנו באבוה"ק כל מה
הכח של הגוף להתחבר עם אבוה"ק ורק נשמות שיש לנו כח לעבוד את ה' ,ומכירים אנו כי כלפי
ישראל הם יכולים להתאחד ולהתקשר יחדיו עבודתם הק' אינו שווה מאומה כל עבודתינו ואינו
באגודה אחת ,וז"ש אל תבטחו בנדיבים בכח מאומה לפי ערך עבודתם שלהם .וזהו שאמר דור
האבות הק' ,כי תצא רוחו כאשר יצא רוח נשמת שאנו מכירים בדורינו כי לדור שלפניו ישבח
חיים מאתנו ונקלקל נשמתינו אין כח בגופנו מעשיך ,ויודעים אנו כי הדור שלפנינו היה משובח
להתאחד ולהתקשר עם האבוה"ק ,ורק כאשר חלק יותר ,ובכך יכולים האבות הק' מהדורות הקודמים
נשמת אלוקי בתוכינו אז אשרי שא'ל יעקב בעזרו, להשפיע עלינו.
ואז יעמוד לו זכות אבוה"ק. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו .הנה התוה"ק
לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו ניתנה לכל אחד ואחד ואין מי שיכול לומר שלא
וילך ,אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי. ניתנה לו התורה ,כי התורה הק' שייכת לכל אחד
נודע מהאר"י הק' )פרי עץ חיים ,שער השבת ,פי"ט( ואחד וכל אחד יש לו חלק בתורה ,וזהו שאמר טוב
דבשנותו את טעמו מרמז על תשובה ,עיי"ש .והנה ה' לכל אין טוב אלא תורה )ע"ז דף י"ט ע"ב( שהתורה
הקשו המפרשים )בית אלקים להמבי"ט שער התשובה הק' לכל היא ,ואם תאמר הרי זהו קשה בשבילי עד
פרק יד( ,איך מועיל תשובה ,הרי אמרו חכמינו ז"ל מאוד ,לזה אמר ורחמיו על כל מעשיו ואם תתייגע
)קידושין דף ל"ב ע"א( דמלך שמחל על כבודו אין כבודו ותעמול בדברי תורה או אז יתעוררו עליך רחמי ה'
מחול ,ותירצו שבני ישראל הם בנים למקום כמאמר והקב"ה יסייע לך בתורה.
הכתוב )דברים יד ,א( בנים אתם לה' אלהיכם ,ואב אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה.
שמחל על כבודו כבודו מחול )קידושין שם( ,עכ"ד. כאמור כל עבודתינו הכל הוא מכח אבוה"ק ,אולם
וזהו שאמר לדוד אשר לא היה דוד ראוי לאותו זהו רק כשעושה ג"כ משהו ,וכאשר יישב באפס
מעשה אלא להורות תשובה ,וזהו בשנותו את מעש בלא עבודה מצד עצמו אז לא יוכל לקבל
טעמו ובא לעשות תשובה ,אמנם לכאו' הלא מלך השפע מאבותיו ,והוא שאמר אל תבטחו בנדיבים
שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,והיאך מהני מרמז על האבות הק' )עי' סוכה דף מ"ט ע"ב( ,וכאשר
התשובה ,לזה אמר לפני אבימלך ורצ"ל דחשובים הוא בן אדם שאין לו שאין עושה שום מעשה בידיו
אנו כבנים למקום ,והקב"ה הוא אבינו מלכנו, אז אין לו תשועה.
וממילא אב שמחל על כבודו כבודו מחול ,ולכן א"י ,כאמור הוא הכל כאשר יודעים מיעוט
ויגרשהו לרמז שאף שנתגרש מן הקדושה אחר ערכינו שמצד עצמינו אין לנו שום זכיה ,ואין אנו
שהרבה לעבור עבירות רח"ל ,אעפ"כ אם יעשה שווים מאומה לעומת אבותינו הק' אשר כל מעשינו
תשובה וילך ויעלה ויתעלה למדריגות גדולות. אינם אחד מיני אלף מעבודתם ומדריגתם הק' ,והוא
אומרו אל תבטחו בנדיבים בכח האבוה"ק ,אמנם
ולזה המשיך ואמר שלא יאמר האדם הנה כבר
באופן שיודעים כי אנו בן אדם שאין לו ואין אנו
חטאתי כל כך הרבה וכבר איני יכול לעשות תשובה
שווים מאומה ,או אז תשועה ונזכה להיוושע בזכות
וכבר איחרתי את השעה ואפסה תקוותי ,אלא יידע האבות הק'.
שבכל עת ובכל זמן ובכל מצב יכולים לשוב בתשובה,
א"י ,דכל זה שזכות אבותינו יסייע בידינו היא רק
ולזה אמר אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו כשעוסקים בתורת ה' ולומד גמ' ,וזה שאמר אל
בפי ,שבכל עת ובכל זמן יכולים לשוב בתשובה. תבטחו בנדיבים בכח האבוה"ק כאשר בן אדם
וכן לא יאמר מחר אעשה תשובה או בעוד שבוע שאין ל"ו תשועה ,ל"ו קאי על ל"ו מסכתות הש"ס,
פר' בראשית · לד · תשפ"ז
עוד עפ"י מה שאמרו חז"ל )אבות פ"ג מי"ז( אם אין ימים ,אלא בכל יום ויום יפשפש במעשיו וישוב
קמח אין תורה ,ובהכרח הוא שללומדי ועוסקי בתשובה ,ואברכה את ה' בכל עת.
תורתו יהיה להם שפעת פרנסתם בהרחבה תמיד אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי ,גדלו
בכל עת ,וברור ומוסכם ונשנה הדבר כמה פעמים לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו .נודע מה שפסק
בחז"ל שהעוסק בתורה מובטח לו שלא יחסר לו הישמח משה )פר' נצבים( במה שאמרו חז"ל )יומא דף
מאומה ויהיה לו די פרנסתו בהרחבה ובשפע רב. פ"ו ע"ב( דבתשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכויות,
וז"ש כפירים רשו ורעבו ,ברם ודורשי ה' לומדי דבתשובה של רבים נתעלו הזדונות להיות כזכויות
התורה ,הם לא יחסרו כל טוב ולא יחסר להם אף כשהם עושים תשובה מיראה ,יעו"ש.
מאומה ,דיען אשר עוסקים הם בתורה הקרויה 'טוב' וז"ש אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי
ממילא מובטחים הם כי לא ידעו מחסור לעולם. ותמיד אפשר לעשות תשובה ואף אם תהיה
או י"ל ,שהכפירים הכופרים אומרים רשו ורעבו התשובה מיראה ,באשר גדלו לה' אתי שנעשה
ודורשי ה' רצ"ל שהם מנסים למנוע פת לחמם התשובה ברבים ,ועל ידי כן ונרוממה שמו יחדיו
מעמלי התורה ,ברם האמת הוא אשר לא יחסרו כל שיתעלו אף הזדונות להיות כזכויות למען שמו,
טוב ותמיד יזמין להם השי"ת כל הצטרכויותיהם. ובאשר נעשו כל הזדונות כזכויות על כן ופניהם אל
אלוקי הרוחות הושיעא נא .בספה"ק מדבר יחפרו ואין להתבייש בחטאים הקודמים כי המה
קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע כתב )שמחת
נהפכו לזכויות.
תורה ,ד"ה אלקי הרוחות( דב"פ רו"ח עולה בגימטריא
זה עני קרא וה' שמע .הנה לכאורה איך יכולים
כמנין חת"ך הוא השם הממונה על הפרנסה ,וזהו
אנו לעמוד לפתוח פינו ולהתפלל לפני השי"ת ,הרי
בקשתינו אלוקי הרוחו"ת לשון רבים מרמז לב"פ
אין אנו ראויים לכך .אמנם כבר האריך הרבה מרן
רו"ח ,יעו"ש .ומבקשים אנו בהאי יומא יום שמיני
אאדמו"ר זי"ע כי העצה לאנשים פשוטים שיוכלו
עצרת לעורר שם קדוש זה ,כי בו מתפללים אף על
להתפלל כראוי ,הוא על ידי שיקדימו לכך תחילה
שפע בגשמיות ופרנסה בריוח )עי' שער יששכר ,מאמר
בעסק ולימוד התורה הק' ,ואז בחכמה פותח שערים
זמן שמחתינו ,אות נט(.
לקבלת התפילה .וז"ש זה עני אין עני אלא בדעת
לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם .הנה כל
)כתובות דף ס"ח ע"א( ,ואם ירצה שיתקבלו תפילותיו
אחד מחפש עצה הראויה לבוא ליראת שמים ,ויש
העצה הוא קרא שיקרא בתורה ויעסוק בה ,ועל ידי
הנוסעים למקום פלוני או הולכים למקום פלוני על
כן וה' שמע ויזכה ויתקבלו תפילותיו לרחמים ולרצון.
מנת לבוא ליראת שמים ,אבל יש עצה אמיתית אחת
חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם .יתפרש
והיא על ידי לימוד התורה הק' ,כי רק על ידי
עפ"י האמור דהעושה תשובה ברבים הרי שגם
ההתמדה בעסק התורה אפשר לבוא ליראת שמים,
בתשובה מיראה זדונות נעשין לו כזכויות ,ולזה אמר
וזה שרמז לכו בנים שמעו לי ותעסקו בתורה ורק
חונה מלאך ה' סביב דכאשר עושים תשובה
על ידי התורה הק' בזה יראת ה' אלמדכם.
כשנמצאים בתוך רבים ,אז גם ליראיו היינו בתשובה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו .הנה
מיראה ויחלצם וזוכה להפך מזדונות לזכויות.
בוודאי שהעיקר היא הריבוי בלימוד התורה ,אבל אל
טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו.
יחשוב האדם שדי לו בעסק התורה ולא ישמור עצמו
הנה אין טוב אלא תורה ,ולא יאמר האדם שאין לו
מכל חטא ח"ו ,כי אם האדם אינו שומר את עצמו
שייכות להקב"ה ,כי על ידי התורה הק' אשרי הגבר
כראוי ואינו מתנהג בקדושה ,הרי שלא נותר
יחסה בו וכל אחד ואחד שחפץ יכול להתקרב
מלימודו כלום ,וגם אם ירבה בלימוד התורה לא יגיע
להקב"ה ע"י שיעסוק בתורה הק'.
למאומה ,אלא עליו לדעת שעיקר ההכנה ללימוד
התורה כראוי ,הוא שיזהר בכל תהלוכותיו וישמור כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל
עצמו מן החטא ,ורק כך יעלה לימודו בידו .וזהו סור טוב .מרן אאדמו"ר זי"ע כבר אמר בזה הרבה
מרע ועשה טוב שרק על ידי שישמור עצמו מרע, פירושים )שפע חיים הקפות ,עמ' קסט-קעה( ,ויש לומר
פר' בראשית · לה · תשפ"ז
פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם .עלה יזכה לעשה טוב ,ואז בקש שלום ורדפהו ,שיראה
ברעיוני כעת ,ונזכר אני שכבר אמר כן כ"ק מרן שיקבל אהבת תורה וירדוף אחר התורה הק'
אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים הקפות ,עמ' רד( ,וא"כ בוודאי להתמיד בה ברוב חשק ותשוקה.
אמת הוא .דהנה עשיה הוא לשון תיקון ,וע"ד הכתוב עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שוועתם .אל הוא
)דברים כא ,יב( ועשתה את צפורניה ,וזהו פני ה' מלשון ריבוי ,שאפי' כאשר האדם אינו במדריגה
בעושי רע היינו אלו שמתקנים הרע ,וכאשר זוכים הראויה ,אכן מכל מקום מנסה הוא להתדבק
לתקן כל הרע ,או אז להכרית מארץ זכרם ,שזוכים בצדיקים ולהתחבר לצדיקים הקודמים ,והיינו עיני
בכך להכרית כל הקליפות לגמרי ולעקור ולשרש ה' גם לכאלה שאינם צדיקים ,אבל הם אל צדיקים,
החטא משורשו. שמסתופפים בצילם ומתחברים עליהם ,שאף הם
וזהו שהמשיך ואמר צעקו וה' שמע ומכל זוכים שיהיה ואזניו אל שוועתם ,והקב"ה שומע
צרותם הצילם ,דכאשר זוכים לתקן הפגמים ,או אז תפילתו מיד.
זוכים לאסוף ולקבץ כל ניצוצי הקדושה ולהחזירם עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע
למקור שרשם .והנה שמע הוא מלשון אסיפה ,וע"ד להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור .כאשר הבנים
הכתוב )שמואל-א טו ,ד( וישמע שאול את העם ,ורמז יודעים ומכירים מיעוט ערכינו ,שאנו בעצמינו אין לנו
בזה צעקו רצ"ל כאשר זוכים לשוב בתשובה ולתקן שום זכות ,והכל הוא רק בזכות האבות הק' ומכוחם
הפגמים ,או אז וה' שמע שהקב"ה אוסף כל ניצוצי הגודל ,ואין אנו מדמים שיש לנו איזה כח או פתחון
הקדושה ומביאם אל שורש קדושתם ,ועל ידי כן פה לעמוד ולהתפלל ,כי אם הכל הוא רק בכח
ומכל צרותם הצילם ,רצ"ל מכל הקליפות אחר האבוה"ק ,או אז זוכים שזכות אבות יגן בעדינו .ועפי"ז
שיחזרו הכל למקור שורשם. יבואר שכאשר יודעים ומכירים שעזרת אבותינו
אתה הוא ,ולא בכוחינו ,אז זוכים והשי"ת יעזרנו
א"י ,דהנה כל הצרות הבאים עלינו הוא מחמת
להיות מגן ומושיע הוא להם ולבניהם אחריהם.
החיות שיונקים הקליפות מן החטאים שפוגמים בני
א"י ,בהקדם דקדוק הלשון ולבניהם אחריהם,
אדם ,ואותם ניצוצות שנפלו עומדים ומקטרגים
דהרי פשיטא שהבנים הם אחרי האבות ,וכי יש
עלינו והם נותנים כח לכל העומדים עלינו ,ומחמתם
מציאות שהבנים יהיו לפני האבות ,ומפני מה צריך
נגרמים כל הצרות הפוקדות אותנו .אכן כאשר נזכה
להדגיש זאת ]ובדרך צחות יש לומר ,שכיום היה
לשוב בתשובה ולתקן העוונות ,אז מאבדים
אפשר לומר שהצעירים הולכים לפני המבוגרים,
הקליפות כל כוחם ויניקתם מן הקדושה ,ולכן כאשר
ואפשר להבין מה שנתכוון לאמרו ,אבל בימי קדם
צעקו וה' שמע ואוספים כל הניצוצות הק' או אז
לא היה פירוש אחר ל'ובניהם אחריהם'[.
ומכל צרותם הצילם.
ויש לפרש אחריהם הוא מלשון אחר -מופלג,
א"י ,דכאשר שבים בתשובה מאהבה הרי זדונות
דהיינו שהבנים יודעים שהם נמצאים במרחק רב מן
נעשין לו כזכויות )יומא דף פ"ו ע"א( ,וא"כ אותן
האבות הק' ,ומכירים את מיעוט ערכם ואין מרמים
העבירות עומדים לו כעת לזכות ,וזה שרמז דכאשר
צעקו וה' שמע וזוכים לאסוף כל הניצוצות ולשוב עצמם שמתקרבים הם למעלת האבות הק' ,אלא
בתשובה ,או אז ומכל צרותם הצילם שצרותיו מכירים בכך שעומדים הם הרחק ,ויש מרחק רב
בעבר היינו העבירות הם מצילים אותו כעת כאשר בינם לאבות הק' ,ולכן כאשר בניהם אחריהם
עומדים לו לזכות. שהבנים מכירים בכך שנמצאים הם מאחור ,נזכה
לעזרת אבותינו אתה הוא מעולם .ובכל זאת יש לנו
איזה אחיזה שאנו משתדלים לילך בדרכו אבות
לערך השעה 1.30התחילו לרקוד הקפה א' כל סדר
ולצעוד בדרכם הקדושה ואפי' שאנו בתחילת הדרך
ההקפות כאתמול .בהקפות התכבדו ,הקפה א' ב' וג' -
כבאתמול ,הקפה ד' מגידי השיעורים בבתי מדרשנו מ"מ הלא מנסים אנו לילך בדרך זו ,ועל כן נזכה
בכל אתר ואתר ,שליחי הקודש בארגון 'תורתם שזכותם יגן בעדנו.
משתמרת' ,הקפה ו' לומדי רשת כוללי הש"ס ,אברכי
פר' בראשית · לו · תשפ"ז
הכוללים מעל גיל 45שנה ,הקפה ז' אברכי הכוללים
מעל גיל 35שנה.
'עוזר דלים' זמרו בניגון של יעלה תחנונינו וכו'
כשמרן שליט"א נשאר ופניו כלפי מזרח .בהקפה
שישית ניגנו הניגון המקובל ,ובאמצע הורה מרן
שליט"א לזמר 'וקרב פזורנו' ,והחל מרן שליט"א
בעבודת הנענועים עם הס"ת ,והוליך הס"ת לכל ו'
הקצוות דוגמת הנענועים עם הלולב ,כאשר בכל פעם
הוליך הס"ת לצד אחר ,והוליך והביא הס"ת ג' פעמים.
ורקד מרן שליט"א עוד סביב הבימה .ונמשך ההקפות
עד השעה .3.00
מיד אח"כ לקח מרן הס"ת בידו ואמר שמע ישראל,
אחד הוא וכו' קדוש 'ונורא' שמו ,גדלו לה' ,בנוסח
ימים נוראים .מרן שליט"א זימר 'על הכל' והמשיך
ברקידה על מקומו עד בימת הקריאה .כן רקדו בני
מרן שליט"א עם שאר ספרי התורה שקראו בהם
קריאת היום סביב הבימה .אחר שהניח מרן שליט"א
הס"ת ע"ג הבימה המשיך עוד בריקוד משך זמן.
הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר
שליט"א מירושלים ,שעמד כל הקריאה בצד ימין של
הבימה )כמנהג זידיטשוב ]עי' שולחן הטהור סי' קמא ס"ד[(,
וקרא בניגון ימים הנוראים.
סדר העליות היה ,כהן -הדומו"צ הגאון רבי מרדכי
לוינשטיין שליט"א ,לוי -הרה"ג רבי אברהם לוי
שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז התורה ,שלישי -
הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א ,רביעי -הרה"ח ר'
יצחק וייס מפעיה"ק.
חמישי -הרה"ג רבי יעקב מאיר משולם שליט"א
מבית שמש -נכד כ"ק מרן שליט"א ,וערך הגבאי
הרה"ח ר' שלמה צבי טויב מי שברך לרגל הולדת הבת,
ויקרא שמה בישראל טאבא ,ע"ש זקינתה הרבנית
מסטראפקוב ע"ה.
שישי -הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות
הצפון שליט"א ,שביעי -הרה"ח ר' בערל ויינברגר
מפעיה"ק ,והמשיכו הקריאה לעליית שביעי עד 'ויעל
משה' .בסיום שבעת הקרואים נכנס מרן שליט"א
לחדרו והשעה היתה ,3.15והכריזו על זמן קריאת חתן
תורה וחתן בראשית לשעה .4.15
אח"כ המשיך הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר
שליט"א מירושלים לקרוא בתורה ששה קרואים בכל
פעם ,עד שעלו כל רבני וזקני אנ"ש והחשובים ,ונכדי
וניני מרן שליט"א.
בהיכל היו עוד הרבה מנינים לקריאת התורה כדי
שיוכלו כל קהל ההמונים לעלות לתורה כמנהג
ישראל ,כאשר גם קודם התפילה נערך מניינים
בחדרים הסמוכים ,אשר רבים עלו לתורה שם .כן
נערך מנין מיוחד לקריאה"ת עבור בני חו"ל שקראו
הקריאה לשמיני עצרת.
פר' בראשית · לז · תשפ"ז
אחר שכולם עלו לתורה ולאחר עליית כל הנערים
ע"י נזר העסקנים הרה"ח ר' יעקב שמעון שר ,בפריסת
טלית ע"ג הילדים הרכים ,כאשר לאחריה אמרו
המלאך וכו' כנהוג ,נכנס מרן שליט"א להיכל )בשעה
(4.15כשהוא כבר לבוש בהקיטל ובכיפה הלבנה.
וקראו לחתן תורה הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה
שליט"א כשקודם לכן אמרו הגבאים הרב שלמה צבי
טויב הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה שליט"א את הנוסח
המקובל ,וקרא הגרי"י שטייגר שליט"א ,ממעונה
אלוקי קדם וגו'.
אח"כ קראו הגבאים ה'רשות לחתן בראשית' למרן
שליט"א ,קריאת פרשת בראשית קרא מרן שליט"א
במתינות רבה וברוב רגש ,כאשר טלית פרוסה
מלמעלה .בקריאת פרשת בראשית אמרו הקהל בכל
פעם בקול רם 'ויהי ערב ויהי בוקר יום' וכו' ,ואחר כך
קרא מרן שליט"א הפסוק בתורה .וביום השישי אמרו
הקהל מ'ויהי ערב' עד 'אשר ברא אלקים לעשות',
ואחר כך קרא זאת מרן שליט"א.
אח"כ אמר הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר חצי קדיש
בנוסח הרגיל.
לאחר העליה ערכו מי שברך לרגל הולדת הבנות,
להר"ר שמעון קלוגר מב"ב )ב"ר מנשה מב"ב ,וח"ר יחיאל
מיכל פרנקל מב"ב( ,להר"ר משה ברוך גרין מקרית צאנז
טבריה )בן הג"ר יעקב קאפיל זצ"ל ,וחתן להבחל"ח ר' ישעי'
זעליג קליין מביתר( ,להר"ר בן ציון גולדשטיין מאלעד
)בה"ר חיים מפעיה"ק ,וחהג"ר אלטר אלימלך בלומענברג
מאלעד( ,להר"ר עמרם יצחק ויינגרטן מאלעד )בהג"ר
משה שליט"א מב"ב ,וח"ר אברהם צבי ארנפלד מאלעד(,
להר"ר בן ציון וינגרטן מפעיה"ק )בה"ר חיים מנחם
מפעיה"ק ,וח"ר יוסף גליק מפעיה"ק( ,ולהר"ר מנחם דייטש
מפעיה"ק )ב"ר שלמה דוד מפעיה"ק ,וחהג"ר אברהם לוי
שליט"א מפעיה"ק(.
מפטיר -הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש
הישיבה שליט"א ,וקרא הבעל קורא הגרי"י שטייגר
שליט"א קריאת מפטיר בנוסח הרגיל.
הגבה בס"ת א' -הרה"ח ר' יוסף ניימאנן מבארא
פארק חבר הנהלת מוסדותינו הק' ,גלילה -המשב"ק
הרב אברהם דייטש שליט"א ,הגבה בס"ת ב' -הרה"ח
ר' משה טורנר ממאנסי ,גלילה -המשב"ק הרה"ח ר'
זאב דוב דייטש הי"ו הגבה בס"ת ג' -העסקן הרה"ח
ר' אלחנן רייך מלונדון גלילה -סופר המלך הרב יוסף
שווארץ עורך בטאון בצילא דמהימנותא.
את ההגבהות בשני הס"ת 'חתן תורה -ובראשית'
עשו בהיפוך כנהוג ,והס"ת של מפטיר כרגיל.
אח"כ אמרו יזכור ,ואמר מרן שליט"א 'אב
הרחמים' בדמעות שליש ,ובסיומו לקח מרן הס"ת
בידו ורקד מסביב לבימה בהתלהבות עצומה שישו
ושמחו וכו' משך זמן )כשעוד שני אברכים אוחזים על
מקומם את ב' ס"ת האחרים( .אח"כ אמר מרן שליט"א
פר' בראשית · לח · תשפ"ז
אשרי בישיבה עם הס"ת בידו ,לאחריה אמר יהללו
בנוסח הימים הנוראים ,והחזיר הס"ת לארון הקודש.
בשעה 5.00ניגש מרן שליט"א לפני התיבה
לתפילת מוסף ,ואמר מרן שליט"א בלחש התפילה
'קל מלך נאמן' ,אח"כ התחיל הקדיש בניגון המקובל
והמעורר .והכריז הרה"ג רבי אברהם שלמה זלמן
היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה ור"מ
בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק 'משיב הרוח
ומוריד הגשם' .קודם חזרת הש"ץ ניגש מרן שליט"א
לפתיחת הארון קודש ,ולא אמרו הפיוטים הארוכים
רק 'זכור אב' וכו' בניגון המקובל ואמר זאת מרן
בבכיות נוראות .כן זימרו ב'מכלכל חיים' ,ו'ישמחו
במלכותך' .בתיבות 'פר אחד איל אחד' הראה מרן
באצבעו בהתלהבות.
ואמרו 'ותערב' ,ולא זימרו בברכת כהנים .לאחר
מוסף זימר מרן שליט"א קדיש תתקבל .וסיימו תפילת
מוסף בשעה .5.45
והכריזו על זמן תפילת מנחה בשעה ,6.55
ולאחריה עריכת השוה"ט לכבוד סעודה שלישית
ונעילת החג ,וכן הודיעו שיהיה מוכן לחם משנה
לקהל בהרחבה לרגל סעודה שלישית.
מרן שליט"א נכנס לחדרו שבהיכל הגדול ,שם
קידש על יי"ש ,נוסח הקידוש היה ושמרו ,אם תשיב,
זכור ,על כן ברך ,אלה מועדי ,וידבר משה .וטעם מרן
שליט"א מזונות ואתרוג ,ונטל ידיו לסעודה ,וטעם מרן
שליט"א דגים ואיי מיט צוויבל ,ובירך ברכת המזון.
בשעה 7.00נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול
מלובש בבגדי לבן לתפילת מנחה .לפני העמוד
התפלל הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א
מירושלים.
בעליות התכבדו ,כהן -הרה"ג ר' יקותיאל זלמן
הערש גליק שליט"א מפעיה"ק -נכד כ"ק מרן
שליט"א ,לוי -הרב משולם פייש לוי משגיח
בישיבה"ק ,שלישי -המשב"ק הרה"ח ר' אברהם
דייטש שליט"א ,והגביה מרן שליט"א הספר תורה
כרגיל ,גלילה -העסקן הרה"ח ר' אהרן הופמן מנהל
רשת הכוללים מבצר התורה דחסידי צאנז.
אח"כ עלה מרן שליט"א על גבי בימה מוגבהת יחד
עם בניו שליט"א ,לעריכת השוה"ט הנשגב לרגל
נעילת החג ורעוא דרעוין .וקידש מרן שליט"א על יין
בלחישה .אח"כ פתח מרן שליט"א ואמר בקול על כן
ברך וכו' ,אלה מועדי ה' ,וידבר משה וכו' .אחר כך נטל
מרן שליט"א ידיו ובצע על חלה ארוכה וחלה עגולה,
ולאחר אכילת פרוסת החלה הביאו מיד פעצע"י
)ובינתיים הורה מרן שליט"א לחלק דגים לקהל לכבוד סעודה
שלישית( ,והביאו מרק קאשע ,ג' קוגלעך ,בשר ובשר
בהמה וקרויט ,קומפוט ,ועוד קוגל לכבוד הקידושא
רבה ,ואח"כ שתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים
פר' בראשית · לט · תשפ"ז
לקהל ,וכן ברכת לחיים לבנו הגה"צ אב"ד קרית צאנז
נתניה שליט"א ,ולנכדו הרה"ג ר' יעקב מאיר משולם
שליט"א ,לכבוד הולדת הנכדה וקריאת השם.
במשך כל השוה"ט זימרו ניגוני התעוררות ,ניגוני
ימים הנוראים וניגוני קבלת התורה .אח"כ כיבדו את
המשוררים לזמר הפיוטים של יוצרות לשחרית של
שמיני עצרת .ובסיום החל מרן שליט"א לזמר
הפיוט 'אמונים אשר נאספו' בניגון הידוע .אח"כ
כיבדו את המשוררים לזמר הפיוטים הארוכים של
תפלת גשם במוסף.
אח"כ קם מרן שליט"א ואמר בהתלהבות התפילה
המתחיל 'מצלאין אנחנא' המיוסד על כל קהילות
הקודש ומקורו מספר 'כל בו' )סימן קמ( .כל הקהל עמד
אף הוא על רגליו ואמר התפילה בלחש ,בסיום הברכה
הוסיף מרן שליט"א וכל אחינו בית ישראל 'בכל מקום
שהם' יהיו בכלל הברכה ,ובסיומה ענו כל העם ואמרו
אמן בקול רעש גדול.
כאן נתכבד הרה"ח ר' מרדכי ישכיל מנכ"ל
מוסדותינו הק' בצפת לזמר 'אין אדיר' )מהרה"ק
מקוזניץ זי"ע(.
אח"כ אמר מרן שליט"א 'תורה' משך קרוב לשעה.
לאחר כמה ניגוני שמחה הכריז הרה"ח ר' שלום
שטמר הי"ו מזכ"ל איגוד חסידי צאנז את שמות
הנדיבים הנכבדים שזכו לרכוש את זכות 'נר למאור'
בחודשי השנה לשנת תשפ"ז ,להחזקת ישיבותינו הק'
העומדים תחת ניהולם המסור של מנהלי 'היכלי
התורה והחסידות צאנז' ,בסכומים גבוהים ,וכדלהלן:
חודש מרחשון הרה"ח הרוצה בעילום שם הי"ו
מפעיה"ק ,חודש כסלו הרה"ח ר' אברהם פלוק מתל
אביב והרה"ח ר' יוסף דוד גולדשטיין מוינה ,חודש
טבת -הרה"ח ר' אפרים פישל ראטה מירושלים,
חודש שבט -הרה"ח ר' משה טורנר ממאנסי ,חודש
אדר א' -הרה"ח ר' אלחנן רייך מלונדון ,חודש אדר ב'
-הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך מקרית הבעש"ט,
חודש ניסן -הרה"ח ר' יחזקאל ליפשיץ מבארא
פארק ,חודש אייר -הרה"ח ר' שמעון וועבער
מויליאמסבורג ,חודש סיון -הנגיד הרה"ח ר' יחיאל
מיכל רוזנברג ממונטריאול ,חודש תמוז -משפחת
גוטמן הי"ו מירושלים ,חודש אב -הרה"ח הרוצה
בעילום שם הי"ו מליקווד ,חודש אלול -הרה"ח ר'
מרדכי אליעזר שווארץ הי"ו מאלעד.
את חודש תשרי תשפ"ח כל קהל הקודש בשותפות
עם אבינו רועינו כ"ק מרן שליט"א ,לזכות נשמת כ"ק
מרן אדמו"ר זי"ע.
בעת הנעלה והנשגב הזה הביאו לפני מרן שליט"א
הרבה חלות קטנות -לפרנסה חלה .מרן שליט"א
הורה לקרוא לגבאי המעמדות שיעלו ויבואו לחלק
הפרנסה-חלה לכל הציבור ,כידוע סגולתו בזה
להשפיע לכ"א פרנסה בשפע ברוחניות ובגשמיות.
פר' בראשית · מ · תשפ"ז
מרן שליט"א ישב בדביקות רבה ,וחילק מרן שליט"א
הטסים לידי המחלקים ,שעברו בפני הקהל הגדול
משך זמן רב בטסים מלאים בחלות ,וחילקו בשליחות
הקודש פרנסה חלה לכל אחד ואחד.
בשעה זו היה מרן שליט"א שרוי בהתעוררות
ודביקות עצומה אשר א"א לתאר ,כשידיו הק' מכסים
את עיניו הק' מפעם לפעם משך זמן ממושך.
לאחמ"כ נתן מרן שליט"א חתיכת חלה -מהחלה
שפרס לעצמו בהמוציא בצירוף חלה נוספת ,לכל
אחד מהנדיבים שהרימו תרומות גדולות עבור נר
למאור למשך השנה הבעל"ט ,וכן לגבאי המעמדות.
בסיום הגישו מנהלי 'היכלי התורה והחסידות',
מוה"ר בר-יוחאי שמעון ומוה"ר זאב קליין ,לכ"ק מרן
שליט"א כוללות קוויטל בכריכת עור ,בו נכללים כל
הנדיבים שזכו להצטרף כשותפים ולרכוש את זכות נר
למאור לחודשי השנה ,וכן כל אנ"ש שרכשו את זכות 'נר
למאור' וזכו להצטרף עם מרן שליט"א לחודש תשרי
תשפ"ח ,ונרשמו בשמותם ובשם אמם להזכר בדבר
ישועה ורחמים בהאי עידן רעוא דרעוין נעילת ימים
הנוראים .ועיין מרן שליט"א מעט בספר הקוויטלעך.
והכניסו והביאו טס ובו היו מונחים כ"ו תפוחים,
והחל מרן שליט"א לזרוק התפוחים לכל הצדדים,
באופן של למעלה מכוחותיו הק' ,כאשר פניו הק'
בוערים כלפידי אש.
הקהל החל לזמר ברגש 'והריקותי לכם ברכה עד
בלי די' .מה נורא היה האי שעתא רבא ,כאשר ארובות
השמים נפתחים להוריק ברכות וישועות ,כנודע
סגולתן מדורי דורות עד ימינו אנו .אשרי הזוכים שזכו
להפקד בדבר ישועה ורחמים .ימלא ה' כל משאלותם
לטובה ולברכה.
בשעה 10.30ברכו ברכהמ"ז ,ובירך מרן שליט"א
על הכוס ,והכריזו על זמן הקפות שניות בשעה .11.00
מרן שליט"א התפלל תפילת ערבית בחדרו
שבהיכל הגדול ,לפני העמוד התפלל -הגה"צ אב"ד
קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א .אח"כ
ערך מרן שליט"א הבדלה.
מוצאי שמחת תורה
בשעה 11.20נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול
מעוטף בטלית שאולה ,למעמד הנעלה והנשגב של
נעילת הימים הקדושים 'מעמד ההקפות שניות',
שהיה מלא וגדוש בקהל האלפים ששהו בצל הקודש
במשך החג ,ורבים אשר הצטרפו אליהם במוצאי החג
להשתתף במעמד נורא זה.
מרן עלה למקומו על גבי הבימה ,והתחיל מרן
שליט"א 'אתה הראית לדעת' וכו' ,ואח"כ זימרו הפיוטים
של סדר ההקפות בנוסח וניגון דינוב העתיק יומין.
בסיום הורה מרן שליט"א לזמר את הניגון המעורר
פר' בראשית · מא · תשפ"ז
מהפיוט 'תורה הקדושה התחנני בבקשה' ,אשר היה
נהוג לזמר בעת ההקפות אצל רבוה"ק לבית דינוב,
לאחמ"כ הורה מרן שליט"א לזמר הניגון 'זכנו לקדש
רמ"ח איברינו' ,כאשר במשך כל העת היה מרן שרוי
בהתעוררות רבה ,כמו במשך כל עת ההקפות שניות,
יחד עם כל קהל האלפים ששפכו שיח ותחינה בשעת
רחמים ועת רצון הזאת לפני אדון כל.
אחר כך לקח מרן שליט"א הס"ת לידו ונישקו בבכי
רב והחל באמירת אנא ה' וכו' )הסדר היה כמו בהקפות
ביו"ט( ולאחמ"כ החל לרקוד סביב הבימה ,גם בהקפה
זו וכן בשאר ההקפות אחר שרקד מרן שליט"א עם
הס"ת הניח את ספר התורה ע"ג הבימה בחרדת
קודש ,והחל מרקד סביב הבימה אשר עליה ספר
התורה )ראה צפורן שמיר ,סי' יב ,בשם הרש"ש; שו"ת לב חיים,
סי' קכה; מועד לכל חי ,סי' כה ,אות לו; משמרת שלום סי' מז(,
ברוב עוז ותעצומות ,ובדביקות שלא שייך לתאר על
גבי הכתב ומרומם עמו את כל הקהל טפח וטפחים
מע"ג הקרקע ,וכן היה סדר זה בכל ההקפות.
אין לתאר את רגשי ההתעוררות העצומים ששררו
בהיכל כולו באותן שעות עילאיות ,כשקהל האלפים
רוקד ומתעלה בגופו הגשמי אולם הרבה יותר מכך
בנשמתו הרוחנית.
בין ההקפות זימר מרן שליט"א הפיוטים בנוסח דינוב.
באמצע ההקפות כיבד מרן שליט"א את גיסו חדב"נ
הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב לרקוד עם ספר התורה.
לפני הקפה ג' הורה מרן שליט"א שיזמרו הניגון
המקובל מהרה"ק מבוטשאטש זי"ע שבניגון זה היה
יעקב אבינו ע"ה רועה צאן לבן.
בהקפה ד' כשזימרו 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו
לכבודו' ביקש מרן בנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב
וראש הישיבה שליט"א לעמוד על יד ספר התורה,
כשכ"ק מרן שליט"א הסתובב ופנה לעבר צד מערב ופנה
ונכנס לשביל המיוחד שכוון אל צד האיצטבאות שם
עמדו ילדי צאן קדשים ,וביקש כ"ק מרן שליט"א הרבה
פעמים לשמוע קול שירתם הטהורה והזכה ,כשאלו
משוררים בדביקות ובהתעוררות.
לפני הקפה ה' ,התכבד הרה"ח ר' בערל ווינברגר
מפעיה"ק לזמר 'יבוא אדיר במהרה'.
לפני ההקפה השישית החלו לזמר הניגון המעורר
'לב טהור ברא לי אלוקים' )סקולען( ,וכן 'הוריני ה'
דרכך' ,כשמעיני הקודש זלגו דמעות כמים עד סיום
ההקפה השישית ,וההתעוררות היתה רבה עד מאוד.
אחר שזימרו 'עוזר דלים' בניגון של 'יעלה
תחנוננו' ,החלו בניגון המקובל על הקפה זו ,ותחילה
פצח מרן שליט"א בריקוד נלהב עם ספר התורה
והקיף את הבימה הרבה פעמים במשך זמן רב,
ולאחמ"כ הניח מרן שליט"א את הספר תורה על גבי
הבימה ונעמד על יד הבימה לצד מזרח למשך דקות
פר' בראשית · מב · תשפ"ז
ארוכות ,ובאמצע הורה לזמר הניגון 'וקרב פזורינו'.
לאחר זמן ממושך החל מרן להקיף את הבימה
אשר ספר התורה עליה בהתעוררות רבה ,ובאמצע
אף פתח בניגון 'תקע בשופר גדול לחרותינו וכו' וקרב
פזורינו וכו'' ,ותוך כדי כך הקפת הבימה רץ ומחה כף
אל כף בחזקה ,והמעמד היה נורא ונשגב מבלתי שייך
לתאר עלי גליון .ולב כל העם נחרד לראות את גודל
העבודה הנוראה והנשגבה אשר מי יבוא בסוד ה'
ליראיו להבין עד היכן הדברים מגיעים.
לפתע ניגש מרן שליט"א שוב אל הבימה וביקש
להפסיק השירה ונטל את מגביר הקול לידו ,ומתוך
הסערה הרבתית ויקוד האש ,כאשר נחלי דמעות
עדיין זולגות מעיני קדשו ,סובב עצמו לצידי ההיכל
כאשר כל גופו מזדעזע ורועד ,ופתח ואמר בלהט אש
קודש ובקול נשנק מבכי ובהתרגשות נוראה:
טייערע אידישע קינדער! אברכים חשובים,
בחורים יקרים!
אני מהרהר האם לומר או לא לומר ,אכן
האמת כי מחוייב אני לומר:
'ישראל הרי אני כפרתכם' )עי' נגעים פ"א מ"ב(.
ברגעים גבוהים כאלו ובזמן קדוש כזה ,כששורר
שמחה קדושה ושמחה עילאה ,מוחלים על כל
העבירות ,והכל נמחק ,וכל אחד ואחד שיקבל על
עצמו שיתנהג מהיום והלאה כדבעי ,הרי שכל מה
שהיה עמו עד היום הוא על אחריותי ואני נוטל
זאת על עצמי ,והוא יהיה נקי לגמרי ,ומבטיח אני
כאן במקום קדוש וליד ספר התורה ,שלא יהיה
עליו שום פגם כלל ,ואם מיומא דנן והלאה ישאר
נקי יהיה צדיק גמור.
מי שמקבל על עצמו גדרי קדושה מעכשיו,
להשליך מעליו כל ההבלים ,ולקבל על עצמו
להיות ערליכע איד מהיום והלאה ,הרי שהקב"ה
אשר הוא מלך מוחל וסולח ימחל לכל עוונותיו,
ויהיה ונסלח לכל עדת ישראל ,ויהיו כולם
קדושים וטהורים.
דיבורים מרטיטים אלו גרמו לזעזוע בלב כל אחד
ואחד מהקהל אשר השתוממו ונחרדו למשמע הדברים,
ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ועוררו את
לבב הקהל לתשובה שלימה ולהתעוררות רבה.
והמשיך מרן שליט"א בזמר 'תקע בשופר גדול'
וכו' ,ואח"כ המשיכו לזמר 'אמר רבי עקיבא אשריכם
ישראל' וכו' ועוד ניגונים בענייני קדושה וטהרה,
כשמרן שליט"א מעודד השירה בחזקה ברוב עוז
ותעצומות .התרוממות הנפש וההתעלות הקדושה
אחזה בכל הקהל באופן אשר לא נוכל לתאר ,כי לא
פר' בראשית · מג · תשפ"ז
יוכל הדף והנייר לסבול את רגשי הקדושה
וההתעוררות ששררו בהיכל בשעה זו.
בהקפה ז' זימרו הניגון המקובל מהרה"ק
מסטראפקוב זי"ע ' -משיח'ס ניגון' וכן ניגוני מלכות
שמים וגאולה.
לאחמ"כ אמר מרן שליט"א הפסוקים )חזן וקהל(
'ואת האנשים אשר פתח הבית' וגו'' ,ויסעו ויהי חיתת
אלוקים' וגו'' ,ויעקב הלך לדרכו' וגו'' ,ויהי בנסוע
הארון' וגו'' ,תפול עליהם אימתה ופחד' וגו'.
אח"כ התחיל מרן שליט"א לזמר 'לשנה הבאה'
וכו' ,ישועת ה' כהרף עין וכו' ,בהמשך זימרו 'אתה
תקום תרחם ציון' ,כשבאמצע ביקש מרן שליט"א
לשמוע קול הצאן ילדי תשב"ר המתחננים לגאולה כי
בא מועד .ועודד מרן שליט"א השירה בידיו הק'.
בסיום ההקפות נשק מרן שליט"א לספר התורה
בבכיות מרובות ,ומסר מרן שליט"א הס"ת להכניסו
לארון הקודש.
בסיום זימר מרן שליט"א הפיוטים בנוסח דינוב
כמו לאחר כל הקפה .אח"כ אמר מרן שליט"א 'לשנה
הבאה בירושלים הבנויה' ג"פ ,וחזרו כל הקהל.
אח"כ עבר מרן שליט"א בין כל צידי הבימה ואיחל
א גוטן תמיד לכל הקהל.
והאציל מרן שליט"א מברכות קדשו בהאי לישנא:
לכל בני ישראל אשר ישנו פה ואשר איננו פה ,אלו
שגרים פה ואלו שצריכים לנסוע ,שיהיה להם א גוטן
תמיד ,ויטלו עמהם כולם לביתם כל טוב ,כל מיני
השפעות טובות ,ברוחניות ובגשמיות ,בגוף ובנפש,
טוב לב משתה תמיד ,וישרור באהלם תמיד השמחה
והאורה ,ויהיה להם שנה טובה וברוכה.
ביציאת מרן שליט"א מההיכל הגדול נעמד ע"י
המזוזה למשך זמן כשהוא מתייפח בתפילה חרישית,
כשהקהל ממשיכים לזמר בעוז ניגוני שמחה וכן ניגוני
בקשה ותחינה למען יאריך הקב"ה ימיו ושנותיו של
מרן בטוב ובנעימים ונזכה להנות מאורו הטהור עד
ביאת משיח צדקינו אכי"ר.
וחזר מרן שליט"א לביתו ,והשעה היתה 2.00
בלילה ,בנתיים נוצרו מעגלי ריקוד סוחפים בהיכל,
להודות ולהלל להשי"ת על החודש המרומם האיתן
במצוות בצל צח -צילא דמהימנותא -צל קדשו של
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א .ונמשך השירה זמן
מרובה כשקהל הקודש מרקד בלי יכולת להפסיק,
'עולם ועד לא תהיה בינינו פרידה'.
משך כל ההקפות עמדו חברי המשוררים והנעימו
בשירה וזמרה עם כלי זמר על בימה מיוחדת .אלפי
הילדים צעירי הצאן עמדו על הפרענצ'עס המיוחדים
בסדר מופתי בצד מערב של ההיכל ,ועליהם עמדו
המחנכים ,אשר השגיחו על הסדר שנשמר לכל אורך
ההקפות .כמו"כ הועבר כל מעמד ההקפות במראה
פר' בראשית · מד · תשפ"ז
ושמיעה לעבר כמה מוקדים בקרייתנו הק' ,וכן לבתי
מדרשנו בכל רחבי ארה"ק.
עם סיום ירח האיתנים נשמעו דברי שיר ושבח
להעסקנים היקרים מוה"ר בר יוחאי שמעון הי"ו
ומוה"ר זאב קליין הי"ו מנהלי היכלי התורה
והחסידות צאנז ,אשר לא חסכו עמל וטרחה למען
אנ"ש בימים הנוראים והמועדים העעל"ט עצהיו"ט,
וכן לצוות העובדים על סידור היכל הגדול לתפילות
והמעמדים ,אירוח והסעדת מאות האורחים באש"ל
משך חודש תשרי ,וכן להנהלת "מרכז החסד".
ברכות מיוחדות נשגרו קדם ראש ארגון כוס של
ברכה הרה"ח ר' משה גליק הי"ו ,אשר משך כל ירח
האיתנים עמד לימין ציבור האלפים למען לא יחסר
המזג במיני מאכל ומשקה ,בהפסקות בימי החגים
במוצאי הצום וכו' .אשרי חלקו.
ברכות שיר ושבח שוגרו ע"י קהל אנ"ש קדם חברת
'קול הצאן' שע"י ת"ת דרכי אבות פעיה"ק על ארגון
התפילות והמעמדים הנשגבים לתועלת ולטובת
אלפי ילדי החן .כשגם ביום שמח"ת התקיים מנין
מיוחד לתפילות היום וההקפות ,וכן מעמד נעילת
החג בשעת עריכת השוה"ט ,עבור צעירי הצאן,
תלמידי רשת התתי"ם דחסידי צאנז בארה"ק ,אשר
התפללו יחדיו בהיכל המתיבתא .תשואות חן חן להם.
עם סיום ירח האיתנים שוגרו ברכות מיוחדות
קדם העסקן היקר הרה"ח ר' שמעון צבי איידליס הי"ו
מפעיה"ק יו"ר ועדת התחבורה דחסידי צאנז ,אשר
לאחר עמל רב עלה בידו לסדר את מערך התחבורה
בכל משך ירח האיתנים הן בשעות הבוקר המוקדמות
עד שעות הליל המאוחרות ,למען אלפי אנ"ש הבאים
מכל קצות הארץ.
יום ראשון פר' בראשית כ"ג תשרי 'אסרו חג'
בתפילת שחרית לא אמרו פרשת העקידה ,ולא
למנצח ובית יעקב .וזימר מרן שליט"א ב'מזמור לתודה'.
אחר תפילת מנחה נטל מרן שליט"א את ידיו
לסעודה בסוכה שבביתו נאוה קודש ,בהשתתפות
בניו ונכדיו שליט"א ,לסעודת פרידה מהסוכה .וטבל
מרן שליט"א פרוסת המוציא בדבש .וזימרו לדוד ה'
אורי וישעי כנהוג )עי' הליכות חיים(.
כן הורה מרן שליט"א לזמר הרבה ניגוני שבח
והודיה להשי"ת על הנס שארע ביום זה לבנו הגה"צ
רבי מאיר משולם שליט"א .וזימרו 'אודה ה' בכל לבב'
ועוד הרבה ניגונים .אח"כ אמר מרן שליט"א תורה.
ברכהמ"ז על הכוס בירך -הגה"צ רבי מאיר משולם
שליט"א .לאחר מכן רקדו בסוכה ,באמצע הריקודין
קדישין נשק מרן שליט"א לדפנות הסוכה ,ומשם
המשיכו ויצא תוך כדי ריקוד לסוכה הקטנה ,ומשם
לספרים צימער ולסלון .משם ירדו לסוכה הגדולה
והמשיכו בריקוד ,ונישק מרן שליט,א לדפנות הסוכה,
שם גם אמרו ג"פ לשנה הבאה בירושלים הבנויה ,אחר
פר' בראשית · מה · תשפ"ז
תפילת ערבית. כך המשיכו במחול ובריקוד על מעלה רחוב סעדיה
גאון ,עד לבית התפילה שבביתו נאוה קודש ,והשמחה
יום שני פר' בראשית כ"ד תשרי וההתעוררות היתה רבה.
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
להבחור הבר מצוה חיים שרגא פאביל נ"י בן הר"ר בן בערב קיבל מרן שליט"א קהל את אורחי חו"ל
ציון משה רייכמן מפעיה"ק )ב"ר אפרים יחיאל מב"ב ,וחתן שבאו לשהות בצל הקודש על ימי חג הסוכות ושמיני
להבחל"ח ר' פאביל שר ע"ה(. עצרת .באמצע העניק מרן שליט"א תעודות חבר
בערב קיבל מרן שליט"א קצת קהל ,בין הנכנסים להבה"ח החבר אברהם נ"י בן הרה"ח ר' בנימין
היה גם שלוחא דרבנן הרב מאיר פרוש מירושלים. הרשקוביץ מלונדון ,ולהבה"ח החבר אברהם צבי נ"י
לפני תפילת ערבית הדליק מרן שליט"א ב' נרות בן הרה"ח ר' יחזקאל דוד שווארץ מוויליאמסבורג,
לרגל יומא דהילולא של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע אחר שעמדו בכור המבחן על יותר משש מאות דפי
והגה"ק החתם סופר זי"ע. גפ"ת בידיעה ברורה והצלחה מרובה .בסיום התפללו
בחצרות קדשינו
הרחיבי מקום אהלך
התרגשות רבתית לכבוד הוספת פנינה נוספת לכתר מוסדות התורה והחינוך דחסידי צאנז
עם פתיחת שערי הת"ת 'דרכי אבות' בקהלתנו הק' לונדון יצ"ו
בפרץ של התרגשות ושמחה אדירה התבשרו קהל אנ"ש בכלל ובני קהלתנו הק' בלונדון בפרט על הרחבת גבולי
הקדושה בתוככי קהלתנו הק' עם יסוד והקמת בית החינוך לבנים ת"ת 'דרכי אבות' דחסידי צאנז בעיר לונדון בדרך
הסלולה לנו מרבוה"ק ,בהורמנא דמלכא ובשליחותו ,לקראת פתיחת שנת הלימודים כעת בחודש חשוון הבעל"ט .הת"ת
מצטרף כחוליה נוספת ונכבדת בשרשרת הפאר של רשת תלמודי התורה 'דרכי אבות' דחסידי צאנז בארצינו הק' ובחו"ל
העומדים תחת נשיאותו הרמה של איתן אדונינו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א אשר שמם הטוב נודף למרחק ,וכעת
עם פתיחת הת"ת בלונדון יתווסף בית החינוך השניים עשר! במספרו לרשת התתי"ם המתנוססים לשם ולתפארה,
כשהתרגשות רבה אופפת את בני קהלתנו הק' לרגל הוספת פנינה יקרה זו לכתרה של קהלתנו הק'.
בחודשים האחרונים נכנסו בעובי הקורה הני צנתרא דדהבא מיקרי האברכים בקהלתנו הק' הר"ר ישראל בעלז הי"ו
והר"ר יוסף ישעי' קליין הי"ו ועמלו וטרחו הרבה למען ייצא הענין מן הכח אל הפועל על הצד הטוב ביותר והשקיעו יגיעה
עצומה בדמים מרובים ללא לאות הן במציאת מקום הולם והן בחידוש פני הבית והתאמתו לבל יחסר ברו"ג.
כל הפעולות נעשו יד ביד עם חברי הוועד הרוחני שנתמנו בברכת הקודש לצד המחנך הדגול שליווה והדריך בניסיונו
העשיר את כל משך יסוד הקמת הת"ת הרב יוסף יצחק בראנסדורפער שליט"א שאף נטל על עצמו לכהן כ'מנהל הרוחני',
כשבזכות עבודתם המסורה זכו בחסדי השם יתברך לברך על המוגמר ולהגיע עד הלום.
בתחושות הוד של 'ברוך שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה' התייצבו כלל בני הקהילה והורי התלמידים השבוע ביום
רביעי אור לז"ך בתשרי למעמד 'לחיים רבתי' וקביעת מזוזות בתוככי שטח הת"ת ,כשהמשתתפים לא הסתירו את
התרגשותם הגדולה בהגיענו לעת כזאת כשזוכים להגשים רצון צדיק כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א כפי אשר ראו הכל
בשמחת הש"ב לבני קהלתנו הק' בחודש תמוז העעל"ט שמרן שליט"א הביע בתוך דברות קודשו את קורות רוחו המרובה
מהתפתחות הקהילה והקמת הת"ת ,וביותר ציינו המשתתפים את התפעלותם מן ההשקעה העצומה בבנין הת"ת ששופץ
ברוב פאר והדר מתוך תשומת לב לכל פרט לרווחת התלמידים ולמחרתו ביום חמישי נפתח בשעטומ"צ זמן הלימודים
בת"ת לשמחת ליבם של בני הקהילה.
כלל אנ"ש מבורכים מקרב הלב 'אחותינו את היי לאלפי רבבה' ,ומתפללים שתשרה שכינה במעשי ידיהם וחפץ ה'
בידם יצליח להמשיך מתוך רב הצלחה וסייעתא דשמיא בעבודת הקודש לכבוד ולתפארת בית צאנז!
ע"י טובי המשפיעים וראשי החבורות דחצה"ק ,אשר בטוב חודש של עשייה בקו הטלפוני לחזות בנועם
טעם ודעת ובשפה השווה לכל נפש השמיעו שיחות ככלות ירח האיתנים במערכת הקו הטלפוני "לחזות
התעוררות והכנה לקראת הימים הנעלים הבאים לקראתנו בנועם" מסכמים בסיפוק חודשיים של עשיה ופעילות
ימי חודש אלול ותשרי ,וכמידי מועד במועדו נערכו להנגשת תוכן איכותי ושמור כהשקפת רבוה"ק לבית צאנז
פר' בראשית · מו · תשפ"ז
השמועסן והונגשו במערכת הטלפוני בשפה ברורה וקולעת,
כשהנהלת המערכת עושה ככל יכולתה להוציא מתחת
ידיהם דבר נאה ומתוקן בצורה מושכת וערבה להאזנה.
כך זכו להם מאות אברכים ובחורים בני עליה מחצר
קודשנו להכין את עצמם כדבעי לרגעים הנעלים
והמרוממים בחצר קודשנו בתקופת המועדים העעל"ט
החל מחודש אלול כשהשמיעו המשפיעים שיחות הכנה
בעניני תשובה ודברי הכנה בהרחבה לקראת ימי ראש
השנה ,וכלה בגולת הכותרת של ירח האיתנים הלא הוא
שמחת תורה שהטיבו השפיעים לבאר את עבודת הימים
האלו בדרכים הנוגעים לעבודת ה' למעשה.
גולת הכותרת של הפעילות היתה בשלהי ימי חג
הסוכות כשהמערכת יזמה פרויקט לאלפי מאזיני לחזות
בנועם בפניה נרגשת מלווה בדברים קצרים ממשפיעי
אנ"ש ,שכל אחד יקבל על עצמו לומר ביום המסוגל
הושענא רבא סכום של פרקי תהילים ,לזכותו וחיזוק
כוחותיו של כ"ק מרן שליט"א למען אשר נזכה לחזות
בעבודת הקודש העצומה בימים אלו כמימים ימימה ,ואכן
כמות הפניות היתה מרשימה במיוחד כשקרוב למאה ספרי
תהילים חולקו בין אלפי אנ"ש לזכותו וחיזוק כוחותיו של
כ"ק מרן שליט"א.
במערכת מביטים קדימה לשיפור המערכת והנגשת
תוכן ערוך ראוי לשמו מבבאר מים חיים שחצבו רבוה"ק
לבית צאנז כשהתקוה הוא להפעיל את המערכת במתכונת
יומי ואי"ה עוד חזון למועד בס"ד.
מבצע מיוחד במכון דברות קודש צאנז
עם התחלת לימוד סדר הפרשיות מפרשת בראשית,
יוצאים במכון דברות קודש צאנז במבצע מיוחד לשבועות
אלו ,על כרטיס זכרון חדש ,ומכיל בקרבו את כל אלפי
דברות הקודש מכ"ק מרן זי"ע.
הכרטיס הזעיר מתאים גם לכל מכשירי הנייד ,ומכיל
ואוצר בתוכו כאמור את כל אלפי דברות הקודש מכ"ק מרן
זי"ע באופן ברור ומסודר ביותר ,לפי פרשיות וחגים וימי
הילולא וכל ההזדמנויות והאירועים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות בפלא' .052-7636809
חפ"קים פעילים ,מרלו"ג בהרצה ומאות מצטרפים:
בראשון הקרוב מתחילים 'פסחים' בדף השינון
עבור עשרות שליחי הקודש ,נציגי 'משתמרת' החשובים
ומאות מצטרפים חדשים מאנשי-שלומנו ,היווה השבוע
החולף ימים של אש התורה ומאמץ רותח להגיע אל היעד.
ישאל השואל :מהו היעד אליו מתרוצצים הכל?
והתשובה ,בשתי מילים בלבד :מסכת פסחים!
פר' בראשית· מז · תשפ"ז
גבוהה במיוחד .ובנוסף ,ימי שישי ושבת-קודש מוקדשים במסגרת 'דף השינון' המענגת והמרוממת פותחים ביום
אך ורק לחזרה ושינון של הדפים שנלמדו במהלך השבוע. ראשון הקרוב בלימוד אחת המסכתות שיש בהם
לומדי ונבחני המסגרת מעידים דרך-קבע על תחושת 'געשמאק' )ורבים זוכרים את החיבור אליה עוד מתקופת
אושר וסיפוק שהם מרגישים ,תחושה של 'אני יודע ובקי הישיבה( -מסכת פסחים .ומתחילים ליהנות מהלימוד
בסוגיות הגמרא' כשחלק גדול מהם מוסיף לשנן שוב ושוב המתון בתוכנית הארוכה שתתפרס כמעט לאורכה של כל
את המסכתות שנלמדו ,במסגרת תוכנית המבחנים שנת תשפ"ז.
'משננים'. וכעת ,לאחר שנשמעו דברות הקודש הנרגשים אודות
* החשיבות הגדולה של הלימוד והמבחן במפעל התורה
במהלך השבוע החולף השקיעו בהנהלת משתמרת יחד 'משתמרת' ,בעת נעילת חג ראש-השנה ואידך בנעילת חג
עם שלוחי הקודש המסורים שעות ארוכות ומאמץ כביר שמחת-תורה ,כאשר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
כדי לצרף עוד ועוד לומדים ונבחנים למסגרת לקראת העלה על נס את מפעלו הגדול והקדוש אשר כל עמל
התחלת המסכת החדשה. פרנסה צריך להיות מחובר אליו ,הוצב היעד :צירוף מאות
שליחי הקודש ישבו עם רשימות עמלי הפרנסה שעדיין )!( לומדים חדשים אל המסגרת.
לא מסודרים עם שיעור תורה או חברותא ובחלק מהערים ואכן ,ברוב סייעתא דשמיא הושג היעד .מאות רבות של
אף הקימו חפ"ק מיוחד ובמשך שעות רצופות חייגו לאחד אנשי-שלומנו ,מכל הגילאים ומכל הקצוות ,יתאחדו
אחרי השני ועשו עוד ועוד נפשות לתורה מה שהביא, ויתאגדו יחדיו בראשון הקרוב ויתחילו תהליך של עונג
לסיכומו של שבוע ,עוד מאות לומדים חדשים ,מאות עמלי הנפש ואושר הנשמה ,בהירות המוח ורווחת הלב -תהליך
פרנסה שיהפכו עד מהרה לעמלי ויודעי תורה ויחוו את יום-יומי לרכישת ידיעה ברורה ובהירה במסכת פסחים.
השינוי והמהפכה הגדולה בקרבם ובסביבתם כפי שמעורר *
ומזכיר תדיר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א. את מסלול 'דף השינון' דומה שאין צורך להציג.
* המסגרת אותה הקים כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
עדיין לא הצטרפת? לפני כ 3-שנים ,מעניקה ללומדים את הכלי הגדול ביותר:
כל עוד הנר )של בדיקת חמץ( דולק ,אפשר עוד להצטרף האפשרות לזכות לידיעה אמיתית בתורה.
להתחלת המסכת בפרק 'אור לארבעה עשר' העוסק בבדיקת לומדי 'דף השינון' נהנים מלימוד מתון של עמוד חדש
חמץ .ואם בחברותא אתם מעוניינים -עקבו אחרי המודעות אחד ביום ,לצד חזרה ושינון על עמוד יום האתמול
עם שמות שליחי הקודש ,אתרו את שליח הקודש במחוזכם כשההספק המתון מאפשר להתעמק יותר ולהגיע לבהירות
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
==================================================================================================
אחותינו את היי לאלפי רבבה
בשם כלל ציבור אנ"ש ברחבי ארה"ק ובחו"ל מברכים אנו בברכת חמות ולבביות את קהל אנ"ש
תושבי העיר לונדון ,לרגל יום חגם עם הקמת וייסוד
תלמוד תורה דרכי אבות דחסידי צאנז בלונדון
הברכה אחת היא
העסקנים הדגולים ,שעמלו במסירות אין קץ ,אישי האשכולות ומלאי תבונה ,ה"ה
והר"ר יוסף ישעי' קליין הי"ו הר"ר ישראל בעלז הי"ו
אשר השקיעו דמים תרתי משמע עד הגיעם הלום ליום גדול זה
ויהא רעווא מקמי שמיא שיזכו להמשיך בפעליהם הכבירים ביתר שאת ועוז ,לקדש שם שמים ולפעול גדולות
ונצורות להרמת קרן חינוך הבנים בדרך המסורה ,דרך ישראל סבא ,כפי הנהגת והדרכת רבוה"ק זי"ע ויבדלחט"א כ"ק
מרן שליט"א לאורך ימים ושנים ,ויהי ה' אלקינו עמהם כאשר היה עמם מאז ועד עתה ,מתוך אושר ועושר ,הרחבת
הדעת וכל מילי דמיטב אכי"ר
ההנהלה
פר' בראשית· מח · תשפ"ז
את השיעור המתאים. וקבלו את כל הסיוע הנדרש לאיתור חברותא כלבבכם .ואילו
יום ראשון הקרוב .מתחילים מסכת פסחים .בלבת אם בשיעור קבוע אתם חפצים -הביטו וראו את רשימת
אהבת התורה - - - שיעורי דף השינון בפריסה רחבה בכל מחוזות אנ"ש ומצאו
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים ,העסקן הנודע בשערים לשם ולתהלה,
כביר המעש וברוך הכשרונות ,איש האשכולות ,ה"ה
הר"ר שמעון גוטמן הי"ו
מנהל מוסדותינו הק' בירושלים עיה"ק
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבת תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ
ובברכת מזל טוב לאביו הגדול ,חו"ב טובא ,סוע"ה ,תהלתו בקהל חסידים
הרה"ג רבי שלמה צבי שליט"א -מח"ס דברי שלמה
ידידינו הנכבד והנעלה ,יקר שבערכין
הרה"ח ר' יצחק זעליג רייך הי"ו
אב"י בלונדון
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב
שמחת אירוסי הבן המו"מ בתוי"ש כמר יו"ט צבי נ"י
ובברכת מזל טוב
לאביו הרה"ח ר' אליעזר הי"ו
אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד
מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ברכת מזלא טבא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,לכבוד האי גברא יקירא המהולל בתשבחות ,הנדיב
הנכבד והנעלה ,מתהלך בצידי דרכים ,איש חי ורב פעלים
מוה"ר יצחק זעליג רייך הי"ו
אב"י בלונדון
בן הרה"ח מוה"ר אליעזר רייך הי"ו – ראש הקהל דקהלתנו הק' בלונדון
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת אירוסי בנו החתן המו"מ בתויש כמר יום טוב צבי נ"י עב"ג הכלה תחי'
ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח ,אך ששון ושמחה ישכון
באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים.
פר' בראשית· מט · תשפ"ז
בסייעתא דשמיא
מתוך רגשי שמחה והתרגשות עצומים ,נביע בזאת השעה מעומקא דליבא מעט
מרחשי לבבינו ההומים בקרבינו ורוגשים בהוקרה והערכה עצומה ורגשי הכרת
הטוב לאין שיעור ,קדם הני צנתרי דדהבי העוסקים בצרכי ציבור באמונה
ובמסירות מיוחדת ,יקירי הלב שנודעו בשער בת רבים לשם ולתהילה ומוכתרים
בכתר שם טוב ,מיקירי האברכים בקהילתינו הק' ,הלא המה
אשר רק בזכותם ובזכות עבודתם המסורה והבלתי נלאית זכינו בני הקהילה
להגיע ליום הגדול להגשמת חזונו ורצון קדשו של אבינו רוענו כ"ק מרן אדמו"ר
הגה"ק שליט"א ,כאשר השבוע בתחילת זמן הלימודים ,נפתח בשעה טובה
ומוצלחת שערי
תלמוד תורה "דרכי אבות" דחסידי צאנז בעירנו
לשמחת לב כלל אנשי שלומינו ובני קהילתינו הק' ,ובמחצית השנה האחרונה
השקיעו העסקנים ללא לאות ,למען יצא הדבר מן הכח אל הפועל ,בהשקעה
כבירה בדמים תרתי משמע ,ובחסדי השי"ת זכו לברך על המוגמר ,והוציאו מתחת
ידם דבר נאה ומתוקן ברוב פאר והדר ,לטובת ולרווחת אנשי שלומינו וצאצאיהם.
והברכה אחת היא ,לה"מנהל הרוחני" העומד בראש ועד הנהלת התלמוד תורה ,אשר
ידיו רב לו בתורת החינוך ,ואשר גם לו זכות ראשונים ,בעמדו לימין מנהלי התלמוד
תורה ,ובנסיונו העשיר ליוה והדריך בכל משך הקמת התלמוד תורה ,בלב ונפש
חפיצה ובזכותו זכינו להגיע עד הלום ,ה"ה המחנך הנפלא הנודע בשערים
הרב יוסף יצחק בראנדעסדארפער שליט"א
תפילותינו ערוכות וברכותינו שגורות מקרב הלב ,שתשרה שכינה במעשי ידיהם וחפץ
השם בידם יצליח ,להמשיך ברוב הצלחה וסיד"ש ,וברכת קדשו של כ"ק מרן רבינו הגה"ק
שליט"א ,אשר בשליחותו ובהכוונת קדשו הם פועלים ,יגן בעדם ובעד כל העוסקים
במלאכת הקודש ,להתברך בכל הברכות ,ובכל מילי דמיטב אכי"ר.
המודים ומוקירים ברוב התרגשות
כלל חברי ובני קהילתינו הק' פה לונדון יצ"ו
פר' בראשית· נ · תשפ"ז
