לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — בראשית (2026-10-05)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
בראשית תשכ"ז (חלק ב) -שמא
בראשית תשכ"ז (חלק ב)
אשית ָּב ָּרא ֱאל ֹ ִׁקים ֵאת ַה ָּש ַמיִׁ ם ְּו ֵאת ָּה ָּא ֶרץ
ְּב ֵר ִׁ
• אור החיים הק' :לולי חטא אדם הראשון ,היה האדם יכול לדור גם
ֹּאמר ֱאל ֹּ ִקים ַת ְד ֵׁשא
בעליונים ,כמי שדר בבית ועלייה • מדרש פליאה :וַ י ֶ
יכם ְב ִת ְש ָעה לַ ח ֶֹּדש • יתם ֶאת נַ ְפש ֵֹּׁת ֶ
ָה ָא ֶרץ וגו' ,הדא הוא דכתיב וְ ִע ִנ ֶ
בית יוסף :אכילת עריו" כ נקרא בלשון עינוי ,יען שהוא הכנה להעינוי •
ביאור ענין הציוי שתוציא הארץ טעם העץ כטעם הפרי ,ומה שהארץ
לא עשתה כן • ביאור ענין הכתוב ְב ֶצלֶ ם ֱאל ֹּ ִקים ָב ָרא אֹּתוֹּ • זהירות
להשמר ממסיתים ומדיחים ,ושלא לְ ַד ֵׁבר עמהם כלל • דיבור הנחש
היה בדרך נס ,וטעם שלא נזכר הנס בתורה להדיא • הכרח גזירת
המיתה ,ואף לצדיקים ,כדי שלא יעשו תורה ומצות שלא לשמה.
ושחטא אדם הראשון היה רק בדרך נורא עלילה • נועם אלימלך:
תפילה הפועלת ישועה ,כבר הוכן כן מתחילה הבריאה •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו
ב)
מערכת לשון
(חלק תשכ"ז
השגת גבול ידוע © לשון כל הזכיות שמורות
בראשית
ואיסור
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ☆ ☆ ★ ★ ★
ָ ) ( 35מינוט מתוך 59 לשון קדשו -קונטרס שמא (חלק ב)
ברוקלין718-298-4641 : קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
7921127.2 718-650-2970 פעקס:
פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 833פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר יואל גרינפעלד הי"ו (ב"ר יחזקאל)
לאירוסי בתו – עב"ג החתן אלימלך דוד נ"י
בן הר"ר שמואל בראך הי"ו (ב"ר יוסף)
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הגה"צ ש<לש<לת היוחסין ,ארבעים שנה דלה והשקה לעדתו
והמשיך בדרכי אבותיו הק' ,ועסק הרבה לברר מקחם
ולהדפיסם ,צדקת ה' עשה בעין טובה לבני ישראל
רבי יהושע צבי ה__לוי זצ"ל יונגרייז
רב דקהל באר יצחק טאלטשווא -נפטר כ"ט תשרי תשפ"ו
זצ"ל אבד"ק טשענגער בן הגה"צ רבי אלעזר ארי' הלוי
הרה"ח אוהב תורה ולומדיה ,מוקיר רבנן ,הרבה פעלים לתורה הרה"ח היקר באנשים ,התנהג ביושר ובאמונה לשמור מוצא
לתפלה ולחסד בהצנע לכת ,ולא החזיק טיבותא לנפשיה שפתיו ודיבורו ,דבק בצדיקי הדור והלך בדרכם
רבי אברהם יצחק ז"ל פראנצאז רבי טובי' גדלי' ע"ה לעפקאוויטש
ב"ר משה הכהן ז"ל ב"ר יצחק אייזיק ז"ל
נפטר ל' תשרי תשפ"ה נפטר ל' תשרי תשנ"ד
האשה החשובה
מרת בתיה ע"ה בערקאוויטש
בת הרה"ח ר' יונתן בנימין פייערווערקער ז"ל
נפטרה ל' תשרי א' דר"ח חשון תשפ"א
הרב החסיד רבי הרב החסיד רבי
יצחק ע"ה פארגעס אברהם יצחק ז"ל סאנדעל
בן יבלח"ט הרה"ח ר' יעקב שליט"א ב"ר משה ז"ל
נפטר כ"ט תשרי תשס"ו נפטר כ"ט תשרי תשפ"א
הילד האשה החשובה מרת
ע"ה כמר משה יצחק רחל ע"ה קעסטענבוים
ב"ר שלמה אברהם דוד הכהן הי"ו ב"ר דוב ז"ל -אשת הרה"ח ר' אהרן צבי ז"ל
נפטר ב' חשון תשפ"ו נפטרה ג' חשון תשס"ב
הרב ברוך יהודה בן הרה"ג ר' שלום שניצלער ז"ל מטשאבע ,ל' תשרי תשפ"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ,כ"ב ניסן תשפ"ו
ג קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
א
אשית
קושיות ודקדוקים בפסוק ְּב ֵר ִׁ
אשית ָּב ָּרא ֱאלֹ ִׁקים ֵאת ַה ָּש ַמיִׁ ם ְּו ֵאת ָּה ָּארץְּ ,ו ָּה ָּארץ ָּהיְּ ָּתה תֹהו ָּובֹהו ְּוחֹש ְּך ַעל ְּפנֵ י
ְּב ֵר ִׁ
ְּתהוֹ ם וגו'.
ב
קושיא א
תהו וָּ בֹהו
להבין מה צורך בידיעה זו שאמר הכתוב וְּ ָּה ָּא ֶרץ ָּהיְּ ָּתה ֹ
וואס וואס די ּתוֹ ָרה ַה ְּּקדוֹ ָשה דערציילט מיר ָ
דא ָ דאס ענין ָ
וואס איז ָ א) [ויש להבין] ָ
א
תהו ָּובֹהו .
יאת ָהעוֹ ָלם[ ,שהיתה הארץ] ֹ פאר' ְּ ּב ִר ַס'האט זיך געטון ' ַ
ָ
ג
קושיא ב
במדרש :וְ ַענְ וָ ְת ָך ַת ְר ֵׁבנִ י ,מלך בשר ודם מזכיר שמו ,ואחר כך שבחו .אבל הקדוש ברוך הוא
אשית ָב ָרא ,ואחר כך ֱאל ֹּ ִקים
אינו כן ,אלא משברא צרכי עולמו ,אחר כך מזכיר שמו ,שנאמר ְב ֵׁר ִ
אשית ָּב ָּרא ֱאלֹ ִׁקים ,ברענגט דער מדרש דעם פסוק און דער מדרשב[ ,אויף] ְּב ֵר ִׁ
[אז] ס'איז ֲענָ ָוה פון הקדוש ברוך הוא. (תהלים יח ,לו) ְּו ַענְּ ָּו ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ יַ ,
זאגט מען קודם [שמו] פון דעם ֶמ ֶל ְּך, ַא ֶמ ֶל ְּך ָ ּב ָשר ָו ָדםַ ,אז ער קומט ַארייןָ ,
האט דארטן [ומזכירין שבחו .אבל] ַה ָקדוֹ ש ָ ּבר ּו ְּך ה ּוא ָוואס ער טוט ָ דערנאכדעם טוט ער ָ ָ
האט ער דערנאך ָ ָ אשית ָּב ָּרא ,און
האט געבויעטְּ ,ב ֵר ִׁפארקערט ,קודם ער ָ געטון ַ
געזאגט ֱאלֹ ִׁקים. ָ
ד
וצריך ביאור מה זה תלוי במדת ענוה ,ובפרט האיך בא להשמיענו
בזה ללמד מדת ענוה ,כמשמעות הכתוב וְּ ַענְּ וָּ ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ י המובא במדרש
[פאר ַא] ֲענָ ָוה ליגט אין דעם,
ַ וואס [אן] ֲענָ ָוהָ , דאס ַ
וואס איז ָב) איז ַא ַק ְּשיָ א [מיט] ָ
זאגט פריער [שמו או שבחו]. [לויט ווי] וועלעכעס ער ָ
מ'זאל אונז
ָ [ועוד שהרי] דער [ממה שמביא לזה את הפסוק ְּו ַענְּ ָו ְּת ָך] ַת ְּר ֵבנִׁ י [משמע דהכוונה]
האט ער געלערנט [מיט דעם]ג. וואס ָ
אויסלערנען [מדת ענוה ,ואכתי לא מובן] ָ
טו
קושיות ודקדוקים בפסוק עֵ ץ עֹ ֶׂשה ְּפ ִׁרי
קושיא ה
ברש"י עה"פ ַת ְד ֵׁשא ָה ָא ֶרץ וגו'ֵ ,עץ ְּפ ִׁרי ,שיהא טעם העץ כטעם הפרי .והיא לא עשתה כן ,אלא וַ תוֹּ ֵׁצא
ָה ָא ֶרץ וגו' וְּ ֵעץ 'עוֹ ֶשה' ְּפ ִׁרי ,ולא 'העץ פרי' ,לפיכך כשנתקלל אדם על עונו ,נפקדה גם היא על עונה
יע ז ַרעֵ ,עץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁרי ְּל ִׁמינוֹ .
ַויֹאמר ֱאלֹ ִׁקים ַת ְּד ֵשא ָּה ָּארץ דשא ֵעשב ַמזְּ ִׁר ַ
א וכן הקשה הכלי יקר (א ,ב) וז"לְּ :ו ָה ָא ֶרץ ָהיְּ ָתה תֹה ּו ָובֹה ּו .מאי דהוה הוה ,ומה צורך בידיעה זו[ .ותירוצו בזה,
עיין להלן בהערה מח].
ב בבראשית רבה (א ,יב) :בנוהג שבעולם ,מלך בשר ודם ִׁמ ְּת ַק ֵלס ַב ְּמ ִׁדינָּ ה ,ועדין לא בנה לה ִׁדימוֹ ִׁסיוֹ ת ,ועדיין לא
יב ָּטאוֹ ת [מראות של בנין (רש"י) ,או מיני מרחצאות ותענוגות בני אדם] .בתחלה מזכיר שמו ,ולבסוף ָק ִטיזְּ ָמה בנה לה ְּפ ִׁר ְּ
שלו [שבחו מה שעשה] .ברם יחידו של עולם ,בתחלה ָּפ ַעל [שברא העולם] ,ולבסוף נתקלס [שנקרא בתואר אלקים]○ .
אטא
אט ָ שמעון בן עזאי אומרְּ ,ו ַענְּ ָּו ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ י ,בשר ודם מזכיר שמו ,ואחר כך שבחוְּ ּ ,פ ַלן ֲאגוֹ ְּסטוֹ ִליְּ ּ ,פ ַלן ּ ְּפ ַר ָ
אשית
[שבח של איזה שררות] .אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן ,אלא משברא צרכי עולמו ,אחר כך מזכיר שמוְּ ,ב ֵר ִׁ
ָּב ָּרא ,ואחר כך ֱאלֹ ִׁקים.
ג וכעין זה הקשה בישמח משה (ריש פרשתן) וז"ל :ויש להבין מאי ענוה יש בזה ,כי כפי המושכל הראשון הוא
כלפי לייא .ועודְּ ,ו ַענְּ ָּו ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ י משמע שהשי"ת מגדילני בזו הענוה ,והדברים סתומים מאי מגדילני בזה.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון ד
געזאגט ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה
ָ האט זאגט רש"יד פון חכמינו ז"לה ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ ָ
האט ְּמ ַש ֶ ּנה געווען,ס'זאל זיין ַט ַעם ֵעצוֹ ו ִׁפ ְּריוֹ ָּשוה .און די ערד ָ
ָ [פ ִרי],
מאל ּ ְּ
ְּפ ִׁרי ,צוויי ָ
האט נישט ַאזוי געטון[ .ולכן] ווען ס'איז געווען נִׁ ְּת ַק ֵלל ָּה ָּא ָּדם ,איז זי אויכעט נִ ְּפ ַקד זי ָ
געווארן אויף דעם ֵח ְּטא. ָ
טז
והוא תמוה האיך שינתה הארץ מהציווי ,ובפרט שאין לה בחירה ויצר הרע
עפעס די ערד ְּמ ַש ֶ ּנה געווען,האט ּ
וואס ָ ה) ס'איז אויך איינס פון די ּ ְּפ ָל ִאיםָ ,
האבן זיי נישט געטון ַאזוי ווי ַה ּ ֵשם יִ ְּת ָ ּב ֵר ְּך ָ
האט געהייסן. רוואס ָ
פא ַָ
רוואס
פא ָהאבן נישט קיין יצר הרעַ , דאך] נישט קיין יֵ ֶצר ָה ָרע[ ,און ַאז] זיי ָ [ס'האט ָ
ָ
פארווען [שינתה הארץ מהציווי].
און ַ
יז
קושיא ו
גם הלא דיבורו ית' מכריח אף את הבחירה ,והאיך באפשר להיות כן ,שלא יתקיים הציווי
[אז] דער ִׁדיבור דאך ַא ְּּכ ַלל ָ ּגדוֹ ל ַנאך[ ,דהלא] ס'איז ָ דערנאך ,מער שווער איז ָ ָ ו)
יח [הבחירה] ,אפילו [פון] ַא ַ ּב ַעל ְּ ּב ִח ָירה נעמט עס דאך ַמ ְּכ ִר ַפון הקדוש ברוך הוא איז ָ
יא ,אפילו פון ַא יח די ְּ ּב ִח ָירהָ ,אבער ַא ִׁדיבור ָ יעה איז נישט ַמ ְּכ ִר ַ אויך צי[ .ורק] די יְּ ִׁד ָּ
ַב ַעל ְּב ִׁח ָּירה.
דאך נישט קיין ַב ַעל ְּב ִׁח ָּירה אויכעט נישט[ ,ואם כן] ַאז איבערהויפט די ערד ,איז ָּ
עפעס געשען ַא דאס ּ וויאזוי איז ָ ַ געזאגט ֵעץ ְּפ ִׁרי,
ָ האט ַאזוי
דער בורא כל עולמים ָ
(ראה עוד המשך לזה ,באות יט) ִשינּ ּוי.
יח
קושיא ז
ֹאמר ֱאל ִֹׁקים ַת ְּד ֵשא ָּה ָּא ֶרץ ֶד ֶשא וגו' ,הדא הוא דכתיב
במדרש פליאה המובא בישמח משה :וַ י ֶ
יכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה לַ ח ֶֹדש ָּב ֶע ֶרב .וכן הוא בזוהר .וצריך ביאור להבין שייכות הפסוקים
יתם ֶאת נַ ְּפש ֵֹת ֶ
וְּ ִׁע ִׁנ ֶ
זאגט - ,אין ישמח משהו ברענגט ער ַא מדרש פליאהַ - ,ויֹאמר דער מדרש ָ
ֹשה ּ ְּפ ִרי ְּל ִמינוֹ ,הדא הוא דכתיב (אמור כג ,לב)
ֱאלֹ ִׁקים ַת ְּד ֵשא ָּה ָּארץ דשא וגו' ֵעץ ּ ְּפ ִרי ע ֶ
ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש ָּבערב.
אין זוהרז שטייט אויך די זעלבע.
ד ברש"י (א ,יא)ֵ :עץ ְּפ ִׁרי .שיהא טעם העץ כטעם הפרי .והיא לא עשתה כן ,אלא ַותוֹ ֵצא ָּה ָּארץ וגו' ְּו ֵעץ 'עוֹ שה'
ְּפ ִׁרי ,ולא 'העץ פרי' ,לפיכך כשנתקלל אדם על עונו ,נפקדה גם היא על עונה.
ֹאמר ֱאל ִֹקים ַּת ְּד ֵשא ָה ָא ֶרץ .תני בשם רבי נתן ,ג' נכנסו לדין ,וד' יצאו מחוייבין ,ואלו ה בבראשית רבה (ה ,ט)ַ :ו ּי ֶ
הן ,אדם וחוה ונחש נכנסו לדין ,ונתקללה הארץ עמהן ,שנאמר (ג ,יז) ֲארו ָּרה ָה ֲא ָד ָמה ַ ּב ֲעבו ֶּר ָך ,שתהא מעלה לך
דברים ארורים ,כגון יתושים וזבובין ופרעושין .אמר רבי יצחק מגדלאה ,אף הן יש בהן הנאה .ולמה נתקללה,
רבי יהודה ברבי שלום ורבי פנחס ,ר' יהודה בר' שלום אמר שעברה על הציווי ,שכך אמר לה הקב"ה ַּת ְּד ֵשא
ָה ָא ֶרץ דֶּ ֶשא וגו' ,מה הפרי נאכל אף העץ נאכל .והיא לא עשתה כן ,אלא ַו ּתוֹ ֵצא ָה ָא ֶרץ דֶּ ֶשא וגו' ,הפרי נאכל
והעץ אינו נאכל .ר' פנחס אמר אף הוסיפה על הציווי ,סמכה לעשות רצון בוראהַ [ ,ו ּתוֹ ֵצא ָה ָא ֶרץ] ֵעץ עוֹ ֶשה ּ ְּפ ִרי,
אפילו אילני סרק עשו פירות .על דעתיה דר' יהודה ב"ר שמעון ניחא ,אלא על דעתיה דר' פנחס למה נתקללה,
אלא כאינש דאמר יהון לייטין ביזייא דהדין מניק.
ֹאמר ֱאל ִֹקים ַּת ְּד ֵשא ָה ָא ֶרץ דֶּ ֶשא וגו' (בראשית א יא) .בספר נחלת עזריאל הביא מדרש ו בישמח משה בפרשתןַ :ו ּי ֶ
יע ז ַרעְּ ,ו ֵעץ [ ּ ְּפ ִרי] ע ֶֹשה ּ ְּפ ִרי ְּל ִמינוֹ ,הדא הוא דכתיב
אחד וזה תארוַ ,ויֹאמר ֱאל ִֹׁקים ַת ְּד ֵשא ָּה ָּארץ דשא ֵעשב ַמזְּ ִׁר ַ
ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש ָּבערב ,עכ"ל( .וכן הוא בזוהר הק' פרשת תרומה בספרא דצניעותא זוהר
ח"ב דף קע"ז ע"א עיין שם [הג"ה מהייטב לב]) .והוא פליאה.
יע ז ַרע ֵעץ ְּפ ִׁרי וגו׳,ז בזוהר הק' תרומה (דף קעז .ספרא דצניעותא פ"ב)ַ :ויֹאמר ֱאל ִֹׁקים ַת ְּד ֵשא ָּה ָּארץ דשא ֵעשב ַמזְּ ִׁר ַ
ַהיְּ ינ ּו ִד ְּכ ִתיב ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש ָּבערב.
ה קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
ז) ס'איז ַא ּ ֶפ ֶלא [להבין קישור אלו הב' פסוקים].
יט
תירוץ האור החיים הק' על קושיא ה-ו
דער אור החיים הקדושח ,ער וויל אפילו ָ
זאגן ַאז ס'איז נישט קיין חטא [מה
שהארץ לא הוציאה ַט ַעם ֵעצוֹ ּו ִפ ְּריוֹ ָש ֶוה ,וביאר שם] ַאז דער ּ ְּפ ַשט איז נישט [בהציווי] ַאז
ש ֶוה[ ,רק מקצתם ,ובאמת הוציאה הארץ מקצתם כן ,שהרי] זאל זיין ַט ַעם ֵעצוֹ ּו ִפ ְּריוֹ ָ ' ַאלעס' ָ
ס'האט
ָ וואס ס'ענדלט,
זאכן ָ
דא ַאזעלעכע ַ דא דריי ערליי [סוגי אילנות ,און] ,ס'איז ָ ס'איז ָ
גארמ'האט ָ
ָ גארנישט קיין חטא[ ,און] דאס ָ עפעס ַאביסל ַט ַעם ֵעצוֹ ּו ִפ ְּריוֹ ָש ֶוה ,איז ָ ּ
' ַאזוי' געהייסן [מעיקרא].
זאגט ער ווייל ס'איז דורך איר געווארןָ ,
ָ וואס דען איז זי נֶ ֱענָ ש ָ [איי]
ַארויסגעקומען ַא ֵח ְּטא [להאדם].
זאגט ער ּ ְּפ ַשט.ַאזוי ָ
פארשטייןט. נאך ַאלץ שווער צו ַ [אבער] ס'איז ָָ
כ
קושיות ודקדוקים בפסוק נַ ֲע ֶׂשה ָא ָדם
הקדמה לקושיא ח-י
איתא בגמרא דאחד מהדברים ששינו לתלמי המלך ,דבפסוק 'נַ ֲע ֶשה' ָא ָדם ,כתבו 'אעשה' אדם .שלא יאמרו ח"ו שתי רשויות
ַויֹאמר ֱאלֹ ִׁקים נַ ֲעשה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּל ֵמנו ִׁכ ְּדמו ֵתנו.
ש ֶ ּנה געוועןי [כשכתבו התורה לתלמי המלך ,לכתוב
מ'האט ְּמ ַ
ָ וואס
זאכן ָ [דאס איז] פון די ַ ָ
ח באור החיים הק' (א ,יב) :והודיענו הכתוב במפעל הוצאת העץ ,כי הארץ לא קיימה מאמר הבורא ,שהוא אמר
לה ֵעץ ְּפ ִׁרי שעץ עצמו יהיה טעמו כטעם פרי ,והיא הוציאה ֵעץ עֹשה ְּפ ִׁרי ,ולא כן העץ עצמו ○ .ואל זה אביט,
איך תמרוד הארץ ברוקע הארץ ,ומה גם כי אין לה יצר הרע ,שלא הוכיחו חכמים (ברכות סא ).שיש לה יצר הרע
כי אם לבהמה מדבעטה ,ופירשנוהו במקומו (בחפץ ה' ,ברכות שם) כי לצד שהיא צריכה לחוש היצר וכו' ,אבל
הארץ לא מצינו שיש לה יצר הרע שיסיתה למרוד מרד לעבור פי ה' ○ .עוד יש לחקור זאת ,כי לא מצינו מוזכר
בבריאה שאמר ה' שתוציא הארץ אילני סרק לתשמיש עצים ,ואנו רואים שגדלה בחינת העצים שהם בעולם אין
קץָ ,ר ּב ּו מאילני פירות וכו' ○ .אכן פירושן של דברים הוא ,כי הארץ דקדקה בחכמת ה' אשר יסד בה ,דכתיב
(משלי ג ,יט) ה' ְּ ּב ָח ְּכ ָמה יָ ַסד ָא ֶרץ ,דקדקה מאמר ה' לה שתוצא ' ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁרי' ,שסובל ב' דרכים ,האחד
שיהיה העץ טעמו כטעם פריו ,שאז תהיה הכוונה שיהיה העץ פרי ,וגם עושה פרי ,ומאומרו עֹשה ְּפ ִׁרי פירשה
דרך אחר ,שהכוונה הוא על זה הדרך ,עץ פרי לבד ,ועושה פרי לבד ,פירוש עץ שיעשה פרי לבד מהראשון ,והם
ב' מינים .וטעם שלא אמר 'ועושה' פרי בוא"ו ,שלא להבין שיהיה העץ עצמו פרי ,ועוד לו שיעשה פרי .גם
במשמעות ֵעץ ְּפ ִׁרי יש בה ב' דרכים ,הא' עץ שהוא עצמו פרי ,והב' שהוא ראוי לעשות פרי והוא אינו עושה
פרי .ונתחכמה האדמה והוציאה ג' מינים הנשמעים בדברי ה' לרוב זריזותה ,הא' הם אילנות שעושים פירות,
ואין טעם עצם כטעם פריים .והב' שעושים פירות ,וטעם עצו כטעם פריו ,והוא ֵעץ ַהדַּ ַעת טוֹ ב ָו ָרע שאמרו ז"ל
(ב"ר טו ,ז) שהיה טעם עצו כטעם פריו .והג' הוא עץ שהוא דומה לעץ פרי ,והם אילני סרק ,והרי נזדרזה לעשות
כל הנשמע ○ .והוא שאמר הכתוב ַותוֹ ֵצא ָּה ָּארץ דשא וגו' ְּו ֵעץ עֹשה ְּפ ִׁרי ,דקדק לומר ' ְּו ֵעץ' בתוספת וא"ו ללא
צורך ,כמו שכן דיבר הכתוב בסמוך בדברי ה' שלא הוצרך לומר ועץ בתוס' וא"ו ,נתכוון הכתוב לומר ,מלבד
שאר עצים שהוציאה ,הוציאה עוד עץ עושה פרי ,וכאן ריבה ֵעץ ּ ְּפ ִרי שאמרו ז"ל שעץ הדעת היה טעם עצו
כטעם פריו וכו' .וטעם שקלל ה' האדמה למאן דאמר על אשר שינתה ,אפרש במקומו בס"ד.
ולקמן שם (ג ,יז) כתב :וקלל להאדמה ,כי היא סיבה ,כי הגם שאדם צוה להאשה על הפרי לבד ולא על
העץ ,עם כל זה לא היה בזה מכשול אם לא היה השינוי ששינתה האדמה בעץ הדעת ,והיה עצו כשאר עצי הגן,
לא היה סיבה להחטא כמו שכתבנו למעלה .גם אם היתה עושה כל עצי הגן טעם העץ כטעם הפרי היה האדם
נזהר לומר לחוה כי נצטוית גם על העץ ,והיא גם היא לא היתה שולחת יד בעץ מקודם גם לא היתה מתפלאת בו
בשנותו את טעמו של עץ משאר עצי הגן .לזה קילל ה' להאדמה ,כי היא היתה סיבה לכל ,שתוציא מין קללה.
ט ועיין להלן באות קכח.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון ו
וואס]
ָ ש ֵּתי ְּרשוּיוֹ ת[ ,דורכדעם
זאגן ְּ
מ'זאל נישט ָ
ָ 'אעשה' אדם ,במקום 'נעשה' אדם ,כדי]
זאגן ס'שטייט ָלשוֹ ן ַר ִ ּבים.
מ'וועט ָ
כא
ובמדרש איתא ,דגם משה רבינו כשכתב התורה ,כשהגיע לפסוק זה שאל מהקב"ה מה אתה נותן פתחון פה
למינים .ואמר לו הקב"ה ְכתוֹּ ב ,והרוצה לטעות יטעה .ואמר לו הטעם ,כי האדם הזה שבראתי ,גדולים וקטנים אני
מעמיד ממנו ,ואם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ,והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני ,הן
אומרים לו לְ מוֹּ ד מבוראך ,שברא העליונים והתחתונים ,וכיון שבא לִ ְברֹּאת את האדם ,נמלך במלאכי השרת
[אז] ווען ס'איז געקומען צו דעם[ ,ווען] דער ּבוֹ ֵרא טאקעַ , און אין מדרשיא שטייט ַ
האט מ ֶֹשה ַר ֵ ּבינ ּו האט אים געהייסן [למשה] שרייבן אין די ּתוֹ ָרה [פסוק זה]ָ , ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
פאר די דאס נישט שרייבן[ ,ווייל] מ'גיט ּ ִפ ְּתחוֹ ן ּ ֶפה ַ מ'זאל ָ ָ האט געבעטן געזאגט ,ער ָ ָ
ִמינִ ים.
געזאגט ,איך ברויך עס צו שרייבן ,וכל מי שרוצה לטעות ָ האט ַה ָקדוֹ ש ָ ּבר ּו ְּך ה ּוא ָ
רוואס [יש צורך לכותבו] ,ווייל ס'וועט אייביג זיין ְּגדוֹ ִׁלים ו ְּק ַט ִׁנים ,ברויך פא ָ יטעה .און ַ
זאגן ס'פ ַאסט אים [טאמער] איינער וועט ָ ָ מען זיי ווייזן ַא ִׁלימודַ ,אז ָּגדוֹ ל נִׁ ְּמ ַל ְּך ְּב ָּק ָּטן.
האט אויך ַאזוי געטוןַ ,ה ָקדוֹ ש ָ ּבר ּו ְּך ה ּוא [אז] ַה ָקדוֹ ש ָ ּבר ּו ְּך ה ּוא ָ נישט ,וועט מען ווייזן ַ
איז געווען נִׁ ְּמ ַל ְּך ְּב ַמ ְּל ָּא ִׁכים.
כב
קושיא ח
אמנם בגמרא סנהדרין איתא באופן אחר ,שברא הקב"ה כת אחת של מלאכי השרת ,ואמר להם רצונכם נַ ֲע ֶשה
ָא ָדם ְב ַצלְ ֵׁמנו ,ואמר להן כך וכך מעשיו ,אמרו לפניו רבונו של עולם ָמה ֱאנוֹּ ש ִכי ִתזְ ְכ ֶרנו הושיט אצבעו קטנה
ביניהן ,ושרפם .וכן כת שניה .וכת שלישית אמרו לפניו ,רבונו של עולם ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו ,כל
העולם כולו שלך הוא ,כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך ֲע ֵׁשה
[דארט] שטייט ָ עפעס ַאנדערש, גאר ּ [אמנם] אין די גמרא אין סנהדריןיב שטייט ָ
זאגט די גמרא ַאזוי.וואס] ער איז נִ ְּמ ַל ְּך געווען ְּב ַמ ְּל ָּא ִׁכיםָ .אויף דעם נַ ֲעשה ָּא ָּדם[ ,און ָ
געראטן
ָּ האט זיך מיט זיי
שאפן ַמ ְּל ָּא ִׁכים ,און ער ָ בא ַהאט ַ דער בורא כל עולמים ָ
האט הקדוש ברוך געזאגט ָּמה ֱאנוֹ ש ִׁכי ִׁתזְּ ְּכרנו (תהלים ח ,ה)ָ , ָ האבן זיי [על בריאת אדם]ָ .
פארברענט. האט זיי ַ הוא ָּש ְּר ָּפם ,ער ָ
י כמבואר בגמרא מגילה (ט .).וכבר הביא רבינו מענין זה לעיל בקושיא ג-ד (הנדפס בחלק א' של הקונטרס) ,ושם
העתקנו דברי הגמרא בזה.
יא בבראשית רבה (ח ,ח) :רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר ,בשעה שהיה משה כותב את התורה ,היה
כותב מעשה כל יום ויום ,כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ַויֹאמר ֱאלֹ ִׁקים נַ ֲעשה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּל ֵמנו ִׁכ ְּדמו ֵתנו ,אמר
לפניו ,רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים ,אתמהא .אמר לו ְּכתוֹ ב ,והרוצה לטעות יטעה .אמר לו
הקב"ה ,משה ,האדם הזה שבראתי ,לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו (בתמיה) ,שאם יבא הגדול ליטול רשות
מן הקטן ממנו ,והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני ,והן אומרים לו ְּלמוֹ ד מבוראך ,שהוא ברא
את העליונים ואת התחתונים ,כיון שבא ִׁל ְּברֹאת את האדם ,נמלך במלאכי השרת.
וכן הובא זה ברש"י (א ,כו) :נַ ֲעשה ָּא ָּדם .אעפ"י שלא סייעוהו ביצירתו ,ויש מקום למינים לרדות ,לא נמנע
הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה ,שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן .ואם כתב ' ֶא ֱע ֶשה' ָא ָדם לא למדנו
שהיה מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו .ותשובתו כתובה בצדוַ ' ,ו ִ ּי ְּב ָרא' ֶאת ָה ָא ָדם (א ,כז) ,ולא כתיב ויבראו.
יב בגמרא סנהדרין (לח :):אמר רב יהודה אמר רב ,בשעה שביקש הקב"ה לבראות את האדם ,ברא כת אחת של
מלאכי השרת ,אמר להם רצונכם נַ ֲעשה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּל ֵמנו ,אמרו לפניו רבונו של עולם מה מעשיו ,אמר להן כך וכך
מעשיו ,אמרו לפניו רבונו של עולם ָּמה ֱאנוֹ ש ִׁכי ִׁתזְּ ְּכרנו ובן ָּא ָּדם ִׁכי ִׁת ְּפ ְּקדנו (תהלים ח ,ה) .הושיט אצבעו קטנה
ביניהן ,ושרפם .וכן כת שניה .כת שלישית אמרו לפניו ,רבונו של עולם ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו ,כל
העולם כולו שלך הוא ,כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך ֲע ֵשה .כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור
הפלגה שמעשיהן מקולקלין ,אמרו לפניו ,רבונו של עולם לא יפה אמרו ראשונים לפניך ,אמר להן ְּו ַעד זִ ְּקנָ ה ֲאנִ י
יבה ֲאנִ י ֶא ְּס ּבֹל וגו' (ישעי' מו ,ד).
הוּא ְּו ַעד ֵש ָ
ז קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
האבן אויך האט זיי געפרעגט ,און זיי ָ שאפן ַאן ַאנדערע ַכת ,ער ָ בא ַ האט ַ [און] ער ָ
פארברענט.האט ער זיי ווידער ַ געענטפערט ָּמה ֱאנוֹ ש ִׁכי ִׁתזְּ ְּכרנוָ ,
האבן די פריערדיגע [אויפגעטון ,ווען]וואס ָגעזאגטָ ,
ָ האבן זיי [און] די דריטע ַכתָ ,
עפעס אויפגעטון[ .ולכן האבן זיי [דען] ּ[מה ֱאנוֹ ש וגו']ָ ,געזאגט ָ ָ האבן די פריערדיגע ָ
השיבו ואמרו להקב"ה] טו ַאזוי ווי דו ווילסט.
ַאזוי שטייט אין די גמרא אין סנהדרין.
כג
ולפי דברי הגמרא אלו ,יוקשה על דברי המדרש ,דהאיך נלמד מזה מדת ענוה שהגדול יהא נמלך
בקטן ,באם לבסוף לא שמע הקב"ה לעצתם של המלאכים שאמרו אל יברא ,ואדרבה עוד שרפם
אינגאנצן ַא ּ ֶפ ֶלא [דברי המדרש דלעיל ,לפי זה].ַ ח) לכאורה ס'איז
דאך ַא
[דא] איז ָ
ָ וואס ער איז זיך נִ ְּמ ַל ְּך געווען– , נאר[ ,דעס] ָ
גאנצע איז ָ נ ּו ַאז דעס ַ
מ'זאל
ָ נאר וויילדאך ָרוואס [שטייט 'נַ ֲע ֶשה' ,והתירוץ] -איז ָ פא ָ דאך פרעגן ַ מ'קאן ָ ָ ַק ְּשיָ א
פארברענט' [ע ֵשה כרצונך ,און] ַאז נישט ' ַ זאגן ֲ ווייזן ָּגדוֹ ל נִׁ ְּמ ַל ְּך ְּב ָּק ָּטן ,נו ַאז יענער 'מוז' ָ
גאנצער דאך ַאוועק דער ַ פאלט ָ וואס איז געדרינגען פון דעם ֲענָּ ָּוהַ . מען אים ,נו ָ
דאך צוריק ָק ֶשה די ַק ְּשיָ א [למה נכתב בלשון 'נעשה']. ִּתיר ּוץ [דבא ללמד מדת ענוה] ,איז ָ
כד
קושיא ט
וגם במדרש איתא שנעשה המלאכים כתות כתות ,מהם אומרים יבא ,ומהם אומרים אל יברא ,וביניהם מדת
האמת .מה עשה הקב"ה ,נטל אמת והשליכו לארץ .ועד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלוָ ,ב ְראוֹּ הקב"ה לאדם,
אמר להן מה אתם מדייניןְ ,כ ַבר 'נַ ֲע ֶשה' ָא ָדם
דא אין מדרש ַאלייןיג איז אויך ָ
דא [כעין זה ,שנעשו המלאכים] ִּכ ּתוֹ ת ִּכ ּתוֹ ת ,חסד [אמר ָ
האבן זיך ְּמ ַפ ְּל ּ ֵפל געווען[ ,נטל הקב"ה ֱא ֶמת
געזאגט ַאל יִׁ ְּב ָּרא ,און זיי ָ
ָ האט
יִׁ ְּב ָּרא ,און ֱאמת] ָ
והשליכו לארץ ,כדכתיב] ְּו ַת ְּש ֵל ְּך ֱא ֶמת ַא ְּר ָצה (דניאל ח ,יב)[ .עד שלבסוף] ָ
האט דער בורא כל
געזאגט ְּכ ַבר נַ ֲעשה ָּא ָּדםיד.ָ עולמים
כה
וגם מזה קשה ,דאם ברא את האדם בכל אופן ,ולא שמע לעצתם .אם כן האיך נשמע מזה לימוד מדת הענוה
געפאלגט [עצת המלאכים שנמלך
ָ האט נישט
[אז] ער ָ
דאך ַ
ט) [ועל כל פנים] זעט מען ָ
פארקערט.
האט געטון ַ
געזאגט [שאל יברא] און דער בורא כל עולמים ָ
ָ האבן
בהם] ,זיי ָ
יג בבראשית רבה (ח ,ה) :אמר רבי סימון ,בשעה שבא הקב"ה לבראות אדם הראשון ,נעשו מלאכי השרת כיתים
וחבורות ,מהם אומרים יִׁ ְּב ָּרא ,מהם אומרים ַאל יִׁ ְּב ָּרא .הדא הוא דכתיב (תהלים פה ,יא) חסד ו ֱאמת נִׁ ְּפ ָּגשו צדק
ְּו ָּשלוֹ ם נָּ ָּשקו ,חסד אומר יִׁ ְּב ָּרא ,שהוא גומל חסדים [פירש"י על ב"ר :עתיד הוא להיות גומל חסד]ֱ ,אמת אומר ַאל
יִׁ ְּב ָּרא ,שכולו שקר ,צדק אומר יִׁ ְּב ָּרא ,שעושה ְּצ ָדקוֹ ת [ ובחסד ובצדקה העולם מתקיים]ָּ ,שלוֹ ם אומר ַאל יִׁ ְּב ָּרא,
דכוליה ְּק ָט ָטה [שכולו מריבה] ○ .מה עשה הקב"ה ,נטל ֱאמת והשליכו לארץ ,הדא הוא דכתיב (דניאל ח ,יב)
ְּו ַת ְּש ֵל ְּך ֱאמת ַא ְּר ָּצה .אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבון העולמים מה אתה ְּמ ַבזה תכסיס אלטיכסייה שלך
[חותמו של הקב״ה אמת] ,תעלה ֱאמת מן הארץ ,הדא הוא דכתיב (תהלים פה ,יב) ֱאמת ֵמארץ ִׁת ְּצ ָּמח [הדא הוא דכתיב
( ֶח ֶסד ֶו ֱא ֶמת) נִ ְּפ ָ ּגש ּו ,קרבו לריב ,זה יאמר יברא אדם וזה יאמר אל יברא אדם ,לכך השליך הקב״ה חותמו לארץ ,כביכול כעס
עליהם הקב״ה על שהיו מדיינין זה עם זה ,אמר להם על מה אתם מעכבים ,על ֱא ֶמת ,נטלו והשליכו ,אינו חשוב ְּל ָפנַ י לעכב
עליו עולמי .ואם תאמר ישלך שלום( ,כשראו כי) לא היה נחשב האמת לעכב ,כיון שראו כך ,מיד נשתתקו .וכי האי גוונא אמר
יך ִמ ּ ָש ַמיִ ם ֶא ֶרץ ִּת ְּפ ֶא ֶרת יִ ְּש ָר ֵאל ,נטל הקב" ה משם ישראל שחקק בכסא הכבוד זה ,והשליכו לארץ .מפי (איכה ב ,א) ִה ְּש ִל ְּ
המורה] וכו' ○ .ר' הונא רבה של צפורין אמר ,עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו,
ָּב ְּראוֹ הקב"ה [במהירות] ,אמר להן מה אתם מדייניןְּ ,כ ַבר 'נַ ֲעשה' ָּא ָּדם [הדא הוא דכתיב ַו ּי ֶ
ֹאמר ֱאל ִֹקים 'נַ ֲעשה' ָּא ָּדם,
ומה אתם מדיינים זו עם זו].
יד ודרש לשון 'נעשה' ,בלשון פועל העבר.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון ח
מ'זאל זיך נִׁ ְּמ ַל ְּך ְּב ָּק ָּטן
ָ וויאזוי איז געדרינגען פון דעם ִׁמ ַדת ֲענָּ ָּוה,
ַ [ואם כן קשה] נו
זייןַ ,אז מ'טוט נישט ַאזוי [לבסוף].
כו
קושיא י
ועוד איתא במדרש ,דבשעה שבא לבראות האדם ,ונמלך במלאכי השרת ,גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ,ולא
גילה להם שהרשעים עומדים הימנו .שאילו גלה להם שהרשעים עומדים הימנו ,לא היתה מדת הדין נותנת ֶשיִ ְב ָרא
דארט ַאליין[ ,בדרשת הפסוק] ִׁכי טאקע אין מדרש רבהטו ָ נאך ַ אויסערדעם שטייט ָ
ֹאבד (תהלים א ,ו).יקים ְּודר ְּך ְּר ָּש ִׁעים ת ֵ
יוֹ ֵד ַע ה' דר ְּך ַצ ִׁד ִׁ
האבן זיי געפרעגט זאגט דער מדרש ַאזוי .ער איז זיך נִׁ ְּמ ַל ְּך געווען ְּב ַמ ְּל ָּא ִׁכיםָ , ָ
יקים.
האט ער זיי געוויזן די ַצ ִׁד ִׁ דאס זיין דער מענטשָ , וואס וועט ָּ ָּ
האט ער נישט געוויזן[ .ווייל ווען] ער העט גיווען געוויזן די און די ְּר ָּש ִׁעים ָ
שאפן[ ,ולכן]בא ַ
מ'זאל זיי ַ
ָ [אז]צוגעלאזט דער ִמדַּ ת ַהדִּ ין ַ ָ ְּר ָש ִעים ,העט נישט גיווען
ֹאבד. האט מען [זיי] נישט געוויזן[ .וזהו שנאמר] ְּודר ְּך ְּר ָּש ִׁעים ת ֵ ָ
כז
ומזה קשה גם כן ,דאם לא גילה להם כל חלקי הסותר והבונה ,אם כן לכאורה
אין זה בגדר 'נמלך' עמהם ,והאיך נלמד מזה מדת ענוה ,שיהא גדול נמלך בקטן
וויאזוי איז געדרינגען ַאז נִׁ ְּמ ַל ְּך [גדול בקטן ,והלא באמת] ָ
וואס ַ י) [ואם כן] לכאורה ,נו
מ'זאגט יענעם נישט אויס [כל השאלה], ָּ ראטן זיך [אויב] ַאז בא ָּ
געדארפט ַ
ַ האט מען ָ
וואס ס'טוט זיך.אויסגעזאגט ָ
ָ גארנישטמ'האט זיי ָ ָ
מ'זאגט נישט די ח ְּל ֵקי ַהסוֹ ֵתר און די ח ְּל ֵקי ַהבוֹ נהטז ,נו איז ָ
דאך נישט קיין ָ ַאז
גארנישט. דאך עס ָ ֵע ָצה ְּ[ו ַה ְּמ ָל ָכה] ,איז ָ
מ'זאגט אים
ָ [אז] מ'איז מיט זיי נִׁ ְּמ ַל ְּך געווען ,ווען וואס דען איז טייטש ַ [נו] ָ
[השאלה ,און] מ'שטעלט אים ַאהער דעם ' ִצי ּור' ַאנדערש ווי ס'איז.
כח
קושיא יא – מתוך הדרוש
יא) [בפסוק וַ ִׁי ְּב ָּרא ֱאל ֹ ִׁקים ֶאת ָּה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּלמוֹ ְּ ,ב ֶצ ֶלם ֱאל ֹ ִׁקים ָּב ָּרא אֹתוֹ ,כבר נתקשו המפרשים
לבאר הכוונה בזה .דלפי פשוטו קשה מאוד ,דהאיך אפשר לדמות צורה ליוצרה ,והלא לא שייך שום צלם
יתם ָכל ְתמונָ ה וגו' ,ומה דמות תערכו לו .ובעיקר ודמות למעלה ,וכדכתיב (ואתחנן ד ,טו) ִכי לֹּא ְר ִא ֶ
פירשוהו על ענינים פנימיים בסודות התורה ,אבל צריך שיהיה איזה הסבר בהבנת הכתוב גם בדרך
(הקושיא בדברי רבינו ,להלן באות עו) הקרוב לפשוטו].
טו בבראשית רבה (שם ,ד) :א"ר ברכיה ,בשעה שבא הקב"ה לבראות את האדם הראשון ,ראה צדיקים ורשעים
יוצאים ממנו ,אמר ,אם אני בורא אותו ,רשעים יוצאים ממנו ,ואם לא אברא אותו ,היאך צדיקים יוצאים ממנו.
מה עשה הקב"ה ,הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו ,ושיתף בו מדת רחמים ו ָּב ְּראוֹ ,הדא הוא דכתיב ִׁכי יוֹ ֵד ַע
ֹאבד ,איבדה מכנגד פניו ,ושיתף בו מדת רחמים ו ָּב ְּראוֹ ○ .רבי חנינא לא אמר כן, יקים ְּודר ְּך ְּר ָּש ִׁעים ת ֵ
ה' דר ְּך ַצ ִׁד ִׁ
אלא בשעה שבא לבראות את אדם הראשון ,נמלך במלאכי השרת ,ואמר להן נַ ֲעשה ָּא ָּדם ְּ ּב ַצ ְּל ֵמנ ּו ִּכ ְּדמו ֵּתנ ּו,
יקים ,כי הודיע אמרו לו אדם זה מה טיבו ,אמר להן צדיקים עומדים ממנו ,הדא הוא דכתיב ִׁכי יוֹ ֵד ַע ה' דר ְּך ַצ ִׁד ִׁ
ֹאבד ,איבדה מהם .גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ,ולא ה' דרך הצדיקים למלאכי השרתְּ ,ודר ְּך ְּר ָּש ִׁעים ת ֵ
גילה להם שהרשעים עומדים הימנו ,שאילו גלה להם שהרשעים עומדים הימנו ,לא היתה מדת הדין נותנת
שיִׁ ְּב ָּרא.
טז היינו ב' צדדי השאלה ,הטעם למה לא יברא ,והטעם למה יברא.
ט קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
כט
קושיות ודקדוקים בסוף הפרשה
הקדמה לקושיא יב-יג
בפסוק וַ ִׁי ָּנ ֶחם ה' ִכי ָע ָשה ֶאת ָה ָא ָדם ָב ָא ֶרץ ,פירש רש"י ,נֶ ָּח ָּמה היתה לפניו שבראו בתחתונים,
שאילו היה מן העליונים היה ממרידן .והוא אחד מהב' פשטים שבמדרש רבה בביאור לשון 'וַ ִי ָנ ֶחם'
ווייטער צום סוף סדרה ,שטייט שוין ַו ִׁי ָּנחם ה' ִׁכי ָּע ָּשה את ָּה ָּא ָּדם ָּב ָּארץ.
נאר רש"י איז דא צוויי ּ ְּפ ָש ִטיםָ , [אויף] ַו ִׁי ָּנחם טייטשט רש"י -אין מדרשיז איז ָ
שה ָה ָא ָדם ָּב ָּארץ - ,איין ּ ְּ
[פ ַשט ּבוֹ ֵחר 'דעם' ּ ְּפ ַשטיח - ,טייטשט רש"ייטַ ,ו ִׁי ָּנחם ה' ֲא ֶשר ָע ָ
איז] אין מדרש ַאליין [דהוא מלשון תוהה ומתחרט כביכול ,על שברא בו יצר הרע ,וכדמשמע
יתם (ו ,ז)[ - ,און איין ּ ְּפ ַשט איז] ַאז ַו ִׁי ָּנחם ה' ,נ ָּח ָּמה היה מפסוק שלאחריו] נִ ַח ְּמ ִּתי ִּכי ֲע ִש ִ
געמאכט דעם ַ האט
וואס ער ָ פארן ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ לפניו ,ס'איז געווען ַא נ ָּח ָּמה ַ
געמאכט ַ מענטש אויף דער ערד [ולא למעלה בשמים ,ווייל] ווען ער העט אים גיווען
אויבן למעלה ,העט ער גיווען ַמ ְּמ ִׁריד געווען די ע ְּליוֹ נִׁ יםּ ,פונקט ווי ער איז [היצט]
ַמ ְּמ ִריד די ַת ְּחתוֹ נִׁ ים העט ער גיווען ַמ ְּמ ִריד געווען די ע ְּליוֹ נִׁ ים[ ,אפילו] די ' ַמ ְּל ָא ִכים'
רדארבן ,העט ער גיווען געברענגט צו ְּמ ִר ָידה. פא ָ העט ער גיווען געווען ַ
זאגט רש"יַ ,אזוי טייטשט רש"י[ ,און] ס'איז ַא מאמר אין מדרש. ַאזוי ָ
ל
קושיא יב
ולכאורה אינו מובן כל הענין ,דהלא בריאת האדם הוא דייקא שיהיה בעל בחירה ,שזה על ידי שיש לו יצר הרע,
וממה נפשך ,אם הכוונה שיברא האדם באופן כזה למעלה ,הלא לא שייך ענין יצר הרע כלל למעלה ,וכמו שאמר
משה להמלאכים ְכלום יֵׁ ֶצר ָה ָרע יֶ ש ֵׁבינֵׁ יכֶ ם .ואם הכוונה שהיה נברא למעלה בלא יצר הרע ,אם כן למה נימא דהיה
ממריד העליונים ,והאיך ימרידן
פארשטיין.לכאורה איז נישט צו ַ
שאפן [אותו בעליונים]. בא ַ וויאזוי איז מעגליך ַא מענטש צו ַ ַ יב) קודם
נישטא קיין ַּת ֲאווֹ ת[ ,וכמו שהשיב משה להמלאכים]כ ְּכלום ָ דאךממה נפשך ,אויבן איז ָ
גאנצע דאס ַיחהָ ,יֵ צר ָּה ָּרע יש ֵבינֵ יכם ,נישט קיין ניאוף ,און קיין ְּ ּגנֵ ָבה ,און קיין ְּר ִצ ָ
גארנישט ד ָא דעס מין [למעלה]. נישטא[ ,פון] די ֲע ֵברוֹ ת .ס'איז ָ
ָ 'מין' איז
יז בבראשית רבה (כז ,ד)ַ :ו ִׁי ָּנחם ה' ִׁכי ָּע ָּשה את ָּה ָּא ָּדם ָּב ָּארץ .רבי יהודה ורבי נחמיה ,רבי יהודה אמרַ ' ,ת ְּוהות'
[פי' חרטה ,מלשון תוהה על הראשונות] היתה ְּל ָּפנַ י שבראתי אותו מלמטה ,שאילו בראתי אותו מלמעלה ,לא היה
מורד בי .רבי נחמיה אמר' ,מתנחם' אני שבראתי אותו מלמטה ,שאילו בראתי אותו מלמעלה ,כשם שהמריד בי
את התחתונים ,כך היה ממריד בי את העליונים ○ .אמר רבי איבוַּ ,ת ְּוה ּות היתה ְּל ָפנַ י שבראתי בו יצר הרע,
שאילולי לא בראתי בו יצר הרע לא היה מורד בי .אמר רבי לוי ,מתנחם אני שעשיתי אותו וניתן בארץ.
יח מאותן הב' פשטים שבזה המדרש .והיינו שמפרש כדברי רבי נחמיה שם[ .אבל גם ברש"י יש עוד פירוש שני
אחר].
יט ברש"י (ו ,ו)ַ :ו ִׁי ָּנחם ה' ִׁכי ָּע ָּשה .נ ָּח ָּמה היתה לפניו שבראו בתחתונים ,שאילו היה מן העליונים היה ממרידן.
בבראשית רבה וכו' .דבר אחרַ ,ו ִׁי ָּנחם ,נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין ,ועלה במחשבה
לפניו מה לעשות באדם שעשה בארץ .וכן כל לשון ניחום שבמקרא לשון 'נמלך מה לעשות' וכו'.
כ בגמרא שבת (פח :):אמר רבי יהושע בן לוי ,בשעה שעלה משה למרום ,אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה,
רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו ,אמר להן לקבל תורה בא ,אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע
מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודםָּ ,מה ֱאנוֹ ש ִׁכי ִׁתזְּ ְּכרנו ו ֶּבן ָא ָדם
ִּכי ִת ְּפ ְּק ֶדנּ ּו (תהלים ח ,ה) ,ה' ֲאדֹנֵ ינ ּו ָמה ַאדִּ יר ִש ְּמ ָך ְּ ּב ָכל ָה ָא ֶרץ ֲאשר ְּתנָּ ה הוֹ ְּד ָּך ַעל ַה ָּש ָּמיִׁ ם (שם ,ב) ,אמר לו הקב"ה
למשה ַה ֲחזֵ ר להן תשובה וכו' .אמר לפניו ,רבונו של עולם ,תורה שאתה נותן לי מה כתיב בהָ ,אנ ִֹכי ה' ֱאל ֶֹק ָ
יך
יך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְּצ ַריִ ם .אמר להן למצרים ירדתם ,לפרעה השתעבדתם ,תורה למה תהא לכם וכו' .שוב את ָ
ֲא ֶשר הוֹ ֵצ ִ
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון י
שאפן ַאן ' ַאנדערן' [מין] מענטש [בבחינה יותר גבוה ,כמו
בא ַ
מ'זאל ַ
ָ ֶא ָלא ווידער ַ
[אז]
דאך עס 'נישט דעס', זאל קענען [זיין צווישן] די ַמ ְּל ָא ִכים ,איז ָ וואס ָ שכליים נבדלים]ָ ,
רוואס
פא ָ יאה [של מין האדם ,רק בריאה אחרת מבלי יצר הרע] ,און ַ דאך נישט 'די' ְּ ּב ִר ָס'איז ָ
העטן זיי ַמ ְּמ ִריד געווען [את העליונים].
קאן מען' ַמ ְּמ ִריד זיין די ֶע ְּליוֹ נִ ים.
וויאזוי ' ָ
ַ זאלן' זיי ַמ ְּמ ִריד זיין[ ,און] רוואס ' ָ
פא ַָ
לא
קושיא יג
גם יל"ד דממה שאמרו שהיתה נחמה לפניו שלא בראו בעליונים ,מזה משמע שהיה איזה משא
ומתן והוה אמינא לעשות כן ,ולא מצינו כן בדברי חכז"ל שיהיה משא ומתן כזה בשעת הבריאה
שאפן בא ַמ'זאל ַ ָ זא ֲה ָוה ֲא ִמינָ אַ ,אזגארנישט ַא ַ דאך ָ דערנאך ,מ'געפינט ָ ָ יג) און
גארנישט [מדובר כזה ,דלעיל כתיב רק שאמר] נַ ֲע ֶשה דאך ָ אויבן דעם מענטש ,מ'געפינט ָ
שאפן בא ַמ'האט ַ ָ ָא ָדם[ ,ואחר כך ביצירתו כתיב ַו ִ ּי ֶיצר ה' ֱאל ִֹקים ֶאת ָה ָא ָדם] ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה,
זא
זא מיןַ ,א ַ עפעס ַא ַ נישטא אויבן ּ ָ דאך דאס איז ָ דעם מענטש ָּע ָּפר ִׁמן ָּה ֲא ָּד ָּמהכא [און] ָ
רוואספא ָ נישטא אויבן אין הימל[ .ואם כן] ַ ָ דאךזא בחינת ַ ּג ְּש ִמי ּות איז ָ מין ַ ּג ְּש ִמי ּותַ ,א ַ
דאס. עפעס ַא הוה אמינא בעולם ,וואו געפינט מען ָ זאל זיין ּ ָ
עפעס דאך אויס ַאז ס'איז ּ דאס איז ַא נֶ ָח ָמה [על שלא בראו בעליונים] זעט ָ [שהרי] ַאז ָ
מ'זאל
ָ ש ְּק ָלא ְּו ַט ְּריָ אַ ,
[אז] זא ַ
זא גרויסע ְּס ָב ָרא געוועןַ ,א ַ עפעס ַא ַ געווען [ ַא נידון ,ס'איז] ּ
דאס נישט. מאכן דעם מענטש[ .אמנם הלא] מ'געפינט ָ אויבן ַ
נג
הקדמה לישוב הקושיות
בביאור הגמרא שבת :בענין גזירת מיתה על אדם הראשון
איתא בגמרא שבת :אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון ,אמר להם מצוה
קלה צויתיו ועבר עליה .אמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו ,אמר להם ִמ ְק ֶרה ֶא ָחד לַ ַצ ִדיק
וְ לָ ָר ָשע
האבן געפרעגט למה ָּקנַ ְּס ָּת על [ונקדים דברי הגמרא במס' שבת]כב ,די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ּ ָש ֵרת ָ
האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל יתהָ . ַ
גע'קנְּ ֶס'עט ִמ ָ האט מען אים רוואס ָפא ָ יתהַ , אדם הראשון ִׁמ ָּ
עוֹ ָל ִמים געענטפערטִׁ ,מ ְּצ ָּוה ַק ָּלה צויתיו ,ועבר עליה.
האבן ְּמ ַק ֵיים געווען ָּכל ַהתוֹ ָּרה
האבן זיי געפרעגט ווייטער[ ,והלא] משה ואהרן ָּ ָ
געזאגט ִׁמ ְּקרה א ָּחד
ָ האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים יתהָ . רוואס קומט 'זיי' ִמ ָ פא ָ כו ָּלהַ ,
ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּשע (קהלת ט ,ב).
ַאזוי שטייט אין די גמרא.
מה כתיב בה ,לֹא ִׁת ְּר ָּצח ,לֹא ִׁתנְּ ָּאף ,לֹא ִׁת ְּגנֹב ,קנאה יש ביניכם ,יֵ צר ָּה ָּרע יש ביניכם .מיד הודו לו להקב"ה,
שנאמר (שם ,י) ה' ֲאדֹנֵ ינ ּו ָמה ַאדִּ יר ִש ְּמ ָך וגו' ,ואילו ' ְּּתנָ ה הוֹ ְּד ָך ַעל ַה ּ ָש ָמיִ ם' לא כתיב.
כא דיען כי תכלית בריאת האדם הוא שיהיה בעל בחירה ,ושיתגבר על תאוותיו הגופניות ,על כן נברא עפר מן
האדמה ,בעל גשם( .דברי יואל).
כב בגמרא שבת (נה :):אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבונו של עולם מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון,
אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה .אמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו ,אמר להם
ִׁמ ְּקרה א ָּחד ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּשע וגו'.
יא קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
נד
קושיא א – בגמרא שבת
ויש להבין מה היתה שאלת מלאכי השרת על קנס מיתה לאדם הראשון ,וכי לא ידעו מענין חטא אדם הראשון,
ומה חידש להם הקב"ה בתשובתו .והלא אם ידעו מגזירת המיתה שנקנסה על אדם ,אם כן ידעו גם מענין החטא
שלו
אינגאנצן ַא ּ ֶפ ֶלא די גמרא. ַ דאך
לכאורה איז ָ
האבן זיי נישט געוואוסט [מעיקרא] פונעם ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן. וואס ָ
א] ָ
דאך געוואוסט האבן זיי ָ האבן געפרעגט ַא ַש ֲא ָלה למה ָּקנַ ְּס ָּתָ , ממה נפשךַ ,אז זיי ָ
וואס ס'שטייט [ ִּכי ְּ ּביוֹ ם ֲא ָכ ְּל ָך ִמ ֶּמנּ ּו מוֹ ת ָּתמ ּות ,ושבשביל זה נגזר ענין הקנס
פריער שוין [מהקנס] ָ
[אז] ִׁמ ְּצ ָּוה ַק ָּלה צויתיו
עפעס דערציילט ַא 'נייעס' ַ האט מען זיי ּ וואס ָשל מיתה .ואם כן] ָ
[ועבר עליה].
נה
קושיא ב – בגמרא שבת
גם צריך ביאור הלשון בתשובת הקב"הִׁ ,מ ְּצוָּ ה ' ַק ָּלה' צויתיו ועבר עליה.
ומה זה נתינת טעם שהיתה קלה ,והלא אדרבה אם הוא חמורה ראוי יותר לעונש
דאך אויך [במפרשים דמה
וואס איז דער ִׁמ ְּצ ָּוה ' ַק ָּלה' ,פרעגן זיי ָ
דערנאךָ ,
ָ ב] און
נאך ַארגער אויב ַאזוי דאך ָנתינת טעם הוא זה .והלא] אדרבה ,און ַא ִמ ְּצ ָוה ' ֲחמ ּו ָרה' איז ָ
[באם היה עובר עליה .והיה לו לומר מפני שעבר על מצותו ית' ,ומה לו להזכיר מצוה 'קלה' (דברי יואל)].
נו
איי [שמא תאמר כי בלשון] ' ַק ָ ּלה' [איז דער ּ ְּפ ַשט] ַאז ס'איז גרינג צו ַ
האלטן[ ,ולא מיירי
רהאנדן ַ
[א גרינגע מצוה ,כי אף שבעצם] פא ַ
מחומר עבירה ,גם זה אינו ,דהלא] ס'איז נישט ַ
לאזט נישט [לכן הוא קשה לקיימו .וכן באדם
נאר [ווייל] דער יֵ ֶצר ָה ָרע ָ
ַאלדינגס איז גרינגָ ,
יחכג[ ,וממילא אפילו] די
הראשון ווייל] דער נחש איז ַא ְּמ ַפ ֶּתה[ ,והיה] ַא ֵמ ִסית ּו ַמדִּ ַ
זאך איז שווערכד.
גרינגסטע ַ
נז
קושיא ג – בגמרא שבת [ובפרשתן]
גם עצם חטא אדם הראשון צריך ביאור ,דהאיך היה אפשר להנחש להסיתו נגד ציווי ה'
עפעס צו אדם הראשון
וואס ער קומט ּ
דערנאך [הסתת הנחש גופא הוא ענין תמוה]ָ ,
ָ ג]
[יציר כפיו של הקב"ה ,שיכשילו בחטא].
נח
קושיא ד – בגמרא שבת
גם לא מובן מה שהשיב הקב"ה לסוף ,מענין הפסוק ִׁמ ְּק ֶרה ֶא ָּחד לַ ַצ ִׁדיק וְּ לָּ ָּר ָּשע
וואס איז דער [תירוץ פון] ִׁמ ְּקרה א ָּחד ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּשע.
ד] און ָ
כג כמבואר בגמרא סנהדרין (כט ).עיי"ש.
כד סגנון קושיא זו הוא מדברי הישמח משה בפרשתן (עה"פ וכל שיח השדה) וז"ל :ג' יש לדקדק בתשובת הקב"ה
מצוה קלה וכו' ,דלמה דייק לומר מצוה קלה ,הלא אדרבה מצוה חמורה ראוי יותר לעונש .ואין לומר דאין
הפירוש קלה בערכה ,רק קלה לקיימה ,דעל זה קשה הלא כל המצות קל לקיימן ,לולי הסתת היצר הרע ,ולא
יה ַד ְּר ֵכי נ ַֹעם כתיב (משלי ג ,יז) ,ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (עבודה זרה ג ,).אך היצר
בשמים היאּ ,ודְּּ ָר ֶכ ָ
והחמדה עומד לנגדן ,ולעומת היצר והחמדה נצרך גבורה .ואם כן אף כאן במצוה של אדם הראשון ,הרי העץ
היה טוב למאכל ונחמד למראה ,והנחש ֵמ ִׁסית ,ואם כן מה היא הקלות שיש בו יותר מבכל המצות .והוא דקדוק
עצום לדעתי.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון יב
נט
הקדמה לישוב הקושיות – בגמרא שבת
ובו ישוב קושיא ג – בגמרא שבת [ובפרשתן]
והנראה בביאור הענין ,על פי דברי התנחומא פרשת וישב ,דכל ענין החטא של אדם הראשון היה רק בבחינת נורא
עלילה ,כי גזירת המיתה היתה בהכרח מטעמים הידועים לו ית' ,והביא ראיה לזה ממה שביום הראשון כבר נברא
מלאך המות ,אף קודם שנברא האדם .אלא שאין המדה להביא ענין של פורענות בלא חטא ,ולכן סיבבו והזמינו לו
מן השמים ענין חטא [ובדרך נס כדלהלן] ,כי שיוכל לתלותו בו ענין גזירת המיתה
[נאר] זעט מיר אויס ַאזוי דער ּ ְּפ ַשטכה. ָ
[דהנה] דער ֱא ֶמת ,שטייט ַארויס אין מדרש תנחומא [בפסוק] ְּויוֹ ֵסף ה ּו ַרד ִמ ְּצ ָריְּ ָמה,
אין פרשת וישבכו[ ,בענין הפסוק] נוֹ ָּרא ֲע ִׁל ָּ
ילה ַעל ְּבנֵ י ָּא ָּדם (תהלים סו ,ה).
גאנצע ִענְּ יָ ן פון ֵח ְּטא ָּא ָּדם ָּה ִׁראשוֹ ן [וגזירת המיתה שנגזר עליו בזה ,איז ווייל] דאס ַ [אז] ָ ַ
זאל
געוואלט [מטעמים הידועים לו]ַ ,אז דער מענטש ָ ָ האט ַאזוידער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
זא' בחינה [העלול לחטוא ,ובן תמותה ,ולא שיהיה דומה כמלאכי השרת שאין להם זיין אויף ' ַא ַ
בחירה ויצר הרע ,והם חיים וקיימים].
זאגט ער [בתנחומא ,והראיה כי] ְּביוֹ ם ָּה ִׁראשוֹ ן איז שוין געווען דער ַמ ְּל ַא ְּך ַה ָּמות ָ
געווארן ,ווייל ס'שטייט (א ,ג) ְּוחֹש ְּך ַעל ְּפנֵ י ְּתהוֹ םְּ ' ,וחֹש ְּך' מיינט מען דעם ָ שאפן בא ַ
ַ
ַמ ְּל ַא ְּך ַה ָּמ ֶות ,שמחשיך עיני הבריות[ .והאדם לא נברא עד יום 'הששי'].
ס
וכן הביא ראיה ממה שאמרה תורה ָא ָדם ִכי יָ מות ְבא ֶֹּהל,
וענין טומאת המת ,ואף שהתורה כבר קדמה לעולם
זאגט ער [עוד ראיה ,שהרי] די תוֹ ָּרה ַה ְּקדוֹ ָּשה איז ָּק ְּד ָּמה ָּלעוֹ ָּלם ,און ס'איז דערנאך ָ
ָ
געשטאנען [בתורה] ָּא ָּדם ִׁכי יָּ מות ְּבאֹהל (חקת יט ,יד)ָ ,אדער כדומה [פסוקים כאלו שנזכר ַ שוין
בהם ענין המיתה].
פאראויס [די גזירת המיתה] ,און ס'איז ָ דאס געוואוסט פון מ'האט ָָ [ונמצא]
האט
נגעהאנגען' ַאז ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ָ ָ מ'האט עס] ' ָא ָ 'געשטעלט' ַאז ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן [גרם לזה,
עס געברענגט.
זאגט דער מדרש ַארויס ְּ ּב ֵפיר ּוש. ַאזוי ָ
כה וסיום הענין בביאור דברי הגמרא ,ראה להלן באות צג.
כו בתנחומא וישב (סימן ד)ְּ :ויוֹ ֵסף הו ַרד ִׁמ ְּצ ָּריְּ ָּמה ,זה שאמר הכתוב (תהלים סו ,ה) ְּלכו ו ְּראו ִׁמ ְּפ ֲעלוֹ ת ֱאל ִֹׁקים נוֹ ָּרא
ילה ַא ְּת מביאן .בא וראה, ילה ַעל ְּבנֵ י ָּא ָּדם ,א"ר יהושע בן קרחה אף הנוראות שאתה מביא עלינוַ ,ב ֲע ִׁל ָּ ֲע ִׁל ָּ
ְּ
כשברא הקב"ה את העולם ,מיום הראשון ברא מלאך המות .מנין ,אמר רבי ברכיה ,משום שנאמר ְּוחֹשך ַעל ְּפנֵ י
ְּתהוֹ ם ,זה מלאך המות המחשיך פניהם של בריות .ואדם נברא בששי ,ועלילה נתלה בו ,שהוא הביא את המיתה
לעולם ,שנאמר (ב ,יז) ִּכי ְּ ּביוֹ ם ֲא ָכ ְּל ָך ִמ ֶּמנּ ּו מוֹ ת ָּתמוּתָּ ○ .מ ָּשל למה הדבר דומה ,למי שמבקש לגרש את אשתו,
כשבקש לילך לביתו כתב גט ,נכנס לביתו והגט בידו ,מבקש עלילה ליתנו לה ,אמר לה מזגי לי את הכוס
שאשתה ,מזגה לו ,כיון שנטל הכוס מידה אמר לה הרי זה גיטך ,אמרה לו מה פשעי ,אמר לה צאי מביתי
שמזגת לי כוס פשור ,אמרה לו כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור ,שכתבת הגט והביאתו בידך.
אף כך ,אמר אדם לפני הקב"ה ,רבש"ע עד שלא בראת עולמך קודם שני אלפים שנה היתה תורה אצלך אמון,
שכך כתיב (משלי ח ,ל) ָו ֶא ְּהיֶ ה ֶא ְּצלוֹ ָאמוֹ ן ָו ֶא ְּהיֶ ה ַש ֲעשו ִּעים 'יוֹ ם יוֹ ם' ,ב' אלפים שנה ,וכתיב בה (חקת יט ,יד) זֹאת
ַהתוֹ ָּרה ָּא ָּדם ִׁכי יָּ מות ְּבאֹהל .אלולי שהתקנת מות לבריות היית כותב בה כך ,אלא באת לתלות בי את העלילה ,הוי
יהם (וישב לז ,ד) וכו' ,ואמר רבי ילה ַעל ְּבנֵ י ָּא ָּדם וכו' ○ .וכן הוא אומר ביוסףַ ,ו ִ ּי ְּרא ּו ֶא ָחיו ִּכי אֹתוֹ ָא ַהב ֲא ִב ֶ נוֹ ָּרא ֲע ִׁל ָּ
יודן ,היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת יָּ ד ַֹע ֵת ַדע (לך טו ,יג) ,והביא עלילה לכל דברים אלו ,כדי שיאהב יעקב את
יוסף ,וישנאוהו אחיו ,וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו למצרים ,וישמע יעקב שיוסף חי במצרים ,וירד עם
השבטים וישתעבדו שם ,הוי ְּויוֹ ֵסף הו ַרד ִׁמ ְּצ ָּריְּ ָּמה ,אל תקרי הו ַרד אלא הוֹ ִׁריד את אביו והשבטים למצרים וכו',
ילה ַעל ְּבנֵ י ָּא ָּדם.
הוי נוֹ ָּרא ֲע ִׁל ָּ
יג קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
סא
ויש להביא עוד ראיה לזה ,ממה שדרשו בפסוק 'וַ ִי ֶיצר' ֱאל ִֹּקים ֶאת ָה ָא ָדם ,שנכתב בשתי יודי"ן ,שהיו בו שתי
יצירות ,אחת בעולם הזה ,ואחת לתחיית המתים .ותחיית המתים לא שייך אלא רק לאחר המיתה ,וכבר נוצר זה
עוד מתחילת בריאת האדם ,ואף קודם החטא
נאך שטייט אין מדרשכז[ ,כתיב] ' ַו ִׁייצר' ֱאלֹ ִׁקים את ָּה ָּא ָּדם (ב ,ז)[ ,מיט] שתי יודי"ן, ָ
יצירה אחת בעולם הזה ,ויצירה [אחת] לתחיית המתיםכח[ .והיינו שמתחלת הבריאה נוצר
האט מען דא צוויי יצירות ָ ס'זאל זיין 'שוין' [מוכן האדם לכךַ ,אז] ס'איז ָ ָ וואס]
באופן ָ
ס'זאל נישט זיין קיין ִה ְּת ַחדְּּ ש ּות [והשתנות של בריאה חדשה] ביי ְּת ִׁח ַית ָ געמאכט[ ,כדי]ַ
ַה ֵמ ִׁתיםכט.
האט נישטא קיין ְּת ִׁח ַית ַה ֵמ ִׁתים[ .אלא מאי] ָ
ָ דאךיתה ,איז ָ נישטא קיין ִׁמ ָּ
ָ נו ַאז ס'איז
מען שוין געוואוסט משעת יצירה [שתהיה גזירת המיתה].
סב
ועל דרך זה איתא בתנחומא בענין חטא מכירת יוסף ,שהיה
בבחינת נורא עלילה ,בכדי שיוכל להתקיים גזירת גלות מצרים
דאס ירת יוֹ ֵסףַ ,
[אז ָ דער מדרשכו [תנחומא וישב] פירט ָ
דארט ווייטערל ַאקעגן חטא ְּמ ִׁכ ַ
ש ַמיִׁ ם צוגעפירט [בכדי שיוכל להתקיים גזירת
מ'האט [עס] ִׁמן ַה ָּ
ָ איז] אויך די זעלבעַ ,
[אז]
הגלות במצרים ,הנאמר לאברהם בין הבתרים].
סג
וכן מבואר על דרך זה באור החיים הק' ,בענין שאמרו חכז"ל על רבי עקיבא [או רשב"ג] שנענש
עבור איזה עון קל ,והוא היה מעשרה הרוגי מלכות ,שהיה בזה גזירה מן השמים גם בלאו הכי
לאץלא[ ,בענין] ָ
וואס זאגט אויף ַא ּפ ַ[וכעין זה] ס'שטייט דער אור החיים הקדוש ָ
גע'ד ְּר ֶש'נט צווישן
ַ האטגעווארן [שהיה מהרוגי מלכות]לב ,ווייל ער ָ ָ ַר ִ ּבי ֲע ִק ָ
יבא איז נֶ ֱענָ ש
האט נֶ ֱהנֶ ה געווען [מזה]לג.
ִש ּ ִשים ִר ּבוֹ א אידן ,און ער ָ
יתה.
זאל קומען ִמ ָ פארדעם ָ [אז] ַ
רהאנדן ַ
פא ַ זאגט דער אור החיים הקדוש ,ווי איז ַ ָ
כז בבראשית רבה (יד ,ה)ַ :ו ִׁייצר .ב' יצירות ,יצירה בעולם הזה ,ויצירה לעולם הבא.
ובתנחומא תזריע (סימן א) :אמר רבי יוחנן ,כתיב בו באדם הראשון שתי יצירות ,שני יודין ,שנאמר ' ַו ִׁייצר'
ה' ֱאלֹ ִׁקים את ָּה ָּא ָּדם ,יצירה אחת בעולם הזה ,ויצירה אחת לעולם הבא .אבל הבהמה והחיה והעוף יצירה אחת
כתיב בהן ,ביו"ד אחת ,דכתיב (ב ,יט) ' ַו ִ ּי ֶצר' ה' ֱאלֹ ִקים ִמן ָה ֲא ָד ָמה ָּכל ַח ַ ּית ַה ּ ָש ֶדה.
כח לשון זה הוא מלשון רש"י (ב ,ז) בענין זהַ :ו ִׁייצר .שתי יצירות ,יצירה לעולם הזה ,ויצירה לתחיית המתים.
אבל בבהמה שאינה עומדת לדין ,לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן.
כט עיין בגור אריה על רש"י (שם) :שני יצירות .אף על גב שלא היה עדיין אותה היצירה ,שהיא לעתיד ,כיון
שנברא האדם 'בכח' על אותה יצירה שלעתיד ,יש בו ב' יצירות עתה .לכך יצירה אחת כתיב בפירוש ,ויצירה
השניה נתרבה באות יו"ד ,לפי שלא היתה יצירה לגמרי ,והיה כמו נקודה קטנה[ .ועיין עוד במה שהאריך בהקדמת
ספרו גבורות ה' ,ואכמ"ל].
ל פירוש שהוא ממשיך שם בדבריו.
לא באור החיים הק' ריש אחרי (טז ,א) כתב בתוך הדברים על ענין מיתת נדב ואביהו ,וז"ל :כי כבר הודעתיך
שהגם שיחפוץ ה' המותה לחסידיו' ,לסיבה נעלמת ליודע תעלומות ,נפלאים ורמות' ,צריך שיהיה לצדיק כל
שהו מהדברים אשר לא טוב עשות ,כדי שדרך שם ישלוט בהם הדין ,וכבר הארכתי בענף זה ○ .צא ולמד ממה
שמצא רבי עקיבא טעם להריגתו ,לצד ששמח לבו בדרשתו תוך ס' ריבוא ,כאמור בדבריהם .וקשה הלזה יתחייב
אנוש מיתה משונה ,אם כן פקע כלילא דוורדי מכל עושי טוב ולומדיה .אלא דזה הוא דרך שממנו ישלוט בו
הדין ,ולעולם סיבת מיתתו יקר בעיני ה' המותה לעשרה הרוגי מלכות ,למגן וצינה לדורות בני ישראל.
לב דרבי עקיבא היה בכלל עשרה הרוגי מלכות [וכן רבן שמעון בן גמליאל].
לג כן איתא במכילתא (משפטים פי"ח ,ד"ה אם ענה תענה) ,ובאבות דרבי נתן (לח ,ג) ,ובספר חסידים (סימן ח) ,על ר'
שמעון בן גמליאל .אבל באור החיים הק' הביא כן על רבי עקיבא ,וכנראה היה לו גירסא כזה .ועיין עוד ענין זה
בשינויים בתנא דבי אליהו (פרק ל) ,ובמסכת שמחות (פרק ח).
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון יד
דא ַט ֲע ִמים אויף האט [בלאו הכי] געמוזט זיין[ ,ווייל] ס'איז ָ דאס ָ זאגט ערָ , נאר ָ ָ
דעם ,אויף די ֲע ָּש ָּרה ֲהרו ֵגי ַמ ְּלכות[ ,ווי] מ'טרעפט אין די ַח ְּכ ֵמי ֱאמת שטייט ִענְּ יָ נִ ים
וואס ס'שטייט [דערויף]. זאגן ָ ס'לאזט זיך נישט ָ ָ ְּ ּגבוֹ ִהים,
ס'זאל געטון ווערן [ענין של ָ [אז] ָאן ַא שום חטא, נאר [ווייל] ס'איז נישט די ִמדָּ ה ַ ָ
פורענות ,לכן] איז מען ַמזְּ ִׁמין ַא ֵח ְּטא ִׁמן ַה ָּש ַמיִׁ ם.
סד
ועל דרך זה היה בחטא אדם הראשון ,שהיה סיבה מן השמים ,כדי לקיים גזירת המיתה שהוצרכה להיות גם בלאו הכי
זאך [בענין חטא אדם הראשון וגזירת המיתה].
דאס איז די זעלבע ַ ָ
ס'האט ַאזוי געברויכט צו זיין [בלאו הכי ,אלא כיון שהוא ענין של פורענות ,הוצרכו להזמיןָּ
(עיקר המשך הדרוש ,להלן באות עג) החטא כדי לתלותו בעונש על החטא]לד.
סה
ובאמת כל ענין החטא היה בדרך נס ,כי היה זה רק על ידי דיבור הנחש .וכבר נתקשו הראשונים בזה ,דהאיך שייך
דיבור אצל הנחש בטבע ,וכתבו דזה היה בדרך נס .ומה שנתקשו דאם כן למה לא נכתב הנס בתורה ,כמו שנאמר
בפתיחת פי האתון ,כבר תירצתי דיען שהיה זה על ידי השטן ,וכדי להחטיא את האדם ,על כן העלימה התורה זה,
כי אין לפרסם ענין הנסים שמצד השטן ,שלא לצורך
ס'האט צוגעפירט [חטא אדם
ָ וויאזוי]
ַ דאך [כך ,גם מהאופן
עקסטערדעם זעט מען ָ
הראשון ,על ידי דיבור הנחש שהיה רק בדרך נס].
האט דער נחש גערעדט ,ער וויאזוי ָ ַ נאךלה[ ,דלכאורה] לאגן זיך ָ [ווי] די ראשונים ּפ ָ
ח ָּיה[ ,ומתרגם אונקלוס]
געהאט ַא כ ַֹח ַה ִׁדיבור[ .והלא כתיב] ַויְּ ִׁהי ' ָּה ָּא ָּדם' ְּלנפש ַ
ַ האט דען
ָ
לד וז"ל רבינו בויואל משה (ב ,יט) :יכול להיות בצדיק גמור שבא חטא על ידו ,אף שאינו ראוי לכך ,אלא שהיא
עלילה מהקב"ה ,בשביל שאותו העונש הבא על חטא זה ,הוכרח להיות גם בלאו הכי ,מטעמים שראתה חכמתו
יתברך שמו ,אבל אין המדה לעשות ככה בלא עון ,לכן מעליל הקב"ה להביא אותו החטא על ידו ,כדי שיצא
לפועל אותו העונש שבלאו הכי מוכרח שיהיה כן וכו' .וכבר הביא זה גם הרמב"ם ז״ל בפירוש המשניות סוף
ברכות .וככה היו כל החטאים שנאמרו באבותינו הקדושים ובנביאים ,שה' ִא ָ ּנה ְּליָ ָדם בשביל איזה טעם שהיה
צורך בדבר ,וכבר כתבו כן הראשונים ז״ל[ .ועיין עוד שם באורך].
[היָ ה ָערוּם ִמ ּכֹל ַח ַ ּית ַה ּ ָש ֶדה] .יש אומרים כי האשה היתה מבינה ויודעת לשון לה באבן עזרא (בראשית ג ,א)ְּ :ו ַה ָ ּנ ָחש ָ
החיות ,ויפרשו ַ'ויֹאמר ַה ָּנ ָּחש' [דהוא] ברמיזה .ואחרים אמרו שהוא שטן .ואיך לא יִ ְּרא ּו סוף הפרשה ,כי איך ילך
השטן על גחון ואיך יאכל עפר ,ומה טעם לקללת הוּא יְּ שו ְּּפ ָך רֹאש ○ .ורבים השתבשו לחקור למה היה קולל
הנחש ,ואם היתה לו דעת שלימה .או ֻצ ָוה שלא ישיא האשה .ויאמר רב סעדיה גאון ,אחר שהתברר לו שאין
דיבור ודעת כי אם באדם לבדו ,נצטרך לומר כי ַה ָּנ ָּחש גם ָּה ָּאתוֹ ן לא ִׁד ְּברו ,רק ַמ ְּל ָּא ְּך ִׁד ֵבר בשבילם .והשיב עליו
רב שמואל בן חפני .והנה קם רבי שלמה הספרדי בעל השירים השקולים וחכם גדול היה ,והשיב על רב שמואל.
○ והישר בעיני שהם הדברים כמשמעם ,והנחש היה מדבר והיה הולך בקומה זקופה ְּו ַה ָשם דעת באדם ָשם בו.
והנה הפסוק העיד כי ָהיָ ה ָערוּם ִמ ּכֹל ַח ַ ּית ַה ּ ָש ֶדה ,רק לא כאדם .ופירוש ָערוּם חכם ,שיעשה דבריו בערמה וכו'.
ואם המלאך דיבר על פיו אין חטא לנחש ,וזה המלאך לא יתכן להיות שלוחו של ה' ,ואין המלאך ממרה פי ה'.
ובפירוש הרד"ק עה"ת (ג ,א)ְּ :ו ַה ָ ּנ ָחש ָהיָ ה ָערוּם ִמ ּכֹל ַח ַ ּית ַה ּ ָש ֶדה ֲא ֶשר ָע ָשה ה' ֱאל ִֹקים .יש לשאול על ענין
אמירת הנחש לאשה איך היה ○ .ואם היה דרך מופת כמו אמירת האתון לבלעם ,למה לא אמר ויפתח ה' את פי
הנחש ,כמו שאמר ַו ִ ּי ְּפ ַּתח ה' ֶאת ּ ִפי ָה ָאתוֹ ן (בלק כב ,כח) ○ .ואם כדברי רבי סעדיה ,שכתב שלא דִּ ֶ ּבר ַה ָ ּנ ָחש ולא
'מ ְּל ָא ְּך' דִּ ֶ ּבר בעבורם ,למה נתקלל 'הנחש' .ועוד איך ישיא המלאך את האשה לעבור על מצות ָה ָאתוֹ ן ,אלא ַ
ֹאמר כי לנסות את ָה ֵקל .ועוד מה ענין לנחש ֵה ָ ּנה ,ולמה אמר ְּו ַה ָ ּנ ָחש ָהיָ ה ָערוּם ,אחר שהוא לא דיבר .ואם נ ַ
האשה בא המלאך ,אם תעבור את פי ה' ,מה ָח ָטא הנחש בזה .ולמה לא בא המלאך 'לאדם' ,כי לא היתה מצות
ָה ֵקל לאשה ,אע"פ שאדם אמר לאשה מצות ָה ֵקל ○ .והענין בזה מבולבל מאוד לפי הנגלה ,אבל לפי הנסתר
הענין מבואר וכו' [עיין שם מה שכתב בזה] .ויש אומרים כי הנחש לא דיבר ,אלא בצפצוף ָּר ַמז לאשה ,והאשה
הכירה ברמיזת הנחש ,וידעה כי זה רצה לומר .וזה רחוק שתבין האשה הדברים האלה ברמיזות .ועוד אם האשה
הבינה רמיזות הנחש ,איך הבין [הנחש את] מענה האשה ○ .והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב ,כי הנחש היה
מדבר והיה הולך בקומה זקופה ,וה' ָשם בו דעת האדם .והנה הפסוק העיד והנחש היה ערום 'מכל חית השדה',
רק לא 'כאדם' ,וכן דעת רז"ל .ויש לתמוה לפירוש החכם הזה ,איך בעת הבריאה לא הבדילו מן הבהמות ומן
טו קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
ְּלרו ַח ְּמ ַמ ְּל ָּלא[ ,והוא חידוש אצל האדם לבד ,שהוא במדריגת ַחי ' ְּמ ַד ֵ ּבר' ,יתר על כל בעלי חיים שהם
במעלת ' ַחי' שאינו ְּמ ַד ֵ ּבר].
סו
טאקעלו [שיש ענין של] ִׁ
שיחוֹ ת ַחיוֹ ת ְּועוֹ פוֹ ת [ואם כן יש לומר שדיבור [והגם] ס'שטייט ַ
הנחש היה רק באופן כזה ,ולא בדיבור ממש]לז.
דאך אויךלח [להקשות ,דאף אם נימא דדיבור הנחש הוא רק כעין שיחות זאגן זיי ָ[אמנם] ָ
וויאזוי
ַ החיות ועופות ,שהם רק עניני צפצופים ורמיזות ולא דיבור ממש ,אכתי יוקשה לנו] ָאבער
געקאנט ענטפערן [לפיָ האטרשטאנען דיבורי חוה] און ער ָ ַ האט ער [הנחש] געהערט [און ַ
פא ָ
רשטאנען דעם ִצ ְּפצ ּוף [של הנחש] ווי ַ פאהאט שוין אפשר ַ דבריה] ,אפילו ער [אדם וחוה] ָ
מ'זאגט שוין.
ָ
דאך דערפון. דער רד"קלה און ַאלע ראשונים שמועסן ָ
זאך].
גאנצע ַ[אז] ס'איז געווען ַא נֵ ס ִ ּב ְּכ ַלל [די ַזאגן זיי ַ
[ובמסקנא] ָ
סז
דארט שטייט ַו ִׁי ְּפ ַתח ה' את און ַאז ס'איז ַא נֵ ס[ ,אם כן שוב קשה ,דהלא מצינו בבלעם] ָ
דא [אויך] ַו ִ ּי ְּפ ַּתח ה' ֶאת ּ ִפי ַה ָ ּנ ָחש.
רוואס שטייט נישט ָּ
פא ִָׁפי ָּה ָּאתוֹ ן (בלק כב ,כח) און ַ
סח
פארדעם שטייט [עס] נישט מאללט [לתרץ בזהַ ,אז] ַ געזאגט ַא ָ ָ האב אפילו איך ָ
מ ְּ
דאך געווען [דורך] ַא ַמ ְּל ָּאך ַר ֲח ִׁמים ,ער [בתורה] ,ווייל יענע נֵ ס [של פי האתון בבלעם] איז ָ
רא ּפפירן [ולמונעו] פון ַאן ָעוֹן[ ,ואם כן היה הנס מצד הקדושה ,און] געוואלט ַא ָ
ָ האט אים
ָ
זאגט די ּתוֹ ָרה ַה ְּּקדוֹ ָשה ַארויס דעם נֵ ס.איבערדעם 'דעס' ָ
יח [ואם כן היה הנס דאס' [של דיבור הנחש] איז געווען ַא נֵ ס פון ַא ֵמ ִׁסית ו ֵמ ִׁד ַ ָאבער ' ָ
החיות ,כמו שהבדיל האדם שאמר עליו נעשה אדם בצלמנו .ועוד כאשר קלל הנחש ואמר לו ַעל ְּ ּגחֹנְּ ָך ֵת ֵל ְּך
ֹאכ ל ,איך לא אמר 'ודעת תחסר' ,כי היא הקללה הגדולה ,ואיך לא הזכירה ○ .והקרוב בכל מה שכתבנו ְּו ָע ָפר ּת ַ
הוא ,שהיה דיבור הנחש על דרך מופת ,לנסות בו האשה ,ואף על פי שלא אמר ַו ִׁי ְּפ ַתח ה' את ִׁפי ַה ָּנ ָּחש כמו
שאמר ְּב ָּאתוֹ ן ִׁב ְּל ָּעם ,לפי שיש בזה נסתר גדול ,והוא העיקר למביני מדע .ועדיין יש לשאול למה נתקלל הנחש
אחר ֶש ָה ֵקל ָשם הדבר בפיו .ויש לפרש ,כי הנחש חשב בערמימות לקנא באדםְּ ,ו ָה ֵקל שידע דעתו התירו ְּו ָשם
הדבר בפיו ,כענין שאמרו בא לטמא פותחין לו ,ועוד ֶשיֵ ְּדע ּו בני אדם כי בדין נענש.
הכנָּ ַפיִׁ ם ְּכנָּ ַפיִׁ ם יַ ִׁגיד ָּד ָּבר .וכן בהפסוק יך את ַהקוֹ ל ו ַב ַעל ְּ לו כמו שדרשו בהפסוק בקהלת (י ,כ) ִׁכי עוֹ ף ַה ָּש ַמיִׁ ם יוֹ ִׁל ְּ
במלכים א' (ה ,י-יג)ַ :ו ֵּת ֶרב ָח ְּכ ַמת ְּשלֹמֹה ֵמ ָח ְּכ ַמת ָּכל ְּ ּבנֵ י ֶק ֶדם וגו'ַ ,ויְּ ַד ֵבר ַעל ָּה ֵע ִׁצים ִמן ָה ֶא ֶרז ֲא ֶשר ַ ּב ְּּל ָבנוֹ ן ְּו ַעד
ָה ֵאזוֹ ב ֲא ֶשר י ֵֹצא ַ ּב ִּקיר ַויְּ ַד ֵבר ַעל ַה ְּב ֵה ָּמה ְּו ַעל ָּהעוֹ ף ְּו ַעל ָה ֶר ֶמש ְּו ַעל ַהדָּ ִגים.
ועיין בזה בגמרא גיטין (מה ).ובבמדבר רבה (יט ,ג) וזוהר הק' (ח"ג דף רכח ,).ועוד – .ועיין בגמרא סוכה (כח).
וכן בזוהר (שם) שנזכר גם ענין שיחת דקלים.
ֹאמר ֶאל לז וכמובא גם פירוש כזה בדברי האבן עזרא והרד"ק דלעיל .וכן פירש באור החיים הק' (ג ,א) וז"לַ :ו ּי ֶ
ָה ִא ּ ָשה וגו' .פירוש בצפצוף אשר ידברו בו הבעלי חיים בלתי ְּמ ַד ְּב ִׁרים ,ואז היו מכירים כל צפצופי וכו' ,ואפילו
שיחת הדומם .כי כל מה שברא ה' ,יש לו כפי בחינתו דיבור ,לטעם אשר ישבח את קונו ,כאומרו (משלי טז ,ד) ּכֹל
ּ ָפ ַעל ה' ַל ַּמ ֲענֵ הוּ ,וצא ולמד מפרקי שירה .ומצאנו לגדולי ישראל שהיו מכירים בכל צפצוף ושיחה ,כאומרם ז"ל
(סוכה שם) אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי ע"ה וכו' ,ומכל שכן אדם הראשון ,יציר כפיו יתברך.
לח כן הקשה ברד"ק שם.
לט בס"ג וארא תשט"ז ,ועיי"ש כל הענין באורך .וכן ביאר רבינו עוד בכ"מ.
מ כמבואר בתנחומא (בלק ,ח) ובמדבר רבה (כ ,יג)ַ :ו ִ ּי ַחר ַאף ֱאל ִֹקים ִ ּכי הוֹ ֵל ְּך הוּא ַו ִ ּי ְּתיַ ֵ ּצב ַמ ְּל ַא ְּך ה' ַ ּ
[בדֶּ ֶר ְּך ְּל ָש ָטן לוֹ ]
(בלק כב ,כב) ,מלאך של רחמים היה ונעשה לו לשטן.
וברש"י בלק (שם) :מלאך של רחמים היה ,והיה רוצה למנעו מלחטוא ,שלא יחטא ויאבד.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון טז
דאס נישט מצד השטן והסטרא אחרא ,ולא מאת ה' מצד הקדושה .און] די ּתוֹ ָרה ַה ְּּקדוֹ ָשה וויל ָ
[דאס ַארויס]מא.
ש ֵ ּב ַח זיין [און וויל נישט] פון דעם רעדן ,ווי ווייט מעגליך שטייט נישט ָ ְּמ ַ
סט
ויש להוסיף ,כי באמת מתחילת הבריאה כבר הוכן כח זה של דיבור הנחש ,בכדי שיתקיים גזירת המיתה .וכיון
שהיה תנאי בהבריאה ,על כן לא היה זה כל כך בגדר נס גמור ,ולא הוצרכה התורה לפרש פתיחת פי הנחש
[ולדרכינו עתה אפשר לומר עוד ,דמעיקרא היה מוכן בכח הבריאה כח הדיבור לנחש לפעם ההוא,
כי מאחר שהיתה גזירת המיתה מוכנת כבר וכנ״ל ,על כן גם השתלשלות הסיבות והעלילה כבר היה מוכן
בכח הבריאה ,ועל כן אין זה בגדר התחדשות כלל ,וכמו כל הדברים שנשתנו לאחר הבריאה שאף על פי
כן אינם בגדר התחדשות ,לפי שהיו בכח הבריאה ,והרי הם כמו תנאי בהבריאה ,וכמו כן היה בדיבור
הנחש]( .דברי יואל).
ע
אבל עכ"פ חזינן שהניחו מן השמים ונתנו כח להשטן לפתותו אף בדרך נס ,והכל בכדי שיוכל להתקיים גזירת המיתה
ס'זאל מיט איםָ האט צוגעפירט ַ
[אז] נאר יהיה איך שיהיה ,דער בורא כל עולמים ָ ָ
געשען דעס נֵ ס.
האט געטון די ִס ְּט ָרא ַא ֲח ָרא ,דער ס"מ[ ,כיון שתכליתו היתה לפתות לחטא, דאס ָ הגם ָ
דאך עס] ַא ּכ ַֹח פון ַה ָקדוֹ ש ָ ּבר ּו ְּך ה ּוא [שמלכותו
ומאתו ית' לא תצא הרעות]ָ .אבער ַאלץ [איז ָ
בכל משלה ,והוא שנתן כח להשטן מתחילת הבריאה ,עוד קודם החטא].
ס'האט ַאזוי
ָּ דאך אויס ַ
[אז] [און פון דעם נס ַאליין שהניח הקב"ה להשטן לעשות כן] זעט ָ
געברויכט צו זיין [כדי שיוכל לחול עי"ז גזירת המיתה ,און] ס'איז שוין מעיקרא שוין
געווארן [הבריאה על אופן כזה].
ָ שאפן בא ַ
ַ
עא
ואין זה שינוי בתחילת אופן הבריאה ,כי הכל כבר הוכן בכח הבריאה מתחילה .וכדרך שביאר הנועם אלימלך בענין
מה שפועלים ישועה בכח התפילה ,שאין זה שינוי רצון ח"ו ,כי הכל היה כן מרצון הקדום ,שיהיה לאדם צרה
פלונית ,ושע"י תפלה פלונית יגיע לו הישועה מה
[מכמו שהיו בתחילת געווארן
ָ דאך נִ ְּש ַּתנֶ ה
[וואס] זענען ָ
ָ זאכן
סאך ַ
[וכן מצינו] ַא ַ
נאר ס'איז מעיקרא ָּאן ַאזוי געווען [הותנה והוכן בכח כן עוד מתחילת הבריאה]. הבריאה]ָ ,
עב
וויאזוי
ַ דאךמב אויף יעדע ְּת ִׁפ ָּלה ַאזוי[ ,דלכאורה] זאגט ָ[ווי] דער נועם אלימלך ָ
'נוצט' ְּּת ִפ ָ ּלה [לבטל הגזירה ולהמשיך ישועה][ – .ומפרש] ווייל ִמ ּ ְּש ַעת ְּ ּב ִר ַ
יאת ָהעוֹ ָלם– ,
מא ועיין עוד בזה באורך בס"ג בהעלותך ושלח תשכ"ז ,ובקונטרס על הגאולה ועה"ת (סימן יד-כ) ,ושעד כמה
שאפשר אין מדברים מהנסים של השטן ,ורק לעת הצורך מגלין זאת כדי שידעו שלא לטעות אחריו .ועיין עוד
מזה בס"ג מסעי תשי"ז.
מב בנועם אלימלך (ריש פרשת ויחי) :דאיתא בגמרא ,אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא ,כשהיה מתפלל על החולה
היה אומר זה חי כו' ,אמרו לו מנין אתה יודע ,אמר אם תפלתי שגורה בפי ,היא מקובלת .לכאורה מלת 'שגורה
בפי' אינו מובן ,היה לו לומר אם תפלתי 'יוצא מפי בלי גמגום' בידוע שהיא מקובלת ○ .אך הענין הוא ,דהנה
לכאורה יש להבין הסיבה הזאת שהצדיק מתפלל על החולה ,והוא מתרפא ,ונראה הדבר כמו השתנות חלילה
אצל הבורא האחד הפשוט האמיתי ,וחלילה לחשוב ולומר כך ○ .אך הענין ,דהנה כל העולמות וכל הנבראים
היו מתחילה קודם בריאת העולם 'בכח' אין סוף ברוך הוא ,ואחר כך כשעלה ברצונו הפשוט לבוראם ,הוציאם
מכח אל הפועל ,וכל מה שיהיה הוא שהיה בכח האין סוף ברוך הוא וברוך שמו .ונמצא אין כאן שום השתנות,
כי כל זאת היה בכח האין סוף ,שזה יהיה חולה ,והצדיק יתפלל עליו ויעתר בתפילתו .והוא שהקב"ה מתאוה
לתפילתן של צדיקים (חולין ס ,):שעל ידי התפילה הצדיק מתדבק בהבורא יתעלה ,וזה תענוגו של מקום,
שהצדיק עולה ומתדבק בו ○ .ואיתא בספרים (עי' אוה"ח הק' כי תשא לב ,ז) הטעם שאנו רואים שלפעמים באים שני
יז קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
רהאנדן ַא ִשנּ ּוי ָרצוֹ ן ביי השם יתברך ,ס'איז נישט פא ַ [דלכאורה קשה] ווי איז ַ
האט שוין דער ּבוֹ ֵרא ָּכל יאת ָּהעוֹ ָּלם ָּאןָ , רהאנדן[ ,ועל זה מתרץ ,ווייל] ִׁמ ְּש ַעת ְּב ִׁר ַ פא ַ ַ
[אז] 'דער' ַצדִּ יק וועט ִמ ְּת ּ ַפ ֵ ּלל זיין [דערויף] עוֹ ָל ִמים געזען ַאז ס'וועט זיין 'די' ָצ ָרה ,און ַ
יק ָּרא ָּאן ַאזוי געווען [רצונו ית' כך, און ס'וועט נִ ְּש ַּת ֶ ּנה ווערן [לטובה ולישועה] .ס'איז ֵמ ִׁע ָּ
שיהא תלוי בתפלה ,ונמצא] ס'איז נישט קיין ִשנּ ּוי [רצון].
דעמאלטס העלפט ָ יק ָרא ָאן, טאקע נישט ַאזוי געווען ֵמ ִע ָּ און [באופן] ווען ס'איז ַ
טאקע נישט [קיין ְּּת ִפ ָּלה]. ַ
דאס איז טייטש [במאמר רבי חנינא בן דוסא ִׁאם] ְּשגו ָּרה ְּת ִׁפ ָּל ִׁתי ְּב ִׁפימגַ - ,אזוי [און] ָ
דארט – [דאם שגורה בפיו ,הוא לסימן] ַאז ס'איז שוין ַאן ' ַאלטע' ְּת ִׁפ ָּלה[ ,און] טייטשט ער ָ
[דעמאלטס] געזען די ָ מ'האט שוין ָ ס'האט שוין געברויכט צו זיין [כך מתחילת הבריאה], ָ
ְּּת ִפ ָ ּלה[ ,ולכן שגורה בפיו ,וממילא יוֹ ֵד ַע ֲאנִׁ י שהוא ְּמקו ָּבל].
מ'האט עס נישט געזען פון ָ [און] ַאז ס'איז נישט ְּשגו ָּרה ְּת ִׁפ ָּל ִׁתי ְּב ִׁפי[ ,הוא לסימן] ַאז
[מק ּו ָ ּבל ,ולכן אמר יוֹ ֵד ַע ֲאנִׁ י שהוא ְּמטו ָּרף]. יאה ָאן ,איז עס נישט ְּ ְּּת ִח ַ ּלת ַה ְּ ּב ִר ָ
עג
אשית
יאה ,פון ' ְּב ֵר ִׁ
וואס ס'איז געשען [כבר נגזר] פון ְּת ִׁח ַלת ַה ְּב ִׁר ָּ
[ועל כל פנים] ַאלעס ָּ
ָּב ָּרא' ָּאן.
עד
וכבר ביאר הרמב"ן בענין המיתה ,דאף שמצד הרכב חומר גוף האדם ,אי אפשר לו לחיות לעולם ,מ"מ קודם
החטא היה מורכב באופן אחר ,ורק אחר החטא נעשה הרכבתו באופן כזה .אבל הכל היה נגזר ומוכן עוד מתחילת
הבריאה ,שאחר החטא ישתנה הרכבתו באופן כזה
יתה איז[אז] לכאורה די ִמ ָדאך שוין דער רמב"ן אויכעטמדַ , פון דעם שמועסט ָ
זאגט די גמראמה ַ
[אז] ווען דאך ַא ִט ְּב ִע ּי ּות [מצד הרכבת האדם החומרי ,און] פונדעסטוועגן ָ
ָ
יתה ,שטייט ַארויס אין די גמרא ַאזוי.
נישט דער ֵח ְּטא ,העט נישט געווען קיין ִמ ָ
בני אדם ואוהבים זה את זה מאוד ,גם שלא היו מכירים זה את זה מקודם ,כי אם עתה מקרוב באו ונתוועדו יחד,
ושניהם דבקו יחדיו באהבה רבה .והטעם מחמת שהיו שכנים זה אצל זה בישיבתם בגן עדן יחד ,ועתה בבואם
להדדי נתעורר בהם אהבה הישנה שהיה בהם בגן עדן ○ .וזהו שאמר רבי חנינא בן דוסא ,אם תפלתי שגורה,
רוצה לומר התפילה הזאת שאני מתפלל עתה היא שגורה בפי כמו דבר הרגיל שהורגל בה כבר .ומה הוא
ההרגל ,היינו מה שהזכרנו לעיל ,שהיה הדבר הזה והתפילה הזאת והצדיק היו כולם בכח האין סוף ,על דרך
שני צדיקים שאוהבים זה את זה מחמת שהיו ביחד .בידוע שהיא מקובלת ,מחמת שכבר היה בכח האין סוף
ברוך הוא ,ואין השתנות לפניו חלילה .ואם אין תפילתי שגורה בפי ,נמצא לא היתה התפילה הזאת בכח האין
סוף ,רק האדם מעצמו הוא מתפלל ,בידוע שהוא מטורף.
מג במשנה ברכות (לד :):אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא ,שהיה מתפלל על החולים ,ואומר זה חי וזה מת.
אמרו לו מנין אתה יודע ,אמר להם אם שגורה תפלתי בפי ,יודע אני שהוא מקובל ,ואם לאו ,יודע אני שהוא
מטורף.
מד ברמב"ן בפרשתן (ב ,יז)ּ ְּ :ביוֹ ם ֲא ָכ ְּלך ִמ ֶּמנּ ּו מוֹ ת ָּתמוּת .ועל דעת אנשי הטבע ,היה האדם מעותד למיתה ָ
מתחלת היצירה ,מפני היותו ֻמ ְּר ָּכב .אבל גזר עתה שאם יחטא ימות בחטאו [אף קודם זמנו מצד הטבע] ,כדרך חייבי
מיתה בידי שמים בעבירות וכו' ○ .ועל דעת רבותינו ,אלמלא שחטא לא מת לעולם ,כי הנשמה העליונית נותנת
לו חיים לעד ,והחפץ האלק י אשר בו בעת היצירה יהיה דבק בו תמיד ,והוא יקיים אותו לעד ,כמו שפירשתי
(לעיל א ,ד) במלת ַו ַ ּי ְּרא ֱאלֹ ִקים ִ ּכי טוֹ ב ○ .ודע כי אין ַה ַה ְּר ָּכ ָּבה מורה על ההפסד ,אלא לדעת קטני אמנה[ ,הטועים
וסוברים] כי הבריאה היא בחיוב .אבל לדעת אנשי האמונה האומרים כי העולם מחודש ְּב ֵחפץ ֱאל ִֹׁקי פשוט ,גם
הקיום יהיה בו ָּל ַעד כל ימי ַה ֵחפץ ,וזה אמת ברור .אם כן ְּ ּביוֹ ם ֲא ָכ ְּל ָך ִמ ֶּמנּ ּו מוֹ ת ָּתמוּת ,שאז תהיה בן מות ,לא
תתקיים ָּל ַעד ְּבח ְּפ ִׁצי.
מה בגמרא שבת (נה :).אמר רב אמי ,אין מיתה בלא חטא ,ואין יסורין בלא עון .אין מיתה בלא חטא ,דכתיב
(יחזקאל יח ,כ) ַה ֶ ּנ ֶפש ַהח ֵֹטאת ִהיא ָתמוּתּ ֵ ,בן לֹא יִ ּ ָשא ַ ּב ֲעוֹן ָה ָאב ְּו ָאב לֹא יִ ּ ָשא ַ ּב ֲעוֹן ַה ֵ ּבןִ ,צ ְּד ַקת ַה ַ ּצדִּ יק ָע ָליו ִּת ְּהיֶ ה
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון יח
זאל זיין ַא נִׁ ְּצ ִׁחיות.
[אז] די ַה ְּר ָּכ ָבה פון ַא מענטש ָ דאך נישט מעגליך ַ איי ס'איז ָ
דאס קען מען נישט וויסן פון ַאזוי ווי ס'איז היצטערט[ ,האיך היה אופן הבריאה ָאבער ָ
והרכבת האדם שהיה מקודם חטא אדם הראשון].
פריער איז דער מענטש געווען אויף ַאנדערע [הרכבה] געבויעט ,דער בורא כל
געווארן
ָ שאפןבא ַס'זאל זיין [חי וקיים]ַ ,
ָ זא ּכ ַֹח ַאזשאפן מיט ַא ַבא ַ
מאל ַ האט ַא ָעולמים ָ
דאך נישט דאס זעט מען ָ נאר ָ זאל קענען זיין אייביגָ . איז ער [אדם הראשון ,באופן] ער ָ
מו
דאס איז דער ֱא ֶמת . דעמאלטסָ . ָּ ס'האט אויסגעזען
ָ וויאזוי
ַ [היינט]
עה
די ַאלע ּכוֹ חוֹ ת פון דעם מענטשמז ..
[כל זה היה מוכן מעת הבריאה ,שיהיה לו חיים לָ ַעד אם לא יחטא ,ושישתנה להיות בו גזירת
המיתה אם יחטא ,וכמובא לעיל בשם התנחומא .וכבחינה שכתב הכלי יקרמח שהיה תנאי בשעת
הבריאה שע״י מעשה הרשעים ישתנה העולם לתוהו ,וע״י מעשה הצדיקים יתקיים העולם לָ ַעד ,ואין זה
(המשך עיקר הדרוש ,להלן באות פד) שינוי לפניו יתברך ח"ו]( .דברי יואל).
עו
ביאור הפסוק ְּב ֶצ ֶלם ֱאל ֹ ִׁקים ָּב ָּרא אֹתוֹ
[קושיא יא]
והנה בפסוק ְּב ֶצלֶ ם ֱאלֹ ִׁקים ָּב ָּרא אֹתוֹ ,נתקשו המפרשים לבאר הכוונה בזה .דלפי פשוטו קשה ,דהאיך אפשר
לדמות צורה ליוצרה ,ולא שייך שום צלם ודמות למעלה .ואף שבעיקר פירשוהו על ענינים פנימיים בסודות
התורה ,אבל צריך שיהיה איזה הסבר גם בדרך הקרוב לפשוטו
[והנה בפסוק] ְּבצלם ֱאלֹ ִׁקים ָּע ָּשה את ָּה ָּא ָּדם (נח ט ,ו)[ ,וכן בפרשתן בפסוק ַו ִׁי ְּב ָּרא ֱאלֹ ִׁקים את
וויאזוי איז ַ לאגט מען זיך [אויך] ,לכאורה ָּה ָּא ָּדם ְּב ַצ ְּלמוֹ ְּ ,בצלם ֱאלֹ ִׁקים ָּב ָּרא אֹתוֹ ]ּ ,פ ָ
נישטא ביים בורא כל ָ זאך ,והלא] קיין דְּּ מ ּות און קיין ְּּתמ ּונָ ה איז רהאנדן [ ַא ַ
זא ַ פא ַ ַ
ווארט צלם ֱאלֹ ִׁקים.
רהאנדן דעס ָ
פא ַ עולמיםּ ,ו ְּתמ ּונָ ה ֵאינְּ ֶכם ר ִֹאים (ואתחנן ד ,יב) ,ווי איז ַ
ְּו ִר ְּש ַעת ָה ָר ָשע ָע ָליו ִּת ְּהיֶ ה וגו' .אין יסורין בלא עון ,דכתיב (תהלים פט ,לג) ו ָּפ ַק ְּד ִּתי ְּב ֵש ֶבט ּ ִפ ְּש ָעם ו ִּבנְּ ָג ִעים ֲעוֹנָ ם○ .
מיתיבי ,אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ,רבונו של עולם מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון וכו' (וההמשך
כאן כבר מובא לעיל בהערה כב) וכו' .הוא דאמר כי האי תנא ,דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ,אף משה ואהרן
בחטאם מתו ,שנאמר (חקת כ ,יב) יַ ַען לֹא ֶה ֱא ַמנְּ ֶּתם ִ ּבי ,הא האמנתם בי ,עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם
[ועיי"ש עוד].
ועיין עוד בגמרא עבודה זרה (ה :).דתניא רבי יוסי אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא
מלאך המות שולט בהן ,שנאמר (תהלים פב ,ו) ֲאנִ י ָא ַמ ְּר ִּתי ֱאל ִֹקים ַא ֶּתם ו ְּּבנֵ י ֶע ְּליוֹ ן ֻּכ ְּּל ֶכם ,חבלתם מעשיכםָּ ,א ֵכן
ְּכ ָּא ָּדם ְּתמותון (שם ,ז).
מו ועיין עוד מזה בדברי רבינו בס"ג שבת חוה"מ פסח תש"כ.
הריקארדינג.
ָ מז חסר כאן קצת על
מח בכלי יקר בפרשתן (א ,ב) [ליישב קושייתו המובא לעיל בהערה א] :ונראה לומר ,לפי שמששת ימי בראשית
והלאה ,אין הקב"ה משנה שום דבר מכמות שהיה ,וצפה הקב"ה שעל ידי מעשי הרשעים יחזור העולם לתוהו
יתי ֶאת ָה ָא ֶרץ ְּו ִה ֵ ּנה תֹה ּו .והודיע לנו הכתוב ובוהו ,כמו בדור המבול .וכן בחורבן הבית כתיב (ירמי' ד ,כג) ָר ִא ִ
שאם יקרה בזמן מן הזמנים שעל ידי מעשה הרשעים יחזור העולם לתהו ,לא יהיה נחשב שינוי בבריאה ,אלא
יחזור העולם לכמות שהיה ,כי מטבעו להיות תהו ובהו וחשך ,ועל ידי מעשה הצדיקים עשה הקב"ה הפך טבעו,
וברא האור לצדיקים ,ועל ידי קלקול המעשים יחזור העולם לכמות שהיה ,ולא יהיה נקרא שינוי בבריאה ,כי
תנאי התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית .ומטעם זה מיעט האור וגנזו לצדיקים ,כי לא אדם הוא ית' ויתנחם,
אלא לפי שאם רשעים בחשך ידמו ,בעבור קלקול מעשיהם ,לא יהיה נחשב לשינוי בבריאה.
יט קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
זאגן אויף דעם ּ ְּפ ָש ִטיםַ ,אלע [מפרשים]מט .און ס'איז ַאלץ לאגן זיך[ ,און] זיי ָ
זיי ּפ ָ
מ'זאל
ָ קאן זיין
וויאזוי ָ
ַ נאך ַא שטיקל ֶה ְּס ֵ ּבר דערויף, נאך ַאלץ ָ נישט ַמ ְּס ּ ִפיק ,ס'פעלט ָ
ווארט צלםזאגן דעס ָ ווארט ְּ -מ ַד ֶמה זיין צ ּו ָרה ְּליוֹ ְּצ ָר ּהנ ָ - זאגן אויף ַא מענטש דעס ָ ָ
ֱאלֹ ִׁקים[ ,ולייחס לשון כזה] אויפן ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים.
עז
הקדמה לישוב קושיא יא
ואפשר לומר בזה ,על פי המובא ברמב"ן בשם הגאונים ,דבשרטוטים שבפני האדם ניכר מהותו
וכח חכמתו ושכלו ,וכמו שהיה נודע להראשונים ,אלא שבדורות האחרונים נשתכח חכמה זו
האב גערעכנט [לפרש בדרך] ּ ָפש ּוט. [נאר] איך ָ
ָ
דאך אין רמב"ןנא [אויפן פסוק] זה ֵספר תוֹ ְּלדֹת ָּא ָּדם (ה ,א) ,ברענגט [דהנה] ס'שטייט ָ
[אז] אין די ִׁש ְּרטו ִׁטים [שבפני האדם] זעט מען ַאלעס ,ווי ווייט די ער פון די גאוניםַ ,
ַה ָּש ָּגה [איז] ,ווי ווייט דער ֵשכל [זיינע איז ,ואם ראוי הוא למסור לו סתרי תורה].
זאגט ער [ולא זכינו בהם] ,אונז ווייס מיר שוין נישט .דער רמב"ן ָ
זאגט שוין ְּביָּ ָּמיו, ָ
[אז] בזמן זאגט ער ַ[אז] מ'ווייסט נישט ,מ'קען נישט די ָח ְּכ ָמה[ .אמנם] ָ זאגט ער שוין ַ ָ
נאך געווען.
הגאונים איז עס ָ
עח
ובישמח משה ביאר בזה מה שכתב רש"י אצל יוסף ,שהיה זיו איקונין שלו דומה
ליעקב ,ושמסר לו יעקב כל מה שלמד משם ועבר .כי החכמה תלוי בזיו האיקונין
דאך מיט דעם[ ,מה שכתב רש"י בפרשת וישב כי] יעקב דער ישמח משהנב טייטשט ָ
פאר יוסף הצדיק [כל מה שלמד משם ועבר ,וזהו שנאמר] ִׁכי בן
האט איבערגעגעבן ַ
אבינו ָ
מט עיין בזה באבן עזרא ורמב"ן וספורנו בפרשתן (א ,כו) ,ועוד.
נ מלשון מדרש תהלים (מזמור יד) :דבר אחר ֲאנִ י ה' ח ֵֹקר ֵלב (ירמי' יז ,י) ,הרשעים אומרים אנו חורשין בלבנו,
כביכול ,שאין הקב"ה יודע בהן .אומר להם הקב"ה ,ממני אתם מטמינים ,הוֹ י ַה ַּמ ֲע ִמ ִ
יקים ֵמה' [ ַל ְּס ִּתר ֵע ָצה ְּו ָהיָ ה
ֹאמר ּו ִמי ר ֵֹאנ ּו ו ִּמי י ְֹּד ֵענ ּו] (ישעי' כט ,טו) ,אתם סבורים שאני כמותכם ,שאתם מדמים צו ָּרה ְּליוֹ ְּצ ָּרה, ְּב ַמ ְּח ָש ְּך ַמ ֲע ֵש ֶ
יהם ַו ּי ְּ
נטיעה לנוטעה וכו'[ .וכעין זה הוא בבראשית רבה בפרשתן (כט ,כד)].
נא ברמב"ן בפרשתן (ה ,א) :זה ֵספר תוֹ ְּלדֹת ָּא ָּדם .הבנים אשר יזכיר בפרשה .ולפי דעתי ירמוז לכל התורה ,כי כל
התורה כולה ספר תולדות אדם ,על כן אמר בכאן ' ֵס ֶפר' ולא אמר ְּו ֵא ֶּלה ' ּתוֹ ְּלדוֹ ת' ָא ָדם ,כאשר יאמר בשאר
מקומות וכו' ○ .וטעם ַו ִׁי ְּק ָּרא את ְּש ָּמם ָּא ָּדם ,מפני ששם 'אדם' כלל לכל המין האנושי ,הזכיר כי האלקים קרא
הזוג הראשון בשם זה ,מפני שכולם בהם בכח ,ועליהם הוא אומר זֶ ה ֵס ֶפר ּתוֹ ְּלדֹת ָא ָדם ○ .וכתב רבינו שרירא
הגאון ,שמסרו חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי ִׁש ְּרטו ִׁטין ,מקצתן אמורים בסדר פסוק זה ֵספר תוֹ ְּלדֹת ָּא ָּדם,
ומקצתן בסדר פסוק של אחריו זָּ ָּכר ונְּ ֵק ָּבה ְּב ָּר ָּאם .ואין מוסרים סתרי תורה ורזין ,אלא למי שרואין בו 'סימנין'
שראוי לכך ,אלו דברי הגאון' .ולא זכינו בהם'.
נב בישמח משה פרשת וישבִׁ :כי בן זְּ ֻקנִׁ ים הוא לוֹ .פירש רש"י ,שנולד לו לעת זקנתו ,ואונקלס תרגום ֲא ֵרי ַבר
ַח ִׁכים הוא ֵליה ,שכל מה שלמד משם ועבר מסר לו .דבר אחר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו ,עכ"ל ○ .והנה על
פירוש התרגום לבד קשה ,מדוע לא מסר לשאר בניו כמו לו .ועל הדבר אחר קשה ,מה זה השבח במה שזיו
אי קונין דומה לו .ועוד אי כפשוטו אמאי לא הכירו אותו אחיו ,והרי כתיב (מקץ מב ,ח) ְּו ֵהם לֹא ִה ִּכ ֻרהוּ ○ .על כן
נראה כי שניהם בקנה אחד עולים ,ויובן על פי מה שכתב הרמב"ן בפרשת בראשית על פסוק זה ֵספר תוֹ ְּלדֹת
ָּא ָּדם ,בשם רב שרירא גאון ,וזה לשונו ,שמסרו החכמים אחד לחבירו הכרת פנים וסדרי השרטוטין וכו' ,ואין
מוסרין סתרי תורה ורזין ,אלא למי שרואין בו סימנים שראוי לכך ,עכ"ל .והשתא אתי שפיר ,דמתחילה פירש
ֲא ֵרי ַבר ַח ִׁכים וכו' ,ושלא תקשה מפני מה מסר רק לו ולא לשאר בניו ,לזה אמר דבר אחר שהיה זיו אקונין דומה
לו ,רצה לומר דודאי שם ועבר שמסרו רזי תורה ליעקב ,היינו מפני שראו בו בהשרטוטין שיש לו סימנים הראוי
לזה ,ולפיכך גם יעקב לא מסרו רק ליוסף ,מפני שהיה לו אותן השרטוטין של יעקב ,שהיה זיו אקונין דומה לו,
מה שאין כן שאר בניו שלא היה להן אותן השרטוטין ,לא היה יכול למסור להם ,ושניהם דברים אחדים ,והבן
כי נכון הוא וכו' ○ .ויתכן דשני הפרושים אלו נובעים מן הפירוש הראשון שהוא עיקר הפשט ,שנולד לו לעת
זקנתו ,אך דעל זה לבד קשה מה השבח הזה ,דזה דעת איש המוני להיות לו אהבה לילד כזה ביתר שאת ,אבל
לא דעת חכם אמיתי המתנהג על פי שכל .אך הענין הוא ,שתלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתם מתוספת
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון כ
האט אים איבערגעגעבן ַאלע [וואס] איין ּ ְּפ ַשט [ברש"י הוא] ער ָ ָ זְּ ֻקנִׁ ים הוא לוֹ (וישב לז ,ג),
ָּח ְּכמוֹ ת ,און איין ּ ְּפ ַשט איז ש ָּהיָּ ה זִׁ יו ִׁאיקונִׁ ין [של יוסף] דוֹ מה לוֹ .
האט געזען אינעם צ ּו ַרת ַה ּ ַפ ְּרצ ּוף [וזיו זאגט ער ס'איז ָּהא ְּב ָּהא ַת ְּליָּ א[ ,ווייל] ער ָ ָ
איקונין של יוסף ,שהוא ראוי למסור לו סתרי תורה ,לכן מסר לו כל מה שלמד משם ועבר ,ווייל] אינעם
דאך ַאלעסנג. צו ַרת ַה ַפ ְּרצוף ,ליגט ָּ
עט
דאס זעט נישט יעדערער.
נאר ַאודאי ָּ
ָ
זאגט דער רמב"ן -איז עס שוין נישט געווען.
אפילו בזמן הראשונים ָ -
פ
ובזה יובן מה שאמרו בגמרא כשם שאין 'פרצופיהם' שווים,
כך אין 'דיעותיהם' שווים .כי הדיעות והפרצופים תלויים זה בזה
איבערדעם [איז] כשם שאין 'פרצופיהם' שווים ,כך אין 'דיעותיהם' שוויםנד,
ימנִׁ ים [שבפרצוף האדם].
ימיות [הנפש 'והדעת'] ליגט אין די ִׁס ָּ
דאס ְּפנִׁ ִׁ
[ווייל] ָ
פא
והכל תלוי בפנימיות האדם שבשורש נשמתו .ובאם חוטא ח"ו ,אז משתנים השרטוטים
דאס ֵחלק ֱאלוֹ ַק ִׁמ ַמ ַעלנה[ .והוא
ימיות [הוא לפי] די נְּ ָּש ָּמה [שלו ,שהיא] ָ
דאס ְּפנִׁ ִׁ
[און] ָ
רדארבט נישט [על ידי
מ'פא ַ
ַ מ'האט דעם צלםנו [אלקים שנברא בו ,דהיינו] ַאז
ָ בתנאי] ַאז
החטאים ,אזי מקושר הכל בשורש נשמתו].
פארלירט מען דעם כ ַֹחנז.רדארבטַ ,
מ'פא ַ
ַ נאר ַאזָ
(קנים ג ,ו) ,כי גשמיותם יותר נחלש ונפרד ,כמו שכתבו המפרשים שם בהמשנה (קנים שם) ,והנה הבנים שמולידין
לעת זקנה הם בשלימות יותר ,כמו שמצינו באברהם שהוליד את יצחק בן ק' ,כמבואר במדרש .ואם כן הג'
פירושים בקנה אחד עולין ,ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ,והכל נובע מהפשוטו ,דמחמת שנולד לעת זקנתו ,היה
בר חכים ,שהיה זיו אקונין דומה לו ,שהיה לו אותן השרטוטין .ועל דרך רמז מפורש הכל ,והבן.
נג ועיין עוד מה שהאריך רבינו בענין זה בס"ג תולדות תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס ריב ח"א).
נד בבמדבר רבה (כא ,ב) :הלכה ,אם ראה הרבה אוכלוסין של בני אדם אומרּ ָ ,ברו ְּּך ַא ָּתה ה' ֱאל ֵֹקינ ּו ֶמ ֶל ְּך ָהעוֹ ָלם
ֲח ַכם ָה ָרזִ ים ,כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה ,כך אין דעתן שוין זה לזה ,אלא כל אחד ואחד יש לו דעה
בפני עצמו .וכן הוא אומר (איוב כח ,כה) ַל ֲעשוֹ ת ָלרו ַּח ִמ ְּש ָקל ,לרוחות של כל בריה ובריה.
וכן הוא בקצרה בגמרא ברכות (נח :).תנו רבנן ,הרואה אוכלוסי ישראל [פירש"י :חיל גדול של ששים רבוא],
אומר ָ ּבר ּו ְּך ֲח ַכם ָה ָרזִ ים [היודע מה שבלב כל אלו] ,שאין דעתם דומה זה לזה ,ואין פרצופיהן דומים זה לזה[ .ועיין
עוד בגמרא סנהדרין (לח.]).
נה כמבואר בספרים הק' ובכתבי האריז"ל בכ"מ ,והלשון הוא מהפסוק באיוב (לא ,ב) .ועיין עוד ברש"י ורמב"ן
בפרשתן (ב ,ז) עה"פ ַו ִ ּי ּ ַפח ְּ ּב ַא ּ ָפיו נִ ְּש ַמת ַח ִ ּיים.
נו כמבואר בעץ חיים (שער כו ,פרק ג) ,ובליקוטי תורה (בפרשתן) ,ועוד .ועיין בזה באורך בישמח משה (פרשת נצבים).
נאר דער ֱא ֶמת איז ַאזוי[ .דלפי נז וז"ל רבינו בחנוכת הבית א' שופטים תשט"ז (לשון קדשו קונטרס שלז ,אות נב-נה)ָ :
[נאר] ָּ
[ס'זאל זיין] יֵ ָּראה את ְּפנֵ י ה' ֱאלֹקיך (דברים טז ,טז)ָ . ָ רהאנדןפא ַדאס ַ פשוטו לכאורה קשה] ,כביכול ,ווי איז דען ָ
זאגט [בפרשת שופטים ,על הפסוק] לֹא ַת ִׁכיר ָּפנִׁ ים (שם, וואס] דער נועם אלימלך ָ עפעס אויס [דער פשט ,על דרך ָ זעט ּ
פארלירט מען דעם צלם ֱאל ִֹׁקים, האט ַא צלם ֱאל ִֹׁקים ,און חלילה מיט ַאן ֲע ֵב ָּירהַ , יט)[ ,דהכוונה דהנה] יעדער איד ָ
זאלסט דיר נישט [ואפילו] מיט ַא ַמ ֲח ָש ָבה ָר ָעהָ ,אדער כדומה[ ,וזה שהזהירה התורה] ַאז לֹא ַת ִׁכיר ָּפנִׁ יםָ ,
[צ ֶלם ֱאל ִֹקים .וממילא] דער ּ ְּפ ַשט קען זיין [באומרו האט ֶ דאס ָּפנִׁ ים [דהיינו הצלם אלקים שעליך]ַ .א איד ָ רדארבן ָּ פא ַ
ַ
טאקע דעם בורא כל עולמים[ ,אלא הכוונה] ָּשלֹש ְּפ ָּע ִׁמים יך] ,מ'מיינט נישט [אויף] כביכול ַ יֵ ָּראה את ְּפנֵ י ה' ֱאלֹק ָּ
באשעפער ,מיטן זאלסט קומען מיט ַא ּ ָפנִ ים פונעם ַ ַב ָּשנָּ ה יֵ ָּראה [ ָּכל ְּזכו ְּּר ָך ,שתתראה עליכם] את ְּפנֵ י ה' ֱאלֹק ָּ
יךָ ,
דאס,יך ,די ִצווּי איז ָ זאלסט קומען מיט ַא צלם ֱאל ִֹׁקים[ .וזה שאמר] יֵ ָּראה את ְּפנֵ י ה' ֱאלֹק ָּ צלם ֱאל ִֹׁקים [על פניך]ָ ,
זאלסט אויסזען ַאזוי ווי ַא איד ברויך אויסצוזען, זאלסט קומען [באופן כזהַ ,אז דו] ָּ זאלסט זען ָ [אז דו] ָ די ִצווּי איז ַ
טאקע די ִצווּי .איבערדעם דאס' איז ַ [אז] ' ָ
יך [דהיינו שיתראה עליך הצלם אלקים] .קומט אויס ַ יֵ ָּראה את ְּפנֵ י ה' ֱאלֹק ָּ
באווייזן מ'זאל זיך ַ ָ [נאר] ער שטעלט דעם יְּ סוֹ ד אויפן ְּר ִׁא ַית ָּפנִׁ יםַ ,אז שטעלט ער נישט דעם יְּ סוֹ ד אויפן קומעןָ ,
באשעפער ,מיט ַא צלם ֱאל ִֹׁקים. פארן ַ מיט ַא ָּפנִׁ ים ַאזוי ווי ס'איז [ראוי] ַ
כא קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
פב
ועל דרך זה ביאר באוה"ח הק' מה שאמר יעקב אבינו ליוסף ַא ֲח ֵרי ְּראוֹ ִׁתי ֶאת
יך' ִׁכי עוֹ ְּד ָּך ָּחי ,כי מהפנים של יוסף היה ניכר ליעקב שלא חטא יוסף במצרים
' ָּפנֶ ָּ
געזאגט [ליוסף]
ָ האט און [על דרך זה ביאר באור החיים הק'נח ,דעס ָ
וואס] יעקב אבינו ָ
דארט [בפניך] ,איך
נאך ָ ַא ֲח ֵרי ְּראוֹ ִׁתי את ' ָּפנ ָּ
יך' [ ִּכי עוֹ ְּד ָך ָחי] (ויגש מו ,ל)[ .שאמר לו] איך זעה ָ
דאס ָּפנִׁ ים פון פריער ,די ִׁש ְּרטו ִׁטיןַ ,אז ס'איז נישט קיין ִה ְּש ַּתנּ ּות געווען
נאך ָּ
זעה ָ
רדארבט מען עס.
פא ַ[בהיותך במצרים ,ועודך צדיק כמקדם .ווייל] מיט ַא ֵח ְּטא ַ
פג
ישוב קושיא יא
והנה הנשמה הוא חלק אלוק ממעל ,וכח הנשמה ניכר גם בגוף האדם
ובשרטוטים שבפניו .ובזה יובן ענין 'צלם אלקים' שנברא בו האדם ,הנזכר בפסוק
גאנצער ּכ ַֹח פונעם נפש און די נְּ ָּש ָּמה ,ליגט אין דאך דער ַ ָאבער על כל פנים ליגט ָ
צו ַרת ַה ַפ ְּרצוף.
דאך ַא ֵחלק ֱאלוֹ ַק ִׁמ ַמ ַעל. און די נְּ ָּש ָּמה איז ָ
ממילא איז עס ַא 'צלם ֱאלֹ ִׁקים'[ ,ווייל] ס'איז דער ֶצ ֶלם פון די נְּ ָּש ָּמה ,און די
דאך ַא ֵחלק ֱאלוֹ ַק ִׁמ ַמ ַעל.נְּ ָּש ָּמה איז ָ
ש ַמת ָּא ָּדם (משלי זאגט אין די הקדמהנטַ ,אז [דער פסוק] נֵ ר ה' נִׁ ְּ ַאזוי ווי דער שפע טל ָ
ְּ
[אזוי]ַ ,אז ס'איז נ ֱא ַצל ֵמ ִׁאתוֹ יִׁ ְּת ָּב ֵרך די טאקע ּפונקט ַ כ ,כז) איז אויך [די כוונה] ַאז ס'איז ַ
נְּ ָש ָמה[ ,ואור הנשמה הוא חלק מהאור הגדול הכולל של אין סוף ב"ה].
ממילא הייסט עס ַא צלם ֱאלֹ ִׁקים[ .ובשעת הבריאה נברא האדם בשלימות המעלה ,בצלם
אלקים ,וזיו נשמתו חקוקה על פניו .אלא שאם יחטא ופוגם נשמתו ח״ו ,צולמא איתעבר מיניה( .דברי
יואל)].
יך] וגו' .טעם אומרו ַה ּ ָפ ַעם ,פירוש ֹאמר וגו' ָאמו ָּתה ַה ּ ָפ ַעם [ ַא ֲח ֵרי ְּראוֹ ִתי ֶאת ּ ָפנֶ ָ
נח באור החיים הק' ויגש (מו ,ל)ַ :ו ּי ֶ
להיות שאמר (וישב לז ,לה) ִּכי ֵא ֵרד ֶאל ְּ ּבנִ י ָא ֵבל ְּשא ָֹלה (עי' רש"י שם) ,עתה אמר לא אראה ַה ּ ָש ַחת ○ .עוד נראה
יך ,והדבר מובן כי חי הוא .גם צריך לדעת לומר בדקדק אומרו ִּכי עוֹ ְּד ָך ָחי ,ולא הספיק לומר ַא ֲח ֵרי ְּראוֹ ִתי ּ ָפנֶ ָ
למה לא אמר יעקב כן כשבשרוהו האחים כי יוסף חי ,ומצינו שהאמין כשראה העגלותַ ,ו ְּּת ִחי רו ַּח וגו' ,ומה דבר
חדש ראה [עתה] ○ .אכן כוונת דברי יעקב הם ,כי הגם שנתבשר ִּכי עוֹ ֶדנּ ּו ַחי ,זה הועיל לדעת שישנו במציאות,
אבל עדיין לבו דוי עליו ,לצד היותו בין הנכרים ,שפל עבד מושלים ,אם עודנו בצדקותו ולא כהתה עינו ולא נס
ליחו ,או לצד היותו מובדל ממנו ונתון תוך הקליפות ,ובפרט טומאת מצרים ,ומה גם לצד מה ֶש ָע ְּברוֹ מרוח
הקודש שאמר ָטרֹף ט ַֹרף יוֹ ֵסף ַח ָ ּיה ָר ָעה ֲא ָכ ָל ְּתה ּו [שרומז לאשת פוטיפר] (ב"ר פד ,יט) ,ודבר ידוע הוא כי הצדיקים
יותר יחפצו בהעדר הבן ,בהיותו בן מביש ,ומה גם יעקב הצדיק .אשר על כן לא היתה שמחתו שלימה מספק זה,
עד ַויֵ ָּרא ֵא ָּליו ,והכיר בו בפניו ,כי ַה ָּכ ַרת ָּה ָּפנִׁ ים תענה באיש .וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים ,שהכירו
ברושם הפנים מעשה אדם ,ומכל שכן יעקב אבינו שיכיר .לזה כשהכיר בו אמר אליו ָאמו ָּתה ַה ּ ָפ ַעם ,פירוש
יך ,והכרתי בהם שעוֹ ְּד ָּך ' ָּחי' ,פירוש הפעם הזאת בראייתך ,ולא מקודם כשנתבשרתי ,והטעם ַא ֲח ֵרי ְּראוֹ ִׁתי ָּפנ ָּ
צדיק כמקודם ,ולא נשתנה דיוקנך מכמות שהיה ,אלא עוֹ ְּד ָּך ָּחי ,כי הצדיקים קרויים חיים (ברכות יח.).
נט בשפע טל (בריש הקדמה הנק' בן מאה שנה) :ידוע שהנשמות של אומה ישראלית הם חלק אלוק ממעל ,אשר על זה
רמז הפסוק ִׁכי ֵחלק ה' ַעמוֹ (האזינו לב ,ט) ,ורצ"ל חלק ממש ,כחלק שנחלק מאיזה דבר הוא שוה ודומה בעינו
כל' והכלל ,שהוא יותר לאותו דבר שנחלק ממנו ,ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר ,רק שאותו דבר הוא ַה' ּ ֹ
גדול מהחלק שנחלק ממנו ,אבל בעצמותם הם דומים ושוים .כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה
ויתברך שמו ,רק שהוא יתעלה ויתברך הוא ַה'כֹל' ,הוא ָּהאוֹ ר הכולל ,האור הגדול הבלתי סוף הבלתי תכלית,
והנשמה היא חלק אוֹ ר וניצוץ שנחלק ֵמאוֹ ר הגדול ברוך הוא וברוך שמו ,וכמאמר שלמה המלך ע"ה נֵ ר ה'
נִׁ ְּש ַמת ָּא ָּדם ,רוצה לומר הנשמה של אדם היא נר וניצוץ ֵמאוֹ ר אלקים ,ודקדק בלשונו לומר 'נר' אלקים ולא אמר
'אור' אלקים ,כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדריגותיה ,שהם נפש רוח נשמה ,כולם הם חלק וניצוץ מאור
אלקים ,וזה נרמז בלשון 'נר' אלקים ,פירוש 'נֵ ר' נוטריקון נ'פש ר'וח ,ורוצה לומר הנפש והרוח והנשמה שהם ג'
מדריגות בנשמה ,הם כולם נצוצות קדושות ֵמאוֹ ר אלקים ,והיינו נֵ ר ה' נִׁ ְּש ַמת ָּא ָּדם[ .ועיי"ש עוד באורך].
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון כב
פד
המשך הקדמה לישוב הקושיות
נאר זען ,פון ְּּת ִח ַ ּלת ְּ ּב ִר ַ
יאת ָה ָא ָדם ליגט ַאלעס [שוין בכח לאמיר ָ
יהיה איך שיהיהָ ,
בריאתו ,וכבר היה הכל מוכן מאתו ית׳ בשעת הבריאה .וקודם חטא אדם הראשון ,היה הכל באופן אחר,
ועל ידי שחטא נגזר עליו מיתה ,ואין זה השתנות בבריאה ,כי כל זה היה בכח בריאתו ,שנברא בבחינה
גבוה מאוד ,ושמתקלקל בחינתו על ידי החטא( .דברי יואל)].
פה
הקדמה לישוב קושיא יב-יג
והנה מבואר באור החיים הק' דלולי חטא של אדם הראשון היה האדם יכול לדור ולילך למעלה בשמים ,כאדם
הדר בבית ועלייה .ורק לאחר החטא שנגזר עליו מיתה ,צריך הוא להשאיר את הגוף למטה ,ורק הנשמה היא
העולה למעלה
זאגט [אין] פרשת וואס] דער אור החיים הקדוש ָ לאמיר זען [לפי זה ,בשנקדים עודָ , ָ
בחקותיס[ ,דלכאורה] ס'שטייט ַאז מ'העט נישט גיווען געזינדיגט העט מען נישט
וואס ַא ַת ְּכ ִׁלית
געשטארבן ,נו העט מען געווען אייביג אויף דעם עולם[ ,וקשה] ָּ ָ גיווען
סא
ַח ֵיי עוֹ ָּלם ַה ָּבא אין ַ ּגן ֵע ֶדן' .אייביג לעבן' [בעולם מאל
דאך ַא ָ
דאס ,דער עיקר איז ָּ איז ָּ
דא ָּאט' [דאס] ַא גרויסע ְּ ּב ָר ָכה ,העט מען אייביג גיווען געמוזט זיין ' ָּ ָ וואס איז הזה]ָ ,
וואס איז דער יִׁ חוס? אינעם ַג ְּש ִׁמיותָּ ,בעוֹ ָּלם ַהזה? ָּ
פו
יתה ,העט ַא מענטש גיווען [אז] ווען נישט די ִמ ָ זאגט דער אור החיים הקדושַ , ָ
דא [אונטן] און אויבןַ ,אזוי ווי אליהו. געקאנט זיין ָּ ָ
האט ער געמוזט דעם גוף יתהָ , דא דער ֵח ְּטא [והקנס] פון ִמ ָ נאר ווייל ס'איז ָ ָ
איבערלאזן [כאן ,ורק הנשמה לבדה היא העולה למעלה]. ָ
האט
געקאנט מיטן גוף ָ ָ האט מען יתהָ , ָאבער ווען נישט דער ֵח ְּטא [והקנס] פון ִמ ָ
געקאנט 'גיין' [ממטה למעלה]ַ ,אזוי ווי מ'גייט פון איין שטוב אין דער ַאנדערער ָּ מען
געקאנט זיין ָ ּבעוֹ ָלם ַה ֶ ּזה [וגם ָ ּבעוֹ ָלם ָה ֶע ְּליוֹ ן] ,אונטן און
ָ מ'האטָ [כאדם הדר בבית ועלייה].
געקאנט זיין דער מענטש ,ווען נישט דער ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן. ָ האט אויבן ָ
ס
באור החיים הק' בחקותי (כו ,ג .אופן כ) :עוד ירצה [ ִאם ְּ ּב ֻח ּק ַֹתי ֵּת ֵלכ ּו] ,על דרך אומרם ז"ל (עי' ילקוט תהלים סוף רמז
תתלא) כי כשברא ה' אדם הראשון בעולם הזה ,לא בראו לשבת בעולם הזה לעולמי עד ,כשלא יחטא ,שאם כן
אדרבה ירידה היא לו ,ושפלות היא .כי תכלית המקווה הוא בעולם העליון ,ש ָּש ָּמה יקצור אשר זָּ ַרע .אלא היתה
הכוונה ,כי עלה יעלה לשמים ולאוצרות החיים בעת אשר יחפוץ ,ויהיה כמי ש ָּדר ְּב ַבית ַו ֲע ִׁל ָּיה על גבה ,וכשירצה
לעלות ולהשתעשע ,יעלה .כמו שמצינו שעלה אליהו ַב ְּס ָּע ָּרה ַה ָּש ַמיְּ ָּמה (מלכים ב' ב ,יא) .ועל ידי החטא הוצרך
להפשיט עורו מעליו ,ויניח הגוף בעולם הזה ○ .והודיע הכתוב כאן ,כי בהתעצמות האדם בעסק התורה ,יכול
להשיג באמצעותה שלא ירגיש במות ,אלא כאדם ההולך ממקום למקום .ותמצא (זוה"ק ח"ב דף קעד) שהצדיקים
אינם מרגישים בצער הפרידה ,על דרך אומרו (קהלת ה ,יא) ְּמתו ָּקה ְּשנַ ת ָהע ֵֹבד ,כי מי שהוא עובד ה' ,שינתו שהיא
המיתה מתוקה ועריבה עליו .ואם יתעצם יותר ,הנה לך אליהו ,שעל ידי התעצמות תורתו לא מת.
ועיין עוד באור החיים הק' בפרשתן (ג ,יד) :כנגד הכרתת אדם מעולם הזה ,נכרתו רגליו [של הנחש] (ב"ר כ,
ה) ,שהם בערך אדם בחינת העדר העולם הזה ,שהוא רגלים של עולם העשיה ○ .כי יש לך לדעת ,כי אם לא היה
אדם אוכל מעץ הדעת ,היה מצוי בעולם הזה ובעולם העליון כאחת ,כאדם הדר בבית ובעליה .וכשחטא נגשם,
ואינו יכול לדור בשניהם יחד ,אלא בעולם הזה בפני עצמו ,וכשירצה לעלות לעליה ,צריך השתנות הגשם ,וזו
היא מיתת אדם .לזה נכרתו רגלי נחש.
סא פירוש ,בכל אופןַ ,א ָ
מאל זיכער.
כג קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
פז
התחלת ישוב קושיא יב-יג (בפרשתן)
ובזה יובן מה שאמרו בפסוק וַ ִי ָנ ֶחם ה' ִכי ָע ָשה ֶאת ָה ָא ָדם ָב ָא ֶרץ ,שנחמה היתה לו שלא בראו 'בעליונים' ,והיינו
שלא נשאר הבריאה באופן כזה המבואר באור החיים ,להיות כדר בבית ועלייה ,שאילו כן היה ממריד אף את
העליונים ,דמכיון שהיה דר גם בארץ במקום היצר הרע ,היה נמשך אחר תאוותיו שבארץ ,ובעלייתו למעלה היה
יכול להמריד גם העליונים בטעויותיו
שט [בדברי המדרש ורש"י שבפסוק ַו ִ ּי ָ ּנ ֶחם ה' ִּכי ָע ָשה ֶאת ָה ָא ָדם
קאן זיין איז דער ּ ְּפ ַ
דאס ָ
ָ
ָ ּב ָא ֶרץ ,נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים].
שאפן קיין ' ַאנדערן' מענטש אויבן[ ,שהרי] מ'געפינט בא ַ געקאנט ַ
ָ מ'האט נישטָ
דאך דערדאס נישט (וכדלעיל בקושיא יג)[ .אמנם] ווען נישט דער ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ,העט ָ ָ
געקאנט זיין אויבן אויך ,צווישן דיָ דא ,העט ער גיווען וואס ער איז ָּ זעלבער מענטש ָ
דאך אויףווארן ער איז ָ געמאכט ַא ְּמ ִר ָידה [אף בעליונים]ָ ,
ַ ַמ ְּל ָּא ִׁכים .און ער העט גיווען
לאץ איז פון די ַאלע ִׁמדוֹ ת [לא טובות] ,פון די ַאלע דאס ּפ ַ דא וואו ָ
'דעם' עוֹ ָּלם אויךָּ ,
ָּטעו ִׁתים [הנובעים] פון די ַאלע ַת ֲאווֹ ת [ורצוניות ,המשחדים אותו ומסמין עיניו].
(המשך ישוב קושיא יב-יג ,להלן באות צז)
פח
המשך הקדמה לישוב הקושיות – בגמרא שבת
במדרש מבואר עוד טעמים על גזירת המיתה ,ואחד מהם לפי שהרשעים לא יעשו עצמן כאלהות .ועל זה הקשו
דאם כן יגזור מיתה רק על הרשעים ,ולא על הצדיקים .ותירצו ,דזהו לפי שאם רק הרשעים היו מתים ,ולא
הצדיקים ,היה נמצא כל עשייתן של הבריות שלא לשמה ,בכדי שישארו בחיים ,ולא היו מגיעין לעולם לידי לשמה
האב איך ָאנגעהויבן געזאגט פון ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ןָ ,
ָ האב פריער דער ֱא ֶמת ,איך ָ
(באות נג-נח) מיט די גמרא [שבת].
יתה[ ,שמצד זה] סאך ַט ֲע ִמים אויף די [גזירת] ִמ ָ [והנה] אין מדרש ַאליין שטייט ַא ַ
יתה.
אפילו ס'העט נישט געווען ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ,איז געווען [הכרח בגזירת] ִמ ָ
פט
זאגטסב ,למה נקנסה מיתה על אדם הראשון[ ,ווייל] דער ּבוֹ ֵרא עוֹ ָלם דער מדרש ָ
אצר און ִׁח ָּירם מל ְּך צוֹ ר, [אז] ס'וועט ַארויסקומען די ַאלע רשעים ,נְּ בו ַכ ְּדנ ַ האט געזען ַ ָ
יתה ,וועלן זיי אייביג די ַאלע ְּר ָש ִעים וועלן זיין[ ,און] ַאז ס'וועט נישט זיין קיין ִמ ָ
יתה. לעבן ,וועט זיין גרויסע צרות .איבערדעם איז געווען ִמ ָ
יקים [אז] ַצדִּ ִ
מאכןַ , געזאלט ַא ִחיל ּוק ַ ָ האט מען זאגט דער מדרש ווייטער[ ,אם כן] ָ ָ
דעמאלטס] העט גיווען געווען [עשייתם] ָ זאגט ער ניין[ ,ווייל
[יא] בלייבן [לעבן]ָ . זאלן ָ ָ
זאךַ ,אז 'דער' לעבט אייביג ,און [אז] ס'העט גיווען געווען ַאן ָּאפענע ַ ש ָּמהַ ,
שלֹא ִׁל ְּ
פארן לעבן, אינגאנצן שלֹא ִׁל ְּש ָּמהַ , ַ גאנצע ֲעבוֹ ָדה 'דער' נישט ,העט גיווען געווען די ַ
סב בבראשית רבה (ט ,ה) :בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב ְּו ִה ֵ ּנה טוֹ ב ְּמאֹד (בפרשתן א ,לא) ,והנה טוב מות וכו'○ .
רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן ,רבי חמא בר חנינא אמר ,ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה ,ולמה
נקנסה בו מיתה ,אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות ,ולפיכך נקנסה בו
ית ,וכי בגן עדן היה ִח ָירם ,אתמהא ,אלא אמר לו אתה מיתה ,הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח ,יג) ְּ ּב ֵע ֶדן ַ ּגן ֱאל ִֹקים ָהיִ ָ
הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות .רבי חייא בר ברתיה דר' ברכיה משום רבי ברכיהַ ,א ְּּת ְּּכרוּב ִמ ְּמ ַשח (שם ,יד),
אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות ○ .אמר לו רבי יונתן ,אם כן יגזור מיתה על הרשעים ,ואל יגזור מיתה על
הצדיקים .אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות ,ושלא יהו הרשעים אומרים כלום הצדיקים חיים
אלא שהן מסגלין מצות ומעשים טובים ,אף אנו נסגל מצות ומעשים טובים ,נמצאת עשיה שלֹא ִׁל ְּש ָּמה.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון כד
יתה [לכל ַ
גע'קנְּ ֶס'עט ִמ ָ האט מען
האט מען נישט געקענט טון ,איבערדעם ָ
דאס ָ
[ולכן] ָ
אחד]סג.
נאך ַט ֲע ִמים ַאנדערע אויךסד.
זאגט ָ [און] ער ָ
[אז] ס'איז נישט וועגן ֵח ְּטא.
זעט אויס ַ
צ
אין די גמרא שטייט אויך ַאזוי ַארויס ,אין בבא בתרא דף ע"ה ַ ,
[אז] דער ּבוֹ ֵרא סה
האט דער געזאגט ,נִ ְּס ַּת ֵּכל ְּ ּב ִח ָירם ֶמ ֶל ְּך צוֹ ר [שעשה עצמו אלהות]סוָ ,
ָ האטָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
האב אויף דיר געקוקט ,קנסתי מיתה געזאגט דורך דיר[ ,ווען] איך ָ ָ ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים
על אדם הראשון.
ַאזוי שטייט אין די גמרא.
צא
ונמצא כדלעיל ,שבלאו הכי היה הכרח בגזירת המיתה,
וחטא אדם הראשון היה הסיבה לזה רק בדרך נורא עלילה
האט געזען [לטובה]
[וואס] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
ָ דאס איז געווען ַא ֶה ְּכ ֵרח,
[ונמצא] ָ
יבה [לתלות בו
פארן ֲע ִמ ַידת ָהעוֹ ָלם .און [החטא של אדם הראשון] ד ָאס איז געווען [רק] ַא ִס ָ ּ
ַ
הגזירה].
צב
ובזה מיושב גם כן מה שהקשו דהלא מבואר בגמרא דאדם הראשון ישב בתשובה על חטאו ק"ל שנה ,ואם כן למה
לא נתבטלה גזירת המיתה ,והלא אין לך דבר שעומד בפני התשובה .אמנם לפי האמור ניחא ,דהגזירה בעצם לא
היה תלוי בהחטא ,רק היה הכרח לעמידת העולם
דא די ַק ְּשיָ א[ ,דהלא] ֵאין
דאך ָ
[וואס] זיי פרעגן ָ ָ פארענטפערט, [און] מיט דעם איז ַ
לך דבר שעומד בפני התשובהסז ,און [הלא אמרו חכז"ל]סח אדם הראשון חסיד גדול היה,
געוואלדטיגער ַב ַעל ְּתשו ָּבה געווען[ ,ואם כן] ַ דאך] ַא
וישב בתענית ק"ל שנה[ ,איז ער ָ
מ'האט
ָ האט מען נישט אים ְּמ ַק ֵ ּבל געווען די ְּתשו ָּבה אויפן חטא ,און רוואס ָ פא ָ ַ
זא ביטערן ְּקנַ ס [של גזירת המיתה]. גע'פ ְּס ְּק'נט ַעד סוֹ ף ָּכל ַהדּ וֹ רוֹ ת ַא ַ
ַּ
סג
וראה עוד ביאור כל ענין זה באורך בס"ג תזריע החודש תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס ער ח"א) ,חקת תשכ"ז (קונטרס
קז ח"ג).
סד בבראשית רבה שם (בהמשך) :רבי יוחנן ור"ש בן לקיש ,רבי יוחנן אמר מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים,
אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקב"ה וכו' ,כיון שהן מתים הן פוסקים מלהכעיס להקב"ה וכו'.
מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים ,אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן ,כיון שהם מתים הם נחין
וכו' .ורשב"ל אמר ליתן שכר לאלו בכפליים ,ולהפרע מאלו בכפליים .ליתן שכר לצדיקים שלא היו ראוים
לטעום טעם מיתה ,וקבלו עליהם טעם מיתה ,לפיכך (ישעי' סא ,ז) ָל ֵכן ְּ ּב ַא ְּר ָצם ִמ ְּשנֶ ה יִ ָירש ּו .ולהפרע מן הרשעים,
שלא היו צדיקים ראויים לטעום טעם מיתה ,ובשבילן קבלו עליהן מיתה ,לפיכך ִמ ְּשנֶ ה שכרן יִ ָירש ּו.
סה בגמרא בבא בתרא (עה :).אמר רבי חמא ברבי חנינא ,עשר חופות עשה הקב"ה לאדם הראשון בגן עדן,
ית ָ ּכל ֶא ֶבן יְּ ָק ָרה וגו' [פירש רשב"ם :בחירם מלך צור כתיב ,וכי סבור אתה להיות שנאמר (יחזקאל שם) ְּ ּב ֵע ֶדן ַ ּגן ֱאל ִֹקים ָהיִ ָ
אכת ּת ּו ּ ֶפ ָ
יך כאדם הראשון שהיה בגן עדן ,והיו לו כל החופות הללו אוֹ ֶדם ּ ִפ ְּט ָדה וגו' עד ָז ָהב ,הרי עשר וכו'] וכו' ○ .מאי ְּמ ֶל ֶ
יך ָּב ְּך [ ְּ ּביוֹ ם ִה ָ ּב ַר ֲא ָך ּכוֹ נָ נ ּו] (שם) ,אמר רב יהודה אמר רב ,אמר לו הקב"ה לחירם מלך צוֹ רָּ ,ב ְּך נסתכלתי, וּנְּ ָק ֶב ָ
ובראתי נקבים נקבים באדם [ ָ ּב ְּך נסתכלתי כשבראתי עולמי ,שאתה עתיד למרוד ולעשות עצמך אלוה ,ובראתי באדם נקבים
שמוציאין ריעי .תוֹ ף חלול הוא ומנוקבְּ .ביוֹ ם ִׁה ָּב ַר ֲא ָּך כוֹ נָּ נו ,ביום שנתתי אל לבי שתהא נברא ,בו ביום כוננו הנקבים באדם].
ואיכא דאמרי הכי קאמרָּ ,ב ְּך נסתכלתי ,וקנסתי מיתה על אדם הראשון [והיינו ּתו ּ ֶּפ ָ
יך ,הקבר שהוא חלול כמו תוֹ ף].
סו כמבואר בספר יחזקאל (פרק כח).
סז כמבואר בירושלמי (פאה פ"א ה"א) וברמב"ם (תשובה ג ,יד).
סח בגמרא עירובין (יח.):
כה קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
[נאר] געמוזט
ס'האט ָ
ָ האט געברויכט צו זיין [גם בלאו הכי] ,און דאס ָּ
וואס דעןָּ , נאר ָ ָ
ילה [של חטא ,כדי לתלות הדבר בזה]סט.
עפעס ַאן ֲע ִׁל ָּ
זיין ּ
צג
ישוב קושיא א -בגמרא שבת
ובזה יובן שאלת מלאכי השרת למה קנסת מיתה על אדם הראשון ,דאף שידעו
מענין החטא ,אבל שאלתם היתה למה לא הועיל תשובתו על זה ,לבטל הגזירה
דאס איז דער ּ ְּפ ַשט אין די גמרא [דשבת]. ָ
רוואס איז [אים]
פא ָ האבן געפרעגט ָּל ָּמה ָּקנַ ְּס ָּת [מיתה על אדם הראשון .דהיינו] ַזיי ָ
האט נישט גענוצט קיין ְּתשו ָּבה [לבטל רוואס ָ
פא ָזא גרויסער ְּקנַ ס .און ַ געקומען ַא ַ
הגזירה].
צד
ישוב קושיא ב -בגמרא שבת
ועל זה השיב להם הקב"ה מצוה 'קלה' צויתיו ועבר עליה ,כי עצם החטא היתה קלה ,ולא היה ראוי לגזור המיתה עבור זה
בעצם .אלא מאי שבלאו הכי היתה הכרח בגזירה זו ,כדי שהרשעים לא יעשו עצמן אלהות ,ונתלה בהחטא רק בדרך עלילה
פארן ֵח ְּטא[ ,והרי]
האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים געענטפערט ,איז עס דען געווען ַ
ָ
[דאך] געווען ַא ִׁמ ְּצ ָּוה ַק ָּלה [ולא היה מגיע על מניעתה עונש גדול כזה ,רק] ס'איז נישט
ָ ס'איז
[פאר] ַאנדערע ַט ֲע ִׁמים[ .וחטאו היתה רק בבחינת נוֹ ָרא ֲע ִל ָ
ילה ,כדי ַ נארפארן ֵח ְּטאָ ,
געווען ַ
לתלות גזירת המיתה בזה].
צה
ישוב קושיא ד – בגמרא שבת (באופן ראשון)
ושוב הקשו ממשה ואהרן ,וכוונתם דהיה לו לגזור מיתה רק על הרשעים ,ולא על הצדיקים ,וכמו שהקשו כן
במדרש .ועל זה השיב להם ִׁמ ְּק ֶרה ֶא ָּחד לַ ַצ ִׁדיק וְּ לָּ ָּר ָּשע ,והכוונה דאי אפשר לעשות חילוק ניכר בין צדיק לרשע,
דאם כן יהא נמצא כל עשייתם של הבריות שלא לשמה ,והוא כתירוץ המדרש בזה
דא ַט ֲע ִמיםָ ,אבער אויף מֹשה ְּו ַא ֲהרֹן איז טאקע ָ טאקע ,ס'איז ַ האבן זיי געפרעגטַ , ָ
נישטא קיין ש ּום ַט ַעם[ .והוא כעין מה שהקשו במדרש דיגזור מיתה על הרשעים ולא על הצדיקים]. ָ
קאן
דאס ָ געזאגטִׁ ,מ ְּקרה א ָּחד ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּשע[ ,ווייל] ָ
ָ האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
זאגט [הטעם ,דאז יהא נמצא] ס'וועט מאכן קיין ִחיל ּוקַ ,אזוי ווי דער מדרש ָ מען נישט ַ
ַאלעס זיין שלֹא ִׁל ְּש ָּמה.
צו
ישוב קושיא ד – בגמרא שבת (באופן שני)
ועוד יש לפרש דקאי התירוץ על משה ואהרן בפרטיות ,והכוונה דכיון שהדור המדבר הוצרך להשאר במדבר ,על כן
הוצרך גם משה להיות מקרהו כמותם להשאר במדבר ,כדי שעל ידו יזכו לתחייה לעתיד לבא ,וכמבואר במדרשים
ווארן [משה
ָאדער [אפשר לומר עוד ,במה שהשיב להם] ִׁמ ְּקרה א ָּחד ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּשעָ .
זאלן מיטנעמען דעם דּ וֹ ר ַה ִּמ ְּד ָ ּבר [לעת
נאר געבליבן [כדי] זיי ָ
דאך ָ
ואהרן] זיי זענען ָ
התחיה]ע.
סט ומתוך זה מיושב קושיא ג' בגמרא שבת [ובפרשתן] ,דלפי האמור כל זה היה עלילה וסיבה מן השמים ,ואף
היה בדרך נס .ואם כן לא שייך להקשות על זה.
ע כמבואר בבמדבר רבה (יט ,יג) ותנחומא (סימן י) :אמר לו הקב"ה למשה ,באיזה פנים אתה מבקש ִל ָ ּכנֵ ס לארץ,
ָּמ ָּשל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ְּונִ ְּש ֵ ּבית הצאן ,ביקש הרועה ִל ָּכנֵ ס לפלטרין של מלך ,אמר לו המלך אם
ית הצאן .אף כאן אמר לו הקב"ה למשהִ ,ש ְּב ֲח ָך הוא שהוצאת ַא ְּּת נכנס עכשיו ,מה יאמרו הבריות ,שאתה ִה ְּש ֵ ּב ָ
ששים רבוא ,וקברתם במדברְּ ,ו ַא ְּּת מכניס דור אחר ,עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק לעולם הבא ,אלא תהא
אשי ָּעם ִׁצ ְּד ַקת ה' ָּע ָּשה.
ְּב ִׁצ ָּדן ותבא עמהן ,שנאמר ַו ֵי ֵתא ָּר ֵ
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון כו
שע[ ,דהכוונה על
דאס איז דער ּ ְּפ ַשט [במה שהשיב להם הקב"ה] ִׁמ ְּקרה א ָּחד ַל ַצ ִׁדיק ְּו ָּל ָּר ָּ
ָ
דור המדבר שנתחייבו להשאר במדבר ,ולבסוף יבואו ביחד עם הצדיקים משה ואהרן בזכותם ,ויהא
דאס מיינט מעןעא[ .ולפי זה נמצא דהתירוץ הוא על 'משה ואהרן' דייקא,
מקרם כמקרה הצדיק]ָ ,
אשר שעל זה היתה שאלתם].
צז
ישוב הקושיות בסוף הפרשה
המשך ישוב קושיא יב-יג (בפרשתן)
על כל פנים ,ווען נישט דער ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ,העט נישט גיווען געווען קיין
יתה ,העט דער זעלבער מענטש גיווען געווען אויבן [אויך]. ִמ ָ
צח
דאס איז דער ּ ְּפ ַשט.ָ
האט געזען ַאז די וואס] ער ָגעהאט ַא נֶ ָח ָמה[ ,מיט ָ
ַ האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
געמאכט
ַ האב ַאזוי וואס איך ָדא אונטן[ .ואמר] ס'איז זייער גוט ָ [נאר] ָּ מענטשן זענען ָ
זאל נישט קענען קומען ַארויף אויבן. נאר זיין ָּב ָּארץ[ ,און] ער ָ
זאל ָ ַאז דער מענטש ָ
זאל קענען קומען ַארויף אויבן ,העט ער די ַמ ְּל ָּא ִׁכים ַאליין אויך ווארן ווען ער ָ
ָ
(ראה בזה גם לעיל באות פז) איבערגעדרייט.
צט
היוצא מזה לענין מצב הנסיונות בעולם הזה
יתים [אז] ַמ ִׁס ִׁ
דאַ ,
וואס מ'זעט ָּ ָּ געוואלדטיג ענין ַ נפאלסעב ,ס'איז ַא אויף ַאלע ַ
קאנען [מסית זיין] אפילו די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַמ ְּע ָּלה ,די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ָּש ֵרת ,קענען זיי יחים ָו ַמ ִׁד ִׁ
ראפפירן פונעם וועג. ַא ָּ
וואס
האט געזען ָּ [אז] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָדא ַארויס ְּב ֵפרוש אין רש"יַ , זעט מען ָּ
שאדטן]. יחים [קענען ָ יתים ּו ַמדִּ ִ
וואס ַמ ִּס ִ
קאנען טוןָ , מענטשן ָּ
ק
ריינפאלן ,ווי ווייט
ַ מ'קאן ַא
ָ געוואלדטיגע נִׁ ְּסיוֹ נוֹ ת ,ווי
ַ פארשטיין די
קאן מען ַ ָּ
ריינפאלן.
ַ מ'קאן ַא ָּ
יתים
דארף מען זיך ְּמ ַר ֵחק זיין ,און נישט צו רעדן מיט קיין ַמ ִׁס ִׁ און איבערדעם ַ
יחים. ו ַמ ִׁד ִׁ
קא
נאר דורך דעם געווען.
דאך אויך ָ
גאנצער ֵח ְּטא ָּא ָּדם ָּה ִׁראשוֹ ן ,איז ָ
דער ַ
ובדברים רבה (ב ,ט)ִּ :כי לֹא ַת ֲעבֹר ֶאת ַה ַ ּי ְּרדֵּ ן ַה ֶ ּזה .אמר לו הקב"ה למשה אם אתה נקבר כאן אצלן ,בזכותך
הן באין עמך .אמר רבי לוי ,למה הדבר דומה ,לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה ,אמר אם אומר אני האירו
לי ֶש ֲא ַק ֵ ּבץ ָמעוֹ ַתי אין בריה משגחת עלי ,מה עשה נטל זָ הוּב אחד והשליך בתוכם ,והתחיל צוֹ ֵו ַח ואומר האירו
לי ,זָ הוּב אחד היה לי ונפל ממני כאן ,והאירו לו .מה עשה ,משנטל את הזהוב ,אמר להן בחייכם המתינו לי
שאלקט את המעות וליקטן ,בזכות הזהוב נתלקטו המעות .כך אמר לו הקב"ה למשה ,אם נקבר אתה אצלם
אשי ָּעם.
אשית לוֹ וגו' ַו ֵי ֵתא ָּר ֵ
במדבר ,הן באים בזכותך ְּו ַאת בא בראשם ,שנאמר ַו ַי ְּרא ֵר ִׁ
עא וכן ביאר רבינו בליל שב"ק חקת תשכ"א (ונדפס בחידושי תורה תשי"ז ח"ב ,עמוד תשכו ,עיי"ש באופן השני) ,וחזר
והזכיר זה בס"ג חקת תשכ"א (לשון קדשו קונטרס דש ח"ג ,אות קז) .ועיין זה גם בדברי יואל חקת (עמוד צז ,ד"ה ואפ"ל).
עב פירוש :בכל אופן.
כז קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
געדארפט 'שמועסן' מיט אים [עם הנחש].
ַ [דלעולם] ער העט נישט גיווען
לאזט זיך נישט ַאריין אין קיין שמועס מיטן נחש ,קומט ער נישט צו
[און] ווען ער ָּ
דעם ַאלעמעןעג.
דאס.
[נאר וועגן] ָ
גאנצע איז ָ
דאס ַ
-יהיה איך שיהיהָ - ,
קב
[אז] ווען ער איז אויבן העט ער דאך ַארויס אין רש"יַ , [יהיה איך שיהיה] שטייט ָּ
גיווען ַמ ְּמ ִריד געווען.
מ'דארף ַאנטלויפן [מן אנשים המסיתים ומתעים]. ַ דארף מען וויסן [ווי ווייט] ַ
פארקערן'עד מיט אים ,און ס'וועט מיר [אז] איך וועל ' ַ מ'קאן זיך נישט איינרעדן ַ ָּ
שאדטן. נישט ָּ
שאדט אים זאל זיין ַא ַמ ְּל ָּא ְּך פון די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ָּש ֵרתָּ , [דהא חזינן דאפילו] ווען ער ָּ
שאדטן[ .שטייט] ְּ ּב ֵפיר ּוש ַאזוי! קאן אים אויך ָּ אויךָּ ,
געזאגט ,ווען דער מענטש קומט ַארויף אויבן צווישן ָ האטדער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
די ַמ ְּל ָא ִכים העט ער די ַמ ְּל ָּא ִׁכים ַמ ְּמ ִׁריד געווען אין הקדוש ברוך הוא[ .ואם כן] ַמה יַ ֲענ ּו
ֵאזוֹ ֵבי ִקירעה [והאיך ידמה אדם השפל בנפשו שלא יזיק לו באם יתחבר עם מסיתים ,שלא ישמע להם].
און ַאז מ'היט זיך נישט [אזי הסכנה גדולה שמא ימשך אחריהם].
מ'דארף ַאנטלויפן פון ַ געוואלדטיגער מו ָּסר ַה ְּש ֵכלַ ,א יְּ סוֹ ד ,ווי ווייט ַ דאס איז ַא ָ
מ'דארף ַ יחים ,ווי ווייט יתים ו ַמ ִׁד ִׁ
וואס זיי גייען שלֹא ְּכשו ָּרה .און [כל שכן] פון ַמ ִׁס ִׁ די ָּ
' ַאנטלויפן'.
דא אין זאגט אויף דעםָ , עג וז"ל רבינו בס"ג ויחי תשט"ז (לשון קדשו קונטרס רכ ,אות פז-צט) :דער ווילנער גאון ָ
רוואס ַויְּ ַש ְּל ֵחהו ה'
פא ָ זאגט ער ַ דא אויף די תורה (בפרשתן ,ב טו-טז .ג ,כג)ָ , וואס ס'איז ָ פירוש הגר"א (אדרת אליהו) ָ
האט ער נישט זאגט ער ַאזוי ,דער פעלער איז געווען ,דער חטא איז געוועןַ ,אז לעולם דעם נחש ָּ ִׁמ ַגן ֵעדןָ .
האט ריינלאזן אין ַגן ֵעדן ,וואו קומט ַא נחש אין ַגן ֵע ֶדן? [ ְּו ָא ָדם נצטוה] ְּל ָּע ְּב ָּדה 'ו ְּל ָּש ְּמ ָּרה' ,און ער ָ ָּ געטארט ַא ָּ
האט מען אים ָ האט נישט גוט ָּאפגעהיט, ָּ האט מען געזען ער ָ ריינגעלאזט דעם נחש אין ַגן ֵע ֶדן. ָ ַא
האט מען אים געשטעלט צו ַאן ַאנדער אומנות ,אויף 'דעם' עולם ,ווייל ער ַאוועקגעשטעלט פון דעם אומנותָ ,
ריינגעלאזט 'דעם נחש' אין ַגן ֵע ֶדן ָ האט ַא גאנצער מקור [החטא] איז געווען ,ווייל ער ָ האט נישט ָּאפגעהיט .דער ַ ָ
געדארפט צו 'רעדן' מיט אים .ווען ער 'שמועסט נישט אפילו' ַ מאל
ניטא ַָּ דאךהאט ער ָּ וכו'ָ ○ .אבער דער ֱא ֶמת ָּ
לאזט זיך נישט ֹאכל ּו וגו' - ,ווען ער ָ דאך געפרעגט ַאף ִּכי ָא ַמר ֱאל ִֹקים לֹא ת ְּ האט ָ מיט דעם נחש[ - ,ווען] ער ָ
לאזט זיך יכ ּו ַח ,העט ער נישט גיווען געברענגט די ראיה ִּכי י ֵֹד ַע ֱאל ִֹקים וכו'ָ .אבער ווען ער ָ ַאריין אין קיין ִו ּ
טאר מען נישט 'שמועסן'[ .וכמו נישט ַאריין [צו רעדן מיט אים ,לא היה בא לידי החטא][ ○ .ווייל] מיט קיין ' ֵמ ִׁסית' ָּ
[אלשאמרו (עבודה זרה כז ]):לֹא יִׁ ָּשא ְּויִׁ ֵתן ִׁעם ַה ִׁמינִׁ ים[ .והכתוב אומר (משלי ה ,ח .ועי' בגמ' עבודה זרה יזְּ ]):ו ַאל ִׁת ְּק ַרב ֶ
זאגט דער רמב"ם (עבודה זרה ב ,ה) ○ .דער ֱא ֶמת ,ווען ער יה ַד ְּר ֶּכ ָך]ְּ ' .ו ָּאסור ְּל ַס ֵפר ִׁע ָּמם' ָ ית ּה]ַ ,ה ְּר ֵחק [ ֵמ ָע ֶל ָ ּ ֶפ ַתח ֵ ּב ָ
האט 'לאזט אים נישט ַאריין'[ .והגם] ער ָ 'שמועסט נישט' מיט אים ,קומט מען נישט צו די ָּצרוֹ ת .און ווען ער ָּ
געהאט די ַ האב מיר דאס אויך געמיינט ְּל ֵשם ָש ַמיִ ם (כמו שביאר רבינו שם בתוך הדברים)ָ ,אבער ָּ נאר ָ דאך ָ ָ
ריינגעלאזט'ַ ,אז ער איז געקומען אין ַא ָּמקוֹ ם ָּ 'א
האט אים ַ וויבאלד] ַאז מ' ָּ ַ איבערצייגונג פונעם נָ ָחש ַה ַ ּק ְּדמוֹ נִ יַ [ ,אז
פאר דער האט מען געוויזן ַ דאס איז געווען דער חטא אדם הראשוןָּ . יח געוועןָּ . האט ער ֵמ ִׁסית ו ַמ ִׁד ַ ְּקדו ָּשהָּ ,
וויאזוי ס'איזַ .א ֵמ ִׁסיתַ ,אז ער קומט ַאריין אין ַא ָּמקוֹ ם ָּקדוֹ ש, ַ פאר דער וועלט ַאז האט מען געוויזן ַ וועלטָ ,
דארטן[ - .ועיין זה גם בדברי רבינו האט געמוזט ַאוועק פון ָ רדארבט ער ַאלעס[ .עד כדי כך] ַאז 'ער' [אדם הראשון] ָ פא ַ ַ
בס"ג אחרון של פסח תשט"ז ,ובדרשה בירושלים שב"ק דברים תשי"ט].
'פארקער' און שייכות. האבן ַ עד פירושָ ,
עה מלשון הגמרא במועד קטן (כה ):בהספד על אמורא ,שאמר ההוא ספדנא ִאם ָ ּב ֲא ָרזִ ים נָ ְּפ ָלה ַש ְּל ֶה ֶבת ַמה יַ ֲעשו
ֵאזוֹ ֵבי ִׁקיר .ופירושו שאם על אדם גדול כארז שלט מלאך המות ,מה יעשו אנשים קטנים כאזוב[ .ובספרים הורגל
מתוך זה לכתוב הלשון ַמה 'יַ ֲענו' ֵאזוֹ ֵבי ִׁקיר].
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון כח
קג
ישוב הקושיות בפסוק נַ ֲע ֶׂשה ָא ָדם
הקדמה לישוב קושיא ח-י
היצט וועל מיר צוריקקומען צום ענין [של ביאור המדרשים בפסוק נַ ֲעשה ָּא ָּדם].
[וואס] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים איז נִ ְּמ ַל ְּך געווען מיט די ַמ ְּל ָא ִכים (עי' קושיא ח-ט) ,און
ָ
געזאגט [וועגן] די ְּר ָּש ִׁעים (קושיא י).
ָ האט זיי נישטער ָ
קד
נראה לפרש דעיקר יראתם של המלאכים שאמרו אל יברא האדם ,היתה על הענין דלעיל ,שלא יבראנו באופן שיוכל
לדור גם בעליונים ,כדר בבית ועלייה ,מיראתם שמא ימריד העליונים
קען זיין ַאזוי.
פאר 'דעם' יקר איז געווען ,די אינטערעסע פון די ַמ ְּל ָא ִכים איז געוועןַ , דער ִע ָ
געהאט [שאל יברא האדם ,עבור הענין דלעיל ,שמא ימריד העליונים]. ַ האבן זיי מוֹ ָרא
ָ
נאךדאך ָ געווארן [בתחילת הבריאה] ,איז ָ ָ שאפןבא ַ וואס ער איז ַ ווארן דער מענטש ָ ָ
וואס דער ּבוֹ ֵרא דאס ָ נאכנישט געזען ָ האבן ָ
פארן ֵח ְּטא ָּא ָּדם ָּה ִׁראשוֹ ן[ ,און] זיי ָ געווען ַ
דאס איבעריגע [מה שיקנס עליו האט געזעןַ ,אז ס'וועט זיין ַא ֵח ְּטא ,און ָ ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
האבן זיי שוין נישט געזען ,די ַמ ְּל ָא ִכים. דאס ָמיתה ,ולא יוכל עוד לדור בעליונים]ָ .
[אז] ס'וועט געבוירן ווערן ַא מענטש[ ,און] 'דער' וועט דאך געזען ַ האבן זיי ָ ָ
נמאכן ָּח ְּרבוֹ ת ,ער וועט די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ָּש ֵרת דא ָּא ַַארויפקומען צווישן אונז ,און ער וועט ָּ
ַמ ְּמ ִריד זיין אין הקדוש ברוך הוא.
האבן זיי נישט ַמ ְּס ִּכים געווען. פארדעם ָ [פאר זיך ,און] ַ
ַ געהאט
ַ האבן מוֹ ָרא זיי ָ
קה
ישוב קושיא י
וממילא לכן לא הוצרך הקב"ה להראות להם גם הרשעים ,כי הרשעים בלאו הכי לא היו יכולין לזכות למדריגה זו
לדור גם בעליונים ,אף בזולת חטא אדם הראשון .והראה להם רק הצדיקים ,דהיינו בלשון מושאל ,שלענין מיתה
הם צדיקים בדין לולי חטא אדם הראשון ,שאין מגיע להם עונש חמור כמיתה על מעשה עצמם .אבל הם שומרי
התורה ,והיו יכולין לזכות לדור גם בעליונים
האט זיי נישט געוויזן די ְּר ָּש ִׁעים.וואס ער ָ [און] דעס ָ
געקאנט קומען ַארויף אויבן ,אפילו ָאנעם ֵח ְּטא ָ ווארן ְּר ָּש ִׁעים העטן נישט גיווען
ָ
יתה ְּּכ ִדין[ ,און] טאקע ַא ָר ָשע ,איז ער ַחיָ יב ִמ ָ וואס איז ַ
ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן[ .שהרי] דער ָ
געקאנט ַארויפקומען. ָ זאלעכער העט ַאודאי נישט גיווען ַא ָ
יקים. וואס זענען שוין ִׁב ְּב ִׁחינַ ת ַצ ִׁד ִׁ נאר די ָ דאך ָ
וואס זיי קומען ַארויף ,איז ָ די ָּ
קו
[והלשון 'צדיקים' שבכאן אין הכוונה על צדיקים גמורים ,רק] ווי דער תניא ָ
זאגטעו [על השם
עו בליקוטי אמרים תניא (פרק א) :תניא (נדה ל ):משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ,ואפילו כל העולם כולו
אומרים לך צדיק אתהֱ ,היֵ ה בעיניך כרשע .וצריך להבין ,דהא תנן (אבות ב ,יג) ואל תהי רשע בפני עצמך .וגם אם
יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ,ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ,ואם לא ירע לבבו כלל מזה,
יכול לבוא לידי קלות ח"ו ○ .אך הענין כי הנה מצינו בגמרא (ברכות ז .ועוד) ה' חלוקות ,צדיק וטוב לו ,צדיק ורע
לו ,רשע וטוב לו ,רשע ורע לו ,ובינוני .ופירשו בגמרא (שם) צדיק וטוב לו צדיק גמור ,צדיק ורע לו צדיק שאינו
גמור ,וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירש צדיק ורע לו ,שהרע שבו כפוף לטוב וכו' .ובגמרא סוף פרק ט'
דברכות (סא ):צדיקים יצר טוב שופטן כו' ,רשעים יצר הרע שופטן ,בינונים זה וזה שופטן וכו' ,אמר רבה כגון
אנא בינוני .אמר ליה אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ○ .ולהבין כל זה באר היטב ,וגם להבין מה שאמר
כט קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
ש ָאלַ ,אז [ביי] רוֹ ב ָז ֻכ ּיוֹ תעז [נקרא צדיק בדינו ,לפי שזוכה בדין על ידי
'צדיק'] ס'איז ַא ָלשוֹ ן מ ּו ְּ
הכרעת הרוב .אבל עדיין הוא עלול לחטוא ח"ו]עח.
קז
עט
ס'פאלט ַארונטער דורכן ֶע ְּטיוֹ ֶשל נָ ָחש [ ,דהיינו] דורכן ַ וואס על כל פנים דעס ָ
דאך ָ
[נאך] יתה [בכלליות] ,הייסט מען ָ דא די ִמ ָ [וואס] איבערדעם איז ָ ָ ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן,
יקים. ַצ ִׁד ִׁ
וואס זענען
[ווארן] אפילו די ָָּ געהאט, ַ האבן זיי מוֹ ָראיקים ָ
פאר ' ַאזעלעכע' ַצ ִׁד ִׁ און ַ
קאן מען נישט וויסן [אם לא ימרידו]. יקים [בלשון המושאל ,ולפי הערך]ָּ , ַצ ִׁד ִׁ
ַאזוי ווי מ'זעט בעונותינו הרבים.
דא [אונטן] ,און ער קומט ַארויף רדארבן ָּ פא ָ [ועל כאלו הוא שחששו ,כי שמא] ער ווערט ַ
אויבן.
איוב (בבא בתרא טז ).רבש"ע בראת צדיקים בראת רשעים כו' ,והא צדיק ורשע לא קאמר (נדה טז .):וגם להבין
מהות מדרגת הבינוני ,שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות ,שא"כ איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני,
ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפי' מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ,ואיך היה יכול לטעות במחצה
עונות ח"ו .ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור ,ואם אח"כ עשה תשובה נקרא צדיק גמור ,ואפילו
העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע ,כדאיתא בפרק ב' דיבמות (כ ).ובפרק קמא דנדה (יב ,).ואפילו
מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע בפרק ו' דשבועות (לט ,):וכ"ש וק"ו במבטל איזו מצות עשה שאפשר
לו לקיימה ,כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ,שעליו דרשו רז"ל (סנהדרין צטּ ִ ).כי ְּד ַבר ה' ָ ּבזָ ה וגו'
ִה ָּכ ֵרת ִּת ָּכ ֵרת וגו' (שלח טו ,לא) ,ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן .ואם כן על כרחך הבינוני אין בו
אפילו עון ביטול תורה ,ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ○ .והא דאמרינן בעלמא (ראש השנה טז):
דמחצה על מחצה מקרי בינוני ,ורוב זכיות מקרי צדיק ,הוא ֵשם המושאל לענין שכר ועונש ,לפי שנדון אחר
רובו ,ומקרי צדיק בדינו ,מאחר שזוכה בדין .אבל לענין אמיתת ֵשם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות
צדיקים ובינונים ,אמרו רז"ל צדיקים יצר טוב שופטן וכו' ,אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו
מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל וכו' .אך ביאור הענין וכו' [וכמו שהאריך בזה להלן שם בכמה
פרקים].
עז כמבואר בגמרא קידושין (דף מ) :תנו רבנן לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי ,עשה מצוה
אחת ,אשריו שהכריע עצמו לכף זכות ,עבר עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה וכו' .ר' אלעזר
בר' שמעון אומר ,לפי שהעולם נידון אחר רובו ,והיחיד נידון אחר רובו ,עשה מצוה אחת ,אשריו שהכריע את
עצמו ואת כל העולם לכף זכות ,עבר עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה[ .ועיין
בזה גם בגמרא ורש"י ראש השנה (טז :יז.]).
וברמב"ם (תשובה ג ,א-ב) :כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות ,מי שזכיותיו יתירות על עונותיו
צדיק ,ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע ,מחצה למחצה בינוני וכו' .אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו ,מיד
הוא מת ברשעו שנאמר (ירמי' ל ,יד) ַעל רֹב ֲעוֹנֵ ְּך וכו' .וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר (וירא
יח ,כ) זַ ֲע ַקת ְּסדֹם ַו ֲעמ ָֹרה ִּכי ָר ָ ּבה וגו' ,וכן כל העולם כולו ,אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין,
שנאמר (בראשית ו ,ה) ַו ַ ּי ְּרא ה' ִּכי ַר ָ ּבה ָר ַעת ָה ָא ָדם ○ .ושיקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות ,אלא לפי גודלם,
יש זכות שהיא כנגד כמה עונות ,שנאמר (מלכים א' יד ,יג) יַ ַען נִ ְּמ ָצא בוֹ דָּ ָבר טוֹ ב ,ויש ָעוֹן שהוא כנגד כמה זכיות,
שנאמר (קהלת ט ,יח) ְּוחוֹ ֶטא ֶא ָחד יְּ ַא ֵ ּבד טוֹ ָבה ַה ְּר ֵ ּבה ,ואין שוקלין אלא בדעתו של ֵקל דֵּ עוֹ ת ,והוא היודע היאך
עורכין הזכיות כנגד העונות.
עח ועיין בזה בויואל משה (א ,מ) וז"ל :ודרך המקראות וחכמינו ז"ל לדבר בלשון זה ,וכמו שאמרו חכמינו ז"ל
(סנהדרין לג ):בפירושא דקרא (משפטים כג ,ז) ְּונָּ ִׁקי ְּו ַצ ִׁדיק ַאל ַת ֲהרֹג ִּכי לֹא ַא ְּצדִּ יק ָּר ָּשע ,דהיינו שאף שהוא רשע
ומחויב מיתה ,מכל מקום כיון שבדין זה יוצא זכאי ,נקרא צדיק בדין זה ,אף שלפי האמת אינו צדיק .וכבר
האריך בזה המבי"ט (בשו"ת ח"ג סימן קסה) .והתניא בריש ספרו ליקוטי אמרים (פרק א ועוד) האריך טובא במה
שאמרו חכמינו ז"ל בינונים מחצה זכיות ומחצה עבירות ,אף שלפי האמת אין אלו בינונים ,אלא שלאותו הענין
שדיברו שם חכמינו ז"ל הוי בינונים ,לכן קראום באותו הלשון ,שדרכם ז"ל לדבר בלשונות מושאלים .וכמו כן
המימרא דכולו חייב (סנהדרין צח ,).דקאי על דמיירי שם בדין שדנין על הגאולה ,אף שאינו כן לגמרי בשאר
ענינים.
עט פירוש עצת הנחש ,שפיתה לחטא עץ הדעת וגרם גזירת המיתה .והוא מלשון הגמרא בשבת (נה ):ובבא בתרא
(יז ).עיי"ש.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון ל
קח
האבן זיי צו טון
וואס ָהאט מען זיי נישט געוויזן[ ,ווייל] ָ איבערדעם די ְּר ָּש ִׁעים ָ
געדארפט ווייזן[ ,ווייל דעס] אינטערעסירט זיי נישט.ַ האט מען זיי נישט דאס] ָ [אויבן ,און ָ
נאר אונטן ,און זיי קומען נישט צווישן זיי ,אינטערעסירט זיי וואס זיי בלייבן ָּ די ָ
שטארק.
ַ נישט ַאזוי
שה [ופגם גם בעולמות העליונים על ידי חטאם ,וכמו שדרשו בפסוק]מאכן ָאן ַא ח ּו ְּל ָ הגם זיי ַ
צ ּור יְּ ָל ְּד ָך ֶּת ִשי (האזינו לב ,יח) [שכביכול מתישין כח פמליא של מעלה]פָ .אבער ס'איז נישט דער
יקר [מוֹ ָרא שלהם].ִע ָ
קט
געהאט,
ַ האבן זיי מוֹ ָרא יקים ָ פאר די ַצ ִׁד ִׁ
געהאט ַ ַ האבן זיי מוֹ ָרא [נאר] דער ִע ָ
יקר ָ ָ
האבן זיי פאר 'די' ָ מאכן ְּמ ִׁרידוֹ תַ , קאנען ַ יקים ,און זיי ָּ ַאז ס'וועט זיין ' ַאזעלעכע' ַצ ִׁד ִׁ
מאכן ְּמ ִׁרידוֹ ת. געהאטַ ,אז די וועלן ַארויפקומען אויבן און זיי וועלן ַ ַ מוֹ ָרא
יקים.דאך ָאנגערופן ְּל ַג ֵ ּבי ֶזה ַצ ִׁד ִׁ נאך תוֹ ָּרה ו ִׁמ ְּצוֹת[ ,וממילא] ווערן זיי ָהאלטן ָּ זיי ַ
[וואס איז]
ָ יתה אויף דער וועלט[ ,און] דער ְּקנַ ס און ווען ס'העט נישט געווען קיין ִׁמ ָּ
בלויז פון ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן[ ,אזי היה הרכבת האדם כמקודם החטא ,ועדיין היה להם האפשרות
יתה [מחמת נאכנישט קיין ְּמח ּויָ ֵבי ִמ ָ לעלות גם למעלה ,כדר בבית ועלייה .שהרי] זיי זענען ָ
יתה [דערוועגן]. וואס זיי זענען ְּמח ּויָ ב ִמ ָ ווילאנג] זיי טוען נישט קיין ֲע ֵברוֹ ת [אויף] ָ ַ עצמם,
קי
קאנען ַאודאי
יתה ,די ָ וואס זענען ְּמח ּויָ ֵבי ִמ ָ
טאקע ְּר ָּש ִׁעים ְּגמו ִׁרים ָ
[מה שאין כן] ַ
האבן זיי נישט געקאנט ַארויף קומען [למעלה ,וממילא] פון דעם ָ ָ האבן נישט נישט[ ,זיי] ָ
געהאט. ַ מוֹ ָרא
וואס זיי
נאךָ ,וואס זענען ָּ פאר די ָּ נאר ַ
האבן ָגעקאנט מוֹ ָרא ָָ נאר
האבן ָ נאר זיי ָ ָ
יקים.[נאך] ַצ ִׁד ִׁ
הייסן ָ
דאס איזהאט מען זיי נישט געוויזן די ְּר ָּש ִׁעים [רק הצדיקים ,שהרי רק] ָ איבערדעם ָ
[דאס] געוויזן.
האט מען זיי ָ דאך געווען דער ָס ֵפקָ , ָ
האבן[ ,ולכן לא הסכימו שיברא האדם]. געוואלט ָ
ָ האבן זיי נישט און דעס ָ
קיא
ישוב קושיא ט
ובאמת הקב"ה שמע לעצתם ,שלא רצו בבריאה כזו ,ולכן סיבב מן השמים ענין חטא אדם הראשון ,כדי שלא ישאר
האדם במדריגה זו .ושפיר לימד בזה מדת הענוה ,שיהא האדם נמלך בקטן ,בענין שיוכל להיות נוגע גם להקטן
טאקע געטון ַאזויַ ,אז ס'איז געווען נִׁ ְּמ ַל ְּך ְּב ָּק ָּטן,
האט ַ
און דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
פ בספרי פרשת האזינו (פסקא יד) :דבר אחר צוּר יְּ ָל ְּד ָך ֶּת ִשי ,כל זמן שאני מבקש להיטיב אתכם ,אתם מתישים כח
של מעלה[ .ועיין עוד בויקרא רבה (כג ,יב) ובמדבר רבה (ט ,א)].
וברש"י האזינו (לב ,יח)ֶּ :ת ִשי .תשכח .ורבותינו דרשו ,כשבא להיטיב לכם ,אתם מכעיסין לפניו ,ומתישים
כחו מלהיטיב לכם.
ובאיכה רבה (א ,לג)ַ :ו ֵ ּי ְּלכ ּו ְּבלֹא כ ַֹח ִל ְּפנֵ י רוֹ ֵדף (איכה א ,ו) .ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר ,בזמן
שישראל עושין רצונו של מקום ,מוסיפין כח בגבורה של מעלה ,כמה דאת אמר (תהלים ס ,יד) ֵ ּבאל ִֹקים נַ ֲע ֶשה
ָחיִ ל ,ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום ,כביכול מתישין כח גדול של מעלן ,דכתיב צור יְּ ָּל ְּד ָּך ת ִׁשי ○ .ר'
יהודה בר' סימון בשם ר' לוי בר' טרפון ,בזמן שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא מוסיפין כח בגבורה
של מעלה ,כמה דאת אמר (שלח יד ,יז) ְּו ַע ָּתה יִ ְּגדַּ ל נָ א ּכ ַֹח ה' ,ובזמן שאין עושין רצונו של הקב"ה ,כביכול
מתישין כח גדול של מעלן ,והולכין גם הם ְּבלֹא כ ַֹח ִל ְּפנֵ י רוֹ ֵדף.
לא קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
האט ַאזוי געטון [כעצתם ,במה שברא את האדם באופן שלא יוכל לדור עוד למעלה ,על ידי
און ער ָ
שסיבב לו חטא עץ הדעת].
קיב
האט עס ַאליין אויך געזען [מעיקרא ,און] ער וואס דען ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ נאר ָ ָ
דאס איז שוין געווען וועגן ִׁמ ַדת [נאר] ָּ ראטןָ .
בא ָּ
האבן [צו] זיך ַ האט נישט געברויכט ָ ָ
ֲענָּ ָּוה.
ראט זיך מיט זיי. בא ָ
וואס] ער ַ האט ער געוויזן [ללמד] ִׁמ ַדת ֲענָּ ָּוה[ ,מיט דעם ָ [וממילא] ָ
וויבאלד] ַאז זיי זענען נישט
ַ שאדטן ,פרעגט ער זיי[ .און ס'קאן זיי ָ ָ וואסזאך ָ [ביי] ַא ַ
טאקע, האט עס דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ַאזוי געפירט ַ ַמ ְּס ִּכים [שיוכל לדור גם בעליונים] ָ
נאר] ֲאשר ילה ַעל ְּ ּבנֵ י ָא ָדם ,און ס'איז נישט געשען [שיוכל לדור למעלהָ , [בבחינת] נוֹ ָרא ֲע ִל ָ
[אבער] אויבן איז ער נישט געווען. שה ָּה ָּא ָּדם ' ָּב ָּארץ'ָ , ָּע ָּ
האט עס געהייסן פאר די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ָּש ֵרתַ ,אזוי ָטאקע צוליב געטון ַ האט ער ַ דעס ָ
כאטש] דער בורא כל עולמים העט סיי ווי סיי ַאזוי גיווען ְּל ָפנִ ים ,וועגן ִׁמ ַדת ֲענָּ ָּוהָ [ .
יאה ַאזוי געווען. געטון[ ,שהרי] ס'איז ִמ ְּּת ִח ַ ּלת ַה ְּ ּב ִר ָ
קיג
[את] ָה ָא ָדם ָּב ָּארץ ,און דעס
שה ֶ
טאקע ביידע ֱא ֶמת ,דער ֲא ֶשר ָע ָ איבערדעם איז ַ
מ'האט געפרעגט די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַה ּ ָש ֵרת.
ָ וואס
ָ
קיד
ישוב קושיא ח
ומה שאמרו שהיו כתות של מלאכים שעמד ושרפן ,זהו רק באותן המלאכים
שלא רצו בבריאת האדם כלל ,אפילו באופן שלא יוכל לדור בעליונים
וואס ס'שטייט אין די גמרא ַאז דער וואס די ַמ ְּל ָא ִכים [של ַּכ ְּּת ראשון ושני]ָ , דעס ָ
פארברענט (קושיא ח). האט זיי ַ בורא כל עולמים ָ
גאנצן [בריאת האדם ,באומרם] ָּמה ֱאנוֹ ש ִׁכי האבן חוֹ ֵלק געווען אויפן ַ [ווייל] די ָ
מאל אויף דער ערד אויך נישט[ .און] דער ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא ברוך הוא איז ניטא ָ ַ ִׁתזְּ ְּכרנו,
זאל זיין. דאס ָ געווען ָאבערַ ,אז ָּ
לאגן וואס זיי פ ָּ דאך ַא גרויסער ַת ְּכ ִׁלית [קומט ַארויס] ,פון אידן ָּ ווארן ס'איז דעך ָּ ָ
זיך[ ,און] זיי זענען זיך ִׁמ ְּת ַג ֵבר [על הנסיונות שבזה העולם] ,און זיי קערן זיך נישט ָּאן מיט
הארעווען אויף די גרויסע נִׁ ְּסיוֹ נוֹ ת. יחים ,און זיי ָּ יתים ו ַמ ִׁד ִׁ ַמ ִׁס ִׁ
האט 'געזוכט' די ֲעבוֹ ָּדה. דאס איז ַא גרויסער ַת ְּכ ִׁלית[ ,און] דער בוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָּל ִׁמים ָּ ָּ
דא
דאך ַאודאי ָּ שאפן [באופן כזה] ,איז ָּ בא ַהאט עס ַ [שהרי] ַאז דער בוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָּל ִׁמים ָּ
דערינען ַא ַת ְּכ ִׁלית.
דאס וועט מען נאר] ָּ
פארשטיי מיר אונז נישט [היינט ,בתוך כובד הנסיונותָ , דאס ַ ָּ
יאה. יח ,דעם ַת ְּכ ִׁלית פון די ְּב ִׁר ָּ יאת ַה ָּמ ִׁש ַ נאך ִׁב ַהערשט וויסן ָּ
[אז] 'די' ַמ ְּל ָא ִכים וועלן זיין 'געגנערס'פא אויבן[ ,און] זיי וועלן האט ער געזען ַ ָ
צולאזן [לברוא את האדם ,און] ֵאין ָּהעוֹ ָּלם ָ מ'זאל נישט ָ פארן ִמדַּ ת ַהדִּ ין ַאז געבן ּכ ַֹח ַ
ִׁמ ְּת ַק ֵיםפב [במדת הדין .ולכן] ָּע ַמד ַה ָּקדוֹ ש ָּברו ְּך הוא ְּו ָּש ְּר ָּפן ,איך ברויך נישט ַאזוינס.
פא מלשון 'קעגנערס'.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון לב
קטו
סיום ישוב קושיא ח וקושיא ט
ומיושב כל הסתירות שבזה ,שאותן שלא רצו כלל ,עמד ושרפן .ואותן שרק לא רצו בבריאה כזה שיוכל לדור גם
בעליונים ,להם אמר ְּכ ַבר נַ ֲע ֶשה ָּא ָּדם ,והיינו כדרך שאמר הכתוב להלן כי עשה את האדם 'בארץ' ,שישאר
למעשה באופן שלא יוכל לדור גם למעלה
ס'איז ביידע ֱא ֶמת.
גאנצן [בריאת אדם] ,איז ָּש ְּר ָּפן. האבן חוֹ ֵלק געווען אויפן ַ וואס זיי ָ די ָ
נאר ,זיי זענען געווען דערקעגן [רק בהא שלא יוכל האבן ָ וואס זיי ָ וואס דען ,די ָ נאר ָ ָ
געזאגט ְּכ ַבר נַ ֲעשה ָּא ָּדם ,ס'איז שוין ָ האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים לדור ולילך למעלה]ָ ,
פאר די שאדטן ַ ס'זאל ָ ָ [וואס]
ָ זא ְּ ּב ִחינָ הטאקע] נישט אויף ַא ַ געווארן[ ,און ַ
ָ געמאכט ַ
טאקע געוועןָּ ,ע ָּשה [נאר] ַאזוי ווי ס'איז ַ קאנען ַמ ְּמ ִריד זייןָ , זאלן ַָמ ְּל ֲא ֵכי ַמ ְּע ָלהַ ,אז זיי ָ
גארנישט, האבן זיי נישט ָ נאר ָּב ָּארץ ,נישט אויבן .אויבן ָ טאקע ָ [את] ָּה ָּא ָּדם ָּב ָּארץַ , ֶ
אויבן קען מען נישט קומען.
קטז
ומה שמקודם חטא אדם הראשון ,נברא תחילה באופן שהיה לו המדריגה לדור בעליונים ,וישם את האדם בגן עדן.
זה היה רק בכדי שיוכל להיות בדורות העתידים מדריגה כזו אצל צדיקים גדולים יחידי סגולה ,וכמו שמצינו ביעקב
אבינו ומשה רבינו ,שאמרו שלא מתו .וכן בחיים היו צדיקים שעלו למעלה ,כמשה רבינו בשעת קבלת התורה,
וכאליהו הנביא ,ושאר יחידי סגולה שנכנסו בחיים לגן עדן
שאפן [אדם הראשון] 'קודם' אויף דער בחינה
בא ַ
האט ַ
איי ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
[דעד שלא חטא בעץ הדעת היה יכול לדור בעליונים ,וכמבואר באור החיים הק' דלעיל ,ולכאורה למה
הוצרך לזה].
וואס ס'איז געווען [בזו המדריגה ,וכגון], דא יְּ ִׁח ֵידי ְּסגו ָּלה ָ
[אמנם זהו] ווייל ס'איז ָ
געגאנגען [בסערה השמימה ,און ווי ביי] מֹשה ַר ֵבינו שטייט אויךפג לֹא ֵמת. ַ ֵא ִׁל ָּיהו איז ַאזוי
די ַאלע [גרויסע צדיקים]ַ ,אזוי ווי יַ ֲעקֹב ָּא ִׁבינו לֹא ֵמתפד.
רויפגעגאנגען ְּב ַח ִׁיים ,צווישן די ַמ ְּל ֲא ֵכי ַמ ְּע ָלהפה.
ַ וואס זענען ַא [און ס'איז געווען] די ָ
געגאנגען ְּמ ַק ֵ ּבל זיין די ּתוֹ ָרה.
ַ וואס] מֹשה ַר ֵבינו איז ַארויף [וכמו כן בשעה ָ
קיז
ובאמת גם בשעת קבלת התורה טענו המלאכים ַמה לִ יְ לוד ִא ָשה ֵׁבינֵׁ ינו ,ולדרכינו יבואר כי הם חששו שמא יחזור הדבר
לקדמותו שבני אדם יוכלו לדור גם בעליונים .ועל זה השיב להם הקב"ה דלקבל התורה בא ,והוא רק הוראת שעה
האבן זיי אויך געשריגן ַמה ִׁליְּ לוד ִׁא ָּשה ֵבינֵ ינופו,
[ובאותה שעה שעלה משה למרום] ָ
געווארן דעס ַאז מענטשן קענען ָ דערשראקןַ ,אז ס'איז צוריק
ָ האבן זיך
[ווייל] זיי ָ
ַארויפקומען.
פב וכלשון רש"י בפרשתן (א ,א)ּ ָ :ב ָרא ֱאל ִֹקים .ולא אמר ברא ה' ,שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין,
וראה שאין העולם מתקיים ,והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין.
פג כמבואר בגמרא סוטה (יג :):תניא רבי אליעזר הגדול אומר שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה
ישראל ,בת קול משמיע ואומר וימת משה ספרא רבה דישראל .ויש אומרים לא מת משה ,כתיב הכא (ברכה לד ,ה)
ַו ָ ּי ָמת ' ָשם' [מ ֶֹשה] ,וכתיב התם (שמות לד ,כח) ַויְּ ִהי ' ָשם' ִעם ה' [ ַא ְּר ָ ּב ִעים יוֹ ם] ,מה להלן עומד ומשמש ,אף כאן
עומד ומשמש.
ימא ָהא ְּ ּכ ִתיב (דברים לא) ַו ָ ּי ָמת ָשם ובזוהר הק' תרומה (קעדַּ ).תנְּ יָ א ָּא ַמר ַר ִׁבי ִׁש ְּמעוֹ ן ,מֹשה ָּלא ִׁמיתְּ .ו ִאי ֵּת ָ
ילן ִׁא ְּק ֵרי ָּה ִׁכי .דְּּ ַּתנְּ יָ א ָא ַמר ַר ִ ּבי ִש ְּמעוֹ ןְּ ,ו ֵכן
יתהִׁ ,מ ִׁס ְּט ָּרא ִׁד ָּ
יתהַ ,מאי ִמ ָ מ ֶֹשהַּ ,כ ְּך ְּ ּב ָכל ֲא ָתר ְּל ַצדִּ ַ
יק ָ ּיא ָק ֵרי ְּ ּבה ּו ִמ ָ
יתהְּ ,ו ָּלא ִׁמית. ישא ַת ְּליָּ יא ֵביהָּ ,לא ַת ְּליָּ יא ֵביה ִׁמ ָּ ימנו ָּתא ַק ִׁד ָָּּתנָ אְּ ,ד ַמאן ְּד ִׁאיהו ִׁב ְּש ֵלימו ָּתאִׁ ,ד ְּמ ֵה ְּ
פד כמבואר בגמרא תענית (ה :):הכי אמר ר' יוחנן ,יעקב אבינו לא מת וכו'.
פה עיין בדרך ארץ זוטא (א ,יח) ובילקוט שמעוני (יחזקאל רמז שסז) ,דתשעה נכנסו בחייהם לגן עדן.
פו כמבואר בגמרא שבת (פח .):והועתק לעיל בהערה כ.
לג קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
האט דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים זיי געענטפערט [לקבל תורה באַ ,אז] ד ָאס איז געווען ַאן
ָ
אויסנאם [מה שעלה משה למרום .ולא שיחזור הדבר כמו קודם החטא של אדם הראשון]. ַ
קיח
והיות שהכל היה צריך להכלל בכח הבריאה מתחילתו ,על כן נברא תחילה האדם במדריגה כזו ,דאם לא כן לא היתה
באפשר שיתקיים הדבר אחרי כן אצל היחידי סגולה ,כי אין כל חדש תחת השמש ,מלאחר הבריאה ואילך
שפעטער] ַא דאך עס געווען [ ּ ָאבער ווען נישט [מה שנברא תחילה באופן כזה] ,העט ָ
יאה [כשיהיו צדיקים גדולים כאלו שיזכו למדריגה זו] ,ווען ס'העט גיווען ִשינ ּוי אין דער ְּ ּב ִר ָ
מ'זאל נישטָ זאל ַאזוי זיין ַ
[אז] [אז] ער ָ
יק ָּרא ָּאן ַ געווארן ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ֵמ ִׁע ָּ ָ שאפן
בא ַ ַ
דאךס'האט ָ
ָ דאך עס נישט גיווען מעגליך געווען ,און קענען ַארויפקומען ,העט ָ
רויפגעגאנגען ,מֹשה
ַ יא ַא
וואס זענען ָ
געמוזט זיין [בחינה כזו] וועגן די יְּ ִח ֵידי ְּסג ּו ָלה ָ
ַר ֵבינו ,און כדומה די יְּ ִׁח ֵידי ְּסגו ָּלה ,און ֵא ִׁל ָּיהו.
קיט
אשית
ישוב הקושיות בפסוק ְּב ֵר ִׁ
ישוב קושיא א
והקדמה לישוב קושיא ב
אשית ָּב ָּרא' ֱאל ִֹׁקים ֵאת ַה ָּש ַמיִׁ ם וְּ ֵאת ָּה ָּא ֶרץ ,שכל תולדות השמים והארץ כבר היו בכח
וזהו כוונת הפסוק ' ְּב ֵר ִׁ
והוכנו עוד מראשית הבריאה .ולזה גם הזכיר הכתוב וְּ ָּה ָּא ֶרץ ָּהיְּ ָּתה תֹהו וָּ בֹהו ,שבו רמוז חושך הגליות ,כי הכל
להיות מוכן כבר מתחילה בכח הבריאה היה צריך
האט [עס]
אשית] ָּב ָּרא ֱאלֹ ִׁקים [ ֵאת ַה ָּש ַמיִׁ ם ְּו ֵאת ָּה ָּארץ] ,דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
ְּ [ ..ב ֵר ִׁ
דאך ַאלעס [בתחילת הבריאה ,כל מה שיהיה במשך ימי עולם]. דארט ליגט ָ שאפן[ ,און] ָ
בא ַ
ַ
[ועל דרך זה נאמר גם הפסוק] ְּו ָּה ָּארץ ָּהיְּ ָּתה תֹהו ָּובֹהו[ ,יען שבזה רמוז] ַאלע ָ ּג ֻל ּיוֹ ת'ער ,
פז
דאך אין דערינען [מתחילת הבריאה ,וגם הגליות]. [ובא להורות כי] ַאלעס ליגט ָ
קכ
ונכלל בזה גם כל ענין מה שנמלך הקב"ה בעצת מלאכים ,ללמד מדת הענוה ,רק שעם כל זה הכין הכל מראש
ראטן [עם המלאכים] מיט ַאלעמען[ ,און] ער בא ָ
האט זיך ַ
[און] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
האט נישט געוויזן די ' ְּש ָרר ּות'[ ,רק הראה מדת הענוה (וכדלהלן באות קכג)].
ָ
קכא
ישוב קושיא ב
והנה כתב ברש"י דשם ֱאל ִֹּקים מורה על ענין הממשלה ושררות
זאגט רש"יפח ,ה' איז דער ֶע ֶצם [שמו יתברך] ,און ֱאלֹ ִׁקים
[והנה] אויף ה' ֱאלֹ ִׁקים ָ
ווייזט אויף דער ' ֶמ ְּמ ָש ָלה'.
קכב
ולזה לא התחיל הכתוב בשם ֱאל ִֹּקים ,רק הקדים התיבות ְּב ֵר ִׁ
אשית ָּב ָּרא ,כדי להקדים ענין
מדת הענוה קודם להזכרת שם השררה והממשלה ,ובזה גופא מלמדנו גם כן מדת הענוה
שאפן [הכל מתחילת הבריאה ,ונמלך במלאכים] כדי ער בא ַ האט ַ דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
[אז] ער איז נִ ְּמ ַל ְּך ְּ ּב ָק ָטן.
זאל ווייזן ִׁמ ַדת ֲענָּ ָּוהַ ,
ָ
פז כמבואר בבראשית רבה (ב ,ד-ה) .וכמו שכבר האריך רבינו בזה לעיל בהדרוש (בהנדפס בחלק א' של הקונטרס) ,ושם
העתקנו לשון המדרש בזה (בהערה טו ,והערה לה).
פח ברש"י (ב ,ה) :ה' ֱאל ִֹׁקים .ה' הוא שמוֱ ,אל ִֹׁקים שהוא שליט ושופט על כל העולם .וכן פירוש זה בכל מקום,
לפי פשוטו ,ה' שהוא ֱאל ִֹׁקים.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון לד
געגאנגען ֵמ ִע ָּ
יק ָרא ַ [און] ווען ער איז [גיווען] ַמ ְּק ִדים [תיבת] ֱאלֹ ִׁקים ,איז עס [גיווען]
ראטן מיט קיינעם. בא ָהאט זיך נישט ַ [אז] ער ָש ָר ָרהַ , ָאן מיט ְּ
יאה [ואח"כ הזכיר שם אלקים .והוא שלא כמדת בשר ודם, איבערדעם שטייט קודם די ְּב ִׁר ָּ
האט געטון [אבער] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ וואס] ַא ֶמ ֶל ְּך ָ ּב ָשר ָו ָדם וויל ווייזן די ְּ
ש ָר ָרהָ , ָ
יאה [שזה היתה לאחר שנמלך במלאכים להראות מדת פארקערטַ ,אז קודם איז געווען די ְּב ִׁר ָּ ַ
דערנאכדעם [הזכיר] די ְּש ָּר ָּרה [הרמוז בשם אלקים ,וכדברי רש"י ,וכל זה] כדי ָ ענוה] ,און
מ'זאל זיך לערנען [מדת ענוה ,ממה שנמלך במלאכים]. ָּ
קכג
והשתא מובן שפיר דרשת המדרש בזה ,שעל זה נאמר וְּ ַענְּ וָּ ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ י ,שהורה לנו
הקב"ה מדת הענוה בזה ,דהזכיר שמו רק לאחר שהזכיר מה שברא בצרכי עולמו
ס'זאל זיין ָ ּגדוֹ ל
ָ האט געוויזן ֲענָּ ָּוהַ ,אזדאס איז דער ּ ְּפ ַשט ְּו ַענְּ ָּו ְּת ָּך ַת ְּר ֵבנִׁ י ,ער ָ ָ
נִ ְּמ ַל ְּך ְּ ּב ָק ָטן ,און נישט ווייזן 'איך טו ַאזוי ,ווייל איך וויל'.
דאך זיי האט ָ טאקע [געווען ַאזויַ ,אז] דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ דאך ַ און ס'איז ָ
טאקע [מדת ענוה] ,און מקיים געווען [עצתם] דורכדעם האט געוויזן ַ געפרעגט[ ,און] ער ָ
זאל נישט קענען [את] ָּה ָּא ָּדם ' ָּב ָּארץ' ,און נישט אויבן ,ער ָ שה ֶ וואס ס'איז געווען ָּע ָּ
ָ
קומען [למעלה].
ראטן מיט זיי. בא ָהאט זיך עס ַ וואס] ער ָ
האט ער געוויזן [מדת ענוה ,מיט דעם ָ ָ
קכד
ישוב הקושיות בפסוק עֵ ץ עֹ ֶׂשה ְּפ ִׁרי
ישוב קושיא ה-ו
והנה ענין מה שאמר הקב"ה להיות ַט ַעם ֵעצוֹ ו ִׁפ ְּריוֹ ָּשוֶ ה ,באמת לעתיד יתקיים ענין זה
[ולבאר ענין הפסוק] ַותוֹ ֵצא ָּה ָּארץ ֵעץ [עוֹ ֶשה] ְּפ ִׁרי ֲאשר זַ ְּרעוֹ בוֹ ְּל ִׁמינֵ הו.
דאך זיין [בכל האילנות] ַט ַעם ֵעצוֹ ו ִׁפ ְּריוֹ ָּשוהפט ,ס'וועט דער ֱא ֶמת ,לעתיד וועט ָ
צוריקקומען [כציווי הראשון .וכן אמרו]צ עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות וכלי מילת.
פט כמבואר בתורת כהנים בחקותי (א ,ד -ו)ְּ :ו ֵעץ ַה ָּשדה יִׁ ֵתן ִׁפ ְּריוֹ .לא כדרך שהיא עושה עכשיו ,אלא כדרך
שעשתה בימי אדם הראשון .ומנין שהעץ עתיד להיות נטוע ועושה פירות בן יומה ,תלמוד לומר (תהלים קיא ,ד)
זֵ כר ָּע ָּשה ְּלנִׁ ְּפ ְּלאוֹ ָּתיו .ואומר ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁרי ְּל ִׁמינוֹ ,מלמד שבו ביום שהוא נטוע ,בו ביום עושה פירות .מנין
שהעץ עתיד להיות נאכל ,תלמוד לומר ֵעץ ְּפ ִׁרי .אם ללמד שהוא עושה פרי ,והלא כבר נאמר ע ֶֹשה ּ ְּפ ִרי ,אם כן
למה נאמר ֵעץ ְּפ ִׁרי ,אלא מה פרי נאכל ,אף העץ נאכל .ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות,
תלמוד לומר ְּו ֵעץ ' ַה ּ ָש ֶדה' יִ ֵּתן ּ ִפ ְּריוֹ .
צ
בגמרא שבת (ל :):יתיב רבן גמליאל וקא דריש ,עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום ,שנאמר (יחזקאל יז ,כג)
ְּונָ ָשא ָענָ ף ְּו ָע ָשה ֶפ ִרי ,מה ענף בכל יום ,אף פרי בכל יום .ליגלג עליו אותו תלמיד ,אמר והכתיב (קהלת א ,ט) ֵאין
ָ ּכל ָח ָדש ַּת ַחת ַה ּ ָש ֶמש ,אמר לו בא ואראך דוגמתם בעולם הזה ,נפק אחוי ליה צלף [פירש"י :מין אילן הטוען שלשה
מיני פירות ,אביונות ,וקפריסין ,ולולבין .וכי איתיה להאי ליתיה להאי ,כדאמר בריש חזקת הבתים (בבא בתרא כח ○ .]):ותו
יתיב רבן גמליאל וקא דריש ,עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת ,שנאמר (תהלים עב ,טז) יְּ ִהי ִפ ַּסת
ַ ּבר ָ ּב ָא ֶרץ [ ִׁפ ַסת ַבר משמע גלוסקאות שרחבות כמין ּ ַפס יַ ד ,ומשמע כלי מילת ,כמו ְּ ּכתֹנֶ ת ּ ַפ ִּסים (וישב לז ,ב)ַ .בר כמו לשבור בר
(מקץ מב ,ג) ,ולענין כלי מילת ַ ּבר נקי ,כמו ברה כחמה (שיר השירים ו ,י)] .ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר ֵאין ָ ּכל ָח ָדש
ַּת ַחת ַה ּ ָש ֶמש ,אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה ,נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות [שיוצאין כמות שהן בלילה
אחד ,ורחבין ועגולין כגלוסקאות] .ואכלי מילת ,נברא בר קורא [סיב כמין לבוש מצוייר ,גדל סביבות הקור של דקל כשהוא
רך .קור ,ענף האילן כשהוא רך יוצא בכל שנה ,קודם שיתקשה ,קרוי קור].
לה קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
קכה
ית ,זו ביאה שניה שבימי עזרא ,אלא שגרם החטא. וכבר כתב הצל"ח בענין מה שדרשו בגמרא בפסוק ַעד יַ ֲעבֹּר ַעם זו ָקנִ ָ
דלכאורה האיך לא נתקיים נבואה זו ,והלא כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אינו חוזר .וביאר שאין זה חזרה ,אלא
שנדחה הדבר עד לעתיד ,ואז באמת יתקיים מה שהיה ראוי להיות כבר בימי עזרא ,באם לא היו חוטאים
ס'זאל
ָ וואס] ס'שטייטצא ,ראויים היו בימי עזרא זאגטצג[ ,אויף דעם ָ ווי דער צל"ח ָ
נאר שגרם החטא[ .ולמד לה] ווייל ס'שטייט (בשלח טו ,יז) זיין ַא נס [כמו בימי יהושע]ָ ,
ְּת ִׁב ֵאמוֹ ְּו ִׁת ָּט ֵעמוֹ [וגו' ַעד יַ ֲעבֹר ַע ְּמ ָּך ה' זו ביאה ראשונהַ ,עד יַ ֲעבֹר ַעם זו ָּקנִׁ ָּית זו ביאה שניה].
פרעגט דער צל"ח[ ,דהלא אמרו]צב כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה,
דאך אינו חוזר. איז ָ
נארס'האט זיך ָ ָ זאגט דער צל"ח ,ס'הייסט נישט קיין ֲחזָּ ָּרה ,ווייל צג
ָ
מאל זיין [לעתיד לבא] מיט ַא גרויס ִה ְּת ַ ּגל ּות ,די נאך ַא ָ[אבער] ס'וועט ָ פארשפעטיגטָ , ַ
ְּ ּגא ּו ָלה [הרמוז בפסוק ְּּת ִב ֵאמוֹ ְּו ִת ָּט ֵעמוֹ ].
קכו
ועל דרך זה הוא בכאן ,שהציווי של 'עץ פרי' שפיר יתקיים זה לעתיד לבא ,אלא שלולי חטא אדם הראשון כבר היה
מתקיים מתחילת הבריאה ,אבל לאחר החטא אי אפשר שיתקיים זה לפי האופן של הרכבת האדם עתה ,ואין מגיע
לו ההשפעה מן השמים לזה ,וכמו שהאריך המהר"ל בגור אריה בביאור הענין לפי דרכו ,אבל לא היה הדיבור
לבטלה ח"ו ,כי רק נדחה זה עד לעתיד לבא ,ואז יתקיים
[וכמו כן לענינינו] ,דער ֱא ֶמת ,ס'איז נישט 'געווען' [עדיין] ַט ַעם ֵעצוֹ ו ִׁפ ְּריוֹ ָּשוה ,ווייל
דאך דער מענטש אויף ַאן נאכ'ן חטא אדם הראשון ,איז ָ לויט ווי דער מענטש [איז]ָּ ,
ַאנדערע ְּ ּב ִחינָ ה [עד שאינו ראוי שהאילנות יהיו טעם עצם ופריים שוה].
יך ְּבכֹל ֲאשר ֵת ֵל ְּך ,וכתיב ַו ִׁי ָּירא יַ ֲעקֹבצא בגמרא ברכות (ד :).רבי יעקב בר אידי רמי ,כתיב ְּו ִׁה ֵנה ָּאנ ִֹׁכי ִׁע ָּמ ְּך ו ְּש ַמ ְּר ִׁת ָּ
ְּמאֹד ,אמר ש ָּמא יִׁ ְּגרוֹ ם ַה ֵח ְּטא [פירש"י :שמא אחר הבטחה חטאתי] .כדתניא [שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת],
ית (בשלח טו ,טז)ַ ,עד יַ ֲעבֹר ַע ְּמ ָּך ה' זו ביאה ראשונה [שבאו בימי יהושע]ַ ,עד ַעד יַ ֲעבֹר ַע ְּּמ ָך ה' ַעד יַ ֲעבֹר ַעם ז ּו ָקנִ ָ
ית זו ביאה שנייה [כשעלו מגלות בבל בימי עזרא] ,מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל ליעשות יַ ֲעבֹר ַעם זו ָּקנִׁ ָּ
להם נס [לבוא ביד רמה] בימי עזרא ,כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון ,אלא שגרם החטא [ולא הלכו אלא
ברשות כורש ,וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם ,לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון].
צב בגמרא ברכות (ז :).אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי ,כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה ,אפילו על תנאי,
לא חזר בו .מנא לן ,ממשה רבינו ,שנאמר (דברים ט ,יד) ֶה ֶרף ִמ ֶּמ ִ ּני ְּו ַא ְּש ִמ ֵידם וגו' ְּו ֶא ֱע ֶשה אוֹ ְּת ָך ְּלגוֹ י ָעצוּם ,אף על
גב דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה ,אפילו הכי אוקמה בזרעיה ,שנאמר (דברי הימים א' כג ,טו-יז) ְּ ּבנֵ י מ ֶֹשה
יעזֶ ר ְּר ַח ְּביָ ה ָהרֹאש וגו' ,ו ְּּבנֵ י ְּר ַח ְּביָ ה ָרב ּו ' ְּל ָמ ְּע ָלה' וגו' ,ותני רב יוסף למעלה יעזֶ ר [וגו'] ַו ִ ּי ְּהי ּו ְּבנֵ י ֱא ִל ֶ ֵ ּג ְּרשוֹ ם ֶו ֱא ִל ֶ
מששים רבוא וכו'.
צג בצל"ח על ברכות (ד :).ראויים היו ישראל [לעשות להם נס בימי עזרא] וכו' ,אלא שגרם החטא .והנה מה מאוד
יפלא על דברי רבינו הגדול הרמב"ם בפרק י' מהלכות יסודי התורה ,ובהקדמתו לפירוש המשנה ,שכתב ש ַמה
שהבטיח הקב"ה ע"י נביא לעולם אינו חוזר ,ואי אפשר לחטא לבטל הבטחת טובה זו ,ומה שאמרו ביעקב
שנתיירא שמא גרם החטא אף שהבטיחו הקב"ה ְּו ִה ֵ ּנה ָאנ ִֹכי ִע ָּמ ְּך וגו' ,היינו מה שהבטיחו הקב"ה לנביא על
עצמו ,אבל נביא המתנבא על אחרים לטובה ,אין החטא גורם לבטל דברי הנביא ,עיי"ש בדבריו .והרי כאן זה
הבטיח הקב"ה לישראל ע"י נביאו משה רבינו ע"ה לעשות נס בביאה שניה כמו בביאה ראשונה ,ואעפ"כ גרם
החטא לבטל הבטחה זו .שוב פקחתי עיני וראיתי שגם המזרחי פרשת וישלח הרגיש בזה ,עיי"ש וכו' ○ .ועלה
בדעתי לתרץ דברי רבינו הרמב"ם ,דהבטחת הקב"ה ע"י משה ַעד יַ ֲעבוֹ ר וכו' זו ביאה שניה ,שהבטיחם שיהיה
עוד ביאה ביד רמה כמו ביאה של יהושע ,אבל לא הגביל הזמן אימת ומתי ,ועל ידי מי שתהיה ביאה זו ,אבל
כיון שהובטחו לבוא עוד ביד רמה ,אם לא היו חוטאיןָּ ,אז היתה מתקיימת ההבטחה זו ע"י עזרא ,אבל כיון
שגרם החטא לא נתקיימה אז ,אבל מ"מ הבטחת משה לא נתבטלה ,וסופה להתקיים במהרה ע"י מלך המשיח○ .
אלא דגם לפי זה נסתר הראיה שהביא כאן [מפסוק עד יעבור] שהחטא גרם לבטל ההבטחה ○ .ולכן נלע"ד
דקושיא מעיקרא ליתא ,שהרי עיקר טעמו של הרמב"ם בזה שהבטחה לטובה ע"י נביא אין החטא גורם
ביטולה ,היא משום שזה הוא האות להבחין אם הנביא אמת ,וכיון שבמשה רבינו כתיב ְּו ַגם ְּ ּב ָך יַ ֲא ִמינ ּו ְּלעוֹ ָלם,
הבטיחו הקב"ה שלעולמי עולמים לא יהרהרו אחר נבואתו כלל ,לכן בהבטחה שהבטיח הקב"ה על ידו שפיר
גורם החטא לבטלה ,כמו שיכול החטא לגרום ביטול ההבטחה שהבטיח הקב"ה לנביא על עצמו.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון לו
קכז
פארדעם איז נישט זאגן בכללַ ,אז ַ טאקע ַאזוי ָ דאך ַ ער דער מהר"ל מפראגצד וויל ָ
פאר די ָא ֶרץַ ,אז
זא ְּש ֵלימ ּות ַ רא ּפגעקומען ַא ַ ַט ַעם ֵעצוֹ ּו ִפ ְּריוֹ ָש ֶוה[ ,ווייל] ס'איז נישט ַא ָ
זאלן ַארויסגעבן ַט ַעם ֵעצוֹ ּו ִפ ְּריוֹ ָש ֶוה' ,די' ַה ְּש ּ ָפ ָעה ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם איז נישט
[האילנות] זיי ָ
געקומען.
קכח
עפעס [במדרש ורש"יַ ,אז] ס'איז ַא
זאגט מען ּ
וואס דען ָ
[נאר] לכאורה ממה נפשך ,נו ָ ָ
ֵח ְּטא.
פארענטפערן.
[דאס] צו ַ
לאגט זיך ַאליין דערויףָ ,
[און] ער ּפ ָ
קכט
נאר דער ֱא ֶמת איז ַאזוי. ָ
נאכ'ן ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן ,און לויט דעם ַמ ָ ּצב ָהעוֹ ָלם [כעת] ,איז לויטן [בחינה פון] ָ
נישטא 'די' ַה ְּש ּ ָפ ָעה [שיהיה טעם העץ כטעם הפרי].
ָ
פרייטאג ,לאחר שנברא האדם, ָ דאך [די צמיחת האילנות] הערשט ַארויסגעקומען [ ס'איז ָ
וכדכתיב] לֹא ִׁה ְּמ ִׁטיר ה'צה [עד שהתפלל אדם הראשון על המטר ,ונמצא דעיקר הצמיחה] איז ָ
דאך
האט ִמ ְּת ּ ַפ ֵ ּלל געווען [על המטר].
דערנאכדעם ווי 'ער' ָָּ הערשט ַארויסגעקומען
צד בספרו גור אריה על פירש"י בפרשתן (א ,יא) :והיא לא עשתה כן וכו' (רש"י) .אין הפירוש שהאדמה עברה
במזיד על ציווי הקב״ה ,שאין יצר הרע בה שתהא עוברת על ציווי הקב״ה .אבל כי הארץ הזאת שינוי יש לה,
שהיא בלבד נחשבת מן התחתונים ,כי ַה ּ ָש ַמיִ ם ָש ַמיִ ם לה׳ ְּו ָה ָא ֶרץ נָ ַתן ִל ְּבנֵ י ָא ָדם (תהלים קטו ,טז) ,יורה בזה כי שינוי
יש בין הארץ ובין השמים ,כי השמים הם מן העליונים והארץ מן התחתונים .ובעבור חסרונה היא מחסרת מן
השלימות תמיד .וזהו שאמר (קהלת ז ,כ) ֵאין ָא ָדם ַצדִּ יק ' ָ ּב ָא ֶרץ' ֲא ֶשר יַ ֲע ֶשה טוֹ ב ְּולֹא יֶ ֱח ָטא ,פירוש כי אי אפשר
להיות האדם צדיק 'בארץ' ,אשר יעשה תמיד הטוב והשלימות 'בארץ' ,שהיא מוכנת תמיד אל החסרון ,בעבור
חסרון שלה ○ .לכך כאשר גזר מאמר הקדוש ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁרי ,בעבור חסרונה לא היתה ממלאת רצון בוראה,
והיתה מחסרת מן השלימות .וכאשר ָח ָטא האדם ,בא לו פחיתת חטאו אשר חטא גם כן מזה ,לפי שהוא נברא
מן האדמה אשר יש בה מן חסרון ,ולפיכך נמצא חסר גם כן ,שלא היה מקיים מצוות בוראו על השלימות .ודוקא
חטא זה עשתה האדמה ,שלא היתה ראויה שתוציא הארץ שיהיה טעם העץ כמו פרי ,וזה כי הארץ בעצמה היתה
מקבלת השפעה מן העליונים ,ואצל העליונים נחשבת הארץ כמו פרי המקבל מן העץ ,ודבר זה מבואר מאוד
בדברים עמוקים ,איך הארץ שהיא יסוד התחתון מקבלת מן אשר במעלה עליונה ממנה ,לכך לא נתנה כח רק
לפרי שהוא דוגמתה ,אבל לא נתנה כח וטעם לדבר שהוא גדול במעלה יותר מן הארץ לתת כח לו כפי צרכו,
אחר שהוא גדול ממנו ,ולפיכך הארץ לא היתה מוציאה ֵעץ ּ ְּפ ִרי שיהיה טעם העץ כטעם הפרי ,והיתה מוציאה
פרי שיש בו טעם ,ולא העץ .ודברים אלו ראוי להבינם ,כי הם דבר חכמה מאד ,ולפיכך הארץ עשתה הבדל בין
הפרי ובין העץ ,וכאשר חטא אדם ולקח הפרי מן העץ בשביל שהיה נחמד ,בעבור שנברא מן האדמה החסירה
והיא כמו פרי ,נתאוה לפרי לחסרונו ,ולכן בא העונש אל כל המפרידים והמבדילים בין העץ ובין הפרי בשביל
חסרונם ○ .ולקמן (ג ,יז) פירש רש״יָ ,מ ְּשל ּו ָמ ָשל למי שיצא לתרבות רעה ,שמקללין ַה ָש ַדיִ ם שינק מהם ,ולכך
האדם שנברא מן האדמה ,כאשר חטא קלל את האדמה .והפירוש ,כי מפני שהאדם נברא מן האדמה והיא
שגרמה לאדם לחטא ,לפי שהאדמה היא חומרית ,כמו שאמר (ג ,יט) ִּכי ָע ָפר ַא ָּתה ְּו ֶאל ָע ָפר ָּתשוּב ,ודבר החומרי
סבה לחטא ,כמו שהאם שממנה נולד הבן סבה לחטא הבן ,שהיא נותנת גם כן החומר שממנה נוצר וכו' ,לכך
כאשר באה הקללה לאדם ,באה גם אל הדבר שהיא סבה לחטא .וכאן פירש רש״י מפני שעברה על ציווי של
הקב״ה נפקדה עונה עליה ,והם שתי לשונות בבראשית רבה ,ודרכו של רש״י לפרש במקום אחד לשון אחד,
ובמקום השני לפי לשון הב׳ .ול לשון אשר פירש בכאן חטאה גם כן האדמה שהוציאה פרי ולא עץ עושה פרי,
ובשביל זה היה הבדל בין הפרי ובין העץ ,וכאשר בא האדם ולקח פרי מן העץ שהיה הפרי נחמד לו ,כשבאה
הקללה [באה] על כל המפרידים בין הפרי ובין העץ בשביל חסרון שלהם ,והבן זה מאד .וללשון שני הקללה
לארץ בשביל שהיא הסיבה והגרם לחטא האדם.
יח ַה ָּשדה טרם יִׁ ְּהיה ָּב ָּארץְּ ,ו ָּכל ֵעשב ַה ָּשדה טרם יִׁ ְּצ ָּמחִׁ ,כי לֹא ִׁה ְּמ ִׁטיר ה' צה כדכתיב בפרשתן (ב ,ה-ו)ְּ :וכֹל ִׁש ַ
ֱאלֹ ִׁקים ַעל ָּה ָּארץְּ ,ו ָּא ָּדם ַאיִׁ ן ַל ֲעבֹד את ָּה ֲא ָּד ָּמהְּ .ו ֵאד יַ ֲע ֶלה ִמן ָה ָא ֶרץ ְּו ִה ְּש ָקה ֶאת ָּכל ּ ְּפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה וגו' – .ופירש
רש"י :טרם יִׁ ְּהיה ָּב ָּארץ וכו' ,עדיין לא היה בארץ ,כשנגמרה בריאת העולם בששי ,קודם שנברא אדםְּ .ו ָּכל ֵעשב
ַה ָּשדה ,עדיין לא צמח .ובשלישי שכתוב ַו ּתוֹ ֵצא ,לא יצאו ,אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ו' .ולמהִׁ ,כי לֹא
לז קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
דאס נישט זיין.
קאן ָ
נאכ'ן ֵח ְּטא ָא ָדם ָה ִראשוֹ ן [שהיה גם כן באותו יום]ָ ,
און ָ
קל
מאל זיין,
דאס וועט ַא ָּ געזאגט ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁריָּ ,
ָ האטאיי דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
דער ִׁדיבור איז נישט ְּל ַב ָּט ָלה.
ס'זאל זיין] אויף 'שוין'ַ ,אז ס'מוז 'שוין' זיין. ָ דאך נישט ַארויס ַ
[אז ס'שטייט ָ
דאס הייסט נישט קיין ֲחזָּ ָּרה. [אז] ָ זאגט ַ [און] ַאזוי ווי דער צל"ח ָ
ס'האט ָאבער ַאזוי אויסגעזען [שהיתה ָ וואס דען נאר ָ מאל ֱא ֶמתָ , דער ִׁדיבור איז ַא ָ
נאכנישט האט ָ יב ּור איז געווען [באופן סתמי] ,און די ערד ָ משתמע גם על ִמ ַ ּיד] ,דער ִד ּ
האט מען געזען נאכנישט די צייטָ , געטון ִמ ַ ּיד[ .וממילא] דער פעלער איז ווייל ס'איז ָ
פארן מענטש געשאדט ַָ האט דאס ָ
נאכנישט קיין ְּש ֵלמ ּות [הראוי לכך] ,און ָ [אז] ס'איז ַָ
געווארן דער חטא[ ,וכמו שביאר מהר"ל באורך]. ָ דאס נִ ְּש ַּת ְּל ֵשלאויך ,איבערדעם איז ָ
קלא
ובאמת אמר כן הקב"ה מעיקרא על לעתיד לבא ,כי גלוי וידוע היה לפניו האיך שיהיה מצב העולם .אלא
שמשמעות הדיבור היה גם באופן שמשתמע שתהיה מיד ,ועל כן היה נראה זה כענין של חטא מצד הארץ ,כשלא
עשתה כן .ועל זה אמרו שנפקדה גם היא על עונה ,והיא גם כן רק כבחינת נורא עלילה ,דבלאו הכי היה צריכין
להיות כל אלו הענינים שהם עתה .אבל באמת לא היתה יכולה לעשות כן שתוציא טעם העץ כפרי ,כי לא ניתן לה
ההשפעה מן השמים לזה
געזאגט ַעל ֵשם ָ האט [מעיקרא] עס ָאבער דער ֱא ֶמת איזַ ,אז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
ה ָּע ִׁתיד.
ַאזוי ווי רש"י ָ
זאגטצו [אויפן פסוק] ְּונָ ָהר י ֵֹצא ֵמ ֵע ֶדן וגו' ַה ּס ֵֹבב ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ַה ֲח ִו ָ
ילה,
דאס איז ַאלעס [נקרא כך] ַעל ֵשם ה ָּע ִׁתיד. [אז] ָ
זאגט ער ַ ָ
נאכנישט געווען דעמאלטס איז ָ ָ דאס ַאלעס, [דעמאלטס] ָ ָ נאכנישט געווען ס'איז ָ
ילה ,מיט קיין ארץ כוש ,ווען די נְּ ָהרוֹ ת זענען ַארויסגעקומען[ .רק שנכתב ונאמר] קיין ֲח ִׁו ָּ
ַאלעס ַעל ֵשם ה ָּע ִׁתיד.
קלב
געזאגט [על שם העתיד]. ָ האט
דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
געזאגט ֵעץ ְּפ ִׁרי עֹשה ְּפ ִׁרי,
ָ האט
וואס דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
דער ִׁדיבור פון דעם ָ
[אז] ס'וועט ַאזוי זיין [לעתיד לבא .ומה שהוצרך להקדים ולומר זאת שם ה ָּע ִׁתידַ , איז ַעל ֵ
דעמאלטס ,העט עס נישט גיווען ָּ דאס נישט מ'זאגט ָ ָ ווארן ווען בתחילת הבריאה]ָ ,
יאה -אפילו ל ָּע ִׁתיד - געקאנט זיין שפעטער אויך נישט[ ,ווייל] קיין ִשינ ּוי אין די ְּ ּב ִר ָ ָ
מאכן.קאן מען נישט ַ ָ
ִׁה ְּמ ִׁטיר .ומה טעם לא המטיר ,לפי ש ָּא ָּדם ַאיִׁ ן ַל ֲעבֹד את ָּה ֲא ָּד ָּמה ,ואין מכיר בטובתן של גשמים ,וכשבא אדם
וידע שהם צורך לעולם ,התפלל עליהם וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים.
אשיםֵ .שם ָה ֶא ָחד צו דכתיב בפרשתן (ב ,י-יד)ְּ :ונָּ ָּהר י ֵֹצא ֵמ ֵעדן ְּל ַה ְּשקוֹ ת ֶאת ַה ָ ּגן ,ו ִּמ ּ ָשם יִ ּ ָפ ֵרד ְּו ָהיָ ה ְּל ַא ְּר ָ ּב ָעה ָר ִ
ילה וגו'ְּ .ו ֵשם ַה ָ ּנ ָהר ַה ּ ֵשנִ י ִ ּגיחוֹ ן ,הוא ַהסוֹ ֵבב ֵאת ָּכל ארץ כושְּ .ו ֵשם ַה ָ ּנ ָהר ּ ִפישוֹ ן ,הוא ַהס ֵֹבב ֵאת ָּכל ארץ ַה ֲח ִׁו ָּ
יעי הוּא ְּפ ָרת – .ופירש רש"י :כוש ְּו ַאשור עדיין לא היו, ישי ִחדֶּ ֶקל ,הוא ַהה ֵֹל ְּך ִׁק ְּד ַמת ַאשורְּ ,ו ַה ָ ּנ ָהר ָה ְּר ִב ִ
ַה ּ ְּש ִל ִ
וכתב המקרא על שם העתידִ :ק ְּד ַמת ַא ּשוּר .למזרחה של אשור.
ילה ,עדיין לא היתה חוילהְּ ,ו ַא ְּּת אומר הוּא ַה ּס ֵֹבב ובבראשית רבה (טז ,ב-ג) :הוּא ַה ּס ֵֹבב ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ַה ֲח ִו ָ
[וגו'] ,אתמהא .אלא מגיד מראשית אחרית וכו' .עדיין לא עמד כוש ,והוא אומר ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ּכוּש ,אתמהא ,אלא
מגיד מראשית אחרית.
קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון לח
נאר ַאלץ אויף
[אבער] ָ
טאקעָ ,
אינגאנצן ַא ֶה ְּכ ֵרח ַ
ַ איבערדעם איז דער ִׁדיבור געווען
ס'זאל זיין שפעטער [לעתיד לבא].
ָ דעםַ ,
[אז]
קלג
דאך אויסגעזען [כאילו הציווי משתמע על מיד ,ואם כן היה
האט עס ָ
ָאבער אויסגעזען ָ
געשאדט [גם לאדם הראשון ,ועל זה אמרו] לפיכך נפקדה ָ האטנראה שחטאה הארץ] ,און דעס ָ
דארט איז עס געלעגןצז. [גם הארץ על עונה]ָ ,
ָאבער דער ֱא ֶמת [לא היה בזה חטא ,ווייל] ס'איז אויף ל ָּע ִׁתיד.
קלד
ישוב קושיא ז
יכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה לַ ח ֶֹדש ,דכל האוכל בט' כאילו התענה .וקשה האיך
יתם ֶאת נַ ְּפש ֵֹת ֶ
והנה בגמרא דרשו בפסוק וְ ִע ִנ ֶ
אפשר לקרות אכילה בשם עינוי .וביאר הבית יוסף ,דכיון דאכילת יום ט' הוא הכנה לעינוי דיום כיפור ,על כן
אכילה זו שפיר יתכנה בלשון עינוי ,על שם הכנת העינוי דלעתיד
[והנה בפסוק] ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש[ ,דרשו חכז"ל]צח די ֲא ִׁכ ָּ
ילה [בט'
תשרי] הייסט ִׁעינוי.
ילה ,און פארקערט [ממשמעות הלשון] ,ס'איז ֲא ִכ ָ עפעס ּפונקט ַ דאך ּ
[ולכאורה] ס'איז ָ
רוואס.
פא ָער רופט עס ִעינ ּויַ ,
זאגט דער בית יוסףצט ,ווייל ס'איז [להכנה] וועגן דער ִׁעינוי פון יוֹ ם ִּכ ּ
יפ ּור, [נאר] ָ
ָ
פאסטן ,ווערט עס ָאנגערופן ִׁעינוי[ .כי ההכנה לדבר ,נקרא על שם הדבר מ'זאל קענען ַ ָ כדי
עצמו].
קלה
ואף שבשעת האכילה לא ניכר שום עינוי ,אבל בשעת העינוי דיום כיפור ,אז ניכר למפרע
דהאכילה של אתמול היתה הכנה לעינוי ,ולכן כבר קראו הכתוב ביום ט' בשם עינוי ,על שם העתיד
וויאזוי מ'קען עס
ַ דעמאלטס ווען מ'עסט [בערב יום כיפור] זעט מען נישט ָ [ונמצא]
ָאנרופן ִׁעינוי.
דאס איז צוניץ געקומען אויף נאר ווען ס'קומט יוֹ ם ַה ָּקדוֹ ש ,זעט מען [למפרע] ַאז ָ ָ
שפעטער ,און ס'ווערט ָאנגערופן ִעינ ּוי ַעל ֵשם ה ָּע ִׁתיד .די ּתוֹ ָרה ַה ְּּקדוֹ ָשה רופט ָאן די
צז דכיון שלפי ראות העין נראה שלא קיימה הארץ ציוויו ית׳ ,וזה גורם היזק להאדם ,שילמוד ממנה שהארץ
אע״פ שאין לה יצר הרע לא עמדה בנסיון לקיים גזירתו ית' ,על כן כשנתקלל האדם נתקללה גם האדמה עמו,
כמו שאמר הכתוב (ג ,יז) ֲארו ָּרה ָה ֲא ָד ָמה ַ ּב ֲעבו ֶּר ָך ,דהוא והיא גרמו ,דעל ידי חטא האדם נתקלקל שלימותה
והשפעתה ,והארץ העליונה כבר הרגישה הפגם ונכנס תשות כח בנבראים ,ועל כן לא יכלה לקיים ציווי השי"ת
עד לעתיד ,ועל ידי שלא הוציאה הארץ עץ שטעמו ופריו שוה ,גרמה בזה נזק לאדם כנ״ל ,ועל כן נתלה חטאם
זה בזה ונתקללו שניהם כאחד .אבל באמת עיקר הציווי נאמרה על שם העתיד ,דכבר היה מזומן חטא האדם
בבחינת עלילה וכמבואר בתנחומא הנ״ל ,ומעתה חסרה להארץ השלימות שתוציא מיד עץ שטעמו ופריו שוה,
ומתחילה נאמרה הציווי על שם העתיד( .דברי יואל).
צח בגמרא ברכות (ח ):ועוד :תנא חייא בר רב מדפתי ,כתיב ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש ָּבערב ,וכי
בתשעה מתענין ,והלא בעשרה מתענין .אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו
מתענה תשיעי ועשירי.
צט בבית יוסף (או"ח ריש סימן תרד) :תני רב חייא בר רב מדפתיְּ ,ו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדש ,וכי בתשעה
מתענין וכו' .בפרק קמא דברכות (ח ):וכו' ○ .ואם תאמר ,קרא קאמר דיתענה בתשעה לחודש ,והיכי יליף מיניה
איהו דיאכלו בו .ועוד לכשתמצי לומר דמותר לאכול בו ,מנא ליה שמקבל שכר כאילו התענה .ויש לומר,
דמדכתיב ָ ּב ֶע ֶרב ,על כרחך לא מקפיד אעינוי דתשעה ,והכי משמע קרא ,כלומר ַה ְּת ֵקן עצמך בתשיעי ,שתוכל
להתענות בעשירי .ומדאפקיה קרא בלשון עינוי ,ילפינן דהיינו לומר לך דהרי הוא כאילו מתענה בתשיעי.
לט קדשו בראשית תשכ"ז (חלק ב) לשון
קאנען זיין ַאן
שפעטער ,ווייל ַעל ֵשם ה ָּע ִׁתיד וועט פון דעם ָּ
ילה [בלשון] ִעינ ּוי ,ווייל ּ
ֲא ִׁכ ָּ
ִׁעינוי.
קלו
והרי שהפסוק לפעמים מכנה הדברים רק על שם העתיד .ועל דרך זה מוכרחין לפרש גם בפסוק
ַת ְד ֵׁשא ָה ָא ֶרץ וגו' ֵעץ ְּפ ִׁרי ,דהזכיר כן רק על שם העתיד ,כי לא נתקיים כן עד לאחר הגאולה העתידה
געזאגט ֵעץ ְּפ ִׁרי [שיהיה] טעם עצו ופריו
ָ האט דער בורא כל עולמים די זעלבע ָ
[נאר] דער בורא כל
דעמאלטס איז עס נישט געוועןָ , ָ [כאטשיג]ָ שוהַ ,על ֵשם ה ָּע ִׁתיד.
גראד ַעל ֵשם ה ָּע ִׁתיד. געזאגט ָ
ָ האט ַאזוי עולמים ָ
דאס איין דִּ ְּמיוֹ ן.איבערדעם איז ָ
קלז
וזהו שמסמיך המדרש פליאה אלו הב' פסוקים ,דבא לפרש שלא יוקשה בכאן האיך אפשר שלא נתקיים הדיבור
יתם ,דמצינו דהפסוק מכנה ומדבר על שם העתיד ,וממילא גם בכאן מתפרש
של ֵׁעץ ְפ ִרי .ולזה מביא מפסוק וְ ִע ִנ ֶ
הדיבור על שם העתיד
זאגט דער מדרשַ [ ,ו ּי ֶ
ֹאמר ֱאל ִֹקים ַּת ְּד ֵשא ָה ָא ֶרץ דֶּ ֶשא וגו' ֵעץ ּ ְּפ ִרי] ְּו ֵעץ ע ֶֹשה איבערדעם ָ
ס'זאל
ָ [אז][נאך] די צייט דערפון ַ וואס ס'איז נישט געווען ָ זאך ָזא ַ
ּ ְּפ ִרי ,און ס'איז ַא ַ
זאגט ער וואס דען הדא הוא דכתיב ְּו ִׁע ִׁניתם את נַ ְּפש ֵֹתיכם ְּב ִׁת ְּש ָּעה ַלחֹדשָ , נאר ָזייןָ ,
דעמאלטס איז עס נישט, ָ כאטשיג אויך ְּו ִׁע ִׁניתם ,די תורה הקדושה רופט עס ָאן ִׁעינוי ָ
נאר ווייל ס'איז אויף שפעטער. ָ
זאך.דאס איז די זעלבע ַ [אז] ָ דאס צי דער מדרשַ , זאגט ָ איבערדעם ָ
קמט
ברכת הקודש
זאל העלפן: און דער בוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָּל ִׁמים ָּ
מאל די תוֹ ָּרה ַה ְּקדוֹ ָּשה כא ָּנא ַ יאר ,און מ'הייבט ָּאן ָּ [ווען] מ'גייט ַאריין אין דעם ָּ
פון ָּאנהייב.
מ'זאל מיר ְּמ ַק ֵים זיין אוןָּ דאס ְּמ ִׁציאות - האבן -וויפיל ס'איז ָּ מ'זאל מיר די זְּ ִׁכ ָּיה ָּ ָּ
טון דעם ָּרצוֹ ן ַהבוֹ ֵרא ברוך הוא ,אין דעם ַח ְּשכות.
געהאלפן ווערן. ָּ מ'זאל מיר [שוין] ָּ
ַה ֵשם יִׁ ְּת ָּב ֵר ְּך ז ָּאל ֵמ ִׁאיר זייןֵ ,מ ִׁאיר ֵעינֵ ינו זיין ,און דערלייכטן די [אידישע] אויגן
מיט אידישע הערצער.
מ'האט פוֹ ֵגם געווען. ָּ וואסהאבןְּ ,מ ַת ֵקן צו זיין ָּ נאך די זְּ ִׁכ ָּיה ָּ מ'זאל מיר ָּ ָּ
פארן בוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָּל ִׁמיםִׁ ,מ ָּכל ַמ ֲע ֵשינו. ס'זאל זיין ַא נַ ַחת רו ַח ַ ָּ
זאל] נִׁ ְּת ַק ֵדש ווערן ֵשם ָּש ַמיִׁ ם ַעל יָּ ֵדינו. און [ס' ָ
ימה ַו ֲא ִׁמ ִׁתיתְּ ,ב ִׁה ְּתרוֹ ְּממות קרן מ'זאל מיר זוֹ כה זיין ִׁב ְּמ ֵה ָּרה צו די יְּ שו ָּעה ְּש ֵל ָּ ָּ
ַהתוֹ ָּרה ְּויִׁ ְּש ָּר ֵאל ,ו ְּב ִׁה ְּת ַגלות ְּכבוֹ ד ָּש ַמיִׁ ם ָּע ֵלינוִׁ ,ב ְּמ ֵה ָּרה ְּביָּ ֵמינו ָּא ֵמן.
