gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר הגן · BEER HAGAN — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: באר הגן · BEER HAGAN

שבוע: בראשית (2026-10-05)

באר הגן · BEER HAGAN — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫מוצאי שבת קודש‬ ‫מוצאי שמיני עצרת ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫אור לכ"ג תשרי תשפ"ז‬ ‫[ליל שמחת תורה בחו"ל]‬ ‫בבית המדרש 'רבינו חנה' קאלאשיץ‬ ‫בני ברק תובב"א‬ ‫ישמח לב מבקשי השם‬ ‫בס"ד מגישים אנו בזה‬ ‫שיחות מלוה מלכה‬ ‫ערוך ומסודר לטובת דורשי ומבקשי תורה וחסידות‬ ‫ופונים אנו בזה בקריאה של חיבה‬ ‫לאלפי 'משתתפי' המלוה מלכה בכל רחבי תבל‬ ‫להיות שותפים לזכות את ישראל‬ ‫וזכות התורה וזכות הצדיקים יגן בעדכם באלף המגן‬ ‫החפצים לקחת חלק בזיכוי הרבים להעמיד בסיס איתן‬ ‫אפשר לפנות להמייל של המערכת ‪Bhagan111@gmail.com‬‬ ‫או בטלפון של השיעורים‬ ‫ארץ ישראל‪ | 073-888-1889 :‬ארה"ב‪ | 1-518-613-0137 :‬אנגלי'‪020-8147-7102 :‬‬ ‫ולהשאיר הודעה ברורה בשלוחה ‪6-1‬‬ ‫כמו"כ אפשר לפנות‬ ‫בארה"ק‪050-410-7962 :‬‬ ‫בחו"ל‪00447432097989 :‬‬ ‫פרנס הגליון ‪ -‬פרשת בראשית‬ ‫נדבת‬ ‫הרה"ח ר' שמחה בונם שווארטץ הי"ו‬ ‫מאנטריאל‬ ‫יה"ר שזכות התורה וזכות הצדיקים‬ ‫יגינו בעדו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫יו"ל‬ ‫ע"י מערכת "באר הגן"‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מאמר פ˙יחה‬ ‫‪ ‬עניני שמיני עצרת ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב״ה נאספים אנו כעת במוצ״ש‪ ,‬מוצאי שמחת תורה )ובחו״ל כעת ליל שמחת תורה(‪ ,‬ויהי‬ ‫רצון שכל אחד ואחד פעל כל טוב בימים הנוראים ובזמן שמחתנו שעברו עלינו לטובה‪ ,‬וימלא‬ ‫ה׳ כל משאלות לבכם לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש ענין במוצאי שבת להזכיר את מרן הבעל שם טוב הק׳ זי״ע‪ ,‬לעורר זכותו‪ ,‬ונביא מאמר‬ ‫ממנו בספה״ק באר משהא‪ ,‬להרה״ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי״ע‪.‬‬ ‫ומביא על הכתוב שקראנו היום ״וביום השמיני עצרת תהיה לכם״‪ ,‬מעשה שהיה אצל‬ ‫הבעש״ט הק׳ זי״ע‪ ,‬ששנה אחת היתה עצירת גשמים ובצורת קשה‪ ,‬והרבו בתפילות ובתחנונים‬ ‫ולא נענו‪.‬‬ ‫באחד הימים ראה הבעש״ט הק׳ יהודי פשוט ועם הארץ‪ ,‬שבעת שקרא קריאת שמע והגיע‬ ‫לפסוק ״ועצר את השמים ולא יהיה מטר״‪ ,‬אמר זאת בבכיה גדולה ובכוונת הלב‪ ,‬ומיד בגמר‬ ‫תפילתו התחילו גשמים לירד‪.‬‬ ‫פנה אליו הבעש״ט הק׳ ושאלו מה היתה כוונתו בתיבות הללו‪ ,‬שעליהן בכה כל כך‪ .‬והשיב‬ ‫היהודי בתמימותו‪ ,‬שהוא פירש ״ועצר את השמים״ מלשון עצירת וסחיטת זיתים‪ ,‬והיינו שהקב״ה‬ ‫יסחוט כביכול את השמים מכל הגשמים הנמצאים בהם‪ ,‬עד אשר ״לא יהיה מטר״ בשמים‪ ,‬אלא‬ ‫הכל ירד למטה לארץ‪.‬‬ ‫א‪ .‬אגב‪ ,‬סיפר לי פעם כ"ק אדמו"ר מאוזורוב שליט"א שבעת הוציא זקינו הרה"ק מאוזורוב זצ"ל את ספריו "באר משה"‪ ,‬בא אליו‬ ‫אחד מזקני חסידי קאזניץ בטענה כי השם 'באר משה' שייך לקאזניץ‪ ,‬השיב לו הרה"ק מאוזורוב שאין זה דומה‪ :‬ה״באר משה״ של‬ ‫הרה"ק מקאזניץ הכוונה על 'באר' שהוא ַא ברונעם‪ ,‬ואילו ה״באר״ שלנו הוא מלשון 'ביאור' )שספרו נוטה יותר לפשט ודרוש בביאורי‬ ‫המקראות(‪.‬‬ ‫א‬ ‫ואמר הבעש״ט הק׳‪ ,‬שהיה קטרוג גדול בשמים‪ ,‬ולא הועילו כל הצומות והתפילות והזעקות‪,‬‬ ‫אולם תפילתו התמימה של אותו יהודי פשוט‪ ,‬שנבעה מעומק לב טהור‪ ,‬בקעה רקיעים‪ ,‬ועל ידה‬ ‫נשפעו גשמים לעולם‪.‬‬ ‫וכותב בבאר משה בלשון קדשו‪ :‬שעל כן ערבו עליו דברי האיש הזה‪ ,‬יען שהיו בגודל כוונת‬ ‫הלב‪ ,‬באמיתית ופנימיות כוונתו‪ ,‬וענהו השי״ת בתפילתו‪.‬‬ ‫וממשיך הבאר משה‪ ,‬שעל פי עובדא זו‪ ,‬ש״עצירה״ היא מלשון סחיטה‪ ,‬יש לפרש הכתוב ״וביום‬ ‫השמיני עצרת תהיה לכם״‪ ,‬״ביום השמיני״ – מלשון שמנונית‪ ,‬שיושפע שנה שמינה וטובה‪.‬‬ ‫״עצרת״ – שיסחטו מן השמים את כל השמנונית וההשפעות טובות‪ .‬״תהיה לכם״ – שיהיה‬ ‫נשפע כל זאת לבני ישראל; ״לכם״ דוקא‪ ,‬ולא לאומות העולם‪ ,‬שהשפע רב טוב יושפע רק לבני‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ויהי רצון שאכן נזכה כולנו לשנה שמינה וטובה‪ ,‬ושיסחטו מן השמים כל ההשפעות טובות‪,‬‬ ‫בבני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬וכל מילי דמיטב‪ ,‬ויהיה נשפע לנו ולכל ישראל לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫‪ ‬שישו ושמחו בשמחת תורה ‪‬‬ ‫עומדים אנו כעת במוצאי שמחת תורה‪.‬‬ ‫בדרך צחות מספרים‪ ,‬שפעם ראו עם הארץ שהוא שמח ורוקד בכל כוחו בשמחת תורה‪.‬‬ ‫שאלוהו‪ :‬מה לך ולשמחה זו‪ ,‬השיב להם‪ :‬וכי כשאח שלי עושה חתונה אינני שמח בשמחתו‪...,‬‬ ‫ומעשה להיפך היה‪ ,‬שרב אחד שאל עם הארץ לפשר שמחתו הגדולה בשמחת תורה‪ ,‬והשיב‬ ‫לו הלה בחריפות‪ :‬ביום הכיפורים‪ ,‬כשאמרנו ״על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד״‪ ,‬הלא אני‬ ‫מעולם לא חטאתי בזה‪ ,‬ואילו אתם אולי חטאתם בזה‪ ,‬ואף על פי כן הכיתי גם אני ״על חטא״‬ ‫יחד עמכם‪ ...‬אם כן עכשיו‪ ,‬בשמחת תורה‪ ,‬אשמח גם אני בשמחת התורה שלכם‪...‬‬ ‫כל זה בדרך צחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‬ ‫אבל בספה״ק שם משמואל )הושענא רבה תרפ״א ועוד ( מביא בשם זקינו הרה״ק מקאצק זי״ע דבר‬ ‫נפלא‪ :‬״ענין שמחת תורה אמר כ״ק זקיני זצללה״ה מקאצק שהוא על מה שנלמוד להבא‪ ,‬כי‬ ‫על לשעבר מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד״‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬איך אפשר לשמוח על שגומרים את התורה — וכי מי יכול לומר שכבר גמר ולמד את‬ ‫התורה‪ ,‬אלא השמחה היא על מה שמתחילים מכאן ולהבא‪ .‬און אָ נהייבן קען יעדער — להתחיל‬ ‫יכול כל אחד‪.‬‬ ‫~ לימוד חומש רש״י ~‬ ‫וזה המקום והזמן כעת להתחזק מחדש בענין לימוד תורה שבכתב‪ ,‬ובפרט בלימוד חומש עם‬ ‫פירוש רש״י‪ ,‬שהוא דבר גדול ונשגב‪.‬‬ ‫ומובא בספה''ק 'מגן אברהם' להמגיד מטריסק זי"ע‪) ,‬פרשת בא‪ ,‬ד״ה ויאמר ה׳ אל משה( ומביא בשם‬ ‫אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי"ע‪" ,‬שבשביל רש״י הקדוש היה בריאת העולם" ‪-‬‬ ‫ומסמיך זאת למה שדרשו חז״ל "בראשית — בשביל ישראל ובשביל התורה”‪ ,‬ומוסיף בנוטריקון‪:‬‬ ‫בראשי״ת — ב׳שביל ר׳בי ש׳למה י׳צחקי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫~ מיהו רבי יצחק בתחילת דברי רש''י ~‬ ‫ואיידי שהזכרנו תיבת 'בראשית' ומעלת רש"י נציין בדברי רש"י בתחילת הכתוב 'בראשית'‬ ‫שמתחיל ״אמר רבי יצחק‪ :‬לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם‪ ,‬שהיא‬ ‫מצוה ראשונה שנצטוו ישראל; ומה טעם פתח בבראשית‪...‬״‬ ‫ורבים שאלו מי הוא אותו רבי יצחק‪ ,‬והט״ז בפירושו דברי דוד על רש״י בתחילת בראשית‬ ‫כותב‪ :‬״נהירנא כד הוינא טליא‪ ,‬ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד‪ ,‬ביאור רש״י‪ ,‬ושם היה כתוב‬ ‫שמאמר זה שמביא רש״י בשם רבי יצחק הוא מאביו של רש״י‪ ,‬רבי יצחק‪ .‬ורש״י רצה לכבד‬ ‫את אביו ולהזכירו בתחילת חיבורו‪ ,‬ולכן אמר לו‪ :‬״שאל איזה קושיא ואכתבנה על שמך״‪,‬‬ ‫ואביו שאל מדוע התחילה התורה בבראשיתב‪.‬‬ ‫ובספה״ק 'אגרא דכלה' מביא גם הוא ענין זה‪ ,‬אך מציין שבאמת אין לומר שמאמר ״אמר רבי‬ ‫יצחק״ אינו נמצא בחז״ל‪ ,‬שהרי הוא נמצא במדרש תנחומא בשם רבי יצחק‪ .‬אלא שעדיין יש‬ ‫להבין‪ ,‬שהרי דרכו של רש״י על התורה להביא מאמרי חז״ל בדרך כלל בלי להזכיר את שם בעל‬ ‫המאמר‪ ,‬ואם כן מדוע דווקא כאן‪ ,‬בתיבה הראשונה של פירושו על התורה‪ ,‬כתב במפורש ״אמר‬ ‫ב‪ .‬והט״ז מעיר על מה שנכתב שאביו של רש״י לא היה למדן גדול‪ ,‬שאין הדברים נכונים‪ ,‬שהרי במסכת עבודה זרה מביא רש״י‬ ‫פירוש בשם אביו וכותב עליו‪ :‬״לשון אבא מורי מנוחתו כבוד‪ ,‬והוא נראה״‪ .‬הרי שאביו של רש״י היה בר אוריין‪.‬‬ ‫ג‬ ‫רבי יצחק״‪ ,‬ומבאר האגרא דכלה‪ ,‬שעשה כן רש״י כדי לחלוק כבוד לאביו ולהזכיר שמו בתחילת‬ ‫ספרוג‪.‬‬ ‫ועד כמה צריכים אנו לדעת את גודל קדושת ודקדוק פירוש רש״י‪ ,‬כתב הגאון החיד״א בלשונו‬ ‫הזהב )שו״ת חיים שאל‪ ,‬חלק א׳‪ ,‬סימן ע״א אות ג׳( ״מאור הגולה רש״י‪ ,‬אשר על כל טיפת דיו יושב‬ ‫עליה שבעה נקיים"‬ ‫ואם כן‪ ,‬כשעומדים במוצאי שמחת תורה‪ ,‬אין המקום לומר שגמרו כעת את התורה‪ .‬כדברי‬ ‫הרה״ק מקאצק — ״מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד״‪ ,‬אלא עכשיו מתחילים מחדש‪ ,‬וכל אחד‬ ‫יכול לקבל על עצמו להתחיל מחדש‪ ,‬להתחזק בלימוד תורה שבכתב‪ ,‬ללמוד חומש עם פירוש‬ ‫רש״י כסדר‪.‬‬ ‫הגאון הגדול רבי שלמה דריממער זצ"ל‬ ‫הרב מסקאלא ‪ -‬בעל בית שלמה‬ ‫שמיני עצרת תרל"ג‬ ‫~ שגב קדושתו ~‬ ‫מסופר‪ ,‬שאביו רבי יעקב ז"ל היה לו איזה ענין עם אדם גדול‪ ,‬וחשש מאוד מהקפדתו שהיה ידוע‬ ‫שיכול להזיק לדורותיו‪ .‬ונסע אל הרה״ק האהבת שלום זי״ע מקאסוב שבירכו שיזכה לבן שיאיר את‬ ‫העולם בתורתו — ואכן כך הוה‪ ,‬שנולד לו בנו הגדול‪ ,‬בעל הבית שלמה‪ ,‬שהאיר את עולם ההוראה‬ ‫בתשובותיו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫והבית שלמה כבר הסתופף בעיקר בצל בנו הרה״ק התורת חיים מקאסוב זי״ע‪ .‬ובספרו ישרש יעקב‬ ‫)יבמות דף סג( מביא הבית שלמה מאמר מרבו בעל תורת חיים זי"ע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ג‪ .‬ומביא שם מה שמקובל ביד חכמי האמת‪ ,‬שראוי למחבר לרמז את שמו בתחילת ספרו‪ .‬ורש״י הקדוש‪ ,‬לגודל ענוותנותו‪ ,‬לא‬ ‫רצה לרמז את שמו שלו‪ ,‬ולכן רמז את שם אביו‪ ,‬רבי יצחק‪.‬‬ ‫ומקשר זאת האגרא דכלה עם המעשה הידוע באביו של רש״י‪ ,‬רבי יצחק‪ ,‬שהיתה בידו אבן טובה ויקרה‪ ,‬וביקשו הגויים לקנותה‬ ‫ממנו לצורך עבודה זרה בדמים מרובים‪ ,‬והוא מסר נפשו והשליכה לים כדי שלא תבוא על ידו תקלה‪ .‬ונאמר לו מן השמים שבשכר‬ ‫זה יזכה לבן שיאיר את העולם בתורתו‪ ,‬ועל כן רמז רש״י בתחילת חיבורו ״אמר רבי יצחק״‪ -‬לרמז שכל התורה הזאת‪ ,‬כל פירוש‬ ‫רש״י מתחילתו ועד סופו‪ ,‬באה מכוח מסירות נפשו וזכותו של אביו רבי יצחק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הוא ספר נפלא על מסכת יבמות‪ ,‬והגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל למד מסכת יבמות עם ספר זה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫כאשר הרה״ק מרוז׳ין זי״ע ברח מרוסיה והגיע לגאליציע‪ ,‬התגורר תקופה בסקאלא‪ .‬והבית שלמה‬ ‫היה אז עדיין אברך צעיר‪ ,‬וכאשר ראהו הרה״ק מרוז׳ין התבטא עליו‪ :‬״דער ערשטער רב פון עסטרייך‬ ‫וואָ ס איך זעה אויף אים דעם צלם אלקים בשלימות״ )‪-‬הרב הראשון במדינת אוסטריה שאני רואה עליו את הצלם‬ ‫אלקים בשלימות(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ולא רק כוחו בתורה ובהוראה היה גדול‪ ,‬אלא אף כוח תפילתו היה נפלא‪ .‬אמרו עליו שבעת תפילתו‬ ‫היו נשפכים ממנו נחלי דמעות‪.‬‬ ‫~ פוסק הדור ~‬ ‫ועד היכן הגיעה ההערכה אליו כפוסק‪ ,‬ידוע מה שאמר הגאון מטשעבין זצ״ל‪ ,‬שאחרי מרן החתם‬ ‫סופר‪ ,‬הפוסק הדור הוא הבית שלמה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גם הרה״ג רבי דוד'ל פרענקל ז״ל העיד‪ ,‬שהגאון החזון איש זצ״ל אמר‪ ,‬שבבית אביו בקוסובה היה‬ ‫הספר 'בית שלמה' מונח על השולחן )‪-‬כלומר שפסקו כוותיה(‪.‬‬ ‫וכן שמעתי מהרה״ח ר' שבתי ליפשיץ שליט״א בשם הגאון רבי דוב לנדא שליט״א‪ ,‬שהחזון איש‬ ‫זצ"ל כמעט ואינו מביא אחרונים‪ ,‬ויוצא מן הכלל הוא הבית שלמה‪ ,‬שאותו הוא מביא כמה פעמים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמעתי מאחד מחשובי תלמידי בעל שבט הלוי זצ״ל‪ ,‬שהגר"ש וואזנר זצ"ל דיבר פעם בענין הכרעה‬ ‫בהלכה שאין רק להכריע כפי כמות האחרונים שפוסקים ככה‪ ,‬ואמר בלשונו‪' :‬אצלי ״רוב בנין״ מכריע‬ ‫נגד "רוב מנין"'; כלומר שאם יש אחרון אחד‪ ,‬והזכיר כגון שיש תשובה בבית שלמה בנידון — הרי זה‬ ‫מכריע נגד כמה וכמה אחרונים‪ ,‬כי סברתו ישרה מאוד )ואף אמר‪ ,‬שזה כמו שמקבלים את דעת הנודע‬ ‫ביהודא ורבי עקיבא איגר מול הרבה אחרונים(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והמעיין בתשובותיו רואה גם את צורת כתיבתו המיוחדת שתשובותיו כתובות בחוזק‪ ,‬בבהירות‬ ‫ובהכרעה‪ ,‬כשהעיקר הוא עיקר והטפל אינו דוחק את מקומו‪.‬‬ ‫ושמעתי פעם מהגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ״ל גאב"ד אנטווערפען שאמר‪ ,‬ששמע מגדול אחד‬ ‫)ולא רצה לומר את שמו( שלמד הוראה אצל הגאון רבי מאיר אריק זצ״ל‪ .‬ואמר לו רבי מאיר אח"כ‪:‬‬ ‫כשתכתוב תשובות‪ ,‬אל תכתוב כמו ספר פלוני‪ ,‬שאצלו ה״אגב״ יותר מעיקר‪' ,‬נאר שרייבן תשובות‬ ‫זאלסטו זיך לערנען פונעם בית שלמה'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫~ תשובות המהרש''ג בדרך הבית שלמה ~‬ ‫ובענין זה שמעתי לפני שנים רבות מפי הגה״צ רבי אליעזר דוד פרידמאן זצ״ל ענין נפלא‪.‬‬ ‫הגאון המהרש״ג זצ״ל היה מגדולי הפוסקים באונגארן‪ ,‬ונודע מאוד בכוח הפסק שלו‪ ,‬והוא היה‬ ‫תלמידו של הגאון המהר״ם שיק זצ״ל‪ .‬ורבי אליעזר דוד התבטא פעם‪ ,‬שכאשר למד בתשובות‬ ‫המהרש״ג הרגיש שאמנם בתורה היה המהרש״ג תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬אבל את דרך כתיבת התשובה‬ ‫נראה שלמד מתשובות הבית שלמה‪ .‬סגנון בניית התשובה‪ ,‬הבהירות וההכרעה דומים מאוד לדרכו‬ ‫של הבית שלמה‪.‬‬ ‫ולימים‪ ,‬כאשר הדפיסו שוב את ספרי המהרש״ג והוסיפו כתבי־יד וגליונותיו‪ ,‬נכללו הגהות וגליונות‬ ‫שכתב על כל ספרי בית שלמה‪ ,‬ראה רבי אליעזר דוד שאכן היתה הרגשתו נכונה — המהרש״ג למד‬ ‫ועיין הרבה בבית שלמה‪ ,‬והדבר ניכר גם בדרך כתיבת תשובותיו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והנה לפני תקופה פגשתי יהודי חשוב מאוד‪ ,‬ותוך כדי שיחתנו סיפרתי לו את מה ששמעתי מרבי‬ ‫אליעזר דוד פרידמאן זצ״ל‪ ,‬שהרגיש שדרך כתיבת תשובותיו של המהרש״ג נלמדה במידה רבה מן‬ ‫הבית שלמה‪.‬‬ ‫כשאמרתי לו זאת‪ ,‬ראיתי שהתרגש מאוד‪ ,‬והבחנתי שהדברים נגעו בו מאוד‪ .‬שאלתי אותו לפשר‬ ‫התרגשותו‪ ,‬ואז סיפר לי דבר נפלא‪.‬‬ ‫הוא למד אצל הגאון בעל עטרת משה ממאקווא זצ״ל‪ ,‬שהיה תלמיד חביב של הגאון המהרש״ג‬ ‫זצ״לה ונודע להרב ממאקווא שישנם גליונות בכתב־יד מהמהרש״ג על ספר בית שלמה‪ ,‬והיה חפץ מאוד‬ ‫שיוציאום לאור‪ .‬אלא שמי שהחזיק באותם גליונות השתמט קצת מלהוציאם‪ ,‬והצטער הרב ממאקאווא‬ ‫מאוד ע"ז‪.‬‬ ‫ואותו יהודי‪ ,‬שהיה אז תלמיד צעיר‪ ,‬ראה עד כמה רבו מצטער על כך החליט לעשות מעשה לכבוד‬ ‫התורה ולכבוד לומדיה‪ ,‬והוא הצליח להגיע לבית שבו נמצאו הגליונות‪ ,‬והעתיק לעצמו את כל גליונות‬ ‫המהרש״ג על הבית שלמה‪ ,‬ולאחר מכן הביא את ההעתקה לרבו‪ ,‬בעל עטרת משה ממאקווא‪ .‬וכך זכו‬ ‫הדברים לבסוף להגיע לדפוס‪.‬‬ ‫ולכן כששמע ממני עתה את דברי רבי אליעזר דוד פרידמאן — שרבי אליעזר דוד‪ ,‬בלי לדעת מכל‬ ‫אותו מעשה‪ ,‬הרגיש מעצם לימוד תשובות המהרש״ג שהוא למד את דרך כתיבת התשובות מן הבית‬ ‫שלמה‪ ,‬ואחר כך אף מצא לכך סמך בגליונותיו — נתעורר אותו יהודי מאוד‪ .‬כי כעת‪ ,‬לאחר שנים‬ ‫רבות‪ ,‬הרגיש ביתר שאת כמה טובה עשה אז כשהעתיק את אותם גליונות; שהרי מתברר שלא היו אלו‬ ‫ה‪ .‬והמהרש"ג החשיב מאוד את תלמידו הרב ממאקווא‪ ,‬ועד כדי כך שהיה אומר בלשון מליצה בנוסח התפילה )בתפילת ובא לציון(‪:‬‬ ‫"נט״ע בתוכנו״ — כשהוא )‪-‬רבי משה נתן נט"ע( נמצא כאן בביהמ"ד ‪ -‬אז "הוא יפתח לבנו בתורתו" ‪ -‬אפשר לומר שיעור טוב‪.‬‬ ‫ו‬ ‫סתם הערות של המהרש״ג על עוד ספר מספרי האחרונים‪ ,‬אלא הבית שלמה היה ספר שממנו קיבל‬ ‫ולמד רבות אף את צורת הפסיקה וכתיבת התשובה‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים מעט מגודל דמותו של בעל הבית שלמה‪ :‬בכוח תורתו והוראתו‪ ,‬בבהירות תשובותיו‪,‬‬ ‫בעבודת תפילתו‪ ,‬ובהשפעתו על גדולי הפוסקים שבאו אחריו‪ .‬וראוי ביומא דהילולא שלו‪ ,‬בשמחת‬ ‫תורה‪ ,‬להזכיר זכותו ולעורר מעט את זכרו ותורתו‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫כ"ה תשרי תק"ע‬ ‫כח התורה‬ ‫רגילים להזכיר הרבה את גודל התלהבותו ועבודתו הקדושה‪ ,‬ובפרט את כוחו הנורא בלימוד‬ ‫זכות על ישראל‪ .‬אבל כדאי להזכיר גם את גדלותו העצומה בתורה ואת כוחו בהרבצת תורה‬ ‫והעמדת תלמידים‪.‬‬ ‫בנו‪ ,‬הרה״ק רבי מאיר זי״ע בעל כתר תורה‪ ,‬כותב בהקדמת ספרו‪ ,‬עוד בחיי אביו הקדוש‪,‬‬ ‫בלשון זו‪ :‬״אמר הצעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אאמו״ר תפארת ישראל בוצינא קדישא מורנו‬ ‫לוי יצחק נ"י‪ ,‬וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמו״ר‬ ‫שיחיה‪ ,‬שלימד אותם חידושי גמרא ופירוש תוס' ופוסקים‪ ,‬וג״כ נתלהב לבם לעבודתו ית״ש‪,‬‬ ‫בשמעם תורתו הק' בהדרכה ישרה לעבודתו‪ ,‬וגודל גדולת אאמו״ר צדקתו קדושתו ותורתו‬ ‫אפי' שפל ערך כמוני 'אפר כירה' נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי‪...‬״‬ ‫הרי לנו עדות מבנו עצמו‪ :‬אביו הקדוש העמיד כמה אלפי תלמידים‪ ,‬ולימד אותם גמרא‪ ,‬פירוש‬ ‫רש״י ותוספות ופוסקים; ומתוך התורה שלמד עמהם — ״נתלהבו לבם לעבודתו״‪.‬‬ ‫נשיא אלקים בתוכנו‬ ‫ועד היכן הגיעה ההערכה אליו אצל צדיקי דורו‪ ,‬מביא הרה״ק בעל תפארת שלמה זי״ע דבר‬ ‫נפלא בשם הרה״ק החוזה מלובלין זי״ע )במאמרי הושענא רבה(‪ :‬״ועד״ז צריך האדם לברך הש״י על‬ ‫ז‬ ‫אשר ברא את אברהם אבינו ע״ה‪ ,‬כמ״ש אתה הוא ד׳ האלהים אשר בחרת באברם‪ .‬ובזה שמענו‬ ‫אומרים בשם הרב הקדוש מלובלין זלה״ה‪ ,‬שהי׳ אומר שלקח פנאי לעצמו ט״ז שנים‪ ,‬בכל יום‬ ‫שעה אחת‪ ,‬לתת שבח והודי׳ להבורא ב״ה אשר ברא הצדיק הקדוש הרב בעל קדושת לוי‬ ‫ו‬ ‫זלה״ה‪.‬‬ ‫השפעתו לעורר לב ישראל‬ ‫היה בירושלים סופר מגדולי מעתיקי השמועה הגה״ח רבי ישראל רוזנצווייג ז״ל‪ ,‬ובספרו‬ ‫'אוצר ישראל' מביא מעשה ששמע מפי הרה״ח רבי מרדכי הערש שמרלר זצ״ל‪ ,‬שהיה מוסמך‬ ‫בסיפוריו וקיבלם מזקני הדור‪.‬‬ ‫אשר בשנת תרט״ו‪ ,‬כאשר נצרכו לתקן את בית הכנסת האר״י הק׳ בצפת‪ ,‬יצא הרה״ח רבי‬ ‫נפתלי מצפת לחוץ לארץ כמשולח לאסוף מעות לצורך הבנין‪.‬‬ ‫בהיותו בדרכו הגיע לעיר גאלאץ שברומניה‪ ,‬ושם ראה איש זקן היושב כל היום בבית המדרש‬ ‫ואינו מש מאהלה של תורה‪ ,‬והבחין שהכל קוראים אותו בשם ״דער בעל תשובה״‪.‬‬ ‫ניגש אליו רבי נפתלי וביקש ממנו שיספר לו פשר הדבר‪.‬‬ ‫פתח הזקן וסיפר‪ ,‬שבצעירותו היה למדן גדול‪ ,‬אולם התרחק מדרך התורה והיראה ונעשה‬ ‫משכיל רח״ל‪ ,‬עד שהלך מדחי אל דחי והחליט לבסוף להמיר את דתו‪ .‬והלך אל הכומר וקבע‬ ‫עמו שביום השבת יבוא אליו כדי להמיר את דתו רח״ל‪.‬‬ ‫והנה באותו ערב שבת נתפרסם בעיר שהרה״ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע הגיע לעיר‬ ‫גאלאץ וישבות שם בשבת‪ .‬ובשבת בבוקר נהרו כל בני העיר לבית המדרש להתפלל עם הצדיק‪.‬‬ ‫אותו משכיל יצא מביתו בדרכו אל הכומר‪ .‬אולם בכל רחוב שעבר פגש יהודים ההולכים כולם‬ ‫לכיוון בית המדרש‪ ,‬וכל אחד שראה אותו שאל אותו‪ ,‬לאן אתה הולך‪ ,‬וכמובן התבייש לומר‬ ‫להם לאן פניו מועדות‪.‬‬ ‫כך הלך מרחוב לרחוב‪ ,‬עד שהחליט בלבו‪ :‬אל הכומר אוכל ללכת גם למחרת; עכשיו אלך‬ ‫גם אני לראות את אותו רבי שכל העיר הולכת אליו‪ .‬כבר כאשר הגיע לרחוב שבו היה בית‬ ‫המדרש‪ ,‬שמע מרחוק את קול הרעש מתפילתו של הרה״ק מבארדיטשוב‪ ,‬ומיד התחיל לבו‬ ‫להתעורר‪.‬‬ ‫ו‪ .‬וממשיך התפארת שלמה‪ :‬״וזה הענין בברכה ראשונה בשמו״ע שתקנו אנשי כנה״ג‪ ,‬או״א אלוקי אברהם וכו׳‪ ,‬לתת שבח והודי׳‬ ‫להש״י אשר ברא האבות הקדושים להיות לו נחת רוח ותענוג תמידי בהיותם בעולם הזה ובעוה״ב בג״ע‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ככל שהתקרב לבית המדרש גברה התעוררותו‪ ,‬עד שכאשר נכנס פנימה הרגיש שכוחותיו‬ ‫עוזבים אותו‪ .‬בקושי רב הגיע אל אחד העמודים שבבית המדרש‪ ,‬אחז בו ועמד כך במשך‬ ‫התפילה‪ .‬וכאשר הגיע הרה״ק מבארדיטשוב ל״אהבה רבה״‪ ,‬שמע אותו יהודי כיצד הוא מתפלל‬ ‫ואומר‪ :‬״רבונו של עולם‪ ,‬מלאכים דינען דיך‪ ,‬שרפים ואופנים דינען דיך‪ ,‬און לוי יצחק בן‬ ‫שרה סאסיע דינט דיר אויך‪...‬״ ‪-)-‬רבונו של עולם‪ ,‬מלאכים עובדים אותך‪ ,‬שרפים ואופנים עובדים אותך‪,‬‬ ‫וגם לוי יצחק בן שרה סאסיע עובד אותך — ומבקש הוא ממך‪ :‬״והאר עינינו בתורתך״‪(.‬‬ ‫כששמע זאת האיש הרגיש שכמעט יוצאת חיותו מרוב התעוררות‪ ,‬והיה מוכרח להחזיק עצמו‬ ‫בעמוד כדי שלא יפול‪.‬‬ ‫לאחר התפילה עבר כל הקהל לפני הרה״ק מבארדיטשוב לומר ״גוט שבת״‪ .‬אותו יהודי כבר‬ ‫לא היה מסוגל לזוז ממקומו ולגשת אל הצדיק‪.‬‬ ‫ואז ניגש אליו הרה״ק מבארדיטשוב בעצמו ואמר לו‪ :‬״גוט שבת‪ ,‬סערצע סערצע‪ ,‬האלט זעך‬ ‫ביי אונז וועט אלעס גוט ווערין‪.‬״ )‪ -‬גוט שבת; אהובי‪ ,‬צמוד בלבבי‪ ,‬תחזיק עצמך אצלנו‪ ,‬והכול יהיה‬ ‫טוב(‪ .‬ומסיים המספר‪ :‬״ומאז נעשה בעל תשובה גמור‪.‬״‬ ‫וכשסיים אותו זקן לספר את המעשה לרבי נפתלי מצפת‪ ,‬הוסיף ואמר לו‪ :‬בית המדרש הזה‬ ‫שאתה רואה כאן — הוא עצמו בית המדרש שבו אירע כל אותו מעשה‪.‬‬ ‫זכותו הגדולה של סנגורן של ישראל‪ ,‬הרה״ק רבי לוי יצחק בן שרה סאסיע מבארדיטשוב זי״ע‪,‬‬ ‫תגן עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫מרן הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע‬ ‫כ"ה תשרי ת"ר‬ ‫הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום‬ ‫אמרו חז״ל )קידושין לח‪ (.‬שהקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום‪ ,‬ובדרשות חתם סופר‪,‬‬ ‫בדרשת ז׳ אדר שנת תקע״ה‪ ,‬לא אמר החתם סופר את הדרשה הרגילה של ז׳ אדר‪ ,‬שכן באותו‬ ‫יום היה עסוק בשמחה — ברית המילה של בנו‪ ,‬מרן הכתב סופר זי״ע — ולכן דיבר מעניני‬ ‫הברית שהיה עסוק בהם באותו היום‪ ,‬ואת זה רשם שם בדרשות‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ובתוך הדברים ביאר ענין נפלא‪ ,‬דהנה אמרו חז״ל )מגילה יג‪ (:‬על המן הרשע‪ ,‬שכאשר נפל הפור‬ ‫בחודש אדר שמח שמחה גדולה‪ ,‬מפני שבחודש זה מת משה רבינו‪ ,‬״ולא היה יודע שבשבעה‬ ‫באדר מת ובשבעה באדר נולד״‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬מהו ״לא היה יודע״‪ ,‬וכי לא ידע המן שמשה רבינו נולד בז׳ באדר‪ ,‬אלא‬ ‫שהמן ידע את יום לידתו של משה‪ ,‬אבל הרי אמרו חז״ל ״נוח לו לאדם שלא נברא יותר‬ ‫משנברא״; ואם כן עצם היום שבו יצא האדם לאויר העולם עדיין אינו עיקר שמחת לידתו‪ .‬לידתו‬ ‫של יהודי בקדושה היא ביומא דמהולתא‪ ,‬ביום שנכנס לבריתו של אברהם אבינו‪ .‬ולפי זה‪ ,‬מי‬ ‫שנולד בז׳ באדר‪ ,‬לכאורה יום לידתו בקדושה הוא ביום השמיני‪ ,‬י״ד באדר‪ ,‬א"כ הרי לא‬ ‫התמלאו שנותיו של משה מיום ליום‪ ,‬כי נימול בי"ד ונסתלק בז' באדר‪.‬‬ ‫אך זה גופא היה מה שלא ידע המן‪ ,‬שמשה רבינו נולד מהול‪ ,‬א"כ אצל משה רבינו לא היה‬ ‫צריך להמתין ליום השמיני‪ ,‬שהרי כבר בשעת לידתו היה מהול‪ .‬נמצא שיום ז׳ באדר היה אצלו‬ ‫גם יום לידתו וגם בחינת יום מילתו‪ ,‬ושפיר נתקיים בו ״הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים‬ ‫מיום ליום״ — בז׳ באדר נולד ובז׳ באדר נסתלק‪ .‬ע"כ דבריו הק'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ושמעתי ענין זה על שנות חיי החתם סופר זי״ע בעצמו‪ .‬דהנה החתם סופר נולד ביום ז׳ תשרי‬ ‫תקכ״ג‪ ,‬ובגליון השולחן ערוך שלו בסופו בהגהות ה'פרי חדש' בסי' תכ"ח שמביא חשבונות לפי‬ ‫סדר השנים והעיבורים‪ ,‬רשם החת"ס ליד שנת תקכ"ג‪ :‬״בו נולדתי ז' תשרי סמוך לקבלת שבת‬ ‫לאיט"א״‪ - .‬והגאון רבי נתן געשטעטנער זצ״ל העיר בזה דבר נפלא‪ ,‬שלכאו' יפלא על שכותב‬ ‫דבר כזה בתוך השו"ע‪ ,‬כי מקומו רק בספר זכרונות‪ ,‬אך הכוונה בזה‪ ,‬שאין זה סתם כתיבה אלא‬ ‫עצם הדבר שביום זה נולד החתם סופר ובא לעולם — זה חלק מן התורה‪.‬‬ ‫ואם נחשב את לידתו כפי היסוד שחידש הוא עצמו — שעיקר לידתו של איש ישראל היא‬ ‫ביומא דמהולתא — הרי יום השמיני ללידתו היה י״ד תשרי‪.‬‬ ‫והנה בפרשת וילך כתב החתם סופר חידוש נוסף בענין מה שאמרו שהקב״ה ממלא שנותיהם‬ ‫של צדיקים מיום ליום‪ :‬שהמילוי הוא גם כנגד הימים שבהם שנת החמה יתירה על שנת הלבנה‪,‬‬ ‫שהם בקירוב י״א יום‪.‬‬ ‫ומעתה החשבון נפלא‪ :‬החתם סופר נולד בז׳ תשרי‪ .‬יום מילתו — שהיא‪ ,‬לפי דבריו הק'‪,‬‬ ‫בחינת לידתו של יהודי — היה י״ד תשרי‪.‬‬ ‫נוסיף על י״ד תשרי את י״א הימים ששנת החמה יתירה על שנת הלבנה — והגענו ליום כ״ה‬ ‫תשרי‪ .‬ובדיוק ביום כ״ה תשרי נסתלק מרן החתם סופר זי״ע‪.‬‬ ‫י‬ ‫נמצא שבשני חידושים שאמר החתם סופר עצמו נתגלה כיצד נתקיים אף בו מאמר חז״ל‬ ‫״הקב״ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום״‪ :‬יום לידתו בקדושה — י״ד תשרי; ועוד י״א יום‬ ‫של השלמת שנת החמה על שנת הלבנה — כ״ה תשרי‪ ,‬יום הסתלקותו‪.‬‬ ‫והדברים נפלאים‪.‬‬ ‫~ שגב קדושתו ~‬ ‫הגה"צ רבי יוסף נפתלי שטרן זצ״ל סיפר על הגה״ק בעל אשל אברהם מבוטשאטש זי״ע‬ ‫)שהילולא דיליה חל בשב"ק הבעל"ט ‪ -‬כ"ט תשרי(‪ ,‬אשר לא ראה מעולם את החת"ס בפועל‪ .‬אולם‬ ‫פעם אחת הגיע מכתב ממרן החתם סופר זצ"ל ופתח המכתב וקרא אותו ואחר כך נשק את‬ ‫חת״י של החתם סופר‪ ,‬ושאלוהו מה ראה שם בהמכתב עד שנשק חת"י‪ ,‬והשיב‪ ,‬כי הכיר‬ ‫בחתימת יד שהוא צדיק‪ ,‬ומצוה לנשק את הצדיק‪.‬‬ ‫~ חיבוב מצוה ~‬ ‫מענין עבודתו בקודש וחיבוב המצוות מסר תלמידו הגדול‪ ,‬הגאון רבי שמעון דייטש זצ״ל‪,‬‬ ‫בספרו אמרי שפר‪) ,‬ברכות יז‪ :‬בענין מיחזי כיוהרא( שבחג הסוכות היה החתם סופר מחזיק את ארבעת‬ ‫המינים בידיו במשך כל התפילה‪ .‬והתבטא שבחג הסוכות הוא מתפלל בכוונה יתירה אפילו‬ ‫יותר מביום הכיפורים‪ ,‬מפני שהוא מחזיק את ארבעת המינים בידו בשעת התפילה‪.‬‬ ‫וזה לשונו שם‪ :‬וכן נ"ל עוד בענין לולב הובא בטור או"ח סי תרנ"ב בהגה"ה 'והמדקדק יאחז הלולב בידו‬ ‫כשנכנס מביתו לביהכנ"ס גם בשעת תפילה וכן יחזירו לביתו כדי לחבב המצוה‪ ,‬וכיון שדין זה פשוט בגמ' שכן‬ ‫היו עושין אנשי ירושלים‪ ,‬וא"ל מר בר אמימר‪ ,‬אבא צלויי קמצלי בי'‪ ,‬והביאוהו כל הראשונים והרמב"ם‬ ‫והטוש"ע‪ ,‬משו"ה הביאהו ללמדנו שכל המחזיק במנהגן‪ ,‬מנהג חסידות של מצוה הוא ולא חסידות של יוהרא‪,‬‬ ‫וכן היה נוהג מורי הגאון מהרמ''ס ז''ל והיה מעיד שחיבוב מצוה גורם כונת התפילה כל כך‬ ‫שמתפלל ביו״ט של סוכות ע״י אחיזת לולב בכונה שלימה יותר מיוהכ״פ והוא היה מפורסם שכל‬ ‫מעשיו לשם שמים‪ ...‬עיי"ש‬ ‫זכותו הגדולה של מרן החתם סופר זי״ע תגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יא‬ ‫הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל‬ ‫כ"ה תשרי תשע"ה‬ ‫ותשובה ותפילה‪...‬‬ ‫לפני כמה שנים ראיתי מעשה נפלא שהיה עם בעל תשובה‪ .‬אותו יהודי חזר בתשובה ונשא‬ ‫אשה שגם היא היתה בעלת תשובה‪ ,‬וכאשר התחילו להקים את ביתם נתקלו בהרבה מאוד‬ ‫שאלות בעניני הלכה והנהגת הבית‪.‬‬ ‫כי מי שנולד וגדל בבית של יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬אלפי דברים כלל אינם מתעוררים‬ ‫אצלו כשאלה‪ .‬הרבה דברים יודע האדם מאליו‪ ,‬פשוט מפני שכך ראה בבית אביו ואמו‪ .‬אבל‬ ‫בעלי תשובה שמתחילים להקים בית של תורה מן היסוד‪ ,‬צריכים ללמוד כל דבר מחדש‪ ,‬והיו‬ ‫להם שאלות רבות שלא ידעו תמיד למי לפנות עליהן‪.‬‬ ‫הם התפללו להקב״ה מעומק הלב שיזמין להם מורה דרך‪ ,‬אדם שיוכל להאיר להם את הדרך‬ ‫ולהדריכם כיצד להקים בית של תורה כראוי‪.‬‬ ‫באותה תקופה חיפשו הם דירה למגורים‪ ,‬ובסוף מצאו דירה בירושלים ברחוב חנה‪ ,‬ועברו‬ ‫להתגורר בה‪ .‬כעבור ימים אחדים נשמעו דפיקות בדלת‪ .‬פתח בעל הבית וראה לפניו יהודי‬ ‫בעל צורה שאינו מכירו‪ .‬שאלו היהודי מי הוא‪ ,‬והשיב לו שהוא תושב חדש ששכר את הדירה‪.‬‬ ‫אמר לו אותו יהודי‪ :‬אני הכרתי מי שגר כאן לפניכם ולכן באתי לחפש אותו‪ ,‬אז שאלו הבעה"ב‬ ‫החדש‪ ,‬אולי אוכל גם אני לעזור לכם‪ ,‬אז אמר האיש‪' ,‬יש לי בקשה‪ ,‬שלפעמים אני צריך‬ ‫להשתמש בטלפון וכדו' והייתי מגיע לכאן ולכן שואל האם יכול לבוא לכאן ולהתקשר'‪.‬‬ ‫השיב לו הבעל התשובה בשמחה רבה‪ :‬בוודאי‪ ,‬שיכול ליכנס עכשי וכן מתי שיצטרך יוכל‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מפעם לפעם היה אותו יהודי דופק בדלת ונכנס לצורך הטלפון וכיוצא בזה‪ ,‬ובעל הבית‬ ‫עדיין לא ידע כלל מיהו‪.‬‬ ‫פעם אחת ישב בעל התשובה בביתו עם אדם אחר‪ ,‬וסיפר לו את אשר על לבו‪ :‬שהוא ואשתו‬ ‫בעלי תשובה‪ ,‬ויש להם שאלות רבות בעניני הלכה והנהגת הבית‪ .‬זה זמן שהוא מבקש ומתפלל‬ ‫למצוא אדם גדול שיוכל להיות להם למורה דרך ולהדריכם בכל הדברים שאינם יודעים‪.‬‬ ‫יב‬ ‫תוך כדי הדברים ‪ -‬נשמעו דפיקות בדלת‪ .‬נכנס אותו יהודי שהיה מגיע מדי פעם‪ ,‬וביקש איזה‬ ‫ענין‪ .‬לאחר שיצא‪ ,‬שאל האורח את בעל הבית בתמיהה‪:‬‬ ‫אתה יודע מי היה כאן עכשיו‪ ,‬השיב לו‪ :‬לא‪ .‬זה יהודי שבא מדי פעם להשתמש בטלפון או‬ ‫לבקש איזה דבר‪ .‬אמר לו הלה‪ :‬הלא זה רבי אברהם גניחובסקי! זהו גברא רבא!‬ ‫רק אז נודע לבעל הבית מי הוא אותו יהודי עניו שהיה נראה כאיש פשוט שהיה דופק על דלתו‬ ‫פעם אחר פעם‪.‬‬ ‫ונתברר הדבר‪ ,‬שבמשך כל השבוע היה רבי אברהם זצ"ל שמקום מגוריו בב"ב נמצא בישיבת‬ ‫טשעבין בירושלים‪ ,‬ולא רצה להשתמש בטלפון של הישיבה לצרכיו הפרטיים על חשבון כספי‬ ‫הישיבה‪ .‬לכן חיפש מקום פרטי שיוכל לקבל בו רשות להשתמש בטלפון‪ ,‬ומכיון שבעבר התגורר‬ ‫מישהו שהכיר בדירה זו‪ ,‬לכן פנה תמיד לשם לדבר בטלפון )שהיה ברחוב חנה סמוך לבנין הישיבה(‪.‬‬ ‫ואמר לו החבר‪ ,‬שאכן רבי אברהם הוא איש ראוי ונכון שיכול להציע לו כל השאלות בכל‬ ‫הענינים המתעוררים אצלו‪ .‬ואכן בפעם הבא שאלו אם יוכל מעתה להפנות אליו את שאלותיו‬ ‫בעניני הלכה והנהגת הבית‪ .‬רבי אברהם השיב לו בפשטות ובשמחה שבוודאי יכול הוא לשאול‪.‬‬ ‫ומאז היה פונה אליו בכל ענין שהתעורר להם‪ .‬ורבי אברהם לא הסתפק רק להשיב לו תשובה‬ ‫למעשה‪ ,‬אלא למד עמו כל ענין שהיה צריך לדעת‪ ,‬והדריכו כיצד לנהוג ולהעמיד את ביתו בדרך‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫וכך זכו אותו בעל תשובה ואשתו להקים בית גדול לתורה‪ ,‬לשם ולתפארת‪.‬‬ ‫והרי זה דבר נפלא ביותר‪ :‬יהודי עומד ומתפלל להקב״ה שישלח לו מורה דרך שיורה לו כיצד‬ ‫להקים את ביתו — והקב״ה לא רק הזמין לו מורה דרך‪ ,‬אלא שלח לו את רבי אברהם‬ ‫גניחובסקי עד פתח הבית‪ ,‬שידפוק בעצמו על דלתו!‬ ‫*‬ ‫~ במשנת החתם סופר ~‬ ‫הוא נסתלק ביום כ״ה תשרי‪ ,‬יומא דהילולא של החתם סופר‪ ,‬והיה רבי אברהם נוהג ביום כ"ה‬ ‫תשרי מדי שנה לומר שיעור מיוחד במשנתו ובתורתו של החתם סופר‪ ,‬ולעסוק ביום זה בדברי‬ ‫תורתו‪.‬‬ ‫רבי אברהם היה גאון עצום בתורה‪ ,‬וכגודל גאונותו בתורה — כך גודל ענוותנותו‪.‬‬ ‫יג‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫לקראת זמן החורף‬ ‫בסיום דברנו אזכיר אשר עומד לפנינו לילות החורף הארוכים‪ ,‬ובפרט בשנה מעוברת‪.‬‬ ‫וידוע מהרה״ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי״ע‪ ,‬שהיה אומר‪ :‬״אז די ווינטער נעכט האבן אין‬ ‫זיך קדושת חול המועד״ — שלילות החורף יש בהם קדושת חול המועד‪.‬‬ ‫יעזור השי״ת שנזכה לנצל את לילות החורף הללו לתורה ולעבודת השי״ת‪ ,‬ונזכה לשמוח‬ ‫בשמחת התורה מחדש ולהגות בה כראוי‪ ,‬ונזכה בקרוב לגאולת עולם בביאת גואל צדק‪ ,‬במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫יד‬