gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: בראשית (2026-10-05)

יחידתי · YECHIDUSI — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(פנחס)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫וכל זה כי על ידי החומר‬ ‫ראשון‬ ‫וכן הדין בכל המידות‬ ‫שני‬ ‫וכן בכלל ישראל‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫כללא דמילתא כי כל‬ ‫רביעי‬ ‫בא אתה וכל ביתך אל התיבה‬ ‫וזהו ואיש אשר יקח‬ ‫חמישי‬ ‫במשך השבו ע הבעל "ט יעלו‬ ‫עד ד"ה כמאמר הבעש"ט‬ ‫ש יעורים בו ערים בע נין‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫עבודת‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫שליט"א‬ ‫התפילה‬ ‫המשפיעים החשובים‬ ‫מפי‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ה‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת בראשית‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫הרה"ח ר' ישראל גוטליב‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫הקידושא רבה בהיכל ביהמ"ד הגדול‬ ‫‘אֹוכל עוד' בכאב‬ ‫ַ‬ ‫רוח אפנו‬ ‫כמובן שזה לא רק סיפורו של ר’ נחום‪ ,‬ולא רק סיפורה של מידת הכעס‪ .‬לא יאומן כי יסופר‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כמה רבים נופלים בעקבות טעות זו בעצבות וייאוש‬ ‫ובקשתי שתסייעני ותתמכני בימין צדקך להתגבר עליו ולבל אשוב‬ ‫זה היה באמצע סעודת השבת‪ .‬אחד הילדים הרים צלחת דגים‬ ‫תכלית הבריאה שישראל‬ ‫לכסלה עוד”‪.‬‬ ‫והפכה על פיה‪ ,‬והקים עליו את חמתו של ר’ נחום‪ .‬נחיריו רטטו‬ ‫כשהוא צעק צעקת כעס נוראה “מוישי‪ ,‬למה!!!”‪.‬‬ ‫יגלו בה אלקותו יתברך על‬ ‫יבקש רחמים‬ ‫ומסיים רביה”ק זי”ע בלימוד לדורות‪:‬‬ ‫לאחר רגע‪ ,‬קלט ר’ נחום את המתרחש‪ .‬הוא כועס! הכעס בוער‬ ‫בקרבו באש זרה! כן‪ ,‬זה הוא‪ ,‬ר’ נחום‪ ,‬כועס! הוא לא היה מסוגל‬ ‫ידי התורה‪ ,‬ונצרכת לכך‬ ‫“והנה כל מה שכתוב בתוה”ק יש בה לימוד לדורות כנודע‪ .‬והלימוד‬ ‫להמשיך את הסעודה‪ ,‬והוא פשוט ברח משולחן השבת ונכנס‬ ‫למיטה מרוב חלישות הדעת‪.‬‬ ‫עבודת התפילה‬ ‫בזה הוא שידע האדם כי מתחילת הבריאה מוטבע בטבע האדם‬ ‫חולשה וחוסר אונים נגד היצר הרע‪ ,‬עד שגם יציר כפיו של הקב”ה‬ ‫ר’ נחום היה לאחר תקופה של כמה וכמה שנים שבהן התייגע‬ ‫לשרש אחר מידת הכעס‪ .‬הוא התרומם מעלה מעלה‪ ,‬וממש‬ ‫תכלית כל הבריאה היא שרצונו של הקב”ה שבארץ גשמית‬ ‫התוודה ואמר ליוצרו אכלתי ואוכל עוד‪ ,‬והתנצל מאד במרירות‬ ‫גדולה שמרגיש בנפשו שעלול הוא לנפול שוב במכמורת יצרו‪,‬‬ ‫הרגיש בנפשו שהצליח לרדת לשורשה של מידה‪ ,‬ולעוקרה‬ ‫ותחתונה‪ ,‬שאלקותו יתברך נעלמת בה‪ ,‬ידורו בניו ויגלו אלקותו‪.‬‬ ‫מקרבה‪.‬‬ ‫וביקש והתחנן לסיוע תדירי שיוכל לעמוד במלחמה הגדולה כנגד‬ ‫על ידי שבתוך הגשמיות המעלימה‪ ,‬יעבדו את ה’ וישתמשו עמה‬ ‫אויבו הגדול המבקש להפילו‪.‬‬ ‫ופתאום‪ ,‬כזה כעס‪ ...‬האומנם צלחת דגים קטנה יכולה לעקור‬ ‫רק לכבודו יתברך‪.‬‬ ‫עבודה שלימה של שנים? הוא כבר מתחיל לחשוב שבעצם לא‬ ‫“וזה לימוד גדול לכל אדם‪ ,‬שידע דלות מצבו ושפלות מעמדו‪ ,‬וגודל‬ ‫וכמו שכתוב (ישעיה סו‪ ,‬א) “השמים כסאי והארץ הדום רגלי”‪ ,‬שנמשלה‬ ‫כח תגבורת היצר האורב לו להפילו בכל עת‪ ,‬ואלמלא הקב”ה עוזרו‬ ‫התקדם מאומה‪ .‬הוא פשוט מתחיל להתרסק רוחנית‪.‬‬ ‫הארץ לשרפרף (הדום) הבטל אל האדם‪ ,‬ועומד מוכן לשמש את‬ ‫אינו יכול להתגבר ולעמוד נגד פיתויי היצר‪ ,‬ולכן יבקש תמיד רחמים‬ ‫כמובן שזה לא רק סיפורו של ר’ נחום‪ ,‬ולא רק סיפורה של מידת‬ ‫רגליו‪ .‬כך תכלית בריאת הארץ התחתונה‪ ,‬שאף שנראית כמציאות‬ ‫שהקב”ה יצילהו מרשת היצר‪ ,‬וכאשר יתפלל ויבקש רחמים ממעמקי‬ ‫הכעס‪ .‬לא יאומן כי יסופר כמה רבים נופלים בעקבות טעות זו‬ ‫נפרדת‪ ,‬יגלו בני ישראל שבטלה אל ה’ וכלולה במציאותו יתברך‪.‬‬ ‫הלב יחוס ה’ עליו וירא בעניו ויעמו על ימינו לתומכו במלחמתו נגד‬ ‫בעצבות וייאוש‪ ,‬כאשר התפתו לחשוב שהם חזקים וגיבורים‬ ‫יצרו שיוכל להתגבר עליו ולנצחו”‪.‬‬ ‫נגד היצר‪ ,‬ופתאום מוצאים את עצמם עם נטיות גרועות‬ ‫זאת אומרת שיהודי צריך לדעת ולזכור שיש לו משיכה לרע‪,‬‬ ‫שבגרועות בקרבם‪ ,‬וחושבים‪ :‬הייתכן‪ ,‬אז אני בעצם פורק עול?!‬ ‫לכן התורה היא תכלית הבריאה‪ ,‬כמאמרם ז”ל (בראשית רבה א‪ ,‬א‪.‬‬ ‫עד למצב של חוסר אונים‪ .‬אם היצר יתעורר בקרבי‪ ,‬אזי מצד‬ ‫הם מתרסקים רוחנית כי הם חושבים שגילוי הרוע בנפשם הוא‬ ‫הובא ברש”י) “בראשית‪ ,‬בשביל התורה שנקראת ראשית”‪ .‬כי על ידי‬ ‫כוחותי פשוט לא אוכל לו! כן‪ ,‬זהו מצבי השפל והנורא‪ .‬בטבעי‬ ‫סתירה למדרגתם האמיתית‪ .‬וזה לא כך‪.‬‬ ‫לימוד התורה וקיום המצוות יכולים לגלות את אורו יתברך בארץ‬ ‫אני נמשך אחר הרע‪ ,‬וזה לא נעקר גם לא כשעבדתי והתגברתי‬ ‫התחתונה‪ ,‬בתוך הגשמיות‪.‬‬ ‫על תכונה או תאווה שנים על גבי שנים‪ .‬ומסקנות הכרה זו הן‬ ‫אין בכוחי לעמוד‬ ‫וכמו שכתב ה’קדושת לוי’ (אבות; קדושות לפורים)‪ ,‬שכח התורה‬ ‫שתים‪ ,‬כאמור בדברי רביה”ק‪:‬‬ ‫המדרש אומר שאדם הראשון ענה להקב”ה “אכלתי ואוכל עוד”‪,‬‬ ‫הוא להאיר את אור ה’ בגשמיות‪ .‬וכמו כן מבאר המגיד הקדוש‬ ‫א‪ .‬קודם כל אני יודע שאיני רוצה להמרות פי כבודו‪ ,‬רק היצר‬ ‫והדבר מופלא ותמוה‪ ,‬הייתכן שלאחר שיעבור על איסור חמור‪,‬‬ ‫מזלאטשוב זי”ע בחינה זו על מאמרם ז”ל (ביצה כה‪“ ):‬מפני מה ניתנה‬ ‫מושך אותי מטה מטה‪ .‬זאת אומרת שזו לא סתירה – גם המשיכה‬ ‫וייתפס בקלקלתו – יאמר שיאכל עוד‪ .‬וכפי שמקשה זאת רביה”ק‬ ‫תורה לישראל ‪ -‬מפני שהם עזים”‪ .‬כי עזות הגוף מעלימה את אור‬ ‫הכי גדולה לרע – לעובדה שקיימת בי נשמה אלקית ששואפת‬ ‫זי”ע (דברי אמונה השלם)‪“ .‬פליאה נשגבה היא על יציר כפיו של הקב”ה‬ ‫ה’‪ ,‬ומפני זה ניתנה להם התורה‪ ,‬שבכוחה יוכלו לגלות אור ה’‬ ‫מעלה מעלה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬גם אם מתעוררים בי נסיונות מהגרועים‬ ‫שיענה כן ליוצרו‪ ,‬כי לא די לו באכילה זו שאכל באיסור אלא עוד‬ ‫מהעלם הגוף‪ .‬ועל כל פנים אנו למדים שכח התורה להאיר מצב‬ ‫ביותר‪ ,‬אין בכך שום סתירה למדרגה עצומה של קירבת אלקים‪.‬‬ ‫יוסיף לאכול‪ ,‬אשר גם לאיש ההמוני לא יצוייר שיענה כן”‪.‬‬ ‫תפקידי הוא פשוט לא להיכנע להם לנסיונות‪ ,‬אבל עצם קיומם‬ ‫אלא‪ ,‬מבאר רביה”ק זי”ע‪ ,‬שהתשובה הזאת אינה דרך התרסה‪,‬‬ ‫גשמי והעלם‪.‬‬ ‫– פשוט ומוטבע בי‪.‬‬ ‫אלא היא הבנת אפסיות הכוחות שלנו “כי בהרגישו אזלת ידו‬ ‫ב‪ .‬הדרך היחידה להתגבר על היצר היא אך ורק על ידי תפילה‬ ‫ורפיון כוחו לעמוד נגד היצר‪ ,‬אמר הן אמת שעכשיו מרגיש אנכי‬ ‫אך כדי להשיג את התכלית האמורה על ידי התורה והמצוות‪,‬‬ ‫ובקשת רחמים שהשי”ת יסייע לנו ממרומים‪ ,‬ולכן עלי להיות‬ ‫התעוררות גדולה ויודע אני בעצמי גודל חטאתי בזה שאכלתי מעץ‬ ‫צריכים אנו לעבודת התפילה‪ .‬ואמרו ז”ל ש”עומדת ברומו של‬ ‫תלוי לגמרי בו‪ .‬כי מצד עצמי הרי “ואוכל עוד”‪ ,‬ולכן אי אפשר‬ ‫הדעת ומתחרט אני על זאת בחרטה גדולה‪ ,‬מכל מקום יודע אנכי כי‬ ‫עולם” (ברכות ו‪ ,):‬והיינו תכליתו של עולם‪ .‬כי בתפילה מאיר בעצמו‬ ‫לי בשום אופן להיות בטוח בנצחון הרע‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬דווקא‬ ‫‘ואוכל עוד’‪ ,‬שאם ח”ו יתגבר עלי יצרי עוד פעם אז ‘ואוכל עוד’‪,‬‬ ‫את אור האמונה‪ ,‬ומבטל עצמו לה’‪ ,‬ואז יוכל בתורתו ומצוותיו‬ ‫הידיעה שאינני בטוח בעצמי‪ ,‬ורק בו יתברך אני יכול לבטוח‬ ‫כי אין בכוחי לעמוד נגדו‪ ,‬ומזה ראיה שלא נתכוונתי להכעיסך ח”ו‬ ‫לגלות את אור ה’ בהעלם הגשמי‪ ,‬כי אז לא יהיו תורתו ומצוותיו‬ ‫שבעזרתו אתגבר – היא שמביאה לי את הסיוע ממרומים‪.‬‬ ‫רק כי לא יכולתי לעמוד נגד יצרי‪ ,‬ועל כן אבקשך שתעמוד לימיני‬ ‫בפירוד והעלם ח”ו‪.‬‬ ‫זה מביא את הדביקות הכי גדולה בהשי”ת‪ ,‬כשהאדם יכול‬ ‫להצילני שלא אכשל עוד”‪.‬‬ ‫להרגיש פתאום איך דווקא ההכנעה העמוקה של הבנת מצבי‬ ‫שתי נקודות ענה אדם הראשון להקב”ה‪ :‬קודם כל‪ ,‬לא התכוונתי‬ ‫השפל והנורא‪ ,‬וההכרה שרק השי”ת יכול לשמור אותי מעוון –‬ ‫להכעיסך‪ ,‬והא ראיה‪ ,‬שגם עכשיו‪ ,‬לאחר שכבר התעוררתי‬ ‫וזהו הרמז‪“ :‬בראשי’ת בר’א אלקי’ם” (א‪ ,‬א) ראשי תיבות ‘אמת’‪ .‬כי‬ ‫מביאה לי הרגשת שלווה נפלאה ועונג של בטחון בהשי”ת‪.‬‬ ‫בתשובה (עיי”ש מה שביאר רביה”ק) עדיין אני יודע שבכוחותי איני‬ ‫האמת היא אלקותו יתברך‪ ,‬וכלשון הכתוב “ה’ אלקים אמת” (ירמיה‬ ‫ואם כן‪ ,‬כשאדם מוצא את עצמו עם נטיות ומשיכות רעות –‬ ‫יכול לעמוד בנסיון! זאת אומרת שהנפילה שלי היא מגודל‬ ‫י‪ ,‬י)‪ .‬וההעלם הוא שקר‪ .‬וכלל ישראל נקרא “זרע אמת” (ירמיה ב‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫אין לו להיות מופתע‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬לדעת שטוב שידע את מצבו‬ ‫שפלותי‪ ,‬אך לא כי רצוני להמרות פיך ח”ו‪ .‬ושנית‪ ,‬אני תלוי‬ ‫והתורה נקראת “תורת אמת” (מלאכי ב‪ ,‬ו)‪ .‬כי קוב”ה אורייתא וישראל‬ ‫האמיתי ושיבוא לידי הכנעה‪ ,‬ועל ידי שיבקש רחמים מהשי”ת‬ ‫לגמרי בך‪ ,‬כי מעצמי לא אוכל לעמוד בנסיון‪ ,‬ורק אם תעמוד‬ ‫חד הוא (זוהר אחרי עג‪ .).‬והיינו שתכלית בריאת השמים והארץ היא‬ ‫יזכה להינצל‪ .‬וגם כשאין אדם מרגיש במשיכות רעות‪ ,‬אזי‬ ‫להצילני אוכל לו‪.‬‬ ‫שיגלו בה ישראל את אלקותו יתברך על ידי התורה‪.‬‬ ‫אין כאן מקום לחשוב שכבר עקרן משורשן כצדיק‪ ,‬כי נשארו‬ ‫“ומעתה מבואר דלא אמר אדם הראשון זאת בדרך התרסה ועזות‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין תשע"ח; הדעה והדיבור שנ"ט‬ ‫טבועות היטב בעומק נפשו הבהמית‪ ,‬אלא ישמח וישיש בכך‬ ‫מצח‪ ,‬חלילה‪ ,‬אלא אדרבה בגודל שברון לבו והתנצלותו‪ ,‬כאומר ראה‬ ‫שהשי”ת מציל אותו מן הנסיונות‪ .‬במילים אחרות‪ :‬ההפתעה היא‬ ‫שפלותי ועומק דלותי‪ ,‬כי היצר בוער בלבי כאש‪ ,‬וכח וגבורה בגוף‬ ‫אוצר שיעורים על 'עבודת התפילה' ב'קול דודי' שלוחה ‪8 > 4‬‬ ‫דווקא כשהרע לא מתעורר‪ ,‬ועל כך צריך להודות להשי”ת‪.‬‬ ‫אין לעמוד ולהתייצב כנגדו‪ ,‬ורק על גודל חסדיך נשענתי‪ ,‬ושאלתי‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫ולמה‬ ‫בשבוע אחד'‪' ,‬פלוני הצליח להבחן על שלש מאות דף בפעם‬ ‫מהי פסגת ההצלחה שבחור בישיבה יכול להגיע?‬ ‫הדרך לכך נמצאת בסדרי הישיבה עצמם?‬ ‫את זה‪ ,‬למה המשפיע רואה בזה מפתח מיוחד להצלחה ועליה‬ ‫מפתח ההצלחה‬ ‫משפיע‪ :‬א גוט יאר אברהם יצחק‪ .‬ברוך השם אנו עומדים‬ ‫אחת'‪ .‬אם זה מה שהיה נקרא אצלך הצלחה‪ ,‬מובן מאוד‬ ‫בתורה ועבודה?‬ ‫כבר בשנה חדשה‪ ,‬זמן חדש‪ .‬מה נשמע אתך? מה אתה מספר?‬ ‫שאתה חושב שהדרך להגיע לזה היא על ידי דברים מיוחדים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברוך השם‪ .‬אכן כך‪ ,‬מתחילים זמן חדש ברוך‬ ‫ויוצאי דופן‪.‬‬ ‫השם‪ .‬מקווים שיהיה אכן בהצלחה גדולה‪.‬‬ ‫אבל כפי שהסברתי לך שהאמת היא שהצלחה פירושה‪,‬‬ ‫להצליח להתחבר‬ ‫משפיע‪ :‬נו‪ ,‬על איזה נושא אתה רוצה לדבר?‬ ‫התחברות אמיתית‪ .‬ההצלחה הכי גדולה של הבחור במשך‬ ‫משפיע‪ :‬נראה לי שבכדי להסביר לך את זה‪ ,‬אנחנו צריכים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני חושב שבתחילת הזמן צריכים איזה‬ ‫שנותיו בישיבה היא כאשר הוא זוכה לחיבור אמיתי לתורה‬ ‫קודם כל להבהיר לעצמינו מה זה בדיוק הצלחה‪ .‬לאיזה דבר‬ ‫הדרכה וחיזוק לתחילת הזמן‪ .‬לשמוע איזה נקודה שתוכל‬ ‫ועבודה‪ .‬וזה לא נוצר על ידי דברים חריגים ויוצאי דופן‪ ,‬אלא‬ ‫אנחנו קוראים 'הצלחה'? כי יכול להיות שהסיבה שאתה‬ ‫ללוות אותי ולתת לי את הכלים להצליח בזמן החדש‪.‬‬ ‫ההיפך‪ ,‬חיבור נעשה על ידי קביעות ויציבות‪ ,‬על ידי קביעות‬ ‫חושב שההצלחה תלויה בדברים יוצאי דופן וכדומה‪ ,‬נובעת‬ ‫יום יומית ברצינות ומסירות‪ ,‬על ידי שהאדם מחשיב את‬ ‫מאיזה הבנה שלך במהות המושג הזה של 'הצלחה'‪ ...‬ולכן‬ ‫הדבר ומוכן לשעבד את עצמו מדי יום ביומו אליה‪ ,‬הקביעות‬ ‫יוצרת את החיבור‪ ,‬וזה הוא ההצלחה האמיתית של הבחור‪.‬‬ ‫ראשית כל צריכים להיות ברורים מה זה בדיוק 'הצלחה'‪ .‬נו‪,‬‬ ‫אולי תגדיר לי מה זה הצלחה?‬ ‫אוצר מתחת לתנור‬ ‫בחור שהסדרים שלו תלויים במצבי הרוח שלו; כשיש לו‬ ‫משפיע‪ :‬טוב מאוד‪ .‬אני אכן רוצה להגיד לך נקודה נחוצה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬קשה לי להגדיר‪ .‬אני חושב שהמשפיע יוכל‬ ‫מצב רוח הוא לומד שמונה שעות ברציפות‪ ,‬וכאשר אין לו‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל ברצוני להקדים ולומר שאולי זה ייראה לך דבר‬ ‫להגדיר את זה יותר טוב ממני‪.‬‬ ‫מצב רוח הוא מסתובב בריקנות‪ ,‬וכך גם לגבי התפלה; כאשר‬ ‫פשוט מאוד‪ ,‬ואולי תחשוב שזה דבר פשוט מדי ולא זה מה‬ ‫משפיע‪ :‬לי נראה‪ ,‬שלבחור‪ ,‬שכל עסקו בתקופה זו של חייו‬ ‫שייתן לך את ההצלחה והעליה הראויה‪ ,‬אבל בכל זאת אני‬ ‫נחה עליו הרוח הוא מתפלל באריכות ומתלהב ברגשי קודש‪,‬‬ ‫היא תורה ועבודת השם‪' ,‬הצלחה' פירושה‪ ,‬שהוא מחובר‬ ‫חושב שאם תקיים ותעשה את זה‪ ,‬תראה בחוש הצלחה‬ ‫אבל כאשר אין לו את ה'מוחין' הוא מזלזל בתפלה‪ ,‬הוא לא‬ ‫לזה! 'הצלחה' פירושה‪ ,‬שהוא לא רק יושב ולומד‪ ,‬אלא‬ ‫ועליה בכל עניני עבודת השם‪.‬‬ ‫יוכל להצליח! כי מציאות כזאת אינה מחברת את האדם אל‬ ‫מחובר ללימוד‪ ,‬מרגיש תענוג בלימודו‪ .‬הוא נהנה מהסוגיא‪,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬כי כמו שאמרתי לך‪ ,‬חיבור נוצר רק על ידי קביעות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נו‪ ,‬אני מוכן לשמוע‪.‬‬ ‫הוא מעוניין באמת להבין כל פרט בסוגיא‪ ,‬חוסר בהירות‬ ‫ויציבות‪.‬‬ ‫בסוגיא כואב לו‪ ,‬ויישוב נכון משמח אותו‪ ,‬ובמילה אחת‪,‬‬ ‫משפיע‪ :‬לדעתי כל סוד ההצלחה מונח בסדרי הישיבה‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬עכשיו הבנתי‪ .‬לראשונה אני מבין כמה נחוץ‬ ‫הוא מחובר ללימוד‪ .‬וכמו כן כלפי שאר עניני עבודת השם‪.‬‬ ‫עצמם‪ .‬סדר היום של הישיבה הוא סוד ההצלחה של בחור‪.‬‬ ‫להשקיע בסדרים של הישיבה‪ .‬המשפיע הצליח לגרות אותי‬ ‫הוא מחובר לתפלה‪ ,‬הוא אוהב להתפלל‪ ,‬הוא רוצה טעם‬ ‫כאשר בחור מגיע לסדר האשמורת‪ ,‬ומתפלל בישיבה מדי‬ ‫לרצות להשקיע בסדרי הישיבה‪ .‬השאלה היא רק איך באמת‬ ‫בתפלה‪ ,‬תפלה טובה עושה לו טוב על הלב‪ ,‬והוא מוכן‬ ‫יום ביומו‪ ,‬וכך מתנהל כל סדר יומו‪ ,‬זה המפתח להתעלות‬ ‫עושים את זה? איך מצליחים למלאות ולהשלים את סדרי‬ ‫להשקיע כל מה שידרש בכדי שיהיה לו תפלה טובה כמו‬ ‫הרצויה ולהצלחה‪.‬‬ ‫הישיבה בשלימות? אני חושב על זה עכשיו‪ ,‬ומגיע למסקנא‬ ‫שצריך‪ ,‬שבמילה אחת‪ ,‬זה נקרא‪ ,‬הוא מחובר לתפלה‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ואם עושים את זה ההצלחה מובטחת? המשפיע‬ ‫שזה בכלל לא קל‪...‬‬ ‫מצב כזה נקרא לדעתי 'הצלחה'‪ ,‬כי כאשר הוא מחובר‬ ‫בטוח? זה אכן המפתח להצלחה?‬ ‫לתורה ועבודת השם הם נקנים לו בנפשו‪ ,‬וממילא הם‬ ‫משפיע‪ :‬למה לא? למה זה נראה לך חידוש?‬ ‫מלווים אותו למשך כל ימי חייו‪ ,‬ובמשך כל ימי חייו ימשיך‬ ‫ליישר את המבט‬ ‫לשאוף להמשיך ללמוד ולהמשיך לעשות כל מה שביכלתו‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬כי זה נראה לי מדי פשוט‪ .‬סתם למלא את‬ ‫הסדרים זה משהו מיוחד שמביא להצלחה מיוחדת?! זה הרי‬ ‫משפיע‪ :‬אתה צודק שלא כל פעם זה כל כך קל‪ .‬ויש מקרים‬ ‫שיהיו לו תפלות טובות ומרוממות‪ ,‬וכל ימי חייו יישאר דבוק‬ ‫מה שנדרש מכל אחד ואחד‪...‬‬ ‫חריגים הגורמים לפעמים שלא יכולים לעמוד בזה‪ .‬אבל‬ ‫ומחובר אל בית השם‪ .‬זה נקרא שהבחור הצליח! כי הוא לא‬ ‫ראשית כל צריכים לשנות את המבט‪ .‬תחילה צריך להחשיב‬ ‫סתם העביר את הזמן בישיבה‪ ,‬אלא קנה קנייני נצח‪ .‬הוא‬ ‫משפיע‪ :‬השאלה היא הרי רק אם כל אחד עושה את זה‪...‬‬ ‫את זה ולהבין שזה הוא המפתח להצלחה‪.‬‬ ‫קנה קניינים שילוו אותו לכל החיים!‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬כן‪ ,‬אני מבין שלא כל אחד עושה זה‪ ,‬אבל‬ ‫כי מצוי מאוד שבחור מזלזל בזה‪ ,‬ומתייחס לזה ממש‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נו‪ ,‬ומה רע בכל המבצעים והיוצאי דופן? מה‬ ‫לא נראה לי ששם מונח איזה סוד ומפתח של הצלחה‪ ...‬כי‬ ‫כבדיעבד וכבלית ברירה‪ ,‬ולכן אפילו כאשר הוא נמצא בסדר‬ ‫רע בבחור שרוצה ללמוד לילות שלימים ולקנות קנינים‬ ‫בכל זאת זה דברים פשוטים שבעצם אחד צריך לעשות‪ ,‬ומי‬ ‫ולומד את סדרי הישיבה לא יצליח להתחבר אליהם כמו‬ ‫בעוד הרבה מקצועות התורה שלא לומדים בישיבה?‬ ‫שעושה את זה יצליח אולי למצוא חן בעיני המשגיחים וצוות‬ ‫שצריך‪ ,‬כי הוא לא מחשיב את זה‪ .‬ולכן הדבר הנחוץ ביותר‬ ‫הישיבה‪ ,‬אבל להגיד שזה באמת סוד ההצלחה של הבחור? זה‬ ‫משפיע‪ :‬בכלל לא רע‪ .‬אין שום חסרון ופגם בכל הדברים‬ ‫כאשר מגיע זמן חדש ושנה חדשה ואנו רוצים להצליח‬ ‫כבר נראה לי חידוש‪...‬‬ ‫האלו שהזכרת‪ .‬ולא רק שזה לא חסרון‪ ,‬אלא שזה אפילו יכול‬ ‫בתורה ועבודה‪ ,‬היא לשנות את המבט שלנו ולקלוט שסדרי‬ ‫להיות מעלה ותוספת חשובה מאוד‪ .‬אבל זה לא העיקר! זה‬ ‫משפיע‪ :‬אדרבה‪ ,‬אם זה נראה לך פשוט מדי‪ ,‬מה לדעתך יכול‬ ‫הישיבה היום יומיים וסדרי הלימוד שלומדים בישיבה‪ ,‬הם‬ ‫לא היסוד! זה לא המפתח להצלחה! היסוד והמפתח להצלחה‬ ‫להיות המפתח להצלחה? מה ציפית לשמוע?‬ ‫מפתח ההצלחה שלנו‪ ,‬והרצינות שלנו כלפיהם יהיה לנו‬ ‫הוא בסדר היום יומי הקבוע‪ ,‬ולא בדברים היוצאי דופן‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני לא יודע‪ .‬זה הרי בדיוק מה ששאלתי את‬ ‫התועלת הכי גדולה בעזרת השי"ת‪.‬‬ ‫זה טוב אמנם כאשר פעמים מוסיפים את זה כתוספת על‬ ‫המשפיע‪ .‬אבל שיערתי לעצמי שאשמע איזה דבר מיוחד‬ ‫וחוץ מזה אני רוצה שתדע‪ ,‬שהמקרים החריגים הגורמים‬ ‫העיקר‪ .‬אבל אם יעשה רק את התוספת בלא העיקר‪ ,‬דהיינו‬ ‫שיכולים להשקיע ולהתאמץ שזה מסוגל לרומם מאוד‬ ‫שלא תוכל לקיים כראוי את סדרי הישיבה‪ ,‬לא צריכים‬ ‫שאת הסדר היום יומי הוא מזניח‪ ,‬ואת התפלות בישיבה אינו‬ ‫ולהביא להתעלות; כמו למשל‪ ,‬ריבוי של חזרות בעל פה של‬ ‫להפריע לבנות את הקביעות והקשר אל הלימוד‪ .‬כי בעיקר‬ ‫מחשיב‪ ,‬ואת לימודי הישיבה הוא לומד מקופיא‪ ,‬ורק את‬ ‫מסכתות שלימות‪ ,‬או לימוד כל מיני מקצועות בהלכה‪ ,‬או‬ ‫אנו מודדים לפי יום יום הרגיל‪ .‬כאשר בחור מתאמץ למלא‬ ‫המבצעים והתוספות היוצאים מהשגרה הוא עושה בחשק‬ ‫לימוד שעות רציפות עד השעות הקטנות של הלילה‪ ,‬או אולי‬ ‫את הסדרים מסדר האשמורת עד סדר הלילה‪ ,‬ומתאמץ‬ ‫ובשמחה‪ ,‬קשה להגיד שהוא יגיע להצלחה הראויה‪.‬‬ ‫עניני עבודה אחרים שמסוגלים לרומם את נשמת האדם‪...‬‬ ‫להשקיע בלימודי הישיבה‪ ,‬ובתפלות מדי יום ביומו‪ ,‬עם‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬למה? אני לא מצליח להבין למה ההצלחה‬ ‫משפיע‪ :‬אז זה בדיוק הנקודה שרציתי לחדש לך‪ .‬שמפתח‬ ‫ההכרה בחשיבות העניין ובהבנה שזה הוא סוד ההצלחה‬ ‫תלויה דווקא בסדר היום יומי? למה התוספות והמבצעים‬ ‫ההצלחה אינו תלוי בדברים החריגים והיוצאים מהשגרה!‬ ‫שלו‪ ,‬הוא יגיע בעזרת השם אל התוצאה הנכספת‪ .‬ואפילו‬ ‫אינם מביאים את התוצאה הזאת?‬ ‫כל אלו הם באמת דברים טובים מאוד‪ ,‬הם חשובים מאוד‪,‬‬ ‫אם לא יצליח למלאות את הכל במאה אחוזים‪ ,‬אבל כל זמן‬ ‫אבל הם רק תוספת על העיקר והיסוד‪ ,‬שהיא ההצלחה בסדר‬ ‫משפיע‪ :‬כי כמו שאמרתי לך‪ ,‬נחוץ מאוד לחזור ולהבהיר מה‬ ‫שהמבט שלו על סדרי הישיבה הוא בצורה נכונה‪ ,‬יגיע במשך‬ ‫היום יומי! בחור שעומד ברצינות על סדרי הישיבה דווקא‪,‬‬ ‫זה הצלחה‪ .‬כאשר יהיה לך ברור מה זה הצלחה‪ ,‬תבין גם‬ ‫הזמן אל הרבה יותר ממה שחשב‪.‬‬ ‫הן בשעות הלימוד והן בסדרי הלימוד‪ ,‬יש בידו את המפתח‬ ‫למה זה הוא הדרך אליה‪ .‬כי היית רגיל עד עכשיו לחשוב‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני שומע‪ .‬אני מקוה שאצליח אכן בזה‪.‬‬ ‫ש'הצלחה' פירושה להגיע להישגים מיוחדים‪ ,‬להגיע‬ ‫להצלחה‪.‬‬ ‫בתפלה אל הקב"ה שיזכה אותי להתחבר כראוי אל התורה‬ ‫לדברים שלא כל אחד מגיע‪ ,‬דברים שלא קל להגיע אליהם‪,‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה באמת הפשט בזה? למה עיקר ההצלחה‬ ‫ועבודת השם‪.‬‬ ‫שהכל סחים על זה בהערכה 'פלוני 'הצליח' ללמוד עשר‬ ‫תלויה בזה? הרי מה שהמשפיע אומר זה דברים פשוטים שכל‬ ‫משפיע‪ :‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫שעות ברציפות'‪' ,‬פלוני 'הצליח' לגמור מסכת בבא בתרא‬ ‫אחד ממילא צריך לעשות‪ ,‬וממילא מחייבים אותנו לעשות‬ ‫שיחה מיוחדת לקראת פתיחת זמן החורף לאברכי הכוללים מפי המשפיע הרה"ח ר' שאול יהודה שידלוי שליט"א יעלה ביום שני הבעל"ט ב'קול דודי' ‪ 053.100.200‬ב'היכל המרכזי' שלוחה ‪1‬‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫בר"ב‬ ‫הרה"ח ר' אברהם‬ ‫הרה"ח ר' בנימין יצחק‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב הרה"ח‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫ברוין שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫וואלעס‬ ‫אלטמאן שליט"א‬ ‫ר' י‪ .‬י‪ .‬יחזקאל בר"ש יאקאבאוויטש שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יצחק בר"י אייזנער שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שמעון עוזר בר"ע ווייס שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות‬ ‫ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות‬ ‫ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות‬ ‫ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בנו ובתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות מהם רוב נחת דקדושה‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫ב‬ ‫המדור מוקדש לעי"נ הרה"ח שמחה בונם ב"ר משה ז"ל עקשטיין נלב"ע ל' תשרי‪ ,‬נדבת הרה"ח ר' מרדכי מנחם הנדלר שליט"א‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫שבת בראשית‬ ‫אימתי הקב"ה כביכול מבקר אצלנו‪,‬‬ ‫במה שבת בראשית משלים את היחודא שלים של שמיני עצרת?‬ ‫מה המעלה בשבת בראשית לעומת השבתות מתחילת השנה?‬ ‫ואימתי אנו מבקרים כביכול אצל הקב"ה?‬ ‫לאין ערוך‪ ,‬כי אפילו מה שיש ביכולת ימי השבוע להיעשות כלי‬ ‫עצרת הזה יש זווג ישראל שהוא ז"א עם רחל’‪ ,‬וצ”ב)‪.‬‬ ‫איתא מצדיקים זי”ע ש”שבת בראשית” הוא עדיין חלק מסדר‬ ‫לקדושה (בבחי’ פרצוף הימים)‪ ,‬הנה עיקר הקדושה יימשך בהם בשבת‬ ‫המועדים הקדושים של ירח האיתנים‪ ,‬והרבה צדיקים נהגו בו לטבול‬ ‫שלאחריהם‪ ,‬אבל בימות החול עצמם אינו נמשך רק רשימו בעלמא‬ ‫של הקדושה (המכונה בלשון הרש”ש זי”ע נה”י דצ’ דצל”ם דישסו”ת)‪ ,‬ורק‬ ‫בשבת יאכלו וישבעו כפי ערך שיטריחו בימות החול‪ ,‬אבל במועדים‬ ‫ב‬ ‫החלה בדבש כבימים הנוראים‪ ,‬וכמו שהתבטא הרה”ק מבעלזא זי”ע‬ ‫לחסיד שיצא מביתו בכדי להסתופף בצל הקודש בהושענא רבה‬ ‫ושמחת תורה‪ ,‬והתעכב בדרך והגיע רק ל’שבת בראשית’‪ ,‬והיתה‬ ‫הנה אור הקדושה כבר מאיר בהם עצמם‪ ,‬וע”י מצוותיהם כבר נמשך‬ ‫יחוד קדושת שבת וקדושת יום טוב‬ ‫נפשו מרה עליו‪ ,‬והרגיש הרה”ק בצערו‪ ,‬ואמר לו בקדשו "שבת‬ ‫בהם מוחין קדישין (דאו”א) עילאין‪ ,‬ובשבועות ושמיני עצרת אפילו‬ ‫ולבאר הענין נקדים שיש קשר נפלא בין קדושת השבת לקדושת‬ ‫בראשית האט נאך א שייכות צו די הייליגע טעג" (‪ -‬שבת בראשית‪,‬‬ ‫אור הכתר‪( ,‬כמו בעת רעוא דרעוין של שבת)‪ ,‬כי הימים טובים הם עצמם‬ ‫המועדים‪ ,‬המשפיעים קדושה זה על זה‪ ,‬ובעומק אפשר לומר שיש‬ ‫עדיין יש לו שייכות עם המועדים הקדושים של ירח האיתנים)‪ ,‬וכלומר שהנוסע‬ ‫מקראי קודש‪ ,‬ומתהווה בהם עצמם יחוד שהקודש העליון (דא קב”ה)‬ ‫יחוד בין השבתות לימים טובים‪ ,‬שהשבת הוא קדושה דלעילא‪,‬‬ ‫לרבו לשבת בראשית הוא כמי ששהה בצילו בימים הנוראים‪.‬‬ ‫מתלבש במידות העולם והנבראים‪ ,‬ולכן הם בבחינת של ‘שבתא‬ ‫שהקב”ה קדשו‪ ,‬לעומת הימים טובים שישראל מקדשי ליה‪ ,‬וכמו‬ ‫דכולא שתא’ שגם המידות עצמם מאיר בהם אור השבת‪.‬‬ ‫שמברכים בהם “מקדש ישראל והזמנים” (פסחים קיז‪ ,).‬שנמסר לבני‬ ‫ישראל לקדש את החדשים שבהם תלויים קדושת המועדים‪ ,‬ולכן‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫השבת מרמז על הקב”ה והימים טובים על בני ישראל‪ ,‬ובין שניהם‬ ‫יחד מתהווה יחוד בין כביכול הקב”ה ועמו בני ישראל‪.‬‬ ‫שלימות היחוד‬ ‫ואכן איתא בכתבי האריז”ל (“פרי עץ חיים” שער ראש השנה סוף פרק ב’‬ ‫ביקור גומלין (כביכול)‬ ‫כי בכדי שקדושת השי”ת שהוא קדושת השבת ישרה עלינו‪ ,‬אנו‬ ‫[הראשון]) שאע”פ שבכל שבת יש יחוד בין כנסת ישראל לדודה‪,‬‬ ‫צריכים למועדים הקדושים שבהם אנו מזדככים ומתהווים לכלי‬ ‫אמנם כל יחוד בא משני הבחינות גם שהמשפיע יורד למקבל‪ ,‬ושוב‬ ‫ונרמז במה שאמרו חז”ל שבשבת כנסת ישראל בן זוגך‪ ,‬מ”מ בכל‬ ‫נכון לקבל בקרבנו את קדושת השבת‪ ,‬וזהו בעצם העומק ממה‬ ‫יתירה מזה כאשר המקבל מתעלה אל המשפיע‪ ,‬ולכן גם המועדים‬ ‫שנה ושנה מתחיל עיקר היחוד רק בשבתות שמשבת בראשית‬ ‫שהבאנו למעלה מדברי האריז”ל שהיחוד הקדוש של השבתות‬ ‫הקדושים; הנה הם עדיין בבחינה שקודש העליון נמשך ומצטמצם‬ ‫והלאה‪ ,‬מה שאין כן בשבתות שקדמו אע”פ שגם בהם יש יחוד‪,‬‬ ‫מתחיל להאיר בכל שנה באיתגליא דווקא בשבת בראשית‪ ,‬יותר‬ ‫בלבושי המידות‪ ,‬אבל שלימותם הוא בשבת שלאחריהם‪ ,‬שאז‬ ‫מ”מ היחוד בא באופן מכוסה‪( ,‬בסוד יחוד לאה שהיא עלמא דאיתכסיא)‪ ,‬כי‬ ‫מאשר בשבתות הקודמים‪ ,‬אחרי שעל ידי המועדים הקדושים‬ ‫המידות והנבראים מתעלים ונכללים באור הקודש‪ ,‬והאור האלוקי‬ ‫בכל שנה בראשית השנה מתעורר חטאו של אדם הראשון‪ ,‬שחטא‬ ‫ומצוותיהם הזדככנו‪ ,‬עד שאנו ראויים שאור קדושת השבת יאיר‬ ‫שורה עליהם בשלמות בלי צמצום‪.‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ומתעורר קטרוג לעכב את היחוד‪ ,‬ועל זה בא העבודה‬ ‫עלינו‪ ,‬ויתהווה היחוד שכביכול בין השי”ת ובין בני ישראל‪.‬‬ ‫ובעצם זה מה שקורה בשבת בראשית‪ ,‬שאחר שזכינו בשמיני עצרת‬ ‫של הימים נוראים עם השופר של ר”ה‪ ,‬והצום של יוהכ”פ‪ ,‬והסוכה‬ ‫ומצינו בתוה”ק שהמועדים מכונים ‘מקרא קודש’ לעומת השבת‬ ‫ליחודא שלים‪ ,‬וכביכול זכינו לבחינת ‘מקרא קודש’ בדרגא הגבוה‬ ‫והלולב‪ ,‬לזכך את העולם ולהסיר את הקטרוג‪ ,‬עד שבשמיני עצרת‬ ‫המכונה ‘קודש’‪ ,‬כי השבת הוא עצם הקדושה שהוא עצם אור‬ ‫סר הקטרוג לגמרי‪ ,‬ומתהווה היחוד בין כנסת ישראל לדודה‪ ,‬ומאז‬ ‫ביותר מכל המועדים‪ ,‬כי בו הוא ההזדככות השלימה ביותר מכל‬ ‫אלוקותו שהוא סוד ה’קודש’‪ ,‬אבל המועדים הם ‘מקרא קודש’‬ ‫המועדים‪ ,‬ואשר לכן הוא המועד האחרון מסדר כל המועדים‪ ,‬ובו‬ ‫בכל שבת ושבת מתעורר היחוד‪‘ ,‬ביני ובין בני ישראל אות היא‬ ‫ש’מקרא’ פירושו המשכה‪ ,‬וכמו שכשקוראים לאדם בשמו בכדי‬ ‫לעולם’‪ ,‬אבל השבתות הקודמים שעדיין לא סר לגמרי הקטרוג‪,‬‬ ‫נהיינו ראויים ליחוד הגמור בהשי”ת‪ ,‬עד שבו בא השי”ת לשרות‬ ‫שיפנה אלינו‪ ,‬וכמו כן בימים טובים אנו מזככים את עצמינו ואת‬ ‫בתוכינו ולהשתעשע אתנו‪ ,‬הנה שעשועים אלו עצמם מעוררים‬ ‫צריכים לכסות את היחוד מהמקטרגים‪ ,‬וכביכול הקב”ה מתייחד‬ ‫כל העולם‪ ,‬ובזה אנו קוראים וממשיכים את הקדושה העליונה‬ ‫בכנסת ישראל בשבתות אלו באיתכסיא‪( ,‬כי פנימיות נשמות ישראל‬ ‫אותנו לעלות ולהתעלות אל השי”ת ממטה למעלה‪ ,‬ולהיכלל בו‬ ‫שיתפשט ויתלבש בתוכיותנו ובתוך כל העולם כולו‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬עד אשר ניכלל בקודש העליון‪ ,‬ולא שקודש העליון יצטרך‬ ‫זכים וברים‪ ,‬וכבר פסקה מהם זוהמת הנחש במעמד הר סיני‪ ,‬ולכן בעצם ראויים‬ ‫ולכן אנו רואים שהמועדים שהם ‘מקראי קודש’ הם מן התורה ששה‬ ‫הם לייחוד‪ ,‬ורק שבחיצוניות נראה כמי שחטאו בעגל וחזר זוהמתם‪ ,‬ולכן עד שלא‬ ‫להצטמצם אלינו‪.‬‬ ‫ימים; פסח ושביעי של פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬סוכות ושמיני‬ ‫יתוקנו גם בחיצוניות מוכרח היחוד להיות בהעלם)‪.‬‬ ‫אמור מעתה ש’שמיני עצרת’ ו’שבת בראשית’ הם שני הצדדים של‬ ‫עצרת‪ ,‬והם כנגד שש המידות; חג”ת נה”י‪( ,‬פסח; חסד ‪ -‬ראש קו הימין‪,‬‬ ‫אותו יחוד‪ ,‬אלא ש’שמיני עצרת’ הוא זיכוך התחתונים‪ ,‬עד שקודש‬ ‫ולא עוד אלא אפילו בשמיני עצרת שבו הוא כבר היחוד בין כנסת‬ ‫שביעי של פסח; נצח ‪ -‬שהוא התפשטות קו הימין‪ ,‬ר”ה; גבורה ‪ -‬ראש קו השמאל‪,‬‬ ‫ישראל לדודה‪ ,‬והוא בחינת יחודא שלים‪( ,‬והוא כבר בחינת היחוד עם‬ ‫העליון (דא קב”ה) יהא ראוי להיקרא ולשרות בינותם‪ ,‬ושוב על ידי זה‬ ‫סוכות; הוד ‪ -‬שהוא התפשטות קו השמאל והמתקתה בשלמות‪ ,‬שבועות; תפארת‬ ‫רחל‪ ,‬שהיא עלמא דאיתגליא)‪ ,‬מ”מ איתא בכתבי האריז”ל (“שער הכוונות”‬ ‫ב’שבת בראשית’ אזי קודש העליון (דא קב”ה) מעלה אותנו ומכליל‬ ‫‪ -‬ראש קו האמצע‪ ,‬ושמיני עצרת; יסוד ‪ -‬שהוא התפשטות קו האמצע)‪ ,‬אשר‬ ‫אותנו כביכול בתוכו‪.‬‬ ‫דרושי חג הסוכות‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬ובדרוש ט’) ששונה הוא מהיחוד של כל שבת‪,‬‬ ‫כידוע כנגד שש מידות אלו הם ששת קצוות העולם‪ ,‬שבהם נכללים‬ ‫שבכל שבת היחוד הוא גם ביום וגם בלילה‪( ,‬אלא שהם דרגות זה למעלה‬ ‫וכדי לחדד נוראת הענין; נמשיל זה בדרך צחות‪ ,‬כמו שהמנהג‬ ‫כל ברואי העולם שנבראו לששה ימים‪ ,‬וכן האדם עצמו כללות‬ ‫מזה)‪ ,‬מה שאין כן בשמיני עצרת הייחוד הוא דווקא ביום במוסף‬ ‫שכשאחד מבקר את חבירו בביתו שוב חוזר חבירו ומבקרו בביקור‬ ‫טבעו סובב סביב שש מידותיו‪ ,‬שהם הכוחות הטבעיים שיש בכל‬ ‫בעת תפילת גשם‪.‬‬ ‫גומלין‪ ,‬שזה מראה על שלמות הקירבה שבא משני הצדדים‪ ,‬וכן‬ ‫אדם‪( ,‬לעומת חב”ד שאינם אצל האדם בטבעו רק כשיגדל וילמד ואינם בטבע‬ ‫שתפילת גשם הוא כידוע בסוד היחוד‪ ,‬וכמו שמצינו (תענית ו‪):‬‬ ‫כביכול אחר שהשי”ת כביכול ביקר אצלנו והשתעשע איתנו‬ ‫אצלו)‪ ,‬ובמועדים הקדושים אנו מזככים ומתקנים את ששת המידות‬ ‫שאימתי מברכים ברכות גשמים משעה שיוצא כחתן לקראת כלה‪,‬‬ ‫בביתנו בשמיני עצרת‪ ,‬אזי כביכול הוא נותן לנו הרשות כביכול‬ ‫שבקרבנו ושבכל העולם‪ ,‬ואנו ממשיכים את הקדושה העליונה‬ ‫ולכן הגשמים הוא שפע שבא מלמעלה (‪ -‬בחינת חתן) לנו התחתונים‬ ‫לבקר ולהשתעשע עמו בביתו ביום שבת קדשו‪.‬‬ ‫בתוכיותנו ובתוך כל העולם‪ ,‬ולכן הם מקרא קודש ‪ -‬המשכת‬ ‫למטה (בחינת כלה)‪ ,‬ובאמת מצינו ברכה מיוחדת בגשמים של ליל‬ ‫והנה כביכול אצל הקב”ה הוא כחשיכה כאורה‪ ,‬ולכן בשבת שאנו‬ ‫הקדושה בנו ובכל העולם‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬וכמו שדרשו חז”ל (תענית כג‪“ ).‬ונתתי גשמיכם בעתם” (ויקרא‬ ‫שורים כביכול בביתו של הקב”ה‪ ,‬לכן היחוד הוא ביום ובלילה‪,‬‬ ‫ובעצם שישה המועדים ‘מקראי קודש’ כלפי שבת‪ ,‬הם באיזה בחינה‬ ‫כו‪ ,‬ד) ‪ -‬זה לילי שבתות‪ ,‬ובאיזה בחינה יש ללמוד מזה שמה שיש‬ ‫לעומת שמיני עצרת שהוא היום המיוחד ביותר שבימות העולם‪,‬‬ ‫כששת ימי המעשה כלפי שבת‪ ,‬שכידוע ששת ימי המעשה הם‬ ‫יחוד בשמיני עצרת ביום בתפילת מוסף‪ ,‬יש כבר בשבת קודש‬ ‫עד שדווקא בו הקב”ה יורד לשכון בינותינו‪ ,‬אמנם כיון שהוא‬ ‫בחינת הגוף‪ ,‬ושבת שבו נאמר ‘שבת וינפש’ הוא הנפש המתלבשת‬ ‫בלילה‪ ,‬ועכ”פ מפורש מבואר בכתבי האריז”ל שהיחוד של שבת‬ ‫מימות עולם אזי שולט בו מנהגו של עולם‪ ,‬שהוא ‘ויהי ערב ויהי‬ ‫בגוף‪ ,‬וכל ששת ימי המעשה שבו נבראו כל הנבראים‪ ,‬לא באו‬ ‫הוא כבר מבלילה לעומת היחוד של שמיני עצרת שהוא דווקא‬ ‫בוקר’‪ ,‬שהערב והחושך ‪ -‬שהוא בחינת הגלות ‪ -‬בהם אנו מתחזקים‬ ‫אלא בכדי להיות כלי לשבת‪ ,‬שבו מאיר אור האלוקי הפשוט שהוא‬ ‫ביום‪.‬‬ ‫באמונתנו ובונים הכלי לבוקר שבו יאיר היחוד בשלימות‪ ,‬ולכן‬ ‫העיקר‪ ,‬אלא שהשבת בפני עצמו הוא אור פשוט מופשט‪ ,‬שאי‬ ‫ומעתה יתבאר היטב ששבת בראשית הוא השלמות והגמר של כל‬ ‫בשמיני עצרת היחוד דווקא בבוקר‪ ,‬ומכל מקום בלילה בונים‬ ‫אפשר לתופסו ולהשיגו מבלעדי לבוש וכלי שהם ימי המעשה שבו‬ ‫מועדי הקודש של חודש תשרי‪ ,‬שכולם באים לעורר את היחוד‬ ‫באמונתנו את הכלי‪( ,‬וזהו סוד היחוד שרמז האריז”ל שיש גם בליל שמיני‬ ‫נבראו לבושי העולם‪.‬‬ ‫שבין כנסת ישראל עם דודה אשר מתהווה בשמיני עצרת‪ ,‬ואשר‬ ‫עצרת שהוא לבנין הכלי‪ ,‬כמו שהסיקו תלמידי הרש”ש שהוא זיווג כלי ורוחא‪ ,‬אבל‬ ‫וכמו כן ששת המועדים הקדושים הם גם כן כלי לקבל את אור‬ ‫תכלית ושלימות היחוד במעלה יתירה הוא דווקא בשבת בראשית‪.‬‬ ‫היחוד הגמור הוא רק ביומו)‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬ומה שאינו מספיק ששת ימי השבוע‪ ,‬כי מחמת החטא ירדו‬ ‫אמנם צריך להבין הרי שמיני עצרת כבר מכונה “יחודא שלים”‪ ,‬ואז‬ ‫וידוע שהנבראים המקבלים יכונו כביכול כלפי הבורא המשפיע‪,‬‬ ‫ששת ימי השבוע לחולין‪ ,‬עד שאינם כלי אמיתי לקבל אור קדושת‬ ‫הוא כבר היחוד האמיתי בין כנסת ישראל לדודה‪ ,‬כדאיתא בכתבי‬ ‫כלילה כלפי היום‪ ,‬ולכן בשמיני עצרת בלילה אנו מכינים עצמינו‬ ‫השבת‪ ,‬ולכן המועדים הם הבאים תמורתם‪( ,‬וזה מה שאיתא מהרש”ש‬ ‫האריז”ל‪ ,‬וכמו שכבר הפליגו בזה בזוהר הקדוש בכמה מקומות‪,‬‬ ‫ליום שבו יבוא גואלנו לשכון בתוכנו‪ ,‬אמנם כללות שמיני עצרת‬ ‫שהתיקון היומי של ימי השבוע הם בסוד “פרצוף הימים” שהם בחי’ חג”ת‪ ,‬לעומת‬ ‫ואם כן מה ניתוסף בשבת בראשית וכי בשמיני עצרת לא היה היחוד‬ ‫הרומז על כלל ישראל האומה יחידאה יכונה ‘לילה’ בערך שבת‬ ‫תיקון “פרצוף הזמנים” של המועדים שהם בסוד נה”י‪ ,‬והנה עיקר התפשטות‬ ‫עדיין בשלימות ח”ו? גם צריך להבין מהו עומק הענין שבשמיני‬ ‫בראשית‪ ,‬הרומז כביכול על הקב”ה‪ ,‬ולכן ליל שבת הוא בבחינת‬ ‫הקדושה למטה הוא כשמתפשט עד לנה”י‪ ,‬ואשר זה אין ביכולת ימי השבוע להמשיך‬ ‫עצרת היחוד דווקא ביום‪ ,‬לעומת שבת שהיחוד גם בלילה? עוד זאת‬ ‫‘ונתתי גשמיכם בעתם’ כמו יום שמיני עצרת‪ ,‬ובו בלילה כביכול‬ ‫מחמת החטא‪ ,‬ורק במקום החג”ת שלא שלטו שם הקלי’ שם ביכולתם להמשיך‬ ‫מצינו שגם בשמיני עצרת יש בו עסק מיוחד בלילה‪ ,‬וכמו שדרשו‬ ‫השי”ת מכליל את האומה יחידה בני ישראל בו בתוכו‪ .‬אשרי העם‬ ‫הקדושה‪ ,‬ואין זה שלימות ההמשכה‪ ,‬אבל הימים טובים הם ממשיכים אור האלוקי‬ ‫חז”ל (סוכה מח‪“ ).‬והיית אך שמח” (דברים טז טו) ‪ -‬לרבות לילי יום‬ ‫שככה לו‪.‬‬ ‫עד למטה ממש)‪.‬‬ ‫טוב האחרון של חג‪( ,‬ובאמת בכתבי האריז”ל עצמו מצינו סתירה שמצד אחד‬ ‫מעובד מתוך שיעורו של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫ואכן יתירים הם ששת המועדים הקדושים מששת ימי השבוע‬ ‫כתב כמה פעמים שהיחוד בשמיני עצרת הוא דווקא במוסף ולא קודם‪[ ,‬כמו שכתב‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫בשעה”כ בדרושי חג הסוכות גם בהקדמה‪ ,‬וגם בדרוש ט’ שמדגיש שם בלשונו‬ ‫"בתפלת המוסף דוקא ולא מקודם"]‪ ,‬אמנם שוב מצינו כשביאר הענין מה שנקרא‬ ‫‘עצרת’ [שעה”כ ‘דרושי חג הסוכות’ בסוף ההקדמה] שכתב בזה”ל 'בליל יום ח'‬ ‫השבת מסוגלת יותר מהסוכה‪ ,‬שאין צריך לעשות שום פעולה ליכנס בה‪ ,‬אלא מיד‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ר' אהרן ב"ר אברהם‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫בהגיע זמן שבת הוא בתוכה‪ ,‬ועוד יותר שאינו יוצא ממנה כל היום אפילו רגע‪.‬‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫שטעסל‬ ‫יצחק ז"ל‬ ‫נלב"ע כ"ט תשרי‬ ‫הרה"ח ר' מאיר משה שווארטץ שליט"א‬ ‫הרה"ק ר' שלמה לייב מלענטשנא זי"ע ('עשר עטרות' מערכת ג' ל"ז)‬ ‫שליט"א‬‫נדבת בנו הרה"ח ר' גרשון‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים‬ ‫שליט"א‬‫וחתנו הרה"ח ר' חיים שווארץ‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫איך יוצאים מחודש תשרי לשיגרת ימי החול?‬ ‫בו כפי שיהודי צריך לעסוק‪.‬‬ ‫מה ששייך לתשובה וטהרה – קיבלנו ביום כיפור‪ ,‬רגשי בטחון‬ ‫אהבה ושמחה – קיבלנו בסוכות‪ .‬כל השנה מגלה עוד ועוד‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כוחות שקיבלנו בתשרי‪ .‬ולהמחשה עצמית‪ ,‬יכול כל אחד‬ ‫מדי שנה השבועות הללו קשים לי במיוחד‪ .‬היה לי‬ ‫להסתכל על הרוחניות שזכה בתשפ”ו‪ ,‬ולחדד לעצמו‪ :‬את כל‬ ‫ב”ה חודש תשרי מאיר ונפלא‪ .‬זכיתי להרבה רגעים‬ ‫וכדי לקרב את הדברים אל השכל‪ ,‬צריך האדם להסיק מכאן שהוא‬ ‫זה קיבלתי בתשרי תשפ”ו‪.‬‬ ‫טובים ונעלים‪ ,‬וימים חמים ומרוממים מאוד‪ .‬עכשיו‬ ‫‘מנהל מפעל’‪ .‬כשם שמנהל המפעל‪ ,‬על אף שנמצא כל היום‬ ‫וממילא‪ ,‬כאשר הינך שואל ‘כיצד קופצים מאיגרא רמא‬ ‫כשמתחילים את הזמן‪ ,‬ונכנסים לימים האפורים והקרים‪,‬‬ ‫במפעל‪ ,‬בתוך אלף פועלים סיניים וסרי‪-‬לנקים‪ ,‬אינו מרגיש‬ ‫לבירא עמיקתא’‪ ,‬התשובה היא שלא יורדים כלל‪ .‬פשוט עד‬ ‫אני מקבל מכת קור‪ .‬אני לא מצליח לשרוד את הקפיצה‬ ‫שכאן נמצאים חייו האישיים‪ ,‬ואין לו שום שייכות אמיתית‬ ‫עכשיו עסקנו בעבודת ה’ראש’‪ ,‬והכנו חיות לכל השנה‪ ,‬ועתה‬ ‫מאיגרא רמא לבירא עמיקתא‪ ,‬ומאומה מכל החיות‬ ‫לאף גוי אשר נמשל כבהמות נדמה‪ ,‬אלא יודע שחייו הם רק‬ ‫זה הזמן להמשיך את חיות ה’ראש’ לתוך שאר ה’איברים’‪.‬‬ ‫הרוחנית שהיתה לי בחודש תשרי אינה נשארת בידי‪.‬‬ ‫ביתו וילדיו שמחכים לו בחום ובאהבה בסופו של יום‪ .‬ומה‬ ‫אנחנו ממשיכים את החיות העליונה לתוך הימים הפשוטים‪,‬‬ ‫הוא המפעל? זה רק נועד כדי להניב לו רווחים עבור חייו‬ ‫האישיים‪.‬‬ ‫באותה צורה כפי שזה צריך להיראות בימים הפשוטים‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כך גם יהודי‪ ,‬חלק אלוק ממעל ממש‪ ,‬ביתו הטבעי הוא בית‬ ‫שאלה זו – שהיא שאלת רבים ‪ -‬נובעת מכך שרבים חושבים‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שהם צריכים ויכולים במהלך השנה להיות באותו מצב‬ ‫הכנסת‪ ,‬התורה‪ ,‬המצוות‪ ,‬וכל מקום שהוא נפגש עם השי”ת‪.‬‬ ‫ואילו העסקים והגשמיות‪ ,‬הם רק המפעל ששם הוא מוציא‬ ‫אלא שעכשיו תבצבץ שאלה אחרת וקושיא חדשה‪ ,‬לאמר‪:‬‬ ‫מרומם של חודש תשרי‪ .‬ולא הוא‪ .‬חודש תשרי נועד להיות‬ ‫תשואות ורווחים‪ ,‬ואין הכוונה לרווחים הכספיים וההצלחות‬ ‫אמנם מבינים אנו שמרחשון אינו צריך להיות תשרי‪ ,‬אבל סוף‬ ‫פרוז’קטור שמאיר לכל השנה‪ ,‬שמקבלת הארה מחודש תשרי‪,‬‬ ‫הגשמיות‪ ,‬שכן איננו צריך כלל את הרווחים הכספיים‬ ‫כל סוף הוא צריך לקבל חיות מתשרי‪ ,‬הרוממות של תשרי‬ ‫כמו שפירש רביה”ק הרבי ר’ אלימלך זי”ע “להזהיר גדולים‬ ‫וההצלחות הגשמיות‪ ,‬משום שהוא חלק אלוק ממעל ממש‪,‬‬ ‫צריכה להתבטא באיזושהי דרך בחשוון‪ .‬הראש צריך לתת‬ ‫על הקטנים” – שבימי הגדלות יש להאיר על ימי הקטנות‪.‬‬ ‫ואילו לא היה צריך בהעלאת ניצוצות‪ ,‬אזי היה חי על מוצא פי‬ ‫חיות לרגל‪ .‬והא כיצד?‬ ‫ולכן‪ ,‬כאשר מבינים את היחס הנכון של חודש תשרי מול‬ ‫ה'‪ ,‬ולא היה חסר לו דבר‪ ,‬ומה לו הצורך בשקלים ובדולרים‬ ‫שהרי ח”ו ח”ו‪ ,‬כשנכנסים בחודשים שמעצם מהותם אינם‬ ‫שאר חודשי השנה‪ ,‬השאלה משתנה לגמרי ומקבלת אותיות‬ ‫של קרוצי חומר‪ .‬הרווחים הם אכן הניצוצות הקדושים‬ ‫מרוממים כל כך‪ ,‬אפשר להתנתק מה’ראש’ ומהחיות שקיבלנו‬ ‫אחרות‪ ,‬וגם תשובות אחרות‪ .‬וכפי שנראה בעז”ה‪.‬‬ ‫שהוא מעלה‪ ,‬כבוד שמים שהוא מגלה בתוך השוק‪ ,‬האמונה‬ ‫בחודש תשרי‪ .‬בחודש תשרי כשהכל מאיר‪ ,‬הניסיון אינו כל‬ ‫והדביקות והמצוות שהוא מוצא שם‪ .‬לשם כך בלבד הוא‬ ‫כך קשה‪ .‬אבל כשצריכים לקחת את האור הזה ולהמשיך אותו‬ ‫א‪.‬‬ ‫נמצא בשוק‪ ,‬ואלו הרווחים המצופים‪.‬‬ ‫לתוך השוק‪ ,‬לתוך העסקים‪ ,‬לתוך חיי העולם הזה‪ ,‬אזי אכן‬ ‫הספרים הקדושים מגדירים את היחס של חודש תשרי כלפי‬ ‫מבחינת חודשי השנה‪ ,‬הרי שחודש תשרי זה הזמן שיהודי‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬כיצד עושים את זה? כיצד ממשיכים את‬ ‫שאר החודשים‪ ,‬כיחס הראש אל שאר האיברים‪ .‬חודש תשרי‬ ‫נמצא ב’בית’‪ ,‬ובשאר החודשים זה הזמן שיהודים יוצא‬ ‫החיים לתוך השנה היבשה?‬ ‫הוא הראש‪ ,‬ושאר החודשים הם יתר האיברים‪ .‬ההגדרה הזאת‬ ‫ל’מפעל’‪ ,‬להוציא שליחותו הקדושה עלי אדמות‪.‬‬ ‫והתשובה היא קודם כל‪ ,‬להאמין במה שקיבלנו לכל השנה‪.‬‬ ‫מחדדת לנו שתי נקודות‪:‬‬ ‫רק נוסיף‪ ,‬שמכיון שהעצה הנ”ל של ‘עלינו לשבח’ קצת‬ ‫כאמור‪ ,‬בחודש תשרי קיבלנו אור לכל השנה‪ ,‬ועלינו להאמין‬ ‫ראשית‪ ,‬שיש הבדל מהותי בין חודש תשרי לשאר חודשי‬ ‫קשה לביצוע‪ ,‬מכיון שאצל רבים זוהי ‘תפילת הדרך’‪ ...‬אזי‬ ‫בכך‪ ,‬ולדעת שיש לנו מטענים מלאים כל טוב שאינם שמורים‬ ‫השנה‪ .‬חודש תשרי הוא לא עוד חודש‪ ,‬כשם שהראש הוא‬ ‫העצה היעוצה היא לעשות ‘עלינו לשבח’ באמצע התפילה‪.‬‬ ‫לחודש תשרי בלבד‪ ,‬אלא ישפיעו לכל השנה‪ ,‬ועלינו רק‬ ‫לא עוד אבר‪ .‬הראש הוא אבר שהנשמה תלויה בו‪ ,‬בו נמצאים‬ ‫כלומר שתבחר לעצמך כמה פסוקים באמצע התפילה‪ ,‬שאתה‬ ‫להפיק את אורם במשך כל השנה‪ .‬כאשר האדם מאמין בכך‬ ‫החיים‪ .‬חודש תשרי הוא חודש שונה מכל החודשים‪ ,‬בכך‬ ‫מרגיש שהם מחדדים לך את מהותך האלקית ודביקותך‬ ‫שיש לו כוחות לכל השנה‪ ,‬הוא בדרך ממילא יבוא לממש את‬ ‫שהוא חודש עיקרי ומרומם לגמרי‪.‬‬ ‫הנצחית בהשי”ת (לדוגמא בעלמא‪“ :‬ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו‬ ‫זה ולהמשיך את החיות לתוך כל פינה ופינה בשנה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬שחודש תשרי נותן חיות לכל החודשים‪ .‬כשם שהראש‬ ‫במלכם‪ ,)”...‬ובאותם פסוקים תעשה את העבודה הנ”ל‪ ,‬להזכיר‬ ‫אינו אבר לעצמו כמו היד והרגל‪ ,‬אלא הוא משפיע ונותן חיות‬ ‫לעצמך כיצד גם כשאתה יורד לתוך הגשמיות – מקומך‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לכל האברים‪ ,‬עד כדי כך שהיד והרגל חיים מן הראש ותלויים‬ ‫בעליונים ומחשבתך בהשי”ת‪.‬‬ ‫והעצה השניה היא‪‘ :‬עלינו לשבח’‪.‬‬ ‫בתפקוד הראש ‪ -‬כך חודש תשרי אינו חודש לעצמו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫ודבר זה יכול להתחבר גם עם העצה השלישית הבאה‪.‬‬ ‫חז”ל נתנו לנו כלי אדיר כיצד אפשר “להזהיר גדולים אל‬ ‫חודש שמשפיע על כל החודשים‪ .‬כל החודשים חיים ממנו‬ ‫הקטנים” מדי יום ביומו‪ .‬בעצם‪ ,‬השאלה שהינך שואל נשאלת‬ ‫ותלויים בו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מדי יום אחרי התפילה‪ ,‬כאשר בשעת התפילה אנו עומדים‬ ‫וכל זה מחדד לנו היטב‪ ,‬שאין שום סיכוי שכל השנה תיראה‬ ‫לפני ה’‪ ,‬ומלאים רגשי אהבת ויראת השי”ת‪ ,‬ולמעשה צריכים‬ ‫כחודש תשרי‪ .‬משום שחודש תשרי הוא הראש‪ ,‬וכשם שאי‬ ‫והנה לך עצה שלישית להמשכת חודש תשרי לתוך כל השנה‪:‬‬ ‫עכשיו לצאת לשוק ולעסוק במשא ומתן‪ .‬כיצד אפשר? איך‬ ‫אפשר שהיד והרגל יחשבו ויעמיקו ויגיעו להשגות שהראש‬ ‫במהלך חודש תשרי‪ ,‬בוודאי זכית לכל מיני הארות נפלאות‪,‬‬ ‫ממשיכים את רגשי התפילה לתוך הרחוב? איך מחיים את‬ ‫מסוגל להשיג‪ ,‬כך אין החודשים האחרים מסוגלים להשיג‬ ‫שהאירו לך ענינים בעבודת השי”ת‪ .‬בעיצומה של תפילה‪,‬‬ ‫היום כולו?‬ ‫את הרוממות של חודש תשרי‪ ,‬שהוא קדוש‪ ,‬מרומם ולעילא‬ ‫ריקוד‪ ,‬נענועים‪ ,‬או הקפה‪ ,‬קיבלת איזושהי ‘בהירות’ של‬ ‫לעילא‪.‬‬ ‫על כך קיבלנו את תפילת ‘עלינו לשבח’‪ ,‬שכל כולה מחדדת‬ ‫אמונה ודביקות‪ ,‬אם באהבה‪ ,‬אם ביראה‪ ,‬ואם בקבלת עול‪,‬‬ ‫לנו להיכן אנחנו שייכים ולהיכן אנחנו לא שייכים‪“ .‬עלינו‬ ‫אולם מצד שני‪ ,‬אותה החיות הרוממה והעליונה של חודש‬ ‫ואם בשמחה‪ ,‬ואם בכל גוון אחר‪ .‬זה יכול להיות הבזק אור‬ ‫לשבח לאדון הכל ולתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו‬ ‫תשרי‪ ,‬היא שנשפעת אחר כך לכל השנה‪ ,‬כשם שהראש‬ ‫מכל סוג שהוא‪ .‬יש מי שקלט כיצד הוא כל כולו חיות אלקית‪,‬‬ ‫כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו‬ ‫עצמו משפיע חיות לכל האיברים‪ .‬זאת אומרת שאומנם אי‬ ‫ואם כן אין לו שום רצון רק רצון ה’‪ .‬יש מי שפתאום הבין‬ ‫כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחווים להבל ולריק‪ .”...‬רגע‬ ‫אפשר לעשות את ה’ חשוון ראש השנה‪ ,‬אבל ראש השנה כן‬ ‫שכל הרע אינו מציאות כלל‪ ,‬ואם כן מה לו להתעסק עם האפס‬ ‫לפני שניפגש עם איוואן ברחוב ונעשה איתו עסקים‪ ,‬אנחנו‬ ‫משפיע לה’ חשוון‪ .‬וכפי שאנו יודעים את זה לגבי הכתיבה‬ ‫והאין‪ ,‬כאשר יכול להתמקד במה שיש – מציאות השי”ת‪.‬‬ ‫מזכירים לעצמנו שאין לנו שום שייכות לאיוואן‪ .‬איוואן שייך‬ ‫והחתימה לחיים‪ ,‬שבראש השנה יום כיפור והושענא רבא‬ ‫אסימון אחר שנפל לפלוני הוא כיצד הוא מוקף כולו בחסדי‬ ‫לארציות‪ ,‬שייך לאדמה‪ ,‬שייך להבל ולריק‪ .‬הוא נמצא כאן‬ ‫נחתמים לחיים של כל השנה‪ ,‬כך הדבר ברוחניות‪ ,‬שכל החיות‬ ‫ובטוב השי”ת‪ ,‬ואם כן מה לו סתם להתעסק עם רעיונות‬ ‫בשוק כי הוא שייך לשוק‪ .‬לעומתו אני נמצא בשוק לא כי אני‬ ‫הרוחנית של כל השנה יונקת ונובעת מהקבלת עול‪ ,‬והתשובה‬ ‫משלו‪ .‬יהודי אחר קלט שהוא לגמרי בטל ונכלל בהשי”ת‪ ,‬ואין‬ ‫שייך לזה‪ ,‬משום שאינני שייך לזה כלל‪.‬‬ ‫והטהרה‪ ,‬והשמחה שקיבלנו בחודש תשרי‪ .‬זה לא יכול להיות‬ ‫לו שום נושא בעולם מלבד דביקות‪ .‬וכן הלאה והלאה שישים‬ ‫“ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי מלכים‬ ‫באותה צורה כפי שזה היה בחודש תשרי‪ ,‬כשם שהיד אינה‬ ‫ריבי ריבואות דוגמאות של הארות באמתת מציאותו יתברך‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו‬ ‫יכולה להיות ראש‪ ,‬אבל למעשה החיות של חודש תשרי היא‬ ‫הכלל הוא‪ ,‬שהיו הארות מיוחדות בחודש הזה‪ ,‬ולפי מה‬ ‫שמחיה את חודש טבת ותמוז גם כן‪.‬‬ ‫בשמים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים‪ ,‬הוא אלקינו אין עוד”‪.‬‬ ‫שדיברנו‪ ,‬הרי שהארות אלו אינן הארות רגילות כמו הארות‬ ‫אנחנו מרוממים מכל השוק עד אין סוף‪ .‬אנחנו שייכים לגבהי‬ ‫ובקיצור‪ :‬אמצע שנה זה לא תשרי‪ ,‬אבל לא יכול להיות אמצע‬ ‫של חודש טבת‪ ,‬אלא מכיון שהן היו ב’ראש’‪ ,‬הן משפיעות לכל‬ ‫מרומים‪ ,‬אנחנו לא שייכים כלל לכל הגשמיות‪ .‬אדרבה‪“ ,‬אמת‬ ‫שנה ללא תשרי‪ .‬אין טעם לנסות להרגיש באמצע השנה‬ ‫השנה‪ .‬אתה צריך אפוא לקחת לך הארה כזאת‪ ,‬ולתמצת אותה‬ ‫מלכנו‪ ,‬אפס זולתו”‪ ,‬אנחנו יודעים שהאמת זה רק מלכנו‪ ,‬וכל‬ ‫קדושת יום כיפור‪ ,‬כי זה לא יום כיפור‪ ,‬אבל כן אפשר לינוק‬ ‫לעצמך‪ ,‬ולקחת אותה צידה לדרך לכל השנה‪.‬‬ ‫מה שזולתו‪ ,‬כולל כל השוק ועסקיו הנוצצים – אפס‪ .‬אנחנו‬ ‫חיות ולהשתדל למצוא איך אני מוצא אי שם באמצע חודש‬ ‫על כן חפש לך כמה פסוקים בתפילה שמבטאים את אותו‬ ‫יודעים שכל המיליארדים הנמצאים בשוק אינם מתחרים עם‬ ‫אב – את טהרת יום כיפור שמשפיעה לי עד שם‪.‬‬ ‫הענין שקלטת היטב בחודש תשרי‪ ,‬ומעתה בכל יום ויום‬ ‫רגע אחד של דביקות אליה אנו זוכים‪.‬‬ ‫ואת הדבר זה צריך לחזור ולשנן‪ ,‬שבחודש תשרי העעל”ט‬ ‫תעצור באמצע התפילה ותחשוב שתים שלש דקות על הענין‬ ‫את האמת הזאת אנחנו צריכים לשנן לעצמנו כל יום אחרי‬ ‫קיבלנו השפעה רוחנית חדשה‪ ,‬כוחות נפש חדשים‪ ,‬תעצומות‬ ‫הזה‪ ,‬ופתאום תראה פלאות‪ ,‬איך ההארה ההיא של חודש‬ ‫התפילה‪ ,‬והיא שמאפשרת לנו ‘לצנוח’ לתוך השוק‪ .‬משום‬ ‫נפש‪ .‬זה ישפיע עלינו בכל השנה‪ ,‬הן ב’סור מרע’‪ ,‬הן ב’עשה‬ ‫תשרי‪ ,‬מצליחה להזריח אורה גם בחשכת תמוז ואב‪ .‬זוהי‬ ‫שכשיודעים את זה‪ ,‬שאנחנו שייכים להשי”ת‪ ,‬וכל הנצנצים‬ ‫טוב’‪ ,‬והן בחיות ודביקות ושמחה בהשי”ת‪ .‬כל מה שאנחנו‬ ‫לכאורה הבלחה ישנה‪ ,‬אך למעשה היא משפיעה חיות לכל‬ ‫שהולכים לפגוש אותנו בשווקים הם אפס ואין‪ ,‬ורק הניצוצות‬ ‫פועלים ברוחניות בכל השנה‪ ,‬כל לימוד התורה‪ ,‬כל עבודת‬ ‫השנה‪ ,‬ומחברת אותך להשי”ת בכל יום ויום‪.‬‬ ‫האלקיים המחכים לנו שם הם שמעניינים אותנו ולשמם‬ ‫התפילה‪ ,‬כל מלחמת היצר‪ ,‬כל קבלת עול – הכל קיבלנו‬ ‫בהצלחה וסיעתא דשמיא!‬ ‫נשלחנו‪ ,‬אז אנחנו יכולים לצאת ולשוק במבט מאיר ולעסוק‬ ‫בחודש תשרי‪ .‬מה ששייך לקבלת עול – קיבלנו בראש השנה‪,‬‬ ‫מבחר שיעורים ושמועסן "כיצד ממשיכים את חודש תשרי לשיגרת ימי החול?" ניתן להאזין ב'קול דודי' ‪ 053.100.200‬שלוחה ‪7 > 1 > 7‬‬ ‫ד‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ּ‪++‬ב ת ִא יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‪,‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫ְס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ׁ ַש ֶ‬ ‫‪+‬ר ֶע ְנ‬ ‫ט וִ י ַא ַפ ֶ‬ ‫ייע‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב‪+‬א‬ ‫שבת היא מלזעוק‬ ‫זקן מופלג היה ר’ שמערל‪ ,‬כאשר נולד לו בנו הבכור‪ ,‬כך‬ ‫שכאשר הגיע ילדו לגיל מצוות‪ ,‬כבר נשק גילו לגיל שיבה‪,‬‬ ‫וכיון שעוד רצה להספיק לראות את בנו היחיד נכנס לחופה‪,‬‬ ‫כבר מיהר לפנות לשדכנים דמתא‪ ,‬לשדך את היניק עם בת‬ ‫גילו הראויה לו‪.‬‬ ‫ִמ ּת ֹו ְך ַה ֲה ֵפ כָ ה ? ַר ב ָל ְך ׁ ַש ָּב ת !‬ ‫אלא שאז נחלה פתאום הבן בחולי מסוכן מאוד‪ ,‬וייצר לר’‬ ‫שמערל מאד על בנו יחידו אשר אהב‪ ,‬ויסע תיכף אל רבו‬ ‫הקדוש ר’ איציקל מנעשכיז זי”ע (בנו הצעיר של הרה”ק ר’ מרדכי‬ ‫ְׁשקִי וְַא ֲה ָבתִי לְך ָ רּוחִי וְנ ִ ְ‬ ‫ְׁש ָמתִי‬ ‫ְּבְך ָ ֶח ְ‬ ‫מנעשכיז זי”ע)‪ ,‬להזכיר את בנו לדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ר’ שמערל הגיע נעשכיזה בערב שבת‪ ,‬כשהרה”ק ר’ איציקל‬ ‫נגש להדליק את נרות השבת‪ ,‬ונגש אל הרה”ק בבכיה ודמעות‪,‬‬ ‫לספר על מה שאירע‪.‬‬ ‫עיניו הקדושות של ר’ איציקל נפלו על הזקן‪ ,‬ויצעק אליו ר’‬ ‫איציקל בקדשו “שבת‪ ,‬שבת” ולא יסף‪.‬‬ ‫התרגשות בקרב מבקשי ה' ושוחרי נועם החסידות‪ :‬שבת קול דודי!‬ ‫תוך כדי דיבורים אלו‪ ,‬נהפך מיד הזקן לאיש אחר‪ .‬הוא נגש‬ ‫לתפילת מנחה בהתלהבות וכוונה‪ ,‬מיד אחרי התפילה כשר’‬ ‫ְר ׁ ָשפֶי ָה‬ ‫איציקל ערך את הטיש‪ ,‬נעמד הזקן מלא התלהבות‪ ,‬והשתתף‬ ‫המקום והזמן יאפשרו‪ ,‬בעזרת השם‪ ,‬את חדירת‬ ‫בכל ה’טיש’‪ ,‬ושכח מצרתו לגמרי‪ ,‬וכן כשסיימו את ה’טיש’‪,‬‬ ‫הרעיונות הנשגבים והמרוממים אל בתי גוואי של‬ ‫והחסידים התחילו לרנן ולרקוד מעצמם מרוב שמחה‪ ,‬נכנס‬ ‫הנפש האלוקית (ואפילו הנפש הבהמית)‪.‬‬ ‫ביניהם ר’ שמערל‪ ,‬והחל לרקוד בשמחה עצומה‪.‬‬ ‫במהלך ל"ו השעות המאירות‪ ,‬יופיע האור האלוקי‬ ‫ְל ִה ְת ַנ ּ ֵת ק ֵּב י ן ֲע ֵצ י ַה ּ ֹת ֶמ ר‬ ‫“מה שלום בנך?” נגש אליו אחד מפרחי החסידים תוך כדי‬ ‫הגדול אשר בקע במעז'יבוז' שלפני כמאתיים‬ ‫הריקוד “ההוטב לו?” ור’ שמערל מרים אליו את פניו הבוערות‬ ‫ושבעים שנים ויעטוף את הנשמות אשר תטבולנה‬ ‫מתוך הביקוש של נפשות הֹומֹות ונכספות נוצר‬ ‫מרוב שמחה “וכי לא שמעת מה שהרבי אמר לי? שבת! שבת‬ ‫בתענוגי החסידות‪ ,‬להתענג על ה'‪ ,‬לייחד שמיא‬ ‫דאנְ ק של 'שבת קול דודי'‪ .‬שבת עילאית ‪-‬‬ ‫הגע ַ‬ ‫ֶ‬ ‫היום!”‬ ‫וארעא ולהעלות את כל מהלך המחשבה ודרכי‬ ‫בפרשת חיי שרה ‪ -‬שתרומם את מוחות ולבבות‬ ‫החיים‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬באופן שכל כולו‬ ‫רהֹויּבנְ ַקיְ יט ממעמקי הנשמה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לדע‬ ‫ֶ‬ ‫משתתפיה‬ ‫“בכל זאת” לא הרפה השואל “מהי השמחה היתירה דווקא‬ ‫דביקות של אמת‪ ,‬הכנעה‪ ,‬הבדלה והמתקה‪.‬‬ ‫שבת בה ישתתפו מאה מבקשי ה' בלבד (באופן‬ ‫בשבת זו‪ ,‬יותר מבכל שבת?!”‬ ‫ואז נענה ר’ שמערל וסיפר‪:‬‬ ‫ְמ ַקדְּ ׁ ֵשי ׁ ְש ִב ִיעי? ִצ ְד ָק ָתם ּ ַת ְצ ִהיר ְּכאוֹר‬ ‫המאפשר יישוב הדעת מוחלט‪ ,‬בסייעתא דשמיא)‬ ‫אשר יתכנסו כבר החל מליל‪-‬שישי ל‪ 63-‬שעות של‬ ‫ׁ ִש ְב ַעת ַה ָ ּי ִמים ‪- - -‬‬ ‫עולם הבא‪ ,‬עונג הרוחות ועדן הנפשות‪.‬‬ ‫“לפני חמש עשרה שנה הייתי פה אצל רבינו הקדוש על ‘שבת‬ ‫ל"ו שעות של ניתוק מוחלט מכל הווי הטרדות‬ ‫בראשית’‪ ,‬ורבינו דיבר תורה על העניין של קין והבל‪ .‬רבינו‬ ‫היומיות‪.‬‬ ‫אמר שאצל הבל כתוב “ויהי הבל רועה צאן” שהוא לשון צער‪,‬‬ ‫במקום שכולו השראה ושלוות הנפש‪ ,‬ביישוב 'מצפה‬ ‫כי הבל היה צדיק‪ ,‬והיה לו צער שהוא צריך לעסוק בגשמיות‪,‬‬ ‫אַ נ ְּפִין‬ ‫יריחו'‪ ,‬בין עצי הדקל והרי יהודה‪ ,‬לא הרחק מהמקום‬ ‫אך בקין כתוב “וקין היה עובד אדמה” לשון שמחה‪ ,‬כי שמח עם‬ ‫בו רעד היקום מגילוי כבוד ה' כששקעו חומות יריחו‪.‬‬ ‫הגשמיות ורצה שמלבד הרוחניות תהיה לו גם גשמיות‪.‬‬ ‫בניתוק מכל מה שמטריד את המוח ואת הלב וכל מה‬ ‫“ורבינו המשיך ואמר‪ ,‬כי בסוף כשהרג קין את הבל‪ ,‬נאמר‬ ‫שחוסם את הנפש ומחניק את הנשמה‪ ,‬נתכנס יחדיו‬ ‫בתורה שהשי”ת אמר לו נע ונד תהיה בארץ‪ ,‬דהיינו שיהיה נע‬ ‫י ֹו ְצ ֵק י ֵמ י ֵמ י ַה דַּ ַע ת‬ ‫כשאוזני השכל פתוחות ַוקּׁשּובֹות ונספוג לקרבנו‬ ‫מהרוחניות ונד מהגשמיות‪ ,‬ויפסיד את שניהם‪ .‬אך קין התחנן‬ ‫שעות על גבי שעות של התוועדויות ושיחות‪ ,‬נגיע‬ ‫לה’ ואמר גדול עווני מנשא?! שלא יהיה לי לא רוחניות ולא‬ ‫את ל"ו השעות של התגלות האור הגנוז ב'שבת קול‬ ‫לעומקה של הבנה ובעזרת השם נצא עם צידה‬ ‫גשמיות?! והתרצה לו ה’‪ ,‬להחזיר לו את הגשמיות‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫דודי'‪ ,‬ילוו המשפיעים החשובים אשר זוכים להדהד‬ ‫מלאה שתלווה אותנו עוד זמן ארוך ואולי אף‬ ‫“וישב בארץ נוד”‪ .‬אך אז הוסיף קין להתחנן “הן גרשת אותי‬ ‫את עומק נועם זיו תפארת החסידות ואת מתיקות‪,‬‬ ‫שנים ארוכות‪.‬‬ ‫מפניך והיה כל מוצאי יהרגני”‪ ,‬כי אם אין לו כח הרוחני‪ ,‬הרי כל‬ ‫מקרה שתמצא אותו תטריד אותו ותוציא אותו מעבודתו ית’‪,‬‬ ‫ֲע ֵרבּות וידידות הדביקות במפעל 'קול דודי'‪.‬‬ ‫ֶנ ֶפ ׁש ִּכי ֶנ ֶא ְנ ָחה? ָּבא ׁ ַש ָּבת קוֹל דּ ו ִֹדי!‬ ‫יחה‪ :‬בליל‪-‬שישי תתחיל‬ ‫ַּב ַּליְ ָלה ִעם ְל ָב ִבי ָא ִׂש ָ‬ ‫כי בלי הכח הרוחני‪ ,‬אין לו את הכח להתרומם מעל המקרים”‪.‬‬ ‫ההתעלות ַאּמֹות הרבה מעל לקרקע הקיום‬ ‫והסיק רבינו כי על כך נאמר “וישם ה’ לקין אות לבלתי הכות‬ ‫בפארברענג שיתארך עד אישון ליל אשר כיום‬ ‫אותו כל מוצאו”‪ ,‬שזהו כח השבת‪ ,‬שנקרא אות‪ ,‬שהשי”ת נתן‬ ‫יאיר‪ ,‬עם הגה"ח ר' נפתלי ארלנגר שליט"א‪,‬‬ ‫לקין‪ ,‬שע”י כך “לבלתי הכות אותו כל מוצאו” שיהיה לו כח‬ ‫מחשובי משפיעי 'קול דודי' אשר מפיו נכתבים‬ ‫הרוחני‪ ,‬שלא להטרד משום מקרה ופגע המוצאת אותו‪ ,‬כי‬ ‫שמחת השבת תבטל ממנו את כל הדאגה והצער”‪.‬‬ ‫“היום כשהגעתי לפני רבינו שליט”א” הסיק ר’ שמערל‬ ‫מדורי 'דיבורי חסידות' ו'אנה אבקשך' בגיליון‬ ‫'יחידתי' והגה"ח ר' שאול יהודה שידלוי שליט"א‬ ‫מחשובי משפיעי 'קול דודי' אשר מפיו נכתב‬ ‫ה ׁ ְַשרָ אָ ה‬ ‫בהתלהבות “ורבינו צעק לי ‘שבת’‪ ,‬הוא הזכיר לי בזה מיד את‬ ‫מדור 'א חסידיש'ער בחור'‪ ,‬שערי נופך ובהירות‬ ‫ְנ ׁ ָש ָמ ה ט ֹו ֶב ֶל ת ְּב ַת ֲע נ ּו גֵ י‬ ‫המימרא ששמעתי מפי קדשו לפני ‪ 15‬שנה‪ ,‬והתמלאתי שמחה‬ ‫ייפתחו למשוך נועם יראת הרוממות ואהבת רשפי‪-‬‬ ‫ַה ֲח ִס י ד ּו ת‬ ‫גדולה מקדושת השבת‪ ,‬שכבר איני מרגיש שום צער ועצב‪,‬‬ ‫אש למבקשי לעשות נחת רוח ולהידבק בחי החיים‬ ‫שיבטלני מעבודתו בשמחה”‪.‬‬ ‫יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫שבת של עולם הבא‪ :‬השבת שתתקיים למעלה‬ ‫את כל מה שרבבות אלפי ישראל בכל קצווי תבל‬ ‫מן המקום ולמעלה מן הזמן‪ ,‬תנוהל בהוד שבהוד‬ ‫חווים ומרגישים בהיותם קוראים ומתבוננים‬ ‫ר’ שמערל המשיך לרקד ולרנן כל אותה השבת עם החסידים‪,‬‬ ‫במאמרי גיליון 'יחידתי'‪ ,‬בקונטרסים ובספרים‬ ‫על‪-‬ידי הגה"ח ר' דוד אריה רוזנברג שליט"א‬ ‫עד שבמוצ”ש הגיע שליח מיוחד מביתו‪ ,‬כדי לבשר לו שמצב‬ ‫ובשמועס'ן וההתוועדויות ב'קו קול דודי'; כאשר‬ ‫מחשובי משפיעי 'קול דודי'‪ ,‬ובמהלכה אף יימסרו‬ ‫הבן הוטב והוקל מאד‪.‬‬ ‫החידוש והבשורה הגדולה היא בפתיחת אוצרות‬ ‫שיחות ממעמקי ים החסידות ומצולות הנפש על‪-‬‬ ‫ר’ שמערל פנה מיד אל הרה”ק לבשר את הבשורה‪ ,‬ויען הרה”ק‬ ‫ידי הרה"ח ר' דוד גולדשמיד שליט"א והרה"ח‬ ‫החסידות המסולאים בפז לכל דורש ומבקש‬ ‫ואמר‪“ :‬כשהגעת ובכית לפניי אתמול‪ ,‬ראיתי שאין לי שום‬ ‫ר' אהרן וואלבערג שליט"א הנודעים ממתיקות‬ ‫באופן השווה ומענג כל נפש‪ ,‬רוח ונשמה‪.‬‬ ‫אפשרות לעזור לך‪ ,‬כי כבר נגזרה גזירה‪ ,‬ועל כן צעקתי לך‬ ‫שיחותיהם ב'קו קול דודי'‪.‬‬ ‫את כל זאת יזכו משתתפי 'שבת קול דודי' לחוות‬ ‫‘שבת‪ ,‬שבת’‪ ,‬כדי שתיזכר מהמאמר הזה שאמרתי לפני ט”ו‬ ‫באופן עצום וראשון במעלה‪ .‬במהלך ליל‪-‬שישי‬ ‫שנה‪ ,‬שזה מילא אותך שמחה גדולה מקדושת השבת‪ .‬וכיון‬ ‫ֵלב ֶאל ַה ְּנ ׁ ָש ָמה? או ָֹרה ְּכאוֹר ַה ַח ָּמה!‬ ‫ושבת‪-‬קודש בצל משפיעי קול דודי‪ .‬כאשר תנאי‬ ‫ששמחת עם השבת‪ ,‬באה השבת בעצמה לפני השי”ת והמליצה‬ ‫בעד בנך שיומתק ממנו הדין ויזכה לרפואה‪ ,‬והיא אשר הועילה‬ ‫(מקור‪ :‬הדעה והדיבור ש”א)‬ ‫לך”‪.‬‬ ‫הבטח את מקומך‪050.41.67.577 • 050.41.315.19 :‬‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫ַנ ְפ ׁ ִש י ְל ָך ָע ְר גָ ה ? וְ ָל נ ּו ַח ְּב ִח ַּב ת !‬ ‫ָך‬ ‫ְ ּ�‬ ‫שבת‬ ‫ְ ּב‬ ‫ַח ִב‬ ‫ׁ ֶ‪ׁ+‬ש‬ ‫יב‬ ‫‪+‬ה ּג ּו ף‬ ‫קול‬ ‫ה ִ'‪+‬צלּ ו ָּ‪+‬תא' של יריחו‬ ‫ַ‪+‬ה ְ ּנ ׁ ָש ָמ ‪+‬ה ְ‪ְ+‬ל ָך וְ ַ‬ ‫ּו ָ‪ָ++‬ת א ַ ּ‪ָ++‬ת ְ‪ְ+‬ל יָ א ִמ ְ ּל ָ‪ָ++‬תא‬ ‫דודי‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ר'דיג‪.‬‬‫פע ִ‬ ‫בּ ַא ׁש ֶע ֶ‬ ‫‪+‬של ‪++‬מעז'יבוז'‬ ‫ה ָ ּמ ה ְמ ִ‪ִ+‬ע י ִד ים‬ ‫ׁ ַש ָ ּב ת וֹ ן‬ ‫‪+‬ה'די‪+‬ג‪.‬‬ ‫יו ֵ‬ ‫ְנ ׁ ָש ֶמ ִ‬ ‫ְכ ָר‬ ‫ז ֹו‬ ‫י ֹו ם‬ ‫ו ְו‬ ‫ֶ‬ ‫י‬ ‫ו ְמ ָר‬ ‫ד‪+‬ע ְרה ֹוי ְּ‪ְּ++‬בן‬ ‫ַמ ֲח ַמדִּ י ם ‪ׁ ,‬ש ֹ‬ ‫ליל‪-‬שישי ושבת‬ ‫שיחוללו מהפיכה של‬ ‫דביקות המוח והתעוררות‬ ‫הלב‪ ,‬בסייעתא דלעילא‬ ‫ל‪-‬‬ ‫מוגבלת ‪ 100‬מ‬ ‫ת‬‫שת‬ ‫ת‬ ‫ק ה ְו ֶנ ֶ‪ֶ+‬פ ׁש ְר ֵע ָב ה ִמ ֵ ּל‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫‪++‬א ט‬ ‫פ‬ ‫ֹו‪+++‬ב‬ ‫אי‬ ‫ים‬ ‫ב ר א ש ו ת‬ ‫ש ׁ ֹש ֵק ָ‬ ‫עיל‬ ‫ִהשְׂ ִ ּב י ַ‪ִ+‬ע ֶנ ֶפ ׁ‬ ‫בל‬ ‫הרה"ח ר' אהרן‬ ‫ווא‪_+‬לברג‬ ‫הגה"ח ר'‬ ‫הגה"ח ר' נפת_לי‬ ‫תה‬ ‫שבת‬ ‫נותרו‬ ‫שליט"א‬ ‫דו‪+‬ד‬ ‫ארל‪+‬נגר שליט"א‬ ‫ליל‬ ‫של עולם‬ ‫שישי‬ ‫‪38‬‬ ‫בד | הש‬ ‫הרה"ח ר' דוד‬ ‫אריה‬ ‫הבא‬ ‫הגה"ח ר' ש‪+‬או_ל‬ ‫בכיסו‪++‬פין‬ ‫מקומות‬ ‫בת ה‬ ‫לבד | השב‬ ‫גו_לדשמיד‬ ‫רוזנבר‪+‬ג‬ ‫שליט"א‬ ‫עיל‬ ‫שליט"א‬ ‫יהודה שיד_לוי‬ ‫בלבד!‬ ‫םב‬ ‫שליט"א‬ ‫י‬ ‫אי‬ ‫תפ‬ ‫ת‬ ‫שת‬ ‫מו‬ ‫מ‬ ‫גבלת ל‪100-‬‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ת ִא‬ ‫ְנ‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ט וִ‬ ‫להבטיח את מקומכם‬ ‫‪ִ+‬עלות ההשתת‪ֶ+‬פות ‪+‬בשב‪+‬ת‬ ‫בנהירו דאנפין‪ ,‬חייגו‪:‬‬ ‫הכנסות קודש לפעילות קול דודי‪,‬‬ ‫ניתן להשתתף מכספי מעשר‬ ‫‪050.41.315.19‬‬ ‫כל השיחות‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב‪+‬א‬ ‫שבת קודש בלבד‪₪1850 :‬‬ ‫‪050.41.67.577‬‬ ‫תוספת ליל‪-‬שישי‪₪ 250 :‬‬ ‫וההתוועדויות יהיו‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬ ‫ניתן לפרוס ל‪ 3-‬תשלומים‬ ‫בשפת האידיש‬