gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונת חיים · Eminas Chaim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: אמונת חיים · Eminas Chaim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

אמונת חיים · Eminas Chaim — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יא"צ א' חשון ♦ גליון תשכו ♦ שנה טו‬ ‫שב"ק בראשית ה'תשפ"ז ♦ מברכים חשון‬ ‫תוכן הגליון‬ ‫♦‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫אין לנו שיור אלא התורה הזאת‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫רבינו אור אביגדור זי"ע‬ ‫עמ' א‬ ‫♦‬ ‫ממרן רבינו ה'אור אביגדור זי"ע‬ ‫דברות קודש‬ ‫לרגל יומא דהילולא רבא א' חשון ב' דר"ח‬ ‫אקטואלי לימינו אנו‬ ‫מרן רבינו שליט"א‬ ‫עמ' ב‬ ‫מרבה תורה מרבה חיים‪ ,‬והתורה היא עץ חיים‪ ,‬ומכוחה ורק מכוחה עמדו רגלינו‬ ‫♦‬ ‫במלחמה‪.‬‬ ‫ובאמת אם נשים לב בדרך כלל כשיש צרות זה קורה בזמנים של רפיון‪ ,‬של בין הזמנים‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫או בשעות שאין סדרי לימוד מלאים‪ .‬מובא ברמב"ם בפי' המשניות (ברכות ט‪ ,‬ה)‬ ‫מרבינו הגה"ק זי"ע‬ ‫לה'‬ ‫לעשות‬ ‫שכתוב "עת‬ ‫עמ' ג‬ ‫יש‬ ‫תורתך"‪,‬‬ ‫הפרו‬ ‫מקרים שהקב"ה‬ ‫לפעמים‬ ‫עת‬ ‫גזירה‪,‬‬ ‫רוצה לגזור‬ ‫נעימות חיים‬ ‫אבל אי אפשר‪,‬‬ ‫לעשות לה'‬ ‫עמ' ד‬ ‫שעמ"י יושבים‬ ‫מפאת‬ ‫♦‬ ‫ותורה היא מגן‬ ‫ולומדים‪,‬‬ ‫אז הקב"ה גורם‬ ‫ומחסה…‬ ‫עובדות חיים‬ ‫"הפרו‬ ‫של‬ ‫שיהיה מצב‬ ‫עמ' ה‬ ‫הוא נותן סיבה‬ ‫תורתך"‪,‬‬ ‫♦‬ ‫מהלימוד‪ ,‬ואז‬ ‫שיתבטלו‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫אפשר‬ ‫פניני חיים‬ ‫רח"ל‪.‬‬ ‫הגזירה‪.‬‬ ‫עמ' ה‬ ‫אסונות קורים‬ ‫ולכן הרבה‬ ‫♦‬ ‫דפגרא‪ ,‬בימי בין‬ ‫דווקא ביומי‬ ‫משום שאז חסר‬ ‫הזמנים‪,‬‬ ‫אמונת עיתך‬ ‫שתגן‬ ‫התורה‬ ‫בזכות‬ ‫עמ' ו‬ ‫עלינו‪.‬‬ ‫♦‬ ‫שבנו (מוצבי "קו‬ ‫את החומה‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫תעלת‬ ‫לאורך‬ ‫בר‪-‬לב)‬ ‫סואץ פרצו בקלות‪ .‬אך החומת מגן של דברי תורה וכמו שמובא בשם ספר הזכות לאחי‬ ‫עמ' ו‬ ‫המהר"ל שגמר"א זה ר"ת של ארבע המלאכים שמקיפים יהודי ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל‬ ‫♦‬ ‫א'וריאל‪ ,‬את החומה הזו אף אחד לא יכול להבקיע‬ ‫חיי אביגדור‬ ‫ועלינו לדעת שזה תלוי רק בנו! עמל של תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬וצדקה וחסד‪ .‬זה הדבר היחידי‬ ‫עמ' ז‬ ‫שמעורר רחמים‪.‬‬ ‫רחמנא אידכר לן בזכותיה דרבינו אביגדור‬ ‫וכן מצינו שרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול ז"ל קרא לאור הנר‬ ‫שבת בראשית‬ ‫בשבת והטה‬ ‫גדולה היא שבת זו שנקראת "שבת בראשית"‪ ,‬שלא כמו שאר‬ ‫שאלה זו נשאלו בראשונים הקדמונים ‪ ,‬וכבר התוספות במסכת שבת‬ ‫השבתות שאין להם שם מיוחד‪ .‬אין "שבת נח" או שבת לך לך"‪,‬‬ ‫י״ב ‪ ,‬ב ‪ .‬הקשו מהגמרא בגיטין ז‪ ,‬א ‪ .‬השתא בהמתן של צדיקים אין‬ ‫אבל יש גם יש "שבת בראשית"‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהן ‪ -‬כמו חמורו של רבי פינחס בן‬ ‫הטור או"ח (סי' רצב) כתב‪ :‬ומה שתיקנו בשבת ג' ענייני תפילות –‬ ‫יאיר שלא אכל בלתי מעושר ‪ -‬צדיקים עצמם לא כל שכן ? ותירץ רבנו‬ ‫אתה קידשת‪ ,‬ישמח מש ה‪ ,‬אתה אחד‪ .‬אתה קידשת כנגד שבת‬ ‫תם שדווקא בדברי מאכל אין מביא תקלה ‪ ,‬דגנאי הוא לצדיק לאכול‬ ‫בראשית; ישמח משה כנגד שבת של מתן תורה;‬ ‫דבר איסור ואפילו בשגגה ‪ .‬אבל בתקלות אחרות חיצוניות לגוף לא‬ ‫אתה אחד כנגד שבת שלעתיד לבוא‪ ,‬שבעתיד יהיה ה' אחד ושמו‬ ‫שומרים אותו ‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬זוהי גדולתה של "שבת בראשית"‪ ,‬שהיא ממשיכה מכוחה‬ ‫והקשו עוד המפרשים שהרי מצינו בראש השנה כ״א לוי הלך לבבל‬ ‫קדושה לכל שבתות השנה ובכל שבת אחת מסגולותיה של השבת‬ ‫ומצא אותם ביום י״א בתשרי אוכלים ואמר בסים תבשילא דבבלאי‬ ‫היא ה"בראשית"‪ .‬בשבת זו יש סגולה של התחדשות‪ ,‬ואפילו‬ ‫ביומא רבה דמערבא ‪ ,‬דהיינו שאותה שנה עיברו את החודש ויום‬ ‫לימוד התורה מסוגל להבנה ולהעמקה יתירה לחידושי תורה‬ ‫הכיפורים חל יום אחר כך ‪ ,‬והם לא ידעו ואכלו בו כי חשבוהו לי״א‬ ‫נעלים ומועילים‪ .‬על כן מן הראוי שננצל "שבת בראשית זו"‪ ,‬שהיא‬ ‫והוא היה י בתשרי ? ותירצו שהאוכל היה כשר ללא חשש ‪ ,‬רק הזמן‬ ‫תחילה מבחינת מנוף רוחני להתעלות לכל שבתות השנה‪ .‬חובה‬ ‫לא היה מתאים ‪ .‬כלומר היה איסור לא בחפץ על האיש ‪.‬‬ ‫עלינו להקדיש בשבת זו יתר כוחות ללימוד התורה‪ ,‬לגלות חידושי‬ ‫תורה‪ ,‬לקדש שבת זו בקדושה ובטהרה‪ ,‬שהיא תהיה בבחינת‬ ‫וכן תירץ החיד"א בספרו 'ראש דוד' על פי התוספות בשבת (יב‪).‬‬ ‫מוליך ומביא לכל שבתות השנה‪.‬‬ ‫שכתבו‪ ,‬שדווקא כשהמאכל אסור מצד עצמו‪ ,‬וכגון טריפה וכדו'‪ ,‬אז אין‬ ‫בשבת בראשית זו יש חשיבות רבתי לכך שכל אדם יקבל על עצמו‬ ‫הקב"ה מביא תקלה לצדיק‪ ,‬אבל כשאין המאכל אסור מצד עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫איזו שהיא קבלה לפתיחת חומש בראשית‪ ,‬שתלווה אותו עד‬ ‫הזמן גורם לאסור אכילתו וכגון חמץ בפסח וכדו'‪ ,‬אפשר שתבוא‬ ‫פרשת "וזאת הברכה"‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי דבר שהוא בבחינת "על‬ ‫תקלה לצדיק‪ .‬והביא שהרבה מפרשים כתבו וכן הש"ך על התורה‪,‬‬ ‫הסדר" מדי שבת בשבתו יכול להביא תועלת רבה שאין אנו יכולים‬ ‫דלא נאסר אדם הראשון באכילת עץ הדעת אלא עד הלילה‪ ,‬ואם היה‬ ‫להעריך את גודל עוצמתו‪.‬‬ ‫ממתין עד הלילה היה מותר לאכול מעץ הדעת ע"י קדושת השבת‪,‬‬ ‫בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (בראשית א‪.‬א)‪.‬‬ ‫נמצא שאין עץ הדעת אסור מצד עצמו‪ ,‬אלא הזמן גורם לאסור‬ ‫הקשה רש"י למה היה צריך להתחיל את התורה בבריאת העולם‪,‬‬ ‫אכילתו‪ ,‬וע"ז לא נאמר שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים‪ ,‬כיון‬ ‫לכאורה היה צריך להתחיל מהמצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל‬ ‫שהמאכל מצד עצמו מותר‪.‬‬ ‫והיא החודש הזה לכם ומה טעם פתח בבראשית‪ .‬ועל כך תירץ‪,‬‬ ‫וכן השיב הגאון רבנו עקיבא איגר כששאלו אותו איך בכל זאת רבי‬ ‫משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים‪ .‬שאם יאמרו‬ ‫ישמעאל הטה את הנר בשבת ? והרי כתב רבנו האריז״ל שהנזהר‬ ‫אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים‪,‬‬ ‫מחמץ בפסח במשהו ‪ ,‬מובטח לו שאין יצר הרע מכשיל אותו בשום‬ ‫הם אומרים להם כל הארץ הקב"ה בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪,‬‬ ‫עבירה כל השנה ? ובודאי שרבי ישמעאל קודש הקודשים היה זהיר‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ‪.‬ובאמת צריך‬ ‫מאוד בחמץ בפסח ‪ ,‬וכיצד אירע לו כדבר הזה ? כי חמץ בפסח זה‬ ‫להבין מעיקרא מה שאלת רש"י‪ ,‬הרי ודאי היה צריך לפתוח‬ ‫דבר אכילה ‪ ,‬ובודאי ששמרוהו מהחמץ ואיך הטה ?‬ ‫מבראשית על סיפור בריאת העולם ‪,‬וברמב"ן הקשה הלא עניין זה‬ ‫והשיבם כי היה תערובת חמץ שהתערב ברוב ומותר מעיקר ההלכה‬ ‫עיקר ביהדות שידעו שיש בורא לעולם וזהו יסוד ושורש היהדות‬ ‫וחכמים גזרו בו דהוי דבר שיש לו מתירין ‪ .‬והוי איסור גברא ולא איסור‬ ‫א"כ ודאי שהיה צריך לפתוח בזה וכיצד שואל רש"י שהיה להתחיל‬ ‫חפצא ‪ ,‬ובזה לא אומרים אין הקב״ה מביא תקלה ‪.‬‬ ‫במצות החודש ‪.‬‬ ‫כן מסופר שהקשתה אמו של הגאון רבי עקיבא איגר‪ ,‬שהרי מצאנו‬ ‫ואפ"ל דכונת רש"י כי עיקר ושורש היהדות תלוי ביציאת ‪,‬מצרים‬ ‫כמה תלמידי חכמים גדולים שנזהרים מאד באיסור חמץ‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫וכך גם נאמר בעשרת הדברות אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך‬ ‫נכשלו בכמה עוונות‪ .‬והשיב לה בנה הגאון רבי עקיבא איגר‪ ,‬שגם‬ ‫מארץ מצרים (שמות כ‪.‬ב)‪ .‬למה לא אמר אשר בראתיך?‪ .‬אלא‬ ‫דברי האר"י הם כעין דברי חז"ל‪ ,‬כי מי שנזהר מאיסור חמץ‪ ,‬ינצל‬ ‫העניין הזה לא ראו בעיניהם ויכולים הכופרים להתעקש‪ ,‬משא"כ‬ ‫מאיסורי אכילה כל השנה‪ ,‬אבל אין הכוונה שתהיה עליו שמירה שלא‬ ‫ביציאת מצרים שראו בעיניהם שש מאות אלף הגברים‪ ,‬לבד‬ ‫יחטא כלל‪.‬‬ ‫מהנשים והטף את נפלאות ה' אשר הוא שולט בעליונים‬ ‫כן מבארים מדברי רבינו הר"ן‪ ,‬שכל מה שנמצא הבטחות בדברי‬ ‫ובתחתונים‪ ,‬ובזה אין הכחשה וזה גם העבירו לדורי דורות‪ ,‬לכן‬ ‫רבותי נו‪ ,‬שהאדם לא יחטא‪ ,‬אין הכוונה בזה אלא באופן שאין אשמה‬ ‫הקשה רש"י דהיה להתחיל במצות החודש מפני שיצאו בחודש זה‬ ‫כלל ביד החוטא‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שומר על הצדיק ועל מי‬ ‫ממצרים וראו בעליל כי ה' הוא האלוקים‪ ,‬ולכן גם כל מצוות ה' הם‬ ‫זכר ליציאת מצרים‪ ,‬כי זה שורש היהדות ‪.‬בזה גם יובן מה‬ ‫שנזהר באיסור חמץ וכדומה‪ ,‬דוקא מדברים שאינם תלויים בו כלל‪.‬‬ ‫שהקשה השפתי חכמים על קושיית רש"י דהלא מצות מילה היא‬ ‫אבל אם יש קצת אשמה עליו‪ ,‬כגון שנכנס לאכול במסעדה שאין עליה‬ ‫קודם מצות החוד ש וא"כ מדוע לא שאל רש"י מדוע לא התחילה‬ ‫השגחה טובה וכדומה‪ ,‬אז אין מצילים אותו מן השמים‪ ,‬ואפשר שיכשל‬ ‫התורה במצות מילה‪ ,‬והתשובה לכך משום שבה אין זכר ליציאת‬ ‫אפילו באיסורי אכילה‪.‬‬ ‫מצרים‪ ,‬וקושיתו דווקא על מצות החודש שהיא המצווה הראשונה‬ ‫ועל פי זה הסביר הר"ן‪ ,‬מדוע נכשל שלמה המלך בסוף ימיו‪ ,‬שנשיו‬ ‫שמזכירה את יציאת מצרים שהיא עיקר האמונה שראינו בחוש את‬ ‫הטו את לבבו‪ ,‬שזהו משום שעבר והתחכם על דברי התורה‪ ,‬שאמרה‬ ‫יד הבורא ברוך הוא‪.‬‬ ‫"לא ירבה לו נשים"‪ ,‬אבל שלמה הרבה לו נשים‪ ,‬ואמר‪ ,‬אני ארבה‬ ‫ותתן גם לאשה עמה ויאכל (ג‪ ,‬ו)‬ ‫נשים‪ ,‬ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נשותיו הטו את לבבו‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל‪ :‬אין הקב"ה מביא תקלה לבהמתן של צדיקים‪ ,‬וכל שכן‬ ‫אבל בדבר שאין בו אשמה כלל‪ ,‬כגון מי שהוא זהיר בכל מעשיו‪ ,‬כגון‬ ‫לצדיקים עצמם‪ .‬ומקשים‪ ,‬הרי אדם הראשון לפני החטא היה צדיק‬ ‫רבי חנינא בן גמליאל וכיוצא בו‪ ,‬אזי ה' יתברך שומרו שלא יבוא לידי‬ ‫גמור‪ ,‬וכיצד הגיע לתקלה זו?‬ ‫מכשול כלל‬ ‫שבהן יש "יתרון העניין האלוהי"‪ ,‬אלא הכוונה שהמצוות השמעיות‬ ‫הנה עומדים אנו בשבת קודם יומא דהילולא רבה‪ ,‬של כ"ק מרן‬ ‫צריכות את המוסר והצדק והמידות טובות האנושיים כבסיס להן‪,‬‬ ‫אאמו"ר זצוק"ל בעל אור אביגדור זיע"א‪.‬‬ ‫ואם מרדו באותו בסיס הסתפק בפחות ואמר שקודם כל יתקנו את‬ ‫מובא בחיד"א עפ"י דברי הזוה"ק שעיקר עליית הנשמה מדרגה‬ ‫הבסיס‪.‬‬ ‫לדרגה הוא בשבת שקודם היא"צ‪ ,‬ועליית הבן למפטיר מסייע‬ ‫במילים פשוטות‪ ,‬אחרי שאתה בן אדם‪ ,‬יש טעם בקיום קרבנות‬ ‫ועושה נייחא לנשמת הנפטר (כמ"ש ברמ"א יו"ד סי' שע"ו סעי' ד')‪.‬‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬אב ל אם אתה לא בן אדם‪ ,‬אין לך מה לעבוד כעת עבודת‬ ‫המקור להדלקת נר ביארצייט הוא בדברי הרא"ש שכתב שנוהגים‬ ‫הקרבנות וכעת הקב"ה "מסתפק בפחות" ורוצה שקודם תהיה בן‬ ‫שכל אחד מדליק נר בערב יום הכיפורים‪ ,‬כי כבוד הוא לה' יתברך‬ ‫אדם ורק אחר כך תוכל להגיע למעלת עבודת הקרבנות‪ .‬ואין כאן‬ ‫לכפר על אביו ואמו‪ ,‬שנאמר (ישעיה כד טו)‪" :‬בָּ אֻ ִרים כ ְַּּבדּו ה'"‪.‬‬ ‫הפחתה בחיוב ומעלת המצוות השמעיות אלא הזכרה עד כמה‬ ‫(ארחות חיים‪ ,‬הכל בו והרמ"א) ומכאן נהגו שגם ביום פטירת אביו‬ ‫המידות האנושיות הבסיסיות של טוב וצדק ואנושיות הכרחיות‬ ‫או אמו מדליקים נרות לעילוי נשמתם‪ ,‬מידי שנה‪ .‬ובשו"ת כתב‬ ‫ויסודיות ובלעדיהן אין מאומה והן היסוד לכל השאר‪.‬במילים‬ ‫סופר כתב‪ ,‬שמנהג זה יש בו מצות עשה של כיבוד אב ואם‪.‬‬ ‫פשוטות‪ ,‬אחרי שאתה בן אדם‪ ,‬יש טעם בקיום קרבנות וכיו"ב‪,‬‬ ‫ומעשה היה עם הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקטש זיע"א ששלח‬ ‫אבל אם אתה לא בן אדם‪ ,‬אין לך מה לעבוד כעת עבודת‬ ‫שליח מיוחד בליל יום טוב שני של סוכות להדליק נר על קבר אביו‬ ‫הקרבנות וכעת הקב"ה "מסתפק בפחות" ורוצה שקודם תהיה בן‬ ‫הגאון הקדוש בעל דרכי תשובה זצוק"ל‪.‬‬ ‫אדם ורק אחר כך תוכל להגיע למעלת עבודת הקרבנות‪ .‬ואין כאן‬ ‫כתב רבנו האר"י‪ :‬יש לערוך את היארצייט להורים מידי שנה‬ ‫הפחתה בחיוב ומעלת המצוות השמעיות אלא הזכרה עד כמה‬ ‫בשנה‪ ,‬ואפילו אחר מאה שנה‪ .‬כי בכל שנה ושנה‪ ,‬דנים שוב את‬ ‫המידות האנושיות הבסיסיות של טוב וצדק ואנושיות הכרחיות‬ ‫הנפטר‪ ,‬בבניו ובנותיו שהשאיר אחריו‪ .‬אם הם הולכים בדרך ה'‪,‬‬ ‫ויסודיות ובלעדיהן אין מאומה והן היסוד לכל השאר‪.‬‬ ‫מעלים אותו לדרגה גבוהה יותר‪ ,‬ואם חס ושלום להיפך‪ ,‬להיפך‪.‬‬ ‫וכפי שאאמו"ר זי"ע היה מרגליה בפימא‪ ,‬על מילות הסידור "לעולם‬ ‫וזו לשון הרה"ק החיד"א זיע"א (רב פעלים ח"ד סוד ישרים סימן‬ ‫יהא אדם ירא שמיים בסתר ובגלוי"‪ ,‬ש קודם כל לעולם יהא "אדם"‪.‬‬ ‫יז)‪ :‬יום האזכרה‪ ,‬אין לו גבול בשנים‪ ,‬ואפילו אם יחיה הבן מאה‬ ‫ורק אחר כך שייך "ירא שמיים בסתר ובגלוי"‪.‬‬ ‫שנים אחר פטירת אביו או אמו‪ ,‬צריך לעשות כל ימי חייו אזכרה‬ ‫וזה היה בבחי' הוא היה אומר‪ ,‬שהוא אמר את מה שהוא אחז‬ ‫למנוחתם כנהוג‪ ,‬וכבר מצאנו שהעיד רבי חיים ויטאל ז"ל על רבנו‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬שהיה עושה אזכרה לאביו יותר משלושים שנה‬ ‫יה"ר שביומא דהילולא דילה‪ ,‬ימליץ טוב בעדינו ונזכה כולנו‬ ‫משנפטר א ביו‪ ,‬כי אביו נפטר בהיותו קטן‪ .‬וידוע כי אביו היה צדיק‬ ‫להתברך בני חיי מזוני ורוויחי אכי"ר‬ ‫וחסיד גדול‪ ,‬ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב‪ ,‬ועם כל זה‪ ,‬כל‬ ‫ימיו של רבנו האר"י ערך את האזכרה בשביל אביו‪ ,‬והיינו בשביל‬ ‫ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל‬ ‫העילוי שיתעלה מדרגה לדרגה‪ .‬נמצא שאין גבול לזה‪ ,‬אלא כל ימיו‬ ‫מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות )בראשית ב‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫של הבן צריך לעשות יום הזיכ רון למנוחת אביו‪ .‬וגם דע‪ ,‬כי מלבד‬ ‫ומפרש הרה"ק בעל תפארת שלמה זצ"ל דהנה אנו אומרים מעין‬ ‫העילוי שיהיה לנפש האדם אחר שנכנס לגן עדן בהדרגות‪ ,‬מדרגה‬ ‫עולם הבא יום שבת מנוחה‪ .‬היינו שבכל שבת בא לאדם הישר‬ ‫אחר מדרגה‪ ,‬הנה עוד יהיה לנפשו דין ומשפט בכל פעם שתעלה‬ ‫התעוררות קדושה ממה שי היה לע"ל ב"ב שהוא עוה"ב יום שכולו‬ ‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬ואם כן תמיד יש תועלת לנפש האדם מכח‬ ‫שבת וכמבואר כן בספה"ק‬ ‫מעשים טובים של בנו‪ ,‬אפילו אחר מאה שנים ויותר‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וזהו ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו פי' שעשה הברכה‬ ‫על כן התכנסנו תלמידים כבנים‪ ,‬להעלות זכרו של כ"ק אאמו"ר‬ ‫ליום השביעי גם בהגלות להמשיך לו קדושה בלב שלם לישראל‬ ‫זי"ע‪ ,‬שכידוע קיים את המאמר‪' :‬במקום שאין איש השתדל להיות‬ ‫ממה שיהיה לעתיד בסוף כל הימים כי בו שבת מכל מלאכתו‬ ‫איש' וקיבץ אחר השואה את השרידים שנותרו לפליטה וכיהן‬ ‫שיתבטל הכל רק ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והוא יום שכולו שבת‬ ‫כרבם בעיר קראלי ודאג להם לרוחניות וגשמיות כאחד‪ ,‬עד‬ ‫ומנוחה לחי עולמים‪ .‬וזהו ויקדש אותו גם עתה מהקדושה אשר בו‬ ‫שהעלה אותם לארצינו הק'‪.‬‬ ‫שבת מכל מלאכתו ביום שכולו שבת מכל אשר ברא אלקים‬ ‫יה"ר שימליץ טוב בעדינו ונזכה כולנו להתברך בכל הישועות‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫ידועים ומפורסמים רבותינו הק' בענין לימוד תורה בשבת‪ ,‬שהוא‬ ‫שוה אלף מונים מאשר לימוד תורה ביום חול‬ ‫בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (א‪ ,‬א)‬ ‫לימוד תורה‪ ,‬שהוא הדביקות הגדולה ביותר ששייכת בעולם הזה‬ ‫רבינו האור החיים הק' מביא את דברי חז"ל‪' :‬כל מי שיש בו יראת‬ ‫יבוא וילמד אותנו על הרוממות המיוחדת השייכת לשבת קודש‪,‬‬ ‫שמים דבריו נשמעים'‪ .‬ומבאר את הענין‪ ,‬שאם הדברים יצאו מתוך‬ ‫אפילו בעסקי חולין ששבת קודש היא יום של דביקות ורוחניות‪.‬‬ ‫'הגוף' אינם יכולים ליכנס ל'נפש' השומע‪ ,‬אבל אדם ירא שמים‪,‬‬ ‫בשבת קודש צריכים להרגיש את הקשר האלוקי‪ ,‬ואנחנו צריכים‬ ‫הוא מדבר מתוך עמקי נפשו‪ ,‬ולכן דבריו נשמעים לנפשות אחרים‪,‬‬ ‫ללמוד צורתה של שבת מה היא‪ ,‬וכיצד נשאב מן השבת את‬ ‫כי הדברים יוצאים מנפשו לנפש השומע‪ .‬ובזה מפרש בדרך רמז‬ ‫הקשר האלוקי והדביקות במהות הטוב בעצם‪ ,‬כדברי רבותינו‪ .‬איך‬ ‫את הפסוק‪ ,‬שאם האדם רוצה להשמיע דברי מוסר ויראה‪ ,‬אז‬ ‫נדאג לכך שלא 'נפספס' את קדושת השבת‪ ,‬שהחיים הרוחניים‬ ‫הסדר הוא‪' ,‬בראשית' בתחילה צריך להיות 'את השמים' שהוא‬ ‫שלנו יהיו מבוססים על שבת קודש‪.‬‬ ‫בעצמו יהיה לו יראת שמים‪ ,‬ואחר כך 'את הארץ' יוכל להשמיע גם‬ ‫בשבת קודש אנחנו לא רק לומדים תורה‪ ,‬אנחנו מתחברים אל‬ ‫לבני הארץ יראת שמים‪.‬‬ ‫הרוחניות של העולם‪.‬‬ ‫ומבואר בכוזרי (מאמר ב' אות מ"ח) שעל אף שישנם פסוקים רבים‬ ‫הנה עומדים אנו בשבת קודם יומא דהילולא של כ"ק אאמו"ר‬ ‫בנביאים שמשמע מהם שאין חפץ לה' כלל במצוות שאין להן טעם‬ ‫זיע"א‪ ,‬שראינו אצלו מהי משמעות של שבת קודש‪ ,‬שהיה כולו‬ ‫שכלי וכגון קרבנות‪ ,‬וכגון החפץ לה' בעולות וזבחים ועוד הרבה‪.‬‬ ‫רוח ניות‪ ,‬וממנו שאבנו את הכוחות והכמיהה ללימוד התורה‬ ‫והעיקר הוא רק המצוות שיש להן טעם ומובנות בשכל אנושי‪ ,‬מה‬ ‫והשקידה בה‪ ,‬אף מתוך הדחק‪.‬‬ ‫שמכונה "מוסר הנביאים"‪ .‬והנצרות הבינה מזה שהקב"ה ביטל את‬ ‫ובפרט בשבת קודש הקרין מעין עולם הבא‪ ,‬בשירות ותשבחות‬ ‫הציווי על המצוות "הפולחניות" ונשארו רק הציוויים המוסריים‪.‬‬ ‫לא‪-‬ל חי ובתפילות הנרגשות בקולו הערב בפרט ששימש כשליח‬ ‫ואומר הכוזרי שוודאי אין הכוונה לומר שיעזבו חלילה את המצוות‬ ‫ציבור‪ ,‬ובלימוד התורה בשקידה וכל זאת מתוך פשטות וענווה‪.‬‬ ‫השמעיות שאין בהן טעם שכלי ומוסר אנושי וכגון קרבנות‪ ,‬כיוון‬ ‫יה" שנזכה להמשיך בדרכו והוא ימליץ טוב בעדינו‪ ,‬אכי"ר‬ ‫חיוב מיתה בעוון אי נשיאה בעול‬ ‫רשימה של כל בתי הכנסת בבית וגן‪ ,‬פירוט של המניינים‬ ‫ּומ ֶח ְלבֵ הֶ ן וַיִ ַשע ה' אֶ ל הֶ בֶ ל‬ ‫"וְהֶ בֶ ל הֵ ִביא גַם הּוא ִמ ְבכֹרֹות צ ֹאנֹו ֵ‬ ‫והשיעורים בכל בית כנסת‪ ,‬זמני התפילות והשיעורים‪.‬‬ ‫וְאֶ ל ִמנְ חָ תֹו" (ד‪ ,‬ד)‬ ‫היהודי התפעל מאוד מקבלת הפנים המיוחדת הזו‪ .‬הוא הגיע‬ ‫הבל היה קודש קדשים‪ ,‬הוא הביא מנחה לה' מן המובחר‬ ‫מרחוק‪ ,‬המקום זר לו‪ ,‬הוא לא מכיר את השכונה‪ ,‬והנה טורחים כל‬ ‫שבמובחר – "מבכורות צאנו מחלביהם"‪ ,‬והתורה מעידה שמנחתו‬ ‫כך עבורו כדי לסייע לו למצוא את בית הכנסת ואת שיעורי התורה‬ ‫היתה רצויה לפני ה' – "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו"‪ .‬ומדוע אפוא‬ ‫המתאימים לו‪.‬‬ ‫נגזרה עליו מיתה?‬ ‫חלף זמן‪ ,‬ולאט לאט היהודי הסתגל לשכונה‪ .‬לימים‪ ,‬בנו של אותו‬ ‫אומר ה"כלי יקר"‪ ,‬שהסיבה שנגזרה עליו מיתה היא‪ ,‬משום שהוא‬ ‫אברך חלה ל"ע‪ ,‬והיה צריך להטיס אותו לארצות הברית‪ .‬עסקנים‬ ‫לא התעורר מעצמו להביא את הקרבנות‪ ,‬וכמו שמשמע מן‬ ‫מהשכונה אספו כסף למימון ההוצאות הרפואיות הגדולות‪ ,‬אך‬ ‫הכתוב‪" :‬והבל הביא גם הוא"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שראה את קין מביא את‬ ‫עדיין היה חסר סכום כסף רציני‪.‬‬ ‫קרבנו ועשה כמוהו‪.‬‬ ‫ואז נודע הדבר לאותו יהודי‪ .‬בלי אומר ודברים הוא יצר קשר עם‬ ‫אך הטעם הזה קשה‪ ,‬וכי בגלל שאדם אינו מתעורר מעצמו אלא‬ ‫העסקנים ונטל על עצמו להשלים את מלוא הסכום החסר‪.‬‬ ‫לומד מן הזולת הוא מתחייב מיתה?‬ ‫כאשר האברך הזה קיבל את פניו של התושב החדש בהושטת‬ ‫אומר רבי אליהו ברוך פינקל‪ ,‬כי המושגים של קין והבל היו אחרים‬ ‫עזרה‪ ,‬הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬עשה זאת לשם שמים ולא חשב על איזו‬ ‫לגמרי מהמושגים שלנו‪ .‬קין והבל היו בפלטרין של מלך‪ ,‬הם היו‬ ‫תועלת אישית שתצמח לו‪ .‬אבל זה שכרה של הסברת פנים‬ ‫בבריאת העולם‪ ,‬חיו בעולם שלם ומתוקן‪ .‬בעולם כזה‪ ,‬התביעה על‬ ‫לזולת! הוא האיר פנים לזולת‪ ,‬ומידה כנגד מידה ה' האיר לו פנים‪.‬‬ ‫האדם גדולה הרבה יותר‪ ,‬וגם על דברים דקים שבדקים מתחייבים‬ ‫רבי חיים ברים זצ"ל היה אומר‪ :‬הבקשה הגדולה ביותר שעם‬ ‫מיתה‪.‬‬ ‫ישראל מבקשים מהקב"ה היא הבקשה בברכת המזון שבה אנחנו‬ ‫והוא מוסיף ומביא פירוש בשם האר"י ז"ל שהביא בשם הזוהר‬ ‫אומרים "הרחמן הוא יתפאר בנו לנצח נצחים"‪ .‬מתי ה' מתפאר?‬ ‫הקדוש‪ ,‬שהסיבה שהבל התחייב מיתה היא משום שהוא התרומם‬ ‫"ישמח ה' במעשיו" (תהלים קד‪ ,‬לא)‪ .‬ונאמר (דברי הימים א טז‪,‬‬ ‫על ידי הקרבן למעלה נשגבה כל כך‪ ,‬עד שהוא הציץ בכבודו של‬ ‫כז)‪" :‬עוז וחדוה במקומו"‪ ,‬כשהקב"ה במקום שלו – תמיד יש רק‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ומצאנו שמתחייבים על כך מיתה‪.‬‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫והוא מביא הסבר נוסף בשם גורי האר"י ז"ל‪ :‬התביעה על הבל‬ ‫אומר ה"כלי יקר"‪ :‬בסוף הפרשה נאמר (ו‪ ,‬ה‪-‬ו)‪" :‬וירא ה' כי רעה‬ ‫היתה על כך שהוא ראה שפניו של קין נפולים מכך שה' שעה אל‬ ‫רבת האדם… ויתעצב אל לבו"‪ .‬לא מצינו ביטוי חריף כזה בשום‬ ‫מנחתו של הבל ולא שעה אל מנחתו של קין‪ ,‬וכפי שמעידה‬ ‫מקום אחר‪ .‬הקב"ה הוא מקור השמחה בעולם‪ ,‬ומתי היתה עצבות‬ ‫התורה‪" :‬ויחר לקין מאד ויפלו פניו"‪ ,‬אך הבל העלים עינו מצערו‬ ‫לפניו? כשהדור מושחת במידות‪ ,‬כשאין הארת פנים זה לזה‪.‬‬ ‫של אחיו ולא שאל אותו למה נפלו פניך‪ .‬אתה רואה את אחיך שרוי‬ ‫בסוף תפילת שמונה‪-‬עשרה אנו אומרים‪" :‬שים שלום טובה‬ ‫בצער‪ ,‬איך אתה יכול להתעלם מצערו? מדוע אתה לא מנסה‬ ‫וברכה… וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו‬ ‫להקל עליו?‬ ‫תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום"‪ .‬רשימה‬ ‫צא ולמד ממידותיו של מקום‪ .‬לאחר שהבל נרצח על ידי קין‪,‬‬ ‫ארוכה של כל סוגי הברכות‪ .‬ומתי זוכים לכל זה? כשיש הארת‬ ‫הקב"ה פונה אל קין‪ ,‬ומה היתה השאלה הראשונה ששואל אותו?‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫הוא לא שואל אותו מדוע רצחת את גדול הדור‪ ,‬אלא שואל אותו‪:‬‬ ‫שאלו את מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל‪ :‬היכן מתפללים על‬ ‫"למה חרה לך ולמה נפלו פניך"‪ .‬רק לאחר מכן הוא מדבר אתו על‬ ‫שידוכים? והשיב‪ :‬בברכת כהנים – "יאר ה' פניו אליך ויחנך"‪.‬‬ ‫מעשה הרציחה‪.‬‬ ‫כאשר יש הארת פנים של הקב"ה‪ ,‬הוא יתן לך חן‪ ,‬וכך יבוא‬ ‫הבל לא נשא בעול עם חברו‪ ,‬ועל הפגם הזה שבמידות הוא‬ ‫השידוך‪ .‬ובמה הכל תלוי? במה תלוי כל הבית שיקימו אחר כך?‬ ‫התחייב מיתה!‬ ‫בהארת פנים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מצאנו שמתחייבים מיתה על פגם במידות טובות‪ ,‬שהרי זה‬ ‫(רבי גואל אלקריף שליט"א – שש באמרתך בראשית)‬ ‫היה עוונם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא‪" ,‬שלא‬ ‫נהגו כבוד זה בזה" (יבמות סב ע"ב)‪.‬‬ ‫אתם צריכים לקומם ולהעמיד את העולם אחריכם‪ ,‬ואם אין לכם‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫שלמות המידות – אין לכם זכות קיום!‬ ‫בספר "רמתיים צופים" על התנא דבי אליהו‪ ,‬הביא בשם הרבי רבי‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫בונים מפשיסחא זצ"ל‪ ,‬שאם אדם מקבל את חברו בסבר פנים‬ ‫ידידינו עוז האי גברא רבא מרבני אנ"ש‬ ‫יפות‪ ,‬באותו יום עסקיו מצליחים‪.‬‬ ‫הגאון ר' אלחנן רבינוביץ שליט"א‬ ‫אתה מחפש סגולות להצלחה בעסקים? הנה! תאיר פנים לזולת‪.‬‬ ‫ולבנו הרה"ג אליעזר שליט"א מו"צ בבית שמש‬ ‫מגיע אדם זר לבית כנסת‪ ,‬תאיר לו פנים‪ ,‬תקבל אותו בסבר פנים‬ ‫לשמחת אירוסי נכדו‪/‬בנו עב"ג בשעטומ"צ‬ ‫יפות‪ .‬אם תעשה כן‪ ,‬תראה את עסקיך מצליחים‪.‬‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה‬ ‫יהודי מארצות הברית עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן‬ ‫בירושלים‪ .‬אברך מהשכונה קיבל את פניו במאור פנים והביא לו‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הגה"ק משה זי"ע‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הרה"ק לוי יצחק זי"ע‬ ‫בן הרה"צ שמואל זיע"א‬ ‫אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫בן הרה"ק מאיר זיע"א‬ ‫בעל החתם סופר‬ ‫מברדיטשוב‬ ‫נלב"ע כ"ה בתשרי ה'ת"ר‬ ‫הגה"צ יצחק צבי משה זי"ע‬ ‫נלב"ע כ"ה בתשרי ה'תק"ע‬ ‫ברא כרעא דאבוה‬ ‫אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגה"ח ישראל צבי ז"ל‬ ‫מקראלי‬ ‫הגה"צ משה וועבר זצוק"ל‬ ‫בהרה"ח אברהם אלטר ז"ל‬ ‫נלב"ע ד' טבת תשעט‬ ‫בהרה"צ מרדכי זצ"ל‬ ‫רויטמן‬ ‫נלב"ע כח תשרי תשפ"ג‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‬ ‫נלבע יב כסלו תשפא‬ ‫בראשית ברא אלוקים את (א‪ ,‬א)‬ ‫ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ (א‪,‬‬ ‫א"ת ר"ת א'מונה ת'מימות בא לרמז שראשית כל‪ ,‬ברא אלוקים‬ ‫כח) בתקופת מגוריו של האור החיים הקדוש בעיר סאלי שבמרוקו‪,‬‬ ‫את אמונה ו'תמימות‪ ,‬שבהם יכולים אנו להתעלות‪ ,‬הן כשאנו‬ ‫לא רצה לעשות תורתו קרדום לחפור בו‪ ,‬ומצא את פרנסתו בהיותו‬ ‫עוסקים בשמים דהיינו רוחניות‪ ,‬והן כשאנו עוסקים בארץ דהיינו‬ ‫חייט אמן ומומחה לשזירת חוטי זהב וכסף בבגדי פאר‪ .‬נוהג היה‬ ‫גשמיות‪.‬‬ ‫להקדיש מעט זמן לפרנסתו‪ ,‬עשה תורתו קבע ומלאכתו עראי‪,‬‬ ‫(אור אביגדור)‬ ‫וכאשר היה מרוויח בתחלת החדש די צרכו‪ ,‬היה סוגר את בית‬ ‫בראשית ברא (א‪ ,‬א)‬ ‫מלאכתו עד תחילת החודש הבא‪ .‬פעם באו אליו שליחי המושל‪,‬‬ ‫אומרים בתפלה "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית"‪ ,‬והלא‬ ‫ובידם הזמנה לשזירת חוטי זהב בבגדים הרבים שהכינו לבני‬ ‫אין אנחנו רואים שום חידוש‪ ,‬כי כמו שהי' אתמול כך הוא היום‪.‬‬ ‫המשפחה לרגל חתונת הבת‪ .‬סירב האור החיים לקבל את‬ ‫אבל רבותינו ז"ל אנשי כנסת הגדולה והנביאים המה השיגו וראו‬ ‫העבודה‪ ,‬והסביר לשלוחי המושל שהוא הרוויח כבר החודש די‬ ‫בגודל רוח קדשם חידוש של מעשה בראשית של כל יום‪ ,‬ודרשת‬ ‫צרכו‪ .‬כששמע המושל את סירובו‪ ,‬חרה אפו וציוה לעבדיו להשליך‬ ‫רש"י ז"ל על הכתוב (תהלים יט) יום ליום יביע אומר וכו'‪ ,‬מעשה‬ ‫בראשית מתחדשת מיום אל יום וכו' עיי"ש‪ ,‬לכן תיקנו זה הנוסח‬ ‫את האור החיים הק' לגוב האריות שבחצרו‪ ,‬לאחר שהרעיבם‬ ‫בתפלה‪ .‬ולא עוד אלא אדם בעצמו שנקרא עולם קטן‪ ,‬ג"כ נעשה‬ ‫כהוגן‪ .‬לפליאת אנשי החצר‪ ,‬לא נגעו האריות בטרפם לרעה‪,‬‬ ‫ברי' חדשה בכל יום‪.‬‬ ‫והאור החיים ישב ביניהם כשהוא מזמר פרקי תהילים בקול ערב‪,‬‬ ‫(טהרת הקודש)‬ ‫והאריות כאלו מאזינים לזמרתו‪ .‬מיהר המושל להעלות את האור‬ ‫וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן וגו' ויגרש את האדם (ג‪ ,‬כג – כד)‬ ‫החיים הק' מן הבור‪ ,‬העניק לו מתנות רבות וביקש את סליחתו על‬ ‫הנה ראוי להתבונן כי בכל העונשים שנענש אדם הראשון לא מצינו‬ ‫שפגע בכבודו‪ ,‬ושם שמים התקדש ברבים‪.‬‬ ‫שנידון להיות מיורדי גהינום‪ ,‬אלא דאמרו חכז"ל (ב"ר פמ"ח‪ ,‬ח)‬ ‫ויהי ערב ויהיה בוקר יום השישי (א‪ ,‬לא)‬ ‫דאברהם יושב בפתח הגהינום ואינו מניח לנימול ליכנס לתוכה‪,‬‬ ‫באחד המערכות היה נצרך מרן בעל הדברי יואל זיע"א לשליח‬ ‫ואותן שחטאו יותר מדי‪ ,‬מעביר הערלה מע"ג תינוקות שמתו עד‬ ‫מיוחד שיסע לעיר הבירה וושינגטון לסדר כמה ענינים‪ ,‬ומרן ישב‬ ‫שלא נימולו ונותנה עליהם ומורידן לגהינום‪.‬‬ ‫אז עם הגר"י הוטנר זצ"ל וטכסו עצה את מי לשלוח לשם ואמר‬ ‫והנה אמרו במדרש (שוח"ט מזמור ט) שאדה"ר היה אחד מי"ג‬ ‫שנולדו מהולים‪ ,‬ולכך יתכן לומר שהיות והוא היה תחילת בריאתו‬ ‫מרן שצריך לשלוח אחד ששומר פיו ולשונו ומכסה סוד והציעו אז‬ ‫של הקב"ה כלשון המדרש שם ומשום שיצר אותו במו כפיו כשהוא‬ ‫שמו של עסקן אחד שכוחו יפה לזה‪ ,‬אמר מרן בדרך צחות‬ ‫מהול לכן לא יתכן שיומשך עליו ערלה לידון בגהינום‪.‬‬ ‫שהעסקן הזה דומה לאחד שקידש על היין והסתכל בתוך הסידור‬ ‫(חוקי חיים)‬ ‫וקרא מתוכו בקול רם כמו שכתוב שם 'בלחש ויהי ערב ויהי בוקר‬ ‫ויהי ערב ויהי בקר (א‪,‬ה)‬ ‫בק'ל רם יום השישי'‪ ,‬והיינו שמכריז בקול רם שיש כאן סוד גדול‪.‬‬ ‫קודם ערב ואחד כך בוקר‪ ,‬כי אצלנו היום הולך אחר הלילה‪ ,‬לא כן‬ ‫(נמלצו לחכי)‬ ‫אצל האומות הלילה הולך אחר היום‪ .‬וזה הוא גורלו של עם‬ ‫וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה (ב‪ ,‬ב)‬ ‫ישראל ‪ ,‬הלילה המרמז ליסורים הוא אצלנו קודם‪ ,‬ותקותנו שאחר‬ ‫הברון רבי שמעון וואלף רוטשילד (המכונה 'דער פרנקפורטער‬ ‫היסורים יבוא יום ישועתנו‪ ,‬ואצל האומות הוא להיפך‪ ,‬כאמור‬ ‫רוטשילד' שהיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד) מוחזק היה לירא‬ ‫צדיקים תחלתן יסורים וסופן שלוה והרשעים להיפך‪ .‬ומפאת זה‬ ‫אצלנו עם ישראל יום השבת הוא ביום האחרון של השבוע‪ ,‬ואצלם‬ ‫שמים וירא חטא‪ ,‬זהיר בקלה כבחמורה‪ .‬פעם אחת‪ ,‬ובשבת היה‬ ‫יום מנוחתם הוא בתחלת השבוע‪ ,‬יען אצלנו תהיה המנוחה בסוף‪,‬‬ ‫מעשה‪ ,‬נזדמן למקום אחד עם רב אחד מגדולי הדור הציץ בו‬ ‫ואצלם בסוף יסורים‪.‬‬ ‫הרב‪ ,‬וראה ששערותיו אינן סדורות לו‪ ,‬מחמת איסור תסרוקת‬ ‫(אמרי שפר)‬ ‫בשבת‪' .‬אדוני הברון' – אמר הרב – 'מר ושכמותו מותרים לכל‬ ‫ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמינו כדמותנו (א‪ ,‬כו(‬ ‫הדעות בתסרוקת בשבת‪ ,‬הואיל וצריכים הם למלכות'‪' .‬חוששני' –‬ ‫י"ל דאם אדם רוצה לקדש עצמו להיות אדם השלם‪ ,‬צריך להיות‬ ‫חייך הברון – 'שאני איני בכלל היתר זה‪ ,‬שכן לא אני צריך למלכות‬ ‫קודם אתעורתא דלתתא לקדש עצמו מלמטה‪ ,‬ואחר כך מקדשין‬ ‫אלא מלכות צריכה לי‪'.‬‬ ‫אותו מלמעלה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט‬ ‫ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (ב‪ ,‬יז)‬ ‫וכו'‪ ,‬ואחר כך מסייעין אותו מלמעלה דאלמלא עוזרו אינו יכול לו‬ ‫הרבי ר' זושא מאניפולי פנה פעם לאחיו הרבי ר' אלימלך מליז'נסק‬ ‫(קידושין ל‪ ,‬ב) וזה ויאמר אלקי"ם ‪,‬שהקב"ה אמר להאדם נעש"ה‬ ‫אדם בצלמנו כדמותנו ‪ ,‬לעשות אדם השלם צריך שנעשה אני‬ ‫ותמה בפניו "הרי מקובל שבאדם הראשון היו נשמות כלל ישראל‬ ‫ואתה‪ ,‬שיהיה אתערותא א דלתתא קודם‪ ,‬ואחר כך מסייעין אותו‬ ‫עד סוף כל הדורות‪ ,‬ואם כן איך הנחת לו לחטא ולאכל מעץ‬ ‫מלמעלה‬ ‫הדעת"? השיבו רבי אלימלך‪" :‬אחי יקירי‪ ,‬טוב היה לאדם שיאכל‪,‬‬ ‫(צמח צדיק‪ ,‬יו"ד כ"ט תשרי)‬ ‫שכן אם לא היה עושה כן‪ ,‬היה שרוי כל ימיו בהרהורי הכפירה‬ ‫שהטיל בו הנחש בשעה שפיתה אותו לאכול מעץ הדעת ואמר לו‬ ‫'ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע'‪,‬‬ ‫והרי הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כט) לכן מוטב היה‬ ‫שאכל‪ ,‬וכך נוכח לדעת שגם לאחר האכילה נותר כמות שהוא‪".‬‬ ‫בענין הנוטל צפורן אחת‪ ,‬או מגלח שערה אחת‪ ,‬האם יטול ידיו‬ ‫בזעת אפיך תאכל לחם (ג‪ ,‬יט)‬ ‫איש אחד נכנס פעם אל הרה"צ רבי נטע מוייליפולי זצוק"ל והתאונן‬ ‫לכבוד הרב גמליאל ב"ר אלחנן הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫לפניו שיש לו פרנסה טובה ובהרחבה‪ ,‬אמנם הוא עמל כ"כ‬ ‫אחדשה"ט‬ ‫והעבודה קשה לו‪ ,‬ענה לו הרה"צ הרי כך כתוב בתורה בזיעת אפך‬ ‫ענף א‪ :‬הנוטל צפורן אחת‪ ,‬האם יטול ידיו אם נוטל צפורן אחת‬ ‫תאכל לחם‪ ,‬אלא אם משכימים בבקר בשעה חמישית ועמלים‬ ‫נוטל ידיו‪ ,‬וכמו שכתבתי בשו"ת אבני ישפה ח"א סי' ב' ע"ש‪.‬‬ ‫בדברי התוס'‪ ,‬יוצאים בזה מאמר הפסוק הנ"ל והפרנסה באה‬ ‫ענף ב‪ :‬המגלח שערה אחת אם נוטל ידיו נראה דינו שנוטל כי‬ ‫בניקל‪.‬‬ ‫כאן הנטילה ודאי משום רוח רעה וכמו לענין נוטל צפרניו‪.‬‬ ‫(ניצוצי התורה)‬ ‫ואסיים בברכה נאמנה לו ולכל בני ביתו‬ ‫ישראל פסח פיינהנדלר מח"ס שערי זבול‬ ‫שבת בראשית ‪ -‬תוספות מפורש במסכת סנהדרין‬ ‫ביאת המשיח בחודשים תשרי וחשוון‬ ‫מסופר‪ ,‬פעם אחת ישב הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זצ"ל אצל‬ ‫הגאון בעל ישועות יעקב מלבוב זצ"ל‪ ,‬נכנס אצלם איש אחד וסיפר‬ ‫ורוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א ב)‪.‬‬ ‫בבדיחות הדעת כי לאחרונה הכיר מנהג חדש בין חסידים‪ .‬נזדמן‬ ‫רבינו בחיי מפרש כי מזל הרוח הוא מאזניים‪ ,‬ומזל המים‬ ‫לו לשבות בשבת‪-‬בראשית בין חסידי הרה"ק רבי רפאל מבערשיד‬ ‫זצ"ל וראה אותם רוקדים במשך כל השבת "שבת בראשית אלע‬ ‫הוא עקרב‪ .‬ועל פי זה ביאר את הכתוב כך‪ :‬אימתי ברא‬ ‫אין איינעם" [=כולנו כאחד]"‪ ,‬התפלא הגאון מלבוב‪ ,‬ואמר מילא אם‬ ‫הק"ה את השמים ואת הארץ? בזמן שהיתה 'רוח אלקים'‬ ‫אין עוסקים בתורה עוסקים בשירות ותשבחות‪ ,‬אבל לבלות כל‬ ‫‪ -‬עולה בבוקרו של יום‪ ,‬דהיינו זמן מאזניים שהוא מזל‬ ‫השבת בדברים שלא נשמעו מעולם‪ ,‬אתמהה! השיב לו הרב‬ ‫הרוח‪' ,‬מרחפת על פני המים' ‪ -‬דהיינו סמוכה למזל עקרב‬ ‫מקאמינקא הלא הוא תוספות מפורש במסכת סנהדרין דף לז ע"ב‬ ‫שהוא מזל המים‪ .‬ולפי דבריו נמצא שהפסוק עוסק‬ ‫ד"ה מכנף!‬ ‫בחודשים תשרי וחשון‪.‬‬ ‫התוספות שם מצטטים מ"תשובת הגאונים" שמלאכי מעלה‬ ‫על פי זה מובא בספר אור דוד לרבי דוד יונגרייז זצ"ל‬ ‫אומרים שירה בכנפיהם‪ .‬ושש כנפים לאחד וכל כנף אומר שירה‬ ‫לבאר את דברי המדרש (ב"ר ב) שדרש את הפסוק "ורוח‬ ‫אחת ביום אחד מששת ימי החול‪ ,‬ובהגיע יום השבת אומרים‬ ‫אלקים" על רוחו של משיח‪ .‬כי הנה מצינו שביאת משיח‬ ‫המלאכים לפני המקום‪ :‬רבש"ע‪ ,‬אין לנו עוד כנף לומר בו שירה!‬ ‫צדקנו תלויה בתיקון שני חטאים‪ :‬חטא העגל‪ ,‬כמבואר‬ ‫והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד בארץ שאומר לפני שירה‬ ‫בסנהדרין (קב‪ ,‬א) שאין לך דור שאין בו מחטא העגל‪ .‬וכן‬ ‫והם ישראל שנאמר (ישעי' כד‪ ,‬טז) " ִמכְּ נַּף הָּ אָּ רץ זְּ ִמרֹת ָּשמַּ ְּענּו"‪,‬‬ ‫בעבודה זרה (נג‪ ,‬ב) איתא ששיעבוד מלכיות הוא מפני‬ ‫ואז נעשים המלאכים טפלים לישראל ואומרים שירה עמהם‪.‬‬ ‫חטא העגל‪ .‬והחטא הנוסף הוא חטא פעור‪ ,‬כמבואר‬ ‫והנה הרי אמרו חז"ל (בר"ר א‪ ,‬ד) שהמלאכים נבראו ביום השני‪,‬‬ ‫במדרש שוחר טוב (מזמור קו) שבשלו נגזר עליהם גלות‪,‬‬ ‫ורק אז התחילו לומר שירה נמצא שבשבת בראשית נותרה להם‬ ‫וכן במדרש רבה (במדב"ר פרשה כ) איתא שלעתיד לבוא‬ ‫עוד כנף לומר בה שירה ולא הוצרכו להיות טפלים לישראל אלא‬ ‫יתייבש נחל שיטים שבו חטאו ויתחדש‪ .‬ומבואר שתיקון‬ ‫היו שווים עמהם‪ ,‬ומכאן המקור לשירה זו של שבת בראשית כולנו‬ ‫שתי עבירות אלו הוא יהיה גמר התיקון בימות המשיח‪.‬‬ ‫כאחד‪...‬‬ ‫והנה תיקון חטא העגל היה בתשרי‪ ,‬שביום הכיפורים ירד‬ ‫אמרי פנחס השלם ‪ -‬נספחים (עמ' תקט"ז)‬ ‫משה מההר אחר שנמחל להם לישראל‪ ,‬ונצטוו על בנין‬ ‫בית המקדש‪ .‬וכן חטא השיטים היה בחשון‪ ,‬כפי שעולה‬ ‫בית הוראה "זכרון משה" קראלי‬ ‫מתוך דברי המדרש (במדב"ר יט‪ ,‬יח) שם מבואר‬ ‫הרב גמליאל ‪ 052-7128536‬הרב מאיר ‪053-3187226‬‬ ‫שמלחמת עוג היתה אחר חג הסוכות‪ ,‬ואחר כך היו‬ ‫מעשה בלק ובלעם ופעור בשיטים‪ ,‬ומשמע שהיה זאת‬ ‫קול קראלי‬ ‫בחשון‪ ,‬וקנאת פנחס היא היתה התיקון לחטא זה‪.‬‬ ‫ונרמז כל זה בפסוק‪ ,‬וכדברי המדרש‪" ,‬ורוח אלקים" ‪-‬‬ ‫היינו רוחו של משיח‪" ,‬מרחפת על פני המים" ‪ -‬בשני‬ ‫אידיש‬ ‫‪074-7962278‬‬ ‫חדשים אלו‪ ,‬תשרי וחשון‪ ,‬שהם מזל הרוח ומזל המים‪,‬‬ ‫שבהם יסוד תיקון החטאים שיהיה בעת ביאת משיח‬ ‫עברית‬ ‫‪03-7236730‬‬ ‫(מרגליות היום)‬ ‫צדקנו במהרה בימינו"‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫הדפסת והפצת גליון השבוע‬ ‫לז"נ נשמת עט"ר מאור עינינו גאון עוזינו‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫אדמו"ר הגה"צ אביגדור זצוק"ל‬ ‫ידידינו עוז האי גאון וצדיק חסידא ופרישא‬ ‫רבה של העיר קראלי ברומניה‬ ‫מורינו ר' צבי רוזנטל שליט"א‬ ‫בן רבינו הרה"צ ר' משה מטשערטעז זיע"א‬ ‫חתדב"נ רבינו הגה"ק זי"ע‬ ‫לרגל יומא דהילולא ב' דר"ח חשון‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה במז"ט‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בת לחתנו הרב שלום טויסיג הי"ו‬ ‫יה"ר שירווה ממנו רוב נחת ותענוג דקדושה‬ ‫‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫מרת אסתר ע"ה‬ ‫רביה"ק אברהם דוד זי"ע‬ ‫הרה"ק מנחם מנדיל זי"ע‬ ‫בן הרב יעקב ווינברגר שליט"א‬ ‫בעל "אשל אברהם"‬ ‫בן הרה"ק חיים זיע"א‬ ‫נכדת רבינו ה'אור אביגדור זי"ע‬ ‫אבד"ק בוטאשטש‬ ‫בעל הצמח צדיק‬ ‫נלב"ע כט תשרי ה'תשפב‬ ‫נלב"ע ביום כט תשרי תר"א‬ ‫נלב"ע כ"ט תשרי‬ ‫חיי אביגדור‬ ‫מתולדות חייו והנהגתו בקודש של‬ ‫הצדיק מקראלי‬ ‫רבינו אביגדור בן ר' משה זיע"א‬ ‫יומא דהילולא רבא א' חשון‬ ‫אלא שרבים מבני קהילתו המשיכו להתייעץ‬ ‫הגדול בעיר‪ ,‬בה התגורר בין היתר הרה"ק‬ ‫תולדות אדם‬ ‫עימו ולהתברך מפיו שלא חזרו ריקם‪ ,‬אף לעת‬ ‫מסאטמאר זי"ע בכהנו כרב העיר‪.‬‬ ‫רבינו הגה"צ אביגדור מוזס זצוק"ל נולד בשנת‬ ‫זקנותו‪ ,‬נראו גדולי תורה רבים בהם רה"י הגאון‬ ‫במקום שאין איש היה איש‬ ‫תרס''ז בעיירת טשערטעז הונגריה (כיום‬ ‫רבי אברהם אטיק זצ"ל שבאו להתברך מפיו‬ ‫על אף שכל חייו ברח מפרסום וכבוד‪ ,‬קיים את‬ ‫רומניה)‪.‬‬ ‫וראו ישועות רבות‪.‬‬ ‫הפסוק במקום שאין איש היה איש‪ ,‬ופעל‬ ‫כבן בכור לאביו הגדול האדמו"ר הגה"צ רבי‬ ‫ישועות לרוב‬ ‫במסירות נפש לכל צרכי הדת בעיר‪ ,‬ובנה החל‬ ‫משה זצ"ל‪ .‬רבם ומאורם של בני העיר‬ ‫הקפיד כל השנים לבנות את סוכתו לבד‪ ,‬וראה‬ ‫מהיסוד מוסדות תורה וחינוך וכן מקוה טהרה‪,‬‬ ‫טשערטעז והגלילות‪.‬‬ ‫בכך זכות גדולה שלא ויתר עליה‪ ,‬אולם בשנותיו‬ ‫כשגולת הכותרת התלמוד תורה אותה פתח‬ ‫בימי ילדותו כבר ניכר כי לגדולות נועד‪ ,‬וגדולי‬ ‫האחרונים כשקשתה עליו המלאכה‪ ,‬הרשה‬ ‫והנהיג ביד רמה‪ ,‬תחת השלטון הקומוניסטי‪.‬‬ ‫דורו השתעשעו עימו‪ ,‬בגיל ‪ 12‬התייתם מאביו‬ ‫לקבוצת בחורים מבוגרים מישיבת בריסק‪,‬‬ ‫מסירות נפש למען השבת‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ואימו הרבנית הצדקנית מרת פעריל ע"ה‬ ‫להקים לו את הסוכה‪ ,‬וכולם התארסו באותה‬ ‫היות והילדים היו מוכרחים ללכת לבית ספר‬ ‫גידלה אותו יחד עם ‪ 9‬אחיו הקטנים‪.‬‬ ‫שנה‪ ,‬מאז נודעה זאת כסגולה לישועה‪ ,‬וכל‬ ‫הנכרי אף בשבתות‪ ,‬היה רבינו משחד את מנהל‬ ‫עשה לך רב‬ ‫שנה ערב סוכות היו את הסוכה בונים בחורים‬ ‫בית הספר בבקבוקי בירה וודקא‪ ,‬בכך הציל את‬ ‫בימי בחרותו התקרב להרה"ק רבי אהרן ראטה‬ ‫מבוגרים וכולם נושעו‪.‬‬ ‫הילדים מחילול שבת‪.‬‬ ‫זצ"ל בעל שומר אמונים ואף זכה לשמשו‪,‬‬ ‫טבעות הסגולה‬ ‫גאוה דקדושה‬ ‫כשביקר אצל אחיו זצ"ל בעיר טשערעטז‪ .‬כמו כן‬ ‫רבינו זצ"ל היה מחלק אחרי סוכות את טבעות‬ ‫רבינו הכניס בילדיו את הגאוה דקדושה‪ ,‬ובניו‬ ‫הסתופף רבות בצילם של הרה"ק בעל חקל‬ ‫הלולב‪ ,‬ואמר שבנות מבוגרות שיענדו אותם‬ ‫היו היחידים בכל העיירה שהלכו עם פאות‬ ‫יצחק מספינקא זצ"ל‪ ,‬והרה"ק רבי אליעזר‬ ‫ויבקשו את זיווגם‪ ,‬וכולם אכן התארסו באותה‬ ‫וציציות גלויים‪ ,‬ללא מורא‪.‬‬ ‫מביקסאד זצ"ל והיה מקורבם ואהובם של רבים‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫הרבי של כולם‬ ‫מגדולי דורו‪.‬‬ ‫יסורים באהבה‬ ‫התפרסם שמו‪ ,‬עלה מדרגה לדרגה ונקשרו אליו‬ ‫השקדן‬ ‫איבד בחייו את בנו הבחור זאב ארי'ה לייב‬ ‫תושבי קראלי והסביבה‪ ,‬וראו בו רבם ומאורם‬ ‫כבר בצעירותו נודע כמתמיד עצום ושקד על‬ ‫זצ"ל‪ ,‬נפטר ביום הכיפורים וקיבל זאת בדומיה‬ ‫לכל דבר וענין‪ ,‬ורבים מהם אף השתתפו בשבת‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬ובגיל ‪ 17‬נבחן והוסמך‬ ‫כאהרן הכהן‪ ,‬וכן מעולם לא דיבר ממשפחתו‬ ‫אחים שהיה עורך מידי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫להוראה ע"י גדולי הדור‪.‬‬ ‫וחמשת ילדיו‪ ,‬שאיבד בשואה האיומה‪.‬‬ ‫בחג הסוכות היו כל תושבי העיר‪ ,‬עומדים בתור‪,‬‬ ‫בחופה וקידושין‬ ‫הסתלקותו‬ ‫בכדי לברך על האתרוג של רבינו זצ"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫כשהגיע לפרקו נישא עם זוגתו ע"ה‪ ,‬ונולדו להם‬ ‫רבינו זצ"ל הסתלק לשמי רום בליל שב"ק‬ ‫המהודר ביותר בעיר‪ ,‬כמו כן היה רוכש ובוחר‬ ‫‪ 5‬ילדים‪ ,‬אשר ניספו כולם בשואה הי"ד‪.‬‬ ‫בראשית א' חשון ב' דר"ח תשנ"ח‪ ,‬בגיל צדיק‬ ‫את ד' מינים‪ ,‬אותם היה מחלק לנזקקים‪.‬‬ ‫ממלא מקום‬ ‫(‪.)90‬‬ ‫הצלת נפשות‬ ‫בחתונתו הוכתר כמ"מ אביו כרבה של העיירה‬ ‫דור ישרים יבורך‬ ‫בשנת תשי"ח היה רבינו אמור להעלות לארץ‬ ‫טשערטעז‪ ,‬ושמר בעוז על חומות הדת ופיתח‬ ‫הותיר אחריו בנים ובנות עוסקים בתורה‬ ‫הקודש אלא שמסר את הדרכון שלו‪ ,‬ליהודי‬ ‫את חיי הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫ובמצוות‪.‬‬ ‫שהסתבך עם השלטונות והיה בסכנת מוות‪,‬‬ ‫פודה ומציל‬ ‫ממלא מקומו‬ ‫שיברח עם דרכונו‪ ,‬ובכך למעשה גם סיכן את‬ ‫בימי השואה האיומה ולאחריה נחלץ לעזרת עם‬ ‫בנו הגדול מ"מ אדמו"ר הגה"ק יצחק צבי משה‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והציל אלפים מישראל‪ .‬כמו כן אחר‬ ‫זצ"ל שכיהן באותה עת כמו"צ וראש כולל בב"ב‬ ‫ארי עלה מבבל‬ ‫שהובל למחנות העבודה‪ ,‬נחלץ שם לעזרת‬ ‫וכסופר סת"ם‪ ,‬הוכתר ע"י האדמו"ר מצאנז‬ ‫בשנת תשכ"ב עלה לארץ הקודש‪ ,‬והשתכן‬ ‫החלשים ובפרט הבנשקי"ם שהיו מטבעם עדיני‬ ‫זמיג'ראד זצ"ל למלאות מקומו בקודש‬ ‫בירושלים עיה"ק‪ ,‬כשגיסו הרה"צ ר' ישעי'‬ ‫נפש ולא הורגלו לעבוד‪.‬‬ ‫תל תלפיות‬ ‫גרוסמן זצ"ל‪ ,‬מסר לו את דירתו‪.‬‬ ‫ורבינו זצ"ל שהיה מטבעו גיבור חיל‪ ,‬עבד בנוסף‬ ‫מנו"כ בחלקה שקנה בחייו בהר הזיתים‪ ,‬חלקת‬ ‫רב בגמזו‬ ‫על המשימה שהוטלה עליו השלים גם את‬ ‫גניזת סת"ם‪( ,‬סמוך ונראה לציון הרה"ק בעל‬ ‫כשנה אחר מכן נעתר להפצרת גאב"ד גמזו‬ ‫עבודות הפרך שהוטלו עליהם‪ ,‬ובכך למעשה גם‬ ‫השומר אמונים זי"ע ולאוהל צדיקי בית גור)‪.‬‬ ‫זצ"ל ועבר להתגורר בישוב גמזו‪ ,‬ומונה ע"י‬ ‫הציל אותם‪.‬‬ ‫ציונו הק' נודע בפרט בשנים האחרונות כתל‬ ‫לנהל את הענינים הרוחניים במקום‪.‬‬ ‫עמוד צלותהון‬ ‫תלפיות ומאות נושעו במקום‪,‬‬ ‫הכל מעלין לירושלים‬ ‫כמו כן בלט במחנות‪ ,‬כשהיה ממלמל כל העת‪,‬‬ ‫ישיבה על קברו‬ ‫כשהילדים גדלו עבר לירושלים עיה"ק‪ ,‬בה‬ ‫פסוקי תהילים‪ ,‬והיה מסיים כל יום ‪ 3‬ספרי‬ ‫אחר פטירתו הקים נכדו מרן רבינו שליט"א כולל‬ ‫הסתיר את גדלותו ועובדת היותו הרבי של‬ ‫תהילים אותם אמר בעל פה‪.‬‬ ‫להוראה "אור אביגדור" בבני ברק‪ ,‬בנשיאות‬ ‫קראלא‪ ,‬ולפרנסתו כיהן כר"מ בישיבות‬ ‫משואה לתקומה‬ ‫מרן רבינו בעל ויגד משה זי"ע ממנו יצאו רבנים‬ ‫סאטמאר ושומרי אמונים‪.‬‬ ‫אחר השואה כשהתברר שכל בני משפחתו‬ ‫ומורי הוראה‪.‬‬ ‫עמוד צלותהון‬ ‫ניספו‪ ,‬נישא שנית עם הרבנית בינה ע"ה בת‬ ‫וכן מפעלי תורה חינוך וחסד על שמו וזכרו‬ ‫מידי יום היה רבינו זי"ע גומר את כל ספר‬ ‫הגה"צ יצחק צבי גירנוואלד זצ"ל הי"ד‬ ‫הטהור‪.‬‬ ‫התהילים עבור הזקוקים לישועה‪ ,‬כשהגיע לפניו‬ ‫מאונגוואר סאנסילוי (אחיינו של בעל הערוגות‬ ‫סעדינו ואוושעה‬ ‫הזכרה קשה‪ ,‬היה אף אומר שלוש ספרי‬ ‫הבושם זצ"ל) מגזע המהר"ל מפראג זצ"ל‪.‬‬ ‫סגולה מיוחדת נודעת להדליק נר ולתרום‬ ‫תהילים ביום‪ ,‬ולא הפסיק להעתיר עד שהגיע‬ ‫מרא דאתרא‬ ‫סעודה לזכרו ביומא דהילולא א' חשון‪.‬‬ ‫הבשורה הטובה‪.‬‬ ‫כשנה אחר מכן‪ ,‬נעתר לקבל עליו את עול‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אכי"ר‬ ‫כן נודע בקולו הערב‪ ,‬וגם לעת זקנותו שימש‬ ‫משרת הרבנות בעיר קראלי‪ ,‬ועבר להתגורר‬ ‫מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש‬ ‫בירושלים כבעל תפילה בימים הנוראים והיה‬ ‫בבית רבני העיר‪ ,‬ששכן בבנין בית הכנסת‬ ‫בעל קורא מידי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא‬ ‫לאור הישועות והניסים והנפלאות‬ ‫בהם ראו ונושעו‬ ‫פוקדי הקבר בפרט ביומא דהילולא‬ ‫של המנורה הטהורה‪ ,‬פועל הישועות‬ ‫הצדיק מקראלי‬ ‫מורינו רבינו עטרת ראשינו‬ ‫אביגדור בן ר' משה‬ ‫החל בא' חשון ב' דראש חודש‬ ‫תתקיים אי"ה‬ ‫ביום שלישי פר' נח ב חשון‬ ‫מעמד ישועות‬ ‫עליה המונית ותפילות רבים‬ ‫בציון הקדוש במרומי הר הזיתים‬ ‫חלקת גניזת סת"ם גוש ב'‬ ‫(מול תחנת הדלק ליד המדרגות לכביש הפנימי)‬ ‫ביומא דהילולא יתקיימו סעודות הילולא ומעמדי‬ ‫לחיים בכל ריכוזי אנשי שלומינו בכל אתר ואתר‬ ‫רחמנא אידכר לן בזכותא דרבינו אביגדור‬