gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: בראשית (2026-10-05)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪551‬‬ ‫פנינים לפרשת בראשית פ"ז‬ ‫למרות חלישות גופו הקדוש העזתי והושטתי את ידי לעבר ידו הקדושה‪,‬‬ ‫ואמרתי לו בקול רם‪" :‬שלום עליכם רבי"‪ .‬אף ה'חפץ חיים'‪ ,‬השיב לי בחביבות‬ ‫וקרבה‪" :‬עליכם שלום"‪ .‬ואף הוסיף ושאל אותי בנעימות‪" :‬מהיכן אתה בא?"‬ ‫כשתלמיד ישיבת ראדין הרה"ג הישיש רבי מנשה וינקלר זצ"ל מלייקווד‬ ‫שבארה"ב סיפר על שיחתו הנדירה עם מרן החפץ חיים זי"ע‬ ‫הרב יעקב הייזלר‬ ‫לאו בכל יומא מיזדמנא מילתא לשמוע עדות חייה ומרגשת מ'כלי‬ ‫ראשון'‪ ,‬תיאור חי ומרתק מפי יהודי בא בימים שזכה ללמוד לפני‬ ‫למעלה משמונים שנה בישיבת ראדין המפוארת שבליטא‪ ,‬ובמהלך‬ ‫לימודו בישיבה אף זכה לשוחח אישית עם רשכבה"ג מרנא החפץ‬ ‫חיים זי"ע ולקבל את ברכת קדשו‪.‬‬ ‫השיחה המרתקת נערכה עם הישיש הרה"ג רבי מנשה וינקלר זצ"ל‬ ‫שנפטר בשיבה טובה לפני למעלה מחמש שנים‪ ,‬כשהיה כבן ‪.103‬‬ ‫באחרית ימיו התגורר בעיר התורה לייקווד שבארה"ב שם ישב‬ ‫באהלה של תורה בהתלהבות כבחור צעיר לימים‪.‬‬ ‫השיחה הנדירה עמו ארכה למעלה ממחצית השעה‪ ,‬בה גולל‬ ‫בהרחבה את תקופת לימודיו בראדין וסדרי הלימודים בישיבה‪ ,‬וכן‬ ‫בישיבת ראדין‬ ‫על הברכה שזכה לקבל ממרן החפץ חיים זי"ע‪ .‬בהמשך תיאר לנו‬ ‫הרה"ג רבי מנשה זצ"ל פתח את סיפורו כיצד ומהיכן הגיע ללמוד‬ ‫תקופת לימודיו בברנוביץ בצל מרן הגר"א וסרמן הי"ד‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫בישיבת ראדין‪:‬‬ ‫בישיבת קמניץ במחיצת מרן הג"ר ברוך בער זצוק"ל‪.‬‬ ‫מוצא שפתיך תשמור‬ ‫הלאמפ כבה‪ ,‬הלימוד נמשך‬ ‫כשהרבי מטכשנוב הגיע בעת סכנה כדי לדון עם ה'חידושי הרי"ם'‬ ‫הנר היחיד כבה‪ ,‬ויחזקאל בן ה‪ 13-‬ממשיך לגרוס בעל פה דף אחר‬ ‫בגזירת הצאר‪ ,‬ולאורך כל השיחה סירב לשבת‬ ‫דף ב'במה מדליקין'‪ .‬מרן הגר"מ שטרנבוך על ה'חזון יחזקאל' זיע"א‬ ‫(עמ' ‪)28‬‬ ‫(עמ' ‪)6‬‬ ‫מעלתו של גב כפוף‬ ‫בשום פנים ואופן‬ ‫"כך אוזניי קרובות לפיהם של הילדים הטהורים"‪ ,‬אמר רבי יהושע‬ ‫ראש ישיבת 'כף החיים' הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א על‬ ‫ויספיש זצ"ל שהתפלל ‪ 20‬שנה על כל תלמיד בשמו‬ ‫ההכרעה של הנצי"ב באשר להמשך דרכה של ישיבת וולוז'ין‬ ‫(עמ' ‪)12‬‬ ‫(עמ' ‪)24‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫שאני יהיה בריא בדי שאוכל לעבוד את ה' כל ימי בבריאות איתנה‪,‬‬ ‫"נולדתי בקופהנגן שבדנמרק לאבי הג"ר מיכאל שלום וינקלר זצ"ל‬ ‫תוך שהוא מוסיף לי שאזכה לאריכות ימים ושנים‪ ,‬דבר שאכן ב"ה‬ ‫שכיהן כאב"ד קהילת "מחזיקי הדת" בקופנהגן וחבר מועצגה"ת‬ ‫התקיים‪ ,‬לסיום פטרני החפץ חיים לשלום‪.‬‬ ‫באירופה‪ .‬אבי מורי נפטר בהיותו בשליחות קודש בארה"ב בשנת‬ ‫"לא אשכח איך שיצאתי מעל פניו וצעדתי באיטיות מיוחדת מתוך‬ ‫תרצ"ב‪ .‬בבחרותי בהיותי בגיל ‪ 14‬בערך נסעתי לראדין שבליטא‬ ‫מטרה לראות את הכהן הגדול מאחיו עוד ועוד פעם‪ ,‬בעצם‪ ,‬הייתה זו‬ ‫מתוך מטרה להתעלות בתורה בישיבת ראדין שהיתה אז נחשבת‬ ‫הפעם היחידה שזכיתי לראות את תואר הדרת קודשו‪.‬‬ ‫לאחת הישיבות החשובות בליטא‪.‬‬ ‫"לא אשכח לעולם את השמחה הגדולה שהיה לי כאשר נסעתי ללמוד‬ ‫הסתלקותו של החפץ חיים‬ ‫בראדין ובפרט על הזכיה הגדולה שאזכה לראות מקרוב את רשכה"ג‬ ‫האם אתם זוכרים את פטירתו ומסע הלוויה של החפץ חיים?‬ ‫מרן החפץ חיים זי"ע שכל העולם כולו רעש מפניו כידוע‪ .‬בימים ההם‪,‬‬ ‫"וודאי שאני זוכר את פטירתו הכואבת‪ ,‬היה זה ‪ 3‬שבועות לאחר‬ ‫זה לא היה דבר של מה בכך‪ ,‬בפרט לבחור צעיר שכמוני להתנתק‬ ‫שנכנסתי ללמוד בישיבה‪ ,‬אני זוכר שבשבוע האחרון דברו בישיבה‬ ‫מהבית בגיל כה צעיר‪ ,‬הנסיעה ארכה אז זמן רב‪ ,‬אולם הרצון העז‬ ‫שמצבו התדרדר ביותר וכמעט שלא ירד ממיטתו באותם ימים‪,‬‬ ‫שהיה לי ללמוד בראדין גברה על כל הקשיים וטורח הדרך וכו'‪.‬‬ ‫תלמידי הישיבה לא משו ממנו ושירתוהו יומם ולילה‪ ,‬אך כמעט ולא‬ ‫כמה זמן זכיתם ללמוד בישיבת ראדין?‬ ‫הצליחו לשמוע ממנו מאומה‪ ,‬מחמת חולשתו הרבה‪.‬‬ ‫"זכיתי ללמוד ‪ 3‬זמנים בראדין מר"ח אלול תרצ"ג‪ .‬מכיון שהיתי בחור‬ ‫"הרופאים שביקרוהו קבעו כולם שאין במחלה זו משום סכנה‪ ,‬אולם‬ ‫צעיר לימים דאגו לי הורי ז"ל שאלמד בתשלום עם בחורים יותר‬ ‫בגיל כה מופלג כל מחלה ‪ -‬אף הקלה ביותר ‪ -‬מסוכנת היא‪ .‬לאחר‬ ‫מבוגרים וכך אוכל להשתלב היטב בין בחורי הישיבה‪.‬‬ ‫ימים אחדים לקה בהצטננות‪ .‬הרופאים חזרו על דבריהם‪ ,‬כי גם מחלה‬ ‫"אחד הבחורים המבוגרים שאני זוכר שלמדתי עמו בחברותא‬ ‫זו איננה מסוכנת‪ ,‬אולם‪ ,‬הצטננות זו הסתבכה לדלקת הריאות‪ .‬מצבו‬ ‫היה הב' 'חיים פאסטר' על שם עיירת מולדתו פאסט שם אף כיהן‬ ‫של הח"ח הלך והחמיר‪ ,‬ואף פעלו להביא לביתו ד"ר מפורסם מוילנא‪,‬‬ ‫אביו כרב העיר‪ .‬הוא למד עמי בשקידה ובזכותו התקרבתי לר"מים‬ ‫אולם הוא לא הצליח להגיע‪ ,‬אני זוכר היטב שאמרנו אז תהלים‬ ‫ולראשי הישיבה‪.‬‬ ‫בישיבה לרפואתו והתחזקנו ביותר בלימוד התורה לזכותו‪ ,‬אולם‬ ‫למרבה הצער שערי שמים ננעלו ‪ -‬וביום שישי כ"ד באלול תרצ"ג‪,‬‬ ‫בצלו של החפץ חיים זצוק"ל‬ ‫בשעה שבע בבוקר הגיע הידיעה הנוראה והמצערת לישיבה‪ ,‬כי‬ ‫מתי זכיתם לראות לראשונה את מרן החפץ חיים זצוק"ל?‬ ‫ה'חפץ חיים' הסתלק מהעולם‪ .‬האבל בישיבה היה נורא ביותר‪ ,‬כולם‬ ‫"האמת היא‪ ,‬שכשנכנסתי ללמוד בישיבה ה'חפץ חיים' כבר לא‬ ‫הרגישו כיתומים ממש‪ .‬בחורים הורידו דמעות ולא פסקו מלהתאבל‬ ‫היה בראדין‪ .‬הייתה זו התקופה האחרונה בימי חייו‪ .‬והוא נסע‬ ‫על פטירתו של צדיק הדור‪ .‬מיד התארגנו הבחורים יחד עם ראשי‬ ‫להבראה בכפר במרחק נסיעה של חצי שעה מראדין‪ .‬שם הכפר‬ ‫הישיבה לאמירת תהלים‬ ‫היה "דעגאלשטאק"‪ ,‬היה זה כפר קטן בו התגוררו לכל היותר ‪50‬‬ ‫"זכרוני שמרן הגרח"ע גרודזינסקי זצוק"ל ביטא את יום הסתלקותו‬ ‫משפחות‪ .‬מאוד השתוקקתי לנסוע ולראות מקרוב את ה'חפץ חיים'‪,‬‬ ‫של החפץ חיים במכתב מיוחד ששלח כ"יום המר‪ ,‬יום הסער‪ ,‬אשר‬ ‫עליו שמעתי כה רבות ולקבל ממנו ברכה והדרכה‪.‬‬ ‫השמים התקדרו בעבים"‪.‬‬ ‫"למרות הקשים שעמדו לי החלטתי להתגבר על הכל‪ ,‬עשיתי מעשה‬ ‫"כמו"כ אני זוכר שהיה אז שאלה בין בני המשפחה האם לערוך את מסע‬ ‫קמתי ונסעתי לכפר ההוא בו התאכסן החפץ חיים‪ .‬כשנכנסתי למקום‬ ‫ההלויה עוד ביום שישי או להמתין למוצ"ש או אולי אף להמתין ליום‬ ‫אכסנייתו‪ ,‬וראיתי את תואר הדרת פניו הק' של אותו צדיק וזקן הדור‪,‬‬ ‫ראשון בכדי שהמונים רבים מכל העיירות והמדינות הסמוכות יוכלו‬ ‫התרגשתי מאוד עד לכדי דמעות‪ ,‬כל פרט מביקור זה עדיין חקוק‬ ‫להשתתף במסע ההלוויה של זקן הדור ולחלוק לו כבוד אחרון כראוי‪.‬‬ ‫היטב בזיכרוני עד היום הזה וכאילו אך אתמול הייתי במחיצתו הק'‪.‬‬ ‫מי שהכריע בדבר היה מרן הגרח"ע זצוק"ל שקבע נחרצות למען‬ ‫"זכרוני‪ ,‬איך שהוא ישב על כסא נוח‪ ,‬מה אומר ומה אדבר‪ ,‬תואר‬ ‫כבודו של החפץ חיים‪" :‬את ההלוויה יעשו ביום ראשון בכדי שיותר‬ ‫פניו היה כמלאך אלוקים משהו שלא מעלמא הדין‪ .‬למרות חלישות‬ ‫אנשים יוכלו לחלוק לו את כבודו האחרון‪ ,‬ואף הוסיף אז בכאב "אני‬ ‫גופו הק' העזתי והושטתי את ידי לעבר ידו הק'‪ ,‬ואמרתי לו בקול‬ ‫לצערי לא אוכל להשתתף בהלוויה בעקבות חולשתי הגדולה"‪.‬‬ ‫רם‪" :‬שלום עליכם רבי"‪ .‬אף ה'חפץ חיים'‪ ,‬השיב לי בחביבות ִוקרבה‪:‬‬ ‫"עליכם שלום"‪ .‬ואף הוסיף ושאל אותי בנעימות‪" :‬מהיכן אתה בא?"‬ ‫השבת הראשונה ללא החפץ חיים‬ ‫עניתי לו‪" :‬מהישיבה בראדין"‪ .‬והנה לשמע הדבר ראיתי על פניו‬ ‫"אני עדיין זוכר את השבת לאחר הפטירה שהיתה זו שבת עצובה‬ ‫כמין שמחה מיוחדת‪ ,‬הוא בירך אותי בחום ובלבביות שבעזרת ה'‬ ‫ביותר‪ ,‬השבת האחרונה של שנת תרצ"ג‪ ,‬ולראשונה ללא 'החפץ‪-‬‬ ‫אעשה 'שטייגען' בלימוד התורה הק' בשמחה‪ ,‬ואף הוסיף לברך אותי‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫סדרי הישיבה‬ ‫חיים'‪ .‬משמרות של בני הישיבה הועמדו בסמוך לחדרו של הח"ח‬ ‫אנו חוזרים ומבקשים לשמוע מהרה"ג ר' מנשה‪ ,‬על סדרי הישיבה‬ ‫ועסקו באמירת תהלים ללא הרף וגם אני זכיתי להיות בחדרו ולומר‬ ‫בעת לימודיו בראדין?‬ ‫תהילים בקול בוכים‪ .‬בעת קריאת התורה בפר' נצו"י ‪ -‬העוסקת‬ ‫"סדרי הלימוד בישיבה היו כך‪ :‬הבחורים היו מחויבים ללמוד שני‬ ‫בדבריו האחרונים של משה רבינו מנהיגם של ישראל בטרם פטירתו‪,‬‬ ‫סדרים ביום‪ ,‬סדר בבוקר‪ ,‬וסדר אחה"צ‪ .‬בלילה היה גם סדר מוסר‪,‬‬ ‫ונבואתו על 'הסתר הפנים' הצפוי לאחר מותו ‪ -‬חשו הכל כמה הדברים‬ ‫בערך כמחצית השעה‪ .‬הבחורים המתמידים הוסיפו ללמוד בלילה עד‬ ‫אקטואליים‪ ,‬ובקושי עצרו בעד דמעותיהם‪.‬‬ ‫שעה מאוחרת‪.‬‬ ‫"אני עדיין זוכר את ההמונים הרבים שנהרו לראדין להשתתף בהלוויה‬ ‫"בישיבה למדו כ‪ 200-‬בחורים‪ .‬זכורני כמה דמויות שהיו נחשבים‬ ‫כשעל פני כולם ניכרה היתמות והחשכות הנוראה‪ .‬כבר במוצ"ש ניכרה‬ ‫העילויים של הישיבה‪ .‬ביניהם אפרים אסטרינר‪ ,‬יענקל מהעיר‬ ‫תכונה בדרכים המובילות לראדין‪ .‬למרות מזג האויר הקשה וקשיי‬ ‫האניווקא‪ ,‬מרדכי זאוויצקי מהעיר לידא‪ .‬גם הסופר המחונן ברוך‬ ‫התחבורה הגיעו אלפים מכל קצווי פולין לראדין‪ .‬מהעיירות הסמוכות‬ ‫הכישרונות דוד זריצקי למד עמי בישיבה‪.‬‬ ‫הגיעו רבים ברגל או בעגלות‪ ,‬וממרחקים הגיעו מכוניות ואוטובוסים‬ ‫"בחודש אלול כל מי שנכנס להיכל הישיבה יכול היה לחוש באוויר את‬ ‫בזה אחר זה ופלטו מתוכם ראשי ישיבות על תלמידיהם‪ .‬בזמנו שוחח‬ ‫אווירת ה'אלול' העילאית‪ .‬הלימוד בסדר מוסר היה יותר ברצינות‪,‬‬ ‫הבחורים בישיבה שהגיעו למעלה מחמשת אלפים אנשים מכל‬ ‫ובכלל במשך כל היום ניכר על פני הבחורים חרדה ופחד‪ ,‬מאימת‬ ‫העיירות הסמוכות‪ ,‬ובזמנו זה היה נחשב לציבור ענק ונדיר ביותר‪.‬‬ ‫יום הדין הקרב ובא‪ .‬מראש השנה קשה לי לזכור הרבה פרטים‪ ,‬אבל‬ ‫"בטרם שחר נעמדו בראדין לאמירת סליחות ראשונות‪ .‬באמירת‬ ‫דבר אחד אוכל לומר בוודאות‪ ,‬שתפילות היום הקדוש נמשכו שעות‬ ‫הסליחה "אין מי יקרא בצדק" געו כולם בבכי‪ ...‬המילים כה התאימו‬ ‫ארוכות‪ ,‬ורוב שעות היום עמדנו בתפילה‪.‬‬ ‫למצב ‪" -‬גבר תמים ונבר אפס‪ ,‬גמר חסיד וצדיק נרפס‪ ...‬דור עני בעונו‬ ‫"יש יהודי שהוא גם מתגורר בארה"ב‪ ,‬ר' יחיאל ניסלבוים שליט"א‬ ‫נתפס‪ ,‬דרכיו להגיד מי יחופש"‪...‬‬ ‫(זצ"ל‪ ,‬נפטר ד' כסלו תשע"ו)‪ ,‬הוא יותר מבוגר ממני וגם הוא למד‬ ‫בישיבה בראדין ומסתמא הוא זוכר יותר פרטים‪.‬‬ ‫אשכבתיה דרבי‬ ‫היכן הייתם מתאכסנים וישנים בלילות?‬ ‫מי הספיד בהלוויה?‬ ‫"היינו מתאכסנים אצל בעה"ב מהעיירה‪ ,‬כל בחור ישן אצל משפחה‬ ‫"אני זוכר את הספדו של בנו הגדול רבי אריה לייב זצ"ל‪ ,‬שאמר בתוך‬ ‫אחרת‪ .‬הנהלת הישיבה שילמה סכום מסוים על האירוח של הבחור‪.‬‬ ‫דבריו‪" :‬אין מי שמסוגל לגלות אפילו מקצת מן המקצת מגדלותו‬ ‫אני ישנתי תקופה בבית הרב אריוביץ ז"ל‪ ,‬שבנו ראובן היה באותו זמן‬ ‫של אבי הקדוש‪ .‬ספריו הם מהותו‪ .‬הוא היה 'חפץ‪-‬חיים' וכולו זעק‬ ‫אחד מתלמידי הישיבה‪ .‬יחד עמי התארחו בביתם עוד כמה בחורים‬ ‫'אהבת חסד'"‪.‬‬ ‫מהישיבה‪.‬‬ ‫גם המשגיח דמיר הגה"צ רבי ירוחם זצ"ל הספידו בבכיות‪ ,‬וכן אני זוכר‬ ‫"לארוחות היינו מקבלים תלושי מזון מהישיבה‪ .‬על פתק אחד היה‬ ‫היטב את הספדו המרטיט של הגאב"ד דקרינקי הגרח"י מישקובסקי‬ ‫רשום שיש זכאות לקבל לחם‪ ,‬ופתק נוסף שימש לקבלת חתיכה‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬אח"כ הספידו חתנו הגרמ"מ זקס זצ"ל‪ ,‬בן זקוניו רבי אהרן‪,‬‬ ‫קטנה של בשר‪-‬בהמה‪ .‬את הבשר היו מבשלים במרק‪ .‬כך היינו ניזונים‬ ‫נכדיו מנהלי הישיבה רבי אליעזר קפלן ורבי יהושע לוינסון‪.‬‬ ‫ומקבלים כוחות ללימוד התורה הק'‪.‬‬ ‫"הספדנים געו אז כולם בבכיה‪ ,‬לא נשמעו הספדים של דברים‪ ,‬לא‬ ‫"אני זוכר עדיין את חתנו של ה'חפץ חיים' הר"מ הגר"מ זאקס זצ"ל‪,‬‬ ‫נאמרו רעיונות‪ ,‬כולם דבר אחד אמרו‪ ,‬מכולם נשמע רק דבר אחד‪:‬‬ ‫שמסר לנו שיעורים בישיבה‪ .‬הגאון רבי משה לנדינסקי זצ"ל היה ראש‬ ‫"האב הגדול והרחום איננו!"‪.‬‬ ‫הישיבה‪ .‬בזמני הוא כבר לא מסר שיעורים בישיבה‪ ,‬רק הבחורים היו‬ ‫"אחרון המספידים היה ראש הישיבה הגאון הישיש רבי משה‬ ‫נכנסים אליו לשוחח עמו בלימוד‪ .‬בחור שנכנס לראש הישיבה‪ ,‬הוא‬ ‫לונדינסקי זצ"ל‪ .‬במשך דקות ארוכות עמד מרטיט בבכי‪ ,‬מבלי יכולת‬ ‫היה מקבלו בסבר פנים יפות‪ ,‬ונותן לו הרגשה טובה‪.‬‬ ‫להוציא מילה מפיו‪ .‬המעמד הנורא זעזע את כל הנוכחים‪ ,‬שפרצו‬ ‫"חתנו של ה'חפץ חיים' רבי הירש לוינזון זצ"ל‪ ,‬כבר לא היה בין החיים‬ ‫בנהי ובכי‪...‬‬ ‫בעת שלמדתי בישיבה‪ .‬מנהל הישיבה היה אז בנו ר' יהושע לוינזון‬ ‫"בקול בוכים זעק‪" :‬רבינו‪ ,‬על מי נטשתנו?! מצבו של עם ישראל כה‬ ‫ז"ל‪ .‬וחתנו הגאון רבי אליעזר קפלן זצ"ל היה המשגיח בישיבה‪ .‬כמו"כ‬ ‫קשה‪ ...‬שלושה מליון יהודים נמקים בגיהינום הרוסי‪ .‬ועתה הפורענות‬ ‫זכיתי לשמוע את שיעוריו הנפלאים של הג"ר אברהם טרופ זצ"ל בנו‬ ‫עולה בגרמניה‪ ,‬מצבו של כלל ישראל ללא מוצא‪ ...‬על מי נטשתנו‬ ‫של הראש ישיבה הג"ר נפתלי טרופ זצ"ל‪.‬‬ ‫אבינו‪...‬‬ ‫לסיום‪ ,‬סח לנו הגר"מ זצ"ל‪" :‬לאחר שנה וחצי בשנת תרצ"ה בהיותי‬ ‫"רבינו הקדוש! אנא‪ ,‬עלה למרום‪ ,‬אסוף את האבות הק'‪ ,‬ולכו בצוותא‬ ‫בגיל ‪ 16‬זכיתי לנסוע ללמוד בברנוביץ במחיצתו של מרן הגר"א‬ ‫אל כסא הכבוד ושאלו‪ :‬רבש"ע! עד מתי עוד יהיו בניך שותתים דם‬ ‫וסרמן הי"ד‪ ,‬שדמותו הגדולה השפיע עלי רבות‪ ,‬ולאחר כשנתיים‬ ‫מופקרים ללעג וקלס‪ ...‬רבינו הקדוש! הלוא תמיד ציפית למשיח‬ ‫בערך נסעתי ללמוד בישיבת קמניץ במחיצת מרן רבי ברוך בער‬ ‫ותמיד השתוקקת לגאולה השלימה‪ ,‬היה נא מליץ יושר לטובת כלל‬ ‫זצוק"ל שעד היום לא מש זכרונו מעמי‪ .‬זי"ע ועכ"י‪.‬‬ ‫ישראל ותפעל שתבוא כבר הגאולה בקרוב‪.‬‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫המסע יצא לדרכו‪ :‬תפילות בראדין‪ ,‬בוולוז'ין‬ ‫ובווילנא‪ ,‬וחנוכת היכל 'מתיבתא רבתא חפץ חיים'‬ ‫העוסקים ב'הדף היומי בהלכה' וב'עמוד היומי'‪.‬‬ ‫בהתרגשות גדולה יצא לדרכו מסע הקודש של 'דרשו'‪ ,‬ובעת‬ ‫שיאו של המסע בחנוכת הבית של היכל 'מתיבתא רבתא חפץ‬ ‫פרסום שורות אלו שוהה משלחת רבני 'דרשו' ומרביצי התורה‬ ‫חיים' דראדין‪ ,‬שקם ונבנה מחדש לאחר שיקום מבנה הישיבה‬ ‫על אדמת ליטא‪ ,‬בשרשרת של מעמדי תפילה שכמותם לא‬ ‫ושחזור פריטי הקודש ששימשו במקום‪ .‬בין אותם כתלים‪,‬‬ ‫נראו שם מזה דורות‪.‬‬ ‫שמהם יצאה תורה והוראה לישראל‪ ,‬שבו ונשמעו קול תורה‬ ‫עיקרו של המסע בראדין‪ ,‬בציונו הקדוש של מרנא ה'חפץ חיים'‬ ‫וקול תפילה‪.‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬ולצדו נפקדו ציוניהם של עמודי ההוראה והמסורה‬ ‫במקביל מתכנסת בהיכל גדול בווילנא הכנסייה העולמית ה‪31-‬‬ ‫הטמונים באדמת בלארוס וליטא השכנה‪ :‬בוולוז'ין עיר התורה‪,‬‬ ‫של 'דרשו'‪ ,‬במעמד מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א‪,‬‬ ‫ציון רבינו בעל 'נפש החיים'‪ ,‬ואילו בווילנא בירת ליטא נערכו‬ ‫ובהשתתפות נציגי קהילות ולומדים מרחבי העולם‪.‬‬ ‫מעמדי תפילה מרומים לצד ציונו הקדוש של רבינו הגר"א‪,‬‬ ‫הדיווחים המלאים מן המסע ומן הכנסייה העולמית יפורסמו‬ ‫וכן על ציונו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצוק"ל‪ ,‬וציונו של‬ ‫בהמשך‪ .‬מה שכבר עתה ברור‪ ,‬הוא שעולם התורה כולו נושא‬ ‫רבי ברוך בער ליבוביץ זצוק"ל‪ .‬בכל אתר ואתר נשאו הרבנים‬ ‫עיניו בימים אלה אל ליטא‪.‬‬ ‫תפילה על לומדי התורה בכל רחבי תבל‪ ,‬ובייחוד על רבבות‬ ‫'ספר הגיבורים' שבר את מחסום ה‪100-‬‬ ‫אלף‪ :‬למעלה ממאה אלף שמות הונחו על‬ ‫ציון רבינו החפץ חיים‬ ‫בשורה מרטיטה הגיעה עם פתיחת המסע‪' :‬ספר הגיבורים' עבר‬ ‫את רף ‪ 100‬אלף השמות‪ .‬למעלה ממאה אלף יהודים רשמו את‬ ‫שמם בין דפיו‪ ,‬ועתה מונח הספר במקום שאליו כיוונו כולם‪ ,‬על‬ ‫ציונו הקדוש של הכהן הגדול מאחיו בראדין‪.‬‬ ‫מאחורי כל שם עומדת קבלה‪ .‬מי שקיבל על עצמו להצטרף‬ ‫ללימוד 'הדף היומי בהלכה' עם פתיחת חלק ה' ב'משנה‬ ‫ברורה'‪ ,‬ומי שקיבל על עצמו להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי'‬ ‫עם פתיחת מסכת סוכה‪ ,‬מצא את שמו נישא בתפילת שלוחי‬ ‫בית ישראל על הציון הקדוש‪.‬‬ ‫המספר הזה אינו רק נתון‪ .‬הוא תמונה של עולם התורה‬ ‫בשבועות האחרונים‪ :‬בתי כנסת שפתחו שיעורים חדשים‪,‬‬ ‫חברותות שנקבעו‪ ,‬בעלי בתים שהעמידו לעצמם סדר יומי‬ ‫קבוע‪ ,‬ואברכים שהוסיפו קביעות על קביעותיהם‪.‬‬ ‫ב'דרשו' מבקשים להדגיש כי השערים לא ננעלו‪ .‬מי שמקבל על‬ ‫עצמו עכשיו את הלימוד‪ ,‬נכלל אף הוא בתפילה שנישאה בראדין‪.‬‬ ‫להצטרפות ל'ספר הגיבורים'‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו'‬ ‫בעמדות 'נדרים פלוס' | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫מסכת סוכה נפתחת בח' בחשוון‪ :‬תכונה‬ ‫רבה בקרב לומדי ה'עמוד היומי'‬ ‫לקראת המסכת מתחדש מערך השיעורים של 'דרשו'‪,‬‬ ‫עם שוך ימי החג‪ ,‬כשהסוכות כבר פורקו והחצרות שבו‬ ‫ובתוכו שיעור חדש מפי הג"ר מאיר שפרכר שליט"א‪ ,‬שילווה‬ ‫לשגרתן‪ ,‬פונים רבבות לומדי ה'עמוד היומי' אל הסוכה שאינה‬ ‫את הלומדים עמוד אחר עמוד בבהירות ובטוב טעם‪ .‬לצד‬ ‫מתפרקת לעולם‪ .‬בח' בחשוון תשפ"ז יפתחו בלימוד מסכת‬ ‫השיעורים עומד לרשות הלומדים 'עיון העמוד'‪ ,‬והשאיפה‬ ‫סוכה‪ ,‬ובבתי המדרש מורגשת כבר תכונה של ערב פתיחה‪:‬‬ ‫המשותפת לכולם היא לזכות לידיעת התורה בשלמותה‪.‬‬ ‫חברותות נקבעות‪ ,‬סדרי לימוד מתארגנים‪ ,‬ולומדים ותיקים‬ ‫הפתיחה מגיעה ימים ספורים לאחר שנישאה התפילה על ציון‬ ‫מושכים אחריהם חברים שעד כה עמדו מן הצד‪.‬‬ ‫רבינו בראדין‪ ,‬ושמות המצטרפים ל'עמוד היומי' נכללו בה‪.‬‬ ‫פתיחת מסכת היא השעה הנוחה ביותר להצטרף‪ .‬הלומד‬ ‫הסוכות ירדו מהגגות‪ .‬בבתי המדרש הסוכה רק עומדת‬ ‫שמתחיל עכשיו פותח עמוד ראשון יחד עם כולם‪ ,‬ואינו נדרש‬ ‫להיבנות‪.‬‬ ‫להשלים דבר‪.‬‬ ‫מדהים! הביקוש לסט 'תורת החפץ חיים'‬ ‫עולה על כל הציפיות‬ ‫לצד הביקוש מגיעה עתה בשורה דחופה‪ :‬המחיר המיוחד‬ ‫מאז הופיע ביומא דהילולא של מרנא החפץ חיים בכ"ד אלול‬ ‫למצטרפים ללימוד במסגרת תוכניות 'דרשו' בסך‬ ‫אשתקד‪ ,‬ממשיך סט 'תורת החפץ חיים'‬ ‫‪ 99‬שקלים בלבד‪ ,‬עומד‬ ‫מבית 'דרשו' לפלס את דרכו אל‬ ‫להסתיים בימים הקרובים‪.‬‬ ‫בתי ישראל בכמויות אדירות‪.‬‬ ‫כל הקודם זוכה‪ ,‬ומי‬ ‫אלפי סטים כבר נמכרו‪,‬‬ ‫שמבקש להכניס את‬ ‫והקצב אינו פוסק‪ ,‬כשבני‬ ‫תורת הכהן הגדול מאחיו‬ ‫תורה ובעלי בתים כאחד‬ ‫אל ביתו במחיר הזה‪,‬‬ ‫מבקשים להעמיד בביתם‬ ‫השעה שלו היא עכשיו‪.‬‬ ‫את כתבי רבינו בשלמותם‪.‬‬ ‫לנוכח ההיקפים מבינים‬ ‫הסט כולל י"ח מספריו‬ ‫ב'דרשו' כי הגיעה העת‬ ‫הקדושים של מרנא ה'חפץ‬ ‫להיערך להדפסתה של‬ ‫חיים' זיע"א‪ ,‬בתוספת‬ ‫מהדורה שנייה‪ ,‬כדי‬ ‫מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד‬ ‫שכל המבקש יוכל‬ ‫ופיסוק מאירי עיניים‪ ,‬כך‬ ‫לזכות בסט‪ .‬פרטים‬ ‫שכל לומד יכול לפתוח‬ ‫יימסרו בקרוב‪.‬‬ ‫בהם ולהבין את הדברים‬ ‫המהדורה הראשונה‬ ‫על בוריים‪ .‬ספרים שדורות‬ ‫אזלה‪.‬‬ ‫כמעט‬ ‫שלמים הכירו רק בשמם‪,‬‬ ‫ההזדמנות‬ ‫נלמדים כעת בבתים‬ ‫עומדת להיסגר‪.‬‬ ‫ובבתי מדרש‪ ,‬בחברותות‬ ‫ובשיעורים‪.‬‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫באחד הימים העניק לי רבי יחזקאל את ספריו 'חזון יחזקאל' במתנה‪.‬‬ ‫הרבנית שנכחה באותו מעמד‪ ,‬אמרה לי כך‪" :‬ספר של בעלי אינו 'רהיט'‬ ‫לקשט בו את הבית‪ .‬צריך ללמוד בו!"‬ ‫זיכרונותיו המופלאים של מרן פוסק הדור רבינו הגר"מ שטרנבוך‬ ‫שליט"א‪ ,‬משיחות הנפש שניהל עם מרן ה'חזון יחזקאל' זיע"א‬ ‫הרב יעקב ב‪ .‬פרידמן‬ ‫אותו הלילה ליל שבת קודש היה‪ ,‬ארובות השמים נפתחו‪ ,‬וגשם‬ ‫זלעפות ניתך על סמטאות העיירה מוסט‪ .‬הגשם הפך בשעה‬ ‫קלה את העיירה השברירית בלאו הכי‪ ,‬לערבוביה של בקתות‪ ,‬בוץ‬ ‫וביצות‪ .‬הקור והלחות פלשו גם לבתי העיירה‪ .‬בתוכם ביתו הצנוע‬ ‫של רבי מרדכי זלמן‪ .‬הקור והלחות כיבו את הלָ אמפ היחיד שהבהב‬ ‫עדיין בשעת לילה מאוחרת על שולחן השבת‪ .‬חשיכה סמיכה‬ ‫עטפה בכנפיה את בית העץ הישן‪.‬‬ ‫אותה שעה היה יחזקאל בן ה‪ 13-‬ילד שעשועיו של רבי מרדכי‬ ‫זלמן יושב בחדר האוכל‪ ,‬וגורס בהתלהבות דף אחר דף במסכת‬ ‫שבת‪ .‬כבר שעה שלישית הוא יושב כך צמוד לגמרא הישנה ולומד‬ ‫בשקידה עצומה‪ ,‬בסוג ההפקרות והשכחה העצמית‪ ,‬שתהפוך עם‬ ‫הים על הארצות שכבשו במסעותיהם‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬במסעותיו‬ ‫השנים לסימן‪-‬ההיכר של תורתו‪.‬‬ ‫בימים ובנהרות‪ ,‬ובמפגשיו עם כל יורד ים‪ ,‬על מה הוא מתעניין?‬ ‫צינה עזה פלשה לחדר‪ ,‬והעמיקה ככל שחלפו השעות‪ .‬מפעם‬ ‫"מאי שמן קיק?"‬ ‫לפעם הרעים הרעם והבריק ברק בסמטת ז'אלחוביה‪ ,‬והגבירו עוד‬ ‫"להבין בדרך מוחשית יותר את המשנה ‪- -‬‬ ‫יותר את הצינה והלחות‪.‬‬ ‫"ומה למדנו מכאן? שהדבר היחיד שראוי לו לאדם להסתקרן‬ ‫בשלב מסוים כבה גם הלָ אמפ‪.‬‬ ‫בשבילו‪ ,‬ולדבר בו‪ ,‬הוא הבנה בהירה בדיבור אחד של משנה ‪" - -‬‬ ‫יחזקאל הצעיר אינו רואה בכיבוי הלָ אמפ בעיה האמורה להטריד‬ ‫אותו‪ .‬הוא ממשיך וגורס מתוך הזיכרון דפי 'במה מדליקין'‪ ,‬דף אחר‬ ‫'העולם לא נוצר כדי להכיר אנשים'‬ ‫דף‪ .‬גופו וחיוניותו מתמזגים עם חמצן הנשימה של הגמרא‪ .‬הוא יונק‬ ‫זה היה רגע שעיצב את תפיסת חייו של בעל 'חזון יחזקאל'‪ :‬הקדשת‬ ‫את הדפים באהבה‪ ,‬בהתלהבות‪.‬‬ ‫כל שיח סקרני וכל מפגש חברתי לעמל תורה‪ .‬מלבד החתירה‬ ‫לפתע הוא עוצר מתלמודו ומתחיל לפסוע אנה ואנה בחדר האוכל‪.‬‬ ‫להבנה בהירה של צפונות התורה‪ ,‬לא מצא רבי יחזקאל מעודו פנאי‬ ‫הרוח בחוץ מגבירה את שריקותיה‪.‬‬ ‫או עניין לשיחת רעים‪ ,‬לוָ וארט מתוק‪ ...‬הזמן בער כאש אוכלה‪...‬‬ ‫"אלטערק'ה"‪ .‬קול רך לוחש מתוך הדממה‪ ,‬ופולש להרהוריו‪ .‬קולה‬ ‫נכנס אליו בערוב ימיו יהודי אמריקאי‪ ,‬ומנסה לנהל אתו שיחת‬ ‫הרך של אמו שעקבה כדרכה אחר לימודו‪" .‬אלטרקע ַמיין זּון"‪,‬‬ ‫חולין‪ .‬הוא פותח ושואל אם הכיר בתקופת לונדון יהודי פלוני‪.‬‬ ‫יעצט? על מה אתה חושב‬ ‫"אף וָ ואס ְט ַרעכְ ְס ֶטע יֶ ְ‬ ‫היא הומה לעברו‪ַ ,‬‬ ‫"העולם"‪ ,‬אומר לו רבי יחזקאל בקצרה‪" ,‬לא נוצר כדי להכיר אנשים"‪.‬‬ ‫עכשיו ילדי?"‬ ‫"אני לומד עכשיו"‪ ,‬אומר לה יחזקאל הצעיר‪" ,‬במסכת שבת‪,‬‬ ‫הנער שלכבודו לבש בגדי שבת‬ ‫בתחילת פרק 'במה מדליקין'‪ .‬המשנה אומרת שאין מדליקין בשמן‬ ‫ולמרות שתקנותו ומיקודו‪ ,‬נער אחד היה בלונדון הבירה שרבי‬ ‫קיק‪ .‬ועל כך שואלת הגמרא מאי שמן קיק‪ ,‬ועל זה אומר שמואל‬ ‫יחזקאל יצא לקראתו מגדרו‪ ,‬ויצר אתו קשרי ידידות‪ֶ .‬דער לֹונְ דֹונֶ ער‬ ‫"שאילתינהו לכל נחותי ימא"‪ .‬היינו‪ ,‬שאלתי את כל יורדי הים מאי‬ ‫עילוי‪ ,‬משה שטרנבוך‪ .‬כאשר היה העילוי נכנס למעונו היה רבי‬ ‫שמן קיק‪...‬‬ ‫יחזקאל מפקיר עצמו וזמנו‪ ,‬וממתיק אתו סוד בדברי תורה‪ ,‬השקפה‬ ‫"ואני מתפעל ולומד מוסר לעצמי‪ :‬הנה האמורא הקדוש שמואל‪,‬‬ ‫או שיחת חולין‪.‬‬ ‫שהיה גם רופא‪ ,‬וגם בקי גדול בתנועת הכוכבים והמזלות‪ ,‬ובחייו‬ ‫יום שמשה הצעיר היה נכנס אליו‪ ,‬ראה רבי יחזקאל פשוטו כמשמעו‪,‬‬ ‫נוצרו אינספור הזדמנויות ליצור שיחה סקרנית ומאלפת עם יורדי‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫"אולי על עצם הלימוד לא מגיע לי שכר‪ .‬אבל מגיע לי ללא ספק‬ ‫כיום חג‪ .‬והיה לכך ביטוי מעשי מדהים‪ .‬הרבנית דבורה שטרנבוך‬ ‫שכר על שאני לומד את התורה כתורת ה' בטהרתה‪ ,‬ולא חלילה‬ ‫הייתה מביאה את בנה מדי שבוע להיבחן ולדבר עם המרא דאתרא‬ ‫כחכמה בעלמא להתענג על יופיה!"‬ ‫בלימוד‪ ,‬וכשהיה משה הצעיר ואמו נכנסים לחדרו‪ ,‬היה רבי יחזקאל‬ ‫ונחה דעתו‪.‬‬ ‫קם‪ ,‬ולובש אצטלא של שבת‪  .‬‬ ‫הערכתו המופלגת של החזון יחזקאל לתורתו של משה הצעיר‪ ,‬התבטאה‬ ‫'אינני צריך מורה נבוכים'‬ ‫כאשר צירף אותו בגיל ‪ 16‬להיתר מאה רבנים שערך בית דינו‪.‬‬ ‫בשנות היכרותם ביטא מרן הרב אברמסקי את רגשי ידידותו עם‬ ‫העילוי הלונדוני בכך ששיתף אותו גם בתחושותיו הרוחניות‪ .‬הרב‬ ‫'בשמים יודעים ממך'‬ ‫אברמסקי היה מטבעו אדם פרטי מאד‪ ,‬ומיעט לדבר בנושאים‬ ‫קשר ההערכה העמוק לעילוי הלונדוני‪ ,‬יצר ביניהם גם קשר אישי‪.‬‬ ‫שברגש‪ .‬עם הבחור משה שטרנבוך הייתה לו פינה חמה‪.‬‬ ‫משה שטרנבוך היה מהבודדים שרבי יחזקאל השתקן והממוקד‬ ‫באחד הימים כשנכנסתי אליו‪ ,‬פנה אליי ואמר בהתפעלות‪:‬‬ ‫הרגיש אליו חיבור פנימי‪ ,‬עד שנהג לשתף אותו בתחושותיו‬ ‫"אתה יודע מוישה? יש אנשים שזקוקים ל'מורה נבוכים' כדי להוכיח‬ ‫האישיות‪.‬‬ ‫לעצמם שיש בורא עולם בנמצא‪ .‬אני אינני צריך 'מורה נבוכים'‪ .‬אני‬ ‫הנה למשל חוויה אישית מסעירה שרבי יחזקאל שיתף את רבי משה‪:‬‬ ‫רואה עין בעין את הבורא עולם‪ .‬אני מרגיש את קיומו‪ .‬אני חווה כל‬ ‫באחד הבקרים נכנסתי אליו לחדרו‪ ,‬והיה רבי יחזקאל שרוי שלא‬ ‫הזמן את נוכחותו‪ .‬אתה מרגיש מה שאני אומר?"‬ ‫כדרכו בהתרגשות עמוקה‪ .‬כשראה אותי אורו עיניו‪ ,‬וסיפר לי‬ ‫באחד הימים כשנכנסתי אליו שיתף אותי ברגש רוחני מופלא‬ ‫בהתפעלות על חוויה עמוקה שחווה אותו הלילה‪...‬‬ ‫שלאורו חי‪.‬‬ ‫הוא סיפר שהגאון רבי עקיבא איגר בא אליו בחלומו‪ ,‬והודה לו על‬ ‫"כשאני משכים בבוקר‪ ,‬לפני שאני יוצא לעולמו של הקדוש ברוך‬ ‫הדרך בה תירץ אותו יום את קושייתו‪ .‬ועל כך שאל אותו ה'חזון‬ ‫הוא‪ ,‬אני שואל ומברר עם עצמי מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני‬ ‫יחזקאל' אם אמת תירץ‪ .‬ואמר לו רבי עקיבא איגר בחדווה‪ ,‬שתירץ‬ ‫ביום הזה‪ .‬ועל פי התשובה לשאלה הנ"ל אני קובע את סדר יומי‪...‬‬ ‫אמת‪ ,‬אמת לאמיתה של תורה!‬ ‫"בלילה‪ ,‬כתום פעולות היום‪ ,‬אני עורך מחדש את חשבון נפשי‪ ,‬ודן‬ ‫"מששמעתי כך"‪ ,‬סיפר לי רבי יחזקאל‪" ,‬התרגשתי מאד‪ ,‬העזתי פנים‬ ‫עם עצמי האם קיימתי כהלכה את הייעודים שהקדוש ברוך הוא רצה‬ ‫ושאלתי את רבי עקיבא איגר‪:‬‬ ‫ממני היום‪"...‬‬ ‫"האם בישיבה של מעלה יודעים ממני ומספרי?"‬ ‫"ועל כך השיב רבי עקיבא איגר‪:‬‬ ‫'הבית כבר נשרף ממילא'‬ ‫"ודאי‪ .‬בשמים יודעים ממך‪ ,‬ובישיבה של מעלה מחזיקים מספרך!"‬ ‫באחת משיחותינו סיפר לי ה'חזון יחזקאל' סיפור אישי שאירע אתו‬ ‫"התרגשתי מאד מהעדות‪ ,‬שבתי והעזתי פניי ברבי עקיבא‬ ‫בתקופה שלאחר נישואיו‪ .‬הסיפור המופלא הזה מגדיר את הלך־‬ ‫איגר‪ ,‬ושאלתי‪:‬‬ ‫הרוח ששרר בבתי ישראל בליטא שלפני השואה‪ ,‬ואת אהבת התורה‬ ‫"אם כך‪ ,‬האם ייתן לי הרב הסכמה לספרים שלי?"‬ ‫שבערה שם‪.‬‬ ‫"השיב רבי עקיבא איגר בחיוב‪ .‬אבל הוסיף‪:‬‬ ‫"לאחר נישואיי"‪ ,‬סיפר הרב אברמסקי‪" ,‬גרתי בסלוצק‪ .‬ובעצה אחת‬ ‫"אין לי כאן בעולם האמת עט ונייר‪ .‬אם תוכל לתת לי עט ונייר‪"...‬‬ ‫עם אשתי גליתי למקום תורה‪ ,‬לבריסק של רבי חיים‪ ,‬לקבל מרבי‬ ‫"פניתי בבהילות לרעייתי הרבנית רייזל‪ ,‬ובקשתי שתביא לי בדחיפות‬ ‫חיים תורה‪ .‬הכוונה שלי הייתה לחיות ולהתעלות שם פרק זמן‪ ,‬על‬ ‫עט ונייר על‪-‬מנת להחתים את רבי עקיבא איגר על הסכמה‪ ,‬אבל‬ ‫הׁשנִ יט של רבי חיים‪ ,‬ולחזור הביתה לרעייתי‪.‬‬ ‫מנת לספוג את ְ‬ ‫לתדהמתי אשתי סירבה‪.‬‬ ‫"באחד הימים עודי יושב לפני רבי חיים‪ ,‬הגיעה אליי הידיעה שהבית‬ ‫"בעלי"‪ ,‬אמרה בנחרצות‪" ,‬אינו צריך הסכמה מאיש! גם לא מרבי‬ ‫שלנו בסלוצק נשרף כליל‪ .‬כששמעתי כך ָהמה ליבי לגורלה העגום‬ ‫עקיבא איגר!‪"...‬‬ ‫של רעייתי שנותרה בלי בית ובלי משענת‪ ,‬ותכננתי לעזוב מיד‬ ‫"ואז התעוררתי מהחלום ותפעם רוחי‪"...‬‬ ‫ולנסוע אליה לסלוצק‪ ,‬לתמוך ולסייע‪.‬‬ ‫'איך אקבל שכר?'‬ ‫"אבל בעודי מתארגן לשוב לסלוצק‪ ,‬קיבלתי טלגרמה מרעייתי‬ ‫באחד הימים ישבנו ודיברנו בלימוד‪ .‬ורבי יחזקאל העלה סברא חריפה‬ ‫הרבנית הצדקנית רייזל‪ ,‬בה היא כותבת לי כך‪:‬‬ ‫שרוממה מאד את רוחו‪ .‬הוא היה שרוי בחדווה עצומה ממש‪ ,‬והחייתה‬ ‫"הבית כבר נשרף ממילא‪ .‬ואין לך להיכן לחזור‪ .‬שוב לרבי חיים‬ ‫אותו הרגשה של 'מעין עולם הבא'‪ .‬הוא התרגש כל כך עד שאמר לי‪:‬‬ ‫ללמוד את תורתו!"‬ ‫"מוישה‪ ,‬מוישה! איך אקבל שכר בעולם הבא על לימוד התורה?‬ ‫והרי רואה אתה עד כמה אני מתענג על תורתי! איזה חיות מופלאה‬ ‫שמונה פעמים לפני כל שיעור‬ ‫נוטעים בי הדיבורים! והרי קיבלתי כבר שכרי בעולם הזה בעצם‬ ‫פעם שמעתי מרבי יחזקאל‪ ,‬שאותה מידה של עמל ויגיעה שהוא‬ ‫הנאת הלימוד!"‬ ‫משקיע בהכנת השיעור עצמו‪ ,‬הוא משקיע בדרך שבה יסביר ויבהיר‬ ‫הוא היה שרוי בצער‪ ,‬ושקע במחשבות‪ .‬ואז אמר לי‪:‬‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫של הקשר בשיעורים כלליים שנשא רבי יחזקאל ב'שניידרס ישיבה'‪ .‬זה‬ ‫את השיעור‪ .‬הוא תיאר לי למשל את דרכי הכנת השיעור שנהג‬ ‫היה הערוץ היחיד שדיבר אל לב ה'חזון יחזקאל'‪ .‬שיעור‪ .‬קושיה‪ .‬תירוץ‪.‬‬ ‫למסור לבעלי בתים בלונדון‪ .‬לפני כל שיעור נהג ללמוד שש פעמים‬ ‫בעשר שנות לימודיו בישיבה הושפע רבי משה עמוקות מתורתו‪.‬‬ ‫את הגמרא לעצמו – עד שמצא את הדרך המעולה ביותר להסביר‬ ‫במהלך כל שיעור שנשא הרב אברמסקי היה משה שטרנבוך ראש‬ ‫להם את דברי הגמרא‪.‬‬ ‫המדברים‪ .‬הוא נשא ונתן עם רבי יחזקאל‪ ,‬הקשה ופירק‪ .‬לעיתים חגר‬ ‫הוא הוסיף ואמר‪ ,‬שלפעמים הרגיש שששת הפעמים אינן מספיקות‪,‬‬ ‫חרבה של תורה‪ ,‬וסתר את דבריו‪ .‬בשנים ההן למד רבי יחזקאל לרחוש‬ ‫והיה חוזר לפני השיעור על הגמרא שמונה פעמים!‬ ‫כבוד עמוק לשיקול דעתו של הצעיר‪ ,‬לבהירות סברותיו ומסקנותיו‪.‬‬ ‫משא ומתן בלימוד – היה הצינור היחיד ללבו של רבי יחזקאל‪.‬‬ ‫הנפנוף שנרשם בעולם האמת‬ ‫תלמידי הישיבה בתקופה ההיא מעידים‪ ,‬שבאחד הימים מסר רבי‬ ‫באחת משיחותנו סיפר לי הרב אברמסקי בהתפעלות על זיכרון‬ ‫יחזקאל שיעור‪ ,‬ובתוכו העלה הנחה למדנית‪ .‬רבי משה תקף אותה‬ ‫מופלא השמור בלבו מימי חורפו‪ .‬כאשר עזב את רוסיה ואת סיביר‬ ‫כדרכו בחבילי קושיות‪ ,‬ורבי יחזקאל הסכים שהצדק אתו‪ ,‬וחזר בו‬ ‫שבה שפך את דמו על התורה‪ ,‬עצר בווילנה‪ ,‬וסר לראות את פנקס‬ ‫מחידושו לעיני בני הישיבה‪.‬‬ ‫'חברא קדישא'‪ ,‬ובין היתר ראה שכתוב שם כך‪:‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬מוסיפים תלמידים ומספרים‪ ,‬מסר הרב אברמסקי‬ ‫"על פי ציווי הגר"א אנו מביאים כאן מעשה עם אשת הגר"א"‪.‬‬ ‫שיעור בהיכל הישיבה‪ ,‬וחקר חקירה מהו גדר מצוות כיבוד אב‪ .‬אם‬ ‫הסיפור המפורט שם הוא כדלהלן‪:‬‬ ‫המצווה היא עצם המעשה שהבן טורח למען אביו‪ ,‬או שהמעשה‬ ‫"אשת הגר"א סיכמה עם חברתה שמי שתמות קודם‪ ,‬תתגלה לחברתה‬ ‫הוא רק הכשר‪ ,‬ועיקר המצווה היא התוצאה שאביו מתכבד‪ .‬כמעט‬ ‫בחלום‪ ,‬ותספר לה מה קורה בעולם הבא ואיך מתנהל שם הדין‪ .‬לאחר‬ ‫כל בני הישיבה טענו שהמצווה היא בעצם המעשה‪ .‬משה שטרנבוך‬ ‫זמן נפטרה חברתה ובאה לאשת הגר"א בחלום ואמרה לה בהתפעלות‪:‬‬ ‫טען וגם הוכיח שהמעשה הוא רק הכשר‪ ,‬והמצווה עצמה מתקיימת‬ ‫"אין לך מושג כמה קשה יום הדין בעולם האמת! נהגנו בשעתו‬ ‫בתוצאת הכיבוד‪ .‬הרב אברמסקי הקשיב לדבריו והוכחותיו‪ ,‬ואמר‬ ‫לאסוף כספים יחד ולחלק לעניי וילנה‪ .‬באחד הימים בדרכנו לאסוף‬ ‫לבחורים‪" :‬הבחור הזה צודק!" (עיין יבמות ו'‪ .‬וברש"י שם)‪.‬‬ ‫כספים בסמטאות העיר‪ ,‬ראינו מרחוק את הגבירה פלונית בצדה‬ ‫השני של הסמטה‪ .‬נפנפתי אליה לאות שתמתין לנו וניגשנו אליה‬ ‫'אפילו אני לא יודע חצי ש"ס'‬ ‫לקבל את התרומה‪.‬‬ ‫באחד הימים נכנסה הרבנית דבורה שטרנבוך להרב אברמסקי‪,‬‬ ‫"בעולם האמת רשומים כספי הצדקה על שם שתינו‪ ,‬גם ההליכה‬ ‫ובתוך הדברים סיפרה לו בהתפעלות‪:‬‬ ‫רשומה על שם שתינו‪ ,‬אבל אותה הרמת יד רשומה על שמי בלבד‪.‬‬ ‫אהלְ ּב ש"ס!" ("משה שלי כבר יודע‬ ‫"מיין מוישה ֶקען ֵׁשיין ַ‬ ‫ַ‬ ‫ולכן בעולם האמת אני נחשבת במעשה של אותה צדקה בדרגה‬ ‫חצי ש"ס")‪.‬‬ ‫גבוהה ממך בגלל הנפנוף הקל שנופפתי בידי"‪.‬‬ ‫השיב לה רבי יחזקאל בענוותנותו‪:‬‬ ‫"כשהתעוררה משנתה סיפרה אשת הגר"א את דבר החלום לבעלה‪.‬‬ ‫"חצי ש"ס הוא יודע? והרי אפילו אני לא יודע חצי ש"ס!"‬ ‫ציווה הגר"א שיקראו לאנשי החברה קדישא‪ ,‬שישמעו מפיה את דבר‬ ‫"אתה רב"‪ ,‬עונה הרבנית דבורה‪" ,‬מתי יש לרבנים זמן ללמוד? אבל‬ ‫החלום‪ ,‬וירשמו אותו בפנקס החברה קדישא על מנת שיקראו אותו‬ ‫בני בחור ישיבה‪ ,‬והוא עמל על תורתו יומם וליל!"‬ ‫הדורות הבאים‪ ,‬ויתבוננו בעומק הדין"‪.‬‬ ‫רבי יחזקאל נהנה הנאה רבה מדבריה‪ ,‬והיה חוזר עליהם במשך‬ ‫הרב אברמסקי סיפר לי שהדברים נגעו ללבו‪ ,‬ומאז שקרא אותם‬ ‫תקופה ארוכה בשם אומרו‪.‬‬ ‫שינה את יחסו לזולת‪ .‬בכל פעם שהוא שולח כסף לעני או מוסר לו‬ ‫דרך הדואר‪ ,‬אינו שולח שליח כדרכו בעבר‪ ,‬אלא טורח בגופו ללכת‬ ‫'ספר אינו רהיט'‬ ‫להביא לו אותו‪ ,‬או להניח בתיבת הדואר‪ ,‬כדי לא להפסיד את הזכות‬ ‫באחד הימים העניק לי רבי יחזקאל את ספריו 'חזון יחזקאל' במתנה‪.‬‬ ‫לטרוח בגופו למצוות צדקה‪.‬‬ ‫הרבנית שנכחה באותו מעמד‪ ,‬אמרה לי כך‪:‬‬ ‫"ספר של בעלי אינו 'רהיט' לקשט בו את הבית‪ .‬צריך ללמוד בו!"‬ ‫הצינור היחיד ללבו‬ ‫ובהזדמנות אחרת כשנכנסתי לביתו לאחר שיצא לאור כרך נוסף‬ ‫הקשר העמוק שפרח בין נער רך בשנים לארי התורה שנחשב גברא‬ ‫בסדרת ספריו‪ ,‬התעניינתי לדעת האם יש קונים ומגיבים לספר‬ ‫רבה גם בחצרותיהם של ה'חפץ חיים' ורבי חיים מבריסק‪ ,‬היה פלא‪.‬‬ ‫החדש‪ .‬השיבה הרבנית בשם הרב כך‪:‬‬ ‫רבי יחזקאל מתקיפי דורו היה‪ ,‬ולא נשא פנים לאיש‪ .‬סלד משיחות‬ ‫"כשמוציאים ספר אין חשיבות לטיב התגובות‪ ,‬אלא לטיב וחשיבות‬ ‫חולין‪ ,‬סלד מעמי‪-‬הארצות בקרבתו‪ .‬גם כלפי גבירי לונדון נקט‬ ‫הספר‪ .‬כיוון שספר כזה על התוספתא הוא ללא ספק דבר נכון ונחוץ‪,‬‬ ‫לשון תקיפה‪ .‬רבי משה עצמו מספר שפעם דרש מגביר פלוני מאה‬ ‫אין חשיבות לתגובת הציבור‪ .‬וגם אם בדור הזה לא יעריכו או לא‬ ‫שטרלינג לצרכי צדקה בוערים‪ ,‬ובמהלך הדברים‪ ,‬התבטא בתקיפות‪:‬‬ ‫יקנו – יבוא דור שיעריך"‪.‬‬ ‫"והרי לולא הכסף שלך לא הייתי עומד אתך על אותה מרצפת!"‬ ‫('במעונות אריות')‬ ‫הקשר החם ביניהם לא פרח דרך שיחות אישיות חמימות‪ .‬הורתו ולידתו‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫את התחושה הזאת המחיש הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל במשל‪ .‬אדם הלך‬ ‫בדרכו וגילה לפתע אוצר עצום של אבנים טובות ומרגליות‪ .‬הוא מילא את‬ ‫כיסיו‪ ,‬ואחר כך את התיקים‪ ,‬את הנעליים ואת הכובע‪ ,‬עד שיצא מהמקום‬ ‫כפוף תחת משאו‪ ,‬בקושי פוסע אך לבו מלא שמחה‪ .‬אחרי כמה צעדים‬ ‫הסתובב והביט לאחור‪ .‬האוצר הגדול עדיין היה מונח שם‪...‬‬ ‫אחרי היריד הגדול של חודש תשרי‪ ,‬שבת בראשית היא התחנה הראשונה בדרך הביתה‬ ‫הרב מאיר בנימיני‬ ‫ֹלקים" (בראשית א'‪ ,‬א')‬ ‫אשׁית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫"ּבְ ֵר ִ‬ ‫עברו וחלפו ימי ירח האיתנים‪ .‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬חג‬ ‫הסוכות ושמחת תורה כבר מאחורינו‪ ,‬וכלל ישראל פותח שוב‬ ‫את התורה בפרשת בראשית‪ .‬אחרי ימים של תפילה ותשובה‪ ,‬של‬ ‫שמחה וקבלות טובות‪ ,‬עומדת השאלה הגדולה‪ :‬איך לוקחים את‬ ‫כל האוצרות הללו לדרך‪ ,‬ואיך דואגים שההתעוררות לא תישאר‬ ‫מאחור ברגע שחוזרים לימי השגרה‪.‬‬ ‫רבינו החיד"א כתב בספרו "מורה באצבע" שאחר החג "יתאמץ‬ ‫ביראת שמים ותלמוד תורה לשמה‪ ,‬כי היא תחילת השנה והוי‬ ‫סימנא טבא לכל השנה" (סימן ח‪ ,‬אות רח)‪ .‬קל להתעורר בשעת‬ ‫"זו חנות בלי בעלים"‪ ,‬השיב רבי יוסף חיים‪.‬‬ ‫תקיעת שופר ולשמוח עם ספר התורה בהקפות‪ .‬המבחן האמיתי‬ ‫האיש פרץ בצחוק‪" .‬איך יכולה להיות חנות בלי בעלים? אולי צריך‬ ‫מתחיל ביום שאחרי‪ ,‬כשכבר אין קול שופר ואין אווירת חג‪ ,‬והאדם‬ ‫לשלוח את הרב לבדיקה על דיבורים כאלה"‪.‬‬ ‫נדרש להראות שהדברים אכן נכנסו אל לבו‪.‬‬ ‫"אני אמרתי זאת על חנות אחת קטנה"‪ ,‬השיב רבי יוסף חיים‬ ‫עוד הובא בשם החיד"א שאין זה מקרה שקוראים בתקופה זו את‬ ‫בשלווה‪" ,‬ואתם אומרים זאת על העולם כולו‪ ,‬ועוד אותי צריך‬ ‫פרשת בראשית‪ ,‬משום שעצם האפשרות להתחיל מחדש היא חסד‬ ‫לבדוק?" חנות עם כמה מדפים מסודרים אינה יכולה להתקיים בלי‬ ‫גדול שצריך להודות עליו‪ .‬בתפילת "עלינו לשבח" אנו משבחים את‬ ‫בעלים‪ ,‬והשמים והארץ וכל צבאם‪ ,‬על כל פלאיהם‪ ,‬נוצרו כביכול‬ ‫הקב"ה כ"יוצר בראשית"‪ ,‬מי שיוצר לאדם התחלה חדשה‪ .‬איש אינו‬ ‫מאליהם‪ .‬על כך אמר דוד המלך‪" :‬השמים מספרים כבוד א‪-‬ל‬ ‫כבול אל מה שהיה בשנה שעברה‪ ,‬ואפשר לפתוח דף חדש‪ .‬אלא‬ ‫ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהילים יט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫שאת הדף הזה צריך להתחיל לכתוב‪.‬‬ ‫שלל רב‬ ‫חנות בלי בעלים‬ ‫יש משמעות נוספת לכך שמיד עם סיום התורה שבים לקרוא‬ ‫את כוחם של סיפורי ספר בראשית להחדיר אמונה בלב הדגיש‬ ‫"בראשית ברא"‪ .‬בשאר החכמות יכול אדם לסיים את לימודיו‬ ‫ה"חפץ חיים" זצ"ל‪ .‬הוא היה אומר שמי שמרגיש שאמונתו זקוקה‬ ‫ולהרגיש שהגיע אל היעד‪ .‬בתורה כל סיום הוא התחלה‪ ,‬משום‬ ‫לחיזוק‪ ,‬ילמד את סיפורי התורה שבספר בראשית‪ ,‬ולעת זקנותו‬ ‫שככל שלומדים יותר‪ ,‬מבינים עד כמה עדיין עומדים בתחילת הדרך‪.‬‬ ‫קבע לעצמו בכל יום‪ ,‬לאחר תפילת שחרית‪ ,‬שיעור בספר בראשית‪.‬‬ ‫את התחושה הזאת המחיש הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל במשל‪ .‬אדם‬ ‫דווקא הפרשיות המוכרות ביותר‪ ,‬בריאת העולם‪ ,‬אדם הראשון‪ ,‬נח‬ ‫הלך בדרכו וגילה לפתע אוצר עצום של אבנים טובות ומרגליות‪.‬‬ ‫והאבות הקדושים‪ ,‬מכניסות בלב את יסודות האמונה וההשגחה‪.‬‬ ‫הוא מילא את כיסיו‪ ,‬ואחר כך את התיקים‪ ,‬את הנעליים ואת הכובע‪,‬‬ ‫את האמת הפשוטה הטמונה בפסוק הראשון של התורה ביטא פעם‬ ‫עד שיצא מהמקום כפוף תחת משאו‪ ,‬בקושי פוסע אך לבו מלא‬ ‫הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל במשפט אחד‪ .‬הוא נכנס לחנות‪,‬‬ ‫שמחה‪ .‬אחרי כמה צעדים הסתובב והביט לאחור‪ .‬האוצר הגדול‬ ‫ובעל החנות לא היה במקום‪ .‬באותה שעה נכנס לשם אדם שחזותו‬ ‫עדיין היה מונח שם‪ ,‬ורק חלק קטן ממנו הצליח לקחת‪ ,‬ובשמחתו‬ ‫ענתה בו שהוא נמנה על עדת ה'משכילים' ושאל היכן בעל החנות‪.‬‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫המתפללים צוחקים‪ ,‬כשמבטיהם מופנים אל אברהמ'ל‪ ,‬יהודי פשוט‬ ‫מאנשי העיירה‪ .‬סיפרו לו שבערב הקודם חילק אחד המתפללים‬ ‫קמצוץ טבק להרחה לכל הנוכחים‪ ,‬ורק על אברהמ'ל דילג‪ .‬אברהמ'ל‬ ‫חלפו ארבעה חודשים‪ ,‬ודמי‬ ‫נעלב והכריז‪" :‬אתה חושב שאין בידי להשיג טבק? עוד תראה"‪ .‬הוא‬ ‫יצא וצעד ברגל עד העיירה איישישוק‪ ,‬קיבל מאחד מידידיו קמצוץ‬ ‫השכירות לא שולמו אפילו‬ ‫טבק‪ ,‬הידק את הגרגירים בין אצבעותיו ושב מיד על עקבותיו‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ .‬בעל הבית תבע את‬ ‫לפנות בוקר נכנס לבית הכנסת עייף ומלוכלך בבוץ‪ ,‬אך פניו קורנות‪.‬‬ ‫הוא הרים את אצבעותיו והכריז בניצחון‪" :‬הנה‪ ,‬יש לי טבק"‪ .‬הילדים‬ ‫השוכר בבית המשפט‪ ,‬והגוי‬ ‫רדפו אחריו סביב הבימה‪ ,‬וכל המתפללים צחקו על האיש שהלך‬ ‫החל לשפוך טענות‪ :‬המים לא‬ ‫מרחק כזה בשביל קמצוץ טבק‪.‬‬ ‫ה"חפץ חיים" שמע‪ ,‬ופניו נעשו עצובות‪" .‬ואנחנו?" שאל‪" ,‬ואנחנו?"‬ ‫חמים‪ ,‬הצבע מתקלף‪ ,‬הדלתות‬ ‫הוא הזכיר את דברי הגמרא על המרחק העצום שבין הארץ לרקיע‬ ‫חורקות‪ ,‬בחורף קר ובקיץ חם‪.‬‬ ‫(חגיגה יג ע"א)‪ ,‬ודמעה ירדה מעינו‪" .‬אברהמ'ל הלך ‪ 28‬קילומטרים‪,‬‬ ‫התעייף והתלכלך‪ ,‬אבל לפחות חזר עם משהו בידו‪ .‬ונשמות רבות‬ ‫וממילא‪ ,‬כך טען‪ ,‬אינו חייב לשלם‪.‬‬ ‫יורדות מתחת כיסא הכבוד‪ ,‬שוהות כאן ‪ 70‬שנה‪ ,‬וחוזרות את כל‬ ‫היהודי חשש שיפסיד‪ ,‬שהרי‬ ‫הדרך בלי להביא עמן אפילו קמצוץ אחד"‪.‬‬ ‫הצחוק נעלם מפני הנוכחים‪ .‬לפתע התברר שאברהמ'ל לא היה‬ ‫קשה להפריך טענות כאלה‬ ‫היחיד שהלך דרך ארוכה בשביל דבר מועט‪ ,‬אלא שהוא לפחות אחז‬ ‫בידו את מה שיצא להביא‪.‬‬ ‫התערב צער על כל מה שנאלץ להשאיר מאחור‪.‬‬ ‫התשלום הראשון‬ ‫בכך ביאר רבי עקיבא איגר את דברי דוד המלך‪" :‬שש אנכי על‬ ‫ובדרך הארוכה הזאת‪ ,‬הצעד הראשון הוא המכריע‪ .‬הגה"צ רבי אלחנן‬ ‫אמרתך כמוצא שלל רב"‪ .‬מי שמוצא שלל רב שמח במה שלקח‪,‬‬ ‫היילפרין זצ"ל‪ ,‬גאב"ד ראדומישלא‪ ,‬שהתגורר בשכונת גולדרס גרין‬ ‫ובאותה שעה יודע כמה אוצרות עוד נותרו לפניו‪ .‬כך היא השמחה‬ ‫בלונדון‪ ,‬היה מביא על כך מעשה שאירע בשכונתו‪ .‬יהודי שהתפרנס‬ ‫בתורה‪ .‬כל דף שנלמד הוא מרגלית‪ ,‬ודווקא מי שלמד הרבה רואה‬ ‫מהשכרת דירות הקפיד במשך שנים שלא להשכירן לגויים‪ ,‬משום‬ ‫כמה עוד נשאר לו ללמוד‪.‬‬ ‫שידע כמה קשה לגבות מהם את דמי השכירות‪ .‬בתקופת משבר‪,‬‬ ‫כשדירות רבות עמדו ריקות‪ ,‬הגיע אליו גוי שהציג את עצמו כסוחר‬ ‫התחנה הראשונה‬ ‫עשיר‪ ,‬ובעל הבית השתכנע להשכיר לו‪.‬‬ ‫אך לפני שממשיכים לאסוף‪ ,‬יש לבדוק מה כבר נאסף‪ .‬את הדבר הזה‬ ‫חלפו ארבעה חודשים‪ ,‬ודמי השכירות לא שולמו אפילו פעם אחת‪.‬‬ ‫המחיש הרה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז זיע"א‪ .‬בשבת בראשית‬ ‫בעל הבית תבע את השוכר בבית המשפט‪ ,‬והגוי החל לשפוך טענות‪:‬‬ ‫אחת עמד הרבי לפני הקידוש כשגביע היין בידו‪ ,‬ושקע במחשבותיו‪.‬‬ ‫המים לא חמים‪ ,‬הצבע מתקלף‪ ,‬הדלתות חורקות‪ ,‬בחורף קר ובקיץ‬ ‫כך עמד קרוב לארבע שעות‪ ,‬עד שהנרות החלו לכבות‪ .‬לבסוף‬ ‫חם‪ .‬וממילא‪ ,‬כך טען‪ ,‬אינו חייב לשלם‪ .‬היהודי חשש שיפסיד‪ ,‬שהרי‬ ‫התעורר מדבקותו‪ ,‬קידש והסביר במשל‪ :‬סוחר הנוסע ליריד אינו‬ ‫קשה להפריך טענות כאלה‪.‬‬ ‫יכול לעצור באמצע המסחר ולערוך חשבון של רווחיו‪ .‬רק כשהוא‬ ‫אז שאל השופט שאלה אחת‪" :‬האם שילמת לפחות פעם אחת?"‬ ‫יוצא מהיריד ומגיע לתחנה הראשונה שבדרך הביתה‪ ,‬הוא מתיישב‬ ‫"לא"‪ ,‬השיב הגוי בכעס‪" ,‬וכי על דירה כזאת צריך לשלם?"‬ ‫לבדוק מה קנה ומה הרוויח‪.‬‬ ‫"אם כך‪ ,‬מעולם לא התכוונת לשלם"‪ ,‬פסק השופט‪" .‬אילו שילמת‬ ‫כך הם ימי חודש תשרי‪ .‬האדם עובר מראש השנה ליום הכיפורים‪,‬‬ ‫בתחילה והפסקת בגלל התקלות‪ ,‬היה מקום לשמוע אותך‪ .‬אבל מי‬ ‫מהסוכה לארבעת המינים ומהושענא רבה לשמחת תורה‪ ,‬ואין בידו‬ ‫שלא שילם אפילו פעם אחת‪ ,‬כל טענותיו אינן אלא תירוצים‪ .‬צא‬ ‫פנאי לבדוק מה נשאר אצלו מכל אלה‪ .‬שבת בראשית היא התחנה‬ ‫ושלם את חובך עד הפרוטה האחרונה"‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬ובה פותח האדם את החבילות שהביא מהיריד הגדול‬ ‫אחרי הימים הנוראים‪ ,‬היה רבי אלחנן אומר‪ ,‬מתחילים להגיע‬ ‫ובודק מה באמת נמצא בידיו‪.‬‬ ‫התירוצים‪ .‬הפרנסה לוחצת‪ ,‬החברותא אינה מתאימה והעייפות‬ ‫מתגברת‪ .‬מי שהתחיל לקיים את קבלתו ונתקל בקושי‪ ,‬ייתכן שיש‬ ‫קמצוץ של טבק‬ ‫ממש בדבריו‪ .‬אך מי שעוד לא קיים אותה אפילו פעם אחת וכבר‬ ‫ומה קורה כשהחבילות מתגלות כמעט ריקות? המגיד הגה"צ רבי‬ ‫מחזיק רשימת תירוצים‪ ,‬מעורר חשש שמלכתחילה לא התכוון‬ ‫יעקב גלינסקי זצ"ל היה מספר מעשה ששמע על ה"חפץ חיים"‪.‬‬ ‫לקיימה‪ .‬תחילת השנה היא הזמן לשלם את התשלום הראשון‪.‬‬ ‫בוקר אחד נכנס ה"חפץ חיים" לבית הכנסת בראדין ומצא את‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫אסיפה בעשירי‬ ‫יסוד לכל חודש‬ ‫הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל הפך את הדבר למסגרת‬ ‫הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל הביא בספרו "מועד לכל חי" מנהג של‬ ‫משפחתית‪ .‬ביום הכיפורים תשל"ט‪ ,‬לאחר תפילת מוסף‪ ,‬אסף‬ ‫חסידים הראשונים‪ ,‬שבמשך ‪ 12‬הימים שמיום שמחת תורה‪ ,‬כנגד‬ ‫את ילדיו והודיע שמעתה תתקיים בכל חודש‪ ,‬בעשירי לחודש‪,‬‬ ‫‪ 12‬חודשי השנה‪ ,‬היו נאספים אל בתיהם וחוזרים על לימודם‪ ,‬כל‬ ‫אסיפה משפחתית שבה ידברו על התחזקות בעבודת ה'‪.‬‬ ‫אחד לפי כוחו‪ .‬הוא כתב שזו סגולה לזכות לסייעתא דשמיא במשך‬ ‫באסיפה הראשונה הוחלט שלא לעסוק בדברים אחרים באמצע‬ ‫כל השנה‪ ,‬בתורה ובכל משא ומתן‪ ,‬והוסיף‪" :‬וכן נהגתי וכן נהגו כל‬ ‫מצווה או ברכה‪ .‬בחודש שלאחר מכן הוחלט לומר תהילים בכל‬ ‫המחברים" (סימן כה)‪ .‬הימים שבין החגים לחורף אינם ימים ריקים‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬ורבי שמשון קנה לכל ילד סידור מיוחד ורשם עליו את שמו‪.‬‬ ‫בכל אחד מהם אפשר להניח יסוד לחודש נוסף בשנה‪.‬‬ ‫את בנו הגדול‪ ,‬שלמד אז בישיבה‪ ,‬היה מתקשר לשאול אם הוא‬ ‫עדיין עומד בקבלות החודש‪ .‬כך הפך רגע אחד של יום הכיפורים‬ ‫מלחמת חשוון‬ ‫למסגרת קבועה‪ ,‬והקבלות הגדולות התחלקו למעשים קטנים‬ ‫אלא שדווקא בימים האלה מתחילה המלחמה מול הרפיון‪ .‬הגאון‬ ‫שאפשר לקיים יום אחר יום‪.‬‬ ‫רבי שלום שבדרון זצ"ל היה אומר שהיצר מוכן לוותר לאדם על כל‬ ‫חודש אלול ועל הימים הנוראים‪ ,‬ובלבד שאת חודש חשוון ישאיר‬ ‫בין הערבות‬ ‫לעצמו‪ .‬מלחמתו העיקרית מתחילה ביום שאחרי‪ ,‬כדי שהאדם‬ ‫ולפעמים ההמשך של הימים הגדולים נמצא במעשה חסד‬ ‫ישוב בדיוק למקום שבו עמד לפני אלול‪ .‬ובשם המשגיח הגאון רבי‬ ‫קטן‪ ,‬שאיש מלבד מקבלו כמעט אינו מבחין בו‪ .‬במוצאי שמחת‬ ‫לייב חסמן זצ"ל הובא‪ ,‬שמי שקיבל במוצאי יום הכיפורים קבלה‬ ‫תורה‪ ,‬שנה לפני הסתלקותו‪ ,‬נראה הגאון רבי אברהם גנחובסקי‬ ‫אחת ועמד בה‪ ,‬עדיף ממי שקיבל על עצמו דברים רבים ושכח את‬ ‫זצ"ל צועד בשעת לילה מאוחרת מביתו שברחוב אבטליון אל‬ ‫כולם מיד לאחר הצום ("קול דודי"‪ ,‬עמ' פ)‪.‬‬ ‫בית המדרש שבפינת הרחובות קוטלר ורבי עקיבא בבני ברק‪.‬‬ ‫ההקפות כבר הסתיימו‪ ,‬ורבי אברהם ניגש אל ערימת ההושענות‬ ‫ראש השנה בכל ברכה‬ ‫החבוטות שהושלכו מאחורי ארון הקודש והחל לחפש ביניהן את‬ ‫כיצד מכניסים את האור הגדול אל תוך מעשה קטן וקבוע? הרה"צ‬ ‫הערבות שלו‪.‬‬ ‫רבי אליהו ראטה זצ"ל‪ ,‬משמשו של הרה"ק רבי שלומ'קה מזוועהיל‬ ‫אחד מיושבי בית המדרש תמה‪ :‬מה לגאון בן ‪ ,74‬השקוע בתורה בכל‬ ‫זיע"א‪ ,‬הראה את הדרך‪ .‬באחת השנים‪ ,‬ביום השני של ראש השנה‬ ‫רגע‪ ,‬ולחיפוש לילי אחר ערבות יבשות? רבי אברהם חייך והסביר‪:‬‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬ניגש אליו אחד ממקורביו ואמר בכאב‪" :‬חבל על חג‬ ‫"יש הנוהגים להחזיק בבית את הערבות החבוטות כסגולה לשמירה‪.‬‬ ‫קדוש שכזה‪ ,‬שעומד להיפרד מאתנו ולא ישוב אלא בעוד שנה‪.‬‬ ‫יהודי ביקש ממני את הערבות שחבטתי בהן‪ ,‬ולכן באתי לחפש‬ ‫האם יש דרך להמשיך את אורו במשך כל השנה?"‬ ‫אותן"‪ .‬לאחר רגע הוסיף‪" :‬חסד אינו מה שאני חושב שהוא חסד‪,‬‬ ‫"אם רצונך בראש השנה כל השנה"‪ ,‬השיב רבי אליהו‪" ,‬בכל פעם‬ ‫אלא מה שהאחר חושב‪ ,‬לפי מחשבתו"‪.‬‬ ‫שאתה מברך‪ ,‬אמור את הברכה בכוונה יתירה‪ .‬כשאתה אומר 'מלך‬ ‫זה היה במוצאי שמחת תורה‪ ,‬בשעה שבה אפשר היה לחשוב‬ ‫העולם'‪ ,‬הכנס בלבך שהקדוש ברוך הוא מולך עליך‪ ,‬על רכושך ועל‬ ‫שהימים הגדולים הסתיימו וניתן לשוב הביתה ולנוח‪ .‬רבי אברהם‬ ‫כל אשר לך‪ ,‬ושאת המאכל שלפניך הוא ברא"‪ .‬עיקרו של ראש‬ ‫התחיל את ה"בראשית" שלו בתוך ערימת ערבות יבשות‪ ,‬בחיפוש‬ ‫השנה הוא המלכת הבורא‪ ,‬ומי שממליך אותו בכל ברכה‪ ,‬נושא עמו‬ ‫אחר חבילה אחת שיהודי אחר ביקש לקבל‪.‬‬ ‫את ראש השנה לאורך כל ימות השנה ("איש חסיד היה"‪ ,‬עמ' שכז)‪.‬‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ראה האורח את גבו הכפוף והתחנן לפניו שיסכים לעבור ניתוח על‬ ‫חשבונו‪ .‬הרב ויספיש סירב בכל תוקף‪ ,‬וכשהלה הפציר בו‪ ,‬אמר לו‪:‬‬ ‫"תראה‪ ,‬בגילי אני כבר לא שומע כל כך טוב‪ .‬הגב הכפוף עוזר לי‪ ,‬כי כך‬ ‫אוזניי קרובות לפיהם של הילדים הטהורים"‪...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר שליט"א‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי 'להאיר'‪ ,‬על‬ ‫דמותו שלם מלמד תינוקות המקדיש את כל כולו לעבודת הקודש של חינוך ילדי ישראל‬ ‫ֹלקים" (בראשית א'‪ ,‬א')‬ ‫אשׁית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫"ּבְ ֵר ִ‬ ‫בסייעתא דשמיא אנו פותחים שוב את התורה הקדושה ומתחילים‬ ‫לקרוא מ'בראשית'‪ .‬תחילת הקריאה בפרשת בראשית שונה‬ ‫מכל ההתחלות האחרות‪ :‬בכל פרשה אנו מתחילים את הקריאה‬ ‫במנחה של השבת הקודמת‪ ,‬ואילו בבראשית אנו עושים זאת‬ ‫בסמיכות לסיום התורה‪ ,‬גוללים את הספר חזרה לתחילתו ופותחים‬ ‫ב'בראשית'‪.‬‬ ‫ואנו עושים זאת דווקא ביום 'שמחת תורה'‪ .‬גם בחוץ לארץ‪ ,‬שם‬ ‫שמיני עצרת ושמחת תורה הם שני ימים נפרדים‪ ,‬את הקריאה‬ ‫הזאת קוראים בשמחת תורה‪ .‬מתוך הריקודים והשמחה הפורצת‬ ‫מכל יהודי על גמרה של תורה‪ ,‬דווקא מתוכה עלינו להתחיל את‬ ‫בתוך ספר תהילים‪ .‬פיו היה סגור ומסוגר על בריח‪ ,‬והוא נפתח רק‬ ‫התורה מחדש‪.‬‬ ‫לתורה‪ ,‬לתפילה ולחינוך ילדי ישראל‪ .‬ולדבר אחד נוסף היה פיו‬ ‫מנהג ישראל‪ ,‬המובא כבר בראשונים‪ ,‬שכאשר מכניסים ילד ללמוד‬ ‫סגור‪ :‬למאכל ומשתה‪ .‬קרוב ל‪ 40-‬שנה התענה בכל יום מעלות‬ ‫את אותיות התורה עורכים לו מעמד מיוחד‪ :‬אביו נוטלו כשהוא‬ ‫השחר ועד עשר בלילה‪ ,‬ובימי התעניות הקבועים היה מתענה ברצף‬ ‫עטוף בטלית ומגישו לרבי‪ ,‬והרבי מורח דבש על האותיות ונותן לו‬ ‫יומיים ושלושה‪...‬‬ ‫ללקק‪ .‬כי כך מתחילים ללמוד! מתוך כובד ראש מחד‪ ,‬ומתוך שמחה‬ ‫במשך קרוב ל‪ 50-‬שנה‪ ,‬עד יום פטירתו‪ ,‬שימש רבי יהושע מלמד‬ ‫וחדווה מאידך‪ .‬ללקק את הדבש‪ ,‬לגלות את האותיות שמאחוריו‪,‬‬ ‫דרדקי בכיתה א' בתלמוד התורה הראשון בעיר‪' ,‬חדר הרב'‪ .‬ואם‬ ‫ולספוג לתוכנו שהמתיקות הגדולה ביותר היא התורה הקדושה‪.‬‬ ‫הקוראים טרם הבינו במי מדובר‪ :‬רבי יהושע היה אדם שגדולי‬ ‫הרבנים היו באים לבקש ממנו ברכה‪ .‬הוא‪ ,‬שהיה עניו מכל אדם‪,‬‬ ‫גדולתו של מלמד‬ ‫היה מסתייג‪ ,‬ולהיפך‪ :‬כל ילד שבא עם הוריו להתברך ממנו‪ ,‬דבר‬ ‫על סודה של ההתחלה נכתוב בהמשך מאמרנו‪ .‬אך קודם לכן‪,‬‬ ‫ראשון היה הרב ויספיש מרכין את ראשו תחת ידי הילד ומבקש‬ ‫בהיענות לקריאתו של ראש הישיבה מרן הגאון רבי משה הלל הירש‬ ‫שיברך אותו‪...‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬שאמר כי ראוי היה לכתוב ספרים על גדולתם של מלמדי‬ ‫תינוקות‪ ,‬אני מנצל הזדמנות פז לשתף את קהל הקוראים הגדול‬ ‫יש צדיק באשדוד‬ ‫והחשוב של 'לקראת שבת מלכתא' בדמותו של מלמד דרדקי‬ ‫גאב"ד אשדוד הגאון הגדול רבי ישראל בונם שרייבר שליט"א (בן‬ ‫שהיה דוגמה חיה ל'מצדיקי הרבים ככוכבים'‪ .‬נלמד ממנו אף מעט‪,‬‬ ‫חיה רויזא לרפו"ש) סיפר שאביו‪ ,‬הגאון הגדול רבי פינחס זצוק"ל‪,‬‬ ‫וזה הרבה‪.‬‬ ‫אמר לו‪" :‬באשדוד יש איש צדיק‪ ,‬ר' שייע ויספיש"‪ .‬רק כשהגיע‬ ‫בשלהי חודש אלול‪ ,‬ביום היארצייט של מרנא החפץ חיים‪ ,‬איבדה‬ ‫לכהן כרב העיר הבין מעט על מה דיבר אביו‪.‬‬ ‫העיר אשדוד את 'החפץ חיים של אשדוד'‪ ,‬הרה"צ רבי יהושע דוד‬ ‫רבי יהושע היה מגיע ישר מתפילת ותיקין לכיתה‪ .‬איש לא ידע מדוע‪,‬‬ ‫ויספיש זצוק"ל‪ ,‬שנפטר בפתע פתאום בגיל ‪ .75‬בחיצוניותו היה‬ ‫אבל כך זה היה‪ :‬הוא פשוט קיבל את כל הילדים שהגיעו מוקדם‪ .‬כך‬ ‫רבי יהושע 'גברא בין גוברין'‪ ,‬אדם מן השורה‪ ,‬שהתהלך כאחד‬ ‫ישב בחיידר עד שהלך לשיעור הדף היומי בשעות הערב‪ .‬בצהריים‬ ‫הפשוטים בקהילה‪ .‬תמיד בצידי הדרכים‪ ,‬גבו הולך ונכפף ועיניו‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫שמר על הילדים‪ ,‬אחר הצהריים ערך להם 'מתמידים'‪ ,‬וכך שבעה‬ ‫ימים בשבוע‪ ...‬כן‪ ,‬שבעה ימים‪ .‬גם ביום שישי אחר הצהריים היו‬ ‫השיב הרב ויספיש שמכיוון‬ ‫'מתמידים'‪ ,‬ושם לימד את הילדים מקטנותם לקרוא שניים מקרא‬ ‫ואחד תרגום‪ .‬ובשבת בצהריים לא סבלו ההורים מהפרעות הילדים‪,‬‬ ‫שהילדים בחופש ומסתובבים‪ ,‬הוא‬ ‫כי הילדים רצו לחיידר‪ ,‬ל'מתמידים' של הרב ויספיש‪ .‬ולא מדובר‬ ‫רוצה להתפלל עליהם בכיתה שלא‬ ‫ב'מתמידים' של שעה; הם ארכו שעות ארוכות‪ ,‬בלימוד‪ ,‬באמירת‬ ‫תהילים‪ ,‬בסיפורי צדיקים ובמדרשים על הפרשה‪ ,‬כשהרבי מעודד‬ ‫יאונה להם כל רע‪ ,‬ושיחזרו לחיידר‬ ‫אותם בדברי מתיקה ובפרסים‪.‬‬ ‫בריאים ושלמים‪ .‬מנהל התלמוד‬ ‫להתפלל בכתה‬ ‫תורה‪ ,‬הרב משולם פייש גרינבוים‪,‬‬ ‫אחריותו לכיתה הייתה מפליאה‪ .‬לא היה מצב שבו נעדר ממנה‪,‬‬ ‫שעבד לצדו עשרות שנים‪ ,‬העיד‬ ‫ולא הייתה סיבה בעולם שתמנע ממנו להגיע‪ .‬שמחות במשפחה?‬ ‫מאן דכר שמיה‪ .‬כיתה לא מפקירים‪ .‬כשנולדו לו נכדים ונינים‪ ,‬ידעו‬ ‫שראה אותו פעמים רבות עומד‬ ‫כולם שאם רוצים שהסבא יגיע לברית‪ ,‬יש לערוך אותה באולם של‬ ‫בכיתה ריקה ומתפלל בדמעות‬ ‫החיידר בשעה עשר בדיוק‪ ,‬כשמתחילה ההפסקה‪ .‬אז היה מגיע‬ ‫הרב ויספיש‪ ,‬ולא לבד‪ ,‬אלא עם כל הכיתה שלו‪ .‬לכולם חילק דפים‬ ‫עטופים בלמינציה שהיו אצלו תמיד‪ ,‬ובהם פרקי תהילים ותפילה‬ ‫עם עליות ומורדות ברוחניות‪ .‬כשהיה התלמיד כבר כבן ‪ ,25‬ניגש‬ ‫מיוחדת שאומרים בעת בכי התינוק‪ ,‬וכך עמד בצד עם כיתתו‬ ‫אביו לרב ויספיש וביקש שיתפלל עליו‪ .‬הרב ויספיש אמר בשיא‬ ‫ואמר עמם את התפילות‪ .‬בסוף הברית‪ ,‬כשקיבל ברכות מזל טוב‬ ‫הפשטות את שם הבן ושם אמו‪ ,‬וכשהאב התפלא מניין הוא יודע‪,‬‬ ‫מהאורחים‪ ,‬דאג שכל ילדי הכיתה יתכבדו במזונות‪ .‬והוא‪ ,‬שתמיד‬ ‫השיב‪" :‬אני מתפלל עליו כבר ‪ 20‬שנה‪ ,‬בכל תפילה"‪...‬‬ ‫צם‪ ,‬תמיד מצא תירוץ שלא להישאר לסעודה‪ :‬הוא חייב לחזור‬ ‫הורה אחד ראה אותו בבין הזמנים נכנס לחיידר בשעות הבוקר‪ ,‬בזמן‬ ‫לכיתה‪...‬‬ ‫שלא היה אמור להיות שם‪ ,‬ושאל מה הוא עושה כאן‪ .‬השיב הרב‬ ‫פעם אחת ראתה רעייתו שלא חזר הביתה בשעה הקבועה‪ ,‬אחרי‬ ‫ויספיש שמכיוון שהילדים בחופש ומסתובבים‪ ,‬הוא רוצה להתפלל‬ ‫עשר בלילה‪ .‬היא התקשרה אליו‪ ,‬והוא השיב בקצרה שהוא מתעכב‬ ‫עליהם בכיתה שלא יאונה להם כל רע‪ ,‬ושיחזרו לחיידר בריאים‬ ‫מעט‪ .‬כשעברה חצות והתקשרה שוב‪ ,‬נאלץ לגלות לה את האמת‪.‬‬ ‫ושלמים‪ .‬מנהל התלמוד תורה‪ ,‬הרב משולם פייש גרינבוים‪ ,‬שעבד‬ ‫הוא סבל נוראות מבקע‪ ,‬ובני המשפחה התחננו לפניו שיעבור ניתוח‪,‬‬ ‫לצדו עשרות שנים‪ ,‬העיד שראה אותו פעמים רבות עומד בכיתה‬ ‫אך הוא סירב‪ ,‬כדי שלא לפגוע בכיתה‪ .‬כשהמצב נעשה בלתי נסבל‪,‬‬ ‫ריקה ומתפלל בדמעות‪.‬‬ ‫פנה בשקט לעסקן רפואי וביקש שיסדר לו ניתוח אחר הצהריים‪,‬‬ ‫אבל לא רק תפילות‪ .‬המסירות שלו הייתה אין סופית‪ .‬הוא המשיך‬ ‫ביום שבו אין לימודים אחר הצהריים‪ .‬הוא היה בטוח שישוחרר מיד‬ ‫ללמד זמן רב אחרי שיצא לגמלאות‪ .‬כל ימיו הלך כפוף‪ ,‬מטעמי‬ ‫בתום הניתוח‪ ,‬אך הרופא סירב לשחרר אותו לפני הבוקר‪ ,‬ועל כן‬ ‫קדושה ושמירת עיניים‪ ,‬עד שגבו נעשה כפוף לגמרי‪ ,‬וגם הסחוס‬ ‫נאלץ ללון בבית החולים‪ .‬גם אז לא הסכים שרעייתו תטרח להגיע‬ ‫ברגלו נשחק‪ .‬ועם כל זה‪ ,‬במשך כל היום לא ישב על כיסא‪ :‬הוא‬ ‫אליו‪ ,‬ורק אחד מילדיו בא‪ .‬וחשוב להבין‪ :‬כשם שקודם לכן סבל‬ ‫הסתובב מול התלמידים ולימד‪ .‬כך בתפילה‪ ,‬כשעבר מילד לילד‬ ‫ואיש לא הרגיש‪ ,‬כך גם הימים שאחרי הניתוח לא הדאיגו אותו‪ ,‬כי‬ ‫והצביע לו על המקום בסידור‪ ,‬וכך בשעת לימוד החומש‪.‬‬ ‫איש לא ישים לב שהוא סובל‪ .‬הוא ממשיך לתפקד כרגיל!‬ ‫כשהבאתי לפניו את אחד מעסקני הרפואה הגדולים בארצות‬ ‫הברית כדי להתברך ממנו‪ ,‬ראה האורח את גבו הכפוף והתחנן לפניו‬ ‫תפילה פרטנית‬ ‫שיסכים לעבור ניתוח על חשבונו‪ .‬הרב ויספיש סירב בכל תוקף‪,‬‬ ‫מלמד אחד ביקש ממנו כמה עצות להצלחה עם התלמידים‪ .‬שאל‬ ‫וכשהלה הפציר בו‪ ,‬אמר לו‪" :‬תראה‪ ,‬בגילי אני כבר לא שומע כל‬ ‫אותו הרב ויספיש‪" :‬האם אתה מתפלל על הילדים?"‪" .‬כן‪ ,‬בוודאי"‪,‬‬ ‫כך טוב‪ .‬הגב הכפוף עוזר לי‪ ,‬כי כך אוזניי קרובות לפיהם של הילדים‬ ‫השיב‪" ,‬אני מתפלל שיצליחו"‪" .‬והאם אתה מכוון על כל אחד‬ ‫הטהורים"‪...‬‬ ‫ואחד?"‪ ,‬הוסיף הרב ויספיש‪" ,‬בקש את שמות כולם‪ ,‬רשום אותם‬ ‫והתפלל עליהם"‪ .‬הוא עצמו‪ ,‬עוד לפני שקיבל כיתה חדשה‪ ,‬היה‬ ‫ברכת כהנים‬ ‫מבקש שיכינו לו את שמות כל הילדים ושמות אמותיהם‪ .‬השמות‬ ‫הישיבה הייתה זרה לו כמעט לגמרי‪ .‬גם בבית הכנסת לא היה לו‬ ‫כולם היו מונחים בתוך הסידור והתהילים הבלויים שלו‪ ,‬ולא עבר יום‬ ‫מקום ישיבה‪ ,‬אף שהיה חבר בו עשרות שנים‪ .‬הוא תמיד עמד‪,‬‬ ‫שבו לא הזכיר את כולם בתפילה‪.‬‬ ‫מאחור‪ ,‬ומשם יכול היה לקחת לצידו את הילדים שהסתובבו‬ ‫אחד מתלמידיו התמודד עם קשיים מגיל צעיר‪ ,‬ובהמשך גם‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫לחיידר בלי אוכל‪ ,‬הוא לא ויתר‪ :‬הלך להכין לו כריך בחדר המלמדים‪.‬‬ ‫במרפסת‪ ,‬כדי שיתפללו גם הם‪ .‬ובפרט בברכת כהנים‪ ,‬שהייתה‬ ‫ואם הילד לא אהב את מה שהיה שם‪ ,‬היה מתקשר לאמא לשאול‬ ‫חביבה עליו ביותר‪ :‬אז היה רץ לקרוא לכל הילדים‪ ,‬מכניס אותם‬ ‫מה הילד אוכל‪ ,‬והולך לביתו‪ ,‬שהיה סמוך לחיידר‪ ,‬או למכולת‪,‬‬ ‫תחת טליתו ומראה להם בסידור את מילות 'יברכך'‪.‬‬ ‫להביא לו משהו לאכול‪ .‬בזה לא ראה בעיה לדבר עם האמא‪ ,‬כי שום‬ ‫כשילד סיפר לו שיש לו יום הולדת‪ ,‬היה שואל מיד‪" :‬נו‪ ,‬ומה אתה‬ ‫הנהגה של קדושה אינה סותרת את הדאגה לזולת‪ ,‬ובפרט לילדים‪.‬‬ ‫מקבל על עצמך?"‪ .‬כך שאל גם את ילדי כיתתו‪ ,‬בני שש ושבע‪ ,‬שלא‬ ‫אם ילד נעדר מהחיידר ביום שישי‪ ,‬ונמצא ילד אחר שגר בקרבתו‪,‬‬ ‫הבינו מה הקשר בין יום הולדת לקבלה‪ ,‬והסביר להם שכאשר אדם‬ ‫היה שולח עמו את כל הדפים שחולקו‪ ,‬כמובן יחד עם הממתק‪ .‬ואם‬ ‫שמח עליו להודות לה'‪ ,‬ולבטא זאת בקבלה טובה‪.‬‬ ‫לא נמצא ילד כזה‪ ,‬היה הולך בעצמו‪ ,‬גם כשההליכה כבר הייתה‬ ‫אחד ההורים מספר שבנו ביקש מהרב ויספיש רעיון לקבלה‪ ,‬והרב‬ ‫קשה לו מאוד‪ ,‬ומדובר במרחק של ‪ 20‬דקות הליכה לכל כיוון! הוא‬ ‫נתן לו כמה הצעות‪ ,‬ואחת מהן‪ :‬להקפיד לבוא לבית הכנסת בכל‬ ‫היה מגיע ומתקשר‪" :‬אני בדיוק באזור‪ ,‬אפשר לרדת לקחת את‬ ‫שבת לברכת כהנים‪ .‬הילד נתפס לרעיון והתחיל לבוא לבית הכנסת‬ ‫התיקייה?"‪...‬‬ ‫רק בשביל זה‪ ,‬ובאופן טבעי נעמד ליד הרב ויספיש‪ ,‬שכמובן כיסה‬ ‫אותו בטליתו ונתן לו לעקוב אחר הכול בסידור‪( .‬מדובר במניין של‬ ‫פיצוי מיוחד‬ ‫שבע וחצי‪ ,‬כשהרב ויספיש כבר סיים מזמן את תפילת הוותיקין;‬ ‫בשנה שבה נפטר אביו‪ ,‬עבר לפני התיבה בתפילת המנחה‬ ‫אך הוא מעולם לא חזר לביתו בינתיים‪ ,‬אלא למד במקום וניצל את‬ ‫שהתקיימה מדי יום בחיידר‪ .‬בדרך כלל היו תלמידי כיתה ח' שהגיעו‬ ‫ההזדמנות להחדיר בילדים טעם בתפילה‪).‬‬ ‫לגיל מצוות עושים ביניהם תורנות מי ייגש‪ ,‬ומכיוון שבגללו הפסידו‬ ‫כך היה בכל שבת‪ .‬הילד התחבר לבית הכנסת ולרב ויספיש‪ ,‬ובכל‬ ‫את החזנות‪ ,‬קנה בסוף השנה לכל אחד מהבחורים הצעירים סידור‬ ‫שבת שבה לא היו בבית חיפש מניין עם ברכת כהנים‪ ,‬הרי קיבל על‬ ‫עם הקדשה חרוטה‪ ,‬כפיצוי‪.‬‬ ‫עצמו‪ ...‬גם בשנים הבאות‪ ,‬כשכבר הגיע לבית הכנסת עם אביו‪ ,‬היה‬ ‫הורה אחד הגיע ביום מן הימים לכיתה וראה את כל הילדים יושבים‬ ‫ניגש בברכת כהנים לרב ויספיש‪ ,‬עד כיתה ה' (והיה ממשיך‪ ,‬לולא‬ ‫בשקט‪ ,‬והמלמד איננו‪ .‬רק אחר כך הבחין שהרב ויספיש שוכב על‬ ‫הפטירה)‪ .‬ואם קרה שמשום מה לא הגיע‪ ,‬היה הרב ויספיש ניגש‬ ‫מגבת על הרצפה‪ ,‬כדי להדגים לילדים כיצד כורעים ביום הכיפורים‬ ‫לאביו לשאול מה קרה‪.‬‬ ‫מבלי להיכשל בחשש של איסור 'אבן משכית'‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬מדהים היה לראות כיצד החדיר דברים של קדושה ויראת‬ ‫באסיפות הורים דיבר רק על מעלות הילדים‪ ,‬ומיד שאל בהכנעה‬ ‫שמים בילדי כיתה א'‪ ,‬והם הקפידו עליהם גם כשהגיעו לכיתה ח'‪.‬‬ ‫את ההורה‪" :‬תגיד לי‪ ,‬מה אני יכול לעשות יותר בשביל הילד?"‪,‬‬ ‫כמעט לא תמצאו תלמיד שלו שנשכב לישון על צד ימין‪ ,‬כי הרב‬ ‫והתייעץ איתו ממש מה לעשות‪ .‬אב אחד‪ ,‬שידע שבנו קצת שובב‪,‬‬ ‫ויספיש החדיר בהם בכיתה א' שישנים על הצד‪ ,‬ודווקא על צד‬ ‫נכנס לאסיפת הורים ושמע מחמאות על כך שהילד סוחף את כולם‬ ‫שמאל‪ .‬כך גם היה משכנע ילדי בר מצווה לקבל על עצמם שלא‬ ‫אחריו בתפילה‪ .‬האב התעקש ושאל שוב ושוב‪" :‬אבל איך הוא‬ ‫לשוחח כשהתפילין עליהם‪ ,‬ורבים מהם לא דיברו בתפילין במשך‬ ‫מתנהג?"‪" .‬מה פתאום"‪ ,‬השיב הרב ויספיש‪" ,‬הוא בסך הכול קצת‬ ‫שנים‪ .‬זה חדר להם לנשמה‪.‬‬ ‫שמח"‪ .‬כשהאב המשיך לשאול מה לעשות‪ ,‬הציע הרב לערוך עם‬ ‫הילד מבצע לכל יום שבו הוא מתנהג יפה‪ .‬האב הציע שהרב יכתוב‬ ‫קדושה וטהרה‬ ‫מדי פעם פתק על התנהגות טובה‪ ,‬והילד יקבל על כך פרס‪ .‬מאותו‬ ‫הדאגה לתלמידים‪ ,‬שהייתה מסכת ענקית של רצון להחדיר בהם‬ ‫יום כתב הרב ויספיש פתק בכל יום ושלח אותו עם הילד‪ .‬פעם או‬ ‫קדושה וטהרה‪ ,‬באה יחד עם הקפדה מופלאה על בין אדם לחברו‪,‬‬ ‫פעמיים שכח‪ ,‬ולמחרת שלח שני פתקים‪ .‬האב‪ ,‬שלא רצה להטריח‬ ‫שבה היה סמל ודוגמה‪ .‬רעייתי המנוחה ע"ה עבדה מספר שנים‬ ‫אותו‪ ,‬התקשר ואמר שלא התכוון עד כדי כך‪ ,‬אך הרב ויספיש לא‬ ‫כמזכירה בתלמוד התורה‪ ,‬והייתה מספרת בהתפעלות על צדקותו‪.‬‬ ‫חדל להחמיא לו ולהודות לו‪ :‬זה היה רעיון כל כך מצוין‪ ,‬מאז הוא ילד‬ ‫הוא נזקק לצילומים רבים‪ ,‬כי בכיתה א' זה גם חלק מהתעסוקה‬ ‫אחר לגמרי‪ ...‬כך נמשך הדבר שלושה חודשים וחצי‪ ,‬עד סוף השנה‪.‬‬ ‫של הילדים‪ ,‬וגם רצה להנגיש כל דבר שנלמד‪ ,‬ולכן נזקק רבות‬ ‫בימי השבעה הגיע האב לבית האבלים עם ערימה של למעלה‬ ‫לשירותי המזכירות‪ .‬אך מכיוון שעבדה שם אישה‪ ,‬הוא מעולם לא‬ ‫מ‪ 100-‬פתקים‪...‬‬ ‫נכנס למזכירות! אבל‪ ,‬וה'אבל' הזה חשוב מאוד‪ :‬בכל סיום פרשה‪,‬‬ ‫הבאתי כאן דוגמיות מהנהגותיו‪ ,‬אולי ילמד מי מאיתנו מעט כיצד‬ ‫שהיה חוויה בפני עצמה‪ ,‬הכין הרב קוגל‪ ,‬הילדים הביאו ממתקים‬ ‫להתייחס לפיקדונות היקרים שהקב"ה הפקיד בידינו‪ .‬סודה של‬ ‫וחלק מהאמהות הכינו עוגות‪ .‬הוא תמיד ביקש להביא יותר ממספר‬ ‫ההתחלה‪ ,‬כשהשתיל עוד רך‪ ,‬הוא סוד עצום‪ ,‬שצריך להקפיד מאוד‬ ‫הילדים בכיתה‪ ,‬ולפני שהילדים אכלו שלח עם אחד מהם צלחת‬ ‫שלא לדלג עליו‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫עוגות וקוגל למזכירה! כך גם בימי ההולדת של הילדים בכיתה‪:‬‬ ‫תמיד שלח למזכירה מעוגת יום ההולדת‪ .‬הלוא מגיעה לה הכרת‬ ‫'חטא של התחלה'‬ ‫הטוב על כל העבודה שהיא עושה למענם!‬ ‫על עוצם חטאו של אדם הראשון באכילה מעץ הדעת‪ ,‬שהביאה‬ ‫הנהגות הקדושה שלו מנעו ממנו לשוחח עם נשים‪ .‬אך אם ילד הגיע‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫מיתה לעולם יחד עם צער לידה וצער פרנסה‪ ,‬הרחיבו רבותינו‬ ‫רבות‪ .‬אך יסוד אחד מקיף רבים מהפירושים‪ :‬היה כאן חטא של‬ ‫'התחלה'‪ .‬באותו יום נוצר יציר כפיו של הבורא‪ ,‬וחטא ביום כזה‬ ‫השפעתו לדורות גדולה מאוד‪.‬‬ ‫אם לא נמצא ילד כזה‪ ,‬היה הולך‬ ‫את פרקי חייו של נח פותחת התורה בתואר "נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִּדיק ָּת ִמים"‬ ‫בעצמו‪ ,‬גם כשההליכה כבר‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬ט)‪ ,‬ולבסוף נאמר "וַ ּיָ ֶחל נ ַֹח ִאיׁש ָה ֲא ָד ָמה וַ ּיִ ַּטע ּכָ ֶרם"‬ ‫(שם ט‪ ,‬כ)‪ .‬מביא רש"י‪" :‬ויחל ‪ -‬עשה עצמו חולין" (בראשית רבה)‪.‬‬ ‫הייתה קשה לו מאוד‪ ,‬ומדובר‬ ‫והספורנו מלמד אותנו כאן את סוד ההתחלה‪" :‬התחיל בפעל בלתי‬ ‫במרחק של ‪ 20‬דקות הליכה לכל‬ ‫נאות‪ ,‬ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא יעשו‪ ,‬כי אמנם מעט מן‬ ‫הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו בסוף‪ ,‬כמו שיקרה בחכמות‬ ‫כיוון! הוא היה מגיע ומתקשר‪:‬‬ ‫מהטעות בהתחלה"‪.‬‬ ‫"אני בדיוק באזור‪ ,‬אפשר לרדת‬ ‫בספר 'משנת חכמים' לרבי משה חאגיז זי"ע (שהנודע ביהודה כותב‬ ‫עליו בהסכמה לספרו‪" :‬רב תנא כחד הראשונים") נאמר‪" :‬אמרו‬ ‫לקחת את התיקייה?"‪...‬‬ ‫על ההתחלה שהיא יותר מחצי הכל‪ ,‬לפי שהוא עיקר ושורש בכל‬ ‫הדברים‪ ,‬לכן תראה לעולם שכל ההתחלות קשות לפי הטבע"‪.‬‬ ‫רבינו רבי ירוחם ממיר זי"ע מאריך מאוד בעניין זה (דעת תורה‪,‬‬ ‫תחילת ספר דברים‪' ,‬ודי זהב')‪ .‬משה רבינו מדבר על אותו חטא‬ ‫הפעולות המותרות הללו היו חלק משורש הבעיה‪.‬‬ ‫נורא‪ ,‬חטא העגל‪ ,‬ומכנה אותו 'ודי זהב'‪ .‬אומרים על כך חז"ל‪" :‬מאי‬ ‫ורבי ירוחם כותב שם דבר נורא‪" :‬כשאדם קם בבוקר משנתו‪ ,‬וקם‬ ‫ודי זהב? אמרי דבי רבי ינאי‪ :‬כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫בעצלות וברפיון קצת‪ ,‬ואח"כ אירע לו איזה פעמים שכעס דרך אגב‪,‬‬ ‫רבונו של עולם‪ ,‬בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד‬ ‫אף בלי כוונה רעה כלל‪ ,‬ואחר כך עוד איזה בלבולים‪ ,‬ואח"כ כשבא‬ ‫שאמרו די‪ ,‬הוא גרם שעשו את העגל‪ ...‬אמר רבי חייא בר אבא‬ ‫לישיבה ופותח הגמרא ויושב ללמוד ואינו עולה ואינו מצליח‪ ,‬וכמובן‬ ‫אמר רבי יוחנן‪ :‬משל לאדם אחד שהיה לו בן‪ ,‬הרחיצו וסכו והאכילו‬ ‫שמזה מתהווה ביטול תורה של כמה שעות‪ ,‬הנה האדם מדמה‬ ‫והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של‪ ...‬מה יעשה‬ ‫בעצמו שמה שעכשיו אינו מצליח הנה זה מקרה בעלמא‪ ,‬והוא אינו‬ ‫אותו הבן שלא יחטא?" (ברכות לב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫מבין שעכשיו הנה הוא כבר אנוס מצד ההקדמות שמלפנים‪ ,‬כי 'מה‬ ‫רבי ירוחם מדייק‪ :‬חז"ל מביאים משל‪ ,‬ואין במשל שום מילה‬ ‫יעשה הבן שלא יחטא'‪ .‬מה יועיל מה שיתבונן וירצה לעשות תשובה‬ ‫מיותרת; כל פרט בו הוא חלק מהביאור‪ .‬אנו מסתכלים על חטא‬ ‫על עצמו של החטא של עכשיו‪ ,‬אם לא יתבונן להסיר ההקדמות‬ ‫העגל ואומרים‪ :‬זה קרה כי היה שם ערב רב‪ ,‬כי אכלו ושתו ולכן קמו‬ ‫המשיאות והגורמות להחטא‪ ,‬כי בהיותן הן קיימות‪ ,‬הלא בהכרח‬ ‫לצחק‪ .‬חז"ל אומרים לנו‪ :‬הכול נכון‪ ,‬אבל כל מה שאתם מצביעים‬ ‫יביאוהו גם לעבירות שניות"‪.‬‬ ‫עליו הוא תוצאה‪ .‬החטא עצמו מתחיל הרבה קודם‪ .‬אצל אותו בן‬ ‫וזה אולי סודו של רבי יהושע ויספיש זצוק"ל‪ .‬הוא ידע שבכיתה א'‬ ‫שחטא‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬הכול התחיל ב'הרחיצו וסכו'‪ ...‬וכך גם אצל‬ ‫לא מלמדים רק אלף בית‪ .‬שם נקבעת ההתחלה‪ ,‬ומי שזוכה לטעת‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬החטא התחיל שנים קודם לכן‪ ,‬בריבוי הכסף והזהב‬ ‫בשתיל הרך קדושה‪ ,‬תפילה ואהבת תורה‪ ,‬משפיע על הנפש לכל‬ ‫שהיה בידם‪.‬‬ ‫ימיה‪ .‬ובשבת בראשית‪ ,‬כשאנו פותחים שוב את התורה מתחילתה‪,‬‬ ‫ללמדנו עד כמה צריך האדם להיזהר אפילו ב'אתחלתא דאתחלתא'‪.‬‬ ‫זה הזמן להתבונן בהתחלות שלנו‪ ,‬ובהתחלות של הילדים‬ ‫גם אם ההתחלות הן בדברים מותרים‪ ,‬כמו רחיצה וסיכה‪ ,‬אם‬ ‫שהופקדו בידינו‪.‬‬ ‫הן מביאות לתוצאה של "מה יעשה הבן שלא יחטא"‪ ,‬הרי שגם‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ראש הכולל קד בתודה ופנה ללכת‪ .‬אבל מרן‪ ,‬בחכמתו‪ ,‬קרא לו לשוב‬ ‫מפתח הדלת ואמר‪" :‬אכן אמרתי שיש להוציאו מהכולל‪ .‬אבל הלא אמרת‬ ‫שהוא לומד טוב‪ ,‬בהתמדה‪ .‬האם לא כדאי שתתמוך בו באופן פרטי‪ ,‬בלי‬ ‫קשר לכולל?"‬ ‫מה גילו שני אחים ביום הולדתם ה‪ 70-‬על ירושת אביהם‪,‬‬ ‫ומה הורה מרן הגראי"ל שטיינמן לראש כולל שעמד בפני דילמה‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"ּבְ ִע ָּצבֹון ּתֹאכֲ לֶ ּנָ ה ּכֹל יְ ֵמי ַחּיֶ יָך" (בראשית ג‪ ,‬יז)‬ ‫הגה"צ רבי שלום שבדרון זיע"א היה מספר‪:‬‬ ‫שני אחים ירשו את אביהם‪ ,‬שהיה ידוע לכולם‪ ,‬וגם להם‪ ,‬כאדם‬ ‫פשוט ודל אמצעים‪ .‬אלא שלאחר פטירתו גילו השניים כי אביהם‬ ‫כלל לא היה עני‪ .‬הוא היה פשוט קמצן‪.‬‬ ‫בחשבון הבנק שלו התגלה סכום אסטרונומי‪ ,‬שהתחלק כמובן‬ ‫בירושה בין שני האחים‪ .‬ומכאן ואילך הלכו דרכיהם והתרחקו זו מזו‪.‬‬ ‫האח האחד‪ ,‬שמח וטוב לב‪ ,‬נטל את הכסף ופתח במסע חגיגות‪.‬‬ ‫מגיל ‪ 30‬נסע ברחבי העולם‪ ,‬כל ימיו כימי חג‪ ,‬זולל וסובא‪ .‬מיום ליום‬ ‫הלכו ממדי גופו והתרחבו‪ ,‬ובמקביל הלך חשבון הבנק שלו והתרוקן‪.‬‬ ‫שבשבילו נברא כל מעשה בראשית?‬ ‫האח השני היה 'ברא כרעא דאבוהא'‪' ,‬קמצא בר קמצא' של ממש‪.‬‬ ‫זהו אותו אברך 'פשוט'‪ ,‬שמרוב פשטותו נעלם מהעין‪ .‬לא רק‬ ‫"למה לי לבזבז את הכסף על טיולים ובילויים?" אמר לעצמו‪" .‬חבל‪.‬‬ ‫שהעולם הגדול אינו מכיר בו‪ ,‬גם בכולל אינו נחשב ל'שפיץ' ולנחת‬ ‫אשפץ מעט את הבית‪ ,‬אקנה מכונית קטנה‪ ,‬וזהו"‪ .‬וכך המשיך לחיות‬ ‫של ראש הכולל‪ .‬אבל הוא‪ ,‬הוא שבשבילו נברא העולם‪ ,‬והוא‬ ‫בפשטות‪ ,‬ממש כפי שחי לפני שזכה בירושה הגדולה‪.‬‬ ‫המאושר שבבני האדם‪.‬‬ ‫והנה הגיעו השניים לגיל שיבה‪ ,‬יום הולדתם ה‪.70-‬‬ ‫אי אפשר לתאר את עושרו‪ ,‬את מה שבידו‪ ,‬את מה שאיש אינו יכול‬ ‫האח הנהנתן ישב באותו יום במרפסת של בית מלון‪ .‬כשנזכר שחל‬ ‫ליטול ממנו‪ :‬את ביתו המאושר‪ ,‬את הבוקר הבוהק שהוא זוכה לו‬ ‫יום הולדתו ה‪ ,70-‬נאנח ואמר לאשתו‪ 40" :‬שנה אני חוגג‪ ,‬ומה יצא‬ ‫מדי יום‪ ,‬כשהוא צועד אל הכולל‪ ,‬שב אל הספסל הנוקשה‪ ,‬וליבו‬ ‫לי מזה? אני מסורבל כדוב‪ ,‬מחובר לאינסולין‪ ,‬וכל שתי מדרגות אני‬ ‫מנתר משמחה‪.‬‬ ‫נאלץ לעצור ולנשום‪ .‬והחמור מכל‪ ,‬חשבון הבנק שלי הולך ומתרוקן‪.‬‬ ‫הסכיתו ושמעו על אחד מהם‪ ,‬שראש הכולל לא כל כך נהנה ממנו‪.‬‬ ‫כמה חכם אחי! במקום לבזבז את זמנו ואת ממונו‪ ,‬נשאר עשיר‬ ‫אבל בסוף‪ ...‬מעשה שהיה‪.‬‬ ‫ובריא ונהנה מהחיים"‪.‬‬ ‫באותה שעה יצא האח השני עם כוס תה לסלון ביתו הפשוט‪ ,‬ואמר‬ ‫ממקום שליבו חפץ‬ ‫לאשתו‪" :‬מה יצא לי מכל הכסף? ‪ 40‬שנה אני מיליונר‪ ,‬ומה יש לי‬ ‫האברך שלנו למד בכולל שבו לומדים בקצב מסוים ובשיטה‬ ‫מזה? אחי לפחות חגג ונהנה מכל רגע‪ ,‬ואני כבר זקן‪ .‬מה התועלת‬ ‫מסוימת‪ .‬הוא למד בהתמדה‪ ,‬ואפילו בהתמדה מיוחדת‪ .‬צריך להכיר‬ ‫בכל ההון הזה?"‬ ‫כדי להבין‪ :‬דביקות ופשטות‪ ,‬אברך אמיתי לאמיתה של אברכות‪.‬‬ ‫סיים רבי שלום לשאת את משלו ואמר‪" :‬הבל הבלים אמר קהלת"‪.‬‬ ‫לאחר כמה שנות לימוד חש האברך המתמיד כי בלימוד הכולל‬ ‫שניהם צודקים‪ ,‬הכל הבל‪ .‬בין שיש לו לאדם ובין שאין לו‪ ,‬את קללת‬ ‫ובקצב הכולל הולך ופוחת ה'געשמאק' שלו‪ ,‬ולכן בחר ללמוד את‬ ‫'בעצבון תאכלנה' לא יוכל לעקוף‪.‬‬ ‫מה שליבו חפץ‪ .‬הוא עדכן את ראש הכולל בהחלטתו‪ ,‬והוסיף‬ ‫שיקבל את הדין אם יחליט ראש הכולל להפסיק את מלגתו‪.‬‬ ‫שמח בחלקו‬ ‫ראש הכולל לא ידע את נפשו‪ .‬כיצד אפשר לוותר על החזקת‬ ‫מי אפוא מאושר באמת? מי אינו מבזבז את חייו? מיהו האיש‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫תורה של אברך כזה? מאידך‪ ,‬גם לעקרונות הכולל יש חשיבות‪ ,‬ולא‬ ‫פחותה‪ .‬לאחר זמן מה פרש את השאלה לפני מרן בעל ה'אילת‬ ‫השחר' זצוק"ל‪ ,‬אבי הכוללים‪ ,‬שיכריע מה לעשות‪.‬‬ ‫"נטלתי את השרשרת בשתי‬ ‫מרן הגראי"ל השיב על אתר‪ :‬עקרונות הכולל חשובים ביותר‪ ,‬ואין‬ ‫ידיי"‪ ,‬סיפר ראש הכולל‪" ,‬והלכתי‬ ‫ברירה אלא להוציא את האברך מרשימת מקבלי המלגות‪.‬‬ ‫ראש הכולל קד בתודה ופנה ללכת‪ .‬אבל מרן‪ ,‬בחכמתו‪ ,‬קרא לו‬ ‫איתה מכתובת לכתובת‪ .‬לא‬ ‫לשוב מפתח הדלת ואמר‪" :‬אכן אמרתי שיש להוציאו מהכולל‪ .‬אבל‬ ‫הלא אמרת שהוא לומד טוב‪ ,‬בהתמדה‪ .‬האם לא כדאי שתתמוך בו‬ ‫דיברתי על הכולל‪ ,‬ולא אמרתי‬ ‫באופן פרטי‪ ,‬בלי קשר לכולל?"‬ ‫את כל מה שאני רגיל לומר‪.‬‬ ‫ראש הכולל שמע‪ ,‬סבר וקיבל‪.‬‬ ‫הראיתי את השרשרת‪ ,‬וסיפרתי‬ ‫מחזיק ומוחזק‬ ‫על אברך מתמיד‪ ,‬מאושר ומתוק‪,‬‬ ‫"מאז"‪ ,‬סיפר ראש הכולל‪" ,‬בכל מסעותיי הייתי מבקש עבור הכולל‪,‬‬ ‫ולאחר שקיבלתי את הנדבה הייתי מוסיף ומספר שאני מחזיק‬ ‫שזו בקשתו ממני‪" .‬נקל להבין‬ ‫באופן פרטי אברך מתמיד נוסף‪ ,‬בהמלצת מרן‪ .‬כך החזקתי אותו‬ ‫שכאשר סיכמתי בטיסת החזרה‬ ‫במשך כמה שנים‪.‬‬ ‫"שנה אחת‪ ,‬כמנהגי מדי פעם‪ ,‬סיפרתי לאברכים שאני עומד לצאת‬ ‫את היבול‪ ,‬הבנתי‪ :‬לא אני מחזיק‬ ‫לחו"ל‪ ,‬וביקשתי שיעתירו בעד הצלחתי‪ .‬למחרת ניגש אליי אותו‬ ‫אותו‪ .‬הוא מחזיק אותי‪"...‬‬ ‫אברך‪ ,‬ובידיו התמות שרשרת של זהב טהור‪.‬‬ ‫"'זו השרשרת של אשתי'‪ ,‬הסביר‪' .‬מצבנו דחוק‪ ,‬והחלטנו שאין‬ ‫ברירה אלא למכור אותה‪ .‬אמש סיפרת שאתה יוצא לחו"ל‪ ,‬ושם‬ ‫בוודאי ישלמו עבורה יותר‪ .‬אולי יסכים כבודו למכור אותה שם‬ ‫כל מה שאני רגיל לומר‪ .‬הראיתי את השרשרת‪ ,‬וסיפרתי על אברך‬ ‫במחיר הגון?'"‬ ‫מתמיד‪ ,‬מאושר ומתוק‪ ,‬שזו בקשתו ממני‪.‬‬ ‫ככה פשוט‪ .‬תמים ומרגש‪.‬‬ ‫"נקל להבין שכאשר סיכמתי בטיסת החזרה את היבול‪ ,‬הבנתי‪ :‬לא‬ ‫"נטלתי את השרשרת בשתי ידיי"‪ ,‬סיפר ראש הכולל‪" ,‬והלכתי‬ ‫אני מחזיק אותו‪ .‬הוא מחזיק אותי‪"...‬‬ ‫איתה מכתובת לכתובת‪ .‬לא דיברתי על הכולל‪ ,‬ולא אמרתי את‬ ‫ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵּד ָעה‬ ‫סניפי 'דרשו' ברחבי תבל‬ ‫ישראל | ארה"ב | אירופה | צרפת | ארגנטינה | אוסטרליה | בלגיה | קנדה‬ ‫מקסיקו | דרום אפריקה | שוויץ | אוסטריה | הונגריה | ונצואלה | פנמה‬ ‫בלארוס | אוקראינה | רומא | ג'יבלטר | הולנד | ברזיל | ברלין‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"מאז שבאנו לארץ ישראל‪ ,‬אני רגיל לחפש אצל כל בחור את ההתעלות‬ ‫שזכה לה בזכות שהותו בארץ הקודש‪ ,‬ובבחור הזה לא מצאתי דבר‪ ...‬חבל‬ ‫שלא סיפרת לי זאת לפני ההקפות‪ ,‬הייתי מכבד אותו בהקפה"‬ ‫עצות נפלאות להינצל ממידת הקנאה‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫ֹלקים נַ ֲע ֶשׂה ָא ָדם ּבְ ַצלְ ֵמנּו" (בראשית א'‪ ,‬כ"ו)‬ ‫ֹאמר ֱא ִ‬ ‫"וַ ּי ֶ‬ ‫ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ .‬המצרך היקר ביותר באותה תקופה‬ ‫היה ה'סרטיפיקט'‪ ,‬אשרת העלייה לארץ ישראל‪ .‬קשה מאוד היה להשיגו‪,‬‬ ‫ורק מעטים זכו בו‪ ,‬עובדה שעוררה קנאה עזה במי שנמנו על זוכיו‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מספר הגאון רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל‪ ,‬משגיח ישיבת‬ ‫סלבודקא‪ ,‬בספרו 'בעקבות משה'‪ ,‬דווקא אלה שעסקו והשתדלו‬ ‫בהשגת האישורים עבור אחרים לא קינאו כלל במי שזכה בהם‪ ,‬אף‬ ‫שלעצמם לא הצליחו להשיג את האישור הנכסף‪.‬‬ ‫וההסבר לכך‪ ,‬אומר רבי משה‪ ,‬הוא שמי שנעשה שותף לדבר מסוים‬ ‫"ברוך ה'‪ ,‬נולדו לי תאומים!"‪ ,‬בישר אחד התלמידים בשמחה לרבו‪,‬‬ ‫אינו מקנא באותו דבר‪ ,‬גם אם הוא זקוק לו מאוד‪ .‬אדם אינו מקנא‬ ‫מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל‪ ,‬וביקש לכבדו בסנדקאות‬ ‫במה שלו‪ ,‬ועניין שהוא מסייע בו לאחרים הופך להיות שלו‪.‬‬ ‫לאחד הבנים‪.‬‬ ‫"ומי יהיה הסנדק של הבן השני?"‪ ,‬שאל הרב שך‪.‬‬ ‫העצה כתובה בפרשה‬ ‫"אחד הסבים"‪ ,‬השיב האב‪.‬‬ ‫עצה זו‪ ,‬המצילה ממידת הקנאה‪ ,‬כתובה כבר ברש"י בפרשתנו‪,‬‬ ‫"אם כך‪ ,‬אינני מסכים להיות סנדק"‪ ,‬אמר הרב שך‪ .‬למראה פניו‬ ‫מבאר רבי משה‪ .‬על הפסוק "ויאמר אלוקים נעשה אדם" מפרש‬ ‫המופתעות של האב‪ ,‬הסביר‪" :‬כשיגדלו הילדים‪ ,‬אחד מהם עלול‬ ‫רש"י‪ ,‬שאף על פי שאיש לא סייע לקב"ה בבריאת האדם‪ ,‬נאמר‬ ‫לקנא באחיו על כך שהרב שך היה סנדק דווקא אצלו‪ .‬ואם אהיה‬ ‫הפסוק בלשון רבים‪ ,‬משום שבענוותנותו נמלך הקב"ה במלאכים‪.‬‬ ‫סנדק לשניהם‪ ,‬הסבא ייפגע"‪.‬‬ ‫האדם נברא בדמות המלאכים‪ ,‬והם עלולים היו לקנא בו‪.‬‬ ‫אלא שעדיין יש להבין‪ :‬כיצד מועילה ההתייעצות עם המלאכים‬ ‫מדוע ערך הסבא הקפות שניות?‬ ‫למניעת הקנאה? מכאן למדנו יסוד בכוחות הנפש של האדם‪ :‬מי‬ ‫גם בדרך חינוכו של מרן הסבא מסלבודקא זצוק"ל ניכר שפעל רבות‬ ‫שהוא שותף לעשייה‪ ,‬בכל צורה שהיא‪ ,‬ואפילו רק בעצה‪ ,‬נעשה‬ ‫למניעת קנאה בקרב תלמידיו‪ .‬לעיתים היה מכנס סביבו בחורים‬ ‫חלק מהדבר עצמו‪ ,‬ושוב אינו מקנא בו‪.‬‬ ‫ומבקש מהם לספר על מעלות והנהגות טובות שראו אצל חבריהם‪,‬‬ ‫וכך חינך אותם לעין טובה‪.‬‬ ‫מדוע אדם לא מקנא בתלמידו‪ ,‬ותלמיד עשוי לקנא ברבו?‬ ‫בשמחת תורה של אחת השנים סיפר אחד מאנשי צוות הישיבה‬ ‫ראיה נוספת ליסוד זה למד רבי משה ממאמר חז"ל‪" :‬בכל אדם‬ ‫לסבא‪ ,‬שבחור פלוני השתכר בחול המועד סוכות‪ ,‬ומתוך שכרותו‬ ‫מתקנא‪ ,‬חוץ מבנו ותלמידו"‪ .‬ברור שאין זה מחמת הקרבה שביניהם‪,‬‬ ‫דיבר דברי יראת שמיים ותשוקה לעבודת ה'‪.‬‬ ‫שאם כן‪ ,‬גם הבן לא היה מקנא באביו והתלמיד לא היה מקנא ברבו‪.‬‬ ‫אמר לו הסבא‪" :‬מאז שבאנו לארץ ישראל‪ ,‬אני רגיל לחפש אצל כל‬ ‫על כורחך‪ ,‬אדם אינו מקנא בבנו ובתלמידו משום שהם חלק מה'אני'‬ ‫בחור את ההתעלות שזכה לה בזכות שהותו בארץ הקודש‪ ,‬ובבחור‬ ‫שלו‪ .‬הוא מחנך אותם‪ ,‬מגדל אותם ומחכים אותם‪ ,‬וממילא הוא חש‬ ‫הזה לא מצאתי דבר‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני שומע ממך על יראת השמיים‬ ‫שותף בגידולם ובהצלחתם‪ .‬ואדם‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינו מקנא בעצמו‪.‬‬ ‫שגילה בגילופין‪ ,‬אתה משלים לי את החיסרון‪ .‬חבל שלא סיפרת לי‬ ‫זאת לפני ההקפות‪ ,‬הייתי מכבד אותו בהקפה"‪.‬‬ ‫מדוע סירב הרב שך להיות סנדק?‬ ‫לאור זאת‪ ,‬החליט הסבא לערוך הקפות שניות‪ ,‬ובהן כיבד את‬ ‫מהסיפור הבא נלמד‪ ,‬שלעיתים העצה הטובה ביותר נגד הקנאה‬ ‫הבחור בהקפה‪.‬‬ ‫היא לא לתת לה סיבה להתעורר‪.‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫כאשר הרים צינור ברזל גדול הצליח להבחין בשקית שטמונה‬ ‫בתוך חלל הצינור‪ .‬ניכר היה כי השקית הוטמנה מתחת לערמת‬ ‫הברזלים הגבוהה‪...‬‬ ‫שומר מצוה לא ידע רע‪ ,‬ואין אדם השומע לקב"ה ומקיים מצוותיו מפסיד מכך‬ ‫"ׁשם ַהּבְ דֹלַ ח וְ ֶאבֶ ן ַהּׁש ַֹהם" (בראשית ב'‪ ,‬י"ב)‬ ‫ָ‬ ‫המעשה שלפנינו אירע אצל בעל תשובה יקר ממנהטן שבניו יורק‪.‬‬ ‫האיש גר בקומה השניה בבניין גורד שחקים בן שלושים קומות‪.‬‬ ‫לאחר יום הכיפורים החליט לבנות לעצמו סוכה באחת מפינות‬ ‫חזית הבניין‪ .‬לאחר שטרח רבות והשלים את הקמת הסוכה‪ ,‬הופיעו‬ ‫פתאום פקחי העירייה‪ ,‬והודיעו‪" :‬אתה מקבל מיד קנס כספי גבוה‪,‬‬ ‫בגין העמדת המבנה הלא חוקי הזה בשטח ציבורי‪ .‬ואנו פוקדים עליך‬ ‫לסלק לאלתר את המבנה שמהווה מטרד לדיירי הבניין ומעכיר את‬ ‫הסביבה"‪.‬‬ ‫בצר לו פנה לגוי שגר בקומה השלושים‪ ,‬ולאחר שהסביר לו דקות‬ ‫ארוכות מהי מצות סוכה‪ ,‬ביקש את רשותו לבנות סוכה בגגו‪,‬‬ ‫שממילא לא נעשה בו שום שימוש‪" .‬ראה נא"‪ ,‬הגיב הגוי‪" ,‬אני איש‬ ‫גדולים ונוצצים‪ .‬מיודענו הינו יהודי טוב ותמים‪ ,‬ובו במקום מיהר‬ ‫עסקים‪ ,‬ומתעסק בעיקר בשכירות דירות ונכסים‪ .‬בוא נדבר כפי‬ ‫לגשת לתחנת המשטרה המקומית‪ ,‬וסיפר על אודות מציאת חבילת‬ ‫שמדברים בעסקים‪ :‬אני מוכן להשכיר לך את הגג כולו למשך ימי‬ ‫האבנים היקרות ומסרה לידיהם‪.‬‬ ‫החג‪ ,‬ויומיים נוספים לשם בניית הבקתה שלך‪ ,‬תמורת סכום סמלי‬ ‫פקידי המשטרה אמרו שאכן התקבלה תלונה בדבר יהלומים יקרים‬ ‫של‪ ...‬אלף דולר"‪.‬‬ ‫שנגנבו‪ ,‬והם יטפלו בהשבת החבילה לנגנב‪ .‬ובכן‪ ,‬במוצאי שמחת‬ ‫היהודי החליט בליבו‪ -‬אם עבור המצוה היקרה עלי להוציא את‬ ‫תורה מתקבלת שיחת טלפון בביתו של היהודי‪ .‬מהמשטרה נמסר‬ ‫ההוצאה הזו‪ ,‬אעשה זאת בשמחה‪ ,‬כדי לקיים רצון בוראי‪ .‬הוא‬ ‫לו כי התברר שהבעלים של היהלומים כבר אינו בין החיים‪ .‬האיש‬ ‫הוציא את הסכום ועמד למוסרו לשכנו‪ ,‬אלא שכאן הגיעה דרישה‬ ‫(שהיה נכרי גלמוד) מת ערירי‪ ,‬וכך אין מי שיירש את היהלומים‬ ‫נוספת מצד המשכיר‪" .‬כאיש עסקים מסודר ושקול‪ ,‬אני נוהג לערוך‬ ‫היקרים‪" .‬החוק קובע שאם מאבד האבדה כבר אינו קיים‪ ,‬אזי‬ ‫בכל עסקת שכירות חוזה שכירות רשמי"‪.‬‬ ‫משיב האבדה זוכה בה‪ .‬על כן תקבל לידך בחזרה את מלוא החבילה‬ ‫בלית ברירה היהודי ניגש עמו לעורך הדין‪ ,‬והלה ערך עבורם חוזה‬ ‫שמסרת לנו"‪.‬‬ ‫שכירות פורמאלי‪ .‬היהודי נאלץ לשלם לעורך דין סכום הגון‪ ,‬וגם כאן‬ ‫אך הסיפור טרם נגמר‪ .‬הנה דבר הזכייה ביהלומים ששווים הסתכם‬ ‫חיזק את ליבו‪ -‬ממצוה לעולם לא מפסידים‪.‬‬ ‫בהון רב הגיע לאוזנו של השכן הנוכרי‪ ,‬בעל הגג‪ .‬הלה מיהר לפנות‬ ‫לאחר שקיבל סוף סוף את מפתח הגג לידו‪ ,‬פתח את דלת הגג ו‪...‬‬ ‫אל היהודי ותבע לקבל לידיו את היהלומים‪" .‬הלוא מצאתם ברשותי‪,‬‬ ‫חשכו עיניו‪ .‬המקום היה מלא כולו בגרוטאות וחומרי בניין‪ .‬ניכר‬ ‫ואני זכיתי בהם"‪ .‬היהודי סירב לקבל את טענותיו של הגוי‪ ,‬ומשכך‬ ‫היה שזה שנים אף אדם לא דרך בגג הנטוש‪ ,‬וכעת היה צריך היהודי‬ ‫תבעו הגוי לבית המשפט‪ .‬התובע הגוי פתח את הדיון בדברים‬ ‫לעמול רבות כדי לפנות לעצמו מקום לבניית הסוכה‪.‬‬ ‫חריפים נגד שכנו הנתבע‪" :‬הוא פלש לרשותי הפרטית‪ ,‬ומשם חטף‬ ‫הוא החל להרים ולפנות את הגרוטאות מהגג‪ ,‬ולפתע כאשר הרים‬ ‫לעצמו את האבדה"‪.‬‬ ‫צינור ברזל גדול הצליח להבחין בשקית שטמונה בתוך חלל הצינור‪.‬‬ ‫כאן שלף מיודענו מכיס חליפתו את חוזה שכירות הגג‪ ,‬את אותו‬ ‫ניכר היה כי השקית הוטמנה מתחת לערמת הברזלים הגבוהה‪,‬‬ ‫חוזה מוזר‪ ,‬שהמשכיר הערל התעקש כל כך לעורכו‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר‬ ‫בתוככי אותו צינור ברזל‪.‬‬ ‫עיון קצר בחוזה קבע השופט בפסקנות‪" :‬בית המשפט דוחה את‬ ‫היהודי הצליח איכשהו להוציא את השקית מחלל הצינור‪ ,‬ולאחר‬ ‫התביעה על הסף‪ ,‬היהלומים שייכים לשוכר הגג שמצאם"‪.‬‬ ‫שפתח את קשריה גילה שבתוכה הונחה חבילה סגורה‪ .‬כשפתח את‬ ‫(הרב צבי נקר ‪ -‬סיפורים ששינו לאנשים את החיים)‬ ‫החבילה‪ ,‬נדהם ועמד מסומר למקומו‪ .‬החבילה הכילה אבני יהלומים‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הגוי היה נראה בעיניו קצת חשוד‪ ,‬ולכן קרא לשנים מפועליו‪ ,‬וביקש מהם‬ ‫לשמור את צעדי הגוי הזה‪ .‬בעודם עוקבים ושומרים אחריו‪ ,‬הבחינו אחד‬ ‫מהם שבכיס של הגוי הזה יש סכין גדולה וחדה‬ ‫גאב"ד סאנטוב הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א‪,‬‬ ‫על ההשגחה המופלאה שמקיפה כל אדם בכל רגע ורגע מימי חייו‬ ‫סיפר לי אחד סיפור נפלא ששמע ממקור ראשון‪ ,‬וכך סיפר‪:‬‬ ‫בוויליאמסבורג מתגורר יהודי נכבד בעל חסד גדול שאוהב לעזור‬ ‫לכל אחד ואחד‪ .‬יום אחד ניגש אליו משולח מארץ ישראל‪ ,‬וביקש‬ ‫ממנו ללכת עמו לאסוף כסף‪ ,‬והאיש הזה הבעל חסד נענה לבקשתו‬ ‫והלך עמו לכמה נגידים חשובים וביקש מהם לעזור לאותו יהודי‪.‬‬ ‫אחד הנגידים היה מקבל את הפונים אליו בחדרו הפרטי במקום‬ ‫העבודה שלו‪ .‬כשנכנסו למקום העבודה של אותו נגיד‪ ,‬שאלו את‬ ‫אחד האנשים שהיו שם "היכן הבעל הבית?"‪ ,‬ואמר להם הלה "הבעל‬ ‫הבית יושב במשרד שלו"‪ ,‬והראה להם היכן המשרד נמצא‪.‬‬ ‫הם ניגשו לחדר של הנגיד ודפקו על הדלת‪ ,‬והנגיד אמר להם להיכנס‪.‬‬ ‫הם נכנסו לחדרו וראו יהודי יושב על כסא‪.‬‬ ‫הם שאלו אותו אם הוא הבעל הבית‪ ,‬והלה אמר להם "לא"‪ .‬אמר לו‬ ‫לאחר חקירת הגוי התברר דבר נפלא‪ ,‬הגוי הזה היה בעלה של הגויה‬ ‫הגבאי צדקה‪" ,‬הלא שאלנו אנשים היכן הבעל הבית ואמרו לי לפנות‬ ‫שפיטרו יום לפני זה מהעבודה‪ ,‬והוא הגיע לנקום בבעל הבית של‬ ‫לכאן"‪ ,‬אמר להם הנגיד‪" ,‬לא‪ ,‬אינני הבעל הבית כאן‪ ,‬הבעל הבית‬ ‫החנות שפיטר אותה‪ .‬ובזה שהבעל הבית אמר לו ש"הבעל הבית‬ ‫הוא למעלה‪ ,‬ואני סך הכל שליח‪ ,‬ורק מה שהאבא בשמים רוצה‬ ‫למעלה"‪ ,‬על ידי זה ניצלו חייו‪...‬‬ ‫שאעשה – זה מה שאני עושה"‪...‬‬ ‫הגבאי צדקה שהיה נשתומם לשמוע מילים כאלו והדברים הללו‬ ‫נכנסו לעצמותיו‪.‬‬ ‫מרן אדמו"ר מוויזניץ שליט"א אמר פעם‪ :‬אנשים מפצירים לקבל‬ ‫הגבאי צדקה הזה היתה לו חנות ושם עבדה גויה אחת‪ ,‬ומחמת‬ ‫דוקא 'הבטחה'‪ ,‬ויכול אני לומר רק זאת‪ ,‬שזקני הק' רבי מרדכי‬ ‫סיבות שונות פיטר אותה מהעסק ושלחה לנפשה‪.‬‬ ‫מטשערנאביל זי"ע אמר‪ ,‬שיש במשמעות 'בטחון' לשון טיח‪ ,‬וזה‬ ‫למחרת‪ ,‬כשהוא יושב בחנותו‪ ,‬נכנס אליו גוי אחד ושאל אותו "היכן‬ ‫שייך גם בלשון הבטחה‪ ,‬להיות דבוק אל השי"ת כטיח הנדבק על גבי‬ ‫הבעל הבית?"‪ ,‬הגבאי צדקה שעדיין זכר היטב את תשובת הנגיד‬ ‫הכותל‪ ,‬וכאשר דבוקים בו ית'‪ ,‬אפשר לזכות לישועה‪.‬‬ ‫המודרני‪ ,‬השיב לו "הבעל הבית למעלה"‪ .‬הגוי הבין שהוא ענה לו‬ ‫הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע נסע פעם באשון לילה‪ ,‬ובדרך תקף‬ ‫שהבעל הבית למעלה בקומה השניה‪ ,‬ואמר הגוי לגבאי צדקה "טוב‪,‬‬ ‫אותו פחד‪ .‬בעל העגלה הרגיש בפחדו ואמר לו‪" :‬רבי‪ ,‬מה אתם‬ ‫אז אני ימתין עד שהבעל הבית יגיע"‪ ,‬והגוי התחיל להסתובב בחנות‪.‬‬ ‫מפחדים‪ ,‬אני אינני מפחד‪ ,‬כשאני יוצא מביתי הנני נוטל את המקל‬ ‫הגוי היה נראה בעיניו קצת חשוד‪ ,‬ולכן קרא הבעל הבית – הגבאי‬ ‫בידי ואת אלקים בלבי ואינני מפחד עוד משום דבר"‪ .‬מרן המהרי"ד‬ ‫צדקה הזה – לשנים מפועליו‪ ,‬וביקש מהם לשמור את צעדי הגוי‬ ‫שינן את דבריו שאמרו בתמימות אמיתית‪ ,‬ושיבח בהתפעלות את‬ ‫הזה‪ .‬בעודם עוקבים ושומרים אחריו‪ ,‬הבחינו אחד מהם שבכיס של‬ ‫האנשים עם האמונה הפשוטה האיתנה‪.‬‬ ‫הגוי הזה יש סכין גדולה וחדה‪ .‬מיד הזמינו את המשטרה‪ ,‬והם הגיעו‬ ‫('נועם שיח')‬ ‫במהירות ואסרו את הגוי‪.‬‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫מהדורה‬ ‫מומלצת‬ ‫המקובלים‬ ‫ע"י גדולי‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כעבור זמן קצר‪ ,‬היא חוזרת אלי ואומרת לי‪ :‬אבא‪ ,‬זה מדהים‪ ,‬תפילתי‬ ‫התקבלה ואף נענתה‪ ,‬וזה שלא התארסתי זה רק באשמתי‪ .‬התפלאתי‬ ‫מאוד‪ ,‬מה נשתנה בפרק זמן הקצר הזה ומה בדיוק באשמתה? היא‬ ‫מושיטה לי מכתב שזה עתה הגיע בדואר‪ ,‬וכך כתוב שם‬ ‫על כוחה של תפילה‪ ,‬ועל הצורך לפרט את הבקשה בבירור אף שהקב"ה רואה ללבב ויודע המחשבות והכוונות‬ ‫"ּכִ י ֹלא ִה ְמ ִטיר‪ ...‬וְ ָא ָדם ַאיִ ן ַֽל ֲעבֹד ֶאת ָה ֲא ָד ָמה" (בראשית ב'‪ ,‬ה')‬ ‫"לְפִ י ֶׁשאָ דָ ם אַ יִן לַעֲ בֹד אֶ ת הָ אֲדָ מָ ה‪ ,‬וְ אֵ ין מַ ִ ּכיר ְ ּבטוֹ בָ תָ ם ֶׁשל ְ ּג ָ ׁש ִמים‪ ,‬וּכְ ֶׁש ָּבא‬ ‫אָ דָ ם וְ יָדַ ע ֶׁשהֵ ם צֹרֶ ְך לָעוֹ לָם‪ִ ,‬ה ְת ּ ַפלּ ֵל עֲ לֵיהֶ ם וְ יָרְ ד ּו וְ צ ְָמח ּו הָ ִאילָנוֹ ת וְ הַ ְ ּד ָ ׁש ִאים"‬ ‫(רש"י)‬ ‫מספר הרה"ג ר' ישראל אהרן קלצקין‪ ,‬והובאו הדברים בגיליון 'נספר‬ ‫תהלתך'‪ :‬יהודי אחד ממכריי ניגש אלי לאחר ראש השנה ובפיו‬ ‫סיפור מעניין‪.‬‬ ‫בתי בגרה‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬רוב חברותיה כבר הקימו בית והיא עדיין‬ ‫מצפה לישועתה‪ .‬היא נערה מוכשרת‪ ,‬מוצלחת וכלילת המעלות‪,‬‬ ‫אך עדיין מתפללת ומייחלת למצוא את ה'באשערט'‪.‬‬ ‫יש לה מנהג כבר מספר שנים‪ ,‬שהיא מתמקדת כל שנה בר"ה‬ ‫בדיוק באשמתה?‬ ‫ומתפללת מעומק הלב ומבקשת על דבר אחד בלבד‪ ,‬ומדי שנה היא‬ ‫היא מושיטה לי מכתב שזה עתה הגיע בדואר‪ ,‬וכך כתוב שם‪" :‬בס"ד‪,‬‬ ‫זכתה ובקשתה נענתה באותה שנה‪ ,‬ובחלקם היו מקרים מורכבים‬ ‫מצורף בזה בברכה צ'ק של תשלום דמי השדכנות ששידכת השבוע‬ ‫וישועות לא פשוטות‪.‬‬ ‫לבתי תחי'‪ .‬את מגיעה ליום הדין עם הזכות הגדולה הזו‪ ,‬זכית להקים‬ ‫בית נאמן בישראל‪ .‬בברכה‪ :‬אבי הכלה"‪.‬‬ ‫בית נאמן‬ ‫באותו רגע נפל לי האסימון‪ ,‬אומרת בתי‪ .‬מה ביקשתי? ‪' -‬להקים‬ ‫בשנה שעברה‪( ,‬בראש השנה תשפ"ב)‪ ,‬היא חשבה 'מתי אעשה‬ ‫בית נאמן בישראל'! מה יצא? 'הקמתי בית נאמן בישראל'! רק‬ ‫גם אנכי לביתי' והחליטה כי הגיע הזמן לבקש על שאיפתה של כל‬ ‫שכחתי לציין שהבית הנאמן הזה יהיה לעצמי‪...‬‬ ‫בת ישראל כשרה‪ ,‬ובמשך ימי ר"ה התפללה וביקשה הרבה שתזכה‬ ‫השנה 'להקים בית נאמן בישראל'‪ ,‬בזו הלשון‪.‬‬ ‫לפרט הבקשה‬ ‫במשך השנה היו מספר שידוכים שעלו וירדו אך לא הגיעו לכלל‬ ‫מיד אמרתי לאבי הנערה‪ :‬האור החיים מביא ענין זה בתחילת פר'‬ ‫גמר‪ .‬בתחילת חודש אלול עלה במוחה רעיון של שידוך‪ ,‬להציע את‬ ‫ואתחנן בשם המדרש‪ :‬מעשה באדם שהיה מהלך בדרך ונתעייף‪,‬‬ ‫חברתה הטובה מכיתת הלימוד לבן דודה‪ .‬אמרה ועשתה‪ ,‬הרימה‬ ‫פתח בתפילה ואמר‪' :‬רבש"ע‪ ,‬תזמן לי חמור'‪ ,‬עבר שם גוי אחד‬ ‫טלפונים‪ ,‬הציעה ודחפה‪ ,‬והשידוך אכן יצא לפועל‪ ,‬ובימי הסליחות‬ ‫שאתנו כרעה ללדת באמצע הדרך‪ ,‬וכדי שלא להעמיס משא על‬ ‫שלפני ר"ה נשברה הצלחת בשעה טובה‪.‬‬ ‫היולדת ציוה הגוי על היהודי להרכיב על כתפו את העייר (החמור)‬ ‫בערב ר"ה בצהרים היא ניגשה אלי‪ ,‬ממשיך האב ומספר‪ ,‬והיא היתה‬ ‫הקטן שנולד זה עתה‪ ,‬ולסחוב אותו עד לעיר‪ .‬אמר היהודי‪ :‬רבש"ע‪,‬‬ ‫מאוד שבורה מכך שזו הפעם הראשונה אחרי שנים רבות שבקשתה‬ ‫קיבלת את תפילתי‪ ,‬ביקשתי חמור וקיבלתי‪ ,‬אך במקום שאני ארכב‬ ‫לא נענתה‪ ,‬למרות שהתפללה וביקשה מעומק הלב‪ ,‬לא פחות‬ ‫על החמור הוא רוכב עלי‪ .‬ומכאן לומד האוה"ח שיש לפרט בתפילה‬ ‫מהשנים הקודמות‪ .‬לא מצאתי בפי את המילים הנכונות במה לעודד‬ ‫מה שמבקשים באופן שלא יתפרש אחרת‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬הבנתי לליבה וכאבתי את כאבה‪ ,‬שהוא כמובן‪ ,‬גם הכאב שלי‪.‬‬ ‫אמרתי לו‪ :‬לפחות בתך לא קיבלה משהו הפוך מבקשתה‪ ,‬כמו אותו‬ ‫יהודי‪ ,‬וגם זכתה במצווה‪ ,‬וגם קיבלה את המסר בבירור בערב ראש‬ ‫התקיימה התפלה‬ ‫השנה‪ ,‬כדי שתספיק להבין איך עליה לבקש השנה בפירוט יתר‪.‬‬ ‫כעבור זמן קצר‪ ,‬היא חוזרת אלי ואומרת לי‪ :‬אבא‪ ,‬זה מדהים‪,‬‬ ‫הבטחתי לאב לפרסם את הסיפור ושיהיה לזכות בתו שתזכה השנה‬ ‫תפילתי התקבלה ואף נענתה‪ ,‬וזה שלא התארסתי זה רק באשמתי‪.‬‬ ‫גם היא בעצמה להקים בית נאמן הפרטי שלה‪.‬‬ ‫התפלאתי מאוד‪ ,‬מה נשתנה בפרק זמן הקצר הזה ומה‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫"עד עצם היום הזה אין הגויים יודעים מה היתה הנחיצות במסילה ארוכה‬ ‫ומבוזבזת זו‪ .‬אנחנו‪ ,‬מאמינים בני מאמינים‪ ,‬יודעים היטב‪ :‬היא היתה‬ ‫נחוצה להצלת התורה"‪...‬‬ ‫מדוע ברא הקב"ה משוגעים בעולמו‪ ,‬לשם מה נסללה מסילת ברזל באורך ‪ 10‬אלף ק"מ‬ ‫אל ערבות סיביר הנידחת‪ ,‬ומה נגלה לעיני המשקיף מפסגת הר תבור‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫ֹלקים ֵאת ַה ָּש ַׁמיִ ם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ" (בראשית א'‪ ,‬א')‬ ‫אשׁית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫"ּבְ ֵר ִ‬ ‫כבר על המילה הראשונה בתורה כותב רש"י‪" :‬אין המקרא הזה אומר‬ ‫אלא דורשני‪ ,‬כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל‪ :‬בשביל התורה שנקראת‬ ‫ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו"‪.‬‬ ‫ומבארים בשם מרן הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל‪" :‬בשביל התורה‬ ‫שנקראת ראשית"‪ ,‬כל הבריאה נבראה בשביל התורה‪ .‬משום שיש‬ ‫בתורה מצוה של לולב ואתרוג‪ ,‬ישנם בעולם לולבים ואתרוגים‪,‬‬ ‫ומשום שיש בתורה לאו של 'לא תגנוב'‪ ,‬ברא הקב"ה בעולם את‬ ‫תאוות הגניבה‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬וכך גם "בשביל ישראל"‪ :‬כל מה שיצטרך‬ ‫לקיומו של עם ישראל בכל הדורות‪ ,‬בשבילו נברא‪.‬‬ ‫לכך יש דוגמאות רבות בדברי חז"ל והראשונים‪ ,‬ונציין רק לדברי‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬שכתב כי ייתכן שגוי יבנה ארמון מפואר ולא יידע שכל‬ ‫לא היה כל היגיון בהקמת מסילה ארוכה כל כך במקום שומם כל כך‪,‬‬ ‫בניינו לא נועד אלא לכך שפעם אחת יעבור שם צדיק ביום חם‪,‬‬ ‫אבל הפקודה ניתנה‪ .‬אלפים רבים גויסו לעבודה המפרכת‪ ,‬בתנאים‬ ‫ויהנה מצל הבניין‪.‬‬ ‫קשים של קור וסופות שלגים‪ ,‬ופועלים רבים קיפחו בה את חייהם‪.‬‬ ‫דוגמה נפלאה לכך מביא הגאון רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל מדוד‬ ‫העבודה הושלמה רק כעבור שנים של עמל קשה ורצוף‪ ,‬וכאשר‬ ‫המלך‪ ,‬שהיה מתפלא תמיד‪ :‬מדוע ברא הקב"ה בעולמו משוגעים‪,‬‬ ‫נחנך הקו הארוך‪ ,‬היו הנוסעים בו מעטים מאד‪ ,‬כצפוי‪.‬‬ ‫ומה תועלת יש לעולם במחלת השיגעון? וכן‪ ,‬מה תועלתם של קורי‬ ‫העכביש לישובו של עולם? עד שבא מעשה לידיו והבין את תועלת‬ ‫סיבת הדבר‬ ‫שניהם‪ .‬כשהתחבא דוד במערה מפני רודפיו‪ ,‬כיסו העכבישים‬ ‫כמה עשרות שנים אחרי חנוכת הקו אמר הרב מבריסק‪" :‬היום יודע‬ ‫את פתח המערה בקוריהם עד שלא נראה פתחה כלל‪ ,‬וכך ניצל‪.‬‬ ‫אני מדוע נבנתה מסילה זו"‪ .‬היה זה בשנות השואה האיומה‪ .‬ישיבות‬ ‫וכשהביאוהו לפני אכיש מלך גת‪ ,‬שביקש לתופסו‪ ,‬נראה דוד בעיני‬ ‫רבות נסגרו ונחרבו‪ ,‬רבנים ותלמידיהם הובלו למחנות‪ ,‬ונדמה היה‬ ‫אכיש כמשוגע‪ .‬אמר אכיש 'חסר משגעים אני'‪ ,‬וגירשו מלפניו‪,‬‬ ‫שיד הכורת עלתה ח"ו על עולם התורה‪ .‬בלבבות ריחפה השאלה‪:‬‬ ‫וכך ניצל‪.‬‬ ‫כיצד תישמר גחלת התורה לדורות הבאים? אך מאחר שהובטחנו‬ ‫"כי לא תשכח מפי זרעו"‪ ,‬היה ברור שרווח והצלה יעמוד ליהודים‪.‬‬ ‫מקדים רפואה למכה‬ ‫השאלה היתה רק היכן וכיצד‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות הבולטות לכך בימינו היה רגיל להביא מרן הרב‬ ‫והנה נתגלתה יד ה' באופן מופלא‪ ,‬בישועה שהיתה לבני ישיבת מיר‪.‬‬ ‫מבריסק זצ"ל [הובא בספר 'ילקוט לקח טוב']‪ :‬סלילתה התמוהה‬ ‫בשרשרת של ניסים הורשו לצאת ממדינתם כמה מאות בחורים‪,‬‬ ‫של מסילת הרכבת הארוכה בעולם‪ ,‬אל סיביר‪.‬‬ ‫ובכללם גם בחורים ששרדו מישיבות אחרות‪ .‬המדינה היחידה‬ ‫היה זה ברוסיה‪ ,‬בימי שלטון הצאר‪ .‬שטחה של המדינה השתרע‬ ‫שהסכימה לפתוח את שעריה בפני שארית הפליטה הזו היתה יפן‪,‬‬ ‫על פני מרחבים עצומים‪ ,‬וצידה המזרחי‪ ,‬סיביר‪ ,‬היה מדבר שומם‬ ‫אך כיצד יגיעו מאות הבחורים אל קצה העולם? והפתרון נמצא‪:‬‬ ‫של קרח וכפור‪ .‬יום אחד החליט הצאר שיש ליישב חלק זה של‬ ‫מסילת הברזל הארוכה לסיביר‪ ,‬שהגיעה עד מול חופי יפן‪ .‬בני‬ ‫ממלכתו‪ ,‬וציווה לסלול מסילת ברזל באורך כ‪ 10-‬אלף ק"מ‪ ,‬ממרכז‬ ‫הישיבה עלו על הרכבת‪ ,‬וכך הגיעו אל חוף מבטחים‪.‬‬ ‫המדינה ועד ערבות סיביר הקפואות‪ ,‬אל מול חופי יפן‪.‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫עולמי‪ .‬איך ייתכן דיוק נפלא כזה‪ ,‬שילוב כזה של צבעים‪ ,‬ריבועים‬ ‫ומלבנים המשתלבים זה בזה כפאזל? ואולי‪ ,‬הוא חושב‪ ,‬יש באמת‬ ‫להודות לממשלה‪ ,‬שדאגה לתושבים גם בתחום הנוף והסביבה‬ ‫בבת אחת‪ ,‬ניתק ממחשבותיו‬ ‫ויצרה מקומות שבהם יוכלו האזרחים להשביע את עיניהם ולהירגע‬ ‫ממתח החיים‪ .‬וכבר הוא מחשב כמה השקיעה הממשלה ביצירת‬ ‫וחזר לקרקע המציאות‪ .‬לפניו‬ ‫אמנות אדירת ממדים זו‪.‬‬ ‫אין ציור ואין יצירת אמנות‪ .‬יש‬ ‫למען הגרעינים‬ ‫כאן שדות של שיבולים וחמניות‬ ‫ואז‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬ניתק ממחשבותיו וחזר לקרקע המציאות‪ .‬לפניו אין‬ ‫ועוד שלל צמחים וירקות‪,‬‬ ‫ציור ואין יצירת אמנות‪ .‬יש כאן שדות של שיבולים וחמניות ועוד שלל‬ ‫צמחים וירקות‪ ,‬שנזרעו בעמל על ידי עובדי האדמה‪ ,‬בלי שום תשומת‬ ‫שנזרעו בעמל על ידי עובדי‬ ‫לב לצבעים‪ ,‬לריבועים ולמלבנים‪ ,‬ובלי שום כוונה להשביע את עיני‬ ‫האדמה‪ ,‬בלי שום תשומת לב‬ ‫העולים אל ההר הניצב מעל שדותיהם‪ .‬הם פשוט זרעו בכל שדה‬ ‫זרעונים וגרגירים קטנים‪ ,‬ומהם צמח מעצמו כל המראה המדהים הזה‪.‬‬ ‫לצבעים‪ ,‬לריבועים ולמלבנים‬ ‫את רעיון התיאור המרתק הזה סיפר מרן המשגיח רבי מאיר חדש‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בתארו את המחשבות המתנפצות אל המציאות‪ :‬כל היופי‬ ‫אלמלא מסילה זו‪ ,‬אין לשער כיצד היו מצליחים מאות הבחורים‬ ‫העצום הזה לא נעשה אלא בשביל הגרעינים הקטנים שנזרעו‬ ‫לצאת מהתופת ומגיא ההריגה‪ .‬עד עצם היום הזה אין הגויים יודעים‬ ‫בשדות‪ ,‬שמהם צמחו שיבולים ושאר ירקות‪ .‬המראה הקסום כולו‬ ‫מה היתה הנחיצות במסילה ארוכה ומבוזבזת זו‪ .‬אנחנו‪ ,‬מאמינים בני‬ ‫נוצר בשביל גרעינים קטנים שאינם נראים‪.‬‬ ‫מאמינים‪ ,‬יודעים היטב‪ :‬היא היתה נחוצה להצלת התורה‪ .‬העולם‬ ‫נברא בשביל התורה ובשביל ישראל‪.‬‬ ‫הסתכלות אמיתית‬ ‫בזכות הנסיעה על מסילה זו ניצלה ממלכת התורה של ישיבת מיר‪.‬‬ ‫ואמר המשגיח‪ :‬זו ההסתכלות האמיתית שצריכה להיות לכל בן‬ ‫בני הישיבה שהו במזרח הרחוק‪ ,‬ביפן ואחר כך בשנגחאי‪ ,‬כחמש‬ ‫תורה ובן עלייה‪ .‬אנו עומדים ורואים את העולם המופלא שסביבנו‪,‬‬ ‫שנים‪ ,‬ולמדו שם בהתמדה עצומה עד יעבור זעם‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫הרים‪ ,‬ימים ונהרות‪ ,‬נופים עוצרי נשימה בגליל ובנגב‪ ,‬באירופה‬ ‫עברו חלק מהרבנים ותלמידיהם לארצות הברית וחלקם עלו לארץ‬ ‫ובאסיה‪ ,‬ושואלים‪ :‬לשם מה עשה הקב"ה נופים מדהימים ושובי לב‬ ‫הקודש‪ ,‬וכך שוקם ונבנה מחדש עולם התורה‪ ,‬המשגשג ומלבלב‬ ‫כאלה? מסתמא כדי שבני אדם ייהנו מעט מהנוף הנפלא ויחושו 'מה‬ ‫כהיום הזה עד קץ הימים‪.‬‬ ‫רבו מעשיך ה''‪.‬‬ ‫אבל האמת הפשוטה היא שכל הנוף והבריאה המדהימה שסביבנו‬ ‫מה רבו מעשיך‬ ‫לא נבראו בשביל הנוף כשלעצמו‪ ,‬על שלל הנאותיו וסגולותיו‪ .‬כל‬ ‫מיוזעים ומתנשפים הגיעו הנערים אל פסגת הר תבור‪ ,‬ובבת אחת‬ ‫זה לא נעשה אלא בשביל הגרגירים הקטנים שכמעט אינם נראים‪,‬‬ ‫נגלה לעיניהם נוף מדהים ביופיו‪ .‬עמק יזרעאל כולו‪ ,‬על שדותיו‬ ‫הם עמלי התורה הפזורים בעולם‪ .‬רק בשבילם נברא העולם‪ ,‬כדי‬ ‫ושלל צבעיו‪ ,‬נפרש למלוא רוחב העין‪ .‬מאות שדות סדורים זה בצד‬ ‫שהם ייהנו מיופי הבריאה ויודו לה' 'מה רבו מעשיך ה''‪ ,‬וכדי שיוכלו‬ ‫זה בסדר מופתי ומדויק‪ ,‬בגוני ירוק‪ ,‬חום וצהוב‪ ,‬כאילו היה זה ציור‬ ‫לעמול ולהגות בתורה ויסופקו כל צורכיהם‪" .‬אם לא בריתי יומם‬ ‫נוף שיצא מתחת ידי אמן‪.‬‬ ‫ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי"‪ .‬זו האמת‪ :‬רק בשביל לומדי‬ ‫אחד הנערים עומד ומתבונן‪ ,‬ומחשבות מתחילות להתרוצץ בראשו‪.‬‬ ‫התורה קיים העולם הנפלא הזה!‬ ‫כמה מדהים! נוף כזה חייב להיות מעשה ידיו של צייר בעל שם‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫לא היו עוד ישיבות כמעט‪ ,‬כל העתיד של כלל ישראל תלוי בישיבה הזו‪.‬‬ ‫היו חלק שאמרו‪ ,‬שאולי בגדר 'הוראת שעה' צריכים להסכים לזה‪ ,‬כדי‬ ‫שלא לסגור את הישיבה‪ .‬אבל ראש הישיבה הגאון הנצי"ב זצ"ל אמר‪:‬‬ ‫"בשום פנים ואופן לא"‬ ‫ראש ישיבת 'כף החיים' הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א‪,‬‬ ‫על ה'בראשית' של לומדי התורה‪ ,‬שצריכה להיות בקדושה ובטהרה‬ ‫ֹלקים" (בראשית א'‪ ,‬א')‬ ‫אׁשית ּבָ ָרא ֱא ִ‬ ‫"ּבְ ֵר ִ‬ ‫בעיר וולאז'ין שבליטא (כיום בבלארוס) שגשגה ופרחה הישיבה‬ ‫המפורסמת המכונה 'אם הישיבות'‪ ,‬אשר מנה יצאה תורה לכל‬ ‫קצווי תבל‪ .‬אבל סופה של הישיבה היה שגדולי רבותינו סגרו אותה‬ ‫בלית ברירה‪ .‬ראש הישיבה למעלה מארבעים שנה‪ ,‬הגאון הנצי"ב‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הוא זה שעמד וסגר את הישיבה שבראשותו‪.‬‬ ‫ומה הייתה הסיבה לזה? עקב הלשנה של ה'משכילים'‪ ,‬יהודים‬ ‫שרדפו את התורה‪ ,‬וידעו שאם רוצים לנצח במערכה‪ ,‬ולהרחיק‬ ‫את ישראל מבוראם‪ ,‬דבר ראשון מה שצריכים לעשות זה לסגור‬ ‫את הישיבות‪ .‬כי כל עוד שקול התורה מהדהד בעוז בישיבות‪ ,‬בבתי‬ ‫כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬הם לא יצליחו‪.‬‬ ‫כך נהגו ה'משכילים' עם ישיבת וולאז'ין‪ .‬רצו לסגור את הישיבה‪ .‬מה‬ ‫עשו? וכי אם יאמרו להם 'אל תלמדו' וכי ישמעו להם?! מצאו עצה‪.‬‬ ‫אמר‪' :‬בשום פנים ואופן לא‪ .‬ישיבה נועדה רק ללימוד תורה‪ ,‬ואם אי‬ ‫יתנו להם ללמוד‪ ,‬אבל יוסיפו על זה לימודים חיצוניים‪ ,‬וכך מובטח‬ ‫אפשר רק ללמוד תורה‪ ,‬צריכים לסגור את הישיבה!'‪.‬‬ ‫שיתרחקו מהתורה מעצמם‪.‬‬ ‫ומספרים שעמד הגאון בעל 'בית הלוי' זצ"ל‪( ,‬הוא היה נכדו של‬ ‫פנו ה'משכילים' לשלטונות הרוסים‪ ,‬אמרו להם‪' :‬תראו‪ ,‬איך זה‬ ‫הגר"ח ואלוז'ינער זצ"ל)‪ ,‬שגם הוא היה ממרביצי התורה בישיבת‬ ‫יכול להיות שיש מרכז תורני גדול כאן ברוסיה‪ ,‬ויש בו קרוב לחמש‬ ‫וולאז'ין‪ ,‬ובכה בכי מר‪ ,‬וחזר והזכיר את דברי הגמרא בסוף מסכת‬ ‫מאות תלמידים‪ ,‬ואף אחד מהם לא יודע את שפת המדינה‪ ,‬לא יודע‬ ‫תענית (כט‪ ,).‬שבשעת החורבן‪ ,‬חורבן בית המקדש‪ ,‬כאשר נכנסו‬ ‫רוסית‪ .‬צריך שילמדו קצת שפת המדינה‪ .‬לא שיפסיקו ללמוד‪ ,‬אבל‬ ‫גויים להיכל‪ ,‬מי שעבד במקדש באותה השעה הייתה משמרת‬ ‫שיצרפו לזה גם כן לימודי שפות וכיוצא בזה‪ .‬ואם לא יסכימו‪ ,‬תגידו‬ ‫יהויריב‪ ,‬והגויים הבעירו באש את בית המקדש‪ .‬ראו הכהנים כך‪,‬‬ ‫להם שסוגרים את הישיבה!'‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫אמרו‪' ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬כנראה שאנחנו לא ראויים לעבוד במקדש‪,‬‬ ‫הם הלשינו אצל הרוסים‪ ,‬וגם נתנו 'מתן בסתר' גדול‪ ,‬וגם נצטרף‬ ‫הולך הוא לאיבוד באש‪ ,‬הרי לך מפתחות של בית המקדש בחזרה‪.‬‬ ‫את "אהבת ישראל" הגדולה של השרים בממשל הרוסי שכל כך‬ ‫כי אם אנחנו לא ראויים‪ ,‬יחזרו המפתחות לבעליהם!'‪ ,‬לקחו את‬ ‫"אהבו" את ישראל‪ ,‬ויחד עם כל צירוף הדברים הללו יצאה גזירה על‬ ‫המפתחות של המקדש‪ ,‬וזרקו כלפי שמיא‪ ,‬ומספרת הגמרא‪,‬‬ ‫הישיבה שאם לא ילמדו שפות וכיוצא בזה לימודים חיצוניים שאינם‬ ‫שנעשה נס‪ ,‬וכמין יד יצאה משמיא וקלטה את המפתחות של בית‬ ‫תורה בטהרתה‪ ,‬סוגרים את הישיבה‪.‬‬ ‫המקדש חזרה‪.‬‬ ‫ישיבה נועדה רק ללימוד תורה‬ ‫'יהיו מפתחות מסורות לך!'‬ ‫גדולי הדור התאספו והתקבצו לאסיפת רבנים גדולה‪ .‬לא היו עוד‬ ‫בכה הגאון 'בית הלוי' זצ"ל‪ ,‬ואמר‪" ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬הואיל ולא זכינו‬ ‫ישיבות כמעט‪ ,‬כל העתיד של כלל ישראל תלוי בישיבה הזו‪ .‬היו‬ ‫להיות גוברין נאמנים ‪ -‬יהיו מפתחות מסורות לך!"‪ ,‬אנחנו התפקיד‬ ‫חלק שאמרו‪ ,‬שאולי בגדר 'הוראת שעה' צריכים להסכים לזה‪ ,‬כדי‬ ‫שלנו להרביץ תורה ויראה בכלל ישראל‪ ,‬אם היינו זוכים להמשיך כך‪,‬‬ ‫שלא לסגור את הישיבה‪ .‬אבל ראש הישיבה הגאון הנצי"ב זצ"ל‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫האלמנה האומללה ראתה אותו ורצה אליו כאל מלאך מושיע‪ .‬היא החלה‬ ‫לספר על הדוכן הנוסטלגי שבנה חמיה ושבעלה תיקן‪ ,‬על המשמושים‬ ‫של אלכ'ס ועל ההיסטוריה העשירה הטמונה בדוכן‪ ,‬בשעה שהתפוחים‬ ‫המשיכו להתדרדר במורד הרחוב‪...‬‬ ‫שורות ספורות לרגל מעמד הנחת 'ספר הגיבורים'‬ ‫בציון הכהן הגדול בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל • נחטוף גם אנחנו‬ ‫הרה"ח אהרן כהן‬ ‫א‪.‬‬ ‫ראדין‪ ,‬תרע"ד‪ .‬היא עמדה שם כמו בכל יום‪ ,‬ליד אותו דוכן מט ליפול‪.‬‬ ‫אם אפשר בכלל לקרוא לזה דוכן‪ :‬שתי חתיכות עץ‪ ,‬המחוברות זו‬ ‫לזו בעץ אמצעי רקוב כמותן‪ ,‬ועליהן גושי חלודה שפעם נשאו את‬ ‫התואר "בורג"‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬דוכן עם נוסטלגיה וערגה משפחתית‪ .‬מאחוריו עמד חמיה‪,‬‬ ‫ואחריו בנו‪ ,‬בעלה עליו השלום‪ .‬ממנו שאבו את פרנסת המשפחה‪,‬‬ ‫פעם פחות ופעם יותר‪.‬‬ ‫כולם הכירו אותה כשם שהכירו את הדוכן‪ .‬היא‪ ,‬הדוכן והתפוחים‪:‬‬ ‫צמד חמד‪ ,‬או ליתר דיוק שלישייה בלתי נפרדת‪ .‬מצאת החמה ועד‬ ‫צאת הכוכבים עמדה שם עם תפוחיה‪ ,‬מנסה ללא הרף לשכנע את‬ ‫העוברים והשבים לקנות מהם‪.‬‬ ‫מאחורי הדוכן הכירה את כולם‪ .‬את יהודי העיירה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל‬ ‫גם את יושביה הנכרים‪ .‬מעבר לדוכנה ראתה אותם חולפים‪ ,‬זה‬ ‫בתורה"‪ .‬אחר כך אכלה פת שחרית ויצאה לשוק‪ ,‬כהרגלה מדי יום‪.‬‬ ‫לעבודתו וזה לפונדק‪ .‬לפעמים היו ניגשים‪ ,‬בודקים וממשמשים‪,‬‬ ‫כעבור דקות ספורות הוא הופיע‪ .‬כן‪ ,‬השייגץ הזה‪ ,‬אלכ'ס‪ .‬הוא נעמד‬ ‫לעיתים שואלים ומבררים‪ ,‬ולפרקים גם קונים‪.‬‬ ‫צמוד לדוכן והחל בעבודתו הרגילה‪ :‬משמושים‪ ,‬הרחות‪ .‬ופתאום‪,‬‬ ‫אלכ'ס השייגץ לא מצא חן בעיניה‪ .‬לא שהנכרים האחרים כן מצאו‬ ‫בלי הודעה מוקדמת‪ ,‬משך לעברו את אחת מחתיכות העץ שהחזיקו‬ ‫חן בעיניה‪ ,‬אבל כלפיו‪ ,‬משום מה‪ ,‬חשה תחושה מוזרה‪ .‬הוא נהג‬ ‫את השולחן‪ .‬היא לא הספיקה להבחין באיזו מהן מדובר‪ :‬האם זו‬ ‫לגשת לדוכנה לעיתים קרובות יחסית‪ ,‬כמי שנהנה להריח את‬ ‫שחמיה תיקן אי אז‪ ,‬או דווקא האמצעית‪ ,‬שבעלה עמל לחזק‪.‬‬ ‫התפוחים העסיסיים ולמשמש בהם‪ ,‬ורק לעיתים רחוקות מאוד‬ ‫לחרדתה לא היה גבול‪ .‬התפוחים העסיסיים‪ ,‬שעמלה וטרחה כדי‬ ‫היה גם קונה‪ .‬תפוח‪.‬‬ ‫למכור ולפרנס בהם את בני משפחתה‪ ,‬התגלגלו מהדוכן שהתפרק‬ ‫היא לא ידעה לשים את האצבע על הנקודה‪ ,‬אבל משהו לא הריח‬ ‫לחתיכות עץ‪ ,‬והתדרדרו להם בין דוכני השוק‪ ,‬לימין ולשמאל‪...‬‬ ‫לה טוב‪ .‬היא לא ידעה להחליט אם דמיונה מתעתע בה‪ ,‬אבל נדמה‬ ‫וכמוסיף חטא על פשע‪ ,‬החל אלכ'ס לאסוף את התפוחים‬ ‫היה לה שכמה פעמים‪ ,‬כשהסתלק מדוכנה בתום סדר המשמושים‬ ‫שהתגלגלו בין הדוכנים והאנשים‪ .‬השקצים‪ ,‬ילדי הגויים‪ ,‬הצטרפו‬ ‫וההרחות‪ ,‬היה כיסו השמאלי תפוח יתר על המידה‪.‬‬ ‫גם הם כבכל הדורות‪ ,‬בקיאים ורגילים באומנות הזו‪ ,‬והחלו לחטוף‬ ‫האם בין משמוש להרחה הוא גם מעלים (גונב‪ ,‬בלע"ז) כמה תפוחים?‬ ‫ולאסוף תפוחים‪.‬‬ ‫כיהודייה תמימה וכשרה לא רצתה לחשוד אפילו בגוי‪ ,‬ואפילו בכזה‬ ‫עד היום לא ידוע אם השקצים היו שותפים למזימה ולכן התחלקו‬ ‫שמכנים אותו אלכ'ס השייגץ‪ .‬עד היום שבו מתרחש סיפורנו‪.‬‬ ‫בשלל‪ ,‬או שנטלו חלק בביזה על אפו ועל חמתו של אלכ'ס‪ .‬מכל‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מקום‪ ,‬מה יכולה לעשות אישה יהודייה במצב כזה? היא הרימה‬ ‫יום חמים ונעים היה אותו יום שני‪ .‬היא העירה את ילדיה‪ ,‬נטלה את‬ ‫את קולה בצעקה‪ .‬אבל השוד והביזה נמשכו לאור היום ולשמע‬ ‫ידיהם בשירת "מודה אני"‪ ,‬ושילחה אותם לבית המלמד בתפילה‬ ‫הצעקות‪ ,‬ואף הצטרפו לחגיגה עוד כמה שקצים (ורמשים)‪.‬‬ ‫חרישית‪" :‬וזכני לגדל בנים‪ ...‬זרע קודש‪ ...‬ומאירים את העולם‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫רק לאחרונה‪ ,‬במסגרת קמפיין 'ספר הגיבורים'‪ ,‬התחדש בלימוד 'הדף‬ ‫ג‪.‬‬ ‫היומי בהלכה'‪ ,‬והבטיח לעצמו בהן צדקו‪ :‬מהיום‪ ,‬קביעות זה קביעות‪.‬‬ ‫בעיצומה של הסיטואציה הנוראה הזו עבר בעל ה'חפץ חיים' בצד‬ ‫לתוספת דרבון הצטרף גם למסגרת המבחנים‪ ,‬ובסעודות השבת אף‬ ‫השוק‪ .‬האלמנה האומללה ראתה אותו ורצה אליו כאל מלאך‬ ‫סיפר בהתלהבות על ההנאה והסיפוק שבלימוד יומי קבוע‪ ,‬המלווה‬ ‫מושיע‪ .‬היא החלה לספר על הדוכן הנוסטלגי שבנה חמיה ושבעלה‬ ‫במבחן מסכם ומהנה‪ .‬ועכשיו‪ ,‬דקות ספורות אחרי שנכנס למיטה‪,‬‬ ‫תיקן‪ ,‬על השנים שעמדה מאחוריו‪ ,‬על המשמושים של אלכ'ס ועל‬ ‫הוא קולט‪ :‬כן‪ ,‬היום זה קרה לו‪ .‬הוא עדיין לא למד את הלימוד היומי‪.‬‬ ‫ההיסטוריה העשירה הטמונה בדוכן‪ ,‬שמעליו התגלגלו התפוחים‬ ‫נו‪ ,‬רד מהמיטה‪ ,‬היכנס לסלון ושמור על הקביעות‪.‬‬ ‫המתדרדרים כעת במורד הרחוב‪...‬‬ ‫לא‪ ,‬הרהר בציניות‪ ,‬זה נקרא ללמוד? למלמל את ה'משנה ברורה'‬ ‫"הם חוטפים‪ ,‬תחטפי גם את!"‪ ,‬קטע ה'חפץ חיים' את סיפוריה‪ .‬בלי‬ ‫בחלוק השינה?‬ ‫להאריך בהסברים נתן לה להבין‪ :‬את צודקת‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬כשהם‬ ‫"הם חוטפים‪ ,‬תחטפי גם את"‪ ,‬נזכר לפתע בהוראתו של הכהן הגדול‬ ‫חוטפים‪ ,‬זה לא הזמן לספר סיפורים‪ .‬אין מה לעשות‪ .‬תחטפי גם את‪.‬‬ ‫בעל ה'חפץ חיים'‪ .‬היצר אכן הצליח לחטוף ממני את הלימוד היומי‬ ‫"הם חוטפים‪ ,‬תחטפי גם את!"‬ ‫במלוא שלמותו‪ ,‬אבל זה לא אומר שאני צריך להרים ידיים‪...‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אחרי רבע שעה‪ ,‬בתום הלימוד בסלון‪ ,‬שב היהודי למיטה בחיוך של‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‪.‬‬ ‫מנצחים‪ ,‬עודו מהרהר לעצמו‪ :‬עכשיו אני באמת ראוי להיכלל בספר‬ ‫"נכשלתי"‪ ,‬מפנים לו יהודי בנשיכת שפתיים‪ ,‬נזהר שלא להעיר איש‬ ‫הגיבורים‪...‬‬ ‫מבני הבית הנמים את שנתם‪.‬‬ ‫המשך מעמוד ‪ | 25‬הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א‬ ‫אחרים ישיבות אחרות‪ ,‬קמניץ‪ ,‬סלבודקא‪ ,‬ועוד‪ ,‬אמנם לא ישיבה‬ ‫מה טוב‪ .‬כמאה שנה עמדה הישיבה‪ ,‬אשרינו‪ .‬אבל עכשיו כשנגזרים‬ ‫אחת גדולה כמו שהיה בוולאז'ין‪ ,‬אבל פתחו ישיבה ועוד ישיבה‪,‬‬ ‫כזו גזירה ‪ -‬היו לא תהיה‪ .‬אנחנו נסגור את הישיבה‪ ,‬ויחזרו המפתחות‬ ‫וגם מהם יצאו גדולי ישראל ממשיכי העדה של הדורות הבאים‪ .‬אם‬ ‫לבעליהן‪ .‬כי אנחנו לא נמעול בתפקיד שלנו‪ .‬וכך היה‪ .‬אחרי הדברים‬ ‫חלילה היו מתפשרים ומסכימים‪ ,‬היו מאבדים את הכל! מי שהולך‬ ‫של ה'בית הלוי' זצ"ל‪ ,‬קיבלו כולם את דעתו‪ .‬סגרו את הישיבה‪.‬‬ ‫בעצת רבותינו לא נכשל‪.‬‬ ‫והגאון הנצי"ב זצ"ל‪ ,‬ראש הישיבה‪ ,‬אמר לבנו לפני פטירתו‪' :‬דע לך‪,‬‬ ‫מה שאני נפטר‪ ,‬זה בגלל הצער ועוגמת הנפש שיש לי על סגירת‬ ‫מי המעיין ימצאו דרך לחלחל ולצאת‬ ‫הישיבה‪ .‬אבל אני לא מתחרט‪ .‬כי כך צריך להיות‪ ,‬אנחנו לא נערב‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬למעיין מים חיים שזורם‪ ,‬וקם אחד והחליט‬ ‫לבני הנעורים שום דבר חוץ מתורה‪ .‬ואני יודע שזה עולה לי בנפשי‬ ‫לסתום את המעיין‪ .‬הביא כמה מכליות גדולות של 'מלט'‪ ,‬ושפך‬ ‫ובחיי‪ ,‬הצער והעגמת נפש‪ ,‬אבל אני מוכן ומזומן למות על התורה‪,‬‬ ‫שם במקום על המעיין‪ .‬בזה הוא סבר לסתום את המעיין!‪ ...‬וכי הוא‬ ‫ולא לצרף חלילה חכמות אחרות ללימוד התורה!'‪.‬‬ ‫הצליח לסתום את המעיין? בודאי שלא‪ .‬אם מכאן לא יצאו מים‬ ‫וכמו שראינו דברי ה'חזון איש' זצ"ל‪" ,‬קבעו למשפט ללחום בזה‬ ‫בגלל הבטון‪ ,‬המים יחפשו לעצמם דרך לחלחל למקום אחר‪ ,‬ומשם‬ ‫מלחמת מצוה"‪ ,‬בחורים צעירים שבשנות הילדות שלהם‪ ,‬שהם‬ ‫יבקעו המים ויצאו‪ .‬אבל‪ ,‬היה יכול להיות יותר גרוע‪ .‬הוא היה יכול‬ ‫ה'ראשית' והעיקר והבסיס לכל החיים‪' ,‬כחצים ביד גיבור כן בני‬ ‫לטנף ולזהם את המקור של המעיין‪ ,‬ואם היה עושה כן‪ ,‬אמנם המים‬ ‫הנעורים'‪ ,‬אסור להכניס להם חכמות חיצוניות‪.‬‬ ‫היו יוצאים מאותו מקום שיצאו עד כה‪ ,‬אבל כל המים שיצאו יהיו‬ ‫מים מזוהמים ומטונפים‪ .‬זה המשל‪.‬‬ ‫אם היו חלילה מתפשרים ‪ -‬היו מאבדים את הכל‬ ‫והנמשל ברור‪ ,‬אמנם הם סגרו את ישיבת וולאז'ין‪ ,‬אבל הם לא לכלכו‬ ‫דור אחר כך‪ ,‬עמד ה'חפץ חיים' ואמר‪ :‬ראה נא ראה‪ ,‬כשהולכים‬ ‫אותה‪ .‬הם סגרו כאן את הישיבה‪ ,‬הקב"ה עזר ונפתחו הרבה ישיבות‬ ‫בעצת תורה‪ ,‬בעצת חכמי התורה‪ ,‬אף פעם לא נכשלים‪ .‬כמו שאמרו‬ ‫במקומות אחרים‪ .‬קול התורה המשיך להדהד ברמה‪ .‬אבל‪ ,‬היה יכול‬ ‫רבותינו‪' :‬כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל' (שמות רבה פר' ג סי'‬ ‫להיות חלילה גרוע ביותר‪ ,‬אם ולו הייתה איזה 'הוראת שעה' להכניס‬ ‫ח)‪' ,‬הוי נוטל עצה מן התורה' (ילקוט משלי רמז תתקכט)‪.‬‬ ‫לימודים חיצוניים לבני הנעורים‪ ,‬כי אז‪ ,‬כל המים‪ ,‬ואין מים אלא‬ ‫כי מה קרה על ידי סגירת הישיבה? ה'משכילים' שמחו‪ ,‬בעיתונים‬ ‫תורה (תענית ז‪ ,).‬היו מלוכלכים ומזוהמים רח"ל‪.‬‬ ‫שלהם כתבו ופרסמו 'מבצר התורה נסגר'‪ ,‬כבר 'הספידו' את כלל‬ ‫('מגיד דבריו ליעקב'‪ ,‬תשפ"ב)‬ ‫ישראל‪ .‬ולא היא‪ ,‬ישיבת וולאז'ין נסגרה‪ ,‬אבל נפתחו בשאר מקומות‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל לא יכול היה לסבול את המצב הנורא‪ .‬הוא סגר‬ ‫את ההיכל‪ ,‬הגיף את הדלתות והווילונות‪ ,‬ואז לקח מטאטא והחל לנקות‬ ‫את האולם‪ .‬סיים לטאטא‪ ,‬ולקח דלי וסמרטוט ושטף את הרצפה‬ ‫וְ ֶאת ַה ָּמאֹור ַה ָּקטֹן לְ ֶמ ְמ ֶשׁלֶ ת ַהּלַ יְ לָ ה (בראשית א‪ ,‬טז)‬ ‫בספר 'מצוות בשמחה' (שמות‪ ,‬מצוה קב) מסופר‪ :‬היה זה בתקופה‬ ‫הראשונה לייסודה של ישיבת פוניבז'‪ ,‬ולהנהלה לא היו אמצעים על‬ ‫מנת לכלכל את צרכי הישיבה‪ .‬הרב מפוניבז' שהה באותה תקופה‬ ‫בחו"ל‪ ,‬באיסוף כסף אצל נדיבי עם‪ .‬הגיע המצב עד כדי כך שלא היה‬ ‫כסף לתת לעובדי הנקיון‪ ,‬והם עזבו את המוסד‪.‬‬ ‫ראש ישיבת פוניבז'‪ ,‬מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל‪ ,‬שהיה אסטניס‬ ‫בטבעו‪ ,‬נכנס יום אחד לישיבה‪ ,‬והבחין בלכלוכים המצויים על‬ ‫הרצפה‪ ,‬ולא יכול היה לסבול את המצב הנורא‪ .‬בישיבה למדו‬ ‫באותה תקופה רק כמה עשרות תלמידים‪ .‬כיון שהיה זה בשעת‬ ‫בוקר מוקדמת‪ ,‬היכל הישיבה היה ריק‪ .‬ר' שמואל סגר את ההיכל‪,‬‬ ‫כששב לאחר המלחמה לוורשא‪ ,‬התברר‬ ‫הגיף את הדלתות והווילונות‪ ,‬ואז לקח מטאטא והחל לנקות את‬ ‫לו כי המתווך הספיק להעביר את כל‬ ‫האולם‪ .‬סיים לטאטא‪ ,‬ולקח דלי וסמרטוט ושטף את הרצפה‪ .‬כך‬ ‫רכושו על שמו‪ ,‬ולאחר מכן נפטר לבית‬ ‫עשה מספר ימים‪ ,‬ואיש לא ידע מי אחראי לנקיון בישיבה‪ ,‬עד שמרן‬ ‫עולמו‪ .‬הוא ניסה לטעון ליורשים כי‬ ‫הרב מפוניבז' חזר מחו"ל‪ ,‬והזרים כסף לקופת הישיבה‪ ,‬ועובדי‬ ‫הוא בעל הדירות‪ ,‬ולהביא לכך הוכחות‪,‬‬ ‫הנקיון שבו לעבודתם‪.‬‬ ‫אולם היורשים לא התרשמו מדבריו‪,‬‬ ‫כשחלה הגר"ש את חוליו האחרון‪ ,‬והיה על ערש דווי‪ ,‬ובני משפחתו‬ ‫ולא היתה לו שום דרך להוציא מהם‬ ‫התכנסו סביב למיטתו‪ ,‬פכר רבי שמואל את ידיו ואמר בצער‪" :‬עם‬ ‫את כספו‪ .‬בין רגע התהפך עליו הגלגל‪,‬‬ ‫מה אני מגיע לעולם העליון?"‬ ‫והוא נעשה עני ואביון‪ ,‬חסר כל‪.‬‬ ‫שמעתם שאלה??? מרן זצ"ל‪ ,‬שהגאב"ד דבריסק הכתירו בתואר‬ ‫'ראש ראשי הישיבות'‪ ,‬ואת תורתו שותים בצמא ריבי רבבות‬ ‫ֹלקים ַעל ָה ָא ֶרץ וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ ֲעבֹד ֶאת ָה ֲא ָד ָמה‬ ‫ּכִ י ֹלא ִה ְמ ִטיר ה' ֱא ִ‬ ‫הלומדים‪ ,‬שאינם יכולים לצלוח את הסוגיות הקשות בלי 'שיעורי‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬ה)‬ ‫רבי שמואל' [וזכורני שמו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה כורך‬ ‫את דבריו וסברותיו של ר' שמואל עם גדולי האחרונים כמו ה'אבני‬ ‫ופירש רש"י‪ :‬ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את‬ ‫נזר' ודומיהם]‪ ,‬אותו רבי שמואל לא יודע עם מה הוא יגיע לעולם‬ ‫האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתם של גשמים‪ .‬וכשבא אדם וידע שהם‬ ‫העליון? היש לך ענווה ושפלות רוח גדולה מזו?!‬ ‫צורך לעולם‪ ,‬התפלל עליהם וירדו‪ ,‬וצמחו האילנות והדשאים‪.‬‬ ‫לבסוף נפלטה אנחת רווחה מפיו של ראש הישיבה‪ .‬הוא סיפר‬ ‫בספר 'הנני בידך' מסופר‪ :‬נדוניה גדולה קיבל מרן הרב מבריסק זצ"ל‬ ‫לבני ביתו מה שהיה בזמנו עם הנקיון בישיבה‪ ,‬ואיך הוא טאטא את‬ ‫קודם נישואיו‪ .‬חותנו‪ ,‬רבי חיים אוירבך‪ ,‬היה עשיר גדול‪ ,‬והוא העניק‬ ‫ההיכל‪ ,‬ואמר‪" :‬אני אקח את המטאטא ואעמוד איתו בפני בית דין‬ ‫לו בלוק דירות שלם בוורשא‪ ,‬כדי שיוכל להתכלכל ברווח מדמי‬ ‫של מעלה!"‬ ‫השכירות‪ ,‬ולא תהיינה לו שום דאגות פרנסה‪ .‬כחלוף כמה חודשים‪,‬‬ ‫זו היא‪ ,‬אגב‪ ,‬סגולתה וטיבה של מצוה הנעשית בצנעא ובהסתר‪,‬‬ ‫חש מרן הגרי"ז שהטיפול בדירות הללו מפריע את שלוותו‪ ,‬משום‬ ‫ואיש אינו יודע על כך‪.‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫בטענה שזהו זמן מסוכן לנסוע לוורשא‪ ,‬אך האדמו"ר לא השתכנע‬ ‫שהשוכרים מטרידים אותו בדרישות שונות‪ ,‬והוא אינו מסוגל‬ ‫מטענתם ואמר להם‪" :‬וכי אתם חושבים שכוונתי להתיישב‬ ‫לשקוד על התורה ועל העבודה במנוחה כמקודם‪ .‬לפיכך החליט‬ ‫בוורשא?"‪.‬‬ ‫למכור את כל הדירות‪ ,‬ופנה אל אחד המתווכים בעיר‪ ,‬בבקשה‬ ‫בהגיעו אל מעון קדשו של החידושי הרי"ם‪ ,‬שמח הרבי מאוד‬ ‫שימצא לו לקוחות‪.‬‬ ‫לקראתו וכיבד אותו לשבת‪ ,‬אך האדמו"ר מטשכנוב סירב לשבת‪,‬‬ ‫בין כך ובין כך פרצה מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והגרי"ז הוכרח‬ ‫והחל מיד לדון עמו בעניין החשוב שלשמו הוא בא‪ .‬ואכן הסכימו‬ ‫לברוח ולהציל את נפשו‪ .‬כששב לאחר המלחמה לוורשא‪ ,‬התברר‬ ‫שניהם שזו גזירת שמד‪ ,‬כי כוונתם להשוות את היהודים לגויים‬ ‫לו כי המתווך הספיק להעביר את כל רכושו על שמו‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫כדי להעבירם על דתם‪ ,‬וא"כ בוודאי שצריך למסור את הנפש‪ .‬וכך‬ ‫נפטר לבית עולמו‪ .‬הוא ניסה לטעון ליורשים כי הוא בעל הדירות‪,‬‬ ‫התארכה שיחתם של שני תלמידי החכמים‪ ,‬והמשיכו להתפלפל‬ ‫ולהביא לכך הוכחות‪ ,‬אולם היורשים לא התרשמו מדבריו‪ ,‬ולא‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬כשכל העת האדמו"ר מטשכנוב עומד ומסרב לשבת‬ ‫היתה לו שום דרך להוציא מהם את כספו‪ .‬בין רגע התהפך עליו‬ ‫על כיסא‪.‬‬ ‫הגלגל‪ ,‬והוא נעשה עני ואביון‪ ,‬חסר כל‪.‬‬ ‫בדרכו חזרה אל ביתו‪ ,‬שאלו אותו תלמידיו‪" :‬מדוע סירב האדמו"ר‬ ‫מיד חזר לביתו‪ ,‬פתח את שער הביטחון בספר 'חובות הלבבות'‪ ,‬והחל‬ ‫לשבת בבית החידושי הרי"ם?"‪ .‬ענה להם האדמו"ר‪" :‬לפני שיצאנו‪,‬‬ ‫ללמוד אותו בעיון גדול‪ .‬הוא חזר על הדברים כמה וכמה פעמים‪ ,‬עד‬ ‫כאשר בני ביתי ניסו לשכנע אותי שלא אסע לוורשא‪ ,‬עניתי להם‬ ‫שהדברים הקדושים נחקקו עמוק בליבו‪ ,‬והצליח להצדיק על עצמו‬ ‫בלשון שאלה‪' :‬וכי אתם חושבים שאני נוסע להתיישב בוורשא?'‪.‬‬ ‫את הדין באמונה שלמה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אפילו שכוונתי הייתה שלא אשהה שם זמן רב‪ ,‬אבל אני צריך‬ ‫באותם ימים התבטא בצחות לשונו‪" :‬משכבר הימים חשבתי‪,‬‬ ‫לשמור על מוצא פי‪ ,‬ולכן לא התיישבתי בוורשא"‪...‬‬ ‫שעשיר הוא מי שיש לו רחוב שלם בוורשא‪ ,‬אבל כעת נוכחתי‬ ‫לראות‪ ,‬שהגביר האמיתי הוא האיש שיש לו את 'שער הביטחון'‬ ‫בחובות הלבבות!‪"...‬‬ ‫לאחר שגברו עליו ההפצרות ואף‬ ‫הבין שהציבור אינו שבע רצון ממנו‪,‬‬ ‫החליט לשאול את פי הרבי האם‬ ‫בהגיעו אל מעון קדשו של החידושי‬ ‫למכור את השמשות? ענהו הרבי‬ ‫הרי"ם‪ ,‬שמח הרבי מאוד לקראתו‬ ‫קצרות‪" :‬חזקה לא מוכרים!"‬ ‫וכיבד אותו לשבת‪ ,‬אך האדמו"ר‬ ‫מטשכנוב סירב לשבת‪ ,‬והחל מיד לדון‬ ‫ּבְ זֵ ַעת ַאּפֶ יָך ּתֹאכַ ל לֶ ֶחם (בראשית ג‪ ,‬יט)‬ ‫עמו בעניין החשוב שלשמו הוא בא‪.‬‬ ‫בספר 'אגרא דבי הילולי' מסופר‪ :‬בבית מדרשו של כ"ק האדמו"ר‬ ‫יר ִּמם ֵהם (בראשית ג‪ ,‬ז)‬ ‫וַ ִּתּפָ ַק ְחנָ ה ֵעינֵ י ְשׁנֵ ֶיהם וַ ּיֵ ְדעּו ּכִ י ֵע ֻ‬ ‫מבעלז‪ ,‬רבי יששכר דוב זצ"ל‪ ,‬הועסק שמש במשרת השמשות‬ ‫שקיבל בחזקה מאביו‪ .‬אך הלה היה אדם קשה והכל סבלו ממנו‪,‬‬ ‫מספר הגר"י ליוש שליט"א‪ :‬גזירת הצאר הרוסי לפיה על כל‬ ‫כולל האדמו"ר שלא רווה נחת ממנו‪ .‬כשהתלוננו בני ביתו של הרבי‪,‬‬ ‫היהודים לגלח את זקנם ופאותיהם וללבוש בגדים כשאר הגויים‪,‬‬ ‫אמר להם‪" :‬אם אפשר היה לקנות ממנו את החזקה בכסף‪ ,‬היה‬ ‫הוליד מחלוקת גדולה בין מנהיגי הדור בתקופה ההיא‪ .‬היו שפסקו‬ ‫טוב מאוד"‪.‬‬ ‫כי על היהודים לכבד את הצו‪ ,‬שהרי הפרתו גובלת בפיקוח נפש‪,‬‬ ‫החלו להפציר בשמש שיאות למכור את השמשות תמורת תשלום‬ ‫כי השוטרים היו תופסים את היהודים‪ ,‬מפלים בהם את מכותיהם‬ ‫הגון שיאפשר לו להתפרנס בכבוד בלי לעבוד‪ .‬אך הלה לא מיהר‬ ‫ומגלחים את זקנם בכוח‪ .‬לעומתם היו שסברו שזו גזירת שמד‬ ‫להיענות להצעה‪ ,‬כי היה מרוצה מתפקידו שראה בו פרנסה טובה‬ ‫שעליה מוסרים את הנפש‪ .‬ביניהם היה גם האדמו"ר רבי אברהם‬ ‫ומכובדת‪ .‬לאחר שגברו עליו ההפצרות ואף הבין שהציבור אינו שבע‬ ‫מטשכנוב זצ"ל‪ ,‬אשר ציווה להכריז בבתי הכנסיות כי זו גזירת שמד‪,‬‬ ‫רצון ממנו‪ ,‬החליט לשאול את פי הרבי האם למכור את השמשות?‬ ‫ועל כל היהודים ללבוש אך ורק כפי מנהג היהודים‪ ,‬ובשום אופן לא‬ ‫ענהו הרבי קצרות‪" :‬חזקה לא מוכרים!"‬ ‫לגלח את הזקן והפאות!‬ ‫יצא השמש והודיע כי הרבי יעץ לו שלא למכור את השמשות‪.‬‬ ‫חסידיו באו אל הרב בטענה כי הוא פוסק יחיד‪ ,‬כי כל גדולי הדור‬ ‫כשהביעו תמיהתם לפני הרבי על פשר תשובתו‪ ,‬אמר להם‪" :‬יהודי‬ ‫הורו אחרת‪ .‬טען להם האדמו"ר‪" :‬שמעתי שגם האדמו"ר מגור‪,‬‬ ‫המגיע לשאול לדעתי‪ ,‬עלי לייעץ לו את העצה הטובה ביותר עבורו‪,‬‬ ‫בעל החידושי הרי"ם‪ ,‬פוסק כדבריי"‪" .‬וכי בענייני פיקוח נפש אפשר‬ ‫ולכן יעצתי לו שלא ימכור‪ ,‬כי מי יודע האם הכסף שיתנו לו יספיק‬ ‫לסמוך על שמועות?"‪ ,‬תמהו התלמידים‪" .‬הצדק אתכם"‪ ,‬פסק‬ ‫לצרכיו‪ ,‬וגם יקשה עליו להשיג עבודה אחרת אם ירצה‪ ,‬ומהשמשות‬ ‫האדמו"ר‪" ,‬אסע לוורשא ואדון על כך עם החידושי הרי"ם"‪ .‬כאשר‬ ‫יש לו פרנסה טובה וקבועה"‪.‬‬ ‫בני ביתו שמעו על כוונתו לנסוע לוורשא‪ ,‬ניסו להניאו מהרעיון הזה‪,‬‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫מה הן 'שיטת הגאונים' ו'שיטת רבנו תם' בנוגע‬ ‫לזמני היום ההלכתיים? האם חישובי הזמנים‬ ‫משתנים לפי האופק המקומי והתאריך? ומה‬ ‫נהג הגר"ח מבריסק בנוגע לזמן מוצאי שבת?‬ ‫ֹלקים יְ ִהי ְמ ֹארֹת ּבִ ְר ִק ַיע ַה ָּׁש ַמיִ ם‬ ‫ֹאמר ֱא ִ‬‫בפרשת השבוע נאמר‪" :‬וַ ּי ֶ‬ ‫מֹוע ִדים ּולְ יָ ִמים וְ ָׁשנִ ים‪...‬‬ ‫לְ ַהבְ ִּדיל ּבֵ ין ַהּיֹום ּובֵ ין ַהּלָ יְ לָ ה וְ ָהיּו לְ אֹתֹת ּולְ ֲ‬ ‫ֹלקים ֶאת ְׁשנֵ י ַה ְּמ ֹארֹת ַהּגְ דֹלִ ים ֶאת ַה ָּמאֹור ַהּגָ דֹל לְ ֶמ ְמ ֶׁשלֶ ת‬ ‫וַ ּיַ ַעׂש ֱא ִ‬ ‫ַהּיֹום וְ ֶאת ַה ָּמאֹור ַה ָּקטֹן לְ ֶמ ְמ ֶׁשלֶ ת ַהּלַ יְ לָ ה וְ ֵאת ַהּכֹוכָ בִ ים"‪ .‬וחכמינו‬ ‫ז"ל הגדירו זמן ּבֵ ינַ יִ ם‪ ,‬בין היום הודאי ללילה הודאי – 'בין השמשות'‪.‬‬ ‫ודעות רבות נאמרו בקשר לאורכו של זמן זה‪ ,‬ולהלכה אורכו הוא‬ ‫כזמן הממוצע הנדרש להליכה של שלושת רבעי מיל [‪720-864‬‬ ‫מטר‪ ,‬לשיטות השונות]‪ ,‬שהוא ‪ 13.5‬דקות‪.‬‬ ‫וכידוע‪ ,‬לאורך כל הדורות נחלקו הפוסקים בנוגע להתחלת זמן בין השמשות‪ ,‬וזמן 'צאת הכוכבים' הבא אחריו‪ ,‬שהוא סימן הלילה ההלכתי‪.‬‬ ‫ושתי השיטות העיקריות הן 'שיטת הגאונים' ו'שיטת רבנו תם'‪ :‬לשיטת הגאונים זמן בין השמשות מתחיל עם שקיעת גוף השמש‪ ,‬המכונה‬ ‫בפינו 'שקיעת החמה'‪ ,‬ובסיומו הוא זמן צאת הכוכבים; ולשיטת רבנו תם היום נמשך עד ‪ 58.5‬דקות לאחר שקיעת גוף השמש‪ ,‬ואז מתחיל בין‬ ‫השמשות‪ ,‬כך שצאת הכוכבים הוא ‪ 72‬דקות לאחר השקיעה‪ .‬שיטה נוספת – אשר המשנה ברורה כותב במסקנתו כי לכתחילה טוב להחמיר‬ ‫כמותה בנוגע לעשיית מלאכה בכניסת שבת – היא שזמן בין השמשות מתחיל ‪ 13.5‬דקות לפני שקיעת החמה‪ ,‬ונמשך עד לשקיעה‪.‬‬ ‫חישובי הדקות האמורים הן על פי השיטה הרווחת בפוסקים שזמן הליכה ממוצע של מיל [‪ 960-1,152‬מטר‪ ,‬לשיטות השונות] הוא ‪ 18‬דקות‪,‬‬ ‫אך יש אומרים שזמן ההליכה הוא ‪ 22.5‬דקות‪ ,‬או ‪ 24‬דקות‪.‬‬ ‫ועוד נחלקו הפוסקים בנוגע למשמעות זמנים אלו בכל ימות השנה‪ ,‬דהיינו‪ :‬יש אומרים שהזמנים מתייחסים לימים הבינוניים‪ ,‬שבהם אורך‬ ‫היום והלילה שוים‪ ,‬דהיינו ‪ 12‬שעות ליום ו־‪ 12‬ללילה‪ ,‬ואשר חלים בדרך כלל בניסן ובתשרי; ובשאר ימות השנה יש לחשב את הזמנים בהתאם‬ ‫לפי אורך היום; ולחומרא – שבימי הקיץ הארוכים זמן מוצאי שבת מאוחר בהרבה‪ ,‬שהרי אורך היום מגיע אז ליותר מ־‪ 14‬שעות‪ .‬ויש אומרים‬ ‫שהזמנים נכונים לכל ימות השנה‪ ,‬ומספר הדקות קבוע ללא התחשבות באורך היום‪.‬‬ ‫ועוד כתבו הפוסקים‪ ,‬בעיקר ביחס לשיטת הגאונים שהלילה מתחיל ‪ 13.5‬דקות לאחר שקיעת גוף השמש – שזמן זה אמור רק לפי אופק של‬ ‫מקומות מסוימים‪ ,‬ובכל מקום יש לחשב את הזמנים על פי אופקו‪.‬‬ ‫השולחן ערוך בהלכות שבת פסק כשיטת רבנו תם‪ ,‬אך יש אומרים שבהלכות מילה – שנכתבו מאוחר יותר – פסק כשיטת הגאונים‪ .‬ובמשנה‬ ‫ברורה לא הכריע לחלוטין בין השיטות‪ ,‬אולם‪ ,‬בנוגע לשיטת הגאונים כתב כי חס ושלום להקל כנגדם ולעשות מלאכה בכניסת השבת לאחר‬ ‫תחילת השקיעה‪ ,‬וכן בשאר דיני התורה התלויים ביום ולילה יש להחמיר כשיטתם‪ ,‬ואילו בנוגע לשיטת רבנו תם כתב רק שנכון לכתחילה‬ ‫להחמיר כמותה‪.‬‬ ‫ובנוגע למחלוקת אם הזמן מחושב לפי אורך היום ואופק המקום‪ ,‬או לפי מספר דקות קבוע‪ ,‬מכריע המשנה ברורה‪ ,‬בהתייחסו לשיטת‬ ‫להראּות שלושה כוכבים קטנים‪,‬‬‫הגאונים‪ ,‬שהזמנים לא נאמרו לכל ימות השנה וכל האופקים‪ ,‬ולכן אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת עד ֵ‬ ‫שהם הסימן המובהק ללילה; [וגם לאחר ֵהראות שלושה כוכבים קטנים‪ ,‬יש להמתין מעט‪ ,‬משום מצות 'תוספת שבת']‪ .‬אך הוסיף כי גם‬ ‫הנוהגים כשיטת רבנו תם‪ ,‬אינם צריכים להמתין בימי הקיץ הארוכים עד לזמן המחושב לפי אורך היום‪ ,‬במידה ונראים שלושה כוכבים קטנים‪,‬‬ ‫והסתלקה אדמימות הרקיע‪.‬‬ ‫ובנוגע למנהג – יש שכתב שבזמננו המנהג בארץ ישראל כשיטת הגאונים‪ ,‬ושיטת רבנו תם נהוגה רק לחומרא‪ .‬ובנוגע לזמן תפילת ערבית‬ ‫בלילה‪ ,‬ישנם בארץ ישראל מנהגים שונים‪ ,‬הנעים בין ‪ 30 ,20‬ו־‪ 40‬דקות‪ ,‬בנוסף על אלו הנוהגים להתפלל בזמן צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם‪.‬‬ ‫ובמוצאי שבת – ממתינים ברוב המקומות בארץ ישראל למעלה מחצי שעה ועד קרוב לארבעים דקות‪ ,‬ובזמן זה כבר נראים שלושה כוכבים‬ ‫קטנים‪ ,‬שהם הסימן הלילה המובהק‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫למעט בבית הכנסת של מינסק‪ ,‬ואצל הגר"ח מבריסק – שלא להמתין‬ ‫ובמכתב משנת תרע"ד‪ ,‬כותב המשנה ברורה שמנהג כל ישראל – ֵ‬ ‫במוצאי שבת אלא עד ‪ 72‬דקות לאחר השקיעה‪ ,‬ואף בימי הקיץ הארוכים‪ ,‬ולא להמתין לזמן המאוחר יותר המחושב לפי אורך היום‪ .‬ויש‬ ‫שכתב כי מבחינת מרחק החמה מהאופק‪ ,‬הזמן של ‪ 40‬דקות לאחר השקיעה בארץ ישראל‪ ,‬זהה כמעט לחלוטין לזמן של ‪ 72‬דקות לאחר‬ ‫השקיעה בפולין‪ ,‬מקום מגורי החפץ חיים‪ .‬וראה במבוא לספר 'זמני ההלכה למעשה' על אודות צורת החישוב לפי מיקום השמש‪ ,‬המכונה‬ ‫'מעלות'‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח רסא‪ ,‬ב‪ ,‬משנ"ב כג‪ ,‬שעה"צ כא‪ ,‬וביה"ל מתחילת וד"ה שהוא; בו"מ דרשו‪ 22 ,‬ו־‪ ;29‬משנ"ב רצג‪ ,‬ה‪ ,‬ובה"ל ס"ב ד"ה שלשה; בו"מ דרשו‪ ,‬רלה‪]5 ,‬‬ ‫ביעור חמץ בערב פסח – האם הוא דוחה‬ ‫מצוות אחרות כגון ברית מילה? והאם‬ ‫הצלת רכוש דוחה את מצוַ ת ביעור חמץ?‬ ‫מי שיש לפניו בערב פסח מצוה שמוטל עליו לקיימה היום‪ ,‬וטרם‬ ‫ביער את החמץ שברשותו‪ ,‬ואם יעסוק בביעור החמץ לא יספיק‬ ‫לקיים את המצוה; וכגון שנמצא במרחק רב מביתו לצורך עריכת‬ ‫ברית מילה‪ ,‬ואם ישוב לביתו כדי לבער‪ ,‬לא יספיק לשוב למקומו‬ ‫של התינוק לפני השקיעה – 'יבטל' את החמץ‪ ,‬ואז חובת הביעור‬ ‫היא רק מדרבנן‪ ,‬ופטרוהו מהביעור לצורך קיום המצוה‪ .‬אולם‪ ,‬אם‬ ‫כבר הגיע זמן איסור חמץ‪ ,‬שאז לא ניתן עוד לבטל את החמץ –‬ ‫יבער את החמץ למרות שהמצוה תתבטל‪ ,‬מפני שבאופן זה מצוַ ת‬ ‫הביעור היא מדאורייתא‪ ,‬וחמורה היא מכל מצוה אחרת שלפניו‪ ,‬כיון שעובר עליה בכל רגע‪ ,‬ומצּווה הוא שבכל רגע תהיה רשותו נקייה מחמץ‪.‬‬ ‫אך אם המצוה האחרת גם היא מדאורייתא – יתכן שלפני חצות היום [שאז מדאורייתא עדיין ניתן לבטל את החמץ]‪ ,‬אין חובת הביעור דוחה‬ ‫את המצוה האחרת‪.‬‬ ‫ומי שהזדמן לפניו בערב פסח מקרה של הצלת נפשות‪ ,‬בטרם ביער את החמץ שברשותו –הצלת הנפשות דוחה כמובן את חובת הביעור‪,‬‬ ‫אך עליו לבטל את החמץ‪ .‬ואם נותר חמץ ברשותו בשעה שכבר לא ניתן לבטל את החמץ‪ ,‬יש אומרים שאם הענין של הצלת נפשות סובל‬ ‫דיחוי‪ ,‬וברי לו שיוכל להציל באותה מידה גם כשיתעכב כדי לבער – עליו לבער תחילה‪ .‬אולם‪ ,‬לדעת אחרונים רבים‪ ,‬אף באופן זה דוחה הצלת‬ ‫הנפשות את הביעור‪ ,‬מחשש שאם יעסוק בביעור‪ ,‬ייטרד בעיסוקו ולא יעסוק עוד בהצלת הנפשות‪ .‬ובמקרה של הצלת רכוש – שלו או של‬ ‫זולתו – בשעה שניתן לבטל את החמץ‪ ,‬אם יתכן שבעוסקו תחילה בביעור לא יוכל עוד להציל את הרכוש‪ ,‬רשאי לעסוק בהצלתו‪ ,‬אך יבטל‬ ‫את החמץ; ויתכן שכך הדין אף במקרה שיוכל להציל את הרכוש לאחר הביעור‪.‬‬ ‫[שו"ע תמד‪ ,‬ז‪ ,‬משנ"ב כח‪-‬ל‪ ,‬שעה"צ כג‪-‬כד‪ ,‬וביה"ל ד"ה למול וד"ה להציל]‬ ‫ולקראת תחילת הזמן‪ :‬הלומדים בשעות קבועות בכולל – האם צריכים 'לקבוע' עת נוספת ללימוד?‬ ‫חייב אדם לקבוע עת קבועה ללימוד תורה ביום ובלילה‪ ,‬שלא יוותר עליה גם בימים שאין לו פנאי כלל‪ ,‬ואשר אם יאלץ לבטלּה – ישלימנה‪.‬‬ ‫ויש שכתב שאין די בקביעת משך זמן מסוים‪ ,‬אלא יש לקבוע לכך שעות מסוימות‪ .‬וראוי לקבוע את עת הלימוד ביום לאחר תפילת שחרית‪,‬‬ ‫ובלילה – לפני תפילת ערבית‪ .‬ואף הלומדים כל היום‪ ,‬צריכים לקבוע עת ללימוד אשר לא יוותרו עליה גם בימים שאין להם פנאי ללימוד ביֶ תר‬ ‫השעות‪ .‬והלומדים ב'כולל'‪ ,‬או מלמדים ומגידי שיעורים למיניהם‪ ,‬המקבלים שכר על שעות לימודם ‪ -‬יש שכתבו שאינם יוצאים ידי חובת‬ ‫הקביעות בשעות אלו‪ ,‬ועליהם לקבוע עת נוספת ללימוד מעבר לשעות אלו‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח קנה‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב ב ו־ד‪ ,‬וביה"ל ד"ה עת; בו"מ דרשו‪ ;8-9 ,‬וראה עוד שם]‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ תישארב תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מופיע לראשונה!‬ ‫י"ח מספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת‪,‬‬ ‫בתוספת מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫מאירי עיניים מופיעים לראשונה בכ"ד אלול‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬יומא דהילולא מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫במחיר של ‪ 129‬ש״ח בלבד‬ ‫המצטרפים למסלולי הלימוד ב'דף היומי בהלכה'‬ ‫או ב'עמוד היומי' ומקבלים על עצמם להתמיד‬ ‫בהם‪ ,‬יוכלו לרכוש את הסט החדש‬ ‫‪99‬ש״ח‬ ‫ש״ח‬ ‫מיוחד ‪99‬‬ ‫במחיר מיוחד‬ ‫במחיר‬ ‫הבית 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫משלוח עד‬ ‫החיים‬ ‫להזמנה עם‬ ‫ספרי אור‬ ‫ניתן החיים‪,‬‬ ‫לרכוש ברשת‬ ‫ניתן לרכוש ברשת ספרי אור‬ ‫ספר הגיבורים‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו‬ ‫או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בעמדות נדרים | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫ב׳נדרים‬ה פלוס׳‬ ‫התפילה וקריאת התור‬ ‫הימנעו מקריאה בשעת‬ ‫‪ 02-5609000‬או‬ ‫הרבים‪ ,‬אנא‬ ‫׳דרשו׳‬ ‫מופץ לזיכוי‬ ‫מוקד‬ ‫‫העלון‬ ‫להצטרפות‪:‬‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬