gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: בראשית (2026-10-05)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון רכז‬ ‫אדם ‪ -‬מי אתה?‬ ‫השם 'אדם' מזרז להתבוננות ולמעשה!‬ ‫להגיע לדביקות‪ ,‬לקיום מצות ולדבקה בו!'‬ ‫היא רק חלק האדמה שבו שהוא נברא להוציא את‬ ‫כשאנו פותחים את התורה מבראשית‪ ,‬אנו רואים‬ ‫כל התורה והמצוות הן מהלכים לסייע לו לאדם‬ ‫הכוח הטמון בו אל הפועל‪ ,‬ולכן הוא נקרא 'אדם' על‬ ‫שהקב”ה ברא את האדם ולימדו כיצד ובמה לעבוד‬ ‫להגיע לשם‪ ,‬וזה כולל כל פרטי התשובה‪ .‬הוא הולך‬ ‫שם האדמה!‬ ‫כדי להגיע לתכליתו‪ ,‬וכך באמת האדם ניגש אחרי‬ ‫הימים הקדושים‪ .‬הוא מתחיל מחדש ומברר מה צריך‬ ‫למעוד וליפול ויחזיק אז בידית התשובה וזה יועיל‬ ‫הפסוק החסר‬ ‫לעשות כאן בעוה"ז‪ .‬ובכן‪ ,‬יש דברים יסודיים מאוד‪,‬‬ ‫לו כפי ששום דבר לא יועיל לו לראות את האהבה‬ ‫וכן נמצא כתוב יסוד זה עם תוספת נפלאה בספר‬ ‫דברים פשוטים‪ ,‬אך יש לנו מראי מקומות שיכולים‬ ‫הגדולה שיש לו לרבש"ע‪ .‬הכל כולל הירידות נועדו‬ ‫העקרים (מאמר ג פרק ב)‪ .‬הוא אומר שם כך‪ :‬כשאתה‬ ‫ממש להאיר לנו‪.‬‬ ‫להביאו לידי לדבקה בו‪ .‬וזהו שאמרו מהר"ל ובעל‬ ‫מתבונן בפרשת בראשית‪ ,‬אתה רואה שאצל כל‬ ‫העקרים שהאדם צריך לשאוף כל ימיו להוציא את‬ ‫הנבראים נאמר "וירא אלוקים כי טוב"‪ ,‬ורק אצל‬ ‫* א' ‪‬‬ ‫מה שנמצא אצלו בפנים מן הכוח אל הפועל‪ .‬ומהו‬ ‫בריאת האדם לא נאמר כן‪ .‬הן האדם הוא הבריאה‬ ‫אותו דבר הנמצא בפנים? אכן מה שנמצא בפנים‬ ‫הנאה ביותר‪ ,‬נזר הבריאה‪ ,‬ואעפ"כ לא נאמר בו‬ ‫אדם ואדמה‬ ‫הוא חלק א‪-‬לוה ממעל שמכיר את הקב”ה ומרגישו‬ ‫שהקב"ה ראה והסתכל ואמר כי טוב הוא‪ .‬אמנם‬ ‫הנה המהר"ל כתב בתפארת ישראל (פרק ג) בענין‬ ‫ומשתוקק בכל עת להתקרב אליו‪ ,‬וזה צריך להתגלות‬ ‫לאחר מכן נאמר בכללות "וירא אלוקים את כל אשר‬ ‫הסיבה שהאדם נקרא 'אדם'‪ .‬האמת היא‪ ,‬שחז"ל‬ ‫ולהאיר החוצה‪ ,‬ולאט לאט לכבוש את לב האדם‪,‬‬ ‫עשה והנה טוב מאוד"‪ ,‬אבל באופן פרטי לא נאמר 'כי‬ ‫(בראשית רבה) כבר אמרו שנקרא אדם כי מן האדמה‬ ‫וככל שההכרה תתחזק אצל האדם‪ ,‬כך יגיע יותר אל‬ ‫טוב'‪ .‬וסיבת הדבר‪ ,‬מבאר בעל העקרים‪ ,‬כי עדיין לא‬ ‫לוקח‪ ,‬אבל יש שאנו מסתכלים על זה קצת בפליאה‪,‬‬ ‫תכליתו‪ .‬זהו היסוד של הבריאה הנקראת 'אדם'!‬ ‫נשלמה אז בריאת האדם‪ ,‬והיה אז רק כלבוש ועטיפה‪,‬‬ ‫כי על אף שהאדם נוצר מן האדמה‪ ,‬לא זהו מהותו‪.‬‬ ‫ורק כאשר יוציא את כוחותיו אל הפועל‪ ,‬אז ייאמר‬ ‫אם תשאל מהו האדם‪ ,‬כל אחד ישיב לך שהוא דבר‬ ‫* ב' ‪‬‬ ‫עליו כי טוב!‬ ‫גבוה ועליון‪ ,‬ואם כן מאיזה טעם נקרא שמו אדם על‬ ‫שם האדמה?‬ ‫זרע הבריאה‬ ‫הניצוץ‬ ‫מבאר המהר"ל‪ :‬הדמיון של האדם אל האדמה‬ ‫והרמח"ל‪ ,‬הן בדרך ה' והן בדעת תבונות‪ ,‬מדבר ג"כ‬ ‫ונבאר כבר כעת שהמקום שהאדם צריך להגיע‬ ‫הוא כדלהלן‪ :‬כשאתה מסתכל על האדמה‪ ,‬אתה מבין‬ ‫בסגנון זה של מהר"ל ובעל העקרים‪ ,‬וכן הרמב"ן על‬ ‫אליו הוא שכל מציאות חייו‪ ,‬הנסיונות‪ ,‬והתורה‬ ‫שמה שאתה רואה בעיניך איננו סוף הדבר‪ ,‬אלא יש‬ ‫התורה בפרשת בראשית‪ ,‬בפרשו הפסוק "אשר ברא‬ ‫והמצוות‪ ,‬והאור והחושך שיפקדוהו‪ ,‬יגלו לו לאט לאט‬ ‫בו כח להצמיח תבואה ופירות‪ .‬האדמה נראית פשוטה‬ ‫אלוקים לעשות"‪ ,‬שואל‪ :‬מאחר שכבר ברא‪ ,‬מה זה‬ ‫שיש אלוקים בעולם‪ ,‬שיידע את זה וירגישו‪ ,‬וייטמע‬ ‫מאוד וחסרת חיות‪ ,‬שהרי היא דוממת‪ ,‬וכולם דורכים‬ ‫שאמר 'אדם‪ ,‬מי אתה?' שהוא לשון עתיד? וביאר‬ ‫אצלו בכל אבריו וגידיו‪ ,‬ויחיה לגמרי תחת זכרון זה‬ ‫עליה‪ .‬אכן האדמה יותר מכל דבר אחר מהווה דוגמא‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬וכן הוא באור החיים הק'‪ ,‬שעד כה ברא רק‬ ‫שהקב”ה מנהל את חייו ויהיה מלא אהבה לה'‪ .‬וזהו‬ ‫לדבר שחיות עצומה טמונה בו‪ ,‬אך הלבוש אינו מגלה‬ ‫את מסגרת הבריאה‪ ,‬את הבריאה שיש לה ביכולת‬ ‫בעצם היסוד הנודע שהאדם נברא עם התכלית‬ ‫את האמת‪ .‬אינך רואה בה כלום‪ ,‬אבל אם אתה מכניס‬ ‫לעשות בה מה שצריך לעשות‪ ,‬אבל עדיין זה לא‬ ‫להגיע לידי דביקות‪ ,‬אשר זהו אחד מהיסודות‬ ‫בה גרעינים‪ ,‬היא מצמיחה מזון להשביע המוני בני‬ ‫קרה‪ .‬רק כשיילך האדם ויתפלל לרבש"ע ויתדבק‬ ‫שהבעש"ט ותלמידיו הק' זיע"א ביקשו להבהיר לבל‬ ‫אדם‪ .‬כך הוא האדם‪ .‬כל מציאות האדם שאתה רואה‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬אז הבריאה תיעשה‪ .‬זהו אשר ברא אלוקים‬ ‫נטעה בזה – 'לאן אתה שואף להגיע? אתה שואף‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫עיקר עבודת האדם בכל עת הוא להוציא את כוחותיו אל הפועל‪ ,‬ופירושו שבעוד כל הברואים האחרים אין להם בחירה‪,‬‬ ‫אלא כוחותיהם יוצאים אל הפועל על פי גזירת ה'‪ ,‬הרי שהאדם מצווה לקום ולבחור להוציא את כוחותיו אל הפועל‪.‬‬ ‫הקב”ה אומר לו‪' :‬אני בוודאי אעזור לך‪ ,‬כי הבא ליטהר מסייעין אותו‪ ,‬אבל כדי שלא יהיה‬ ‫נהמא דכיסופא‪ ,‬אני רוצה שבכל עת תחשוב איך עושים זאת טוב יותר!'‬ ‫ומה הפירוש להוציא מן הכוח אל הפועל? שתשאל בכל עת‪' :‬איך אני מגלה את הקב”ה בחיי?'‬ ‫וכל אחד מגלה את הקב”ה באופן אחר‪ ,‬כל אחד עם הכלים ועם המצבים שלו!‬ ‫א‬ ‫* ג' ‪‬‬ ‫נברא ביום אחר‪ ,‬אין זה אלא שביום זה סודר ונעמד‬ ‫לעשות‪ ,‬שנתן כח בבריאתו שיוכלו לעשות ולהוציא‬ ‫על עמדו‪ .‬הא לך שכבר מהרגע הראשון של הבריאה‬ ‫את כוחותיה אל הפועל!‬ ‫מהכוח אל הפועל‬ ‫התחילו לצאת דברים מן הכוח אל הפועל‪ .‬כשהקב”ה‬ ‫ושם מזכיר הרמב"ן דבר נפלא‪ ,‬שזה שאמרו‬ ‫ובחזרה לענייננו‪ ,‬הרמח"ל מבאר שעיקר עבודת‬ ‫בורא דבר‪ ,‬הוא צריך לצמצמו‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬נמצא בו‬ ‫ששיתא אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב‪ ,‬ויהיה אז‬ ‫האדם בכל עת הוא להוציא את כוחותיו אל הפועל‪,‬‬ ‫הכל אלא שהוא מצומצם‪ ,‬ועם הזמן הוא הולך ונפתח‪.‬‬ ‫עולם רוחני‪ ,‬הוא מפני שכל הבריאה תכלית אחת‬ ‫ופירושו שבעוד כל הברואים האחרים אין להם בחירה‪,‬‬ ‫נוכל לראות שגם יצירת האדם היא כך‪ .‬הכל מונח‬ ‫יש לה‪ ,‬להוציא את כוחותיה הטמונים בה אל הפועל‪.‬‬ ‫אלא כוחותיהם יוצאים אל הפועל על פי גזירת ה'‪,‬‬ ‫בטיפה אחת‪ ,‬וזה הולך ומתפתח‪ .‬אף לאחר שהוולד‬ ‫ובכן‪ ,‬אם עד כה דיברנו על האדם‪ ,‬כעת אנו רואים‬ ‫הרי שהאדם מצווה לקום ולבחור להוציא את כוחותיו‬ ‫נולד‪ ,‬בתחילה אין רואים בו כלום‪ ,‬ועם הזמן‪ ,‬ככל‬ ‫שהרמב"ן מרחיב את היסוד לכל הבריאה‪ .‬הוא אומר‬ ‫אל הפועל‪ .‬הקב”ה אומר לו‪' :‬אני בוודאי אעזור לך‪ ,‬כי‬ ‫שהוא הולך וגדל‪ ,‬מגלים בו תכונות ומהן כאלה שכבר‬ ‫כך‪ :‬לוקח אלף שנים להוציא מן הכוח אל הפועל יום‬ ‫הבא ליטהר מסייעין אותו‪ ,‬אבל כדי שלא יהיה נהמא‬ ‫ניכרו בו בהיותו בן חודשיים‪ .‬ואף בענין צורת פניו‬ ‫אחד של מעשה בראשית‪ ,‬ולכן צריך שש אלף שנים‪,‬‬ ‫דכיסופא‪ ,‬אני רוצה שבכל עת תחשוב איך עושים‬ ‫הוא כך‪ .‬פעמים שבתחילה כשהוא עדיין תינוק‪ ,‬אין‬ ‫והאלף השביעי בו ייצא כח השבת אל הפועל‪ ,‬ולכן‬ ‫זאת טוב יותר!' ומה הפירוש להוציא מן הכוח אל‬ ‫רואים למי הוא דומה‪ ,‬אבל אח"כ כשנעשה בן עשר‬ ‫יהיה כולו שבת‪ ,‬כולו עוה"ב‪ ,‬כולו גן עדן!‬ ‫הפועל? שתשאל בכל עת‪' :‬איך אני מגלה את הקב”ה‬ ‫או חמש עשרה ומקבל את חותם פרצופו‪ ,‬רואים למי‬ ‫עכ"פ הרמב"ן מלמד אותנו שבכל עת יוצאים‬ ‫בחיי?' וכל אחד מגלה את הקב”ה באופן אחר‪ ,‬כל אחד‬ ‫הוא דומה‪ .‬בתחילה לא היינו יכולים לראות כי יש לנו‬ ‫דברים הטמונים בבריאה מן הכוח אל הפועל‪ ,‬ונרחיב‬ ‫עם הכלים ועם המצבים שלו‪.‬‬ ‫כלים מצומצמים‪ ,‬אבל לאחר מכן אנו רואים ומגלים‬ ‫קצת ונאמר לצורך ההבנה שכל זה גלום בדברי ה'אור‬ ‫אומר על כך הרמח"ל בזה הלשון‪" :‬כל נברא‬ ‫תוכניותיו של הקב”ה‪ .‬סוף דבר‪ ,‬כל הבריאה בנויה‬ ‫החיים' הק' תחילת התורה‪ ,‬שהכל בלי יוצא מן הכלל‬ ‫משתלם כשפועל מה שחקק לו הבורא יתברך שמו‬ ‫באופן זה!‬ ‫נברא ביום הראשון‪ ,‬ומה שכתוב בפסוקים שכל דבר‬ ‫שיפעל!" פירוש‪ :‬כשהנברא מצליח להוציא את‬ ‫כוחותיו אל הפועל‪ ,‬אזי הוא נעשה מה שהוא באמת‪.‬‬ ‫קח למשל ילד קטן‪ .‬אף שיש לו כוחות נפלאים‪ ,‬עדיין‬ ‫לבחור לפי הכשרונות!‬ ‫הוא ילד‪ ,‬ורק כשהוא נעשה בר דעת ובעל אחריות‬ ‫זה נותן לנו מבט חדש על ענין בחירת הפרנסה‪ .‬אנו יודעים שלפי ה'חובת הלבבות'‪ ,‬האדם צריך לעסוק בשביל‬ ‫ומגיע למצב שהוא יכול לבטא את עצמו ולעשות‬ ‫פרנסתו במה שהוא אוהב לעסוק לפי הכלים והתכונות שהקב”ה נתן לו‪ ,‬ולדברי הרמח"ל זה מקבל הבנה חדשה‪.‬‬ ‫מה שהוא צריך‪ ,‬רק אז הוא מגיע לשלימותו‪ .‬וממשיך‬ ‫יש לו לאדם שני צדדים‪ ,‬האם לעבוד בדבר שמתאים לתכונותיו הגם שמשלמים שם מעט‪ ,‬או שיעבוד בדבר‬ ‫הרמח"ל בלשונו‪" :‬וחסר משלמות כל זמן שלא‬ ‫אחר מאחר כיון שמשלמים עליו יותר ותהיה הרווחה בביתו‪ .‬והנה בדרך כלל אומרים למי שעומד בפני ספק זה‪:‬‬ ‫יפעלהו!" כל עוד אין האדם מוציא את כוחותיו אל‬ ‫עליך לחיות עם אמונה‪ ,‬יש לך שליחות ועליך למלאותה והקב”ה כבר ישלח לך את כספך‪ ,‬תראה ברכה בעמלך גם‬ ‫הפועל‪ ,‬הרי הוא בעל מום – כלי שבור!‬ ‫באופן פרקטי וגם באופן אמוני‪ .‬אבל כשמדברים בס‪.‬מח"ל‪ ,‬אומרים לו לאדם כזה ככה‪ :‬האם אתה רוצה להישאר‬ ‫ילד?! האם אתה רוצה לעצור את גדילתך בגיל שמונה ולהישאר תמיד ילד בן שמונה?! אין לך אפשרות כזאת!‬ ‫באמצע המלאכה‬ ‫והלא זה משפיע לא רק עליו‪ ,‬אלא על כל העולם כולו‪ ,‬וכפי שכתב במסילת ישרים בפרק א' שכאשר האדם‬ ‫סיכום האמור עד כה‪ :‬מהות האדם כפי ששמו‬ ‫משלים את עצמו‪ ,‬כל הבריאה משתלמת אתו‪ ,‬וכשהאדם מקלקל‪ ,‬הוא מקלקל את כל העולם‪ .‬וכבר דיברנו בעבר‬ ‫מעיד עליו היא שהוא נברא ככלי ריקן וכל מלאכתו‬ ‫בענין המלמדים‪ .‬הקב”ה ברא אנשים שיש להם חיות ממלאכת המלמדות‪ ,‬והם מתעלים ממלאכתם מלאכת‬ ‫אינה אלא להוציא את כוחותיו אל הפועל‪ ,‬וכשהוא‬ ‫שמים‪ ,‬ומחדשים חידושים תוך כדי שהם מסבירים ומבטאים את עצמם‪.‬‬ ‫עושה כן‪ ,‬אומר עליו הקב”ה‪ :‬והנה טוב מאוד‪ .‬ובדרך‬ ‫כעת שמעתי על הגה"צ רבי משה וואלפסאן זצ"ל שבשנתו האחרונה והוא קרוב לגיל מאה‪ ,‬נתן שיחה לילדים‬ ‫כלל זה קורה בזמן פטירתו‪ ,‬כי כל עוד הוא נמצא כאן‬ ‫קטנים וירד אליהם מן ההר כדי להסביר להם מה זה מעמד הר סיני‪ .‬הוא שאל אותם אם הם יודעים מה זה הר‪.‬‬ ‫"הייתם בקעמפ?" הוא שאל אותם‪" .‬ראיתם שם הר?" ובכן‪ ,‬ההר התרומם ויצא ברקידה‪ .‬וכך המשיך והסביר‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא באמצע המלאכה‪ .‬אכן גם כשהאדם בן‬ ‫להם ונתן ביטוי לרגשותיו!‬ ‫שבעים ובן שמונים‪ ,‬הוא צריך לזכור שהוא באמצע‬ ‫המלאכה שהוטלה עליו ואשר למענה נברא – 'אשר‬ ‫הרווח העצום של המלמד‬ ‫ברא אלוקים לעשות!'‬ ‫אכן כן‪ ,‬כשהאדם פותח משהו להסבירו‪ ,‬מוחו מתחיל לפרות ולרבות ולדמות מילתא למילתא‪ .‬האדם נברא‬ ‫אכן פשוט‪ ,‬וכפי שנחזור אל דברי המהר"ל‬ ‫לעשותו‪ .‬יש לו לאדם חמימות ויש לו כח לרדת לדרגת זולתו ולהגיש לו דברי אלוקים חיים בטוב טעם ודעת‪,‬‬ ‫בתפארת ישראל שהמקום שאליו צריך האדם‬ ‫אבל אין הוא רוצה להיות – לדוגמא ‪ -‬מלמד תשב"ר‪ .‬לא מתאים לו‪ .‬או שאני אברך כולל מוצלח‪ ,‬או שאני‬ ‫להגיע הוא הדביקות‪ ,‬וכן הוא בדעת תבונות בזה‬ ‫איש עסקים מוצלח‪ .‬אבל באמת הוא מסכן גדול‪ ,‬כי בגלל כן הוא נשאר כל חייו בעל מום‪ .‬וכפי שהוא סובל‪,‬‬ ‫הלשון‪" :‬השלימות הזה פשוט הוא מן המקרא ומן‬ ‫אף העולם סובל‪ ,‬כי בגלל כן אין מלמד לילדי החמד‪ ,‬וכפי שה'מסילת ישרים' אומר‪ ,‬שכאשר האדם נחסר‪,‬‬ ‫הסברא‪ ,‬והוא שיהיה האדם מתדבק בקדושתו יתברך‪,‬‬ ‫הבריאה כולה נחסרת‪.‬‬ ‫ונהנה מהשגת כבודו בלי שום מונע מפריד ומעכב‬ ‫אך כשהאדם מבטא את עצמו‪ ,‬מוחו נפתח והוא עולה ומתעלה מיום ליום‪ .‬יש שמתפלאים על אנשים שנשארו‬ ‫וכו' הנשמה אינה אלא חלק א‪-‬לוה ממעל‪ ,‬הנה אין‬ ‫ילדים קטנים‪ .‬שואלים עליהם‪ :‬מדוע הם מתנהגים בכזו טפשות? ויש שמיישבים את הפליאה ואומרים שהם לא‬ ‫מספיק עבדו עם עצמם לתקן מדותיהם‪ ,‬ואז יש שהאדם עצמו מצטדק ואומר שאין לו אותה דרגה של עבודה‪.‬‬ ‫תשוקתה ודאי אלא לשוב ולדבק במקורה ולהשיגו‪,‬‬ ‫הוא אומר‪ :‬אני מנסה‪ ,‬אבל לתקן את כל המדות לוקח עשרות שנים‪ .‬לא קולטים שיש דרך קלה וקצרה בהרבה‬ ‫כטבע כל עלול החושק לעילתו‪ ,‬ואין מנוחתה אלא‬ ‫להתבגר‪ ,‬והיא לבטא את כוחותיו וכשרונותיו‪ .‬כשהאדם מבטא את כוחותיו וכשרונותיו‪ ,‬מוחו מתחיל לפרות‬ ‫כשתשיג את זה!"‬ ‫ולרבות‪ ,‬והרי הוא מתחיל לקלוט דברים‪ .‬כשהוא מסביר דברים‪ ,‬כשהוא אוהב ילדים ולומד אתם‪ ,‬ואינו מצמצם‬ ‫וכך מבאר המהר"ל שזהו הפירוש עמל לאדם יולד‪.‬‬ ‫את עצמו בגבולות של קנאה תאוה וכבוד‪ ,‬הוא מתבגר והולך‪.‬‬ ‫האדם נולד לעמול בשביל הוצאת כוחותיו אל הפועל‪.‬‬ ‫לעומת כן‪ ,‬אם אדם כזה מכניס את עצמו בעסקי מסחר כדי להרבות הון‪ ,‬כיון שאינו מבטא את כוחותיו‬ ‫אומרים לו לאדם כך‪' :‬תלמד תורה רק כדי להוציא‬ ‫הפנימיים‪ ,‬הוא נשאר בריה חסרה – בעלת מום‪ .‬הלא דבר הוא שצריך לשים לב אליו‪ ,‬כי הוא משפיע על חיי‬ ‫את כוחותיך אל הפועל‪ ,‬ולכן אם אתה רואה שהקב”ה‬ ‫האדם בזה ובבא‪ ,‬והאדם יכול להרגיש זאת תיכף ומיד‪ .‬אכן כדי שהאדם יוכל לעשות את הבחירה הנכונה‪ ,‬הוא‬ ‫מזמין לך מצוה לעשות‪ ,‬תבין שמצוה זו דווקא תסייע‬ ‫צריך לדחוק הצדה את כל ההבלים שבני אדם עסוקים בהם‪ ,‬כגון מה יאמרו הבריות או מה יהיה עם כסף לחתן‬ ‫לך עכשיו להוציא את כוחותיך אל הפועל‪ .‬נבראת‬ ‫את הילדים‪ .‬ואז האדם רואה שהוא מקבל השגה בתורה‪ .‬אנשים אינם יודעים שהמלמדים זוכים לקבל השגה‬ ‫לעורר את דביקותך הפנימית ברבש"ע‪ ,‬והתורה‬ ‫והבנה עמוקה בתורה ובקרבת אלוקים‪ ,‬הרבה יותר מאנשים אחרים שבאופן רשמי עוסקים בתורה אבל אינם‬ ‫והמצוות‪ ,‬הן אלה שמובילות אותך ליעד זה‪ .‬איזה‬ ‫מסכימים להוציא את כוחותיהם אל הפועל‪ ,‬כי רק כשהאדם מקיים את שליחותו ומוציא את הכוחות הטמונים‬ ‫בו בפנים‪ ,‬נשמתו מתגלית ואורה מתפשטת ומתרחבת‪ .‬זוהי המציאות‪ .‬כך ברא הקב”ה את הבריאה!‬ ‫תורה ומצוות? את זה הקב”ה מחליט‪ .‬אם תדע מהי‬ ‫חשוב מאוד להבין שכל עוד האדם לא יעשה זאת‪ ,‬הוא יהיה שרוי בצער‪ ,‬לא צער חיצוני‪ ,‬אלא צער פנימי‪.‬‬ ‫ההתחלה ומהו הסוף‪ ,‬אז תדע שכל השינויים שהקב”ה‬ ‫מי שמחפש משהו ואינו מוצא‪ ,‬צערו אינו אלא מבחוץ‪ ,‬אבל מי שאינו מוציא את כוחותיו לפועל‪ ,‬צערו צער‬ ‫עושה לך באמצע‪ ,‬הם הכל לטובתך ולהנאתך לקרב‬ ‫פנימי‪ ,‬ולכן הוא צריך להתפלל הרבה לה' שיצליח להוציאם לפועל‪.‬‬ ‫אותך אל תכליתך!'‬ ‫ב‬ ‫שנים ואחד‪...‬‬ ‫שנים מקרא ואחד תרגום‪ :‬החיוב הקדום שיכול להפוך להתבוננות פנימית!‬ ‫מתחילים מבראשית ‪ -‬סדרה חדשה‪' :‬שנים מקרא ואחד תרגום' להבנה ולמעשה – חלק א'‬ ‫שבכתב‪" :‬בענין גודל המצוה שציוו רבותינו ז"ל‬ ‫אחד יש לו את הדברים שהוא מרגיש שמשם יוכל‬ ‫היות שמתחילים את התורה מבראשית‪,‬‬ ‫להשלים פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫למצוא נוחם לנפשו‪ ,‬והקב"ה הלא נתן את התורה‬ ‫הזמן גרמא לעסוק בחיוב זה המוטל על‬ ‫בודאי הכוונה הוא ללמוד וללמד לשמור ולעשות‬ ‫באופן שכל אחד שיתיישב ללמוד אותה לשמה‪,‬‬ ‫האדם להעביר הסדרא מדי שבוע בשבוע‬ ‫ולקיים‪ .‬על כן צריך האדם לידע ולהתבונן בכל‬ ‫יזכה לסייעתא דשמיא שיתגלה לו מה שנוגע אליו‬ ‫שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬וכדאיתא במסכת‬ ‫פרשה ופרשה‪ ,‬ולהבין ענין המצוות הכתובים‬ ‫ומה שיכול להאיר את נשמתו‪ .‬לכן נצטווה האדם‬ ‫ברכות (ח‪ ,‬א)‪" :‬אמר רב הונא בר יהודה אמר‬ ‫בזאת הפרשה‪ ,‬הן מצות עשה הן מצות לא תעשה‬ ‫להשלים את פרשיותיו עם הציבור‪ ,‬כדי שישכיל‬ ‫רבי אמי‪ :‬לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם‬ ‫עד תשלום כל התרי"ג‪ .‬אף שהרבה פרשיות הן‬ ‫בדברים יותר‪ ,‬כלשון החינוך‪.‬‬ ‫הצבור שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ואפילו‬ ‫שלא נמצא שם איזה מצוה‪ ,‬ואף שאינה מצוה‬ ‫עטרות ודיבן (שנראה שאין התרגום מוסיף בהם‬ ‫להתבונן‬ ‫פרטית מתרי"ג‪ ,‬מכל מקום היא מצוה רבה והיא‬ ‫כלום)‪ ,‬שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור‬ ‫בדומה לזה איתא בשל"ה (שבת נר מצוה או' יז)‬ ‫ענף ממצוה שהיא נמנית בתרי"ג!"‬ ‫מאריכין לו ימיו ושנותיו"‪ .‬וכן נפסק להלכה‪.‬‬ ‫וזה לשונו‪" :‬וכשקורא שנים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫לדוגמא הלומד פרשת בראשית או פרשת נח‪,‬‬ ‫ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא‪ .‬הן במצות‬ ‫הבה נתחיל בכך בשבוע זה‪ ,‬ונמשיך‬ ‫הוא לומד להאמין בהקב"ה ומקיים מצות אנכי ה'‬ ‫התורה‪ ,‬הן במדות‪ ,‬הן בדרכי מוסר‪ ,‬הן בכל תועלת‬ ‫אי"ה בשבועות הקרובים ככל שיותיר לנו‬ ‫אלוקיך‪ ,‬וכן הוא לומד שאסור לגנוב‪ ,‬ועוד לומד‬ ‫אשר יוכל להוציא מכל ענין וענין‪ .‬ויקרא‪ ,‬כדי‬ ‫גודל הנייר‪.‬‬ ‫ענין שכר ועונש‪ .‬ועל זה הדרך כל שיתבונן האדם‬ ‫ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים!‬ ‫יראה שחוץ ממה שהוא מקיים מצות תלמוד‬ ‫השלמה בבית – למה?‬ ‫תורה על ידי קריאת פרשיות התורה‪ ,‬הוא גם‬ ‫בספר החינוך בהקדמתו הוא נותן לנו את‬ ‫המבט הנכון על מצוה זו‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬אחת מן‬ ‫עשה נא‬ ‫קורא אותן לשמור ולעשות ולקיים!‬ ‫המצוות והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו‬ ‫יראה שלמה‬ ‫טובה לעצמך‬ ‫היא מצות לימוד התורה‪ ,‬כי בלימוד יידע האדם‬ ‫והאמת שבדברי השל"ה הק' מונח יסוד נפלא‪.‬‬ ‫המצוות ויקיים אותן‪ .‬ועל כן קבעו לנו חכמינו‬ ‫והקדש לה‬ ‫הנה התנא אמר באבות (פ"ד מ"ה) "הלומד על מנת‬ ‫זכרונם לברכה (ב"ק פב‪ ,‬א) לקרות חלק אחד (כלומר‪,‬‬ ‫ללמד‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד‪ ,‬והלומד‬ ‫פרשה אחת) מספר התורה במקום קיבוץ העם שהוא‬ ‫על מנת לעשות‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד וללמד‬ ‫לשמור ולעשות"‪ .‬ובכן ישנם אנשים שאומרים כל‬ ‫יום פעמיים באהבה 'שמע ישראל' אך לא עלה‬ ‫מספיק זמן‪...‬‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬לעורר לב האדם על דברי התורה‬ ‫והמצוות‪ ,‬בכל שבוע ושבוע עד שיגמרו כל‬ ‫הספר‪ ,‬ולפי מה ששמענו רוב ישראל נוהגים היום‬ ‫ברעיונם אף פעם לכוון בעת אמירת "ולא תתרו‬ ‫לקרותו כולו בשנה אחת‪ .‬ועוד חייבונו חכמינו‬ ‫הנה השל"ה הק' מזהיר אותנו שלא נקרא‬ ‫אחרי לבבכם" שתחשב להם לזכות לסייעתא‬ ‫זכרונם לברכה לקרותו כל אחד ואחד מישראל‬ ‫שמו"ת במרוצה רק כדי לצאת ידי חובה‪ ,‬אלא‬ ‫דשמיא להנצל ממראות אסורות‪ ,‬והרי בשביל זה‬ ‫בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום‬ ‫נקרא במתינות ונתבונן במה שנוגע לנו לדעת‬ ‫ניתנה לנו מצות ק"ש‪ ,‬שנספיק על ידה ללמוד‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬וזהו אמרם זכרונם לברכה לעולם ישלים‬ ‫את ה' ולעבוד אותו‪ .‬הן רבות המה ההשקפות‬ ‫וללמד לשמור ולעשות‪ .‬אומר לנו השל"ה הק'‬ ‫אדם פרשיותיו עם הצבור‪ ,‬כדי שישכיל בדברים‬ ‫העקומות שהשתרבבו בקרבנו וסבורים‬ ‫שזה היה עיקר התקנה גם בקריאת שמו"ת‪.‬‬ ‫יותר בקרותו אותו בביתו"‪.‬‬ ‫שמקיימים בכך מצוה‪ ,‬והרי על ידי לימוד התורה‪,‬‬ ‫בעצם‪ ,‬החינוך והשל"ה הק' אומרים לנו‪:‬‬ ‫יכול כל אחד לראות בגלוי שהשקפות אלו‬ ‫מבואר מדברי החינוך שמטעם זה לא הסתפקו‬ ‫קריאת שמו"ת היא דבר יקר ביותר‪ .‬עשה נא‬ ‫עקומות ומעוותות‪ .‬אם כן מי פתי להפסיד את‬ ‫חז"ל בקריאת הפרשה בבית הכנסת‪ ,‬ולכאורה היא‬ ‫טובה לעצמך והקדש לה מספיק זמן כדי שתוכל‬ ‫ההזדמנות להתבונן במה שהוא קורא וליישר את‬ ‫עדיפה על הקריאה בבית‪ ,‬שהרי בבית הכנסת היא‬ ‫לעשותה במתינות‪ .‬ואכן מסיבה זו חשוב כל‪-‬‬ ‫השקפותיו‪ .‬הרי לימוד קל הוא‪ ,‬חומש עם רש"י‪,‬‬ ‫נקראת בציבור ומתוך הספר התורה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫כך שהשקפת האדם על קריאת שמו"ת תהיה‬ ‫וכי גם זה לא ילמד האדם?!‬ ‫בבית‪ ,‬משום שבבית יכול האדם להתבונן יותר‬ ‫נכונה וישרה‪ ,‬ובהתאם לכך יסדר לעצמו איך‬ ‫במה שהוא קורא וללמוד כפי מה שנוגע אליו‪,‬‬ ‫הן אמר אחד שבליל הושענא רבא בעת אמירת‬ ‫ומתי לעשותה‪ .‬הרי הקב"ה קרוב אליך מאוד‬ ‫מה שאין כן בבית הכנסת שהחזן רהיט בקריאתו‬ ‫משנה תורה‪ ,‬גמר אומר בנפשו במקום להסתכל‬ ‫ונתן לך את תורתו כדי שתועיל לך במצב שלך‪,‬‬ ‫ואין השומע יכול לעצרו כשאינו מבין‪.‬‬ ‫בכל עת כמה דפים עדיין נשארו לו‪ ,‬להתבונן במה‬ ‫אינך רשאי להתעלם מזה‪ .‬עליך ללמוד חומש עם‬ ‫שהוא קורא‪ ,‬והנה כמה נפעמה רוחו כשנתגלתה‬ ‫ואפשר לומר בדרך צחות שזהו "לעולם ישלים‬ ‫רש"י ושאר מפרשים‪ ,‬ולא לשם ידיעה בלבד או‬ ‫לו נעימות התורה והרגיש איך משה רבינו מדבר‬ ‫אדם פרשיותיו עם הצבור" שעל האדם להשלים‬ ‫לשם סגולה (הגם שכל אלה אמת)‪ ,‬אלא משום שיחסר‬ ‫את מה ששמע בקריאת התורה‪ .‬אמנם שמעת‬ ‫אליו‪ ,‬מחזקו ומעודדו ומנשא אותו על כנפי הרוח!‬ ‫לך ביראת שמים אם לא תלמד אותם‪ ,‬וכשתלמד‬ ‫ויצאת ידי חובה מדין שומע כעונה‪ ,‬אבל עכשיו‬ ‫אותם כהוגן – תהיה יראתך יותר שלמה ומקובלת!‬ ‫ללמוד כדי לעשות‬ ‫אתה צריך להחדיר את מה ששמעת בעצמותך‬ ‫[וראה עוד על ענין זה במדור 'הבנה למעשה']‪.‬‬ ‫עוד כתב השל"ה הק' בהקדמתו לחלק תורה‬ ‫ולראות כל דיבור ודיבור איך הוא נוגע אליך‪ .‬הרי כל‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫אבל אתך מה יהיה?‬ ‫הלומד המתחיל שעדיין אינו יודע איפה מסתיימת הקושיא ואיפה התירוץ‪,‬‬ ‫אינו מוצא בהם טעם‪ ,‬אבל אחר כך כשהוא מתחיל להבין‪ ,‬הוא מוצא בהם‬ ‫טעם נפלא של עונג!'‬ ‫מעשה‬ ‫בסוף מי מפסיד?‬ ‫זכורני בבחרותי‪ ,‬כשהייתי במחנה קיץ באמריקה‪ ,‬ערב תשעת הימים‪ .‬היו שם‬ ‫כמה מכונות כביסה ומטבע הדברים התור היה גדול לכבס את הבגדים לרגל‬ ‫משל‬ ‫תשעת הימים הממשמשים הבאים‪ .‬הלכתי לכבס את בגדי באמצע סדר הלימוד‪,‬‬ ‫דמו בעצמכם אחד שנתמנה למלמד לראשונה בחייו‪ .‬קודם ליום הראשון הכין‬ ‫ולמזלי המשגיח תפס אותי‪ .‬הוא שאל אותי לאן אני הולך ועניתי לו‪'' :‬אני הולך‬ ‫את החומר הנלמד במשך שש שעות ואסף משלים וציורים‪ ,‬הכל כדי להתחיל‬ ‫לכבס את בגדי‪ ,‬כי המכונות תפוסות כל הזמן ואין לי ברירה אלא לכבס את בגדי‬ ‫ברגל ימין‪ .‬בדמיונו חזה כי הנה מחר יהיה בכיתתו מעמד הר סיני ממש‪ .‬אך כיון‬ ‫באמצע הסדר‪ '...‬אמר לי המשגיח בזה הלשון‪' :‬בשביל המשגיח הוא תירוץ נפלא‬ ‫שהגיע היום המיועד והתחיל לשאת את שיעורו‪ ,‬מיד התחילו הילדים להשתובב‬ ‫ומתקבל‪ ,‬אבל אתך מה יהיה? סוף כל סוף הפסדת סדר לימוד‪ ,‬ומה יהיה עם כל‬ ‫ולא הצליח להוציא אף לא הגה אחד מפיו‪ .‬איזה צער! איזו עגמת נפש!‬ ‫הידיעות שהיית יכול לרכוש בשעה זו?"‬ ‫וצערו הולך וגדל ככל שהוא רואה את המלמד בכיתה המקבילה בעל ט"ו‬ ‫שנות נסיון שמלמד את הילדים ברוגע ובנעימות וכולם מקשיבים לקולו ואין‬ ‫הבנה למעשה‬ ‫“‬ ‫פוצה פה ומצפצף‪ ,‬וכל זאת למרות שלא הכין שש שעות ואף לא רבע מזה‪ .‬הוא‬ ‫דבריו נחרטו במוחי משום שיצאו ממקום אמיתי שבלב‪ ,‬והם מלווים אותי‬ ‫ניגש אליו ושואל‪' :‬היכן היושר?' אומר לו אותו מלמד‪' :‬שמע נא ידידי‪ ,‬יש לי‬ ‫עד היום‪ .‬האדם יכול להמציא תירוצים וחשבונות בלי סוף‪ ,‬אבל בסוף מי‬ ‫כבר ט"ו שנות נסיון‪ ,‬ולמדתי כללים‪ ,‬יש דברים שמועילים לייסד משמעת אצל‬ ‫יפסיד מזה? אך ורק הוא מפסיד מזה‪ .‬תירוציו רבים הם אבל מה יעשה עם‬ ‫התלמידים ויש דברים שאינם מועילים‪ .‬להכין את החומר במשך שש שעות‬ ‫כל העצות לבעיות חייו שנמצאות בפרשיות בראשית‪ ,‬וכי אינו חבל?! יחשוב‬ ‫הוא אמנם דבר חשוב מאוד ומורה על רצינות‪ ,‬אבל אין זה מכריח שתוכל לייסד‬ ‫האדם מה היה קורה אם היה נודע לו שהיתה איזו חלוקה‪ ,‬חילקו לכל משפחה‬ ‫משמעת בכיתתך‪'...‬‬ ‫אלף דולר‪ ,‬והוא לא ידע ולא שמע‪ ,‬איך היה מרגיש אז? נו‪ ,‬מה ההבדל? הרי‬ ‫'עשה נא מצוה'‪ ,‬אומר לו אותו מלמד‪' ,‬לא אתי תעשה מצוה ולא עם המנהל‪,‬‬ ‫לפי הפשט התרגום ניתן לנו כדי שנבין את התורה‪ ,‬כי זה היה שפת ההמון‪,‬‬ ‫אלא עם עצמך‪ ,‬אם רוצה אתה להנעים לך את חייך‪ ,‬למד קורס אחד ואז תראה‬ ‫ולכן אנו צריכים לקרות שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬ומהאי טעמא ירא שמים‬ ‫שאתה תאהב את התלמידים והם יאהבו אותך ודבריך יקלטו במוחם ולבם‪'...‬‬ ‫לומד גם רש"י!‬ ‫נניח שהמלמד דנן התווכח עם המלמד של הכיתה המקבילה במשך שנתיים‬ ‫ימים וטענתו תמיד בפיו שאין לו זמן וכסף בשביל קורס כזה‪ ,‬אך לאחר שנתיים‬ ‫דוגמא לדבר‬ ‫כשבאו לו מים עד נפש כי המנהל איים עליו לפטרו ממלאכתו‪ ,‬הסכים להשתתף‬ ‫קחו לכם דוגמא מפרשת השבוע‪ :‬בפסוק נאמר "וכל שיח השדה טרם יהיה‬ ‫בקורס‪ ,‬אך בפועל ישב שם עם משניות כלים ומלמל‪ ,‬כי קיבל על עצמו לסיים‬ ‫בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלוקים על הארץ ואדם אין‬ ‫מסכת כלים עבור נשמת זקנו‪ .‬הוא באמת היה בקורס ואף שילם עבורו טבין‬ ‫לעבוד את האדמה"‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬טרם יצמח ‪ -‬עדיין לא צמח‪ ,‬ובשלישי שכתוב‬ ‫ותקילין‪ ,‬אבל מלמל אז פרקי משניות‪ ,‬ואף המעט ששמע‪ ,‬לא התייחס אליו‬ ‫ותוצא הארץ‪ ,‬על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי‪ ,‬כי לא המטיר ‪ -‬ומה טעם לא‬ ‫ברצינות כי נדמה לו שכבר יודע את הכללים מימים ימימה‪ .‬הוא מסיים את‬ ‫המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים‪ ,‬וכשבא‬ ‫הקורס בשעה טובה ומוצלחת‪ ,‬ושוב מוצא את עצמו מתייסר ביסורי נפש‪' ,‬היתכן‬ ‫אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו‪ ,‬וצמחו האילנות והדשאים!"‬ ‫שעדיין איני יכול לייסד משמעת בכיתתי?!'‬ ‫הנה דברי רש"י אלו כוללים הרבה מאוד ואפשר להרחיב בהם עוד ועוד‪ ,‬אך‬ ‫ראשי הפרקים הם שדרכו של הקב"ה בהנהגת הבריאה להכין שפע לאדם ולא‬ ‫הבנה למעשה‬ ‫“‬ ‫להראותו לו‪ ,‬וזאת כדי שיתעורר האדם להתפלל אליו‪ ,‬ורק כשיתפלל אליו‪ ,‬אז‬ ‫לדאבוננו אף אנו מתנהגים בדומה לאותו מלמד טיפש‪ .‬הרי התשובות לכל‬ ‫יבוא אליו השפע שכבר עמד מוכן ומזומן להגיע אליו‪ ,‬וכל זה משום שתכלית‬ ‫בעיות החיים שלנו מופיעות בפסוקי התורה‪ .‬ולא בדרך רמז וגימטריא‪ ,‬אך‬ ‫הבריאה שיכיר האדם את בוראו‪ .‬לכן הקב"ה בורא חסרון‪ ,‬ואינו חסרון אמיתי‪,‬‬ ‫האדם אומר‪' :‬מה אעשה? אין לי זמן להעביר את הסדרה‪ .‬יש לי משפחה‬ ‫אלא פירושו שהשפע נעלם מעיני האדם‪ ,‬ועל ידי כן מתעורר בלבו צורך גדול‬ ‫ברוכת ילדים ב"ה ואיני יכול להתאכזר עליהם‪ ,‬איני יכול לברוח מהבית לשתי‬ ‫לאותו דבר‪ ,‬ומתוך כך הוא פונה אל הקב"ה ומתפלל אליו‪ ,‬וכשהוא נענה‪ ,‬הוא‬ ‫שעות‪ .‬אכן אני מבטיח לעצמי להעביר את הסדרה בליל שבת אחרי הסעודה‪,‬‬ ‫מכיר לו טובה וכך הוא נעשה קשור אל הקב"ה בכל עת והבריאה מגיעה אל‬ ‫אך תמיד אני מוצא את עצמי נרדם על החומש‪ '...‬כל התואנות האלה נכונות‬ ‫תכליתה‪.‬‬ ‫כל עוד האדם סבור שמדובר בסגולה בעלמא‪ .‬יקראו לו ויבקשו ממנו לפרט‬ ‫וכתב מהר"ל (גור אריה) על דיבור רש"י זה‪" :‬כלומר‪ ,‬ואסור לעשות טובה לאיש‬ ‫שלוש בעיות שיש לו בחייו‪ ,‬יאמר‪' :‬הלוואי יהיו לי שלוש‪ ,‬יש לי כהנה וכהנה‪'...‬‬ ‫שאין מכיר בטובה‪ ,‬ולפיכך כל זמן שלא היה האדם לא המטיר!"‬ ‫יאמרו לו‪' :‬דע לך שאם תלמד חומש רש"י תמצא פתרונות לכל בעיותיך‪ ,‬ואם‬ ‫מדובר בוודאי בסוגיא גדולה‪ ,‬אך ניקח פרט אחד מתוכה‪ .‬הנה החובת הלבבות‬ ‫תלמד אוה"ח הק' תתיישרנה השקפותיך והכל יבוא אל פתרונו‪ .‬אינך מאמין‬ ‫כתב שכל היהדות מיוסדת על הכרת הטוב להקב"ה ומטעם זה צריכים בני אדם‬ ‫בזה מפני שלא ניסית‪ ,‬וכשתנסה תראה עד כמה הדברים נכונים ואמיתיים!'‬ ‫להכיר טובה זה לזה‪ ,‬והנה בדרך כלל נוטים לפרש שמתוך שיכיר האדם לזולתו‪,‬‬ ‫ובכן אל תתחיל ביום שישי אחר הצהריים‪ ,‬כי אם תתחיל אז‪ ,‬לא תמצא את‬ ‫יתרגל להכיר טובה להקב"ה‪ ,‬אך המתבונן בדברי רש"י אלו מבין שהוא הרבה‬ ‫הזמן להתבונן בפסוקי התורה וללמוד פירוש רש"י‪.‬‬ ‫יותר מזה‪ ,‬והוא כי האדם אינו נפרד מהקב"ה אלא חלק הוא ממנו (חלק א‪-‬לוה ממעל)‪,‬‬ ‫הן כך כתוב בשו"ע (או"ח רפה‪ ,‬ב) וירא שמים יקרא תרגום וגם פרש"י‪ .‬ואמר על‬ ‫וכשהאדם מכיר טובה לאדם‪ ,‬הוא מכיר בזה טובה להקב"ה‪ .‬הקב"ה סיבב שפלוני‬ ‫זה הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זיע"א‪ :‬אין הפירוש שירא שמים לומד את‬ ‫יחשוב עליך וייטיב לך‪ ,‬ובשעה שהוא מטיב לך הקב"ה נמצא אצלו‪ ,‬ולכן כשאתה‬ ‫שניהם‪ ,‬אלא שהרוצה להיות ירא שמים לומד את שניהם‪ .‬והדברים פשוטים‪,‬‬ ‫גומל לו טובה תחת טובה‪ ,‬אתה גומל בזה טובה להקב"ה‪.‬‬ ‫שהרי רש"י הוציא מן המקראות את מה שנחוץ לאדם לדעת בשביל חייו כמו‬ ‫הנה כשהאדם חי עם זה‪ ,‬נעשים חייו מלאי שמחה‪ ,‬כי הוא מבין שלא רק‬ ‫שהרב בשיעור ההלכה שלו בוחר את ההלכות הנחוצות לשומעיו‪.‬‬ ‫כאנשים מטיבים לו הוא נסבב על ידי הקב"ה‪ ,‬אלא גם כשהם מריעים לו‪ ,‬הכל‬ ‫ויש להדגיש שוב‪ :‬בתחילת דרכו של אדם‪ ,‬כשאף פעם לא למד חומש‬ ‫נעשה על ידי הקב"ה לטובתו‪ ,‬והוא מבין שעליו להכיר טובה להקב"ה שעוזר לו‬ ‫באופן זה‪ ,‬אין הוא יודע על מה מדובר‪ .‬הוא אומר‪' :‬אני לא זכיתי לראות‬ ‫להזדכך ולהתעלות‪ .‬הא לנו דוגמא אחת של דיבור ברש"י שנוגע לאדם בכל עת‬ ‫שהדברים נוגעים לי‪ .‬אמנם הסיפורים עם יעקב ויצחק מעניינים מאוד‪ ,‬אבל‬ ‫ובכל שעה‪ ,‬ובכל פרשה ישנם דיבורים כאלה למכביר!‬ ‫מה הם נוגעים לי?' לכן אומרים לו‪' :‬ככל שתלך ותתמיד בלימודך באופן זה‪,‬‬ ‫[עוד בענין חשוב זה‪ ,‬ובסדרה החדשה בענין – ראה עמוד ג']‬ ‫ילך לימודך ויערב לך‪ .‬והרי זה דומה ללימוד הגמרא והתוספות‪ ,‬כי גם שם‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬וכן לקבלת השיעור דבר יום ביומו‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫ישירות למכון 'הבינני' בדוא"ל ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬