באר הגן · BEER HAGAN — בראשית (2026-10-05)

בעזהשי"ת
שיחות מלוה מלכה
מוצאי שבת קודש
מוצאי שמיני עצרת -שמחת תורה
אור לכ"ג תשרי תשפ"ז
[ליל שמחת תורה בחו"ל]
בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ
בני ברק תובב"א
ישמח לב מבקשי השם
בס"ד מגישים אנו בזה
שיחות מלוה מלכה
ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות
ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה
לאלפי 'משתתפי' המלוה מלכה בכל רחבי תבל
להיות שותפים לזכות את ישראל
וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן
החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן
אפשר לפנות להמייל של המערכת Bhagan111@gmail.com
או בטלפון של השיעורים
ארץ ישראל | 073-888-1889 :ארה"ב | 1-518-613-0137 :אנגלי'020-8147-7102 :
ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה 6-1
כמו"כ אפשר לפנות
בארה"ק050-410-7962 :
בחו"ל00447432097989 :
פרנס הגליון -פרשת בראשית
נדבת
הרה"ח ר' שמחה בונם שווארטץ הי"ו
מאנטריאל
יה"ר שזכות התורה וזכות הצדיקים
יגינו בעדו להתברך בכל מילי דמיטב
יו"ל
ע"י מערכת "באר הגן"
כל הזכויות שמורות
מאמר פ˙יחה
עניני שמיני עצרת
ב״ה נאספים אנו כעת במוצ״ש ,מוצאי שמחת תורה )ובחו״ל כעת ליל שמחת תורה( ,ויהי
רצון שכל אחד ואחד פעל כל טוב בימים הנוראים ובזמן שמחתנו שעברו עלינו לטובה ,וימלא
ה׳ כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.
-
יש ענין במוצאי שבת להזכיר את מרן הבעל שם טוב הק׳ זי״ע ,לעורר זכותו ,ונביא מאמר
ממנו בספה״ק באר משהא ,להרה״ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי״ע.
ומביא על הכתוב שקראנו היום ״וביום השמיני עצרת תהיה לכם״ ,מעשה שהיה אצל
הבעש״ט הק׳ זי״ע ,ששנה אחת היתה עצירת גשמים ובצורת קשה ,והרבו בתפילות ובתחנונים
ולא נענו.
באחד הימים ראה הבעש״ט הק׳ יהודי פשוט ועם הארץ ,שבעת שקרא קריאת שמע והגיע
לפסוק ״ועצר את השמים ולא יהיה מטר״ ,אמר זאת בבכיה גדולה ובכוונת הלב ,ומיד בגמר
תפילתו התחילו גשמים לירד.
פנה אליו הבעש״ט הק׳ ושאלו מה היתה כוונתו בתיבות הללו ,שעליהן בכה כל כך .והשיב
היהודי בתמימותו ,שהוא פירש ״ועצר את השמים״ מלשון עצירת וסחיטת זיתים ,והיינו שהקב״ה
יסחוט כביכול את השמים מכל הגשמים הנמצאים בהם ,עד אשר ״לא יהיה מטר״ בשמים ,אלא
הכל ירד למטה לארץ.
א .אגב ,סיפר לי פעם כ"ק אדמו"ר מאוזורוב שליט"א שבעת הוציא זקינו הרה"ק מאוזורוב זצ"ל את ספריו "באר משה" ,בא אליו
אחד מזקני חסידי קאזניץ בטענה כי השם 'באר משה' שייך לקאזניץ ,השיב לו הרה"ק מאוזורוב שאין זה דומה :ה״באר משה״ של
הרה"ק מקאזניץ הכוונה על 'באר' שהוא ַא ברונעם ,ואילו ה״באר״ שלנו הוא מלשון 'ביאור' )שספרו נוטה יותר לפשט ודרוש בביאורי
המקראות(.
א
ואמר הבעש״ט הק׳ ,שהיה קטרוג גדול בשמים ,ולא הועילו כל הצומות והתפילות והזעקות,
אולם תפילתו התמימה של אותו יהודי פשוט ,שנבעה מעומק לב טהור ,בקעה רקיעים ,ועל ידה
נשפעו גשמים לעולם.
וכותב בבאר משה בלשון קדשו :שעל כן ערבו עליו דברי האיש הזה ,יען שהיו בגודל כוונת
הלב ,באמיתית ופנימיות כוונתו ,וענהו השי״ת בתפילתו.
וממשיך הבאר משה ,שעל פי עובדא זו ,ש״עצירה״ היא מלשון סחיטה ,יש לפרש הכתוב ״וביום
השמיני עצרת תהיה לכם״ ,״ביום השמיני״ – מלשון שמנונית ,שיושפע שנה שמינה וטובה.
״עצרת״ – שיסחטו מן השמים את כל השמנונית וההשפעות טובות .״תהיה לכם״ – שיהיה
נשפע כל זאת לבני ישראל; ״לכם״ דוקא ,ולא לאומות העולם ,שהשפע רב טוב יושפע רק לבני
ישראל.
ויהי רצון שאכן נזכה כולנו לשנה שמינה וטובה ,ושיסחטו מן השמים כל ההשפעות טובות,
בבני חיי ומזוני רויחי ,וכל מילי דמיטב ,ויהיה נשפע לנו ולכל ישראל לטובה ולברכה.
ענינא דיומא
שישו ושמחו בשמחת תורה
עומדים אנו כעת במוצאי שמחת תורה.
בדרך צחות מספרים ,שפעם ראו עם הארץ שהוא שמח ורוקד בכל כוחו בשמחת תורה.
שאלוהו :מה לך ולשמחה זו ,השיב להם :וכי כשאח שלי עושה חתונה אינני שמח בשמחתו...,
ומעשה להיפך היה ,שרב אחד שאל עם הארץ לפשר שמחתו הגדולה בשמחת תורה ,והשיב
לו הלה בחריפות :ביום הכיפורים ,כשאמרנו ״על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד״ ,הלא אני
מעולם לא חטאתי בזה ,ואילו אתם אולי חטאתם בזה ,ואף על פי כן הכיתי גם אני ״על חטא״
יחד עמכם ...אם כן עכשיו ,בשמחת תורה ,אשמח גם אני בשמחת התורה שלכם...
כל זה בדרך צחות.
-
ב
אבל בספה״ק שם משמואל )הושענא רבה תרפ״א ועוד ( מביא בשם זקינו הרה״ק מקאצק זי״ע דבר
נפלא :״ענין שמחת תורה אמר כ״ק זקיני זצללה״ה מקאצק שהוא על מה שנלמוד להבא ,כי
על לשעבר מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד״.
והיינו ,איך אפשר לשמוח על שגומרים את התורה — וכי מי יכול לומר שכבר גמר ולמד את
התורה ,אלא השמחה היא על מה שמתחילים מכאן ולהבא .און אָ נהייבן קען יעדער — להתחיל
יכול כל אחד.
~ לימוד חומש רש״י ~
וזה המקום והזמן כעת להתחזק מחדש בענין לימוד תורה שבכתב ,ובפרט בלימוד חומש עם
פירוש רש״י ,שהוא דבר גדול ונשגב.
ומובא בספה''ק 'מגן אברהם' להמגיד מטריסק זי"ע) ,פרשת בא ,ד״ה ויאמר ה׳ אל משה( ומביא בשם
אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע" ,שבשביל רש״י הקדוש היה בריאת העולם" -
ומסמיך זאת למה שדרשו חז״ל "בראשית — בשביל ישראל ובשביל התורה” ,ומוסיף בנוטריקון:
בראשי״ת — ב׳שביל ר׳בי ש׳למה י׳צחקי.
-
~ מיהו רבי יצחק בתחילת דברי רש''י ~
ואיידי שהזכרנו תיבת 'בראשית' ומעלת רש"י נציין בדברי רש"י בתחילת הכתוב 'בראשית'
שמתחיל ״אמר רבי יצחק :לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ,שהיא
מצוה ראשונה שנצטוו ישראל; ומה טעם פתח בבראשית...״
ורבים שאלו מי הוא אותו רבי יצחק ,והט״ז בפירושו דברי דוד על רש״י בתחילת בראשית
כותב :״נהירנא כד הוינא טליא ,ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד ,ביאור רש״י ,ושם היה כתוב
שמאמר זה שמביא רש״י בשם רבי יצחק הוא מאביו של רש״י ,רבי יצחק .ורש״י רצה לכבד
את אביו ולהזכירו בתחילת חיבורו ,ולכן אמר לו :״שאל איזה קושיא ואכתבנה על שמך״,
ואביו שאל מדוע התחילה התורה בבראשיתב.
ובספה״ק 'אגרא דכלה' מביא גם הוא ענין זה ,אך מציין שבאמת אין לומר שמאמר ״אמר רבי
יצחק״ אינו נמצא בחז״ל ,שהרי הוא נמצא במדרש תנחומא בשם רבי יצחק .אלא שעדיין יש
להבין ,שהרי דרכו של רש״י על התורה להביא מאמרי חז״ל בדרך כלל בלי להזכיר את שם בעל
המאמר ,ואם כן מדוע דווקא כאן ,בתיבה הראשונה של פירושו על התורה ,כתב במפורש ״אמר
ב .והט״ז מעיר על מה שנכתב שאביו של רש״י לא היה למדן גדול ,שאין הדברים נכונים ,שהרי במסכת עבודה זרה מביא רש״י
פירוש בשם אביו וכותב עליו :״לשון אבא מורי מנוחתו כבוד ,והוא נראה״ .הרי שאביו של רש״י היה בר אוריין.
ג
רבי יצחק״ ,ומבאר האגרא דכלה ,שעשה כן רש״י כדי לחלוק כבוד לאביו ולהזכיר שמו בתחילת
ספרוג.
ועד כמה צריכים אנו לדעת את גודל קדושת ודקדוק פירוש רש״י ,כתב הגאון החיד״א בלשונו
הזהב )שו״ת חיים שאל ,חלק א׳ ,סימן ע״א אות ג׳( ״מאור הגולה רש״י ,אשר על כל טיפת דיו יושב
עליה שבעה נקיים"
ואם כן ,כשעומדים במוצאי שמחת תורה ,אין המקום לומר שגמרו כעת את התורה .כדברי
הרה״ק מקאצק — ״מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד״ ,אלא עכשיו מתחילים מחדש ,וכל אחד
יכול לקבל על עצמו להתחיל מחדש ,להתחזק בלימוד תורה שבכתב ,ללמוד חומש עם פירוש
רש״י כסדר.
הגאון הגדול רבי שלמה דריממער זצ"ל
הרב מסקאלא -בעל בית שלמה
שמיני עצרת תרל"ג
~ שגב קדושתו ~
מסופר ,שאביו רבי יעקב ז"ל היה לו איזה ענין עם אדם גדול ,וחשש מאוד מהקפדתו שהיה ידוע
שיכול להזיק לדורותיו .ונסע אל הרה״ק האהבת שלום זי״ע מקאסוב שבירכו שיזכה לבן שיאיר את
העולם בתורתו — ואכן כך הוה ,שנולד לו בנו הגדול ,בעל הבית שלמה ,שהאיר את עולם ההוראה
בתשובותיו.
ד
והבית שלמה כבר הסתופף בעיקר בצל בנו הרה״ק התורת חיים מקאסוב זי״ע .ובספרו ישרש יעקב
)יבמות דף סג( מביא הבית שלמה מאמר מרבו בעל תורת חיים זי"ע.
-
ג .ומביא שם מה שמקובל ביד חכמי האמת ,שראוי למחבר לרמז את שמו בתחילת ספרו .ורש״י הקדוש ,לגודל ענוותנותו ,לא
רצה לרמז את שמו שלו ,ולכן רמז את שם אביו ,רבי יצחק.
ומקשר זאת האגרא דכלה עם המעשה הידוע באביו של רש״י ,רבי יצחק ,שהיתה בידו אבן טובה ויקרה ,וביקשו הגויים לקנותה
ממנו לצורך עבודה זרה בדמים מרובים ,והוא מסר נפשו והשליכה לים כדי שלא תבוא על ידו תקלה .ונאמר לו מן השמים שבשכר
זה יזכה לבן שיאיר את העולם בתורתו ,ועל כן רמז רש״י בתחילת חיבורו ״אמר רבי יצחק״ -לרמז שכל התורה הזאת ,כל פירוש
רש״י מתחילתו ועד סופו ,באה מכוח מסירות נפשו וזכותו של אביו רבי יצחק.
ד .הוא ספר נפלא על מסכת יבמות ,והגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל למד מסכת יבמות עם ספר זה.
ד
כאשר הרה״ק מרוז׳ין זי״ע ברח מרוסיה והגיע לגאליציע ,התגורר תקופה בסקאלא .והבית שלמה
היה אז עדיין אברך צעיר ,וכאשר ראהו הרה״ק מרוז׳ין התבטא עליו :״דער ערשטער רב פון עסטרייך
וואָ ס איך זעה אויף אים דעם צלם אלקים בשלימות״ )-הרב הראשון במדינת אוסטריה שאני רואה עליו את הצלם
אלקים בשלימות(.
-
ולא רק כוחו בתורה ובהוראה היה גדול ,אלא אף כוח תפילתו היה נפלא .אמרו עליו שבעת תפילתו
היו נשפכים ממנו נחלי דמעות.
~ פוסק הדור ~
ועד היכן הגיעה ההערכה אליו כפוסק ,ידוע מה שאמר הגאון מטשעבין זצ״ל ,שאחרי מרן החתם
סופר ,הפוסק הדור הוא הבית שלמה.
-
גם הרה״ג רבי דוד'ל פרענקל ז״ל העיד ,שהגאון החזון איש זצ״ל אמר ,שבבית אביו בקוסובה היה
הספר 'בית שלמה' מונח על השולחן )-כלומר שפסקו כוותיה(.
וכן שמעתי מהרה״ח ר' שבתי ליפשיץ שליט״א בשם הגאון רבי דוב לנדא שליט״א ,שהחזון איש
זצ"ל כמעט ואינו מביא אחרונים ,ויוצא מן הכלל הוא הבית שלמה ,שאותו הוא מביא כמה פעמים.
-
שמעתי מאחד מחשובי תלמידי בעל שבט הלוי זצ״ל ,שהגר"ש וואזנר זצ"ל דיבר פעם בענין הכרעה
בהלכה שאין רק להכריע כפי כמות האחרונים שפוסקים ככה ,ואמר בלשונו' :אצלי ״רוב בנין״ מכריע
נגד "רוב מנין"'; כלומר שאם יש אחרון אחד ,והזכיר כגון שיש תשובה בבית שלמה בנידון — הרי זה
מכריע נגד כמה וכמה אחרונים ,כי סברתו ישרה מאוד )ואף אמר ,שזה כמו שמקבלים את דעת הנודע
ביהודא ורבי עקיבא איגר מול הרבה אחרונים(.
-
והמעיין בתשובותיו רואה גם את צורת כתיבתו המיוחדת שתשובותיו כתובות בחוזק ,בבהירות
ובהכרעה ,כשהעיקר הוא עיקר והטפל אינו דוחק את מקומו.
ושמעתי פעם מהגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ״ל גאב"ד אנטווערפען שאמר ,ששמע מגדול אחד
)ולא רצה לומר את שמו( שלמד הוראה אצל הגאון רבי מאיר אריק זצ״ל .ואמר לו רבי מאיר אח"כ:
כשתכתוב תשובות ,אל תכתוב כמו ספר פלוני ,שאצלו ה״אגב״ יותר מעיקר' ,נאר שרייבן תשובות
זאלסטו זיך לערנען פונעם בית שלמה'.
ה
~ תשובות המהרש''ג בדרך הבית שלמה ~
ובענין זה שמעתי לפני שנים רבות מפי הגה״צ רבי אליעזר דוד פרידמאן זצ״ל ענין נפלא.
הגאון המהרש״ג זצ״ל היה מגדולי הפוסקים באונגארן ,ונודע מאוד בכוח הפסק שלו ,והוא היה
תלמידו של הגאון המהר״ם שיק זצ״ל .ורבי אליעזר דוד התבטא פעם ,שכאשר למד בתשובות
המהרש״ג הרגיש שאמנם בתורה היה המהרש״ג תלמיד המהר״ם שיק ,אבל את דרך כתיבת התשובה
נראה שלמד מתשובות הבית שלמה .סגנון בניית התשובה ,הבהירות וההכרעה דומים מאוד לדרכו
של הבית שלמה.
ולימים ,כאשר הדפיסו שוב את ספרי המהרש״ג והוסיפו כתבי־יד וגליונותיו ,נכללו הגהות וגליונות
שכתב על כל ספרי בית שלמה ,ראה רבי אליעזר דוד שאכן היתה הרגשתו נכונה — המהרש״ג למד
ועיין הרבה בבית שלמה ,והדבר ניכר גם בדרך כתיבת תשובותיו.
-
והנה לפני תקופה פגשתי יהודי חשוב מאוד ,ותוך כדי שיחתנו סיפרתי לו את מה ששמעתי מרבי
אליעזר דוד פרידמאן זצ״ל ,שהרגיש שדרך כתיבת תשובותיו של המהרש״ג נלמדה במידה רבה מן
הבית שלמה.
כשאמרתי לו זאת ,ראיתי שהתרגש מאוד ,והבחנתי שהדברים נגעו בו מאוד .שאלתי אותו לפשר
התרגשותו ,ואז סיפר לי דבר נפלא.
הוא למד אצל הגאון בעל עטרת משה ממאקווא זצ״ל ,שהיה תלמיד חביב של הגאון המהרש״ג
זצ״לה ונודע להרב ממאקווא שישנם גליונות בכתב־יד מהמהרש״ג על ספר בית שלמה ,והיה חפץ מאוד
שיוציאום לאור .אלא שמי שהחזיק באותם גליונות השתמט קצת מלהוציאם ,והצטער הרב ממאקאווא
מאוד ע"ז.
ואותו יהודי ,שהיה אז תלמיד צעיר ,ראה עד כמה רבו מצטער על כך החליט לעשות מעשה לכבוד
התורה ולכבוד לומדיה ,והוא הצליח להגיע לבית שבו נמצאו הגליונות ,והעתיק לעצמו את כל גליונות
המהרש״ג על הבית שלמה ,ולאחר מכן הביא את ההעתקה לרבו ,בעל עטרת משה ממאקווא .וכך זכו
הדברים לבסוף להגיע לדפוס.
ולכן כששמע ממני עתה את דברי רבי אליעזר דוד פרידמאן — שרבי אליעזר דוד ,בלי לדעת מכל
אותו מעשה ,הרגיש מעצם לימוד תשובות המהרש״ג שהוא למד את דרך כתיבת התשובות מן הבית
שלמה ,ואחר כך אף מצא לכך סמך בגליונותיו — נתעורר אותו יהודי מאוד .כי כעת ,לאחר שנים
רבות ,הרגיש ביתר שאת כמה טובה עשה אז כשהעתיק את אותם גליונות; שהרי מתברר שלא היו אלו
ה .והמהרש"ג החשיב מאוד את תלמידו הרב ממאקווא ,ועד כדי כך שהיה אומר בלשון מליצה בנוסח התפילה )בתפילת ובא לציון(:
"נט״ע בתוכנו״ — כשהוא )-רבי משה נתן נט"ע( נמצא כאן בביהמ"ד -אז "הוא יפתח לבנו בתורתו" -אפשר לומר שיעור טוב.
ו
סתם הערות של המהרש״ג על עוד ספר מספרי האחרונים ,אלא הבית שלמה היה ספר שממנו קיבל
ולמד רבות אף את צורת הפסיקה וכתיבת התשובה.
נמצאנו למדים מעט מגודל דמותו של בעל הבית שלמה :בכוח תורתו והוראתו ,בבהירות תשובותיו,
בעבודת תפילתו ,ובהשפעתו על גדולי הפוסקים שבאו אחריו .וראוי ביומא דהילולא שלו ,בשמחת
תורה ,להזכיר זכותו ולעורר מעט את זכרו ותורתו.
הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע
כ"ה תשרי תק"ע
כח התורה
רגילים להזכיר הרבה את גודל התלהבותו ועבודתו הקדושה ,ובפרט את כוחו הנורא בלימוד
זכות על ישראל .אבל כדאי להזכיר גם את גדלותו העצומה בתורה ואת כוחו בהרבצת תורה
והעמדת תלמידים.
בנו ,הרה״ק רבי מאיר זי״ע בעל כתר תורה ,כותב בהקדמת ספרו ,עוד בחיי אביו הקדוש,
בלשון זו :״אמר הצעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אאמו״ר תפארת ישראל בוצינא קדישא מורנו
לוי יצחק נ"י ,וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמו״ר
שיחיה ,שלימד אותם חידושי גמרא ופירוש תוס' ופוסקים ,וג״כ נתלהב לבם לעבודתו ית״ש,
בשמעם תורתו הק' בהדרכה ישרה לעבודתו ,וגודל גדולת אאמו״ר צדקתו קדושתו ותורתו
אפי' שפל ערך כמוני 'אפר כירה' נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי...״
הרי לנו עדות מבנו עצמו :אביו הקדוש העמיד כמה אלפי תלמידים ,ולימד אותם גמרא ,פירוש
רש״י ותוספות ופוסקים; ומתוך התורה שלמד עמהם — ״נתלהבו לבם לעבודתו״.
נשיא אלקים בתוכנו
ועד היכן הגיעה ההערכה אליו אצל צדיקי דורו ,מביא הרה״ק בעל תפארת שלמה זי״ע דבר
נפלא בשם הרה״ק החוזה מלובלין זי״ע )במאמרי הושענא רבה( :״ועד״ז צריך האדם לברך הש״י על
ז
אשר ברא את אברהם אבינו ע״ה ,כמ״ש אתה הוא ד׳ האלהים אשר בחרת באברם .ובזה שמענו
אומרים בשם הרב הקדוש מלובלין זלה״ה ,שהי׳ אומר שלקח פנאי לעצמו ט״ז שנים ,בכל יום
שעה אחת ,לתת שבח והודי׳ להבורא ב״ה אשר ברא הצדיק הקדוש הרב בעל קדושת לוי
ו
זלה״ה.
השפעתו לעורר לב ישראל
היה בירושלים סופר מגדולי מעתיקי השמועה הגה״ח רבי ישראל רוזנצווייג ז״ל ,ובספרו
'אוצר ישראל' מביא מעשה ששמע מפי הרה״ח רבי מרדכי הערש שמרלר זצ״ל ,שהיה מוסמך
בסיפוריו וקיבלם מזקני הדור.
אשר בשנת תרט״ו ,כאשר נצרכו לתקן את בית הכנסת האר״י הק׳ בצפת ,יצא הרה״ח רבי
נפתלי מצפת לחוץ לארץ כמשולח לאסוף מעות לצורך הבנין.
בהיותו בדרכו הגיע לעיר גאלאץ שברומניה ,ושם ראה איש זקן היושב כל היום בבית המדרש
ואינו מש מאהלה של תורה ,והבחין שהכל קוראים אותו בשם ״דער בעל תשובה״.
ניגש אליו רבי נפתלי וביקש ממנו שיספר לו פשר הדבר.
פתח הזקן וסיפר ,שבצעירותו היה למדן גדול ,אולם התרחק מדרך התורה והיראה ונעשה
משכיל רח״ל ,עד שהלך מדחי אל דחי והחליט לבסוף להמיר את דתו .והלך אל הכומר וקבע
עמו שביום השבת יבוא אליו כדי להמיר את דתו רח״ל.
והנה באותו ערב שבת נתפרסם בעיר שהרה״ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע הגיע לעיר
גאלאץ וישבות שם בשבת .ובשבת בבוקר נהרו כל בני העיר לבית המדרש להתפלל עם הצדיק.
אותו משכיל יצא מביתו בדרכו אל הכומר .אולם בכל רחוב שעבר פגש יהודים ההולכים כולם
לכיוון בית המדרש ,וכל אחד שראה אותו שאל אותו ,לאן אתה הולך ,וכמובן התבייש לומר
להם לאן פניו מועדות.
כך הלך מרחוב לרחוב ,עד שהחליט בלבו :אל הכומר אוכל ללכת גם למחרת; עכשיו אלך
גם אני לראות את אותו רבי שכל העיר הולכת אליו .כבר כאשר הגיע לרחוב שבו היה בית
המדרש ,שמע מרחוק את קול הרעש מתפילתו של הרה״ק מבארדיטשוב ,ומיד התחיל לבו
להתעורר.
ו .וממשיך התפארת שלמה :״וזה הענין בברכה ראשונה בשמו״ע שתקנו אנשי כנה״ג ,או״א אלוקי אברהם וכו׳ ,לתת שבח והודי׳
להש״י אשר ברא האבות הקדושים להיות לו נחת רוח ותענוג תמידי בהיותם בעולם הזה ובעוה״ב בג״ע.
ח
ככל שהתקרב לבית המדרש גברה התעוררותו ,עד שכאשר נכנס פנימה הרגיש שכוחותיו
עוזבים אותו .בקושי רב הגיע אל אחד העמודים שבבית המדרש ,אחז בו ועמד כך במשך
התפילה .וכאשר הגיע הרה״ק מבארדיטשוב ל״אהבה רבה״ ,שמע אותו יהודי כיצד הוא מתפלל
ואומר :״רבונו של עולם ,מלאכים דינען דיך ,שרפים ואופנים דינען דיך ,און לוי יצחק בן
שרה סאסיע דינט דיר אויך...״ -)-רבונו של עולם ,מלאכים עובדים אותך ,שרפים ואופנים עובדים אותך,
וגם לוי יצחק בן שרה סאסיע עובד אותך — ומבקש הוא ממך :״והאר עינינו בתורתך״(.
כששמע זאת האיש הרגיש שכמעט יוצאת חיותו מרוב התעוררות ,והיה מוכרח להחזיק עצמו
בעמוד כדי שלא יפול.
לאחר התפילה עבר כל הקהל לפני הרה״ק מבארדיטשוב לומר ״גוט שבת״ .אותו יהודי כבר
לא היה מסוגל לזוז ממקומו ולגשת אל הצדיק.
ואז ניגש אליו הרה״ק מבארדיטשוב בעצמו ואמר לו :״גוט שבת ,סערצע סערצע ,האלט זעך
ביי אונז וועט אלעס גוט ווערין.״ ) -גוט שבת; אהובי ,צמוד בלבבי ,תחזיק עצמך אצלנו ,והכול יהיה
טוב( .ומסיים המספר :״ומאז נעשה בעל תשובה גמור.״
וכשסיים אותו זקן לספר את המעשה לרבי נפתלי מצפת ,הוסיף ואמר לו :בית המדרש הזה
שאתה רואה כאן — הוא עצמו בית המדרש שבו אירע כל אותו מעשה.
זכותו הגדולה של סנגורן של ישראל ,הרה״ק רבי לוי יצחק בן שרה סאסיע מבארדיטשוב זי״ע,
תגן עלינו ועל כל ישראל.
מרן הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע
כ"ה תשרי ת"ר
הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום
אמרו חז״ל )קידושין לח (.שהקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ,ובדרשות חתם סופר,
בדרשת ז׳ אדר שנת תקע״ה ,לא אמר החתם סופר את הדרשה הרגילה של ז׳ אדר ,שכן באותו
יום היה עסוק בשמחה — ברית המילה של בנו ,מרן הכתב סופר זי״ע — ולכן דיבר מעניני
הברית שהיה עסוק בהם באותו היום ,ואת זה רשם שם בדרשות.
ט
ובתוך הדברים ביאר ענין נפלא ,דהנה אמרו חז״ל )מגילה יג (:על המן הרשע ,שכאשר נפל הפור
בחודש אדר שמח שמחה גדולה ,מפני שבחודש זה מת משה רבינו ,״ולא היה יודע שבשבעה
באדר מת ובשבעה באדר נולד״.
ולכאורה יש להבין ,מהו ״לא היה יודע״ ,וכי לא ידע המן שמשה רבינו נולד בז׳ באדר ,אלא
שהמן ידע את יום לידתו של משה ,אבל הרי אמרו חז״ל ״נוח לו לאדם שלא נברא יותר
משנברא״; ואם כן עצם היום שבו יצא האדם לאויר העולם עדיין אינו עיקר שמחת לידתו .לידתו
של יהודי בקדושה היא ביומא דמהולתא ,ביום שנכנס לבריתו של אברהם אבינו .ולפי זה ,מי
שנולד בז׳ באדר ,לכאורה יום לידתו בקדושה הוא ביום השמיני ,י״ד באדר ,א"כ הרי לא
התמלאו שנותיו של משה מיום ליום ,כי נימול בי"ד ונסתלק בז' באדר.
אך זה גופא היה מה שלא ידע המן ,שמשה רבינו נולד מהול ,א"כ אצל משה רבינו לא היה
צריך להמתין ליום השמיני ,שהרי כבר בשעת לידתו היה מהול .נמצא שיום ז׳ באדר היה אצלו
גם יום לידתו וגם בחינת יום מילתו ,ושפיר נתקיים בו ״הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים
מיום ליום״ — בז׳ באדר נולד ובז׳ באדר נסתלק .ע"כ דבריו הק'.
-
ושמעתי ענין זה על שנות חיי החתם סופר זי״ע בעצמו .דהנה החתם סופר נולד ביום ז׳ תשרי
תקכ״ג ,ובגליון השולחן ערוך שלו בסופו בהגהות ה'פרי חדש' בסי' תכ"ח שמביא חשבונות לפי
סדר השנים והעיבורים ,רשם החת"ס ליד שנת תקכ"ג :״בו נולדתי ז' תשרי סמוך לקבלת שבת
לאיט"א״ - .והגאון רבי נתן געשטעטנער זצ״ל העיר בזה דבר נפלא ,שלכאו' יפלא על שכותב
דבר כזה בתוך השו"ע ,כי מקומו רק בספר זכרונות ,אך הכוונה בזה ,שאין זה סתם כתיבה אלא
עצם הדבר שביום זה נולד החתם סופר ובא לעולם — זה חלק מן התורה.
ואם נחשב את לידתו כפי היסוד שחידש הוא עצמו — שעיקר לידתו של איש ישראל היא
ביומא דמהולתא — הרי יום השמיני ללידתו היה י״ד תשרי.
והנה בפרשת וילך כתב החתם סופר חידוש נוסף בענין מה שאמרו שהקב״ה ממלא שנותיהם
של צדיקים מיום ליום :שהמילוי הוא גם כנגד הימים שבהם שנת החמה יתירה על שנת הלבנה,
שהם בקירוב י״א יום.
ומעתה החשבון נפלא :החתם סופר נולד בז׳ תשרי .יום מילתו — שהיא ,לפי דבריו הק',
בחינת לידתו של יהודי — היה י״ד תשרי.
נוסיף על י״ד תשרי את י״א הימים ששנת החמה יתירה על שנת הלבנה — והגענו ליום כ״ה
תשרי .ובדיוק ביום כ״ה תשרי נסתלק מרן החתם סופר זי״ע.
י
נמצא שבשני חידושים שאמר החתם סופר עצמו נתגלה כיצד נתקיים אף בו מאמר חז״ל
״הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום״ :יום לידתו בקדושה — י״ד תשרי; ועוד י״א יום
של השלמת שנת החמה על שנת הלבנה — כ״ה תשרי ,יום הסתלקותו.
והדברים נפלאים.
~ שגב קדושתו ~
הגה"צ רבי יוסף נפתלי שטרן זצ״ל סיפר על הגה״ק בעל אשל אברהם מבוטשאטש זי״ע
)שהילולא דיליה חל בשב"ק הבעל"ט -כ"ט תשרי( ,אשר לא ראה מעולם את החת"ס בפועל .אולם
פעם אחת הגיע מכתב ממרן החתם סופר זצ"ל ופתח המכתב וקרא אותו ואחר כך נשק את
חת״י של החתם סופר ,ושאלוהו מה ראה שם בהמכתב עד שנשק חת"י ,והשיב ,כי הכיר
בחתימת יד שהוא צדיק ,ומצוה לנשק את הצדיק.
~ חיבוב מצוה ~
מענין עבודתו בקודש וחיבוב המצוות מסר תלמידו הגדול ,הגאון רבי שמעון דייטש זצ״ל,
בספרו אמרי שפר) ,ברכות יז :בענין מיחזי כיוהרא( שבחג הסוכות היה החתם סופר מחזיק את ארבעת
המינים בידיו במשך כל התפילה .והתבטא שבחג הסוכות הוא מתפלל בכוונה יתירה אפילו
יותר מביום הכיפורים ,מפני שהוא מחזיק את ארבעת המינים בידו בשעת התפילה.
וזה לשונו שם :וכן נ"ל עוד בענין לולב הובא בטור או"ח סי תרנ"ב בהגה"ה 'והמדקדק יאחז הלולב בידו
כשנכנס מביתו לביהכנ"ס גם בשעת תפילה וכן יחזירו לביתו כדי לחבב המצוה ,וכיון שדין זה פשוט בגמ' שכן
היו עושין אנשי ירושלים ,וא"ל מר בר אמימר ,אבא צלויי קמצלי בי' ,והביאוהו כל הראשונים והרמב"ם
והטוש"ע ,משו"ה הביאהו ללמדנו שכל המחזיק במנהגן ,מנהג חסידות של מצוה הוא ולא חסידות של יוהרא,
וכן היה נוהג מורי הגאון מהרמ''ס ז''ל והיה מעיד שחיבוב מצוה גורם כונת התפילה כל כך
שמתפלל ביו״ט של סוכות ע״י אחיזת לולב בכונה שלימה יותר מיוהכ״פ והוא היה מפורסם שכל
מעשיו לשם שמים ...עיי"ש
זכותו הגדולה של מרן החתם סופר זי״ע תגן עלינו ועל כל ישראל ,אמן.
-
יא
הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל
כ"ה תשרי תשע"ה
ותשובה ותפילה...
לפני כמה שנים ראיתי מעשה נפלא שהיה עם בעל תשובה .אותו יהודי חזר בתשובה ונשא
אשה שגם היא היתה בעלת תשובה ,וכאשר התחילו להקים את ביתם נתקלו בהרבה מאוד
שאלות בעניני הלכה והנהגת הבית.
כי מי שנולד וגדל בבית של יהודים שומרי תורה ומצוות ,אלפי דברים כלל אינם מתעוררים
אצלו כשאלה .הרבה דברים יודע האדם מאליו ,פשוט מפני שכך ראה בבית אביו ואמו .אבל
בעלי תשובה שמתחילים להקים בית של תורה מן היסוד ,צריכים ללמוד כל דבר מחדש ,והיו
להם שאלות רבות שלא ידעו תמיד למי לפנות עליהן.
הם התפללו להקב״ה מעומק הלב שיזמין להם מורה דרך ,אדם שיוכל להאיר להם את הדרך
ולהדריכם כיצד להקים בית של תורה כראוי.
באותה תקופה חיפשו הם דירה למגורים ,ובסוף מצאו דירה בירושלים ברחוב חנה ,ועברו
להתגורר בה .כעבור ימים אחדים נשמעו דפיקות בדלת .פתח בעל הבית וראה לפניו יהודי
בעל צורה שאינו מכירו .שאלו היהודי מי הוא ,והשיב לו שהוא תושב חדש ששכר את הדירה.
אמר לו אותו יהודי :אני הכרתי מי שגר כאן לפניכם ולכן באתי לחפש אותו ,אז שאלו הבעה"ב
החדש ,אולי אוכל גם אני לעזור לכם ,אז אמר האיש' ,יש לי בקשה ,שלפעמים אני צריך
להשתמש בטלפון וכדו' והייתי מגיע לכאן ולכן שואל האם יכול לבוא לכאן ולהתקשר'.
השיב לו הבעל התשובה בשמחה רבה :בוודאי ,שיכול ליכנס עכשי וכן מתי שיצטרך יוכל
לבוא.
ואכן ,מפעם לפעם היה אותו יהודי דופק בדלת ונכנס לצורך הטלפון וכיוצא בזה ,ובעל הבית
עדיין לא ידע כלל מיהו.
פעם אחת ישב בעל התשובה בביתו עם אדם אחר ,וסיפר לו את אשר על לבו :שהוא ואשתו
בעלי תשובה ,ויש להם שאלות רבות בעניני הלכה והנהגת הבית .זה זמן שהוא מבקש ומתפלל
למצוא אדם גדול שיוכל להיות להם למורה דרך ולהדריכם בכל הדברים שאינם יודעים.
יב
תוך כדי הדברים -נשמעו דפיקות בדלת .נכנס אותו יהודי שהיה מגיע מדי פעם ,וביקש איזה
ענין .לאחר שיצא ,שאל האורח את בעל הבית בתמיהה:
אתה יודע מי היה כאן עכשיו ,השיב לו :לא .זה יהודי שבא מדי פעם להשתמש בטלפון או
לבקש איזה דבר .אמר לו הלה :הלא זה רבי אברהם גניחובסקי! זהו גברא רבא!
רק אז נודע לבעל הבית מי הוא אותו יהודי עניו שהיה נראה כאיש פשוט שהיה דופק על דלתו
פעם אחר פעם.
ונתברר הדבר ,שבמשך כל השבוע היה רבי אברהם זצ"ל שמקום מגוריו בב"ב נמצא בישיבת
טשעבין בירושלים ,ולא רצה להשתמש בטלפון של הישיבה לצרכיו הפרטיים על חשבון כספי
הישיבה .לכן חיפש מקום פרטי שיוכל לקבל בו רשות להשתמש בטלפון ,ומכיון שבעבר התגורר
מישהו שהכיר בדירה זו ,לכן פנה תמיד לשם לדבר בטלפון )שהיה ברחוב חנה סמוך לבנין הישיבה(.
ואמר לו החבר ,שאכן רבי אברהם הוא איש ראוי ונכון שיכול להציע לו כל השאלות בכל
הענינים המתעוררים אצלו .ואכן בפעם הבא שאלו אם יוכל מעתה להפנות אליו את שאלותיו
בעניני הלכה והנהגת הבית .רבי אברהם השיב לו בפשטות ובשמחה שבוודאי יכול הוא לשאול.
ומאז היה פונה אליו בכל ענין שהתעורר להם .ורבי אברהם לא הסתפק רק להשיב לו תשובה
למעשה ,אלא למד עמו כל ענין שהיה צריך לדעת ,והדריכו כיצד לנהוג ולהעמיד את ביתו בדרך
התורה.
וכך זכו אותו בעל תשובה ואשתו להקים בית גדול לתורה ,לשם ולתפארת.
והרי זה דבר נפלא ביותר :יהודי עומד ומתפלל להקב״ה שישלח לו מורה דרך שיורה לו כיצד
להקים את ביתו — והקב״ה לא רק הזמין לו מורה דרך ,אלא שלח לו את רבי אברהם
גניחובסקי עד פתח הבית ,שידפוק בעצמו על דלתו!
*
~ במשנת החתם סופר ~
הוא נסתלק ביום כ״ה תשרי ,יומא דהילולא של החתם סופר ,והיה רבי אברהם נוהג ביום כ"ה
תשרי מדי שנה לומר שיעור מיוחד במשנתו ובתורתו של החתם סופר ,ולעסוק ביום זה בדברי
תורתו.
רבי אברהם היה גאון עצום בתורה ,וכגודל גאונותו בתורה — כך גודל ענוותנותו.
יג
ענינא דיומא
לקראת זמן החורף
בסיום דברנו אזכיר אשר עומד לפנינו לילות החורף הארוכים ,ובפרט בשנה מעוברת.
וידוע מהרה״ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי״ע ,שהיה אומר :״אז די ווינטער נעכט האבן אין
זיך קדושת חול המועד״ — שלילות החורף יש בהם קדושת חול המועד.
יעזור השי״ת שנזכה לנצל את לילות החורף הללו לתורה ולעבודת השי״ת ,ונזכה לשמוח
בשמחת התורה מחדש ולהגות בה כראוי ,ונזכה בקרוב לגאולת עולם בביאת גואל צדק ,במהרה
בימינו אמן.
יד
