gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: בראשית (2026-10-05)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ כד תשרי‬- ‫פר' בראשית · יא‬ (‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ב )אלף שמ"ג‬ ‫ גשים אנו יחד עם כל קהל המוני אנשי שלומנו די בכל אתר‬,‫בקול רינה וחדוה‬ ‫לאחל מעומקא דליבא ברכת "מזל טוב" אל מול פני הקודש‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫ השמחה השרויה במעונו בהולדת הנינה תחי' במזל טוב‬,‫לרגל שמחת בית צדיקים‬ ‫בת לנכדו פרע"ח‬ ‫הרה"ג רבי יעקב מאיר משולם שליט"א‬ ‫בן בנו יקירו‬ ‫הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‬ ‫והברכה אחת היא להסב הדגול‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ,‫ ונזכה כי כ"ק מרן שליט"א יאציל עלינו מרוחו פי שנים‬,‫ואנו תפילה שישפיע עלינו שמחה זו שפע ברכה וסייעתא דשמיא‬ .‫ על מי מנוחות ינהלנו עדי ביאת גואלינו בב"א‬,‫ להדריכנו בנתיבות חיים‬,‫ויאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ..."î¾ðš þ×ïñ îðîíî î−ð−½ì ’íñ îþôï" ,ó−êþîòí ó−ô−ë ,ê³îòô−íôð êñ−®ë ,¾ðîší ñ®ë ³î½ìñ íëîþôí í−×ïë î×ï þ¾ê ó−òôêòí ó−êþîší ö−ëô ó−ôñ¾î ó−ëþ ó−¬−¬þôí ó−¼èþí ³ê ì−®òíñ êò ñ−êîò −× ,í¾šëî íñê¾ë îò−òõñ îêë ,íþî³ ³ìô¾ - ¾îðší èìëî ,³î×î½í èì −ô− ³¼ë¾ þ¾×îôí þõî½í −× ,þë¼ë îòê¬−ë þë×¾ −õ× ,îò³êô ë íð−ë× í¾šëî íñê¾ µê ,ó−ëþ ó−ô−ñ îðô¼− ö¼ôñ ,µ×ñ î×ï þ¾ê óñîê ,íô¾òí ñê ó−¼èîòí ó−þëðíô êîí −× ,³−òìîþ ³îñ¼³í ëè¾î þêî³ ,ñëèîôí þëðëî ó−−ô¾è ó−ñ×ë þê³ñ ñ×î− êñ þ³î−ë î¬þìò¾ ³îðîšòëî ³îþîê −®î®−òë ó−êþîší î¬−ë−¾ ³¼ë ,’’ñêþ¾− −òëë ’ð¼ñ’ ³êïí íþ−¾í í−í³ ö¼ôñ’’ ,’î¾ðš þ×ïñ’ îðîíî šþ ...’í ³êþ−î ³ëíêñ óëëñ þþî¼³−î ,¾îìë ³îêþñ î×ï þ¾ê ó−¬−¬þôí ó−ðô¼ôíî ¾ðîší ³îêþôë îôñ îþ×ï− ,ñ−îèí è"¼ ó¼îòë ³îïìñ ,¾êí ðîô¼ ë−ë½ µñí³íñ ,¾ðîší ñ®ë ³î½ìñ îò−×ï¾ ñ¼ - "îòñþîè ó−¼ò íôî îòšñì ëî¬ íô îò−þ¾ê" þ³î−ëî ,öî®þíî ó−ôìþí ¾ðîì ñ¾ ó−¾îðšíî ó−ñ¼òí ó−ô−ë í¼î¾−í −ò−−¼ôô öî¾¾ë ó−ô ëîê¾ñî ,¾ðîší ³ðîë¼ ñ¾ íî−ï ...!í³ñ¼ í−ñêô ³ëíñ¾í¾ ð¼ ¾êí −®î®−ò ð"½ë îïìê îòë ¹êî ,íïí èìí ³þ®¼ −ò−ô¾ íï ëè¾òî ¾îðš óî−ë öëí öê× ,ëî¬ −ñ ó−šîñê ³ëþš þ¾ê ó−ô− ,îñê ó−ñ¼òî ó−¾îðš ó−ô−ë ,¾õòíî ëñí ½î×í ³è−ïô þìêñ ,ñêî¾ öëí öê×î ???¬−−šþ×¼í êïê î® ,íêñõîôî íêñõò ³îôôîþ³í îï×ñ ³îñ¼³í îï×ñ ,îñê× ’輬 ¼è−ñ−−í’ñ îò−×ï íô ³î×ïë ñêî¾ íôí ñêþ¾− −òë −× ,ó−ô¼õ íô×î íô× ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× ,öëþëþ ññôô −õô í¼ô¾ò þë×¾ −õ× µ×ñ íëî¾³í óê ¹ê .óò−ì ³ò³ô íìî³õíî íêñôí îð−ô îò−ñ¼ ¼−õ¾ô ,îòë ñ¼ î−ôìþ îþô×ò¾ öôìþí ëê× ³"−¾íî ."ó×−šîñê ’íñ ó³ê ó−òë" ."³−¼ëð −êô ñ× −òë ñê¾ :îò³−êô ðìê ñ×ñ êþîš êîíî ,î−ôìþ îñèñè³ò ð−³¼í −õî½−× ³ôìô - í¾¼ò¾ íô þë¼ë í¾¼ò ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ .‫ה‬.‫ב‬.‫צ‬.‫נ‬.‫ת‬ ‫פר' בראשית∙ א · תשפ"ז‬ í¬−¬þôí íì¬ëíí - "¾êí µî³ô þëðô þõî¾í ñîš" ³îõší ðô¼ô ëè¾òíî ¾îðší ðô¼ôí ³¼ë í−í ,³îëëñí ñ× ³ê ìñõî ó−õ−½í ³îôê ³ê ¼ï¼ï þ¾ê ,³îþþî¼³íí ó³îì ,ó−þîþô³ −×ëî −íò µî³ô ¼šë ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× öôêòí í¼îþí îò−¼îþ îò−ëê ñ¾ ¾ðîšë îñîš þ¾ê× ,³î−ò¾ îðî¼ëî .³îššî¾í ñêþ¾− ³î¾õò ñ× ñ¼ êõþôî −þ® ¹−¼þí ê³ìô êðìëëî ,íþî³í þ¼® ³êî ¬þõíî ññ×í ³þ® ³ê ëê×¾× ï−þ×íî íô×ìë î−õ ³ê ì³õ ,óñî¼ ðî½− š−ð®í ¹½î− ðèò× öîî×ôí ³−¾−¾í íõšíë ,íþî³í þõ½ñ µîô½ ,¾ðîš óîšôë ðôî¼ :í¾−¼þôí íì¬ëííî íïþ×íí ³ê :þôîñ ë−−îìô −òê ñëê ,þôîñ êñ îê þôîñ óêí −³ë¾ì !ó−þš− ó−þîìë ,ó−ëî¾ì ó−×þëê !þ¼ðò−š ¼¾−ð−ê ¼þ¼−−¬" ó−ñìîô îï ³−êñ−¼î í¾îðš íìô¾ë¾ −êðîîë¾ −þí ,íï× ¾îðš öôïë ,íñê× ó−ñ¼ò ó−¼èþë !ó׳þõ× −òê −þí ,ñêþ¾− - í−í¾ íô ñ× −ïê ,³î−íñ µ−þ®î −îêþ¾ −õ× èíò³íñ óî−íô îô®¼ ñ¼ ñëšô¾ ðìê ñ× .šìôò ñ×íî ,³îþ−ë¼í ñ× ñ¼ óî¾ ðî¼ îñ í−í− êñ !íþî³ þõ½ ð−ñ ,¾îðš óîšôë !ì−¬ëô −òê ,−šò í−í− êîí - −ô®¼ ñ¼ ìšîñ −òê !−³î−þìê ñ¼ −þðè îô®¼ ñ¼ ñëš−¾×î .þîôè š−ð® í¾¼−−¾ −þí ,−šò ³î−íñ îô®¼ ñ¼ þîô¾− íêñíî óî−íô óê !ññ× þëð óî¾ ,óèõ óî−íô þ¾×î ó−−ô¾ êþ− −ðîí− ³î−íñ îô®¼ ñ¼ ñëšñ ,ö¬−−š¾−þêòí ñ× ³ê î−ñ¼ô µ−ñ¾íñî šîþïñ ,µñ−êî öê×ô í¾îðš .ó−þîí¬î ó−¾îðš óñî× î−í−î ,"ñêþ¾− ³ð¼ ñ×ñ ìñ½òî" í−í−î ,"ñ×í ñ¼ ñìîô −òê" í"ëší þôê− ïê - ,íêñíî ³êï ñ× !ó−ô¾ −þ¼¾ ó−ì³õòî ëñí šþô³ô öî−½−òë íð−ô¼î íëî¾³ ñ¾ ðìê ¼èþë íë¾ ,íô®î¼-³ëþ í−−×ïñ íï ðô¼ôë îò−×ï ,¹ñîì öò¼× í−í³ êñ ³îþþî¼³íí¾ −ð× !í¾¼ôñ íëî¬ íñëš :þîþëî ¾þîõô ðìê −êò³ë ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× íò³í óí¾ ó−ò−−ò¼ ,îëñ −òîõ®ôë ¼ðî−î þ−×ô¾ −õ× ðìê ñ× ,(ó−ñëíí) ö¬−−š¾−þêòí ñ× ³ê µ−ñ¾íñ þðèëî è−−½ë ïîìêñ îò−ñ¼ ñ¬îô −³ëë íþî³ñ ó−³¼ ³¼−ëšë ð−ô³íñî ³îëþíñ ðëë ðëî ."ñëí ñ×í ó−ñëí ñëí" ³ñíš þõ½ë ó×ìí þôêô×î ,ìîþ ³î¼þî ñëí .èìí ³ñ−¼òë ¬"íî¾ë î¾ðš ³îþëðë ê"¬−ñ¾ öþô š"× þþî¼ þ¾ê×î ,îò¾þðô ,’íëíêô íëî¾³’ ññ×ñ îêëî î×ï¾ ð¼ ,ó−ð−½ìí −õñê ³ê íõõê íëè¾ò ³îþþî¼³í !¾ôô íþî³í ³ñëš ðô¼ô íï í−í ó−ëþô íëî¾³ëð ,í¾ô ìô¾− š"íõ½ô íëþí ó−ô¼õ ê"¬−ñ¾ öþô š"× ê−ëí þ¾ê×î ,ñêþ¾−ô þîë−® µî³ë íï í−í¾ ¬þõëî .³î−î×ï× îñ ö−¾¼ò ³îòîðï íêþ−ô íëî¾³ë ¹ê îñëš−¾ îñê ñ×ñ ’îòòî®þ’ öîèþê −"¼ ¾èî−¾ ðìî−ôí ñ¬−îîšñ ó−ô¾þòí ñ¾ šò¼í ³îô× −"¼ −î¬−ë −ð−ñ êë þëðí ’ë ’ë óî−ñ ð¼ 5-5-5 íìîñ¾ ïòê® ñîš ³×þ¼ô −"¼ ¹þ¬®íñ ö−−ð¼ ö³−ò) îñê ó−ò−ò¼ë ³îëî¬ ³îñëš óô®¼ ñ¼ .(þšîëí ³î¼¾ë öî¾ìþô ì"þð ¬"íî¾ëî ,−þðò ñ× óðîš í¾þð) ê³¾ −êíë ó−ò³−êí ìþ−ë õ"ô× ê"¬−ñ¾ öþô š"× ë−ìþí¾ íôñ îò³îê ó−ê−ëô îñê ó−þëð ðìê ¼èþë öî−½−òë ðô¼î îþ®− ¾ë× þ¾ê×î ,³îîê³íî ³îòî−½−òí −šô¼ôë ¼îš¾ í−í¾ ê³−®î® ö³ò ñ¼ ñ"ïìë êëîôí (¹½î−ð êï−õ¾îê .ó−¾îðš ó−êò³ ð®ë ³ìê íñ¼ôë ¹õî³½íñî ³îñ¼ñ í×ï¾ ð¼ ,þ−íïô î−ïî ñîðè þîê ó−ô¾í öô î¾êþ ñ¼ ìþïîí - ³îþëè³í ñ¾ ó−¾š ó−−òìîþí ³îòî−½−òí îë¾ ,îòê îòþîðë :îò−ô−ë ’í ³ðîë¼ñ êñõò ðî½− îò¾− ê"¬−ñ¾ öþô š"× îò³îê ðô−ñ îñê ó−þëðë þîê î¾êþ ñ¼ ìþîï - í¾îðšëî óî³ë èíò³íñ î³îîê³ ³ê ¾ëî×î ,îþ®−ë óìñò ,þëè³ô −ðîí−¾× ,ó−ôðîší ³îþîðí ñ×ô ó−ï¼î −þëð ¼ðîò×î ,¾ôô ³î−î×ïñî ³îî®ôñ ñ×í óðêñ îñ µõí³−¾ −þí íëî¬í íñëší −ð− ñ¼¾× .’óðê ³ô¾ò ’í þò’ ñ¾ êþîò .öëþš ³ñ−×ê× îñ ó−ë¾ìò ³îõ−þ¬î ³îñ−ëò ³ñ−×êî ³îòîðï îñ−õê¾ ,¼"−ï ’þõî½ ó³ì’í š"íèí * ó−ðîš−þíî ó−òîè−òí ,³îñ−õ³í ,¾ðîší ³îþëð ,ó−ôôîþô ó−¼èþ ó³îê ñ×ô ó−þëð þð½ îòô¾þî ó−òî−® îòë®í ,íï öî−ñ−èë þîôê× ³îþþî¼³íí ñ× −þí¾ ,þ−−òí −ëè ñ¼ íëíñí ¾ê ³ê šîšìñ ó−þô−−³ô îòê ö−ê .íþî³ ³ìô¾î ³þ®¼ −ò−ô¾ëî ³î×î½í èìë ³ò¾ ñ× µñíôë ó−þëðí íñê îò³îê íîîñ−¾ ,öîþ×−ïí ³ê þ−¼íñ ê−í îò³ôèô µê ;îòôîñ¾ −¾òê ñ¾ óëñ ìîñ ñ¼ íšîšì .íëî¬ñ îò−ñ¼ íêëí ï"õ¾³ ð−ô³ þ¼ë− ,íþî³í ðîë×ñ ó−ëíñòí ö−ðîš−þë ,îò−³ìô¾ öôï ³¼ë îòñëš þ¾ê ³îëî¬ ³îñëš ,¾ðîš ¾ê −õ¾þ ó³îêî ö³− −ô ê"¬−ñ¾ š"íèí þ"îôðê öþô š"× îò−õê ìîþî îò−ò−¼ þîêô ñ¾ ³−ð−ô³í î³¾šë îò−ò−¼ô ¬îô− êñ ö¼ôñ ,îòëñë µ¾ðš ìîþ .íëî¬ñ îò−ñ¼ ó−êëí ó−¾îðší ó−×îþêí ó−−õþîìí ³îñ−ññ îò³îê íîîñ−î ,’í ³ðîë¼ −ò−ò¼ þê¾î ,íþî³í ðîô−ñë ³îšïì³íë íëî¾³î íìô¾ ñ¾ ðîš−þë îò×−ñî− îò¾êþë îò×ñô¾× îò−ò−¼ë ³îïìñ í×ïò - ’ó−šîñê −ñ êþë þîí¬ ëñ’ ñ¾ ³îþþî¼³íí ³î×ïëî !öôê ,îò−ô−ë íþíôë îòšð® ì−¾ô ³êþšñ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ .‫ה‬.‫ב‬.‫צ‬.‫נ‬.‫ת‬ ‫פר' בראשית · ב · תשפ"ז‬ ‫בזה מבאר מה שמצינו בחז"ל )ערכין כא‪ ,‬א( 'כופין אותו‬ ‫יום שלישי י"א תשרי‬ ‫עד שיאמר רוצה אני'‪ ,‬דכיון שיאמר בפה רוצה אני‪,‬‬ ‫בימים אלו לא אמרו העקידה‪' ,‬למנצח' ו'בית יעקב'‪.‬‬ ‫ממילא יתעורר שגם בלבבו ירצה באמת‪ .‬ומאריך שם‬ ‫אחר תפילת מנחה הגיע לביקור בקו"פ המחותן כ"ק‬ ‫שהאדם צריך להרגיל לשונו בדיבורי וידוי‪ ,‬להתוודות‬ ‫הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‪ ,‬וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫לפני ה' על עוונותיו ועל חטאיו‪ ,‬ולומר בכל עת‪ ,‬אנא‬ ‫גאב"ד מאקאווא התעניין בשלום מרן שליט"א וכו'‪:‬‬ ‫השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך וכו'‪ ,‬וכאשר יתמיד‬ ‫מה היה הדרשה בכל נדרי?‪...‬‬ ‫בזה יקויים בו שכר מצוה מצוה ויתעורר לתשובה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הזכרתי מהמובא בספר מנחת עני ‪-‬‬ ‫שלימה גם בלב פנימה‪.‬‬ ‫שמחברו הגאון בעל יד החזקה על הרמב"ם היה אדם‬ ‫הסמכתי לזה מדברי מרן אאדמו"ר זי"ע שגם האריך‬ ‫גדול‪ ,‬ויש לו הסכמה נלהבה מהישמח משה זי"ע כשעוד‬ ‫בכגון זה‪ ,‬והביא מדברי השל"ה הק' )מס' יומא‪ ,‬הל'‬ ‫היה רב בשינאווא ‪ -‬שמאריך שיש ענין גדול להתוודות‬ ‫תשובה‪ ,‬א; וראה נודע ביהודה מהדו"ק‪ ,‬או"ח סי' לה‪ ,‬ד"ה אלא‬ ‫בפה‪ ,‬וגם אם האדם אינו מרגיש שהוא כבר אוחז שם‬ ‫שאומר( דסדר התשובה הוא בתחילה אמירת הוידוי‪,‬‬ ‫ושפיו ולבו שוים‪ ,‬ושאין לו חרטה באמת בפנימיות‪ ,‬עם‬ ‫ולאחמ"כ חרטה ועזיבת החטא‪ .‬ולכאורה קשה לבאר‬ ‫כל זה יש ענין גדול להתוודות ולהוציא הדיבור בפה‪ ,‬וזה‬ ‫מפני מה סידר הענין תחילה בוידוי ורק אח"כ חרטה‬ ‫ישפיע עליו לטובה שבסופו של דבר יתעורר בלבבו‪,‬‬ ‫ועזיבת החטא‪ ,‬בעוד שעפ"י הסברא היה ראוי‬ ‫דכיון שמתחיל להתיש כח היצר על ידי תשובה בפה‪,‬‬ ‫שתחילה יתחרט האדם מעומק לבו על עוונותיו‬ ‫מתעורר בקרבו נקודת רצון אמיתי לתשובה‪.‬‬ ‫המוני אנשי‪-‬שלומנו מצטרפים להתחלת מסכת פסחים בדף השינון‪ ,‬ביום ראשון הקרוב‬ ‫**‬ ‫"הלומדים בלא להיבחן‪ ,‬לומדים בלי יצר‪-‬הרע‪ ...‬צריך ללמוד עם יצר‪-‬הרע כי זו היא הדרך לעבוד את ה'‪...‬‬ ‫על‪-‬ידי שנבחנים במפעל 'תורתם משתמרת'‪ ,‬זוכים ללמוד עם 'יצר הרע'‪"...‬‬ ‫"אם בימים עברו היה צריך להסביר את התועלת שבמבחנים‪ ,‬כיום אין צורך כלל להסברים‪ ,‬כאשר מאות‬ ‫אברכים כבר שינו את חייהם וכיום הם שמחים ומרוצים וכל הבית השתנה לטובה‪ ...‬ולזה צריך יצר‪-‬הרע‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה חדוותא דשמעתתא ושמחת התורה‪"...‬‬ ‫מתוך דברות הקודש בשוה"ט בנעילת חג שמחת תורה‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם המאור הגדול לממשלת התורה והיראה‪ ,‬חסידא‬ ‫ופרישא ונהורא נפישא‪ ,‬מעוז ומגדול‪ ,‬תל תלפיות‪ ,‬מרא דכולא דתלמודא‪ ,‬המאיר לעולם כולו‬ ‫באור תורתו וצדקתו‪ ,‬ענוותן כהלל‪ ,‬על ישראל הדרתו‪ ,‬ה"ה חתנא דבי נשיאה‬ ‫שליט"א‬ ‫כ"ק הגאון הצדיק גאב"ד קרית הבעש"ט‬ ‫ולבנו ברו"ך הכשרון ואוצר סגולה‪ ,‬משנתו רב ונקי‪ ,‬סיני ועוקר הרים‪ ,‬בור סיד שאינו מאבד טיפה‪,‬‬ ‫מורה ודאין בעיר בני ברק‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ג רבי נפתלי צבי מוטצען‬ ‫לרגל שמחת בית צדיקים‪ ,‬שמחת אירוסי נכדתו ‪ -‬בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫החתן המצויין בתורה ויראת שמים‪ ,‬בנש"ק‬ ‫כמר לוי יצחק נ"י‬ ‫בן הרה"ג רבי שמואל דוד שניאורסון שליט"א‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים המאורות הגדולים‪ ,‬הגה"צ המפורסמים‬ ‫כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א‬ ‫כ"ק האדמו"ר משאץ שליט"א‬ ‫והגה"צ רבי יוסף משה שניארסון שליט"א ‪ -‬ראש ישיבת טשעבין‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכו לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫פר' בראשית · ג · תשפ"ז‬ ‫בהכנה למצוות סוכה ולולב‪ ,‬וכיון שעל זה איכא שכר‬ ‫ויקבל על עצמו שמכאן ולהבא לא יחטא עוד‪ ,‬ורק‬ ‫מצוה בהאי עלמא הרי זה מגין שלא יבואו לידי‬ ‫אחר כך יתוודה בפה על מה שחטא‪ ,‬ואיך אפשר‬ ‫עבירה‪ ,‬ולכן ימים אלו נקיים מחטא‪ .‬ואף דבגוף‬ ‫להתוודות כשעדיין אין מתחרט על עוונותיו ושקוע‬ ‫המצוות אמרינן )סוטה כא‪ ,‬ב( דאגוני מגנא אצולי לא‬ ‫הוא ברוב פשעיו וחטאיו‪.‬‬ ‫מצלא מן החטא‪ ,‬היינו משום דשכר מצוה בהאי‬ ‫והאריך שעיקר החרטה שייך רק כשהוא מכיר בחומר‬ ‫עלמא ליכא‪ ,‬אבל בימים אלו דטרודין בהכנה למצוות‬ ‫החטא וגודל הפגם‪ ,‬ולכן אמרו להתוודות תחילה בפה‪,‬‬ ‫שפיר מהני אף לאצולי מן החטא‪.‬‬ ‫אף שאין זה עיקר הוידוי‪ ,‬שכן על ידי זה יתעורר בלבבו‬ ‫הגר"ש למברגר אב"ד מאקאווא נתניה‪ :‬מצינו בחז"ל‬ ‫להכיר בחומר חטאיו ועוונותיו‪ ,‬וכך ימשך לחרטה‬ ‫)כריתות כה‪ ,‬א( אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה‬ ‫אמיתית ולקבלה לעזוב החטא‪ ,‬שזהו עיקר הוידוי‪.‬‬ ‫מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬אנו כעת בימים שבין יום כיפור‬ ‫יום אחד‪...‬‬ ‫לסוכות‪ ,‬ימים שאין חוטאים בהם‪ ,‬סוכות הוא ראשון‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריך להאמין שעיצומו של יום מכפר‪...‬‬ ‫לחשבון עוונות‪...‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬כן כתב הרמב"ם )הלכות תשובה א‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ביארו בזה )טור וב"י אורח חיים‪ ,‬סימן תקפא;‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע אמר בזה )שפע חיים‪,‬‬ ‫שלה"ק‪ ,‬מסכת סוכה‪ ,‬פרק נר מצוה( לפי שבמוצאי יום‬ ‫מוצאי יו"כ‪ ,‬מאמר כא( טעם למה לא קבעו יום כיפור ב'‬ ‫כיפור עוסקים במצות סוכה ולולב ואין עושין עוונות‬ ‫ימים משום ספיקא דיומא‪ ,‬כיון שאם יקבעו עוד יום‬ ‫עד חג הסוכות‪.‬‬ ‫יהא נראה שאין מאמינים באמת ביום הראשון שכיפר‪,‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬השל"ה הק' )מסכת חולין‪ ,‬נר מצוה(‬ ‫ואז יחסר בכפרה‪.‬‬ ‫כתב על זה שאין נראה בעיניו שהימים בין יו"כ‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬איתא מהגר"א )ביארו הגר"א‪ ,‬אור"ח‬ ‫לסוכות לא יעלו בחשבון‪' ,‬כי בודאי כל יום ויום יהיה‬ ‫תרכ"ד( על ד' ימים שבין יום הכיפורים לסוכות‪ ,‬שהם‬ ‫בחשבון האדם'‪...‬‬ ‫יו"ט בפני עצמו‪ ,‬וכמו יום הכיפורים במקצת‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬חשבתי דלכאורה אם סוכות הוא ראשון‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ראיתי לאחד ספרי הדרוש הקדמונים‪,‬‬ ‫לחשבון עוונות כי עד אז עסוקים במצוה‪ ,‬אם כן למה‬ ‫שבעצם יום כיפור נמשך עד ערב סוכות‪ ,‬ואז הוא גמר‬ ‫סוכות גופא אינו מגין‪ ,‬והלא עסוקים במצות סוכה‪,‬‬ ‫הכפרה‪ ,‬וזהו חידוש גדול‪.‬‬ ‫ואולי יש בזה רמז למה שידוע מצדיקים שההכנה‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬ידוע מהרבי ר' יהונתן זי"ע ביערות‬ ‫למצוה היא גדולה יותר מהמצוה‪...‬‬ ‫דבש )חלק ב‪ ,‬דרוש י( על הגמרא )יומא כ‪ ,‬א( 'שטן ביומא‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬אם כן כל השלושים יום קודם החג‬ ‫דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני'‪ ,‬כי 'השטן'‬ ‫שעוסקים בלימוד עניני החג‪...‬‬ ‫בגימטריא שס"ד‪ ,‬ואילו בשנה ישנם שס"ה ימים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ראיתי ממרן אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים‪,‬‬ ‫ולרמז שביום אחד אין לו רשות להסטין וזהו ביום‬ ‫מוצאי יו"כ‪ ,‬מאמר כ( שהביא שכתב בעצי חיים )ח"ב‪,‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬והקשה דהלא האות ה' היא ה"א הידיעה‬ ‫פרשת מטות‪ ,‬ד"ה איש כי ידור( לפרש מה שאמרו חז"ל‬ ‫ואינה מגוף התיבה‪ ,‬ואי אזלינן לפי הגימטריא של‬ ‫)מועד קטן ה‪ ,‬א( עשו משמרת למשמרתי‪ ,‬דלכאורה הא‬ ‫תיבת 'שטן' לבד‪ ,‬נמצא שאין לשטן שליטה משך ה'‬ ‫כל מילי דרבנן אסמכיה אלאו דלא תסור )דברים יז‪ ,‬יא(‪,‬‬ ‫ימים בשנה‪.‬‬ ‫ולאו דלא תסור דאורייתא היא )ברכות יט‪ ,‬ב(‪ ,‬ומה‬ ‫וכותב דבר חידוש‪ ,‬דבאמת אין לו שליטה כי אם‬ ‫הועילו חכמים בתקנתן‪ ,‬הא תקנת חכמים גופא גם כן‬ ‫בימים כמנין 'שטן' שהם שנ"ט ימים‪ ,‬ובחמשה ימים‬ ‫תורה היא וצריך גדר וסייג גם לזה‪ ,‬ואם כן אין לדבר‬ ‫של יום הכיפורים ובין יום הכיפורים לסוכות‪ ,‬אין‬ ‫סוף‪ .‬ותירץ על פי מאמרם ז"ל )קידושין לט‪ ,‬ב( אי סלקא‬ ‫השטן שולט בהם‪ .‬וזהו שאמרו במדרש "ולקחתם‬ ‫דעתך שכר מצוה בהאי עלמא אמאי לא אגין מצוה‬ ‫לכם ביום הראשון"‪ ,‬שהוא 'ראשון לחשבון עוונות'‪ ,‬כי‬ ‫עליה כי היכי דלא ליתי לידי הרהור עיי"ש‪ ,‬והיינו דאם‬ ‫אכן הוא יום הראשון מלאחר יום כיפור‪ ,‬שאז מתחיל‬ ‫שכר מצוה בהאי עלמא איכא‪ ,‬הרי זה מגין שלא יבואו‬ ‫החשבון מחדש‪.‬‬ ‫לידי חטא‪ .‬ואיתא )עי' מהרש"א‪ ,‬סוטה יד‪ ,‬א ד"ה וא"ל‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬מסופר מהחתם סופר זי"ע שאת‬ ‫הקב"ה( דעל מצוה שאינו מחוייב בה יש שכר בעולם‬ ‫השירים שלו חיבר בימים שבין יום כיפור לסוכות‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬ונמצא דמצוה שאינו מחוייב בה מגין דלא ליתי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא אמר שבימים אלו לא היה יכול‬ ‫לידי עבירה‪ ,‬ואתי שפיר דע"י המשמרת והסייג‬ ‫ללמוד מגודל הדביקות ולכן חיבר שירים‪.‬‬ ‫שאינה עצם המצוה‪ ,‬שכרו בעולם הזה שלא יעבור על‬ ‫יש מביאים שבשו"ת חתם סופר ישנם תשובות מכל‬ ‫גוף איסור תורה עכתו"ד‪.‬‬ ‫הזמנים והימים‪ ,‬כמו קודם פסח ועשי"ת וכו'‪,‬‬ ‫ועל פי דרכו ביאר‪ ,‬דמה שאמרו שכר מצוה בהאי‬ ‫מלבד מהימים בין יו"כ לסוכות‪ ,‬ונראה שאז אכן‬ ‫עלמא ליכא היינו על גוף המצוה דייקא‪ ,‬אבל על‬ ‫היה שרוי בדביקות‪.‬‬ ‫ההכנה למצוה שפיר איכא שכר מצוה בהאי עלמא‬ ‫מסופר שפעם אמר החתם סופר זי"ע לבנו הגאון‬ ‫)עי' ישמח משה‪ ,‬פרשת וישלח‪ ,‬עה"פ ויאמר שלחני‪ ,‬אופן ב(‪.‬‬ ‫הכתב סופר זצ"ל‪ ,‬שיסע לאוהעל אל הרה"ק הישמח‬ ‫והנה ישראל טרודין במצוות בהנך ד' ימים‪ ,‬היינו‬ ‫פר' בראשית · ד · תשפ"ז‬ ‫שמפסיקים לומר המלך הקדוש ושוב חוזרים לומר‬ ‫משה זי"ע‪ ,‬ונסע הכתב סופר לאוהעל על שבת‪ ,‬וקירבו‬ ‫הא"ל הקדוש‪.‬‬ ‫הישמח משה מאד‪ .‬באמצע עריכת השלחן בליל שבת‬ ‫התואר 'המלך הקדוש' מורה על דין‪ ,‬ו'הא"ל הקדוש'‬ ‫קודש אמר הישמח משה‪ ,‬עכשיו אני שומע כרוז‬ ‫מורה על רחמים כמו שנאמר )תהלים נב‪ ,‬ג( חסד א"ל כל‬ ‫בשמים‪ ,‬שאומרים פנו מקום לצדיק‪ .‬ובעיני הכתב‬ ‫היום‪ .‬וכן מבקשים משוך חסדך ליודעיך א"ל קנוא ונוקם‪.‬‬ ‫סופר היה זה דבר זר‪ ,‬כי לא היה רגיל לזה‪ .‬ומנהגו של‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש כמה וכמה טעמים על קריאת היום‬ ‫הישמח משה היה להתפלל שחרית בחדרו והיה יוצא‬ ‫בשם זה )עי' מאור ושמש רמזי שמחת תורה‪ ,‬ד"ה יש לרמוז;‬ ‫לבית המדרש לקריאת התורה‪ ,‬ונשאר בבית המדרש‬ ‫אמרי פנחס השלם‪ ,‬אות תקמו(‪.‬‬ ‫גם לתפלת מוסף‪ ,‬אמנם בפעם הזאת חזר לחדרו אחר‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬ממרן זי"ע יש טעמים על זה?‬ ‫קריאת התורה והתפלל שם תפלת מוסף‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בשפע חיים על יום כיפור )מוצאי יו"כ‪,‬‬ ‫אחר כך אמר הישמח משה להכתב סופר‪ ,‬תלשין עלי‬ ‫מאמר יא‪ ,‬אות ה(‪.‬‬ ‫בפני אביך שהתפללתי גם תפלת מוסף בחדרי‪ ,‬והמשיך‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬היום שיש מפתחות קל יותר למצוא‪...‬‬ ‫ואמר‪ ,‬היום התפללתי מוסף במתיבתא דרקיע‪ .‬בעת‬ ‫גאב"ד מאקאווא הגיש ספר תהילים 'עטרת משה'‪:‬‬ ‫סעודה שלישית שמע הכתב סופר עוד הפעם שאמר‬ ‫שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫הישמח משה ששומע כרוזים‪ .‬כל הנ"ל היה לזר בעיני‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מכל ספר מספרי עטרת משה אפשר‬ ‫הכתב סופר‪ ,‬וחיכה שיוכל לחזור לביתו‪.‬‬ ‫להוציא ב' או ג' כרכים‪ ,‬שהרי כתב הכל בקיצור‪ ...‬בכל‬ ‫כשחזר לפרעשבורג‪ ,‬אמר לאביו החתם סופר זצ"ל‪,‬‬ ‫תורה ותורה אפשר להרחיב עם ביאורים‪.‬‬ ‫מילא הכרוזים‪ ,‬אבל בשחרית אמר לי שהיה במתיבתא‬ ‫הגר"ש למברגר אב"ד מאקאווא נתניה‪ :‬יש ווארט‬ ‫דרקיעא‪ ...‬אמר לו אביו החתם סופר‪ ,‬האמין לי‬ ‫נפלא בתהילים עטרת משה עה"פ )תהלים קכח‪ ,‬ב( יגיע‬ ‫שראיתיו שמה‪...‬‬ ‫כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך‪ ,‬על פי המעשה הידוע‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬המהר"ם אש זצ"ל אמר פעם מה‬ ‫מהבעש"ט הק' שהיה צריך פרנסה וניגש לחלון בית‬ ‫ששמע מרבו החתם סופר‪ ,‬ששמע מרבו הגה"ק רבי‬ ‫אחד ודפק קצת על החלון‪ ,‬ואנשי הבית שמעו קולות‬ ‫נתן אדלר זי"ע‪ ,‬שאמר שלא לחינם אומרים "פולישע‬ ‫חזקים‪ ,‬ואח"כ שאל אותו הבעה"ב למה דפק כ"כ חזק‪,‬‬ ‫גנבים"‪ ,‬כי בכל פעם שרוצה לעלות לאיזה עולם‪,‬‬ ‫ואמר הבעש"ט שכל אחד צריך לעשות פעולה לפי‬ ‫תמיד רואה שם את האחים הרבי ר' אלימלך והרבי ר'‬ ‫מדרגתו‪ ,‬ובאמת הוא דפק קלות ומן השמים סיבבו‬ ‫זושא שהגיעו לשם לפניו‪ ,‬ופעם החליט להיכנס מיד‬ ‫שישמעו קולות‪ ,‬כדי שיפרנסו אותו )עי' דברי יחזקאל‪,‬‬ ‫כשפותחים השער‪ ,‬אבל גם אז כבר ראה אותם שם‬ ‫פרשת וישב(‪ .‬ומבאר בזה‪ ,‬יגיע כפיך כי תאכל‪ ,‬מי‬ ‫בפנים‪ ,‬ואכן הם פולישע גנבים‪...‬‬ ‫שהיגיעה שלו לפרנסה הוא בכף ידו בלבד‪ ,‬עליו נאמר‬ ‫את המעשה מהישמח משה שהיה משתיק הציבור‬ ‫'אשריך וטוב לך'‪...‬‬ ‫ואומר שצריך לשמוע כרוזין מן השמים‪ ,‬שמעתי פעם‬ ‫ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫ממרן זי"ע ביוניאן סיטי‪ ,‬וזכורני שעשה התנועה בידיו‬ ‫כמו שמשתיק כדי להאזין לכרוז‪...‬‬ ‫היום הכניס הר"ר יהודה לייב שטמר מחיפה ע"י‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש תארים מופלאים בחתם סופר )אורח‬ ‫אביו הרה"ח ר' שלום הי"ו מזכ"ל איגוד חסידי צאנז‬ ‫חיים סי' קצז( על הישמח משה זי"ע ]ראה שם‪ :‬צדיק‬ ‫כמה אתרוגים לחג הסוכות‪.‬‬ ‫כתמר יפרח כשושנה‪ ,‬בעוד כפתו רעננה‪ ,‬תחל שנה‬ ‫בברכת קדם מעונה‪ ,‬ולא תשכון עליו עננה‪ ,‬ה"ה הרב‬ ‫יום שישי י"ד תשרי 'ערב סוכות'‬ ‫הגאון המפורסם כערוגת הבושם‪ ,‬גן הדסים‪ ,‬נ"י ע"ה‬ ‫אחר התפילה עלה מרן שליט"א לגג ביתו וסיכך‬ ‫פ"ה כקש"ת מהו' משה תמר נ"י‪ ,‬אב"ד ור"מ אוהעלך‬ ‫בעצמו בסכך של ענפי עץ דקל על סוכתו המיוחדת‬ ‫יעקב משכנותיך ישראל‪ .‬ובהמשך האריך החת"ס‬ ‫בביתו נאוה קודש‪ ,‬וכן על סוכת בני הבית בסמוך‪.‬‬ ‫בענין השם 'תמר' וענינו עיי"ש‪ .‬וראה עוד‪ ,‬שו"ת‬ ‫כמנהג רבותינו הק' לחלק צדקה בערב סוכות‪,‬‬ ‫חת"ס או"ח‪ ,‬סי' טז[‪.‬‬ ‫שלח מרן שליט"א סכומים גדולים לנצרכים‪.‬‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬ימים לא כל כך טובים עברו‪,‬‬ ‫שנפטרו כמה צדיקים ביניהם הגה"צ רבי מרדכי‬ ‫בשעות אחה"צ אגד מרן שליט"א הד' מינים‬ ‫אוירבאך זצ"ל‪.‬‬ ‫בסוכתו‪ ,‬כשהוא לבוש כבר בבגדי שבת ויו"ט‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הוא הרי היה חתן דודכם‪ ,‬אחיו של‬ ‫בנוכחות בניו שליט"א‪ ,‬ובסיועו של הרב שמואל‬ ‫אביכם זצ"ל‪.‬‬ ‫שמעלקא שר הי"ו מנהל מרכז החינוכי לבנות בית‬ ‫גאב"ד מאקאווא הגיש קוויטל‪.‬‬ ‫חנה פעיה"ק‪ ,‬ואחיו המחנך הרב פנחס הי"ו מב"ב‪ ,‬וכן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כולנו מבקשים בימים אלו 'א גוט קוויטל'‪...‬‬ ‫הר"ר זאב מאיר שר מפעיה"ק )בה"ר אלטר יעקב שמעון‬ ‫גאב"ד מאקאווא‪ :‬היום הזה לאחר יום הכיפורים‬ ‫מפעיה"ק( ]אשר זה להם חזקת אבות מזקנם הרה"ח ר'‬ ‫נקרא 'גאט'ס נאמען'‪ ,‬כן מקובל מהבעש"ט הק'‪,‬‬ ‫מיכאל ז"ל ואביהם הרה"ח ר' פייביל ז"ל שאגדו‬ ‫ומובא באשל אברהם )או"ח סי' תרכ"ד‪ ,‬ס"ק ח( שזהו כיון‬ ‫פר' בראשית · ה · תשפ"ז‬ ‫הטהור בסוכה הגדולה בסמיכות לביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫הלולב להרה"ק מוהרש"א מראצפערט זי"ע ולמרן‬ ‫בסוכה היו תלויים נוי סוכה‪ ,‬וכן דלקו צ"א מנורות‬ ‫זי"ע[‪ .‬הנ"ל גם הכינו את הקוישיקלעך להכניס בתוכו‬ ‫כמנין סוכ"ה ‪ -‬כמנהגו של מרן הדברי חיים זי"ע‪ ,‬וכן‬ ‫ההדסים והערבות‪ .‬והניח מרן שליט"א ט' הדסים‬ ‫ז' נרות לכבוד האושפיזין כבכל יום‪.‬‬ ‫באיגוד הלולב‪ ,‬ג' מצד ימין וג' מצד שמאל‪ ,‬וג' באמצע‪,‬‬ ‫מרן שליט"א נעמד בפתח הסוכה ואמר התפילה‬ ‫ושני הערבות מב' הצדדים‪ ,‬ועשה ג' טבעות בגוף‬ ‫שאומרים קודם שנכנסים לסוכה‪ ,‬ואח"כ נכנס ונעמד‬ ‫הלולב‪ ,‬ואחד למטה על הקוישיקל‪ .‬את ההדסים‬ ‫על מקומו‪ ,‬והתחיל לזמר 'אשת חיל' בניגון של 'שלום‬ ‫והערבות שלשלו באופן שיצאו בחוץ למטה‪ ,‬והגביה‬ ‫עליכם'‪ ,‬ובירך על הבשמים‪ ,‬אח"כ אמר מרן שליט"א‬ ‫קצת את שולי הקוישיקל‪ ,‬כדי שבשעת הנטילה יאחז‬ ‫אזמין אושפיזין וכו'‪.‬‬ ‫הג' מינים בעצמם בלא הפסק הקוישיקל‪ ,‬ואמר מרן‬ ‫מרן שליט"א קידש על היין עם הגביע של כ"ק מרן‬ ‫שליט"א כמה גרגירים‪:‬‬ ‫זי"ע )אשר נמצא בין החפצים בעיר קלויזנבורג(‪ ,‬והתחיל יום‬ ‫הנה הרמ"א )סי' תרנא‪ ,‬סעי' א( כתב דנהגו לעשות‬ ‫השישי בנוסח שבת‪ ,‬ומברכת קידוש בניגון יו"ט‪ ,‬ובירך‬ ‫בלולב ג' קשרים‪ ,‬וכתב המג"א )סק"ה( דהג' קשרים הם‬ ‫לישב בסוכה‪ ,‬וברכת שהחיינו‪ .‬קודם שבירך הברכה‬ ‫נגד הג' אבות‪ .‬וי"ל דלכן אוגדים עם עלה של לולב‪ ,‬כי‬ ‫'לישב בסוכה' הביט מרן על הסכך‪ ,‬וכן בכל יום‪ .‬וכמו‬ ‫הלולב יש בו טעם ואין בו ריח‪ ,‬והיינו כי הוא מוציא‬ ‫כן הרבה פעמים במשך ימי החג הביט מרן על הסכך‬ ‫פירות טובים‪ ,‬וי"ל דזה מרמז על הדורות הבאים‪ ,‬ולכן‬ ‫בדביקות רבה‪.‬‬ ‫אוגדים בדייקא עם זה‪ ,‬להורות דהעיקר הוא‬ ‫לאחר ברכת המוציא טבל מרן שליט"א החלה‬ ‫להתקשר הדורות האחרונים עם הדורות הראשונים‪.‬‬ ‫בדבש כנהוג‪ .‬אכילת הכביצה היתה בפעם אחת בלא‬ ‫הרהרתי טעם פשוט למה שנהגו גם בשנה זו לאגוד‬ ‫הפסק ובלהב קודש‪ ,‬ורק אח"כ חתך פרוסת המוציא‬ ‫הלולב בערב שבת‪ ,‬דהנה בתורה נצטוונו תחילה על‬ ‫גם להרבנית תליט"א‪ .‬ונשאר מרן שליט"א חגור‬ ‫מצות ארבעת המינים )ויקרא כג‪ ,‬מ‪-‬מב( ולקחתם לכם‬ ‫באבנטו עד אחר עריכת השוה"ט‪.‬‬ ‫ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'‪ ,‬ורק אח"כ 'בסוכות‬ ‫והביאו מרק עם בונדלעך וקניידלעך‪ ,‬בשר ובשר‬ ‫תשבו שבעת ימים' וגו'‪ ,‬וכבר עמדו בזה מפרשי‬ ‫בהמה‪ ,‬ושתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים )וכן בכל‬ ‫התורה‪ ,‬דלכאו' מצות לולב אין מקיימין עד בוקרו של‬ ‫יום מימי חוה"מ( והביאו פערפיל וצימעס‪ .‬אחר נשא‬ ‫יום‪ ,‬ואילו במצות סוכה נצטוונו כבר מעת התקדש‬ ‫מרן שליט"א הפלפול בסוגיא דההוא סבתא במס'‬ ‫החג‪ .‬אמנם י"ל דלכך הקדימה תורה מצות ד' מינים‬ ‫סוכה במשך שעה ארוכה‪ .‬אחר מאכל הקומפוט אמר‬ ‫תחילה‪ ,‬לרמז על אגודת הלולב עוד בערב החג‪.‬‬ ‫מרן שליט"א תורה כבכל ליל שב"ק‪.‬‬ ‫ליל שב"ק יו"ט ראשון של סוכות 'אושפיזא דאברהם'‬ ‫אח"כ הורה מרן שליט"א לזמר 'י'ה ריבון' )ולא זימרו‬ ‫מרן שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה‪,‬‬ ‫שאר זמירות ומערבית(‪ ,‬ואחר כך הביאו כבד‪.‬‬ ‫והתחילו ב'וידבר'‪.‬‬ ‫לאחמ"כ הביאו קוגעל ופירות לכבוד האושפיזין‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד הרה"ח ר' יעקב‬ ‫וחלקו לכל הקהל‪ ,‬והכריז הרה"ח ר' בערל שטמר הי"ו‬ ‫נוסנצוויג הי"ו גבאי בית מדרשנו במאנסי‪ .‬והתחילו‬ ‫את שמות מעמידי היין לכבוד האושפיזין‪ .‬במהלך‬ ‫ב'בואי כלה שבת מלכתא ‪ -‬מזמור לדוד'‪ .‬בזמר 'לכה‬ ‫השוה"ט זמרו הרבה ניגוני יו"ט וניגוני שמחה‪.‬‬ ‫דודי' דילגו הקטעים‪' :‬התנערי'‪ ,‬ו'והיו למשיסה'‪ .‬ולא‬ ‫בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫אמרו 'אנא בכח' ו'כגוונא'‪ .‬ב'השכיבנו' זימרו כנהוג‪.‬‬ ‫אברהם יעקב ברגר שליט"א ראש כולל ש"ס פעיה"ק‬ ‫אחר התפילה הכריזו לחזור ולקרוא קריאת שמע‬ ‫ונכד כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫בזמנה‪ ,‬וכן על זמן תפילת שחרית למחרת בשעה ‪,8.45‬‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לבן הר"ר מרדכי‬ ‫וזמן עריכת השוה"ט בשעה ‪.10.00‬‬ ‫אוורבוך מב"ב )בה"ר בנימין יצחק מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר ירוחם‬ ‫זאב ראב מביתר עילית )ח"ר מנחם שטיגליץ מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 10.20‬נכנס מרן שליט"א לעריכת השולחן‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק ליל אושפיזא דאברהם העעל"ט‬ ‫תחת העץ אני נותן להם מצות סוכה )ועי' ב"ר מח‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫בתוה"ק )בראשית יח‪ ,‬ג‪-‬ה( ויאמר אדני אם נא‬ ‫ויש לבאר מפני מה ניתן דייקא שכר זה לאושפיזא‬ ‫מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך וגו'‪,‬‬ ‫קדישא אברהם אבינו‪ ,‬ואיזה שייכות יש בין למצות‬ ‫והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם‬ ‫סוכה ומה שנתאמץ אברהם אבינו במידת החסד‬ ‫אחר תעבורו‪.‬‬ ‫ובמצוות הכנסת אורחים‪.‬‬ ‫במדרש )תנחומא פר' וירא‪ ,‬אות ד( אמר הקב"ה‬ ‫ובהתבונן בפרשה זו של אברהם אבינו והמלאכים‬ ‫לאברהם וכו' אתה אמרת )בראשית יח‪ ,‬ד( והשענו‬ ‫פר' בראשית · ו · תשפ"ז‬ ‫שאין לו אורחים‪ .‬עד ששלח לו הקב"ה המלאכים‬ ‫יש לתמוה עוד‪ ,‬דהנה מצינו שהוציא הקב"ה חמה‬ ‫בדמות אנשים וירץ לקראתם ואמר להם יוקח נא‬ ‫מנרתיקה כדי שלא להטריחו לאברהם באורחים‪,‬‬ ‫מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ‪ ,‬כי על‬ ‫וכשראה הקב"ה בצערו על שאין באים אורחים בצל‬ ‫ידי שאתם תשענו תחת העץ ותסעדו לבכם‪ ,‬על ידי‬ ‫קורתו‪ ,‬הביא את המלאכים עליו בדמות אנשים‪ ,‬ואז‬ ‫זה יהיה ואקחה לעצמי פת לחם לעצמי שגם נפשי‬ ‫שמח אברהם שמחה גדולה וירץ לקראתם‪ .‬ולכאו'‬ ‫תיזון מזיו השכינה‪ ,‬ואזכה לשבת בצל הקב"ה‪,‬‬ ‫מה ראה אברהם אבינו על ככה‪ ,‬הלא עיקר המצווה‬ ‫ואהיה משומר מן החטא רק על ידי כן שסעדו‬ ‫הוא שבהזדמן לפניו אורחים ההולכים בדרך ואין‬ ‫לבכם‪ ,‬דבלא זה לא יתכן לעבוד את ה' ולהיות שמור‬ ‫עמם אוכל ומשקה או שצריכים לפוש מעמל הדרך‪,‬‬ ‫מכל מכשול ועוון‪.‬‬ ‫הרי שמציעים לפניהם מטה ושולחן‪ ,‬אבל עתה הלא‬ ‫ולזה בימים אלו אחר שנמחלו עוונותיהם של‬ ‫ממילא היו כולם ספונים בבתיהם מפאת חום היום‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואנו עומדים ביום הראשון ראשון לחשבון‬ ‫ומה היה העניין לחזר אחר אורחים בזמן כזה‪ ,‬וכי‬ ‫עוונות )תנחומא‪ ,‬פר' אמור‪ ,‬כב(‪ ,‬וחפצים אנו להיות‬ ‫רצונו של אברהם היה שישוטטו אנשים בחוץ‬ ‫שמורים ומובטחים שלא נחטא‪ ,‬ציוונו יוצרנו )ויקרא‬ ‫להתענות ולהזיע כחום היום כדי שהוא יכניסם אליו‪.‬‬ ‫כג‪ ,‬מ( ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‬ ‫ויבואר בהקדם מש"כ בספה"ק ישמח משה )פר'‬ ‫וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל‪,‬‬ ‫שמות‪ ,‬ד"ה ועוד נ"ל בסגנון זה; פר' וארא‪ ,‬ד"ה ועוד י"ל‬ ‫לעוררנו לענין זה של להיות המזכה את הרבים‪ ,‬ועל‬ ‫כי( על מה שאמרו רז"ל )אבות ה‪ ,‬יח( כל המזכה את‬ ‫זה מרמזים ארבעת המינים‪ ,‬שאין האתרוג מסתפק‬ ‫הרבים אין חטא בא על ידו‪ ,‬דהכוונה שהשי״ת‬ ‫בזה שהוא לבדו פרי עץ הדר עם טעם וריח תורה‬ ‫משמרו מן החטא‪ ,‬וכמו שפירש בספר משנת‬ ‫ומצוות‪ ,‬אלא רצונו להתאגד עם שאר המינים ואפילו‬ ‫חכמים בשם הרב הגאון מבארדיטשוב ז״ל המשנה‬ ‫עם הערבה שגם היא תספוג קצת מריחו וטעמו‪,‬‬ ‫במסכת אבות )פ"ב מ"ד( אל תפרוש מן הציבור ואל‬ ‫שיהיה לה קצת תורה וקצת מצוות‪ ,‬ולולא זאת מי‬ ‫תאמין בעצמך עד יום מותך‪ ,‬דרצ״ל אל תפרוש מן‬ ‫יודע אם הוא ישאר פרי עץ הדר כראוי שמא יסדק‬ ‫הציבור לומר אעבוד לבדי השי"ת בכל לב ונפש‪,‬‬ ‫או יעלה עליו חזזית כי יגרום החטא‪ ,‬ורק ע"י‬ ‫ולמה לי להשגיח על הציבור ולהוכיחן בדרך ישרה‪,‬‬ ‫ש'יאוגדו אלה עם אלה' מובטח לכולם שושמחתם‬ ‫כי ואל תאמין בעצמך וכו'‪ ,‬משא"כ כשתזכה את‬ ‫לפני ה' אלקיכם‪ ,‬שיזכה להשאר נאמן לפני ה'‬ ‫הרבים דאז השי״ת משמרך מן החטא עכ״ד ודפח"ח‪.‬‬ ‫ולעבדו כראוי‪.‬‬ ‫הרי לנו מזה הבטחה ברורה מחז"ל להיות משומר‬ ‫ורמוז גם במצוות סוכה שציוונו יוצרינו )שם פסוק‬ ‫מן החטא ע"י מה שיחזר האדם לזכות את הרבים‬ ‫מב( כל האזרח בישראל ישבו בסוכות‪ ,‬וראויים כל‬ ‫במצוות ומעשים טובים ובמעשה חסד‪ .‬ועל זה היתה‬ ‫ישראל לישב בסוכה אחת )סוכה דף כ"ז ע"ב(‪ ,‬כי‬ ‫דאגתו של אברהם אבינו ע"ה נתונה‪ ,‬כי ברוב‬ ‫הצדיקים מזכים את קטני השכל להתקרב‬ ‫ענוותנותו שחשב עצמו לעפר ואפר ואין בו מכוחו‬ ‫לצילא דמהימנותא‪ ,‬וכפי שהגיד מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫כלום‪ ,‬סבר שרק מה שמשתדל עם בני אדם ללמדם‬ ‫בקדשו‪ ,‬שעניין הישיבה בסוכה הוא שיוצא מביתו‬ ‫שיש מנהיג לבירה‪ ,‬וכפי שאמר )בראשית כד‪ ,‬ג וברש"י(‬ ‫שהוא רשות היחיד‪ ,‬ואינו אומר אני וביתי נעבוד את‬ ‫ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ‪ ,‬שבתחילה‬ ‫ה'‪ ,‬אלא יוצא לסוכה שהוא רשות הרבים לזכות גם‬ ‫היה רק אלקי השמים והרגלתיו בפי הבריות‪ ,‬זהו‬ ‫את אחרים‪ ,‬ועל ידי זה גם הצדיקים עצמם מובטח‬ ‫התקווה היחידה שיש לו להשאר תחת כנפי‬ ‫להם שיהיו נשמרים בצל ה'‪.‬‬ ‫השכינה‪ .‬ואשר על כן כשראה שאין אורחים באים‬ ‫ולזה נמצא סדר המקראות שהקדים הכתוב‬ ‫מחום היום‪ ,‬חשש מהנפילה הגדולה שח"ו עלול‬ ‫לצוות על מצוות ארבעה מינים לפני מצוות סוכה‪,‬‬ ‫ליפול באותו היום‪ ,‬כי לא יהיה לו שמירה שלא‬ ‫ואף שבפועל מצוות סוכה מתקיימת לפני ארבעת‬ ‫יחטא‪ ,‬כי היה יודע שיום ללא עשיית חסד איננו יום‪,‬‬ ‫מינים שמצוותן ביום‪ ,‬ובפרט בהאי שתא שאין נוטלין‬ ‫ובליל בו לא יזדמנו לפניו אורחים לחוס ולרחים‬ ‫הלולב רק ביום שני של חג‪ ,‬דזה בא ללמד על מצוות‬ ‫עליהם‪ ,‬לא יהיה לילו כדבעי‪ ,‬על כן היה מצטער‬ ‫פר' בראשית · ז · תשפ"ז‬ ‫הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬וכשמעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫סוכה שעניינה להתחבר אל הכלל כולו‪ ,‬ואוגדים כל‬ ‫עשאה בוודאי שנעשה המצווה בתכלית השלימות‬ ‫המינים יחד כדי לזכות גם את השפלים ביותר‪,‬‬ ‫)ועי' שפע חיים‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬מאמרי קודש‪ ,‬מאמר נח; שפע‬ ‫ובזכות כן נשמרים כולם בצל א'ל‪ ,‬כי כל המזכה את‬ ‫חיים‪ ,‬חידושים ופלפולים לירח האיתנים‪ ,‬דרוש טו‪ ,‬אות ד‪-‬ו(‪.‬‬ ‫הרבים אין חטא בא על ידו‪.‬‬ ‫וכמו"כ י"ל גם לעניין מצוות ארבעה מינים‪ ,‬כי‬ ‫ועפי"ז יש בנותן טעם למנהגו של מרן אאדמו"ר‬ ‫כמה רבו כל כוונותיה וענייניה וסודותיה‪ ,‬ואיך‬ ‫זי"ע שגם בשנה כמו זו שחל יום א' של סוכות‬ ‫אנשים כמונו יכולים לכוון הכל כראוי‪ ,‬ולכן אנו‬ ‫בשבת‪ ,‬היה אוגד ומכין הלולב בערב יו"ט‪ ,‬דזהו כיון‬ ‫מבקשים שיעלה לנו כאילו כוונתי בכל הכוונות‬ ‫שהקדימה תורה לצוות על מצוות ארבעת המינים‬ ‫שכיוונו בהם אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬אבל בשב"ק שבו‬ ‫קודם למצוות סוכה‪ .‬והנה גם בזה גופא שאסרו‬ ‫גלוי וידוע לפני הבוכ"ע שהיינו רוצים לקיים המצווה‬ ‫חכמים ליטול הלולב בשבת קודש יש עניין של‬ ‫ככתבה‪ ,‬ואין לך אונס גדול מזה מה שחכמינו ז"ל‬ ‫להיות מזכה הרבים‪ ,‬כי רק בגלל שאפשר שאחד‬ ‫אסרו לנו שמא יכשל ח"ו אחד באיסור שבת‪ ,‬והרי‬ ‫במשך כל הדורות ישכח מאיסור שבת ויטלטל‬ ‫חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה‬ ‫הלולב ברשות הרבים‪ ,‬ביטלו מכל ישראל מצווה‬ ‫עליו הכתוב כאילו עשאה‪ ,‬ובאופן זה שהבוכ"ע‬ ‫חשובה זו‪ ,‬ואנו מסכימים לבטל המצוה כדי לזכות‬ ‫מחשיב לנו כאילו עשינו הרי היא מתקיימת בתכלית‬ ‫את האחר‪.‬‬ ‫השלימות עם כל הכוונות והסודות והעניינים‬ ‫ולזה בדייקא מאחר שאמר אברהם אבינו והשענו‬ ‫שבנגלה ושבנסתר‪ .‬ולזה איתא מצדיקים )עי' עבודת‬ ‫תחת העץ‪ ,‬וגם ביום כזה שממילא לא היו אורחים‬ ‫ישראל‪ ,‬לסוכות‪ ,‬ד"ה ולקחתם לכם( שבשבת קודש‬ ‫בדרך מ"מ היה מצטער מאחר וחשש מה יהא על‬ ‫מתעורר כל ענין הכוונות שבלולב מעצמן‪ ,‬והיינו על‬ ‫עצמו‪ ,‬לכן בראות השי"ת כי כל כך מתאמץ אברהם‬ ‫ידי בחי' זו שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‪.‬‬ ‫אבינו לזכות את הרבים‪ ,‬הבטיח לו ולבניו מצוות סוכה‪,‬‬ ‫ועפי"ז יש לומר דלזה נהג מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫שתמיד יהא נוהג כלל זה של 'כל המזכה את הרבים‬ ‫לאגוד הלולב כבר מערב יו"ט גם בשנה כזאת‪,‬‬ ‫אין חטא בא על ידו' שנרמז במצוות סוכה וארבעה‬ ‫להורות שאנו כל רצוננו לקיים המצווה‪ ,‬ועשינו הכל‬ ‫מינים‪ .‬ומזה נתעורר אנו להיות תמיד בכלל במזכה את‬ ‫בכדי שיהיה בידינו האפשרות לקיימה בהידור רב‪,‬‬ ‫הרבים להביא גם את אחרים ללימוד התורה‬ ‫והכל מוכן לקיום המצווה‪ ,‬אלא שאנו עוצרים‬ ‫ולקיום המצוות ואז מובטח לנו שלא נבוא לידי חטא‪.‬‬ ‫בעצמנו מפני תקנת חכמים‪ ,‬והוי כאונס‪ ,‬ואו ואז‬ ‫*‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה בשלימות‪.‬‬ ‫וי"ל עוד בביאור המנהג לאגוד ארבעת המינים‬ ‫יעזור השי"ת שבזכות השבת קודש ויום חג‬ ‫בערב יו"ט גם כשחל בשבת‪ ,‬דהנה מיתאמרי בשם‬ ‫הסוכות הזה זמן שמחתנו שיביט הבוכ"ע אל תוך‬ ‫הרה"ק הרבי ר' מנחם מענדל מרימינוב זי"ע שפעם‬ ‫לבנו ויראה שרצוננו לעשות רצונו בלבב שלם וכל‬ ‫כשהלך לטבול במקוה גילה כי מי המקוה שאובין‬ ‫כוונתנו הוא לעבוד את ה'‪ ,‬ויהיה מעלה עליו הכתוב‬ ‫הם‪ ,‬ואמר‪ ,‬עכשיו טבלתי במקוה עם כל הכוונות‪ ,‬כי‬ ‫כאילו עשאה בכל הכוונות הראויות‪ ,‬וכל ההשפעות‬ ‫כאשר המקוה כשרה הריני מכוין את הכוונות כמה‬ ‫הנלוות‪ ,‬ויביט אל ההשתוקקות הגדולה שבלבנו‬ ‫שאפשר לי‪ ,‬ולכוין את כל הכוונות כולן אי אפשר לי‬ ‫לקיים מצוותיו ית"ש‪ ,‬ויחשב לנו כאילו אנו מקיימים‬ ‫כי אין להן שיעור וסוף‪ ,‬אבל היום שהקב"ה זימן לי‬ ‫הכל כראוי ויסייע בידינו לעשות רצונו ולעבדו בלבב‬ ‫מקוה שמימיו שאובין‪ ,‬ובדעתי היה ללכת למקוה עם‬ ‫שלם‪ ,‬וישפיע משפעת הטוב לכל בני ישראל‬ ‫כל הכוונות‪ ,‬אזי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה‬ ‫בברכות וישועות‪ ,‬חינא וחיסדא ורחמי וחיי אריכי‬ ‫למעשה‪ ,‬ואמרו חז"ל )ברכות דף ו' ע"א‪ ,‬ועוד( חשב‬ ‫להריק להם כל המצטרך בכל העניינים‪.‬‬ ‫אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו‬ ‫‪‬‬ ‫פר' בראשית · ח · תשפ"ז‬ ‫לסוכת ביתו לסעודת היום עם הטלית על כתיפו‬ ‫יו"ט א' דסוכות ‪ -‬שבת קודש‬ ‫כבכל שב"ק )ולא ביו"ט(‪ ,‬ובירך מרן שליט"א על‬ ‫תפילת שחרית התפלל הרה"ג ר' אשר דוד גליק‬ ‫הבשמים‪ .‬אחר הקידוש וברכת לישב בסוכה‪ ,‬הביאו‬ ‫שליט"א מנהל רוחני דישיבה"ק לצעירים דברי חיים‬ ‫מזונות ומרקחת אתרוגים כנהוג‪ ,‬ונטל מרן שליט"א‬ ‫פעיה"ק‪ .‬וזמרו בישתבח מ'קל מלך'‪ ,‬ובבכרת יוצר אור‬ ‫ידיו לסעודה‪ ,‬והביאו מאכלי שבת‪ ,‬וכן ב' קוגלעך‬ ‫זימרו 'כולם אהובים'‪ ,‬ו'את שם'‪ .‬ואמרו הפיוטים של‬ ‫לכבוד שבת ויו"ט‪ ,‬וקומפוט‪ .‬וזימרו 'חי ה'' )ולא זימרו‬ ‫יום ב' דסוכות )כיון שחל בשב"ק(‪.‬‬ ‫שאר זמירות ויוצרות(‪.‬‬ ‫לתפילת הלל כיבד מרן שליט"א את בנו הגה"צ‬ ‫תפילת מנחה לפני העמוד התפלל ‪ -‬הרה"ג ר' אלי'‬ ‫ראש הישיבה ואב"ד קהלתנו הק' בארה"ב שליט"א‬ ‫פנחס וידער משגיח בישיבה"ק פעיה"ק‪.‬‬ ‫לעבור לפני התיבה )מחמת חלישות קולו(‪.‬‬ ‫בעליות בתפילות מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫אחר הלל פתחו את הארון קודש ולא הוציאו ס"ת‬ ‫חיים מרדכי בינדר מפעיה"ק‪ ,‬לוי ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף‬ ‫מהארון קודש‪ ,‬בפתיחת הארון התכבד ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫גרוס מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הרה"ח ר' יעקב משה‬ ‫בערל ויינברגר מפעיה"ק‪ ,‬ונשאר ארון הקודש פתוח‬ ‫רוטנברג מנכ"ל ת"ת דרכי אבות במאנסי‪ ,‬בהגבהת‬ ‫עד לאחר אמירת ההושענות‪.‬‬ ‫ספר התורה כיבד מרן שליט"א את נכדו הרה"ג ר'‬ ‫לאחר ההושענות ושיר של יום אמרו אתה‬ ‫משה נתן נטע היילפרין שליט"א מפעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪-‬‬ ‫הראת‪ ,‬בנשיאת ס"ת הב' התכבד ‪ -‬הרב בנימין יצחק‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי זאב רוזנברג מאלעד‪.‬‬ ‫אוורבוך מפעיה"ק‪.‬‬ ‫לאחר תפילת מנחה הלך מרן שליט"א לסוכה‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הדומו"צ הגאון רבי מרדכי‬ ‫לסעודה שלישית‪ .‬ולא אמר אזמין אושפיזין כנהוג‪.‬‬ ‫לוינשטיין שליט"א‪ ,‬לוי ‪ -‬הגאון רבי צבי אלימלך‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל עליון‬ ‫הורוביץ שליט"א דומו"צ בית מדרשנו דברי חיים‬ ‫‪ -‬הרה"ג ר' זאב אליהו גוטליב שליט"א ר"מ בישיבה"ק‪,‬‬ ‫בכפר גנים בפ"ת‪ ,‬שלישי ‪ -‬הגה"צ רבי מאיר משולם‬ ‫דרור יקרא ‪ -‬הרה"ג רבי דוד אסקל ראש הכולל בעיה"ק‬ ‫שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬הגה"ח רבי מרדכי שבתי אייזנברגר‬ ‫צפת‪ ,‬שבת היום ‪ -‬הרה"ג ר' אריה ליבוש רייך מנהל‬ ‫שליט"א מרבני קרית צאנז ומח"ס בירורי הלכות‪,‬‬ ‫מפעל החסד הגדול שפע חיים ורחמים‪.‬‬ ‫חמישי ‪ -‬הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א‬ ‫עקב חלישות קולו של כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬קרא מרן‬ ‫ראש הכוללים במרכז התורה פעיה"ק‪ ,‬שישי ‪ -‬מרן‬ ‫שליט"א להרה"ג רבי אברהם שלמה זלמן היילפרין‬ ‫שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת‬ ‫שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה‪ ,‬וביקשו לחזור‬ ‫הבנות להר"ר בן ציון משה רייכמן מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫בקול על דברות הקודש‪ ,‬ולאחר כל קטע שאמר מרן‬ ‫אפרים יחיאל מב"ב‪ ,‬וחתן להבחל"ח הרב פאביל שר ע"ה(‪,‬‬ ‫בלחישה חזר ואמרו לקהל בקול רם‪.‬‬ ‫להר"ר יעקב מאיר כץ מפעיה"ק )ב"ר יצחק דוב מיוניאן‬ ‫סיטי‪ ,‬וח"ר זאב בורד מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר חיים מנשה רייך‬ ‫מיד לאחר ברכהמ"ז התפללו תפילת מעריב‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר יחזקאל מק‪ .‬הבעש"ט‪ ,‬וח"ר ישראל גרין‬ ‫בסוכה‪ .‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הרה"ג ר' יעקב עזרא‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר יקותיאל יהודה סוקוסבסקי‬ ‫ראטה שליט"א מנאמני בית מרן שליט"א‪ .‬ולא אמרו‬ ‫מפעיה"ק )בה"ר חנוך העניך משגיח בישיבה"ק לצעירים‬ ‫'ויהי נועם'‪ .‬והכריזו על זמן עריכת השוה"ט בשעה‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬וח"ר חיים שמחה מושקוביץ מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר‬ ‫‪ 10.00‬ובשאר ימי חוה"מ בשעה ‪ ,9.00‬ועל זמן תפילת‬ ‫אברהם יצחק הרשטיין מבית שמש )חתן הג"ר יוסף דוב‬ ‫שחרית בימי חוה"מ בשעה ‪.8.30‬‬ ‫אייזנברגר שליט"א רא"כ עיון והוראה במרכז התורה([‪ ,‬שביעי‬ ‫ועלה מרן שליט"א לסוכת ביתו והבדיל על הכוס‪,‬‬ ‫‪ -‬הרה"ח ר' יעקב נוסנצוויג גבאי בית מדרשנו שפע‬ ‫ולא בירך לישב בסוכה‪ .‬ולא אמרו 'ויתן לך'‪.‬‬ ‫חיים במאנסי‪ ,‬אחרון ‪ -‬הדומו"צ הגאון רבי הלל‬ ‫דויטש שליט"א‪ ,‬מפטיר ‪ -‬הרה"ג רבי אברהם שלמה‬ ‫ליל מוצאי שב"ק ויו"ט 'אושפיזא דיצחק'‬ ‫זלמן היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה‬ ‫בשעה ‪ 10.35‬נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫ור"מ בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק‪ ,‬הגבה‬ ‫לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין‪ .‬כשנכנס מרן‬ ‫בס"ת א' ‪ -‬הרה"ח ר' משה טורנר ממאנסי‪ ,‬גלילה ‪-‬‬ ‫שליט"א נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו'‪.‬‬ ‫הרב חנוך העניך סוקוסבסקי משגיח בישיבה"ק‬ ‫אח"כ שתה מרן שליט"א יי"ש ואיחל לחיים לקהל‪,‬‬ ‫לצעירים דברי חיים פעיה"ק‪ ,‬הגבה בס"ת ב' ‪ -‬הרה"ח‬ ‫ונטל ידיו לסעודה‪ ,‬ובצע על לחם משנה כבכל סעודת‬ ‫ר' בנימין חיים כץ מב"ב‪ ,‬גלילה ‪ -‬העסקן הרה"ח ר'‬ ‫מלוה מלכה‪.‬‬ ‫ישראל גרין מפעיה"ק‪ .‬ולא זמרו י"ה א‪-‬לי‪.‬‬ ‫מיד לאחר אכילת פרוסת המוציא הורה מרן לזמר ב'‬ ‫תפילת מוסף התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫שיר המעלות לכבוד שמחת בית השואבה כנהוג‪ ,‬ואחר‬ ‫יעקב מאיר משולם שליט"א מבית שמש ‪ -‬נכד כ"ק‬ ‫כך פתח מרן ונשא מדברות קדשו לכבוד האושפיזין‪) .‬ניתן‬ ‫מרן שליט"א‪ .‬ואמרו 'ותערב' )אע"פ שחל בשבת(‪ ,‬ולא‬ ‫להאזין לכל דברות הקודש שנשא מרן שליט"א בעת השולחנות‬ ‫זימרו בברכת כהנים‪.‬‬ ‫הטהורים בחג הסוכות ע"י מערכת קול צאנז ‪.(072/3152000‬‬ ‫אח"כ חזר מרן שליט"א לביתו‪ ,‬ועלה מרן שליט"א‬ ‫פר' בראשית · ט · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל אושפיזא דיצחק‬ ‫תרוממנה קרנות צדי"ק‬ ‫מדת הדין בדרך של השפעת חסדים ורחמים; צער הגלות מתוך שמחה על קרבת אלקים; החשת‬ ‫הגאולה בכח אות צ' בזכות יצחק אבינו‬ ‫המשורר האלו' דוד המלך ע"ה כתב בספר ולהשפיע לו שפע רב של חסדים ורחמים‪ ,‬אשר גם‬ ‫תהלים )קכא‪ ,‬א‪-‬ח(‪ ,‬שיר למעלות אשא עיני אל באופן כזה מתמלא האדם בושה וכלימה והוא בא‬ ‫ההרים מאין יבא עזרי‪ ,‬עזרי מעם ה' עושה שמים לידי הכנעה‪ ,‬כי הלא לב יודע מרת נפשו כמה הרבה‬ ‫וארץ‪ ,‬אל יתן למוט רגלך וגו'‪ ,‬ה' ישמר צאתך ובואך לחטוא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ועם כל זה‬ ‫הוא משפיע לו טובות לאין שיעור ועושה עמו חסד‬ ‫מעתה ועד עולם‪.‬‬ ‫איתא בזוה"ק )פרשת אמור‪ ,‬ח"ג דף קד‪ ,‬א(‪ ,‬שכאשר חינם‪ ,‬וזה מעורר את לבו מתוך הכנעה גדולה לשוב‬ ‫האושפיזא קדישא יצחק אבינו נכנס לסוכה ורואה אל ה'‪.‬‬ ‫זהו הרמז בכתוב )משלי ו‪ ,‬כג( ודרך חיים תוכחות‬ ‫את בני ישראל יושבים בה ומקיימים את מצוות ה'‪,‬‬ ‫הוא מברך אותם בפסוק )תהלים קיב‪ ,‬ב( גבור בארץ מוסר‪ ,‬שלפעמים הקב"ה משפיע לאדם טובה וברכה‬ ‫יהיה זרעו דור ישרים יבורך‪ .‬וטעמא בעי למה מברך ודרך חיים‪ ,‬וזה גופא הוי תוכחות מוסר להביאו‬ ‫להכנעה ולהתעוררות תשובה‪ .‬וכן נרמז בכתוב‬ ‫בפסוק זה דייקא‪.‬‬ ‫אצל האושפיזא יצחק עקידא נאמר )בראשית כד‪) ,‬תהלים צט‪ ,‬ח( א"ל נושא היית להם ונוקם על‬ ‫סג( ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וגו'‪ .‬ובעל עלילותם‪ ,‬דעל ידי שהקב"ה נושא היית להם‪ ,‬שהוא‬ ‫הטורים כתב‪ ,‬לפנות ערב ב' במסורה‪ ,‬הכא ויצא מנשא ומרומם את בני ישראל ומשפיע להם כל טוב‪,‬‬ ‫יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬ואידך )דברים כג‪ ,‬יב( בזה הוא ונוקם על עלילותם‪ .‬וכן מה שאמר דוד‬ ‫והיה לפנות ערב ירחץ במים‪ ,‬וצ"ב הרמז בזה‪ .‬והרה"ק המלך )שם קיח‪ ,‬יז‪-‬יח( לא אמות‪ ,‬שהקב"ה לא יעניש‬ ‫מריבאטיטש זצ"ל בספר קרן ישועה )מאמרי תשרי‪ ,‬במכות ויסורים המביאים לידי מיתה‪ ,‬אלא כי אחיה‪,‬‬ ‫מאמר י‪ ,‬אות יב( כתב דבא לרמז ששמחת בית השואבה שישפיע חיות וכל טוב‪ ,‬ובכך ואספר מעשה י"ה‪ .‬וכן‬ ‫בחג הסוכות היתה מתחלת במוצאי יום טוב הראשון‪ ,‬יסור יסרני י"ה על ידי אשר ולמות לא נתנני‪ ,‬כי על‬ ‫שאז הוא ליל אושפיזא דיצחק‪ .‬וזהו ויצא יצחק וגו' ידי שישפיע לי חיות ולא מיתה ויסורים‪ ,‬אבוא לידי‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬היינו ליל אושפיזא דיצחק בחג הסוכות‪ ,‬הכנעה ויסורי הנפש ולחרטה על כל החטאים‪.‬‬ ‫בזה מבואר מה שאמרו חז"ל במדרש )מדרש אגדה‪,‬‬ ‫אז והיה לפנות ערב ירחץ במים‪ ,‬רומז לשמחת ניסוך‬ ‫בראשית א‪ ,‬א( מתחילה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫המים בבית המקדש עיי"ש‪.‬‬ ‫העולם במדת הדין‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים‬ ‫‪ -‬תפילתו של יצחק אבינו שמדת הדין תבוא‬ ‫הקדים מדת הדין ושתפה למדת הרחמים‪ .‬דמתחילה‬ ‫באופן של השפעת חסדים ורחמים ‪-‬‬ ‫נקדים מספה"ק ייטב לב )פרשת חיי‪ ,‬ד"ה א"י על פי עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין‪ ,‬היינו‬ ‫מה; ועי' פרשת פנחס‪ ,‬ד"ה א"י השיב; פרשת ואתחנן‪ ,‬ד"ה באופן שיעניש את החוטאים בעונשים קשים ומרים‬ ‫עוד יתפרש ואתחנן( שביאר המסורה על פי הנודע בפועל ממש על ידי צרות ופורענויות‪ ,‬ואולם כשראה‬ ‫מספרים הקדושים )עי' תולדות יעקב יוסף‪ ,‬פרשת בא‪ ,‬שאין העולם מתקיים באופן כזה‪ ,‬שיתף מדת‬ ‫אות יא בשם הבעש"ט; דברי חיים‪ ,‬פרשת וישלח‪ ,‬ד"ה ויקרא הרחמים במדת הדין‪ ,‬רצ"ל שמדת הדין תבוא על ידי‬ ‫לו אל; ייטב פנים‪ ,‬אבני זכרון‪ ,‬אות כה בשם המגיד השפעת חסדים מצד מדת הרחמים‪ ,‬שזה יביא את‬ ‫ממעזריטש; שם‪ ,‬שפת הים‪ ,‬אות כג( שלפעמים הקב"ה האדם לידי הכנעה וחרטה על מעשיו‪.‬‬ ‫ענין זה פעל יצחק אבינו‪ ,‬דאף שהיה משורש מדת‬ ‫מעורר את האדם לתשובה על עוונותיו על ידי‬ ‫שמביא עליו עונשים ויסורים רח"ל במטרה להכניע הדין והגבורה )זוה"ק‪ ,‬פרשת לך‪ ,‬ח"א דף צו‪ ,‬א( רצה‬ ‫את לבבו ולגרום לו להטיב את דרכיו‪ ,‬אך יש פעמים שתבא מדת הדין בשיתוף מדת הרחמים‪ ,‬ולכן ויצא‬ ‫שמעוררו לתשובה על ידי שמרבה להטיב עמו יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬שיצא להתפלל על‬ ‫פר' בראשית · י · תשפ"ז‬ ‫השכינה כנגדו שנאמר )איכא ב‪ ,‬יט( קומי רוני בלילה‬ ‫בני ישראל בזמן הגלות המכונה ערב‪ ,‬וביקש והעתיר‬ ‫וגו' נוכח פני ה'‪ ,‬ואם כן שש אנכי על אשר עם כל‬ ‫בעדם שיתקיים בהם והיה לפנות ערב ירחץ במים‪,‬‬ ‫זאת קרוב אני עתה אל השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫שבזמן הגלות ידונו אותם במדת הרחמים‪ ,‬כי מים‬ ‫על פי זה פירש הישמח משה זי"ע את הפסוק‬ ‫מורה על חסדים )זוה"ק‪ ,‬פרשת תרומה‪ ,‬ח"ב דף קעה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫)איכה ב‪ ,‬יט( קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי‬ ‫וכן נרמז בכתוב )שמואל ב כב‪ ,‬יז( ישלח ממרום יקחני‬ ‫כמים לבך נכח פני ה'‪ .‬כי תיבת רוני הוא לשון משותף‬ ‫ימשני ממים רבים‪ ,‬שהקב"ה יקרב ויקח אותנו אליו‬ ‫הן לבכי כמשמעו‪ ,‬והן לשמחה על דרך הכתוב )ישעיה‬ ‫על ידי מים רבים‪ ,‬היינו בכח ריבוי מדת החסד הנרמז‬ ‫יב‪ ,‬ו( צהלי ורני‪ ,‬וכן )זכריה ב‪ ,‬יד( רני ושמחי בת ציון‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬שישפיע לנו כל מילי דמיטב וכך יתעורר‬ ‫ורמז יש בזה שגם הבכי על חורבן בית המקדש צריך‬ ‫לבבנו לשוב אליו באמת‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫להיות ברנה ושמחה‪ ,‬כי בכל זאת אנו נכח פני ה'‪,‬‬ ‫על פי דבריו יבואר שכאשר נכנס יצחק אבינו אל‬ ‫שהשי"ת נמצא אתנו בגלותנו‪ ,‬ולולא שיצא המלך‬ ‫הסוכה הוא מברך את היושבים שם‪ ,‬גבור בארץ יהיה‬ ‫מארמונו אימתי היו אנשים פשוטים יכולים להתקרב‬ ‫זרעו‪ ,‬מורה על גבורות מצד מדת הדין‪ ,‬והיינו דגם‬ ‫אל ה' ולקבל את פני המלך‪.‬‬ ‫כאשר לא יהיו מעשיהם כהוגן ויהיו ראויים לגבורות‬ ‫בדרך זו מפרש בייטב לב שם את הפסוק )ישעיה‬ ‫ועונשים ח"ו כדי להכניע לבבם לתשובה‪ ,‬יהא זה‬ ‫סו‪ ,‬י( שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה‪ ,‬דאף‬ ‫באופן של דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו‬ ‫שאנו מצווים להתאבל על חורבן ירושלים ולהצטער‬ ‫וצדקתו עומדת לעד‪ ,‬שהקב"ה ישפיע להם כל טוב‬ ‫בגלות השכינה‪ ,‬אף על פי כן שישו איתה משוש על‬ ‫בעושר וכבוד ונחת מצאצאיהם‪ ,‬וכך יתעורר לבבם‬ ‫הקירבה היתירה שאפשר להגיע בזמן הגלות‪ ,‬וגם‬ ‫לתשובה מתוך חרטה והכנעה מתוך רוב הטובה‪.‬‬ ‫בשעת האבלות צריכים להיות בששון ושמחה כי ה'‬ ‫*‬ ‫שוכן בינינו‪.‬‬ ‫‪ -‬הצער על החורבן מתוך שמחה על שהשי"ת‬ ‫בזה מבאר המסורה‪ ,‬ויצא יצחק לשוח בשדה‬ ‫נמצא אתנו ‪-‬‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬שיצחק אבינו בכה והתאבל כשחזה את‬ ‫עוד איתא בספה"ק ייטב לב )פרשת חיי‪ ,‬ד"ה ויצא‬ ‫חורבן בית המקדש כשיתקיים הכתוב )ירמיה כו‪ ,‬יח(‬ ‫יצחק( לבאר המסורה באופן אחר‪ ,‬על פי מה ששמע‬ ‫ציון שדה תחרש‪ ,‬וזה יהיה לפנות ערב שרומז על‬ ‫מזקנו בעל ישמח משה זי"ע )עי' ייטב פנים‪ ,‬מאמר יפה‬ ‫הגלות‪ ,‬אמנם גם הבכי והצער היה באופן של ויצא‬ ‫עינים‪ ,‬אות יח; שם‪ ,‬אבני זכרון‪ ,‬אות יא( דבעת שעמד על‬ ‫יצחק היינו לשון צחוק ושמחה )עי' רש"י‪ ,‬בראשית כא‪,‬‬ ‫מחקר דרכי החסידים והוטבו בעיניו‪ ,‬עלה בלבו‬ ‫ו(‪ ,‬וכן והיה לפנות ערב ירחץ במים‪ ,‬אין והיה אלא‬ ‫קושיא על כך שמדרכי החסידים לשמוח תמיד‪ ,‬והרי‬ ‫לשון שמחה )ב"ר מב‪ ,‬ג(‪ ,‬דבד בבד עם הצער‬ ‫מבואר בשו"ע )אורח חיים א‪ ,‬ג( ראוי לכל ירא שמים‬ ‫והאבילות על החורבן צריכים להיות שרויים‬ ‫שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש‪ .‬וכשנסע‬ ‫בשמחה על שבזמן הזה יכולים לזכות יותר לקרבת‬ ‫לקבל פני רבו הקדוש מלובלין זי"ע‪ ,‬שאל אותו רבו‬ ‫אלקים‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫תיכף בבואו‪ ,‬מדוע פניכם כחושים היום‪ ,‬הן אמת‬ ‫‪ -‬שמחה בחג הסוכות הרומז לגלות כי אנו זוכים‬ ‫שכתוב בשו"ע ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג‬ ‫להיות בצל א"ל ‪-‬‬ ‫על חורבן בית המקדש‪ ,‬אבל כבר אמר החכם צהלה‬ ‫על פי דבריו מבואר הענין שחג הסוכות הוא זמן‬ ‫בפני ואבלי בלבי )עי' חובות הלבבות‪ ,‬שער הפרישות פרק‬ ‫שמחתנו‪ ,‬ונצטווינו בו )ויקרא כג‪ ,‬מ( ושמחתם לפני ה'‬ ‫ד(‪ ,‬הן תאמינו לנו כי אנחנו אומרים תיקון חצות‬ ‫אלקיכם שבעת ימים‪ ,‬כי איתא במדרש )פסיקתא דרב‬ ‫בבכיה והספד ועם כל זה הכל בשמחה‪ ,‬שכך למדנו‬ ‫כהנא‪ ,‬פסקא כט‪ ,‬ד"ה באספך( שהיציאה לסוכה רומז‬ ‫הרה"ק הרבי ר' שמעלקא זי"ע‪ ,‬על פי משל למלך‬ ‫ליציאה לגלות עיי"ש‪ ,‬וכן אומרים ביהי רצון‬ ‫שנשבה למרחקים ועמד לפוש אצל אחד מאוהביו‪,‬‬ ‫כשנכנסים לסוכה‪ ,‬ובצאתי מביתי החוצה וכו' יחשב‬ ‫וכראותו את המלך בשביה הלך ובכה מאין הפוגות‪,‬‬ ‫לי זאת כאילו הרחקתי נדוד וכו'‪ .‬ובא להורות לנו‬ ‫ועם כל זה שמח כי המלך מתאכסן אצלו‪ .‬והנמשל‬ ‫דגם בזמן שאנו נמצאים בגלות ארוכה קשה ומרה‪,‬‬ ‫מובן‪ ,‬כי באותה שעה שבוכה על חורבן בית המקדש‪,‬‬ ‫פר' בראשית · יא · תשפ"ז‬ ‫אברהם‪ ,‬אם אחזיר הה"א לא אהיה אב המון גוים‬ ‫והסוכה היא בחינת סוכת דוד הנופלת‪ ,‬מכל מקום‬ ‫)בראשית יז‪ ,‬ד(‪ ,‬ויעקב אמר‪ ,‬אם אתן היו"ד ישאר עקב‪.‬‬ ‫צריכים אנו להיות בשמחה על כך שאנו זוכים‬ ‫ויצחק הסכים מיד לתת אות משמו‪ ,‬דמעיקרא היה‬ ‫לחסות בצילא דמהימנותא צילא דקוב"ה ושכינתיה‬ ‫נקרא ישחק וכדכתיב )תהלים קה‪ ,‬ט( ושבועתו לישחק‪,‬‬ ‫)זוה"ק‪ ,‬פרשת אמור‪ ,‬ח"ג דף קג‪ ,‬א(‪ ,‬ובבחינה האמורה‬ ‫שכן עיקר שמו היה על שם השחוק )עיין רש"י בראשית‬ ‫שהמלך נמצא אתנו בזמן הגלות‪ ,‬ועל הדבר הזה‬ ‫כא‪ ,‬ו( שהרבה שחוק היה בעולם‪ ,‬והוא נתן האות ש'‬ ‫בוודאי צריכים אנו לשוש ולשמוח‪.‬‬ ‫ולקח תחתיו האות צ'‪ ,‬שההפרש ביניהם הוא רד"ו‪,‬‬ ‫‪ -‬הקדמת גאולת מצרים בזכות יצחק אבינו‬ ‫וכך פעל שיהיו בני ישראל במצרים רק רד"ו שנים‬ ‫שמסר אות ש' משמו ‪-‬‬ ‫בלבד ולא ארבע מאות‪ ,‬עד כאן דברי המדרש‪.‬‬ ‫עוד נקדים מה שכתכ זקה"ק זי"ע בישמח משה‬ ‫לכן קודם רדת יעקב מצרימה רצה לעורר את‬ ‫)פרשת ויגש‪ ,‬ד"ה ויזבח זבחים; פרשת שמות‪ ,‬ד"ה ומקודם‬ ‫זכותיה דיצחק עקידא‪ ,‬ועל כן ויזבח זבחים לאלקי‬ ‫אקדים ליישב(‪ ,‬דאיתא במדרש )עי' ילקוט‪ ,‬פרשת לך‪ ,‬רמז‬ ‫אביו יצחק דייקא‪ ,‬כי ראה ברוח קדשו שבני ישראל‬ ‫סד; פרדר"א‪ ,‬פרק מז( שבאותיות הכפולות מנצפ"ך‬ ‫יקדימו לצאת ממצרים בזכות אביו יצחק‪ ,‬שהוא‬ ‫נגאלו ישראל‪ ,‬גאולת מצרים היתה בשורש אות פ'‬ ‫עורר את קיצור הגזירה הקדומה שהיתה עליהם של‬ ‫כדכתיב )שמות ד‪ ,‬טז( פקד פקדתי‪ ,‬הגאולות של‬ ‫ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה )בראשית טו‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫גליות בבל מדי ויון היו בשורש האותיות כ' מ' ונ'‪,‬‬ ‫והשי"ת אמר לו אז ליעקב אבינו )שם מו‪ ,‬ג‪-‬ד( אנכי‬ ‫והגאולה העתידה תהיה באות צדי"ק כדכתיב )זכריה‬ ‫הא"ל אלקי אביך אל תירא מרדה מצרימה‪ ,‬כי אכן‬ ‫ו‪ ,‬יב( צמח אצמיח וגו' עיי"ש‪ .‬ועל פי זה פרשו צדיקים‬ ‫בזכות יצחק אביך יצאו בני ישראל ממצרים לאחר‬ ‫)עי' קדושת לוי‪ ,‬ליקוטים‪ ,‬ד"ה מכנף הארץ; מדבר קדמות‪,‬‬ ‫רד"ו שנים‪ ,‬ואנכי אעלך גם עלה עוד קודם שיבוא‬ ‫מערכת מ‪ ,‬אות מז בשם הרר"ש מאוסטרופולא זי"ע( הכתוב‬ ‫העת‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫)ישעיה כד‪ ,‬טז( מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק‪,‬‬ ‫‪ -‬כימי צאתך מארץ מצרים בזכות יצחק אראנו‬ ‫דמד' אותיות הכפולות מכנ"ף‪ ,‬כבר זמירות שמענו‬ ‫נפלאות בגאולה העתידה ‪-‬‬ ‫בגאולות שהיו בעבר‪ ,‬אולם צבי לצדיק‪ ,‬צבי הוא‬ ‫נמצא שגאולת מצרים לא היתה על ידי האות פ'‬ ‫לשון רצון כמו שאומרים )בפיוט אקדמות( צבי ורגיג‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא גם על ידי האות צ' שקבל יצחק אבינו‬ ‫וחמיד‪ ,‬והיינו שאנו חומדים ומשתוקקים לגאולה‬ ‫תמורת האות ש' שנתן משמו‪ ,‬אלא שבמצרים היתה‬ ‫העתידה שתהא באות צדי"ק‪.‬‬ ‫הגאולה על ידי האות פ' באיתגלייא ואות צ'‬ ‫אמנם נראה מזה שגאולת מצרים והגאולה‬ ‫באיתכסיא‪ ,‬כי עדיין לא היה העת והעונה של והיה‬ ‫העתידה אינם שוים‪ ,‬כי בעת צאתם מארץ מצרים‬ ‫ה' למלך על כל הארץ ושיראו וידעו כולם כי ה' הוא‬ ‫היתה הגאולה באות פ'‪ ,‬ואילו הגאולה העתידה‬ ‫האלקים‪ ,‬ואילו בגאולה העתידה תהיה האות צ'‬ ‫להיות במהרה בימינו תהיה על ידי האות צ'‪ ,‬ואם כן‬ ‫בגלוי‪ ,‬וכפי שאמר הנביא )זכריה ט‪ ,‬ט( צדיק ונושע‪,‬‬ ‫קשה על הפסוק )מיכה ז‪ ,‬טו( כימי צאתך מארץ‬ ‫ולכן דרשו זאת מהפסוק צמח אצמיח‪ ,‬דאז יתגלה‬ ‫מצרים אראנו נפלאות‪ .‬וביאר על פי דברי החיד"א‬ ‫לעין כל שהגאולה היא על ידי אות צ'‪.‬‬ ‫זי"ע בספרו פני דוד )פרשת ויגש‪ ,‬אות א‪ ,‬ד"ה ואף גם‬ ‫וזהו הרמז בכתוב‪ ,‬כימי צאתך מארץ מצרים‬ ‫זאת; ראש דוד‪ ,‬פרשת שלח‪ ,‬ד"ה ובזה אפשר לתת( לבאר‬ ‫אראנו נפלאות‪ ,‬שהגאולה העתידה תהיה באות צ'‬ ‫הענין דכאשר ירד יעקב אבינו מצרימה כתיב‬ ‫כמו בגאולת מצרים‪ ,‬אלא שאז יהיה זאת באופן של‬ ‫)בראשית מו‪ ,‬א( ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק‪ ,‬ולא‬ ‫אראנו נפלאות‪ ,‬שיראו זאת באיתגלייא‪ .‬ונרמז‬ ‫הזכיר את זקנו אברהם אבינו‪ ,‬ואילו לעיל בפרשת‬ ‫בקרא )תהלים עה‪ ,‬יא( וכל קרני רשעים אגדע‪,‬‬ ‫וישלח )לב‪ ,‬י( נאמר‪ ,‬ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם‬ ‫שכאשר יכלה השי"ת את כוחות הרע והסטרא‬ ‫ואלקי אבי יצחק וגו'‪.‬‬ ‫אחרא ויבוער רוח הטומאה מן הארץ‪ ,‬ויקויים יעוד‬ ‫אלא דאיתא במדרש )הובא בספר דרוש שמואל‪,‬‬ ‫הכתוב )עובדיה א‪ ,‬כא( ועלו מושיעים בהר ציון‬ ‫פרשת תולדות( שאמר הקב"ה לאבות‪ ,‬יתן אחד מכם‬ ‫לשפוט את הר עשו‪ ,‬אזי תרוממנה קרנות צדי"ק‪,‬‬ ‫אות אחת משמו ואני אדלג על הקץ במצרים‪ ,‬והשיב‬ ‫פר' בראשית · יב · תשפ"ז‬ ‫הגאולה העתידה יהיו באות צ'‪ ,‬נמצא שהאות צ'‬ ‫שתבוא הגאולה על ידי האות צ'‪ ,‬ויתגדל ויתקדש‬ ‫מורה על רחמים וחסדים‪ ,‬והנה מים עולה בגימטריא‬ ‫שמיה רבא‪ ,‬עכתודה"ק בתוספת ביאור‪.‬‬ ‫צ'‪ ,‬ולכן נכתב מים בשלימות‪ ,‬ואילו מתיבת אש‬ ‫על פי דרכו יש לומר עוד‪ ,‬דכמו שהחשת גאולת‬ ‫נשאר רק האות ש' בלבד‪ ,‬שאות זו נתן יצחק אבינו‬ ‫מצרים היתה בזכותו של יצחק אבינו‪ ,‬כך יהיה גם‬ ‫משמו תחת האות צ'‪ ,‬ובכך נעשה המתקה של מדת‬ ‫לעתיד בגאולה השלימה‪ ,‬כדאיתא בגמרא )שבת פט‪,‬‬ ‫הדין במדת הרחמים‪.‬‬ ‫ב(‪ ,‬א"ר יונתן מאי דכתיב )ישעיה סג‪ ,‬טז( כי אתה אבינו‬ ‫רמז לזה היה מתחיל מעמד שמחת בית השואבה‬ ‫כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו‬ ‫בבית המקדש עבור מצות ניסוך המים‪ ,‬דייקא‬ ‫גואלנו מעולם שמך‪ ,‬לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה‬ ‫במוצאי חג הראשון שהוא אושפיזא דיצחק‪ ,‬כי הלא‬ ‫לאברהם אבינו בניך חטאו לי‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע ימחו‬ ‫הוא לקח לעצמו את האות צ' העולה כמנין מים‪,‬‬ ‫על קדושת שמך‪ ,‬אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער‬ ‫והעביר את האות ש'‪ ,‬בכדי להחיש את גאולת‬ ‫גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו‪ ,‬אמר ליה בניך‬ ‫ישראל ממצרים‪ ,‬וכן לעתיד לבא יכניס עצמו בעובי‬ ‫חטאו‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך‪ ,‬אמר‬ ‫הקורה עבור גאולתם של ישראל‪ ,‬ובכך השפיע‬ ‫לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה‪ ,‬אמר לו ליצחק בניך‬ ‫שמחה וחסד לכלל ישראל‪.‬‬ ‫חטאו‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך וכו'‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫וביותר יבואר על פי מה שכתב בידי משה על‬ ‫חטאו‪ ,‬כמה שנותיו של אדם שבעים שנה‪ ,‬דל עשרים‬ ‫המדרש )ב"ר נט‪ ,‬ד"ה ר"י אמר בן יומו( דהא דויצא יצחק‬ ‫דלא ענשת עלייהו וכו'‪ ,‬אם אתה סובל את כולם מוטב‬ ‫לשוח בשדה‪ ,‬שאז קידש יצחק את רבקה‪ ,‬היה ביום‬ ‫ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך וכו'‪.‬‬ ‫ב' של חג הסוכות‪ ,‬והחשבון עולה יפה‪ ,‬כי יצחק‬ ‫נמצאנו למדים שלעתיד לבא יהיה יצחק אבינו‬ ‫אבינו נעקד ביום הכיפורים כמו שאומרים בפייט‬ ‫היחידי אשר יכנס בעובי הקורה ללמד זכות על בני‬ ‫ביום כיפור )ועי' ריקאנטי‪ ,‬פרשת וירא‪ ,‬ד"ה ויקרא אברהם(‪,‬‬ ‫ישראל וימסור נפשו עבורם ויקבל על עצמו את‬ ‫ולאחר העקידה שב לביתו דרך שלשת ימים כמו‬ ‫חטאיהם אשר חטאו‪ .‬ואף זה הוא בגדר כימי צאתך‬ ‫שהיה בהליכתם שנאמר )בראשית כב‪ ,‬ד( ביום‬ ‫מארץ מצרים אראנו נפלאות‪ ,‬דכשם שביציאת‬ ‫השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום‬ ‫מצרים הכניס יצחק אבינו עצמו בעובי הקורה לקצר‬ ‫מרחוק‪ ,‬ונמצא שבא לביתו מן העקידה ביום י"ג‬ ‫הגזירה שתהיה רק רד"ו שנים על ידי שהעניק האות‬ ‫תשרי‪ ,‬וכתב רש"י )שם כב‪ ,‬כ( שבאותו היום נתבשר‬ ‫ש' משמו ולקח חלף זה אות צ'‪ ,‬כן לעתיד לבוא ילמד‬ ‫לו שנולד בת זוגו רבקה‪ .‬ואיתא במסכת סופרים )פרק‬ ‫זכות על בני ישראל ויפעל את הישועה העתידה‬ ‫כא‪ ,‬הלכה ט( שהיתה רבקה בת שלש שנים ושלשה‬ ‫לבוא במהרה בימינו‪.‬‬ ‫ימים כשבא אליעזר‪ ,‬והיינו יום ט"ז תשרי‪ .‬ודרשו‬ ‫‪ -‬שמחת בית השואבה לניסוך המים בליל‬ ‫חז"ל )סנהדרין צה‪ ,‬א( על מה שאמר אליעזר )בראשית‬ ‫אושפיזא דיצחק ‪-‬‬ ‫כד‪ ,‬מב( ואבא היום אל העין‪ ,‬היום יצאתי והיום‬ ‫אמרו חז"ל )חגיגה יב‪ ,‬א(‪ ,‬שמים נוטריקון אש מים‪,‬‬ ‫באתי‪ ,‬מכאן שקפצה לו הארץ‪ .‬נמצא דאותו היום‬ ‫והיינו דבחינת שמים הוא שילוב אש המורה על‬ ‫שקידש יצחק את רבקה בהיותו בשדה היה ט"ז‬ ‫דינים )זוה"ק‪ ,‬פרשת צו‪ ,‬ח"ג דף לד‪ ,‬א( ומים המורים על‬ ‫תשרי שהוא יום שני של סוכות עכ"ד‪.‬‬ ‫חסדים ורחמים )שם‪ ,‬פרשת תרומה‪ ,‬ח"ב דף קעה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫וזהו הרמז במסורה‪ ,‬דהמאורע של ויצא יצחק‬ ‫ואיתא בספרים הק' )עי' זרע יצחק‪ ,‬אבות ה‪ ,‬יז בשם ספר‬ ‫לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬היה בעידנא דחדוותא‬ ‫הקנה(‪ ,‬דלכאורה אם שמים מורה על שילוב אש עם‬ ‫של חג הסוכות‪ ,‬בו ביום אשר והיה לפנות ערב‬ ‫מים‪ ,‬הרי היה צריך להיקרא אשמים ולא שמים‪.‬‬ ‫ירחץ במים‪ ,‬רומז למצות ניסוך המים שהתחיל‬ ‫וביארו דכיון שאש מורה על מדת הדין לכן לא נרמז‬ ‫באותו לילה של חג הסוכות זמן שמחתנו )ועי' חמרא‬ ‫תיבת אש במלואו כדי שלא יהיה בתוקפו‪ ,‬ונשאר רק‬ ‫טבא‪ ,‬פרשת חיי‪ ,‬ד"ה ויברך(‪ .‬וביום זה הזמן מסוגל‬ ‫אות ש' של אש‪ ,‬יחד עם תיבת מים המורים על חסד‬ ‫לעורר את הגאולה השלימה בזכותו של יצחק אבינו‬ ‫שזה נכתב בשלימות‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שיצא לשוח ולהתפלל על גלות ישראל ועל מה‬ ‫ויש להוסיף על זה‪ ,‬דכיון שגם גאולת מצרים וגם‬ ‫פר' בראשית · יג · תשפ"ז‬ ‫בוודאי נזכה להחיש את גאולת ישראל כמו שהיה‬ ‫שנתקיים ציון שדה תחרש‪ ,‬וכשם שהחיש את גאולת‬ ‫בגאולת מצרים‪ ,‬ובכך נהיה סמוכים ובטוחים‬ ‫מצרים כן יחיש את הגאולה הקרובה‪.‬‬ ‫שיקויים בנו אל יתן למוט רגלך‪ ,‬היינו בדור האחרון‬ ‫זהו שאמר דוד המלך ע"ה‪ ,‬מאין יבא עזרי‪ ,‬היינו‬ ‫של עקבתא דמשיחא שהוא בחינת רגלים )עי' ליקוטי‬ ‫היאך נזכה לעזרה וישועה מן השמים‪ ,‬עזרי מעם ה'‬ ‫תורה‪ ,‬ישעיה‪ ,‬ד"ה בלע המות(‪ ,‬כי כמו שיצחק אבינו‬ ‫עושה שמים וארץ‪ ,‬רומז לתיבת שמים שהוא‬ ‫מסר נפשו עבור ישראל בגאולת מצרים‪ ,‬כן ה' ישמר‬ ‫נוטריקון אש מים‪ ,‬ומתיבת אש נשאר רק האות ש'‬ ‫צאתך ובואך מעתה ועד עולם‪ ,‬היינו בגאולה‬ ‫יחד עם תיבת מים שנכתב בשלימות ומורה על‬ ‫העתידה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ההמתקה של יצחק אבינו‪ ,‬ובזכותו של יצחק עקידא‬ ‫‪‬‬ ‫כולם מלאים בשנאת ישראל מי בגלוי ומי בסתר‪ ,‬ישר‬ ‫בסיום דברות הקודש הביאו הדגים‪ ,‬ולאחמ"כ זימר‬ ‫ובעקיפין‪ ,‬ובכל מיני אופנים‪.‬‬ ‫מרן שליט"א אתקינו סעודתא ג"פ ומזמור לדוד‪ .‬אח"כ‬ ‫והמשיך מרן שליט"א בניגון 'קול צהלה ורינה' וכו'‪.‬‬ ‫הביאו מרק בארש"ט‪ ,‬בשר ובשר בהמה‪ .‬אח"כ שתה‬ ‫מרן שליט"א רביעית יין‪ ,‬ואיחל לחיים להקהל‪ ,‬אח"כ‬ ‫אח"כ העלו על השולחן קוגלעך ופירות לכבוד‬ ‫הכריז הרב בערל שטמר את שמות המעמידים שמחת‬ ‫האושפיזין‪ ,‬וחילקו לכל הקהל‪ .‬בברכהמ"ז על הכוס‬ ‫יו"ט לרגל האושפיזין ולרגל האושפיזין של צאצאיהם‪.‬‬ ‫התכבד הרב הראשי הגאון רבי קלמן בר שליט"א‪ .‬בסיום‬ ‫עברו קהל האורחים לברכת שלום וא גוט'ן מועד‪.‬‬ ‫מקהלת המשוררים זימרו הזמירות למוצש"ק‪,‬‬ ‫ואחר כך המשיכו בעוד ניגוני שמחה ויו"ט בליווי כלי‬ ‫יום ראשון‪ ,‬א' דחוה"מ סוכות ט"ז תשרי‬ ‫שיר וזמר‪ ,‬כאשר כל הקהל פיזז ורקד ברוב שמחה‬ ‫תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בסוכה‬ ‫וחדווה לכבוד שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫הגדולה‪ .‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הגה"צ רבי מאיר‬ ‫כשזימרו 'קול צהלה ורינה' אמר מרן שליט"א‪:‬‬ ‫משולם שליט"א‪ .‬וזימרו כנהוג ב'מזמור לתודה'‪,‬‬ ‫יל"ב מאמר הפייטן 'קול צהלה ורינה שפתינו אז‬ ‫'ישתבח' מ'א"ל מלך'‪ ,‬וביוצר אור 'כולם אהובים'‪ ,‬ו'את‬ ‫תרננה אנא ה' הושיעא נא אנא ה' הצליחה נא'‪ ,‬והרי‬ ‫שם'‪ ,‬וכן היה הסדר בכל יום‪.‬‬ ‫אנו מבקשים כבר עתה על זאת‪.‬‬ ‫וי"ל בכוונת המשורר‪ ,‬דלפני ביאת המשיח יבואו‬ ‫לאחר חזרת הש"ץ נכנס מרן שליט"א לביתו‬ ‫עם בני ישראל להכרה לדעת כי אין לנו להשען אלא‬ ‫לכמה רגעים‪ ,‬ואח"כ יצא לסוכה הגדולה הסמוכה‬ ‫על אבינו שבשמים‪ ,‬ולא יהיה עוד מי שירמה עצמו‬ ‫למעון הקודש‪ ,‬ואחז בידו סט אחד מהלולב‬ ‫להשען ולסמוך על איש פלוני או נשיא פלוני‬ ‫והקופסא של האתרוגים‪.‬‬ ‫שיעזרוהו‪ ,‬ובהגיע העת שבאים להכרה זו‪ ,‬הרי שמזה‬ ‫מרן שליט"א אמר התפילה קודם נטילת לולב‬ ‫לבד יתמלא האדם שמחה גילה ורינה‪.‬‬ ‫מהסידור 'תפילה ישרה' בדמעות שליש‪ ,‬וקודם‬ ‫במהלך השנים האחרונות לימדו אותנו מן השמים‬ ‫שבירך הברכה בדק את הלולבים בראשיהם וכן את‬ ‫והביאו אותנו להכרה זו שלא נרמה עצמנו כאותם‬ ‫שאר המינים‪ ,‬ופתח הקופסא ובו ג' אתרוגים‪ ,‬והכינם‬ ‫השוטים שדימו לסמוך על נשיא פלוני וכדו'‪ ,‬והראו לנו‬ ‫שיהיו מוכנים לנטילה‪.‬‬ ‫בזה בחוש כי אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים‪.‬‬ ‫ונטל מרן שליט"א הלולב והאתרוג ובירך על‬ ‫וזהו קול צהלה ורינה‪ ,‬וטעם הדבר אשר שמחים‬ ‫נטילת לולב ושהחיינו‪ ,‬בהתלהבות רבתי ובדביקות‬ ‫אנו בגיל ורנן כל כך‪ ,‬כי שפתינו אז תרננה רצ"ל‬ ‫עצומה‪ ,‬ובשעת הברכה הפריד האתרוג מהלולב‬ ‫שיודעים אנו שצריכים אנו לבקש אנא ה' הושיעא נא‬ ‫כנהוג‪ ,‬ופניו להבים בדביקות עילאה‪.‬‬ ‫אנא ה' הצליחה נא‪ ,‬כי אין לנו להשען אלא על השי"ת‬ ‫סדר הנענועים היה כשי' הט"ז בסי' תרנ"א ומובא‬ ‫לבדו‪ ,‬וכשבאים להכרה זו הרי שזה השמחה הגדולה‬ ‫בבאר היטב ס"ק י"ח )הולכה גדולה וג' הולכות קטנות‬ ‫ביותר שיכול להיות‪ ,‬כי בוודאי לא יחסר לנו מאומה‪,‬‬ ‫והבאה‪ ,‬אח"כ עוד שני הולכות והבאות גדולות(‪ ,‬ושוב נטל‬ ‫ונזכה לישועה השלימה‪.‬‬ ‫עם עוד אתרוג‪ ,‬וסדר הנענועים היו ג' הולכות‬ ‫בדורנו יכולים להווכח באמיתות הדבר‪ ,‬במה‬ ‫והבאות בכל צד‪ ,‬כמובא במג"א ובדה"ח )יעויין בשעה"צ‬ ‫שאמר הנביא )עפ"י ירמי' ל‪ ,‬יא( בכל העמים אעשה כלה‪,‬‬ ‫סי' תרנ"א סקנ"ח(‪ ,‬ובעוד אתרוג רק בנענוע בלא‬ ‫דהנה בדורות עברו לא הבינו הדבר‪ ,‬דהא בוודאי לא‬ ‫הולכות והבאות‪.‬‬ ‫חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא )ברכות ה‪ ,‬ב(‪ ,‬ומפני‬ ‫כשסיים מרן עברו רק אורחי חו"ל ובחורי חו"ל‬ ‫מה יתחייבו כליה מי שלא הרע לישראל‪ .‬אכן כהיום‬ ‫הלומדים בישיבה"ק וכן תלמידי ישיבת היכל התורה‬ ‫רואים היאך שכל הגוים מקצה העולם ועד קצהו‬ ‫פר' בראשית · יד · תשפ"ז‬ ‫פעיה"ק לברך על הד' מינים של כ"ק מרן שליט"א‬ ‫)אצל הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪,‬‬ ‫ואצל הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א(‪ ,‬כאשר מרן‬ ‫שליט"א יושב על מקומו ומאזין לברכות ועונה אמן‪.‬‬ ‫אח"כ נכנס מרן שליט"א להיכל המתיבתא לאמירת‬ ‫הלל והושענות‪ ,‬כשהד' מינים בידו‪ ,‬והתחיל באמירת‬ ‫ההלל אצל מקומו לפני התיבה בהתלהבות רבה על אף‬ ‫גודל חולשת גופו‪ .‬בהלל זמרו הקטעים‪' :‬שובו נפשי'‪,‬‬ ‫'לך אזבח'‪' ,‬הללו'‪' ,‬יאמר נא ישראל'‪' ,‬פתחו לי' 'אנא ה''‪.‬‬ ‫סדר הנענועים בהלל‪ :‬בהודו קמא ובאנא ה' עשה מרן‬ ‫הנענועים באריכות כפי שי' הט"ז הנ"ל‪ .‬בהודו בתרא‬ ‫עשה יותר במהירות וכשי' המחבר הנ"ל‪.‬‬ ‫אחר כך התחיל מרן שליט"א באמירת ההושענות‬ ‫לפני התיבה פסוק בפסוק‪ ,‬ובסיום זימר מרן קדיש‬ ‫תתקבל )ולא הש"ץ של תפילת שחרית(‪.‬‬ ‫תפילת מוסף התפלל לפני העמוד ‪ -‬הגאון רבי‬ ‫שמואל ייגר שליט"א דומו"צ לדיני ממונות ורא"כ‬ ‫חושן משפט במרכז התורה‪.‬‬ ‫לאחר התפילה עלה מרן שליט"א לסוכת ביתו‪,‬‬ ‫ונטל ידיו לסעודת היום )וכן היה בכל יום(‪ .‬בסעודה‬ ‫זימר מרן שליט"א הפיוטים האדיר בשמי עליות )מה‬ ‫שדלגו ביוה"כ בשחרית‪ ,‬וכן בכל יום(‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 7.10‬התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה‬ ‫בבית התפילה שבביתו נאו"ק‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪-‬‬ ‫הבה"ח בנש"ק מורינו שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ‬ ‫אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‪ .‬בזמן ר"ת התפללו‬ ‫ערבית‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הבה"ח בנש"ק אשר‬ ‫ישעי' נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‪.‬‬ ‫ליל ג' דסוכות 'אושפיזא דיעקב'‬ ‫בשעה ‪ 9.40‬נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין‪ ,‬מרן שליט"א‬ ‫נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו'‪ .‬אח"כ‬ ‫זימרו המשוררים ב' שיר המעלות‪ .‬בסיום פתח מרן‬ ‫שליט"א בדברות קדשו משך שעה ארוכה‪.‬‬ ‫לאחר התורה שתה מרן שליט"א יי"ש‪ ,‬ואיחל‬ ‫לחיים לקהל‪ .‬ונטל ידיו לסעודה ובצע על חלה‪,‬‬ ‫והביאו דגים‪ ,‬בשר‪ ,‬בשר בהמה ופערפיל‪ .‬אח"כ שתה‬ ‫מרן שליט"א רביעית יין‪ ,‬ואיחל לחיים להקהל‪,‬‬ ‫והביאו שיכר לכל הקהל‪ ,‬והרב בערל שטמר הכריז את‬ ‫שמות המעמידים שמחת יו"ט לרגל האושפיזין ולרגל‬ ‫האושפיזין של צאצאיהם‪.‬‬ ‫והעלו על השולחן קוגלעך ופירות לכבוד האושפיזין‪,‬‬ ‫כשבמשך כל העת הנעימו המשוררים בשירה וזמרה‬ ‫בליווי כלי זמר‪ ,‬כשכל הקהל פיזז ורקד ברוב חדווה‬ ‫ובהתרוממות הנפש לכבוד שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬הגה"צ רבי חיים‬ ‫צבי שפירא שליט"א ראב"ד מחזיקי הדת ואב"ד רמת‬ ‫אהרן בב"ב‪ ,‬לאחמ"כ עברו הרבנים והקהל שבאו‬ ‫פר' בראשית · טו · תשפ"ז‬ ‫היכל התורה פעיה"ק‪.‬‬ ‫מחוץ לעיר לקבל שלום‪ ,‬ונמשך עד השעה ‪.11.40‬‬ ‫תפילת מנחה התפלל לפני העמוד ‪ -‬הבה"ח‬ ‫יום שני‪ ,‬ב' דחוה"מ סוכות י"ז תשרי‬ ‫בנש"ק אלעזר ניסן נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫בשעה ‪ 9.00‬התפלל מרן שליט"א תפילת שחרית‬ ‫נתניה שליט"א‪ ,‬מעריב התפלל לפני העמוד ‪ -‬הבה"ח‬ ‫בבית התפילה‪ .‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הבה"ח בנש"ק‬ ‫בנש"ק אלימלך ברגר נ"י ‪ -‬נין כ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫אשר ישעי' נ"י בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה‬ ‫שליט"א‪ .‬לנענועים יצא מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫ליל ה' דסוכות 'אושפיזא דאהרן'‬ ‫כאתמול‪ ,‬ואח"כ נכנס לתפילת הלל להיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 9.35‬נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫תפילת מוסף התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר' ישכר‬ ‫לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין‪ ,‬והסדר היה כבכל‬ ‫דוב אליאס שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים דברי‬ ‫לילה‪ .‬מרן שליט"א שוחח ממושכות עם המחותן כ"ק‬ ‫חיים פעיה"ק‪.‬‬ ‫האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‪ ,‬ואיחלו בברכת מזל‬ ‫טוב להולדת הנינה תחי' )בת לנכדו הרה"ג ר' יעקב מאיר‬ ‫בשעה ‪ 7.00‬התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה‪,‬‬ ‫משולם שליט"א(‪.‬‬ ‫לפני העמוד עבר ‪ -‬הבה"ח בנש"ק החבר יחזקאל‬ ‫בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬כ"ק האדמו"ר‬ ‫שרגא נ"י בן הגה"צ אב"ד ק"צ טבריה וקהילות הצפון‬ ‫מנדבורנא חיפה שליט"א‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬מעריב התפלל לפני העמוד ‪ -‬הבה"ח בנש"ק‬ ‫שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'‬ ‫יום רביעי‪ ,‬ד' דחוה"מ סוכות י"ט תשרי‬ ‫בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית‬ ‫התפילה בביתו נאוה קודש‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪-‬‬ ‫ליל ד' דסוכות 'אושפיזא דמשה'‬ ‫הבה"ח בנש"ק שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד‬ ‫בשעה ‪ 9.40‬נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫קרית צאנז נתניה שליט"א‪ .‬תפילת מוסף התפלל לפני‬ ‫לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫העמוד ‪ -‬הרה"ג ר' אהרן יהושע קלוגר שליט"א‬ ‫נעמד על מקומו ואמר אזמין אושפיזין וכו'‪ .‬אח"כ‬ ‫משגיח בישיבה"ק ומח"ס הליכות חיים‪.‬‬ ‫זימרו המשוררים ב' שיר המעלות‪ .‬בסיום פתח מרן‬ ‫תפילת מנחה התפלל לפני העמוד ‪ -‬הבה"ח‬ ‫שליט"א בדברות קדשו במשך כשעה‪..‬‬ ‫בנש"ק החבר יחזקאל שרגא נ"י בן הגה"צ אב"ד ק"צ‬ ‫לצידיו של מרן שליט"א ישבו חדב"נ כ"ק הגה"צ‬ ‫טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬מעריב התפלל לפני‬ ‫גאב"ד קרית הבעש"ט שליט"א‪ ,‬והגה"צ רב דקהילתנו‬ ‫העמוד ‪ -‬הבה"ח בנש"ק אשר ישעי' נ"י בן הגה"צ‬ ‫הק' שליט"א בבני ברק‪.‬‬ ‫אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‪.‬‬ ‫לנוכח החולשה וההצטננות שנמשך בימים אלו‬ ‫לא נטל מרן ידיו לסעודה ברבים‪ ,‬ולאחר התורה הורה‬ ‫ליל ו' דסוכות 'אושפיזא דיוסף'‬ ‫מרן שליט"א להכניס הפירות‪ ,‬וחילקו לכל הקהל‪,‬‬ ‫בשעה ‪ 9.40‬נכנס מרן שליט"א לסוכה הגדולה‬ ‫כשבמשך כל העת הנעימו המשוררים בשירה וזמרה‬ ‫לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין‪ ,‬והסדר היה כבכל‬ ‫בליווי כלי זמר‪ ,‬וכן בכינור ע"י הרה"ח ר' שמואל‬ ‫לילה‪ .‬בברכת המזון על הכוס התכבד ‪ -‬כ"ק האדמו"ר‬ ‫געלער מזכרון יעקב‪.‬‬ ‫מבערגסאז שליט"א‪.‬‬ ‫בסיום עלה מרן שליט"א לביתו נאו"ק שם נטל‬ ‫יום חמישי‪ ,‬ה' דחוה"מ סוכות כ' תשרי‬ ‫ידיו לסעודה לכבוד האושפיזין‪ .‬מרן שליט"א נכנס‬ ‫תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית‬ ‫לסוכה ואמר שוב 'אזמין אושפיזין'‪ ,‬ונטל ידיו‬ ‫התפילה‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הבה"ח בנש"ק חיים‬ ‫לסעודה‪ .‬במהלך הסעודה שוחח מרן שליט"א‬ ‫נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש‬ ‫מהנהגותיו בקודש של כ"ק מרן זי"ע ורבותינו הק'‬ ‫הישיבה שליט"א‪ .‬תפילת מוסף התפלל לפני העמוד‬ ‫לבית צאנז בחג הסוכות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ -‬הרה"ג ר' צבי גרין שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"ג רבי חיים‬ ‫התורה ומטובי סופרי המלך‪.‬‬ ‫משה שליט"א מירושלים ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫בעת אמירת ההושענות שאמרם מרן בקול בכי‪,‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ג' דחוה"מ סוכות ח"י תשרי‬ ‫אמר מרן שליט"א כמה פנינים‪ ,‬ונביא כאן תוכנם‪:‬‬ ‫תפילת שחרית התפלל מרן שליט"א בבית‬ ‫אדון המושיע עזרני נא יען אשר אנו יודעים‬ ‫התפילה‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הבה"ח בנש"ק‬ ‫שאתה הוא האדון המושיע‪.‬‬ ‫שמואל אלכסנדר נ"י בן הגה"צ אב"ד קהלתנו הק'‬ ‫בארה"ב שליט"א‪ .‬תפילת מוסף התפלל לפני העמוד‬ ‫בלתך אין להושיע‪ .‬אנו מבקשים מהבוכ"ע‬ ‫‪ -‬הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ שליט"א ר"מ בישיבה"ק‬ ‫פר' בראשית · טז · תשפ"ז‬ ‫דבריך לקיים מאמריך ומצוותיך‪ ,‬ולזה מבקשים אנו‬ ‫בזכות יוסף הצדיק שנוכל להתנהג בקדושה כדבעי‬ ‫צמאיך תשביע הושע נא‪.‬‬ ‫ונזכה לתקן הכל‪ ,‬ולפני הבורא ב"ה גלוי וידוע שבני‬ ‫קוראיך תושיע‪ .‬איך שאנו נראים מ"מ הלא אנו‬ ‫ישראל חפצים להתנהג בקדושה‪ ,‬אכן לפניו גם לוי‬ ‫אנו קוראים ומבקשים וזועקים טאטע העלף‪ ,‬ובזכות‬ ‫וידוע כי בלתך אין להושיע‪ ,‬ואין הם יכולים לעשות‬ ‫זאת שקוראיך ‪ -‬תושיע הושע נא‪.‬‬ ‫לבדם מאומה‪.‬‬ ‫רחומיך תושיע‪ ,‬הנה האהבה של הקב"ה הוא‬ ‫גבור ורב להושיע‪ .‬בכדי שנוכל להיות בבחי'‬ ‫אהבה נצחית תמיד לא תשתנה ולא תסיר‪ ,‬ואין שייך‬ ‫גבור הכובש את יצרו )אבות ד‪ ,‬א(‪ ,‬מבקשים אנו‬ ‫כל ענין שינוי אצל הקב"ה‪ ,‬ואף כי אני כשלעצמי לא‬ ‫מאבינו שבשמים הושע נא‪.‬‬ ‫ארמה עצמי כלל‪ ,‬כי הלא איני יודע כלל מהי אהבת ה'‪,‬‬ ‫דלותי ולי יהושיע‪ .‬כשחוטאים רח"ל הרי זה‬ ‫אעפ"כ הבורא ב"ה הוא אוהב עמו ישראל לעד‪ .‬וזהו‬ ‫מביא דלות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ולזה מבקשים אנו‬ ‫בקשתינו רחומיך ואהבתך שאתה אוהב אותנו שלא‬ ‫בוכ"ע ראה נא כי דלותי ולי יהושיע ועל כן‬ ‫תסור ולא תמוש לעולם‪ ,‬בזכתך תושיע הושע נא‪.‬‬ ‫בקשתינו הושע נא‪.‬‬ ‫תמימיך תושיע‪ .‬עזרנו שנוכל לקיים 'התהלך לפני‬ ‫זועקיך תושיע‪ .‬רצ"ל דכיון שרואה הקב"ה כי‬ ‫והיה תמים' )בראשית יז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫עדיין בני ישראל זועקים אליך וחפצים בקרבתך‪,‬‬ ‫בזכות זאת תושיע והושע נא‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 7.00‬התפלל מרן שליט"א תפילת מנחה‪,‬‬ ‫יבול להשפיע ‪ -‬אנו מבקשים שנוכל להתנהג‬ ‫לפני העמוד התפלל ‪ -‬הבה"ח בנש"ק אלעזר ניסן נ"י‬ ‫בן הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה שליט"א‪ .‬והכריזו‬ ‫בקדושה‪ ,‬וממילא יהיה יבול להשפיע‪.‬‬ ‫בהיכל המתיבתא על זמן תפילת ערבית וקריאת‬ ‫כל שיח תדשא ותושיע‪ .‬שיח היינו תפילה וע"ד‬ ‫משנה תורה בשעה ‪ .8.30‬ועל זמן תפילת שחרית ביום‬ ‫דמצינו גבי יצחק )בראשית כד‪ ,‬סג( ויצא יצחק לשוח‬ ‫הושענא רבא בשעה ‪.7.15‬‬ ‫בשדה‪ ,‬ובקשתינו כל שיח שיעלה וירומם כל בקשה‬ ‫ליל הושענא רבא 'אושפיזא דדוד'‬ ‫וכל תפילה‪ ,‬כל שיח תדשא ותושיע הושע נא‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8.35‬נכנס כ"ק מרן שליט"א מלובש בבגדי‬ ‫לגיא בל תרשיע‪ .‬רצ"ל לגיא אפי' מי שכבר נפל‬ ‫לבן להיכל המתיבתא‪ ,‬ופתח מרן שליט"א בתפילת‬ ‫ערבית והתפילה נמשכה ברוב התעוררות במשך קרוב‬ ‫והגיע עד שאול תחתיה‪ ,‬אעפ"כ בל תרשיע והושע נא‪.‬‬ ‫לשעה‪ ,‬כראוי לליל גדול וקדוש זה‪.‬‬ ‫מגדים תמתיק ותושיע הנה אם מתנהגים כדבעי‬ ‫לפני העמוד התפלל ‪ -‬הרה"ג ר' חיים רפאל‬ ‫הרי שמקבלים וזוכים למתיקות התורה‪ ,‬ומרגיש‬ ‫אייזנבך שליט"א מראשי ארגון החבורות בחצרות‬ ‫האדם טעם בלימוד התורה‪ ,‬וזהו שאנו מבקשים‬ ‫החיים דחסידי צאנז‪.‬‬ ‫עם סיום תפילת ערבית החלו בקריאת משנה‬ ‫מגדים תמתיק ותושיע הושע נא‪.‬‬ ‫תורה כנהוג‪ .‬את כל הקריאה קרא העסקן הדגול‬ ‫הושע נא נשיאים להסיע‪ .‬היינו שיסיר השי"ת‬ ‫הרה"ח ר' הערשל רייכמן מפעיה"ק‪ ,‬כאשר מרן‬ ‫מעלינו כל אותם הקליפות המזיקים החפצים רק‬ ‫שליט"א ישב במקומו ואמר הפסוקים יחד עם בעל‬ ‫הקורא‪ ,‬ונמשך כשעה ומחצה עד השעה ‪.10.45‬‬ ‫לתעתע בנו ולהדיח אותנו מן הדרך הישרה‪ ,‬ויושיע‬ ‫אותנו מידם‪.‬‬ ‫אחר כך הוגש ע"י ארגון כוס של ברכה בניהולו של‬ ‫עננים מלהמניע‪ .‬בוכ"ע אפי שיודעים אנו איך‬ ‫הרה"ח ר' משה גליק הי"ו‪ ,‬סעודת אושפיזין לכל הקהל‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 11.15‬נכנס כ"ק מרן שליט"א חגור באבנט‬ ‫שאנו נראים‪ ,‬מבקשים אנו שתשמע לקול תפילתנו‪,‬‬ ‫לסוכה לעריכת השוה"ט לכבוד האושפיזין ונתכבדו‬ ‫עננים רצ"ל שיבטל ויסיר מעלינו כל העננים שהם‬ ‫המשוררים לזמר שיר המעלות עד גמירא‪ .‬ואמר מרן‬ ‫מסך המבדיל‪ ,‬ויהיה עננים מלהמניע הושע נא‪.‬‬ ‫שליט"א 'תורה' במשך שעה ארוכה בקול בוכים‬ ‫ובהתעוררות רבה‪ ,‬ולאחמ"כ שתה יי"ש ואיחל לחיים‬ ‫פותח יד ומשביע‪ .‬כי ימינך פשוטה לקבל שבים‪,‬‬ ‫לקהל‪ ,‬ונטל ידיו לסעודה‪ .‬ונשאר מרן שליט"א חגור‬ ‫ומבקשים אנו מהבוכ"ע אתה הוא פותח יד ומשביע‪.‬‬ ‫באבנט עד אחר סיום השוה"ט‪.‬‬ ‫צמאיך תשביע‪ .‬בני ישראל המה צמאים לקול‬ ‫במהלך השוה"ט זימרו ניגוני התעוררות וגאולה‬ ‫פר' בראשית · יז · תשפ"ז‬ ‫כשמעיני הקודש זלגו דמעות‪ .‬בסיום הגישו קוגלעך‬ ‫ופירות לכבוד האושפיזין‪ .‬בברכהמ"ז על הכוס‬ ‫התכבד ‪ -‬הגאון רבי אברהם יהושע רייך שליט"א רבה‬ ‫של קהלתנו הק' באנטווערפן‪.‬‬ ‫לאחר ברכהמ"ז נשאר מרן שליט"א על מקומו‪,‬‬ ‫ואגד מרן שליט"א את ההושענות לקראת יום‬ ‫המחרת‪ .‬על השולחן דלק הנר שעוה שדלק בביהמ"ד‬ ‫ביום הקדוש‪ .‬ואגד מרן שליט"א ההושענות בעלה של‬ ‫לולב‪ ,‬עבורו ואח"כ להרבנית תליט"א‪ ,‬והקפיד שיניחו‬ ‫כל אחד בנפרד ויכירו וידעו למי שייך כל אחד‪ .‬כן הכין‬ ‫מרן שליט"א ב' ערבות לצורך מחר עבור הלולב‪.‬‬ ‫בין הפרקים אמר מרן שליט"א כמה אמרות‬ ‫טהורות‪ ,‬ונביא כאן תוכנם‪:‬‬ ‫הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע בספר מדבר קדש‬ ‫הביא בשם המקובלים כי דו"ד בריבוע )ד' פעמים ד‪ ,‬ו'‬ ‫פעמים ו'‪ ,‬ד' פעמים ד'(‪ ,‬עולה בגימטריא חיי"ם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫וי"ל כי דוד המלך הוא מעורר להשפיע לכל בני‬ ‫ישראל חיים וכל מה דבעי בהרחבה‪.‬‬ ‫הנה המנהג הוא לחבוט הערבות על הקרקע דייקא‬ ‫)ראה שערי תשובה סי' ש"מ שהביא מתשובת רב צמח גאון‪,‬‬ ‫ועוד(‪ ,‬ואפ"ל ברמז הענין‪ ,‬דהנה בארץ מצינו )ב"ר ה‪ ,‬ח(‬ ‫למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה‪,‬‬ ‫דהשי"ת צוה לארץ לעשות 'עץ פרי עושה פרי'‬ ‫)בראשית א‪ ,‬יא(‪ ,‬שיהא טעם העץ כטעם הפרי )רש"י שם(‪,‬‬ ‫אך היא לא עשתה כן אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה‬ ‫פרי'‪ ,‬ואף שחטאה בכך מכל מקום מחל לה השי"ת‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא שנקראת 'ארץ' ע"ש שרצתה‬ ‫לעשות רצון קונה‪ ,‬הגם שעדיין לא תיקנה חטאה‬ ‫בשלימות‪ ,‬כי רק לעתיד לבוא עתידין אילני סרק‬ ‫להוציא פירות )כתובות דף קי"ב ע"ב(‪ ,‬אעפ"כ כיון‬ ‫שרצתה לעשות רצון קונה נמחל חטאה )ועי' יפה תואר‬ ‫ונזר הקודש שם(‪ .‬עד שלעתיד לבוא יהיה בבחי' הכתוב‬ ‫)תהלים קמח‪ ,‬יג( הודו על ארץ ושמים‪ ,‬הקדים בחי' ארץ‬ ‫לשמים‪ ,‬מאחר דגדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים‬ ‫גמורים )ברכות דף ל"ד ע"ב(‪.‬‬ ‫וזה שאנו מרמזים במה שאנו חובטים הערבה על‬ ‫הקרקע‪ ,‬לרמז דאף שאין אנו מרמים עצמנו‪ ,‬ויודע‬ ‫אני בעצמי כי אני כעץ יבש וכערבה יבשה וחשוכה‬ ‫באין בידי מעש מאומה‪ ,‬אכן תקוותינו שנזכה לבוא‬ ‫לתיקון השלם‪ ,‬כהארץ אשר אף היא רצתה לעשות‬ ‫רצון קונה ועשתה תשובה ומחל לה הקב"ה‪ ,‬וכאמה‬ ‫כן בתה כן גם לנו ימחל הבורא ב"ה על כל מעשינו‬ ‫ונזכה לבוא אל התיקון השלם‪.‬‬ ‫כל ענין לקיחת הערבה והחביטה הוא בדרך נסתר‬ ‫לגמרי ואין לזה כמעט טעם בגלוי‪ ,‬ולוקחים הושענות‬ ‫לכל ילד במשפחה‪ .‬ויש שנהגו לקחת שתים‬ ‫למעוברת‪ .‬אכן אצלינו לא נהגו כן‪ .‬אך לקחו גם לילד‬ ‫קטן שנולד זה עתה‪ ,‬וכמו שהיה אצל כ"ק מרן‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪ ,‬כשנולדה לו בת בחול המועד סוכות‪,‬‬ ‫פר' בראשית · יח · תשפ"ז‬ ‫והתחיל באמירת ההלל ברוב התעוררות‪ ,‬ונמשך‬ ‫והכין לה הושענות ושלח זאת לביה"ח בשבילה‪.‬‬ ‫במשך שעה ארוכה עד השעה ‪.11.55‬‬ ‫ולעצמי אני דורש ואומר טעם הדבר‪ ,‬דמרמזים‬ ‫בסיום הוציאו את ספרי התורה שבהיכל אל הבימה‪,‬‬ ‫בזה לאדם שיתעורר לבבו בתשובה אחר שיראה מה‬ ‫והכניסו לתוך ארון הקודש את הנר משעווה )שדלק ביום‬ ‫שגרם בחטאיו שהזיק בזה הן לו ואף לכל בני‬ ‫הכיפורים(‪ ,‬והחל מרן שליט"א באמירת ההושענות‪.‬‬ ‫משפחתו‪ ,‬ולזה צריך הוא לעשות תשובה בעבור‬ ‫לפני תחילת אמירת ההושענות וכן באמצע אמר‬ ‫כולם‪ ,‬דמאחר והוא לא התנהג כראוי‪ ,‬הרי שבזה גרם‬ ‫מרן שליט"א הרבה דברי התעוררות ומליצות ישרות‪,‬‬ ‫גם לזרעו אחריו שלא יהיו ראויים‪ ,‬ולזה צריך הוא‬ ‫מתוך התלהבות והתעוררות רבתי‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫לכפרה בעבור כולם‪.‬‬ ‫למענך אלוקינו‪ :‬טייערע אידישע קינדער‪ .‬הנה‬ ‫הנה ערבה הוא גם מלשון וערבה לה' מנחת יהודה‬ ‫ידועים דברי קדשו של רביה"ק מראפשיץ בעל הזרע‬ ‫וירושלים )מלאכי ג‪ ,‬ד(‪ ,‬ויש בזה רמז שלא לזלזל ולבטל‬ ‫אפי' את הערבה‪ ,‬כי אף הוא יזכה לבסוף להתעלות‬ ‫קודש דהוה מרגלא בפומיה לומר בבכיה מידי שנה‬ ‫מעלה מעלה‪.‬‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬כי כל זמן שאנו מחזיקים את ארבעת‬ ‫המינים ‪ -‬אותיות שמך המיוחד ‪ -‬בידינו‪ ,‬הרי זה‬ ‫ונמשך עד השעה ‪ 12.40‬בלילה‪ ,‬ובסיום איחל מרן‬ ‫שליט"א לכל הקהל א גוט יו"ט במאור פנים‪.‬‬ ‫כביכול שאנו מחזיקים את השי"ת‪ ,‬ועדיין אגודים‬ ‫ומחוברים אנו להשי"ת וממילא יכולים לפעול‬ ‫יום הושענא רבא‬ ‫ולבקש הכל בשעה זו )עי' חמדה גנוזה ח"ב ע' מז(‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 7.45‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫לתפילת שחרית לבוש בקיטל ובכיפה וגארטל לבנים‪,‬‬ ‫עפי"ז עלה ברעיוני כעת‪ ,‬שהרי השי"ת ג"כ מקיים‬ ‫והתפלל מרן שליט"א כל התפילות לפני העמוד‪.‬‬ ‫את מצוות התורה‪ ,‬כמבואר בחז"ל ובמדרשים‬ ‫מקומו של מרן שליט"א היה ע"ג בימה גדולה‬ ‫)תנחומא פר' נשא‪ ,‬כח( שאומר אף אני מקיים מצות‬ ‫מוגבהת‪ ,‬על מנת שיוכלו קהל האלפים לחזות‬ ‫זקנים‪ ,‬וא"כ איך מקיים השי"ת את המצוה של‬ ‫בעבודת הקודש בכל מהלך היו"ט‪ .‬ובבית המדרש דלק‬ ‫הנר משעווה שדלק ביום הכיפורים במשך כל היום‪.‬‬ ‫'ולקחתם לכם'‪ .‬אלא שהשי"ת לוקח את בני ישראל‬ ‫התפילה החלה באמירת אדון עולם וברכות בנוסח‬ ‫בידיו כביכול‪ ,‬והשי"ת אוחז בכל יהודי‪ ,‬ולא רק את‬ ‫ימים הנוראים‪ ,‬ואמר מרן שליט"א פרשת העקידה‬ ‫אותו יהודי שהוא בבחינת האתרוג‪ ,‬הלולב או‬ ‫והרבש"ע שלאחריה‪ ,‬והתפללו כל התפילה בנוסח‬ ‫ההדס‪ ,‬אלא אפילו זה שהוא בלי טעם ובלי ריח‬ ‫הימים הנוראים‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8.15‬התחיל מרן שליט"א 'הודו'‪ .‬התפללו‬ ‫בבחי' ערבה‪ ,‬מ"מ בסוכות השי"ת אוחז את כל בני‬ ‫פסוקד"ז של שבת ויו"ט‪ .‬לאחר ברוך שאמר זימרו‬ ‫ישראל בידיו וכך מקיים השי"ת את מצות 'ולקחתם‬ ‫מזמור לתודה‪ ,‬ואח"כ אמרו 'מזמור שיר ליום השבת'‬ ‫לכם'‪ ,‬השי"ת נוטל את כל בני ישראל בידיו‪ ,‬וכיון‬ ‫וכו'‪ ,‬ה' מלך גאות לבש וכו'‪ ,‬ואמרו נשמת‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 9.25‬פתח מרן שליט"א ואמר 'הא"ל‬ ‫שכולנו נתונים כעת בידיו של הקב"ה ממילא בכוחנו‬ ‫בתעצומות' בנוסח יו"ט‪ ,‬ואח"כ אמר 'המלך' בנוסח הימים‬ ‫עתה לפעול ולבקש הכל‪ .‬ולבקש מהקב"ה שימשיך‬ ‫הנוראים‪ ,‬ולאחמ"כ המשיך בנוסח הימים הנוראים‪.‬‬ ‫לאחוז בנו ושלא יעזוב אותנו‪ ,‬אל תשליכני מלפניך‪,‬‬ ‫וזימרו בברכת א"ל מלך גדול‪ ,‬ולאחמ"כ אמר מרן‬ ‫שאוכל תמיד להיות מיוחד אליך‪ ,‬ולזאת בקשתנו‬ ‫שיר המעלות ממעמקים בנוסח ימים הנוראים‪,‬‬ ‫והמשיך באמירת הקדיש בניגון‪ ,‬והמשיכו להתפלל‬ ‫שטוחה הושע נא למענך אלקינו‪.‬‬ ‫בנוסח הימים הנוראים‪ .‬ואמר מרן שליט"א 'אהבה‬ ‫למענך גואלנו‪ .‬למענך דורשנו‪ :‬וכי השי"ת חסר‬ ‫רבה' כבכל שבת ויו"ט‪ .‬חזרת הש"ץ אמר מרן בנוסח‬ ‫לו משהו וכי הוא צריך למשהו‪ ,‬ומהו למענך גואלנו‪,‬‬ ‫ימות החול‪ ,‬ונמשך כל התפילה בהתלהבות‬ ‫ובהתעוררות מתוך בכיה רבה‪ .‬בסיום תפילת שחרית‬ ‫והא להשי"ת לא חסר כלום‪ ,‬אלא שהוא בחסדו‬ ‫בשעה ‪ 10.35‬נכנס מרן שליט"א לחדרו‪.‬‬ ‫הגדול ומרוב אהבתו לישראל תולה הדבר בעצמו‬ ‫כעבור זמן מה יצא מרן שליט"א עם הד' מינים‬ ‫ומשליך הקטגור באומרו שלמענו יעשה‪ ,‬אבל באמת‬ ‫לסוכה שליד חדרו שבהיכל הגדול‪ ,‬ואמר היהי רצון‪.‬‬ ‫אנו יודעים שלמענך דורשנו‪ ,‬אתה רוצה רק את‬ ‫סדר הנענועים היה כבכל ימי חוה"מ‪ .‬בסיום עבודת‬ ‫הנענועים עברו בני מרן שליט"א ונכדיו וניניו לברך‬ ‫הטובה שלנו‪ ,‬עזור לנו שנוכל לשוב בתשובה‬ ‫על הלולב של כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫וממילא כבר יהא למענך גואלנו‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 11.10‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫פר' בראשית · יט · תשפ"ז‬ ‫חנה דוד‪ :‬דוד עדיין הולך וסובב נע ונד בגלות‪,‬‬ ‫למען בריתך‪ :‬שנוכל להתנהג בקדושה‪.‬‬ ‫תן לו כבר חניה‪ ,‬השב כבר את מלכות בית דוד‪ ,‬הרם‬ ‫למען גדלך ותפארתך‪ :‬שנוכל גם לכוון לשם‬ ‫קרן משיחך‪.‬‬ ‫שמים‪ ,‬שלא נרמה את עצמנו‪ ,‬אבל אני מבקש שאוכל‬ ‫טוב הלבנון‪ .‬יפה נוף משוש כל הארץ‪ :‬רחוץ את‬ ‫לפחות לבוא לבקש רק למען גדלך ותפארתך‪.‬‬ ‫בני ישראל שכל אחד יראה יפה נוף משוש כל הארץ‪.‬‬ ‫למען דתך‪ :‬הרי מקרא מלא דיבר הכתוב בתוה"ק‬ ‫כלילת יופי‪ .‬לינת הצדק‪ :‬איך זוכים להיות כלילת‬ ‫)שמות כג‪ ,‬ה( 'עזוב תעזוב עמו'‪ ,‬השי"ת אתה הרי‬ ‫יופי‪ ,‬על ידי לינת הצדק ‪ -‬אם עורכים לילות קדושים‪.‬‬ ‫יודע שאין אנו יכולים לעזור לעצמנו בכוחות עצמנו‪.‬‬ ‫סוכת שלם‪ :‬השי"ת ראה נא כמה מאות אלפים‬ ‫למען זכרך‪ :‬כל זמן שישנם עוד מבני הדור‬ ‫יהודים יושבים בסוכות בכל העולם‪ ,‬מי האמין כזאת‬ ‫שזוכים עוד משהו‪ ,‬כי הם לכה"פ ראו עבודת קודש‪,‬‬ ‫שלאחר גלות כה ארוכה עכ"ז המוני בני ישראל‬ ‫אכן עלולים לשכח הכל‪ ,‬ועל כן הושענא ועזור כבר‬ ‫יושבים בסוכות‪ ,‬אסוף נא את כל אותן הסוכות בהם‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬שיזכרו ולא ישכחו חלילה‪.‬‬ ‫ישבו יהודים מקצה העולם ועד קצהו בכל אתר ואתר‬ ‫למען טובך‪ .‬למען יחודך‪ :‬רק מי שהוא בבחי'‬ ‫ומהן תעשה סוכה אחת גדולה‪ ,‬את הסוכת שלם‪.‬‬ ‫טוב רק הוא יכול לייחד יחודים במשהו‪.‬‬ ‫ציון המצוינת‪ :‬מבקשים אנו כי בזכות ציון רומז‬ ‫למען לימודך‪ :‬אתה הרי כבר למוד ומורגל‪ ,‬כי‬ ‫לתורה וע"ד הכתוב )ישעי' ב‪ ,‬ג( כי מציון תצא תורה‪,‬‬ ‫הלא כבר עזרת לנו במצרים אף שלא היה בידינו‬ ‫בזכות זה נזכה לישועה השלימה והושע נא‪.‬‬ ‫שום זכות‪ ,‬ועל כן מבקשים אנו ג"כ הלאה הושע נא‪.‬‬ ‫ציון המצוינת‪ .‬קודש הקדשים‪ :‬שאלו שלומדים‬ ‫למען סודך‪ :‬סוד הגאולה נסתר מעין כל בריה‪,‬‬ ‫תורה יוכלו להיות קודש הקדשים‪.‬‬ ‫אם צדיקים היו יודעים שהגלות תאריך עולה זמן רב‬ ‫כ"כ לא היו יכולים לסבול זאת ‪ -‬כידוע מהרה"ק בעל‬ ‫ברה כחמה‪ .‬גולה וסורה‪ :‬ראה נא איך שבני‬ ‫הישמח משה זי"ע ‪ -‬ולא היו מניחים לזה‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל הינם כדוגמת החמה ששומעת חרפתה‬ ‫שהשי"ת שמר זאת בסוד‪ ,‬אכן בוכ"ע כמה עוד‬ ‫ואינה משיבה ועונה‪ ,‬כמאמר חז"ל )שבת דף פ"ח ע"ב(‬ ‫אפשר לחכות‪.‬‬ ‫שהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם‬ ‫למען צדקתך‪ :‬האות צ' מאותיות מנצפ"ך שהיא‬ ‫משיבים‪ ,‬הם כצאת השמש בגבורתו‪ .‬מביישים אותנו‬ ‫אות הגאולה )ראה פרקי דר"א פרק מ"ח( ברמז הפסוק‬ ‫ושואלים אותנו איה אלקיכם ואין מענה בידינו‪,‬‬ ‫)זכרי' ו‪ ,‬יב( ואמרת אליו לאמר כה אמר ה' צבאו"ת‬ ‫סותמים בפנינו את פינו ואין לנו פה להשיב‪ .‬טאטע‬ ‫לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח‪ ,‬יושבת‬ ‫זיסער יהמו נא רחמיך‪ ,‬ראה נא והביטה אשר ברה‬ ‫וממתנת זמן כה רב‪ ,‬מתי גם היא תתוקן‪ ,‬האות‬ ‫כחמה‪ ,‬כי גולה וסורה‪.‬‬ ‫צדי"ק של צמח אצמיח‪.‬‬ ‫ההרוגה עליך‪ :‬ראה נא על מה מכים בנו ורוצחים‬ ‫ממנו‪ ,‬אין זאת אלא כי אם מאחר שאנו יהודים‪.‬‬ ‫אבן שתיה‪ :‬הם טועים לומר שהם יודעים היכן‬ ‫זרויה בין מכעיסיה‪ .‬חבוקה ודבוקה בך‪ :‬אפילו‬ ‫האבן שתיה‪ ,‬וזה עצמו הוא בזיון גדול‪.‬‬ ‫זרויה בין מכעיסיה ‪ -‬אלו הערב רב שרוצים לרחק‬ ‫דביר המוצנע‪ .‬הר המוריה‪ :‬אנו יודעים שהכל‬ ‫אותנו ולהפריד בינינו‪ ,‬ועכ"ז חבוקה ודבוקה בך‪.‬‬ ‫מוצנע‪ ,‬אבל הר המוריה הושע נא‪.‬‬ ‫יחידה ליחדך‪ :‬רק אנו יודעים שהבוכ"ע הוא מלוא‬ ‫והר יראה‪ :‬אבינו שבשמים אתה אמרת 'יען אשר‬ ‫כל הארץ כבודו ואחד הוא אלוקינו בשמים ובארץ‪,‬‬ ‫עשית את הדבר הזה' )בראשית כב‪ ,‬טז(‪ ,‬הרי תמיד‬ ‫רק בני ישראל יודעים שהקב"ה שוכן בכל מקום‪.‬‬ ‫תזכור זאת‪.‬‬ ‫כבושה בגולה‪ :‬ואם אין אנו מתנהגים כראוי‪ ,‬הרי‬ ‫והר יראה‪ .‬זבול תפארתך‪ :‬שכל אחד יראה איך‬ ‫שאין זה רק לפי שכבושה בגולה ונטלו מאתנו‬ ‫שהוא זבול תפארתך‪.‬‬ ‫פר' בראשית · כ · תשפ"ז‬ ‫טלאיך תשביע‪ .‬יבול להשפיע‪ .‬כל שיח תדשא‬ ‫הטעם‪ ,‬כי כבוש הרי הוא כמבושל )יו"ד סי' ק"ה(‪.‬‬ ‫ותושיע‪ .‬לגיא בל תרשיע‪ :‬אתה הרי יודע שאם יהא‬ ‫לומדת יראתך‪ :‬ועכ"ז ראה נא טאטע‪ ,‬שגם היום‬ ‫טלאיך תשביע ויבול להשפיע‪ ,‬שתתן לבני ישראל‬ ‫בגלות החל הזה לומדת יראתך‪ .‬ובני ישראל רוצים‬ ‫כל צרכיהם‪ ,‬וכל שיח תדשא ותושיע‪ ,‬אזי בזה יהא‬ ‫וחפצים לזכות ליראת שמים‪ .‬טאטע‪ ,‬רואים פלא‬ ‫לגיא בל תרשיע‪.‬‬ ‫פלאות בכל מקום‪ .‬ראה נא והביטה איך שיהודים‬ ‫נשיאים להסיע‪ :‬קח נא את כל הרשעים‪ ,‬טאטע‬ ‫באים לבקש ברכות ליראת שמים‪.‬‬ ‫זיסער‪ ,‬כתוב אצל בני ישמעאל )בראשית יז‪ ,‬כ(‬ ‫עניה סוערה‪ :‬אפילו אם הוא עני בדעת )כתובות‬ ‫ולישמעאל שמעתיך וגו'‪ ,‬שנים עשר נשיאים יוליד‪,‬‬ ‫דף ס"ח ע"ב(‪ ,‬אבל הוא לא נח‪ ,‬הנשמה בוערת בו‬ ‫מבקשים אנו ממך השי"ת נשיאים להסיע‪ ,‬הסר‬ ‫ודבר מה סוער ובוער בפנימיותו‪ .‬ראה נא והביטה‪,‬‬ ‫מעלינו כבר את הישמעאלים‪ ,‬הושע נא‪.‬‬ ‫אף אם הועם משחור תארם ‪ -‬עניה‪ ,‬אבל סוערה‪,‬‬ ‫שעירים להניע‪ :‬היינו כל הקליפות‪.‬‬ ‫הושע נא‪.‬‬ ‫עננים מלהמניע‪ :‬שלא יוכלו להחשיך לבני‬ ‫פדוית טוביה‪ :‬משה רבינו עוד לא השלים כאן‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא אדרבה שיוכלו בני ישראל להיות‬ ‫את עבודתו‪ ,‬הוא הסתלק טרם זמנו ופעל רק מחצית‬ ‫בנקודת אורה‪.‬‬ ‫עבודתו ועוד לא נכנס לארץ ישראל‪.‬‬ ‫קוראיך תושיע‪ :‬עזור נא שנוכל להתפלל‪.‬‬ ‫שואגים הושע נא‪ :‬עצם זה שאנו עוד מבקשים‬ ‫מהשי"ת ולא התייאשנו ח"ו‪ ,‬ואע"פ שאנו ממתינים‬ ‫אדם ובהמה‪ :‬אפילו הוא בהמה‪.‬‬ ‫זה רבות בשנים עכ"ז בני ישראל ממשיכים להאמין‬ ‫הוד להבל דמה‪ :‬עזור נא טאטע‪ ,‬ראה והביטה‬ ‫וממשיכים ושואגים‪ .‬מבקשים בזכות זו ששואגים‬ ‫מה נהיה ממני‪ ,‬הוד להבל דמה‪.‬‬ ‫הושע נא‪ ,‬הושע נא‪.‬‬ ‫ונמשל כבהמות נדמה‪ .‬זיו ותואר וקומה‪ :‬אפילו‬ ‫שנמשל כבהמות נדמה‪ ,‬אבל הושע נא‪ ,‬אתה הרי‬ ‫בלתך אין להושיע‪ :‬בזכות זו לבד שאנו יודעים‬ ‫יכול לעזור שיקבל בחזרה זיו ותואר וקומה‪.‬‬ ‫שבלתך אין להושיע‪ ,‬לזה הושע נא‪.‬‬ ‫טיעת עצי נשמה‪ :‬השי"ת הרי רוצה לעזור‪,‬‬ ‫גיבור ורב להושיע‪ :‬גיבור‪ ,‬יש לך הרי עצות רבות‬ ‫ומבואר בספה"ק )ראה שער הגלגולים הקדמה ה; מאור‬ ‫ולא צריך לומר לך כלום‪ ,‬אתה יודע איך ורב להושיע‪.‬‬ ‫ושמש‪ ,‬פר' שלח‪ ,‬ד"ה וידבר( ששולחים לאדם עיבור‬ ‫דלותי ולי יהושיע‪ .‬הא'ל המושיע‪ :‬אני הדליתי‬ ‫נשמה מאחד הצדיקים והוא עומד ומסייע לאדם‪,‬‬ ‫את עצמי ואני עצמי אשם בזה‪ ,‬מעשי גרמו שדלותי‪,‬‬ ‫שמ̞ה‪ ,‬וכך הושע נא‪.‬‬‫מבקשים ממך טיעת עצי נ ׁ ̞‬ ‫אבל השי"ת אתה הרי ורחמיו על כל מעשיו‪ ,‬ולי‬ ‫כרמים ושקמה‪ :‬שהם הרי בערו על המזבח‪ ,‬אזי‬ ‫יהושיע‪ ,‬ומה אנו מבקשים ממך‪ ,‬שכל אחד יראה‬ ‫בזכותם הושע נא‪.‬‬ ‫שאתה הא'ל המושיע‪.‬‬ ‫מטרות עוז לסממה‪ :‬עיקר בקשתינו שיבוא גשם‬ ‫ומציל ומושיע‪ :‬הנה אפילו אם מידת הדין‬ ‫שיביא עמו פירות טובים ברוחניות‪ ,‬וכל ניצוצי הקדושה‬ ‫מקטרגת‪ ,‬הם לא רוצים ח"ו‪ ,‬מה נאמר ומה נדבר‪ ,‬אבל‬ ‫שיורדים עם הגשם‪ ,‬וזהו מטרות עוז לסממה‪.‬‬ ‫השי"ת אתה הרי גם ומציל וגם ומושיע הושע נא‪.‬‬ ‫שיחים לקוממה‪ :‬ידוע מה שהביא רביה"ק‬ ‫זועקיך תושיע‪ :‬זו היא ישועה‪ ,‬שצועקים רק אליך‪.‬‬ ‫מוהרצ"א זי"ע כמ"פ בספריו )אגרא דכלה‪ ,‬פר' עקב‪,‬‬ ‫טלאיך תשביע‪ :‬אנו הרי לדאבוננו במדרגה‬ ‫ד"ה וירמוז עוד עקב; דרך פקודיך מצוה לד‪ ,‬חלק הדיבור‪,‬‬ ‫קטנה ובמצב שפל וצריך לעזור לנו גם בגשמיות‪,‬‬ ‫ועוד( מהרה"ק הררמ"מ מרימינוב זי"ע שאם מדברים‬ ‫צריך להושיע אותנו בהכל‪ ,‬בני חיי ומזוני‪ .‬השי"ת‬ ‫דברים בטלים הרי זה אביזרייהו דרציחה‪ ,‬כי כל‬ ‫אתה הרי יודע שבני ישראל צריכים כל טוב‪ ,‬טלאיך‬ ‫דיבור הוא קומה שלמה‪ ,‬ואם מדברים דברים‬ ‫תשביע ‪ -‬חיי‪ .‬יבול להשפיע ‪ -‬בני‪.‬‬ ‫פר' בראשית · כא · תשפ"ז‬ ‫יסף ולא פסק‪ ,‬וממילא הדיבור נמצא גם היום‪,‬‬ ‫בטלים‪ ,‬ומכל שכן דברים אסורים‪ ,‬ח"ו הורגים בזה‬ ‫ובאותו ענין מבקשים הושע נא למען חפוי יריעות‪,‬‬ ‫הדיבור והרי זה ענף של רציחה‪ ,‬וזהו שמבקשים‬ ‫שהרי המשכן רק הוצנע בסתר‪ ,‬כדדרשו בגמרא‬ ‫שיחים לקוממה‪ ,‬כל מה שמדברים שיהיה להם‬ ‫)סוטה דף ט' ע"א( עה"פ )תהלים לג‪ ,‬א( נאוה תהילה‪,‬‬ ‫קומה שלימה‪.‬‬ ‫שמעשי ידיו של משה לא שלטו בו שונאים‪.‬‬ ‫פרחים להעצימה‪ :‬פרחים ‪ -‬הצעירים‪,‬‬ ‫למען מקנא קנאה גדולה באש‪ :‬הנה פנחס זה‬ ‫להעצימה ‪ -‬תן להם כוח להתגבר כנגד היצה"ר‪.‬‬ ‫אליהו )ראה ילקוט בלק‪ ,‬רמז תשע"א(‪ ,‬ואתה הרי‬ ‫הבטחת )במדבר כה‪ ,‬יב( הנני נותן לו את בריתי שלום‪,‬‬ ‫אדמה מארר‪ .‬בהמה ממשכלת‪ .‬גורן מגזם‪:‬‬ ‫שהוא יהיה המלאך קיימא שיבוא לגאול את בני‬ ‫מבקשים מהשי"ת בזכות יוסף הצדיק יסוד עולם‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬עד מתי מניחים לו לחכות‪.‬‬ ‫אם מתקנים את מידת היסוד אזי גורמים לירידת כל‬ ‫למען עמד בגורן ונתרצה באש‪ :‬דוד המלך הק'‬ ‫ההשפעות הטובות‪ ,‬מרוממים את כל העולם‬ ‫הוא ביקש ורצה לבנות את ביהמ"ק והשי"ת אמר לו‬ ‫ומשפיעים ברכה לכל העולם ומלואו‪ ,‬ע"כ אנו‬ ‫שאין זו העת והעונה‪ ,‬ורק שלמה בנו יבנה‪ ,‬ובזכותו אנו‬ ‫מבקשים מהשי"ת שנוכל להתנהג כראוי ותעזור כבר‬ ‫מבקשים למען עמד בגורן ונתרצה באש הושע נא‪.‬‬ ‫טאטע הושע נא גורן מגזם‪.‬‬ ‫למען ציר עלה ונתעלה ברכב וסוסי אש‪ :‬כי‬ ‫דגן מדלקת‪ :‬הנה ע"י הקליפות רח"ל‪ ,‬שאם אין‬ ‫אליהו צריך להגיע לכאן והשיב לב אבות על בנים‪.‬‬ ‫מתנהגים כראוי הרי שמגיע ל"ע אש ושורפת‪ ,‬מה‬ ‫למען קדושים מושלכים באש‪ :‬רק אתה לבד‬ ‫נאמר טאטע זיסער‪ ,‬ולזה מבקשים אנו ממך טאטע‬ ‫יודע החשבון‪ ,‬רק השי"ת בעצמו רואה זאת כסדר‪.‬‬ ‫הצל נא שכבר נוכל להסיר מעלינו עולו הרע של‬ ‫למען רבוא רבבן חז ונהרי אש‪ :‬העיקר שכבר‬ ‫היצר הרע‪ ,‬וזהו בקשתינו דגן מדלקת הדליקה‪ ,‬אש‬ ‫סיפרו וכבר גילו לדניאל את המועד וכאמור )דניאל יב‪,‬‬ ‫רומז ליצה"ר וע"ד דאיתא בגמ' )קידושין דף פ"א ע"א(‬ ‫ז( למועד מועדים וחצי וגו'‪ ,‬וכבר גילה לו עת הגאולה‪,‬‬ ‫שצעק רב עמרם חסידא נורא בי עמרם‪.‬‬ ‫וע"ז בקשתינו למען רבוא רבבן חז ונהרי אש‪ ,‬שכבר‬ ‫הון ממארה‪ :‬אם כבר עוסק האדם בתורה ואין‬ ‫יחוש השי"ת עת הגאולה כי כבר בא מועד‪.‬‬ ‫התנהגותו כדת הרי שחומסים הקליפות הכל לרשותם‬ ‫‪‬‬ ‫ל"ע‪ ,‬ע"כ מבקשים אנו ממך הושע נא הון ממארה‪.‬‬ ‫ואוכל ממהומה‪ :‬שנוכל לאכול עם שכל‪.‬‬ ‫בין ההקפות לאחר אמירת הפסוקים‪ ,‬תקע מרן‬ ‫טרף מגובי‪ :‬איתא בספה"ק )עי' ערבי נחל‪ ,‬שבת ר"ח‬ ‫שליט"א בשופר תשר"ת תש"ת תר"ת‪ ,‬הבעל מקריא‬ ‫היה הגאון רבי יצחק שמואל שכטר שליט"א דיינא‬ ‫אלול‪ ,‬ד"ה נחזור אל הענין( שהנגעי בני אדם באים‬ ‫רבא דקהלתנו הק' ומח"ס ישיב יצחק‪ ,‬ובסיום אמר‬ ‫ותובעים וחומסים‪ ,‬מוציאין מזה ונותנין לזה‪ ,‬מבקש אני‬ ‫מרן 'רחמנא אידכר לן'‪.‬‬ ‫ממך טאטע ‪ -‬טרף מגובי‪ ,‬שלא יוכלו ליטול מאומה‪.‬‬ ‫בסיום הקפה ז'‪ ,‬המשיכו באמירת 'אני והו הושיעא‬ ‫נא'‪ ,‬ושאר הפיוטים‪ .‬לפני תתנהו הוריד מרן שליט"א‬ ‫נפש מבהלה‪ :‬טאטע זיסער‪ ,‬כבר הבהילו אותנו‬ ‫את הטבעות מהלולב והכניסם לתכריך השופרות‪.‬‬ ‫די והותר‪ ,‬כבר היו די והותר פחדים‪ .‬טאטע שמור‬ ‫את הקדיש שלם אמר מרן שליט"א בניגון‬ ‫נא את בני ישראל שאפילו בהלה לא תהיה‪.‬‬ ‫ובהתלהבות גדולה ובריקוד על מקומו‪ ,‬בעודו אוחז הד'‬ ‫מינים בידו‪ .‬לאחר קדיש קודם שהניח הד' מינים נישק‬ ‫פירות משידפון‪ :‬אם מתנהגים שלא כדת‪ ,‬אזי‬ ‫להם מרן שליט"א בדמעות שליש‪ ,‬והניחם ע"ג השולחן‪.‬‬ ‫אפילו אם יש כבר פירות הרי שנמאסים ונאבדים‬ ‫אח"כ נטל מרן שליט"א הערבות כששפתותיו‬ ‫רח"ל‪ ,‬וע"ז מבקשים הושע נא‪.‬‬ ‫מרחשות תפילה חרישית‪ ,‬מרן שליט"א עיין במחזור זמן‬ ‫מה‪ ,‬ואח"כ חבט ההושענות על קרקע הבימה ה' חבטות‬ ‫ושמטם על הארץ‪ .‬מיד אח"כ אמרו שיר של יום‪.‬‬ ‫למען זבד דברות הנתונות מאש‪ .‬למען חיפוי‬ ‫בשעה ‪ 1.30‬ניגש מרן שליט"א לארון קודש ואמר‬ ‫יריעות וענן אש‪ :‬דיבור זה הוא הרי קול גדול ולא‬ ‫'אתה הראית' בנוסח ימים נוראים‪ ,‬ואמרו ה' ה'‪ .‬אח"כ‬ ‫פר' בראשית · כב · תשפ"ז‬ ‫אמר מרן שמע ישראל‪ ,‬אחד הוא אלוקינו גדול‬ ‫אדונינו קדוש 'ונורא' שמו‪ ,‬גדלו לה' וכו'‪ .‬ועיטרו‬ ‫הס"ת בכלי הקודש כבכל שבת ויו"ט‬ ‫הבעל קורא היה הר"ר מאיר לצטר מפעיה"ק‪.‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הדומו"צ הגאון רבי מרדכי‬ ‫לוינשטיין שליט"א‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב שלמה זאב קליין‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הגה"ח רבי אהרן טויסיג שליט"א‬ ‫מראשי ישיבת אלכסנדר בב"ב‪ ,‬רביעי ‪ -‬מרן שליט"א‪,‬‬ ‫הגבה ‪ -‬הגאון רבי יחיאל בוים שליט"א רב ביהמ"ד‬ ‫שפע חיים בנוה הורים פעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ג רבי‬ ‫אהרן היילפרין שליט"א רא"כ קאסאן ואב"ד‬ ‫ראדומישלא בית שמש‪.‬‬ ‫לאחמ"כ אמרו אשרי ובא לציון‪ ,‬והחל מרן‬ ‫שליט"א בתפילת מוסף לפני התיבה‪ .‬ב'כתר' בתיבת‬ ‫'איה' לא האריך מרן כבכל שבת ויו"ט‪ ,‬ולא אמרו‬ ‫'ותערב' )אע"פ ששמח"ת חל בשבת‪ ,‬וראה הליכות חיים(‪.‬‬ ‫אחר חזרת הש"ץ זימר מרן שליט"א 'קדיש שלם'‪,‬‬ ‫ואמרו 'השיר שהלווים היו אומרים' וכו' )שלא כבשאר‬ ‫ימי חוה"מ שמדלגים פיסקא זו(‪ ,‬והסתיימה התפילה‬ ‫בשעה ‪.2.20‬‬ ‫אח"כ נערך שמחת הברית לבן הר"ר יעקב וועג‬ ‫מקרית צאנז טבריה )ב"ר אליעזר מפעיה"ק(‪ .‬בסיום בירך‬ ‫מרן שליט"א את כל הקהל בברכת א גוט יו"ט‪.‬‬ ‫אחר התפילה חזר מרן שליט"א לביתו שם עלה‬ ‫מרן שליט"א לסוכה לעריכת השולחן הטהור‬ ‫בהשתתפות בני המשפחה‪ .‬במרק הוסיפו להביא‬ ‫קרעפלעך‪ .‬והביאו גם כמה קוגלעך לכבוד האושפיזא‬ ‫של כמה נכדים‪ .‬ואמר מרן שליט"א תורה‪.‬‬ ‫ליל 'שמחת תורה'‬ ‫לפני שיצא מרן מביתו אמר מרן ברוב געגועים‬ ‫ורגש כי מרן זי"ע היה עורך את ההקפות כאן בהיכל‬ ‫המתיבתא הישנה‪ ,‬שהיתה גדולה כגודל היכל התורה‬ ‫כהיום‪ ,‬ורק בחציה נערכו ההקפות‪ ,‬ומי יתן שיהיה לי‬ ‫כהיום כזה התעוררות והתרוממות בעת ההקפות כמו‬ ‫שהיה אז עם הקהל הקטן והמצומצם‪...‬‬ ‫בשעה ‪ 7.05‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול 'היכל‬ ‫רוזנברג'‪ ,‬מלובש בסטראקעס ומעוטף בטלית‪ .‬כל‬ ‫ההיכל היה מלא וגדוש עד אפס מקום בקהל האלפים‬ ‫שבאו להסתופף בצל הקודש ביום קדוש זה‪.‬‬ ‫בכניסתו נשא תפילה חרישית ע"י המזוזה‪ ,‬ועלה‬ ‫מרן למקומו על גבי הבימה הגבוהה‪ ,‬שם עמד במשך‬ ‫כל תפילות היום וההקפות‪.‬‬ ‫במשך כל העת היה מרן שרוי בדביקות רבה‬ ‫ועצומה אשר א"א לתאר ע"ג הכתב כלל וכלל‪ ,‬וכל‬ ‫התפילות נמשכו מתוך התלהבות והתרוממות‬ ‫ומתינות רבה‪ ,‬כראוי ליום נעלה וקדוש זה של נעילת‬ ‫הימים הק'‪ ,‬אשר בו הקב"ה מתייחד עם בני ישראל‬ ‫באהבה ומכריז ואומר 'שאל מה דבעית ואתן לך'‪.‬‬ ‫פר' בראשית · כג · תשפ"ז‬ ‫דבר ה' ללא להרגיש כלל בזמן החולף ‪ -‬נמסו ונרעדו‬ ‫כידוע לכל באי שערי בית צאנז כי היום הזה הוא‬ ‫מעוצם הדיבורים שנאמרו בהשתפכות הלב והנפש‪.‬‬ ‫היום הנעלה ביותר בחצר קדשינו‪ ,‬יום קדוש הוא‬ ‫גויל וכתב גשמי לא יוכלו לתאר את גודל ההתעוררות‬ ‫מבואו ועד צאתו‪ ,‬כאשר בכל רגע ורגע מיום זה‬ ‫והאוירא דלעילא לאלו שזכו לשמוע התורות‬ ‫מרומם מרן שליט"א את קהל הקודש לפסגות נעלות‬ ‫והדברות שנאמרו בעליה יוצא מפי מרן שליט"א‪,‬‬ ‫של דביקות וקרבת ה' ודמעות של תשובה מאהבה‪,‬‬ ‫בשגב השעה הרוממה כאשר הקב"ה מתייחד עם כלל‬ ‫ועל אף חולשתו הגדולה והעזה של מרן במשך כל ימי‬ ‫ישראל ביחודא שלים‪ .‬אשרי עין ראתה כל אלה‪.‬‬ ‫חג הסוכות ערך את עבודתו בקודש בלא הפסק כלל‬ ‫מה נורא היה המעמד בעת שהגיעו לפיסקא 'זכנו‬ ‫בכוחות נעלים‪.‬‬ ‫לקדש רמ"ח איברינו' כאשר מרן שליט"א אמרה‬ ‫והתחילו 'וידבר'‪ .‬ב'על כן נקוה' פתח מרן שליט"א‬ ‫בהתרגשות עצומה ונוראה אשר כמוה לא נראית משך‬ ‫בשירה ב'משיח'ס ניגון' המקובל מהרה"ק מהרא"ש‬ ‫כל השנה כולה‪ ,‬ובהשתפכות הלב הנפש‪ ,‬ובאמצע‬ ‫מסטראפקוב זי"ע‪.‬‬ ‫כיסה את פני קדשו עם הטלית והרכין את ראשו‪ ,‬וכל‬ ‫הקהל נתעורר ליבם ברשפי אש ובדמעות שליש‪.‬‬ ‫בסיום תפילת מנחה בשעה ‪ ,7.55‬התחילו קבלת‬ ‫ונמשך כל זה שעה ארוכה עד השעה ‪.10.05‬‬ ‫שבת ב'בואי כלה' וכו' מזמור לדוד וכו'‪ ,‬לפני העמוד‬ ‫התפלל הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש‬ ‫ונביא כאן את דברות הקודש מלפני ההקפות ובין‬ ‫הישיבה שליט"א‪.‬‬ ‫ההקפות‪:‬‬ ‫לא אמרו 'אנא בכח'‪ .‬ב'לכה דודי' דילגו רק על‬ ‫אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד‬ ‫הקטעים‪' :‬מקדש'‪ ,‬ו'והיו למשיסה'‪ .‬ב'בואי בשלום'‬ ‫מלבדו‪ .‬יש לדקדק מדוע אמר 'אתה הראת לדעת'‪,‬‬ ‫נעמד מרן שליט"א לעבר צד מזרח בדביקות רבה‬ ‫דהיה די לומר אתה הראת כי ה' הוא האלוקים וגו'‪.‬‬ ‫כבכל ליל שב"ק‪ ,‬ולאחר דקות ארוכות החל מרן‬ ‫שליט"א לרקוד על גבי הבימה במחול סביב ברוב‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דהנה דעת הוא לשון חיבור‬ ‫התעוררות והתרוממות הנפש‪ ,‬כאשר כל הקהל מפזז‬ ‫ודביקות‪ ,‬וע"ד הכתוב )בראשית ד‪ ,‬א( והאדם ידע‪,‬‬ ‫בעוז ובתעצומות‪ ,‬ונמשך במשך זמן רב‪.‬‬ ‫והנה זכינו ועברו עלינו הימים הק' והנעלים של חג‬ ‫אחרי ברכו פשט מרן שליט"א הטלית והלביש‬ ‫הסוכות‪ ,‬שזכינו בהם לדביקות והתחברות לבורא‬ ‫השטריימל‪ .‬ב'השכיבנו' זימרו כנהוג‪ .‬לאחר שמו"ע‬ ‫אמרו ויכולו‪ ,‬ברכת מגן אבות‪ ,‬וזימרו קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ע"י שישבנו בצילא דמהימנותא בצילא‬ ‫ואמרו מזמור לדוד‪ ,‬חצי קדיש וברכו‪.‬‬ ‫דקוב"ה ושכינתיה‪ ,‬בצל הסוכה כל שבעת ימי החג‪,‬‬ ‫וע"י מצות נטילת לולב וד' המינים שהם אותיות‬ ‫מיד אח"כ בשעה ‪ 8.55‬התעטף מרן שליט"א‬ ‫בטלית‪ ,‬ופתח מרן שליט"א בדברי התעוררות קצרים‬ ‫שמו המיוחד )שער הכוונות‪ ,‬דרושי חג הסוכות‪ ,‬דרוש ה;‬ ‫לבאר עבודת היום הקדוש הזה וענין שמחת התורה‪,‬‬ ‫בית יוסף‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן תרנא בשם ריקאנטי‪ ,‬פר' אמור(‬ ‫כאשר הדברים נאמרו בדביקות ובהתרגשות רבה‪ ,‬די‬ ‫ובכך אנו אוחזים את השי"ת כביכול בידינו‪ ,‬כמאמר‬ ‫היה במבט קל על פני הקודש ברגעים אלו בכדי‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע )עי' חמדה גנוזה ח"ב ע' מז(‪,‬‬ ‫להתעורר לתשובה שלימה ולקרבת אלקים‪ .‬לאחר‬ ‫מכן פתח מרן שליט"א באמירת פסוקי 'אתה הראית'‬ ‫וכאשר כבר הזכרנו היום )בעת אמירת ההושענות(‪.‬‬ ‫חזן וקהל‪ ,‬בנוסח המקובל ובמתינות והתעוררות‬ ‫והנה כל זה הוא על ידי אתערותא דלעילא‬ ‫רבה‪ .‬לפני 'ויהי בנסוע' הביט מרן לעבר ארון הקודש‬ ‫מקדושת החג הק'‪ ,‬אך אין זה התכלית אלא העיקר‬ ‫לראות את פתיחת ההיכל )וכן ביום(‪.‬‬ ‫אחר כך המשיך מרן שליט"א בנוסח צאנז בשירת‬ ‫הוא להמשיך הדביקות והחיבור להקב"ה כל שאר‬ ‫הפיוטים אומר שירה וכו'‪ ,‬ידיד נפש וכו'‪ ,‬אדון הכל‬ ‫ימות השנה באתערותא דלתתא‪ ,‬ודבר זה ידוע מפי‬ ‫וכו'‪ ,‬אורך מתוק וכו' )מספר חרדים ח"ב‪ ,‬פרק ז(‪ ,‬אור הגנוז‬ ‫ספרים וסופרים שהעצה היחידה לבוא לדביקות‬ ‫)מהמקובל רבי משה זכות זיע"א(‪ ,‬אנא הא"ל )מהגה"ק‬ ‫הבורא הוא על ידי עסק התורה הק'‪ ,‬דקוב"ה‬ ‫בעמח"ס שערי ציון זיע"א(‪ ,‬א"ל מסתתר‪ ,‬כשכל פיוט‬ ‫מזמר מרן שליט"א בניגון התעוררות אחר‪ .‬ועוד‬ ‫ואורייתא חד הוא )זוה"ק ח"ג‪ ,‬פר' אמור דף ע"ג ע"א(‪,‬‬ ‫פסוקי מזמורי תהלים‪ ,‬הכל כפי הנוסח המקובל ממרן‬ ‫וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה )זוה"ק ח"א‪ ,‬דף‬ ‫הדברי חיים זי"ע‪.‬‬ ‫פ"ז ע"א; רמב"ן‪ ,‬הקדמה לספר בראשית(‪ ,‬ורק על ידי עסק‬ ‫בין הדברים אמר מרן שליט"א הרבה דברי‬ ‫התורה זוכים לדביקות אמיתית בבוכ"ע‪.‬‬ ‫התעוררות לעורר הלבבות לתשובה ולהתעלות‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬כאשר לבב כל השומעים‪ ,‬בחורים וזקנים‬ ‫ובזה מובן מה שתיקנו הקדמונים )עי' זוה"ק פר'‬ ‫כאחד‪ - ,‬אשר עמדו צפופים מתוך השתוקקות לשמוע‬ ‫פר' בראשית · כד · תשפ"ז‬ ‫איש מישראל תמיד בכל עת הכח לצאת מכבלי‬ ‫פנחס‪ ,‬דף רנ"ו ע"ב( את יום שמחת התורה דייקא ביום‬ ‫הטומאה והסט"א ולהשיג השגות נעלות וגדולות‬ ‫שמיני עצרת ולא בשבועות שהוא זמן מתן תורתנו‪,‬‬ ‫בתורה הק'‪.‬‬ ‫להורות לנו שבכדי להמשיך לכל השנה את‬ ‫וזהו לעושה נפלאות גדולות לבדו‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫הדביקות וההתחברות שזכינו לה בימי הסוכות‬ ‫עושה נפלאות גדולות שלכל איש ישראל בכל מצב‬ ‫שעעל"ט‪ ,‬הדרך לזה הוא רק ע"י התחזקות‬ ‫שהוא יש את היכולת לצאת מעמקי הטומאה‪ ,‬עד‬ ‫והתעצמות בעסק התורה הק'‪ ,‬ועל ידי כן נזכה‬ ‫כד שיגיע לדביקות אמיתית בתורה ועל ידי זה להיות‬ ‫להיות תמיד חבוקים ודבוקים בו ית'‪ .‬ולזה אף‬ ‫דבוק בהשי"ת‪ .‬וזהו כי לעולם חסדו‪ ,‬שתמיד בכל‬ ‫שאנשי המעלה ובעלי המדריגה היו זוכים אכן לקבל‬ ‫מצב ובכל עת חסדיו המרובים פרושים עלינו ויכול‬ ‫התורה בשלימות בשבועות‪ ,‬ברם מי שאינו במדריגה‬ ‫כל אחד לזכות לדביקות אמת בהשי"ת‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬על מנת שאף הוא יוכל לזכות לקבל התורה‪ ,‬על‬ ‫יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו‬ ‫כן נתקן שמחת תורה ביום שמיני עצרת אחר חג‬ ‫אל יעזבנו ואל יטשנו‪ ,‬הנה באמת זכות אבות‬ ‫הסוכות‪ ,‬אשר בו זכינו לדביקות והתחברות להשי"ת‬ ‫עומדת לעד להושיע ולהגן לזרע ישראל בכל מצב‬ ‫ע"י מצות סוכה‪ ,‬ולימדו אותנו בזה שהדרך לזכות‬ ‫שהוא‪ ,‬אך צריך שגם יתפלל אל ה' לכך שיסייע אותו‬ ‫להמשיך הדביקות בהשי"ת לכל השנה הוא על ידי‬ ‫זכות אבותיו‪ ,‬וזהו שאמר ואמרו הושיענו רצ"ל‬ ‫התורה הק'‪.‬‬ ‫שצריך שיהא לכה"פ ואמרו הושיענו אלוקי ישענו‪,‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב אתה הראת 'לדעת'‪ ,‬שבעת‬ ‫שיצעקו אל ה' שיושיעם ויגאלם מצרותיהם‪ ,‬ועל ידי‬ ‫הזאת כאשר מקבלים אנו על עצמינו דביקות בתורה‬ ‫כן יזכו שזכות אבות תעמוד להם להושיעם‪.‬‬ ‫הק' זוכים אנו להגיע למדריגת דעת ודביקות‬ ‫ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד‪ .‬נראה‬ ‫אמיתית בה'‪ ,‬ולהשיג כי ה' הוא האלוקים אין עוד‬ ‫לבאר עפ"י מה שדיברנו )בשוה"ט ליל הושענא רבה(‬ ‫מלבדו‪ ,‬ובכך שמקבלים אנו עלינו להידבק בתורה‬ ‫שאצל הבוכ"ע ליכא חילוק והשתנות הזמנים )עי'‬ ‫הק' נשאר מחוברים להקב"ה במשך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫מורה נבוכים‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרק עג‪ ,‬הקדמה ג; דברי חיים‪ ,‬פרשת‬ ‫לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו‪.‬‬ ‫ואתחנן‪ ,‬ד"ה בפסוק ואתחנן ]א[; בני יששכר‪ ,‬מאמרי סיון‪,‬‬ ‫מסמיכים פסוק זה לפסוק אתה הראת לדעת‪ ,‬דהנה‬ ‫מאמר ה‪ ,‬אות יט(‪ ,‬והעבר ההוה והעתיד הכל אצלו ית'‬ ‫האדם יכול לחשוב בעצמו שענין זה הוא רק לבעלי‬ ‫בשעתא חדא ובריגעא חדא )עי' ישמח משה‪ ,‬הפטרת‬ ‫מדריגה צדיקים ובני עליה‪ ,‬שהם יכולים לזכות‬ ‫פר' נצבים‪ ,‬ד"ה ומקודם שנפרש זה‪ ,‬ועוד(‪ ,‬ולכן אף כהיום‬ ‫להגיע למדריגה עילאה של דביקות הבורא ב"ה ע"י‬ ‫הזה נחשב אצלו ית' שהאבות הק' עדיין עוסקים‬ ‫עסק התורה כאמור‪ ,‬אך מה לי בריה שפילה ונפש‬ ‫בעבודת קדשם‪.‬‬ ‫הבהמית למדריגה נעלה ונשגבה זו‪ ,‬לכך הסמיך‬ ‫ולכך הסמיך מקראות אלו זה לזה‪ ,‬דאנו מבקשים‬ ‫מקרא זה לרמז שח"ו מלומר כן‪ ,‬משום שלכל איש‬ ‫יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו היינו‬ ‫ישראל יש חלק בתורה הק'‪ ,‬וכנגד כל אחד משישים‬ ‫שיעמוד לנו זכות אבות‪ ,‬ובזכות זה מבקשים אנו‬ ‫ריבוא נשמות ישראל יש אות בתורה הק' המכוונת‬ ‫ואמרו הושיענו אלוקי ישענו וגו'‪ ,‬כי אף שלעינינו‬ ‫כנגדו )ראה ערבי נחל‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬ד"ה ויאמר אליהם(‪,‬‬ ‫נראה כי כבר עברו רבות בשנים מעת שהיו בעולם‬ ‫ואשר על כן בכל מצב ובכל מדריגה אף השפלה‬ ‫ואיך יעמוד לנו זכותם‪ ,‬מ"מ ה' מלך ה' מלך ה'‬ ‫ביותר יכול כל אחד לזכות להשיג את חלקו בתורה‬ ‫ימלוך לעולם ועד‪ ,‬וכבר דיברנו הרבה פעמים‬ ‫הק'‪ ,‬וכפי שכבר הזכרנו באריכות )בדרשה קודם כל‬ ‫דהכוונה בזה שכלפי הבורא ית"ש אין שום חילוק בין‬ ‫נדרי‪ ,‬ובד"ת ליל אושפיזין דיוסף( מעשה נורא שהובא‬ ‫עבר הוה ועתיד‪ ,‬והכל נחשב כאילו הוא עכשיו‪ ,‬ועל‬ ‫בסדר הדורות )חלק תנאים ואמוראים‪ ,‬אות נ‪ ,‬ד"ה נתן‬ ‫כן כל עבודת האבות הק' והצדיקים הקדושים זי"ע‬ ‫דצוציתא( בשם רבינו ניסים גאון )בחיבורו יפה‬ ‫נחשב כלפי הבורא ב"ה כאילו הוא עכשיו‪ ,‬ושפיר‬ ‫מהישועה(‪ ,‬ופלאי פלאות עשה השי"ת שיהא לכל‬ ‫פר' בראשית · כה · תשפ"ז‬ ‫הדברים שוב ושוב‪.‬‬ ‫יעמוד לנו לזכות לחיותינו אף כהיום הזה‪.‬‬ ‫ולזאת הכוונה הסמיכו מקראות אלו‪ ,‬דאחר‬ ‫ה' עוז לעמוד יתן ה' יברך את עמו בשלום‪ ,‬י"ל‬ ‫שבקשנו שיהא 'נגילה ונשמחה בישועתו'‪ ,‬היינו‬ ‫עפ"י האמור שלכל איש ישראל יש לו חלקו בתורה‬ ‫ששמחים אנו בישועת ה' שיהא יתגדל ויתקדש‬ ‫הק'‪ ,‬וזהו כוונת המשורר האלוקי‪ ,‬ה' עוז קאי על‬ ‫שמיה רבא‪ ,‬ממשיכים לומר מלכותך מלכות כל‬ ‫התורה הק' כדרשת חז"ל )שהש"ר א‪ ,‬כג(‪ ,‬לעמו יתן‪,‬‬ ‫עולמים וממשלתך בכל דור ודור‪ ,‬שבכל זמן ובכל‬ ‫אף למדריגת עם השפל שגם הם יזכו לחלק בתורה‬ ‫דור ודור מלכותך קיימת בלא שום השתנות ופגם‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬ה' יברך את עמו בשלום‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫וכן הוא ממשלתך בכל דור ודור‪ ,‬הן בזמן הגלות‬ ‫כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו‪ .‬הנה בזוה"ק‬ ‫והן בזמן הגאולה‪.‬‬ ‫)ח"ג‪ ,‬דף רמ"ב ע"א( הקשה על פסוק זה‪ ,‬דהא הכהנים‬ ‫וכל ההשתנות שיש בין זמן שבית המקדש היה‬ ‫הם ממידת החסד‪ ,‬וצדק הוא מידת הדין‪ ,‬וא"כ מדוע‬ ‫קיים לזמן החורבן הוא רק כלפינו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫נקט הכתוב הלשון 'כהניך ילבשו צדק'‪ ,‬דנראה‬ ‫)חגיגה דף ה' ע"ב( כיון שגלו ישראל מעל אדמתם אין‬ ‫כסותר את עצמו יעו"ש‪ ,‬ונראה לבאר דאצל הבוכ"ע‬ ‫לך ביטול תורה גדול מזה‪ ,‬ובזמן שבית המקדש היה‬ ‫שייך שגם מידת הדין תיהפך לרחמים ותסכים‬ ‫קיים היה שפע קודש ונשגב נשפע עלינו וזכינו‬ ‫להשפיע רחמים וחסדים לעם ישראל‪ ,‬וכמאמר‬ ‫למדריגות נשגבות בעסק התורה )עי' תוס' ב"ב דף כ"א‬ ‫הפייטן )שחרית יום א' דר"ה( ואתה במשפט תעשה‬ ‫ע"א ד"ה כי מציון(‪ ,‬ועתה חסרנו כל אלה‪ .‬ולכן מייחלים‬ ‫צדקה‪ .‬וזהו כוונת המשורר האלוקי כהניך ילבשו‬ ‫אנו שניגאל גאולת עולם ונזכה שכי מציון תצא‬ ‫'צדק' שהצדיקים יעוררו שאף מידת הדין הרמוז‬ ‫תורה ודבר ה' מירושלים‪ ,‬שיושפע עלינו שפע‬ ‫במידת צדק יהפך לרחמים וחסדים‪ ,‬ויהיה המתקת‬ ‫קדושה בגלוי ונזכה לאור התורה הנשפע מציון‬ ‫הדין לגמרי‪ ,‬וכשיש דין למטה אין דין למעלה )דב"ר‬ ‫ומירושלים באתגליא‪.‬‬ ‫ה‪ ,‬ד( וממילא וחסידיך ירננו‪.‬‬ ‫גאון נפשי לפני הוד אורו אשפילה אראה שמו‬ ‫זה ה' קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו‪,‬‬ ‫בחילה אסלדה‪ .‬הנה בהתבונני במצבי השפל חיל‬ ‫מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור‬ ‫יאחזני היאך אעיז פני לבוא ולומר שירה לפניו ית'‪,‬‬ ‫ודור‪ ,‬כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים‪.‬‬ ‫אך העצה היחידה לזכות לזה הוא על ידי שאתנהג‬ ‫הרמז כאן במה שהסמיכו מקראות אלו‪ ,‬דאף שיש‬ ‫בענווה ושפלות‪ ,‬ועל ידי זה ישרה השי"ת שכינתו‬ ‫בחינה של שכינתא בגלותא‪ ,‬ואין שמו ואין כסאו‬ ‫עלי‪ ,‬וכמאמר חז"ל )סוטה דף ה' ע"א( שהשי"ת אומר‬ ‫שלם עד שימחה זרעו של עמלק )ילקוט תהלים ט‪ ,‬רמז‬ ‫אני את דכא איתי את דכא‪ ,‬וממילא אזכה לשורר‬ ‫תרמג(‪ ,‬מ"מ זהו בחינה גבוהה ונשגבה שאין לנו‬ ‫לפניו‪ .‬וזהו כוונת המשורר האלוקי דדייקא על ידי‬ ‫השגה בזה‪ ,‬ואין אתנו יודע עד מה‪ ,‬אך באמת כלפי‬ ‫שגאון נפשי לפני הוד אורו אשפילה‪ ,‬אזכה לאומר‬ ‫הבורא ב"ה עצמו אין שום חילוק והשתנות לעולמי‬ ‫שירה לפני יוצרי באימה‪.‬‬ ‫עד בין בזמן שבית מקדשנו ותפארתינו עמד על‬ ‫דכא ושפל רוח אני לפניו מחטא לו יאחזני‬ ‫מכונו והיה התגלות השכינה לעין כל‪ ,‬והן בזמן‬ ‫רעדה‪ .‬נראה לבאר דהסימן לדעת האם האדם הוא‬ ‫החורבן כשגלינו מארצנו‪ ,‬ואין בעצמותו ית' שום‬ ‫עניו ושפל באמת הוא רק אם יש לו יראת חטא‬ ‫פגם וחסרון ח"ו‪ ,‬אלא כל ההשתנות היה כלפי‬ ‫אמיתית‪ ,‬שיפחד וירעד מכל נדנוד חטא ועוון‪ ,‬ואם‬ ‫הנהגת הבורא עמנו‪ ,‬שבזמן שבית המקדש היה קיים‬ ‫אינו ירא חטא אף אם יתנהג אלפי פעמים בענווה‬ ‫היה שפע אור קדוש נשפע עלינו תמיד‪ ,‬וקדושה‬ ‫בהכרח שאינו עניו ושפל באמת‪ ,‬וזהו כוונת המשורר‬ ‫עילאה מתנוססת עלינו באתגליא‪ ,‬ועתה בעוונותינו‬ ‫האלוקי דכא ושפל רוח אני לפני‪ ,‬והסימן לכך הוא‬ ‫חסרנו כל אלה ונעשה הסתר פנים‪ ,‬שאין אנו זוכים‬ ‫שמחטוא לו יאחזני רעדה‪ ,‬ואם אינו כן הרי מוכח‬ ‫להתגלות שכינתו ית' עלינו‪ ,‬אך באמת כלפי הבורא‬ ‫דאיני שפל באמת‪.‬‬ ‫ב"ה לא נשתנה כלום‪ ,‬וצריך לחזור ולשנן על‬ ‫פר' בראשית · כו · תשפ"ז‬ ‫עבודה‪ .‬הנה איך אדמה בנפשי שיהא חלבי ודמי‬ ‫א"י‪ ,‬דהנה כאמור העניו והשפל באמת זוכה‬ ‫כשר ומרוצה לעלות כקרבן על מזבח ה'‪ ,‬אחר שכמה‬ ‫שהשכינה שורה עליו‪ ,‬והאיש אשר השכינה שורה‬ ‫פסולים אירעו בי‪ ,‬ואיני ראוי לכך‪ ,‬כי קרבן לה' צריך‬ ‫עליו אינו בא לידי חטא‪ ,‬וכמאמר חז"ל בדוד המלך‬ ‫להיות תמים‪ ,‬ואילו אנו בעלי מומין מחמת רוב‬ ‫ע"ה )שבת דף נ"ו ע"א( שנאמר עליו )שמואל‪-‬א יח‪ ,‬יד(‬ ‫חטאינו ובוודאי איננו ראויים להקרבה‪.‬‬ ‫ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו'‪ ,‬אפשר חטא‬ ‫ברם מצינו בחז"ל )זבחים דף פ"ד ע"א( דאף קרבן‬ ‫בא לידו ושכינה עמו‪ .‬וז"ש המשורר האלוקי דכא‬ ‫בעל מום‪ ,‬כיון שעלה למזבח שוב לא ירד‪ .‬לכן אנו‬ ‫ושפל רוח אני לפניו שע"י שאתנהג בענוה ושפלות‬ ‫מבקשים‪ ,‬החלב והדם שלי אקריבה‪ ,‬ואם תאמר‬ ‫אזכה להשראת השכינה‪ ,‬ועל ידי כן אזכה לשמירה‬ ‫שאיננו ראויים לזה כי אנו בעלי מומין‪ ,‬לזה אמר‬ ‫עליונה ומחטוא לו יאחזני רעדה‪ ,‬ולא אכשל בשום‬ ‫שיהא נחשב כאילו אנו כבר על מזבחו‪ ,‬רצ"ל כאילו‬ ‫חטא ועוון‪.‬‬ ‫כבר הניחו החלב והדם על המזבח‪ ,‬וכיון שעלו לא‬ ‫א"י‪ ,‬דהנה ידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע )עי'‬ ‫ירדו‪ ,‬וכך ואעבוד עבודה‪.‬‬ ‫אורח לחיים‪ ,‬פרשת לך‪ ,‬ד"ה הפרד( על מה דאיתא בחז"ל‬ ‫חוחים אשליך ואלקוט לי שושנים‪ .‬נראה לבאר‬ ‫)שבת דף ע"ה ע"א( שוחט משום מאי מחייב‪ ,‬משום‬ ‫דהנה כל זמן שלא שב האדם בתשובה‪ ,‬ועבירות‬ ‫צובע‪ ,‬וכתבו התוס' )שם ד"ה שוחט( דקאי אשוחט‬ ‫בידיו‪ ,‬הרי שהסט"א והקליפות חוטפים ממנו כל‬ ‫דעלמא‪ ,‬ופי' הבעש"ט הק' זי"ע דהכוונה ליצר הרע‬ ‫המצוות ומעשים טובים שעושה ויונקים מזה‪ ,‬ע"כ‬ ‫הוא מלאך המות המסית ומדיח‪ ,‬דלכאורה משום‬ ‫בקשתי חוחים אשליך שאשוב בתשובה על כל‬ ‫מאי מחייב מיתה לעתיד לבוא‪ ,‬הא עשה תפקידו‬ ‫העוונות שעשיתי‪ ,‬ועל ידי כן אזכה ואלקוט 'לי'‬ ‫שלכך נוצר‪ ,‬ומשני 'משום צובע'‪ ,‬שמהפך לעשות‬ ‫שושנים‪ ,‬שיהיו נחשבים המצוות ומעשים טובים‬ ‫ממצוה עבירה ומעבירה מצוה‪ ,‬כגון שבא להסית את‬ ‫לזכותי ולא ילך ח"ו לסט"א‪.‬‬ ‫האדם לומר שמצווה לשנוא את פלוני לרודפו‬ ‫יאיר עלי נורא אור שכינתו ודבקה בו תמיד‬ ‫ולבזותו‪ ,‬וזהו דרכו של היצר הרע לצבוע עבירה‬ ‫נפשי בעודה‪ .‬הנה נודע מדריגת הצדיקים‬ ‫כאילו הוא מצוה‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫שבעבודתם הקדושה הגיעו לדביקות עילאה‬ ‫והעצה לזכות לסייעתא דשמיא ולדעת מהו מצוה‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬והגיעו למצב שדבקה נפשם ביוצרם לעד‬ ‫ומהו עבירה ולא להתבלבל אחרי תעתועי היצר‬ ‫ולעולמי עולמים עד שכמעט הסתלקו מן העולם‪,‬‬ ‫הרע‪ ,‬הוא להיות בענווה ושפלות‪ ,‬כי מי שהוא עניו‬ ‫וכפי שידוע מהרה"ק הרבי ר' מיכל מזלאטשוב זי"ע‬ ‫ושפל רוח זוכה להשראת השכינה וממילא יש לו‬ ‫שפעם אחת כאשר היה בדביקות רבה עלה ונתדבק‬ ‫סייעתא דשמיא שלא יכשל בדבר עבירה ויידע את‬ ‫בקדושת ה' עד שפרחה נשמתו‪ .‬וזהו כוונת המשורר‬ ‫הדרך ילך בו ואת המעשה אשר יעשה‪ .‬ועפי"ז יבואר‬ ‫האלוקי יאיר עלי נורא אור שכינתו שאזכה‬ ‫דזהו כוונת המשורר דע"י שדכא ושפל רוח אני‬ ‫למדריגה זו ואף שעל ידי כן ודבקה בו נפשי תמיד‬ ‫לפניו על ידי כן אזכה ומחטוא לו רצ"ל חטאים‬ ‫בעודה בדביקות עילאה‪ ,‬ושתישאר דבוקה בה'‬ ‫שהיצר הרע צובע ומשכנע שהם לו שהם מצווה‬ ‫תמיד לנצח‪ ,‬עדיין מסכים אני ומצפה לכך‪.‬‬ ‫ונחת רוח להקב"ה‪ ,‬יאחזני רעדה ועל ידי כן אנצל‬ ‫כל עצמותי יתרעשו בפחד לקרוא בשמו‬ ‫מפיתוייו ולא אכשל בהם ח"ו‪.‬‬ ‫ולעבדו שכם אחד יתקדשו ויעשו אגודה‪ .‬הנה‬ ‫א"י‪ ,‬מחטוא לו יאחזני רעדה‪ ,‬רבש"ע אם ח"ו‬ ‫לאנשים פחותי ערך כמוני אין להם שום עצה‬ ‫איני יכול לעמוד נגד היצר הרע ואבא להכשל ח"ו‬ ‫ותקומה רק לכלול עצמו עם הציבור‪ ,‬דכאשר האדם‬ ‫בחטאים‪ ,‬בקשתי ממך שיאחזני רעדה‪ ,‬שכל איברי‬ ‫נמצא בשפל המצב‪ ,‬ואין בכוחו להתרומם‬ ‫יהיו דא לדא נקשן‪ ,‬ולא יהא באפשרותי לעשות‬ ‫ולהתעלות אם כן לא נותר בידו שום תקוה‪ ,‬ורק על‬ ‫פעולה‪ ,‬וזה עדיף לי טפי מאשר לבוא לידי עבירה ח"ו‪.‬‬ ‫ידי שמתאחד עם הציבור יוכל להתעלות וכדאיתא‬ ‫החלב והדם שלי אקריבה על מזבחו ואעבוד‬ ‫פר' בראשית · כז · תשפ"ז‬ ‫דכלה‪ ,‬פר' ויצא‪ ,‬ד"ה וייקץ יעקב( מה שאנו רואים שאפי'‬ ‫בגמרא )ברכות דף ח' ע"א( מנין שאין הקב"ה מואס‬ ‫אנשים פשוטים קלי הדעת מסרו נפשם על קדושת ה'‪,‬‬ ‫בתפילתן של רבים‪ ,‬שנאמר )איוב לו‪ ,‬ה( הן א'ל כביר‬ ‫וכאשר גזרו עליהם לכפור באלוקים חיים סירבו ולא‬ ‫ולא ימאס וגו'‪ ,‬הרי שבתפילת רבים אינו מואס‬ ‫הסכימו בשום אופן‪ ,‬שכל זה נמשך מכח דיבורו של‬ ‫לעולם‪ ,‬ומשמע דאילולי כח הרבים היה מאוס‪ ,‬והיינו‬ ‫הקב"ה לישראל במתן תורה 'אנכי ה' אלוקיך'‪ ,‬שזה‬ ‫אפי' באופן שלכאו' היה לו לדחות את התפילה כי‬ ‫נותן כח לכל הדורות למסור נפשם על קדושת ה'‪.‬‬ ‫לפי המצב והדרגה של האדם אין ראוי לקבל תפילתו‬ ‫ולזה אמר דההוכחה לכך שהאהבה של מתן‬ ‫אלא לדחותו‪ ,‬מכל מקום מאחר ומתפלל עם הציבור‬ ‫תורה נשארה חקוקה אצל כל נשמות ישראל לעולם‬ ‫אין הקב"ה מואס בתפילה כזו‪ .‬ובזה יבואר כל‬ ‫ועד‪ ,‬הוא בכך שקדושיך בניך בין העמים מסרו‬ ‫עצמותי יתרעשו בפחד משפל מצבי‪ ,‬ולכן העצה‬ ‫נפשם כמו עולות ושלמים‪ ,‬וכאשר רואים שבני‬ ‫היעוצה יתקדשו ויעשו אגודה‪ ,‬ועל ידי שכולל עצמו‬ ‫ישראל בכל הדורות מסרו נפשם על האמונה בה'‪,‬‬ ‫עם הציבור נוכל לקרוא בשמו ולעבדו כראוי‪.‬‬ ‫ואפי' פשוטי העם אינם כופרים באמונת אלוקים‬ ‫פאר אתה נורא על ראש עמך זרע קודש ישראל‬ ‫חיים‪ ,‬הכל הוא מכח מתן תורה‪ ,‬ובכך רואים כי אכן‬ ‫עבדך נחמד אתה מאודם ופטדה‪ ,‬צניף טהור על‬ ‫אהבתך חקוקה על לבנו בכל מצב‪.‬‬ ‫ראשינו אהבתך חקוקה על ליבנו וכו'‪ ,‬קדושיך‬ ‫רצה אותם והשב את שבותם‪ .‬הנה וכי ארמה‬ ‫בניך בין העמים מסרו נפשם כמו עולות ושלמים‪.‬‬ ‫ואענה שקר בעצמי שאכן זכיתי לשוב בתשובה‬ ‫הנה במתן תורה אסף הקב"ה את כל נשמות ישראל‬ ‫שלימה לפני הבוכ"ע‪ ,‬הלא יודע אני אמיתית ערכי‬ ‫מעולם ועד עולם והביאם לפני הר סיני )ראה זוה"ק‬ ‫שלא זכיתי לשוב בתשובה הראויה‪ ,‬ואפי' שכבר‬ ‫פר' יתרו‪ ,‬דף פ"ג ע"ב; ב"ר ע‪ ,‬ט(‪ ,‬וכנרמז בכתוב )דברים‬ ‫עברו ימי הרחמים והרצון ואמרנו אשמנו וכו'‬ ‫כט‪ ,‬יד( את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה‪,‬‬ ‫והתוודינו על חטאינו ודפקתי על לוח לבי בעל חטא‪,‬‬ ‫וכרת עמם ברית ובחר בהם להיות עמו באהבה‪ ,‬עם‬ ‫מכל מקום לא היה זה באמת תשובה אמיתית כראוי‪.‬‬ ‫כל נשמות ישראל לאורך כל הדורות ולכל נשמה‬ ‫ולכן בקשתי רצה אותם והשב את שבותם היינו‬ ‫ונשמה ללא נפקא מינה איך הוא נראה‪ ,‬ובאיזה שפל‬ ‫שיגביה הקב"ה תשובה זו וירומם אותנו שנזכה‬ ‫המצב שירד תמיד ישאר האהבה שאהב אותנו כימי‬ ‫באמת לשוב לפניו ית'‪ ,‬ויעורר אתערותא דלעילא‬ ‫קדם‪ ,‬ובחר בנו להיות לו לעם‪.‬‬ ‫ובכך יתעורר שנוכל לשוב בתשובה כראוי‪ ,‬וע"י כן‬ ‫וזהו שמשבחים להשי"ת שפאר אתה נורא על‬ ‫נזכה ובנה דביר מקדשך בית תפארתם‪.‬‬ ‫ראש עמך ואפי' הם בבחי' 'עמך'‪ ,‬ג"כ נקראים זרע‬ ‫א"י‪ ,‬בהקדם מה שהתבטא כ"ק מרן אאדמו"ר‬ ‫קודש ישראל עבדיך‪ ,‬ונחמד אתה מאודם ופטדה‪,‬‬ ‫זי"ע אודות ההתיישבות בארץ ישראל לאחר החורבן‬ ‫דבעוד שאצל בשר ודם כאשר יש לו דבר ערך כגון‬ ‫הנורא בשנות השואה‪ ,‬שגירשו אותנו לארץ ישראל‬ ‫מרגליות ואבנים טובות אזי כל זמן שהדבר עומד‬ ‫אחר שרצחו וטבחו בבני ישראל והשמידו אותם‬ ‫בערכו ובחשיבותו יש בידו דבר השווה‪ ,‬אך אם הוא‬ ‫במשרפות הגז ה"י‪ ,‬ובכל מדינות אירופא הרגו בבני‬ ‫נופל מערכו ואינו שווה עוד שוב לא נותר בידו‬ ‫ישראל ושאר המדינות נעלו שעריהם בפני ישראל‪,‬‬ ‫מאומה ומשליכו ממנו‪ ,‬אמנם אהבת הבורא ב"ה‬ ‫עד שלא היה שום ברירה ללכת למקום אחר ולכן עלו‬ ‫לישראל הוא דאפי' כאשר נפלו מערכם ואינם שווים‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ובדברים אלו דחה טענת הסוברים‬ ‫עוד כבתחילה‪ ,‬עדיין אינו זז מחבב אותנו‪ ,‬והוא‬ ‫שבעליה לארץ ישראל בזמן הזה עוברים על שבועת‬ ‫אוהב אותנו כבתחילה‪ .‬וזהו שהמשיך ואמר אהבתך‬ ‫הקב"ה שלא יעלו בחומה )כתובות דף קי"א ע"א(‪ ,‬כי‬ ‫חקוקה על ליבנו דאותה האהבה שנחקקה בשעת‬ ‫באופן זה שעלו לארץ מחמת רוב הצרות והרציחות‬ ‫מתן תורה אצל כל אחד ואחד מבני ישראל‪ ,‬נשארה‬ ‫שבחו"ל‪ ,‬אין זה נחשב לעליה בחומה‪ ,‬אלא הגיעו‬ ‫חקוקה על ליבנו לעולם ועד‪.‬‬ ‫לכאן מחוסר ברירה ומרוב יגון ואנחה‪ .‬ולכן כשעלו‬ ‫וידוע מה שהביא רביה"ק מהרצ"א זי"ע )אגרא‬ ‫פר' בראשית · כח · תשפ"ז‬ ‫קטו‪ ,‬טז( השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם‪,‬‬ ‫בני ישראל באופן זה גרם שרבים מתושבי הארץ עזבו‬ ‫שמים רומז לרוחניות‪ ,‬וזהו השמים שמים לה'‬ ‫את דרך התורה ואינם שומרים תורה ומצוות‪ ,‬אך‬ ‫דלמעלה בעולמות העליונים כולו רוחני‪ ,‬והארץ נתן‬ ‫בקשתינו לפני השי"ת והשב את שבותם‪ ,‬רצ"ל דאף‬ ‫לבני אדם בעולם הגשמי‪ ,‬שעל ידי שבני ישראל‬ ‫שבגשמיות כבר שבו לכאן בקשתינו שישובו כל‬ ‫יקדשו עצמם בתורה ובמצוות יזכו להגביה את הארץ‬ ‫אחינו בני ישראל בתשובה שלימה‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫אף הוא לבחי' שמים‪ ,‬ועבודה זו נתן לבני אדם‪.‬‬ ‫יחזרו כולם לשורש מחצבתם‪ ,‬וכך נזכה ובנה דביר‬ ‫ובזה יתפרש השמים מספרים כבוד א'ל שאכן‬ ‫מקדשך בית תפארתם‪.‬‬ ‫כבודו ית' למעלה בשמים‪ ,‬ובעולמות העליונים‬ ‫הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סוכת שלומך‪.‬‬ ‫נמצא כבודו‪ ,‬אך ומעשי ידיו אלו הצדיקים )ראה‬ ‫הנה בספה"ק מדבר קדש להרה"ק מהר"ש מבעלזא‬ ‫כתובות דף ה' ע"א( מגיד מלשון גוד אחית‪ ,‬שמורידים‬ ‫זי"ע )לשמיני עצרת‪ ,‬ד"ה ביום השמיני ]הג'[( כתב‬ ‫את דרגת הרקיע אף לארץ הגשמי‪.‬‬ ‫דאותיות המילוי של עצר"ת )י"ן‪ ,‬די"ק‪ ,‬ש'‪ ,‬ו'( הם‬ ‫אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם בכל‬ ‫אותיות קידושין‪ ,‬המורה על התקדשות בני ישראל‬ ‫הארץ יצא קום‪ .‬בני אדם יכולים לטעות שמי שזוכה‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ותיבת קידושין עולה בגימטריא ת"פ‪ ,‬כי‬ ‫להשמיע קולו ברמה ומשמיע דבריו בקול רעש גדול‪,‬‬ ‫ידוע שישנם ת"פ מחנות הרוצים לינוק מקדושתן של‬ ‫ודאי גדול ערכו ויש לו דעה למעלה‪ ,‬אך האמת לא‬ ‫ישראל‪ ,‬אך על ידי קדושת המעשים של בני ישראל‬ ‫כן הוא‪ ,‬כי לפעמים יש צדיק העובד את בוראו‬ ‫עתידים להתבטל אלו הת"פ מחנות‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫באמת‪ ,‬ושרוי הוא בד' אמותיו עם ספר תהלים‬ ‫ויש לבאר בכוונת הדברים‪ ,‬דהיום הזה הוא‬ ‫שאומרו בהשתפכות הנפש בלי שמשמיע קולו‪ ,‬ואין‬ ‫בחינת גמר הקידושין והנישואין בין הקב"ה לכנסת‬ ‫יודעים ממנו ומכירים אותו‪ ,‬ואעפ"י כן כוחו רב‬ ‫ישראל‪ ,‬ולכן המילואים של תיבת עצר"ת מרמז‬ ‫למעלה ודבריו נשמעים ויש לו השפעה גדולה‪ .‬וזהו‬ ‫לקידושין שהקב"ה מקדש אותנו ביום הזה‪ ,‬ובכך‬ ‫אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫מתבטל כח הנוקבא )לילי"ת( שהוא בגימטריא ת"פ‪.‬‬ ‫בכל הארץ יצא קום‪.‬‬ ‫ומובא בספה"ק )עמק המלך ז‪ ,‬י; ילקוט ראובני‪ ,‬פרשת‬ ‫לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬עה"פ בזיעת אפך תאכל לחם( דתלמו"ד עולה‬ ‫ידוע מה שאמרו חז"ל )גיטין דף ל"ו ע"ב( הנעלבין ואינן‬ ‫כמנין ת"פ‪ ,‬ועל ידי לימוד התורה מבטלים את כח‬ ‫עולבין שומעין חרפתן ואין משיבין וכו' עליהם הכתוב‬ ‫הנוקבא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אומר )שופטים ה‪ ,‬לא( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו‪,‬‬ ‫ולכן כאשר אנו שמחים ביום עצרת בשמחת‬ ‫וכאשר מתנהג האדם במדה נעלה זו ואינו משיב‬ ‫התורה ומקבלים עלינו לעסוק בתוה"ק‪ ,‬מתגברים‬ ‫לחורפיו דבר‪ ,‬ואפי' אם פוגעים בו או מצערים אותו‬ ‫על קליפת הנוקבא ומבטלים אותה‪ ,‬ובכך זוכים אנו‬ ‫אינו משיב במריבה‪ ,‬אלא מתעלם ושותק זוכה‬ ‫שהקב"ה יקדש אותנו בקידושין העולה כמנין ת"פ‬ ‫שהקב"ה משרה שכינתו עמו‪ ,‬וכמו שנאמר על‬ ‫ובכך זוכים אנו להתגבר ולבטל קליפה זו‪ .‬ויורמז‬ ‫המתנהג בענוה שהקב"ה משרה שכינתו בקרבו‬ ‫בבקשתינו ופרוס חביבי עלי את סכ"ת שלומך‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬וכמו"כ אדם זה המתנהג בענוה ושפלות ואינו‬ ‫סכ"ת בגימטריא ת"פ‪ ,‬רצ"ל שנזכה לסוכת שלומיך‬ ‫משיב חורפו דבר על עלבונו‪ .‬וזה כוונת הכתוב‬ ‫ולהתגבר על כל הקליפות‪.‬‬ ‫לשמש היינו מידה זו המשולה לשמש שם אהל בהם‬ ‫השמים מספרים כבוד א'ל ומעשי ידיו מגיד‬ ‫שהקב"ה תוקע אהלו ומשרה שכינתו ביניהם‪.‬‬ ‫הרקיע‪ .‬ידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע )ראה באר מים‬ ‫לשמש שם אהל בהם וגו' מקצה השמים‬ ‫חיים‪ ,‬פר' בהעלותך‪ ,‬עה"פ ובנחה; אור יצחק להרה"ק‬ ‫מוצאו‪ .‬הנה איתא בספה"ק )קול בוכים‪ ,‬איכה ג‪ ,‬ל‪ ,‬בשם‬ ‫מראדוויל זי"ע‪ ,‬ליקוטים‪ ,‬ד"ה וזהו אתה אחד; שם משמואל‪,‬‬ ‫הרמ"ק( והביאו גם בישמח משה )פר' מצורע‪ ,‬ד"ה‬ ‫פרשת בלק‪ ,‬שנת תר"ע‪ ,‬בשם החידושי הרי"ם זי"ע; ישמח‬ ‫והנראה לי על פי מה שפירשתי בתהלים(‪ ,‬ובספר ארך‬ ‫ישראל‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬אות ב; ועוד( שפירש הפסוק )תהלים‬ ‫פר' בראשית · כט · תשפ"ז‬ ‫כלל לא היה ראוי לחטוא לפי רום מדריגתו‪ ,‬ואת‬ ‫אפיים )סי' א'‪ ,‬אות עט‪ ,‬וראה שם בהערות יוסף אברהם‬ ‫הכל סיבב הקב"ה שנגרם לו חטא שיוכל להמשיך‬ ‫אות מה( ליקט והביא ענין זה בשם כמה וכמה‬ ‫על ידי ששב בתשובה שכל אחד עד סוף כל הדורות‬ ‫קדמונים‪ ,‬דהתיקון הגדול ביותר יותר מכל התיקונים‬ ‫באיזה דרגה שרק יהיה ולאיזה מקום שרק יפול‪ ,‬מכל‬ ‫והסיגופים‪ ,‬הוא כאשר האדם שומע בזיונו ודומם‪,‬‬ ‫מקום יוכל להתעלות ולשוב בתשובה‪ ,‬ודבר זה‬ ‫וזהו הכלי כפרה הגדול ביותר‪ ,‬וכאשר מבזים את‬ ‫נמשך מכוחו של דוד המלך‪.‬‬ ‫האדם או מחרפים אותו ופוגעים בו ותחת להשיב‬ ‫וזהו שאמר דוד המלך ארוממך ה' כי דיליתנ"י‬ ‫מנה אחת אפיים הריהו בוחר להתעלם ולא להגיב‪,‬‬ ‫שעל ידי פתחת דלת לכל הדופקים בתשובה‪ ,‬ועל‬ ‫ואדרבה מתגבר על בזיונו ושותק‪ ,‬הרי שדבר זה‬ ‫ידי כך ולא שמחת אויבי לי ואין הטומאה יכולה‬ ‫נחשב למעלה גדולה מאוד‪ ,‬ועל ידי כך זוכה לזיכוך‬ ‫לשמוח‪ ,‬כי לכל אחד ואחד מועיל תשובה ויש לו‬ ‫גדול ולכפרת עוונות‪.‬‬ ‫תיקון‪ ,‬וה' העלית מן שאול נפשי‪ ,‬ואפי' שכבר נפל‬ ‫ובזה יבואר דכאשר לשמש שם אהל שכאשר‬ ‫עד שאול תחתיה יוכל להתרומם‪ ,‬חייתני מיורדי‬ ‫האדם הוא מהנעלבין ואינם עולבין שבכך הוא‬ ‫בור‪ ,‬שאפי' מי שכבר נפל לבור שחת למעמקי‬ ‫כצאת השמש בגבורתו‪ ,‬הרי הוא זוכה ואפי' אם הוא‬ ‫הקליפות עדיין יהיה לו חיות ותקווה‪.‬‬ ‫מקצה השמים ונפל עד שאול תחתיה מוצאו יכול‬ ‫ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך‬ ‫הוא לצאת משם ולהיות נקי מכל עוונותיו‪.‬‬ ‫הייתי נבהל‪ .‬ידוע מספה"ק שלפי גודל ההסתר פנים‬ ‫ארוממך ה' כי דליתנו ולא שמחת אויבי לי וגו'‪,‬‬ ‫והחשכות השורר בעולם והקשיים העומדים‬ ‫ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור‪ .‬הנה‬ ‫והניצבים בפניו מאיר ה' ומשפיע מאורו וזיוו עלינו‪,‬‬ ‫רביה"ק מוהרצ"א זי"ע באגרא דכלה )פר' מטות‪ ,‬ד"ה‬ ‫וכאשר נראה כי החושך יכס ארץ מאיר ומבהיק‬ ‫ויש לפרש עוד ארוממך ה' ]הא'[( ביאר כתוב זה על פי‬ ‫עלינו מאורו הבהיר‪ ,‬והוא שמשבח דוד המלך ע"ה‬ ‫מה שאמרו רז"ל )ע"ז דף ד' ע"ב( לא היה דוד ראוי‬ ‫דגם כאשר הסתרת פניך מ"מ הייתי נבה"ל מלשון‬ ‫לאותו מעשה רק להורות תשובה ליחיד‪ ,‬ואם כן‬ ‫אורה‪ ,‬וע"ד )איוב כט‪ ,‬ג( בהל"ו נרו עלי ראשי‪.‬‬ ‫נעשה דוד דלת לשבים‪ ,‬והנה אמרו רז"ל )שבת דף ל'‬ ‫יודע מחשבות הושיעה נא‪ .‬ידוע שפעם אחת‬ ‫ע"א( כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס‬ ‫אצל רביה"ק הישמח משה זי"ע קודם הקפה רביעית‬ ‫ארון לבית קדשי הקדשים‪ ,‬דבקו שערים זה בזה‪,‬‬ ‫הורה להדליק נרות עבור נשמת משה רבינו ע"ה‬ ‫אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה‪ ,‬כיון‬ ‫שבא להשתתף ולשוש משוש בשמחת התורה‬ ‫שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי‬ ‫בהקפות‪ ,‬ואצל נכדו הגה"ק הייטב לב זי"ע היה פעם‬ ‫דוד עבדך )דברי הימים‪-‬ב ו‪ ,‬מב( מיד נענה‪ ,‬באותו שעה‬ ‫ששקודם הקפה רביעית אמר להדליק נרות עבור‬ ‫נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה‪ ,‬וידעו שמחל‬ ‫זקינו הישמח משה שיורד מגנזי מרומים להשתתף‬ ‫לו הקב"ה על אותו עוון‪ .‬והטעם שהודיע השי"ת את‬ ‫ולשמוח אתנו בעת ההקפות‪ .‬והנה אין אנו במדריגה‬ ‫זה דייקא בעסק הדלתות הוא בכדי להורות דמעשה‬ ‫זו לראות ולידע איך אבותינו הקדושים ונשמות‬ ‫דדוד היה כדי לפתוח דל"ת לשבים‪.‬‬ ‫הצדיקים הבאים‪ ,‬אבל אנו מאמינים כי גם עתה‬ ‫וזהו שאמר דוד המלך ארוממך ה' כי דיליתני‬ ‫הבוכ"ע וכל אבוה"ק מביטים עלינו משמי מרום‬ ‫שעשית אותי דלת לשבים בהודיע כל זה בפתיחת‬ ‫ושמחים אתנו‪ ,‬כי חפצים אנו לעשות רצונו ית"ש‪,‬‬ ‫הדלתיים שלא רצו לפתוח רק על ידי דוד‪ ,‬וזהו ולא‬ ‫ולכה"פ במחשבותינו מתדבקים אנו עם האבות הק'‪,‬‬ ‫שמחת אויבי לי דבאותה שעה נהפכו פני שונאי דוד‬ ‫וזהו יודע מחשבות הושיעה נא‪.‬‬ ‫כשולי קדירה‪ ,‬שראו והבינו שלא היה דוד ראוי‬ ‫מה בצע בדמי ברדתי אל שחת‪ .‬יבואר עפ"י‬ ‫לאותו מעשה רק להיות דלת פתוחה לשבים‪,‬‬ ‫מאמר חז"ל )אבות פ"ו מ"י( בשעת פטירתו של אדם‬ ‫עכתוד"ק‪.‬‬ ‫אין מלווין לו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות‬ ‫ועל זה הדרך יש להוסיף עוד‪ ,‬דהרי כאמור דוד‬ ‫פר' בראשית · ל · תשפ"ז‬ ‫ובני חו"ל‪ ,‬הקפה ה' המנהלים הרוחניים‪ ,‬הרמי"ם‬ ‫ומרגליות כי אם מצוות ומעשים טובים‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫והמשגיחים בישיבות הגדולות והקטנות‪ ,‬הקפה ו'‬ ‫מה בצע בדמי רומז לממון ברדתי אל שחת כאשר‬ ‫עסקני מוסדותינו הק' והנושאים בעול‪ ,‬הקפה ז'‬ ‫אנ"ש מעל גיל ‪ 50‬שנה עמו"ש‪.‬‬ ‫יורדים אל שחת ואלי קבר‪.‬‬ ‫במשך ההקפות נתן מרן כמה פעמים הס"ת שלו‬ ‫א"י‪ ,‬ידוע שכל כסף וזהב מוציאים אותם מעפר‪,‬‬ ‫לרקוד עמו )מרן שליט"א לא ישב ללא הס"ת‪ ,‬וכשמסר‬ ‫וכל חשיבות העפר הוא רק כשמצמיח ועושה פרי‪,‬‬ ‫הס"ת קם ממקומו(‪ ,‬התרגשות אחזה בקהל עת מסר‬ ‫מרן שליט"א את ספר התורה שלו לבחור בעל‬ ‫דסתם עפר אין בהם שום חשיבות ורק כשיוצא מהם‬ ‫תשובה נ"י אשר זה כמה שנים השליך מאחרי גיוו‬ ‫פירות טובים אז ישנו לזה חשיבות‪ .‬וז"ש המשורר‬ ‫מנעמי עולם ונקשר לבית חיינו‪ ,‬והשקיע עצמו‬ ‫האלוקי מה בצע בדמי מה תועלת יש בכספי וממוני‪,‬‬ ‫בעולם התורה והתשובה‪.‬‬ ‫הרי וכי היודך עפר ואיזה חשיבות יש לעפר‪ ,‬רק‬ ‫לפני הקפה ג' ו' וז'‪ ,‬התחיל מרן שליט"א מאלוקי‬ ‫הרוחות הושיעה נא )וכן בהקפות ביום ובהקפות שניות(‪.‬‬ ‫כאשר היגיד אמיתך שבא על ידי זה לעבודת ה'‬ ‫בהקפה ה' זמרו האדרת והאמונה וכשהגיעו‬ ‫ולהדבק בתורת אמת‪ ,‬אז יש חשיבות לכסף וממון‪.‬‬ ‫לפסקאות ה'הוד וההדר' ה'כתר והכבוד'‪' ,‬המלוכה‬ ‫הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני‬ ‫והממשלה'‪' ,‬הפדות והפאר'‪ ,‬ו'השיר והשבח' עודד‬ ‫מרן שליט"א את השירה בחזקה והראה בידו שיכפלו‬ ‫שמחה‪ .‬בייטב לב )פר' נח‪ ,‬ד"ה וז"ש בו אשבות( ביאר‬ ‫וישלשו‪ ,‬וינועו אמות הסיפים מקולות הזמרה )וכן גם‬ ‫בזה עפ"י מה שאמרו חז"ל )שבת דף קי"ח ע"ב( השומר‬ ‫בהקפות היום ובהקפות שניות(‪.‬‬ ‫שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו‬ ‫קודם הקפה שישית זימר מרן שליט"א הפיסקא‬ ‫כל עוונותיו‪ ,‬וז"ש הפכת מספדי למחו"ל לי שימחול‬ ‫'עוזר דלים' בניגון של 'יעלה תחנונינו'‪ ,‬וזימרו הניגון‬ ‫המיוחד להקפה שישית‪ ,‬ובאמצע נעמד מרן שליט"א‬ ‫לי על כל עוונותי‪ ,‬על ידי שפתחת שק"י ראשי‬ ‫אצל הבימה ופתח בעבודת הקודש לעשות עם הס"ת‬ ‫תיבות י'ום ש'בת ק'ודש‪ ,‬וממילא ותאזרני שמחה‬ ‫נענועים לכל הקצוות דוגמת הנענועים עם הד' מינים‪,‬‬ ‫על ידי מחילת עוונות‪.‬‬ ‫כשהוא פונה עם הספר לצד דרום‪ ,‬בנוסף הוליך הס"ת‬ ‫גופא לצד דרום‪ ,‬וכן היה לכל הצדדים‪ ,‬ובמעלה הרים‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הס"ת בידו כשהוא מסבב לכל הצדדים ואחז בעצי‬ ‫חיים למטה‪ ,‬ובמטה להוריד הס"ת הנמיך את עצמו‬ ‫לפני הקפה א' כיסה מרן את ראשו עם הטלית‬ ‫באחזו הס"ת בידו‪ ,‬ובכה בכי רב כשנענע כלפי מטה‪,‬‬ ‫והחל לבכות בכי תמרורים בדמעות שליש משך זמן‪,‬‬ ‫ובמערב הסתובב מרן לצד מערב‪ ,‬ולאחמ"כ זמרו גם‬ ‫ואח"כ לקח הס"ת )של מרן זי"ע‪ ,‬שהיה מעוטר בכתר‪ ,‬וכן‬ ‫ניגון תקע בשופר וכו'‪ ,‬וקרב פזורנו וכו'‪ .‬לאחמ"כ הניח‬ ‫שאר ספרי התורה היו מעוטרים בכתרים‪ ,‬עי' זוה"ק פר' פנחס‪,‬‬ ‫מרן שליט"א הס"ת על הבימה‪ ,‬והניח ראשו על הס"ת‬ ‫דף רנו‪ ,‬ב( ונישקו בחרדה וביראה עצומה ונוראה‬ ‫בבכי רב במשך זמן רב‪ ,‬כשבאמצע פצח מרן שליט"א‬ ‫ובהתעוררות רבה‪.‬‬ ‫ברקידה עצומה בהתלהבות יתירה‪ ,‬בשעה שרומם את‬ ‫ואמר מרן שליט"א אנא ה' הושיעה וכו' אלוקי‬ ‫כל הקהל לפסגות השמחה ולתשובה ולתיקון‬ ‫הרוחות וכו' בבכי רב פסוק בפסוק‪ ,‬ומיד אח"כ התחיל‬ ‫המעשים ובתפילה שנזכה כבר בקרוב לקיבוץ גליות‬ ‫מרן שליט"א ההקפות ברקידה עם הס"ת בידו ע"ג‬ ‫ולקיבוץ נדחי ישראל‪.‬‬ ‫הבימה‪ ,‬ורקד בהתלהבות עצומה‪ ,‬בריצה ובמהירות‬ ‫בהקפה ז' ניגוני כמה ניגוני שב"ק‪.‬‬ ‫במשך זמן רב הרבה למעלה מן הרגיל ובכוחות בל‬ ‫וסיימו ההקפות בשעה ‪ ,12.30‬ובסיום אמירת‬ ‫יתוארו‪ ,‬כאשר הקהל מרקדים בשמחה ועוז‪ ,‬ומרן‬ ‫עלינו המשיכו לומר על כן נקוה‪ .‬וזימרו אדון עולם‪.‬‬ ‫שליט"א היה בעיניים עצומות ובדביקות רבה‪,‬‬ ‫בסיום הכריזו על זמן תפילת שחרית למחר מהשעה‬ ‫ולפעמים אף הלהיב את הקהל בהתלהבות דקדושה‪,‬‬ ‫‪ .8.30‬ואיחל מרן שליט"א א גוט שבת און א גוט יו"ט‬ ‫והרגעים היו גדולים ורמים‪ .‬אשרי עין ראתה קהל‬ ‫לכל הקהל‪.‬‬ ‫קודש רוגשים בקודש‪ .‬וכשסיים מרן להקיף הבימה‬ ‫נתיישב מרן שליט"א במקומו לעבר צד מערב כאשר‬ ‫וחזר מרן לביתו‪ ,‬וערך השוה"ט בביתו נאוה קודש‪,‬‬ ‫הס"ת בידו )וכן היה סדר זה בכל ההקפות(‪.‬‬ ‫לבני המשפחה‪ .‬זימרו אשת חיל בניגון שלום עליכם‪,‬‬ ‫והתכבדו לרקוד עם ספרי התורה סביב הבימה‬ ‫והריח מרן שליט"א בשמים‪.‬‬ ‫כדלהלן‪ :‬הקפה ראשונה רבני ודייני אנ"ש שליט"א‪,‬‬ ‫החלות היו עגולות‪ ,‬והביאו דגים‪ ,‬מרק עם‬ ‫הקפה ב' נכדי כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬נכדי כ"ק מרן זי"ע‪,‬‬ ‫קניידלעך ובונדלעך‪ ,‬בשר ובשר בהמה וקרויט‪,‬‬ ‫ונכדי רבוה"ק‪ ,‬הקפה ג' אנ"ש מעל גיל ‪ 65‬עמו"ש‪,‬‬ ‫פערפיל‪ ,‬צימעס‪ ,‬קומפוט וכבד‪ .‬וזימרו מערבית לב'‬ ‫הקפה ד' ראשי הכוללים שליט"א די בכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫פר' בראשית · לא · תשפ"ז‬ ‫לילי שמיני עצרת ושמחת תורה )ולא זימרו שאר זמירות(‪,‬‬ ‫ואמר מרן שליט"א תורה‪ .‬אח"כ הכניסו מנין ובירכו‬ ‫ברכת המזון‪ .‬לאחר ברכת המזון הביאו פירות‪.‬‬ ‫ונביא כאן כמה קטעים מתוכן השיחות‪:‬‬ ‫יש להביא ראיה לכך שענין ריקודי ההקפות אין‬ ‫לזה שייכות דייקא עם ענין סיום התורה ביום זה‪,‬‬ ‫מהא דבזוה"ק )פר' פנחס‪ ,‬דף רנו‪ ,‬ב( איתא שבשמחת‬ ‫תורה שמחים ורוקדים עם התורה‪ ,‬והנה בזמן הזוה"ק‬ ‫ובמקומם עדיין לא סיימו את התורה כל שנה‪ ,‬אלא‬ ‫פעם בג' שנים )ראה מגילה כט‪ ,‬ב(‪ ,‬ואעפ"כ רקדו עם‬ ‫התורה ביום זה‪ ,‬ומוכח שיום זה נתקן לשמחת התורה‬ ‫אינו בלא שייכות דייקא לענין סיום התורה‪.‬‬ ‫מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר תמיד )שו"ת דברי יציב‪,‬‬ ‫או"ח‪ ,‬סי' קכג‪ ,‬אות א; נעילת החג מוצאי שמח"ת תשכ"ו( על‬ ‫מנהג ההקפות שניות שהוא מנהג הרש"ש )עי' לדוד‬ ‫אמת‪ ,‬סוף סימן כו(‪ ,‬אכן כבר איתא כן גם מהאר"י הק'‬ ‫)שער הכוונות‪ ,‬דרושי חג הסוכות‪ ,‬דרוש א‪-‬ב( שהוא היה רוקד‬ ‫ז' הקפות גם אחרי מעריב‪ ,‬גם אחרי שחרית וגם אחרי‬ ‫מנחה‪ ,‬וגם במוצאי יו"ט‪ ,‬ולבד מזאת כל פעם שעבר‬ ‫ליד בית כנסת וראה שרוקדים‪ ,‬רקד יחד עמהם‪.‬‬ ‫והגה"ק ממונקאטש זצ"ל כתב )שער יששכר‪ ,‬מאמר‬ ‫זמן שמחתינו‪ ,‬אות כח( לתמוה מהו ענין של הקפות‬ ‫שניות‪ ,‬והרי כבר מוצאי יו"ט‪ ,‬ומהו הענין של אחרי‬ ‫יו"ט‪ ,‬וכתב דאפשר ששמחים כי בחו"ל הוא אז‬ ‫שמח"ת‪ ,‬ולכן שמחים עמהם‪.‬‬ ‫בדינוב בהקפה אחת בכו יותר מכל ראש השנה‬ ‫ויום הכיפורים ביחד‪ .‬וכשאמרו הפיוט תורה הקדושה‬ ‫או הפיוטים והתפילות של החיד"א היה הקרקע רטוב‬ ‫מדמעות‪ ,‬ולא היו זה דמעות של תפילות ובקשות‪,‬‬ ‫אלא דמעות מהתרגשות‪.‬‬ ‫שנה אחת כשחל שמחת תורה בשבת אמר מרן‬ ‫אאדמו"ר זי"ע פלפול בין אכילת ב' מיני הדגים‪,‬‬ ‫ובאמצע כבר האיר היום עד שכשסיים כבר היה ממש‬ ‫יום )אמנם מרן אאדמו"ר זי"ע לא הבחין בכך כי היה‬ ‫דרכו בשנים האלו לומר הפלפול בעיניים עצומות‪,‬‬ ‫ורק בשנים האחרונות התחיל לומר בעיניים‬ ‫פקוחות(‪ ,‬והמשיכו לאכול כל הסעודה אחר כך‪ ,‬וכפי‬ ‫שמסופר גם על מרן הדברי חיים זי"ע שפעם אחת‬ ‫בליל שמחת תורה סיימו ההקפות בשעה מאוחרת‬ ‫מאד‪ ,‬קרוב ממש לאור היום‪ ,‬ומרן הדברי חיים אמר‬ ‫שישאלו את הגה"ק בעל מנוחת משה זצ"ל שהיה שם‪,‬‬ ‫אם עוד יכולים לעשות קידוש‪ ,‬והוא הורה לכסות‬ ‫החלונות ושיעשו קידוש‪ ,‬ואכן כך עשו ואכלו אחר כך‬ ‫את כל הסעודה‪...‬‬ ‫במדבר קדש כתב מאמר נורא‪ ,‬דביום שמיני עצרת‬ ‫אומר הקב"ה לבני ישראל 'קשה עלי פרידתכם'‪ ,‬אבל‬ ‫אנו בני ישראל גם צריכים לומר להקב"ה 'קשה עלינו‬ ‫פרידתך'‪ ,‬וזהו רצונו של הקב"ה שגם לנו יהיה קשה‬ ‫להיפרד ממנו‪.‬‬ ‫עוד כתב שם שאת שגב מהותו של יום שמחת‬ ‫פר' בראשית · לב · תשפ"ז‬ ‫וכן אמר הרבה אמרות טהורות בין הפרקים כדלהלן‪:‬‬ ‫תורה ואת השמחה וההתעוררות הגדולה שיש ביום‬ ‫זה בשמי מעל אי אפשר לתאר כלל בפה‪.‬‬ ‫אתה הראת לדעת וגו'‪ .‬צריכים אנו להאמין‬ ‫אירע פעם אצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע‪,‬‬ ‫באמונה תמה בבוכ"ע בכל דרכיו ומעשיו ואין חילוק‬ ‫שביום שמחת תורה כרע בעת אמירת ואנחנו כורעים‬ ‫לנו כאשר אנו רואים עין בעין איך שמלכותו בכל‬ ‫ומשתחווים וכו' בעלינו לשבח‪ ,‬ואמר אחר כך 'נאר איך‬ ‫און מיין יענקעלע' ]אחיו הרה"ק ממעליץ[ יודעים‬ ‫משלה ואותותיו ונפלאותיו ובין שההסתר פנים שורה‬ ‫הסוד בזה‪ .‬ואחר החג התוודע שגם הרה"ק ממעליץ‬ ‫והחושך יכסה ארץ‪ ,‬וז"ש אתה הראת לדעת כי הוי"ה‬ ‫כרע בבית מדרשו בשמחת תורה בעלינו לשבח‪...‬‬ ‫בין מדת הרחמים בעולם‪ ,‬הוא האלקים ובין כאשר‬ ‫בחוץ לארץ היה נהוג בכמה מקומות להשתכר‬ ‫מידת ותוקף הדין שורה בעולם ונדמה שהעולם‬ ‫ולהתבשם בשמחת תורה לכבוד שמחת היום‪ .‬אכן כל‬ ‫מתנהג בדרך הטבע הנרמז בשם אלקים )עי' ראשית‬ ‫זה שייך רק בחוץ לארץ‪ ,‬כי בארץ ישראל יום שמחת‬ ‫תורה הוא גם שמיני עצרת שבו אומרים תפילת גשם‬ ‫חכמה‪ ,‬שער האהבה‪ ,‬פ"ז(‪ ,‬עדיין יודעים אנו כי אין עוד‬ ‫והוא יום גמר החותם‪ ,‬והוא יום התעוררות ולכן אין‬ ‫מלבדו‪ ,‬והוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪.‬‬ ‫להשתכר בו‪ .‬ומי שהיה אצל מרן אאדמו"ר זי"ע יודע‬ ‫תהלה לדוד וכו' ואברכה שמך לעולם ועד‪ .‬כבר‬ ‫את גודל ההתעוררות והרצינות שהיה ביום הזה‪ ,‬ולא‬ ‫הארכנו בימים אלו דכלפי הבוכ"ע אצלו אין שום‬ ‫עלה על דעתו של אף אחד לשתות ביום הזה‪.‬‬ ‫השתנות הזמנים והעיתים‪ ,‬והוא היה הוה ויהיה‬ ‫יום 'שמחת תורה'‬ ‫לעולם ועד בפעם אחת‪ ,‬וא"כ כל עבודות הצדיקים‬ ‫בשעה ‪ 9.25‬נכנס מרן שליט"א לתפילת שחרית‪,‬‬ ‫ומעשי האבות הק' עדיין כאילו מקיימים הם אותם‬ ‫כשהוא לבוש בבגדי לבן‪ ,‬וניגש להתפלל לפני העמוד‬ ‫אתה‪ ,‬ועובדים העבודה‪ ,‬ושמחתי באומרים לי כי‬ ‫כל התפילות כנהוג בהתרוממות רבה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מסטיטשין זי"ע אמר פעם ביום‬ ‫קודם אמירת 'נשמת כל חי' זימרו הפייט 'נשמת‬ ‫מלומדי' וכו'‪ .‬בשעה ‪ 10.35‬המשיך מרן שליט"א לפני‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כי בשמים אין חילוק בין עבר ועתיד‬ ‫העמוד ה'א‪-‬ל בתעצומות' וכו' בנוסח יו"ט‪' ,‬המלך'‬ ‫והווה‪ ,‬והרי זה כאילו אברהם אבינו נוטל כעת את‬ ‫בניגון ימים הנוראים מלווה בבכיות‪' ,‬שוכן עד מרום‬ ‫בנו יחידו את יצחק‪ ,‬עוקדו על גבי המזבח‪ ,‬ועומד‬ ‫וקדוש שמו' בנוסח שבת‪' ,‬וכתוב רננו צדיקים' בנוסח‬ ‫לשחטו בעבור כבוד השי"ת‪ ,‬ואתה אברהם אבינו‬ ‫יו"ט‪ ,‬וזימרו בברכת 'קל מלך גדול'‪.‬‬ ‫עומד ושותק‪ ,‬עכד"ק )עי' החכמה מאין‪ ,‬עמ' רח(‪.‬‬ ‫ביוצר אור זימרו הא'ל הפותח‪ ,‬וא'ל אדון כמו בכל‬ ‫שב"ק‪ .‬ב'תתברך' וב'את שם' זמרו כנוסח יו"ט‪ .‬ואמר‬ ‫והיינו שזכות העקידה שמזכירים שיזכור לנו ה'‬ ‫מרן שליט"א 'והתקין מאורות משמח עולמו' וכו'‬ ‫אינו מה שהיה לפני אלפי שנים‪ ,‬כי כלפי הבוכ"ע אין‬ ‫בהתעוררות רבה‪.‬‬ ‫השתנות הזמנים‪ ,‬וגם עתה עדיין אברהם עוקד את‬ ‫בשעה ‪ 11.30‬לאחר חזרת הש"ץ פתח מרן בברכת‬ ‫יצחק בנו על גבי המזבח‪ ,‬וכאמור שכל זה משורש‬ ‫לקרוא את ההלל והתפלל הלל לפני התיבה‪,‬‬ ‫כשבסיום אמירת כל פרק ע"י הקהל החל מרן לזמר‬ ‫שם הוי"ה היה הוה ויהיה שהכל משמש בחדא‬ ‫כל קטע מההלל בניגון אחר‪ ,‬באריכות ובהתעוררות‬ ‫זימנא‪ ,‬והוא שאמר תהלה לדוד לשון הווה‪ ,‬כי גם‬ ‫רבה ובהתרוממות הנפש‪ ,‬ונמשך זמן רב‪ .‬ב'אנא ה''‬ ‫עתה עדיין מהלל ומשבח דוד‪ ,‬וכל זה נמשך‬ ‫זימרו ניגון 'אהבה רבה' מהרה"ק מהרצ"ה מרימינוב‬ ‫זי"ע‪ .‬לאחר שאמרו הקהל 'ברוך הבא בשם ה'' זימר‬ ‫מואברכך שמך הוא שם הוי"ה ב"ה וב"ש אשר‬ ‫מרן קטע זה‪ ,‬אח"כ אמרו הקהל 'יהללוך' ולאחריהם‬ ‫אצלו העבר ההווה והעתיד הכל הוא לעולם ועד‪.‬‬ ‫זימר זאת מרן שליט"א‪ .‬לאחר הלל זימר מרן שליט"א‬ ‫גדול ה' ומהולל מאוד‪ ,‬רצ"ל איך יכולים לשבח‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬ונמשך עד השעה ‪ .12.15‬אח"כ אמרו‬ ‫את הבוכ"ע‪ ,‬וכי סיימתינהו לכולהו שבחא דמרך‬ ‫שיר של יום‪ .‬ואמרו מגילת קהלת‪ ,‬ונמשך יותר‬ ‫ממחצית השעה‪ .‬בפסוק 'אל תהי צדיק הרבה' שאל‬ ‫)ברכות דף ל"ג ע"ב(‪ ,‬אלא שכבר אמרו חז"ל )מגילה דף‬ ‫מרן למה אמר 'צדיק הרבה' ולא 'צדיק גדול'‪ .‬וביאר‬ ‫ל"א ע"א( בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה‬ ‫דהכוונה שלא ייראה ויפרסם את צדקותו לעין כל‪.‬‬ ‫שם אתה מוצא ענוותנותו‪ ,‬והקב"ה בענוותנותו מוכן‬ ‫שיהללו וישבחו אותו‪ ,‬והוא שאמר המשורר גדול ה'‬ ‫בשעה ‪ 1.00‬התחיל מרן 'אתה הראית'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫המשיכו באמירת הפסוקים הנהוגים לומר קודם‬ ‫ומהולל כיון שמאוד‪ ,‬רומז למאמר חז"ל )אבות פ"ד‬ ‫ההקפות )לאחר פסוקי 'אתה הראת' אמר מרן הפסוקים 'אשרי‬ ‫מ"ד( מאוד מאוד הוי שפל רוח‪ ,‬וע"י ענוותנותו‬ ‫יושבי וגו' אשרי העם וגו'' ואח"כ התחיל לזמר מ'תהלה לדוד'(‪.‬‬ ‫פר' בראשית · לג · תשפ"ז‬ ‫וברמז מה שנא' )ישעי' ל‪ ,‬יח( אשרי כל חוכי ל"ו‪,‬‬ ‫יכולים אנו להללו ולשבחו‪.‬‬ ‫שכאשר אין האדם עוסק בלימוד הגמ' אז לא יזכה‬ ‫דור לדור ישבח מעשיך‪ .‬הנה כל מה שאנו זוכים‬ ‫לזכות אבות‪.‬‬ ‫לקבל מאבוה"ק הוא על ידי שאנו יודעים פחיתות‬ ‫א"י‪ ,‬דכל ההשפעות מאבוה"ק הוא רק על ידי‬ ‫ערכינו שמצד עצמינו אין לנו שום זכיה כי אם שזכות‬ ‫חלק הנשמה שבתוכינו דהרי גופין מחולקין ואין ביד‬ ‫אבותינו מסייענו‪ ,‬והכל תולין אנו באבוה"ק כל מה‬ ‫הכח של הגוף להתחבר עם אבוה"ק ורק נשמות‬ ‫שיש לנו כח לעבוד את ה'‪ ,‬ומכירים אנו כי כלפי‬ ‫ישראל הם יכולים להתאחד ולהתקשר יחדיו‬ ‫עבודתם הק' אינו שווה מאומה כל עבודתינו ואינו‬ ‫באגודה אחת‪ ,‬וז"ש אל תבטחו בנדיבים בכח‬ ‫מאומה לפי ערך עבודתם שלהם‪ .‬וזהו שאמר דור‬ ‫האבות הק'‪ ,‬כי תצא רוחו כאשר יצא רוח נשמת‬ ‫שאנו מכירים בדורינו כי לדור שלפניו ישבח‬ ‫חיים מאתנו ונקלקל נשמתינו אין כח בגופנו‬ ‫מעשיך‪ ,‬ויודעים אנו כי הדור שלפנינו היה משובח‬ ‫להתאחד ולהתקשר עם האבוה"ק‪ ,‬ורק כאשר חלק‬ ‫יותר‪ ,‬ובכך יכולים האבות הק' מהדורות הקודמים‬ ‫נשמת אלוקי בתוכינו אז אשרי שא'ל יעקב בעזרו‪,‬‬ ‫להשפיע עלינו‪.‬‬ ‫ואז יעמוד לו זכות אבוה"ק‪.‬‬ ‫טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו‪ .‬הנה התוה"ק‬ ‫לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו‬ ‫ניתנה לכל אחד ואחד ואין מי שיכול לומר שלא‬ ‫וילך‪ ,‬אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי‪.‬‬ ‫ניתנה לו התורה ‪ ,‬כי התורה הק' שייכת לכל אחד‬ ‫נודע מהאר"י הק' )פרי עץ חיים‪ ,‬שער השבת‪ ,‬פי"ט(‬ ‫ואחד וכל אחד יש לו חלק בתורה‪ ,‬וזהו שאמר טוב‬ ‫דבשנותו את טעמו מרמז על תשובה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והנה‬ ‫ה' לכל אין טוב אלא תורה )ע"ז דף י"ט ע"ב( שהתורה‬ ‫הקשו המפרשים )בית אלקים להמבי"ט שער התשובה‬ ‫הק' לכל היא‪ ,‬ואם תאמר הרי זהו קשה בשבילי עד‬ ‫פרק יד(‪ ,‬איך מועיל תשובה‪ ,‬הרי אמרו חכמינו ז"ל‬ ‫מאוד‪ ,‬לזה אמר ורחמיו על כל מעשיו ואם תתייגע‬ ‫)קידושין דף ל"ב ע"א( דמלך שמחל על כבודו אין כבודו‬ ‫ותעמול בדברי תורה או אז יתעוררו עליך רחמי ה'‬ ‫מחול‪ ,‬ותירצו שבני ישראל הם בנים למקום כמאמר‬ ‫והקב"ה יסייע לך בתורה‪.‬‬ ‫הכתוב )דברים יד‪ ,‬א( בנים אתם לה' אלהיכם‪ ,‬ואב‬ ‫אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה‪.‬‬ ‫שמחל על כבודו כבודו מחול )קידושין שם(‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫כאמור כל עבודתינו הכל הוא מכח אבוה"ק‪ ,‬אולם‬ ‫וזהו שאמר לדוד אשר לא היה דוד ראוי לאותו‬ ‫זהו רק כשעושה ג"כ משהו‪ ,‬וכאשר יישב באפס‬ ‫מעשה אלא להורות תשובה‪ ,‬וזהו בשנותו את‬ ‫מעש בלא עבודה מצד עצמו אז לא יוכל לקבל‬ ‫טעמו ובא לעשות תשובה‪ ,‬אמנם לכאו' הלא מלך‬ ‫השפע מאבותיו‪ ,‬והוא שאמר אל תבטחו בנדיבים‬ ‫שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬והיאך מהני‬ ‫מרמז על האבות הק' )עי' סוכה דף מ"ט ע"ב(‪ ,‬וכאשר‬ ‫התשובה‪ ,‬לזה אמר לפני אבימלך ורצ"ל דחשובים‬ ‫הוא בן אדם שאין לו שאין עושה שום מעשה בידיו‬ ‫אנו כבנים למקום‪ ,‬והקב"ה הוא אבינו מלכנו‪,‬‬ ‫אז אין לו תשועה‪.‬‬ ‫וממילא אב שמחל על כבודו כבודו מחול‪ ,‬ולכן‬ ‫א"י‪ ,‬כאמור הוא הכל כאשר יודעים מיעוט‬ ‫ויגרשהו לרמז שאף שנתגרש מן הקדושה אחר‬ ‫ערכינו שמצד עצמינו אין לנו שום זכיה‪ ,‬ואין אנו‬ ‫שהרבה לעבור עבירות רח"ל‪ ,‬אעפ"כ אם יעשה‬ ‫שווים מאומה לעומת אבותינו הק' אשר כל מעשינו‬ ‫תשובה וילך ויעלה ויתעלה למדריגות גדולות‪.‬‬ ‫אינם אחד מיני אלף מעבודתם ומדריגתם הק'‪ ,‬והוא‬ ‫אומרו אל תבטחו בנדיבים בכח האבוה"ק‪ ,‬אמנם‬ ‫ולזה המשיך ואמר שלא יאמר האדם הנה כבר‬ ‫באופן שיודעים כי אנו בן אדם שאין לו ואין אנו‬ ‫חטאתי כל כך הרבה וכבר איני יכול לעשות תשובה‬ ‫שווים מאומה‪ ,‬או אז תשועה ונזכה להיוושע בזכות‬ ‫וכבר איחרתי את השעה ואפסה תקוותי‪ ,‬אלא יידע‬ ‫האבות הק'‪.‬‬ ‫שבכל עת ובכל זמן ובכל מצב יכולים לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫א"י‪ ,‬דכל זה שזכות אבותינו יסייע בידינו היא רק‬ ‫ולזה אמר אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו‬ ‫כשעוסקים בתורת ה' ולומד גמ'‪ ,‬וזה שאמר אל‬ ‫בפי‪ ,‬שבכל עת ובכל זמן יכולים לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫תבטחו בנדיבים בכח האבוה"ק כאשר בן אדם‬ ‫וכן לא יאמר מחר אעשה תשובה או בעוד שבוע‬ ‫שאין ל"ו תשועה‪ ,‬ל"ו קאי על ל"ו מסכתות הש"ס‪,‬‬ ‫פר' בראשית · לד · תשפ"ז‬ ‫עוד עפ"י מה שאמרו חז"ל )אבות פ"ג מי"ז( אם אין‬ ‫ימים‪ ,‬אלא בכל יום ויום יפשפש במעשיו וישוב‬ ‫קמח אין תורה‪ ,‬ובהכרח הוא שללומדי ועוסקי‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואברכה את ה' בכל עת‪.‬‬ ‫תורתו יהיה להם שפעת פרנסתם בהרחבה תמיד‬ ‫אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי‪ ,‬גדלו‬ ‫בכל עת‪ ,‬וברור ומוסכם ונשנה הדבר כמה פעמים‬ ‫לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו‪ .‬נודע מה שפסק‬ ‫בחז"ל שהעוסק בתורה מובטח לו שלא יחסר לו‬ ‫הישמח משה )פר' נצבים( במה שאמרו חז"ל )יומא דף‬ ‫מאומה ויהיה לו די פרנסתו בהרחבה ובשפע רב‪.‬‬ ‫פ"ו ע"ב( דבתשובה מאהבה זדונות נעשין לו כזכויות‪,‬‬ ‫וז"ש כפירים רשו ורעבו‪ ,‬ברם ודורשי ה' לומדי‬ ‫דבתשובה של רבים נתעלו הזדונות להיות כזכויות‬ ‫התורה‪ ,‬הם לא יחסרו כל טוב ולא יחסר להם‬ ‫אף כשהם עושים תשובה מיראה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫מאומה‪ ,‬דיען אשר עוסקים הם בתורה הקרויה 'טוב'‬ ‫וז"ש אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי‬ ‫ממילא מובטחים הם כי לא ידעו מחסור לעולם‪.‬‬ ‫ותמיד אפשר לעשות תשובה ואף אם תהיה‬ ‫או י"ל‪ ,‬שהכפירים הכופרים אומרים רשו ורעבו‬ ‫התשובה מיראה‪ ,‬באשר גדלו לה' אתי שנעשה‬ ‫ודורשי ה' רצ"ל שהם מנסים למנוע פת לחמם‬ ‫התשובה ברבים‪ ,‬ועל ידי כן ונרוממה שמו יחדיו‬ ‫מעמלי התורה‪ ,‬ברם האמת הוא אשר לא יחסרו כל‬ ‫שיתעלו אף הזדונות להיות כזכויות למען שמו‪,‬‬ ‫טוב ותמיד יזמין להם השי"ת כל הצטרכויותיהם‪.‬‬ ‫ובאשר נעשו כל הזדונות כזכויות על כן ופניהם אל‬ ‫אלוקי הרוחות הושיעא נא‪ .‬בספה"ק מדבר‬ ‫יחפרו ואין להתבייש בחטאים הקודמים כי המה‬ ‫קדש מהרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע כתב )שמחת‬ ‫נהפכו לזכויות‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ד"ה אלקי הרוחות( דב"פ רו"ח עולה בגימטריא‬ ‫זה עני קרא וה' שמע‪ .‬הנה לכאורה איך יכולים‬ ‫כמנין חת"ך הוא השם הממונה על הפרנסה‪ ,‬וזהו‬ ‫אנו לעמוד לפתוח פינו ולהתפלל לפני השי"ת‪ ,‬הרי‬ ‫בקשתינו אלוקי הרוחו"ת לשון רבים מרמז לב"פ‬ ‫אין אנו ראויים לכך‪ .‬אמנם כבר האריך הרבה מרן‬ ‫רו"ח‪ ,‬יעו"ש‪ .‬ומבקשים אנו בהאי יומא יום שמיני‬ ‫אאדמו"ר זי"ע כי העצה לאנשים פשוטים שיוכלו‬ ‫עצרת לעורר שם קדוש זה‪ ,‬כי בו מתפללים אף על‬ ‫להתפלל כראוי‪ ,‬הוא על ידי שיקדימו לכך תחילה‬ ‫שפע בגשמיות ופרנסה בריוח )עי' שער יששכר‪ ,‬מאמר‬ ‫בעסק ולימוד התורה הק'‪ ,‬ואז בחכמה פותח שערים‬ ‫זמן שמחתינו‪ ,‬אות נט(‪.‬‬ ‫לקבלת התפילה‪ .‬וז"ש זה עני אין עני אלא בדעת‬ ‫לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם‪ .‬הנה כל‬ ‫)כתובות דף ס"ח ע"א(‪ ,‬ואם ירצה שיתקבלו תפילותיו‬ ‫אחד מחפש עצה הראויה לבוא ליראת שמים‪ ,‬ויש‬ ‫העצה הוא קרא שיקרא בתורה ויעסוק בה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫הנוסעים למקום פלוני או הולכים למקום פלוני על‬ ‫כן וה' שמע ויזכה ויתקבלו תפילותיו לרחמים ולרצון‪.‬‬ ‫מנת לבוא ליראת שמים‪ ,‬אבל יש עצה אמיתית אחת‬ ‫חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם‪ .‬יתפרש‬ ‫והיא על ידי לימוד התורה הק'‪ ,‬כי רק על ידי‬ ‫עפ"י האמור דהעושה תשובה ברבים הרי שגם‬ ‫ההתמדה בעסק התורה אפשר לבוא ליראת שמים‪,‬‬ ‫בתשובה מיראה זדונות נעשין לו כזכויות‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫וזה שרמז לכו בנים שמעו לי ותעסקו בתורה ורק‬ ‫חונה מלאך ה' סביב דכאשר עושים תשובה‬ ‫על ידי התורה הק' בזה יראת ה' אלמדכם‪.‬‬ ‫כשנמצאים בתוך רבים‪ ,‬אז גם ליראיו היינו בתשובה‬ ‫סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו‪ .‬הנה‬ ‫מיראה ויחלצם וזוכה להפך מזדונות לזכויות‪.‬‬ ‫בוודאי שהעיקר היא הריבוי בלימוד התורה‪ ,‬אבל אל‬ ‫טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו‪.‬‬ ‫יחשוב האדם שדי לו בעסק התורה ולא ישמור עצמו‬ ‫הנה אין טוב אלא תורה‪ ,‬ולא יאמר האדם שאין לו‬ ‫מכל חטא ח"ו‪ ,‬כי אם האדם אינו שומר את עצמו‬ ‫שייכות להקב"ה‪ ,‬כי על ידי התורה הק' אשרי הגבר‬ ‫כראוי ואינו מתנהג בקדושה‪ ,‬הרי שלא נותר‬ ‫יחסה בו וכל אחד ואחד שחפץ יכול להתקרב‬ ‫מלימודו כלום‪ ,‬וגם אם ירבה בלימוד התורה לא יגיע‬ ‫להקב"ה ע"י שיעסוק בתורה הק'‪.‬‬ ‫למאומה‪ ,‬אלא עליו לדעת שעיקר ההכנה ללימוד‬ ‫התורה כראוי‪ ,‬הוא שיזהר בכל תהלוכותיו וישמור‬ ‫כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל‬ ‫עצמו מן החטא‪ ,‬ורק כך יעלה לימודו בידו‪ .‬וזהו סור‬ ‫טוב‪ .‬מרן אאדמו"ר זי"ע כבר אמר בזה הרבה‬ ‫מרע ועשה טוב שרק על ידי שישמור עצמו מרע‪,‬‬ ‫פירושים )שפע חיים הקפות‪ ,‬עמ' קסט‪-‬קעה(‪ ,‬ויש לומר‬ ‫פר' בראשית · לה · תשפ"ז‬ ‫פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם‪ .‬עלה‬ ‫יזכה לעשה טוב‪ ,‬ואז בקש שלום ורדפהו‪ ,‬שיראה‬ ‫ברעיוני כעת‪ ,‬ונזכר אני שכבר אמר כן כ"ק מרן‬ ‫שיקבל אהבת תורה וירדוף אחר התורה הק'‬ ‫אאדמו"ר זי"ע )שפע חיים הקפות‪ ,‬עמ' רד(‪ ,‬וא"כ בוודאי‬ ‫להתמיד בה ברוב חשק ותשוקה‪.‬‬ ‫אמת הוא‪ .‬דהנה עשיה הוא לשון תיקון‪ ,‬וע"ד הכתוב‬ ‫עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שוועתם‪ .‬אל הוא‬ ‫)דברים כא‪ ,‬יב( ועשתה את צפורניה‪ ,‬וזהו פני ה'‬ ‫מלשון ריבוי‪ ,‬שאפי' כאשר האדם אינו במדריגה‬ ‫בעושי רע היינו אלו שמתקנים הרע‪ ,‬וכאשר זוכים‬ ‫הראויה‪ ,‬אכן מכל מקום מנסה הוא להתדבק‬ ‫לתקן כל הרע‪ ,‬או אז להכרית מארץ זכרם‪ ,‬שזוכים‬ ‫בצדיקים ולהתחבר לצדיקים הקודמים‪ ,‬והיינו עיני‬ ‫בכך להכרית כל הקליפות לגמרי ולעקור ולשרש‬ ‫ה' גם לכאלה שאינם צדיקים‪ ,‬אבל הם אל צדיקים‪,‬‬ ‫החטא משורשו‪.‬‬ ‫שמסתופפים בצילם ומתחברים עליהם‪ ,‬שאף הם‬ ‫וזהו שהמשיך ואמר צעקו וה' שמע ומכל‬ ‫זוכים שיהיה ואזניו אל שוועתם‪ ,‬והקב"ה שומע‬ ‫צרותם הצילם‪ ,‬דכאשר זוכים לתקן הפגמים‪ ,‬או אז‬ ‫תפילתו מיד‪.‬‬ ‫זוכים לאסוף ולקבץ כל ניצוצי הקדושה ולהחזירם‬ ‫עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע‬ ‫למקור שרשם‪ .‬והנה שמע הוא מלשון אסיפה‪ ,‬וע"ד‬ ‫להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור‪ .‬כאשר הבנים‬ ‫הכתוב )שמואל‪-‬א טו‪ ,‬ד( וישמע שאול את העם‪ ,‬ורמז‬ ‫יודעים ומכירים מיעוט ערכינו‪ ,‬שאנו בעצמינו אין לנו‬ ‫בזה צעקו רצ"ל כאשר זוכים לשוב בתשובה ולתקן‬ ‫שום זכות‪ ,‬והכל הוא רק בזכות האבות הק' ומכוחם‬ ‫הפגמים‪ ,‬או אז וה' שמע שהקב"ה אוסף כל ניצוצי‬ ‫הגודל‪ ,‬ואין אנו מדמים שיש לנו איזה כח או פתחון‬ ‫הקדושה ומביאם אל שורש קדושתם‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫פה לעמוד ולהתפלל‪ ,‬כי אם הכל הוא רק בכח‬ ‫ומכל צרותם הצילם‪ ,‬רצ"ל מכל הקליפות אחר‬ ‫האבוה"ק‪ ,‬או אז זוכים שזכות אבות יגן בעדינו‪ .‬ועפי"ז‬ ‫שיחזרו הכל למקור שורשם‪.‬‬ ‫יבואר שכאשר יודעים ומכירים שעזרת אבותינו‬ ‫אתה הוא‪ ,‬ולא בכוחינו‪ ,‬אז זוכים והשי"ת יעזרנו‬ ‫א"י‪ ,‬דהנה כל הצרות הבאים עלינו הוא מחמת‬ ‫להיות מגן ומושיע הוא להם ולבניהם אחריהם‪.‬‬ ‫החיות שיונקים הקליפות מן החטאים שפוגמים בני‬ ‫א"י‪ ,‬בהקדם דקדוק הלשון ולבניהם אחריהם‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬ואותם ניצוצות שנפלו עומדים ומקטרגים‬ ‫דהרי פשיטא שהבנים הם אחרי האבות‪ ,‬וכי יש‬ ‫עלינו והם נותנים כח לכל העומדים עלינו‪ ,‬ומחמתם‬ ‫מציאות שהבנים יהיו לפני האבות‪ ,‬ומפני מה צריך‬ ‫נגרמים כל הצרות הפוקדות אותנו‪ .‬אכן כאשר נזכה‬ ‫להדגיש זאת ]ובדרך צחות יש לומר‪ ,‬שכיום היה‬ ‫לשוב בתשובה ולתקן העוונות‪ ,‬אז מאבדים‬ ‫אפשר לומר שהצעירים הולכים לפני המבוגרים‪,‬‬ ‫הקליפות כל כוחם ויניקתם מן הקדושה‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫ואפשר להבין מה שנתכוון לאמרו‪ ,‬אבל בימי קדם‬ ‫צעקו וה' שמע ואוספים כל הניצוצות הק' או אז‬ ‫לא היה פירוש אחר ל'ובניהם אחריהם'[‪.‬‬ ‫ומכל צרותם הצילם‪.‬‬ ‫ויש לפרש אחריהם הוא מלשון אחר ‪ -‬מופלג‪,‬‬ ‫א"י‪ ,‬דכאשר שבים בתשובה מאהבה הרי זדונות‬ ‫דהיינו שהבנים יודעים שהם נמצאים במרחק רב מן‬ ‫נעשין לו כזכויות )יומא דף פ"ו ע"א(‪ ,‬וא"כ אותן‬ ‫האבות הק'‪ ,‬ומכירים את מיעוט ערכם ואין מרמים‬ ‫העבירות עומדים לו כעת לזכות‪ ,‬וזה שרמז דכאשר‬ ‫צעקו וה' שמע וזוכים לאסוף כל הניצוצות ולשוב‬ ‫עצמם שמתקרבים הם למעלת האבות הק'‪ ,‬אלא‬ ‫בתשובה‪ ,‬או אז ומכל צרותם הצילם שצרותיו‬ ‫מכירים בכך שעומדים הם הרחק‪ ,‬ויש מרחק רב‬ ‫בעבר היינו העבירות הם מצילים אותו כעת כאשר‬ ‫בינם לאבות הק'‪ ,‬ולכן כאשר בניהם אחריהם‬ ‫עומדים לו לזכות‪.‬‬ ‫שהבנים מכירים בכך שנמצאים הם מאחור‪ ,‬נזכה‬ ‫‪‬‬ ‫לעזרת אבותינו אתה הוא מעולם‪ .‬ובכל זאת יש לנו‬ ‫איזה אחיזה שאנו משתדלים לילך בדרכו אבות‬ ‫לערך השעה ‪ 1.30‬התחילו לרקוד הקפה א' כל סדר‬ ‫ולצעוד בדרכם הקדושה ואפי' שאנו בתחילת הדרך‬ ‫ההקפות כאתמול‪ .‬בהקפות התכבדו‪ ,‬הקפה א' ב' וג' ‪-‬‬ ‫כבאתמול‪ ,‬הקפה ד' מגידי השיעורים בבתי מדרשנו‬ ‫מ"מ הלא מנסים אנו לילך בדרך זו‪ ,‬ועל כן נזכה‬ ‫בכל אתר ואתר‪ ,‬שליחי הקודש בארגון 'תורתם‬ ‫שזכותם יגן בעדנו‪.‬‬ ‫משתמרת'‪ ,‬הקפה ו' לומדי רשת כוללי הש"ס‪ ,‬אברכי‬ ‫פר' בראשית · לו · תשפ"ז‬ ‫הכוללים מעל גיל ‪ 45‬שנה‪ ,‬הקפה ז' אברכי הכוללים‬ ‫מעל גיל ‪ 35‬שנה‪.‬‬ ‫'עוזר דלים' זמרו בניגון של יעלה תחנונינו וכו'‬ ‫כשמרן שליט"א נשאר ופניו כלפי מזרח‪ .‬בהקפה‬ ‫שישית ניגנו הניגון המקובל‪ ,‬ובאמצע הורה מרן‬ ‫שליט"א לזמר 'וקרב פזורנו'‪ ,‬והחל מרן שליט"א‬ ‫בעבודת הנענועים עם הס"ת‪ ,‬והוליך הס"ת לכל ו'‬ ‫הקצוות דוגמת הנענועים עם הלולב‪ ,‬כאשר בכל פעם‬ ‫הוליך הס"ת לצד אחר‪ ,‬והוליך והביא הס"ת ג' פעמים‪.‬‬ ‫ורקד מרן שליט"א עוד סביב הבימה‪ .‬ונמשך ההקפות‬ ‫עד השעה ‪.3.00‬‬ ‫מיד אח"כ לקח מרן הס"ת בידו ואמר שמע ישראל‪,‬‬ ‫אחד הוא וכו' קדוש 'ונורא' שמו‪ ,‬גדלו לה'‪ ,‬בנוסח‬ ‫ימים נוראים‪ .‬מרן שליט"א זימר 'על הכל' והמשיך‬ ‫ברקידה על מקומו עד בימת הקריאה‪ .‬כן רקדו בני‬ ‫מרן שליט"א עם שאר ספרי התורה שקראו בהם‬ ‫קריאת היום סביב הבימה‪ .‬אחר שהניח מרן שליט"א‬ ‫הס"ת ע"ג הבימה המשיך עוד בריקוד משך זמן‪.‬‬ ‫הבעל קורא היה הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר‬ ‫שליט"א מירושלים‪ ,‬שעמד כל הקריאה בצד ימין של‬ ‫הבימה )כמנהג זידיטשוב ]עי' שולחן הטהור סי' קמא ס"ד[(‪,‬‬ ‫וקרא בניגון ימים הנוראים‪.‬‬ ‫סדר העליות היה‪ ,‬כהן ‪ -‬הדומו"צ הגאון רבי מרדכי‬ ‫לוינשטיין שליט"א‪ ,‬לוי ‪ -‬הרה"ג רבי אברהם לוי‬ ‫שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז התורה‪ ,‬שלישי ‪-‬‬ ‫הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א‪ ,‬רביעי ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫יצחק וייס מפעיה"ק‪.‬‬ ‫חמישי ‪ -‬הרה"ג רבי יעקב מאיר משולם שליט"א‬ ‫מבית שמש ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬וערך הגבאי‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי טויב מי שברך לרגל הולדת הבת‪,‬‬ ‫ויקרא שמה בישראל טאבא‪ ,‬ע"ש זקינתה הרבנית‬ ‫מסטראפקוב ע"ה‪.‬‬ ‫שישי ‪ -‬הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות‬ ‫הצפון שליט"א‪ ,‬שביעי ‪ -‬הרה"ח ר' בערל ויינברגר‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬והמשיכו הקריאה לעליית שביעי עד 'ויעל‬ ‫משה'‪ .‬בסיום שבעת הקרואים נכנס מרן שליט"א‬ ‫לחדרו והשעה היתה ‪ ,3.15‬והכריזו על זמן קריאת חתן‬ ‫תורה וחתן בראשית לשעה ‪.4.15‬‬ ‫אח"כ המשיך הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר‬ ‫שליט"א מירושלים לקרוא בתורה ששה קרואים בכל‬ ‫פעם‪ ,‬עד שעלו כל רבני וזקני אנ"ש והחשובים‪ ,‬ונכדי‬ ‫וניני מרן שליט"א‪.‬‬ ‫בהיכל היו עוד הרבה מנינים לקריאת התורה כדי‬ ‫שיוכלו כל קהל ההמונים לעלות לתורה כמנהג‬ ‫ישראל‪ ,‬כאשר גם קודם התפילה נערך מניינים‬ ‫בחדרים הסמוכים‪ ,‬אשר רבים עלו לתורה שם‪ .‬כן‬ ‫נערך מנין מיוחד לקריאה"ת עבור בני חו"ל שקראו‬ ‫הקריאה לשמיני עצרת‪.‬‬ ‫פר' בראשית · לז · תשפ"ז‬ ‫אחר שכולם עלו לתורה ולאחר עליית כל הנערים‬ ‫ע"י נזר העסקנים הרה"ח ר' יעקב שמעון שר‪ ,‬בפריסת‬ ‫טלית ע"ג הילדים הרכים‪ ,‬כאשר לאחריה אמרו‬ ‫המלאך וכו' כנהוג‪ ,‬נכנס מרן שליט"א להיכל )בשעה‬ ‫‪ (4.15‬כשהוא כבר לבוש בהקיטל ובכיפה הלבנה‪.‬‬ ‫וקראו לחתן תורה הגה"צ אב"ד קרית צאנז נתניה‬ ‫שליט"א כשקודם לכן אמרו הגבאים הרב שלמה צבי‬ ‫טויב הרה"ג ר' יעקב עזרא ראטה שליט"א את הנוסח‬ ‫המקובל‪ ,‬וקרא הגרי"י שטייגר שליט"א‪ ,‬ממעונה‬ ‫אלוקי קדם וגו'‪.‬‬ ‫אח"כ קראו הגבאים ה'רשות לחתן בראשית' למרן‬ ‫שליט"א‪ ,‬קריאת פרשת בראשית קרא מרן שליט"א‬ ‫במתינות רבה וברוב רגש‪ ,‬כאשר טלית פרוסה‬ ‫מלמעלה‪ .‬בקריאת פרשת בראשית אמרו הקהל בכל‬ ‫פעם בקול רם 'ויהי ערב ויהי בוקר יום' וכו'‪ ,‬ואחר כך‬ ‫קרא מרן שליט"א הפסוק בתורה‪ .‬וביום השישי אמרו‬ ‫הקהל מ'ויהי ערב' עד 'אשר ברא אלקים לעשות'‪,‬‬ ‫ואחר כך קרא זאת מרן שליט"א‪.‬‬ ‫אח"כ אמר הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר חצי קדיש‬ ‫בנוסח הרגיל‪.‬‬ ‫לאחר העליה ערכו מי שברך לרגל הולדת הבנות‪,‬‬ ‫להר"ר שמעון קלוגר מב"ב )ב"ר מנשה מב"ב‪ ,‬וח"ר יחיאל‬ ‫מיכל פרנקל מב"ב(‪ ,‬להר"ר משה ברוך גרין מקרית צאנז‬ ‫טבריה )בן הג"ר יעקב קאפיל זצ"ל‪ ,‬וחתן להבחל"ח ר' ישעי'‬ ‫זעליג קליין מביתר(‪ ,‬להר"ר בן ציון גולדשטיין מאלעד‬ ‫)בה"ר חיים מפעיה"ק‪ ,‬וחהג"ר אלטר אלימלך בלומענברג‬ ‫מאלעד(‪ ,‬להר"ר עמרם יצחק ויינגרטן מאלעד )בהג"ר‬ ‫משה שליט"א מב"ב‪ ,‬וח"ר אברהם צבי ארנפלד מאלעד(‪,‬‬ ‫להר"ר בן ציון וינגרטן מפעיה"ק )בה"ר חיים מנחם‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר יוסף גליק מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר מנחם דייטש‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר שלמה דוד מפעיה"ק‪ ,‬וחהג"ר אברהם לוי‬ ‫שליט"א מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫מפטיר ‪ -‬הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב וראש‬ ‫הישיבה שליט"א‪ ,‬וקרא הבעל קורא הגרי"י שטייגר‬ ‫שליט"א קריאת מפטיר בנוסח הרגיל‪.‬‬ ‫הגבה בס"ת א' ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף ניימאנן מבארא‬ ‫פארק חבר הנהלת מוסדותינו הק'‪ ,‬גלילה ‪ -‬המשב"ק‬ ‫הרב אברהם דייטש שליט"א‪ ,‬הגבה בס"ת ב' ‪ -‬הרה"ח‬ ‫ר' משה טורנר ממאנסי‪ ,‬גלילה ‪ -‬המשב"ק הרה"ח ר'‬ ‫זאב דוב דייטש הי"ו הגבה בס"ת ג' ‪ -‬העסקן הרה"ח‬ ‫ר' אלחנן רייך מלונדון גלילה ‪ -‬סופר המלך הרב יוסף‬ ‫שווארץ עורך בטאון בצילא דמהימנותא‪.‬‬ ‫את ההגבהות בשני הס"ת 'חתן תורה ‪ -‬ובראשית'‬ ‫עשו בהיפוך כנהוג‪ ,‬והס"ת של מפטיר כרגיל‪.‬‬ ‫אח"כ אמרו יזכור‪ ,‬ואמר מרן שליט"א 'אב‬ ‫הרחמים' בדמעות שליש‪ ,‬ובסיומו לקח מרן הס"ת‬ ‫בידו ורקד מסביב לבימה בהתלהבות עצומה שישו‬ ‫ושמחו וכו' משך זמן )כשעוד שני אברכים אוחזים על‬ ‫מקומם את ב' ס"ת האחרים(‪ .‬אח"כ אמר מרן שליט"א‬ ‫פר' בראשית · לח · תשפ"ז‬ ‫אשרי בישיבה עם הס"ת בידו‪ ,‬לאחריה אמר יהללו‬ ‫בנוסח הימים הנוראים‪ ,‬והחזיר הס"ת לארון הקודש‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 5.00‬ניגש מרן שליט"א לפני התיבה‬ ‫לתפילת מוסף‪ ,‬ואמר מרן שליט"א בלחש התפילה‬ ‫'קל מלך נאמן'‪ ,‬אח"כ התחיל הקדיש בניגון המקובל‬ ‫והמעורר‪ .‬והכריז הרה"ג רבי אברהם שלמה זלמן‬ ‫היילפרין שליט"א אב"ד ראדומישלא נתניה ור"מ‬ ‫בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק 'משיב הרוח‬ ‫ומוריד הגשם'‪ .‬קודם חזרת הש"ץ ניגש מרן שליט"א‬ ‫לפתיחת הארון קודש‪ ,‬ולא אמרו הפיוטים הארוכים‬ ‫רק 'זכור אב' וכו' בניגון המקובל ואמר זאת מרן‬ ‫בבכיות נוראות‪ .‬כן זימרו ב'מכלכל חיים'‪ ,‬ו'ישמחו‬ ‫במלכותך'‪ .‬בתיבות 'פר אחד איל אחד' הראה מרן‬ ‫באצבעו בהתלהבות‪.‬‬ ‫ואמרו 'ותערב'‪ ,‬ולא זימרו בברכת כהנים‪ .‬לאחר‬ ‫מוסף זימר מרן שליט"א קדיש תתקבל‪ .‬וסיימו תפילת‬ ‫מוסף בשעה ‪.5.45‬‬ ‫והכריזו על זמן תפילת מנחה בשעה ‪,6.55‬‬ ‫ולאחריה עריכת השוה"ט לכבוד סעודה שלישית‬ ‫ונעילת החג‪ ,‬וכן הודיעו שיהיה מוכן לחם משנה‬ ‫לקהל בהרחבה לרגל סעודה שלישית‪.‬‬ ‫מרן שליט"א נכנס לחדרו שבהיכל הגדול‪ ,‬שם‬ ‫קידש על יי"ש‪ ,‬נוסח הקידוש היה ושמרו‪ ,‬אם תשיב‪,‬‬ ‫זכור‪ ,‬על כן ברך‪ ,‬אלה מועדי‪ ,‬וידבר משה‪ .‬וטעם מרן‬ ‫שליט"א מזונות ואתרוג‪ ,‬ונטל ידיו לסעודה‪ ,‬וטעם מרן‬ ‫שליט"א דגים ואיי מיט צוויבל‪ ,‬ובירך ברכת המזון‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 7.00‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫מלובש בבגדי לבן לתפילת מנחה‪ .‬לפני העמוד‬ ‫התפלל הרה"ג ר' יעקב יוסף שטייגר שליט"א‬ ‫מירושלים‪.‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ג ר' יקותיאל זלמן‬ ‫הערש גליק שליט"א מפעיה"ק ‪ -‬נכד כ"ק מרן‬ ‫שליט"א‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב משולם פייש לוי משגיח‬ ‫בישיבה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬המשב"ק הרה"ח ר' אברהם‬ ‫דייטש שליט"א‪ ,‬והגביה מרן שליט"א הספר תורה‬ ‫כרגיל‪ ,‬גלילה ‪ -‬העסקן הרה"ח ר' אהרן הופמן מנהל‬ ‫רשת הכוללים מבצר התורה דחסידי צאנז‪.‬‬ ‫אח"כ עלה מרן שליט"א על גבי בימה מוגבהת יחד‬ ‫עם בניו שליט"א‪ ,‬לעריכת השוה"ט הנשגב לרגל‬ ‫נעילת החג ורעוא דרעוין‪ .‬וקידש מרן שליט"א על יין‬ ‫בלחישה‪ .‬אח"כ פתח מרן שליט"א ואמר בקול על כן‬ ‫ברך וכו'‪ ,‬אלה מועדי ה'‪ ,‬וידבר משה וכו'‪ .‬אחר כך נטל‬ ‫מרן שליט"א ידיו ובצע על חלה ארוכה וחלה עגולה‪,‬‬ ‫ולאחר אכילת פרוסת החלה הביאו מיד פעצע"י‬ ‫)ובינתיים הורה מרן שליט"א לחלק דגים לקהל לכבוד סעודה‬ ‫שלישית(‪ ,‬והביאו מרק קאשע‪ ,‬ג' קוגלעך‪ ,‬בשר ובשר‬ ‫בהמה וקרויט‪ ,‬קומפוט‪ ,‬ועוד קוגל לכבוד הקידושא‬ ‫רבה‪ ,‬ואח"כ שתה מרן שליט"א יין ואיחל לחיים‬ ‫פר' בראשית · לט · תשפ"ז‬ ‫לקהל‪ ,‬וכן ברכת לחיים לבנו הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫נתניה שליט"א‪ ,‬ולנכדו הרה"ג ר' יעקב מאיר משולם‬ ‫שליט"א‪ ,‬לכבוד הולדת הנכדה וקריאת השם‪.‬‬ ‫במשך כל השוה"ט זימרו ניגוני התעוררות‪ ,‬ניגוני‬ ‫ימים הנוראים וניגוני קבלת התורה‪ .‬אח"כ כיבדו את‬ ‫המשוררים לזמר הפיוטים של יוצרות לשחרית של‬ ‫שמיני עצרת‪ .‬ובסיום החל מרן שליט"א לזמר‬ ‫הפיוט 'אמונים אשר נאספו' בניגון הידוע‪ .‬אח"כ‬ ‫כיבדו את המשוררים לזמר הפיוטים הארוכים של‬ ‫תפלת גשם במוסף‪.‬‬ ‫אח"כ קם מרן שליט"א ואמר בהתלהבות התפילה‬ ‫המתחיל 'מצלאין אנחנא' המיוסד על כל קהילות‬ ‫הקודש ומקורו מספר 'כל בו' )סימן קמ(‪ .‬כל הקהל עמד‬ ‫אף הוא על רגליו ואמר התפילה בלחש‪ ,‬בסיום הברכה‬ ‫הוסיף מרן שליט"א וכל אחינו בית ישראל 'בכל מקום‬ ‫שהם' יהיו בכלל הברכה‪ ,‬ובסיומה ענו כל העם ואמרו‬ ‫אמן בקול רעש גדול‪.‬‬ ‫כאן נתכבד הרה"ח ר' מרדכי ישכיל מנכ"ל‬ ‫מוסדותינו הק' בצפת לזמר 'אין אדיר' )מהרה"ק‬ ‫מקוזניץ זי"ע(‪.‬‬ ‫אח"כ אמר מרן שליט"א 'תורה' משך קרוב לשעה‪.‬‬ ‫לאחר כמה ניגוני שמחה הכריז הרה"ח ר' שלום‬ ‫שטמר הי"ו מזכ"ל איגוד חסידי צאנז את שמות‬ ‫הנדיבים הנכבדים שזכו לרכוש את זכות 'נר למאור'‬ ‫בחודשי השנה לשנת תשפ"ז‪ ,‬להחזקת ישיבותינו הק'‬ ‫העומדים תחת ניהולם המסור של מנהלי 'היכלי‬ ‫התורה והחסידות צאנז'‪ ,‬בסכומים גבוהים‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫חודש מרחשון הרה"ח הרוצה בעילום שם הי"ו‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬חודש כסלו הרה"ח ר' אברהם פלוק מתל‬ ‫אביב והרה"ח ר' יוסף דוד גולדשטיין מוינה‪ ,‬חודש‬ ‫טבת ‪ -‬הרה"ח ר' אפרים פישל ראטה מירושלים‪,‬‬ ‫חודש שבט ‪ -‬הרה"ח ר' משה טורנר ממאנסי‪ ,‬חודש‬ ‫אדר א' ‪ -‬הרה"ח ר' אלחנן רייך מלונדון‪ ,‬חודש אדר ב'‬ ‫‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' מנחם מענדל רייך מקרית הבעש"ט‪,‬‬ ‫חודש ניסן ‪ -‬הרה"ח ר' יחזקאל ליפשיץ מבארא‬ ‫פארק‪ ,‬חודש אייר ‪ -‬הרה"ח ר' שמעון וועבער‬ ‫מויליאמסבורג‪ ,‬חודש סיון ‪ -‬הנגיד הרה"ח ר' יחיאל‬ ‫מיכל רוזנברג ממונטריאול‪ ,‬חודש תמוז ‪ -‬משפחת‬ ‫גוטמן הי"ו מירושלים‪ ,‬חודש אב ‪ -‬הרה"ח הרוצה‬ ‫בעילום שם הי"ו מליקווד‪ ,‬חודש אלול ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫מרדכי אליעזר שווארץ הי"ו מאלעד‪.‬‬ ‫את חודש תשרי תשפ"ח כל קהל הקודש בשותפות‬ ‫עם אבינו רועינו כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬לזכות נשמת כ"ק‬ ‫מרן אדמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫בעת הנעלה והנשגב הזה הביאו לפני מרן שליט"א‬ ‫הרבה חלות קטנות ‪ -‬לפרנסה חלה‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫הורה לקרוא לגבאי המעמדות שיעלו ויבואו לחלק‬ ‫הפרנסה‪-‬חלה לכל הציבור‪ ,‬כידוע סגולתו בזה‬ ‫להשפיע לכ"א פרנסה בשפע ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫פר' בראשית · מ · תשפ"ז‬ ‫מרן שליט"א ישב בדביקות רבה‪ ,‬וחילק מרן שליט"א‬ ‫הטסים לידי המחלקים ‪ ,‬שעברו בפני הקהל הגדול‬ ‫משך זמן רב בטסים מלאים בחלות‪ ,‬וחילקו בשליחות‬ ‫הקודש פרנסה חלה לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫בשעה זו היה מרן שליט"א שרוי בהתעוררות‬ ‫ודביקות עצומה אשר א"א לתאר‪ ,‬כשידיו הק' מכסים‬ ‫את עיניו הק' מפעם לפעם משך זמן ממושך‪.‬‬ ‫לאחמ"כ נתן מרן שליט"א חתיכת חלה ‪ -‬מהחלה‬ ‫שפרס לעצמו בהמוציא בצירוף חלה נוספת‪ ,‬לכל‬ ‫אחד מהנדיבים שהרימו תרומות גדולות עבור נר‬ ‫למאור למשך השנה הבעל"ט‪ ,‬וכן לגבאי המעמדות‪.‬‬ ‫בסיום הגישו מנהלי 'היכלי התורה והחסידות'‪,‬‬ ‫מוה"ר בר‪-‬יוחאי שמעון ומוה"ר זאב קליין‪ ,‬לכ"ק מרן‬ ‫שליט"א כוללות קוויטל בכריכת עור‪ ,‬בו נכללים כל‬ ‫הנדיבים שזכו להצטרף כשותפים ולרכוש את זכות נר‬ ‫למאור לחודשי השנה‪ ,‬וכן כל אנ"ש שרכשו את זכות 'נר‬ ‫למאור' וזכו להצטרף עם מרן שליט"א לחודש תשרי‬ ‫תשפ"ח‪ ,‬ונרשמו בשמותם ובשם אמם להזכר בדבר‬ ‫ישועה ורחמים בהאי עידן רעוא דרעוין נעילת ימים‬ ‫הנוראים‪ .‬ועיין מרן שליט"א מעט בספר הקוויטלעך‪.‬‬ ‫והכניסו והביאו טס ובו היו מונחים כ"ו תפוחים‪,‬‬ ‫והחל מרן שליט"א לזרוק התפוחים לכל הצדדים‪,‬‬ ‫באופן של למעלה מכוחותיו הק'‪ ,‬כאשר פניו הק'‬ ‫בוערים כלפידי אש‪.‬‬ ‫הקהל החל לזמר ברגש 'והריקותי לכם ברכה עד‬ ‫בלי די'‪ .‬מה נורא היה האי שעתא רבא‪ ,‬כאשר ארובות‬ ‫השמים נפתחים להוריק ברכות וישועות‪ ,‬כנודע‬ ‫סגולתן מדורי דורות עד ימינו אנו‪ .‬אשרי הזוכים שזכו‬ ‫להפקד בדבר ישועה ורחמים‪ .‬ימלא ה' כל משאלותם‬ ‫לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 10.30‬ברכו ברכהמ"ז‪ ,‬ובירך מרן שליט"א‬ ‫על הכוס‪ ,‬והכריזו על זמן הקפות שניות בשעה ‪.11.00‬‬ ‫מרן שליט"א התפלל תפילת ערבית בחדרו‬ ‫שבהיכל הגדול‪ ,‬לפני העמוד התפלל ‪ -‬הגה"צ אב"ד‬ ‫קהלתנו הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ .‬אח"כ‬ ‫ערך מרן שליט"א הבדלה‪.‬‬ ‫מוצאי שמחת תורה‬ ‫בשעה ‪ 11.20‬נכנס מרן שליט"א להיכל הגדול‬ ‫מעוטף בטלית שאולה‪ ,‬למעמד הנעלה והנשגב של‬ ‫נעילת הימים הקדושים 'מעמד ההקפות שניות'‪,‬‬ ‫שהיה מלא וגדוש בקהל האלפים ששהו בצל הקודש‬ ‫במשך החג‪ ,‬ורבים אשר הצטרפו אליהם במוצאי החג‬ ‫להשתתף במעמד נורא זה‪.‬‬ ‫מרן עלה למקומו על גבי הבימה‪ ,‬והתחיל מרן‬ ‫שליט"א 'אתה הראית לדעת' וכו'‪ ,‬ואח"כ זימרו הפיוטים‬ ‫של סדר ההקפות בנוסח וניגון דינוב העתיק יומין‪.‬‬ ‫בסיום הורה מרן שליט"א לזמר את הניגון המעורר‬ ‫פר' בראשית · מא · תשפ"ז‬ ‫מהפיוט 'תורה הקדושה התחנני בבקשה'‪ ,‬אשר היה‬ ‫נהוג לזמר בעת ההקפות אצל רבוה"ק לבית דינוב‪,‬‬ ‫לאחמ"כ הורה מרן שליט"א לזמר הניגון 'זכנו לקדש‬ ‫רמ"ח איברינו'‪ ,‬כאשר במשך כל העת היה מרן שרוי‬ ‫בהתעוררות רבה ‪ ,‬כמו במשך כל עת ההקפות שניות‪,‬‬ ‫יחד עם כל קהל האלפים ששפכו שיח ותחינה בשעת‬ ‫רחמים ועת רצון הזאת לפני אדון כל‪.‬‬ ‫אחר כך לקח מרן שליט"א הס"ת לידו ונישקו בבכי‬ ‫רב והחל באמירת אנא ה' וכו' )הסדר היה כמו בהקפות‬ ‫ביו"ט( ולאחמ"כ החל לרקוד סביב הבימה‪ ,‬גם בהקפה‬ ‫זו וכן בשאר ההקפות אחר שרקד מרן שליט"א עם‬ ‫הס"ת הניח את ספר התורה ע"ג הבימה בחרדת‬ ‫קודש‪ ,‬והחל מרקד סביב הבימה אשר עליה ספר‬ ‫התורה )ראה צפורן שמיר‪ ,‬סי' יב‪ ,‬בשם הרש"ש; שו"ת לב חיים‪,‬‬ ‫סי' קכה; מועד לכל חי‪ ,‬סי' כה‪ ,‬אות לו; משמרת שלום סי' מז(‪,‬‬ ‫ברוב עוז ותעצומות‪ ,‬ובדביקות שלא שייך לתאר על‬ ‫גבי הכתב ומרומם עמו את כל הקהל טפח וטפחים‬ ‫מע"ג הקרקע‪ ,‬וכן היה סדר זה בכל ההקפות‪.‬‬ ‫אין לתאר את רגשי ההתעוררות העצומים ששררו‬ ‫בהיכל כולו באותן שעות עילאיות‪ ,‬כשקהל האלפים‬ ‫רוקד ומתעלה בגופו הגשמי אולם הרבה יותר מכך‬ ‫בנשמתו הרוחנית‪.‬‬ ‫בין ההקפות זימר מרן שליט"א הפיוטים בנוסח דינוב‪.‬‬ ‫באמצע ההקפות כיבד מרן שליט"א את גיסו חדב"נ‬ ‫הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב לרקוד עם ספר התורה‪.‬‬ ‫לפני הקפה ג' הורה מרן שליט"א שיזמרו הניגון‬ ‫המקובל מהרה"ק מבוטשאטש זי"ע שבניגון זה היה‬ ‫יעקב אבינו ע"ה רועה צאן לבן‪.‬‬ ‫בהקפה ד' כשזימרו 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו‬ ‫לכבודו' ביקש מרן בנו הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בארה"ב‬ ‫וראש הישיבה שליט"א לעמוד על יד ספר התורה‪,‬‬ ‫כשכ"ק מרן שליט"א הסתובב ופנה לעבר צד מערב ופנה‬ ‫ונכנס לשביל המיוחד שכוון אל צד האיצטבאות שם‬ ‫עמדו ילדי צאן קדשים‪ ,‬וביקש כ"ק מרן שליט"א הרבה‬ ‫פעמים לשמוע קול שירתם הטהורה והזכה‪ ,‬כשאלו‬ ‫משוררים בדביקות ובהתעוררות‪.‬‬ ‫לפני הקפה ה'‪ ,‬התכבד הרה"ח ר' בערל ווינברגר‬ ‫מפעיה"ק לזמר 'יבוא אדיר במהרה'‪.‬‬ ‫לפני ההקפה השישית החלו לזמר הניגון המעורר‬ ‫'לב טהור ברא לי אלוקים' )סקולען(‪ ,‬וכן 'הוריני ה'‬ ‫דרכך'‪ ,‬כשמעיני הקודש זלגו דמעות כמים עד סיום‬ ‫ההקפה השישית‪ ,‬וההתעוררות היתה רבה עד מאוד‪.‬‬ ‫אחר שזימרו 'עוזר דלים' בניגון של 'יעלה‬ ‫תחנוננו'‪ ,‬החלו בניגון המקובל על הקפה זו‪ ,‬ותחילה‬ ‫פצח מרן שליט"א בריקוד נלהב עם ספר התורה‬ ‫והקיף את הבימה הרבה פעמים במשך זמן רב‪,‬‬ ‫ולאחמ"כ הניח מרן שליט"א את הספר תורה על גבי‬ ‫הבימה ונעמד על יד הבימה לצד מזרח למשך דקות‬ ‫פר' בראשית · מב · תשפ"ז‬ ‫ארוכות‪ ,‬ובאמצע הורה לזמר הניגון 'וקרב פזורינו'‪.‬‬ ‫לאחר זמן ממושך החל מרן להקיף את הבימה‬ ‫אשר ספר התורה עליה בהתעוררות רבה‪ ,‬ובאמצע‬ ‫אף פתח בניגון 'תקע בשופר גדול לחרותינו וכו' וקרב‬ ‫פזורינו וכו''‪ ,‬ותוך כדי כך הקפת הבימה רץ ומחה כף‬ ‫אל כף בחזקה‪ ,‬והמעמד היה נורא ונשגב מבלתי שייך‬ ‫לתאר עלי גליון‪ .‬ולב כל העם נחרד לראות את גודל‬ ‫העבודה הנוראה והנשגבה אשר מי יבוא בסוד ה'‬ ‫ליראיו להבין עד היכן הדברים מגיעים‪.‬‬ ‫לפתע ניגש מרן שליט"א שוב אל הבימה וביקש‬ ‫להפסיק השירה ונטל את מגביר הקול לידו‪ ,‬ומתוך‬ ‫הסערה הרבתית ויקוד האש‪ ,‬כאשר נחלי דמעות‬ ‫עדיין זולגות מעיני קדשו‪ ,‬סובב עצמו לצידי ההיכל‬ ‫כאשר כל גופו מזדעזע ורועד‪ ,‬ופתח ואמר בלהט אש‬ ‫קודש ובקול נשנק מבכי ובהתרגשות נוראה‪:‬‬ ‫טייערע אידישע קינדער! אברכים חשובים‪,‬‬ ‫בחורים יקרים!‬ ‫אני מהרהר האם לומר או לא לומר‪ ,‬אכן‬ ‫האמת כי מחוייב אני לומר‪:‬‬ ‫'ישראל הרי אני כפרתכם' )עי' נגעים פ"א מ"ב(‪.‬‬ ‫ברגעים גבוהים כאלו ובזמן קדוש כזה‪ ,‬כששורר‬ ‫שמחה קדושה ושמחה עילאה‪ ,‬מוחלים על כל‬ ‫העבירות‪ ,‬והכל נמחק‪ ,‬וכל אחד ואחד שיקבל על‬ ‫עצמו שיתנהג מהיום והלאה כדבעי‪ ,‬הרי שכל מה‬ ‫שהיה עמו עד היום הוא על אחריותי ואני נוטל‬ ‫זאת על עצמי‪ ,‬והוא יהיה נקי לגמרי‪ ,‬ומבטיח אני‬ ‫כאן במקום קדוש וליד ספר התורה‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫עליו שום פגם כלל‪ ,‬ואם מיומא דנן והלאה ישאר‬ ‫נקי יהיה צדיק גמור‪.‬‬ ‫מי שמקבל על עצמו גדרי קדושה מעכשיו‪,‬‬ ‫להשליך מעליו כל ההבלים‪ ,‬ולקבל על עצמו‬ ‫להיות ערליכע איד מהיום והלאה‪ ,‬הרי שהקב"ה‬ ‫אשר הוא מלך מוחל וסולח ימחל לכל עוונותיו‪,‬‬ ‫ויהיה ונסלח לכל עדת ישראל‪ ,‬ויהיו כולם‬ ‫קדושים וטהורים‪.‬‬ ‫דיבורים מרטיטים אלו גרמו לזעזוע בלב כל אחד‬ ‫ואחד מהקהל אשר השתוממו ונחרדו למשמע הדברים‪,‬‬ ‫ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ועוררו את‬ ‫לבב הקהל לתשובה שלימה ולהתעוררות רבה‪.‬‬ ‫והמשיך מרן שליט"א בזמר 'תקע בשופר גדול'‬ ‫וכו'‪ ,‬ואח"כ המשיכו לזמר 'אמר רבי עקיבא אשריכם‬ ‫ישראל' וכו' ועוד ניגונים בענייני קדושה וטהרה‪,‬‬ ‫כשמרן שליט"א מעודד השירה בחזקה ברוב עוז‬ ‫ותעצומות‪ .‬התרוממות הנפש וההתעלות הקדושה‬ ‫אחזה בכל הקהל באופן אשר לא נוכל לתאר‪ ,‬כי לא‬ ‫פר' בראשית · מג · תשפ"ז‬ ‫יוכל הדף והנייר לסבול את רגשי הקדושה‬ ‫וההתעוררות ששררו בהיכל בשעה זו‪.‬‬ ‫בהקפה ז' זימרו הניגון המקובל מהרה"ק‬ ‫מסטראפקוב זי"ע ‪' -‬משיח'ס ניגון' וכן ניגוני מלכות‬ ‫שמים וגאולה‪.‬‬ ‫לאחמ"כ אמר מרן שליט"א הפסוקים )חזן וקהל(‬ ‫'ואת האנשים אשר פתח הבית' וגו'‪' ,‬ויסעו ויהי חיתת‬ ‫אלוקים' וגו'‪' ,‬ויעקב הלך לדרכו' וגו'‪' ,‬ויהי בנסוע‬ ‫הארון' וגו'‪' ,‬תפול עליהם אימתה ופחד' וגו'‪.‬‬ ‫אח"כ התחיל מרן שליט"א לזמר 'לשנה הבאה'‬ ‫וכו'‪ ,‬ישועת ה' כהרף עין וכו'‪ ,‬בהמשך זימרו 'אתה‬ ‫תקום תרחם ציון'‪ ,‬כשבאמצע ביקש מרן שליט"א‬ ‫לשמוע קול הצאן ילדי תשב"ר המתחננים לגאולה כי‬ ‫בא מועד‪ .‬ועודד מרן שליט"א השירה בידיו הק'‪.‬‬ ‫בסיום ההקפות נשק מרן שליט"א לספר התורה‬ ‫בבכיות מרובות‪ ,‬ומסר מרן שליט"א הס"ת להכניסו‬ ‫לארון הקודש‪.‬‬ ‫בסיום זימר מרן שליט"א הפיוטים בנוסח דינוב‬ ‫כמו לאחר כל הקפה‪ .‬אח"כ אמר מרן שליט"א 'לשנה‬ ‫הבאה בירושלים הבנויה' ג"פ‪ ,‬וחזרו כל הקהל‪.‬‬ ‫אח"כ עבר מרן שליט"א בין כל צידי הבימה ואיחל‬ ‫א גוטן תמיד לכל הקהל‪.‬‬ ‫והאציל מרן שליט"א מברכות קדשו בהאי לישנא‪:‬‬ ‫לכל בני ישראל אשר ישנו פה ואשר איננו פה‪ ,‬אלו‬ ‫שגרים פה ואלו שצריכים לנסוע‪ ,‬שיהיה להם א גוטן‬ ‫תמיד‪ ,‬ויטלו עמהם כולם לביתם כל טוב‪ ,‬כל מיני‬ ‫השפעות טובות‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬בגוף ובנפש‪,‬‬ ‫טוב לב משתה תמיד‪ ,‬וישרור באהלם תמיד השמחה‬ ‫והאורה‪ ,‬ויהיה להם שנה טובה וברוכה‪.‬‬ ‫ביציאת מרן שליט"א מההיכל הגדול נעמד ע"י‬ ‫המזוזה למשך זמן כשהוא מתייפח בתפילה חרישית‪,‬‬ ‫כשהקהל ממשיכים לזמר בעוז ניגוני שמחה וכן ניגוני‬ ‫בקשה ותחינה למען יאריך הקב"ה ימיו ושנותיו של‬ ‫מרן בטוב ובנעימים ונזכה להנות מאורו הטהור עד‬ ‫ביאת משיח צדקינו אכי"ר‪.‬‬ ‫וחזר מרן שליט"א לביתו‪ ,‬והשעה היתה ‪2.00‬‬ ‫בלילה‪ ,‬בנתיים נוצרו מעגלי ריקוד סוחפים בהיכל‪,‬‬ ‫להודות ולהלל להשי"ת על החודש המרומם האיתן‬ ‫במצוות בצל צח ‪ -‬צילא דמהימנותא ‪ -‬צל קדשו של‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ .‬ונמשך השירה זמן‬ ‫מרובה כשקהל הקודש מרקד בלי יכולת להפסיק‪,‬‬ ‫'עולם ועד לא תהיה בינינו פרידה'‪.‬‬ ‫משך כל ההקפות עמדו חברי המשוררים והנעימו‬ ‫בשירה וזמרה עם כלי זמר על בימה מיוחדת‪ .‬אלפי‬ ‫הילדים צעירי הצאן עמדו על הפרענצ'עס המיוחדים‬ ‫בסדר מופתי בצד מערב של ההיכל‪ ,‬ועליהם עמדו‬ ‫המחנכים‪ ,‬אשר השגיחו על הסדר שנשמר לכל אורך‬ ‫ההקפות‪ .‬כמו"כ הועבר כל מעמד ההקפות במראה‬ ‫פר' בראשית · מד · תשפ"ז‬ ‫ושמיעה לעבר כמה מוקדים בקרייתנו הק'‪ ,‬וכן לבתי‬ ‫מדרשנו בכל רחבי ארה"ק‪.‬‬ ‫עם סיום ירח האיתנים נשמעו דברי שיר ושבח‬ ‫להעסקנים היקרים מוה"ר בר יוחאי שמעון הי"ו‬ ‫ומוה"ר זאב קליין הי"ו מנהלי היכלי התורה‬ ‫והחסידות צאנז‪ ,‬אשר לא חסכו עמל וטרחה למען‬ ‫אנ"ש בימים הנוראים והמועדים העעל"ט עצהיו"ט‪,‬‬ ‫וכן לצוות העובדים על סידור היכל הגדול לתפילות‬ ‫והמעמדים‪ ,‬אירוח והסעדת מאות האורחים באש"ל‬ ‫משך חודש תשרי‪ ,‬וכן להנהלת "מרכז החסד"‪.‬‬ ‫ברכות מיוחדות נשגרו קדם ראש ארגון כוס של‬ ‫ברכה הרה"ח ר' משה גליק הי"ו‪ ,‬אשר משך כל ירח‬ ‫האיתנים עמד לימין ציבור האלפים למען לא יחסר‬ ‫המזג במיני מאכל ומשקה‪ ,‬בהפסקות בימי החגים‬ ‫במוצאי הצום וכו'‪ .‬אשרי חלקו‪.‬‬ ‫ברכות שיר ושבח שוגרו ע"י קהל אנ"ש קדם חברת‬ ‫'קול הצאן' שע"י ת"ת דרכי אבות פעיה"ק על ארגון‬ ‫התפילות והמעמדים הנשגבים לתועלת ולטובת‬ ‫אלפי ילדי החן‪ .‬כשגם ביום שמח"ת התקיים מנין‬ ‫מיוחד לתפילות היום וההקפות‪ ,‬וכן מעמד נעילת‬ ‫החג בשעת עריכת השוה"ט‪ ,‬עבור צעירי הצאן‪,‬‬ ‫תלמידי רשת התתי"ם דחסידי צאנז בארה"ק‪ ,‬אשר‬ ‫התפללו יחדיו בהיכל המתיבתא‪ .‬תשואות חן חן להם‪.‬‬ ‫עם סיום ירח האיתנים שוגרו ברכות מיוחדות‬ ‫קדם העסקן היקר הרה"ח ר' שמעון צבי איידליס הי"ו‬ ‫מפעיה"ק יו"ר ועדת התחבורה דחסידי צאנז‪ ,‬אשר‬ ‫לאחר עמל רב עלה בידו לסדר את מערך התחבורה‬ ‫בכל משך ירח האיתנים הן בשעות הבוקר המוקדמות‬ ‫עד שעות הליל המאוחרות‪ ,‬למען אלפי אנ"ש הבאים‬ ‫מכל קצות הארץ‪.‬‬ ‫יום ראשון פר' בראשית כ"ג תשרי 'אסרו חג'‬ ‫בתפילת שחרית לא אמרו פרשת העקידה‪ ,‬ולא‬ ‫למנצח ובית יעקב‪ .‬וזימר מרן שליט"א ב'מזמור לתודה'‪.‬‬ ‫אחר תפילת מנחה נטל מרן שליט"א את ידיו‬ ‫לסעודה בסוכה שבביתו נאוה קודש‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫בניו ונכדיו שליט"א‪ ,‬לסעודת פרידה מהסוכה‪ .‬וטבל‬ ‫מרן שליט"א פרוסת המוציא בדבש‪ .‬וזימרו לדוד ה'‬ ‫אורי וישעי כנהוג )עי' הליכות חיים(‪.‬‬ ‫כן הורה מרן שליט"א לזמר הרבה ניגוני שבח‬ ‫והודיה להשי"ת על הנס שארע ביום זה לבנו הגה"צ‬ ‫רבי מאיר משולם שליט"א‪ .‬וזימרו 'אודה ה' בכל לבב'‬ ‫ועוד הרבה ניגונים‪ .‬אח"כ אמר מרן שליט"א תורה‪.‬‬ ‫ברכהמ"ז על הכוס בירך ‪ -‬הגה"צ רבי מאיר משולם‬ ‫שליט"א‪ .‬לאחר מכן רקדו בסוכה‪ ,‬באמצע הריקודין‬ ‫קדישין נשק מרן שליט"א לדפנות הסוכה‪ ,‬ומשם‬ ‫המשיכו ויצא תוך כדי ריקוד לסוכה הקטנה‪ ,‬ומשם‬ ‫לספרים צימער ולסלון‪ .‬משם ירדו לסוכה הגדולה‬ ‫והמשיכו בריקוד‪ ,‬ונישק מרן שליט‪,‬א לדפנות הסוכה‪,‬‬ ‫שם גם אמרו ג"פ לשנה הבאה בירושלים הבנויה‪ ,‬אחר‬ ‫פר' בראשית · מה · תשפ"ז‬ ‫תפילת ערבית‪.‬‬ ‫כך המשיכו במחול ובריקוד על מעלה רחוב סעדיה‬ ‫גאון‪ ,‬עד לבית התפילה שבביתו נאוה קודש‪ ,‬והשמחה‬ ‫יום שני פר' בראשית כ"ד תשרי‬ ‫וההתעוררות היתה רבה‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫להבחור הבר מצוה חיים שרגא פאביל נ"י בן הר"ר בן‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל את אורחי חו"ל‬ ‫ציון משה רייכמן מפעיה"ק )ב"ר אפרים יחיאל מב"ב‪ ,‬וחתן‬ ‫שבאו לשהות בצל הקודש על ימי חג הסוכות ושמיני‬ ‫להבחל"ח ר' פאביל שר ע"ה(‪.‬‬ ‫עצרת‪ .‬באמצע העניק מרן שליט"א תעודות חבר‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קצת קהל‪ ,‬בין הנכנסים‬ ‫להבה"ח החבר אברהם נ"י בן הרה"ח ר' בנימין‬ ‫היה גם שלוחא דרבנן הרב מאיר פרוש מירושלים‪.‬‬ ‫הרשקוביץ מלונדון‪ ,‬ולהבה"ח החבר אברהם צבי נ"י‬ ‫לפני תפילת ערבית הדליק מרן שליט"א ב' נרות‬ ‫בן הרה"ח ר' יחזקאל דוד שווארץ מוויליאמסבורג‪,‬‬ ‫לרגל יומא דהילולא של הרה"ק הקדושת לוי זי"ע‬ ‫אחר שעמדו בכור המבחן על יותר משש מאות דפי‬ ‫והגה"ק החתם סופר זי"ע‪.‬‬ ‫גפ"ת בידיעה ברורה והצלחה מרובה‪ .‬בסיום התפללו‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫הרחיבי מקום אהלך‬ ‫התרגשות רבתית לכבוד הוספת פנינה נוספת לכתר מוסדות התורה והחינוך דחסידי צאנז‬ ‫עם פתיחת שערי הת"ת 'דרכי אבות' בקהלתנו הק' לונדון יצ"ו‬ ‫בפרץ של התרגשות ושמחה אדירה התבשרו קהל אנ"ש בכלל ובני קהלתנו הק' בלונדון בפרט על הרחבת גבולי‬ ‫הקדושה בתוככי קהלתנו הק' עם יסוד והקמת בית החינוך לבנים ת"ת 'דרכי אבות' דחסידי צאנז בעיר לונדון בדרך‬ ‫הסלולה לנו מרבוה"ק‪ ,‬בהורמנא דמלכא ובשליחותו‪ ,‬לקראת פתיחת שנת הלימודים כעת בחודש חשוון הבעל"ט‪ .‬הת"ת‬ ‫מצטרף כחוליה נוספת ונכבדת בשרשרת הפאר של רשת תלמודי התורה 'דרכי אבות' דחסידי צאנז בארצינו הק' ובחו"ל‬ ‫העומדים תחת נשיאותו הרמה של איתן אדונינו כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א אשר שמם הטוב נודף למרחק‪ ,‬וכעת‬ ‫עם פתיחת הת"ת בלונדון יתווסף בית החינוך השניים עשר! במספרו לרשת התתי"ם המתנוססים לשם ולתפארה‪,‬‬ ‫כשהתרגשות רבה אופפת את בני קהלתנו הק' לרגל הוספת פנינה יקרה זו לכתרה של קהלתנו הק'‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים נכנסו בעובי הקורה הני צנתרא דדהבא מיקרי האברכים בקהלתנו הק' הר"ר ישראל בעלז הי"ו‬ ‫והר"ר יוסף ישעי' קליין הי"ו ועמלו וטרחו הרבה למען ייצא הענין מן הכח אל הפועל על הצד הטוב ביותר והשקיעו יגיעה‬ ‫עצומה בדמים מרובים ללא לאות הן במציאת מקום הולם והן בחידוש פני הבית והתאמתו לבל יחסר ברו"ג‪.‬‬ ‫כל הפעולות נעשו יד ביד עם חברי הוועד הרוחני שנתמנו בברכת הקודש לצד המחנך הדגול שליווה והדריך בניסיונו‬ ‫העשיר את כל משך יסוד הקמת הת"ת הרב יוסף יצחק בראנסדורפער שליט"א שאף נטל על עצמו לכהן כ'מנהל הרוחני'‪,‬‬ ‫כשבזכות עבודתם המסורה זכו בחסדי השם יתברך לברך על המוגמר ולהגיע עד הלום‪.‬‬ ‫בתחושות הוד של 'ברוך שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה' התייצבו כלל בני הקהילה והורי התלמידים השבוע ביום‬ ‫רביעי אור לז"ך בתשרי למעמד 'לחיים רבתי' וקביעת מזוזות בתוככי שטח הת"ת‪ ,‬כשהמשתתפים לא הסתירו את‬ ‫התרגשותם הגדולה בהגיענו לעת כזאת כשזוכים להגשים רצון צדיק כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א כפי אשר ראו הכל‬ ‫בשמחת הש"ב לבני קהלתנו הק' בחודש תמוז העעל"ט שמרן שליט"א הביע בתוך דברות קודשו את קורות רוחו המרובה‬ ‫מהתפתחות הקהילה והקמת הת"ת‪ ,‬וביותר ציינו המשתתפים את התפעלותם מן ההשקעה העצומה בבנין הת"ת ששופץ‬ ‫ברוב פאר והדר מתוך תשומת לב לכל פרט לרווחת התלמידים ולמחרתו ביום חמישי נפתח בשעטומ"צ זמן הלימודים‬ ‫בת"ת לשמחת ליבם של בני הקהילה‪.‬‬ ‫כלל אנ"ש מבורכים מקרב הלב 'אחותינו את היי לאלפי רבבה'‪ ,‬ומתפללים שתשרה שכינה במעשי ידיהם וחפץ ה'‬ ‫בידם יצליח להמשיך מתוך רב הצלחה וסייעתא דשמיא בעבודת הקודש לכבוד ולתפארת בית צאנז!‬ ‫ע"י טובי המשפיעים וראשי החבורות דחצה"ק‪ ,‬אשר בטוב‬ ‫חודש של עשייה בקו הטלפוני לחזות בנועם‬ ‫טעם ודעת ובשפה השווה לכל נפש השמיעו שיחות‬ ‫ככלות ירח האיתנים במערכת הקו הטלפוני "לחזות‬ ‫התעוררות והכנה לקראת הימים הנעלים הבאים לקראתנו‬ ‫בנועם" מסכמים בסיפוק חודשיים של עשיה ופעילות‬ ‫ימי חודש אלול ותשרי‪ ,‬וכמידי מועד במועדו נערכו‬ ‫להנגשת תוכן איכותי ושמור כהשקפת רבוה"ק לבית צאנז‬ ‫פר' בראשית · מו · תשפ"ז‬ ‫השמועסן והונגשו במערכת הטלפוני בשפה ברורה וקולעת‪,‬‬ ‫כשהנהלת המערכת עושה ככל יכולתה להוציא מתחת‬ ‫ידיהם דבר נאה ומתוקן בצורה מושכת וערבה להאזנה‪.‬‬ ‫כך זכו להם מאות אברכים ובחורים בני עליה מחצר‬ ‫קודשנו להכין את עצמם כדבעי לרגעים הנעלים‬ ‫והמרוממים בחצר קודשנו בתקופת המועדים העעל"ט‬ ‫החל מחודש אלול כשהשמיעו המשפיעים שיחות הכנה‬ ‫בעניני תשובה ודברי הכנה בהרחבה לקראת ימי ראש‬ ‫השנה‪ ,‬וכלה בגולת הכותרת של ירח האיתנים הלא הוא‬ ‫שמחת תורה שהטיבו השפיעים לבאר את עבודת הימים‬ ‫האלו בדרכים הנוגעים לעבודת ה' למעשה‪.‬‬ ‫גולת הכותרת של הפעילות היתה בשלהי ימי חג‬ ‫הסוכות כשהמערכת יזמה פרויקט לאלפי מאזיני לחזות‬ ‫בנועם בפניה נרגשת מלווה בדברים קצרים ממשפיעי‬ ‫אנ"ש‪ ,‬שכל אחד יקבל על עצמו לומר ביום המסוגל‬ ‫הושענא רבא סכום של פרקי תהילים‪ ,‬לזכותו וחיזוק‬ ‫כוחותיו של כ"ק מרן שליט"א למען אשר נזכה לחזות‬ ‫בעבודת הקודש העצומה בימים אלו כמימים ימימה‪ ,‬ואכן‬ ‫כמות הפניות היתה מרשימה במיוחד כשקרוב למאה ספרי‬ ‫תהילים חולקו בין אלפי אנ"ש לזכותו וחיזוק כוחותיו של‬ ‫כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫במערכת מביטים קדימה לשיפור המערכת והנגשת‬ ‫תוכן ערוך ראוי לשמו מבבאר מים חיים שחצבו רבוה"ק‬ ‫לבית צאנז כשהתקוה הוא להפעיל את המערכת במתכונת‬ ‫יומי ואי"ה עוד חזון למועד בס"ד‪.‬‬ ‫מבצע מיוחד במכון דברות קודש צאנז‬ ‫עם התחלת לימוד סדר הפרשיות מפרשת בראשית‪,‬‬ ‫יוצאים במכון דברות קודש צאנז במבצע מיוחד לשבועות‬ ‫אלו‪ ,‬על כרטיס זכרון חדש‪ ,‬ומכיל בקרבו את כל אלפי‬ ‫דברות הקודש מכ"ק מרן זי"ע‪.‬‬ ‫הכרטיס הזעיר מתאים גם לכל מכשירי הנייד‪ ,‬ומכיל‬ ‫ואוצר בתוכו כאמור את כל אלפי דברות הקודש מכ"ק מרן‬ ‫זי"ע באופן ברור ומסודר ביותר‪ ,‬לפי פרשיות וחגים וימי‬ ‫הילולא וכל ההזדמנויות והאירועים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ניתן לפנות בפלא' ‪.052-7636809‬‬ ‫חפ"קים פעילים‪ ,‬מרלו"ג בהרצה ומאות מצטרפים‪:‬‬ ‫בראשון הקרוב מתחילים 'פסחים' בדף השינון‬ ‫עבור עשרות שליחי הקודש‪ ,‬נציגי 'משתמרת' החשובים‬ ‫ומאות מצטרפים חדשים מאנשי‪-‬שלומנו‪ ,‬היווה השבוע‬ ‫החולף ימים של אש התורה ומאמץ רותח להגיע אל היעד‪.‬‬ ‫ישאל השואל‪ :‬מהו היעד אליו מתרוצצים הכל?‬ ‫והתשובה‪ ,‬בשתי מילים בלבד‪ :‬מסכת פסחים!‬ ‫פר' בראשית· מז · תשפ"ז‬ ‫גבוהה במיוחד‪ .‬ובנוסף‪ ,‬ימי שישי ושבת‪-‬קודש מוקדשים‬ ‫במסגרת 'דף השינון' המענגת והמרוממת פותחים ביום‬ ‫אך ורק לחזרה ושינון של הדפים שנלמדו במהלך השבוע‪.‬‬ ‫ראשון הקרוב בלימוד אחת המסכתות שיש בהם‬ ‫לומדי ונבחני המסגרת מעידים דרך‪-‬קבע על תחושת‬ ‫'געשמאק' )ורבים זוכרים את החיבור אליה עוד מתקופת‬ ‫אושר וסיפוק שהם מרגישים‪ ,‬תחושה של 'אני יודע ובקי‬ ‫הישיבה( ‪ -‬מסכת פסחים‪ .‬ומתחילים ליהנות מהלימוד‬ ‫בסוגיות הגמרא' כשחלק גדול מהם מוסיף לשנן שוב ושוב‬ ‫המתון בתוכנית הארוכה שתתפרס כמעט לאורכה של כל‬ ‫את המסכתות שנלמדו‪ ,‬במסגרת תוכנית המבחנים‬ ‫שנת תשפ"ז‪.‬‬ ‫'משננים'‪.‬‬ ‫וכעת‪ ,‬לאחר שנשמעו דברות הקודש הנרגשים אודות‬ ‫*‬ ‫החשיבות הגדולה של הלימוד והמבחן במפעל התורה‬ ‫במהלך השבוע החולף השקיעו בהנהלת משתמרת יחד‬ ‫'משתמרת'‪ ,‬בעת נעילת חג ראש‪-‬השנה ואידך בנעילת חג‬ ‫עם שלוחי הקודש המסורים שעות ארוכות ומאמץ כביר‬ ‫שמחת‪-‬תורה‪ ,‬כאשר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫כדי לצרף עוד ועוד לומדים ונבחנים למסגרת לקראת‬ ‫העלה על נס את מפעלו הגדול והקדוש אשר כל עמל‬ ‫התחלת המסכת החדשה‪.‬‬ ‫פרנסה צריך להיות מחובר אליו‪ ,‬הוצב היעד‪ :‬צירוף מאות‬ ‫שליחי הקודש ישבו עם רשימות עמלי הפרנסה שעדיין‬ ‫)!( לומדים חדשים אל המסגרת‪.‬‬ ‫לא מסודרים עם שיעור תורה או חברותא ובחלק מהערים‬ ‫ואכן‪ ,‬ברוב סייעתא דשמיא הושג היעד‪ .‬מאות רבות של‬ ‫אף הקימו חפ"ק מיוחד ובמשך שעות רצופות חייגו לאחד‬ ‫אנשי‪-‬שלומנו‪ ,‬מכל הגילאים ומכל הקצוות‪ ,‬יתאחדו‬ ‫אחרי השני ועשו עוד ועוד נפשות לתורה מה שהביא‪,‬‬ ‫ויתאגדו יחדיו בראשון הקרוב ויתחילו תהליך של עונג‬ ‫לסיכומו של שבוע‪ ,‬עוד מאות לומדים חדשים‪ ,‬מאות עמלי‬ ‫הנפש ואושר הנשמה‪ ,‬בהירות המוח ורווחת הלב ‪ -‬תהליך‬ ‫פרנסה שיהפכו עד מהרה לעמלי ויודעי תורה ויחוו את‬ ‫יום‪-‬יומי לרכישת ידיעה ברורה ובהירה במסכת פסחים‪.‬‬ ‫השינוי והמהפכה הגדולה בקרבם ובסביבתם כפי שמעורר‬ ‫*‬ ‫ומזכיר תדיר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫את מסלול 'דף השינון' דומה שאין צורך להציג‪.‬‬ ‫*‬ ‫המסגרת אותה הקים כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫עדיין לא הצטרפת?‬ ‫לפני כ‪ 3-‬שנים‪ ,‬מעניקה ללומדים את הכלי הגדול ביותר‪:‬‬ ‫כל עוד הנר )של בדיקת חמץ( דולק‪ ,‬אפשר עוד להצטרף‬ ‫האפשרות לזכות לידיעה אמיתית בתורה‪.‬‬ ‫להתחלת המסכת בפרק 'אור לארבעה עשר' העוסק בבדיקת‬ ‫לומדי 'דף השינון' נהנים מלימוד מתון של עמוד חדש‬ ‫חמץ‪ .‬ואם בחברותא אתם מעוניינים ‪ -‬עקבו אחרי המודעות‬ ‫אחד ביום‪ ,‬לצד חזרה ושינון על עמוד יום האתמול‬ ‫עם שמות שליחי הקודש‪ ,‬אתרו את שליח הקודש במחוזכם‬ ‫כשההספק המתון מאפשר להתעמק יותר ולהגיע לבהירות‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫==================================================================================================‬ ‫אחותינו את היי לאלפי רבבה‬ ‫בשם כלל ציבור אנ"ש ברחבי ארה"ק ובחו"ל מברכים אנו בברכת חמות ולבביות את קהל אנ"ש‬ ‫תושבי העיר לונדון‪ ,‬לרגל יום חגם עם הקמת וייסוד‬ ‫תלמוד תורה דרכי אבות דחסידי צאנז בלונדון‬ ‫הברכה אחת היא‬ ‫העסקנים הדגולים‪ ,‬שעמלו במסירות אין קץ‪ ,‬אישי האשכולות ומלאי תבונה‪ ,‬ה"ה‬ ‫והר"ר יוסף ישעי' קליין הי"ו‬ ‫הר"ר ישראל בעלז הי"ו‬ ‫אשר השקיעו דמים תרתי משמע עד הגיעם הלום ליום גדול זה‬ ‫ויהא רעווא מקמי שמיא שיזכו להמשיך בפעליהם הכבירים ביתר שאת ועוז‪ ,‬לקדש שם שמים ולפעול גדולות‬ ‫ונצורות להרמת קרן חינוך הבנים בדרך המסורה‪ ,‬דרך ישראל סבא‪ ,‬כפי הנהגת והדרכת רבוה"ק זי"ע ויבדלחט"א כ"ק‬ ‫מרן שליט"א לאורך ימים ושנים‪ ,‬ויהי ה' אלקינו עמהם כאשר היה עמם מאז ועד עתה‪ ,‬מתוך אושר ועושר‪ ,‬הרחבת‬ ‫הדעת וכל מילי דמיטב אכי"ר‬ ‫ההנהלה‬ ‫פר' בראשית· מח · תשפ"ז‬ ‫את השיעור המתאים‪.‬‬ ‫וקבלו את כל הסיוע הנדרש לאיתור חברותא כלבבכם‪ .‬ואילו‬ ‫יום ראשון הקרוב‪ .‬מתחילים מסכת פסחים‪ .‬בלבת‬ ‫אם בשיעור קבוע אתם חפצים ‪ -‬הביטו וראו את רשימת‬ ‫אהבת התורה ‪- - -‬‬ ‫שיעורי דף השינון בפריסה רחבה בכל מחוזות אנ"ש ומצאו‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים‪ ,‬העסקן הנודע בשערים לשם ולתהלה‪,‬‬ ‫כביר המעש וברוך הכשרונות‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬ה"ה‬ ‫הר"ר שמעון גוטמן הי"ו‬ ‫מנהל מוסדותינו הק' בירושלים עיה"ק‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבת תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב לאביו הגדול‪ ,‬חו"ב טובא‪ ,‬סוע"ה‪ ,‬תהלתו בקהל חסידים‬ ‫הרה"ג רבי שלמה צבי שליט"א ‪ -‬מח"ס דברי שלמה‬ ‫ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬יקר שבערכין‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זעליג רייך הי"ו‬ ‫אב"י בלונדון‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב‬ ‫שמחת אירוסי הבן המו"מ בתוי"ש כמר יו"ט צבי נ"י‬ ‫ובברכת מזל טוב‬ ‫לאביו הרה"ח ר' אליעזר הי"ו‬ ‫אך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד‬ ‫מתוך סיד"ש ושפע רב לעלמי עלמיא‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד האי גברא יקירא המהולל בתשבחות‪ ,‬הנדיב‬ ‫הנכבד והנעלה‪ ,‬מתהלך בצידי דרכים‪ ,‬איש חי ורב פעלים‬ ‫מוה"ר יצחק זעליג רייך הי"ו‬ ‫אב"י בלונדון‬ ‫בן הרה"ח מוה"ר אליעזר רייך הי"ו – ראש הקהל דקהלתנו הק' בלונדון‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת אירוסי בנו החתן המו"מ בתויש כמר יום טוב צבי נ"י עב"ג הכלה תחי'‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬אך ששון ושמחה ישכון‬ ‫באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפהו כל הימים‪.‬‬ ‫פר' בראשית· מט · תשפ"ז‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫מתוך רגשי שמחה והתרגשות עצומים‪ ,‬נביע בזאת השעה מעומקא דליבא מעט‬ ‫מרחשי לבבינו ההומים בקרבינו ורוגשים בהוקרה והערכה עצומה ורגשי הכרת‬ ‫הטוב לאין שיעור‪ ,‬קדם הני צנתרי דדהבי העוסקים בצרכי ציבור באמונה‬ ‫ובמסירות מיוחדת‪ ,‬יקירי הלב שנודעו בשער בת רבים לשם ולתהילה ומוכתרים‬ ‫בכתר שם טוב‪ ,‬מיקירי האברכים בקהילתינו הק'‪ ,‬הלא המה‬ ‫אשר רק בזכותם ובזכות עבודתם המסורה והבלתי נלאית זכינו בני הקהילה‬ ‫להגיע ליום הגדול להגשמת חזונו ורצון קדשו של אבינו רוענו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫הגה"ק שליט"א‪ ,‬כאשר השבוע בתחילת זמן הלימודים‪ ,‬נפתח בשעה טובה‬ ‫ומוצלחת שערי‬ ‫תלמוד תורה "דרכי אבות" דחסידי צאנז בעירנו‬ ‫לשמחת לב כלל אנשי שלומינו ובני קהילתינו הק'‪ ,‬ובמחצית השנה האחרונה‬ ‫השקיעו העסקנים ללא לאות‪ ,‬למען יצא הדבר מן הכח אל הפועל‪ ,‬בהשקעה‬ ‫כבירה בדמים תרתי משמע‪ ,‬ובחסדי השי"ת זכו לברך על המוגמר‪ ,‬והוציאו מתחת‬ ‫ידם דבר נאה ומתוקן ברוב פאר והדר‪ ,‬לטובת ולרווחת אנשי שלומינו וצאצאיהם‪.‬‬ ‫והברכה אחת היא‪ ,‬לה"מנהל הרוחני" העומד בראש ועד הנהלת התלמוד תורה‪ ,‬אשר‬ ‫ידיו רב לו בתורת החינוך‪ ,‬ואשר גם לו זכות ראשונים‪ ,‬בעמדו לימין מנהלי התלמוד‬ ‫תורה‪ ,‬ובנסיונו העשיר ליוה והדריך בכל משך הקמת התלמוד תורה‪ ,‬בלב ונפש‬ ‫חפיצה ובזכותו זכינו להגיע עד הלום‪ ,‬ה"ה המחנך הנפלא הנודע בשערים‬ ‫הרב יוסף יצחק בראנדעסדארפער שליט"א‬ ‫תפילותינו ערוכות וברכותינו שגורות מקרב הלב‪ ,‬שתשרה שכינה במעשי ידיהם וחפץ‬ ‫השם בידם יצליח‪ ,‬להמשיך ברוב הצלחה וסיד"ש‪ ,‬וברכת קדשו של כ"ק מרן רבינו הגה"ק‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר בשליחותו ובהכוונת קדשו הם פועלים‪ ,‬יגן בעדם ובעד כל העוסקים‬ ‫במלאכת הקודש‪ ,‬להתברך בכל הברכות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב אכי"ר‪.‬‬ ‫המודים ומוקירים ברוב התרגשות‬ ‫כלל חברי ובני קהילתינו הק' פה לונדון יצ"ו‬ ‫פר' בראשית· נ · תשפ"ז‬