נועם שיח · NOAM SIACH — בראשית (2026-10-05)
נועם שיח
מאת אב"ד סאנטוב שליט"א
רבי’שע תשובות -ב
בראשית תשפ"ז
ל ש כו ן אפריון ל
מ
מ
ה
לייקווד תשפ"ז
כל הזכויות שמורות
למכון אפריון לשלמה
להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א
אב"ד סאנטוב -לייקווד
הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש
9996551.z@gmail.com
לקבל גליונות ,לנדב ג ל יונות ,ולהערות
נא לפנות להנ"ל
קונטרס זה נדבת
הנגיד החסיד המפואר
מו"ה חיי בצלאל יאקוב הי"ו
מחשובי חסידי קאסוב
לרגל שמחת הבר מצוה
של נכדו הבחור המופלג בתורה ויראת שמי
נת צבי נ"י
ב לבנו הרה"ג ר' אברה שליט"א
חת הגאו הגדול רבי שמואל דוד הכה פרידמא שליט"א
יזכה בע"ה לרוות הרבה תענוג ונחת
שיח בראשית תשפ" ז נוע
רבי'שע תשובות -ב
('ä ,'â úéùàøá) íëéðéò åç÷ôðå
פע שאל הרה"ק הבעל התניא זי"ע את חסידיו "משיח וועט
זיי א חסיד אדער א ליטוואק?" ]הא משיח יהיה מעדת החסידי
או מהמתנגדי )'ליטוואק' הוא כינוי למתנגדי באות ימי ([ ,וא אחד
לא ידע מה לענות ,והמתינו שהרבי בעצמו יענה.
אמר הבעל התניא :אי ווייס נישט וואס משיח וועט זיי ,
אבער אי הא אז ער וועט זיי א ליטוואק ,ווייל אויב ער וועט זיי
א ליטוואק ,וועל אי גיי ,אבער אויב ער וועט זיי א חסיד ,וועל זיי
נישט גיי ]אינני יודע מה יהיה המשיח ,אבל מקוה אני שהוא יהיה
מתנגד ,כי א הוא יהיה מתנגד ,אז אני אל להקביל פניו ,אבל א
הוא יהיה חסיד ,אז "ה " )המתנגדי ( לא ילכו[...
******************************
בעיה"ת הרה"ח ר' שמואל אונגאר הי"ו מגדולי העסקני
לייקווד סיפר לי דבר נפלא ששמע ממקור ראשו .
המספר )שסיפר לר' שמואל( הינו חסיד סאטמאר ,ופע אחת
נכנס אצל כ"ק מר אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ,ואמר לו הרבי "הרי
את מסתובבי אצל הרבי מסאטמאר ,אז תאמרו לי משהו שהרבי
אמר" .חשב החסיד כמה רגעי ,ואח"כ אמר להרבי מליובאוויטש
"אני נזכר משהו שהרבי אמר בליל שבת קודש בעת עריכת שולחנו,
אני זוכר רק את הקושיא אבל אינני זוכר את התירו ".
ג
שיח בראשית תשפ" ז נוע
הרבי מסאטמאר שאל :איתא בחז"ל )מס' ברכות ד נ"ז ע"א(
שאפילו פושעי ישראל מלאי מצוות כרימו .ושאל הרבי "א ה
פושעי ,וה חוטאי ,אי שייכת מציאות כזאת שה יהיו מלאי
מצוות כרימו ?"
נענה הרבי מליובאוויטש ואמר "אני שואל בדיוק קושיא זו
אבל להיפ ,א ה מלאי מצוות כרימו ,אי שייכת מציאות
כזאת שיחטאו?"...
******************************
סיפר מר הגר"ח קניבסקי זצ"ל ,שפע אחת בערב תשעה
באב ביקש גיסו הגאו רבי מרדכי שלמה ברמ זצ"ל להקדי ללכת
לבית הכנסת קוד הזמ ,ואחותו הרבנית ברמ ע"ה הכינה לבעלה
שקית ,ובו הנעלי בית שלו ,שילבש אות בהיכנס יו תשעה באב.
כשראה רבי מרדכי שלמה ברמ את השקית ,שאל אותה
"מדוע אני צרי לשאת עמי את הנעלי בית ואחרי זה לשאת את
הנעליי שלי הביתה ,מדוע שלא אלבש כעת את הנעלי בית?".
הסתכלה עליו הרבנית בפליאה ואמרה בתמימות ובאמונה:
מה יקרה א בדר לבית הכנסת יגיע המשיח ,אי תל להקביל
פניו ,בנעלי בית??...
******************************
סיפר יהודי ,אשר אביו היה שרוי ל"ע במצב של Coma
]תרדמת[ ,והיה בתרדמה בלי הכרה .בעקבות כ ,שאל האיש את
מר הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע ,הא יניח תפילי לאביו?
ד
שיח בראשית תשפ" ז נוע
הרבי ליב עמו את צדדי העני ,ואמר לו כ :מצד אחד ,יהודי
רוצה להניח תפילי בכל יו ,אבל מצד שני ,הוא נמצא בתרדמה.
והפטיר הרבי :אז מ'טוט א תפילי אוי א איד וואס איז נישט ביי
זו ,מאכט מע ביליג די תפילי ! די תפילי ווערט ווי קעסטעלע
]כאשר מניחי תפילי על יהודי ששרוי בלא הכרה ,מזלזלי
בערכ של התפילי ,התפילי נעשי כמו קופסאות בעלמא[...
והוסי הרבי וסיפר לו :כאשר חותני הרה"ק מסקווירא זי"ע
חלה את חליו האחרו ל"ע ,ימי ספורי לפני הסתלקותו לגנזי
מרומי ,לא היה שרוי בהכרה ,והיה לי אז ג כ את השאלה הזאת,
הא להניח לו תפילי או לאו .למעשה הנחתי לו תפילי ,אבל אחר
כ היה לי חרטה על זה ,והבנתי שלא היה עלי לעשות כ .על כ –
הפטיר הרבי – אני מייע ל ,שלא תניח תפילי לאבי ...
******************************
מסופר על איש אחד שהיה נשוי הרבה שני ,ולדאבו לבו הוא
לא זכה ל"ע לילדי משלו .האיש הזה התחיל לחשוב ,שלאור מצבו
יתכ שכדאי לו לגרש את זוגתו ,ואולי יבנה אח"כ ויקי בית.
נכנס איפוא האיש אל הרה"ק ה"בית ישראל" מגור זי"ע ושאל
אותו מה לעשות .לאחר שהרבי שמע את דבריו בכובד ראש ,הורה
לו הרבי לגרש את אשתו .המשי האיש ושאל "הלא ג הרבי לא
זכה לילדי משלו ,והרבי לא גירש את אשתו?"
אמר לו הרבי "אויב אי האב געטו א נארישקייט דארפסטו
אוי טו א נארישקייט?" ]א אני עשיתי איוולת ,ג אתה צרי
לעשות כ ?[.
ה
שיח בראשית תשפ" ז נוע
בני משפחתו של אותו יהודי סברו שהוא לא צרי לעשות צעד
זה ,והחליטו שיותר טוב בשבילו שלא יגרש את אשתו .כשחזר
לביתו וסיפר שהרבי הורה שהוא כ יתגרש ,נענה אחד ממשפחתו
ואמר "הבה ונראה א מקרה כזו היה אצל הבת של הרבי ,א ג אז
היה הרבי מורה שיתגרשו!"
נענה החסיד ואמר "א זה היה אצל בתו של הרבי ,יתכ
שהרבי לא היה מורה לגרש כי יש לו נגיעות ,אבל כא אי לו שו
נגיעות ,וממילא התשובה שהוא השיב לי היתה תשובה אמיתית
נקיה מכל חשש של נגיעה כלל וכלל"...
******************************
מסופר על יהודי שבא לפני הגה"ק ה"חזו איש" זי"ע ,ושאלו
הא מותר לו ללוות מעות מחבירו ,שאינו יודע מאי יהיה לו מעות
לפרוע החוב ,א יש לו אמונה בה' שימציא לו מעות מזמ פירעו
החוב ,ולא יכנס בגדר 'לוה רשע ולא ישל ' .ענהו ה"חזו איש" ,עד
כמה שהיית אתה מלווה ממו למי שיאמר ל שאי לו מאי להחזיר
א יש לו אמונה – כל כ מותר ל ללוות – כי ראשית עבודת
האד על אמונה ,צרי להיות על עצמו ולא על חשבו אחרי ...
******************************
חת לקראת חתונתו שאל את הגאו רבי ישראל סלנטר זצ"ל
איזה כוונה הוא צרי לכוי בעת שהוא מתעט בהטלית בפע
הראשו .אמר לו רבי ישראל :ווע די טוסט א דע טלית ,זאלסטו
אי זינע האב אז די זאלסט נישט אריינהאק יענע אי קאפ
אריי ! ]כשאתה מתעט בהטלית ,תכוי שלא להכות לאחרי על
ו
שיח בראשית תשפ" ז נוע
הראש![] ...כידוע ,שסדר עטיפת הטלית צרי להיות כעטיפת
הישמעאלי )ראה בבית יוס או"ח סי' ח' אות ב' ,על פי המבואר במסכת
מועד קט ד כ"ד ע"א( ,ויש אנשי שכשה מתעטפי בטלית ,ה
מקיימי "עטיפת ישמעאלי " כפשוטו ,ומכניסי את הציציות
בכל כוחות בעיניה של העומדי לימינ ולשמאל ,אחד
המרבה ואחד הממעיט[...
******************************
מספרי ,שאבר אחד נסע לאחר הימי טובי לפלארידה.
ביו מ הימי ראה מרחוק את רבו ,ובידעו שרבו מתנגד לכ
שאברכי יסעו לפלארידה ,נלח מאוד פ יראנו רבו ,ולכ השתדל
שרבו לא יראנו.
בר לאחר זמ ראהו את רבו! הרבי ניגש אליו ושאל אותו
"היתכ שאתה נוסע למקו כזה ,הרי אתה יודע שאני נגד זה
שאברכי יסעו לכא " ,והמשי הרבי ואמר "בשלמא אני ,לאחר
עבודתי בימי הנוראי ובשמחת תורה ,נדרשת לי מנוחת הנפש
ולכ אני נוסע לכא להינפש ,אבל מה עושה כא אבר כמות ?
השיב האבר בשנינות :אומר להרבי את האמת ,היה מאוד
מעונ ולא היה שיי לעשות קידוש לבנה ,ושמעתי שכא אי ענני
ורואי את הלבנה ,לכ עליתי על מטוס והגעתי לכא לעשות
קידוש לבנה...
הרבי נרגש מאוד ,והיה מלא התפעלות מהאיש הזה שעושה
מעשה מסירות נפש ומשל הו רב כדי לקיי מצוה בשלימות.
בר לאחר כמה דקות שאל אותו הרבי "הרי זמ קידוש לבנה היה
לפני כשלשה שבועות ,ומה אתה עושה כא עכשיו?"
ז
שיח בראשית תשפ" ז נוע
אמר לו האיש הזה א הגעתי כבר בשביל הלבנה ,החלטתי
להישאר כא ג בשביל החמה ]שמש[...
******************************
שמעתי עובדא נפלאה שאירע אצל כ"ק אדמו"ר
מראחמיסטריווקא -ארה"ק שליט"א ,שפע באחת מלילות חנוכה
ביר את ברכת 'להדליק' כדרכו בהתלהבות גדולה ובקול רעש
גדול ,ותיכ אחר הברכה עצר למש זמ מה ,וכעבור כמה רגעי
המשי בהתלהבות יתירה את ברכת 'שעשה ניסי '.
כשנשאל על פשר הפסקתו זו בי הברכות הסביר ,כי לאחר
שביר הברכה הראשונה ,בא אליו הבעל דבר ,ושאל אותו "הא
ברכת 'אשר יצר' הוא ג"כ מבר בכוונה כה גדולה??" ,לאחר
התבוננות קצרה השבתי לבע"ד – אמר הרבי – שיבוא אליו ע
שאלה זו קוד ברכת 'אשר יצר' ולא עתה...
******************************
אד אחד שאל את הרה"ק רבי יודל'ע הורווי זי"ע מדז'יקוב
אודות דרכו והנהגתו של הרה"ק מריבני זי"ע שכידוע עסק רבות
בתעניות וסיגופי ,ושאל הלה את הרבי א דרכו הוא מצד
הקדושה ,השיב לו רבי יודל'ע בחריפות ואמר לו "דאס וואס דו
פרעסט או זויפט )מה שאתה זולל וסובא( – על זה אתה לא מסתפק
א זה מצד הקדושה או להיפ ,רק מה שהוא צ ומסתג – על זה
יש ל ספיקות א זה מצד הקדושה"...
******************************
ח
שיח בראשית תשפ" ז נוע
לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי יענקעל'ע מפשעווארסק
זי"ע ,מילא את מקומו בנו יחידו הרה"צ רבי לייבוש שליט"א
מפשעווארסק .תיכ בראשית הנהגתו ,ראו שהתנהגותו של הרבי
שונה לגמרי מהתנהגותו של אביו.
נגשו זקני החסידי אל הרבי החדש והגיבו "פאר וואס קע
דער רבי נישט פיר א שבת אזוי ווי דער טאטע? ]למה אי הרבי
יכול לנהל את השבתות כמו האבא[ .ענה לה הרבי "אי בי עפעס
א מאלפע וואס מאכט נא יענע ??" ]הא אני קו שאני מחקה
את השני[...
******************************
מסופר על הרה"ק בעל "אהבת ישראל" מוויז'ני זי"ע ששאל
פע את בנו הרה"ק בעל "אמרי חיי " מוויז'ני זי"ע :במה זכית
לילדי כה נפלאי ?? )ה"ה מר בעל "ישועות משה" מוויז'ני זי"ע ,ומר
בעל "תורת מרדכי" מוויזשני זי"ע( .וענה לו "בכל עת שהיה עלי
להדרי את אחד הילדי או לגעור בה ,אמרתי תחילה פרק
תהלי ושטחתי תפילה לפני הבורא יתבר שיכנסו הדברי
לליבותיה " .וקילס ה"אהבת ישראל" את הדברי .
******************************
שמעתי בש הגאו רבי דוד סאלאווייציק זצ"ל ראש ישיבת
בריסק ,שכשהגר"ח מוואלאז'י זצ"ל רצה לייסד את הישיבה
בוואלאז'י ,הל להימל על כ ע רבו הגר"א זצ"ל מווילנא .רבי
חיי הסביר באריכות על הצור הגדול בהקמת ישיבה ,ועל
התועלת הגדולה שתצא מכ .הגר"א הקשיב לכל דברי הגר"ח
ט
שיח בראשית תשפ" ז נוע
בכובד ראש ,א בסיו דבריו לא אמר לו מאומה על כ ,וכשראה
כ הגר"ח ,פנה לביתו ושוב לא עסק בעני זה.
כעבור כמה שני ,נכנס הגר"ח שוב אל רבו הגר"א ,והחל
לדבר עמו על הצור הגדול בהקמת הישיבה ,ואז – להפתעתו –
הסכי הגר"א לזה ונת את ברכתו לכ .
אלא שאז כבר לא היה יכול הגר"ח להתאפק ,ושאל את רבו
הגר"א "מעיקרא מאי קסבר ולבסו מאי קסבר" ,בתחילה לפני
כמה שני ,כשדיברתי בעני זה ,לא אמר לי הרבי מאומה ,ואילו
עכשיו אחר כמה שני הרבי מסכי לכ תיכ ומיד?!
השיב לו הגר"א :לפני כמה שני ,כשהעלית בפני את הרעיו
להקמת הישיבה ,תיארת אז בהתפעלות יתירה את הצור בכ ,
כשמדברי בכזה התפעלות ,לא יתכ שלא מעורב בזה איזה שהוא
מחשבה של "אני" – אנוכיות – וע מחשבה של "אני" לא שיי
לייסד ישיבה .אמנ כעת – אמר לו הגאו – ראיתי שאתה מדבר
מהצור בהקמת ישיבה די בקרירות ובלא התפעלות – עכשיו אתה
יכול לפתוח ישיבה...
******************************
סיפר אחד מחשובי הרבני בלייקווד ,שלפני שני עמד
להוציא לאור ספר ,ונכנס אל מורו ורבו הגאו האדיר רבי משה
פיינשטיי זצ"ל לבקש הסכמה ,ובהיותו תלמיד חביב לרבו ,נפתח
לבו ,ואמר לרבו ,אני רוצה לומר לרבי את האמת ,שכל כוונתי
בהוצאת הספר אינו לש שמי ,רק כל כולו לש הוצאת ספר
גרידא וקבלת כבוד ,ותו לא ...אמר לו רבי משה ,דו ביסט א
י
שיח בראשית תשפ" ז נוע
גרויסער איד! הסתכל הלה על רבו ,ושאל ,אני יהודי גדול? אמר לו
רבו ,כ ,א אחד יודע שהוא קט הרי הוא גדול...
אח"כ הוסי רבי משה ואמר לו ,דע ל ,שמה שאמרו חז"ל
)מס' פסחי ד נ' ע"ב( לעול יעסוק אד בתורה ובמצוות א על פי
שלא לשמה שמתו שלא לשמה בא לשמה ,זה אמור רק במי
שיודע שהוא לומד שלא לשמה ,ואז יש תקוה שע הזמ יתעלה
ויתחיל ללמוד לשמה ,אבל מי שאי יודע שהוא לומד שלא לשמה,
והוא משקר את עצמו ,כזה אד אפסה תקוותו...
******************************
מר הרה"ק מסטריקוב זצ"ל היה רגיל לספר מעשה נפלא,
ששמע מהרה"ח המפורס רבי נחו יואל הלפרי ז"ל :מעשה
בסוחר ,חסיד קרלי ,שנסע לרגל מסחרו לוינה ,והוצר לשבות ש .
החליט שיתפלל בשבת בבית מדרשו של הרבי מטשורטקוב.
ביו רביעי נכנס אל הקודש פנימה לקבל ברכת שלו ,וביקש,
הואיל ומנהג קרלי להתפלל בקול ובצעקה ,שהרבי לא יקפיד א
כ ינהג .שמע הרבי והגיב בקפידה" :איזו דר זו לצעוק בתפילה?
והרי עומד אתה לפני המל ,ויש להתפלל בשקט ובמורא ,כ
מנהגנו ,ואי לשנות!"
חשב החסיד בליבו' :לא אוכל לבוא ש להתפלל' .אבל
כשהגיעה שבת ,ולא היה לו מקו אחר ,הל להתפלל ש ,
והשתדל בכל כוחו לכלוא התלהבותו ולרס רגשותיו .א בהגיעו
ל"נשמת כל חי" נפרצו הסכרי ,שכח עול ומלואו וצעק בכל כוחו.
לאחר התפילה חלשה דעתו ,שהפר צוויו של הרבי ,וחשש
מהקפדתו ,נכנס שוב אל הקודש פנימה ,וביקש מחילה .השתומ
יא
שיח בראשית תשפ" ז נוע
הרבי" :על מה ולמה? אדרבה! הצעקה – אחת מלשונות התפילה
היא! וטובה התפילה בצעקה מתפילה קרה וקפואה"...
לא ידע החסיד נפשו מרוב תדהמה" :והלא הרבי אמר" ...חיי
הרבי ,וענה" :הלא תבי ,כשבא יהודי ביו רביעי ומודיע מראש
שבכוונתו לצעוק בשבת ,חובתי להודיעו שאי זה מעיקר התפילה
וצביונה ,אבל כשעומד הוא בתפילה ,ולבו עובר על גדותיו ונגדש
בצעקה ,אי נאה ומשובח הימנו!!"...
******************************
סיפר איש אחד ,שפע עשה לו מר הרה"ק מטאהש זי"ע
טובה גדולה ,והאיש נכנס אצל הרבי להודות לו על כ ,ואמר לו
"אני מודה להרבי מאוד מאוד על הטובה הגדולה שעשה עבורי,
והנני אומר לו יישר כח מכל הלב".
נענה הרבי ואמר לו "לא לי אתה צרי להודות ,כי א
להקב"ה!" כששמע האיש הזה את דברי הרבי ,נענה ואמר להרבי
"הרבי מלמד אותנו דר חדש ,ומהיו כשאחד יעשה טובה להשני,
השני יתעל ממנו לגמרי ויאמר לו 'אי האב מיט דיר גארנישט
איינגעלייגט' ,לא אתה עשית לי טובה ,אלא הקב"ה"...
אמר לו הרבי "לא הבנת את כוונתי ,לא נתכוונתי לומר שאי
צריכי להודות לזה שעשה ל את הטובה ,אלא כוונתי היתה,
שצריכי לומר לזה שעשה ל את הטובה :אני מודה להקב"ה על
ששלח אלי יהודי כזה ,ואני מבקש מהקב"ה שישלח לו הצלחה בכל
מעשיו ,וית לו אריכות ימי ".
מיד כששמע האיש את דברי הרבי ,נתרגש עד למאוד ,ותפס
את הרבי בידו ואמר "רבונו של עול ! ייש"כ מעומק הלב שנתת לנו
יב
שיח בראשית תשפ" ז נוע
רבי כזה! ואני מבקש ממ ה' הטוב ,שתת להרבי כח ובריאות
ואריכות ימי וינהלנו לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו"...
******************************
סיפר מר הגה"ק בעל "ישועות משה" מוויז'ני זי"ע :זקיני
הסבא קדישא מרוז'י זי"ע פגע פע אחת בקבוצה של מתנגדי ,
וה התחילו לקנטרו :אנו מתפללי כל יו בהשכמה ,ואחר
התפילה לומדי משניות ,ואת מתפללי מאוחר ,ואחר התפילה
מתוועדי יחד במסיבת מרעי ושותי משקה – ואנו קרויי
'מתנגדי ' ואת קרויי 'חסידי '...
נענה הגבאי של הרה"ק מרוז'י זי"ע ואמר לה :אכ ,נכוני
וראויי הדברי ! – אמנ ,אי נראית תפילתכ ? – בלי שו
חיות! – בקרירות! – את הורגי כביכול את התפילה! – ועל כ ,
מה עושי למת? לומדי עליו משניות!...
אמנ אצלינו ,אי נראית תפילה? – ע חיות! – בהתלהבות!
– בחמימות! – ובשמחה! – ועל כ ,מה עושה אד חי? הוא שותה
קצת משקה!...
הוסי הרה"ק זי"ע :בזמנינו ,שבעו"ה אי לנו בית המקדש ,ואי
מקריבי קרבנות ,אזי "תפילה" היא במקו "קרב " ,וכמו שאמרו
חז"ל )מס' ברכות ד כ"ו ע"ב( :תפילות כנגד תמידי תקנו .
והנה ידוע ,שמדיני הקרבנות ,קרב נפסל במחשבת פיגול .וא
כ ,מה עושי כשמחשבות האד משוטטות אנא ואנא בשעת
התפילה? הלא אז נפסלת התפילה מחמת מחשבת פיגול!
בר ,לזה יש עצה ,שאחרי התפילה מתיישבי ומתוועדי
יחדיו במסיבת מרעי – מתעלסי באהבי אחד ע השני –
יג
שיח בראשית תשפ" ז נוע
מחזקי אחד את השני – רואי מה חסר לזה ומה לזה – שותי
ביחד 'לחיי ' – מברכי אחד את השני – ודומה הדבר לתפילה.
אמנ השט אינו תופס שמעשיה ה ענייני נשגבי ,כי
נדמה לו שרק עסק גשמי יש כא – אכילה ושתי' וכו' ,ואינ
מדברי בלשו הקודש כבתפילה ,ועל כ מניח אות לנפש ,ואינו
מפריע לה במעשיה ,ואז עולה תפילת ותחינת למרו ,
ומתקבל ברחמי וברצו לפני כסא הכבוד...
******************************
מסופר שפע נכנס אחד להרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא זי"ע,
וביקש ממנו ברכה על בני .אמר לו הרבי שיש לו סגולה לכ –
והוא – שירח את פניו שלש פעמי ביו ע מי רותחי !
וכשהסתכל הלה בתמיהה ולא הבי מה השייכות זה לזה.
אמר לו הרה"ק זי"ע :כוונתי שבעת התפילה ג' פעמי ביו
תבכה ותתחנ אל הקב"ה ותשפו שיח בדמעות רותחות עד שכל
פני תכוסה בדמעות ,ואז תיוושע! והוסי הרה"ק ואמר לו – אני
בעצמי – שופ שיח ובוכה בדמעות ותחנוני להקב"ה על בני רבי
אהר )כוונתו על הרה"ק רבי אהר מבעלזא זי"ע – שהיה אז כבר גדול –
קדוש וטהור מפורס ( שיגדל לערליכער יוד...
******************************
כשהחלו לארג את האוטובוסי במנהעט ,שאלו את מר
הגה"ק מסאטמאר זי"ע א להתפלל תפילת שחרית ע הנ החמה
כ'ותיקי ' בטר שנוסעי ע האוטובוסי למחוז חפצ ,או שמא
יותר טוב שיתפללו על האוטובוס באמצע הדר .השואלי היו
יד
שיח בראשית תשפ" ז נוע
בטוחי שהרבי יורה לה שלא לישו כל כ הרבה ,אלא ישכימו
קו ויתפללו ,ורק אח"כ יצאו לדרכ .א לפליאת הורה לה
הרבי שיצאו לדרכ ,ואז יתפללו על האוטובוס .וכשראה אותות
תימה ופליאה על פניה ,אמר לה "מוטב שבעת הנסיעה תחשבו
מהתפילה מאשר שבאמצע התפילה תחשבו מהנסיעה"...
וכעי זה מסופר שהרה"ק בעל "אהבת ישראל" מוויז'ני זי"ע
אמר על אלו המתפללי בחג השבועות באשמורת הבוקר ,שמנהג
חסידי הוא לישו קצת ואח"כ להתפלל ,שכ "מוטב ללכת לישו
כדי להתפלל ,מאשר להתפלל כדי ללכת לישו "...
******************************
פע נכנס עשיר אחד אל כ"ק מר האדמו"ר מסקולע זי"ע
בערב יו"ט ,ונת להרבי סכו הגו ביותר עבור צרכי יו"ט ,ובעת
שנת את הכס להרבי ,התנה ואמר שהכס הזה הוא נות א ורק
עבור צרכי יו"ט של הרבי בעצמו ולא למטרה אחרת כלל וכלל.
הרבי הודה לו על כ מאוד מאוד ,ונפרד ממנו לשלו .
אחר כ ,קרא הרבי לאחד מבניו ,ונת לו חלק נכבד מהכס
שקיבל מהעשיר הזה ,וציוה עליו להעביר את הכס לעני אחד עבור
צרכי יו"ט ,וכ עשה.
ע הזמ נודע לאותו עשיר על מעשהו של הרבי ,והלה נרגז
מאוד ,וחזר ונכנס אצל הרבי ושאל אותו "למה נת הרבי חלק
מהכס לעני אחד ,הלא התניתי מפורשות שהכס הוא לצרכי יו"ט
של הרבי בעצמו?!" מיד אמר לו הרבי כשבת שחוק על פניו "וכי
אתה יודע מה ה הצרכי יו"ט שלי?"...
טו
בס"ד
ממחרת יום הכיפורים תשפ"ז
שיח בראשית תשפ" ז נוע
אני שומע קול מאחורי
כאשר הייתי על האוירו ,בדר לאר ישראל ,ש שהיתי בימי הנוראי העעל"ט
)תשפ"ז( ,עברתי על חבילה של כתבי ,אשר נטלתי עמי כדי להגיה אות במהל הדר .
בתו כדי שאני עוסק בכתבי ,אני שומע קול מאחורי "ס'איז א טעות!" ]זהו טעות[...
הגבהתי את ראשי ,והבחנתי באד שעומד מעלי ,ומתבונ בתו הכתבי שלי .האיש
פנה אלי ואמר ,שראה כתוב ש ,שאצל מר הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע ,נעשה אחד
מילדיו ב שתי שני בשבת קודש )ה"ה כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא-מאנסי שליט"א(,
ושלח מכתב אל אביו )הרה"ק רבי יוחנ זי"ע( בשאלה ,הא לגלח אותו בערב שבת או
ביו ראשו .
והפטיר האיש הזה "ס'איז א טעות ,עס שטייט אז ער איז געוואר צוויי יאר אוי
שבת ,עס דאר שטיי אז ער איז געוואר דריי יאר אוי שבת ]זה טעות ,כתוב שנעשה
בשבת ב שתי שני ,וצרי להיות כתוב שנעשה בשבת ב שלש שני [...
אמרתי לו שאי זה טעות! בסקווירא המנהג הוא שמגלחי כאשר הילד נעשה ב שתי
שני ,והגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע בהיותו חתנו של הרה"ק מסקווירא זי"ע -הורה
לו אביו שינהג כמנהג חותנו לגלח כאשר הילד ב שתי שני ,ואחר כ ישאיר את
השערות שיגדלו ,ובהגיע יו ל"ג בעומר אז יחזור ויגלח ,כמנהג אבותיו שהיו מגלחי
בל"ג בעומר.
האיש הסתכל עלי בתדהמה ושאל "מה?? בסקווירא מגלחי כאשר הילד נעשה ב
שתי שני ?? מעול לא שמעתי ממנהג כזה!" .אמרתי שלו שאכ כ הוא המנהג
בסקווירא .שאל אותי האיש :ומה ע "שלש שני יהיה לכ ערלי " )ויקרא י"ט ,כ"ג(?
אמרתי לו שה סוברי שהכוונה על תחילת שלש ,כשיטת הסוברי בדברי התנא
)מס' אבות פ"ה משנה כ"א( "ב שמונה עשרה לחופה" ,היינו תחילת שמונה עשרה ,כאשר
נעשי ב שבע עשרה שני ,ונכנסי לשנת השמונה עשר.
התפתחה ש שיחה יפה ומעניינת ,בהלכה ובאגדה ,וראיתי שאני משוחח ע תלמיד
חכ גדול .שאלתי אותו מה שמו? והשיב שקוראי לו "ברו פכטר" ,שאלתי אותו במה
הוא עוסק? וענה שהוא ראש הכולל של "כולל תורה וחסד" בעיר רחובות...
בתו כדי שיחה ,הבנתי שהוא נכדו של ש"ב הגאו הגדול רבי שלמה זלמ אולמא
זצ"ל ,רבה של "משכנות יעקב" בבני ברק -עמו היה לי קשר -אשר היה נכדו של זקיני
הגה"ק ה"יריעות שלמה" זצ"ל] ,הרב פכטר שליט"א הוא חתנו של הגאו רבי אברה
יצחק הכה רובי שליט"א רב הקהילה החרדית ברחובות ,חתנו של הרב אולמא זצ"ל[.
והוסי הרה"ג רבי ברו פכטר שליט"א ואמר ,שרוצה לספר לי מעשה נפלא שאירע
אצל זקינו הגאו הגדול רבי שלמה זלמ אולמא זצ"ל :מעשה בבחור אחד שהל
ברחובותיה של בני ברק בליל שבת קודש אחר חצות ,ושאל את העוברי והשבי הא
יש איזה רב שעדיי ער בשעה מאוחרת זו ,כי יש לו לשאול שאלה דחופה .אמרו לו
שיכול ליל לביתו של הגאו רבי שלמה זלמ אולמא ,אשר יושב ולומד בשעה זו,
ואצלו יוכל לשאול את שאלתו.
ואכ הבחור הל ודפק על דלתו של הרב אולמא .הרב פתח לו את הדלת ,והסתכל
יח
שיח בראשית תשפ" ז נוע
עליו ברוב פליאה ,בראותו בחור צעיר עומד על פתח ביתו בשעה מאוחרת כל כ .הבחור
פתח ואמר שיש לו שאלה לשאול ,שאל אותו הרב "הא עשית כבר קידוש?" ,השיב
הבחור שעדיי לא עשה קידוש .אמר לו הרב שיכנס לביתו ,ותחילה יעשה קידוש ,ואחר
כ ישאל את שאלתו.
הרב שאל את הבחור הא הוא מעדי "מי ענבי " או "יי " ,ונת לו את מבוקשו.
אחר כ הוציא הרב שני חלות ,ואמר להבחור שיטול את ידיו לסעודת שבת .אחר כ
שאל הרב את הבחור איזה מי דגי הוא אוהב לאכול ,והגיש לפניו דגי ובשר וכל שאר
מאכלי שבת...
כאשר הבחור סיי את סעודתו ,ביר ברכת המזו ,ואחר כ פנה אליו הרב ואמר לו
"עכשיו אתה יכול לשאול את שאלת " ,אמר לו הבחור "אי לי כבר שו שאלה"...
עוד סיפר לי הרה"ג רבי ברו פכטר שליט"א :כאשר זקיני הגאו רבי שלמה זלמ
אולמא זצ"ל היה אבר צעיר ,אירע פע בשבת קודש ,שילדיו הקטני שיחקו בתו
] playpenלול תינוקות[ ,וזקיני כיסה בשמיכה את הלול .כעבור זמ מה רצה להסיר
את הכיסוי ,א עלה בדעתו שמא יש בזה איסור שבת.
ר זקיני את מר החזו איש זי"ע לשאול כדת מה לעשות ,הא מותר לו להסיר את
הכיסוי מהלול ,ועל ידי יתבטל בני האהל .השיב לו החזו איש :תחילה רו לבית
ותסיר מהרה את הכיסוי ותוציא את הילדי ,ואחר כ ,א תרצה תוכל לחזור אלי
ונשוחח בלימוד...
הגאו רבי שלמה זלמ אולמא זצ"ל רבה של משכנות יעקב
בשמחת האירוסי של בת הרב שליט"א
יט
