מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — בראשית (2026-10-05)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ד' )אלף שנ"ז( פרשת בראשית
כ"ט תשרי תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען6:47 : לונדון= 6:05 : מאנסי -קרית יואל= 6:10 : הדלקה"נ :ברוקלין= 6:09 :
אנטווערפען8:12 : לונדון= 7:30 : מאנסי -קרית יואל= 7:35 : מוצשב"ק :ברוקלין= 7:35 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
בזיעת אפיך תאכל לחם נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
באם עמלי ם בתורה ומצות הפרנסה בא בניקל קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"א[ /מ"ב
בזיעת אפיך תאכל לחם )פרשתן ,ג' י"ט( .פעם אחת נכנס איש אחד להרה"ק ר' נטע'לי מוויעלפאלי זצ"ל והתאונן רב חסדא )כו(:
לפניו שיש לו פרנסה טובה ובהרחבה ,אמנם הוא מתעמל כל כך והעבודה קשה לו .וענה לו הרה"ק :כתוב בתורה התמיד בלימודו:
בזיעת אפיך תאכל לחם ,אלא מה ,אם משכימים בבוקר בשעה חמישית ומתעמלים בתוס' או על רש"י ,יוצאים בזה רב חסדא התמיד מאוד בלימודו ,והיה ממעט בשינה עד שכמעט
מאמר הכתוב הנ"ל ,והפרנסה באה בניקל. לא היה ישן כלל ,ופעם נשאל מאחד מבנותיו וכי לא רוצה מר לנוח
)שיח זקנים ח"ג דף ר"נ(
מעט ולישן קצת ,השיב לה רב חסדא :השתא אתו יומא דאריכו
הבעש"ט הק' זי"ע פעם אחת לא היה לו על צרכי שבת ,ובעש"ק באשמורת הבוקר הלך ונגע על החלון אצל איש וקטיני ונינום טובא ,כלומר עוד מעט לאחר המות יבואו ימים שהם
אחד ,ואמר לו שצריך על צרכי שבת ,ותיכף הלך לדרכו ,ומחמת התעוררות שבא ללבו ע"י הבעש"ט זי"ע קם האיש ארוכים בשינה וקצרים מלעסוק בתורה ובמצוות ,ואז נישן הרבה,
תיכף ממיטתו והלך החוצה לראות מי זאת וירץ אחריו והשיגו ,ויאמר לו אם יצטרך על צרכי שבת למה ברח ולא אולם עד אז אין לנו פנאי לישן )צח(.
ימתין עד שיתן לו) ,והאיש הנ"ל לא ידע אם הוא הבעש"ט כי לא הכירו מעולם( ,והשיב לו הבעש"ט הקדוש זי"ע וכמעט שלא פסק פומיה מגירסא ,וכשהגיע זמן פטירתו לא היה
שלעולם עם כל איש הנולד בעולם נולד עמו פרנסתו ,אך מחמת שהחטא גורם צריך לעמול על פרנסה כמאה"כ מלאך המות יכול להיקרב אליו ליטול את נשמתו ,מאחרי שלא היה
בזיעת אפיך תאכל לחם ,אבל יש חילוק שכל אחד לפי ערך הקלקול כך צריך לעמול על הפרנסה ,יש שפרנסתו פוסק מגירסא אף לשעה ,והצריך המלאך המות להמציא איזו סיבה
בביתו ויש מי שצריך לבקש ממרחק לחמו וכדומה ,ואני כפי שגמרתי בדעתי אינני צריך לעמול רב רק לעשות איזה בכדי להפסיקו מלימודו ,ואז יכול לו )צט(.
עשיה בלבד ,וכאשר עשיתי מה שמוטל עלי לעשות איזה סיבה לפרנסתי בודאי יעזור לי השי"ת ,ואין לי שום נפקותא והיה רב חסדא אומר שאם רואה אדם יסורין באים עליו ,יתלה
)דברי יחזקאל שינאווא ,פ' וישב בד"ה מד"ר אשרי הגבר( אם אתה תתן לי ואם לאו ,ע"כ דבריו הקדושים. אותה בשביל ביטול תורה )ק(.
נוהגים לזרוק על חתן העולה לתורה אגוזים ושקדים ומיני מתיקה ,והטעם לזה משום שהנושא אשה מקבל עליו עול והיה אומר על מה שאמרו בברייתא שהאדם המגיע לפרשת
פרנסה ,כמו שאמרו חז"ל )קידושין כ"ט ע"ב( ריחיים בצוארו וכו' .ושנינו כל המקבל עליו עול פרנסה מעבירין ממנו עול דרכים ניצול מכולם ,שהכוונה שהתלמיד חכם המגיע ליום המיתה,
מלכות ועול דרך ארץ ,לכן מראין לו בעת העליה לתורה שאם יקבל על עצמו עול תורה יזמין לו הקב"ה פרנסה ולא ביטל ימיו מתורה ועבודה ,ניצול מכל הנסיונות ,ואין לו ממה
)חידושי הרי"ם ערך קדושה( בניקל ,כמו אגוזים ושקדים שגדילין בעצמם. לפחד עוד )קא(.
פעם בא אברך חשוב אחד לפני מרן מצאנז ,ושפך שיחו שצריך להתייצב לפני ועד הצבא ,והוא דואג ומתיירא צח .מס' עירובין דף ס"ה ע"א .ובס' בן יהוידע מביא שם וז"ל :נ"ל בס"ד ע"פ
מ"ש רבינו האר"י ז"ל דאחר עיכול הבשר גם הנפש תלך לג"ע ,ולא ישאר בקבר
שיגייסוהו כיון שהוא חסון ובעל כח .אמר לו הדברי חיים שאמרו רז"ל במס' אבות כל המקבל עליו עול תורה מעבירין אלא רק בחינת נפש מצד אלקים דקטנות ,וזה הנקרא הבלא דגרמי ע"ש ,ולכן
ממנו עול מלכות ,כי האדם לעמל יולד ,זכה עמל בתורה ,ואם לאו עמל בצבא או בפרנסה ובשאר טירדות ,ובכן ,אם בקבר לגבי הגוף הם יומי אריכי ,שהוא מעת הפטירה עד תחיית המתים ,ושם
יקבל על עצמו ללמוד בשקידה ויגיעה רבה עם אותן הכוחות והעמל שהיה משקיע באם היה משתמש בצבא ,אז הניצוצות של הנפש השוכנים שם הנקראים בשם ימים ,כמ"ש בזוהר ובדברי
יעבירו ממנו עול מלכות וישתחרר מידם ,האברך קיבל עליו לעשות כן ,ולמרבית הפלא פטרוהו מהצבא ללא כל סיבה רבינו האר"י ז"ל ע"פ ויקרבו ימי דוד למות ,הנה הם קטיני ,כי הם מבתי'
מובנת ,ואמנם קיים את אשר קיבל עליו ,והיה יושב והוגה בתורה יומם ולילה כל ימיו) .בית צדיקים יעמוד באבוב ,ח"א דף כ'( הקטנות דשם אלקים ,ולפ"ד רש"י ז"ל פירוש קטני יבא דחוק .ונ"ל לקיים
פירושו ע"פ מ"ש רז"ל כל ת"ח שאומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר
מבואר במשנה )אבות פ"ג מ"ה( כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ .ויש להבין דברי שנא' דובב שפתי ישנים .נמצא הת"ח ישנים בקבר ימים ארוכים עד זמן
התנא על פי האמור )איוב ה' ז'( כי אדם לעמל יולד ,לכל אדם נקצב שיעור לסבול עליו איזה עול ,כפי אשר נידון התחיה ,ויש להם עתים קטנים של הקצה שיקיצו משנתם בשעה שאומרים דבר
בשמים ,אם בעת יצירתו ,או בראשית השנה ,או בכל יום ,דאדם נידון בכל יום לדעת ר' יוסי )ר"ה ט"ז ע"א( ,א"כ אם שמועה מפיהם ,ופשט המאמר יבא נכון יותר ע"פ פירוש הרב עיון יעקב ז"ל
מעמיס עליו אותו עול בתורה ,ממילא אי"צ לסבול עול נכריה ,כיון שנתקיים הגזירה שסובל עול הנקצב עליו. שהם דברו עמו כן בקיץ שהלילות קצרים שישן מעט ביום והוא דחה אותם
)בית פינחס מבעל פתחא זוטא זצ"ל ,דרושי חפץ אות ד-ו( בדברים על ימי החורף שהלילות ארוכים והימים קצרים וכנז' בד"ק .צט .מס'
מכות דף י' ע"א .ק .מס' ברכות דף ה' ע"א :אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם
קודם פרוץ המלחמה העולמית ,ביקשו השלטונות במדינת אונגארן לעמוד לצבא את כל הבחורים ,וגזירת הצבא רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ,שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה
חלה גם על תלמידים רבים מישבתינו הק' בפאפא ,הללו פנו כמובן לרבינו הגה"ק הויגד יעקב זי"ע לקבל ברכת צדיק ונשובה עד ה' ,פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה ,שנאמר אשרי הגבר אשר
להינצל מיד הרשעים ,ולהשתמט מחובת הצבא ,גם אני הייתי ביניהם ,ובאותו מעמד עמדתי מאחורי הרבי זי"ע, תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו ,ואם תלה ולא מצא ,בידוע שיסורין של אהבה
פתאום סובב הרבי את פניו אלי ,הכה בי באגרוף ידו הק' ,ואמר לי :גם אתה פה ,עליך אינני דואג ,שהרי אמרו הם ,שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח .קא .מס' סוטה דף כ"א ע"א.
חז"ל כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ .ובכל עידן שהדבר עולה בזכרוני ,הנני לרבים השואלים:
)רשומים בשמך דף רצ"ד( מרגיש את מכת האגרוף ,שקבלתי אז מידיו הק'. מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
קבעת עתים לתורה ? לזכר עולם יהי' צדיק
לע"נ הגה"צ
רבי יחזקאל שרגא בראך זצ"ל הי"ד
טויזענטער האבן שוין אנגעהויבן די וואך דעם בן הגה"צ רבי שמואל זצ"ל
דומ"ץ דק"ק האלאש יצ"ו
הייליגן סגולה'דיגן לימוד חק לישראל... נעקד"ה כ"ט תשרי שנת תש"ה לפ"ק
הננו מודיעים בזה שספרנו המבוקש
קיינמאל נישט צו שפעט, מבאר הצדיקים
כאפטס אייך נאך מיט! ג' כרכים מפוארים
אשר כבר ספו ותמו מן השוק כמה שנים,
ווערט אויך א לומד קבוע אינעם טעגליכן שיעור פון ספר הק' חק לישראל .וועלכע איז משולב ורבים אומרים מי יראנו טוב,
פון אלע חלקי התורה און זוה"ק ,לויט ווי עס איז אוועקגעשטעלט געווארן דורכ'ן הייליגן אריז"ל. יופיע בעזהשי"ת מחדש במהדורה תניינא בקרוב
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי אברהם דוד מבוטשאטש זי"ע
כ"ט תשרי שנת תר"א לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
דער בוטשאטשער רב האט זיך געפירט אז ער האט אליין אנגעגרייט די פיש לכבוד שבת, הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זצ"ל איז געבוירן צו זיין טאטע רבי אשר אנשיל זצ"ל ,פון
און ער האט געזאגט אז ווען מען גרייט אן די פיש קען מען פועל'ן ישועות) .סעודתא דמלכא ,פרק זיינע גאר אינגע יארן איז ער שוין געווען באקאנט פאר א גרויסער עילוי און למדן ,שפעטער
א' דף כ"ט(
וואוינענדיג ביי זיין שווער הגה"ק רבי צבי הירש קרא זצ"ל אבד"ק בוטשאטש יצ"ו האט ער
* געלערנט בחברותא מיט הרה"ק בעל באר מים חיים זצ"ל ,און ער האט זיך געשיצט אונטערן שאטן
אמאל האט מען געברענגט א געוויסע שאלה אויף א הינדל צום בוטשאטשער רב ,און ער פון הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל ,און הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצ"ל ,נאך די פטירה פון זיין
האט גע'פסק'נט אז עס איז כשר .און צוליב א סיבה האט דער וואס האט געפרעגט די שאלה שווער זצ"ל איז ער געווארן אויפגענומען אויף זיין פלאץ צו זיין דער רב אין שטאט בוטשאטש יצ"ו,
נישט תיכף געקאכט די הינדל ,נאר מען האט עס געלאזט אין שטוב אומגעקאכט .ביינאכט ער האט פארפאסט די ספרים :אשל אברהם ,דעת קדושים ,תפלה לדוד און נאך .ער איז נסתלק
געווארן כ"ט תשרי שנת תר"א לפ"ק .זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט בוטשאטש יצ"ו.
איז אנגעקומען א גאסט אין זייער שטוב ,איינער וואס איז געווען פון די גרויסע רבנים ,און ווען דער בוטשאטשער רב איז אויפגענומען געווארן פאר רב אין די שטאט בוטשאטש,
ער איז געווען פון די חסידים פונעם בוטשאטשער רב ,און ער איז געווען אויפן וועג צו אים, איז ער נאך געווען גאר א יונגערמאן ,אבער צוליב וואס ער איז געווען באקאנט פאר א גאון
און די פרוי האט געוואלט קאכן די הינדל לכבודו ,האט זי אים דערציילט אז זי האט און א צדיק ,האט מען אים אויפגענומען דארט פאר רב .און ווען ער איז אנגעקומען אין די
געהאט א שאלה אויף דעם הינדל ,און דער רב האט געזאגט אז עס איז כשר .דער רב האט שטאט אנצונעמען די רבנות פאסטן ,איז די גאנצע שטאט ארויסגעגאנגען אקעגן אים ,און
עס באטראכט ,און ער האט זיך זייער געוואונדערט ,ווייל ער האט געהאלטן אז עס איז יא מען האט אים אויפגענומען מיט גאר גרויס כבוד .אין די שטאט האט געוואוינט א גדול וואס
טריפה ,און ער האט געהייסן אז מען זאל אוועקלייגן דעם הינדל און מען זאל עס נישט האט געהייסן ר' אבא'לע ,וואס ער איז געווען א גאון און א צדיק ,און ער איז אויך געווען
קאכן .און ער האט איר אנגעזאגט אז מען זאל קיינעם נישט אויסזאגן וואס ער האלט ,ווייל דער ראש הקהל .און ער איז נישט אנגעקומען צו די קבלת פנים ,און ווי אויך האט ער נישט
ער האט מורא געהאט פון די הקפדה פונעם בוטשאטשער רב. אונטערגעשריבן אויף די כתב הכתרה אויפצונעמען דעם בוטשאטשער רב פאר רב ,און ער
דער בוטשאטשער רב האט זיך געפירט יעדע נאכט פאר ער האט זיך געלייגט שלאפן ,אז האט אויסגעדריקט זיין קעגנערשאפט פאר'ן אים אויפנעמען זייענדיג אזוי יונג ,און ווער
ער איז איבערגעגאנגען אלע פסקים וואס ער האט גע'פסק'נט במשך דעם טאג ,און ווייסט אויב ער וועט קענען פירן די שטאט ווי עס דארף צו זיין.
דורכגעטראכט אויב ער האט גע'פסק'נט ווי עס דארף צו זיין .ווען ער איז געקומען צו די נאך עטליכע טעג האט ר' אבא'לע געשיקט זיין משמש ער זאל זיך גיין אפרעדן פאר'ן
שאלה פונעם הינדל ,האט ער זיך איבערגעקלערט אז ער האט נישט גע'פסק'נט ווי עס דארף נייעם רב אז ער שפילט זיך ארום מיט זיין פרנסה און ער וויל אים נישט באצאלן ,און ער
צו זיין ,און ער האט געשיקט זיין משמש צו דעם שטוב צו זאגן אז זיי זאלן נישט עסן פון זאל אים לאדענען צו דין תורה ,דער משמש האט אזוי געטון ,ער האט זיך אפגערעדט פאר'ן
דעם הינדל .ווען דער משמש איז אנגעקומען ,האט ער געזאגט אז דער רב זאגט אז אויב עס בוטשאטשער רב אז דער ראש הקהל וואס ער באדינט וויל אים נישט באצאלן וכדומה .דער
איז נאך עפעס איבערגעבליבן פונעם הינדל ,זאל מען עס נישט עסן .האט די פרוי געזאגט ,אז בוטשאטשער רב האט אים געשיקט רופן צו דין תורה ,און ווען דער שליח בית דין איז
מען האט בכלל נישט געגעסן פון דעם .און ווען דער בוטשאטשער רב האט עס געהערט ,האט געקומען אים צו לאדענען ער זאל קומען ,האט ער אים געזאגט ,זאג פאר'ן נייעם רב אז איך
ער זיך גאר שטארק געפרייט אז עס איז נישט ארויסגעקומען קיין שטרויכלונג דורך אים. קען נאך אזויפיל לערנען ווי אים ,און ער זאל זיך נישט אריינמישן אין מיינע זאכן .ווען דער
צומארגענס ווען דער רב ,דער גאסט ,איז געקומען צום בוטשאטשער רב ,האט דער שליח איז צוריקגעקומען צום רב מיט די ווערטער פון דעם ראש הקהל ,האט ער געשיקט די
בוטשאטשער רב דערציילט פון די סייעתא דשמיא וואס ער האט נעכטן געהאט מיט א צווייטע מאל דעם שליח מיט א ווארענונג ,אז טאמער ער גייט זיך נישט שטעלן צו דין תורה,
שאלה אויף א הינדל ,האט דער רב זיך צושמייכלט ,האט דער בוטשאטשער רב אים וועט ער אים מחרים זיין אין אלע בתי מדרשים פון שטאט.
געפרעגט ,מסתמא האט איר נישט געלאזט אז מען זאל דאס עסן )ער האט פארשטאנען אז
ווען ר' אבא'לע האט געהערט די ווארענונג פונעם רב ,איז ער תיכף אריבערגעקומען צו
וויבאלד ער איז דארט איינגעשטאנען ,האט ער נישט געלאזט עסן פונעם הינדל( .האט ער געדארפט אים ,ער האט אים געגעבן א קיש אויפן שטערן ,און ער האט אים געזאגט אז ער וויל
מודה זיין אז עס איז טאקע אזוי געווען ,און דער בוטשאטשער רב האט גאר שטארק הנאה אונטערשרייבן אויף די כתב הכתרה .האט ער אים געפרעגט פארוואס ער האט נישט
געהאט פון אים ,און ער האט אים געקושט אויף זיין קאפ) .מאמר מרדכי סלאנים ,ח"ב דף ר"ט אות ח'(
* געוואלט זיך פריער שטעלן צום דין תורה ,האט ער געענטפערט ,באמת איז גארנישט דא
עס איז מקובל בשם דעם בוטשאטשער רב אז אמאל האט אים איינער פון זיין שטאט גאר קיין טענות צווישן מיר און מיין משמש ,נאר איך האב פשוט געוואלט אויספרובירן דעם רב,
שטארק מצער געווען ,און ער האט גענומען א שופר און געוואלט לייגן דעם מענטש אין ח'. אויב ער גייט נישט וועלן חנפ'ענען דעם ראש הקהל ,און ער וועט מקיים זיין וואס עס שטייט
אבער נאכדעם האט ער זיך איבערגעקלערט און ער האט אראפגעלייגט דעם שופר און נישט אין פסוק לא תגורו מפני איש ,אז צוליב וואס ער איז דער ראש הקהל און ער איז אויך
געבלאזן ,און ער האט געזאגט אז אפשר איז דא אין מיר עפעס אביסל וואס איך מיין פאר באקאנט פאר א תלמיד חכם און א חשוב'ער מענטש ,האט ער אים געוואלט אויספרובירן.
מיין כבוד וועגן ,דערפאר האט ער זיך אפגעהאלטן פון דעם) .הגם על פי הלכה ,א תלמיד חכם אבער יעצט אז ער זעט אז ער רעכנט זיך נישט מיט דעם ,זעט ער אז ער איז טאקע ראוי צו
וואס ער לייגט איינעם אין ח' פאר זיין כבוד ,איז עס כבוד התורה ,אז מען זאל זיין געווארנט אין די נעמען די רבנות פון דעם שטאט ,דערפאר איז ער יעצט געקומען אויך אונטערשרייבן אויף די
כתב רבנות) .מזקנים אתבונן ח"א דף קכ"ז(
לומדי תורה ,אבער דער צדיק איז דאך באוואוסט מיט זיינע חומרות וואס איז געווען ביתר שאת ויתר
*
עוז ,און עס איז נישט דא קיין שיעור אין חומרות צו זיין חסידות() .דברי תורה מונקאטש מהדורא ג' אות ל"ב(
* עס איז אמאל געווען א שטאט אין רומעניע ,וואס דארט איז געווען א געוויסע מחלוקת
דער בוטשאטשער רב פלעגט נישט קלאפן מיט די הענט שבת קודש ,חוץ שלש סעודות, אין אן ענין .איז מען געפארן צום בוטשאטשער רב אז ער זאל קומען צו זייער שטאט און ער
וואס דעמאלטס האט ער יא געקלאפט. זאל מסדר זיין די מחלוקת ,ווען מען האט גערעדט צו אים ,האט מען אים געזאגט אז ווען
אמאל האט אראפגעטראפט א טראפעלע וואסער אויפן גענאק פון בוטשאטשער רב אום ער וועט קומען וועט מען אים גאר שטארק מכבד זיין .האט דער בוטשאטשער רב זיך
שב"ק ,און ער האט מורא געהאט אז ווען עס וועט אראפרינען צו די העמד וועט זיין א חשש אנגערופן :כבוד קען איך נישט נעמען) .שיח זקנים ח"ו דף ב'(
פון כיבוס ,איז ער געבליבן איינגעבויגן אז עס זאל נישט אראפרינען די טראפ ביז צו די *
העמד) .סיפורי מרן הרמ"ח מסלאנים דף ק"ל( תתנא( הנה ידוע לכל הנחיצות והפעולות
*
אמאל אין א יומא דפגרא איז געווען א איד וואס האט זיך געשטעלט אונטער'ן שטול פון של הכולל ]שומרי החומות[ שנתיסד ע"י
הרה"ק משינאווא זצ"ל ,און מען האט אים געזאגט אז ער זאל אוועקגיין פון דארט ,אבער
ער איז געבליבן דארט שטיין ,אינצווישן האט ער אנגערירט אין דעם אויבערשטן חלק פון גאוני וצדיקי ארץ ,ופעלו בצדקתם
זיין שטיוול ,און ער האט געבעטן וואסער צו וואשן די הענט .אבער די ארומיגע האבן אים שיושעו כשאומרים אלקא דמאיר עננו.
נישט געוואלט ברענגען וואסער זיך צו וואשן די הענט ,ווייל זיי האבן געוואלט אז ער זאל
אוועקגיין פון דארט .אינצווישן איז דער שינאווער רב אריינגעקומען צום טיש ,און ער האט ובאונגארין לא הי' בית שלא הי' שם
זיך געפירט אז פארן זיך וואשן די הענט האט ער ארויפגעלייגט די האנטוך אויף זיין אקסל,
און ער האט דערציילט א מעשה ,אדער געזאגט א הלכה אין הלכות סעודה ,דעמאלטס ווען
פושקע כמו מזוזה ממש ,ולא הי' אשה
ער איז אריינגעקומען צו די סעודה ,האט ער געזאגט ,דער בוטשאטשער רב פסק'נט אז אויב שהדליקה נרות מקודם שנתנה מעות
מען רירט אן אין די חאליווע )דער אויבערשטער חלק פון די שטיוול( דארף מען זיך נישט וואשן די
הענט .דער איד וואס האט דאס געהערט האט זיך נישט געקענט איינהאלטן ,און ער האט להפושקע ,אבל בכאן נשכח הדבר הזה ,והוא
זיך אנגערופן :רבי ,עס איז אן אפענע רוח הקודש .האט שינאווער רב געזאגט :אויב מען איז מחמת המוסדות והישיבות.
זוכה ,געבט מען פון הימל ווערטער וואס אידן דארפן צו הערן) .שיח זקנים ח"א דף רנ"א(
* אמת שצריכין להחזיק כל המוסדות ,אבל לא
דער בוטשאטשער רב האט גאר שטארק מאריך געווען ביי שלש סעודות ,אז מען האט
שוין געקענט קאכן בארשט אויף מלוה מלכה אין די צייט ,און נאכדעם האט ער געמאכט על החשבון של הכולל שומרי החומות.
הבדלה און האט זיך תיכף געוואשן צו מלוה מלכה .ביי מלוה מלכה פלעגט ער שטענדיג זאגן )מגדלות מרקחים לכ"ק הגה"צ מצעהלים זצ"ל -נשיא
תורה אויפ'ן פסוק אין רות )ג' י"ג( ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ
לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר ,און דאס זאגן די דברי תורה האט זיך פארצויגן
כוללינו ,דף ק"כ(
ביז'ן עלות השחר .און איינע פון די תלמידים האט געזאגט אז ער האט ביי זיך פארצייכנט דעם "שבת בראשית" קען מען נאך אלעס
טויזנטער פירושים אויף דעם פסוק פון בוטשאטשער רב ,וואס האט געזאגט ביי מלוה
מלכה) .מזקנים אתבונן ח"ב דף ל"א אות ב'(
אויפטון ,פויעלט אלעס גוטס ביי די פושקע
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו פון "כולל שומרי החומות"
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'
מאמר
תר"ע
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ד(
י( ופיוט בני היכלא שייך ביחוד בשב"ק זה שבת בראשית -שעה האחרונה של חודש תשרי ,ונכנסים לחודש מרחשון שמתקדש עפ"י הראיה )יח(.
יא( ומתוקן לומר פיוט זה לאחר שתיקן עצמו האדם במשך השב"ק )יט( ,והמקיימין שלש סעודות בשב"ק נקראים בני היכלא )כ( ,ומצפין לאוקמא שכינתא
מעפרא )כא( ,וכן מי שלא נהג עצמו בשב"ק כראוי ,יתמלא בעת הזה בושה וכלימה מיום שב"ק עצמו )כב(.
יב( ולומר פיוט זה לאחר הג' סעודות בשב"ק ,הוא כעין אמירתינו תפלת עלינו לשבח וכו' אחר כל תפלה מהג' תפלות שבכל יום )כג(.
יג( ופיוט הזה מלהיב את הלב ברשפי אש ושמחה בבחינת וגילו ברעדה )כד( ,וראו אצל צדיקים ענינים נשגבים באמירתה )כה(.
מקור הברכה
העמים כו' ,ואם אין דעת הבדלה מנין )ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב( ,וזה שנאמר )תהלים ק"ד ל"א( יהי )יח( בס' שבט מיהודא )להגה"ק רבי יהודה ליב איגר זצ"ל ,בפרשתן -בראשית ,בד"ה בני היכלא( כ',
כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו ,ישמח אותיות משי"ח ,פי' כאשר האדם הולך במחשבתו בני היכלא דכסיפין למחזי וכו' ,יש לומר ששייך ביחוד בשבת קדש זה שבת בראשית ,לקרא
על כבודו יתברך שמו ,אז משי"ח בכל מעשיו ,כי בכל עבודתו בתורה ומצות הוא במחשבתו את הכלל ישראל בני היכלא ,כידוע מתיקוני זוהר הקדוש )י"ט ע"א( בראשית נקודה בהיכליה,
לאוקמי שכינתא מעפרא ,לכן גם עתה זוכה ורואה בנחמתה ובישועת ישראל .וז"ש בני היכלא ודכסיפין למיחזי ]הנקודה בהיכליה[ שהוא לראות מי ברא אלה ,ובפרט עתה בשעה אחרונה
דכסיפין הם הצדיקים שהולכים בדרך זה להיות מצפה על ככוד הבורא ברוך הוא ,ונכספה של החדש תשרי שנקרא בכסה ,שהחדש היינו הלבנה מתכסה בו )ר"ה ח' ע"ב( ,ונכנסים לקידוש
נפשם לראות ישועת ישראל ,יהון הכא בהאי תכא כו' ,חדו השתא בהאי שעתא דבי רעווא החדש מרחשוון שמתקדש על פי הראיה ,ואם שעל הגוון נראה שבחדש תשרי שנקרא בכסה,
דרעווין ,שהם משמחים את עצמם גם בימי הגלות ברעווא דרעוין כו' ,כי הדבר זה מוכן גם מלא אורות נגלים בהמצוות מעשיות שעושים בו בפועל ,שופר סוכה ולולב וכו' ,והחודש
עתה ,כמו שאמרו חז"ל )בראשית רבה א' ד'( שמו של משיח קדמה לעולם ,וזה הרמז בגמרא )ביצה מרחשוון אין בו שום אור נגלה במצוה מיוחדת בפועל .אבל באמת נקרא החדש תשרי בכסה
ב' ע"ב( דאמר רבה כל ביעא דמתילדא האידנא מאתמול גמרא לה ,רבה הוא מלשון יהא שמיה על שם אורות הפנימיות הגנוזים בעשיית המצות בפועל ,כמו השופר וקול השופר ,שאף
רבא ,מאתמול גמרא לה ,והאידנא רמז לשם אדנ"י גמרה לה' ,שגם עתה הוא נגמר ,והבן. שהמצוה הוא לעשותה בפשטות ,וחלילה וחלילה למנוע עצמו משום פרט ודקדוק מפרטיו
)כב( בס' ערוגת הבשם )פרשת עקב ,בד"ה והיה עקב תשמעון( כ' ,וכ"כ בבא שבת קודש צריך ודקדוקיו ,וכן בסוכה ולולב וכל המצוות ,אבל נפשינו יודעת מאד ,כי כל זה הוא רק מה
להתבונן קודם השבת בקדושת השבת ולשמור לבל יבטל ח"ו אפי' רגע אחת בדברים בטלים שהעין יכולה לראות והאוזן לשמוע וכדומה ,אבל יש ויש בפנימיותם אורות גנוזים ומכוסים
או בדברי הבאי ,אבל עפ"י רוב אינם שמין אל הלב ,ושוב כשעבר השבת וחושב בנפשו מבני אדם ,ועל זה ניתן אחריו החודש מרחשוון ,שאין בו שום מצוה מיוחדת בפועל ,כענין
באיזה אופן שמר את השבת ,והוא דבר שא"א להשיבו ,כי הזמן שעבר לעולם לא תשוב ,אזי ליתן ריוח להתבונן בהאורות הגנוזים בהמצוות מעשיות של החדש תשרי ,והזמן לזה הוא
יתמלא בושה וכלימה מיום שבת קודש בעצמו ,וע"כ אומרים במנחה דשבתא בני היכלא בהתקדש החדש על פי ראיית הלבנה שהוא בבחינת בכס"ה ,כמו שכתוב )תהלים ק"ד י"ט( עשה
דכסיפין ,מלשון כסופה ,דהיינו שאנו בושים למיחזי זיו וכו'. ירח למועדים ,ובפרט בשעת מנחה של שבת זה ,הראשון לשבתות החורף ,שמתחילין בשבת
)כג( בס' שבט מיהודא )להגה"ק רבי יהודה ליב איגר זצ"ל ,פרשת ויגש בד"ה בני היכלא( כ' ,בני זה לומר ברכי נפשי וכו' ,שכתוב בו עשה ירח למועדים ,שהוא השיר של ראש חדש ,ומוכח
היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין וכו' .יש לומר כי הדברים הקדושים האלו ,בסעודה מזה שבשעת מנחה של שבתות החורף הוא זמן ההתגלות של ראש חדש שמקדשין על פי
האחרונה של שבת קדש בלשון דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין הוא כענין אמירתנו אחר כל ראיית הלבנה וכנ"ל וד"ל.
תפלה מהג' תפלות שבכל יום בשבח של עלינו לשבח לאדון הכל וכו' אמת מלכנו אפס זולתו )יט( בס' תורת חסד )להרה"ק רבי אברהם מרדכי מלוצקא זצ"ל תלמיד הרה"ק מאפטא זצ"ל ,לסעודה
ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' ,ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה שלישית( כ' ,בני היכלא דכסיפין כו' ,לכאורה משמעות הרצון ביד האדם בשעת סעודה לכסוף
בתפארת עוזך להעביר גילולים מן הארץ וכו' לתקן עולם במלכות שד-י ,וזה גם כן ענין או לאו ומפני מה לא כתוב לשון ציווי שיכרח לכסוף ,אך הנה ידוע כד עייל שבתא צריך כל
דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין ,שהוא ממש נקוה לך ה' אלקינו לראות בתפארת עוזך )ידוע אחד לקדש עצמו בכל עניניו ובכל מחשבותיו כל אחד לפי מדרגתו ,ויזדכך כל כך שיהי' על
שעלינו לשבח תיקן יהושע ביריחו אחר שנכבשה בשבת קדש(. בחי' כאיתא בזה"ק ששבת יומא דנשמתין ולאו גופין כלל ,לזה אפשר לפרש כאן ,מי שנהג
ולזה אנו אומרים בגמר הג' סעודות שבת שענינם אחד עם הג' תפלות שמכל יום ,רק כך כל יום השבת ,וכל מחשבותיו הי' להמשיך עליו קדושת שבת ביתר שאת ועוז ,אזי הוא
הסעודות שבת אף שמתחלקים גם כן בג' ,אבל כלולים כאחד ,ולזה אנו אומרים זאת בגמר יכול לקבל התגלות אורות עליונים בסעודה זה ,וזה הפי' בני היכלא דכסיפין ,לא שעתה
כולן יחד בסעודה השלישית שכולל שלשתן כאחד ,דכסיפין למחזי שהיא נקוה לראות ]כי ברצונו זאת ,כי מי ראוי לראות פני המלך אם אינו מתקן את עצמו בתחלה ,רק הפי' הוא אם
תקוה ותשוקה אחד הוא[ ,והתקוה והתשוקה בזה הוא להעביר גילולים מן הארץ וכו' לתקן כבר התקין עצמו לזה כל השבת ,ויקדש כל מעשיו ועניניו ,ועתה כוסף למחזי זיו דזעיר
עולם במלכות שד-י ,וזה יוצא לפועל בשבת קדש ]וכו'[ .וזה מתברר בכל שבת קדש שהוא אנפין ,אז יהון הכא בהאי תכא כו' ,שעתה יכול לבא להתגלות זה.
בירור האמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום ,וכידוע שסתם היום קאי על שבת אופן שני בני היכלא דכסיפין כו' .י"ל הלשון דזיו זעיר אנפין ,ולא כתיב אריך אנפין או
קדש )שמות ט"ז כ"ה( שבת היום לד' ,ובפרט הסעודות ששרשם מתלתא היום דכתיבא בפרשה שאר לשון ,אך הנה ידוע ששופרא דאדם קדמאה הי' מכהה גלגל חמה ,פי' מחמת גודל
)שבת קי"ז ע"ב( ,וזה וידעת היום בשבת קדש שהוא עיקר הידיעה ברורה ,לדעת כי אני ד', בהירות והזדככות כ"כ הי' זהיר יותר מגלגל חמה ,ואחר החטא נתקלקל בחי' זה ,והאבות היו
והשבות אל לבבך ,היינו שתפעול בך קדושת השבת שזהו והשבו"ת ,כי ד' הוא האלקים תיקון האדם ,ויעקב שהי' מטתו שלימה הוא בחיר שבאבות ,ולכן שופריה דיעקב כשופרא
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ,שהוא הסהדותא דמהימנותא על אחדותו יתברך דאדם קדמאה ,ובחי' יעקב הוא בחי' דז"א כידוע לי"ח ,וזה הפי' נוכל לומר כאן מי שרצונו
כידוע ,ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך להעביר גילולים מן הארץ וכו', להיות בבחי' זה ומזדכך ומטהר את עצמו ,ובא לגודל הבהירות ,ורצונו למחזי זיו דז"א,
שזה מתברר בסעודה שלישית שהוא נחלת יעקב מדת התפארת דזעיר אנפין ,וזה יהון הכא שיהי' בבחי' שופרא ליעקב ,אז יהון הכא בהאי תכא ,אז הוא ראוי לקבל גודל הבהירות של
בהאי תכא דביה מלכא בגילופין. אורות עליונים בזה הסעודה ,ואפשר שזה הסוד שסעודה זו נקרא של יעקב אבינו וד"ל.
)כד( בס' חסד לאלפים )להגה"ק בעל פלא יועץ זצ"ל ,סימן רצ"א סק"ג( כ' ,וטוב לומר על היין )כ( בס' פרי צדיק )להגה"ק ר"צ הכהן מלובלין זצ"ל ,פרשת בהר אות י"ד( כ' ,ישראל בשבת כמו
פיוט בני היכלא שתיקן האר"י ז"ל ,שדבריו כגחלי אש ,מלהיבין את הלב רשפי אש שלהבת במקדש ,דשבת בזמן כמו מקדש במקום ,וכמו דבמקדש נופל הפחד והיראה להבא בתוכו ,כן
י-ה ישמח ישראל בעושיו במדה ויגל ברעדה. בשבת דכ"א מישראל כמו במקדש נופל עליו הפחד והמורא ,כמ"ש במורא גדול זה גילוי
)כה( בס' צבי לצדיק )זידיטשוב ,אור זרוע לצדיק דף צ"ה ע"ב( מובא ,שמעתי ממו"ר הרב ]רבי שכינה ,וכן אומרים בשיר של שבת שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו וגו' ,שתולים
אברהם שמחה[ מבארניב ,שרבינו מוהרצ"ה מזידיטשוב בכל סעודתא דרעוא דרעווין הסתער בבית ה' היינו דישראל כשמקיימין הג' סעודות נקראו בני היכלא דמלכא ,כמ"ש בזה"ק )ח"ב
מאד מאד ,וקודם פזמון סעודת המנחה 'בני היכלא' הרעיש בקול גדול ,ואמר בזה"ל :גייען פ"ח ע"ב ,רנ"ב ע"ב( בחצרות אלקינו יפריחו ,שהפריחה שהוא בתחילת כניסת השבת הוא ג"כ
מיר העכער ,נאך העכער ,נאך העכער וכו' רבת פעמים מאד בניגונו הידוע ,וב"ב ואנשי בריתו בחצרות אלקינו ,וכמ"ש בזה"ק )פרשת בהר( והא אשכחנא חצרים דאתמר בי' ותעמוד בחצר
פחדו ויראו שלא יסתלק אותו צדיק אז בדביקותו הנוראה ,לקחו לו גבאי מיוחד ת"ח ויר"ש בית המלך הפנימית נוכח בית המלך ובכל אתר המלך סתם דא קוב"ה ,והוא כמ"ש במד'
וחסיד בעל מקובל גדול זקן ונשוא פנים ושמו ר' יעקב ,אשר רבינו שח עמו תמיד בשיחין )אסתר פ"ג( למלך סתם משמע קודש וחול ,ואמר בזה"ק ותעמוד ,ואין עמידה אלא צלותא,
קדישין עלאין בסודות התורה ,ורבינו כבדוהו תמיד ,וקרא אותו רבי יעקב ,והוא ישב בסעודה נוכח בית המלך ,נוכח בית המקדש ,דכל ישראל צריכין לצלאה וכו' למיהוי נוכח המקדש,
שלישית על יד ימין רבינו ,וכשמוע ר' יעקב ההסתערות והרעשים של רבינו ,אז פתח ואמר: והיינו כמ"ש )ברכות ל' ע"א( יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים וכו' ,ואמר מאן חצר
רבי רבי ,גענוג ,גענוג ,בכדי להפסיקו ,ואמר לו רבינו :רבי יעקב זייט מיך ניט מפסיק ,זעהט הפנימית תרין אינון חצרות בית ה' ,וחצרות היינו עזרות ,ונוכח בית המלך ,היינו הקדשי
וואסערי שעשועין דמלכא מיר מאכען ,והתחיל עוד הפעם בתנועותיו ,גייען מיר העכער וכו' קדשים ,וכשנכנסה אסתר למלך אחשורוש התפללה להשי"ת שתצליח במעשי' להציל את
כנז' ,וכשראה ר' יעקב קם ועמד על יד השולחן בקול רעש גדול ,ופתח ואמר :רבי רבי ,גענוג, ישראל ,וזהו ותעמוד וגו' ,ובשבת כשמקיימין הג' סעודות הם שתולים בבית ה' ,שהוא
גענוג ,והפסיקו ,ואז התחיל רבינו ואמר הפזמון בני היכלא כו'. התגלות עתיקא דאיקרי אין )זח"ב ס"ד ע"ב( ,ואיקרי קודש הקדשים ,כמ"ש בזה"ק )שם קכ"א ע"א(,
וסיפר מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל מה ששמע מאביו הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל והפריחה שהוא בכניסת השבת הוא ג"כ בחצרות אלקינו ,שתיכף כשמקבל על עצמו קדושת
הי"ד ]יודה"ל כ"ט תשרי -שב"ק[ :הרה"ק משינאווא זצ"ל כשהי' עוד סמוך על שולחן של חו"ז השבת נקרא ישראל יראי שמי )תענית ח' ע"ב( ,ואימת שבת על עם הארץ )ירושלמי פ"ד דדמאי(.
הרה"ק בעל ישמח משה זצ"ל הי' פ"א בסעודה שלישית שהנאספים רצו להתחיל לזמר )כא( בס' תפארת שלמה )לשב"ק ,בד"ה בני היכלא( כ' ,בני היכלא דכסיפין כו' יהון הכא
זמירות של בני היכלא דכסיפין וכו' ,אמר להם הישמח משה שלא יתחילו עדיין לזמר ,מפני בהאי תכא כו' חדו השתא בהאי שעתא כו' .הנה כתיב )ירמיה ז' ד'( היכל ד' המה ,ר"ל הצדיקים
שאחד מהבני היכלא חסר עדיין .וכוונתו הי' על הרה"ק משינאווא שהי' עדיין צעיר לימים. ההולכים תמיד במחשבתם להיות עומד ומצפה על גדלות הבורא ולישועת ישראל ,המה בחינת
ובס' שיח זקנים )ח"י דף שמ"ו( מובא ,הרה"ק מנאסויד זצ"ל היה בא הרבה לעיר סאטמאר, היכל להקדושה ,כי הנה כתיב )תהלים ל"ג י' י"א( ד' הפיר עצת גוים עצת ד' לעולם תעמוד ,כי
וכשהתחיל לזמר בני היכלא בסעודה שלישית ,היה יכול לעמוד ממקומו וללכת לטבול בשעה שהאדם חושב רק על צרכיו ,הוא כמו עצת עכו"ם ,כי בזה הם שווים לחשוב על ככה
במקוה ,ואם פגש בחתול כשחזר מן המקוה ,חזר לטבול עוד הפעם ,וכן הי' שהלך ב' או ג' ]וזה שאנו מתפללים ברכת אהבה רבה ושבור כו' ,שלא יהיה עלינו העול הזה בצרכי עולם הזה ,רק כל
פעמים למקוה במשך סעודה שלישית א'. מגמת חפצינו יהיה על כבוד הבורא ברוך הוא כנ"ל[ .וזה שנאמר )ויקרא כ' כ"ו( ואבדיל אתכם מן
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנז[
ד' .תרצז .מדרש רבה /המשולב ,איכה
מדרש רבה עם ביאורים נפלאים ,הוספות והערות נחוצות ,ליקוטי מדרשים ומאמרי חז"ל ,לקט אמרים אלף תתיא .ידוע שהרה"ק מצאנז זצ"ל נהג כמה פעמים בעת קראו בתורה לקרוא כמה תיבות
מתורת החסידות והמוסר .ביאור המדרש :ביאורי הפשט להבנת דברי המדרש ,סדורים וערוכים בשפה עם טעותים ,באמרו התיבה בכמה אופנים בלא הנקודות הראוי ,עד שאמרו כראוי ,וסוד ה' ליראיו
ברורה וקלה ,ומשולבים בתוך דברי המדרש ,לתועלת הלומדים .עם הערות ומקורות לביאור המדרש,
שינויי נוסחאות והוספות חשובות .אוצרות המדרש :ילקוט מדברי חז"ל המובאים במדרש הלכה ואגדה. כידוע .ופ"א בשב"ק פרשת בראשית קרא את התיבה ויאמר לו "איכה" בטעותים ,ואמר מקודם
וילקוט אמרים :אוצרות יקרים מתורתם של קדמונים ,גאוני המוסר ומאורי החסידות ,אמרות טהורות אֵ י ָכה ,וכאשר תיקנו אותו אמר אח"כ אֵ י ֶכה ,עד שאמר כראוי אַ ֶי ָכּה.
ופניני סוד ,המעטרים דברי המדרש בדרך הפרד"ס .על מדרש איכה .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תקנ"ב עמודים(
ד' .תרצח .נביאים וכתובים מקרא מפורש ,איוב אלף תתיב .ידוע אשר מלפנים במדינת דייטשלאנד יצ"ו היו כל היהודים יראי ה' בתכלית,
ספר איוב מן הכתובים ,מפורש למען ירוץ הלומד בו .ביאור המקרא :ביאור משולב לתורה ,עם ציונים ושמרו כל התורה כולה ,עד כדי כך שבעיר פראנקפורט יצ"ו לא היתה אשה אשר לא גזזה שערות
והערות ,כותרות והקדמות .ביאור רש"י :ביאור משולב לפירוש רש"י ז"ל ,עם כותרות ,עם ציונים ראשה לאחר הנישואין ,אולם רח"ל ביום מן הימים נתדרדר מצב היהדות ע"י אנשים שונים אשר
והערות .תוכן הספר :נושאי הפרקים ,מועדי ומקומות התרחשות מסודרים בראש הספר .מבוא לספר: התחילו להקל מכמה חומרות ומצות התורה ,עד שירדו פלאים מטה מטה ,וסרו מן דרך התורה
רקע לספר בנ"ך ,מקומו בין ספרי המקרא ,כרך זה כולל ספר איוב ,שנת תשפ"ו לפ"ק) .רצ"ז עמודים(
ד' .תרצט .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' ברכות ב' ,משניות זרעים באופן מבהיל .וכן בעיר פראג אשר במדינת טשעכיי יצ"ו אשר בזמן ששימש שם הגה"ק בעל נודע
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, ביהודה זצ"ל הי' העיר מלאה חכמים וסופרים ,ואפילו השלעפערס -נושאי חבלים היו גאוני ולומדי
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין תורה ,אולם לאחר פטירתו לחה"ה ג"כ התחילו לירד פלאים רח"ל ,וכן גבר והלך האסמילאציע
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות הש"ס, שנשאו בני ובנות ישראל עם נכרים ונכריות רח"ל .ובימי הזעם כאשר הייתי במחנה טרעיזענשטאט
הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל ,פיתוח ראשי
תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד חדש מאיר עינים, אשר במדינת טשעכיי ,פגשתי עם אחד שהיה מעיר פראג ואמר לי שנשאו שם עם נכריות ,וגם הוא
למען ירוץ הלומד בו .על מסכת ברכות ח"ב ,ומשניות וירושלמי זרעים .שנת תשפ"ה לפ"ק) .תרל"ד עמודים( רח"ל עשה כן ,ומקודם לא גירשו אותם הדייטשן ,אולם לבסוף גירשו גם הם למחנות העבודה
ד' .תש .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' שבת וההשמדה מאחר שסוכ"ס היו הם מבני ישראל.
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק,
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין וכאשר הגה"ק החתם סופר זצ"ל ראה והבחין בימיו את גודל התקלות והמכשולות שיוצא
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות להכלל ישראל ע"י מעשיהם ,שרבים התחילו לנטות מן דרך התורה ,התחיל לגדור גדר ולעמוד
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל, בפרץ ,והגם שהכתות למיניה"ם רצו מקודם לעשות איזה פשרות שיקילו באיזה דברים ,ולא עזר זה
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת שבת .שנת תשפ"ה לפ"ק) .תרמ"ו עמודים( כלום ,רק ירדו מטה מטה רח"ל ,גמר אומר שאסור לפשר עמהם כלל ,ואסור לזנוח משום דבר קטן
ד' .תשא .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' עירובין ,פסחים וגדול מיהדות ,ומי שאינו רוצה לקיים כל התורה ממש בכל פרטיה ודקדוקיה יצא מכלל ישראל.
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, אולם החתם סופר זצ"ל לא גמר עבודתו בזה ונסתלק לחה"ה ,ותלמידיו הגדולים וביניהם בנו
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות הגה"ק בעל כתב סופר זצ"ל ,והגה"ק בעל מהר"ם שיק מחוסט זצ"ל ועוד התאספו יחד להוציא פסק
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל, כדת של תורה שמי שאינו שומר כל התורה כולו ממש דינו כגוי ,וגם הסידור קידושין והגיטין
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד מרבניהם אין להם שום תוקף ,והם אינם בכלל ישראל ,במטרה להציל על ידי זה שהכלל ישראל לא
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת עירובין ,פסחים .שנת תשפ"ה לפ"ק) .תנ"ו עמודים(
ילמדו לעשות כמעשיהם רח"ל.
ד' .תשב .ששה סדרי משנה /טהרות -לתלמידים ואצל אסיפה קדושה ונשגבה זו ג"כ השתתפו כמה צדיקים מעדת החסידים ,וכאשר דיברו
סדר טהרות מששה סדרי משנה המיוחד לתלמידים עם אותיות מאירות עינים ומנוקדת ,עם פירוש
רבינו עובדי' מברטנורא ,עם עיקר תוי"ט ,עם הגהה מדויקת ,ניקוד מדויק ,פתיחת ראשי תיבות ,ציון להוציא פסק תורה כזה שבאם אין שומרים התורה כולו יצאו מכלל ישראל ,וילכו להנעלאגן ,הי'
מראי מקומות ,כותרות משנה ,הדגשות לשונות המשנה ,איורים להבנת הענינים בכמה מקומות להבנת נראה על איזה צדיקים וביניהם הרה"ק מליסקא זצ"ל שהי' מפורסם ג"כ לגאון עולם ,שאינו מסכים
הלומד ,חלוקת משניות ,כל משנה בקטע חדש ,עם עיצוב נאה ומהודר .עם הקדמה לכל מסכת
ומסכת שיבין הלומד מה שלפניו) .תקס"ט עמודים( לזה שיוציאו אותם לגמרי מכלל ישראל ,ולעשותם כגוים גמורים ]מכיון שכידוע היתה עבודת הצדיקים
ד' .תשג .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' בכורות ,ב"כ תלמידי הבעש"ט הק' לקרב לתורה ולמצוות גם הפשוטי עם מבני ישראל ,ולהחזיר בתשובה אפילו הפחותים
גמ' מסכת בכורות מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים ביותר ,ע"כ אין לדחותם כ"כ[ ,אולם הגאונים וקדושים תלמידי החת"ס הנאספים הבינו שבאם לא יהיה
על הדף ,בצירוף ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת להם לעזר גם הצדיקים מעדת החסידים לא יועיל הטיילונג כ"כ ,העמיד עצמו הגה"ק רבי הילל
'מתיבתא' -הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך
הסוגיא בלשון הגמ' ,בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד מקאלאמייא זצ"ל על רגליו ודרש שם דברי התעוררות וטעם וסיבת לחזק הטיילונג לגמרי,
להסתייע בהבנת הגמרא ,כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים ולהוציאם מכלל ישראל ,וכאשר גמר דבריו הק' בלהבות אש ,אמר לו הרה"ק מליסקא :איך וויל שוין
במקום הצריך ביאור יותר ,למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו ]שאכן גם הוא מסכים לזה[ .דדעתם הק' הי' שצריכין לעשות קיום ויסוד לדרך התורה הק' בלי פשרות,
באורך הדרך .עם שינון התלמוד ,הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות.
י"ל ברוב פאר והדר בב' כרכים מפוארים. ואף באם זה יגרום שרבים יצאו עי"ז מכלל ישראל ,אין ברירה אחרת ,וצריכין לעשות כל טצדקי
ד' .תדש .כונן מקדשך /פסקי הלכה בדיני התרחקות בין אנשים לנשים -אידיש לזה ,כמו שעושין ל"ע אפעראציע לחולה ,והגם שכמ"פ צריכין לחתוך רח"ל אבר שלם מן האדם,
אוצר פון פסקי הלכה בדיני לא תקרבו ,יחוד און נאך ,וויכטיגע הלכות וואס זענען נוגע טאג טעגליך אולם באם זה יגרום שימשיך לחיות ,אין ברירה אחרת כמובן ,וכן הדבר הזה שזהו קיום התורה.
צווישן עלטערן ,קינדער ,קרובי משפחה ,שכנים און געסט .בו נקבצו ובאו הליכות והנהגות בדיני אלף תתיג /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל קרא ביום שמחת תורה את הקריאה של
התרחקות אנשים מנשים ,הנוגעים למעשה בין הורים ובניהם ובנותיהם ,קרובי המשפחה שכנים בראשית ברא עד שני ,בקולי קולות באש להבה ממש ,ובדרך כלל בשבת בראשית קרא הפסוקים
ואורחים .נלקטו מדברי רבותינו הראשונים שו"ע ונו"כ ומהאחרונים ע"ד ישראל סבא ,ערוך בסדר נכון
ולשון צח ובהיר ,בלשון אידיש המדוברת ,עם מראי מקומות ,ציונים ,בירורים קצרים ,נערך ויצא לאור כרגיל בכל שבוע .ודכירנא בשנה אחד בשבת בראשית שנת תשי"א לפ"ק קרא ג"כ הקריאה של
ברוב פאר והדר ע"י הרה"ג רבי יחיאל מיכל ישעי' מאסקאוויטש שליט"א מו"ץ וראה"כ בקרית טאהש בראשית בקולי קולות כמו בשמח"ת.
ומח"ס אהלי מלכים ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,קרית טאהש קאנאדא יצ"ו) .ת"ה עמודים( הפצה ראשית נר
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת
למאור718-384-1324 :
מיין עלטערע זון האט געלערנט הלכות שבת
רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער... ביי חבורת "זכור ושמור" ,און יעדע שבת פלעגט
האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע ער פארלערנען ביי די סעודות פון ביינאכט און
דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
בייטאג פאר עטליכע מינוט ,די הלכות וואס ער
פונעם ספר
האט געלערנט במשך די וואך ,און די גאנצע
מבאר התורה משפחה האט מיטגעהאלטן.
על חמשה חומשי תורה
בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט, יעצט גייט מיין יונגערע זון אנהייבן צו לערנען
לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די הלכות שבת דורך חבורת "בקי" ,און ער גייט ווערן
שיינע מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 נתפרסם ע"י מפעל העולמי דער מגיד שיעור ביי אונז אין שטוב.
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: גומרת הלכות שבת נתפרסם לזכות הרה"ג רבי יואל טייטלבוים שליט"א חתן הרב הגאון רבי שמעון
ללמוד הלכות שב"ק
nanash@yeshivanet.com כ"ץ שליט"א דומ"ץ קהל ויואל משה דסאטמאר -מאנסי יצ"ו
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'
