קול התאחדותינו · KOL HISACHDUSEINY — בראשית (2026-10-05)

ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו
úåàöåé åéãé ïéáîå óñë óåøéöá íéîéë úåìéì äùåò äéäù óøåö øâ äéä åá äôéå ìåãâ úéáá
åëøã äùò øùà êìîä éúøùîî ãçà àá ãçà íåé ,ïäéàåø ìë ïéò úåáéäøîå úåàéìôî úåøéöé
תוכן הענינים åðåãà ùàø úà åá øèòì éåàø äéäéù ,åðéîá ãçåéî úåëìî øúë ùôçì úåáåçøáå íé÷ååùá
א............. ................................ לקח טוב
ב................... דבש תמרים ~ לקיטת תמרים .óøåöä ìù åúéá ìò åì åàøä åù÷åáî úà íòîåùá íå÷îä éùðà ,êìîä
ג.. ................................ 'קדו"ש י'א'מר ל'ו
íò àìî úéáä ìë ,úøàôú äáø ãåä äæçî åéðôì äìâúðìå óøåöä çúôá êìîä úøùî ñðëð
ד.................. בשפתי צדיקים ~ לשון חכמים
ה................. פרפראות לחכמה ~ דורש טוב ,íéãé áçøå ìåãâ íìåà êåúá úåøåù úåøåù ïä úåëåøò ,øàôúäì åéãé äùòî éøô ïîåàä úåøéöé
ו........ ................................ שבח"י רמב"ן íéðô øáñá åçøåà éðô úà ìáé÷å ,åúëàìîá ÷éñôä äëàìîä ìòá ,íéðéòä úà àîñî ïøäåæå
ז............ ................................ פינת יקרת
ח............ ................................ משיב כה .åéãé úãåáòî åéðéò ïåæé ïòîì åãéá åç÷ìå åúìàùì ïéæàî àåä øùàë úåôé
ט....... ................................ לוח ההילולא
י............ ................................ דבר בעתו
ìéáùáå ,äúëéøò ïîæ ,äúùòð äîáå êéà ,øáñä úçà ìëì óéñåä ,äéðùì úçà äøéöéî åøáòá
יא.... ................................ משולחן מלכים éåùò úåø÷é íéðáà õáåùî óñë èéáøù ,éðåìô êìî ãòá øãåäîå ìåãâ øúë ,úãòåéî äúéä éî
יב...... ................................ ברכת הקודש
úáùçî úëàìî íúåç úòáè ,äðéãîä êéñð ùàøì úéùäì íéðéðôå æô úøèò ,éðåîìà êìîì
áåøá ïéòä úà êùåî ãçà ìë ,úøàôú éìéìë äëåìî éèéùëú äðäëå äðäë ,õøàä úìëìë øùì
D .õøà éñôàå éìåãâì ãòåéîå ,åéôé
éðéò ïéà óàå ,óåøéöä úëàìîá é÷á éððéà íðîåà ,óøåöä éðåãà :åì øîàå êìîä úøùî äðòð
הלימוד
E
סדר úåáéäøî éì úâöäù íéèéùëúäù øáãä øåøá êà ,äúåëéàáå äëàìîä áéèá ïéçáäì úòãåé
íðîà íà :éôá äìåãâ äìàù êà ,íéðæåø úåðåîøàå íéëìî éìëéä èù÷ì íä íéîéàúîå ïéò
íéãåðò íðéà äîì ,ìåãâä êúéá íìåàá äô úáù íäì äî ,íéëìî ïçìåù ìò úåìòì íä íééåàø
àìù ãò ,éòáãë úîìùåî êúãåáò ïéà äî íåùî éë àìà øáãä ïéà ,úåëìîä éúáá íãòé ùàøá
"חבורת "יסודי התורה .ïùøåãå ïìàåù éðéòá ïç êéãé éøô åàöî
בבא קמא ,íéáåè íéùòîå úååöî äøåú åéðôì åëøòá åðå÷ úà íãàä ãáåòù úéðçåøä äãåáòá øáãä àåä
: קיא- :קי éë íãàä ùéâøî íéîòôìã ,íéëìîä éëìî êìî ùàøá íéèéùëúå íéøúë úåéäì íéãòåéîä
úåîééåñî úååöî åéðéòì úåãîåò íéáø íéîéå ,åù÷åáî úà âéùä åìîò áåøáå äéåöø åúãåáò
"חבורת "תורתך שעשועי .äôé äôé åãéá íúëàìî äúìò êéà äâøòá àåä øëåæå ,å÷ìçá åìôðù
עירובין úåìòì äúéä äðåâäå äéåàø íéîù úëàìî åúëàìîù øáãä ïëúé êéà íãàä áåùçé øùàë ïëà
סט- סו åúåàë àìà êðéà ,êðéò çëåðì úãîåòå êúéáá úâöåî àéä ïééãò íà ,íìåò ìù åëìî ïçìåù ìò
åúéá úåøé÷ ìò úåëåøò ïä ú åçðåî ïééãòù ìò áì ìò íù åðéàå åéúåøéöéá øàôúîä óñë óøåö
:ì"æå "åððéàå íé÷åìàä úà êåðç êìäúéå" ô"äò áì áèéé ÷"äôñá áúë äæáå ,äì ù÷áî ïéàå
:úåðôì øù ôà ,ð"é òì ,íù úçöðä ,áåè ìæ î ,úå òãåî úñðëäì
å "éä ùèéååàìéà ìéùèðà øùà øòèìà ø"øäì åúåà ç÷ì éë :øîà íòèäå ,äîåàîì åéðéòá áåùç äéä àìå ,ïéàë åéðéòá áùçð äéäù øîåìë
052-7648437
.äîåàî åìöà øàùð àìù àìéòì úçøôå íé÷åìà ç÷ì åìù è"ùòîå åéúååöî ìë øîåìë ,íé÷åìà
© úåøåîù úåéåëæä ìë
יו"ט סוכות תשפ"א לפ"ק | א
יכם
אָה ֵל ֶ
שׁוּבוּ לכֶם ְל ֳ
יכם
אשׁיכֶם ֱאלֹ ֵק ֶ
וּ ְבר ֵ
הננו להודיע בזה לכל אנשי שלומינו קהל עדתינו הע"י
כי במוצש"ק זו נתאסף אי"ה
לסעודת מלוה מלכה
בשעה 10:00
בהיכל בית מדרשינו
במעמד זה ישאו דברים:
ãðééøô ìàåé 'ø â"äøä
à"èéìù
à"èéìù ïàîãòéøô êåøá ìàåé 'ø â"äøäå
אשר ימסרו רגשי קודש מהימים הנעלים והנשגבים
בצל כ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט"א
בימי הושענא רבא ושמחת תורה העעל"ט
àáè àúáù úëøáá
äìéä÷ä úìäðä
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
äéä áèåîå ,åúééçîá ÷åñòìå åúøåúî ìèáúäì çøëåäù 'ויהי אור' רומז לכח התשובה
,ïé÷ ïë àì íìåà .äøåú ìù äìäàá áùéì ìåëé äéä åì åì
øîåì åì äéä äøåàëì .øåà éäéå øåà éäé íé÷ìà øîàéå
åúëàìî äùòù ,äçîù êåúî "äîãà ãáåò äéä"ù
àá ÷åñôäù ,äàøðå .íéîé øàùá øîàù åîë ,'ïë éäéå'
ìàå ïé÷ ìàå åúçðî ìàå ìáä ìà 'ä òùéå" ïëìå ,ø÷éò
úöòá å"ç ãëìðù äîá äìéìç ùàéúé àì íãàäù ,ãîìì
"äòù àì åúçðî
äéä ìëä éë ,äîéìù äáåùúá åîöò øøåòé ÷ø ,òøä øöé
ä"äììæ ïéæåøî ÷"äøä
úà àåøáì äöøùë äîåã÷ä åúáùçîá ù"úé åéðôì éåìâ
[ò"éæ ùèéøæòîî ãéâîä ÷"äøä ãéîìú ,ìàéæåò éáø ÷"äøäì]
íâ äàø ìáà ,å"ç àèçéù íãàä úà äàøå íìåòä
:(áùú æîø íéìäú ù"å÷ìé) ùøãîá àúéàãë ,äáåùú äùòéù
קיום מצוה כראוי בכחה לה עלות את אותה
המצוה שנעשתה בעבר שלא כראוי äáåùú äùòé ,íäì øîà ,åùðò äî àèåç ä"á÷äì åìàù
åäæå .(íìåòä íãå÷ äàøáð äáåùúäù .ãð íéçñô 'éòå) åì øôëúéå
íà àåìä .êéðô åìôð äîìå êì äøç äîì ïé÷ ìà 'ä øîàéå éäéå" ,àø÷éòî ÷éãö åðééä "øåà éäé íé÷ìà øîàéå" :æîøä
àìá íéé÷î íãà øùà äåöîù òåãé ïä .'åâå úàù áéèéú (:é äìéâî) øòö ïåùì àåä éäéå éë ,äáåùú ìòáì æîåø "øåà
øàåáî íðîà (:äë æ"å÷éú) àìéòì úçøô àì åîéçøå åìéçã êë øçà ìáà ,òøä øöéä úöòá å"ç ãëìðù éî ìò æîåø
úøçà íòôá åæ äåöî áåù íéé÷î íàù ì"æø éøáãá çëá äéä ìëä éë ,äùòéù äáåùúä éãé ìò ,"øåà" áåù
äúåà íâ úåìòäì ìëåé äæ éãé ìò éæà ,åîéçøå åìéçãá .ú"éùä ìù åøîàî
àåä (:äîø á"ç ÷"äåæ 'éò) ãåøéôä íìåòá äøàùðù äåöîä íéîùì øåà
àìä "êéðô åìôð äîìå êì äøç äîì" :ú"éùä øîàù
,äìá÷úð àìù äçðî äúåà úåìòäì êçåëá ùé ïééãò "גן בעדן מקדם" לפי תענוג עבודת
,ïåëðå éåàøä ïôåàá êðáø÷ áéø÷úå øåæçúù éãé ìò åðééäå הצדיקימ לעתיד
.äìá÷úð àìù åæ äçðî íâ àùðúéå äìòúé äæ éãé ìòå
áøä éôî éúòîù" .'åâå íã÷î ïãòá ïâ íé÷ìà 'ä òèéå
úåàùðì ìëåú ,"úàù áéèéú íà àåìä" :åì øîàù åäæå
ä"äììæ [ùèéøæòîî] øòá áåã 'åäî àùéã÷ àðéöåá ïåàâä
.äìá÷úð àìù äçðîä úà ãåò
(.ãð íéçñô) úåîìåòä úàéøá íãå÷ ïãò ïâ 'ä òèð êéàä
íùåáä úâåøò
äùåò àåä ,ìàøùéî ãçàå ãçà ìë ìù ïãò ïâä àìä
êééù êéàäå ,úåöî íåé÷å íéùåã÷ä åéùòî éãé ìò åîöòì
אפילו רגע של הרהור תשובה היה מציל
את דור המבול êøáúé íùäù ,ä"äììæ øîàå .íãàä úàéøá íãå÷ äæ
äãåáòä âåðòúá äàåøå ,úåøåãä ìë óåñ ãò èéáîå äôåö
åáì úåáùçî øöé ìëå õøàá íãàä úòø äáø éë 'ä àøéå äæä âåðòúáå ,êøáúé åéìà íé÷éãöä ïî àåáì ãéúò øùà
,äòðëää àéä äáåùúä ø÷éò äðä .íåéä ìë òø ÷ø êë øçà ìá÷éù âåðòúî åìù ïãò ïâ ãçàå ãçà ìëì àøá
'ä ìà áåùì ìåëé åéàèç ìò øáùð åáìå òðëð íãàäùëã ïâ òèðå àøáù øîåìë ,'ïâ íé÷ìà 'ä òèéå' :åäæå .åðîî
øåã ìù íúòøâî äúéä åæå .úååéò øùà ìë úà ï÷úìå 'íã÷î' íé÷éãöäî åì äéäù âåðòúä [éãé ìò] 'ïãòá'
ìë äéä íááì úåáùçî éë äòðëä ïéøñç åéäù ìåáîä ."ç"çôãå ,íìåòì åàáù íãå÷î
íäù íäéðéòá äîãð äéäù ãò íúìòîå íáéè ìò íåéä íééçì çøåà
øöé ìëå" :åäæå .úåðååò éèåòîå ïåîøë úåéëæ íéàìî
äàøð äéäù àåä èåòéî ïåùì '÷ø' "òø ÷ø åáì úåáùçî 'שמחת האדם צריך להיות בעסק התורה הק
áåúëä óéñåäå ,úåéåëæ íáåøå úåðåò èåòéîá íäù íäì
íãàä úéìëú .äîãà ãáåò äéä ïé÷å ïàö äòåø ìáä éäéå
òâø äáåùú øåäøä íäì äéä éìîìàù úåøåäì' "íåéä ìë"
íîåé åéúåöîáå åúøåúá ÷åñòìå 'úé åãáòì àéä æ"äåòá
éë ,íéîòô äîë åìéôà íäì ìåçîì éã äéä íåéá úçà
íéðéðòá ÷åñòìå åúøåúî ìèáì çøëåîù äîå .äìéìå
øåäøä íåù íäì äéä àìù êà ,'çìñå áåè ä"á÷ä
øåáò ,íìåò ìù åáåùéì çøëää ïî ìëä àåä íééîùâ
íáåø íäù íäì äàøð íåéä ìë ÷ø ,íåéä ìë äáåùú
.ìôèä àìà ø÷éòä äæ ïéà êà ,'åãëå åúñðøôå åúééçî
.äìéçîå äçéìñì åëæ àì ïëìå .úåéëæ
ø"÷éå) äçîù ïåùì àåä 'äéäå'å øòö ïåùì àåä 'éäéå' ,ä ðäå
øîúéà úøîùî
ìáä "ïàö äòåø ìáä éäéå" :áåúëä øîàù åäæå .(æ ,àé
[ä"äììæ ïéìáåìî ÷"äøä ãéîìú ,éìàååé÷ñðà÷î øîúéà éáø ÷"ääì]
ìò øòö êåúî úàæ äùåò äéä åðàö äòåø äéäùë
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
מיסודו של כ"ק מרן רביה"ק בעל ברך משה זי"ע -בהדרכת והמשכת מ"מ כ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט"א
כ"ק הגה"צ רבי שלום אליעזר טייטלבוים שליט"א נשיא הכולל
בעזהשי"ת
מודעה רבא לאורייתא הננו מודיעים בזה לכל אברכי הכוללים שיחיו
זמני התחלה וסדרי הלימוד בתוככי כל סניפי כוללינו הק'
לקראת התחלת זמן החורף הבעל"ט
כולל לפנה"צ כולל לפנה"צ
שליט"א קבוצת הרה"ג ר' ישעי' גאלדשטיין שליט"א מו"ץ קבוצת הרב הגאון ר' יהושע צבי יוזשעף
והרה"ג ר' דוד כהן
שליט"א ,מו"ץ
מתחילים אי"ה
מתחילים אי"ה
יום ב' בבוקר בשעה 9:45 יום ב' בבוקר בשעה 9:45
הלימוד :אמירה לנכרי הלימוד :הל' מליחה
שו"ע יו"ד סימן רמ"ד שו"ע יו"ד סימן ע"ז
כולל אחה"צ כולל לפנה"צ
שליט"א ,ראה"כ הרב הגאון דומ"ץ דקהילתינו שליט"א קבוצת הרה"ג ר' פרץ דושינסקי
מתחילים אי"ה מתחילים אי"ה
יום ב' אחצ"ה בשעה 3:45 יום ב' בבוקר בשעה 9:45
הלימוד :התחלת סדר חזרה הל' טהרה הלימוד :שו"ע יו"ד
שו"ע יו"ד חלק ב' סימן ק"ץ הל' חלה
ביקרא דאורייתא ובברכת הצלחה
הנהלת הכולל
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
ñ¼ î¾îþ−õë) öîêè í−ð¼½ ëþ ë³×¾ ô"−õ¼ þêîë−î ¼þí þ®−í ó−ô¼õñ −× ¾þõñ ¾− .³ê¾ ë−¬³ óê êñí
³ìè¾í −× ,ó−×þìí öô ±−®ô ³îòîñìí öô ì−è¾ô (¾"í¾ î³îñõ¾ îñ ³îêþíë íëî¬í µþðô óðêí ³ê ì−ðô
ó−½ò −"¼ ’êí ,ó−òõ −ò¾ ñ¼ êîí îëîþš ó¼ ñê ³"−¾í óðêí ³õš¾í ë−îìô íðš¼í þõ½ë ë³×¾ îô× ,î³î³−ìõî
,öôí ³ðþîíî ½"− ³¼−þšë îô× ,ñ× ö−¼ñ ó−ñèòí ³îêñõòî íïî ,¾"−−¼ ³îìõí šñì ñê êñî îë¾ íñî¼ôí šñìí ñê
¾ê−íî ,³êï í³−í ’í ð− −× ñ−ñ¼ë íêþ− íêîþí ö−¼ −þ¾ê ê¾− ëî¬í šñìñð ,³ê¾ ë−¬³ óê êñí ëî³×í þ−íïô
,ñ× ö−¼ñ íêþò î³ìè¾í¾ ³îòîñìí öô ì−è¾ô ³êþšò .ñ¼ôô íîñê šñì −òê êñí þôê−î îô®¼ ³ê
)êñ îò−³î³îêë þ¾ê í³¼ îô× ³þ³î½ô íìè¾í ê−í ’ëíî (í¾ô ìô¾−
’í ³êô ñ×í¾ íô−ñ¾ íòîôêë îò¼ð− íï ñ× ó¼î ,îò−êþ
ó−ëêï ó−¼ë¾ ö−ë ³ìê í¾ ó−þ³½ò ó−½ò îëî ,íëî¬ñ êñíð íêþòî .’îèî îí³ í³−í ±þêíî ’îèî êþë ³−¾êþë
׳îñè³íë ó−êîþ îòê ö−ê¾ ,ó−×þìí öô ±−®ô êþšò íïî íôëî ê¬ì− êñî ëî¬ í¾¼− þ¾ê ±þêë š−ð® ö−ê ë−³
í³−í ±þêíî ¾îþ−õí îíïî ,×"¼ îñðè ³êî ’í ðîë× ³ê öôï ’í ¼ëš ö× −òõô¾ ’−³íî ,îìþîê ³ê þ¼ò í×ï−
íïë þîê −í− ó−šñê þôê−î íï ñ× ó¼î ,µ¾îìî îíëî îí³ í"þë þõ×ôî ñìîôî ìñî½ ïêî −þ¾³ ¾ðîìëíëî¾³
óè −× ,îô®¼ µ¾îìí ï"−¼¾ ð¼ õ"×íî−î
±−®ô µ¾îìí µî³ë ’−þë óðê í¾¼ò
îëî¬ë þ−êô öô ת לקיטת תמרים ץ ó−ô¾í óèî ,í¾ðì
אמרות וסיפורים ,מלוקט מספרים ,על רבותיה"ק עצי התמרים
,ó−þ³½îô ó−½òë í−þë ó¾¼ò ±þêíî
öô ±−®ô ³ò−ìëë כיון שהיתה עבודתו בדחילו ורחימו הרגיש את עצמו ³−¾êþë ¾"ïî ,í¾ðì
.ó−×þìí ריקם מכל ,כי עלתה עבודתו למעלה לרצון ,−þ¾³ êë ³î−³îê
)(ëñ ë¬−− ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים .מה ששמעתי מפה ³ê ó−šñê êþë
קדוש של הרב הצדיק בוצ"ק כקש"ת כבוד מו"ר יואל ט"ב )שליט"א( ]זצ"ל[ ±þêí ³êî ó−ô¾í
êþë ³−¾êþë אב"ד דק"ק אורשיווא יצ"ו .בשם הישמח משה זצוק"ל ,ויתהלך חנוך את íñì³ ×− ¾ðìô
êñî −"¾þ−õî .ó−šñê אלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים ,ופי' ז"ל כי בזוה"ק )תיקו"ז תיקון י' ,דף כה(: îí³ í³−í ±þêíî
’í êþë þôêò איתא כי תורה ותפלה שלא היה בדחילו ורחימו ,לא פרח לעילא. í¾¼ôô µ¾ìî îíëî
¼íñ ¾íñ−ì³ë וכידוע מהמעשה של הבעש"ט זצ"ל שבא פע"א לבית המדרש ואמר ìîðî ï"ì ,ó−¼¾þí
î³êþëñ íë¾ìôë שרואה כאן שכל הבית הוא מלא בתורה ותפילות ,ושמחו כולם לשמוע דב ר õ"¼ ³õìþô ó−šñê
íêþî ö−ðí ³ðôë זה יצא מפי קודש קדשים של רבינו הבעש"ט הק ' כי לא הצטיינו בתורתם íëî¾³ñ −îò× ó−ôí
¾ó−−š³ô óñî¼í ö−ê ותפילתם יותר משאר בתי המדרשים ,ואדרבה היו מאנשים שאינם ×µëñ î×õ¾ ë−³×ð
ó−ôìþ ³ðô ó−ðšíî מדקדקים בקלה כבחמורה ,שוב הסביר להם הבעשטה"ק כי כוונתו בזה הוא ×ó−šñê þôê−î ,ó−ô
,ö−ðí ³ðôñ íõ³¾î
שבית המדרש הזה היה מלא תורה ,דכיון שלא היה בדחילו ורחימו על כן לא þîê −í−î þîê −í−
פרח לעילא ,ועל כן נשאר הכל כאן מונח בבית המדרש.
êîí ö−ò¼í þîê−ë ó¼í −þ¾ê ë−³×ð×î
¼ê"þ ’ôèë ð"−õ ואם כן לפי זה כוונת הכתוב 'את אלקים התהלך חנוך' בתורה ותפלה ,אבל ½−−õñ í¼îþ³ −¼ðî−
'איננו' נשאר בעולם הזה העבודתו ,משום 'כי לקח אותו אלקים' על ידי דחילו
óñî¼í êþëò −þ¾³ë ,í¼îþ³ë óêþîë ³ê
ורחימו פרח לעילא ,על כן איננו .ובזה אתי שפיר דברי הגמרא )ברכות ה" (.כל
ö½−òë þôîê −"þ .öî×ñí− µ−òõ þîêë ’í
העוסק בתורה' ,יסורים בדלין הימנו' ,משום דכתיב )איוב ה -ז( ובני רשף
íî ,óñî¼í êþëò יגביהו עוף אין עוף אלא תורה ,שנאמר )משלי כג -ה( התעיף עיניך בו ואיננו (þï¼ñê )öîþ×ï
ð½−¾ íô ñ¼ ’½î³í עי"ש ,ובזה אתי שפיר כי תורה לשמה צריך להיות בדחילו ורחימו ,ואז ממילא
ó¾èë −þ−ñší ê"þ הוא בבחי' ' עוף' הפורח שפרחה לעילא ע"כ ואיננו ,ותן לחכם ויחכם עוד îí³ í³−í ±þêíî
ê"þ× ³þ®¼ −ò−ô¾ð ושפתים ישק ודפח"ח] .ובזה י"ל מש"כ חז"ל )ב"ב קלד (.על ר יונתן בן עוזיאל −òõ ñ¼ µ¾ìî îíëî
êþëò −þ¾³ë þôêð שעוף הפורח היה נשרף ,משום שברוב קדושתו פרחה לעילא כעוף המגביה þôê−î ’îèî óîí³
ì½õ ñ¾ëî ,óñî¼í .[ נשרף וממילא העופות, מכל .þîê −í− ó−šñê
כת"י רבי משה וואלטער ז"ל )נזר התורה ,שנה ה' גליון ג'(
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
,−"í−î þôê ö×ñî ,ïòèò¾ þîêí î³îê ðèò ñõîê óí óî−í þô−ôñ ê×−êî ,ì"êð îñêî îñêð ³"þ þôîê ,−"þ× ð½−
îíïî ,þîêí ïòèò¾ −òõô íþ® öî¾ñ −í−î þôêò íï ó¼¬ô¾ ö½−ò ð¼ êþëò êñî ³îêþëíñ íë¾ìôë íñ¼ −þ¾³ëð
,þîê −ê− ³−¾êþë í¾¼ôë µ−þëð ì³õ ¾þðôí ³òîî× ³î−í ¬−−õí ¾þõñ ñ"ï −"þêí ó¾ô îë³× íï ö−¼×î ,×"¼
îò−ë− ó¾ô ,þîêí ïòèò¾ −òõô þ¼® öî¾ñ −í−î îë þôêòî íë¾ìô ³ò−ìë öî−þí öî¾ñô ê−í ³þíð óñî¼ ³þí
,íþî³ë ïòèò þîêí −þí¾ ,íþî³ −þëðë îì³õ−î ñ×í šþ í−í −þ¾³ëð óñî¼ ³þí óî−í îíïî ,í¾¼ôñ ³ôðîší
.îþîêñ î¾ô³¾−î þîêí ³ê îê®ô− íþî³ë óš½î¼ëî ,ö½−òë êñê êþëò êñ ñ¼îõëî óñî¼í ³ê−þëñ íë¾ìôí
(í¾ô µþë) ³îêþëñ íë¾ìôë íñ¼ íñì³ë −"¾þ −þëð ³òîî× îíïî
³îêþëñ í³−í íë¾ìôí¾ þôîñ× ,ð"íðôë óñî¼í ³ê
.þîê −í− ó−šñê þôê−î ’îèî îíëî îí³ í³−í ±þêíî íêþî ,ó−ò−ðí ³îþëè³í ¹šî³ öôï êîí¾ −þ¾³ë óñî¼í
óî¾ô ¬ìî¾ ’ôèí −þëð ñ¼ ¬"¾¼ëí −þëð óðšíë öëî−î óñî¼í êþëî ,þ"íðô ó−ðšíî ðô¼ ,ó−−š³ô óñî¼í ö−ê¾
êôñ¼ð ¬ìî¾¼ ’½î³í îë³×î ,¼ëî® óî¾ô ë−−ì−ô −êô .ó−ð½ìíî ó−ôìþí ¾ðîì êîí¾ ö½−òë
³îôí µêñô ñ¼ ïôîþ êôñ¼ð ¬ìî¾ −× íòîî×íî ,−êš (ñêî− −þëð)
î³îê ¬îì¾− êëñ ð−³¼ñð ñ"ïìêî ,¼þí þ®−í êîí¾
í¾î¼ êîí êñíî ë−−ìô −êô óî¾ô í¾ší íï ñ¼î ,³"−¾í ö−ëô þ−ê− µ−þëð ì³õ ¾þðôë .þîê −í− ó−šñê þôê−î
−ò¾ôî ,íþ−ë¼ñ ê"òë ³−½íñ êþëò µ× ñ−ë¾ëî ,îòîš öî®þ ³−¾êþë í¾¼ôë µ−þëð ³ñì³ þ−ê− µ−þëð ì³õ ,ó−−³õ
íî®ôñ íþ−ë¼í ³ê ¼ëî® êîí¾ îò−−í ,¼ëî® óî¾ô −þëðë îì³õ−î ñ×í îò−ë− ó¾ô ó−−³õ öëô ,þîê −í−
íï ñ−ë¾ëî ,³îî®ô ó−¾î¼ îñ−ê× óðê −òëñ ó−òõ íêþôî óñî¼ þîê ö¬−−õí ð½−¾ íô þêëñ óðšíë íêþòî ,íþî³
ë−−ì ×"¼î êþëò êñ ³îþîê ó−−ì þ®îêë
³¾îðšë ë³×î ,×"¼
šî½¼− óêð ¬"î−
ת לקיטת תמרים ץ ,−í−î þôê ñõîêô
ñ× ¾þðôë ê³−êð
על רבותיה"ק עצי התמרים, מלוקט מספרים,אמרות וסיפורים
îòôô ¬ñô− íþî³ë −í−î þôêò¾ óîšô
−× îñê× ³îñîëì³ô נתנו שלא בתים להבעלי צחות בדרך רבוה"ק מוסר ö−ë−³ô ,íþ® ¾ô¾ô
îòñ íþîô íþî³í ³êï להבחורים כדי מחסורם −í−î ë−³×íî í−ñ
íë µñò µþðí ³ê בעיר סאטמאר נהוג הי' שהבחורים הי' אוכלים "טעג" אצל הבעלי בתים ¾− íþ® íôî þîê
þ¾ê í¾¼ôí ³êî והוא, הרב ר' ליפא שווארץ ע"ה הי' ה"בחורים גבאי" בישיבת רבינו,שבעיר −òõô öíñ þôê ,îïë
ë¬−í ¼ðò¾ í¾¼ò לראות שיהי' לכל הבחורים איזה מקום לילך,הי' ממונה ע"פ פקודת רבינו ¬ñî þîêí ïòèò¾
êîí í¾¼ô íï−ê והי' קצת בעה"ב אשר התנדבו ליתן כל,ולאכול 'טעג' אצל הבעה"ב שבעיר íòíî ,óñî¼ë ó−−š³ò
,×"¼ î×îõ−íî ³î®ô )אשר ,ם יצהרי סעודת אלא נותנים ו הי שלא הרבה 'והי ,יום של סעודות 'הג š"íõ½ë ê³−ê
í³−í ±þêíî í"¾ïî כנהוג בימים ההם באייראפע( כי בתחילת היום ובלילה הי' הבעה"ב,הי' סעודת בשר êþëò¾ þîêí¾
משא"כ באמצע היום נהוג הי' לסגור את כל בתי מסחרם,בבית מסחרם
íòîî×íð ,îíëî îí³ ³−¾êþë −ô− ³¾¾ë
ופעם אחת כאשר ר' ליפא הנ"ל הראה לרבינו את.לשעה או שתיים
,êñ−õ×ë µ¾ì ’−í¾ ,íþî³ë í"ëší îïòè
הרשימה של כל הבעה"ב שנדבו רוחם להכניס את הבחורים לאכול על
ñ−¾×í¾ ðëñô −× אבל ראה רבינו כי הרבה מהם לא נתנו אלא סעודה אחת )סעודת,שלחנם
ó−š½î¼í ó−š−ð®íî
ðî¼ íþ−ë¼ë þ"í®−í בפרשת בראשית כתיב "ויהי, ואמר,צהריים( נענה רבינו זי"ע בצחות לשונו íô¾ñ íþî³ë
³î¼¬íñ íëþí þ³î− ונל"פ 'ויהי ערב' צער הוא, וידוע דאין 'ויהי' אלא לשון צער,"ערב ויהי בוקר þîêë ö−¾ô³¾ô
íô î¼ð− êñî ,ê"òë 'ויהי בוקר' צער הוא,אשר אין הבעלי הבתים נותנים להבחורים סעודת ערב −"¼ ó−ô−í ³¼ë¾
íï íôî íî®ô ³êï ואפילו הכי 'יום,אשר אין הבעלי בתים נותנים להבחורים סעודת הבוקר þîê ¾"ïî ,íþî³í
ó−šñê þôêî ,íþë¼ אחד' הבעלי בתים חושבים בליבם כי נתנו סעודה ל"יום אחד" ומתענגים ,ó−−ì þ®îêë óñî¼
íþîê êîí ,þîê −í− נתן לא כי הוא והאמת ,להבחורים אחד [ ג ]טע יום סעודת נותנים שהם בכך êþë¾ þîêí¾
íþî³íð ,íþî³ ñ¾ .להם לאכול אלא על שליש היום −ô− ³¾¾ë í"ëší
í®¼í êîí ’ší : וז"ל,וכעין זה כתב בספר 'אמירה יפה' בשם מרן הגה"ק הקדושת יו"ט זי"ע þ®îêë ïòèò ³−¾êþë
þ−êíñ ñî×−¾ −ð−ì−í שהתנדב,הי' מנהג בישראל שבחורי הישיבה אכלו כל יום אצל יהודי אחר íþî³í êîí ó−−ì
îñõ− ñëñ ê"òë −ò−¼ ועשו להם כמה," והי' נקרא בשם "טעג עסן,ליתן ממזונו יום אחד בשבוע ,ó−−ì ³þî³ ³êþšòí
.ó−¾šî− ìõë בבוקר,בעלי בתים מנהג שלא נתנו להבחורים לאכול רק ארוחת הצהריים ’−õ ,ñõîêô ³îþîê
îò−ëþ öþô š"×) 'ויהי ערב ויהי: המליץ עליהם הקדושת יו"ט זללה"ה. ובערב הי' מתענה îòñ ¾−¾ ³îþîêí
," "ויהי" צער "בבוקר," "ויהי" צער "בערב, אין "ויהי" אלא לשון צער,'בוקר
(ê"¬−ñ¾ š"íèí
. " "אויך מיר א טאג,""יום אחד
(זכר צדיק לברכה )ח"א אות ל"ה
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
³ë¾ ,ìò ³ë¾ ,³î−¾þõí þê¾ óè ö× ó−êþšò êñ íôñ íþîê×ñ .úéùàøá úáù úàø÷ð åæ úáù
ñ¼¾ ,(³−¾êþë íðèê ¾þðô) ³−¾êþ ³êþšò¾ íþî³í þîë¼ šþ í³−í êñ íê−þëí ñ× íòíð .’î×î µñ
îë −× ,óñî¼í ¾îð−ì ñ¼ íêþô ³ë¾î ,óñî¼íñ óî−š í−í µ× þìê íþî³í ³ê ñêþ¾− îñëš¾ −ð−
−îñ³ óñî¼í óî−š¾ þôîñ ,³−¾êþë ³ë¾ îï ³ë¾ ³êþšò ö× ñ¼î .³−¾êþë í¾¼ôë ¾õò−î ³ë¾
(ì"−¾³) .íþî³í óî−šë
ó−−šñ í×ïò¾ ,í¾ðìí íò¾ë îò½ò×òî ,úéùàøá úáùá íéãîåò åðà øùàë åéùëò 'ä åðøæòé
ïîìêñî ö¼õÔêþð µ−ï ñÖê’ïô öîê ,íïñí ³î×¾ìë ³î¾¼ñ ³îê−®ôë êîí¾ íô −õ× ’í öî®þ ³î¾¼ñî
(ñêî− −þëð) .íô−ñ¾í í¼î¾−ñ í×ïò −ð¼ ,þ¾õê¾ íô ñ× öš³ñ ¾õìñî ,³ôêíëî íþî³í µþðë
ñ××¾ ,êîí íðîë¼í −×þðô íòíî .ðîêô î−ñ¼ íë−ëì íþî³í ñ−ë¾ë −"¾þëî .íéäìà àøá úéùàøá
−ò−¼ë ó−îò¼ þ³î− ö−¾¼ò ,’í ³ðîë¼ë ó−õ−½îô¾ íô .³−¾êþ îêþšò¾ ñêþ¾− ñ−ë¾ëî ,³−¾êþ ³êþšò¾
.íðîë¼í ³ñì³íî ³−¾êþë ó−ðôî¼ ö−−ð¼ îñ−ê× ,óô®¼
ö−ê óê óòôê ,íþî³í ñ−ë¾ë óñî¼í êþëò ³ôêë
ñ× þìê ¼ð−ñ ö−×−þ® −× ,³−¾êþ ñêþ¾− ó−êþšò ö×ñî −îíî ,íþî³í ³î×ï öê× ö−ê í³îê ö−ðôîñí ñêþ¾−
šþ ñ×íî ,’í ³ê ðîë¼ñ îòñì³í šþ íïëð ,ó−¾¼ôí :(¾þðô) îþôêð íô óè öëî− íïëî ,ñêþ¾− ñ−ë¾ë þ−õ¾
.³−¾êþ ³ò−ìëë êþšò¾ í¾ô ³î×ïëî íþî³í ³î×ïë êþëò óñî¼í
()טיב לבב ברכה תקי ñ×íð ;îñ ³−¾êþ ê þ−î :(èñ ó−þëð) þôêò¾ ,³−¾êþ
ד
þîð ñ×ë íþî³ë ¼õ¾òí ³¼ðíð ,ðìê íòšë íñî¼
þíîï −òîš−³) îþôêð× ,í¾ô ñ¾ îìî×ô šþ êîí þîðî
,’í êþë þôêò êñî −"¾þëî .íéäìà àøá úéùàøá š−ð® ñ×ë ,êþðî êþð ñ×ë í¾ôð í−³î¬¾õ³−ê :(.ð−š
íêþî ,ö−ðí ³ðôë î³êþëñ î³ë¾ìôë íñ¼ íñ−ì³ë¾ î³î×ïë þ−õ¾ −îí ö× óê ;ê³−−þîêë š½¼³ôð ó×ìî
íõ³¾î ó−ôìþí ³ðô ó−ðšíî ,ó−−š³ô óñî¼í ö−ê¾ ö× ñ¼î ,ñêþ¾− ñ®ê íþî³í óî−š îð− ñ¼¾ ,í¾ô ñ¾
.ö−ðí ³ðôñ .ö³¾ñ¾ñ ïôîþô¾ ³−¾êþë ³ñôë ëî³×í ó³½
öëî−î .(ó−¾þõô) ’í ñ®ê íþïì ö׳− µ−êí íþîê×ñ ()דברי יואל
ö−ê :(îò−ïêí êôîìò³) ñ¼ ë³× (ë öî−½) þ×¾¾− −òëëð
ד
,óñî¼í ³îôîêñ êñî ,ñêþ¾−ñ êñê íëî¾³ ³ñ¼îô
:þëðñ ó¼¬ ö³ò (êš íëî¾³ ³ñ¼ôñ ¾îþð) ’í −ðîô−ñëî :(î ó−þëð) šî½õí ñ¼ òîù úùøôá ùøéô é"ùø
−šîðšðî ,³î®ôî íþî³ ñêþ¾−ñ íëþí ’í¾ ³î−í¾ î−í− êñ ,óî−í µî®ô −×òê þ¾ê íñêí ó−þëðí î−íî
öí−ð−èî öí−þë−ê ñ× ³ê ¾ðšñ −ð× ,öí−õò¼î ³î®ôí êñê ,íòõî½ óðê ö−ê¾ íò¾− êôè¬î−ð× µ−ò−¼ë
þôîì þî®− óðêí íòíî ,¾ðîš −×êñô× î−í−¾ ð¼ µñôí ³î®ô êôè¬î−ð ,í³êþšñ ó−®þ ñ×í¾ í¾ðì×
þ¾ê ±þêë š−ð® ö−êî ,¾ðîší ³ðîë¼ ê¾ô î−ñ¼ ðë×− ñ¼ óî−í ³ë−³ î¾þðð íïô öò−ïì ;ë³×ôë íêëí
,ó−½îòê× ó−ëî¾ì óí ö× ñ¼ ,ê¬ì− êñî ëî¬ í¾¼− êí³î ,ó−¾ðì× µ−ò−¼ë î−í− óî−î óî− ñ×ë¾ ,íþî³í
,î¼ô¾− êñ óê ,óíñ îò³−ò ³î®ô ¬¼ô¾ ó−îèí ñëê ö×ñð íêþòî .íò³−ò óî−í îñ−ê× µ−ñ¼ íë−ëì íþî³í
îðîë× ñ¼ ñìô¾ µñôî ,µñôí ðîë× ðèò óí ó−ð−ïô ñ®ê í−í³ ³¼ ñ×ë¾ ³îþîíñ ,³−¾êþ íþî³í ³êþšò
’í ¹³−¾¾ ó¼¬í íòíî ;(.ï− ³îëî³×) ñîìô îðîë× ö−ê ïê¾ ,í×þð ³−¾êþë êîí îñ−ê× ,¾ðì þëð× óðêí
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
÷ãö éøòù éì åçúô
ביקרא דאורייתא הננו מודיעים בזה לבחורי חמד תלמידי ישיבותינו הק'שיחיו
כי אי"ה התחלת זמן החורף
ביום ראשון א' דר"ח חשון הבעל"ט
בשעה 4:30אחה"צ
בברכת הצלחה
הנהלת הישיבה קטנה הנהלת הישיבה גדולה
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
íñ−ì³ë šþð ,ö−ðí ³ðôë î³êþëñ î³ë¾ìôë íñ¼ ñî×− óñî¼í ö−ê¾ −õñ ,ö−ðí ³ðôñ ó−ôìþí ³ðô
îêþ−¾ −ð− ñ¼ð ,¹î½ëñ ö× þê¾− êñî ,íë¾ìôë íñ¼ ¾õòí ö−ðí ð®ô −× ,ðëñë ö−ðí ³ðôë ó−−š³íñ
,óíñ þõ׳− íï −ð− ñ¼ ,ö−ðí ³ðôô ó−êëí ³îþîðí þëð ö−ê µê ,íëî¾³ íñ ñ−¼îô ö−êî ,³îô³ ³ê¬îìí
ö−êð þ−õ¾ −³êî ,ó−ôìþí ³ðô µ× þìê ³î−íñ ñ×î−î óê −× îñëš êñ¾ ³îôîêí ñëê ,ñêþ¾−ë êñê µ−−¾ íï
öõîêë óñî¼ñ ³ô−−š³ô ö−ðí ³ðô óèð ,íþïì öê× ,ðëñë ö−ðí ³ðôë óíô¼ èíò³ô µ×−õñ ,³î®ô ¼ë¾
ñ×ñî ,í³ñì³ñ íõî½ íþî³í ³î×−ô½ öëî− íïëî .íï þ−õ¾ ë¾î−ôî .íê−þëí ³ñì³ë î³ë¾ìô í³−í þ¾ê×
ñîðèí êþîôí¾ ,í¾ô í¾¼ þ¾ê ñîðèí êþîôí ë¾ êñ µþë³− î−þëðô ðìê þëð −× ,îò−¾ší¾ íô
îêþ−¾ ,ñêþ¾− ñ× −ò−¼ñ šþ êîí ö−ðí ³ðôô ðìõíî .óš−þ
,óíñ þõ׳− íï −ð− ñ¼î ,îòôô îðìõ−î óí−ò−¼ë
()יתרו מט
,ó−íñê êþë ³−¾êþë íþî³ë ë³×ò êô¼¬ −êíôî
îêþ−¾ −ð× ,íñì³ ö−ðí ³ðô í−í−¾ íë¾ìôë íñ¼¾ ד
êñî ,óíñ þõ׳− íï −ð− ñ¼î ,îðìõ−î ³îþîðí .(:êך ³îôë−) äøòùä èåçë íé÷éãö íò ÷ã÷ãî 'ä
.ñ¼îõë îô−−š³−¾ íþî³ š"íñ¾) ö−ðí ³ðôë óíô¼ èíò³ô ö−−ð¼ ö× ñ¼î
()שמחת תורה תרלב þîë¼ëð ,þ×¾ò ê¬îì îò−®ô ö× óê íþîê×ñ .(êþ−î þîê
ó−š−ð® îñ−êî ,ó−ôìþí ³ðôë îô¼ îèíò³− š−ð® îò−ê¾
ד
³îëëñí ³ëîìíð íêþòî .ö−ðí ³ðôë óí−ñ¼ ó−þ−ôìô
í³ê ³ô −× (× ’ë ó−×ñô) äé÷æçì åäéòùé äéì øîà ,íëî¾³ë óí−ô− ñ× ó−š−ð® :ë³× (è ó−íñêí ³ðîë¼)
.(.− ³î×þë) í−ëþî í−þõë ³š½¼ êñð óî¾ô ,í−ì³ êñî þîë¼ë ,íëî¾³ë óî− ñ×ë ó−¾ðì³ô óí¾ þîë¼ë
−õ ñ¼ î¾þ−õ (þîê−ë ðî¼ í"ð −þìê) í¾ô ìô¾−í ï"š íôë óþî®−šî ,óî− ñ×ë ’í ³ñîðèë ó³þ×í ³õ½î³
−îêþ ö−ðí ¾þî¾ −õñ :(îñ −¼−ëþ) ó−þš−¼í þõ½ −þëð þ¾ê× íòíî ;þë¼¾ñ íðîë¼í öô îñ ó−ë−−ì óí¾
í¬ô ð½ì ëþ ñëê ,−òôï þ×¾íî −ì®ò ¾òî¼í í−í−¾ ,þ³î− ñîðè ê¬ìíî ö−ðí ³ðô −õ ñ¼ ê−í íèíòíí
−ì®ò þ×¾í í−í−¾ ,ó−ôìþë îôñî¼ è−íòôî ð½ì −õñ× ,ê¬ìí î³îêô ìô®òí ³î×ïí óè ñðè³ íï ³ôî¼ñ
îò−ê¾ −ô íï −õñî .−òôï ¾òî¼íî ,î−³î®ô −þôî¾ñ ³î−î×ïñ ³î×õíò ³îòîðïíî íëíêô íëî¾³ ö−¾î¼¾ öôïë
,ö−ðí ³ðô ñ¼ îð−ô¼íñ −îêþ ,í−ëþî í−þõë š½î¼ ê¬ìíî ó−ôìþí ³ðôë íèíòíí¾× îñ−êî ,(:îõ êôî−)
íêþî ,ö−ðë óñî¼í ³ê êîþëñ íë¾ìôë íñ¼ :îþôêð îð− ñ¼ íêëí ³î×ïí óè ö× óê ,µ× ñ× ñîðè îò−ê
,ó−ôìþí ³ðô ¹³−¾î ðô¼ ,ó−−š³ô óñî¼í ö−ê¾ ó−š−ð®í ó¼ šðšðô ’í ö× ñ¼î ,µ× ñ× íñîðè íò−ê
óî¾ô êñê îò−ê ó−ôìþí ³ðôë ³îèíò³ííð ê®ôò .óí−³î−×ï ðî¼ îëþ³− íï −ð− ñ¼ −× ,íþ¼¾í ¬îì×
îò−ê −þí ,îï íî®ôë š½î¼ îò−ê¾ −ôî ,óñî¼í óî−š ,ö−ðí ³ðôë ó−š−ð®í ó¼ èíò³ô ’í¾ íôð ê®ôò
þê¾ò¾ ê®ôò ,íêþë îíî³ êñð óñî¼í óî−š ñ¼ ¾¾îì î¾¼¾ óðîš ñëê ,íëî¾³ ó−¾î¼¾ −þìê šþ êîí
óî−š íòíî ;ðîìñ ö−ðë í−í¾ íë¾ìôí ³ñì³ ñ¼ .ó−ôìþí ³ðôë óíô¼ ¹ê ’í èíò³ô −êðîë ,íëî¾³
ñëšñ î®þ êñ¾ ³îôîêíî ,íþî³í ³þ−ô¾ë −îñ³ óñî¼í ()מוצאי יום כיפור תעד
−îêþ ö× ñ¼ ,óñî¼í óî−šñ ó−¾¾îì óò−ê ,íþî³í ³ê
,ðîìñ ö−ðí ³ðôë í−í¾ íë¾ìôí ³ñì³ ñ¼ óð−ô¼íñ ד
,óñî¼í óî−šñ î¾¾ìî íþî³í ³ê îñëš¾ ñêþ¾− ñëê íå÷á ,äè÷ùå äàøé õøà ïéã úòîùä íéîùî
í−í êñ¾ ê®ôòî .ó−ôìþí ³ðôë óíô¼ èíò³íñ −îêþ ó−ñí³) äìñ õøà éåðò ìë òéùåäì íéäìà èôùîì
ñ®ê ó−−š þê¾ò íë¾ìôí ³ñì³ óèð ,’í öî®þ −îò−¾ êîí ö−ðí ³¼−ëš −× :î¾þ−õ í¾ôñ íñõ³ë ï"š .(î¼
öî−× ,ó−ôìþí ³ðô ’í ó−ðší ñêþ¾−ñ ñëê ,³îôîêí îò−−íî .îëî¾−î îþ×ï−î îòôô îêþ−¾ ,±þêí −ë¾î− ³ëî¬ñ
.óñî¼í óî−šñ ó−¾¾îì óí óè¾ ,’íêþ− ±þê’ íï −ð− ñ¼¾ −ð× ,’ö−ð ³¼ô¾í ó−ô¾ô’
()טיב לבב ויקהל תעז ,’ó−íñê ¬õ¾ôñ óîšë’ îò−−íî ,’í¬š¾î’ íï −ð− ñ¼î
íñ−ì³ë îíïî ;íëî¾³ë ó−ë¾í ’±þê −îò¼ ¼−¾îíñ’ îíï
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
אחד בארץ ]שאומר לפני שירה[ שנאמר )שם כ"ד ט"ז( "מכנף הכל יודוך והכל ישבחוך -בשבת בראשית
הארץ זמירות שמענו" ,והם עושים עצמם טפלים לישראל
)עיין תוס' סנהדרין לז (:ובזה הכל מודים שהמלאכים נבראו שמעתי המעשה שסיפר הצדיק ר' שלום רוקח ז"ל האב"ד
בשני )בראשית רבה א' ד'( נמצא שבשבת בראשית היה להם דבעלז כקכ"ה ,שפעם אחת אמר הצדיק ר' יעקב יצחק ז"ל
עוד כנף השישי להודות לה' לפיכך לא היו צריכים להיות החוזה מלובלין להחסידים המסתופפים בצל קדשו :מי
טפלים לישראל ,וזהו "הכל יודוך והכל ישבחוך זה שבת שאינו מכיר את הצדיק הדור עתיד ליתן את הדין ,שאלו
בראשית" שכל אחד בעצמו שיבח לה' ולא הוצרכו להיות אותו :מי הוא צדיק הדור ,אמר להם :הוא המגיד מקאזניץ,
טפלים אחד לאחד ,וכולם היו שווים בזה. נסעו החסידים לקאזניץ לחזות בנועם פני הצדיק מקאזניץ
ביום חול ,ויהי כאשר באו האנשים בצל קורתו של המגיד
* ז"ל שאל אותם :מה היום מיומיים ומדוע באתם אלי,
ובענין זה יסופר שהרה"ק רבי שלום מקאמינקא איקלע פעם והשיבו :כי כן פקד עלינו אדמו"ר שליט"א מלובלין ,כי אמר
אחר שבת בראשית לבית הגאון האדיר בעל הישועות יעקב, מי שאינו מכיר את הצדיק הדור עתיד ליתן את הדין וכו',
ובא איש אחד ואמר בדרך הלצה :אספר לכם חדשות מה על כן באנו לקבל פני קדשו ,ויאמר להם המגיד ז"ל :את
שראיתי בשבת בראשית ,הייתי בין חסידים של הצדיק ר' צדיק הדור אין מכירין אלא בשבת ,ויהי כשמעם דיבורים
רפאל ז"ל מבערשיט וכל יום השבת זמרו "שבת בראשית אלו יוצאים מפי הצדיק נמנו וגמרו להתעכב שמה עד
אלע אינאיינעם" )שבת בראשית כולם כאחד ביחד( ,והיה לפלא יעבור שבת ,ויהי ביום השבת ,ויאמר המגיד בעת האוכל:
העיני הגאון בעל ישועות יעקב מה זאת לבלות כל יום ריבונו של עולם ,אם אני צדיק הדור ,שלח בפי דברי תורה
השבת בדיבורים שלא נשמעו מעולם ,עכ"פ אם אינם לומדי השייכים לצדיק הדור וישם ה' דיבור בפי הצדיק ,ויען
תורה יאמרו שירות ותשבחות ,ויאמר הרב מקאמינקא :הלא ויאמר :יש מדרש" :הכל יודוך והכל ישבחוך – זו שבת
הוא תוס' מפורש בסנהדרין )דף לז (:ולפי"ז נמצא שבשבת בראשית ,והוא פלאי ,אכן כן הדבר :אצל המלאכים כתיב
בראשית שיבחו המלאכים וישראל כאחד ולא הוצרכו להיות )ישעי' ו' ב'( "שש כנפים שש כנפים לאחד" וגו' ,כתיב
טפלים אחד לאחד אלא כולם היו שווים בזה ,וזהו "שבת בתשובת הגאונים שבכל יום אומרים המלאכים שירה
בראשית אלע אינאיינעם". להקב"ה בכנף אחד ,וכאשר בא יום השבת אומרים לפני
)סדר הגדה שולחן הטהור(
הקב"ה :אין לנו עוד כנף ,אומר להם הקב"ה :עוד יש לי כנף
ץ לשון חכמים ת
לשון חכמים צדק ומישרים ,בדר ך צחות ומליצה נאמרים
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד .דרשו חז"ל )ב"ר ט ,ט( טוב זה יצר טוב ,מאד זה יצר הרע .קשה מפני מה מרומז היצר
הרע בתיבת מאד דוקא .ונ"ל על פי הלצה ,ששמעתי בשם קדוש ישראל הצדיק ר' משה סת"ם מפשעווארסק ,אם האדם מסופק
באיזה דבר אם הוא מצוה או ח"ו להיפוך ,צריך להבחין בעצמו ,דהנה דרך היצר טוב שאומר לאדם פעם אחת או ב' פעמים ,ואם
אינו שומע אזי שוב אינו תובע ומסית אותו עוד ,אבל היצר הרע לא ינוח ולא ישקוט עד אשר מביאו לידי תאות העולם השפל
הזה ,כדאיתא ביהי רצון של הקדוש ר' אלימלך .על כן בדבר שהוא מסופק מה הוא ,אם הוא מצד היצר הרע או מצד היצר טוב ,אזי
המבחן הוא כך ,אם אומר פעם או שתים והולך לו ,סימן לאדם שהוא מצוה ,ואם מסיתו מאד ולא ינוח ולא ישקוט ,אזי הוא סימן
שהוא מצד היצר הרע ,ועל כן נקרא היצר הרע 'מאד' מחמת שהוא מסית ,והוא על דרך הלצה.
דביר המוצנע )מתלמידי הרה"ק החוזה מלובלין זללה"ה(
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ .על דרך הצחות אמרתי מה שהזכיר לו ששמע לקול אשתו ,הלא עיקר החטא
היה מה שאכל מעץ הדעת ,ומה נפקא מינה אם האשה היתה הסיבה לחטאו אם לא ,אבל באמת גם זה לבד נחשב לחטא מה
ששמע לקול האשה ולא הכיר מעלתו עליה ,ולא לשמוע בקולה.
ערכי יהושע ,ע' אדם
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
תלמוד תורה יטב לב דרבינו יואל מסאטמאר
בנשיאות כ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט" א- נתייסד ע"י כ"ק מרן רבינו הקוה"ט זי"ע
בני ברק- קרית יואל
שלמי תודה וברכה
äëøòäå äãåú éùâø òéáäì ,åðéìò äîéòð äáåç íéáø úá øòùá
íéãñç éìîåâå ä÷ãö éôãåø ,íéãáëðäå íéáåùçä åðéãéãé íã÷ ,åðéáéìá úîòôîä
מוה"ר מנשה ברוך קליין
הי"ו
מוה"ר שלמה זלמן דאסקאל הי"ו
מוה"ר אשר לעמל שלאמאוויטש הי"ו
מוה"ר פסח אהרן גרינוואלד הי"ו
מוה"ר משה ישראל פייערווערגער הי"ו
מוה"ר יצחק אייזיק ברב"ז ווייס הי"ו
מוה"ר יואל כף הי"ו מוה"ר יואל שישא הי"ו
מוה"ר ירוחם ווייס הי"ו ומוה"ר מאיר כהן הי"ו
íéðåâä íéîåëñá åôúúùä øùà
è"ìòòä äøåú úçîù è"åéá
äøåú ãåîìúä éãìéì "íéñøô ïø÷" úáåèì
!íëãòá ïâé ø"áùú ìù íäéô ìáä úåëæ !íë÷ìç éøùàå !íëéøùà
äëøáá òùååäì ,'ä íòî äîéìù íúøåëùî éäúå ,äáåèì íáì úåìàùî ìëá åëøáúéù ø"äé
äøäîá ,àçéùî àëìî úàéáì äëæð éãò ,äçîù ìù òôùìå ,äëùîäå éåáéøá ,äçìöäå
ø"éëà ,åðéùàøá à"èéìù åðéáø ïøî ÷"ë åðéëìîå ,åðéîéá
המברכים במזמור לתודה
ú"úä úìäðä
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
åîù ãçééî ä"á÷ä ïéàã íåùî ÷"äåæä 'éúå ,"íéîùå õøà íé÷åìà íåé øîàð äîì äù÷ä é"ùøáå .ãçà íåé ø÷åá éäéå áøò éäéå
íéìë íéàåøáä ìëå äìëå ãñôðä øáã ìò ä"á 'éåä íù ìåãâä åîìåòá ãéçé æà ä"á÷ä äéäù éôì 'éúå ,ïåùàø íåé áéúë àìå ãçà
íéîéé÷ã õøàå íéîù ë"ùî 'éåä íù åäá áéúë àì ä"åùî íéãñôðå åúåãçà ìò äøåîù ãçà øîàð êëì ïééãò íéëàìîä åàøáð àìù
äìë íãàä íâ éøä äù÷ æ"éôìå ,'éåä íù åäá áéúë êëì íéãîåòå úåáøì õøàä úàå íéîùä úà ì"æç åøîàã 'éú ÷"äæðáå ,'úé
'áä é"ùø áúë êëì ,éåä íù 'ä øöééå äéá áéúë äîìå ãñôðå ãçà ìë ïãîòî ìò åøîâð ÷ø ïåùàøá åàøáð ïìåëù äéúåãìåú
êëì ,ãñôð øáã éä àìã àöîð á"äåòì ãçàå æ"äåòì ãçà úåøéöé íéàåøáä ìë åììëð åá øùàá ïåùàø áåúëì ìëåé àì êëìå ,åîåéá
.åúàéøáá 'éåä íù ä"á÷ä ãçéé àì ïåùàø íåéá äáøãà àìà ïë åðéà é"ùø éøáã éôì íðîà ,ãçéá
(øéàé úååç) ë"äîàî ô"ìé äæáå ,åîìåòá ãéçé ä"á÷ä äéä æàù íåìë àøáð
ó"ìàá "àì" àéä áéúëä äðäã ,ãçà åìå åøöåé íéîé (è"ì÷ íéìäú)
åéôàá çôéå äîãàä ïî øôò íãàä úà íé÷åìà 'ä øöééå øîåìë åøöåé "íéîé" ïáåé åðéøáã éôìå ,å"àååá "åì" àéä éø÷äå
úåäå 'éô ñì÷ðåà íåâøúáå .äéç ùôðì íãàä éäéå íééç úîùð äù÷ ë"àå ,ïåùàø íåéá ìëä àøáð àìå äøéöéä äéä íéîé äáøäáã
àáø (:ä"ë ïéøãäðñ) 'îâá àúéàã î"éôò äàøðå ,àììîî çåøì íãàá àá æ"ò ,ïåùàø íåé àìà "ãçà íåé" áåúëì ì"åä àìã "ãçà àìå"
à÷ äåä àøéæ éáøã äéî÷ äéøãù äøéöé øôñ éãé ìò àøáâ àøá äéäù ä"á÷ä ìò áñåî ãçàã øîåìë "ãçà åìå" áéùîë éø÷ä
øåáéãä çë åì äéä àìù ,äéì øãäî äåä àìå àéãäá éòúùî .é"ùøôë åîìåòá ãéçé ïééãò
åì ïéà äøéöé øôñ é"ò íãàî àøáðù íãàäù æ"éôì àöîð ,ù"ééò (øåà úåðúë)
øôò íãàä úà íé÷åìà 'ä øöééå ë"äùæå ,øåáéãä çë åá ïúéì çë
àä àúåáø éàî øîàú íàå ,íééç úîùð åéôàá çôéå äîãàä ïî ô"äò ùøãîä ã"éôò ùøôì äàøðå .íãà äùòð íé÷åìà øîàéå
íãà àåøáì ìëåé íãà åìéôà áéúë ä"åùîã íãà äùòð
íãàä éäéå øîà äæì ,ì"ðë õòééúðù ãîìî íéáø ïåùìá
çåøì åðééäã ,äéç ùôðì éãë íéëàìîä íò ä"á÷ä
ä"á÷äù øîåìë ,àììîî ץ דורש טוב ת àäéù äåðò éëøã úåøåäì
.øåáéãä çë åá ïúð òåãé íâ ,ïè÷á êìîð ìåãâä
(ãåã çîö) והבל הביא גם הוא,'ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה åø÷ô ïàëîù ì"æ íøîàî
ויש להבין אמאי הביא קין דוקא.'מבכרות צאנו ומחלביהן וגו úåéùø éúù øîàì íéðéîä
øôò ìàå äúà øôò éë . ולא הביא פר אחד או איל אחד,מפרי האדמה åøîàù äî øàáúé äæáå ,ïä
åì øîà ùøãîá 'éà .áåùú ונראה לפי מה דאיתא במסכת מנחות )דף ה'( דילפינן מהפסו ק åìéàë äàâúîä ìë" ì"æç
ìù øôò õîå÷ íãàì ä"á÷ä והל א, ופרכינן למה לי קרא,'מן הבקר' שהטריפה אסורה לקרבן ïåéëã "äøæ äãåáò ãáåò
àì åðîî úàøáðù äîãà êçøë ìò äàâúî àåäù
ומה בעל מום שמותר להדיוט אסור,יש למילף זאת מקל וחומר
åøîà äðäã äàøðå .êãéá ìåæâ ודחינ ן, טריפה שאסור להדיוט אינו דין שאסורה לגבוה,לגבוה ÷åñôä ùøôî àåä ïéàù
äðå÷ ïìæâ (:å"ö àî÷ àáá) ì"æç úåøåäì éãë "íãà äùòð"
ומקריבין אותו על גבי,הק"ו דחלב יוכיח שאסור להדיוט
ìæâ íà íìåà ,äùòî éåðéùá åì äéäù àìà ,äåðò éëøã
.המזבח
,äð÷ àì äðéáì åàùòå øôò ,íãàä úàéøáá óúåù å"ç
ìåëéå åðéòá øæåçù ïåéë והנה ידוע דלאדם הראשון לא הותר בשר לאכילה אלא הותר 'ä ãåçéá øôåë àåä ë"àå
,äìéçúáë øôò äúåùòì אם כן יש לומר דכיון דקין דרש הק"ו שכל מה,לנח אחר המבול .äøæ äãåáò ãáåòë àåäå
ä"á÷ä øîà øàáúé äæáå שאסור להדיוט אסור לגבוה לכן לא הביא מנחה מן הבהמה דהא (äøåúä úëåðç)
ìù øôò õîå÷ù íãàì ,' ולכן 'ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה,היתה אסורה אז להדיוט
ìåæâ åðîî úàøáðù äîãà ולכן,אך הבל ידע הדיחוי של חכמינו ז"ל על הק"ו הנ"ל מחלב úà íé÷åìà 'ä øöééå
êðéòá äù÷é ìàå ,êãéá àåä .שפיר הביא מן הבהמה úåøéöé 'á é"ùøôå .íãàä
,ïàë ùé äùòî éåðéù àìä ,á"äåòì ãçàå æ"äåòì ãçà
,"וזה שאמר הכתוב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו "ומחלביהן
,íãà øôòä ïî äùòð éøäù ÷"äåæá äù÷äù î"éôò ì"éå
כי מחלב,לפי שהביא לעצמו ראיה מחלב לסתור הק"ו הנ"ל
"áåùú øôò ìàå" øîà äæì éîé úùù ìë úàéøááã
ומשום הכא הביא בהמה,נראה דאף דאסור להדיוט מותר לגבוה
ìò äéðéòá àøãäã ïåéëã øîàéå øîàð äùòîä
.למנחתו
.êãéá ìæâ êçøë íéîù éáâ úìåæ "íé÷åìà"
(à"éøäî éøáã)
חנוכת התורה 'ä úåùò íåéá" áéúë õøàå
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
קושיית רבי יצחק למה פתחה התורה במעשה בראשית
של
ּ ְפ ִתיחַ ת הַ ּת ֹו ָרה ׁ ֶ מיִ ם ְו ֵאת הָ ָא ֶרץ) :א ,א(
ש ַ
אשית ּ ָב ָרא אֱ לֹקים ֵאת הַ ּ ׁ ָ
ְּב ֵר ִׁ
הָ ַר ְמ ּ ַב"ן 'הח ֶֹד ׁש ַהזֶּה לָ כֶ ם' יך לְ ַה ְת ִח יל ַה ּת ֹו ָרה אֶ ָּלא מֵ ַ אל ֹקיםָ .א ַמ ר ַר ִּב י יִ ְצ ָחק :ל ֹא ָה יָ ה ָצ ִר ְ אש ית ָּב ָרא ֱ ְּב ֵר ׁ ִ
'כ ַֹח
אש יתִ ,מ ּׁשוּם ּ ּמה ּ ַט ַעם ּ ָפ ַתח ִּב ְב ֵר ׁ ִ ש ָראֵ ל .ו ַ ש ִ ּנ ְצ ַט ּו ּו ָּב ּה יִ ְׂאש ֹונָ ה ׁ ֶ
ש ִה יא ִמ ְצ ָוה ִר ׁ ְׁ)ש ֹמו ת יב ב(ֶ ׁ ,
ְבּ שֵׁם ָהקֵל ַהגּ ָדוֹל ַהגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא ,
צו ת ׁ ִש ְב ָע הש ְּכ ַב ׁ ְש ּ ֶתם לָ כֶ ם ַא ְר ֹ עולָ ם :לִ ְס ִט ים ַא ּ ֶתםֶ ׁ , ֹאמר ּו אֻ ּמ ֹו ת ָה ֹ ש ִא ם י ְש יו ִה ִּג יד לְ ַע ּמ ֹו'ֶ ׁ , ַמ ֲע ָׂ
ַתּוֹרה.
אַתְ חִיל ִלכְתּ ֹב חִדּוּשִׁים ְבּ ֵפ רוּשׁ ה ָ
צו ֹנו נָ ְתנָ ה
ש ר ְּב ֵע ינָ יו; ו ִּב ְר ֹ שר יָ ׁ ַ ש ל ַה ָ ּק ָּב"ה ִה יא ,וּנְ ָתנָ ּה לַ אֲ ׁ ֶ "כ ל ָה ָא ֶרץ ׁ ֶ
או ְמ ִר ים ָלהֶ םָּ : גּ ֹו יִ ם ,הֵ ם ֹ
ְמוֹרא,
ְבּאֵי ָמה בְּי ְִראָה ְבּ ֶרתֶ ת ְבּזִי ַע בּ ָ ּש יו.
שלֹמֹה ְּבפֵ רו ׁ ָ ש ָּכ ְת ָבה ַר ּ ֵבנ ּו ׁ ְ צו ֹנו נְ ָטלָ ּה מֵ ֶהם וּנְ ָתנָ ּה לָ נוְּ .ו ֹזו ַא ָּג ָדה ַּב ָּל ׁש ֹון ׁ ֶ לָ הֶ ם ,ו ִּב ְר ֹ
ְבוּרה.
מִתְ ַפּלֵּל וּמִתְ וַדֶּ ה ְבּלֵב נִדְ ֶכּה וְנֶפֶשׁ שׁ ָ
א ל ִֹה ים'ִּ ,כ י הוּא ׁש ֶֹר ׁש אש ית ָּב ָרא ֱ 'ב ֵר ׁ ִ דול הוּא ְל ַה ְת ִח יל ַה ּת ֹו ָרה ְּב ְּ שאֹל ָּב ּהִּ ,כ י צ ֶֹר ְך ָּג ֹ ְו י ֵׁש לִ ׁ ְ
א
שׁוֹאֵל ְסלִיחָה ְמ ַבקֵּשׁ מְחִילָה וְ ַכפָּרָ ה, לו ּת ֹו ָר ה ְּכלָ ל . מון ,הוּא ּכ ֹופֵ ר ָּב ִע ָ ּקר ְואֵ ין ֹ עו ָלם ַק ְד ֹ ש ָה ֹ שב ׁ ֶ חו ׁ ֵ
ֲמ ין ָּבזֶה ְו ֹ ינו ַמא ִ שאֵ ֹ ָהאֱמוּנָ הְ ,ו ׁ ֶ
שׁיּ ִתְ פַּקְּקוּ כָּל ֻחלְיוֹתשׁ ַתּ ֲחוָי ָה ,עַד ְֶבּקִדָּ ה ִבּ ְב ִריכָה ְבּ ִה ְ אותְ ,ול ֹא יִ ָּו ַדע ַעל ּ ֻב ְר ֹיו ינו מו ָּבן ִמן ַה ּ ִמ ְק ָר ֹ סוד ָעמֹק ,אֵ ֹ אש ית – ֹ שה ְּב ֵר ׁ ִ ש ּ ַמ ֲע ׂ ֵ ְו ַה ְּת ׁשו ָּבהִ ,מ ּ ְפ ֵנ י ׁ ֶ
שׁ ַבּ שִּׁדְ רָ ה .
ֶ תו .לְ ָכ ְך ָא ַמר ַר ִּב י או ֹ ֹש ה ַר ּ ֵבנ ּו ִמ ּ ִפ י ַה ְּגב ּו ָרהְ ,ו ֹיו ְד ָע יו ַח ָּי ִב ין לְ ַה ְס ִּת יר ֹ אֶ ָּלא ִמ ּ ִפ י ַה ַ ּק ָּב ָלה ַעד מ ׁ ֶ
ּמה אש ֹון ו ָ ש ִ ּנ ְב ָרא ְּב ֹיום ִר ׁ אש ית ָּב ָרא'ְ ,ו ַה ִּס ּפ וּ ר ְּב ָמה ׁ ֶ 'ב ֵר ׁ ִ שאֵ ין לְ ַה ְת ָחלַ ת ַה ּת ֹו ָרה צ ֶֹר ְך ְּב ּ יִ ְצ ָחק ׁ ֶ
שׁאֵין בֵּיצַת ַהנְּ ָמלָה וְנַ ְפ שִׁי יוֹדַ עַת מְאֹד י ְדִ יעָה ְבּ רוּרָ ה ֶ , שםְ ,ו ִס ּפ וּ ר ַּגן ֵע ֶדן יצ ַירת ָא ָדם ְו ַח ָּוהְ ,וחֶ ְט ָאם ְו ָענְ ׁ ָ ּש ָאר ַה ָּי ִמ יםְ ,ו ָהא ֲִר יכוּת ִּב ִ שנִ י ו ׁ ְ שה ְּב ֹיום ׁ ֵ נַ ֲע ָׂ
ִירה ַ ,כּאֲ שֶׁר ָח ְכמָתִי קְ ַטנָּה וְדַ עְתִּי
ְכּנֶגֶד גַּ ְלגַּל ָה ֶעלְיוֹן ְצע ָ ש ּ ֵכן ִס ּפ ּו ר ּד ֹור ַה ּ ַמ ּב ּו ל ֵמה ִמן ַה ְּכתו ִּב יםְ .ו ָכל ׁ ֶ של ָ ְוגֵרו ּׁש ָא ָדם ִמ ּ ֶמ ּנוִּּ ,כ י ָּכל זֶה ל ֹא יו ַּבן ִּב ינָ ה ׁ ְ
ְק ָצ ָרהְ ,כּנֶגֶד סִתְ ֵרי תּוֹרָ ה ַ ,הצְּפוֹנִים ְבּבֵיתָ הּ ַהטְּמוּנִים
ֲמ ינ ּו ִּב ְכלַ ל
ש י ַה ּת ֹו ָרה ִּבלְ ֲע ֵד י ַה ְּכתו ִּב ים ָהאֵ ּ ֶלהְ ,ו יַ א ִ דולְ .ו יַ ְס ּ ִפ יק לְ ַאנְ ׁ ֵ שאֵ ין ַה ּצ ֶֹר ְך ָּבהֶ ם ָּג ֹ ְו ַה ְפלָ גָ הֶ ׁ ,
ְבּחַדְ ָרהּ .
ש ַמ יִ ם ְואֶ ת ָה ָא ֶרץ אֶ ת שה ה' אֶ ת ַה ּׁ ָ שת יָמִ ים ָע ָׂ ש ֶׁ
'כ י ׁ ֵ רות ְׁ)ש ֹמו ת כ י(ִּ : ש ֶרת ַה ִ ּד ְּב ֹ ְּבנִ ז ְָּכר לָ הֶ ם ַּב ֲע ׂ ֶ
כִּי כָּל יָקָר וְכָל ֶפּלֶא ,וְכָל סוֹד עָמ ֹק וְכָל ָחכְ ָמה מְפ ֹאָרָ הּ, ֹש ה ש ָּבהֶ ם הֲלָ ָכה לְ מ ׁ ֶ יד ים ׁ ֶ יח ִ יעה לִ ִ שאֵ ר ַה ְּי ִד ָ יע י'ְ ,ו ִת ּׁ ָ ש ִב ִ ֲשר ָּבם ַו ָּינַ ח ַּב י ֹּום ַה ּׁ ְ ַה ָּים ְואֶ ת ָּכל א ׁ ֶ
כָּמוּס ִעמָּהּ חָתוּם בְּאוֹ ָצ ָרהְּ ,בּ ֶרמֶז בְּדִ בּוּר ִבּכְתִ יבָה ש ְּב ַעל ּ ֶפה ב . ִמ ִּס ינַ יִ ,עם ַה ּת ֹו ָרה ׁ ֶ
ִירה.
וּ ַב ֲאמ ָ
אל ִֹה ים'ְ ,ו ִס ּפ ּו ר ָּכל ִענְ יַן אש ית ָּב ָרא ֱ 'ב ֵר ׁ ִ ְונָ ַתן ַר ִּב י יִ ְצ ָחק ַט ַע ם לָ זֶהִּ ,כ י ִה ְת ִח ילָ ה ַה ּת ֹו ָרה ְּב ְּ
ַכּ ֲא שֶׁר אָמַר ַהנָּבִיא ַהמְּפ ֹאָר ִבּלְבוּשׁ ַמלְכוּת וְ ֲעט ָָרהְ ,מ שִׁי ַח
שהוּא ִמ ְב ַח ר שת ַּת ַחת ַרגְ לָ יוְ ,וגַ ן ֵע ֶדןֶ ׁ , ש ה יָ ָד יו ְו ָכל ׁ ֵ ש יל ּו ְּב ַמ ֲע ׂ ֵ ש ִה ְמ ׁ ִ
יאת ָא ָדםְ ,ו ׁ ֶ ַה ְּי ִצ ָירה ַעד ְּב ִר ַ
ִירה:
אֱ7הֵי יַעֲק ֹב וּנְעִים ַהזְּמ ָ
שי שםְ .ו ַאנְ ׁ ֵ או ִמ ּׁ ָ תו חֶ ְט ֹ או ֹש ּ ֵג ֵר ׁש ֹ ש ְב ּת ֹוַ ,עד ׁ ֶ כון לְ ׁ ִ שה ָמ ֹ עולָ ם ַה זֶּה ,נַ ֲע ָׂ מות ַה ִ ּנ ְב ָר ִא ים ָּב ֹ קו ֹ ַה ּ ְמ ֹ
' ְלכָל תִּ ְכלָה ָראִ יתִ י קֵץְ ,ר ָחבָה ִמ ְצוָתְ מְא ֹד' עו ָלם ּ ֻכלּ ֹוְ ,ו ַה ַּצ ִ ּד יק ָּב ֶהם ְל ַב ּד ֹו נִ ְמלַ ט ,ה ּו א ו ָּבנָ יו ְוז ְַר ָעםֶ ,ח ְט ָא ם ּד ֹור ַה ּ ַמ ּבוּלְּ ,בחֶ ְט ָאם ּג ְֹר ׁש ּו ִמן ָה ֹ
וְנֶ ֱאמַר ' ְפּלָאוֹת ֵע דוֹתֶ ,עַל ֵכּ ן נְ ָצ ָרתַ ם נַפְשִׁ י'. חו ָת ם ְּב ֹגו ֵי יהֶ ם, ש ּ ְפ ֹ מות לְ ִמ ׁ ְ קו ֹ ש ּו ָלהֶ ם ַה ּ ְמ ֹ צותְ ,ו ָת ְפ ׂ ְרו ָת ם ַּב אֲ ָר ֹ מות ְולִ ז ֹ קו ֹ יצם ִּב ְמ ֹ ָּג ַרם לָ ֶהם ַלה ֲִפ ָ
בוא גּ ֹו י ַאחֵר מו ְו יָ ֹ קו ֹ ש ְּי ַא ּ ֵבד ִמ ּ ְמ ֹ ֲשר ֹיו ִס יף ַהגּ ֹו י לַ ְחטֹאֶ ׁ , ש ִ ּנז ַ ְּד ּ ֵמן לָ הֶ םִ .אם ּ ֵכן ָרא ּו י הוּאַּ ,כא ׁ ֶ ְּכ ִפ י ׁ ֶ
ַתּוֹרה,
ֲאבָל ָמה ֶא ֱע שֶׂה וְנַ ְפ שִׁי ָחשְׁקָה בּ ָ ש ּ ֵכן ִעם ַה ּ ְמסֻ ּ ָפר ַּב ָּכתוּב ִּכ י עולָ םְ .ו ָכל ׁ ֶ ש ּ ַפט ָה אֱ ל ִֹה ים ָּב ָא ֶרץ מֵ ֹ צוִּ ,כ י כֵ ן הוּא ִמ ׁ ְ שת אֶ ת ַא ְר ֹ לָ ֶר ׁ ֶ
ֲצוּרה.
וְהִיא ְבּ ִלבִּי ְכּאֵשׁ אוֹ ֶכלֶת בּוֹעֲרָ הִ ,בּ ְכלָיוֹתַ י ע ָ א ָבל יִ ָיר ׁשו ָּה ַע ְב ֵד י מות ַה ִּי ּׁשוּבֲ , קו ֹ ש ִּי ַיר ׁש ִמ ְב ַח ר ְמ ֹ ינו ָרא ּו י ׁ ֶ עולָ םְ ,ואֵ ֹ ְּכנַ ַען ְמקֻ ָּלל ְונִ ְמ ַּכר לְ ֶעבֶ ד ֹ
צות גּ ֹו יִ ם ַו ֲע ַמ ל לְ אֻ ּ ִמ ים יִ ָיר ׁש ּו ַּב ֲעב ּו ר ש ָּכתוּב ְ ּ)ת ִה ִ ּל ים קה מד('ַ :ו ִּי ּ ֵתן לָ הֶ ם ַא ְר ֹ בוְּ ,כ ִענְ יָ ן ׁ ֶ או הֲ ֹ
ה' ז ֶַר ע ֹ
ֲבוּרה ,
שׁ ַבּח ָָלצֵאת ְבּ ִע ְקבֵי ָה ִראשׁוֹנִים ֲא ָריוֹת ֶ ש יּ ְֵדע ּו ִּכ י
עו ְב ָד יוֶ ׁ , ש ִּכ ין ּב ֹו ֹ מו ְר ָד יוְ ,ו ִה ׁ ְ ש ּג ֵֵר ׁש ִמ ּׁ ָשם ֹ לו ַמרֶ ׁ , תור ָֹת יו יִנְ צֹרוּ'ְּ .כ ֹ ש ְמר ּו חֻ ָ ּק יו ְו ֹ יִ ׁ ְ
גְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת ַבּ ֲעלֵי גְּבוּרָ ה . שר לִ ְפ ֵנ יהֶ ם ג... א ֶׁ שר ָק ָאה אֶ ת ַהגּ ֹו י ֲ א ֶׁ או ָתם ָה ָא ֶרץ ַּכ ֲ לוָּ ,ת ִק יא ֹ תו יְ נַ חֲלו ָּהְ ,ו ִאם יֶחֶ ְטא ּו ֹ בו ָד ֹ ַּב ֲע ֹ
ְל ִה ָכּנֵס ִעמָּם בְּעֹבִי הַקּוֹרָ ה ִ ,לכְתּ ֹב ָבּהֶם ְפּשָׁטִים ַבּכְּתוּבִים
ְמוּרה .
וּמִדְ ָרשִׁים,וְ ַאגָּדָ הֲ ,ע ֻרו ָכּה ְבּכָל וּ שׁ ָ
מעשה חש"ב
הוֹר הְ ,פּ רוּשֵׁ י נוֹרה הַטְּ ָ וְאָ שִׂ ים ַלמָּאוֹר ְפּנֵי נֵרוֹת ַה מְּ ָ
א
ְאָרה. ִירת תִּ פ ָ ַרש"י ,עֲטֶ ֶרת ְצבִי וּ ְצפ ַ רבינו מקשה על עצם קושיית רבי יצחק שלא היה צריך להתחיל מבראשית ,שאדרבה
ֻמכְתָּ ר ְבּנִמּוּסֵי בַּ ִמּ ְק ָרא ַבּמִּשְׁ נָה וּ ַב ְגּ ָמ ָר א, צורך גדול לפתוח בבראשית .כי אמנם התורה בא ללמד את האדם המצוות שצריכים
ְכוֹרה. לוֹ מִשְׁ פַּט ַהבּ ָ לקיימם ,אבל למצוות אלה לא יהיה שום ערך אם מי שמקיים המצוות לא מאמין שהשם
ִבּ דְ ָב ָריו אֶ ֱהגֶה ,בְּאַ ֲה ָב ָתם אֶ שְׁ גֶּה. הנותן את התורה ברא את העולם .משום שאם אינו מאמין שהשם ברא את העולם הרי
ִירהִ ,בּפְשָׁ טָ יו ְו ִע ָמּהֶם יִ ְה יֶה לָנוּ מַשָּׂ א וּמַתָּ ן דְּ ִרישָׁ ה ַו ֲחק ָ אינו מחוייב לקיימה .וא"כ צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלקים ,והוא
ְכוּרה. וּ ִמ דְ ָרשָׁ יו ְוכָל אַ גָּדָ ה ְבּ ֵפ רוּשָׁ יו ז ָ שמצוה לנו לקיים את מצוותיו.
ב
רבינו מפרש ,שכוונת רבי יצחק שאמנם דבר זה ברור שצריך שיהיה כתוב שהקב"ה ברא
ְועִם ַרבִּי אַ ְב ָרהָם ֶבּ ן ֶעז ְָרא, את העולם ,כדי שנדע שהמצוות שאנו עושים הן מצוותיו ,אבל היה סגי במה שנאמר
תִּ ְהיֶה לָנוּ תּוֹ ַכ חַ ת ְמגֻלָּה וְאַהֲ בָה ְמסֻתָּ ָרה . בעשרת הדברות 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר
בם וינח ביום השביעי' .ולמה האריכה התורה בבריאת שמים והארץ -אדם וחוה – גן
ִירא ,יַצִּי ֵלנִי מִיּוֹם ֶע ְב ָרה. וְ ָהאֵל אֲ שֶׁר ִממֶּנּוּ ְלבַדּוֹ א ָ
עדן והחטא והגירוש משם – דור המבול – ודור הפלגה ,שמכיון שנושאים אלו שהאריכה
שּׁג ִיאוֹת וּ ִמכָּל ֵחטְא וַ ֲע ֵב ָרה, שׂ ֵכנִי ִמ ְ
י ַ ְח ְ בהם התורה כולם סודות עמוקים שאין שום אפשרות להבינם באמת מתוך הפסוקים
וְי ַדְ ִרי ֵכנִי בְּדֶ ֶר; י ְשָׁרָ ה. עצמם בלי קבלה עד משה מפי הקב"ה בעצמו ,וגם מי שכן זכה לידיעות בסודות אלו חייב
להסתיר אותה.
שׁ ֲע ֵרי אוֹרָ ה ,וִיזַכֶּנּוּ לְיוֹם ַה ְבּ שׂוֹרָ ה, וְיִפָּתַ ח לָנוּ ַ
כְּדִ כְתִ יב ' ַמה נָּאווּ עַל ֶה ָה ִרים ַרגְלֵי ְמבַשֵּׂ ר' וגו'. ג
פירוש ,שלכן האריכה התורה בזה ,משום שכאשר מתבוננים בכל המאורעות האלו אפשר
הבָהּ' , ' ְצ רוּפָה אִ ְמ ָרתְ מְא ֹדְ ,ו ַע ְב דְּ אֲ ֵ להבחין בהנהגה שנהג הקב"ה עם בריותיו ,בגן עדן ובארץ ישראל ,מי שזכה לשכון בהם
ְתוֹרתְ אֱ מֶת' ' ִצ דְ קָתְ ֶצ דֶק לְעוֹלָם ,ו ָ היו אלו שחיו כפי רצונו של הקב"ה ,ואלו שחטאו ומרדו בו גורשו משם ,וזאת מלמדת
' ֶצ דֶ ק עֵדוֹתֶ י לְעוֹלָםֱ ,הבִי ַננִי וְאֶ ְח יֶה'. אותנו התורה ,הזכייה בארץ ישראל תלויה במצבנו הרוחני ,עובדי ה' יזכו לשכון בה.
והחוטאים יסולקו ממנה.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
נהרות ימחאו כ"ף
באותות ידידות והערכה ,נישא זאת הברכה ,בשיר ושבחה ,קדם ידידינו החשוב והיקר,
שמו הטוב נודע בשערים ,קובע עתים לתורה ,מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה,
ראה פניו מאירים ,בשבתו עם חברים ,שבחו בפי ישרים,
מוה"ר גרשון כף הי"ו
áåè ìæîì 'éçúù åúãëð úãìåä úçîù ìâøì
å"éä ñééåå ïøäà ø"øä åðúç ìöà
וזאת הברכה ,שיזכ ה לרב תענוג ונחת והרחבה ,וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה,
ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה ,וכל מילי דמיטב.
àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä
"éòåùòù êúøåú" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî
à"èéìù êàøá ìàåé ïåòîù 'ø áøä ìù
ויברך אלקים את יצח"ק
באותות ידידות והערכה ,נישא זאת הברכה ,בשיר ושבחה ,קדם ידידינו החשוב והיקר,
שמו הטוב נודע בשערים ,קובע עתים לתורה ,מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה,
ראה פניו מאירים ,בשבתו עם חברים ,שבחו בפי ישרים,
מוה"ר יצחק אייזיק ווייס הי"ו
áåè ìæîì 'éçúù åúãëð úãìåä úçîù ìâøì
å"éä ñééåå ïøäà ø"øä åðá ìöà
וזאת הברכה ,שיזכ ה לרב תענוג ונחת והרחבה ,וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה,
ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה ,וכל מילי דמיטב.
àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä
"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî
à"èéìù óòùæåé éåìä á÷òé 'ø áøä ìù
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
מיִ ם ְו ֵאת הָ ָא ֶרץ) :א ,א(
ש ַ
אשית ּ ָב ָרא אֱ לֹקים ֵאת הַ ּ ׁ ָ
ְּב ֵר ִׁ
הרמב"ן כפשוטו הו ִצ יא ִמן ָהאֶ פֶ ס ַה ָּגמוּר יְת ה תֹה ּו וָ ב ֹה ּו ֹ ... אשית ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹקים וְ גוֹ ' וְ הָ ָא ֶרץ הָ ָ ּ ְב ֵר ִׁ
'ה ּתֹהוּ'[ ,א ֲָבל הוּא ּכ ַֹח ַמ ְמ ִצ יא ,מו ָּכן לְ ַק ּבֵל סוד ַ ּדק ְמאֹד ,אֵ ין ּב ֹו ַמ ּ ָמ ׁש ְ]והוּא ַ ַה ּ ֻמ ְחלָ ט יְ ֹ
ביאור הכתוב לפי' רבינו צו ָּרהְ ,ו ָלצֵ את ִמן ַה ּכ ַֹח ֶאל ַה ּפ ַֹעל ְ]וה ּו א 'הֲ בֹהוּ'[...ַה ּ
אשית ָּב ָרא ֱאלֹקים ֵא ת הַ ּ ָׁש ַמ ִי ם ְו ֵאת הָ ָא ֶרץְ :והָ ָא ֶרץ הָ ְי ָת ה תֹה ּו ְ ּב ֵר ִ ׁ תוהֶ א' 'ב ֹ'תֹהוּ'ְ .ו ַה ּ ִמ ָּלה נִ גְ ז ֶֶרת ִמ ְּל ׁש ֹונָ ם ְּ 'ה יּוּלִ י' נִ ְק ָרא ִּבלְ ׁש ֹון ק ֶֹד ׁש ּ ש ָ ּק ְרא ּו ְִו ַהחֹמֶ ר ַהזֶּה ׁ ֶ
הום ְו רוּחַ אֱ ל ִֹה ים ְמ ַרחֶ פֶ ת ַעל ְּפנֵי הַ ָּמ ִים :וָ בֹהוּ ְוח ֶֹׁש ְך ַעל ְּפנֵי ְת ֹ ש ם ַאחֵ רִּ ,כ י או ְּב ׁ ֵ שםּ ,ת ֹו ֶהה ְונִ ְמלָ ְך לְ ָק ְר ֹ ש ִא ם ָּב א ָא ָד ם לִ גְ זֹר ּב ֹו ׁ ֵ אש ֹו ֹנותִ ,מ ּ ְפ ֵנ י ׁ ֶַעל ָה ִר ׁ
שת לַ חֹמֶ ר ַהזֶּה נִ ְק ֵראת ִּבלְ ׁש ֹון צו ָּרה ַה ִ ּנ ְל ּ ֶב ׁ ֶשם ְּכלָ לְ .ו ַה ּ ש ִּי ָּתפֵ ס ָּב ּה ַה ּׁ ֵ ל ֹא לָ ַב ׁש צוּ ָרה ׁ ֶ
אשיתא בתחילה.
ּ ְב ֵר ִׁ 'ב ֹו הוּא' א. לו ַמר ּ 'בֹהוּ ' ְו ַה ּ ִמ ָּלה ִמ ְר ּ ֶכבֶ תְּ ,כ ֹ
ַהקּ ֶֹד ׁש ּ
ּ ָב ָראב -לשון 'בריאה ' שייך רק על דבר שנברא יש
מאין והוא חומר 'היולי ' ]וכדמפרש לקמן[ .אֱ ל ֹקים -
בעל הכוחות כולםג. אמר אֱ לֹקים ּת ֹו ֨ ֵצא הָ ָ֜א ֶרץ ֶ֤נפֶ ׁש חַ ָ ּי ֙ה לְ ִמי ֔ ָנ ּה ְּבהֵ ָמ֥ה וַ ֹ֣ ּי ֶ
אֵ ת הַ ּ ָׁשמַ יִ ם -היינו חומר היולי ]היסודי[ של כן )א ,כד( ינ ּה ַ ֽויְ ִהי ֵ ֽ
תו אֶ ֶ֖רץ לְ ִמ ָ ֑ש ְו ַ ֽחיְ ֹ
וָ ֶ ֛ר ֶמ ׂ
השמים.
שר
או ְכ ֵל י ַה ָּב ָׂ
תו אֶ ֶרץֹ .
או ִמ ְד ָּב ִר יְ .ו ַח יְ ֹ
שבֵ ּ ,ב ין יִ ּׁשו ִּב י ֹ
או ְכלִ ים ֵע ׂ ֶ
ְּבהֵ ָמהִ .ה יא ַה ּ ִמ ינִ ין ָה ֹ
וְ אֵ ת הָ ָא ֶרץ :והחומר הילולי של הארץ ,שהם היו 'ח י ֹּות'ְ .וכֻ ָּלם יִ ְט ְרפ ּו ב :
יִ ְק ְרא ּו ַ
בריאה יש מאין .וחוץ מזה לא נתחדשה שום
בריאה יש מאין ,אלא מכח היולי יצר את כל
הנמצאים בשמים ובארץ ,שהם לא נבראו 'יש מעשה חש"ב
א
מאין' ,אלא הם כולם יצירות ועשיות של 'יש מיש': תמצית הדברים :בראשית ברא אלקים וגו' ,פירוש 'בראשית' ,היינו בראשונה,
וחזר ומפרש הכתוב: ומבאר שלשון 'ברא' שייך רק על דבר שנברא יש מאין ,והוא חומר ההיולי ]היסודי[
של השמים ,והחומר ההילולי של הארץ .ואחריהם לא נתחדשה שום בריאה יש
יְת ה בעת הבריאה
וְ הָ ָא ֶרץ הָ ָ
מאין ,אלא הוציא יש מיש ,ולכן לא נכתב יותר לשון 'בריאה' ,רק 'יהי רקיע'' ,ויעש'
תֹה ּו – כלומר חומר היולי הנ"ל נקרא בלשון הקדש את הרקיע' ,יקוו המים'' ,יהיו מאורות'' ,ישרצו המים' וכו'.
'תוהו' ,משום שהאדם תוהה עליו ,ואינו יכול
ומבאר רבינו 'תהו' הוא החומר הילוי ,ונקראת 'תוהו' ,על שהאדם תוהה עליו ,ואינו
להחליט מה שמו ,בהיותו מופשט מכל צורה ,ואין
יכול להחליט מה שמו ,בהיותו מופשט כל צורה' .ובוהו' ,מורכב מתיבות 'בו הוא',
נתפס בו שום שם. והיא תחילת התלבשות הצורה בחומר הזה ,וכבר יש בו ממש.
וָ בֹה ּו -הצורה הנלבשת בחומר היולי נקראת
מבואר בדברי רבינו 'שתהו' הרי הוא דק מאוד ,ו'בוהו' כבר פחות דק מ'תהו' .והרי
'בהו' .והיינו כאשר חומר 'תהו' מקבל צורה נקראת
זה מכוון למש"כ רבינו בתורה תמימה )נדפס סוף חומש דברים ,בהוצאת המאור עמוד יז( "ואם
'בוהו' .ותיבת בהו מורכבת משני מילים 'בו הוא'. יסתכל בזה ויתחכם בענין מפי מלמד בעל קבלה ,ידע כי הקודם בבריאה דק מן
וצורה זו מורכבת מארבע היסודות אש רוח מים השני ,וכי הוא נאצל ממנו".
ועפר.
והנה לפי דברי רבינו 'כי הקודם בבריאה דק מן השני' ,א"כ לכאורה האדם שנברא
ומפרש הכתוב היכן מרומז הד' יסודות :
לאחרונה ,הרי הוא פחות דק מכל הבהמות והחיות .והרי אי אפשר לומר שהאדם
ֹש ְך -מרומז יסוד האש ,מפני שהאש ביסודה
וְ ח ׁ ֶ פחות מבהמה וחיה.
חשוכה.
ואפשר ליישב עפ"י מש"כ רבינו )לקמן פסוק כא( שלכן נאמר 'ויברא' אצל התנינים,
הום -מרומז יסוד מים ועפר ,משום שהיו
ַעל ּ ְפ ֵני ְת ֹ
כמו שנאמר 'ויברא אלקים את התנינים הגדולים' ,משום חשיבותם שהם גדולים
מים עכורים מעורב בתהום. מאד שיש מהם אורכם פרסאות רבות ,וכתב שם וכן נאמר ויברא אצל האדם ,כמו
וְ ר ּוחַ אֱל ֹהִ ים – מרומז יסוד האויר .ונסמכה לתיבת שנאמר 'ויברא אלקים את האדם' ,מחמת מעלתו וחשיבותו של האדם .הרי לנו
אלהים משום שהיא הדקה והרוחנית יותר מכל בהדיא שאפלו שהאדם נכלל בכלל הבריאה הראשונה ,ואינו יש מאין .מ"מ הם
חשובים ונכתב אצלם 'ויברא'.
יסודו הבריאה.
ְמ ַרחֶ פֶת ַעל ּ ְפנֵי הַ ָּמיִם – מרומז יסוד המים .ומכח ועוד אפשר ליישב עפ"י מש"כ רבינו )בדרשה תורה תמימה שם( שלכן נאמר 'ויברא' אצל
היולי של שמים וארץ יצר הקב"ה את כל העולם. בריאת האדם ,כמו שנאמר 'ויברא אלקים את האדם' ,וז"ל "כי נתכון לבריאת
________________________ הנפש שאינה לא מן השמים ולא מן הארץ ,כמו שנאמר ויפח באפיו נשמת
א כתב רש"י שאין לפרש הכתוב כפשוטו ,שבתחילה ברא ה' את חיים" ,עכ"ל.
השמים והארץ ,משום שאם כן היה צריך לכתוב 'בראשונה' ,משו ם
שבכל מקום בראשית הרי היא דבוקה לתיבה שלאחריה .וגם על פי
ולפי האמור א"ש ,שמה שכתב רבינו כי הקודם בבריאה דק מן השני ,היינו דווקא
סדר הבריאה לא נכון לומר שהשמי ם והארץ נבאו תחילה ,שהרי מה שנברא מהשמים והארץ ,שאינה בריאה חדשה ,אז מן ההכרח לומר שמה
המים קדמו להם ,וגם האש קדמה לברייתם ,ולכן מביא רש"י הדרש שמאוחר מעובה יותר .משא"כ האדם שאינו נברא מן השמים והארץ ,רק בריאה
בראשית בשביל התורה שנקרא ראשית ,ובשביל ישראל שנקראו חדשה מהקב"ה בעצמו ,הרי הוא יותר חשוב מכל הבריאה .וכדרשת חז"ל
ראשית .ובדרך הפשט מפרש רש"י הכתוב :שבתחילת ברוא אלהי ם 'בראשית ,בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית.
השמים והארץ וכל תולדותיהם היתה דמות הבריאה כדלהלן.
ב
אמנם רבינו מפרשו כפ שוטו 'בראשית' היינו בתחילה ,ושמים והאר ץ רבינו מבאר החילוק בין בהמה לחיה .ש'בהמה' ,כולל את כל אוכלי העשב ,הן אלו
היינו ח ומר היולי של שמים וארץ ,שמהם יצר הבורא כל הנבראים. הדרים בישוב והן אלו הדרים במדבר .ו'חיה' .כולל את כל אוכלי בשר.
ב בריאה נאמר רק כאן ,שזה היה יש מאין ,ומכאן והלאה כבר לא
נאמר לשון בריאה ,אלא יצר ועשה הכל מכח היולי הזה .ומה והקשה הנצי"ב )בעמק דבר שם( מהא דאיתא בגמרא )ב"ק יט (:ש'צבי' ,שהיא מין חיה,
שנאמר 'ויברא' אצל התנינים ,כמו שנאמר 'ויברא אלקים את אין דרכו באכילת בשר .הרי מבואר בדברי חז"ל שגם אלו שאינם אוכלים בשר
התנינים הגדולים' ,מפרש רבינו )לקמן פסוק כא( משום חשיבותם שה ם יקראו חיות .ואפ"ל שרבינו נזהר בזה במש"כ 'וכלם יטרפו' ,שדוקא חיות טורפות
גדולים מאד שיש מהם אורכם פרסאות רבות ,וכתב ש ם וכן נאמר הם אוכלי בשר .אבל חיות שאינן טורפות הרי הוא בכלל חיה אע"פ שאינה אוכלת
ויברא אצל האדם ,כמו שנאמר 'וי ברא אלקים את האדם' ,מחמת בשר .ולפי"ז לא קשה קושיית הנצי"ב מ'צבי' שהוא מין חיה ואינה אוכלת בשר,
מעלתו וחשיבותו של האדם .אבל באמת לא היה בריאה חדשה.
כיון שהצבי אינה מן החיות הטורפות .ואולי אפ"ל שזו טעם שהצבי הרי היא חיה
ג ועיקר המילה הוא 'אל' שהוא לשון כח ,והיא מילה מורכבת 'אל –
כשירה ,מפני שאינה חיה טורפת .כמו שאמרו חז"ל שכל העופות הטמאות הן
הם' ,כאילו 'אל' סמוך לתיבה 'הם' ,דהיינו הכח של כל הם' ,ו'הם
דורסות .והכשירות אינן דורסות .ה"ה אפ"ל שהחיות הטהורות אינן טורפות.
ירמוז לשאר הכוחות ,כלומר כח הכו חות כולם.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
ברכות קריאת שמע של ערבית
éòéáùä íåéá åéùòî äìë øùà :ìéçúî äðåùàø äëøáä פתיחה
äçåðî ïé÷úä áøò ãò áøòî ,åùã÷ úáù âðåò åäàø÷éå התפילת ערבית של שבת הוא בבחינה אחרת
øåà éðôî êùåçå êùåç éðôî øåà ììåâ ,åðåöøá ìàøùé åîòì .לגמרי של ימות החול
.úåëøá 'âä ìë æ"ãò ïëå , 'åëå
àåä òîù úàéø÷ úåëøáä ìù çñåðù óàã ïðåáúäì éàãë
íä úåëøáä úåâéøãîã ïåéëã ì"ðä é"øàä é"ôò ïáåîå äøéúé äìòî åðùé æ"ëò ,úáù ìùå ìåçä úåîé ìù äååù
àìà ,úåëøáä ìù çñåðä íâ äðúùéù ïáåî ,äðåù íå÷îá :ïìäìãëå ,úáù ìù òîù úàéø÷ úåëøáì
.ïë åâäð àì äùòîìã
.øúåé äìòð äðéçáá úåéäì êéøö úáù ìù úåìéôúä ìë 'à
òáèîî äðùî àåä ïë äùåòäã áúë í"áîøä úáåùúáå éà÷ã ,úáù ìù êøåáéã àäé àìù :íé÷éãö íùá éøîàúîå
,úåòè àåäù áúë ïåàâ íøîò 'ø øåãéñáå ,íéîëç åòáèù àìô) äðåù ïôåàá úáùá úåéäì êéøöù ùãå÷ éøåáéãä ìò íâ
úåëøáä íéøîåàå :æ"ñø ïîéñá øåèä úðååë ïáåé äæáå .(íé÷éãö ãåò íùá íâ àáåîå íéùåã÷ 'ô õòåé
úëøá óåñ ãò ,òåøéâ éìáîå 'ñåú éìáî ìåçä úåîé øàùáë
íéøçà úåîìåòá íä úáù ìù úåìéôúä äìá÷ é"ôò 'á
.ì"ðä úåàçñåð é÷åôàì àáã ,åðáéëùä
äøö÷á] ,ù"éø÷ úëøá 'éôà àìà ò"ðåîù éòáéî àì ,éøîâì
'æ úéøçùá ,äàéøáã úåìëéä ãâð íä ù"éø÷ úëøá :æîøáå
עפ"י האריז"ל יש לסגור את העינים àåä úáù ìéìáå ,'ã úéáøò ìù ù"éø÷ úåëøááå ,úåìëéä
בשעת תפילת ערבית דחול אבל לא úåìëéä ãâð øîåìë ,äðåéìò àâøãá íéàöîðä úåìëéä ãâð
בליל שבת ,äàéøáã äîëç ãâð àåä úáùä íåéáå ,äàéøáã äðéáã
çñåð éåðéù àéãäá íéàåø úáù íåé ìù úéøçùá è"äîå
'â ìëá íéðéòä úøéâñ ïéðòá øäæúù êéøö :ì"æéøàä áúë
.[úáù øùà ì- àìå ,ïåãà ì- àä ,ù"éø÷ úëøáá
úéøçùá êéðéò øåâñúå íåöòú éë àåä ïéðòäå ,úåìôúä
íåúñú úéáøò úìôúáå ,ãáìá äãéîòä úòá äçðîáå ,úåùø àåä òåáùä úåîé ìëá úéáøò úìéôúã èøôá 'â
úìôúá ïéáå ù"÷ úåëøáá ïéá úåìéôúä ìëá êéðéò 'éñ äòéö÷å øåîá àáåä ,ç"é øäåæ éðå÷éú] äáåç àåä úáùáå
ï ì úéì øåãéñá ìëúñî íàã ç"ö 'éñ äëøá ÷éæçîá à"ãéçä æ"ò áúëå) ,ä ãéîòä úëøá ïéëøáî è"äîå ,ç"ñø ñ"åñ ú"òùá íùîå ,ç"ñø
.(äá äðåù ,õ"ùä úøæç ïéòë àåäù úáù ìéìá òáù ïéòî
.[õ"ùä úøæç åá ïéà ïëìå úåùø àåä úéáøòã ìåçä úåîéî
ïéðò êééù àì úáùáã (æ"ñø ñ"åñ ú"òùá àáåä) ì"æéøàä 'ë íìåà
ìù áöîá íéàöîðù äøåî íéðéò úøéâñã ,ïéðòäå ,ë"ò ,äæ
ë"àùî ,úéáøò úìéôúá äìéì ìëá êééù äæ ïéðòå ,äøúñä בסידורי הקדמונים מצינו נוסח שונה לברכת
àìéîáå øåà ìù ïîæ àåä î"î äìéì àåäù óàã úáù ìéìá קריאת שמע של ליל שבת
.øåàä úåàøì íéðéòä çåúôì íéìåëé
íéøéëæî ùéã ,ïåàâ 'éãòñ 'ø øåãéñá äøö÷á øëæåä çñåðä
úà úéáøò ìù òîù úàéø÷ úëøáî äëøá ìë çñåðá
çñåð úà úåðùì íéâäåð åðàù äî úîâåã àåäå) úáùä
ù"éø÷ úëøáå áéøòîù øøåòì äæ ìëá åðëøàä
úà åá íéøéëæîå ,úáùá úéøçù ìù øåà øöåé úëøá
ìåçä úåîéî úøçà äðéçáá àåä úáù ìéì ìù
ìëá úáùä úà øéëæäì íä åâäð æ"ãò ïë ,úåëéøàá úáùä
éøîâì äåù çñåðäù óà
(úéáøòá íâ ù"éø÷ úåëøáî äëøá
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
úéáøò ìùì úéøçù úìéôú ìù ù"éø÷ úåëøá ïéá ÷åìéçä ברכות קריאת שמע
øúåé úéáøòáå úåëéøà øúéá úéøçùá íä åìà úåëøá 'â òîù úàéø÷ 'à ÷ìç ,íé÷ìç éðùì ÷ìçð úéáøò úìéôú
.äåù íäéðùá àåä äëøáä úãå÷ð íìåà ,øåöé÷á .äøùò äðåîù úìéôú 'á ÷ìç ,òîù úàéø÷ úåëøáäå
êëéôì úåìâä ïîæ ìò äøåî úéáøò úìéôú :øáãä øåàéá úìéôú àåä íé÷ñåôä éøáãáå ì"æç éøîàá äìéôú íúñ
åá ùé êëéôì äìåàâ ïîæ ìò äøåî úéøçùáå ,íåöîöá ìëä åáå úåëøá ç"é ìù õáå÷ àåä äøùò äðåîù ,äøùò äðåîù
.äáçøä ,úåù÷á éðéî ìë íéù÷áî åáù úåòöîà úåëøá â"é- á"é
íéù÷áî ïéàù úáùáå ,ììëä ìò ë"çàå èøôä ìò äìéçúî
áéöéå úîà úëøá ïéðòì (.áé) úåëøá 'îâá àåä øáãä øå÷î
úàéø÷ úåëøá àñéâ êãéàì ,úåëøá 'æ ÷ø ùé åéëøö úåù÷á
àø÷á æîåøî àåäù ,úéáøòá äðåîàå úîàå úéøçùá
úëøá àåäù úéáøò ìù åðáéëùä úëøáî õåç) ,çáùå äëøá åìåë íä òîù
:íù é"ùø ùøôîå , úåìéìá êúðåîàå êãñç ø÷åáá ãéâäì
. (äù÷á
åðéúåáà íò ä"á÷ä äùòù ãñç ìò äìåë áéöéå úîà úëøá
äá øáãî äðåîàå ,'åëå íéä íäì ò÷ùå ,íéøöîî íàéöåäù äøùòì áéøòîä úà øãñî ÷"îøäì äùîì äìôú øåãéñáå
åúçèáä åðì íéé÷éù íéôöî åðàù úåãéúòä ìò óà åëøá äðä äðåùàø : íä úéáøò úìôú éðå÷éú :ì"æå ,íé÷ìç
åðùôð íåùìå íéöéøò ãéîå íéëìî ãéî åðìàâì åúðåîàå ,'éúåëøáå ù"÷ úéòéáø ,åëøá úéùéìù ,ùéã÷ úéðù ,'ã úà
íéñéðä äìà ìë åðéáéåà úåîá ìò åðëéøãäìå íééçá ,äãéîòä úìôú úéùù ,åðáéëùä úëøá úôñåð úéùéîç
.ì"ëò ,ãéîú íéøéãúä ï ëå íéãøôñä âäðîì äðååëä) úåìòîì øéù úéðéîù ,ùéã÷ úéòéáù
, åëøáå ùéã÷ úéòéùú ,(àøúáá åëøá éðôì úåìòîì øéù øîåì íéìùåøéá åâäð
:åðééäã ,äëøá äëøá ìëá úéøçùá äáçøä åðéöî è"äîå
í éììëðä úåëøá äùìù åðùéã åðéðéðòì åéøáãî àöåéä) çáùì åðéìò úéøéùò
:äðåùàø äëøáá .(ù"éø÷á ïéã åðéàù åðáéëùä úëøá ùé äæì óñåðáå ,òîù úàéø÷ úëøáá
íééåìéâ ìò äøåîã ,êåøáå ùåã÷ íéëàìîä úøéùá äáçøä
.íéììë íéðéðò 'â ìò úåëøá àåä òîù úàéø÷ úëøá
,àøåáä úåìãâ âéùäì íéëàìîì íøåâå ø÷åáá äìâúðù
íéâéùî ïéàù äî ,àøåîá 'úé åì íéçáùîå íéëøáî è"äîå ãçåéîáå äàéøáä úåéììë ìò çáùå äëøá :äðåùàø äëøá
àìå êùçå øåàä íöò ìò ÷ø äìéìá íéëøáî êëéôìå ,äìéìá , úåøåàîä øöåé íåéá àåä äîéúçä ïëìå ,êùçå øåà ïéðò ìò
.íéëàìî ìù éåìéâ íåù ìò á úë ÷îåò øúéá) äìéìå áøò äùòðù ,íéáøò áéøòîä äìéìáå
ìëî äáåùç øúåéä àøáðä àåä øåàäã :æ"ô äãåáòä áéúð íìåò úåáéúðá ì"øäîä
:'éðù äëøáá
í éëøáî äàéøáä ìò íéëøáîùë êëéôì ,äàéøáä ìëî éðçåø øúåé àåäù ïåéë ,äàéøáä
,äãåáòå äøåú âéùäì úåëæì íéððçúîå íéììôúî ø÷åáá . (øåàä ìò
åðéìà ú"éùäî äáäàå ,äâùä éåáéø ìù ïîæ àåä íåéáã
,åîò úà ú"éùä úáäàå ,ìàøùé íò úøéçá ìò :'éðù äëøá
,ùãçî åðá øçåáù äåä ïåùì ìàøùé åîòá øçåáä ,äáøúð
åîòá øçåáä äîéúçä ä"ëå ,åúøåú úà åðì ïúð åúáäàîå
ìéëùäì ïéáäì ìù íéðôåàä ìëì åëæéù íéù÷áî ïëìå
.ìàøùé åîò áäåà ,äáäàá ìàøùé
ïéà ,øåàå äâùä ìù ïîæ åðéàã äìéìá ë"àùî ,'åëå òåîùì
åðéîå÷áå åðéáëùá íìåòìù ø÷éòä ÷ø éåáéøä ìò àùåðä áéöéå ,òîù úàéø÷ä úà ÷æçî äìéçúî :úéùéìù äëøá
'åëå çîùðå ,åì ïéàù ïéáå äðáä åì ùéù ïéá ,êé÷åçá çéùð ìë äðåîàå ,äìéìáå ,ãòå íìåòì åðéìò äæä øáãä 'åëå ïåëðå
ìà êúáäàå ú"éùä ãöî ë"åîëå ,íéðîæä ìëá ,ãòå íìåòì ú"éùäã ,ìàøùé úìåàâ ìò êøáîå êéùîî ë"çàå ,'åëå úàæ
.äìéì éðîæá 'éôà ,íéîìåòì åðîî øéñú ,íéøöî úìåàâá åðéàøù åîëå ,åðéøöî úò ìëá åðúåà ìàåâ
.ìàøùé ìàâá íéîúåçå
:úéùéìù äëøáá
ú"éùä ìù úåâäðä 'â ìò ááåñ àåäã ùøôî ì"øäîá
ìò äøåîã ,úîà íéîòô äðåîùë äáøä ïéëéøàî ø÷åáá
– úéìëéù äâäðä ,äàéøáä - úéòáéè äâäðä :íìåòá
äìéìá ë"àùî ,äøåúäå äðåîàä ìù úîàä äìâúðù éåìéâ
.íéñð – òáèä ìòî äâäðä ,äøåúä àåäù
áëòîå êøöðä úà ÷ø íéøéëæîå ,úîà à"òô ÷ø íéøîåà
íé úòéø÷å - úåøåëá úëî - íéøöî úàéöé àåäå ,åæ äëøáá ãâðë íäù ù"éø÷ ìù úåéùøô 'âä ãâð àåäù êéøàð ïî÷ìå
äùìùã ,ø"åîù ùøãî íùá æ"ñ ñ"åñ ç"åà ò"åù ìò à"òø éùåãéçá àáåäëå) ,óåñ øëù ,íéîùä ïî äøåú ,íùä úàéöî ,äðåîàä éø÷éò 'â
.(åæ äëøáá íéáëòî åìà íéøáã .ùðåòå
פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ"ק
íò úøéçáå äøåú ãâð 'éðù äëøá ,äàéøáä úà øéëî ìë äðåîàå úëøá êåúá äáåùç äãå÷ð àöåé øçà ãöî íìåà
ù éðòîå ,íäéðá éðáì ìàåâ àéáîå ,ùðåòå øëù 'â ,ìàøùé ìëî íéëìî ìëî ,úåìâä êåúá åðúåà øîåù ú"éùäã ,úàæ
.íéòùøä úà ,åðéìâø èåîì ïúð àìå ,åðéùôð éáéåàîå ,åðéøöî ,íéöéøòä
.éðåáæò àì åðéúåìâá íâ êéà íä úåðåùìä ìë
:áéøòî ìù ù"éø÷ úëøá ìò úåéèøô úåðååë äîëá íééñð ìò äá øáãî äðåîàå úîà :à"ò óåñ á"é úåëøá é"ùø ì"æå
åúðåîàå ,åúçèáä åðì íéé÷éù íéôöî åðàù ,úåãéúòä
äîëçá íéáøò áéøòî íéñðä åìà ìë 'åëå íéöéøò ãéîå ,íéëìî ãéî åðéìàâì
.ãéîú íéøéãú
íéáøò áéøòî øîåì ì"æéøàäî àéáî æ"ìø 'éñ ú"òùá
àìà ,ïë âäðîä ïéà íìåà ,äðåáúá íéøòù çúåô ,äîëçá àìù äî ìàøùé ììëì øàåú äìéì ìù çñåðá åðéöî è"äîå
.íéúò äðùî äðåáúáå ,íéøòù çúåô äîëçá íéøîåà íò íéàø÷ð åðéúåáà úøæò úëøááã ,úéøçùá åðéöî
íâ íéàø÷ð äìéìá íìåà ,íéãéãé ïåùìáå ,åîò ïåùìá ,ìàøùé
êéà ìàùù ìàåùì áúë ä"ò éñ óñåé ïòéå ú"åùá ò"òå
úåìâä êåúáã ,åéðá åàøå ,åéðá øéáòîä ,åéðá øàåúá
àì íâå ,úåøúñðá ÷ñò åðì ïéà áéùäå ,åæ äìàùá âåäðì
ãöî ÷ø åðîò øùå÷î ú"éùä øàùð ïééãò äìéìì ìùîðä
øîàð æ"òå ,åðìù íéøåãéñáù çñåðäî åðéùù éúåáø éúéàø
úðéçáá ,íìåòì øàùð ïáì áà ïéáù øù÷äå ,åéðá åðéúåéä
.ãéáò øîë ãéáòã
.íéðá íééåø÷ êë ïéáå êë ïéá
åðéìò êåìîé ãéîú íéé÷å éç ì- à
òîù úàéø÷ì åìà úåëøá ïéáù úåëééùä
çñåð àåäù 'ëå åðìù çñåðä àéáä øåèáå ,åðìù çñåðä ä"ë
íò úåëééù åì ïéà úîàáã áúë æ"î 'éñ à"áùøä ú"åùá 'à
,äìéì ïéáå íåé ïéá ìéãáîå íééñì àåä ãøôñ çñåðå ,æðëùà
,'éúåëøá êøáì ïééãò ìåëé ù"éø÷ ïîæ øçà è"äîå ,ù"éø÷
áùééîå ,äîéúçä ïéòî àåäù ïåéë øúåé ïáåî íúçñåðå
íâ àøå÷å øæåç ù"éø÷ àø÷ ÷ôñ 'îâá åðéöî éðù ãöî íìåà
'éäå áéúë ãéúòìã ïåéë ,åðìù çñåðä ù"àøä íùá øåèä
.ù"éø÷ ìò ï÷úéà àø÷éòîã ,úåëøáä
,àáì ãéúòìä íéøéëæîù äîáã àöîð ,øåà 'äé áøò úòì
.øåàå êùåçå äìéì éðéðòì úåëééù åì ùé ,åðéìò êåìîé ãéîú
òîù úàéø÷ úéìëúã :è"îô àéðú íéøîà éèå÷éìá 'á
úåìãâá ïðåáúéù é"ò àåäå ,êááì ìëá ð"éñî éãéì òéâäì
íìåò úáäà
ìãåâî ú"éùäì íéìèá íä êéàå íéëàìîä úåìãâáå àøåáä
ìùáã ,úéøçù ìùî äðåù áéøòî ìù íìåò úáäà úëøá ,åðéìò úìîç äøéúé äìîç íìåò úáäà æ"ëòå ,äàøéä
ë"àùî äãåáòå äøåúá äçìöäì úåù÷á åá ùé úéøçù äìåãâ äáäà íøåâ äæ øáã ,íäî øúåé åðúåà áäåà ú"éùäã
:àé úåëøá 'ñî ìò õéååøåä äùî øæòìà 'ø 'âäáå ,äìéìá .íéðô êà íéðô íéîë úðéçáá ,åðì
åúñéðëáá äð÷ä ïá àéðåçð 'ø úìéôú åðéöîù åîëã ùãçî
ø÷åáá íéììôúî æ"ãò ïë ,äàãåä àåä åúàéöéáå äù÷á àåä
åðéëæù äøåúä ìò íéãåî äìéìáå ,äøåúá äçìöä ìù íåé ìò äùìù 'â ãâð íä ù"éø÷ úåéùøô 'âã òåãé :èùôä êøã ìò 'â
àìå çáù ÷ø åðéöî áéøòîá êëéôìå ,íåéä êùîá ãåîìì ,íéîùä ïî äøåú ,íùä úàéöî ,íéø÷éòá àáåîä íéø÷éò
.äù÷á íà äøåú 'éðù ,íùä úàéöî äðåùàø äùøô ,ùðåòå øëù
åúðéúð ìò äøåî î"éöé úéùéìù ,éúååöî ìà åòîùú òåîù
ø÷åáá øîåì íéæðëùà âäðîù äî ìò à"é úåëøá ç"ìöá
í éøîàî øëùùé éðá ,.âé úåëøá à"ùøäî) íéøöîì ùðåòå ìàøùéì øëù
äî ìò é"ùø ë"ùî é"ôò ,íìåò úáäà áøòáå äáø äáäà
. (æîøä êøã 'é ùåøã 'ã øîàî çñô ìò
'éôà äøåî äðåîàã ,úàæ ìë äðåîàå úîà äìéìá íéøîåàù
äëøáá íâ íéëøáî êëéôìå ,äðåîà åðì ùé úåìâä ïîæá
àåä åðì åúáäàù úåøåäì ,íìåò úáäà çñåðá åéðôìù
åðùé ,ù"éø÷á øùà úåéùøô 'âå åìà íéø÷éò äùìùä ãâðëå
.úåìâá óà øàùðå íìåòì
åá ,íùä úàéöî ãâð äðåùàø äëøá íäå ,åìà úåëøá 'â
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
ישמח מש"ה במתנת חלקו
באותות ידידות והערכה ,נישא זאת הברכה ,בשיר ושבחה ,קדם ידידינו החשוב והיקר,
שמו הטוב נודע בשערים ,קובע עתים לתורה ,מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה,
ראה פניו מאירים ,בשבתו עם חברים ,שבחו בפי ישרים,
מוה"ר משה חיים ווייס הי"ו
áåè ìæîì 'éçúù åúãëð éàåùéð úçîù ìâøì
å"éä óòùæåé ìãðòî íééç ø"øä åðúç ìöà
וזאת הברכה ,שיזכ ה לרב תענוג ונחת והרחבה ,וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה,
ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה ,וכל מילי דמיטב.
àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä
"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî
à"èéìù ïàîãéîù áåã øëùé 'ø áøä ìù
ברכות עד בלי די
באותות ידידות והערכה ,נישא זאת הברכה ,בשיר ושבחה ,קדם ידידינו החשוב והיקר,
שמו הטוב נודע בשערים ,קובע עתים לתורה ,מהלומדים הקבועים בשיעורינו המעטירה,
ראה פניו מאירים ,בשבתו עם חברים ,שבחו בפי ישרים,
מוה"ר ירוחם ווייס הי"ו
úååöîäå äøåúä ìåòì å"éð åðá ñðëä úãìåä úçîù ìâøì
áåè ìæîáå áåè ïîéñá
וזאת הברכה ,שיזכ ה לרב תענוג ונחת והרחבה ,וימשיך בלימוד התורה מתוך הרווחה,
ויוסף עליו ה' אלף פעמים ככה ,וכל מילי דמיטב.
àúééøåàã àø÷éå äàãåä éùâøá åîù ïòîì íéîúåçä
"äøåúä éãåñé" úøåáç úøâñîá áøò øåòéùä éôúúùî
à"èéìù óòùæåé á÷òé 'ø áøä ìù
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
)יט( דיני שנים מקרא ואחד תרגום
צורת הקריאה של שמו"ת ישנם כמה דעות בפוסקים
דעת הרבה פוסקים שהדרך המובחר הוא לקרוא כל פסוק בפני עצמו שנים מקרא ואחד תרגום וכן היה מנהג א.
האריז"ל )א(.
לקרוא כל פרשה פתוחה או סתומה בפני עצמו
יש הסוברים שנכון לקרוא כל פרשה ופרשה פתוחה או סתומה ב' פעמים ואח"כ קורא התרגום על אותה פרשה ב.
וכן נהג הגר"א שקרא כל פרשה ב' פעמים או עד מקום אחר שנראה שיש בו הפסק ענין )ב( .
מהו פרשה פתוחה או סתומה
מה שאמרנו שיקרא כל פרשה בפני עצמו הכוונה לפרשה פתוחה או סתומה שכתוב בחומשים אות פ' או אות ג.
ס' שהוא סימן לפתוחה או סתומה אבל מה שמצויין בחומשים שני שלישי רביעי אינו חשוב סוף פרשה )ג(.
ה נ ביאורים והוספות
במג"א )רפ "ה א'( וכ"כ בשולחן עצי שיטים ובקיצור שו"ע כ"כ במג"א )סי' רפ "ה סק"א( בשם הגהת יש נוחלין בשם )א(
)ע "ב י "א( ובמעשה רב )אות ס' הביאו במשנ "ב )סק"ב( ובספר אמרי האריז"ל וכן מבואר בסדר היום ובכתבים ובלחם חמודות
פנחס שכן נהג הרה"ק מקאריץ ובדרכי חיים ושלום )אות )פ "ק דברכות אות מ "א( ומבואר במג"א דנכון יותר לעשות כן
ש "נ( דכן נהג בעל המנחת אלעזר ממונקאטש ,וכן נהג דבזמן שהיו מתרגמין בעת קריאת התורה היו מתרגמין
החזו"א .ובערוך השולחן )סעיף ד'( מוכיח מסברא כדעה זו אחר כל פסוק כדי שיבינו השומעים פירוש הפסוק שקראו
שהרי כל פרשה אמר הקב"ה את כולה ביחד ובין פרשה בתורה דאם יתרגמו כמה פסוקים ביחד יקשה על
לפרשה היה הפסק כמו שאמרו בתורת כהנים פרשת השומעים להבין פירוש הפסוק וטעם זה שייך גם לגבי
ויקרא "מה היו ההפסקות משמשות כדי ליתן ריוח למשה קריאת שמו"ת דהתקנה היתה לומר תרגום כדי להבין את
להתבונן בכל פרשה ופרשה" ולכן מסתבר שיש לקרות כל הנאמר בפסוק ולכן ראוי לתרגם את הפסוק תיכף ומיד
פרשה פתוחה או סתומה כדרך שניתנה למשה רבינו ע"ה עיי"ש וכ"כ בשו"ע הרב )ס "ג( ובסידור יעב"ץ הביא שכן נהג
ואח"כ לתרגם אותה ,וע"ע בספר שולחן עצי שיטים החכם צבי וכ"כ החיד"א במחזיק ברכה )רפ "ה י'( ובספרו
שהכריע לקרוא כל פרשה ופרשה ולא כל פסוק ופסוק מורה באצבע )אות ק"ל( כתב "יקרא כל פסוק שנים מקרא
משום דקיי"ל דכל פסוקי דלא פסקי משה אנן לא פסקינן ואח"כ קורא את התרגום וכ"ש שלא ילמוד כל פרשת
כמבואר במגילה )כ "ב( ותענית )כ "ז( וי"ל שאין אנו בקיאין השבוע כולה שנים מקרא ואח"כ יקראנה כולה תרגום לא
בהפסקי הפסוקים וממילא יש להעדיף לקרוא פרשה אריך למיעבד הכי והנכון ללמוד כל פסוק לבדו שנים
שלימה מלקרוא פסוק פסוק עיי"ש. מקרא ואח"כ לאומרו תרגום וכן כל פסוק ופסוק עד גמר
הפרשה ויש טעם נכון ע"פ האמת" וכ"כ בדרך החיים
כ"כ הערוך השולחן )אות ד'( "וזה שמצויין בחומשים שלישי )ג (
ובסדור הגיון הלב לבעל הפמ"ג כתב "אחר חצות קורין
ורביעי וכו' זה אינו כלום" עיי"ש וכן יש לדעת כי אין
שמו"ת והיינו שקורין כל פסוק ב' פעמים ואח"כ התרגום
הכוונה לקאפיטלעך כגון י"ב י"ג וי"ד דזה אינו פרשה כלל
ולא כאותן הנוהגין לקרות פרשה שלימה מקרא בבת
וכידוע דהקאפיטלעך לא נעשו על ידי יהודים .והנה יש
אחת" ועי' בשו"ת ערוגת הבושם או"ח )סי' כ"ג( דהא
הנוהגים ללמוד בכל יום ראשון עד המקום שיש בו
שקורים פסוק פסוק ומתרגמים אין לחוש למה שאמרו
הסימון לעליה של שני ואח"כ ביום שני קורים שמו"ת
חז"ל דכל פרשה דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה
משני עד שלישי ,ובעיקר הדבר יש שפקפקו דהחלוקה
דכיון שבדעתו לגמור את כל הפרשה א"כ אסוקי מילתא
הנדפסת בחומשים לא נכתבה עפ"י תלמידי חכמים כ"א
בעלמא הוא וכעין מה שכתב המג"א בתחלת סימן רפ"ב
איזה מקרי דרדקי הוא שחילקם וכתבו להעיר שפעמים
עיי"ש.
מצויין בחומשים מקומות שאין ראוי לעצור בהם כי אינו
מסיים בדבר טוב או שהעליה אחריה אינו מתחיל בדבר כן הוא דעת השל"ה )שבת פרק נר מצוה ד "ה כשקורא( שכתב )ב (
טוב או שהוא באמצע ענין וכ"כ בספר קן טהור הנדפס "קבלתי דרך המובחר לעשות כפשוטה דלישנא דגמרא
בסוף ס' מאורי אור לר' אהרן ווירמש זצ"ל )נדפס שנת תקצ "א( )ברכות ח'( לקרוא כל פרשה שנים מקרא ואחד תרגום
ובמעשה רב )סי' קל"ב( כתב שהגר"א לא היה נוהג לעצור ופרשה נקרא הן פרשה פתוחה או סתומה לא ששם
במקומות המסומנים בחומשים כ"א בסוף פרשה פתוחה הסדרא כולה נקרא פרשה" וכן דעת המהרש"ל הובא
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
אם הפרשה מסתיימת באמצע פסוק
לדיעה זו שקורא כל פרשה פתוחה וסתומה בפני עצמה .לפי"ז בפרשת ויצא ומקץ שאין שם פרשה פתוחה ד.
וסתומה קורא את כל הפרשה כולה שנים מקרא ואח"כ התרגום ,וכן לפי"ז אם יש פסוק שיש הפסק פרשה
באמצע פסוק יש ל הפסיק באמצע הפסוק ולתרגם )ד( אך יש שכתבו שבכל אופן לא יפסיק באמצע הפסוק
אלא יגמור את הפסוק ואח"כ יאמר התרגום )ה(.
יש נוהגים לקרוא כל הסדרא שמו"ת
יש הנוהגים לקרוא כל הפרשה כולה מתחילתה ועד סופה שני פעמים מקרא ואח"כ קורין התרגום על כל ה.
הפרשה )ו(.
איך לנהוג למעשה
)ז (
ולהלכה יוצא באיזה אופן שיעשה ויכול לקרות בכל אופן שרוצה ויכול לקרות פעמים באופן זה ופעמים ו.
באופן אחר )ח( ולהרבה פוסקים הדרך המובחר לקרות כל פסוק בפני עצמו שמו"ת)ט(.
ה נ ביאורים והוספות
הרי זה קיים שנים מקרא ואחד תרגום" ומבואר דאם קורא או סתומה או במקום שנראה יותר הפסק ענין וגם
הפרשה כולה יצא ידי חובתו אמנם יש לדחות דמיירי האדר"ת בספרו תפלת דוד מעיר על כמה מקומות
שקרא פעם אחת מקרא ותרגום פסוק בפסוק דבכה"ג שלדעתו ההפסקה שם אינו נכון ובשולחן הטהור )סי' קל "ח(
התרגום היה סמוך לקריאת המקרא ובאופן זה אף שקרא מעיר שהרבה פעמים אין בחלוקה של המדפיסים כדי
אח"כ שוב פעם אחת כל המקרא שפיר דמי .וע"ע שביעה דאינו מסיים בדבר טוב ,אולם מאידך מצינו
במשמרת שלום שמנהג אדמור"י קודינוב לקרוא הפרשה בספרים קדמונים הרבה מחלוקת העליות הנמצאות
כולה ואח"כ לתרגם וטעמם משום שהיו נוהגים לקרוא את לפנינו הגם שפעמים היא באמצע ענין עי' בספר תיקון
המקרא מתוך ספר תורה כמנהג האר"י וקשה לקרוא פסוק יששכר )בן דורו של הבית יוסף דף ע "ד ע"ב( שכתב "מצאתי כתוב
פסוק ולתרגמו כשקורא מתוך ס"ת וגם אין זה מכבוד ס"ת בקונטרס ישן ההפסקות הקריאות לשבעה העולין בס"ת
שלאחר כל פסוק יעלים עין מהס"ת כדי לקרוא את לקרות בשחרית השבתות וכתוב עליהם שהם מסדר
התרגום וכן נהג הרה"ק מהר"א מבעלזא לקרוא כל הגאונים ז"ל ובקונטרס אחר מצאתי גם לעולים במנחה
הפרשה כולה ב"פ מקרא ואח"כ תרגום וכן נהג בעל ובשני וחמישי ואין כתוב עליהם כראשונים שם הגאונים
הקהלות יעקב. אבל מאוד ישרו בעיני ושמעתי מחכם שהם ההפסקות
עזרא הסופר ע"ה שהיה הוא עצמו פוסק קריאות העולים
שו"ע הרב )ס "ג( וערוך השולחן )ס "ז( ובמשנ"ב )סק"ב( כתב )ז(
עכ"ל .ומבואר בדבריו שחלוקת העליות מוקדמת היא עד
"דעביד כמו עביד ודעביד כמו עביד" אלא שהוא כתב כן
שכתב ליחסה לעזרא הסופר או לגאונים ושיישרו בעיניו
רק לגבי ב' הדעות אם לקרוא כל פסוק או פרשה פתוחה
חלוקה זו והמעיין בדבריו בצורת חלוקת העליות ימצא
וסתומה ולא הביא כלל הדיעה לקרוא כל הפרשה כולה
שישנם הרבה מן החלוקות כפי שהם לפנינו .וע"ע בספר
אבל בערוה"ש הביאו גם על השיטה שאפשר לקרות
נוהג כצאן יוסף שיש בו הרבה מן החלוקות כפי שנמצאת
בפעם אחת כל הפרשה ולכן אם יודע שאם לא יקרא
לפנינו ובספר חיים לרח"פ )סי' ט"ז אות י"ד( כתב שיש לנהוג
באופן זה לא יקרא כלל שמו"ת יקרא באופן זה.
כפי חלוקת העליות שכתב בספר נוהג כצאן יוסף.
ערוך השולחן שם וע"ע בשו" ת משנת יוסף )ח "ו סימן פ "א( )ח(
כ"כ השל"ה הביאו המג"א "וקבלתי אפילו כשהפרשה )ד(
דבכלל זה שיכול לקרוא חלק מהפרשה כך וחלק באופן
מסיימת באמצע פסוק כמו ויהי אחרי המגפה בפרשת
אחר דהיינו שחלק יקרא כל פרשה וחלק יקרא פסוק
פנחס )במדבר כ "ו י"ט( ובפרשת דברים מאילת ומעציון גבר
פסוק ובספר בירור הלה )זילבר( דיכול לקרות פעם אחת כל
)דברים ב' ח'( יפסיק ויקרא שנים מקרא ואחד תרגום" וכ"כ
הפרשה ואח"כ פסוק פסוק מקרא ותרגום ,אמנם בשו"ת
בערוה"ש )ס "ה( ובתורת השבת )סק"א( עיי"ש.
משנת יוסף כתב דראוי לכתחלה שיאחז במנהג אחד ולא
יערב שני מנהגים לקרוא מקצת פרשה באופן אחד ומקצת בכף החיים )רפ "ה ה'( בשם בית דוד קי"א ובאמרי פנחס )ה(
באופן אחר. )קאריץ( מביא שהיה קורא פרשה פרשה ולא הפסיק
בפיסקא באמצע פסוק.
שו"ע הרב )ס "ג( דעת תורה )רפה א'( וכף החיים )סק "ג( )ט(
ובשו"ת שבט הלוי )ח "ז סי' ל"ג( כתב "שמעתי מעדות נאמנה מנהג זה הובא בשל"ה )שבת נר מצוה( ובערוה"ש )ס "ז( וכן )ו(
שראה איך החפץ חיים מעביר סדרא פסוק פסוק ועל כל משמע מהלכה המובא בסימן )רפ"ה ס "ו( דמלמדי תינוקות
פסוק תרגום פירש"י וכן רמב"ן ולא הפסיק בדיבור עד שלמדו הפסוקים ב' פעמים עם התינוקות יכולים לקרוא
שסיים כולי שבחא דמרא" ובזמירות אור השבת )כרך א' נ "ה( פעם אחת תרגום ויוצאים בזה אף שקורא התרגום בפעם
מביא כתב יד לנכד הגה"ח ר' משה מייזליש )מחברייא קדישא אחת על כל הפרשה וכן מבואר בלבוש שכתב "אם אדם
של אדמו"ר הזקן בעל התניא זי "ע( ששמע מרבו הנ"ל ששמע קורא א' מקרא ואחד תרגום לבדו ואח"כ כשקורים
מהמגיד הגדול ממעזריטש ששמע מרבו הבעש"ט הק' הפרשה בבית הכנסת קורא עם החזן הפרשה מלה במלה
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
השוהה ביישוב 'בר יוחאי' או 'אור הגנוז' האם מותר לו
ללכת לציון הרשב"י בשבת ]א[?
הטעם האם מותר ללכת מאור הגנוז /בר יוחאי לציון הרשב"י שאלה
יבואר אי"ה במאמר
הבא
מותר ללכת ,ואין בזה משום איסור תחומין .וכן מותר לטלטל. תשובה א
יבואר אי"ה במאמר
הבא
אסור ללכת – רק אם מניח עירוב תחומין .ובכל אופן אסור לטלטל. תשובה ב
מבוא :גדרי תחומין במקומות נופש
הנה בדרך כלל ,כאשר אדם שוהה בעיר מגוריו ,אין מתעוררות שאלות בעניין יציאה חוץ לתחום שבת ,שכן כל שטח
העיר נחשב כארבע אמותיו ,ומותר להלך בכולה אף אם היא גדולה מאוד ,ויכול ללכת בה זמן רב.
אמנם ,השוהה ביישוב קטן ומבקש לטייל מחוץ לגבולותיו ,עליו לתת דעתו להלכות תחומין .דהנה חכמים סמכו דין זה
על המקרא 'אל יצא איש ממקומו' ,וקבעו שאין לצאת חוץ ליישוב מרחק של אלפיים אמה .שיעור זה הוא כ 960 -
מטרים לשיטת הגר"ח נאה ,וכ 1,152-מטרים לשיטת החזון איש .מדובר במרחק שאדם ממוצע עובר בכרבע
שעה ,ובהליכה מהירה אף בפחות מכך.
יש להדגיש נקודה נוספת שרבים טועים בה :כאשר קיימים שני יישובים סמוכים שהמרחק ביניהם פחות מאלפיים
אמה ,יש הסוברים בטעות כי מותר להלך בכל שטחו של היישוב השני .וטעותם נובעת מכך שמאחר שהיישוב השני
נמצא בתוך תחום אלפיים האמה ,הרי שכולו נחשב כארבע אמות .אך אין הדבר כן .כיוון שרק היישוב שבו שבת
האדם בערב שבת נחשב לו כארבע אמות ,ולא היישוב הסמוך .ורק אם הניח עירובי תחומין בתוך היישוב השני,
נחשב לו שטח היישוב השני כארבע אמותיו ,ואז מותר לו להלך בכולו ומחוצה לו עוד אלפיים אמה.
המרחק בין היישובים אור הגנוז ובר יוחאי לבין אתרא קדישא מירון
הנה המרחק המפריד בין הישובים הנזכרים לעיל לבין תחילת גבולו של מושב מירון הוא פחות מאלפיים אמה ,שיעור
של כעשר דקות הליכה .אולם ,היות שמירון הוא ישוב המשתרע על פני כקילומטר וחצי ,וציון הרשב"י ממוקם בקצהו
המרוחק ,נמצא שהמרחק מן הישובים ועד לציון הרשב"י עצמו עולה על שני קילומטרים .מרחק זה גדול משיעור
תחום שבת ,ואף שעיקר הדרך עוברת בתוך שטח הישוב מירון ,מכל מקום כאמור יש איסור לעבור את תחום אלפיים
האמה כדי להגיע עד הציון.
ואכן ביררנו שאלה זו אצל שני רבנים הבקיאים בהלכות עירובין .תשובה אחת
שקיבלנו היתה שמותר הדבר ואין בו כל חשש ,וכן מותר לטלטל שם .לעומת זאת,
התשובה השניה היתה שאסור ללכת לשם ,אלא אם כן מניחים עירובי תחומין ,ובכל
מקרה אסור לטלטל .בירורן של שיטות אלו יובא בעזרת ה' במאמרים הבאים.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
ùãçéå ìàøùéá äàøåä äøåî úåéäì äæ ïè÷ ãìé ãéúòù" øîàå
åøåã éðá ìë åéìò åàìôúé éë ãò ãåîìúä éæøá úåøåöðå úåùãç כ"ט תשרי
."øåãä éðáø ìëì úôåî éäéå הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש
ùøéä éáö éáø ìåãâä ïåàâä åá øçá íéðù øùò ìéâá åúåéäá בעמח"ס אשל אברהם זי"ע
íéòåùòù òèð ú"åù ìòá ùèàùèåá ÷"÷ãáà ò"éæ àø÷
åéìò àø÷ 'ä úëøá àìî éìë åàöîå íäøáà úà äñð øùàëå åéúåãìåúî
.à" áùøä ìù åçåîë çåî åì ùéù úåìòôúäá
øùà éáø åéáàì à"ì÷ú úðùá ãìåð ãåã íäøáà éáø ÷"äâä
åì äð÷ íù ,ùèàùèåá åðúåç øéòá åúøéã òá÷ åéàåùéð øçà
åéàåø ìë úà àéìôä åúåãìé ìè øçùî øáë ,ì"æ ìéùèðà
ìòá ÷"äøä øáç
äàìôðä åúãîúäá
"íééç íéî øàá"
,äîåöòä åúåôéøçáå
äéäù óà ìòå ò"éæ
åðîî ùéù÷ ימי ההילולא ÷"äôñì äîã÷äá
"íäøáà äæçî"
éáø íò òòåøúä
ìò åãëð øôñî
åéãçéå ãåã íäøáà כ"ט תשרי åúå÷éáã íöåò
åìòúðå å÷ñò ג"א תמ"ח- שמעון הצדיק כהן גדול בן חוניו משיירי כנסה"ג • úòá" éë ãò äøåúá
úãåáòáå äøåúá תנ"א- (רבי ישכר בעריש ב"ר העשל מקראקא )ראש הועד דד' ארצות • åúéáì àá øùà
.'ä תר"א- ( אשל אברהם,רבי אברהם דוד ב"ר אשר אנשיל אב"ד בוטשאטש )דעת קדושים • ïîæì øôñä úéáî
äðù íéøùò ïáë
תרמ"ה- (רבי מנחם מענדל ב"ר חיים האגער )צמח צדיק • åôåâ äéä äìéëàä
ïäëì äìòùë äéä תרפ"ד- (רבי שמואל צבי ב"ר יחיאל מאלכסנדר )תפארת שמואל • åùàøå åúéáá ãîåò
ã"áàå áøë øàô ìëå ,øôñä úéáá
õèéååàìæàé ÷"÷á
ל' תשרי åì åðúð àìù ïîæ
ìòôå áùé äá
תקפ"ה- • רבי יהושע העשיל הורוויץ ב"ר מנחם מענדל מלינסק êìåä äéä ìåëàì
úåøåöðå úåìåãâ
תרט"ז- (• רבי צבי הירש ב"ר מאיר חיות )מהרי"ץ חיות ïàëìå ïàëì åúéáá
,åãåîéì ìò øæçå
íéðù ã"ë êùîá
א' מרחשון áúëå èèøéù
úøéèô úò ãò
ה"א כ"ד- (רבינו יונה חסיד מגירונדי ב"ר אברהם )שערי תשובה • ìò åéúåòáöàá
úðùá åðúåç
åðì äîå ,ã"ò÷ú
תרכ"א- (רבי שמעון הכהן שאטין ב"ר משה יחיאל )כהנות עולם • ìò åà ìúåëä
ìù åúåãòî øúåé
תקפ"ד- רבי ארי' יודא לייב ב"ר ברוך אב"ד לאנצהוט • ïåìçá åà ïçìåùä
øéàî éáø ÷"äøä
תרל"ח- (רבי ישכר דוב בעריש ב"ר משה )עבודת יששכר • åòáðù íèéùåãéç
...åçåîî
ò"éæ ïàìùéîòøôî
ב' מרחשון
íòô øáòù úòá ø÷éá î"÷ú úðùá
תקע"ו- • רבי אברהם אבלי אב"ד עיר חדש
åæ øéò êøã ÷"äâä øåãä ïåàâ
תרס"ד- (• רבי יצחק הלוי הורוויץ ב"ר משולם ישכר )תולדות יצחק
ìò àèáúäå àøâéà íìåùî éáø
äéø÷ úåáåçøä
תרע"ד- • רבי משה יהודה לייב ב"ר שלמה שפירא אב"ד סטריזשוב
,åøéòá ò"éæ
úàøé íéàìî íäù ג' מרחשון ãìéä úà äàøùëå
øéàùä øùà íéîù êà æà äéäù àìôðä
תרי"א- (• רבי ישראל ב"ר שלום שכנא מרוזשין )עירין קדישין
.àúîã áøä íù íéðù òùú ïáë
תרכ"א- • רבי אליעזר ב"ר נפתלי צבי מדזשיקוב
úøéèô øçàì ÷ìçá é÷á äéäå
תרכ"ז- • רבי יודא לייב ב"ר מנחם מענדל מליבאוויטש
éùàøì øúòð åðúåç ñ"ùäî ìåãâ
ùèàùèåá úìéä÷ ד' מרחשון åì äøåãñ åúðùîå
íå÷î àìîìå àåáì תרנ"ד- (• רבי יודא ב"ר ישעי' מודערן זצ"ל )זכרון שמואל פרי עץ àèáúä ,ìéâøå ï÷æë
,úåðáøá åðúåç תרס"ו- • רבי יעקב ב"ר אלימלך צבי שפירא úåìòôúä áåøá
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
øéòá úåðáøá ïäëì øáò åéáà ÷ìúñðùë ã"ðøú úðùá ,åéáà éùðàù åãëð øôñî "íäøáà äæçî" ÷"äôñì äîã÷äá
íùîå àìùéîàãàøì øáò ë"çà ,àø÷ð äîù ìòå ,ùèðàìô ìéì ïåùéàá øúñá åúç÷ì àåáì íéçøëåî åéä ùèàùèåá
åúàøåîå ,åéìà åøäðù äùòî éùðàå íéãéñçì ìàø ùé éðéò øéàä íéðù ê"æ ,íúåà ùåèðì åäåðúð àì õèéååàìæàé ÷"÷ù øçàî
åøáòù íééåâä áåçøá øáòùë ,íéåâä éðô ìò 'éôà ìôð åúéçå äúéä íùî ,ìàøùé úåöåôú ìëá òãåð äîù ìòå íù áùé
ïáà éøëð øòð ÷øæ à"ôù øôåñî ,íéããöì åéðôî åòúøð êøãá åéìà åðô õøàä úååö÷ ìëîùë ,íé÷çøîì äñåøô åúãåöî
úàæ åìú íå÷îä éðá ,í÷òúäå óôëð åôåâå äìç øòðä ,åúéá ìò .äëìä åæ 'ä øáã òåîùì
úåøâúäì íééåâä éøòð åàøéúä íéðùä ìëå ,éáøä úãô÷äá
äîéîùä äøåäèä åúîùð äúìò äðù íéòáù åì åàìî íøèá
èñòôì çøá äðåùàøä íìåòä úîçìîá ,íéãåäéä éãìé á
øñî äáù úéáøò úìéôú øçàì à"øú úðù éøùú è"ë íåéá
íâå ,íù åø÷áì íéîòô äîë òñð ÷"äéáø åðúç ,íù áùééúäå
.åàøåáì åùôð
äîçìîä éøçà ,ò"éæ ÷"äéáø úà ø÷áì øàîèàñì òñð àåä
.ùãçî åøöç úà íé÷ä íùå ,àùééøá áùééúä
åúøåú כ"ט תשרי
åéìà äðôåîù ìéòì åðàáä øáë ,àøåð ï÷îòå íìåò ïåàâ 'éä הגה"ק רבי אברהם חיים האראוויץ זי"ע
ò"éæ ÷"äéáø ,ãìé ãåò 'éä àåäå ,áéùîå ìàåù ú"åùá äáåùú אבד"ק פלאנטש
ìåãâ íëç 'éäù åðúåç ìù åúîëç íöåòî øáãì ãàî âéìôî 'éä
åðúåçì íéîòôì òñåð 'éä àååéùøåà ã"áà øáë 'éäùë íâå
úåãìåú äìàå
,úåëåøà úåòù íéççåùî åéäå ,íéðéðò äáøäá åîò õòééúäì
äæéàá ÷ôúñð àååéùøåà ã"áà øáë 'éäùë à"ôù ÷"äéáø øôéñ ïá ååàãàååæàø ÷"ãáà äùî 'ø ÷"äâä åéáàì é"øú úðùá ãìåð
êøãá ÷"äéáø íééñå ,ã"ååç åðîî òåîùì åðúåçì òñðå ïéðò éìúôð 'ø ÷"äâä íéîëçä éáà ïá áå÷éæãî øæòéìà 'ø ÷"äâä
øòååù ïèéî èãòøòâ êéà áàä øòâééæ äòù ñ÷òæ óðéô" úåçö ä"ò úéãåäé ìèéâ úøî ú÷éãöä úéðáøä åîàìå ,ò"éæ õéùôàøî
úåéâåñá åîò ìôìôî 'éä ïëå ,"íéìèá íéøáã èãòøéâ èùéð ïåà .ò"éæ áì áèééä ïøî ìù äøéëáä åúá
íò ìôìôúäì ãåàî äðäð 'éä ùèðàìôî ÷"äøäå ,ñ"ùä
äàøå ùãéç äæéà ùèðàìôî ÷"äøä ùãéç à"ô ,÷"äéáø øòð øëðúé åéììòîá
éðúç íà øîàå äðòð ,åîöòì ùåãéçä úà ÷éúòî ÷"äéáøù àðìéàìù åéìò åøéëä åúåãìéá øáë ,'÷ä åéáà éëøá ìò ìãâúð
àéìôä ÷"äéáø ,ïåëð øáã éúùãéçù äàøð äæ ùåãéç ÷éúòî â ìôåî ,íé÷ñåôå ñ"ùá íåöò é÷áå óéøç 'éä ,ãéáòúé àáøáø
úåìâðá íé÷ñåôå ñ"ùá åðúåç ìù åúåàé÷á ìãåâ úà ãàî ú"åùá ,äðéãîä ìëá äìäúìå íùì åîù àöéå ,äøäèå äùåã÷á
úåéäì øîåòá â"ì íåéá 'éä åëøãù ÷"äéáø øôéñå ,úåøúñðáå ãåò 'éäùë ,ãìé ãåò 'éäùë äáåùú åéìà äðôåî áéùîå ìàåù
ìéìòá æà åàøå ,ñ"ùá íéøæåôîä é"áùø éøîàî êìåäå äðåî äî ç"ãä åìàù ,ò"éæ æðàöî ÷"äøäì à"ô åéáà åç÷ì ïè÷ ãìé
äáøä íéùåãéç ùãéç åéîé ìë ,ìéäáî 'éä ñ"ùá åú åàé÷áù ìàù ,äøéáòá àáä äåöîã àéâåñä ãîåìù ãìéä äðò ,ãîåìù
áúë íéìåôìôå íéùåãéç äáøäå ,äøåúä úåòåö÷î ìëá ãìéä áéùä ,äìåñô äøéáòá àáä äåöî àîòè éàî ç"ãä åúåà
ìò à"ô ïðåàúä ÷"äéáø ,íòæä úåðùá åãáàð øùà ,÷"éúëá ,úåèù çåø ïá ñðëð ïë íà àìà àèåç íãà ïéà ì"éé÷ã íåùî
íéðäð íìåòä åéä åñôãð åéä éìîìàù :øîàå úàæä äãéáàä úåëéøö úåöî ì"éé÷å ,äèåù äùòð äøéáò øáòù äæ íãà ë"àå
.íéàìôðä åéùåãéçî ïååëì à"à äèåù àìä äåöî úåùòì ìëåé êéà ë"àå ,äðååë
åì øîàå ,èðøòìòâ èñééä ñàã :øîàå ç"ãä äæî äðäðå ,åúòã
åúãåáò åéáà ,ìëùä úà ããçî ê"ù ãåîéì éë ê"ù êàñà ãåîìéù
,äàìôð äøäèå äùåã÷á ùôð úåøéñîá åàøåá úà ãáåò 'éä à"ô ,åéìåìéä ùãå÷ éøô íò øàôúî 'éä ååàãàååæàøî ÷"äøä
äèîá ïùé 'éä àì íéðùá úåøùò ,'ä úãåáòì åôåâ úà øé÷ôä ñàåå" åãëð úà äàåø 'éä õéùôàøî àùéã÷ àáñä íà øîà
à"ë ä÷ùî íåù äúù àì ïëå ,åàñë ìò íðîðúî 'éä ÷ø ,ììë .çîù 'éä àåä "ïèùøòáééà íòã øàô èàä øò õøàä øàô
åéøåòð éîéáù øçàî ,äìãáäå ùåãé÷ ìù ñåë ïåâë äåöî êøåöì
ìéâø 'éäå ,äæ óåâéñá åîöò úà ñð÷ ,åàîöì íéî à"ô äúù åúåàéùð - åéàåùéð
åáéèøî 'éä åéô ùáééúðù íòô ìëáù ,äáåèø úéìèî åîò ç÷éì ìàìöá éáø ãéñçä øéáâä ìù åúá úà àùð â"é ïá äùòðùë
'éäù ,äìéôú åæ áìáù åúãåáò äìãâ ãàî ,úéèðåìàä íò åéçà) òùéìà 'ø ãéñçä ìù åðá 'é äù àì÷éãî ì"æ øòâøòáðééåå
õéùôàø çñåð ô"ò ùà úåáäì áöåç ìå÷á úå÷éúîáå úåîéòðá æééø÷- æðàö ÷"ãáà ïøäà 'ø ÷"äøä ïúåç á÷òé 'ø ãéñçä ìù
èøôá úåàøåð úåéëááå ùôðä úåëôúùäá ,ååàãàååæàøå áå÷éæã ùøéä éáö 'ø ïúç ùèðàìô äùî 'ø ãéñçä ïá (ì"öæ ç"ãä ïá
äáøî 'éä ÷"éäáø ,ïáøåçäå úåìâä ïéðòî úåøëæåîä úåìéôúá õéùôàøî ùãå÷ òøæ ìòá ÷"äøä ìù åðúåç ì"öæ øòîàäãìàâ
'éäå ,åðúåç úéáá ùéâøäù úåúáùä úùåã÷ úîéòðî øôñì íéðáøä ìë úà ò"éæ æðàöî ÷"äâä éðôì åáùçùë à"ô ,ò"éæ
êéøàî 'éä ,"íéúáù òè'îòè'àá ïòååòâ æéà øòååù íééá" øîåà ïøî øéòä ,'÷ä ïøî ìù åéôðë ìöá úåñçì æà åàáù íéáåùçä
äðåîù òáùë íéîòôì úåëåøà úåòù åðçìù úà ÷"áù ìéìá à æéà øò ïòååéâ àã êéåà æéà íéãééà ñ'ìàìöá 'ø" øîàå '÷ä
ìåëàì íéìåëé 'éäù úåçö êøãá à"ô øîà ÷"äéáø ,úåòù ìöà ååàãàååæàøá áùé åúðåúç éøçà ."ïàîøòâðåé øòðùæàåå
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
íäøáà 'ø ÷"äøä úá äåç úøî ú÷éãöä úéðáøä 'éä ,ïçìåùä øîâá áìç éìëàîå ïçìåùä úìéçúá øùá úãåòñ
.ò"éæ ìéáåðøòùèî íåçð 'ø ÷"äøä ïúç áåùèèñéøà÷î "ïéçáùá ïéîæà" øîæáù ÷"äéáø øôéñ ,àìôð ïâðî ìòá
åäé÷æç ìù äîùð åì ùéù åîöò ìò ãéòä ïéæåøî ÷"äøä äæá êéøàä ,íéâãä úìéëà íãå÷ ïâðì õéùôàø úéáá âäðîäù
íéãéñçä éð÷æî ãçà íùá äéúù ïáà øôñá àáåî ,êìîä íò äøò÷äå æ"çà äæá íéîòô äîë ïéøîæî 'éäå ,äîéìù äòù
íéáåñî åéä øåäèä ïçìùä ìöàå ,ïéæåøî ÷"äøä ìöà úáùù úéáá 'éä "úåãéãé äî" øîæä ,ïîæä ìë åéðôì çðåî 'éä íéâãä
àîéøå÷î ìëéî ìàéçé 'ø ÷"äøä íùàøáå íéîñøåôî íé÷éãö "äçîùå äçåðî" øîæä 'éäù åîë "ñåðîéää" ïéòë ååàãàååæàø
ò"éæ àùåæ 'ø éáø ÷"äøä ïá ìãðòî ùøéä 'ø ÷"äøä ïá ò"éæ éøà úâàù ìå÷á äøéúé äîéòðá äæ úà øîæî 'éäå ,æðàö úéáá
úéáá åîò áùéù äøö úòá ïé'æåøî ÷"äøäì óúåùë éîð 'éäù çñåðä úåòåðú äáøä ,ã"îäéáì áéáñ áåçøä ìëá åìå÷ òîùðå
,ïé'æåøî ÷"äøä ìò åìéìòäù äìéìò åúåà úîçî øäåñä åëøã 'éä ïë ,åðúåçî òîùù çñåðì åéúåáà úéáî ÷"äéáø äðéù
øáã ùçåì ïé'æåøî ÷"äøäù êéà åàø úáù ìéì úãåòñ òöîàáå úå÷éáãá òå÷ù 'éäùë äøåúä úøéîà òöîàá ÷"äéáø ìù
íìåòì àåáà øùàë" åì øîàù åòîùå ìàéçé 'ø ìù åðæàá äî òîùù úåîéòðä úåòåðú åîöòì øîæî 'éä '÷ä åéôòøùá æåçà
éúåîë ääåáâ äîùð åàéáä òåãî '÷ä éúåáà íò ïééãúà ïåéìòä .ïèá éøãçì äãøéù úå÷éáã ìù úåòåðú åðúåç úéáá
"äæë ìôù øåãì
åúùåã÷
øòð øëðúé åéììòîá ÷"äøä åéçà åá ùâô à"ô ,ãàî äáâù åúùéøôå åúùåã÷
äàøäå íéçáèä ÷åùì êìä ïè÷ ãìé åúåéäáù øôåñî 'éä ,"øòãåøá øòâéìééä ïééî" åì øîàå åéçà å÷áç ïéùèéèñî
äæ éë úåð÷ì àì äîå øùë 'éäé äæ éë úåð÷ì ïë äî íéçáèäì à"ôù ,åîöòá ùèðàìôî ÷"äøä øôéñ ,íéðéò úùåã÷á âìôåî
àìù åì øîàå äæ ìò åçéëåä åéáà äæî òåîùëå ,äôéøè 'éäé íâ åááåúñäù íå÷îá ááåúñî 'éä äðù á"é ïáë ãìé 'éäùë
é"òå äøéùë äèéçù é"ò àéä äîäáä ìù ïå÷éúä éë úàæ äùòé ãìéù úòä àá øáë áå÷éæãî ÷"äøä åðé÷æ åì øîà ,íéùð
ïå÷éúä áëòî àåä åúøéîà é"òå ,åúèéçù ìò ïéëøáîù äëøáä äàø àì íìåòî æàîù ,íééñå ,íéùð ïéá ááåúñé àì êúåîë
åúåîéîú áåøá åúîåòì ïòè ãìéä êà ,úåôéøèä úåîäáäî äöø à"ô ,åéúåðáå åúâåæ ìò åìéôà ìëúñä àìå ,äùà úøåö
åãéñôé äîìå ìàøùé ìù ïðåîî ìò äñç äøåúä àåìä ìáà íéàöåé åéä íùîù çáèîì ñðëðù ÷"áùîä äàø åúéáî úàöì
.úåôéøèä úåîäá íç÷åìá äîì ÷"áùîä åúåà ìàù ,íéîòô äîë äùò ïëå äøæçá àáå
øãçá êìäî åãáì à"ô åéáà åàöî 'å ïá åà 'ä ïáë 'éäùë ÷"áùîä øîà ,äùà ááåúñî çáèîá àìä åì äðò àöåé åðéà
,äëáú äæ äîì åéáà åìàù ,ùøç çôéúîå åéôë ÷ôåñ äðàå äðà ,äúåà øéëî éððéàù éì ïéîàú åì øîà ,úéðáøä àéä äæ àìä
äîë éîöòì éðà áùçî àáà éåà :øîà ë"çàå ÷úùå ãìéä ãîò àìä åéðôì äðòè ,äéìò ìëúñä àìå åîò øáãì åúá äñðëð à"ô
.ù"ùì àìù éãé úà éúåîéøä íéîòô ìùëéäìå íéùð ìò ìëúñäì éðà êéøö éëå äì äðò ,éëðà êúá
âäðù óàå åôåâ ìò íéù÷ íéôåâéñ äùò åéîé ìëù òåãé .éøãçì éúá ñðëéú à"ô øùôàù íåùî éðéò úøéîùá
áäæî 'éäù åéìòðîù òåãé ìáà úåëìîå ãåáë éùåáìîá åîöò
øáë åìà íéôåâéñäå ,ùîî õøà ìò êøãå äèîìî çåúô 'éä éáøã 'éúáëùà
íúééúð ïè÷ ãìé 'éäùë ,åúåãìéå åéøåòð úåðùî ìéçúä úðù éøùú è"ë ïåùçøî ç"ø áøò ãò àùééøá 'éä íé ðù äîë
,åìãéâ ì"öæ ùèéáäåøôî íäøáà ÷"äøä ìåãâä åéçàå åéáàî
,àùééøá íù ë"åðîå ,íåøî éîùì ÷ìúñð æàù ô"øú (è"òøú)
åãéá ÷éæçî ãìéäù êéà íäøáà 'ø ÷"äøä úùà äúàø à"ô òìòùøòä 'ø ÷"äøä åéçà ÷ìúñð øö÷ ïîæ éðôìù íåùî
äëìä ,'÷ä åôåâ ìò åúåà íùå ùàá ïáåìî ìæøá úëéúç
ùìçå äìåç åéçàù åì åøîàå åéðôì åàáå ,àùééøá ååàãàååæàøî
ãìéä åéçàì àø÷ íäøáà 'ø ,äúàøù äî äìòáì äøôéñå åäåìéáåéù øîà æà ,÷ìúñð øáëù åøîà àìå ,ãàî
ø"äöéäì úåàøäì çøëåî éððä" ãìéä åì äðò äæ ìò åìàùå
åì òãååúðùë ë"çà ,íù çéðéå íù ÷ìúñéù éãë ååàãàååæàøì
éë ,óåâä øòöá åðééä åìàë íéøáãá äîåàî éðåãéçôé àì éë
àì ÷ìúñðù òãåé éúééä íà øîà åúøéèô øçà åäåìéáåäù
."óåâä íò ÷ñò íåù éì ïéà åäåøá÷ ÷ìúñðùë ë"ò ,ååàãàååæàøì åúåà ìéáåäì äåöî éúééä
.àùééøá íù
íéðåéìòä ï÷éú
íåçð 'ø ÷"äøä úà ø÷áì ïé'æåø éãéñçî ãçà ñðëð à"ô
÷"äøä ìù ìåãâä åðá óñåé íåìù ÷"äøä ìù åðá ì"öæ øòá
çúô íééúðéá ,åàåá ìò äëéçå åøãçá åàöî àìå ò"éæ ïé'æåøî ג' חשון
ìåëàì àì íéøäæðù äî ìò íòè íù áåúë äàøå ,øôñ äæéà הגה"ק רבי ישראל מריזשין זי"ע
äðéùä éë ,äìéìá åéìò åðùéù äèéîä úçú çðåî 'éäù äî
ìò äàîåè çåø äøåùù àöîð äúéîî íéùùî ãçà àåä
úåãìåú äìàå
äî ãéñçäî òîùå á"ð 'ø ÷"äøä ñðëð êë êåúáå ,ìëàîä
úðù éøùú 'â íåéá ãìåð ò"éæ ïéæåøî ìàøùé éáø ÷"äâä
àì íé÷éãöá 'àåëì ë"à á"ðø øîà ,øôñäá äúò äàøù
äî éôì ìáà ,ìåëàìî íéòðîð î"î äîìå äæ íòè êééù ïá "êàìî"ä íäøáà 'ø ÷"äøä ïá àðëù íåìù 'ø åéáàì æ"ð÷ú
éë ,àçéð ïé'æåøî ÷"äøä éðé÷æ ìù åùîùîî éúòîùù åîàìå ,ò"éæ ùèéøæòîî ìåãâä ãéâîä øòá 'ø éáø ÷"äøä
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
øåñîéå - íéðùá åðîî ìåãâ 'éäù - ò'ìòååìòåå éáø ÷"äøäì éðé÷æì øæòù éøçà äìéìá øçåàî à"ôù éì øôéñ ùîùîä
àåäù äæá åì æîøù 'ô ,åîò úåàøúäì ãåàî õôçù åîùî åì ,åøãçî àöéå íéùåáìîä úà åéìòî øéñä øáëå çåðì úëìì
éøáã úà åì øñîå æéøàáæî ÷"äøäì àáùë ,ìéáâäì àáé øòâ éáøäì ñðëéì åäùøéù åðîî ù÷éáå ãçà ùéà åéìà ùâéð
óðë úà æéøàáæî ÷"äøä æçà ,ì"ðë åúðååë ïéáäå úåçéìùä øáë àåäù äòùá ñðëéì ìëåú êéà åì øîàå ùîùîä åá
äòùá úåùòì ãéîú âäð êë éë ,åòðòðå ãâáä ìù ïåéìòä ìù åáìì òâðù ãò äøî úåëáì àåää ìéçúäå äèéîá áëåù
åì áéùäå ,øîåà äúà äî ì'øæòéìà :ãìéä úà ìàùå æâøù äöåø äúà íà êì øåæòì ìåëé éððéà éðà åì øîà ùîùîä
÷"äøä úáùùë à"ô ,… íåìë øîåà åððéà :åúåç÷ôá øáòù ïåéëîå åúàéöéì äëéç ùîùîäå ,ñðëð àåäå ,ñðëéú
,ì'øæòéìà ãìéä åðá åîò åúàå ì"ðä ÷"äøä ìöà õéùôàøî äàåø àåä äðäå øãçäì ñðëð ,àöåé åðéà àåäù äàøå áø ïîæ
ìë' øîæä úøéîà úòùá ÷"áù ìéìá øåäèä åðçìù úòá ìàù ,åúøåâçá 'ôà åéãâá ìëá ùáåìî åúèéîá áùåé éáøäù
äáéú ìë àéöåä 'æéøàáæî ÷"äøäù øòðä òîù 'ùã÷î éëå éáøä åì ä ðò àåä ïëéä ùéà éúñðëä éøä äãøçá ùîùîä
,éøáò ãîìúäì ìéçúîù ãìé åîë øåãéñä êåúî åéôî äáéúå íéëéøö íä ñðëéìù åìàë íðùéù òãåé êðéà íàä àìôä äî
÷çùå 'éîúì úàæ 'éä ãìéä éðéòáå ,ùãå÷á åëøã 'éä ïë éë íäá ùéâøäì éìáîå úåùø éìá íéìåëé úàöì ìöà úåùø
ïéåù èëàì'î ,éåæà" :øîàå ãéô÷ä 'æéøàáæî ÷"äø ä ,úö÷ íé÷éãö ìöà éøäù õøåúî á"ðø íééñ ë"àå ,íúàéöéá
÷"äøä ,øîæìî ÷éñôäå øåãéñä úà øâñ ãéîå "øéî ïåô .ùîî íúèîá íéúî íéàöîð
÷"äøä øòèöðå ,éçìä ìò äì÷ äëî åðáì ïúð ò"éæ õéùôàøî øéòá ò÷úùäå àáå àéñåø úåìåáâì øáòî çøáùë
åéìà äðô íé÷éãö úãéîëå ,ãìéä ùðòð åìéáùáù ùæéøàáæî íåé ìëá à÷ééã 'é ä åæ äøééòáù "ãéøéä"ù àöî àøåâéãàñ
éôìå ,äëî ìáé÷ åìéáùáù åúçéìñ ù÷áîã éåöø éøáãá ì"çø úáù ìåìéçä úîçî ùôð úîâò áéñä äæ øáã ,éùù
éáøäì ìçåî åðéàù äîëçá åäðò åúãô÷äî ãìéä àøééúðù úà åìéáåäù íéðåìâòä ììë êøãá éë æ"éò íøâð 'éäù
.(úåøåà â"é) åúåà êøéá ïëàå ,åúåà êøáé ïë íà àìà íúñðøô ø÷éòå íéèåùô íéãåäé åéä íéðå÷ä éúáì úåøåçñä
äæåçä ÷"äøä ìöá óôåúñäì åúåãìéá åéáà åç÷ì íâ ÷"äøä øîà ,ïåéñðá ãåîòì åìëé àìå äæ íåéá äéåìú äúéä
òåãéë ,øåäèä åðçìùá øîæì åúåà ãáéëù ,ò"éæ ïéìáåìî ìâøì äéìòá êøåö 'éä äîìù àáåî ì"æ é"øàä é"ôòù ïé'æåøî
íùá åúåà àøå÷ äæåçä 'éäå ,ãàî ÷åúîå áøò ìå÷ åì 'éäù úåìëúñä é"ò úåîùðä ïå÷éú ùé éë íéé÷ 'éä ÷"îäéáù ïîæá
àééøáçäî æà èì÷ íéøáã äá øäå "ìòâéåô ìéôù øòæðåà" åàøúéù ìâøì äéìòá êøåö 'éä äæ úîçîå äæá äæ íéôåöøôä
åúåøòðá åéáà åç÷ì ò"éæ äæåçä ìù åéååéö ô"ò ,íù 'éäù '÷ä ø"äååòá ÷"îäéá áøç øùàë äðäå ,æ"éò åð÷åúéå åìà íò åìà
éðôì ììôúäì åúåà ãáéëù ,ò"éæ õéðæà÷î '÷ä ãéâîäì ùé ïå÷éú éàä íò êéùîäì øùôà êéà ìâøì äéìòä ìèáúðå
äîéàå ãçô åéìò ìôð ììôúäì ãåîòäì ùâéðùëå ,äáéúä íù íéôñàú îù íå÷î "÷éãöäì äòéñðä" (à úåöò éðù
ãåîòäì êåîñ äèîä ìò áëùåî '÷ä ãéâîä úà åúåàøá íéùâôð íùù "ãéøéä"ì íéòñåð íò ïåîää (á ,íéãåäé äáøä
ìåëé åðéàù åéáàì æîøå ,äîéîùä úåàåùð íéùåã÷ä åéðéòå úåìëúñä é"ò úåîùðä ïå÷éú ìéáùá æ"ëå ,åäòø íò ùéà
õîàéå ÷æçúéù åì äàøä åéáà ìáà ,ãçôä ìãåâî ììôúäì íòã êàð óøàã ñàåå àã ïéá êéà æà åð" íééñå ,ïéôåöøôä
åúåà ãáéë úéùéìùä äãåòñá ,äáéúä éðôì ììôúéå åáì äîë øçà ,äùòé åéàéøé ïåöøå ÷éãöä éôî àöé øáãä "ãéøé
ìòâéåô ñàã" :'÷ä åðåùìá øîàå 'àø÷é øåøã' øîæì ãéâîä â"àñî ãéøéä åøéáòéù äãå÷ô úåëìîä åàéöåä íéîé
,"ïòééøôøòã ìàîà êàð êéî ìàæ èééøôøòã êéî èàä ñàåå .úáùá éðù íåéì õéáåðøòùèì
øîàå äðò äáéúä éðôì ãøéù åù÷éáå '÷ä åéáà ìöá åúåéäá)
øøåòî àåä ãåîòä éðôì ììôúî àåäùëã 'éðô åì ùéã åéáàì
åèñôøàã éåæà áéåà" åéáà åì øîà ,ìä÷ä ìë úà äáåùúá
.("ïééâåö èùéð ò÷àè
ג' חשון
ïîæ òéâéù åéáà åì øîà áåðàîéøá åéáà íò 'éäùë הגה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע
íñøôúðùë 'éä ïëå ,ùøéä 'ø éáøä ìù åçúô ìò ãåîòéù
åéìà ñðëäì äöøùë áåðîéøì åé ìà òñðå ,íìåòá ùøéä ø"øä åéúåãìåúî
øéòéù ãò äî ïîæ ïéúîéå åéùëò ïùé éáøäù íéàáâä åì åøîà ð"÷ú úðùá ò"éæ õéùôàøî ð"ø ÷"äøä åéáàì ãìåð
åøîàá äöø àìå úáùì àñë åì ïúéì íéàáâä åöøå ,åúðùî åúåçå÷ôá øòðä øëðúé åúåãìéá øáë ,àì÷åã øéòá êøòá
ø"øä ìù åçúô ìò ãåîòéù åéáà ìù åøåáéã íéé÷ì åðåöøù åúåà ç÷éì ìéâø 'éäå ãàîì åúåà åááéç åéáàå ,åúôéøçáå
éáö úøèòä ìöà áåùèéãéæì åéáà íò òñð ë"åîë ,ùøéä éáø ÷"äøäì åîò òñð à"ô ,åøåã é÷éãöì òñðùë åîò
'éä '÷ä åéáà úøéèô øçàå ,ò"éæ ïéæåøî ÷"äøä ìöàå ,ò"éæ (ò"éæ áåùèàìæî ãéâîä ïá) ò"éæ øòùæéøàáæ ò'ìòååìòåå
.âéäðîå éáøì åëîñ óàù õéùéãàøî ÷"ñä ÷"äøäì òñåð ò"ì ì"ðä øéòá äôéâî äöøô ïîæ åúåàá ,åæ øéòá æà ääùù
òåðîì éãë øéòä úñéðëá çåúî ìáç åãéîòä úåðåèìùäå
ùã÷î ùéàä ìëá äôéâîä èùôúé àìù éãë íùì ñðëäìî íéøæ íéùðàî
øéáâä ìù åúá 'éç úøî 'öä úà àùð å÷øôì òéâäùë áùåú åéáå ø÷î ãçà íò øáãì åðåöøá 'éäù éî ìëå äðéãîä
á÷òé áøä ìù åéçà) ì"æ ãìòôòðæàø ìëéî ìàéçé 'ø éáøä 'éäù øæòéìà éáø ,äæ ãöî äæå äæ ãöî äæ íù åîò ùâôð øéòä
à÷ðéîà÷î íåìù 'ø ÷"äøä ìù åéáà ãìòôðòæàø óñåé éáùåú íå÷î ìáçä ìù éðùä ãöì áðâúäì çéìöä ç÷éô ãìé
÷ñòå åðúåç ïçìù ìò àååàø á áùé ïéàåùéðä éøçà ,(ò"éæ êìéù åðîî åéáà ù÷éáå ,øéòäì ñðëäì ìåëé 'éä êëáå øéòä
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
äìòî éøã íò æà ò"ì ìâìâä åéìò êôäð åðúåçù ãò äçåðîá äãåáòå äøåúá
ç"ãä ÷"äâä ïøî íò úåãéãé éøù÷á ãîò ì'øæòéìà 'ø '÷ä åéáàì øæç ïîæ øåáòëå ,ïééä øçñîá ÷åñòì õìàð
õôç ÷ø úåðáøä ïî çøá õéùôàøá íù åúåéäá ,õéùôàøá
ìöá óôåúñäì äðåùàø íòô àáùë åúåà áøé÷ àåä éë ,ò"éæ
ïæçì íù äðîúðù áøòä åìå÷î ñðøôúäå åéôë òéâéî úåðäéì
äæ úà äæ ø÷áì òåñðì íëøã 'éäå ,(õéùôàøî) '÷ä åéáà
ïëåñî 'éäå ãåàî åì òøåäå ì'øæòéìà 'ø äìç à"ô ,íé÷øôì úîçî õìàðù '÷ä åéáà úå÷ìúñä øçà ãò ,úñðëä úéá
äåéö åàåááå ,åø÷áì àåáéù ò"éæ ç"ãä åðúåçîì çìùå ò"ì ïåòîù éáø ÷"äøä íùàøáå íé÷éãöä éð÷æ úøöôä
àìéá úøî åúáî õåç íìåë åàöéå ,åøãçî íìåë åàöéù .áå÷éæã øéòá úåðáøä úà ìá÷ì ò"éæ áåìñåøòéî
óè÷ðù ç"ãä ïøî ïá) ò"éæ ïúð øéàî 'ø ÷"äøä úðîìà
'ø ,'÷ä íúçéù òãåð äðîîå æâøàä éøåçà äãîòù (åéîé éîãá
úåðáøä ñë ìò
ãåàî àøé éððä ïúåçî :åì øîàå ç"ãä ìà äðô ì'øæòéìà áúë úà åì òéöäì áå÷éæã øéòî úçìùîä òéâäùë
ç"ãä åì áéùä ,äîìù äàåôø éì 'éäéù éãòá àð åøéúòä íééøéù) åúùà ìù 'éúåîìùî áäæ øåúôë øëî úåðáøä
àîìòá àìä ìôùä íìåòä äæá øàùéì äöåø ïúåçîä äîì ãåáëì äãåòñ úåùòì ('éáà úéáî äì 'éäù úåøéùòî
,'åëå õéùôàøî ÷"äøä åéáà íò ùåâôé íùå åì áèéé èåù÷ã úìá÷ 'éä ë"çàå ,åúåéðò ìãåâî æàã âäðîä åîë úçìùîä
íäù ééðá ìò éðúåçî ñåçé àì äîìå :ì'øæòéìà 'ø åì äðò éáø ÷"äøä íùàøáå øåãä é÷éãöî íéáø åôúúùä äáù íéðô
äî éëå :ç"ãä åì áéùä ,äðòùîå áà éìá íéîåúé íéøàùð øîâùëå ,ãîçðå êåøà ìåôìô øîàå ,ò"éæ áåìñåøòéî ïåòîù
åâéùéù íøåáò ìãúùé éàãååá 'éçéùë åéðá íò éðúåçî äùòé íéøáãä êåúáå íéãéâë íéù÷ øñåî éøáãì øáò ìåôìôä
íäì 'éäéù ìãúùàù íëì çéèáî éððä ïëáå úåðáø úåàñë íàå úåîéòðáå áåèá íëúà âäðúà éìå÷á åòîùú íàã :øîà
òãé :øîàå ì'øæòéìà 'ø äðò ,ãåáëá äñðøô øå÷îå úåðáø ,åúåôé÷úî åìäáð íéáåñîäå ,'äöåö÷ úçù' íëî äùòà àì
"äáö÷ ïéà" íéàøåðä íéîéá øîæî éðàù äòùáù ïúåçîä àúåèîá ì'øæòéìà 'ø :êåéçá øéòä áåìñåøòéî ù"ø ÷"äøäå
äìäöå äçîù æà äùòð 'äèî éøã íò äìòî éøã' øîåà éðàå ìä÷ä éðáì äðåùàøä åúùøãá íâ ,… úåðéúî úö÷ êðéî
,"åö ïùèàô ïåà" íéã÷åø äìòî ìù àéìîôäå úåîìåòä ìëá ,äøúåä åà 'éåçã éà øåáéöá äàîåè ïéðòá ìåôìô éøáã øçàì
êìð øáãä ë"àã ç"ãä äðò ,äìòîì øñçé äçîùä úàæå ìà áø÷ú éë" ÷åñôá íéèôåù 'ôá íé÷åñôä ùåøéôá êéùîä
ãåò ë"çà éçå äòåùé åì ìòôå äå÷îì êìäù äåä ïëå ,äå÷îì ãçàå ãçà ìëì àøå÷ù øéòä áø ìò éà÷ã "éìò íçìäì øéò
.íéðù é"ç íà 'éäå ,íåìùå äáéç ìù äàéø÷á àðåù ïä áäåà ïä øéòáù
ì'øæòéìà 'ø í÷ øåäèä åðçìù òöîàá úåëåñä âçá à"ô ,áåè éøä 'íåìù' àø÷ðù äøåúä êøãá åëìéù - êðòú íåìù
íéùî 'éäå ÷øî íäì ÷ìéçå ïéáåñîä ïéá ááåúñî 'éäå åîå÷îî 'éìò úøöå äîçìî êîò äúùòå ,êúà íéìùú àì íà" ìáà
ïéáåñîä ìù áøä íúäéîú åúåàøáå å÷ìç ìá÷é ãçà ìëù áì . … äúãø ãò "'åâå
:ì"äæá åì øîàå åîåìçá åðéáà íäøáà äàø äìéìáã íäì øôéñ
êìîë ùà øá áùåé äúà ,íéçøåà úñðëä ìù äëøã àéä êë
÷ãö úååðò
íù êðéàå íéçøåàä éðôì ìåëàì íéùéâîå íéùîùî íéøçàå '÷ä åéúåâéøãî ìë øéúñäù åéáà åîë 'éä åúâäðä
àìà êë éúéùò àì éðà ,å÷ìç ìáé÷ ãçà ìë íà úòãì êáì ïéæø äá ïéøéîè 'éä åìù ïéìåç úçéù éøáã êåúáå úåèùôá
éúøå÷ ìöá åàáù íéçøåàä úà úøùì éîöòá éúçøè éðà ïîöò íéàøîäå 'ïãåé òðééù'ä úà àðù ãåàîå ,ä÷åîò äîëçå
÷éãö ïåöø íéé÷ ë"òå ,'åâå õòä äçú íäéìò ãîåò àåäå ù"îë éãéçé íò ÷ø åðçìù ìò ãòñ åúð÷æ úòìå ,äâøãî éìòáì
.(úåøåà â"é) íéçøåàä úà åîöòá ùîùì úåøéîæá íéøîåàù äî ùøôî 'éäå íééúîàä 'éìò éðáå äìåâñ
úåðååò èåòéî êåúîå 'åëå úåúáù ìá÷ì åðéëæå ÷"áù ìéìì
ùîùä àáå íäù áåùçì íëøã íéãéñçä éë íéãéñç èåòéî êåúî øîåìë
êåúî åì 'éäé íéãéñç èòî åì 'éäéù é"òå úåðååò íéàìî
éáøã àúééøáá 'éô øîà à"ëøú úðù äðùä ùàø á
,úåðååò èåòéî
"'åëå ãîìì ììëä ïî àöéå ììëá 'éäù øáã ìë" ìàòîùé
úùéøô ò"éæ ïàìùîéøôî ì'øéàî éáø ÷"äøä çìù à"ô
- íìåòä äæá 'éäù ÷éãöä åðééä - ììëá 'éäù øáã ìë ì"ø
åì øîàì åäåöå áå÷éæãì òñðù çéìù éãé ìò åéìà íåìù
- úåëæ ãîìì íìåòä ïî àöéù åðééä - ãîìì ììëä ïî àöéå
çéìùä òéâäùë ,íéðåéìòä úåîìåòá åúåà äàøù åîùá
ìò ÷ø úåëæ ãîìì àöé àìã åðééä - 'åëå åîöò ìò ãîìì àì
éáø ìù åéðáì åîåú éôì çéñîë íéøáãä øôéñ áå÷éæãì
.àöé åìåë ìàøùé ììë ìò àìà åîöò
ùãå÷á åëøãù '÷ä íäéáà ìù åâäðî íòãåéáå ,ì'øæòéìà
:øîàå äéìéã àùéã÷ àð÷åéãá æçà íéøåôéëä íåé éàöåîá
åúáåùú òåîùì íùôð äúååéà íéäåáâä åéúåâéøãî øéúñäì
øçàìå ,"ïéùæéø ïåô òùè'ìàøùé éáø éåå ñéåà ïéåù ïòæ øéî"
åùàø ïëàù ìøéàî éáø ÷"äøä äìéâ åéùëò éøäù äæ ìò
ìù àìåìéäã àîåéá ÷åéãá ÷ìúñðù åúðååë åðéáä úåòåáù 'â
,íäéáàì åéãçé åñðëðå çéìùäì ååìúä ïë ìò ,äîéîùä òéâî
. ò"éæ ïéæåøî ÷"äøä
:úåçö êøãá ì'øæòéìà 'ø åì äðò úåçéìùä øñî çéìùäùë
åéáà åá äúùù ñåëá íéî åì åðúéù äååéö åúøéèô íãå÷
, … éúãéì íãå÷ 'éä äæå úçà íòô íéîùá éúåà äàø ïëà
,äúùå ìëäù êøéáå åúøéèô íãå÷ ò"éæ õéùôàø î ÷"äøä
ãîåì éðàù úåéðùîá éøåòéùì ïååëúî éìåà :óéñåäå
ë"ðîå à"ëøú ïåùç 'â íåéá äøäèá '÷ä åúîùð äàöéå
.(úåøåà â"é) ø÷åáä úîëùäá
.åøá÷ ìò ìäåà åîé÷äå áå÷éæãá
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
שבת בראשית
קרובה לבוא" )שבת יב (.על כן יש לנו סוד התפוח להמשכת וביותר בשבת בראשית שהוא הכנה לכל שבתות השנה כמ"ש
הרפואה ,כי קי"ץ חור"ף עולה תפו"ח ומקשרין אחרית בראשית בסה"ק) .תפארת שמואל(
השנה ,להמשיך רפואה וחיים ארוכים לכל ישראל )עטרת ישועה(
טעם למה נקרא שבת בראשית ,ולמה לא נקרא כן פרשת נח
שבת בראשית שייכת עוד לימים הנוראים וכשעברו הימים או פר שת לך" ,שבת נח"" ,שבת לך" אמר מורי חמי הגאה"ק
הקדושים והנוראים שהיו לנו הרבה מצוות במחשבה ודיבור ארי' דבי עילאי אבד"ק ווישניצא זלה"ה ,דהענין כך הוא
ומעשה ,מצוות עשה דאורייתא ומצוות דרבנן ,וכשאדם נותן דבימים הנוראים הקדושים כל אדם היה לו אז הרהור תשובה
אל לבו ,שהיה באפשר לקיים אותן המצוות ,ביתר קדושה וקיבל אז על עצמו איזה הנהגה טובה ,כל איש לפי ערכו
ובטהרה ,וביותר השתקוקקות וגעגועין ,עולה מורא על ראשו, ומדריגתו ,לכן נקרא" :שבת בראשית" ,שמזכירין להאדם שמה
שחס ושלום אי אפשר לתקן עוד אחר שכבר עברו הימים שעבר עבר ומעתה מתחיל סדר חדש וישתדל את עצמו שיהיה
הקדושים ,אל יאמר כן ולא יתאייש מלשוב ,כי כעת היא מעתה טוב) .דברי יחזקאל(
השבת הראשונה בשנה זו ,והיא שייכת עדיין לימים הקדושים,
על כן יש בכח שבת זו לתקן הכל על נכון) .מהר"י(
הגאון הקדוש מצאנז זי"ע אמר טעם אמאי נקרא שבת זו "שבת
בראשית" ,ולא כן הדבר בשבת פרשת נח ולך לך וכו' ,וביאר
אי' בזוה"ק כי מילת ראשית הראה על ע' תרעין לאורייתא ,הרי דהנה אמרו רז"ל במדרש דהעושה תשובה הקב"ה בורא אותו
אומר שממלת בראשית נמשיך הפנים לכל התורה ,כמו כן בריאה חדשה ,ולפי זה נמצא דאחרי הימים נוראים אשר בני
בשבת בראשית נפתח פנים לכל התורה ,ולבני ישראל הדבקים ישראל עשו תשובה וטהרו את עצמם מכל חטא ופגם ,הרי הם
בתורה נמשך הפנים לכל אחד מישראל כקטן שנולד מחדש ,והלכך נקראת
משבת בראשית למשך כל ימות השנה. עובדא ידענא שפע"א אצל הרה"ק השבת הראשונה על שם המאורע "שבת
)חידושי הרי"מ( מהרי"ד מבעלזא זי"ע כשחל שבת בראשית" ,ראשית הבריאה החדשה של
בראשית בער"ח מרחשון טעה פעם כלל ישראל) .עטרת חיים(
הבעל מפטיר וקרא הפטרת השבוע
שבת בראשית יש בו הארת חג שמחת ולא הפטורת "מחר חודש" וציוה
תורה ,ע"פ מה שאמר אדמו"ר אבי ז"ל הרה"ק מבעלזא זי"ע אחרי תפילת הנה השבת הזה הוא בין קיץ לחורף ,כי
בשם הרה"ק מטשורטקוב ז"ל על ש בת מו סף לילך לבית הכנסת ולקרות הוא סיום ימי הקיץ והתח לת ימות החורף,
שאחרי חג השבועות שהעולם קוראין בתורה עוד הפעם כל סדר בראשית והשבת מקשרם ומחברם בסוד אור ישר
אותו שבת נאך )אחרי( שבועות ,ואמר ולומר ההפטורה של מחר חודש ,ונתן אור חוזר ,והנה עיקר עבודתינו בימי
כי השבת הזה הוא נאך ) עוד( א שבועות, טעם לדבר יען כי בשבת בראשית היה הרצון שעברו עלינו להמשיך רפואה
כי בשבת שאחרי החג עדיין נמשכת מנהג לקרות כמה פעמים כמו לחולי ישראל והבריאים לא יחלו ח"ו,
הארת החג ,ואותו דבר בכל שבת בשמחת תורה מפני שחביבה היא ולכוונה זו אנו אוכלין תפוח בדבש בליל
שאחרי חג ,א"כ בשבת יש בו הארת ראש השנה ,כי התפוח מסוגל להמשכת
בהתחלת התורה ,ועל כן אע"פ שאנו
שמח"ת ,ואדמו"ר א"ז בעל יסוה"ע ז"ל הרפואה ,כמו שאמרו ז"ל ) ע"ז מ (:אצל
אין נוהגין כן עכ"פ בעילה כל דהו ראה
אמר כי שבת בראשית הוא נגד ר"ה ,נח רבי ,שהיה לו חולי מעיים והביאו לו יין
לנכון לעשות כמנהג הזה ולכפול עכ"פ
נגד יוה"כ ,לך נגד סוכות ,וכן האמת כי של תפוחים ונתרפא ,ועיין כתבי מרן
פעם אחת קריאת הפרשה.
בש"ק יש בו ב' הבחי' ר"ה ושמח"ת, זצ"ל ב"אמרי נועם" על המועדים ,אשר
)דברי ישראל(
וזהו וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל ש"ה עקיד"ה עולה תפו"ח -כי השופר
הזמנים ,ר"ה ויוה"כ נקראים ימים וחגים ]הוא[ זכר לאילו של יצחק ,ועקידת יצחק
נקראים זמנים ,וב' סגולות אלו של ימים וזמנים יש בקדושת לזרעו תזכור ,גם בחג הסוכות יש לנו רזא דתפוח ,כי סכ"ת דו"ד
ש"ק ,ויברך אלוקים את יום השביעי הוא נגד וברכתו מכל עולה תפו"ח ,הכל לרמז להמשכת הרפואה ,וגם בשבת הוא
הימים ,וי קדש אותו הוא נגד וקדשתו מכל הזמנים) .בית אברהם( רזא דהשמכת הרפואה ,כטעם "שבת היא מלזעוק ורפואה
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
תתסב בלתי מוגה פנימי
úéáá íééçì úáéñî ìöà äçéù êåúî
à"èéìù íéåáðèñò÷ éúáù äîìù 'ø ïåàâä áøä
å"öé â"áñîååá '÷ä åðéúìä÷ éðáøî
'éçúù äìëä åúá éàåùéð úçîù ìâøì
÷"ôì å"ôùú åøúé úùøô 'â íåé
.øòãåøá ñ'øòèàô ïééæ æéà éðéñ 'ø ,àé :åðéáø ìù øù÷ à ,úçìöåîå äáåè äòùá ,ïúç áåè ìæî :åðéáø
èùéð ,ã"îäéá øòèåâéñ ïéà èðòååàãòâ ïáàä ééæ :ù"ùøâä .ãò éãò ïéðá à ïåà àîéé÷
?éåæà :å"éä íéåðáèñò÷ ïøäà äùî ø"äåî ìà åðéáø äðôå
ïéà éäàã ïèàè à èàäòâ êàð ïáàä ééæ .àé :åðéáø ?ñèåâ ñòôò åèñëàî ñàåå ,ïøäà äùî 'ø áåè ìæî
êàð æéà øò .[éáö] 'éáåè 'ø ïñééäòâ èàä øò ,à÷éøòîà ééá àã ï'éáø íòã ïäòæ åö êéî ééøô êéà ,'ä êåøá :à"îø
.âéø÷ éã øàôòá àã ïòîå÷òâ .äçîù øòæðåà
?èåâéñ ïéà èðòååàãòâ êéåà èàä øò :ù"ùøâä øòãðàñ ïäëä òùåäé á÷òé ø"äåî úà åðéáø äàøå
.éàãåà ,àé :åðéáø à èñàä åã äòæ êéà ,òùåé á÷òé 'ø áåè ìæî :øîàå ,å"éä
1
.ñàøâ éðéñ 'ø èéî øòâàì ïéà ïòååòâ æéà ì"æ òèàè øòã .àã òãééæ à åèæéá àîúñî ,ìîééøèù
* ,ïúç íòðåô òãééæ øòã æéà òùåé á÷òé 'ø ,àé :íéçëåðä 'à
êéà áàä ,èáùá øùò äùîç èöòé ïòååòâ æéà'ñ :ù"ùøâä æéà (å"éä ãìòôðéøâ ùøòä íééç ø"äåî) ïúçä éáà øòã ïúåçî øòã
âàèééøô ïñò úåøéô ñàã ,ïòååòâ ïðåáúî éåæà êéî .òùåé á÷òé 'ø ééá íòãééà ïà
ïôéåà úåøéô ïéé÷ èæàìòâ óéåøà èùéð ïòî èàä ñ'èëàðåö øòååù ïééî æéà ñàã :åðúåç ìò åðéáøì äàøä ù"ùøâä
?ïùèðòá ïøàô ùéè .ñàøâ ìà÷æçé íäøáà 'ø
?ïäåæ ñ'ïòîòåå ,áåè ìæî :åðéáø
1 .éëãøî 'ø ïñééäòâ èàä òèàè ïééî :â"éàø
ועי' בספר ומשה הי' רועה )חלק ב' וג'( עס דערציילט אונז ר' אברהם יושע
גראס הי"ו אז דער רבי פלעגט אים זאגן אז זיין פאטער פלעגט ,éäàã ñ'øòãåøá ééååö ïòååòâ ïòðòæ ééæ ,éàãåà ,äà :åðéáø
פארשאפן עסן אין לאגער פאר מרן רבינו ז"ל ווייל ער האט געארבעט æéà'ñ .(øàîèàñ øéòî) ñàøâ éëãøî 'ø èéî ñàøâ éðéñ 'ø
. און ער האט אים ממש געראטעוועט דאס לעבן,אין די קאך øò èàä íééç 'ø êéæ'èëàã ,àã øòãåøá à êàð ïòååòâ
אז זייענדיג אין לאגער מיט מרן רבינו,ר' סיני גראס ע"ה האט פארציילט .ïñééäòâ
ז"ל האט ער געפלעגט הערן יעדן אינדערפרי איידער מען איז ïèéî èðàð ÷øàèù ïèìàäòâ êéåà êéæ èàä øò ,àé :â"éàø
ווי דער רבי זאגט דעם נוסח פון "מסירת,ארויסגעגאנגען צו דער ארבעט .äùî êøá øòã éáø øòã ì"æ ïèàè
זייענדיג גרייט,[מודעה" ]שיש נוהגין לומר בערב ר"ה אחר התרת נדרים
ïåô ñàøâ äùî 'ø :â"áñîåå åðéúìä÷ã áø ö"äâä
פלעגט ער זיך מחזק זיין באמונת אומן אז די,על כל צרה שלא תבוא
,לעצטע מינוטן זאלן זיין מיט קבלת עול מלכות שמים ומתוך אמונה ?øòãåøá à ïòååòâ êéåà æéà ïàãðàì
זייענדיג מבטל יעדע מחשבה קלה וואס זאל נאר ח"ו ארויפקומען אין די íäøáà 'ø ,éðéñ 'ø ïåô ïäåæ à ïòååòâ ïéåù æéà øò :åðéáø
זאגענדיג אז ער ווייסט נישט.מחשבה קעגן די הנהגת הבורא יתברך שמו .ïäåæ à ñ'éðéñ 'ø êéåà æéà éäàã ïåô ñàøâ òùåäé
,אויב ער וועט זיין בדעה צלולה ביז צו די לעצטע מינוטן פון זיין לעבן .æðåà øàô ñ'ðéæà÷ òèùøò ïòðòæ ééæ :â"éàø
.דעריבער איז ער זיך דאס מקבל מיט די מסירת מודעה
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
,úåøéô éã óéåà äëøá à èëàîòâ êàã èàä'î ìééåå :åðéáø êéæ ïòî èàä éåæà ,èåàôîà÷ ïñòâòâ êàã èàä'î :åðéáø
à øàð æéà äëéøö äðéàù äëøá æà èìàä íäøáà ïâî øòã .èøéôòâ
4
.íéðåùàøä ú÷åìçî à ïéåù æéà'ñ ,ïðáøã 'îò) äùî êøá úåøéîæ ïéà àã ïäòæòâ áàä'ë :ù"ùøâä
2
ï'øàô ïòâðòøá óéåøà ñò èòåå'î øòîàè ïåà :ù"ùøâä ,úåøéô ïæàì åö óéåøà èùéð àãéô÷ à ïòååòâ æéà'ñ æà (á"ëú
ïùèðòá ï'ëàð óéåà ïæàì øòáéà ñò èòåå'î ïåà ,ïùèðòá ïåô íòìáàøô íòã õìà (å"÷ñ å"èø 'éñ) íäøáà ïâî íòã ïâòåå
3
.íòìáàøô à æéà .äëéøö äðéàù äëøá
ñàåå ùéè ïôéåà úåøéô èâééìòâ óéåøà èàä'î :åðéáø
ïåà ,èùèðòáòâ ïòî èàä íòãëàð ,ïñòâòâ èàä'î 2
5
וז"ל :הזהיר שלא יביאו את הפירות קודם ברכת המזון ,כדי לא ליכנס
.úåøéô òøòãðà èâðòøáòâ ïòî èàä øòèòôù לכלל שאלה ברכה שאינה צריכה כמבואר בפוסקים .
ïòî èàä úåøéô òèëà÷òâ :â"áñîåå åðéúìä÷ã áø 3
דהמג"א )סי' רטו ס"ק ו'( הביא דברי השל"ה )עמק ברכה דף קנג ,ובשל"ה בדיני
.èåàôîà÷ íééá èâðòøáòâ שבת( שבשבת אם הביאו לו פירות בתוך סעודתו יכול להניחם עד אחר
?õòä éøô àøåá à èëàîòâ èàä'î :â"éàø הסעודה ,כדי לברך עליהם ברכה אחרונה ,דבשבת מותר לגרום ברכה
כדי להשלים ק' ברכות.
ותמה עליו המג"א שהרי הגמ' ביומא שאמרה שאין מוציאים ס"ת כדי
והאחרונים כתבו שנחלקו השל"ה והמג"א בגדרי ברכה שאינה צריכה אי שלא לגרום ברכה לבטלה ,עוסקת ביוה"כ שחסר ממנין מאה הברכות
שייך בב' סוגי ברכות וכנ"ל. עוד יותר מאשר בשבת ,ואפ"ה אסור לגרום ברכה שאינה צריכה ,ומסיק
המג"א שלהניח הפירות לאחר הסעודה כדי להשלים מאה ברכות
ויש לציין שכד' השל"ה פסק הרמב"ם )בהלכות תפילה פרק ז' הלכה ט"ו -ט"ז(
בשבת אין עושין כן ,משום גרם ברכה שאינה צריכה ,אבל לחלק סעודת
שאין איסור ברכה שאינה צריכה במי שמברך על פירות או ירקות לאחר
שבת לשתים כדי לקיים ג' סעודות ,שרי.
שבירך ברכה אחרונה ,ומברך שוב ברכה ראשונה ואחרונה ,כדי להשלים
מאה ברכות ,וז"ל :בשבתות וימים טובים שהתפילה שבע ברכות ,וכן וכן הכריע המחצית השקל )סי' ר"צ סק"א( והשו"ע הרב )סי' רמ"ט בקונטרס
אם לא נתחייב בשאר הימים בכל הברכות האלו כגון שלא ישן כל אחרון סוף סק"ד(.
הלילה ,ולא התיר חגורו ,ולא נכנס לבית הכסא ,וכיוצא באלו צריך
ולתועלת הקוראים נרחיב הדברים ליישב דעת השל"ה ,דהנה הב"י )בסי'
להשלים מאה ברכות מן הפירות ,כיצד אוכל מעט ירק ומברך לפניו
רי"א והרמ"א שם בסעיף א'( הביאו דברי האגור בשם או"ז שכתב דמי שיש
ולאחריו ,וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו ,ומונה כל
לפניו עיקר וטפל ,והטפל חביב לו מן העיקר ,יקדים לברך על הטפל
הברכות עד שמשלים מאה בכל יום.
החביב קודם לעיקר.
ומן הראוי לדייק החידוש העולה מדברי הרמב"ם ,שלא רק בשבת מותר
והמג"א )שם ס"ק ג'( הקשה על זה איך מותר לגרום ברכה שאינה צריכה,
לברך ברכה שאינה צריכה כדי להשלים מאה ברכות ,אלא אף בימות
הא מאחר ויכול לפטור את הטפל ע"י ברכת העיקר ,נמצא שכשמקדים
החול אם חסרות לו ברכות להשלמת מאה ברכות מותר לו לברך ברכה
לברך על הטפל קודם לעיקר ,הרי זה גורם ברכה שאינה צריכה.
שאינה צריכה.
4 ובאבן העוזר )שם( כתב דבר חידוש ליישב את קושיית המג"א ,דעד כאן
דהרמב"ם סבר שהמברך ברכה שאינה צריכה עובר על לא ו דאורייתא,
לא אסרינן לגרום ברכה שאינה צריכה ,אלא בשני דברים שברכתן שווה
עיי"ש בהלכות ברכות )פרק א' הלכה ט"ו( וז"ל :כל המברך ברכה שאינה
ויכול לפטור את שניהם בברכה אחת ,דבזה אסרינן ליה לגרום ברכה
צריכה ,הרי זה נושא שם שמים לשוא ,והרי הוא כנשבע לשוא ואסור
לכל אחד בפני עצמו ,משא"כ בעיקר וטפל אשר אין ברכותיהן שוות,
לענות אחריו אמן.
אלא כל אחד טעון ברכה אחרת ,רק דדין הוא שברכת העיקר פוטרת את
והמגן אברהם )סי' רט"ו ס"ק ו'( הביא מחלוקת זו אם ברכה שאינה צריכה הטפל ,כה"ג אין קפידא שיגרום ברכה לכל אחד בפנ"ע ,היינו ע"י
יש בה איסור דאורייתא או איסור דרבנן ,דבהלכות ברכת הפירות )סי' שיקדים את הטפל קודם לעיקר כדי לברך על הטפל את הברכה הראויה
רט"ו סעיף ד'( כתב המחבר :כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא לו.
שם שמים לשוא ,והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן ,ועל
וע"פ הדברים הללו ביאר האבן העוזר את דברי השל"ה הנ"ל שהביא
זה כתב המגן אברהם ,וז"ל :כנשבע לשוא דאמרינן דעובר משום לא
המג"א הנ"ל ,והקשה עליו המג"א איך שרי למעבד הכי ,הא הוי גורם
תשא את שם ה' אלקיך לשוא ,מ"מ אינו אלא מדרבנן כיון שאומרו דרך
לברכה שאינה צריכה שהרי יכול לאכול את הפירות בתוך הסעודה ,ואז
שבח והודאה ,וקרא אסמכתא בעלמא היא ,וכן סברו התוס' סוף ראש
לא יצטרך לברך ברכה אחרונה בפני עצמן ,אלא יפטרו בברכת המזון,
השנה והרא"ש פרק קמא דקידושין ,ודעת הרמב"ם שהוא דאורייתא,
ועכשיו כשמניחם לאחר הסעודה גורם לברך עליהם ברכה אחרונה שלא
וכן הוא בתמורה )דף ד (.פשטא דתלמודא.
5 לצורך ,וכתב האבן העוזר שעל פי דבריו מיושבים דברי השל"ה שפיר,
עיין בזמירות ברך משה )עמ' תכ"ג( :לאחר ברכהמ"ז הביאו לפניו טס מלא שהרי אם יאכל את הפירות תוך הסעודה יפטרם בברכת המזון ולא
פירות ענבים ,תפוחים ,ומאראנצן ,ובירך בורא פרי העץ על הענבים, בברכה שניתקנה להם ,ואילו אם יניחם לאחר המזון יוכל לברך עליהם
והיה משער לפי גודל הענבים שיאכל כזית ,ולאחר מכן חילק שיריים את הברכה שתיקנו להם חכמים ,ובכל כה"ג אין איסור דגורם ברכה
לכל הנאספים ,ובירך ברכת מעין שלש. שאינה צריכה.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
èøéôòâ ùøòãðà êéæ èàä íééç éöò øòã æà èñééä :â"éàø ïòî èàä ùééìô íåö ,ìàî ééååö ïñòâòâ èàä'î .àé :åðéáø
6
.éäàã ïäåèòâ èàä ì"æ (ìàåé éøáãä ïøî) éáø øòã éåå ,äëøá ïéé÷ èëàîòâ èùéð ïòî èàä èåàôîà÷ ïáòâòâ
èàä ì"æ øòèòô øòã ,ïäåèòâ éåæà èàä øò ,àé :åðéáø ïáòâòâ óéåøà ïòî èàä íéìëàî òøòãðà éã êàð øòèòôù
8
.ùééìô ïèéî èåàôîà÷ ïôéåà äëøá ïéé÷ èëàîòâ èùéð íé÷ñåøî åéä àìù) éøô òöðàâ à ïòååòâ æéà'ñ ,úåøéô òèëà÷òâ
ìàîàëàð ïòî èàä ,íòãëàð øòèòôù :ù"ùøâä äëøá à èëàîòâ àé ïòî èàä ñèìàîòã ,(úåîéìù úåëéúç ÷ø
7
?úåøéô óéåà âéøòäòâ äëøá à èëàîòâ .íòã óéåà
èàä'î ïåà ,èùèðòáòâ ïòî èàä øòèòôù ,àé :åðéáø ïäåèòâ éåæà êéåà èàä äùî êøá øòã éáø øòã :â"éàø
à èëàîòâ èàä øò ïåà úåøéô èâðòøáòâðééøà ìàîàëàð .àîúñî
.äëøá .ïäåèòâ éåæà êéåà èàä ì"æ òèàè øòã ,àé :åðéáø
óéåà äëøá à èëàîòâ ïòî èàä ñèìàîòã :ù"ùøâä æà è÷øòîàá áàä êéà ,ïâòøô âòî êéà áéåà :ù"ùøâä
.ïáéåøè èåàôîà÷ ï'ôéåà äëøá à àé èëàî èðåæòâ ïééæ ìàæ éáø øòã
9
.äëøá éã èëàîòâ øò èàä ïáéåøè éã óéåà .àé :åðéáø .ùééìô ï'èéî
?íéçåôú ïñò åö ïéðò à ïòååòâ æéà'ñ :ù"ùøâä ïòðò÷ åö ,éøô à ïåô êì÷éèù ïééøà èâééì'î :íéçëåðä 'à
.ìôò ïåô ïòååòâ æéà èåàôîà÷ éã :åðéáø .äëøá à ïëàî
íòðåô ùãå÷ úøãä ïéà àã ïäòæòâ áàä'ë ìééåå :ù"ùøâä .ïäåèòâ éåæà èàä (ì"æ íééç éöòä ïøî) òãééæ øòã :åðéáø
- íéçåôú ïñò åö ïéðò à èàäòâ ïáàä ééæ æà ,áø øòãàñàð
íòã èàä íéçåôú ìééåå - èîå÷ ñàã åàåå ïåô èùéð ñééåå'ë 6
עי' בזמירות ברך משה )עמ' ת"ד( דאצל שולה"ט של מרן רבינו ז"ל הביאו
éã ïåà ,íéãéâ ïäòö êéæ ïéà èàä ñò ìééåå ,êéæ ïéà ä"éåä íù יחד עם הבשר בקערה מיוחדת "קאמפאוט" מפירות מבושלים
10
÷.'ä éã æéà êòìãðøò מרוסקים ואכל ממנו בכף ביחד עם הבשר ולא בירך עליו .
ïòååòâ æéà éåæà ,ìôò ïåô ïòååòâ æéà èåàôîà÷ éã :åðéáø וכן היה מנהנ צדיקים שלא לאכול הבשר לבדו אלא ביחד עם לפתן ,
?...äðååëá ïòååòâ æéà'ñ éö ,øãñ øòã וטעמא דמילתא מתאמרא משמיה דהרה"ק מהרי"ד מבעלזא ז"ל על פי
åàåå øòöòìô ïòååòâ æéà'ñ :â"áñîåå åðéúìä÷ã áø מה שאמרו חז"ל )חולין קלב (:מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ואין
æðàö ïéà ïééî'ë 11 ,íéçåôú ïééæ ìàæ'ñ ïòååòâ ãéô÷î èàä'î נאכלות אלא בחרדל ,מאי טעמא אמר קרא )במדבר יח ח( למשחה לגדולה
כדרך שהמלכים אוכלים .וכתב בחדושי הרמב"ן ,צלי וחרדל לאו דוקא ,
ïòî èòâ ÷ñøàååòùô ïéà æà ñééåå'ë 12 ,íéçåôú ïòååòâ æéà
אלא לומר שנאכלת על הש בע ובלפתן כדרך שהמלכים אוכלין .ובהיות
ששלחנו של אדם דומה למזבח ובפרט במאכלי שבת ,על כן נהגו לאכלו
8 עם לפתן כדרך שאכלו הכהנים בבית המקדש .עוד טעם מתאמרא בשם
עי' שם )אות ס"א( :יחד עם הבשר הובא לו לפתן )ללפת את הבשר( של פירות
מבושלים מרוסקים )קאמפאוט( בקערה מיוחדת ,ובעת אכלו הבשר נטל צדיקי בית זידיטשוב ,כי מבואר בזוהר הקדוש )שמות דף כא (:דבשר רומז
בכף מעט מן הלפתן ,ולא בירך עליו אפילו נמ צא בו פרי שלם. לגבורה ,ועל כן אוכלים אותו עם לפתן כדי להמתיק הדין לרחמים .
9 ומה שאוכלין אותו בלא ברכה ,כ"ה במנן אברהם ) או"ח סימן קע"ד סק"ט(
כדנפסק בשו"ע לברך קודם על פרי מז' המינים] .עי' זמירות דבר"י
לר"ה אות קס"ו בהגה[. ובפרי מגדים )סימן קע"ז מש"ז סק"ד( דטפל לטפל אין מברכים עליו .
10 ובשו"ת קרן לדוד )או"ח סימן מ"ט( האריך לבאר דפלוגתת הפוסקים אם
ועיי' בספר הליכות קודש ]קאסאן[ )דף פ"ב אות ס'( שכתב בזה"ל :רבינו
צריך לברך על פירות באמצע הסעודה אינו אלא כשאינו בא לטפל
)בעל אור מלא מקאסאן ז"ל( חתך תפוח ,והחלק שאכל השאיר מחובר
לשאר דבר ,אבל אם אוכל את הקאמפאוט בתורת טפל לאכילת בשר ,
לתפוח ,ואחר הברכה הפרידו מן התפוח ואכלו ,ואחר כך חתך התפוח
אין לברך עליהם דלא גרע משאר עיקר וטפל דמברך על העיקר ופוטר
לעוד ארבעה חלקים .גם היה רגיל להראות איך בהתפוח רמוז בו השם
את הטפל ,ואפילו אם אינו אוכלם בבת אחת ממש ,אלא אוכל חתיכת
הוי"ה ב"ה בדרך זה ,אם חותכין התפוח לרחבו נראין בו עשרה נקודות
בשר ואחר כך כף קאמפאוט ,עיי"ש .ולהעיר כי בקאמפאוט הלזה
אדומות כנגד י' ,חמש בתי גרעינין כנגד ה' ,העוקץ שבו מחובר להאילן
הקפידו שיהא מרוסק לגמרי עד שלא יהא בו צורת הפרי כלל .ואולי כי
כנגד ו' ,ובמקום הפרח יש חמשה עלים קטנים כנגד ה' אחרונה.
בדאיכא עליו צורת פרי נראה טפי כדבר נפרד לקינוח סעודה ולא כטפל
11
עיי' בספר כף החיים )סימן רנ"ב אות ד'( בשם ספר רוח חיים בשם לבשר ופת .מה שאין כן כשהוא מרוסק ונתבטל ממנו תורת פרי לגמרי
המקובלים לאכול תפוחים בליל שבת קודש ,ושיש להשתדל הרבה נחשב טפי בגדר טפל לבשר.
להיות מוכן על שלחנו תפוחים בליל שב"ק שרומזת לבחינת המלכות
7
עי' בזמירות דברי יואל לשב"ק )אות ס"ה( :אח"כ הגישו לו פירות
הנקראת חקל תפוחין קדישין כידוע. מרוקחים בשלימותם )קאמפאוט( שהפרי ניכר )כגון תפוחים או שזיפים
12
בספר דרכי חיים )דברי יחזקאל שרגא דף קל"א( מובא :פעם אחת ישב הרה"ק ]פלוימען[ וכיו"ב( ,ובירך עליהם בפה"ע וטעם מעט ,והמשב"ק חלק מהם
מקאמינקא זצ"ל אצל שלחן מרן אאזמו"ר הרה"ק מצאנז זצללה"ה, שיריים .ובשזיפים )פלוימען( הקפיד מאוד שיבדקום יפה מתולעים,
ואמר לו הרה"ק מצאנז להרה"ק מקאמינקא שיאמר תורה ,ואמר לפתוח משני עברי הפרי ,ולהוציא הגרעין מתוכם ולבדקם .
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
éøô à ïòååòâ ìôò æéà íééä øòèìà øòã ïéà :íéçëåðä 'à ñàåå éåæà øòöòìô êàñà àã æéà'ñ ,ùéè íåö ìôò êéåà
13
.ïòååòâ æéà ñàåå .ìôò à÷åã ïáòâòâ èàä'î
êàã æéà úåøéô òøòãðà ,úîà êéåà êéà ñàã àé :åðéáø æéà ÷"áù ìéì íéçåôú ïñò æà ïâðòøá ñàåå àã æéà'ñ :åðéáø
.ïòååòâ æéà ìôò øàð ,øàé õðàâ à ïòååòâ èùéð øàô äìåâñ à ïâàæ ñàåå àã æéà'ñ .äñðøô øàô äìåâñ à
ïééò) ïáéåøè ïåô ÷ñò ïà èëàî áì áèéé øòã ìééåå :ù"ùøâä 14
÷.øòãðé
. ('ä úåà ìâøä úçîù øîàî íéðô áèééá
ïéé÷ øàé õðàâ à ïòååòâ èùéð øòáà æéà'ñ ,àé :åðéáø הרה"ק מקאמינקא שאין לו מה לומר ,ונתן הרה"ק מצאנז תפוח
.åðééçäù óéåà øàð ,íéáðò להרה"ק מקאמינקא ,ואמר לו בדרך צחות שתפוח הוא ר"ת תגלין
פתגמין ותימרון חידושא ,על כן יאכל התפוח ויוכל לומר תורה ודפח"ח.
ïòååòâ æéà'ñ éåæà éåå ïìòèùøàô èùéð èðééä ñàã êéæ ïò÷'î
אגב ,בזמירות שירין ורחשין )דף קע"א( מובא שפעם אחת בעת שהיה
.ìàîà
הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצ"ל מיסב בסעודת שבת בשחרית עם
ééá âàèééá ,úáù óéåà úåøéô ïééæ ìàæ'ñ èìàååòâ èàä'î גדולי תלמידיו המסובים על שולחנו הקדוש אחרי אשר שרו 'אסדר
÷ïòî èàä åàåå ïåô 15 ,úåøéô ïáòâòâôéåà ïòî èàä ùåãé לסעודתא' נפרצה הדלת ,ואשה אחת נכנסה בבהלה וצעקה להושיע לה
,øòèðéåå ïôéåà èâééìòâ ÷òååà øòîåæ èàä'î ,úåøéô èàäòâ כי בנה הילד נפל ארצה וניטל ממנו כח הדיבור ,ויקח רבינו הקדוש תפוח
÷à èàäòâ àé èàä'î øòáà ,ïòååòâ èùéð êàã æéà ñðò÷ ïéé שהיה מונח על השולחן ,ואמר לה הרי לך סגולה לתת לילד לאכול מן
התפוח ויתרפא ,וכך היה שנתרפא ושב לו כח הדיבור מיד ,ויהי הדבר
,ìèàá à ïéà èâééìòâ ïééøà ñò èàä'î ,ïéåù èðòèàô
לפלא ,שאל אותו חסיד אחד מגדולי החסידים מה ענין סגולה זו ,השיב
èàä'ñ ,èëàîøàô ñò èàä'î ïåà èëà÷òâôéåà ñò èàä'î לו הלא זה עתה שרנו הזמר 'אסדר לסעודתא' ואמרנו 'קדם רבון עלמין
øòöðàâ à ,èøò÷åöàá ñò èàä'î ,ñ'èëàîòâðééà ïñééäòâ במילין סתימין ,תגלון פתגמין ותימרון חידושא' הנה תפוח נוטריקון
÷òååà ïòî èàä ñàã ïåà ,ïòååòâ ñàã æéà èðòèàô תגלין פתגמין ותימרון חידושא ,כלומר אם כי המילין נעשו סתימין,
וניטל כח הדיבור ,בכל זאת תגלון פתגמין יתגלה כח הדיבור ותימרון
ñéåøà òìòèàá ïééà ïòî èàä êàåå òãòé ïåà ,èâééìòâ
חידושא ,כלומר באמירה מחדש עכ"ד.
.ïòîåðòâ 13
כן המנהג בכמה חצרות צדיקים בטשערנאביל וזידיטשויב ועוד.
ñò ìàæ'î øòîåæ èëàîòâ ñò èàä'î ,éåæà ïâàæ èâòìô'î
בספר נזר הקודש )מנהגי בית ראפשיץ הנהגת ערב שבת סעיף צ"א( מובא
,ïòååòâ èðåæòâ èùéð æéà øòðééà øòîàè ,ïôøàãàá èùéð
שהרה"ק רבי יעקב ממעליץ ז"ל היה מנהגו שסמוך לעת כניסת השבת
ïòî èàä àìéîî ,åùôð úåéçäì ïáòâòâ ñò ïòî èàä היה חותך תפוח לשנים ומעיין בתוכם.
ועיין בס' אמרי אמת )להגה"ק רבי לייבעלע איגר ז"ל ליקוטי אמרים תרמ"א לשלום
זכר( שכ' :מנהג ישראל לאכול תפוחים על סעודת שלום זכר וי"ל הרמז
פרנסה בשבוע הבא .וכ"ה בספר חמדת צבי )פר' ויקרא( בשם החסיד ר' בזה ...עיי"ש שמאריך לבאר הטעם.
משה וואלער שאמר בשם החידושי הרי"ם ז"ל שאמר שיש לו קבלה
ועיי' בס' מאורי אש )עמ' פ"ד( :פעם אחת כשהגישו לרבינו רבי אהרן
מהמגיד מקאזניץ ז"ל שאם אדם אוכל בסעודת ליל שבת תפוחים
הגדול מקארלין זיע"א )כנראה בשלחן הק' של ליל שב"ק תפוחי עץ( ,לקח רבינו
מובטח לו שיהיה לו פרנסה בשבוע זה.
זיע"א תפוח קילף את קליפתו בירך בורא פרי העץ והתחיל לאכול את
ובזמירות עבודת הלוי )טאהש דף פ"ט( כתוב כי רבינו )הסב"ק מטאהש ז"ל( היה התפוח ,ליד השולחן עמד אחד האברכים ומחשבה חלפה במוחו ,הרי
נוהג לאכול תפוח בכל ליל שבת ,לרמז כי היא סעודתא דחקל תפוחי ן גם אני אוכל תפוחים ומברך עליהם ,ומה אם כן ההבדל בינינו ,רבינו
קדישין ,ומסר נפשו על זה כי לא תמיד היה להשיג תפוחים ,אבל הוא זיע"א הרגיש מיד במחשבתו של האברך ,ופנה אליו מיד בשאלה ,מה
נהג כן בין בקיץ ובין בחורף. באמת ההבדל ביני לבינך ,הרי שנינו אוכלים תפוחים אלא ההבדל הוא
וכן בספר עבודת עבודה )טאהש ח"ב פר' ויחי( מובא :סיפר לי הרה"ח ר' קטן אבל גדול ,המשיך רבינו ואמר ,אני מתפעל מבריותיו של הקב"ה,
ואומר מה רבו מעשיך ה' ,ולוהטת בי ההשתוקקות לברך את הקב"ה
יצחק ברוין ע"ה משיכון סקווירא שאחר נישואיו עברו עליו במה שנים
וברצוני לשבח ולהלל להקב"ה על שברא את העץ ואת האדמה וכו' ,לכן
שלא זכה לזש"ק ,ופעם אחת בששבת בצל זקיני הק' רבי אלימלך
אני נוטל פרי ומברך עליו ,אבל אתה משתוקק לאכול ,וכיון שאסור
מטאהש זצ"ל הזכיר את עצמו לישועה לזש"ק בליל שב"ק ,בשלחן
לאכול בלי ברכה אז אתה מברך ואוכל ,נמצאנו שיש מי שאוכל בשביל
השני באשר זקיני הק' חילק תפוחים קרא לרבי יצחק ונתן לו תפוח,
לברך את הקב"ה ,ויש מי שמברך שיוכל לאכול ,כאן נבחן האדם איש
ואמר לו אכול את התפוח הזה עם גרעיניו וזרעיו ,וכן עשה ונושע אז בזרע
איש לפי השגותיו שאיפותיו ותשוקותיו.
של קיימא. 14
15 עיי' בספר שיבת ציון )ליל שבת עמוד פ"א ס"ק ל"ה( כתב וז"ל :מנהגו של
עיין בזמירות ברך משה )עמ' תע"ט( שבקידושא רבא היה המנהג להביא
רבינו האר"י לעטר שולחנו בשבת קודש בתפוחים ,ויש בזה סוד נפלא,
מרקחת של פירות מבושלים מאתרוג או מפרי אחר )הנקרא איינגעמאכט"ס
ובפרט בליל שב"ק ,גם אכילתו מסוגלת לבנים זכרים של קיימא .ע"ש.
– איינגעזאט"ן( ,וכבר מוזכר מנהג זו בשו"ע הרב )או"ח סי' רמ"ט בקונטרס אחרון
סק"ד( :המנהג פשוט לאכול מיני מתיקה ומרקחת קודם הסעודה ,וכן ובילקוט עבודת ישראל )דף ע"א( מובא בשם הרה"ק המגיד מקאזניץ ז"ל
נהגו הצדיקים בראפשיץ צאנז ובעלזא. שאם אדם אוכל בסעודת ליל שבת תפוחים ,מובטח לו שיהיה לו
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
èééâ (:æè÷ íéçñô) ç"ìö øòã éåå éåæà :â"áñîåå åðéúìä÷ã áø èùéð øàð ñò ìàæ'î øòáà ñò èëàî'î' æà èâàæòâ
18
.íéøåòéù åðè÷úð æà èøò÷øàô ....'ïôøàãàá
êàñà ïòååòâ ìàîà æéà ìôò éã ,úåøéô åìéôà :åðéáø .ñ'øòéåæ éã èðééä ÷òååà èâééì'î éåå éåæà :ù"ùøâä
÷.øòñòøâ êàñ ñò æéà èðééä ,øòðòì êàð ñò ïòåè ñàåå àã æéà'ñ :â"áñîåå åðéúìä÷ã áø
.éåæà ïòî èëàî ïòîéåìô èéî ,ñ'ðò÷ éã èéî êéåà èðééä
íééçì úëøáá ãáëúð åðéáø
ééá ùìù ïéòî úëøá ïâòåå ïòååòâ ïã àã èàä'î :ù"ùøâä
÷ñåò æéà éáø øòã æà øòä êéà – ïäòæòâ áàä'ë :ù"ùøâä äùî êøá úåøéîæ ïéà ò÷àè êéåà ïäòæòâ áàä'ë ,ïáéåøè
àã æéà'ñ - àîøâ ïîæäù äùò úåöî ïåô àéâåñ éã ïéà èöòé èàä äùî êøá øòã éáø øòã ñàåå ,äùòî à ééæ ïòâðòøá
àîøâ ïîæäù äùò úååöî ééá ,íòè øòèðà÷àá øòã óøàã'î ïáéåøè ìéôéåå (÷ñøàååòùôî) ì÷éöéà éáø èéî èàäòâ
ãáòåùî ïòðòæ ééæ ìééåå ,íéøåèô ïòðòæ íéùð éã ñàååøàô 16
.ùìù ïéòî à ïëàî ïòðò÷ ìàæ'î éãë ïñò åö
.äìòáì èãðòåå ñàã æà è'äðòèòâ èàä ì"æ òèàè øòã ,àé :åðéáø
19
.úéá íåìù ïâòåå ,íäøãåáà øòã æéà ñàã :åðéáø òñéåøâ øòãà ïáéåøè òðééì÷ æéà'ñ éö ,ïáéåøè òëìòåå êéæ
20
.íòè àæà êéåà èâàæ (âò 'éñ) åáìë øòã ãòø'ë ,òøòðòì÷ ïòååòâ ïáéåøè éã ïòðòæ ìàîà .ïáéåøè
ïåà ìéâðò óñåé éáø ,óéåøòã ïâòøô òìà ïåà ,àé :ù"ùøâä æðåà ,êéåà éäàã øàð ,÷éøåö øàé âéöëà øàô èùéð
ñèìàîòã ñàååøàô éåæà áéåà ,øåù øåëá øòã øòéøô êàð éã ïòðòæ èðééä ,òðééì÷ ïòååòâ æéà ïáéåøè éã øéî ïò÷ðòãòâ
?äùåøâ à ïåà ?øåèô ìãééî à æéà ïáéåøè éã ,éåæà æéà úåàéöî ñàã ,øòñòøâ êàñà ïáéåøè
æà ,(è"ì ììë) äøåúì íéðåéö ïéà è'äðòè ìéâðò óñåé éáø æéà à øåòéù øòã ïâàæ øòöéîò ïò÷ .øòñòøâ êàñà ïòðòæ
øòã ïòååòâ æéà ìàîà áéåà ?ïñò ìàæ'î ïáéåøè ìéôéåå øôñî
אגב ,עיין בס' ויעתר יצחק )תולדות הגה"צ רבי יצחק אייזיק ליבערמאן מבעסערמין
éã øòáà ïòðòæ èðééä 17 ,ïáéåøè ïééð ïâàæ øéîàì øåòéù
זצ"ל פ"ח( :סיפר סיפור נפלא מתפיסת המחשבה שראה בעצמו אצל .øòñòøâ êàñà ïáéåøè
הרבי מסאטמאר זי"ע ,וגופא דעובדא הכי הוה ,פעם אחת היה אצל
שלחן הטהור של הרבי זי"ע ,ואצל הפירות טיש קיבל מידיו הקדושים 16
ענבים ,אבל לא כשיעור ט' ענבים ,והיה לו קבלה מהגה"צ רבי מאיר עי' בזמירות ברך משה ,במדור בצל תומר )דף תכ"ג( :פעם אחת )בשנת
יהוסף רובין זצ"ל אדמו"ר מקרעסטיר ,שהשיעור לברכה אחרונה הוא ט' תשל"א לפ"ק( כאשר שהה כ"ק האדמו"ר ר' איציק'ל מפשעווארסק ז"ל
ענבים ,והרהר לעצמו כדת מה לעשות כעת עם ברכה אחרונה ,בעודו באמעריקא ,והלך רבינו לבקרו ,וכיבד א ת רבינו בענבים ,רבינו אכל
נבוך בדעתו ,פתאום הפסיק הרבי לחלק ענבים ,ופנה לעברו ונתן לו עוד כחמשה או ששה ענבים ובירך עליהם ברכת מעין שלש ,אמר לו רבי
הפעם שיריי ם מהענבים ,ואחר כך ראה דאז היה לו ממש השיעור של ט' איציקל שהרה"ק משינאווא זצ"ל אמר שצריך לאכול תשע ענבים כדי
ענבים לברך עליו ברכה אחרונה ,ונתפעל מאד מתפיסת מחשבתו של שיוכלו לברך מעין שלש ,וטען רבינו כנגדו דדבר זה אמר הרה"ק
רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע. משינאווא לפי הענבים שבימיו שהיו קטנים ,אבל הענבים שבימינו הם
18 גדולים וצריך לשער לפי אומד הדעת כמה יש בו שיעור כזית.
עיין מה שכ' הצל"ח )שם( שמדד ומצא שהביצים של היום נתקטנו עד
למחצה ,וע"כ יש להפריש חלה ללא ברכה החל ממשקל מ"ג ביצים ועם ועיי' בס' ומשה היה רועה )חלק ו'( העובדא בשם הגה"צ רב דקהילתינו
ברכה החל מפ"ו ביצים. 15עוו .ב"פ שליט"א ,ומו"ה אברהם יושע רעטעק הי"ו )לרפו"ש( שנכחו
19 שם בשעת מעשה.
וז"ל באבודרהם שער השלישי ברכת מצות :והטעם שנפטרו הנשים
17
ממצות עשה שהזמן גרמה לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות בהערה הקודמת מובא הוראתו של הרה"ק משינאווא ז"ל שדייקא
צרכיו .ואם היתה מחוייבת במצות עשה שהזמן גרמא איפשר שבשעת בשאוכל ט' ענבים יכול לברך ברכה אחרונה על הענבים.
עשיית המצוה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו .ואם תעשה מצות
ועיי' בס' דרכי חיים ושלו' )אות רצ"ט( שהגה"ק ממונקאטש ז"ל הורה
הבורא ותניח מצותו אוי לה מבעלה .ואם תעשה מצותו ותניח מצות
שיש לאכול ה' ענבים.
הבורא אוי לה מיוצרה .לפיכך פטרה הבורא ממצותיו כדי להיות לה
שלום עם בעלה .וגדולה מזאת מצאנו שהשם הגדול הנכתב בקדושה ועיין בס' ביתו נאוה קודש )ח"ג עמ' תתרפ"ח( שהמהר"א מבעלזא ז"ל אמר
ובטהרה נמחה על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו ,עכ"ל. בשם אביו הק' שג' ענבים אין בהם שיעור ברכה אחרונה ,וע"כ הורה
20 לחלק לכל החסידים רק ג' ענבים ,בכדי לא להיכנס לספק ברכה
עי' שם שכתוב בשם ספר המלמד ,וז"ל ...:לפי שהנקבה היא לעזר הזכר,
אחרונה.
ואל אישה תשוקתה והוא ימשול בה להנהיגה ולהדריכה בדרכיו ולעשות
כל מעשיה על פיו ,והיותה על הדרך הזה הוא סבה גם כן שהיא פטורה ועיי' בזמירות דברי יואל שמרן רביה"ק כשהיה מחלק שיריים מהענבים
מכל מצות עשה שהזמן גרמה ,כי אלו היתה טרודה לעשות המצוה היה מקפיד להתבונן אם יש בו כשיעור ונתן מלוא חפניו ,ולפעמים היה
בזמנה ,היה הבעל בלא עזר בזמנים ההם ,והיתה הקטטה נופלת בהם, נוטל בידיו והיה מוסיף עוד ענבים בכדי שיהיה בהם השיעור בכדי לברך
ותסור הממשלה המכוונת לתועלתו ולתועלתה. ברכה אחרונה.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
25
.íòã óéåà èâòøô ç"ìö øòã øòáà èùéð éæ èøòåå ,èàäòâ äðåúç èùéð éæ æéà áéåà ,êùôð äîî
úôñåú ñéåøà ïòî èðøòì èøàã ,äëåñ ïéà àøîâ à æéà'ñ æéà éæ æà ïåà 21 .íòìà ïåô øåèô éæ æéà ,ùèðòî à ïôåøòâðäà
à óøàã'î ñàååøàô ,'çøæàä' ïåô àúééøåàã íéøåôéëä íåé ...øåèô øòèééåå ïéåù éæ èøòåå èàäòâ äðåúç
øôåñ áúë øòã .ñéåøà ñò ïòî èðøòì èøàã ïåô ìééåå ,ùøã êéåà èâòøô (à"é úåà ã"ö 'éñ à"ç ã"åéç) ÷çöé úéá øòã :åðéáø
èøàã ïåô æà ïâàæ éåæà ìéåå (ä"ò 'éñ ç"åà ÷ìç) äáåùú à ïéà ìééåå ,àéù÷ òñéåøâ àæà èùéð æéà'ñ øòáà 22 ,àéù÷ éã
ìàå áùá æéà ñàåå äùò òãòé óéåà ñéåøà ïòî èðøòì èàä ìàîà ïåà ,äðåúç éåøô à èàä ììë êøãá êéìðòååòâ
.äùòú íâä ,ïñéåå åö ïòî óøàã ñàã ,êéåà âðåé èàäòâ äðåúç ïòî
,äååöî ò÷àè ééæ ïòðòæ ñàååøàô øéáñî æéà øôåñ áúë øòã ïéùåãé÷á 'îâä 'ãë) äðè÷ àéäùë ïáàä äðåúç èùéð øàè'î
íåé úôñåú ééá ÷åñô à ïáàä óøàã'î æà ,àéù÷ éã èâòøô'î æéà'î æà (øåñà ä"ã) 'ñåú êéåà èâàæ ñðééìà èøàã ïåà ,(.àî
23
)'ñåúá íéùð úåáøì çøæàäã àø÷î óéìé (.ç"ë) äëåñáã íéøåôéëä ...øäæð èùéð
ñàååøàô ,ïòååòâ øåèô ïòî èìàåå íòã èùéð ïòåå ,(ô"ëäåé êééù èùéð æéà èøàã äùò ììëî àáä åàì à ééá :ïúåçîä
ïâàæ øò ìéåå ,äëàìî øåñéà úôñåú óéåà äååöî ïééæ ééæ ïìàæ .äùòú ìàå áùá æéà'ñ ìééåå ,íòè øòã
æéà ñàåå äùò òãòé óéåà ñéåøà ïòî èðøòì èøàã ïåô æà ä"ã 'à ãåîò) 'ì óã ,äöéá ïéà òùåäé éðô à æéà ñàã :åðéáø
.äùòú ìàå áùá ,úáù úåôñåú éáâì èâàæ òùåäé éðô øòã 24 ...(àäã àøîâá
áù à æéà'ñ ìééåå æà ,ñò øò èâàæ úåáåúë ïéà 'ñåú à óéåà
25 ,òùåäé éðô øòã èâàæ éåæà .äåöî àé éæ æéà äùòú ìàå
וזה לשונו החריף של הצל"ח :כתב הפני יהושע )ד"ה בגמ' דהא( קשה למה
יהיו נשים חייבות בתוספות יוה"כ ,הרי אינו אלא מ"ע שהזמן גרמא,
וניחא ליה דעד כאן לא אמרינן מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות אלא 21
בדבר שהוא קום עשה ,אבל בדבר שהוא שב ואל תעשה אף שאין בו וז"ל שם :ונראה להבין כל זה בחדא מחתא .וזה ,דהנה יש חילוק ביצירה
אזהרת לאו רק מצות עשה לא נאמר בו כלל הזה שנשים יהיו פטורות בין האיש להאשה ,דיצירת האיש היא עצמיית ,מה שאין כן יצירת
אלא גם נשים חייבות בו אע"פ שהוא זמן גרמא )עכ"ד הפני יהושע(. האשה ,דנאמר ביצירתה )בראשית ב ,יח( 'לא טוב היות האדם לבדו אעשה
לו עזר כנגדו' ,אם כן הרי כל יצירת האשה רק עבור החיבור עם האיש.
ואני תמה על גדול הדור כמוהו ששגה בדבר זה ,הקושיא אינה קושיא
ומובן ,כי כעניין יצירת הדבר כך הוא עניין הוויתו תמיד ,ועל כן נמצא כי
והתירוץ אינו אמת ,שמה שחידש דדבר שהוא שב ואל תעשה אף שהוא
יש חילוק תמיד בין הויית האיש להויית האשה ,כי האיש לו הויה לעצמו
מ"ע שהזמן גרמא נוהג גם בנשים ,נעלם ממנו דברי התוס' במס' קידושין
מצד עצמו ,ומה שאין כן האשה כל הוויתה רק לחיבור עם האיש ,ומה
)דף ל"ד ע"א ד"ה מעקה וכו'( בסוף הדבור שכתבו דנשים אינם חייבות בי"ט
שאין כן מצד עצמה אין לה הויה כלל ,וכל ההויה שלה רק מפאת עניין
אלא משום ל"ת אבל עשה די"ט לא שייך בנשים דהוה מ"ע שהזמן
החיבור ,אם בהיותה נשואה ומחוברת בפועל ,ואם בהיותה פנויה מפאת
גרמא יע"ש ,והרי עשה די"ט הוא שבתון שבות ממלאכה הוא שב ואל
היות בה ראויות אל המיטור ,ומה שאין כן מצד עצמה ,לולי עניין
תעשה ואפ"ה אינו נוהג בנשים.
החיבור ,אין לה הויה כלל.
והקושיא שלו אינה קושיא דהרי התורה רבתה עשה לתוספות יוה"כ, 22
עיי' בשו"ת בית יצחק )חיו"ד ח"א סי' צ"ד אות י"א( שהעיר ג"כ דלפי זה
ונעלם ממנו סוגיא דמסכת סוכה דף כ"ח ]ע"א[ אמרינן האזרח לרבות
תתחייב פנויה או בתולה במצות עשה שהזמן גרמא כיון דאינה
נשים לעינוי יוה"כ ,ומקשה שם מדר' יהודה נפקא דהשוה הכתוב אשה
משועבדת לשום בעל.
לאיש לכל עונשים שבתורה ,ומשני לא נצרכה אלא לתוספת יוה"כ
סד"א הואיל ומיעטה רחמנא לתוספת מעונש ומאזהרה לא נתחייבו ובשו"ת שאילת שלום )תנינא סימן מ"ו( כתב בשם הגאון מלבוב דפטורין
נשים כלל קמ"ל ,הרי מפורש בגמ' שרחמנא רבינהו אף לתוספת יוה"כ, משום לא פלוג ,ע"ש .ועיין בס' מנחת סולת )חלק ב' דף ק"מ ע"ב( ועוד
ע"כ . אחרונים שרצו להוכיח מכאן דשייך לא פלוג בדאורייתא.
23
שוב פקחתי עיני וראיתי בשיטה מקובצת כאן הקשה קושיא זו וניחא ז"ל התוס' :ועכשיו שאנו נוהגים לקדש בנותינו אפי' קטנות ,היינו משום
ליה מסוגיא דהאזרח ,עכ"ל הצל"ח . שבכל יום ויום הגלות מתגבר עלינו ,ואם יש סיפק ביד אדם עכשיו לתת
לבתו נדוניא ,שמא לאחר זמן לא יהיה סיפק בידו ותשב בתו עגונה
אגב ,עיין בהגהות שואל ומשיב שכ' על הצל"ח :עי"ש שהקש ה על פנ"י,
לעולם.
ולענ"ד דברי הפנ"י נכונים עפ"י מ"ש בחיבורי יד שאול )הל' מילה( ובכ"מ 24
דמה שנשים פטורות ממ"ע שהז"ג מחמת שמשועבדת למלאכה, וז"ל הפני יהושע :אלא שיש לי לדקדק וכו' והא קי"ל מצות עשה שהזמן
והבאתי בשם הקדמונים ,ולפי"ז לענין שבות דיו"ט ממלאכה אף דהיא גרמא נשים פטורות ,ונהי דבעיקר עינוי דיוה"כ עצמו ודאי הושוו נשים
שוא"ת ,מ"מ אינו נוהג בנשים דמשועבדות לבעליהן לעשות מלאכה, לאנשים לכל עונשין שבתורה ,משא"כ תוספת יוה"כ דליכא עונש ,וא"כ
אבל לענין תוס' עינוי של יוה"כ גם נשים חייבות בו ,דבשוא"ת ל"ש מ"ע מנ"ל דאסורות ,ויש ליישב דאע"ג דבלשון עשה כתיב ,מ"מ כיון דהוי
שהזמ"ג ,דמה שאינה אוכלת ל"ש זה הטעם ,ובזה מבואר היטיב הסוגיא שב ואל תעשה דלא תאכל ולא תשתה ,לא הוי בכלל מצות עשה שהזמן
בסוכה דף כ"ח ,והארכתי בזה ואכ"מ ,עכ"ד. גרמא ,והיינו דוקא בעשה גמור שהיא בקום עשה.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
,ïéååàì òìà óéåà äååöî ééæ ïòðòæ äùòîì .íòã èéî êàð äùò úååöî ééá ñòåîù øòã àã êéåà æéà èøàã :ù"ùøâä
.äùòî åá ïéàù åàì à óéåà åìéôà ,ä÷òî ééá øåèô à ïáàä óøàã'î ñàååøàô àîøâ ïîæäù
óéåà íéãåîéì ééøã êàã èàä èøàã àøîâ éã :ù"ùøâä åàì à àã æéà'ñ áéåà ,äðòè à êàã (.ãì ïéùåãé÷) 'ñåú èàä
äùà åà æéà' (å ,ä øáãîá) æéà ñðééà .ùéàì äùà áåúëä äåùä èøàã êéåà æéà 26 ,äùò éã ïåô ï'øèô ñò ïòî óøàã ñàååøàô
.ãåîéì ïééà æéà ñàã ,'íãàä úàèç ìëî åùòé éë ,åàì à èéî äùò à ïòååòâ èìàåå'ñ ïòåå ìééåå ,÷åìéç øòã
äìàå' (à ,àë úåîù) øòãà ,íéãåîéì ééøã æéà'ñ ,àé :åðéáø ïòååòâ èùéð èìàåå'ñ ,ïòååòâ ÷úðî äùò ïéé÷ èùéð èìàåå
óã) àî÷ àáá ïéà àøîâ éã ,'íäéðôì íéùú øùà íéèôùîä ÷èùéð ïò÷ åàì à èéî äùò à ìééåå ,äùòì ÷úéðä åàì ïéé
31 27
.(.åè (ïéùåãé÷á íù øåù øåëáá 'ééò) ,åàì íòã ïééæ ÷úðî
èäåè ñàåå :÷"áùî ,å"éä øòùéô äîìù íééç ø"äåî ïåà ,'êéââì ä÷òî úéùòå' äùò éã àã æéà èøàã :åðéáø
íéùð ïòðòæ ,ùåã÷ä íåé áøò ïñò ïåô äåöî éã èéî êéæ øòã 28 ,'êúéáá íéîã íéùú àìå' êéåà äùòú àì à àã æéà'ñ
ïîæäù äùò úåöî à ïééæ êéåà äøåàëì óøàã ñàã ?...áééåçî íéùð æà (.ãì) ïéùåãé÷ ïéà èøàã óéåà êàã èåè è"éøäî
.àîøâ 29
.äùòì ÷úéðä åàì à ïåô øåèô ïòðòæ
øùëä à øòãà äåöî à æéà ñàã éö æéà äìàù éã :ù"ùøâä èùéð êàã ñò æéà .äùòì äîã÷ù åàì à êàã æéà'ñ :â"éàø
.äåöî 30
÷.äùòì ÷úéð ïéé
èãòø (á"é÷ 'éñ ç"åà) äáåùú à ïéà øôåñ áúë øòã ,àé :åðéáø äùò à àã êàã æéà áéåçî ïòðòæ íéùð øòîàè :ù"ùøâä
àé ïòðòæ ééæ ñàååøàô íéîòè ééååö èâàæ øò ,ïåôøòã .åàì à èéî
àøîâ éã ñàåå ù÷éä íòã ïâòåå íãå÷ èâàæ øò .áééåçî
äåùä' ïåô ììë ïèéåì æà íòã ïéà êéæ èòùèåî'î :åðéáø
,éøéùòå éòéùúá äðòúî åìéàë éòéùúá ìëåàä ìë èðùøã
èéî êéæ èåè ñàåå ,'äøåúáù íéùðåò ìëì ùéàì äùà áåúëä
ïåà .÷"äåé úéðòú íòðåô ÷ìç à æéà ñàã æà øåöé÷á
øòã ?ùðåò ïéé÷ àèùéð æéà'ñ ñàåå äùòî åá ïéàù åàì à
èâàæ øåè øòã éåå éåæà ,àîòè øúá ìéæ øò èâàæ ñðòèééååö
êéæ èòùèåî (ã"é ÷"ñ á"ç úììåë äçéúô æ"áùî ç"åà) íéãâî éøô
)íäì ÷éæé àìù ú"éùä úáäàî æéà ñàã æà (ã"øú 'éñ
øò .éåæà è÷ðåô òâåð ééæ øàô ñò æéà àìéîá ,úéðòúä
éëå èâàæ àøîâ éã ñàåå ,äæåæî ééá éåå éåæà åö ñàã èìòèù 26
היינו שהתוס' הקשה דלמה צריך הגמ' לומר שנשים חייבות במצ"ע
32
.ééç åòá àì éùð שלא הזמן גרמא כגון מעקה ,הרי יש בה גם לאו דלא תשים דמים
בביתך ,וא"כ הוי גם לאו ,ומינה בוודאי נשים חייבות ,ותירצו שיש
31 אופנים שאינו עובר על הלאו שאם היה בדעתו לעשות מעקה ונמלך ולא
וכן בגמ' מס' קידושין )לה (.ועוד :מנהני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן
עשה ,אז אינו עובר רק על העשה ,ואז נשים פטורות.
תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא )במדבר ה ,ו( איש או אשה כי יעשו מכל 27
חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה דבי רבי ועיי' באחרונים שכתבו ליישב קושיית התוס' דנפק"מ היא דהא מעקה
אליעזר תנא אמר קרא )שמות כא ,א( אשר תשים לפניהם השוה הכתוב הוי לאו הניתק לעשה ,ואם מקיים העשה מנתק הלאו ,לפי"ז אם האשה
אשה לאיש לכל דינים שבתורה דבי חזקיה תנא אמר קרא )שמות כא ,כט( פטורה ממ"ע שלא הז"ג ,אפילו אם מקיימת העשה אינה מנתקת הלאו,
והמית איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה . דהא לא עשתה מצוה ,אע"ג דמכאן ולהבא אינה עוברת על הלאו ,מ"מ
32 למפרע עוברת על הלאו ,אבל אם מחויבת עם המצוה ,ומקיימת המצוה
עי"ש מתק לשונו :שבתי וראיתי דמחוייבת אשה במצוה זו מתרי טעמי
מנתקת הלאו למפרע.
חדא כיון דנפקא לן מצוה זו מבתשעה לחודש בערב -כל האוכל 28
בתשיעי כאלו מתענה בתשיעי ועשירי ,כל שישנו בתענית דעשירי איתי' וז"ל הרמב"ם )פי"ד מהל' רוצח וש"נ ה"ג( וכל המניח גגו בלא מעקה ,ביטל
באכילת תשיעי שהאוכל כמתענה יחשב ,והוא כעין היקשא דזכור מצות עשה ועבר על ל"ת שנאמר ולא תשים דמים בביתך ,ואין לוקין על
ושמור ,ועוד ביותר י"ל זיל בתר טעמא דכ רש"י וז"ל כל האוכל ושותה לאו זה מפני שאין בו מעשה ,עכ"ל.
וכו' והכי משמע קרא ועניתם בתשיעי כלומר התקן עצמך בתשיעי 29
עיין במהרי"ט בחידושיו על קידושין )ל"ד ד"ה מעקה( דכל לאוין הניתק
שתוכל להתענות בעשירי ומדאפקי' קרא בלשון עינוי לומר לך הרי הוא
לעשה נשים פטורות ,דהא דנשים חייבות בלא תעשה ילפינן בקידושין
כאלו התענה בתשיעי עכ"ל ,בתשיעי עכ"ל .ועיי' מתק לשון הטור סי'
)ל"ה (.מאיש או אשה שיעשו מכל חטאת האלה )נשא ה ,ו( השוה הכתוב
תר"ד שכ' שהוא מאהבת הי"ת שלא יזיק להם התענית עיין שם ,וכמעט
אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ,ולאו הניתק לעשה לא חשוב חטאת,
א"א להעמיס הך דרשא דכל האוכל בלשון עינוי אלא ע"פ פירוש רש"י
דאתי לנתק הלאו .ועיין ג"כ בספר לימודי ה' )לימוד מ"ט(.
וטעמא וכמ"ש הטור ג"כ ,וכיון דמשו"ה הוא בוודאי מסתבר דנשים 30
מחוייבות ג"כ וכי נשי לא בעו כח להתענות אדרבא הם תשושי כח יותר כ"כ בס' מגילת ספר )על הסמ"ג דף ע"ז( שהקשה ע"ד הרמב"ם הנ"ל שכ'
מאנשים ,ועיי' כזה ש" ס קדושין ל"ד ע"א דנשים משו"ה חייבות במזוזה שהטעם שאין לוקין על מעקה הוא מחמת שהוא לאו שאין בו מעשה,
ולא ילפי' מהקישא דכה"ת כולה וכי נשי לא בעו חיי עיין שם והה"נ והקשה דלמה לי מהאי טעמא ,תיפוק לי מטעמא דהו"ל לאו הניתק
הדבר הזה שמחוייבות לאכול בעיוה"כ ,כנלפענ"ד. לעשה ,ותירץ דהוי לאו שקדמו עשה ואין לוקין עליו ,ע"ש.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
éøô êà íòðåô ,êòì÷éðééà øò÷ñéì ïòðòæ ééæ :øîàå äáåùú à ïéà (æ"è 'éñ ç"åà àî÷ àøåãäî) øâéà àáé÷ò éáø úîàá
35
.äàåáú øàì÷ èùéð øòáà èáééìá øò ,íòã ïéà ÷ôåñî ïéåù êéåà æéà
øòèåâéñ éã ñàåå úåëééù ñòôò ïòååòâ æéà'ñ :ù"ùøâä 33
.ïåéò êéøöá èáééìá øò ,íòã ïéà
à ïòååòâ êàã æéà øò ,áø øò÷ñéì ïèéî èàäòâ ïáàä íéðáø à êéåà øò èàä (ã"øú ç"åà) ò"åù ïôéåà äîìù úîëç ïéà
.äùî çîùé íòðåô ãéîìú 34
.íòã ïéà ñòåîù
øòã ãéñç øòæðàö øòñéåøâ à ïòååòâ êéåà æéà øò :åðéáø .äçðî åö èòôù èøòåå'ñ ,ïééæ êéøàî èùéð ìòåå êéà ,ïéåù
íééç éøáã íòðåô äîëñä à àã æéà'ñ ïåà 36 ,äàåáú éøô êà ïôìòä ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,íééçì :åðéáø åëøéáå
37
.'íé÷ìà ïåøà' íéà óéåà èáééøù øò ,äàåáú éøô êà ïôéåà èéî äøåúá ïééæ ÷ñåò ïòðò÷ ìàæ'î ,úçðå âåðòú êàñà
óìàåå 'ø øàô èâàæòâ èàä áì áèéé øòã :â"éàø
.ïèåâ íòìà èéî úòãä úáçøä
øùéä éëøã' íòã ïáòâòâ ñéåøà èàä ñàåå øòâøòáãìàâ
ìàæ øòèùøòáéåà øòã ,íééçì :ïúçäì åðéáø ìçéàå
øòã – òãééæ ïééã' :èâàæòâ íéà áì áèéé øòã èàä 38 ,'áåèäå
à ïåà àîéé÷ ìù øù÷ à ,ïééæ äôé äìåò ìàæ âååéæ øòã ïôìòä
.ãò éãò ïéðá
35 íéðúåçîäì åðéáø ìçéàå
כי זקינם הרה"ח ר' טובי' צבי גראס ז"ל הי' בנו של הרה"ח ר' אברהם
יהושע גראס ז"ל מסאטמאר ,חתן הגה"ק בעל טל חיים מליסקא ז"ל å"éä ñàøâ ìà÷æçé íäøáà ø"äåî ìò äàøäå
חתן הרה"ק בעל אך פרי תבואה מליסקא ז"ל.
36 33
עיין בס' כל הכתוב לחיים )עמ' קע"ו( מה שכ' האדמו"ר מסטראפקוב וז"ל שם :אבל אני נבוך בכל נשים הבריאות ,אם חייבות לאכול בערב יום
ירושת"ו זצ"ל :הגה"צ המפורסם רבי צבי הירש מליסקא בעל אר פרי הכיפורים; דאפשר הן פטורות ,כמו מכל מצוות עשה שהזמן גרמא] ,ועי'
תבואה הי' דבוק ומקושר מאוד לכק"ז הגאון הקדוש רשכבה"ג מרן רבי בכ"מ פ"ג מהל' נדרים ,דמסתפק אם הך דרשה דכל האוכל ושותה
חיים הלברשטאם זי"ע בעל הדברי חיים מצאנז ,לעתים תכופות נסע בתשיעי כו' דרשה גמורה ,או הוא אסמכתא בעלמא ,ובין כך ובין כך הוא
להסתופף בצל ולקבל ממנו עצה ותושיה. זמן גרמא[ או לא ,כיון דקרא מפיק לה בלשון 'בתשעה לחודש בערב'
פעם אחת אחד מנסיעותיו לצאנז בפרוס חג השבועות התישב בדעתו, וכו' ולומר דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי ,ממילא כל שמחוייב
והחל להרהר בגודל מדריגות הימים המיוחסים האלה ,התעמק בתענית עשירי -מחוייב לקיים 'ועניתם' כו' לאכול בתשיעי ,וצריך עיון
בהרהוריו אלו ,עד שנזכר במאמר חז"ל הידוע על ערך חג השבועות יום לעת הפנאי .
תורתנו שבו גם נדונין על פירות האילן ,כיון שנזכר בהמאמר הזה החליט 34
וז"ל שם :אך נראה דחייבין דכמו דחייבין באכילת מצה מכח דהוקש
שהיום הוא בחינת ר"ה כדאי לקנות סכין לחג הזה כדרך שנוהגין בר"ה אכילת מצה לאכילת חמץ ללמד כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום
)כידוע בחצרות הצדיקים שיש לקנות סכין חדש לר"ה כסגולה לפרנסה( ,כשהגיע אכול מצה וכו' ,אם כן ה"נ כיון דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה
מליסקא לצאנז קדמו כק"ז זי"ע בקבלת פנים ,ואמר לו :הרי אצלך ראש לחודש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם )ישנו נמי( א"כ הוקש אכילת
השנה ,יהי"ר שתזכה לשנה טובה ומבורכת ,כל הנוכחים השתוממו ערב יוה"כ ליוה"כ ממש ,ולכך כל שישנו בכלל מערב עד ערב תשבתו
לשמוע ברכה כזאת באמצע השנה ,אולם הרצ"ה מליסקא הבחין בכך שבתכם ישנו נמי בכלל ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש ,והני נשי
שעיני כק"ז מצאנז זי"ע צופות ברוח קדשו למרחוק ומרגיש מחשבותיו. כיון דביה"כ חייבין כמו שאיתא מפורש בפ"ב דסוכה לכך חייבין נמי
ועיין בס' גדולת יהושע )עמ' נ''ז( שהגה''ק מנאסאד סיפר פעם לנכדת באכילת ערב יוה"כ דהוקשו להדדי והיקש דרשינן מעצמן.
הרה''ק מליסקא שזקינה הק' עזב פעם את כל חסידיו ונסע לצאנז לחג
ובזה י"ל הלשון שאמר חייא בר רב כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה
השבועות.
עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי ,והקשו הכל דתיבת עשירי
ועיי' בס' נפלאים מעשיך )ח"א( בשם הגה"צ מפאיע הי"ד ,שכשהיה בא מיותר דמה ענין עשירי לכאן הו"ל רק לו' כל האוכל ושותה בתשיעי
להרה"ק מצאנז זי" ע אורח חשוב היה אוכל עמו מקערה אחת ,וזה היה מעלה עליו הכתוב כאלו התענה בו ביום או כאלו התענה בתשיעי .אך
סימן מובהק על חביבות והערצה. לפמ"ש א"ש ,דבא לאשמעינן דאף נשים הן חייבין במצוה זו דהיינו דכל
ופעם הגיע הרה"ק בעל אך פרי תבואה מליסקא זי"ע לבקר בהיכלא האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי ,
קדישא של הרה''ק מצאנז ,וכיבדו לאכול עמו מקערה אחת והוא היה משמע הא אם לא אכל בתשיעי גם תענית עשירי לא הוי תענית דתענית
רזה מאוד ואכל קימעא ,אמר לו הרה"ק מצאנז "ליסקער רב ,פארוואס עשירי לא הוי תענית רק באוכל גם בתשיעי ,אבל אם אינו אוכל בתשיעי
עסט איהר נישט? עסט ,ווייל אז מען קוקט אייך אהן ,פארגייט דער אין גם תענית עשירי נחשב כלל לתענית ,ולכך הני נשי כיון דחייבין
אפעטיט צו זיין אן ערליכער איד". בעשירי להתענות חייבין לאכול בתשיעי כי בלא"ה גם עשירי לא נחשב
37 להם לתענית ,ולמד כן מכח ההיקש ,או בלא ההיקש י"ל דמגופא דקרא
עיין בהסכמת מרן הק' מצאנז על הס' אך פרי תבואה וזלש"ק :אך ימים
נמי מוכח כן דאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש אם תתענו
מועטים מעת הלקח 'ארון אלוקים' כבוד ידידי הרב הגאון הצדיק הקדוש
בתשיעי אז מערב עד ערב תשבתו שבתכם יחשב לכם התענית של
בוצינא קדישא חו"פ מוה' צבי הירש זלה"ה שהיה אב"ד ליסקא...
38 עשירי לתענית ,אבל אם לא תענו בתשיעי לא יחשב לכם עשירי לתענית
הרה"צ ר' וואלף הי' בנו של הרה"צ ר' יוזעפף ז"ל חתנו של הרה"ק לכך ,ממילא הנשים דחייבין בעשירי חייבין גם בתשיעי ,וז"ב ונכון
מליסקא ז"ל . לדעתי.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
ïåà ,ïòîå÷òâ ñéåøà èùéð æéà øòðéé÷ ïåà ,ïòðøòì úåìå÷ íòã – ïãééæ ïééî ï÷å÷åöëàð ïìàôòâééá æéà – áø øò÷ñéì
ïéà ïòååòâ æéà äùî çîùé øòã øàð ,àèùéð æéà øòðéé÷ èùéð øéî øàô åìéôà æéà ñàåå ïëàæ òëìòæà – äùî çîùé
øò èàä ,áåèù ïéà èøàã ïòååòâ æéà ñðééìà øò øàð ,áåèù .ï÷å÷åöëàð ïìàôòâééá
ééååö èøòäòâ áàä êéà ,ùåãéç à øéî æéà'ñ ,èâòøôòâ íéà èàä øò æà èâàæòâ èàä áø øò÷ñéì øòã :åðéáø
,èøòôèðòòâ äùî çîùé øòã íéà èàä ,ïòðøòì ïùèðòî .÷ãðñ ïòååòâ æéà äùî çîùé øòã ñàåå ãðé÷ à èðò÷øòã
39
äðéëù äðåùå áùåé ãçà åìéôà (å"î â"ô úåáà) èâàæ äðùî éã .èâàæòâëàð ñò èàä ì"æ éáø øòã :â"éàø
èâàæ ÷åñô øòã éåå ...íéà èéî èéî èðøòì äðéëù éã ,åãâðë íåö ïòîå÷òâ ïééøà ìàîà æéà áø øò÷ñéì øòã :åðéáø
éëôù ô"äò (çé ÷øô äáø åäéìà éáã àðú) ì"æç åùøã ïë] ...'ä éðô çëåð' òèùøòãàô éã ïéà ïòîå÷òâ ïééøà øò æéà ,äùî çîùé
àøå÷å åîöò ïéáì åðéá áùåéù ç"ú ìë åøîà ïàëî ,'ä éðô çëð êáì íéîë ïåà ,èðøòì'î éåå áåèù ïåô ñéåøà èøòäòâ øò èàä ,áåèù
40
.[åîò äðåùå åãâðë áùåé ä"á÷ä ìåëéáë ,äðåùå ééååö éåå èøòäòâ èàä øò ,úåìå÷ ééååö èøòäòâ èàä øò
à êéåà ñò æéà èøòäòâ ñò èàä áø øò÷ñéì øòã æà èøòäòâ èàä øò ,èøòèùòâ èùéð øò èàä ,ïòðøòì òøéà
.äâéøãî òâéãìàååòâ ,èøàååòâ ïåà ïñéåøãðéà ïòðàèùòâ øò æéà ,èðøòì'î
éã óéåà æåîú ç"ë ìòäåà ïéà ïòååòâ æéà áø øò÷ñéì øòã éã èðôòòâ øò èàä ìéèù ïøàååòâ æéà'ñ ïòåå øòèòôù
ïéà èðéåàååòâ êàã èàä øò ,äùî çîùé íòðåô èééöøàé èùéð íòðéé÷ èàä øò ,ïòâðàâòâ ïééøà æéà øò ïåà øäéè
ïéåù æéà'ñ øòåå ,ìòäåà ïåô èééåå èùéð æéà à÷ñéì ,à÷ñéì íòã ïãééæ íòã øòñéåà âéðééååòðéà áåèù ïéà ïôàøèòâ
ïåà ,ìòäåà ïåô èééåå èùéð æéà à÷ñéì æà èñééåå èøàã ïòååòâ ñéåøà ïäòæòâ èùéð íòðéé÷ èàä øò ïåà ,äùî çîùé
ïåà ,ïåéö ïôéåà ïééâ èééöøàé éã óéåà ïòîå÷ åö èâòìô øò ééååö èøòäòâ èàä øò ,ùåãéç à ïòååòâ íéà æéà ,ïòîå÷
æéà øò åàåå àéðñëà ïà èàäòâ øò èàä íòãëàð
èàä øò ,àéðñëà éã ïéà ïòâðàâòâ øò æéà ,ïòðàèùòâðééà
39
ñàåå ïùèðòî ïòîåðòâôéåà èàä øò ïåà ,èäåøòâôà êéæ עיין בקונטרס יבוא שלום )עמ' רצ"ג( שסיפר הגה"צ מאודווארי בעל דברי
.ïøàôòâ íééäà øò æéà íòãëàð ïåà ,ïòîå÷ èìàååòâ ïáàä שלום ז"ל כי פע"א אמר הגה"צ מריסקעווע ז"ל למרן רבינו ז"ל כי נוטל
,את כל הסנדקאות שמכבדים אותו ולא נשאר סנדקאות לשאר הרבנים
ñéåøà æéà øò ïòåå ,ïåéö ïôéåà ïòååòâ øò æéà ìàîðééà
ואח"כ פתח ואמר כי הרה"ק מליסקא בעל אך פרי תבואה,ושתק רבינו
íééäà ïéåù ìéåå øò æà èâàæòâ øò èàä ïåéö ïåô ïòîå÷òâ
והבין הרב,הכיר על פני האנשים אשר הישמח משה היה סנדק שלו
?ïäòùòâ æéà ñàåå èâòøôòâ íéà èàä'î ïåà ,ïøàô .מריסקעווע כוונת רבינו ולא שאל עוד
æà èâàæòâ øò èàä ,àéðñëà éã åö èùéð èééâ øò ñàååøàô
בשם הרה"ח ר' יחזקאל הלוי,ועי' כנ"ל בגליון זקניך ויאמרו לך
èùèðòá øò ïåà ïééèù äùî çîùé íòã ïäòæòâ èàä øò
איך בין געווען אמאל ווען דער ריסקעווער: משמש,ווערצבערגער ע"ה
èàä øò ïåà ,ïåéö ïôéåà ïøàô ïãéà ïòîå÷'ñ ,øåáéö íòã אייניקלעך וואס זענען- רב זצ"ל האט געמאכט א ברית פאר צווילינג
,íéðäë úëøá èùèðòá ïåà èééèù äùî çîùé íòã ïäòæòâ ביי איין ברית איז.געבוירן געווארן צו זיין זון הרה"ח ר' פנחס יודא הי"ו
ñàåå òìà éã èùèðòá øò ,ïäë à éåå éåæà èùèðòá øò דער רבי רביה"ק בעל דברי יואל זי"ע געווען סנדק און ביים צווייטן ברית
íééäà ãàøâ øò èøàô íòã ïâòåå ,ïåéö ïôéåà ïòååòâ ïòðòæ ביי די סעודה האט זיך דער.איז דער ריסקעווער רב געווען סנדק
ריסקעווער רב אנגערופן צום רבי'ן אז היינט איז זייער שווער פאר א רב
èùéð êéæ ìéåå øò ,äëøá éã ïòîòð íééäà ìéåå øò ìééåå
צו האבן א סנדקאות ווייל יעדער וויל האבן די זכי' אז דער רבי זאל זיין
èàä øò ô"ëò øòáà ,ïøàôòâ íééäà øò æéà ,ïìòèùôà
האט זיך דער רבי אנגערופן אז הרה"ק רבי...סנדק ביי זיין קינדס ברית
.øåáéö íòã èùèðòá ïåà èééèù øò éåæà éåå ïäòæòâ íéà הערשעלע ליסקער זי"ע האט זיך אויסגעדריקט אז ער האט דערקענט
אויפ'ן שטערן ביי וועמען דער הייליגער ישמח משה זי"ע איז געווען
úåëøá áøá íäî åðéá ø ãøôðå
ווי נאר דער רבי האט ארויס געזאגט די ווערטער איז ער בלאס.סנדק
עס האט אויסגעזען ווי ער האט, און ער האט גארנישט גערעדט,געווארן
40 זיך בטעות ארויסגעכאפט מיט די ווערטער און ער האט געוואלט
( עובדא ידענא בק"ז הגה"ק בעל ישמח.עי' בדברי יואל )פ' נשא עמ' קצד
ביי יענע סעודה האט שוין דער רבי ווייטער גארנישט.צוריקציען
משה זלה"ה שפעם אחת בא אליו הרה"ק מליסקא זלה"ה ולא היה יכול
.געשמועסט
ובתוך כך שמע, והמתין מחו לדלת,להכנס לחדרו שהיה הפתח סגור
והיה, ונשמע קולו ועוד קול אחר עמו,מחדרו הקדוש איך שהוא לומד ,ועיין גם בס' בית ישראל מהגאון רבי ישראל טויסיג ממאטעסדארף ז"ל
וכאשר פתח לו,הרה"ק מליסקא כסבור שהוא לומד עם איש אחד עוד שמעתי מעשה מאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל שנהגו חסידיו:שכ' וז"ל
ושאל אותו על כך שבהיות, ותמה מאד,הדלת לא ראה שום אדם זולתו פעם אחת בא אליו אחד מחסידיו שנולד לו בן זכר,לכבדו בסנדקאות
והשיבו ק"ז זלה"ה וכי אין ידוע לך,הפתח נעול נשמעו ב' קולות לומדים ,וביקש ממנו לוותר על הסנדקאות לטובת אביו שהוא רב מפורסם
מאמרם ז"ל כל ת"ח שיושב בינו לבין עצמו וקורא ושונה כביכול הקב"ה השיב לו האדמו"ר זקני בעל ישמח משה זי"ע היה אומר במקום שאני
.יושב כנגדו וקורא ושונה עמו .סנדק ניכר הדבר בהילד
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
סעודת רעוא דרעוין שב"ק פ' בראשית שנת תשפ"ד לפ"ק
בביהמ"ד בוטשאטש -בשכונת פארשעי ,מאנסי יצ"ו
ïåöøäå íéîçøä éîéá åðììôúä øùà úåù÷áäå úåìéôúä ìë åìá÷úé ,äøåúì íéúò úòéá÷ úåëæá
גמרא אראפ ,אז ר' מתיא בן חרש האט גע'דרש'נט די ד' 'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ' )א' א'(
חילוקי כפרה' ,עבר על מצות עשה' ,טאמער האט מען געפון מיר די וואך אין די סדרה ,התחלת התורה' ,בראשית
עובר געווען אויף א מצות עשה' ,ושב' ,מ'האט תשובה ברא אלקים את השמים ואת הארץ' ,רש"י )ד"ה בראשית
געטון דערויף' ,מוחלין לו מיד' ,איז מען אין הימל מוחל ברא( 1זאגט ,דער מדרש )בראשית רבה א' א'( זאגט 'בראשית
אויף די עבירה וואס ער האט עובר געווען אויף א מצות ברא אלקים ,בשביל התורה שנקרא ראשית' ,די תורה ,מיט
עשה' .עבר על מצות לא תעשה' ,טאמער האט ער עובר דעם האט דער אייבערשטער באשאפן די וועלט -מיט די
געווען אויף א מצות לא תעשה וואס איז שוין הארבער, תורה ,די תורה וואס ווערט אנגערופן 'ראשית' )משלי ח' כ"ב(.
ס'איז שוין דא מלקות ,איז 'תשובה תולה ,ויום הכיפורים
מכפר' ,מ'דארף צו ווארטן אויף יום כיפור' .עבר על כריתות
ומיתות בית דין' ,ס'איז שוין נאך א הארבערע עבירה ,סיי ד' חילוקי כפרה
תשובה ,סיי יום כיפור 'תולין'' ,ויסורין ממרקין עונותיו של קען זיין אזוי ,די גמרא אין יומא דף פ"ו )ע"א( ,2ברענגט די
אדם' ,מ'דארף נאך צוקומען צו יסורים .אבער 'עבר על
חילול השם' ,נאך א הארבערע עבירה ,איז נאר די יום
1
המיתה מכפר .ס'איז דא ד' חילוקי כפרה. ברש"י' :בראשית ברא' ,אין המקרא הזה אומר אלא
דרשני ,כמו שדרשוהו רבותינו )בראשית רבה א' א'( בשביל
התורה שנקראת 'ראשית דרכו' )משלי ח' כ"ב( וכו'.
תשובה צוזאמען מיט תפילה איז מכפר אויף אלע ד'
חילוקי כפרה במס' יומא :שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן 2
עזריה ברומי ,שמעת ארבעה חלוקי כפרה ]פרש"י:
שטייט פונעם בעלזער רב הרב הקדוש רבי יהושע ז"ל )הובא
שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך[ שהיה רבי ישמעאל דורש ,
בספר מהרי"ד מבעלזא במאמרי הושענא רבה ד"ה חי כן תשעשעי( ער אמר ,שלשה הן ,ותשובה עם כל אחד ואחד ]פרש"י :שלש
הן הנחלקין ,שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה
ל"ג( 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם' ]פרש"י :למדת לזה ,אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן [ .
שיש עבירה שצריכה יסורין ,ומסתברא הקל לקלה והחמור עבר על עשה ושב ,אינו זז משם עד שמוחלין לו ,שנאמר
לחמורה[ .אבל מי שיש חילול השם בידו ]פרש"י :חוטא )ירמיה ג' כ"ב( 'שובו בנים שובבים' ]פרש"י' :ומיד ארפא'
ומחטיא אחרים[ ,אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה[ .עבר על לא
הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק ,אלא כולן תולין ,ומיתה תעשה ועשה תשובה ,תשובה תולה ,ויום הכפורים מכפר ,
ממרקת ,שנאמר )ישעיה כ"ב י"ד( 'ונגלה באזני ה׳ צבקות אם שנאמר )ויקרא ט"ז ל'( 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל
יכופר העון הזה לכם עד תמותון' ]פרש"י :אמר הנביא , חטאתיכם' ]פרש"י :למדת שיש עבירה שצריכה יוה"כ [ .
באזני אמר הקב"ה אם יכופר העון עד תמותון ,למדנו שיש עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה ,תשובה
עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה[. ויום הכפורים תולין ,ויסורין ממרקין ,שנאמר )תהלים פ"ט
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
תשובה אליינס איז טאקע נישט מכפר אויף אלע ד' חילוקי זוכט אז ס'זאל נוצן תשובה אליינס ,מ'זאל נישט דארפן
כפרה ,אבער מיט תפילה ,אז מ'דאווענט -מ'טוט תשובה צוקומען צו קיין יסורים און צו אזעלכע זאכן.
און מ'דאווענט ,תשובה ותפילה ,צוזאמען איז עס מכפר אויף
דארטן )שם ד"ה א -ל למושעות( 3ברענגט ער אראפ פון רש"ש
אלע ד' חילוקי כפרה ,מ'דארף נישט צוקומען צו קיין יסורים,
-פון דעם מקובל הקדוש דער רש"ש )נהר שלום דף ל"ח ע"ד( ,4
נישט צו יום המיתה ,גארנישט .מ'טוט תשובה און מ'איז
אז תשובה מיט תקיעת שופר ,דאס איז מכפר .תשובה
מוחל .אזוי שטייט פונעם בעלזער רב ז"ל.
אליינס טאקע נישט ,טאמער בלאזט מען שופר -צוזאמען
מיט תקיעת שופר דאס נוצט ,איז עס מכפר.
אז מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים און די
תפילות ווערן נישט נתקבל דער בעלזער רב ז"ל זאגט אן אנדערער תירוץ .5ער זאגט,
נאר וואס דען? ס'שטייט אין אלשיך )בספרו שושנת העמקים על
שה"ש ,ב' י"ד( ' ,6הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי
קולך ערב ומראך נאוה' )שיר השירים ב' י"ד(' ,הראיני את בספר מהרי"ד מבעלזא' :א -ל למושעות וכו' יודעי בין 3
מראיך' גייט ארויף אויפן צלם אלקים -צו מ'האט א צלם שעות' ,ונראה לפרש בדרך רמז עפ"י מה דאיתא בספר נהר
אלקים' .השמיעני את קולך' גייט ארויף אז מ'הערט דיין שלום מהה"ק ר' שלום שרעבי ז"ל )נהר שלום דף ל"ח ע"ד( כי
אף מה דאיתא בגמרא )יומא פו (.שיוהכ"פ אינו מכפר ,מ"מ
קול פון תפילה' ,כי קולך ערב' -ווען איז דיין קול זיס? אויב
ע"י תשובה קודם תקיעת שופר יכולים לתקן הכל .וזה
'ומראך נאוה' ,אויב מ'האט א צלם אלקים .אויב חלילה הפירוש 'יודעי בין שעות' שיש שעות שיכולים לתקן הכל
מ'פארלירט דעם צלם אלקים איז נישט 'קולך ערב' ,ווערט בחיים ,והוא הזמן של תקיעת שופר ]וכן הביא גם במאמרי
נישט נתקבל די תפילות. ראש השנה ד"ה במד"ר פרשת אמור[.
אויב אזוי ,איז עס שוין צוריק שווער ,די ד' חילוקי כפרה, בנהר שלום :נכון לומר זה קודם תקיעת שופר ,וכן נוהגים 4
מ'דארף האבן יסורים צו נאך ארגערס ,און בעלזער רב זאגט ק"ק ספרדים בבית אל שבירושלם עה"ק תובב"א :הנה כבר
אז תשובה מיט תפילה איז מכפר פאר אלע ד' חילוקי נודע )רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד( כי פשט טעם מצות השופר,
כפרה ,אבער צו תפילה דארף מען דאך האבן א צלם הוא לעורר הלבבות הישנים בתרדמה חלאת היצה"ר ,והן
עתה 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו' )עמוס ג' ו'( .לכן
'נחפשה דרכינו ונחקורה' )איכה ג' מ'( ...לכן עתה עת רצון
היא ,חזק ונתחזק להכניע לבנו ולשוב בתשובה שלימה ,כי
ועיי"ש גם במאמרי יום הקדוש )כל נדרי ד"ה איתא בשו"ע( וז"ל: שערי תשובה היום הם פתוחים ,כי אותה אנחנו מבקשים
...ואמר אאמו"ר ]מהר"י[ ז"ל שזהו דוקא אם הוא עושה כהיום הזה ,כי כל עיקר השופר תלוי בתשובה כמו שאמרו
תשובה לבדה ע"י תעניות וכדומה בלא תפלה ,אבל בתפלה בזוהר )פר' אמור דף צט (:כנודע ...ונראה שאפילו יהיה בידו
ותחנונים לפני השי"ת ,אין לך דבר העומד בפני התפלה, של האדם חטא מהחטאים המעכבים את התשובה ,כגון
והוא כמו שאר צרכי עולם שמתפללים לפני השי"ת והוא שהיה סיבה להחטיא את חבירו )רמב"ם הל' תשובה פ"ד ה"א(
עונה ,וכו'. בזה התעוררות התשובה היום גורם לפתוח לו שערי
התשובה ,כי שערי תשובה פתוחים ,כי התעוררות תשובה
6
באלשיך... :ועצתי היא ,אל תצעק על ִשׁבְ ֵרך בלי תשובה , מעט היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר .ולכן עת לחננה
ושברון לב תחלה על כל אשר חטאת על הנפש .כי אם כה ושעת רצון להתחרט חרטה גמורה על כל אשר נואלנו ואשר
תעשה ,למה שעדיין טומאת שרץ עונותיך בידך לא תערב חטאנו בכלל ובפרט ,ולקבל כל א' ממנו לשוב מאיזה עון
שועתך לפני ,אך תחלה 'הראיני את מראיך' והוא כי כל שבידו וכו'.
איש ישראל יש לו צלם אלקים על פניו ,כי אם שבהעוותו
5
משנה פניו ,ועל כן כי יפגוש דוב באיש או ארי ונמר ,המת בספר מהרי"ד מבעלזא' :חי כן תשעשעי ,טוב באנק שעי',
ימיתנו ולא יתקיים בו )בראשית ט' ב'( 'ומוראכם וחתכם יהיה אלו ההושענות אומרים ביום שהיה בו יוהכ"פ .ואפשר
על כל חית וכו'' ,כי משחת מאיש מראהו כי לא בצלם לפרש עפ"י מה דאיתא במסכת יומא )יומא פו (.שיש ד'
יתהלך ,ע"כ צלמו יבזה כי נמשל כבהמות נדמה בעיניו , חילוקי כפרה ,ויש אחד מהם שאין התכלית שי היה כן ,רק
ויהיה לברות לו .משא"כ בצדיק כדניאל בגובא דאריותא , לתקן הכל בחיים .ואמר אדוני אבי ]מהר"י[ ז"ל שהעצה
ויוסף בבור נחשים ,כי לא השחיתו צלמם .אמנם בשוב רשע היא ע"י תפלה ,היינו תשובה עם תפלה .ופירש בזה דברי
מרשעתו ישוב מראהו הטוב ויתקן צלם אלקים על פניו הגמרא שם 'והני מילי באתרא דלא תבעי ,באתרא דתבעי
כאשר טרם יחטא ,וזה יאמר 'הראיני' תחלה 'את מראיך' לית לן בה' ,שהכונה 'באתרא דלא תבעי' בלי תפילה ,אבל
האמיתי לאיש הישראלי ע"י תשובה ,ואח"כ 'השמיעיני 'באתרא דתבעי' עם תפלה ,לית לן בה ,שיכולים לתקן הכל
את קולך' ובקשי הצלה ממני ,כי הלא 'קולך ערב' לפני בחיים ,אד"ק ז"ל .וזהו 'חי כן תשעשעי' ,שהתכלית לתקן
כאשר 'מראך נאוה' אך לא טרם תקנך מראך. הכל בחיים' ,טוב באנק שעי' היינו על ידי תפלה.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
תשובה צוזאמען מיט תפילה נוצט פאר אלע ד' חילוקי אלקים ,ס'שטייט אין אלע ספרים )זוה"ק פר' נח דף עא 7 (:אז
כפרה. מ'זינדיגט פארלירט מען דעם צלם אלקים .אז מ'פארלירט
דעם צלם אלקים ,קען מען שוין נישט מתפלל זיין .אז
'מסיר אזנו משמוע תורה' האט נישט דעם צלם מ'קען נישט מתפלל זיין ,אויב אזוי ,ווי אזוי נוצט מ'זאל
אלקים' ,גם תפלתו תועבה' ניצול ווערן פון יסורים און פון אנדערע זאכן?
ס'שטייט אין פסוק )משלי כ"ח ט'( 'מסיר אזנו משמוע תורה
גם תפלתו תועבה'. אז מ'איז עוסק בתורה קען מען מתפלל זיין ,נוצט די
תשובה פאר אלע ד' חילוקי כפרה
דאס איז ,אז מ'לערנט באקומט מען צוריק דעם צלם
אלקים ,קען זיין 'מראך נאוה' איז 'קולך ערב'' ,מסיר אזנו אין אור לשמים פרשת ברכה )ד"ה תורה( 8שטייט' ,תורה צוה
משמוע דברי תורה' ,ווער ס'איז נישט עוסק בדברי תורה, לנו משה' )דברים ל"ג ד'(' ,צוה לנו משה' איז די ראשי תיבות
האט נישט קיין כח -האט נישט קיין עצה צוריקצובאקומען 'צלם' ,זאגט דער אור לשמים ,דורכן לערנען תורה באקומט
דעם צלם אלקים ,קומט אויס איז 'גם תפלתו תועבה' ,איז זיין מען צוריק דעם צלם אלקים' .תורה ,צוה לנו משה' ,דורך
תפילה טאקע נישט נתקבל. לערנען תורה באקומט מען צוריק דעם צלם אלקים.
קומט אויס אזוי ,אז מ'איז עוסק בתורה באקומט מען צוריק
'מי יוכל לעמוד' ,אז מ'זינדיגט וועט מען נישט קענען דעם צלם אלקים ,אז מ'האט צוריק דעם צלם אלקים קען
מתפלל זיין ,ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון גלות ? מען מתפלל זיין ,קען זיין תשובה צוזאמען מיט תפילה,
קען זיין ,ס'שטייט אין פסוק אין פרשת נצבים )דברים כ"ט ט'(
'אתם נצבים היום' .זאגט רש"י )שם פסוק י"ב( ,כששמעו
ישראל די פרשה פון תוכחה ,הוריקו פניהם' ,מי יוכל לעמוד בזוה"ק' :ומוראכם וחתכם יהיה' )בראשית ט' ב'( מכאן 7
בכל אלו' ,משה רבינו האט זיי מחזק געווען און געזאגט ולהלאה יהא לכון דיוקנין דבני נשא ,דהא בקדמיתא לא
'אתם נצבים היום'' ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה הוו דיוקנין דבני נשא .תא חזי ,בקדמיתא כתיב )בראשית ט' ו' (
'בצלם אלקים עשה את האדם' ,וכתיב )בראשית ה' א'( 'בדמות
אתכם כליה'.
אלקים עשה אותו' ,כיון דחטו אשתנו דיוקנייהו מההוא
א פלא פון א רש"י ,אידן האבן געהערט די דברי תוכחה פון דיוקנא עלאה ואתהפכו אנון למדחל מקמי חיוון ברא.
משה רבינו און זיי האבן זיך דערשראקן ,ס'איז דאך געזאגט בקדמיתא כל בריין דעלמא זקפן עיינין וחמאן דיוקנא
קדישא עלאה וזעאן ודחלין מקמיה ,כיון דחטו אתהפך
געווארן פאר דעם אז מ'זאל מורא האבן .איז משה רבינו
דיוקנייהו מעינייהו לדיוקנא אחרא ,ואתהפך דבני נשא
חלילה געגאנגען מבטל זיין די דברי תוכחה' ,הרבה זעין ודחלין קמי שאר בריין .תא חזי ,כל אנון בני נשא דלא
הכעסתם לפני המקום ולא עשה אתכם כליה'? הקב"ה איז חטאן קמי מאריהון ולא עברין על פקודי אורייתא ,זיו
נישט מוותר אויף גארנישט ,מ'טאר נישט זאגן הקב"ה איז דיוקנא דלהון לא אשתני מחיזו דדיוקנא עלאה ,וכל בריין
א ותרן )בבא קמא נ.9 (. דעלמא זעין ודחלין קמיה .ובשעתא דבני נשא עברין על
פתגמי אורייתא ,אתחלף דיוקנא דלהון וכלהו זעין ודחלין
נאר קען זיין אזוי ,אידן האבן געהערט די צ"ח דברי תוכחות, מקמי בריין אחרנין ,בגין דאתחלף דיוקנא עלאה ואתעבר
האבן זיי פארשטאנען ווי אזוי ס'וועט זיין די עומק הגלות ,די מנייהו ,וכדין שלטי בהו חיות ברא ,דהא לא חמו בהו ההוא
ביטערקייט -די טיפקייט פונעם גלות ,די גלות הרוחני ,אידן דיוקנא עלאה כדקחזי ]ועיי"ע במס' שבת )קנא (:ובמהרש"א
וועלן זינדיגן. שם( ,וענין זה מבואר בכמה וכמה ספה"ק ורמזוהו בכמה
מדרשי חז"ל[.
און דער רמב"ם )רמב"ם הלכות תשובה פ"ז ה"ה ( 10זאגט 'אין
8
באור לשמים' :תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב'
)דברים ל"ג ד'( .ונקדים לפרש הפסוק )בראשית א' כ"ז( 'ויברא
9
במס' בבא קמא :אמר רבי חנינא ,כל האומר הקב"ה ותרן אלהים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו' ...
הוא ]פרש"י :לעבור על כל פשעם[ ,יותרו חייו ]פרש"י: 'ויברא אלקים את האדם בצלמו' ,דהיינו שברא האדם
יופקרו חייו ,וגופו שמורה אל הבריות לחטוא[ ,שנאמר קדמון' ,ברא אותו' ,קאי על כל האדם הבא לטהר ורוצה
)דברים ל"ב ד'( 'הצור תמים פעלו ,כי כל דרכיו משפט'. ליכנס בעבדותו ית"ש ,נמשך ג"כ עליו צלם אלקים .והנה
מה שהאדם יכול להשיג ,ביותר יכול להשיג ע"י התורה,
10
ברמב"ם :כל הנביאים כלן צוו על התשובה ,ואין ישראל וזה פירוש הכתוב 'תורה צוה לנו מ שה' ר"ת 'צלם' ,דהיינו
נגאלין אלא בתשובה .וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל שע"י התורה ביותר יוכל האדם להשיג צלם אלקים ,וכל
לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין ,שנאמר )דברים ל' התורה כולה שמותיו של הקב"ה )זוה"ק פר' יתרו דף פז ,(.וכו'.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
געזאגט "מ'גייט באשאפן א מענטש' ,עתיד למחטי קמך', ישראל נגאלין אלא בתשובה' ,ס'פעלט זיך אויס אז מ'זאל
דער מענטש וועט זינדיגן ,ס'איז נישט כדאי צו באשאפן א תשובה טון .תשובה איז דאך נאר מכפר אויף א מצות עשה,
מענטש" .דער אייבערשטער האט געענטפערט" ,עד דלא אויף א מצות לא תעשה מוז מען שוין צוקומען צו יום
בראתי עלמא ,בראתי תשובה לאתקנא במה דחב" ,נאך כיפור .טאמער איז דא נאך הארבערע עבירות ,איז עס שוין
איידער איך האב באשאפן די וועלט ,האב איך שוין נישט מכפר .נו ,אויב אזוי ווי אזוי וועלן אידן ארויסגיין פון
באשאפן דעם כח פון תשובה ,מ'זאל קענען מתקן זיין מיט גלות? איז 'הוריקו פניהם' .זיי האבן נאר געוואוסט אז ס'איז
12
תשובה וואס מ'האט געזינדיגט ,תשובה איז מכפר. דא אן עצה -וואס בעלזער רב זאגט -תשובה מיט תפילה
נוצט אויף אלע ד' חילוקי כפרה .אבער ס'איז זיי שווער
די מלאכי השרת האבן נאך אלץ געהאט א טענה' ,עתיד
געווען ,אויב דורך די עבירה פארלירט מען דעם צלם אלקים,
למחטי קמך' ,איי ,וואס ענטפערסטו? ס'נוצט תשובה?
מ'פארלירט דעם צלם אלקים קען מען נישט מתפלל זיין .איז
תשובה נוצט נאר אויף מצות עשה .ס'איז דא הארבע
דאך נישט דא די עצה פון תפילה ,נו אויב אזוי ,ווי אזוי וועט
עבירות -ד' חילוקי כפרה ,וואס תשובה איז נישט מכפר.
נוצן תשובה?
אויב אזוי ,א מענטש איז עתיד צו זינדיגן אין אלע חטאים ,נו
ווי אזוי וועט עס מכופר ווערן די אלע? האבן זיי געזאגט 'מי יוכל לעמוד בכל אלו'' ,מי יוכל לעמוד'
'אין עמידה אלא לשון תפילה' )ברכות ו ,(:ווי אזוי וועט מען
'בראשית' תשובה מיט תקיעת שופר נוצט פאר די קענען דאווענען? אז מ'האט נישט דעם צלם אלקים דורך
ד' חילוקי כפרה די חטאים ,קען מען נישט מתפלל זיין .אויב אזוי ווי אזוי
שטייט אויף דעם ]מענה על טענתם[ 'בראשית ברא קען מען ניצול ווערן פון יסורים און פון יום המיתה?
אלקים' ,קודם דער אגרא דכלה )בצירופי בראשית צירוף צ"ח(
'אם אתם רוצים לעמוד' מ 'וויל מתפלל זיין' ,עסקו
זאגט' ,בראשית' איז ראשי תיבות 'ראש שנה יתקעו תרועה
בתורה' וועט מען זיין 'לפני ה' אלקיכם'
בשופר איל' ,ביידע ,תשובה צוזאמען מיט תקיעת שופר -
וואס הקדוש דער רש"ש זאגט. האט זיי משה רבינו מחזק געווען' ,אתם נצבים היום כולכם
לפני ה' אלקיכם' ,זאגט דער מדרש )ילקוט שמעוני רמז
'בראשית' ,אז מ'איז עוסק בתורה נוצט תשובה מיט תתק"מ( ' 11אם אתם רוצים לעמוד בעולם עסקו בתורה',
תפילה פאר די ד' חילוקי כפרה' ,יבואו כולם ויפתחו אויב מ'וויל 'עומד' זיין בעולם ,מ'וויל מתפלל זיין' ,עסקו
בדברי תורה' בתורה' זאל מען עוסק זיין בתורה ,אז מ'וועט לערנען תורה
]ולדברי מהר"י מבעלזא[ רש"י זאגט 'בשביל התורה וועט מען צוריקבאקומען דעם צלם אלקים ,מ'זאל קענען
שנקרא ראשית' ,תשובה אליינס נוצט נישט ,אבער תשובה מתפלל זיין.
און תפילה נוצט .איי ,ווי אזוי קען מען מתפלל זיין ,ס'פעלט ס'וועט זיין 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם' וועט
דער צלם אלקים? 'בראשית ברא אלקים'' ,בראשית ברא מען האבן דעם צלם אלקים אויף זיך ,דאס איז נאר בכח פון
אלקים ,בשביל התורה שנקראת ראשית' ,אז ס'איז דא די כח דברי תורה -אז מ'לערנט תורה.
התורה.
וועגן דעם 'פתח דבריך יאיר מבין פתיים' )תהלים קי"ט ק"ל(
די מלאכים האבן גע'טענה'ט 'עתיד למחטי קמך' אין
די ד' חילוקי כפרה
זאגט דער מדרש )רש"י על תהלים שם ,בשם התנחומא פר' ויקהל
דער זוהר הקדוש )בפרשתן דף כג (.זאגט ,בשעת בריאת
העולם האבן די מלאכי השרת מקטרג געווען ,זיי האבן
12
בזוה"ק :דבר אחר 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' )בראשית א'
כ"ו( הא אוקמוה חברייא על מלאכי השרת דאנון אמרי האי א'( 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו''' ,ושבת עד ה'
קרא .אמר להו בתר דהוו ידעין מה דהוה ומה דעתיד למהוי אלקיך' )דברים ל' ב'( 'ושב ה' אלקיך וגו'' )שם פסוק ג'(.
ואנון הוו ידעין דעתיד למחטי אמאי בעו למעבד ליה ...
11
אמרו 'מה אדם ותדעהו' מה את בעי למברי אדם 'ותדעהו' במדרש' :אתם נצבים היום' ...דבר אחר ,אמר להם משה ,
דעתיד למחטי קמך ...אמר להו הכי אמרה שכינתא אתון מבקשים אתם לעמוד בעולם ,עסקו בתורה .מה כתיב
אזדמנתון לקטרגא קדמי יתיר מחילא דמרומא ...ולא עוד למעלה )דברים כ"ט ח'( 'ושמרתם את דברי הברית ]הזאת
אלא אם אדם חב הא אקדים ליה תשובה לאהדרא ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון'[ ,ואחריו
למאריה לאתקנא במה דחב. )דברים כ"ט ט'( 'אתם נצבים'.
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
הייליגע טעג -די ימים טובים' ,דברים העומדים ברומו של ו'( ' 13תחילת דבריך במעשה בראשית איז געווען 'יהי אור'
עולם' )ברכות ו ,14 (:ס'שטייט 'ברומו של עולם' ,מ'האפט אז )בראשית א' ג'(' ,יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה' ,מ'זאל
ס'זאל נתקבל ווערן ברחמים וברצון פארן הייליגן באשעפער, אנהייבן צו זען עוסק צו זיין בתורה.
דארף מען צו דעם האבן א צלם אלקים .די צלם אלקים האט
מען נישט ,נאר דורך לימוד התורה -נאר אז מ'איז עוסק די תפילות פון די הייליגע טעג שטייען 'ברומו של
בתורה. עולם' ,אז מ'איז עוסק בתורה וועט עס נתקבל ווערן
ברחמים וברצון
דארף זיך יעדער איינער זען צו מאכן א חשבון הנפש ,מ'וויל
דאך אז די תפילות וואס מ'האט מתפלל געווען די הייליגע שטיי מיר יעצט שבת בראשית ,גלייך נאך די הייליגע טעג.
טעג זאל נתקבל ווערן ברחמים וברצון ,יעדער איינער האט ס'איז געקומען די הייליגע טעג ,מ'האט געבלאזן שופר ,ס'איז
זיך זיינע בקשות וואס מ'האט מתפלל געווען פארן הייליגן געווען חודש אלול ,ס'איז געווען ראש השנה ,עשרת ימי
באשעפער ,איינער אויף אזא ענין ,איינער אויף א צווייטע תשובה ,דער הייליגער טאג יום הקדוש ,אידן האבן תשובה
ענין ,דארף מען רחמי שמים אז די תפילות זאלן נתקבל ווערן געטאן .די עשרת ימי תשובה איז דאך אויף דעם מיוסד,
פארן הייליגן באשעפער. מ'זאל נתעורר ווערן צו תשובה .ס'איז דאך דא אבער עוונות
וואס תשובה נוצט נישט ,מיט תשובה ווערט עס נישט
אחינו בני ישראל בארצינו הקדושה זענען אין א גרויסע מכפר ,אבער תשובה מיט תפילה -זאגט דער בעלזער רב -
צרה .15וואס איז די עצה? די עצה איז ,אונז זאל מיר מתפלל איז מכפר אויף אלע עבירות .אין די הייליגע טעג ,אידן האבן
זיין צום בורא כל עולמים ,בעטן דעם הייליגן באשעפער מרבה געווען בתפילה ותחנונים פארן בורא כל עולמים,
דעם 'שומר ישראל' ,ער זאל אפהיטן אידישע קינדער זאלן ס'זאל מכופר ווערן דורך דעם אויף אלע עבירות .אבער די
ניצול ווערן מכל צרה וצוקה .אבער אז די תפילות זאלן פראבלעם איז אבער דא ,דורך די עבירות האט מען
נתקבל ווערן פארן הייליגן באשעפער ,דארף מען האבן א פארלוירן דעם צלם אלקים ,אז מ'האט פארלוירן דעם צלם
צלם אלקים .די צלם אלקים האט מען נישט ,נאר אז מ'איז אלקים קומט אויס נוצט נישט קיין תפילה ,אז ס'נוצט נישט
עוסק בתורה .אידן וועלן זיך מתאמץ זיין ,מ'וועט עוסק זיין קיין תפילה איז שוין נישטא קיין עצה -וואס פאר אן עצה
בתורה ,בתורה ובתפילה. איז דא קעגן די ד' חילוקי כפרה?
ברכת הקודש נאר די עצה איז דאס' ,יבואו כולם ויפתחו בדברי תורה' גלייך
נאך יום טוב ,מ'נעמט זיך דעם עול התורה זיך קובע עתים זיין
דער אייבערשטער זאל העלפן ,אפהיטן אידישע קינדער
לתורה .יעדער וועט זיך קובע עתים זיין לתורה ,זיצן און
מכל צער ונזק ,קיינעם זאל גארנישט נישט שאטן .אידישע
עוסק זיין בתורה ,הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ,יעדער
קינדער בכל מקומות מושבותיהם זאלן זיין געזונט.
איינער וועט זיצן און עוסק זיין בתורה' .אם אתם רוצים
דער אייבערשטער זאל העלפן ,ס'קומט -א נייע ווינטער לעמוד בעולם ,עסקו בתורה' ,זאל מען עוסק זיין בתורה ,די
זמן הייבט זיך אן ,אידן זאלן האבן הצלחה אין לימוד תורה הקדושה האט א כח צוריקצוברענגען דעם צלם
התורה ,זיין געזונט ,קענען עוסק זיין בתורה מיט הרחבת אלקים .עס ברענגט צוריק דעם צלם אלקים ,קען מען
הדעת און סייעתא דשמיא .ביז דער אייבערשטער וועט מתפלל זיין .וועט די תפילות וואס מ'האט געדאוונט די
העלפן אז מיר וועלן אלע זוכה זיין צו התרוממות קרן
התורה וישראל התגלות כבוד שמים עלינו בב"א.
13
ברש"י :דבר אחר' ,פתח דבריך יאיר' ,תחלת דבריך
במעשה בראשית )בראשית א' ג'( 'יהי אור'',מבין פתיים',
14 משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה ,תנחומא.
במס' ברכות :אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ,
ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק ,מאי )תהלים י"ב ט'( ובמדרש תנחומא' :ויעש בצלאל את הארן עצי שטים' )שמות
'כרם זלות לבני אדם' .אמר ליה ,אלו דברים שעומדים ל"ז א'( ,זה שאמר הכתוב )תהלים קי"ט ק"ל( 'פתח דבריך יאיר
ברומו של עולם ]פרש"י :כגון תפלה שעולה למעלה[ ובני מבין פתיים' ...רבי יהודה בר אלעאי אומר ,משל למלך
אדם מזלזלין בהן. שבקש לבנות פלטרין ,והיה אותו מקום של חשך ,והדליק
בו את הנרות ,ואחר כך בנה .כך הקב"ה ,היה העולם חשך ,
15
בשנה ההיא ביום שמיני עצרת ושמחת תורה ,נהפך לאבל שנאמר )בראשית א' ב'( 'וחשך על פני תהום' ,ונתעטף באור
מחולינו כשבאו גדוד של אלפי רוצחים ערביים לארצינו הק' ואחר כך ברא את העולם ,הוי 'פתח דבריך יאיר מבין
והרגו יותר מאלף נפשות ישראל הי"ד ,ובעוה"ר פרצה פתיים' ,ומהקב"ה למדו הצדיקים שיהיו מתחילין תחילה
המלחמה כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה ,ה"י . באורה.
נדפס ברשות וועד להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א
תשו"ח לחברי מערכת 'לחזות בנועם'
שהמציאו לנו את הד"ת מסודר ומוגה באופן נעלה
פרשת בראשית תשפ"ז לפ"ק
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
ע"ש כ"ק רבינו הקוה"ט מרן משה בן הגה"ק רבי חיים צבי זיעועכי"א
המטרה :להמציא הלוואות גדולות בתשלומים נוחים ביותר לאנ"ש שהגיע זמן כלולות בניהם בשעטו"מ
קרית יואל -בני ברק
חסדי "משה יוחנן " נפש חי"ה
קרן ע"ש קרן ע"ש
הרה"ח ר' משה יוחנן הרבנית הצ' מרת חי' ע"ה
ב"ר מנחם זאב קליין ז"ל בת מרן רבינו משה זי"ע
ממייסדי קרן עזר נישואין
µþîë− îô¾ë ê"îê× ó−ëî¾ìí ¾"òêñ ³−ëëñî íôì ¬"ïô ³×þë ó−þè¾ô îòê
חסדי "שלמה זלמן" חסדי "מנחם משה"
קרן ע"ש ê"¬−ñ¾ øòèàø äîìù ÷çöé ’þ ì"íþí î"−í ñééåå íçåøé þ"þí קרן ע"ש
הרה"ח ר' שלמה זלמן הרה"ח ר' מנחם משה
ê"¬−ñ¾ þ¼¬êþ þï¼−ñê óîñ¾ ’þ ì"íþí î−ëêñî ê"¬−ñ¾ ½−−îî þ−êô ðîð ’þ ì"íþí î−ëêñî ב"ר דוב גאנץ ז"ל
ב"ר מרדכי ווירצבערגער ז"ל
וזו' האה"ח מרת לאה î−ì−¾ öîþëñ−−í ’õ¾ôñî ê"¬−ñ¾ þ¼®ñêí š−ï−−ê šì®− ’þ ì"íþí îò³îìñî וזו' האה"ח מרת חנה דבורה
ב"ר זאב הכהן ע"ה ב"ר אליעזר ע"ה
ó³ð×ò ,î³ë ³ðñîíñ ê"¬−ñ¾ ëêšê− öôìò ’þ ëþí îò−šïñî
þ®ñô ’ìþ ëš¼− ³ñìò ð"ôí−ëë êëþ ê¾îð−š î"−ò ñêîô¾ ’ëí óð×ò ,îòë ½ò×−íñ
חסדי "ישראל יעקב" ³îî®ôíî íþî³í ñî¼ñ
תהלה לדו"ד
קרן ע"ש קרן ע"ש
הרה"ח ר' ישראל יעקב הרה"ח ר' משה דוד
ב"ר יחזקאל משולם
ב"ר נתן נטע אייזנבערגער ז"ל ê"¬−ñ¾ ñééåå íééç äùî ’þ ì"íþí
ואביו הרה"ח ר' נתן נטע טעלער ז"ל
’ší îò−³îð½îô ñíòô ê"¬−ñ¾ äèàø êåøá ìàëéî ’þ ì"íþí
ב"ר מנחם מענדל ז"ל
ואמו האה"ח מרת דינה î³ð×ò −êî¾−òñ ³îî®ôíî íþî³í ñî¼ñ î"−ò îòë ½ò×−íñ
ב"ר יעקב ישראל הלוי ע"ה
î"−í ¹¼¾ïî− ñðò¼ô ó−−ì þ"þí îò³ì ñ®ê
אב"ן ישראל
קרן ע"ש
הרה"ח ר' אברהם נתן
חסדי "שמואל וחנה" ב"ר ישראל בערנאט ז"ל
קרן ע"ש ê"¬−ñ¾ ïééèù÷ò øæòéìà íäøáà ’þ ì"íþí
הרה"ח ר' שמואל זאב ê"¬−ñ¾ óë ïåùøâ ’þ ì"íþí îð×ò ³ðñîíñ
ב"ר יעקב דוב לעווי ז"ל ’ší îò−³îð½îô ³ñíòí þëì î"−í ö−−¬¾š¼ ñêî− þ"þí îòëñ ð×ò
ציו"ן לנפש חי"ה
וזו' האה"ח מרת חנה קרן ע"ש
ב"ר חיים משה ע"ה * **
הרה"ח ר' בן ציון
ê"¬−ñ¾ ñééåå ÷éæééà ÷çöé ’þ ì"íþí ב"ר ישראל צבי בנעט ז"ל
וזו' האה"ח מרת חי'
אנש"י חי"ל ó³ð×ò ³ðñîíñ î−ì−¾ ùèéååàãéååàã 'ôùî ב"ר יהושע ע"ה
קרן ע"ש
î"−í ½−−îî öþíê þ"þí îòë ,îò³ì ñ®ê óð×ò −êî¾−òñ
הרה"ח ר' אביגדור
ב"ר נחמי' פרידמאן ז"ל ¾¬−îîêð−îîêð þï¼−ñê ó−−ì ëþí óòë ñ®ê חסדי בא"ר
וזו' האה"ח מרת חנה לאה קרן ע"ש
ב"ר יעקב פרענקיל מב"ח ע"ה ¾ê"¬−ñ
î−ì−¾ äèàø 'ôùî
הרה"ח ר' אלכסנדר
ב"ר עזרא בנעט ז"ל
צב"א מרו"ם ó³ð×ò −êî¾−òñ וזו' האה"ח מרת רייזל
קרן ע"ש î"−í í¬êþ −×ðþô þï¼−ñê þ"þí óòë ñ®ê î−ì−¾ ãðééøô 'ôùî
ב"ר אפרים ע"ה
הרה"ח ר' צבי אלימלך
ב"ר אברהם געלבמאן ז"ל óð×ò −êî¾−òñ
וזו' האה"ח מרת בריינדל ó"− ,î"−í ðò−−þõ ó−−ì þ"þí îòë ñ®ê משא"ת חיים
קרן ע"ש
ב"ר מרדכי מנחם ע"ה ê"¬−ñ¾ ïàîãé øô àãåé åäéìà ’þ ì"íþí הרה"ח ר' חיים
ê"¬−ñ¾ öêôð−þõ ëš¼− ñêþ¾− ’þ ëþí î−ëêñî ב"ר מרדכי מנחם גרין ז"ל
אפריון נמטי' ê"¬−ñ¾ þ¼ñ−ô í¾ô ’þ ì"íþí îò³îìñî ê"¬−ñ¾ éååòì äùî íéøôà ’þ ì"íþí
וזו' האה"ח מרת אלטע שינדל
ב"ר משה אליהו ע"ה
לר' שמעו"ן ì"ôèí ³îõîš ñ¼õô þëì
קרן ע"ש ê"¬−ñ¾ ¾¬−îîêñ−ê ë−−ñ öôñï ’þ ì"íþí îò³îìñî
הרה"ח ר' שמעון óð×ò ³ðñîíñ ó³ð×ò ³ðñîíñ
ב"ר שניאור זלמן דאסקאל ז"ל
י"ש קונה עולמו
ó"− ,î"−í öêôð−þõ ñêî− þ"þí óð×ò ,îòë ñ®ê î"−í þ¼ðòñ−−ò óíþëê þ"þí îð×ò ,îò³ì ñ®ê קרן ע"ש
וזו' האה"ח מרת דבורה הרה"ח ר' יהושע
ב"ר שלמה יודא ז"ל
ב"ר יצחק ווייס ז"ל
וזו' האה"ח מרת שיינדל
"זכרון חיים צבי" ב"ר צבי יהודה ע"ה
קרן ע"ש
הרה"ח ר' חיים צבי
ב"ר חזקי' איתמר טובי' "ממכון שבתו
שווארץ ז"ל השגיח"
פרשת בראשית תשפ"ד לפ"ק
ברגשי ידידות ובאותות הערכה ,נשגר בזה כוס של ברכה,
אל מע"כ ידידינו וידיד מוסדותינו ,הרבני היקר והנעלה ,מופלג
בכל מידה ומעלה ,אהוב לשמים ולאנשים ,תומך נלהב למען
החזקת מוסדותינו הקדושים ,מרבה צדקה וחסד לכל דורשים
ומבקשים ,מריחוק מקום מצודתו פרוסה עלינו ,מגדיל עשות
בהתמסרותו העצומה למען כל קדשינו
הרבני נהגיד נהכבד ,ורדצו"ח
הי"ו יואל עפשטיין
חבר נההלת קהילתיונ הק' בקרית יואל יע"א
ומה"ר
לרגל נישואי בתו החשובה שתחי'
החתן החשוב המופלג בתורה וביראה טהורה
כמר שמחה קליין ני"ו
בן ידידינו הנכבד והנעלה ,מוכתר בכל מידה ומעלה
הי"ו מוה"ר צבי אלימלך קליין
וצרופה ברכתינו המרובה ,בהודאה וחיבה ,שיזכה לרב תענוג
ונחת ,מתוך אושר ועושר והרחבת הדעת ,וימשיך לעמוד לימין
מוסדותינו הקדושה ,ובשכר זאת יתברך בברכאן דנפישא.
המברכים ברגשי הוקרה והערכה,
אסירי התודה והברכה
יחזקאל ראטטער
בשם נההלת ומסדות סאטמאר
בני ברק יצ"ו
