gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 664‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫שבפסוק זה משמע שהעוף נברא מהמים שהרי נאמר בו "ישרצו‬ ‫אימתי יוכל הקב"ה לקרוא שמו על הלילה‬ ‫המים וכו' ועוף" ואילו אח"כ כתוב "ויצר ה' אלוקים מן האדמה‬ ‫כל חיית השדה וכל עוף השמים" משמע שהעוף נוצר מן האדמה‬ ‫ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה (א ה) במדרש‬ ‫השיבו שנבראו מן הרקק שזו שלולית מים שעל האדמה ואח"כ‬ ‫ילקוט (רמז ה') מבואר שאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה לכן לא‬ ‫אמר לתלמידיו שדחה אותו בקש והתשובה האמיתית היא‬ ‫נאמר אצל החושך "ולחושך קרא אלוקים לילה" כמו שנאמר גבי‬ ‫שנבראו מהמים ומה שכתוב "ויצר אלוקים" אין הכונה שהכל‬ ‫היום "ויקרא אלוקים לאור יום" אלא נאמר רק "ולחושך קרא‬ ‫נוצרו מן האדמה אלא הכי פירושו "ויצר אלוקים מן האדמה כל‬ ‫לילה" בלי שם ה'‪.‬‬ ‫חיית השדה כלו' שהחיה נוצרה מן האדמה ואח"כ ממשיך קרא‬ ‫ובזה נראה לפרש דברי הפייטן בפיוט הנאמר בהגדה של פסח‬ ‫שאת כל חיית השדה ואת כל עוף השמים הביא הקב"ה לפני‬ ‫"קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה רם הודע כי לך יום אף לך‬ ‫אדה"ר שיקרא להם שמות‪.‬‬ ‫לילה"‪ ,‬שהנה בישעיהו נאמר "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור‬ ‫ויש לתמוה דאדרבא התשובה שהשיב להגמון טובה יותר‬ ‫החמה שבעתיים כאור שבעת הימים" (ל‪-‬כו) והיינו שלעתיד לבא‬ ‫וכדמבואר בגמ' שם שחיה שנבראה מן האדמה צריך לשחוט בה‬ ‫אור הלבנה יהיה כאור החמה ואור החמה יאיר פי שבע מאור‬ ‫ב' סימנים דגים שנבראו מן המים אי"צ בהם שחיטת סימנים כלל‬ ‫החמה היום‪ ,‬וא"כ שהלבנה תאיר כחמה הרי שבאותה העת לא‬ ‫ועוף שנברא מן הרקק שזה גם אדמה וגם מים מספיק בו שחיטת‬ ‫יחשב החושך רעה דיהיה כאור של החמה ויוכל הקב"ה לקרוא‬ ‫סימן אחד ומדוע אמר ר"ג שאי"ז התירוץ האמיתי‪ ,‬וביותר קשה‬ ‫שמו אף על הלילה כי יהיה מואר‪.‬‬ ‫שהתירוץ שאמר לתלמידיו יותר דחוק כי לפיו צריך לשבש‬ ‫וזו כוונת הפייטן שקרב יום שאינו מאיר כיום אלא יאיר‬ ‫המקרא‪.‬‬ ‫שבעתיים וכן אינו לילה ר"ל שהלילה בו לא יחשב כלילה של‬ ‫וי"ל שמטעם אחר בהכרח לשבש את המקרא ואחר שממילא‬ ‫הזמן הזה כי יהיה מואר כחמה וממילא יוכל הקב"ה לקרוא שמו‬ ‫בהכרח לשבש את המקרא מסתבר להעמיד התירוץ כנ"ל דאין‬ ‫אף על הלילה ולכן באותו הזמן שמתקרב "רם הודע כי לך יום אף‬ ‫סתירה בפסוקים דממילא בהכרח להעמיד הפסוק השני דהכונה‬ ‫לך לילה ר"ל יוכל הקב"ה להודיע שמו הן על היום והן על הלילה‪.‬‬ ‫שהביאם לאדה"ר שיקרא להם שמות‪.‬‬ ‫משאת המלך‬ ‫שהנה יש לתמוה מאחר והאדם נקרא אדם כי נוצר מן האדמה‬ ‫מדוע שאר בעלי חיים לא נקראו אדם שהרי אף הם יצאו מן‬ ‫הסיבה שהאדמה לא נענשה מיד‬ ‫האדמה‪ ,‬ויש ליישב ע"פ מאי דאיתא במדרש רבה (פר' י"ג סי"ג)‬ ‫אמר רשב"ג ד' שמות יש לארץ כנגד ד' תקופות ארץ תבל אדמה‬ ‫עץ פרי (א יא) פרש"י שהקב"ה ציוה לאדמה שתוציא עצים‬ ‫ארקא‪ ,‬ארץ כנגד תקופת ניסן שמריצה פירות‪ ,‬תבל בתקופת תמוז‬ ‫שטעם העץ וטעם הפרי שווים והאדמה שינתה ולא הוציאה טעם‬ ‫שמתבלת פירות‪ ,‬אדמה בתקופת תשרי שעושין בולין בולין של‬ ‫העץ כטעם הפרי ולפיכך כשנתקלל האדם על עוונו העניש‬ ‫אדמה‪ ,‬ארקא בתקופת טבת שמוריקות פירותיה‪ ,‬והנה דעת ר"א‬ ‫הקב"ה אף את האדמה על עוונה‪.‬‬ ‫שבתשרי נברא העולם והיינו בריאת האדם כלו' שהבריאה החלה‬ ‫ועי' בכלי יקר ובעוד מפרשים שהקשו מדוע המתין הקב"ה‬ ‫בכ"ה אלול והיום השישי היה א' תשרי שבו נברא הועלם נמצא‬ ‫מלהעניש את האדמה עד שהעניש את האדם ולא העניש את‬ ‫שעד יום ו' היתה הבריאה בתקופת תמוז שנקראת הארץ תבל‬ ‫האדמה מיד‪.‬‬ ‫ומיום ו' היתה תקופת תשרי שנקראת אדמה ומעתה דוקא לאדם‬ ‫ויש לפרש ע"פ דברי רבינו חננאל בגמ' חגיגה (טו‪ ).‬ע"ד הגמ' שם‬ ‫ראוי לקרות כך ע"ש האדמה כי נוצר בעת שנקראה אדמה‬ ‫שהכו את מטטרון המלאך והקשה הרי המלאכים אינן בעלי‬ ‫משא"כ שאר בריות נבראו קודם בעת שלא היתה קרויה אדמה‬ ‫בחירה ומה שייך בהם עונש ותירץ שמצד עצמם לא שייך בהם‬ ‫לכן לא נקראו אדם‪.‬‬ ‫עונש ומה שנענשו הוא רק כדי להודיע לאדם שיש עונש על‬ ‫ואל תתמה מדוע על מה שנברא קודם יום ו' כלו' הפירות כתוב‬ ‫החטאים עיי"ש‪.‬‬ ‫"ותוצא הארץ" ולא כתוב ותוצא תבל שהרי היה זה בתקופה‬ ‫ועפי"ז יש ליישב אף כאן שלאדמה מצד עצמה לא שייך עונש‬ ‫שראויה להיקרא תבל די"ל ששם תבל הוא ע"ש שמתבלת‬ ‫כיון שאין לה בחירה ורק ששייך להעניש כדי שילמד האדם שיש‬ ‫הפירות ושם ארץ הוא על שם שמוציאה אותם ובעת הבריאה‬ ‫עונש וא"כ בזמן שהאדמה חטאה לא שייך אצלה עונש שהרי‬ ‫נבראו הפירות מוכנים וגמורים וא"כ יותר שייך בהם שם ארץ‪.‬‬ ‫האדם הראשון עדיין לא נברא ולא חטא ולא היתה בו דעת ללמוד‬ ‫והנה ביום השישי נבראו האדם וחיית השדה ואילו העופות נבראו‬ ‫על שכר ועונש ולא היה להם יצה"ר אבל אחר שאכלו אדה"ר‬ ‫ביום החמישי וא"כ באדם ובחיות שייך לשון אדמה ובעופות לא‬ ‫ואשתו מעץ הדעת ונעשית להם דעת לידע שכר ועונש ונכנס‬ ‫שייך וא"כ קשה כיצד בפסוק כתוב "ויצר אלוקים מן האדמה כל‬ ‫בהם יצה"ר כעת יש להעניש את האדמה על חטא כדי שהאדם‬ ‫חיית השדה ואת כל עוף השמים" דהניחא ביחס לחיית השדה‬ ‫ילמד מכך שיש עונש על חטאים ולכן רק עתה כשנענש האדם‬ ‫שייך לשון אדמה שנבראו בתשרי אך אצל עופות אין שייך לשון‬ ‫נפקדה האדמה‪.‬‬ ‫אדמה‪ ,‬ולכן מן ההכרח לומר שצריך לסרס הפסוק ולומר שמש"כ‬ ‫משאת המלך‬ ‫מן האדמה קאי רק על החיות ומש"כ עופות היינו רק שהביאם‬ ‫לאדה"ר שיקרא להם שמות ומאחר ומוכרחים לפרש כך המקרא‬ ‫מדוע דוקא האדם נקרא בשם זה‪ ,‬וממה נבראו‬ ‫שפיר העדיף רבן גמליאל לפרש כך הפסוק‪.‬‬ ‫העופות‬ ‫עד כאן דברי אדוני אבי ואני הצעיר אמלא דבריו‪ ,‬שהנה יש‬ ‫להקשות הקושיא הנזכרת לעיל שהרי החיות נבראו ביום שישי‬ ‫ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ (א כ)‬ ‫כמו האדם ומדוע א"כ לא נקראו אדם כמו האדם שדוקא ביחס‬ ‫בגמ' חולין (כז‪ ):‬איתא שאל קונטריקון ההגמון את רבן גמליאל‬ ‫אור שהיו או מאור ממש או שהאירו למרחוק‪ ,‬ויש להקשות‬ ‫לעופות י"ל שלא נקראו אדם כי נבראו בתקופת תמוז‪ ,‬וי"ל‬ ‫דילמא היה זה מעור ממש והיה מעור השור שהקריב אדם‬ ‫שרש"י (בפס' י"ד ופס' כד) כתב שכל הבריאה נבראה ביום‬ ‫הראשון‪ ,‬אך לפמשנ"ת י"ל שכשם שקודם מתן תורה היו‬ ‫הראשון ובשאר הימים רק הוציאם הקב"ה לפועל ולפי"ז החיות‬ ‫הקרבנות של ישראל עולות דב"נ יכול להקריב רק עולות כך‬ ‫נבראו ביום הראשון ויצאו ביום השישי א"כ אין לקרותם אדם כי‬ ‫אדה"ר יכל להקריב רק עולה וא"כ השור שהקריב היה עולה‬ ‫תחילת בריאתם היתה בתקופת תמוז ורק שנאמר בהם ותוצא‬ ‫ובעולה הכל כליל אף העור ולא יתכן לומר שמהשור היה‬ ‫האדמה כי בפועל יצאו בעת שנקראת אדמה משא"כ האדם‬ ‫לאדה"ר עור ובהכרח היה זה כותנות אור‪.‬‬ ‫תחילת בריאתו ביום השישי א"כ כולו נוצר כשנקראת אדמה לכן‬ ‫ואחר הקדמות אלו נבוא אל המכוון‪ ,‬דוקא בתורתו של ר"מ כתיב‬ ‫נקרא שמו אדם‪.‬‬ ‫יעלת חן (בשם‬ ‫"טוב מות" כשיטתו שכתוב "כותנות אור" והכי פירושו‪ ,‬לא היה‬ ‫אביו ובשם עצמו)‬ ‫לאדה"ר עור כי הקרבן היה עולה וא"כ אף אצל נדב ואביהו לא‬ ‫יתכן לפרש שאכלו כפשוטו כי הקרבן היה עולה ומש"כ שאכלו‬ ‫מדוע בתורתו של רבי מאיר כתוב "טוב מות" וכתוב‬ ‫ושתו היינו שהיתה להם שמחה מראיית פני ה' כאילו אכלו ושתו‬ ‫"כותנות אור"‬ ‫וא"כ בהכרח מה שמתו הוא משום ש"לא יראני האדם וחי" ולא‬ ‫משום שהיה גס ליבם וא"כ שהרואה פני ה' לא ישאר חי הרי‬ ‫וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד (א לא)‬ ‫שיש מעלה במוות שאז אפשר לראות פני ה'‪.‬‬ ‫במדרש רבה איתא בתורתו של רבי מאיר כתוב והנה טוב מות‬ ‫משא"כ לא אליבא דר"מ י"ל דהיו כותנות עור מהשור שהקריב‬ ‫ויל"ע מדוע דוקא בתורתו של ר"מ כתוב כך‪.‬‬ ‫אדה"ר שהיה שלמים וא"כ אף בנ"י הקריבו שלמים והיה להם‬ ‫ונראה בזה ובהקדם‪ ,‬המדרש מפרש (שם) מדוע נחשב המות טוב‬ ‫בשר ואכלו כפשוטו ומתו כי היה לבם גס בשכינה ולא משום‬ ‫דכתיב כי לא יראני האדם וחי דוקא בחייו אינו רואה אבל במותו‬ ‫עצם הראיה דאפשר לראות ולהישאר חי וא"כ אין מעלה במיתה‪.‬‬ ‫רואה את השכינה הרי שזו טובה‪.‬‬ ‫יעלת חן (בשם אביו)‬ ‫והנה בגמ' יבמות (מט) מסופר שמנשה בהורגו את ישעיהו אמר‬ ‫לו שחייב מיתה על שחלק על משה רבינו שמשה אמר כי לא‬ ‫תרגום המילה עזר‬ ‫יראני האדם וחי וישעיהו אמר ואראה את ה' וגו' ואמר ישעיהו‬ ‫שיש לו תשובה אלא שיודע שמנשה לא יקבלה ויהרגו ויחשב‬ ‫לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו (ב יח) את‬ ‫למנשה מזיד לכן לא אמרה כך שיחשב למנשה שוגג‪ ,‬ובתוס'‬ ‫המילה "עזר" תירגם האונקלוס "סמך"‪ ,‬וכן תירגם להלן פס' ב'‬ ‫כתבו שתשובת ישעיהו היתה שאף אצל משה מצינו "ויראו את‬ ‫עה"פ ולאדם לא מצא עזר כנגדו‪.‬‬ ‫אלוקי ישראל"‪ ,‬אלא שיש להקשות על תשובה זו ע"פ המדרש‬ ‫ואולם בכל מקום שכתוב עזר תירגם "סעד"‪ ,‬כגון בפר' ויחי "מא‪-‬‬ ‫הנ"ל דאי"ז תשובה דהתם י"ל שראו אך מתו דבמיתה שייך‬ ‫ל אביך ויעזרך" (מט‪-‬כה) תיגרם בסעדך‪ ,‬וכן בפר' יתרו (יח‪-‬ד)‬ ‫לראות ומשה אמר שלא שייך לראות ולהישאר חי ואדרבא רש"י‬ ‫ובפר' וזאת הברכה בג' מקומות (לג‪-‬ז‪ ,‬לג‪-‬כו‪ ,‬לג‪-‬סט)‪ ,‬וצריך טעם‬ ‫שם פי' עה"פ "ואל אצילי בני וגו'" שנדב ואביהוא והזקנים‬ ‫לחילוק‪.‬‬ ‫התחייבו מיתה על שראו השכינה ורק שהמתין הקב"ה מלהורגם‬ ‫ונראה שבכל מקום עזר היינו עזרה וסיוע בפועל ולכן תמיד‬ ‫בעת מתן תורה ואח"כ מתו מוכח שא"א לראות ולהישאר חי ואין‬ ‫מתרגם "סעד" מלשון עזרה בפועל‪ ,‬אבל כשאמר הקב"ה אצל‬ ‫תשובת ישעיהו תשובה‪.‬‬ ‫אדה"ר אעשה לו עזר כנגדו לא שייך לפרש הכונה שתהיה לו‬ ‫אך יש לדחות שאכן אפשר לראות בלי למות ומה שהם מתו הוא‬ ‫לעזרה וסעד שהרי אדה"ר קודם החטא היה יושב בגן עדן‬ ‫מטעם אחר כמתואר בפסוק "ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו"‬ ‫ומלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין כדאיתא בסנהדרין‬ ‫שהיו מסתכלים בו בלב גס תוך כדי אכילה ושתיה ולא מתו על‬ ‫(נט‪ ):‬לכן תירגם האונקלוס שתהיה לו לסמך‪.‬‬ ‫עצם הראיה אלא שא"כ קשה מדוע אמר משה כי לא יראני‬ ‫אבני שהם (שחור)‬ ‫האדם וחי וי"ל כדברי הגמ' שדוקא באספקלריה מאירה א"א‬ ‫לראות ולהישאר חי אבל בשאינה מאירה אפשר וזה שאמר‬ ‫היכן פתח הנחש בהסתה‬ ‫ישעיהו שראה את ה' ומה שנו"א וזקנים מתו הוא כי הסתכלו‬ ‫בלב גס‪.‬‬ ‫ויאמר אל האשה אף כי אמר אלוקים לא תאכלו מכל עץ‬ ‫ברם רש"י ואונקלוס פירשו לא כך שפירשו שנדב ואביהו וזקנים‬ ‫הגן (ג א) במדרש רבה (פר' י"ט ס"ב) איתא ד' פתחו באף ואחד‬ ‫לא אכלו ושתו אלא שמתוך שראו את השכינה שמחו כאילו‬ ‫מהם הוא הנחש שפתח דבריו ואמר "אף כי אמר אלוקים"‪.‬‬ ‫אכלו ושתו וא"כ ליכא למימר שמתו כי ראו והיה ליבם גס‬ ‫והיינו שפתח ההסתה בלשון ב"אף" וקשה הרי כשאמר "אף וגו'"‬ ‫ובהכרח שראו ומתו כי לא יראני האדם וחי ורק במיתה אפשר‬ ‫עדיין לא היו אלו דברי הסתה שתחילת הסתתו היתה אח"כ‬ ‫לראות ושוב אין לישעיהו תשובה למנשה‪ ,‬אלא שקשה מנין‬ ‫כשאמר "כי יודע אלוקים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם‬ ‫להעמיד דברי הפסוק ויאכלו וישתו שלא כפשוטו שאכלו ושתו‬ ‫(ג‪-‬ה) הרי שפתח הסתתו ב"כי" ולא ב"אף"‪.‬‬ ‫ממש שהרי לפי פשוטו הכונה שאכלו ושתו ומתו מתוך שהיה‬ ‫ויש לפרש שכבר באומרו "אף כי אמר אלוקים וגו' נחשב דברי‬ ‫ליבם גס‪.‬‬ ‫הסתה שהנה בציווי שציווה הקב"ה נאמר "ויצו ה' אלוקים על‬ ‫וי"ל שהוכרחו לומר שאי"ז כפשוטו דבמדרש רבה פר' צו איכא‬ ‫האדם לאמר מכל עץ הגן וגו' " (ב‪-‬טז) הרי שבציווי נזכר הן שם‬ ‫שהקרבנות שהקריבו בנ"י באותה עת היו עולות ומש"כ שלמים‬ ‫הוי"ה והן שם אלוקים והרי שם הוי"ה הוא מידת הרחמים ושם‬ ‫הכונה שהוקטרו לפני ה' שלמים כדין עולה שעולה כולה כליל‬ ‫אלוקים הוא מידת הדין ולפיכך מה שהזכיר הקב"ה בציוויו הן‬ ‫בלי הפשט וניתוח וא"כ הרי שא"א לומר שאכלו ושתו שהרי לא‬ ‫שם הוי"ה וכן שם אלוקים עניינו להזהיר את האדם שהן מצד‬ ‫היה להם מה לאכול כי כל הבשר עלה כליל לכן בהכרח הכונה‬ ‫מדת הדין והן מצד מידת הרחמים נאסר עליהם לאכול‪.‬‬ ‫שהיתה להם שמחה כאילו אכלו ושתו‪.‬‬ ‫וכאשר הנחש פיתה את החוה אמר לה "אף כי אמר אלוקים לא‬ ‫עוד איתא במדרש רבה (כאן) בהא דכתיב ויעש אלוקים לאדם‬ ‫תאכלו מכל עץ הגן" השמיט מה שהקב"ה אמר שם הוי"ה והזכיר‬ ‫כתנות עור שבתורתו של ר"מ כתיב כותנות אור ופירשו‬ ‫רק שם אלוקים וכיון בזה לומר שהקב"ה ציוה עליהם רק מצד‬ ‫המפרשים שר"מ הוכרח לכך כי התקשה מנין היה להם עורות‬ ‫מידת הדין שלא לאכול אבל מצד מידת הרחמים אם יאכלו לא‬ ‫הרי עדיין לא הותר לאדם להמית בהמה ואין לומר שלקח עור‬ ‫יעשה להם דבר וא"כ שפיר שכבר כשאמר "אף" פתח בהסתה‬ ‫מבהמה שמתה מאליה כי עד עת שאכלו מעץ הדעת לא היתה‬ ‫וכדברי המדרש‪.‬‬ ‫מציון מכלל יופי‬ ‫מיתה בעולם אף לא אצל הבהמות ומה"ט נקט שהכונה כותנות‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ הרבנית הצדקנית‬ ‫מסעודה בת חנה ע"ה‬ ‫מרת חנה בת ויקטוריה נעמה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬