gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: בראשית (2026-10-05)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ד' )אלף שנ"ז( פרשת בראשית‬ ‫כ"ט תשרי תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪6:47 :‬‬ ‫לונדון‪= 6:05 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 6:10 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 6:09 :‬‬ ‫אנטווערפען‪8:12 :‬‬ ‫לונדון‪= 7:30 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 7:35 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 7:35 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫בזיעת אפיך תאכל לחם‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫באם עמלי ם בתורה ומצות הפרנסה בא בניקל‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"א[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫בזיעת אפיך תאכל לחם )פרשתן‪ ,‬ג' י"ט(‪ .‬פעם אחת נכנס איש אחד להרה"ק ר' נטע'לי מוויעלפאלי זצ"ל והתאונן‬ ‫רב חסדא )כו(‪:‬‬ ‫לפניו שיש לו פרנסה טובה ובהרחבה‪ ,‬אמנם הוא מתעמל כל כך והעבודה קשה לו‪ .‬וענה לו הרה"ק‪ :‬כתוב בתורה‬ ‫התמיד בלימודו‪:‬‬ ‫בזיעת אפיך תאכל לחם‪ ,‬אלא מה‪ ,‬אם משכימים בבוקר בשעה חמישית ומתעמלים בתוס' או על רש"י‪ ,‬יוצאים בזה‬ ‫רב חסדא התמיד מאוד בלימודו‪ ,‬והיה ממעט בשינה עד שכמעט‬ ‫מאמר הכתוב הנ"ל‪ ,‬והפרנסה באה בניקל‪.‬‬ ‫לא היה ישן כלל‪ ,‬ופעם נשאל מאחד מבנותיו וכי לא רוצה מר לנוח‬ ‫)שיח זקנים ח"ג דף ר"נ(‬ ‫מעט ולישן קצת‪ ,‬השיב לה רב חסדא‪ :‬השתא אתו יומא דאריכו‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע פעם אחת לא היה לו על צרכי שבת‪ ,‬ובעש"ק באשמורת הבוקר הלך ונגע על החלון אצל איש‬ ‫וקטיני ונינום טובא‪ ,‬כלומר עוד מעט לאחר המות יבואו ימים שהם‬ ‫אחד‪ ,‬ואמר לו שצריך על צרכי שבת‪ ,‬ותיכף הלך לדרכו‪ ,‬ומחמת התעוררות שבא ללבו ע"י הבעש"ט זי"ע קם האיש‬ ‫ארוכים בשינה וקצרים מלעסוק בתורה ובמצוות‪ ,‬ואז נישן הרבה‪,‬‬ ‫תיכף ממיטתו והלך החוצה לראות מי זאת וירץ אחריו והשיגו‪ ,‬ויאמר לו אם יצטרך על צרכי שבת למה ברח ולא‬ ‫אולם עד אז אין לנו פנאי לישן )צח(‪.‬‬ ‫ימתין עד שיתן לו‪) ,‬והאיש הנ"ל לא ידע אם הוא הבעש"ט כי לא הכירו מעולם(‪ ,‬והשיב לו הבעש"ט הקדוש זי"ע‬ ‫וכמעט שלא פסק פומיה מגירסא‪ ,‬וכשהגיע זמן פטירתו לא היה‬ ‫שלעולם עם כל איש הנולד בעולם נולד עמו פרנסתו‪ ,‬אך מחמת שהחטא גורם צריך לעמול על פרנסה כמאה"כ‬ ‫מלאך המות יכול להיקרב אליו ליטול את נשמתו‪ ,‬מאחרי שלא היה‬ ‫בזיעת אפיך תאכל לחם‪ ,‬אבל יש חילוק שכל אחד לפי ערך הקלקול כך צריך לעמול על הפרנסה‪ ,‬יש שפרנסתו‬ ‫פוסק מגירסא אף לשעה‪ ,‬והצריך המלאך המות להמציא איזו סיבה‬ ‫בביתו ויש מי שצריך לבקש ממרחק לחמו וכדומה‪ ,‬ואני כפי שגמרתי בדעתי אינני צריך לעמול רב רק לעשות איזה‬ ‫בכדי להפסיקו מלימודו‪ ,‬ואז יכול לו )צט(‪.‬‬ ‫עשיה בלבד‪ ,‬וכאשר עשיתי מה שמוטל עלי לעשות איזה סיבה לפרנסתי בודאי יעזור לי השי"ת‪ ,‬ואין לי שום נפקותא‬ ‫והיה רב חסדא אומר שאם רואה אדם יסורין באים עליו‪ ,‬יתלה‬ ‫)דברי יחזקאל שינאווא‪ ,‬פ' וישב בד"ה מד"ר אשרי הגבר(‬ ‫אם אתה תתן לי ואם לאו‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫אותה בשביל ביטול תורה )ק(‪.‬‬ ‫נוהגים לזרוק על חתן העולה לתורה אגוזים ושקדים ומיני מתיקה‪ ,‬והטעם לזה משום שהנושא אשה מקבל עליו עול‬ ‫והיה אומר על מה שאמרו בברייתא שהאדם המגיע לפרשת‬ ‫פרנסה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )קידושין כ"ט ע"ב( ריחיים בצוארו וכו'‪ .‬ושנינו כל המקבל עליו עול פרנסה מעבירין ממנו עול‬ ‫דרכים ניצול מכולם‪ ,‬שהכוונה שהתלמיד חכם המגיע ליום המיתה‪,‬‬ ‫מלכות ועול דרך ארץ‪ ,‬לכן מראין לו בעת העליה לתורה שאם יקבל על עצמו עול תורה יזמין לו הקב"ה פרנסה‬ ‫ולא ביטל ימיו מתורה ועבודה‪ ,‬ניצול מכל הנסיונות‪ ,‬ואין לו ממה‬ ‫)חידושי הרי"ם ערך קדושה(‬ ‫בניקל‪ ,‬כמו אגוזים ושקדים שגדילין בעצמם‪.‬‬ ‫לפחד עוד )קא(‪.‬‬ ‫פעם בא אברך חשוב אחד לפני מרן מצאנז‪ ,‬ושפך שיחו שצריך להתייצב לפני ועד הצבא‪ ,‬והוא דואג ומתיירא‬ ‫צח‪ .‬מס' עירובין דף ס"ה ע"א‪ .‬ובס' בן יהוידע מביא שם וז"ל‪ :‬נ"ל בס"ד ע"פ‬ ‫מ"ש רבינו האר"י ז"ל דאחר עיכול הבשר גם הנפש תלך לג"ע‪ ,‬ולא ישאר בקבר‬ ‫שיגייסוהו כיון שהוא חסון ובעל כח‪ .‬אמר לו הדברי חיים שאמרו רז"ל במס' אבות כל המקבל עליו עול תורה מעבירין‬ ‫אלא רק בחינת נפש מצד אלקים דקטנות‪ ,‬וזה הנקרא הבלא דגרמי ע"ש‪ ,‬ולכן‬ ‫ממנו עול מלכות‪ ,‬כי האדם לעמל יולד‪ ,‬זכה עמל בתורה‪ ,‬ואם לאו עמל בצבא או בפרנסה ובשאר טירדות‪ ,‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫בקבר לגבי הגוף הם יומי אריכי‪ ,‬שהוא מעת הפטירה עד תחיית המתים‪ ,‬ושם‬ ‫יקבל על עצמו ללמוד בשקידה ויגיעה רבה עם אותן הכוחות והעמל שהיה משקיע באם היה משתמש בצבא‪ ,‬אז‬ ‫הניצוצות של הנפש השוכנים שם הנקראים בשם ימים‪ ,‬כמ"ש בזוהר ובדברי‬ ‫יעבירו ממנו עול מלכות וישתחרר מידם‪ ,‬האברך קיבל עליו לעשות כן‪ ,‬ולמרבית הפלא פטרוהו מהצבא ללא כל סיבה‬ ‫רבינו האר"י ז"ל ע"פ ויקרבו ימי דוד למות‪ ,‬הנה הם קטיני‪ ,‬כי הם מבתי'‬ ‫מובנת‪ ,‬ואמנם קיים את אשר קיבל עליו‪ ,‬והיה יושב והוגה בתורה יומם ולילה כל ימיו‪) .‬בית צדיקים יעמוד באבוב‪ ,‬ח"א דף כ'(‬ ‫הקטנות דשם אלקים‪ ,‬ולפ"ד רש"י ז"ל פירוש קטני יבא דחוק‪ .‬ונ"ל לקיים‬ ‫פירושו ע"פ מ"ש רז"ל כל ת"ח שאומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר‬ ‫מבואר במשנה )אבות פ"ג מ"ה( כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ‪ .‬ויש להבין דברי‬ ‫שנא' דובב שפתי ישנים‪ .‬נמצא הת"ח ישנים בקבר ימים ארוכים עד זמן‬ ‫התנא על פי האמור )איוב ה' ז'( כי אדם לעמל יולד‪ ,‬לכל אדם נקצב שיעור לסבול עליו איזה עול‪ ,‬כפי אשר נידון‬ ‫התחיה‪ ,‬ויש להם עתים קטנים של הקצה שיקיצו משנתם בשעה שאומרים דבר‬ ‫בשמים‪ ,‬אם בעת יצירתו‪ ,‬או בראשית השנה‪ ,‬או בכל יום‪ ,‬דאדם נידון בכל יום לדעת ר' יוסי )ר"ה ט"ז ע"א(‪ ,‬א"כ אם‬ ‫שמועה מפיהם‪ ,‬ופשט המאמר יבא נכון יותר ע"פ פירוש הרב עיון יעקב ז"ל‬ ‫מעמיס עליו אותו עול בתורה‪ ,‬ממילא אי"צ לסבול עול נכריה‪ ,‬כיון שנתקיים הגזירה שסובל עול הנקצב עליו‪.‬‬ ‫שהם דברו עמו כן בקיץ שהלילות קצרים שישן מעט ביום והוא דחה אותם‬ ‫)בית פינחס מבעל פתחא זוטא זצ"ל‪ ,‬דרושי חפץ אות ד‪-‬ו(‬ ‫בדברים על ימי החורף שהלילות ארוכים והימים קצרים וכנז' בד"ק‪ .‬צט‪ .‬מס'‬ ‫מכות דף י' ע"א‪ .‬ק‪ .‬מס' ברכות דף ה' ע"א‪ :‬אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם‬ ‫קודם פרוץ המלחמה העולמית‪ ,‬ביקשו השלטונות במדינת אונגארן לעמוד לצבא את כל הבחורים‪ ,‬וגזירת הצבא‬ ‫רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו‪ ,‬שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה‬ ‫חלה גם על תלמידים רבים מישבתינו הק' בפאפא‪ ,‬הללו פנו כמובן לרבינו הגה"ק הויגד יעקב זי"ע לקבל ברכת צדיק‬ ‫ונשובה עד ה'‪ ,‬פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה‪ ,‬שנאמר אשרי הגבר אשר‬ ‫להינצל מיד הרשעים‪ ,‬ולהשתמט מחובת הצבא‪ ,‬גם אני הייתי ביניהם‪ ,‬ובאותו מעמד עמדתי מאחורי הרבי זי"ע‪,‬‬ ‫תיסרנו י‪-‬ה ומתורתך תלמדנו‪ ,‬ואם תלה ולא מצא‪ ,‬בידוע שיסורין של אהבה‬ ‫פתאום סובב הרבי את פניו אלי‪ ,‬הכה בי באגרוף ידו הק'‪ ,‬ואמר לי‪ :‬גם אתה פה‪ ,‬עליך אינני דואג‪ ,‬שהרי אמרו‬ ‫הם‪ ,‬שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח‪ .‬קא‪ .‬מס' סוטה דף כ"א ע"א‪.‬‬ ‫חז"ל כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ‪ .‬ובכל עידן שהדבר עולה בזכרוני‪ ,‬הנני‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫)רשומים בשמך דף רצ"ד(‬ ‫מרגיש את מכת האגרוף‪ ,‬שקבלתי אז מידיו הק'‪.‬‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫קבעת עתים לתורה ?‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫לע"נ הגה"צ‬ ‫רבי יחזקאל שרגא בראך זצ"ל הי"ד‬ ‫טויזענטער האבן שוין אנגעהויבן די וואך דעם‬ ‫בן הגה"צ רבי שמואל זצ"ל‬ ‫דומ"ץ דק"ק האלאש יצ"ו‬ ‫הייליגן סגולה'דיגן לימוד חק לישראל‪...‬‬ ‫נעקד"ה כ"ט תשרי שנת תש"ה לפ"ק‬ ‫הננו מודיעים בזה שספרנו המבוקש‬ ‫קיינמאל נישט צו שפעט‪,‬‬ ‫מבאר הצדיקים‬ ‫כאפטס אייך נאך מיט!‬ ‫ג' כרכים מפוארים‬ ‫אשר כבר ספו ותמו מן השוק כמה שנים‪,‬‬ ‫ווערט אויך א לומד קבוע אינעם טעגליכן שיעור פון ספר הק' חק לישראל‪ .‬וועלכע איז משולב‬ ‫ורבים אומרים מי יראנו טוב‪,‬‬ ‫פון אלע חלקי התורה און זוה"ק‪ ,‬לויט ווי עס איז אוועקגעשטעלט געווארן דורכ'ן הייליגן אריז"ל‪.‬‬ ‫יופיע בעזהשי"ת מחדש במהדורה תניינא בקרוב‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי אברהם דוד מבוטשאטש זי"ע‬ ‫כ"ט תשרי שנת תר"א לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫דער בוטשאטשער רב האט זיך געפירט אז ער האט אליין אנגעגרייט די פיש לכבוד שבת‪,‬‬ ‫הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש זצ"ל איז געבוירן צו זיין טאטע רבי אשר אנשיל זצ"ל‪ ,‬פון‬ ‫און ער האט געזאגט אז ווען מען גרייט אן די פיש קען מען פועל'ן ישועות‪) .‬סעודתא דמלכא‪ ,‬פרק‬ ‫זיינע גאר אינגע יארן איז ער שוין געווען באקאנט פאר א גרויסער עילוי און למדן‪ ,‬שפעטער‬ ‫א' דף כ"ט(‬ ‫וואוינענדיג ביי זיין שווער הגה"ק רבי צבי הירש קרא זצ"ל אבד"ק בוטשאטש יצ"ו האט ער‬ ‫*‬ ‫געלערנט בחברותא מיט הרה"ק בעל באר מים חיים זצ"ל‪ ,‬און ער האט זיך געשיצט אונטערן שאטן‬ ‫אמאל האט מען געברענגט א געוויסע שאלה אויף א הינדל צום בוטשאטשער רב‪ ,‬און ער‬ ‫פון הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל‪ ,‬און הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצ"ל‪ ,‬נאך די פטירה פון זיין‬ ‫האט גע'פסק'נט אז עס איז כשר‪ .‬און צוליב א סיבה האט דער וואס האט געפרעגט די שאלה‬ ‫שווער זצ"ל איז ער געווארן אויפגענומען אויף זיין פלאץ צו זיין דער רב אין שטאט בוטשאטש יצ"ו‪,‬‬ ‫נישט תיכף געקאכט די הינדל‪ ,‬נאר מען האט עס געלאזט אין שטוב אומגעקאכט‪ .‬ביינאכט‬ ‫ער האט פארפאסט די ספרים‪ :‬אשל אברהם‪ ,‬דעת קדושים‪ ,‬תפלה לדוד און נאך‪ .‬ער איז נסתלק‬ ‫געווארן כ"ט תשרי שנת תר"א לפ"ק‪ .‬זיין הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט בוטשאטש יצ"ו‪.‬‬ ‫איז אנגעקומען א גאסט אין זייער שטוב‪ ,‬איינער וואס איז געווען פון די גרויסע רבנים‪ ,‬און‬ ‫ווען דער בוטשאטשער רב איז אויפגענומען געווארן פאר רב אין די שטאט בוטשאטש‪,‬‬ ‫ער איז געווען פון די חסידים פונעם בוטשאטשער רב‪ ,‬און ער איז געווען אויפן וועג צו אים‪,‬‬ ‫איז ער נאך געווען גאר א יונגערמאן‪ ,‬אבער צוליב וואס ער איז געווען באקאנט פאר א גאון‬ ‫און די פרוי האט געוואלט קאכן די הינדל לכבודו‪ ,‬האט זי אים דערציילט אז זי האט‬ ‫און א צדיק‪ ,‬האט מען אים אויפגענומען דארט פאר רב‪ .‬און ווען ער איז אנגעקומען אין די‬ ‫געהאט א שאלה אויף דעם הינדל‪ ,‬און דער רב האט געזאגט אז עס איז כשר‪ .‬דער רב האט‬ ‫שטאט אנצונעמען די רבנות פאסטן‪ ,‬איז די גאנצע שטאט ארויסגעגאנגען אקעגן אים‪ ,‬און‬ ‫עס באטראכט‪ ,‬און ער האט זיך זייער געוואונדערט‪ ,‬ווייל ער האט געהאלטן אז עס איז יא‬ ‫מען האט אים אויפגענומען מיט גאר גרויס כבוד‪ .‬אין די שטאט האט געוואוינט א גדול וואס‬ ‫טריפה‪ ,‬און ער האט געהייסן אז מען זאל אוועקלייגן דעם הינדל און מען זאל עס נישט‬ ‫האט געהייסן ר' אבא'לע‪ ,‬וואס ער איז געווען א גאון און א צדיק‪ ,‬און ער איז אויך געווען‬ ‫קאכן‪ .‬און ער האט איר אנגעזאגט אז מען זאל קיינעם נישט אויסזאגן וואס ער האלט‪ ,‬ווייל‬ ‫דער ראש הקהל‪ .‬און ער איז נישט אנגעקומען צו די קבלת פנים‪ ,‬און ווי אויך האט ער נישט‬ ‫ער האט מורא געהאט פון די הקפדה פונעם בוטשאטשער רב‪.‬‬ ‫אונטערגעשריבן אויף די כתב הכתרה אויפצונעמען דעם בוטשאטשער רב פאר רב‪ ,‬און ער‬ ‫דער בוטשאטשער רב האט זיך געפירט יעדע נאכט פאר ער האט זיך געלייגט שלאפן‪ ,‬אז‬ ‫האט אויסגעדריקט זיין קעגנערשאפט פאר'ן אים אויפנעמען זייענדיג אזוי יונג‪ ,‬און ווער‬ ‫ער איז איבערגעגאנגען אלע פסקים וואס ער האט גע'פסק'נט במשך דעם טאג‪ ,‬און‬ ‫ווייסט אויב ער וועט קענען פירן די שטאט ווי עס דארף צו זיין‪.‬‬ ‫דורכגעטראכט אויב ער האט גע'פסק'נט ווי עס דארף צו זיין‪ .‬ווען ער איז געקומען צו די‬ ‫נאך עטליכע טעג האט ר' אבא'לע געשיקט זיין משמש ער זאל זיך גיין אפרעדן פאר'ן‬ ‫שאלה פונעם הינדל‪ ,‬האט ער זיך איבערגעקלערט אז ער האט נישט גע'פסק'נט ווי עס דארף‬ ‫נייעם רב אז ער שפילט זיך ארום מיט זיין פרנסה און ער וויל אים נישט באצאלן‪ ,‬און ער‬ ‫צו זיין‪ ,‬און ער האט געשיקט זיין משמש צו דעם שטוב צו זאגן אז זיי זאלן נישט עסן פון‬ ‫זאל אים לאדענען צו דין תורה‪ ,‬דער משמש האט אזוי געטון‪ ,‬ער האט זיך אפגערעדט פאר'ן‬ ‫דעם הינדל‪ .‬ווען דער משמש איז אנגעקומען‪ ,‬האט ער געזאגט אז דער רב זאגט אז אויב עס‬ ‫בוטשאטשער רב אז דער ראש הקהל וואס ער באדינט וויל אים נישט באצאלן וכדומה‪ .‬דער‬ ‫איז נאך עפעס איבערגעבליבן פונעם הינדל‪ ,‬זאל מען עס נישט עסן‪ .‬האט די פרוי געזאגט‪ ,‬אז‬ ‫בוטשאטשער רב האט אים געשיקט רופן צו דין תורה‪ ,‬און ווען דער שליח בית דין איז‬ ‫מען האט בכלל נישט געגעסן פון דעם‪ .‬און ווען דער בוטשאטשער רב האט עס געהערט‪ ,‬האט‬ ‫געקומען אים צו לאדענען ער זאל קומען‪ ,‬האט ער אים געזאגט‪ ,‬זאג פאר'ן נייעם רב אז איך‬ ‫ער זיך גאר שטארק געפרייט אז עס איז נישט ארויסגעקומען קיין שטרויכלונג דורך אים‪.‬‬ ‫קען נאך אזויפיל לערנען ווי אים‪ ,‬און ער זאל זיך נישט אריינמישן אין מיינע זאכן‪ .‬ווען דער‬ ‫צומארגענס ווען דער רב‪ ,‬דער גאסט‪ ,‬איז געקומען צום בוטשאטשער רב‪ ,‬האט דער‬ ‫שליח איז צוריקגעקומען צום רב מיט די ווערטער פון דעם ראש הקהל‪ ,‬האט ער געשיקט די‬ ‫בוטשאטשער רב דערציילט פון די סייעתא דשמיא וואס ער האט נעכטן געהאט מיט א‬ ‫צווייטע מאל דעם שליח מיט א ווארענונג‪ ,‬אז טאמער ער גייט זיך נישט שטעלן צו דין תורה‪,‬‬ ‫שאלה אויף א הינדל‪ ,‬האט דער רב זיך צושמייכלט‪ ,‬האט דער בוטשאטשער רב אים‬ ‫וועט ער אים מחרים זיין אין אלע בתי מדרשים פון שטאט‪.‬‬ ‫געפרעגט‪ ,‬מסתמא האט איר נישט געלאזט אז מען זאל דאס עסן )ער האט פארשטאנען אז‬ ‫ווען ר' אבא'לע האט געהערט די ווארענונג פונעם רב‪ ,‬איז ער תיכף אריבערגעקומען צו‬ ‫וויבאלד ער איז דארט איינגעשטאנען‪ ,‬האט ער נישט געלאזט עסן פונעם הינדל(‪ .‬האט ער געדארפט‬ ‫אים‪ ,‬ער האט אים געגעבן א קיש אויפן שטערן‪ ,‬און ער האט אים געזאגט אז ער וויל‬ ‫מודה זיין אז עס איז טאקע אזוי געווען‪ ,‬און דער בוטשאטשער רב האט גאר שטארק הנאה‬ ‫אונטערשרייבן אויף די כתב הכתרה‪ .‬האט ער אים געפרעגט פארוואס ער האט נישט‬ ‫געהאט פון אים‪ ,‬און ער האט אים געקושט אויף זיין קאפ‪) .‬מאמר מרדכי סלאנים‪ ,‬ח"ב דף ר"ט אות ח'(‬ ‫*‬ ‫געוואלט זיך פריער שטעלן צום דין תורה‪ ,‬האט ער געענטפערט‪ ,‬באמת איז גארנישט דא‬ ‫עס איז מקובל בשם דעם בוטשאטשער רב אז אמאל האט אים איינער פון זיין שטאט גאר‬ ‫קיין טענות צווישן מיר און מיין משמש‪ ,‬נאר איך האב פשוט געוואלט אויספרובירן דעם רב‪,‬‬ ‫שטארק מצער געווען‪ ,‬און ער האט גענומען א שופר און געוואלט לייגן דעם מענטש אין ח'‪.‬‬ ‫אויב ער גייט נישט וועלן חנפ'ענען דעם ראש הקהל‪ ,‬און ער וועט מקיים זיין וואס עס שטייט‬ ‫אבער נאכדעם האט ער זיך איבערגעקלערט און ער האט אראפגעלייגט דעם שופר און נישט‬ ‫אין פסוק לא תגורו מפני איש‪ ,‬אז צוליב וואס ער איז דער ראש הקהל און ער איז אויך‬ ‫געבלאזן‪ ,‬און ער האט געזאגט אז אפשר איז דא אין מיר עפעס אביסל וואס איך מיין פאר‬ ‫באקאנט פאר א תלמיד חכם און א חשוב'ער מענטש‪ ,‬האט ער אים געוואלט אויספרובירן‪.‬‬ ‫מיין כבוד וועגן‪ ,‬דערפאר האט ער זיך אפגעהאלטן פון דעם‪) .‬הגם על פי הלכה‪ ,‬א תלמיד חכם‬ ‫אבער יעצט אז ער זעט אז ער רעכנט זיך נישט מיט דעם‪ ,‬זעט ער אז ער איז טאקע ראוי צו‬ ‫וואס ער לייגט איינעם אין ח' פאר זיין כבוד‪ ,‬איז עס כבוד התורה‪ ,‬אז מען זאל זיין געווארנט אין די‬ ‫נעמען די רבנות פון דעם שטאט‪ ,‬דערפאר איז ער יעצט געקומען אויך אונטערשרייבן אויף די‬ ‫כתב רבנות‪) .‬מזקנים אתבונן ח"א דף קכ"ז(‬ ‫לומדי תורה‪ ,‬אבער דער צדיק איז דאך באוואוסט מיט זיינע חומרות וואס איז געווען ביתר שאת ויתר‬ ‫*‬ ‫עוז‪ ,‬און עס איז נישט דא קיין שיעור אין חומרות צו זיין חסידות(‪) .‬דברי תורה מונקאטש מהדורא ג' אות ל"ב(‬ ‫*‬ ‫עס איז אמאל געווען א שטאט אין רומעניע‪ ,‬וואס דארט איז געווען א געוויסע מחלוקת‬ ‫דער בוטשאטשער רב פלעגט נישט קלאפן מיט די הענט שבת קודש‪ ,‬חוץ שלש סעודות‪,‬‬ ‫אין אן ענין‪ .‬איז מען געפארן צום בוטשאטשער רב אז ער זאל קומען צו זייער שטאט און ער‬ ‫וואס דעמאלטס האט ער יא געקלאפט‪.‬‬ ‫זאל מסדר זיין די מחלוקת‪ ,‬ווען מען האט גערעדט צו אים‪ ,‬האט מען אים געזאגט אז ווען‬ ‫אמאל האט אראפגעטראפט א טראפעלע וואסער אויפן גענאק פון בוטשאטשער רב אום‬ ‫ער וועט קומען וועט מען אים גאר שטארק מכבד זיין‪ .‬האט דער בוטשאטשער רב זיך‬ ‫שב"ק‪ ,‬און ער האט מורא געהאט אז ווען עס וועט אראפרינען צו די העמד וועט זיין א חשש‬ ‫אנגערופן‪ :‬כבוד קען איך נישט נעמען‪) .‬שיח זקנים ח"ו דף ב'(‬ ‫פון כיבוס‪ ,‬איז ער געבליבן איינגעבויגן אז עס זאל נישט אראפרינען די טראפ ביז צו די‬ ‫*‬ ‫העמד‪) .‬סיפורי מרן הרמ"ח מסלאנים דף ק"ל(‬ ‫תתנא( הנה ידוע לכל הנחיצות והפעולות‬ ‫*‬ ‫אמאל אין א יומא דפגרא איז געווען א איד וואס האט זיך געשטעלט אונטער'ן שטול פון‬ ‫של הכולל ]שומרי החומות[ שנתיסד ע"י‬ ‫הרה"ק משינאווא זצ"ל‪ ,‬און מען האט אים געזאגט אז ער זאל אוועקגיין פון דארט‪ ,‬אבער‬ ‫ער איז געבליבן דארט שטיין‪ ,‬אינצווישן האט ער אנגערירט אין דעם אויבערשטן חלק פון‬ ‫גאוני וצדיקי ארץ‪ ,‬ופעלו בצדקתם‬ ‫זיין שטיוול‪ ,‬און ער האט געבעטן וואסער צו וואשן די הענט‪ .‬אבער די ארומיגע האבן אים‬ ‫שיושעו כשאומרים אלקא דמאיר עננו‪.‬‬ ‫נישט געוואלט ברענגען וואסער זיך צו וואשן די הענט‪ ,‬ווייל זיי האבן געוואלט אז ער זאל‬ ‫אוועקגיין פון דארט‪ .‬אינצווישן איז דער שינאווער רב אריינגעקומען צום טיש‪ ,‬און ער האט‬ ‫ובאונגארין לא הי' בית שלא הי' שם‬ ‫זיך געפירט אז פארן זיך וואשן די הענט האט ער ארויפגעלייגט די האנטוך אויף זיין אקסל‪,‬‬ ‫און ער האט דערציילט א מעשה‪ ,‬אדער געזאגט א הלכה אין הלכות סעודה‪ ,‬דעמאלטס ווען‬ ‫פושקע כמו מזוזה ממש‪ ,‬ולא הי' אשה‬ ‫ער איז אריינגעקומען צו די סעודה‪ ,‬האט ער געזאגט‪ ,‬דער בוטשאטשער רב פסק'נט אז אויב‬ ‫שהדליקה נרות מקודם שנתנה מעות‬ ‫מען רירט אן אין די חאליווע )דער אויבערשטער חלק פון די שטיוול( דארף מען זיך נישט וואשן די‬ ‫הענט‪ .‬דער איד וואס האט דאס געהערט האט זיך נישט געקענט איינהאלטן‪ ,‬און ער האט‬ ‫להפושקע‪ ,‬אבל בכאן נשכח הדבר הזה‪ ,‬והוא‬ ‫זיך אנגערופן‪ :‬רבי‪ ,‬עס איז אן אפענע רוח הקודש‪ .‬האט שינאווער רב געזאגט‪ :‬אויב מען איז‬ ‫מחמת המוסדות והישיבות‪.‬‬ ‫זוכה‪ ,‬געבט מען פון הימל ווערטער וואס אידן דארפן צו הערן‪) .‬שיח זקנים ח"א דף רנ"א(‬ ‫*‬ ‫אמת שצריכין להחזיק כל המוסדות‪ ,‬אבל לא‬ ‫דער בוטשאטשער רב האט גאר שטארק מאריך געווען ביי שלש סעודות‪ ,‬אז מען האט‬ ‫שוין געקענט קאכן בארשט אויף מלוה מלכה אין די צייט‪ ,‬און נאכדעם האט ער געמאכט‬ ‫על החשבון של הכולל שומרי החומות‪.‬‬ ‫הבדלה און האט זיך תיכף געוואשן צו מלוה מלכה‪ .‬ביי מלוה מלכה פלעגט ער שטענדיג זאגן‬ ‫)מגדלות מרקחים לכ"ק הגה"צ מצעהלים זצ"ל ‪ -‬נשיא‬ ‫תורה אויפ'ן פסוק אין רות )ג' י"ג( ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ‬ ‫לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר‪ ,‬און דאס זאגן די דברי תורה האט זיך פארצויגן‬ ‫כוללינו‪ ,‬דף ק"כ(‪ ‬‬ ‫ביז'ן עלות השחר‪ .‬און איינע פון די תלמידים האט געזאגט אז ער האט ביי זיך פארצייכנט‬ ‫דעם "שבת בראשית" קען מען נאך אלעס‬ ‫טויזנטער פירושים אויף דעם פסוק פון בוטשאטשער רב‪ ,‬וואס האט געזאגט ביי מלוה‬ ‫מלכה‪) .‬מזקנים אתבונן ח"ב דף ל"א אות ב'(‬ ‫אויפטון‪ ,‬פויעלט אלעס גוטס ביי די פושקע‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫פון "כולל שומרי החומות"‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תר"ע‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ד(‬ ‫י( ופיוט בני היכלא שייך ביחוד בשב"ק זה שבת בראשית ‪ -‬שעה האחרונה של חודש תשרי‪ ,‬ונכנסים לחודש מרחשון שמתקדש עפ"י הראיה )יח(‪.‬‬ ‫יא( ומתוקן לומר פיוט זה לאחר שתיקן עצמו האדם במשך השב"ק )יט(‪ ,‬והמקיימין שלש סעודות בשב"ק נקראים בני היכלא )כ(‪ ,‬ומצפין לאוקמא שכינתא‬ ‫מעפרא )כא(‪ ,‬וכן מי שלא נהג עצמו בשב"ק כראוי‪ ,‬יתמלא בעת הזה בושה וכלימה מיום שב"ק עצמו )כב(‪.‬‬ ‫יב( ולומר פיוט זה לאחר הג' סעודות בשב"ק‪ ,‬הוא כעין אמירתינו תפלת עלינו לשבח וכו' אחר כל תפלה מהג' תפלות שבכל יום )כג(‪.‬‬ ‫יג( ופיוט הזה מלהיב את הלב ברשפי אש ושמחה בבחינת וגילו ברעדה )כד(‪ ,‬וראו אצל צדיקים ענינים נשגבים באמירתה )כה(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫העמים כו'‪ ,‬ואם אין דעת הבדלה מנין )ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב(‪ ,‬וזה שנאמר )תהלים ק"ד ל"א( יהי‬ ‫)יח( בס' שבט מיהודא )להגה"ק רבי יהודה ליב איגר זצ"ל‪ ,‬בפרשתן ‪ -‬בראשית‪ ,‬בד"ה בני היכלא( כ'‪,‬‬ ‫כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו‪ ,‬ישמח אותיות משי"ח‪ ,‬פי' כאשר האדם הולך במחשבתו‬ ‫בני היכלא דכסיפין למחזי וכו'‪ ,‬יש לומר ששייך ביחוד בשבת קדש זה שבת בראשית‪ ,‬לקרא‬ ‫על כבודו יתברך שמו‪ ,‬אז משי"ח בכל מעשיו‪ ,‬כי בכל עבודתו בתורה ומצות הוא במחשבתו‬ ‫את הכלל ישראל בני היכלא‪ ,‬כידוע מתיקוני זוהר הקדוש )י"ט ע"א( בראשית נקודה בהיכליה‪,‬‬ ‫לאוקמי שכינתא מעפרא‪ ,‬לכן גם עתה זוכה ורואה בנחמתה ובישועת ישראל‪ .‬וז"ש בני היכלא‬ ‫ודכסיפין למיחזי ]הנקודה בהיכליה[ שהוא לראות מי ברא אלה‪ ,‬ובפרט עתה בשעה אחרונה‬ ‫דכסיפין הם הצדיקים שהולכים בדרך זה להיות מצפה על ככוד הבורא ברוך הוא‪ ,‬ונכספה‬ ‫של החדש תשרי שנקרא בכסה‪ ,‬שהחדש היינו הלבנה מתכסה בו )ר"ה ח' ע"ב(‪ ,‬ונכנסים לקידוש‬ ‫נפשם לראות ישועת ישראל‪ ,‬יהון הכא בהאי תכא כו'‪ ,‬חדו השתא בהאי שעתא דבי רעווא‬ ‫החדש מרחשוון שמתקדש על פי הראיה‪ ,‬ואם שעל הגוון נראה שבחדש תשרי שנקרא בכסה‪,‬‬ ‫דרעווין‪ ,‬שהם משמחים את עצמם גם בימי הגלות ברעווא דרעוין כו'‪ ,‬כי הדבר זה מוכן גם‬ ‫מלא אורות נגלים בהמצוות מעשיות שעושים בו בפועל‪ ,‬שופר סוכה ולולב וכו'‪ ,‬והחודש‬ ‫עתה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )בראשית רבה א' ד'( שמו של משיח קדמה לעולם‪ ,‬וזה הרמז בגמרא )ביצה‬ ‫מרחשוון אין בו שום אור נגלה במצוה מיוחדת בפועל‪ .‬אבל באמת נקרא החדש תשרי בכסה‬ ‫ב' ע"ב( דאמר רבה כל ביעא דמתילדא האידנא מאתמול גמרא לה‪ ,‬רבה הוא מלשון יהא שמיה‬ ‫על שם אורות הפנימיות הגנוזים בעשיית המצות בפועל‪ ,‬כמו השופר וקול השופר‪ ,‬שאף‬ ‫רבא‪ ,‬מאתמול גמרא לה‪ ,‬והאידנא רמז לשם אדנ"י גמרה לה'‪ ,‬שגם עתה הוא נגמר‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שהמצוה הוא לעשותה בפשטות‪ ,‬וחלילה וחלילה למנוע עצמו משום פרט ודקדוק מפרטיו‬ ‫)כב( בס' ערוגת הבשם )פרשת עקב‪ ,‬בד"ה והיה עקב תשמעון( כ'‪ ,‬וכ"כ בבא שבת קודש צריך‬ ‫ודקדוקיו‪ ,‬וכן בסוכה ולולב וכל המצוות‪ ,‬אבל נפשינו יודעת מאד‪ ,‬כי כל זה הוא רק מה‬ ‫להתבונן קודם השבת בקדושת השבת ולשמור לבל יבטל ח"ו אפי' רגע אחת בדברים בטלים‬ ‫שהעין יכולה לראות והאוזן לשמוע וכדומה‪ ,‬אבל יש ויש בפנימיותם אורות גנוזים ומכוסים‬ ‫או בדברי הבאי‪ ,‬אבל עפ"י רוב אינם שמין אל הלב‪ ,‬ושוב כשעבר השבת וחושב בנפשו‬ ‫מבני אדם‪ ,‬ועל זה ניתן אחריו החודש מרחשוון‪ ,‬שאין בו שום מצוה מיוחדת בפועל‪ ,‬כענין‬ ‫באיזה אופן שמר את השבת‪ ,‬והוא דבר שא"א להשיבו‪ ,‬כי הזמן שעבר לעולם לא תשוב‪ ,‬אזי‬ ‫ליתן ריוח להתבונן בהאורות הגנוזים בהמצוות מעשיות של החדש תשרי‪ ,‬והזמן לזה הוא‬ ‫יתמלא בושה וכלימה מיום שבת קודש בעצמו‪ ,‬וע"כ אומרים במנחה דשבתא בני היכלא‬ ‫בהתקדש החדש על פי ראיית הלבנה שהוא בבחינת בכס"ה‪ ,‬כמו שכתוב )תהלים ק"ד י"ט( עשה‬ ‫דכסיפין‪ ,‬מלשון כסופה‪ ,‬דהיינו שאנו בושים למיחזי זיו וכו'‪.‬‬ ‫ירח למועדים‪ ,‬ובפרט בשעת מנחה של שבת זה‪ ,‬הראשון לשבתות החורף‪ ,‬שמתחילין בשבת‬ ‫)כג( בס' שבט מיהודא )להגה"ק רבי יהודה ליב איגר זצ"ל‪ ,‬פרשת ויגש בד"ה בני היכלא( כ'‪ ,‬בני‬ ‫זה לומר ברכי נפשי וכו'‪ ,‬שכתוב בו עשה ירח למועדים‪ ,‬שהוא השיר של ראש חדש‪ ,‬ומוכח‬ ‫היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין וכו'‪ .‬יש לומר כי הדברים הקדושים האלו‪ ,‬בסעודה‬ ‫מזה שבשעת מנחה של שבתות החורף הוא זמן ההתגלות של ראש חדש שמקדשין על פי‬ ‫האחרונה של שבת קדש בלשון דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין הוא כענין אמירתנו אחר כל‬ ‫ראיית הלבנה וכנ"ל וד"ל‪.‬‬ ‫תפלה מהג' תפלות שבכל יום בשבח של עלינו לשבח לאדון הכל וכו' אמת מלכנו אפס זולתו‬ ‫)יט( בס' תורת חסד )להרה"ק רבי אברהם מרדכי מלוצקא זצ"ל תלמיד הרה"ק מאפטא זצ"ל‪ ,‬לסעודה‬ ‫ככתוב בתורתו וידעת היום והשבות אל לבבך וכו'‪ ,‬ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה‬ ‫שלישית( כ'‪ ,‬בני היכלא דכסיפין כו'‪ ,‬לכאורה משמעות הרצון ביד האדם בשעת סעודה לכסוף‬ ‫בתפארת עוזך להעביר גילולים מן הארץ וכו' לתקן עולם במלכות שד‪-‬י‪ ,‬וזה גם כן ענין‬ ‫או לאו ומפני מה לא כתוב לשון ציווי שיכרח לכסוף‪ ,‬אך הנה ידוע כד עייל שבתא צריך כל‬ ‫דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין‪ ,‬שהוא ממש נקוה לך ה' אלקינו לראות בתפארת עוזך )ידוע‬ ‫אחד לקדש עצמו בכל עניניו ובכל מחשבותיו כל אחד לפי מדרגתו‪ ,‬ויזדכך כל כך שיהי' על‬ ‫שעלינו לשבח תיקן יהושע ביריחו אחר שנכבשה בשבת קדש(‪.‬‬ ‫בחי' כאיתא בזה"ק ששבת יומא דנשמתין ולאו גופין כלל‪ ,‬לזה אפשר לפרש כאן‪ ,‬מי שנהג‬ ‫ולזה אנו אומרים בגמר הג' סעודות שבת שענינם אחד עם הג' תפלות שמכל יום‪ ,‬רק‬ ‫כך כל יום השבת‪ ,‬וכל מחשבותיו הי' להמשיך עליו קדושת שבת ביתר שאת ועוז‪ ,‬אזי הוא‬ ‫הסעודות שבת אף שמתחלקים גם כן בג'‪ ,‬אבל כלולים כאחד‪ ,‬ולזה אנו אומרים זאת בגמר‬ ‫יכול לקבל התגלות אורות עליונים בסעודה זה‪ ,‬וזה הפי' בני היכלא דכסיפין‪ ,‬לא שעתה‬ ‫כולן יחד בסעודה השלישית שכולל שלשתן כאחד‪ ,‬דכסיפין למחזי שהיא נקוה לראות ]כי‬ ‫ברצונו זאת‪ ,‬כי מי ראוי לראות פני המלך אם אינו מתקן את עצמו בתחלה‪ ,‬רק הפי' הוא אם‬ ‫תקוה ותשוקה אחד הוא[‪ ,‬והתקוה והתשוקה בזה הוא להעביר גילולים מן הארץ וכו' לתקן‬ ‫כבר התקין עצמו לזה כל השבת‪ ,‬ויקדש כל מעשיו ועניניו‪ ,‬ועתה כוסף למחזי זיו דזעיר‬ ‫עולם במלכות שד‪-‬י‪ ,‬וזה יוצא לפועל בשבת קדש ]וכו'[‪ .‬וזה מתברר בכל שבת קדש שהוא‬ ‫אנפין‪ ,‬אז יהון הכא בהאי תכא כו'‪ ,‬שעתה יכול לבא להתגלות זה‪.‬‬ ‫בירור האמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום‪ ,‬וכידוע שסתם היום קאי על שבת‬ ‫אופן שני בני היכלא דכסיפין כו'‪ .‬י"ל הלשון דזיו זעיר אנפין‪ ,‬ולא כתיב אריך אנפין או‬ ‫קדש )שמות ט"ז כ"ה( שבת היום לד'‪ ,‬ובפרט הסעודות ששרשם מתלתא היום דכתיבא בפרשה‬ ‫שאר לשון‪ ,‬אך הנה ידוע ששופרא דאדם קדמאה הי' מכהה גלגל חמה‪ ,‬פי' מחמת גודל‬ ‫)שבת קי"ז ע"ב(‪ ,‬וזה וידעת היום בשבת קדש שהוא עיקר הידיעה ברורה‪ ,‬לדעת כי אני ד'‪,‬‬ ‫בהירות והזדככות כ"כ הי' זהיר יותר מגלגל חמה‪ ,‬ואחר החטא נתקלקל בחי' זה‪ ,‬והאבות היו‬ ‫והשבות אל לבבך‪ ,‬היינו שתפעול בך קדושת השבת שזהו והשבו"ת‪ ,‬כי ד' הוא האלקים‬ ‫תיקון האדם‪ ,‬ויעקב שהי' מטתו שלימה הוא בחיר שבאבות‪ ,‬ולכן שופריה דיעקב כשופרא‬ ‫בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד‪ ,‬שהוא הסהדותא דמהימנותא על אחדותו יתברך‬ ‫דאדם קדמאה‪ ,‬ובחי' יעקב הוא בחי' דז"א כידוע לי"ח‪ ,‬וזה הפי' נוכל לומר כאן מי שרצונו‬ ‫כידוע‪ ,‬ועל כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך להעביר גילולים מן הארץ וכו'‪,‬‬ ‫להיות בבחי' זה ומזדכך ומטהר את עצמו‪ ,‬ובא לגודל הבהירות‪ ,‬ורצונו למחזי זיו דז"א‪,‬‬ ‫שזה מתברר בסעודה שלישית שהוא נחלת יעקב מדת התפארת דזעיר אנפין‪ ,‬וזה יהון הכא‬ ‫שיהי' בבחי' שופרא ליעקב‪ ,‬אז יהון הכא בהאי תכא‪ ,‬אז הוא ראוי לקבל גודל הבהירות של‬ ‫בהאי תכא דביה מלכא בגילופין‪.‬‬ ‫אורות עליונים בזה הסעודה‪ ,‬ואפשר שזה הסוד שסעודה זו נקרא של יעקב אבינו וד"ל‪.‬‬ ‫)כד( בס' חסד לאלפים )להגה"ק בעל פלא יועץ זצ"ל‪ ,‬סימן רצ"א סק"ג( כ'‪ ,‬וטוב לומר על היין‬ ‫)כ( בס' פרי צדיק )להגה"ק ר"צ הכהן מלובלין זצ"ל‪ ,‬פרשת בהר אות י"ד( כ'‪ ,‬ישראל בשבת כמו‬ ‫פיוט בני היכלא שתיקן האר"י ז"ל‪ ,‬שדבריו כגחלי אש‪ ,‬מלהיבין את הלב רשפי אש שלהבת‬ ‫במקדש‪ ,‬דשבת בזמן כמו מקדש במקום‪ ,‬וכמו דבמקדש נופל הפחד והיראה להבא בתוכו‪ ,‬כן‬ ‫י‪-‬ה ישמח ישראל בעושיו במדה ויגל ברעדה‪.‬‬ ‫בשבת דכ"א מישראל כמו במקדש נופל עליו הפחד והמורא‪ ,‬כמ"ש במורא גדול זה גילוי‬ ‫)כה( בס' צבי לצדיק )זידיטשוב‪ ,‬אור זרוע לצדיק דף צ"ה ע"ב( מובא‪ ,‬שמעתי ממו"ר הרב ]רבי‬ ‫שכינה‪ ,‬וכן אומרים בשיר של שבת שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו וגו'‪ ,‬שתולים‬ ‫אברהם שמחה[ מבארניב‪ ,‬שרבינו מוהרצ"ה מזידיטשוב בכל סעודתא דרעוא דרעווין הסתער‬ ‫בבית ה' היינו דישראל כשמקיימין הג' סעודות נקראו בני היכלא דמלכא‪ ,‬כמ"ש בזה"ק )ח"ב‬ ‫מאד מאד‪ ,‬וקודם פזמון סעודת המנחה 'בני היכלא' הרעיש בקול גדול‪ ,‬ואמר בזה"ל‪ :‬גייען‬ ‫פ"ח ע"ב‪ ,‬רנ"ב ע"ב( בחצרות אלקינו יפריחו‪ ,‬שהפריחה שהוא בתחילת כניסת השבת הוא ג"כ‬ ‫מיר העכער‪ ,‬נאך העכער‪ ,‬נאך העכער וכו' רבת פעמים מאד בניגונו הידוע‪ ,‬וב"ב ואנשי בריתו‬ ‫בחצרות אלקינו‪ ,‬וכמ"ש בזה"ק )פרשת בהר( והא אשכחנא חצרים דאתמר בי' ותעמוד בחצר‬ ‫פחדו ויראו שלא יסתלק אותו צדיק אז בדביקותו הנוראה‪ ,‬לקחו לו גבאי מיוחד ת"ח ויר"ש‬ ‫בית המלך הפנימית נוכח בית המלך ובכל אתר המלך סתם דא קוב"ה‪ ,‬והוא כמ"ש במד'‬ ‫וחסיד בעל מקובל גדול זקן ונשוא פנים ושמו ר' יעקב‪ ,‬אשר רבינו שח עמו תמיד בשיחין‬ ‫)אסתר פ"ג( למלך סתם משמע קודש וחול‪ ,‬ואמר בזה"ק ותעמוד‪ ,‬ואין עמידה אלא צלותא‪,‬‬ ‫קדישין עלאין בסודות התורה‪ ,‬ורבינו כבדוהו תמיד‪ ,‬וקרא אותו רבי יעקב‪ ,‬והוא ישב בסעודה‬ ‫נוכח בית המלך‪ ,‬נוכח בית המקדש‪ ,‬דכל ישראל צריכין לצלאה וכו' למיהוי נוכח המקדש‪,‬‬ ‫שלישית על יד ימין רבינו‪ ,‬וכשמוע ר' יעקב ההסתערות והרעשים של רבינו‪ ,‬אז פתח ואמר‪:‬‬ ‫והיינו כמ"ש )ברכות ל' ע"א( יכווין את לבו כנגד בית קודש הקדשים וכו'‪ ,‬ואמר מאן חצר‬ ‫רבי רבי‪ ,‬גענוג‪ ,‬גענוג‪ ,‬בכדי להפסיקו‪ ,‬ואמר לו רבינו‪ :‬רבי יעקב זייט מיך ניט מפסיק‪ ,‬זעהט‬ ‫הפנימית תרין אינון חצרות בית ה'‪ ,‬וחצרות היינו עזרות‪ ,‬ונוכח בית המלך‪ ,‬היינו הקדשי‬ ‫וואסערי שעשועין דמלכא מיר מאכען‪ ,‬והתחיל עוד הפעם בתנועותיו‪ ,‬גייען מיר העכער וכו'‬ ‫קדשים‪ ,‬וכשנכנסה אסתר למלך אחשורוש התפללה להשי"ת שתצליח במעשי' להציל את‬ ‫כנז'‪ ,‬וכשראה ר' יעקב קם ועמד על יד השולחן בקול רעש גדול‪ ,‬ופתח ואמר‪ :‬רבי רבי‪ ,‬גענוג‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬וזהו ותעמוד וגו'‪ ,‬ובשבת כשמקיימין הג' סעודות הם שתולים בבית ה'‪ ,‬שהוא‬ ‫גענוג‪ ,‬והפסיקו‪ ,‬ואז התחיל רבינו ואמר הפזמון בני היכלא כו'‪.‬‬ ‫התגלות עתיקא דאיקרי אין )זח"ב ס"ד ע"ב(‪ ,‬ואיקרי קודש הקדשים‪ ,‬כמ"ש בזה"ק )שם קכ"א ע"א(‪,‬‬ ‫וסיפר מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל מה ששמע מאביו הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל‬ ‫והפריחה שהוא בכניסת השבת הוא ג"כ בחצרות אלקינו‪ ,‬שתיכף כשמקבל על עצמו קדושת‬ ‫הי"ד ]יודה"ל כ"ט תשרי ‪ -‬שב"ק[‪ :‬הרה"ק משינאווא זצ"ל כשהי' עוד סמוך על שולחן של חו"ז‬ ‫השבת נקרא ישראל יראי שמי )תענית ח' ע"ב(‪ ,‬ואימת שבת על עם הארץ )ירושלמי פ"ד דדמאי(‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל ישמח משה זצ"ל הי' פ"א בסעודה שלישית שהנאספים רצו להתחיל לזמר‬ ‫)כא( בס' תפארת שלמה )לשב"ק‪ ,‬בד"ה בני היכלא( כ'‪ ,‬בני היכלא דכסיפין כו' יהון הכא‬ ‫זמירות של בני היכלא דכסיפין וכו'‪ ,‬אמר להם הישמח משה שלא יתחילו עדיין לזמר‪ ,‬מפני‬ ‫בהאי תכא כו' חדו השתא בהאי שעתא כו'‪ .‬הנה כתיב )ירמיה ז' ד'( היכל ד' המה‪ ,‬ר"ל הצדיקים‬ ‫שאחד מהבני היכלא חסר עדיין‪ .‬וכוונתו הי' על הרה"ק משינאווא שהי' עדיין צעיר לימים‪.‬‬ ‫ההולכים תמיד במחשבתם להיות עומד ומצפה על גדלות הבורא ולישועת ישראל‪ ,‬המה בחינת‬ ‫ובס' שיח זקנים )ח"י דף שמ"ו( מובא‪ ,‬הרה"ק מנאסויד זצ"ל היה בא הרבה לעיר סאטמאר‪,‬‬ ‫היכל להקדושה‪ ,‬כי הנה כתיב )תהלים ל"ג י' י"א( ד' הפיר עצת גוים עצת ד' לעולם תעמוד‪ ,‬כי‬ ‫וכשהתחיל לזמר בני היכלא בסעודה שלישית‪ ,‬היה יכול לעמוד ממקומו וללכת לטבול‬ ‫בשעה שהאדם חושב רק על צרכיו‪ ,‬הוא כמו עצת עכו"ם‪ ,‬כי בזה הם שווים לחשוב על ככה‬ ‫במקוה‪ ,‬ואם פגש בחתול כשחזר מן המקוה‪ ,‬חזר לטבול עוד הפעם‪ ,‬וכן הי' שהלך ב' או ג'‬ ‫]וזה שאנו מתפללים ברכת אהבה רבה ושבור כו'‪ ,‬שלא יהיה עלינו העול הזה בצרכי עולם הזה‪ ,‬רק כל‬ ‫פעמים למקוה במשך סעודה שלישית א'‪.‬‬ ‫מגמת חפצינו יהיה על כבוד הבורא ברוך הוא כנ"ל[‪ .‬וזה שנאמר )ויקרא כ' כ"ו( ואבדיל אתכם מן‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנז[‬ ‫ד'‪ .‬תרצז‪ .‬מדרש רבה ‪ /‬המשולב‪ ,‬איכה‬ ‫‪‬‬ ‫מדרש רבה עם ביאורים נפלאים‪ ,‬הוספות והערות נחוצות‪ ,‬ליקוטי מדרשים ומאמרי חז"ל‪ ,‬לקט אמרים‬ ‫אלף תתיא‪ .‬ידוע שהרה"ק מצאנז זצ"ל נהג כמה פעמים בעת קראו בתורה לקרוא כמה תיבות‬ ‫מתורת החסידות והמוסר‪ .‬ביאור המדרש‪ :‬ביאורי הפשט להבנת דברי המדרש‪ ,‬סדורים וערוכים בשפה‬ ‫עם טעותים‪ ,‬באמרו התיבה בכמה אופנים בלא הנקודות הראוי‪ ,‬עד שאמרו כראוי‪ ,‬וסוד ה' ליראיו‬ ‫ברורה וקלה‪ ,‬ומשולבים בתוך דברי המדרש‪ ,‬לתועלת הלומדים‪ .‬עם הערות ומקורות לביאור המדרש‪,‬‬ ‫שינויי נוסחאות והוספות חשובות‪ .‬אוצרות המדרש‪ :‬ילקוט מדברי חז"ל המובאים במדרש הלכה ואגדה‪.‬‬ ‫כידוע‪ .‬ופ"א בשב"ק פרשת בראשית קרא את התיבה ויאמר לו "איכה" בטעותים‪ ,‬ואמר מקודם‬ ‫וילקוט אמרים‪ :‬אוצרות יקרים מתורתם של קדמונים‪ ,‬גאוני המוסר ומאורי החסידות‪ ,‬אמרות טהורות‬ ‫אֵ י ָכה‪ ,‬וכאשר תיקנו אותו אמר אח"כ אֵ י ֶכה‪ ,‬עד שאמר כראוי אַ ֶי ָכּה‪.‬‬ ‫ופניני סוד‪ ,‬המעטרים דברי המדרש בדרך הפרד"ס‪ .‬על מדרש איכה‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תקנ"ב עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרצח‪ .‬נביאים וכתובים מקרא מפורש‪ ,‬איוב‬ ‫אלף תתיב‪ .‬ידוע אשר מלפנים במדינת דייטשלאנד יצ"ו היו כל היהודים יראי ה' בתכלית‪,‬‬ ‫ספר איוב מן הכתובים‪ ,‬מפורש למען ירוץ הלומד בו‪ .‬ביאור המקרא‪ :‬ביאור משולב לתורה‪ ,‬עם ציונים‬ ‫ושמרו כל התורה כולה‪ ,‬עד כדי כך שבעיר פראנקפורט יצ"ו לא היתה אשה אשר לא גזזה שערות‬ ‫והערות‪ ,‬כותרות והקדמות‪ .‬ביאור רש"י‪ :‬ביאור משולב לפירוש רש"י ז"ל‪ ,‬עם כותרות‪ ,‬עם ציונים‬ ‫ראשה לאחר הנישואין‪ ,‬אולם רח"ל ביום מן הימים נתדרדר מצב היהדות ע"י אנשים שונים אשר‬ ‫והערות‪ .‬תוכן הספר‪ :‬נושאי הפרקים‪ ,‬מועדי ומקומות התרחשות מסודרים בראש הספר‪ .‬מבוא לספר‪:‬‬ ‫התחילו להקל מכמה חומרות ומצות התורה‪ ,‬עד שירדו פלאים מטה מטה‪ ,‬וסרו מן דרך התורה‬ ‫רקע לספר בנ"ך‪ ,‬מקומו בין ספרי המקרא‪ ,‬כרך זה כולל ספר איוב‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬רצ"ז עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרצט‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' ברכות ב'‪ ,‬משניות זרעים‬ ‫באופן מבהיל‪ .‬וכן בעיר פראג אשר במדינת טשעכיי יצ"ו אשר בזמן ששימש שם הגה"ק בעל נודע‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫ביהודה זצ"ל הי' העיר מלאה חכמים וסופרים‪ ,‬ואפילו השלעפערס ‪ -‬נושאי חבלים היו גאוני ולומדי‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫תורה‪ ,‬אולם לאחר פטירתו לחה"ה ג"כ התחילו לירד פלאים רח"ל‪ ,‬וכן גבר והלך האסמילאציע‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות הש"ס‪,‬‬ ‫שנשאו בני ובנות ישראל עם נכרים ונכריות רח"ל‪ .‬ובימי הזעם כאשר הייתי במחנה טרעיזענשטאט‬ ‫הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪ ,‬פיתוח ראשי‬ ‫תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד חדש מאיר עינים‪,‬‬ ‫אשר במדינת טשעכיי‪ ,‬פגשתי עם אחד שהיה מעיר פראג ואמר לי שנשאו שם עם נכריות‪ ,‬וגם הוא‬ ‫למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת ברכות ח"ב‪ ,‬ומשניות וירושלמי זרעים‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪) .‬תרל"ד עמודים(‬ ‫רח"ל עשה כן‪ ,‬ומקודם לא גירשו אותם הדייטשן‪ ,‬אולם לבסוף גירשו גם הם למחנות העבודה‬ ‫ד'‪ .‬תש‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' שבת‬ ‫וההשמדה מאחר שסוכ"ס היו הם מבני ישראל‪.‬‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫וכאשר הגה"ק החתם סופר זצ"ל ראה והבחין בימיו את גודל התקלות והמכשולות שיוצא‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות‬ ‫להכלל ישראל ע"י מעשיהם‪ ,‬שרבים התחילו לנטות מן דרך התורה‪ ,‬התחיל לגדור גדר ולעמוד‬ ‫הש"ס‪ ,‬הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪,‬‬ ‫בפרץ‪ ,‬והגם שהכתות למיניה"ם רצו מקודם לעשות איזה פשרות שיקילו באיזה דברים‪ ,‬ולא עזר זה‬ ‫פיתוח ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד‬ ‫חדש מאיר עינים‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת שבת‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪) .‬תרמ"ו עמודים(‬ ‫כלום‪ ,‬רק ירדו מטה מטה רח"ל‪ ,‬גמר אומר שאסור לפשר עמהם כלל‪ ,‬ואסור לזנוח משום דבר קטן‬ ‫ד'‪ .‬תשא‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' עירובין‪ ,‬פסחים‬ ‫וגדול מיהדות‪ ,‬ומי שאינו רוצה לקיים כל התורה ממש בכל פרטיה ודקדוקיה יצא מכלל ישראל‪.‬‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫אולם החתם סופר זצ"ל לא גמר עבודתו בזה ונסתלק לחה"ה‪ ,‬ותלמידיו הגדולים וביניהם בנו‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות‬ ‫הגה"ק בעל כתב סופר זצ"ל‪ ,‬והגה"ק בעל מהר"ם שיק מחוסט זצ"ל ועוד התאספו יחד להוציא פסק‬ ‫הש"ס‪ ,‬הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪,‬‬ ‫כדת של תורה שמי שאינו שומר כל התורה כולו ממש דינו כגוי‪ ,‬וגם הסידור קידושין והגיטין‬ ‫פיתוח ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד‬ ‫מרבניהם אין להם שום תוקף‪ ,‬והם אינם בכלל ישראל‪ ,‬במטרה להציל על ידי זה שהכלל ישראל לא‬ ‫חדש מאיר עינים‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת עירובין‪ ,‬פסחים‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪) .‬תנ"ו עמודים(‬ ‫ילמדו לעשות כמעשיהם רח"ל‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תשב‪ .‬ששה סדרי משנה ‪ /‬טהרות ‪ -‬לתלמידים‬ ‫ואצל אסיפה קדושה ונשגבה זו ג"כ השתתפו כמה צדיקים מעדת החסידים‪ ,‬וכאשר דיברו‬ ‫סדר טהרות מששה סדרי משנה המיוחד לתלמידים עם אותיות מאירות עינים ומנוקדת‪ ,‬עם פירוש‬ ‫רבינו עובדי' מברטנורא‪ ,‬עם עיקר תוי"ט‪ ,‬עם הגהה מדויקת‪ ,‬ניקוד מדויק‪ ,‬פתיחת ראשי תיבות‪ ,‬ציון‬ ‫להוציא פסק תורה כזה שבאם אין שומרים התורה כולו יצאו מכלל ישראל‪ ,‬וילכו להנעלאגן‪ ,‬הי'‬ ‫מראי מקומות‪ ,‬כותרות משנה‪ ,‬הדגשות לשונות המשנה‪ ,‬איורים להבנת הענינים בכמה מקומות להבנת‬ ‫נראה על איזה צדיקים וביניהם הרה"ק מליסקא זצ"ל שהי' מפורסם ג"כ לגאון עולם‪ ,‬שאינו מסכים‬ ‫הלומד‪ ,‬חלוקת משניות‪ ,‬כל משנה בקטע חדש‪ ,‬עם עיצוב נאה ומהודר‪ .‬עם הקדמה לכל מסכת‬ ‫ומסכת שיבין הלומד מה שלפניו‪) .‬תקס"ט עמודים(‬ ‫לזה שיוציאו אותם לגמרי מכלל ישראל‪ ,‬ולעשותם כגוים גמורים ]מכיון שכידוע היתה עבודת הצדיקים‬ ‫ד'‪ .‬תשג‪ .‬תלמוד בבלי המבואר ‪ /‬מתיבתא‪ ,‬מס' בכורות‪ ,‬ב"כ‬ ‫תלמידי הבעש"ט הק' לקרב לתורה ולמצוות גם הפשוטי עם מבני ישראל‪ ,‬ולהחזיר בתשובה אפילו הפחותים‬ ‫גמ' מסכת בכורות מן תלמוד בבלי‪ ,‬נערך ונסדר מחדש‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם כל המפרשים‬ ‫ביותר‪ ,‬ע"כ אין לדחותם כ"כ[‪ ,‬אולם הגאונים וקדושים תלמידי החת"ס הנאספים הבינו שבאם לא יהיה‬ ‫על הדף‪ ,‬בצירוף ליקוטי רש"י‪ ,‬והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף‪ .‬ועליו מהדורת‬ ‫להם לעזר גם הצדיקים מעדת החסידים לא יועיל הטיילונג כ"כ‪ ,‬העמיד עצמו הגה"ק רבי הילל‬ ‫'מתיבתא' ‪ -‬הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד‪ ,‬תוך שזירת מהלך‬ ‫הסוגיא בלשון הגמ'‪ ,‬בסגנון קצר וצח‪ ,‬מבוסס על דברי רש"י והראשונים‪ ,‬בביאור זה יכול הלומד‬ ‫מקאלאמייא זצ"ל על רגליו ודרש שם דברי התעוררות וטעם וסיבת לחזק הטיילונג לגמרי‪,‬‬ ‫להסתייע בהבנת הגמרא‪ ,‬כאשר הלומד יחזה מישרים‪ ,‬עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים‬ ‫ולהוציאם מכלל ישראל‪ ,‬וכאשר גמר דבריו הק' בלהבות אש‪ ,‬אמר לו הרה"ק מליסקא‪ :‬איך וויל שוין‬ ‫במקום הצריך ביאור יותר‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו‬ ‫]שאכן גם הוא מסכים לזה[‪ .‬דדעתם הק' הי' שצריכין לעשות קיום ויסוד לדרך התורה הק' בלי פשרות‪,‬‬ ‫באורך הדרך‪ .‬עם שינון התלמוד‪ ,‬הכולל סיכומים לשינון הסוגיות‪ ,‬כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות‪.‬‬ ‫י"ל ברוב פאר והדר בב' כרכים מפוארים‪.‬‬ ‫ואף באם זה יגרום שרבים יצאו עי"ז מכלל ישראל‪ ,‬אין ברירה אחרת‪ ,‬וצריכין לעשות כל טצדקי‬ ‫ד'‪ .‬תדש‪ .‬כונן מקדשך ‪ /‬פסקי הלכה בדיני התרחקות בין אנשים לנשים ‪ -‬אידיש‬ ‫לזה‪ ,‬כמו שעושין ל"ע אפעראציע לחולה‪ ,‬והגם שכמ"פ צריכין לחתוך רח"ל אבר שלם מן האדם‪,‬‬ ‫אוצר פון פסקי הלכה בדיני לא תקרבו‪ ,‬יחוד און נאך‪ ,‬וויכטיגע הלכות וואס זענען נוגע טאג טעגליך‬ ‫אולם באם זה יגרום שימשיך לחיות‪ ,‬אין ברירה אחרת כמובן‪ ,‬וכן הדבר הזה שזהו קיום התורה‪.‬‬ ‫צווישן עלטערן‪ ,‬קינדער‪ ,‬קרובי משפחה‪ ,‬שכנים און געסט‪ .‬בו נקבצו ובאו הליכות והנהגות בדיני‬ ‫אלף תתיג ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל קרא ביום שמחת תורה את הקריאה של‬ ‫התרחקות אנשים מנשים‪ ,‬הנוגעים למעשה בין הורים ובניהם ובנותיהם‪ ,‬קרובי המשפחה שכנים‬ ‫בראשית ברא עד שני‪ ,‬בקולי קולות באש להבה ממש‪ ,‬ובדרך כלל בשבת בראשית קרא הפסוקים‬ ‫ואורחים‪ .‬נלקטו מדברי רבותינו הראשונים שו"ע ונו"כ ומהאחרונים ע"ד ישראל סבא‪ ,‬ערוך בסדר נכון‬ ‫ולשון צח ובהיר‪ ,‬בלשון אידיש המדוברת‪ ,‬עם מראי מקומות‪ ,‬ציונים‪ ,‬בירורים קצרים‪ ,‬נערך ויצא לאור‬ ‫כרגיל בכל שבוע‪ .‬ודכירנא בשנה אחד בשבת בראשית שנת תשי"א לפ"ק קרא ג"כ הקריאה של‬ ‫ברוב פאר והדר ע"י הרה"ג רבי יחיאל מיכל ישעי' מאסקאוויטש שליט"א מו"ץ וראה"כ בקרית טאהש‬ ‫בראשית בקולי קולות כמו בשמח"ת‪.‬‬ ‫ומח"ס אהלי מלכים‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬קרית טאהש קאנאדא יצ"ו‪) .‬ת"ה עמודים( הפצה ראשית נר‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫למאור‪718-384-1324 :‬‬ ‫מיין עלטערע זון האט געלערנט הלכות שבת‬ ‫רבנים‪ ,‬מגידי שיעור‪ ,‬מלמדים‪ ,‬עלטערן‪ ,‬בחורים‪ ,‬קינדער‪...‬‬ ‫ביי חבורת "זכור ושמור"‪ ,‬און יעדע שבת פלעגט‬ ‫האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע‬ ‫ער פארלערנען ביי די סעודות פון ביינאכט און‬ ‫דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים‬ ‫בייטאג פאר עטליכע מינוט‪ ,‬די הלכות וואס ער‬ ‫פונעם ספר‬ ‫האט געלערנט במשך די וואך‪ ,‬און די גאנצע‬ ‫מבאר התורה‬ ‫משפחה האט מיטגעהאלטן‪.‬‬ ‫על חמשה חומשי תורה‬ ‫בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט‪ ,‬אין א הערליכע קלענערע פורמאט‪,‬‬ ‫יעצט גייט מיין יונגערע זון אנהייבן צו לערנען‬ ‫לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר‪ ,‬און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די‬ ‫הלכות שבת דורך חבורת "בקי"‪ ,‬און ער גייט ווערן‬ ‫שיינע מתנה‪ ,‬און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין‪.‬‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫נתפרסם ע"י מפעל העולמי‬ ‫דער מגיד שיעור ביי אונז אין שטוב‪.‬‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫גומרת הלכות שבת‬ ‫נתפרסם לזכות הרה"ג רבי יואל טייטלבוים שליט"א חתן הרב הגאון רבי שמעון‬ ‫ללמוד הלכות שב"ק‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫כ"ץ שליט"א דומ"ץ קהל ויואל משה דסאטמאר ‪ -‬מאנסי יצ"ו‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ד'‬