gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: בראשית (2026-10-05)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫"ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה"‬ ‫ביאור החידה מדוע לא רצה אדם הראשון להיכנס לגן עדן‬ ‫ומה הם "הדברים הנאים" שאמר לו הקב"ה לפתותו להיכנס‬ ‫בפרשתנו פרשת בראשית דבר בעתו מה טוב לפתוח בעזרת השי"ת את המעגל החדש של מאמרים על פרשיות השבוע לשנה‬ ‫חדשה זו ה' אלפים תשפ"ז‪ ,‬במאמר המשנה (ברכות נד‪" ).‬נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד"‪ ,‬בתפלה ובתחנונים‪" ,‬עד הנה עזרונו‬ ‫רחמיך‪ ,‬ולא עזבונו חסדיך‪ ,‬ואל תטשנו ה' אלקינו לנצח"‪ ,‬שינחנו ללכת בדרך אמת באורם הבהיר של רבותינו הקדושים‪ ,‬חכמי‬ ‫התורה מהראשונים ועד האחרונים‪ ,‬ותתקיים בנו תפלתו של דוד המלך (תהלים קיט‪-‬יח)‪" :‬גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"‪.‬‬ ‫זאת התורה אדם כי ימות באהל‪ ,‬אילולי שהתקנת‬ ‫הקב"ה על אדם הראשון ועל כל הנבראים שהיו‬ ‫לקראת שבת בראשית הבאה עלינו לטובה‪,‬‬ ‫מות לבריות היית כותב בה כך‪ ,‬אלא באת לתלות‬ ‫כלולים באדם ובחוה בשעת החטא‪ ,‬שכבר מראשית‬ ‫שהיא השבת הראשונה ששמר אדם הראשון‬ ‫בי את העלילה‪ ,‬הוי נורא עלילה על בני אדם"‪.‬‬ ‫דבר עוד לפני בריאת האדם‪ ,‬קבע הקב"ה שסוף כל‬ ‫מחוץ לגן עדן אחרי שחטא ביום שישי בעץ הדעת‬ ‫אדם למות‪ ,‬אלא שחיפש כביכול עלילה למצוא סיבה‬ ‫ונתגרש מן הגן‪ ,‬דבר בעתו מה טוב להתבונן על‬ ‫והנה בהשקפה ראשונה מאמר זה הוא עמוק‬ ‫לגזור מיתה על האדם‪ ,‬והנה הוא המאמר במלוא‬ ‫כניסתו של אדם הראשון לגן עדן במקרא שכתוב‬ ‫מאד מנסתרות התורה‪ ,‬שהרי יסוד האמונה הוא‬ ‫פליאתו במדרש תנחומא (פרשת וישב אות ד)‪:‬‬ ‫(בראשית ב‪-‬טו)‪" :‬ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו‬ ‫כפי שכתוב (דברים לב‪-‬ד)‪" :‬הצור תמים פעלו כי כל‬ ‫"זה שאמר הכתוב (תהלים סו‪-‬ה) לכו וראו‬ ‫בגן עדן לעבדה ולשמרה"‪ .‬ופירש רש"י בשם‬ ‫דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"‪,‬‬ ‫המדרש (ב"ר טז‪-‬ה)‪" :‬ויקח‪ ,‬לקחו בדברים נאים‬ ‫הנה כי כן איך יעלה על הדעת להבין הדברים‬ ‫מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם‪ ,‬אמר רבי‬ ‫יהושע בן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינו‬ ‫ופיתהו ליכנס"‪.‬‬ ‫כפשוטם‪ ,‬שאלפיים שנה לפני בריאת העולם כבר‬ ‫בעלילה את מביאן‪ .‬בא וראה כשברא הקב"ה את‬ ‫ופירשו ה"מזרחי" והמהר"ל ב"גור אריה"‪ ,‬שהיה‬ ‫גזר הקב"ה מיתה על האדם‪ ,‬וחיפש עלילה לתלות‬ ‫העולם‪ ,‬מיום הראשון ברא מלאך המות‪ ,‬מנין‪ ,‬אמר‬ ‫קשה לרש"י על מה שכתוב "ויקח ה' אלקים את‬ ‫את גזירת המיתה בחטא עץ הדעת‪ ,‬וכי מי הוא זה‬ ‫רבי ברכיה‪ ,‬משום שנאמר (בראשית א‪-‬ב) וחושך על‬ ‫האדם ויניחהו בגן עדן"‪ ,‬מלשון "ויקח" "ויניחהו"‬ ‫שימנע מהקב"ה לברוא את האדם מיד כמי שסופו‬ ‫פני תהום‪ ,‬זה מלאך המות המחשיך פניהם של‬ ‫משמע כמי שלוקח חפץ ומניחו באיזה מקום‪ ,‬אבל‬ ‫למות בלי שיצטרך למצוא איזו עלילה לכך‪.‬‬ ‫בריות‪ ,‬ואדם נברא בשישי ועלילה נתלה בו שהוא‬ ‫לאדם שיש בו דעת ללכת‪ ,‬הרי מתאים יותר לומר‬ ‫"מי גבר יחיה ולא יראה מות‬ ‫הביא את המיתה לעולם‪ ,‬שנאמר (שם ב‪-‬יז) כי ביום‬ ‫לשון הולכה‪" :‬ויולך ה' אלקים את האדם לגן עדן"‪.‬‬ ‫אכלך ממנו מות תמות‪.‬‬ ‫לכן פירש רש"י שלקחו בדברים נאים ופיתה אותו‬ ‫ימלט נפשו מיד שאול סלה"‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬למי שמבקש לגרש את‬ ‫להיכנס לגן עדן‪.‬‬ ‫ונראה לבאר כוונת המדרש בדרך הפשט‬ ‫אשתו‪ ,‬כשביקש לילך לביתו כתב גט‪ ,‬נכנס לביתו‬ ‫אלא שעתה מתעוררת השאלה‪ ,‬כי מלשון‬ ‫האמיתי השוה לכל נפש‪ ,‬על פי מה שכתב ה"פנים‬ ‫והגט בידו מבקש עלילה ליתנו לה‪ ,‬אמר לה מזגי‬ ‫רש"י "ופיתהו ליכנס" משמע שאדם הראשון לא‬ ‫יפות" בפרשתנו (בד"ה ואכל וחי לעולם) לבאר הטעם‬ ‫לי את הכוס שאשתה‪ ,‬מזגה לו‪ ,‬כיון שנטל הכוס‬ ‫רצה להיכנס לגן עדן‪ ,‬עד שפיתהו הקב"ה "בדברים‬ ‫שגזר הקב"ה על אדם הראשון בעקבות חטאו‬ ‫מידה אמר לה הרי זה גיטך‪ ,‬אמרה לו מה פשעי‪,‬‬ ‫נאים" שיסכים להיכנס‪ ,‬הנה כי כן מוטלת עלינו‬ ‫דוקא העונש של מיתה‪ ,‬בהקדם לפרש מה שאמר‬ ‫אמר לה צאי מביתי שמזגת לי כוס פשור‪ ,‬אמרה לו‬ ‫חובת ההתבוננות להבין ולהשכיל‪ ,‬ראשית כל‬ ‫דוד המלך (תהלים פט‪-‬מט)‪" :‬מי גבר יחיה ולא יראה‬ ‫כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור‬ ‫מדוע לא רצה אדם הראשון להיכנס לגן עדן‪ .‬זאת‬ ‫מות ימלט נפשו מיד שאול סלה"‪.‬‬ ‫שכתבת הגט והביאתו בידך‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬מה הם "הדברים הנאים" שאמר לו הקב"ה‬ ‫הביאור בזה‪ ,‬כי הן אמת שהקב"ה כבר הזהיר את‬ ‫אף כך אמר אדם לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם‬ ‫להשפיע עליו שיסכים להיכנס‪.‬‬ ‫האדם שאם יחטא יעניש אותו במיתה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫עד שלא בראת עולמך קודם שני אלפים שנה היתה‬ ‫(בראשית ב‪-‬טז)‪" :‬ויצו ה' אלקים על האדם לאמר מכל‬ ‫תורה אצלך אמון‪ ,‬שכך כתיב (משלי ח‪-‬ל) ואהיה‬ ‫אדם הראשון ידע שלא ישאר בגן עדן‬ ‫עץ הגן אכול תאכל‪ ,‬ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬ ‫אצלו אמון ואהיה שעשועים יום‪-‬יום [עולה] ב'‬ ‫כי תכלית הבריאה היא לתקן את העולם השפל‬ ‫ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות"‪ ,‬אולם אינה‬ ‫אלפים שנה [פירוש יומו של הקב"ה הוא אלף‬ ‫רחש לבי דבר טוב לבאר הטעם שלא רצה אדם‬ ‫דומה שמיעה על העונש של מיתה שאדם לא ראה‬ ‫שנה‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים צ‪-‬ד) "כי אלף שנים בעיניך‬ ‫הראשון להיכנס לגן עדן‪ ,‬על פי מה שגילו לנו חכמינו‬ ‫מעולם לראיית המיתה ממש‪.‬‬ ‫כיום אתמול כי יעבור"]‪ ,‬וכתיב בה (במדבר יט‪-‬יד)‬ ‫ז"ל גילוי נפלא ונורא בענין גזירת המיתה שגזר‬ ‫ז"פשת תישארב תשרפ | א‬ ‫לכן גזר הקב"ה על האדם גזירת מיתה בפועל‪,‬‬ ‫מדרש‪" :‬נורא עלילה על בני אדם"‪ ,‬אלפיים שנה לפני הבריאה‬ ‫כדי שיראה במו עיניו איך המיתה פרושה על כל‬ ‫כבר היה כתוב בתורה "אדם כי ימות באהל"‬ ‫בני אדם‪ ,‬ועל ידי זה כשיבוא היצר הרע לפתותו‬ ‫לדבר עבירה‪ ,‬החי יתן אל לבו שלא כדאי לו למרוד‬ ‫פנים יפות‪" :‬מי גבר יחיה" חיים של תורה‪" ,‬ולא יראה מות"‪,‬‬ ‫בה'‪ ,‬שהרי סוף כל אדם למות‪ ,‬ויצטרך לתת דין‬ ‫בלי שיראה שסוף כל אדם למות ויצטרך לתת דין וחשבון‬ ‫וחשבון על כל מעשיו לפני מלך מלכי המלכים‬ ‫הקב"ה‪ .‬וזהו פירוש הכתוב "מי גבר יחיה"‪ ,‬מי‬ ‫הוא זה שרוצה לחיות חיים של תורה‪" ,‬ולא יראה‬ ‫הקב"ה רצה להראות לאדם הראשון שאי אפשר להתגבר על היצר הרע‬ ‫מות"‪ ,‬בלי שיראה מות שהוא סוף כל אדם‪ ,‬ועם‬ ‫רק אם ידע שהוא עתיד למות‬ ‫כל זה "ימלט נפשו מיד שאול סלה"‪ ,‬דבר זה אינו‬ ‫אפשרי‪ ,‬ולכן גזר הקב"ה עוד לפני הבריאה מיתה‬ ‫רעיון נשגב של השפת אמת‪" :‬וישלחהו מגן עדן"‪,‬‬ ‫על האדם כדי שיוכל להתגבר על היצר הרע‪.‬‬ ‫הקב"ה שלח את אדם הראשון בשליחותו לתקן את העולם השפל‬ ‫רצה הקב"ה שהאדם עצמו ישכיל ויבין‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬לענין ברייתו של אדם‪ ,‬העלה התהום‬ ‫שהוא צריך למות כדי שיוכל להתגבר על יצרו הרע‪,‬‬ ‫שבלי המיתה לא יוכל להתגבר על יצרו‬ ‫והשקה עננים לשרות העפר‪ ,‬ונברא אדם כגבל‬ ‫אולם מכיון שרצה הקב"ה שגם האדם ישכיל להבין‬ ‫מעתה נראה לפרש כוונת המדרש‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫זה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה‪ ,‬אף כאן‬ ‫הטעם שהוא צריך למות‪ ,‬לכן סיבב בבחינת "נורא‬ ‫המגיד מראשית אחרית כבר ידע עוד לפני בריאת‬ ‫והשקה ואחר כך וייצר"‪.‬‬ ‫עלילה" לנסותו בציווי שלא לאכול מעץ הדעת‪ ,‬ולא‬ ‫האדם‪ ,‬שבהיותו בשר ודם קרוץ מחומר לא יהיה‬ ‫היה יכול לעמוד כנגד הנחש הקדמוני‪ ,‬ואז הודיע‬ ‫מסוגל להתגבר על יצרו הרע שכוחו גדול מאד‪,‬‬ ‫הנה כי כן נשכיל להבין מה גדלה קדושת‬ ‫לו הקב"ה שנגזרה עליו מיתה‪ ,‬שבאמת כבר נגזרה‬ ‫אולם אם הקב"ה היה מביא מיתה על האדם‬ ‫הגוף של אדם הראשון שהקב"ה גיבלו בעצמו‪,‬‬ ‫מקודם‪ ,‬משום שידע הקב"ה כי בלא מיתה לא יוכל‬ ‫בלי חטא‪ ,‬היה עלול לבוא בתרעומת שהיה יכול‬ ‫כדי שיהיה בבחינת כלי שרת לקבל בתוכו את‬ ‫לעמוד כנגד היצר הרע‪.‬‬ ‫להתגבר על היצר הרע גם בלי מיתה‪.‬‬ ‫אורה הגדול של הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל‪,‬‬ ‫שנפח הקב"ה מתוכו מיד אחרי שגיבל את גופו‪,‬‬ ‫וזהו ביאור המדרש (ב"ר ט‪-‬י) על מה שכתוב‬ ‫לכן כדי שישכיל האדם להבין במעט את דרכי‬ ‫כמו שכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם‬ ‫בסיום מעשה בראשית (א‪-‬לא)‪" :‬וירא אלקים את‬ ‫ה'‪ ,‬שכל דרכיו צדק ומשפט במה שברא אותו‬ ‫לנפש חיה"‪.‬‬ ‫כל אשר עשה והנה טוב מאד"‪.‬‬ ‫באופן כזה שהוא צריך למות‪ ,‬הכניס הקב"ה את‬ ‫וזהו שמבואר במדרש (ויק"ר כ‪-‬ב)‪" :‬תפוח עקיבו‬ ‫"אמר רבי שמואל בר יצחק‪ ,‬הנה טוב מאד [בלי‬ ‫האדם בגן עדן ומסר לו שליטה מוחלטת על כל‬ ‫של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה‪ ,‬קלסתר‬ ‫אות ו' של 'והנה']‪ ,‬זה מלאך חיים‪ ,‬והנה טוב מאד‬ ‫עצי הגן‪ ,‬בלי שהיה צריך לעסוק כלל בעבודת‬ ‫פניו על אחת כמה וכמה"‪ .‬עד היכן הדברים מגיעים‬ ‫[עם אות ו' של 'והנה'] זה מלאך המות‪[ .‬מתפלא‬ ‫שדות וכרמים‪ ,‬וסיפק לו גם את כל שאר צרכיו‬ ‫יש ללמוד ממה שמבואר במדרש (ב"ר ח‪-‬י)‪" :‬בשעה‬ ‫המדרש] וכי מלאך המות טוב מאד אתמהא‪ ,‬אלא‬ ‫בלי שום טורח‪ ,‬כמו ששנינו בגמרא (סנהדרין נט‪:):‬‬ ‫שברא הקב"ה אדם הראשון‪ ,‬טעו מלאכי השרת‬ ‫[משל] למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים‬ ‫"אדם הראשון מיסב בגן עדן היה‪ ,‬והיו מלאכי‬ ‫וביקשו לומר לפניו קדוש‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך‬ ‫והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב‪ ,‬אמר כל שהוא‬ ‫השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין"‪ .‬כל זה כדי‬ ‫הוא‪ ,‬הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם"‪.‬‬ ‫אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו‪ ,‬וכל מי שהוא‬ ‫שיוכל לעבוד את ה' בעסק התורה וקיום המצוות‬ ‫אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסייף‪ ,‬כך‬ ‫בלי שום טרדות בעניני העולם הזה‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫על פי האמור יפתח לנו פתח להבין מה שגילה‬ ‫"לעבדה ולשמרה"‪ ,‬ודרשו בספרי (פרשת עקב פסקה‬ ‫כל מי שהוא מסגל במצוות ומעשים טובים הרי‬ ‫רבינו האריז"ל‪ ,‬כי אדם הראשון מצד קדושתו‬ ‫מא)‪" :‬לעבדה זה תלמוד‪ ,‬ולשמרה אלו מצוות"‪.‬‬ ‫מלאך חיים‪ ,‬וכל מי שאינו מסגל במצוות ומעשים‬ ‫הגדולה לא חטא בעץ הדעת מצד עצמו‪ ,‬אלא מצד‬ ‫טובים הרי מלאך המות"‪.‬‬ ‫אמנם באותה שעה שמסר לו הקב"ה כל תענוגי‬ ‫הנשמות שהיו כלולות בו‪ ,‬שביניהן היו רשעים‬ ‫העולם בגן עדן אסר עליו לאכול רק מעץ אחד‪:‬‬ ‫וגזלנים‪ ,‬כמבואר ב"ספר הליקוטים" (פרשת האזינו)‪,‬‬ ‫אדם הראשון לא רצה להיכנס לגן עדן‬ ‫"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו"‪ ,‬כדי לבחון‬ ‫הנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫כי ידע מראש שיכשל בחטא עץ הדעת‬ ‫אותו אם יוכל לעמוד כנגד היצר הרע‪ ,‬והוסיף‬ ‫"סיבת חטאו של אדם הראשון היתה‪ ,‬בסיבת‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שלא רצה‬ ‫להזהירו "כי ביום אכלך ממנו מות תמות"‪ .‬אולם עם‬ ‫הנשמות שהיו כלולים בו מכל מין ומין‪ ,‬מהם‬ ‫אדם הראשון להיכנס לגן עדן‪ ,‬עד שלקחו הקב"ה‬ ‫כל זה לא היה מסוגל לעמוד כנגד הפיתוי הקשה‬ ‫צדיקים מהם רשעים‪ ,‬מהם גזלנים מהם גרגרנים‪,‬‬ ‫"בדברים נאים ופיתהו ליכנס"‪ ,‬על פי מה שנשים‬ ‫של הנחש הקדמוני‪ ,‬שאין לנו השגה איך הצליח‬ ‫ומצדם נתאווה לאכול מן העץ‪ ,‬אם כן לא היה מצדו‬ ‫לב להתבונן כי אדם הראשון היה יציר כפיו של‬ ‫להפיל את אדם וחוה יצורי כפיו של הקב"ה ברשתו‪,‬‬ ‫כל כך חטא כי אם בסיבתם‪ ,‬ועם כל זאת עשה‬ ‫הקב"ה שגיבל בעצמו את גופו‪ ,‬כמו שכתוב (ב‪-‬ז)‪:‬‬ ‫לכן אחרי שחטא תלה בו הקב"ה את גזירת המיתה‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬כי לולי החטא היה נצחי לעולם‪ ,‬ובחטאו‬ ‫"וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח‬ ‫כדי שנשכיל להבין הטעם שסוף כל אדם למות‪,‬‬ ‫נאמר לו כי ביום אכלך [ממנו] מות תמות"‪.‬‬ ‫באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"‪.‬‬ ‫משום שרק באופן זה‪ ,‬וגם אז כולי האי ואולי‪ ,‬יהיה‬ ‫מעתה אמינא בדחילו ורחימו רעיון חדש לבאר‬ ‫מסוגל להתגבר על היצר הרע‪.‬‬ ‫והנה טרם שיצר הקב"ה את גוף האדם‪ ,‬השקה‬ ‫הטעם שלא רצה אדם הראשון להיכנס לגן עדן‪,‬‬ ‫תחילה במים את כל פני האדמה‪ ,‬כדי שיוכל ללוש‬ ‫מעתה ירווח לנו להבין ביאור המדרש‪ ,‬שגזירת‬ ‫כי בחכמתו הגדולה ידע שמצד כל הנשמות שהיו‬ ‫את גוף האדם מעפר ומים‪ ,‬כמו שכתוב (שם ו)‪:‬‬ ‫המיתה על האדם היא בבחינת "נורא עלילה על בני‬ ‫כלולות בו וביניהן רשעים לא יוכל לעמוד כנגד‬ ‫"ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה"‪,‬‬ ‫אדם"‪ ,‬כי באמת עוד לפני בריאת האדם ידע הקב"ה‬ ‫ז"פשת תישארב תשרפ | ב‬ ‫ושותה ממה שאמו שותה‪ ...‬ונר דלוק לו על ראשו‪,‬‬ ‫וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬שנאמר‬ ‫שפת אמת‪ :‬בכוחות הקדושה ששאב אדם הראשון בגן עדן‬ ‫בהלו נרו עלי ראשי‪ ...‬ואין לך ימים שאדם שרוי‬ ‫היה מסוגל למלא את שליחותו בעולם הזה‬ ‫בטובה יותר מאותן הימים‪ ,‬שנאמר (איוב כט‪-‬ב)‬ ‫מי יתנני כירחי קדם‪ ...‬ומלמדין אותו כל התורה‬ ‫מדרש‪ :‬כל נשמה לפני רדתה בעולם הזה מכניסים אותה לגן עדן‬ ‫כולה‪ ...‬וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו‬ ‫להראות לה שאם תזכה תוכל לחזור לכאן‬ ‫על פיו ומשכחו כל התורה כולה"‪.‬‬ ‫ולכאורה תמוה‪ ,‬מאחר שבסופו של דבר שוכח‬ ‫רבינו האריז"ל‪ :‬אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה לא חטא מצד עצמו‬ ‫כל התורה‪ ,‬איזה תועלת יש ללמד אותו במעי‬ ‫כי אם מצד נשמות הרשעים שהיו כלולות בו‬ ‫אמו כל התורה‪ .‬וביאר ה"נועם אלימלך" ב"ליקוטי‬ ‫שושנה"‪ ,‬כי אם לא היו מלמדים את הנשמה תחילה‬ ‫כל התורה‪ ,‬לא היה שייך בדרך הטבע שישיג האדם‬ ‫אדם הראשון סלל את הדרך לכל הנשמות הכלולות בו‬ ‫אחרי לידתו בתוך הגוף החומרי את התורה שהיא‬ ‫שמכניסים אותן לגן עדן לפני שהן נשלחות לעולם הזה‬ ‫חכמתו של הקב"ה‪ ,‬אבל על ידי שמלמדים אותה‬ ‫כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו‬ ‫הנחש הקדמוני‪ ,‬והשכיל להבין שגזירת המיתה כבר‬ ‫תחילה כל התורה‪ ,‬למרות שבעת לידתו בא מלאך‬ ‫פה עמנו היום‪ ,‬ומה שאמר עושה גדולות עד אין‬ ‫נזכרה בתורה אלפיים שנה לפני שנברא העולם‬ ‫וסוטרו על פיו ושוכח כל התורה‪ ,‬אבל נשאר אצלו‬ ‫חקר‪ ,‬אלו גדולות שעושה הקב"ה ביצירת הולד"‪.‬‬ ‫"אדם כי ימות באהל"‪ ,‬ומה שתלה הקב"ה את‬ ‫רושם ממה שלמד‪ ,‬ועל ידי שיתייגע בתורה יזכה‬ ‫בהמשך הדברים מבאר המדרש הנפלאות‬ ‫המיתה בחטא עץ הדעת הוא בבחינת "נורא עלילה‬ ‫להחזיר את כל התורה שלמד‪.‬‬ ‫שעושה הקב"ה ביצירת הולד‪ ,‬כי כשמגיע הזמן‬ ‫על בני אדם"‪ ,‬כדי שישכילו להבין שסיבת המיתה‬ ‫מעתה נבוא לדברי ה"שפת אמת"‪ ,‬שמבאר‬ ‫בעולם היא כדי שיוכלו להתגבר על היצר‪ ,‬אם כן‬ ‫שהנשמה תרד למטה להיוולד בעולם הזה‪:‬‬ ‫לפי זה הטעם שסיבב הקב"ה שיכנס אדם הראשון‬ ‫מה לו להיכנס לגן עדן עם כל הנשמות של הרשעים‬ ‫תחילה לגן עדן‪ ,‬כי באמת תכלית בריאת האדם‬ ‫"מיד רומז הקב"ה למלאך הממונה על הרוחות‬ ‫שיגרמו למרידה במלכות שמים‪ ,‬הלא טוב יותר‬ ‫היתה שירד לעולם הזה כדי לתקן את חלקו‬ ‫ואומר לו‪ ,‬הבא לי רוח פלוני שהוא בגן עדן ששמו‬ ‫שלא יכנס כלל לגן עדן‪ ,‬והקב"ה יקיים את גזירת‬ ‫בעולם השפל‪ ,‬ואחר כך יזכה להיכנס לגן עדן‪ ,‬ועל‬ ‫פלוני ותארו כך וכך‪ ...‬מיד הולך המלאך ומביא‬ ‫המיתה הפרושה על כל החיים בלי שימרדו בה'‪.‬‬ ‫כך שנינו במשנה (אבות פ"ד מט"ז)‪" :‬רבי יעקב אומר‬ ‫את הרוח לפני הקב"ה‪ ,‬וכשהיא באה מיד כורעת‬ ‫העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא‪,‬‬ ‫ומשתחוה לפני המלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ...‬מיד‬ ‫אדם הראשון סלל דרך לכל הנשמות‬ ‫התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין"‪.‬‬ ‫אומר הקב"ה לנשמה עולם שאני מכניסך בו יפה יהא‬ ‫שהיו כלולות בו שמכניסים אותן לגן עדן‬ ‫אולם מאחר אשר כפי שהעיד הקב"ה (בראשית‬ ‫לך ממה שהיית דר בו‪ ...‬ואחר חוזר המלאך ומכניס‬ ‫לפני שנשלחות לעולם הזה‬ ‫הרוח לתוך מעי אמו‪ ,‬ומזמנין לו שני מלאכים ושומרין‬ ‫ח‪-‬כא) "יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ ,‬לכן הוא יתברך‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר מה הם "הדברים‬ ‫אותו שלא יצא משם ושלא יפול‪ ,‬ומכניסין אותו שם‬ ‫מכניס את הנשמה טרם לידתה בגן עדן‪ ,‬להראות‬ ‫הנאים" שפיתה הקב"ה בהם את אדם הראשון‬ ‫נר דלוק על ראשו‪ ,‬זה שאמר הכתוב (איוב כט‪-‬ב) מי‬ ‫לה את הצדיקים הנהנים שם מזיו השכינה בזכות‬ ‫להיכנס לגן עדן‪ ,‬על פי מה שכתב ה"שפת אמת"‬ ‫יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני‪ ,‬בהלו נרו עלי‬ ‫התורה והמצוות שעסקו בהן בעולם הזה‪ ,‬כדי‬ ‫(סוף שנת תרמ"ד) לפרש מקרא שכתוב (ג‪-‬כג)‪:‬‬ ‫ראשי וגו'‪ ,‬ומביט ורואה מסוף העולם ועד סופו‪.‬‬ ‫שתשאב משם כוחות של קדושה לעסוק בתורה‬ ‫"וישלחהו מגן עדן לעבוד את האדמה"‪ ,‬וסיים את‬ ‫ובמצוות בעולם הזה‪ ,‬וכן היה אצל אדם הראשון‬ ‫נוטלו המלאך משם ומוליכו לגן עדן‪ ,‬ומראה‬ ‫דבריו בקיצור כדרכו בקודש‪ ,‬אבל טמון בהם אוצר‬ ‫כי אף שחטא בעץ הדעת בגלל הנשמות שהיו‬ ‫לו הצדיקים יושבין בכבוד ועטרותיהם בראשיהם‪,‬‬ ‫יקר מפז ומפנינים‪ ,‬והנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫כלולות בו‪ ,‬אבל שאב בגן עדן כוחות של קדושה‬ ‫ואומר המלאך לאותו הרוח תדע לך מי הם אלו‪,‬‬ ‫"ופירוש וישלחהו‪ ,‬הוא שליחות גם כן‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫כדי למלא את שליחותו בעולם הזה‪.‬‬ ‫אומר לו הרוח לא אדוני‪ ,‬חוזר המלאך ואומר לו‪,‬‬ ‫הללו שאתה רואה נוצרו בתחילה כמותך בתוך מעי‬ ‫שלח את האדם לתקן את העולמות השפלים‪ ,‬ובכח‬ ‫הנה כי כן הן הם "דברים נאים" שאמר הקב"ה‬ ‫התקשרות שהיה לו מקודם בגן עדן‪ ,‬בכח זה יתקן‬ ‫אמן‪ ,‬ויצאו לעולם ושמרו התורה והמצוות‪ ,‬לפיכך‬ ‫לאדם הראשון כדי להשפיע עליו שיכנס לגן עדן‪,‬‬ ‫גם כל העולם‪ ,‬וזהו וישלחהו מגן עדן לעבוד‪ ,‬וכמו‬ ‫זכו ונזדמנו לטובה זו שאתה רואה‪ .‬דע לך שסופך‬ ‫כי מאחר שהיה כלול מכל הנשמות שעתידות‬ ‫שכתוב בכל נשמה היורדת לעולם מראין לה‬ ‫לצאת מן העולם‪ ,‬ואם תזכה ותשמור התורה של‬ ‫להיוולד בעולם הזה‪ ,‬לכן ראוי שיכנס תחילה לגן‬ ‫מקודם הגן עדן והתורה"‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬תזכה לכך ולישיבת של אלו‪ ,‬ואם לאו דע‬ ‫עדן‪ ,‬כדי שיסלול בכך את הדרך לכל הנשמות‬ ‫וראה שתזכה למקום אחר"‪.‬‬ ‫נרחיב לבאר דבריו הקדושים על פי מה‬ ‫הכלולות בו‪ ,‬שגם הן יכנסו בגן עדן לפני ירידתן‬ ‫שמצינו מאמר נפלא במדרש תנחומא (פרשת פקודי‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬כדי לשאוב משם כוחות של קדושה‬ ‫מלמדים לולד במעי אמו את כל התורה‬ ‫מאמר ג) על הדרך של לידת הנשמה כשמגיע הזמן‬ ‫להתגבר על היצר הרע ולעבוד את ה' בעסק‬ ‫כדי להשאיר את רושם התורה לכל החיים‬ ‫שתרד לעולם הזה ותיכנס בתוך הגוף‪:‬‬ ‫התורה וקיום המצוות‪ ,‬ועל כך נאמר "וישלחהו‬ ‫ומה שכתב ה"שפת אמת" שמראים לנשמה‬ ‫"אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (איוב ט‪-‬י) עושה‬ ‫מגן עדן"‪ ,‬כפי שמפרש ה"שפת אמת" "וישלחהו"‬ ‫לפני ירידתה גם את התורה‪ ,‬כוונתו ברורה כמו‬ ‫גדולות עד אין חקר נפלאות עד אין מספר‪ ,‬תדע לך‬ ‫ששלחו הקב"ה בשליחותו לתקן את חלקו בעולם‬ ‫ששנינו בגמרא (נדה ל‪:):‬‬ ‫השפל בכוחות הקדושה שקיבל "מגן עדן"‪ ,‬ובזכות‬ ‫שכל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו עד סוף‬ ‫זה יזכה אחרי מיתתו לחזור לגן עדן עם התורה‬ ‫"דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי‬ ‫כל העולם‪ ,‬כולן נבראו בששת ימי בראשית‪ ,‬וכולן‬ ‫והמצוות שרכש בעולם הזה‪.‬‬ ‫אמו‪ ,‬לפנקס שמקופל‪ ...‬ואוכל ממה שאמו אוכלת‬ ‫בגן עדן‪ ,‬וכולן היו במתן תורה‪ ,‬שנאמר (דברים כט‪-‬יד)‬ ‫ז"פשת תישארב תשרפ | ג‬ ‫הקב"ה פתח את התורה באות ב' שהיא תורת עולם הב'ריאה‬ ‫ולא באות א' שהיא תורת עולם הא'צילות‬ ‫על פי דברי האריז"ל נשכיל להבין מה שדרשו‬ ‫"והנה התורה מתחלת בב' בראשית ברא וגו'‪,‬‬ ‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪.‬‬ ‫במדרש (ויק"ר יג‪-‬ג) על הכתוב (ישעיה נא‪-‬ד)‪" :‬כי‬ ‫ולמה לא התחילה התורה בא' שהוא ראשון לכל‬ ‫ב"לקוטי תורה" לרבינו האריז"ל מבאר הטעם‬ ‫תורה מאתי תצא‪ ,‬אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי‬ ‫האותיות‪ ,‬מפני שלא היה העולם יכול להתקיים‬ ‫שפתח הקב"ה את התורה באות ב' של "בראשית"‬ ‫תצא"‪ .‬ולפי האמור הכוונה בזה כי לעתיד לבוא‬ ‫אפילו שעה אחת‪ ,‬והיה בטל במציאות מפני גודל‬ ‫ולא באות א'‪ ,‬וזו לשון קדשו‪" :‬בראשית‪ .‬לא דיברה‬ ‫יגלה לנו הקב"ה גם את התורה של א'צילות‪ .‬ענין‬ ‫בהירות אות א'‪ ,‬שהוא רמז לאלופו של עולם‪,‬‬ ‫תורה באצילות אלא בבריאה‪ ,‬על כן התורה נקראת‬ ‫זה יתבאר ביתר שאת על פי מה שכתב רבינו חיים‬ ‫שהוא השי"ת בכבודו ובעצמו כביכול‪.‬‬ ‫תורת הבריאה‪ ,‬ועל כן התחילה התורה בב' [ולא‬ ‫וויטאל בהקדמתו הידועה ל"עץ חיים"‪:‬‬ ‫באות א']‪ ,‬כי הא' רומז לאצילות [שהוא עולם‬ ‫אך (תהלים פד‪-‬יב) כי שמש ומגן ה' אלקים‪,‬‬ ‫"ואמנם בעולם האצילות אשר שם הקב"ה‬ ‫הראשון] והב' רומז לבריאה שהוא עולם השני‪ ,‬וגם‬ ‫ורצונו לומר כמו שבשמש אי אפשר להסתכל‬ ‫יושב ועוסק בתורה‪ ...‬ואין ספק כי לא במעשה‬ ‫א' תחילת תיבת א'צילות וב' תחילת ב'ריאה"‪.‬‬ ‫מפני גודל בהירותו‪ ,‬רק על ידי מחסה ומגן יוכל‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬ולא במעשה דבני חרי‪ ,‬ובמעשה‬ ‫לראות את אור השמש‪ ,‬כך כביכול באלף אלפי‬ ‫ביאור דבריו על פי המבואר ב"שער הגלגולים"‬ ‫אתונו דבלעם‪ ,‬וכיוצא בהם בהיותם כפשוטם‪ ,‬היה‬ ‫אלפים הבדלות עד אין קץ ואין תכלית‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לרבינו האריז"ל (הקדמה יז) כי התורה כלולה מד'‬ ‫משתעשע בהם הקב"ה אלפיים שנה קודם שנברא‬ ‫להתקיים מפני גודל בהירות אות האל"ף שהוא‬ ‫חלקים פרד"ס ‪ -‬פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד‪ ,‬והם‬ ‫העולם ובורא בהם עולמות‪ ,‬אמנם שעשועות של‬ ‫אלופו של עולם‪ ,‬רק על ידי מחסה ומגן שהוא‬ ‫מתחלקים בד' עולמות אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪,‬‬ ‫הקב"ה בתורה‪ ,‬והיותו בורא בה את העולמות‪ ,‬היתה‬ ‫אות הב'‪ ,‬ועל ידו יוכל להצמצם אות הא' להיות גם‬ ‫עשיה‪ ,‬פשט בעולם העשיה‪ ,‬רמז בעולם היצירה‪,‬‬ ‫בהיותו עוסק בתורה בבחינת הנשמה הפנימית‬ ‫כן בתורה‪ ,‬שהרי אחר אות ב' של בראשית מצינו‬ ‫דרש בעולם הבריאה‪ ,‬סוד בעולם האצילות‪,‬‬ ‫שבה‪ ,‬הנקרא רזי תורה‪ ,‬הנקרא מעשה מרכבה‪ ,‬היא‬ ‫תיכף כמה אלפין‪ ,‬במילת בראשי"ת ובמילת בר"א‬ ‫ומגלה לנו האריז"ל כי התורה פתחה באות ב'‬ ‫חכמת הקבלה כנודע אל היודעים"‪.‬‬ ‫אלקי"ם אחר שנתצמצם על ידי אות ב'"‪.‬‬ ‫"בראשית" ולא באות א'‪ ,‬לרמז שבעולם הזה זכינו‬ ‫הנה כי כן זהו שאומר הקב"ה "תורה חדשה‬ ‫רק לתורת ב'ריאה‪ ,‬וכל שכן לתורת עולם היצירה‬ ‫מאתי תצא" ‪" -‬מאתי" דייקא‪ ,‬פירוש‪ ,‬חלק התורה‬ ‫"תורה חדשה מאתי תצא"‬ ‫ועולם העשיה שהן יותר למטה‪ ,‬אבל לא לתורת‬ ‫שהקב"ה עוסק בו בעולם האצילות עתיד הוא‬ ‫תורת א' של עולם האצילות‬ ‫א'צילות שהיא תורת הסוד בשלימותה‪.‬‬ ‫לגלותן לישראל‪.‬‬ ‫ונראה פשוט כי רבינו האריז"ל התכוון‬ ‫ענין זה מבואר היטב ב"מאור עינים" (פרשת‬ ‫מה נפלא להבין לפי זה מה שכתוב אחרי פתיחת‬ ‫לבאר הטעם שפתח הקב"ה את התורה באות ב'‬ ‫חיי שרה ד"ה ואברהם זקן)‪ ,‬כי את האות א' הרומזת‬ ‫התורה באות ב' של "בראשית" (א‪-‬ג)‪" :‬ויאמר אלקים‬ ‫"בראשית ברא אלקים"‪ ,‬ולא באות א' "אלקים ברא‬ ‫על התורה של עולם א'צילות לא היו העולמות‬ ‫יהי אור ויהי אור‪ ,‬וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל‬ ‫בראשית"‪ .‬וכבר עמדו על כך במדרש (ב"ר א‪-‬יב)‪:‬‬ ‫יכולים להשיג מפאת עומקה‪ ,‬כי אם על ידי‬ ‫אלקים בין האור ובין החושך"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬וירא‬ ‫"שמעון בן עזאי אומר (תהלים יח‪-‬לו) וענותך תרבני‪,‬‬ ‫התלבשותה באות ב' שהיא התורה של עולם‬ ‫אלקים את האור כי טוב ויבדל‪ ,‬אף בזה אנו צריכין‬ ‫בשר ודם מזכיר שמו ואחר כך שבחו‪ ...‬אבל הקב"ה‬ ‫ב'ריאה‪ ,‬ובלשון קדשו‪:‬‬ ‫לדברי אגדה (חגיגה יב‪ ,).‬ראהו שאינו כדאי להשתמש‬ ‫אינו כן‪ ,‬אלא משברא צורכי עולמו אחר כך מזכיר‬ ‫"כי נודע כי כל בריאות העולמות היה על ידי‬ ‫בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא"‪.‬‬ ‫שמו‪ ,‬בראשית ברא ואחר כך אלקים"‪.‬‬ ‫אותיות התורה‪ ,‬כמו שכתוב (משלי ח‪-‬ל) ואהיה‬ ‫לפי דברי האריז"ל יש לפרש הכוונה בזה‪,‬‬ ‫אמנם לפי דברי האריז"ל הביאור בזה‪ ,‬כי רצה‬ ‫אצלו אמון‪ ,‬והוא שהשי"ת צמצם את עצמו כביכול‬ ‫"ויאמר אלקים"‪ ,‬אותו שם "אלקים" שהיה ראוי‬ ‫הקב"ה לרמז בכך שבעולם הזה לא זכינו לתורה של‬ ‫בהאותיות‪ ,‬כשיעור מה שהעולמות היו יכולין‬ ‫לפתוח בו את התורה‪ ,‬שהוא כנגד האות א' של‬ ‫עולם א'צילות שהיא בבחינת אות א' של א'לקים‪,‬‬ ‫לסבול אורו וחיותו הנשפע מאלקותו‪ ,‬בסוד אות‬ ‫תורת א'צילות‪ ,‬אמר "יהי אור"‪ ,‬שתתגלה תורת‬ ‫אלא לתורה של עולם ב'ריאה שהיא בבחינת אות‬ ‫א' שהוא בחינת תורה שבאצילות‪ ,‬ולא היו יכולין‬ ‫האות א' של "אור" שהוא תורת א'צילות‪ ,‬אולם‬ ‫ב' של ב'ראשית‪ .‬יומתק לשלב ביאור המדרש עם‬ ‫העולמות לקבלו עבור גודל הבהירות שהוא ממש‬ ‫"וירא אלקים את האור כי טוב"‪ ,‬שעדיין אינו ראוי‬ ‫ביאור האריז"ל‪ ,‬כי עצם הדבר שצמצם הקב"ה את‬ ‫אלקותו‪ ,‬ועל כן צמצם השי"ת אלקותו עם אות א'‬ ‫לרשעים להשתמש בו‪" ,‬ויבדל אלקים בין האור‬ ‫חכמתו הגדולה תורת א'צילות בתורת ב'ריאה כדי‬ ‫באות ב' שבו היא פתיחת התורה"‪.‬‬ ‫ובין החושך"‪ ,‬שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא בזמן‬ ‫למוסרה לישראל‪ ,‬הרי זה משום שבמקום גדולתו‬ ‫והוסיף ה"מאור עינים" לבאר ענין זה ביתר‬ ‫הגאולה בבחינת "תורה חדשה מאתי תצא"‪.‬‬ ‫שם אתה מוצא ענוותנותו‪.‬‬ ‫שאת (סוף פרשת בא)‪:‬‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪ shvilei.com‬לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ז"פשת תישארב‬ ‫תשע"ב |‬