gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זה השער · Ze Hashaar — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: זה השער · Ze Hashaar

שבוע: בראשית (2026-10-05)

זה השער · Ze Hashaar — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד עלון מס' ‪768‬‬ ‫כניסת שבת‪:‬‬ ‫צאת שבת‪:‬‬ ‫זה השער לה' צדיקים‬ ‫‪sagifrenkel@gmail.com‬‬ ‫שגיא‬ ‫וְ ֵאד יַעֲ לֶה ִמן ָה ָא ֶרץ וְ ִה ְש ָקה ֶאת ָכל ְפנֵ י ָהאֲ ָד ָמה (ב‪,‬ו)‬ ‫בספר דגל מחנה יהודה מביא מעשה נפלא‪ ,‬פעם אחת בא על שבת בראשית אצל הרה"ק ר' אברהם‬ ‫מסטרעטין זי"ע‪ ,‬איש מעיר בויברקא‪ ,‬ושמו ר' אפרים זלמן ציצית מאכער‪ ,‬והנה אחר קריאת התורה‬ ‫קודם תפילת המוסף‪ ,‬הרגיש שיש לו חולשת הלב מאוד‪ ,‬הלך והתפלל תפילת מוסף ביחידות‪ ,‬והלך‬ ‫לאכסניא ועשה קידוש ואכל הסעודה‪ ,‬ושכב על מטתו לנוח מעט‪ ,‬אחר זה הלך בחזרה לבית‬ ‫התפילה של הרה"ק‪ ,‬והגיע כאשר הרה"ק כבר היה יושב בשלחנו הטהור‪.‬‬ ‫כאשר פתח האיש הנ"ל את הדלת‪ ,‬וראה איך שרבו יושב בשלחנו וכל החסידים סביבו‪ ,‬התחיל‬ ‫מהרהר בלבו בתשובה‪ ,‬ונתחרט מאד בלבו על אשר עזב לשמוע תפלת מוסף וקדושת כתר מרבו‬ ‫הקדוש‪ ,‬שהיה ממש בוקע עולמים בכוח תפלתו‪ ,‬והוא הלך למלאות כרסו ובטנו‪ ,‬והיה מתחרט על זה‪,‬‬ ‫ולבו נשבר בקרבו לאלף שברים‪ ,‬וכה היה מעמיק במחשבתו עד שנגיע לשולחן הטהור‪.‬‬ ‫הרה"ק מסטרעטין זי"ע הרגיש במחשבתו ולבו הנשבר‪ ,‬ופתח ואמר‪ :‬וְ ֵאד יַעֲ לֶה ִמן ָה ָא ֶרץ וְ ִה ְש ָקה ֶאת ָכל‬ ‫ְפנֵ י ָהאֲ ָד ָמה‪ ,‬והפירוש כן הוא‪' ,‬וְ ֵאד' לשון שבר‪ ,‬ר"ל אם לבו של אדם נשבר בקרבו‪ִ ' ,‬מן ָה ָא ֶרץ' היינו‬ ‫מהארציות שלו‪ ,‬אז בכוח שברון לבו באמת‪' ,‬וְ ִה ְש ָקה ֶאת ָכל ְפנֵ י ָהאֲ ָד ָמה' שברון לבו הוא ממשיך‬ ‫השפעות טובות וישועות לכל העולם‪'( .‬דרך אמונה')‬ ‫ֹּאמר ה' ֶאל ָקיִ ן לָ ָמה ָח ָרה לָ ְך וְ לָ ָמה נָ ְפלו פָ נֶ ָ‬ ‫יך (ד‪,‬ו)‬ ‫וַ י ֶ‬ ‫הצדיק רבי ברוך מקאמינקה‪ ,‬שהיה מוזג יין מומחה‪ ,‬נמנה עם תלמידיו המקורבים של הצדיק רבי‬ ‫ישראל הבעל שם טוב זצ"ל‪ .‬באחד הימים היה רבי ברוך עסוק יחד עם משרתיו במרתף של חביות‬ ‫היין‪ .‬אחד מפועליו שהתרפה במלאכתו קיבל נזיפה חמורה מפיו של רבי ברוך‪ ,‬ולפתע הגיע יהודי אל‬ ‫המרתף ובשורה בפיו‪" :‬הצדיק הבעל שם טוב הגיע לעיירה באורח בלתי צפוי!" לשמע דבריו‪ ,‬נטש רבי‬ ‫ברוך את הכול‪ ,‬ותוך כדי יציאתו מהמרתף ציווה על משרתיו להמשיך בסידור חביות היין‪ ,‬והוא‬ ‫עצמו אץ ורץ להקביל את פני רבו הבעל שם טוב‪.‬‬ ‫כאשר ניגש רבי ברוך אל הבעל שם טוב והושיט לו את ידו לברכת שלום‪ ,‬הבעל שם טוב הביט בו‬ ‫ואמר לו‪" :‬דע לך‪ ,‬כי אני קיבלתי עליי לפני זמן רב שלא לכעוס כלל‪ ,‬ואפילו לא על אלכס‪ ,‬העגלון‬ ‫הגוי שלי‪ ,‬שכן חמור הוא הכעס‪ ,‬שהוא גורם ומביא אף לשפיכת דמים ‪ -‬רחמנא ליצלן!" והוסיף הבעל‬ ‫שם טוב ואמר בגערה לתלמידו‪" :‬ואלמלא הכרתי אותך לפני כן‪ ,‬ואילולי ידעתי שאתה גר במקום הזה‪,‬‬ ‫לא הייתי יודע כלל מיהו העומד לפניי‪ ,‬ולא הייתי מזהה אותך‪ ,‬מפני שרוח רעה של כעס ושפיכות‬ ‫דמים מרחפת על פניך– רחמנא ליצלן! ודבר זה תבע הקב"ה מקין לאחר שרצח את הבל אחיו‪ ,‬וכך‬ ‫טען כנגדו הקב"ה‪' :‬לָ ָמה ָח ָרה לָ ְך?' כלומר מדוע הגעת לכלל כעס? הרי זה מה שגרם לך לבסוף לרצוח‬ ‫את הבל אחיך!"‪'( .‬משכן שילה')‬ ‫‪1‬‬ ‫ֹּאמר ָה ָא ָדם זֹּאת ַה ַפ ַעם ֶע ֶצם ֵמעֲ ָצ ַמי ובָ ָשר ִמ ְב ָש ִרי לְ זֹּאת יִ ָק ֵרא ִא ָשה (ב‪,‬כג)‬ ‫וַ י ֶ‬ ‫הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א (מתוך 'משכן שילה')‪ :‬אדם הראשון קידש את חוה בפירות מעץ הדעת! –‬ ‫כתב הצדיק רבי יצחק מראדוויל זצ"ל שאביו הצדיק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זצ"ל גילה לו בחלום‬ ‫הלילה שחוה לקחה מפרי עץ הדעת‪ ,‬ונתנה ממנו לאדם הראשון כדי שיקדש אותה בפירות הללו‪ .‬וכך‬ ‫עשה האדם הראשון‪ ,‬שלקח ממנה את הפירות ואכל מהם‪ ,‬ובכך קידש אותה‪ ,‬וזה על פי מה שאמרו‬ ‫(קידושין ז) שאם נתנה האישה ממון לאדם חשוב וביקשה ממנו שיקדש אותה בכסף זה‪ ,‬הרי זו‬ ‫מקודשת בהנאה שהסכים לקבל ממנה (אור יצחק‪ ,‬בראשית ג‪,‬יב)‬ ‫ית (ד‪,‬י)‬ ‫ֹּאמר ֶמה ָע ִש ָ‬ ‫וַ י ֶ‬ ‫מעשה שהיה בביתו של הרב אלישיב זצ"ל‪ ,‬שעל יד השולחן ניצב נכד מסור‪ ,‬ושפשף עיניו כלא מאמין‪.‬‬ ‫סבא יושב‪ ,‬ועל השולחן שלולית תה שמרטיבה את חליפתו‪' ...‬אוי ואבוי'‪ ,‬כמעט נפלטה מפי הנכד זעקה‪,‬‬ ‫אלא שהסבא הגדול‪ ,‬הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל‪ ,‬סימן לו בעיניו לשתוק! ולא להוציא הגה‬ ‫מפיו‪ ...‬הנכד שב והתבונן‪ ,‬וליבו החסיר פעימה‪ .‬אותה שלולית חמה וכואבת‪ ,‬מי יודע כמה כוויות ספג‬ ‫סבא מהתה שנשפך בלי משים‪ ...‬חזקה עליו הוראת הסבא‪ ,‬ולכן לא הגיב ולא פרץ בזעקה‪ ,‬אך הוא‬ ‫נבהל ולא מצא מנוח לנפשו‪...‬‬ ‫כעבור כמה דקות‪ ,‬כשהנכדים הנוספים שהיו בסלון עברו לחדר סמוך‪ ,‬הסביר הרב אלישיב בפשטות‪:‬‬ ‫"התה נשפך בטעות בידי בן דודך‪ ,‬אחד הנכדים‪ .‬לא רציתי שישים לב‪ ,‬זה יצער אותו כל כך ששפך על‬ ‫סבא כוס תה רותח‪ ...‬לכן ביקשתי ממך לא לדבר מילה‪ ,‬ועכשיו – אחרי שיצא‪ ,‬נוכל לנגב את מה‬ ‫שנשפך בלי שהוא יתבייש"‪...‬‬ ‫"למדתי מסבא שעדיף לסבול תה רותח ודביק‪ ,‬לשבת על יד שולחן רטוב בחליפה נוטפת‪ -‬ובלבד שאף יהודי‬ ‫לא ייפגע‪ ,‬לא יצטער או יתבייש חלילה!"‪.‬‬ ‫ית?!"‬ ‫כמה פעמים אדם נפגש במקרים כאלה בשולחן שבת‪ ,‬והוא נמצא ברבים ומיד פולט מילה " ֶמה ָע ִש ָ‬ ‫או מיד רץ אחורה עם הכיסא‪ ,‬ואם זה בעל הבית‪ ,‬דברים אלו יכולים לבייש את מי שבטעות שפך את‬ ‫המשקה‪ .‬לכן החכם עיניו בראשו וייתן ליבו לכל לזה ויימנע מזה‪ ,‬כדי שאף יהודי לא ייפגע או יצטער‬ ‫חלילה‪'( .‬פניני פרשת שבוע')‬ ‫אשית ָב ָרא אֱ ל ִֹּהים ֵאת ַה ָש ַמיִ ם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א‪,‬א)‬ ‫ְב ֵר ִ‬ ‫מספר רבי שלמה זלמן ארנרייך בספרו "אבני המקום"‪ ,‬שקיבל מכתב מרבי יוסף חיים זוננפלד שכתב לו‬ ‫אשית ָב ָרא" בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל‬ ‫את הגימטריא הזאת‪ ,‬והביא רמז נוסף‪ְ " .‬ב ֵר ִ‬ ‫אשית ָב ָרא"‬ ‫ישראל שנקראו (ירמיה ב‪,‬ג) ראשית תבואתה‪" .‬תלמוד בבלי ירושלמי" בגימטריא ‪ְ " 1120‬ב ֵר ִ‬ ‫בגימטריא ‪ ,1118‬ואם נוסיף את שתי המילים‪ ,‬נקבל ‪ 1120‬בשביל מה הקב"ה ברא את העולם‪ ,‬בשביל‬ ‫תלמוד בבלי וירושלמי‪ ,‬בשביל התורה שנקראת ראשית‪ .‬התורה פתחה באות ב'‪ ,‬כדי שהאדם ידע‬ ‫שאפילו את האות הא' הוא לא ישיג‪ ,‬כי כמה שילמד‪ ,‬תמיד ירגיש שחסר לו עוד ועוד‪ .‬עוד רמז הביאו‪,‬‬ ‫התורה התחילה באות ב' "בראשית" ואילו המשנה מתחילה באות מ'‪" ,‬מאימתי קוראין את שמע"‬ ‫(ברכות ב') ודבר זה מרומז בפסוק "ודברת בם" (דברים ו‪,‬ז) דווקא בם יש לך לדבר ולא בדברים בטלים‪.‬‬ ‫אשית ָב ָרא אֱ ל ִֹּהים (א‪,‬א)‬ ‫ְב ֵר ִ‬ ‫אשית ָב ָרא אֱ ל ִֹּהים עולה בגימטריה ‪ 1202‬כמניין‪ :‬תורה נביאים כתובים‪:‬‬ ‫ְב ֵר ִ‬ ‫‪ 913‬בראשית ‪ 611‬תורה‬ ‫‪ 113‬נביאים‬ ‫‪ 203‬ברא‬ ‫‪ 478‬כתובים‬ ‫אלהים‬ ‫‪86‬‬ ‫‪ 1202‬סך הכל ‪ 1202‬סך הכל‬ ‫על זה נאמר (זוהר פרשת תרומה)‪ :‬קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא"‬ ‫(עורך העלון)‬ ‫‪2‬‬ ‫שב ַה ָש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְצ ָמח‪ ...‬וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ עֲ בֹּד ֶאת ָהאֲ ָד ָמה (ב‪,‬ה)‬ ‫וְ כָ ל ֵע ֶ‬ ‫בפרשת בראשית‪ ,‬התורה מגלה לנו סוד על הנהגת העולם‪ ,‬סוד שמאיר באור חדש גם את המציאות‬ ‫היומיומית שלנו‪ .‬רש"י מבאר שהקב"ה רצה להוריד גשמים‪ ,‬כדי שהאדמה תצמיח והעולם יתמלא ברכה‪,‬‬ ‫אך הוא עצר את השפע‪ .‬מדוע? כי "וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ עֲ בֹּד ֶאת ָהאֲ ָד ָמה" ‪ -‬אין מי שיתפלל‪ .‬העולם היה מלא‬ ‫פוטנציאל‪ ,‬מלא ברכה שמחכה לפרוץ‪ ,‬אך חסר דבר אחד‪ :‬אדם שיכיר בטובה ויבקש‪.‬‬ ‫וכך כותב רש"י‪" :‬כיון שבא אדם וידע שהם צורך לעולם – התפלל עליהם וירדו"‪ .‬הגשם היה מוכן‪ ,‬הברכה‬ ‫היתה מוכנה‪ ,‬הישועה עמדה על סף הדלת‪ ,‬אבל היא לא ירדה ‪ -‬עד שאדם התפלל‪.‬‬ ‫אברך סיפר כי בתו עובדת בחברת הייטק גדולה ליד קניון אילון‪ .‬החברה גלגלה מיליונים‪ ,‬והיתה יכולה‬ ‫גם להפסיד מיליונים‪ .‬בחברה העסקו ארבע מאות עובדים מוכשרים שקיבלו משכורות גבוהות‪ .‬הם עבדו‬ ‫על פרויקטים גדולים‪ ,‬עד שהמציאות השתנתה‪ .‬המתחרים התרבו‪ ,‬הלקוחות נעלמו‪ ,‬והחברה נקלעה‬ ‫למשבר‪ .‬המנכ"לית‪ ,‬אשה מסורתית ממוצא מרוקאי‪ ,‬כינסה את כל העובדים והודיעה בכאב‪ :‬החברה‬ ‫תאלץ לבצע פיטורים‪ ,‬לקצץ בשעות העבודה ולהוריד משכורות‪.‬‬ ‫היא ביקשה הצעות ייעול‪ .‬בתו של האברך‪ ,‬שהיתה אשת אברך בעצמה‪ ,‬קמה ואמרה בפשטות‪" :‬לפני‬ ‫הכל… בואו נתפלל‪ .‬נגיד שני פרקי תהלים להצלחת המפעל"‪ .‬כמה עובדים צחקו‪" .‬מה יעזר להגיד‬ ‫תהלים? צריך משקיעים‪ ,‬צריך כסף‪ ,‬לא פרקיי תהילים"‪.‬‬ ‫אבל היא לא נבהלה‪ .‬היא ידעה שלפעמים השפע מוכן‪ ,‬והקדוש ברוך הוא רק מחכה לתפלה‪ .‬המנכ"לית‪,‬‬ ‫שהכירה את כח התפלה מבית אבא‪ ,‬אמרה‪" :‬רעיון טוב‪ .‬בואו נעשה מאמץ אחרון ונתפלל"‪ .‬וכך‪ ,‬ארבע‬ ‫מאות עובדים – רבם רחוקים מתורה ומצוות ‪ -‬אמרו שני פרקיי תהילים‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬חברה גדולה שהתעניינה בעבר בפרויקט אך לא סגרה עסקה‪ ,‬חזרה לפתע ובקשה לסגור חוזה‪.‬‬ ‫החוזה נחתם והם נתנו מקדמה על סך ארבעה מיליוני שקלים‪ .‬החברה התייצבה לאחר תקופה קשה‪.‬‬ ‫לא רק שלא פיטרו עובדים‪ ,‬אלא היה צריך לגייס עובדים נוספים‪.‬‬ ‫סיפרה אשת האברך‪" :‬גם אני‪ ,‬שהצעתי להתפלל ‪ -‬לא העליתי על דעתי ששני פרקיי תהילים של אנשים‬ ‫רחוקים כל כך ‪ -‬יכולים להפך את המציאות‪ .‬הבנתי שהקב"ה שומע תפלה של כל יהודי‪ ,‬גם של מי‬ ‫שנראה שאינו ראוי"‪.‬‬ ‫שב ַה ָש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְצ ָמח"‪ .‬הברכה כבר ממתינה לבוא‪ ,‬ורק מחכה למשהו‬ ‫לפעמים‪ ,‬הכל מוכן ומחכה‪" ,‬וְ כָ ל ֵע ֶ‬ ‫אחד‪" :‬וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ עֲ בֹּד ֶאת ָהאֲ ָד ָמה" ‪ -‬לאדם שיתפלל! העולם מלא שפע שמחכה לאדם שיאמר‪" :‬ריבונו של‬ ‫עולם‪ ,‬אנחנו צריכים אותך"‪ .‬וברגע שיהודי מבקש ‪ -‬הישועה מגיעה מהר יותר ממה שאפשר לדמיין‪.‬‬ ‫('מאה ושנים ספורים')‬ ‫ירי זִ ְמ ָרה' (מתוך התפילה)‬ ‫' ַהב ֹּו ֵחר ְב ִש ֵ‬ ‫ירי זִׁ ְּמ ָרה'? שיר הוא בעצמו זמר‪ ...‬יש שיר‬ ‫ש ֵ‬ ‫ירי זִׁ ְּמ ָרה"‪ ,‬מה זה ' ִׁ‬ ‫ש ֵ‬ ‫אנחנו מברכים בכל בוקר ַהבּ ֹו ֵחר ְּ ּב ִׁ‬ ‫שהוא של הזמר? יצאנו מהימים הקדושים והשמחים של חג הסוכות ושמחת תורה‪ ...‬כולנו רקדנו ושרנו‬ ‫ופיזזנו לכבודה של תורה‪ ...‬אבל עם כל ההתרגשות והשמחה‪ ,‬הקב"ה לא בוחר בזמרה עצמה‪ ...‬זה חשוב‪,‬‬ ‫זה טוב‪ ,‬זה מרומם‪ ...‬הקב"ה שמח בזה‪ ,‬אבל לא בזה הוא בוחר‪ .‬הקב"ה בוחר ב'שיירי זמרה'‪-‬בשיריים של‬ ‫הזמרה! נשארת לרקוד בהקפות שניות עד שתיים בלילה‪ ...‬מצויין! אבל מה נשאר מזה?! מה לקחת מזה‬ ‫להמשך כל ימות השנה??? זה גרם לך לשנות את היחס שלך לתורה??? החלטת לתפוס ספר וללמוד‬ ‫ברצינות? החלטת להפסיק לדבר באמצע הלימוד? קיבלת חשק לפתוח ספרי מוסר בבין הסדרים?‬ ‫קיבלת על עצמך להוסיף עוד שיעור תורה? מה השמחה הזו שרקדת עם התורה עשתה לך??? אם היא‬ ‫שינתה אותך‪ ,‬וגרמה לך לחשב מסלול מחדש ולבחור בדרך של תוספת דביקות בתורה ובעבודת ה'‪...‬‬ ‫בתוצאה הזו שיצאה מזמרה‪ ...‬בזה הקב"ה בוחר! את זה הוא רוצה! לזה הוא מתאווה! הוא רוצה לראות‬ ‫אותך רוקד בדרך לשיעור גם באמצע כסלו כשיורדים עליך גשמים ואתה חוזר עייף מהעבודה‪ ...‬הוא‬ ‫רוצה לראות אותך לומד בהתלהבות גם באמצע טבת‪ ,‬כשאתה עושה חזרות על הסוגייה‪ ...‬כל אחד‬ ‫מאיתנו צריך לקחת חיזוק מההתלהבות של הימים הקדושים שעברו עלינו ולקבל על עצמנו קבלות‬ ‫טובות שיוצאות מהשמחה והזמרה שבקעה מפינו "אתה בחרתנו‪ ...‬אהבת אותנו ורצית בנו"‪,‬איך אתה‬ ‫מביא את ההתלהבות לידי מעשה‪ ,‬כי בזה הקב"ה בוחר‪ ,‬וזו תכלית החגים‪'( .‬אפריון שלמה')‬ ‫‪3‬‬ ‫ָכל תֹּפֵ ש ִכנ ֹּור וְ עוגָ ב (ד‪,‬כא)‬ ‫בכל תחום שהאדם מתעסק בו‪ ,‬ובכל מעשה שהוא עושה‪ ,‬ניתנת בידיו האפשרות לקדש שם שמים‪,‬‬ ‫וחלילה להיפך‪ ,‬הכול תלוי בו‪ ,‬ובשאיפותיו‪ ,‬ואם הרצון לקדש את שמו הגדול מקנן בו‪ ,‬יעלה הדבר בידו‪,‬‬ ‫למרות כל הקשיים הנראים לכאורה על פני השטח‪.‬‬ ‫להגר"יי עמר‪ ,‬שנולד בצרפת ושימש כרבה של קהילה חשובה‪ ,‬יש שני בניו בצרפת‪ ,‬הנחשבים כנגנים‬ ‫מקצועיים‪ ,‬ושניהם מבוקשים מאוד באירועי‪-‬יוקרה הנערכים ברחבי המדינה ‪.‬בכל פעם כאשר הם‬ ‫מגיעים לאירוע שכזה‪ ,‬הם משתדלים בכל כוחם לגרום לקדיש שם שמים בעיני העמים‪ .‬אבל מה שקרה‬ ‫איתם באירוע הנוכחי‪ ,‬עליו אנחנו מספרים עתה‪ ,‬לא קרה מעולם‪.‬‬ ‫גם הגויים שמוזמנים אותם להשתתף בקונצרטים‪ ,‬יודעים שאם האירוע מתקיים בשבת‪ ,‬אין כל סיכוי‬ ‫שהאחים עמר יופיעו‪ ,‬וגם אם יהיה זה אירוע האמור להעניק להם תודה בינלאומית‪ .‬כל 'האירועים‬ ‫המלכותיים' הללו‪ ,‬שווים בעיניהם כקליפת השום מול מלכותו של מלך מלכי המלכים‪ ,‬ומתנת השבת שנתן‬ ‫לעמו ישראל‪.‬‬ ‫אבל הנה קרה פעם שמארגניו של קונצרט גדול ורב‪-‬ערך‪ ,‬לא ידעו משמירת השבת של האחים עמר‪,‬‬ ‫והזמינו אותם להופיע באירוע‪ ,‬למרות שהתקיים בשבת‪ .‬המארגנים ידעו את כוחם בנגינה של האחים‬ ‫היהודים‪ ,‬וכיוון שהיה זה קונצרט חשוב שבו השתתפו מיטב הנגנים מכל העולם‪ ,‬רצו מאוד לשלב בו גם‬ ‫את האחים לבית עמר‪ .‬במעמד הפתיחה השתתפו נכבדים רבים לא רק מעולם הנגינה‪ ,‬אלא גם אישי‬ ‫ממשל ידועים‪ ,‬שהעלו אף הם את הביקוש המוגבר לאירוע‪.‬‬ ‫המארגנים‪ ,‬ביודעתם את כוח המשיכה של האחים עמר‪ ,‬שיבצו אותם דווקא באירוע הפתיחה‪ ,‬שתתקיים‬ ‫בליל שבת קודש ‪.‬וכמובן‪ ,‬שמיודעינו‪ ,‬בניו של הגר"יי עמר‪ ,‬הודיעו חד‪-‬משמעית לאפשר למחוק אותם‬ ‫מהרשימה‪ .‬הם יוכלו להגיע רק במוצאי שבת‪ ,‬אז ההשתתפות היא כבר דלה יותר‪.‬‬ ‫המארגנים שמעו‪ ,‬ויהנהנו בראשם‪ .‬הם לא האמינו שתימצא מציאות כזו של אנשים ברמה של האחים‬ ‫עמר‪ ,‬שיוותרו על הופעה מכובדת כל כך‪ ,‬וכל זאת בגלל 'עניין דתי' של שמירת שבת שניתנה לעם היהודי‬ ‫לפני כהרבה שנים‪ .‬לא האמינו! ולא מחקו את שמם של האחים מההזמנה ששוגרה לכל הנכבדים‪,‬‬ ‫שחלקם אף הגיע לאולם במיוחד כדי לשמוע את כישוריהם של האחים‪ ,‬שהתפרסמו בכל רחבי צרפת‬ ‫כרבי‪-‬אמנים‪ .‬מיותר יהיה כבר להוסיף שהאחים הגיעו רק במוצאי שבת‪ .‬ומה קרה אז?‬ ‫מארגני הקונצרט התפעלו כל כך מ'הפטריוטיות היהודית'‪ ,‬כפי שהגדירו זאת‪ ,‬עד שקיבלו החלטה‬ ‫שמהיום והלאה כל אירוע שבו יופיעו נגנים יהודים‪ ,‬לא יתקיים בשבת‪ .‬ואמרו מארגני הקונצרט' ‪:‬אם‬ ‫אנשי מקצוע שכמותכם‪ ,‬מסוגלים לוותר על מידה גדולה כזו של כבוד ויוקרה‪ ,‬ולהישאר בבית רק בגלל‬ ‫השבת שלכם‪ ,‬אות ברור הוא שיש בה‪ ,‬בשבת זו‪ ,‬משהו מקודש שגם אנחנו צריכים להתחשב בו‪ ,‬אמרנו‬ ‫('ברכי נפשי')‪.‬‬ ‫זכות דברי התורה בעלון יעמדו‪:‬‬ ‫ה' ישמור את כל עם ישראל‪ ,‬וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון‪.‬‬ ‫בע"ה זיווג הגון‪ ,‬נועה בת יעל‪ ,‬קרן בת רחל‪ ,‬ספיר שמחה בת חנה‪ ,‬שירה דניאל בת‬ ‫ציונה‪.‬‬ ‫לזרע בר קיימא‪ ,:‬מורן בת רותי‪ ,‬לירז בת מרים‪ .‬אורטל בת תקווה‪ ,‬עדן שירה בת גילה‪.‬‬ ‫לפרנסה בשפע‪ :‬שגיא בן מרים‪ ,‬מורן בת רותי‪ ,‬לירון בן פנינה‪.‬‬ ‫לרפואה שלמה‪ :‬מרים בת ציפורה‪ ,‬שמואל בן דבורה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬ציפורה בת מורוור ז"ל‪ ,‬בנימין בן סולי ז"ל‪ ,‬חביב בן סולי ז"ל‪ ,‬בתיה בת‬ ‫סולי ז"ל‪ ,‬גבריאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬מיכאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬רחמים בן מורוור ז"ל‪ ,‬יחזקאל‬ ‫בן יהודית ז"ל‪ ,‬דבורה בת טובה ז"ל‪ , ,‬יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל‪ ,‬שרה רוסיקו‬ ‫מנשרוב בת תמרה ז"ל‪ ,‬לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב‪ 7‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫‪4‬‬