gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפרת · Parperes — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: פרפרת · Parperes

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פרפרת · Parperes — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת!‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫לע"נ‬ ‫נתנאל בן‬ ‫ציפורה‬ ‫ושלמה‬ ‫גליון‬ ‫רפאל בן‬ ‫אסתר‬ ‫‪658‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************‬ ‫הגדול של המושב‪ ,‬בה יוסבר ויובהר גודל חשיבות ענין‬ ‫ֹתו )א‪ ,‬כז(‬ ‫ְ ּבצֶ לֶ ם אֱ לֹ ִקים ּ ָב ָרא א ֹ‬ ‫הטהרה‪ ,‬והמצווה הגדולה שבהקמת מקווה ביישוב; ובתום‬ ‫העצרת לערוך 'מגבית ענק'‪ ,‬כדי שכל תושב ייקח חלק נכבד‬ ‫'בצלם אלוקים'‪ ...‬שם 'אלוקים' הוא 'בעל הכוחות‬ ‫בהוצאות בנין המקווה‪.‬‬ ‫כולם'‪ ...‬וכך האדם כולל כל הכוחות הנבראים בעולם‪,‬‬ ‫להצלחת העצרת‪ ,‬חשב הרב‪ ,‬שמהראוי להזמין גם דרשן‬ ‫ולכן הנהגתו היא התורה‪ ,‬שהיא סדר הנהגת כל‬ ‫אשכנזי‪ ,‬הואיל וישנם באותו יישוב גם תושבים רבים‬ ‫הכוחות כולם והזדככותם על ידי כל מצוות התורה‬ ‫אשכנזים והדבר יביא להשתתפות רחבה של הציבור מכל‬ ‫להיות כולם מיוחדים לה' )ר' צדוק הכהן‪-‬שיחת מלה"ש(‬ ‫העדות‪ ,‬שכן הוא עצמו נמנה על עדות המזרח ויתאים נאומו‬ ‫עבור התושבים הספרדים‪ ,‬ועבור הציבור האשכנזי חיפש‬ ‫האדם ניחן בכל הכוחות הקיימים בעולם‪ .‬יכול הוא ע"י‬ ‫מגיד מישרים עם מוניטין‪ ,‬שישכיל לעורר את הציבור כראוי‬ ‫מעשיו לברוא עולמות ולהחריבם‪ .‬ולכן אם ינצל לטובה את‬ ‫וכהוגן‪ .‬הוא בא בדברים עם הגאון רבי יענקלה גלינסקי‪,‬‬ ‫ההזדמנויות בעולמנו זה ‪ -‬יזכה להשלים ולממש את ה'צלם‬ ‫שבאותם זמנים היה כוחו במותניו‪ ,‬והיה נוסע ממקום למקום‬ ‫אלוקים' שבו‪.‬‬ ‫לעורר את ישראל בדרשותיו המלהיבות‪ ,‬שכבר יצא שמן‬ ‫* * *‬ ‫לתהילה‪ .‬ההכנות נכנסו אכן להילוך גבוה‪ .‬מודעות ענק‬ ‫וכרזות זעקו בכל חוצות המושבה‪ ,‬והזמינו את כל התושבים‪,‬‬ ‫סיפר המגיד מישרים הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‪ :‬בעיר‬ ‫אנשים ונשים ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬להשתתף בעצרת רבתי‬ ‫הגדולה באר שבע‪ ,‬שימש ברבנות עשרות בשנים הגאון‬ ‫לטהרתם של ישראל‪ ,‬ולייסוד מקווה טהרה חדיש ומהודר‬ ‫הצדיק המפורסם רבי ברוך טולדנו זצ"ל‪ .‬לאחר ששימש‬ ‫במושב בהשתתפות הרב הצדיק רבי ברוך טולדנו‪ ,‬רבה‬ ‫בקודש ברבנות בארץ מרוקו והעמיד שם דת על תילה‪' ,‬ארי‬ ‫הראשי של באר שבע‪ ,‬ו'אורח הכבוד' מהעדה האשכנזית‪,‬‬ ‫עלה מבבל' לארץ הקודש וכאן הוכתר בנזר רבנות העיר‬ ‫המגיד המפורסם רבי יענקלה גלינסקי‪.‬‬ ‫באר שבע‪ .‬בהיות העיר באר שבע עיר גדולה לאלוקים‬ ‫ומרכז הדרום כולו ]כפי שהיא נקראת 'בירת הדרום'[‪ ,‬היתה מצודתו‬ ‫ברם‪ ,‬בהגיע היום המיוחל‪ ,‬נדהם הרב לראות בבית הכנסת‬ ‫פרושה גם על כל העיירות סביב‪ .‬בלהב אש קדשו היה‬ ‫הגדול של המושב רק אדם אחד בלבד שהגיע עם אשתו‬ ‫מכתת רגליו ממקום למקום בהרבצת תורה להרבות כבוד‬ ‫לעצרת הענקית‪ ...‬שאר התושבים כולם נשארו אדישים‬ ‫שמים ולתקן בכל מקום את הצריך תיקון‪ ,‬להגדיל תורה‬ ‫בקרירות מופגנת‪ .‬הם כבר הבינו מבין השיטין שלאחר‬ ‫ולהאדירה‪.‬‬ ‫העצרת תיערך מגבית רבתי‪ ,‬ותרמו ברגליהם‪ ...‬ואת זאת‬ ‫יש לזכור שבאותן שנים היתה שנאת הדת משתוללת במלוא‬ ‫באחד ממסעותיו הגיע למושב לא רחוק מבאר שבע‪ ,‬שרוב‬ ‫עוזה‪ .‬רוב הציבור בעם נהה אחר התקשורת השמאלנית‪,‬‬ ‫תושביו לא היו דתיים‪ .‬והנה נודע לו שחסר שם 'מקווה‬ ‫ומכל דבר שריח יהדות נודף ממנו היו מתרחקים‪ ,‬והנושא‬ ‫טהרה'‪ .‬כדרכו ניגש מיד לפעולה‪ ,‬והחל לדבר על כך עם ועד‬ ‫של 'מקווה טהרה' עם דרשות של רבנים לא עניין אותם‬ ‫היישוב ופרנסיו שמן ההכרח להקים מקווה כשר בתוככי‬ ‫במיוחד‪ ...‬האכזבה הייתה קשה‪ .‬הרב טולדנו ניצב על‬ ‫היישוב‪ ,‬באשר באותם זמנים ‪ -‬שלא כבימינו ‪ -‬לרוב תושבי‬ ‫מקומו במזרח בית הכנסת יחד עם הרב גלינסקי בהמתנה‬ ‫הקיבוצים והמושבים לא היה רכב צמוד‪ ,‬וכל טבילת מקווה‬ ‫ובציפיה דרוכה‪ ,‬אולי בכל זאת יכנסו כמה אנשים נוספים‪...‬‬ ‫היתה כרוכה בנסיעה קשה ובטלטול באוטובוסים לבאר‬ ‫אך תוחלתם נכזבה‪ ,‬הם הבינו שאין כאן מה להמתין יותר‪.‬‬ ‫שבע‪ .‬ועד המושב ומנהיגיו הסכימו עקרונית עם הרעיון‬ ‫ר' יענקלה טען בפני הרב‪ ,‬שעצם ההמתנה הארוכה כל כך‪,‬‬ ‫שיוקם מקווה טהרה במושב‪ ,‬אולם הבעיה העיקרית‬ ‫כאן בבית המדרש‪ ,‬יש בה זלזול בכבודה של תורה‪ ,‬ומן‬ ‫שניצבה בפני הרב היתה המימון הרב הנצרך לבניית מקווה‪,‬‬ ‫הראוי להסתלק מן המקום כמה שיותר מהר‪ ,‬ולמנוע את כל‬ ‫שעלותו מגיעה לכמה עשרות אלפים טבין ותקילין‪ .‬לא היו‬ ‫הביזיון הזה!‪ .‬אבל הרב הצדיק רוח אחרת היתה עמו‪ .‬הוא‬ ‫בידיו שום מקורות להוצאת ענק כזו‪ .‬רוב התושבים במושב‬ ‫מעולם לא נסוג בעבודת קדשו‪ ,‬לא חת מפני איש‪ ,‬ועשה‬ ‫לא היו חרדים לדבר ה' ולא הבינו כלל את גודל נחיצות‬ ‫עבודת משמרתו בחירוף נפש תמיד‪ .‬הוא טען בתוקף שאין‬ ‫העניין‪ .‬לפיכך החליט הרב לערוך עצרת רבתי בבית הכנסת‬ ‫מחמת הנפילה‪ .‬הרופאים וידאו תחלה שמרן לא ניזוק‬ ‫לבטל את המעמד‪" ,‬הרי אף בשביל איש ישראל אחד‬ ‫מבחינה פיזית וגופנית‪ .‬וכדי לבדוק שהנזק לא התבטא גם‬ ‫מחללים את השבת! אילו היו צריכים כאן חלילה להזמין‬ ‫בפעילות המוחית וגרם לשכחה וכדומה‪ ,‬הוצרכו לשאול אותו‬ ‫'אמבולנס' באמצע השבת בשביל יהודי אחד‪ ,‬בוודאי היינו‬ ‫מספר שאלות‪" .‬כן‪ ,‬בבקשה"‪ ,‬השיב מרן‪" ,‬שאלו מה שאתם‬ ‫מזמינים אותו בדחיפות שיבוא מיד מבאר שבע! מדוע אם כן‬ ‫רוצים!"‪.‬‬ ‫לא נקיים את העצרת בשביל יהודי אחד? לעולם לא נוכל‬ ‫לדעת ולשער את כוחותיו הפנימיים וערכו של איש ישראל‬ ‫הרופאים פצחו בסדרת שאלות‪" :‬כמה ילדים יש לכבוד‬ ‫אחד!"‪ ,‬טען הרב בלהט‪.‬‬ ‫הרב?"‪" ...‬כמה בנים‪ ,‬וכמה בנות?"‪" ...‬כמה נכדים?"‪...‬‬ ‫רבי יענקלה נענה לפסקו של הרב‪ .‬הוא נשאר אפוא במקום‬ ‫מרן השיב תשובות מדויקות‪ ,‬ולאחר מכן הוכיח את‬ ‫עלה אל דוכן הנואמים כפקודת הרב והחל בדרשה חוצבת‬ ‫הרופאים‪" :‬אלו השאלות?! תשאלו אותי על דברים יותר‬ ‫להבות!‪ .‬אמיתות דברי הרב ועקשנותו הציתו בקרבו אש‬ ‫עמוקים! הרי יש לכם פה ביהכנ"ס‪ ,‬תביאו כמה ספרים‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬והוא נשא דרשה מופלאה מלאה ומתובלת בדברי‬ ‫תביאו ש"ס‪ ,‬תביאו רמב"ם‪ ,‬תביאו פוסקים‪ ,‬תאמרו לי את‬ ‫התעוררות רבים ברגשות קודש‪ ,‬כאילו היה עומד ומדבר‬ ‫מספר העמוד‪ ,‬וכך נראה אם הזכרון שלי לא נפגם חלילה!"‪.‬‬ ‫בפני חמשת אלפים איש!‪ .‬בתום נאומו הנפלא כבר לא היה‬ ‫על אתר הובאו למקום שתיים־שלש מסכתות‪ .‬הרופאים ציינו‬ ‫צורך בדרשה נוספת של הרב טולדנו‪ ,‬מאחר ולא היה נוכח‬ ‫את מספר העמוד‪ ,‬ורבנו החל לדלות מתוך מעיין זכרונו‬ ‫אף אדם מאחינו הספרדים; האיש היחיד שנוכח באולם היה‬ ‫הנובע את דברי הגמרא‪ ,‬הרש"י והתוספות‪ ...‬הרופאים‬ ‫אשכנזי‪ ,‬והוא כבר קיבל את הדרשה שלו‪...‬‬ ‫סברו‪ ,‬כי אולי הספרים המסוימים הללו נחרטו במקרה‬ ‫בטרם פנו לדרכם ניגש האיש אל הרבנים בברכת 'יישר כח'‪,‬‬ ‫בזכרונו של מרן‪ ,‬ושלחו להביא ספרים נוספים מבית‬ ‫וביקש אם אפשר להמתין מעט‪ ,‬כי אשתו נמצאת כאן‬ ‫הכנסת‪ ,‬אך רבנו הפתיע אותם בזכרונו הבהיר‪ ,‬כשהוא‬ ‫בעזרת הנשים והוא רוצה שאף היא תקבל את ברכת‬ ‫מצטט בדיוק מופלא כקורא מתוך הכתב מכל הספרים‬ ‫הרבנים‪ .‬הוא הלך לקרוא לה‪ .‬בדרך הם התעכבו מעט‬ ‫עליהם נבחן‪.‬‬ ‫בשיחה ביניהם‪ ,‬ולאחר זמן־מה ניגשו אל הרב טולדנו והציגו‬ ‫הרופאים סיימו את הבדיקה בהתנצלות‪" :‬סליחה כבוד הרב‪,‬‬ ‫את עצמם‪" :‬אנו זוג ניצולי שואה‪ ,‬ומתוגמלים מדי חודש‬ ‫הלוואי והמוח שלנו יעבוד כמו המוח שלך!"‪...‬‬ ‫בסכום גבוה ונאה מכספי השילומים"‪] .‬כידוע באותן שנים שילמה‬ ‫ממשלת גרמניה הון תועפות לניצולי המחנות[‪" .‬ברוך ה' מצאנו כאן‬ ‫* * *‬ ‫במושב את מנוחתנו‪ ,‬ואנו מתפרנסים יפה ויכולים להסתדר‬ ‫אף ללא אותם שילומים‪ .‬למיטב הבנתנו בניית המקווה כאן‬ ‫בתקופה מסוימת נזקק מרן לתרופה מסוימת העלולה לפגוע‬ ‫מתעכבת מחוסר אמצעים‪ .‬רוצים אנו אם כן לתרום עבור‬ ‫בשני אחוזים מהזכרון‪ .‬רבנו לא הסכים ליטול את התרופה‬ ‫בניית מקוווה זה את כל כספי השילומים הללו‪ ,‬ובזה תהיה‬ ‫ואמר בתוקף‪" :‬מוטב לי להישאר חולה ולא לשכוח חלק קטן‬ ‫נקמה חזקה לאותו צורר מרושע‪ ,‬שרצה להשמיד את עם‬ ‫מהתורה!"‪.‬‬ ‫ישראל ותורתו!"‪.‬‬ ‫הרופאים ניסו לשכנעו ליטול את התרופה‪ ,‬בטענה כי‬ ‫עמדו הרבנים וערכו חשבון של הוצאות הבנין‪ ,‬ונמצאה‬ ‫הפגיעה בזכרון היא מזערית ובטלה בשישים‪ ,‬אך רבנו לא‬ ‫תרומתם של אותו זוג מכסה שני שליש מסך כל ההוצאות‪,‬‬ ‫הסכים בשום אופן‪ .‬כל חייו הוא קיים בעצמו "הישמר לך פן‬ ‫עד מהרה נרתמו כמה נדיבים ידועים בעם לגיוס השליש‬ ‫תשכח" ונזהר ונשמר שלא לשכוח את תורת ה'‪.‬‬ ‫השלישי‪ ,‬ובתוך תקופה קצרה הוקם באותו מושב מקווה‬ ‫הוא היה אומר כי כל איברי האדם‪ ,‬כמו העיניים‪ ,‬הראש או‬ ‫מפואר ומהודר‪ ,‬אשר משמש עד היום את תושבי המושב‬ ‫המוח ‪ -‬ניתנו לאדם מעם ה' יתברך לצורך לימוד וידיעת‬ ‫]מתוך הספר 'טיב המעשיות'[‬ ‫לטהרתם של ישראל!‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬ואם אדם אינו לומד או אינו זוכר‪ ,‬הוא עתיד‬ ‫* * *‬ ‫להיתבע על כך לעתיד לבוא‪" :‬מפני מה לא למדת או לא‬ ‫זכרת את תלמודך?!"‪.‬‬ ‫הראשונים מפרשי התורה )רשב"ם חזקוני ועוד( מבאר ש'צלם‬ ‫אלוקים' היינו שנברא האדם בצלם ובצורה של המלאכים‪.‬‬ ‫ממשיך הרב אלבז ואומר‪ :‬אנחנו חיים בתפיסת עולם‬ ‫ולא לחינם הוא נברא כך כי באמת הוא יכול להגיע מבחינה‬ ‫מגוחכת‪ .‬משקיעים כמה שעות ביום בלימוד וכבר מתלוננים‪:‬‬ ‫מסוימת לדרגה של מלאך‪.‬‬ ‫"אין לי זיכרון‪ ,‬אני לא קולט‪ ,‬הכל בורח לי מהראש!‪."...‬‬ ‫לפעמים ניגש אלי תלמיד ומתלונן‪" :‬איני רואה סימן ברכה‬ ‫* * *‬ ‫בלימודיי‪ ,‬איני קולט דברים‪ ,‬לא זוכר‪ ...‬כנראה הראש שלי‬ ‫לא בנוי ללמוד התורה‪ ."...‬רבותינו גדולי העולם לא זכו‬ ‫סיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א‪ :‬בשנה האחרונה לחיי‬ ‫לתורתם רק בשל כוח זיכרון אדיר בו ניחנו‪ ,‬אלא כתוצאה‬ ‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬הוא מעד‪ ,‬נחבל בגבו‬ ‫מעמל ומשקידה אינסופיים במשך שנים על גבי שנים‪.‬‬ ‫והובהל לבית החולים כדי לוודא שלא נגרם כל נזק לגופו‬ ‫* * *‬ ‫* * *‬ ‫מי שרוצה לזכור את לימודו צריך לחזור על תלמודו‪ ,‬להיות‬ ‫לפני כארבעים שנה נתן מרן כתב־יד של אחד מספריו לבית‬ ‫שקוע בו כל הזמן ולהתרכז בו‪ .‬אצל מרן זצוק"ל ראינו זאת‬ ‫הדפוס‪ .‬כתב־ידו היה כתב יהלומים‪ ,‬מסודר וברור‪ ,‬בהיר‬ ‫במו עינינו ‪ -‬יכולתי לעמוד לידו מספר דקות‪ ,‬והוא לא הרגיש‬ ‫כשמש בצהרים‪ .‬לא היה צורך להקליד אותו לפני כן‪ .‬כשנתן‪,‬‬ ‫כלום! היה לוקח ספרים‪ ,‬עובר לידי ‪ -‬ושום דבר‪ .‬אלמלא‬ ‫הזהיר מאוד שיראו לשמור על הדפים משום שאין לו עותק‬ ‫הרבנית שצעקה לו‪" :‬חכם עובדיה! הרב אלבז כאן!‪ - "...‬לא‬ ‫מהם‪ .‬בעל הדפוס החל לעסק בזה והנה הבחין שחסר לו‬ ‫היה פונה אלי בכלל‪.‬‬ ‫דף אחד‪ .‬הוא חיפש אותו בקדחתנות אך לשווא‪ .‬מה‬ ‫עושים? בלית ברירה התקשר לבית מרן לברר אולי שכח‬ ‫אנשים ידעו‪ ,‬שאפשר לדבר אליו והוא לא שומע וכדי שישמע‬ ‫אותו שם?‪ .‬כל בני המשפחה‪ ,‬שהבינו את משמעות‬ ‫צריך לתפוס לו את היד ולנענע אותה‪ .‬רק כך הוא יבחין‬ ‫האבידה‪ ,‬התגייסו לחיפושים‪ ,‬ורק מרן עצמו המשיך ללמוד‬ ‫בהם ויענה להם‪ .‬מחשבותיו היו נתונות כל הזמן בלימוד‪.‬‬ ‫בלי שהרגיש בהם‪.‬‬ ‫היה מרוכז כל הזמן בעולמות עליונים‪.‬‬ ‫רק לאחר כשעה הבחין כי פותחים מגירות ומחפשים משהו‪,‬‬ ‫בוקר אחד בשעה שש וחצי הגיע אברך לסדר את הספרים‬ ‫והתעניין בסיבת הדבר‪ .‬הם חששו לצער אותו‪ ,‬אך לא היתה‬ ‫שהוציא מרן במשך הלילה‪ ,‬כמו תמיד‪ .‬הוא מצא את מרן‬ ‫ברירה‪" :‬המדפיס אומר שחסר דף אחד‪ ,‬ואנחנו מחפשים‬ ‫יושב רכון וכותב‪ .‬כשהבחין בו מרן הרים את עיניו ושאל‬ ‫אחריו"‪.‬‬ ‫בפליאה‪" :‬למה הקדמת לבוא היום לפני עלות השחר?"‪.‬‬ ‫"איזה דף חסר?"‪ ,‬שאל מרן‪" ,‬אשלים אותו"‪.‬‬ ‫"לפני עלות השחר?"‪ ,‬התפלא‪" ,‬הרי השעה כעת היא שש‬ ‫וחצי‪ ,‬ועלות השחר בארבע"‪.‬‬ ‫הוא התרכז והחל לכתוב את הדף מחדש‪ .‬פוסקים‪,‬‬ ‫ראשונים ואחרונים‪ ,‬תשובות וסתירות‪ ...‬כשסיים שלח את‬ ‫"כבר שש וחצי?"‪ ,‬התפלא מרן‪.‬‬ ‫הדף ואמר‪" :‬תאמרו לו שישמור על הדף הזה‪ ,‬אין לי עוד‬ ‫‪" -‬אכן"‪.‬‬ ‫עותק ממנו"‪ ...‬באותם ימים לא היו הצילומים זמינים‪.‬‬ ‫האברך הבין שיש דברים בגו‪ ,‬ומיהר לשאול‪" :‬האם הרב לא‬ ‫הדף הגיע בשלום אל בית הדפוס והחלה העבודה עליו‪.‬‬ ‫הלך לישון הלילה?"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬תוך כדי כך‪ ,‬ראה פתאום בעל הדפוס דף מבצבץ‬ ‫תחת ספר כלשהו‪ ,‬וגילה את הדף שנעלם‪ ...‬כאב לו‬ ‫ענה לו מרן‪" :‬הלילה שכחתי לישון"‪...‬‬ ‫שהטריח את הרב כל־כך הרבה‪ .‬אבל כשנטל את הדף הישן‬ ‫ואת הדף החדש נדהם ‪ -‬לנגד עיניו התגלה העתק מדויק!‪...‬‬ ‫בתקופה מסוימת בחייו נהג מרן להתפלל ערבית בימות‬ ‫אותן מילים באותן שורות‪ ,‬כאילו צילום של הדף הישן העלה‬ ‫החורף מיד בצאת הכוכבים‪ ,‬לאכול משהו‪ ,‬לנוח שעה אחת‪,‬‬ ‫מרן מחדש על הכתב‪...‬‬ ‫ואחר־כך לקום בשעה שבע בערב וללמוד ברציפות עד שבע‬ ‫בבוקר! מניין לו כוחות לשבת וללמוד ‪ 12‬שעות ברצף? אלא‬ ‫* * *‬ ‫הוא רתם את עצמו כשור לעול‪ .‬הוא המית עצמו באהלה של‬ ‫תורה! הוא התנתק מהעולם ‪ -‬אבל בעצם הוא התעלה‪,‬‬ ‫לאור מעיין ידיעותיו העצום‪ ,‬ניתן לכאורה לטעון כי הוא היה‬ ‫]מתוך הספר 'משכני אחריך'[‬ ‫והעולם התעלה יחד איתו‪.‬‬ ‫בעל זיכרון מיוחד במינו ובשל כך הגיע להיכן שהגיע‪ .‬אולם‬ ‫האמת היא שאלו דברי הבל‪ .‬מרן רכש את ידיעותיו‬ ‫וַ ִּי ֶבן ה' אֱ ל ֹ ִקים ֶאת ַה ֵּצלָ ע )ב‪ ,‬כב(‬ ‫הכבירות בזכות דבר אחד ויחיד ‪ -‬עמל התורה! הוא לא‬ ‫קיבל את המתנה הזאת סתם‪ .‬הוא לא קם בבוקר‪ ,‬שמו לו‬ ‫'כל אורחות ה' חסד ואמת'‪ ...‬התורה תחילתה חסד‬ ‫'צ'יפ' ]כרטיס זיכרון[ בראש והתחיל לדעת‪ .‬חלילה! הוא עמל‬ ‫על כל ספר‪ ,‬על כל הגהה‪ ,‬על כל מדרש ועל כל ספר קבלה‪.‬‬ ‫וסופה חסד ואמצעיתה חסד‪ .‬תחילתה חסד מנין‪ ,‬אתה‬ ‫בלי עמל הוא לא השיג כלום‪ ,‬ובעמלו השיג כה הרבה‪ ,‬כי לא‬ ‫מוצא כשיצר הקב"ה את חוה‪ ,‬קישטה והביאה לאדם ‪-‬‬ ‫ביטל שנייה אחת!‪ .‬מי שהכיר אותו ראה וידע זאת‪ .‬הדברים‬ ‫שנאמר 'ויבן ה' אלקים את הצלע' )תנחומא וירא סי' ד(‬ ‫ניכרו מבין ריסי עיניו‪.‬‬ ‫סיפר הגאון רבי אליהו מן שליט"א‪ :‬כשהגעתי לבקר את‬ ‫פעם אחת כשהייתי בביתו ראיתי כמה ספרים בסמוך‬ ‫רבינו ]מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל[‪ ,‬הוא סיפר לי שאתמול היה‬ ‫לשולחנו‪ .‬הצעתי בפני הרבנית ע"ה שאסדר את הספרים‬ ‫צורך שמישהו יוציאו בברכות התורה כי לא ישן כל הלילה‪,‬‬ ‫בספרייה‪ ,‬אך היא אמרה שמרן זצוק"ל לא מכניס לספרייה‬ ‫ואע"פ שעשה בלילה את כל העצות להירדם ‪ -‬לא איסתייע‬ ‫ספר עד שהוא מסיים אותו קודם לכן‪ .‬את הספרים הללו‬ ‫מילתא‪ ,‬ואח"כ ביום הצטער הרבה בעייפותו כדי להשלים‬ ‫עדיין לא הספיק לסיימם ולכן לא הכניסם לספרייה‪ ...‬מדהים‬ ‫את הלימודים הקבועים שלו‪ .‬שתק רבינו ולפתע המשיך‬ ‫הדבר!‪.‬‬ ‫לומר‪" :‬אני יודע לעניות דעתי ]כלשונו[ מדוע זה אירע‪ ,‬כי‬ ‫האסלה התפוצץ‪ ,‬ומים זורמים ממנו כל הזמן‪ .‬מיד סגרתי‬ ‫בלילה אמר הממונה על קבלת קהל כי לא תהיה קבלת קהל‬ ‫את הברז ועבדתי זמן רב כדי לגרוף את המים שהציפו את‬ ‫כיון שהיה צריך לנסוע לשמחה משפחתית‪ ,‬ואז אמרתי‬ ‫הדירה‪ .‬ברוך השם‪ ,‬הגעתי בזמן‪ ,‬ונזק של ממש לא‬ ‫לעצמי אם כן טוב הדבר שאספיק עוד ללמוד ולסיים את‬ ‫התרחש‪.‬‬ ‫מסכת יומא ‪ -‬שאני אוחז כעת בלימודה‪ ,‬לכן נענשתי‪.‬‬ ‫חשבתי שארוויח לכן הפסדתי‪ .‬והנה הלילה‪ ,‬שכן קיבלתי‬ ‫אני מנסה לחשוב מה היה קורה לו לא הייתי נכנס לבית‪ ,‬לא‬ ‫את האנשים‪ ,‬ברוך ה' נרדמתי מיד"‪.‬‬ ‫סוגר את הברז ולא גורף את המים‪ .‬איזה הפסד הייתי‬ ‫סופג! כמה קובים של מים היו נשפכים‪ ,‬ומי יודע לאיזה מצב‬ ‫באותו מעמד סיפרתי‪ ,‬מה שרבינו עצמו סיפר לי‪ ,‬כי פעם‬ ‫היתה הדירה על תכולתה מגיעה אחרי שיטפון כזה"‪.‬‬ ‫אחת אביו מרן הסטייפלער חש שלא בטוב‪ ,‬והיו אנשים‬ ‫בחוץ‪ ,‬אמר לו הנכד המקורב רבי אברהם ישעיה ]בן רבינו[‪:‬‬ ‫"רגע‪ ,‬למה בכלל הגעתי הביתה? אה‪ ,‬כדי לעשות טובה‬ ‫"סבא‪ ,‬אינך חש בטוב אולי אנעל את הדלת"; אמר לו‬ ‫ליהודי‪ ."...‬מחסד לא מפסידים‪...‬‬ ‫הסטייפלער‪" :‬וייסט אמענטש פון וואנט ער לעבט ]‪ -‬וכי אדם‬ ‫* * *‬ ‫יודע ממה הוא חי["‪ ,‬ולא הניח לו לנעול את הדלת‪.‬‬ ‫עוד סיפור מפי בעל המעשה‪" :‬בבניין שבו אני מתגורר‪ ,‬בניין‬ ‫* * *‬ ‫שבו שלושים דיירי קבע ועוד עשר יחידות דיור‪ ,‬מעסיקים‬ ‫היה זה בשנת תשנ"ט בי"ז באב‪ .‬קיבלתי פני רבנו בחוזרו‬ ‫מנקה חרדי‪ .‬בכל ליל שישי אחרי חצות הלילה הוא מגיע‬ ‫מעיר הקודש צפת והתעניינתי האם נח קצת? ענה לי רבינו‪:‬‬ ‫לנקות לנו את הבניין קומה אחר קומה‪ ,‬והוא מתפרנס‬ ‫"איך האב גילערנט! והספקתי שם בשבוע מה שאני מספיק‬ ‫ביושר מיגיע כפיו‪ .‬יום חמישי אחד חזרתי הביתה בשעה‬ ‫כאן בכמה חודשים"‪.‬‬ ‫מאוחרת מאוד וראיתי את המנקה בעבודתו‪ .‬החלטתי‬ ‫להנעים לו והצעתי לו כוס קפה‪ .‬הוא שמח על ההצעה‪,‬‬ ‫ושוב בשבת קודש אמרתי לרבינו כי ניכר עליו שנח בצפת‪,‬‬ ‫וממש החייתי את נפשו‪ .‬אני חושב שלא רק הקפה שימח‬ ‫ורבינו חזר ואמר כי למד והספיק כהנ"ל‪ ,‬ושאלתי‪:‬‬ ‫אותו‪ ,‬אלא גם היחס הידידותי‪ .‬מאז אימצתי לי מנהג טוב‪.‬‬ ‫"עד־כדי־כך ‪ -‬כמות של כמה חודשים?"‪.‬‬ ‫התחלתי לקום מוקדם יותר ביום שישי‪ ,‬לפנות בוקר‪ ,‬וכך‬ ‫פגשתי את המנקה לקראת סיום העבודה והגשתי לו כוס‬ ‫ענה לי רבינו‪" :‬כאן לא נשאר לי זמן לעצמי‪ ,‬כי ממש לא‬ ‫קפה‪.‬‬ ‫נותנים ללמוד ]בעיון[ ונשאר לי רק כשעה ביום אחרי‬ ‫הבריתות והמכתבים‪ ,‬ומה שאני לומד עם ילדיי והלימוד‬ ‫הסדר הזה החזיק מעמד במשך תקופה‪ .‬והנה‪ ,‬בוקר אחד‬ ‫הקבוע ]של הדפים בש"ס‪ ,‬התנ"ך‪ ,‬המדרשים‪ ,‬שו"ע‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬ושאר סדרי‬ ‫של יום שישי קמתי מאוחר ומיהרתי מאוד‪ .‬ידעתי שאם‬ ‫הלימוד[‪ ,‬נשארת לי שעה לכתוב את החידושי תורה‪ .‬ושם‬ ‫אתעכב בהגשת כוס קפה‪ ,‬אאחר לתפילה וממילא‬ ‫סיימתי לכתוב על פרק ז' דפאה‪ ,‬ואם היה לי שבוע נוסף‬ ‫לאוטובוס‪ .‬אני עובד במקום שנמצא במרחק שעת נסיעה‪,‬‬ ‫הייתי מסיים פרק נוסף"‪.‬‬ ‫ואיני יכול להרשות לעצמי לאחר‪ .‬באותו בוקר עזב המנקה‬ ‫את הבניין בלי קפה‪.‬‬ ‫שאלתי‪" :‬אולי היה צריך לחשוב על שבוע נוסף?"‪.‬‬ ‫ענה לי רבינו‪" :‬הרי צריכים לחשוב מה רצון השם" ]‪ -‬פירוש‬ ‫ביום שישי שלאחר מכן קמתי כהרגלי‪ ,‬והנה אין חלב‬ ‫במקרר‪ .‬אני רגיל להשתמש רק בכסף מזומן‪ ,‬בלי הלוואות‬ ‫שרצון ה' שיהיה כאן לעזרה ליהודים[‪.‬‬ ‫של אשראי וכדומה‪ ,‬ובאותו שבוע הגעתי למצב שהכסף‬ ‫]מתוך הספר 'כל משאלותיך'[‬ ‫פשוט נגמר לפני הזמן‪ ,‬ולא יכלו לקנות חלב‪ .‬דבר כזה הוא‬ ‫נדיר ביותר אצלי‪ .‬תמיד יש חלב ומעולם לא חסר‪ .‬מילא‪ ,‬לי‬ ‫* * *‬ ‫כבר לא יהיה קפה‪ ,‬אבל המנקה‪ ,‬מה הוא אשם? הכנתי לו‬ ‫סיפור מפי בעל המעשה‪" :‬כזוג צעיר לא בניתי סוכה בחג‬ ‫כוס תה והבאתי לו‪.‬‬ ‫סוכות‪ ,‬ואנו הוזמנו לבית חמי למחצית הראשונה של החג‬ ‫עשיתי חשבון נפש והבנתי את המסר‪ :‬הקפה שזכיתי‬ ‫ולבית הורי למחצית השנייה‪ .‬ביום שהיינו אמורים לנסוע‬ ‫להשקות את היהודי היקר שמנקה לנו את הבניין‪ ,‬יש לו‬ ‫לבית הורי פגש בי יהודי וביקש ממני איזו טובה‪ ,‬שבשביל‬ ‫חשיבות רבה בשמים‪ ,‬ומה חבל שלא התאמצתי על כך‬ ‫זה הייתי צריך ללכת מבית חמי לביתי‪ ,‬מרחק עשר דקות‬ ‫בשבוע שעבר‪ .‬החלטתי שלהבא לא אתעצל ואראה לחזור‬ ‫הליכה‪ .‬בלב עברה לי מחשבה שזאת טרחה גדולה בשבילי‪,‬‬ ‫למנהגי הטוב‪ .‬בשבוע שלאחר מכן התרחש שוב פלא‪ ,‬אבל‬ ‫וחבל שיהודי זה מבקש ממני את הטובה דווקא עכשיו ואינו‬ ‫הפעם בכיוון ההפוך‪ .‬בבית היה שפע גדול שזה זמן רב לא‬ ‫ממתין לאחר החג‪ .‬ברוך השם‪ ,‬זו היתה מחשבה מהירה‬ ‫היה‪ .‬שפע של כל טוב‪ ,‬וכמובן גם חלב לכל דכפין‪ ...‬גם‬ ‫שהתחלפה במהירות לכיוון של עשייה‪ .‬אולם כשהגעתי‬ ‫הפעם ידעתי כי אין זו אלא דרישת שלום שמימית‪ ,‬להודיעני‬ ‫לביתי אני מגלה שכל חדרי השירות מוצפים מים‪ ,‬ומשם‬ ‫]מתוך 'השגחה פרטית'[‬ ‫כי יפה עשיתי"‪.‬‬ ‫כבר פונים המים לכיוון חדר השינה‪ .‬גיליתי שהכיור של‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪parperet100@gmail.com :‬‬