gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: בראשית (2026-10-05)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  556‬בראשית ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫ב‬ ‫ת־ה ְכ ֻר ִ ִ֗בים וְ ֶּ֨ ֵּאת ַ ַ֤ל ַהט ַה ֶ ֶ֙ח ֶר ֶ֙‬ ‫ַ‬ ‫דם וַ י ְַש ֵּכן ִמ ֶ ֶּ֨ק ֶדם ְלגַ ֵ֜ ֵּ‬ ‫ן־ע ֶדן ֶא‬ ‫ת־הא ָ֑‬ ‫ָֽ‬ ‫"וַ יְ ג ֶרש ֶא‬ ‫חיים" (ג' כ"ד)‬ ‫ת־ד ֶר ְך ֵּעֵ֥ץ ַ ָֽ‬ ‫ה ַ ִ ָֽ‬ ‫ַה ִמ ְת ַה ֶֶּ֔פ ֶכת ִל ְש ֹ֕מר ֶא ֶ‬ ‫מדוע הזכיר הכתוב שרק אדם הראשון‬ ‫הדעת ולא‬ ‫עץ‬ ‫חטאמחה"ס‬ ‫לאחר‬ ‫עדן‬ ‫גורש מגן מאת‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫"כרם יוסף"‬ ‫סימן טוב שליט"א‬ ‫הצב"י רבי יוסף חי‬ ‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫נזכר שגם חוה נשתלחה מגן עדן?‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬עיקר גן עדן נברא לצדיקים העוסקים בתורה‬ ‫הנה מבואר בכתובים שאדם הראשון וחוה קודם החטא היו בגן עדן‪ ,‬ולאחר שחטאו‬ ‫נראה ליישב בס"ד עפמ"ש בתרגום יהונתן‪ ,‬וז"ל‪ :‬ויגרש את האדם מן המקום שהשכין כבוד‬ ‫נתגרש אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬וצע"ג מדוע לא נזכר בכתובים שהקב"ה גירש גם את חוה‬ ‫שכינתו‪ ,‬מלפנים בין שני הכרובים‪ ,‬שעוד לפני שברא העולם‪ ,‬ברא את התורה‪ ,‬והתקין גן‬ ‫מגן עדן?‬ ‫של עדן לצדיקים שיאכלו ויתפנקו מפירות עציה על אשר עבדו בחייהם בתלמוד תורה‬ ‫והנה במה שנאמר "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם‬ ‫בעוה"ז וקיימו מצוות‪ ,‬והתקין גיהינום לרשעים שמשולה לחרב שנונה אוכלת משני צדדים‪,‬‬ ‫מעץ החיים ואכל וחי לעולם"‪ ,‬קשה לומר שהכתוב כולל גם את חוה‪ ,‬שמאחר ונאמר‬ ‫התקין בתוכה ניצוצות אש וגחלי אש‪ ,‬לדון בהם את הרשעים אשר מרדו בחייהם בתלמוד‬ ‫בסמוך‪" :‬וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם"‪ ,‬מבואר באר‬ ‫תורה‪ ,‬טובה היא התורה לעובדה מפירות עץ חיים שהתקינה מאמר של ה' לשומרה‪,‬‬ ‫היטב שהכתוב מדבר על אדם הראשון דוקא ולא על חוה‪ ,‬שהוא דוקא נתקלל בקללת (לעיל‬ ‫שיהיה קיים ומטייל בשבילי דרך של חיים לעולם שיבא‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והנה מבואר באר היטב‬ ‫ג' י"ח) "בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬וכן נאמר‪" :‬וישלחהו ה' מגן עדן" לשון יחיד‪ ,‬וצ"ב כאמור‬ ‫שעיקר גן עדן נתקן לצדיקים העוסקים בתורה‪.‬‬ ‫מדוע לא הזכיר הכתוב שחוה נשתלחה וגורשה מגן עדן עם אדם הראשון‪?1‬‬ ‫ואיתא עוד בתרגום יהונתן עה"פ "ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעובדה‬ ‫יישוב א'‪ -‬אימתי כופין אשה ללכת אחרי בעלה‬ ‫ולשומרה"‪ ,‬שהניחו שם לעסוק בתורה ולשמור המצוות‪ ,‬וכן איתא בספרי (פרשת עקב פ' מ"א)‬ ‫"לעובדה" זה תלמוד‪" ,‬ולשומרה" זה מצוות‪ ,‬ובפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ב) איתא‪ :‬שמא‬ ‫הנה הפתחי תשובה (אבה"ע סי' ע"ה סק"ג) הביא תשובת הנודע ביהודה (סי' ס"ז)‪ ,‬אודות זוג‬ ‫תאמר כי יש מלאכה בגן עדן לפתח ולשדד את האדמה‪ ,‬והלא כל האילנות נצמחין מאליהן‪,‬‬ ‫שהותנה ביניהם בתנאים ראשונים שידורו בעיר ובבית אבי הכלה ובתנאים אחרונים‬ ‫או שמא תאמר יש מלאכה בגן עדן להשקות את הגן‪ ,‬והלא כבר נהר יוצא מעדן להשקות‬ ‫הוכפל התנאי‪ ,‬ועתה אחר החתונה לא יכול החתן לדור במקום שדר בו חמיו‪ ,‬באשר יש לו‬ ‫את הגן שנא' "ונהר יוצא מעדן"‪ ,‬ומה הלשון הזה לעובדה ולשומרה? לא אמר אלא לעסוק‬ ‫הרבה מיחושים ואינו יכול לסבול אוויר מדינות חמיו‪ ,‬והיו לו הרבה מכאובים עד שבא‬ ‫בדברי תורה ולשמור את כל מצותיה‪ ,‬שנא' "לשמור את דרך עץ החיים"‪ ,‬ואין עץ חיים אלא‬ ‫לכלל סכנה‪ ,‬והרופאים קבעו שחוליו מחמת שינוי מזג אויר‪ .‬ופסק בזה הגאון אב"ד דק"ק‬ ‫תורה‪ ,‬שנא' "עץ חיים היא למחזיקים בה"‪ .‬ובתיקוני הזוה"ק (תיקון נ"ה)‪ ,‬איתא‪" :‬לעובדה"‬ ‫אה"ו שאין כופין את הבעל לדור בבית חמיו‪ ,‬ואדרבא כופין את האשה שתלך אחרי בעלה‪,‬‬ ‫אלו מצוות עשה‪" ,‬ולשומרה" לא תעשה‪ .‬והאשה כל מהותה להיות עזר כנגדו בעולם הזה‪,‬‬ ‫והביא ראיה מתשובת מיימוני (סי' כ"ח)‪ ,‬שאם יש אומדנא ואמתלאות הרי היא צריכה לילך‬ ‫כך זוכה להיות עזר כנגדו בעולם הבא‪ ,‬נמצא כל כניסתה לגן עדן מכח בעלה ובניה‬ ‫אחריו ואין לך אומדנא גדולה מזו‪ ,‬ועוד ראיה מפלוגתא שהביא הרמ"א (שם) בין תרומת‬ ‫שעוסקים בתורה והיא להם לעזר‪ ,‬כמו שאמרו בברכות (יז‪ ,).‬נשים במאי זכיין? אמר ליה‬ ‫הדשן והריב"ש באין לו מזונות ופרנסה במקומו‪ ,‬אם כופין את אשתו ללכת אחריו למקום‬ ‫באקרויי בנייהו לבי כנישתא‪ ,‬ובאתנויי גברייהו בי רבנן‪ ,‬ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬שלדעת תרומת הדשן כופין אותה‪ ,‬ולדעת הריב"ש אין כופין‪ ,‬ועד כאן לא נחלק‬ ‫ועל כן כמו שבעוה"ז הם מתקשרות בקשר של קיימא בתורה של בעליהם ובניהם מכח‬ ‫הריב"ש אלא בדוחק פרנסה שמה שאמרו רבותינו ז"ל שמי שפרנסתו רעה במקום זה ילך‬ ‫שמסייעים להם בעסק התורה‪ ,‬כך בעולם הבא כל כניסתם לגן עדן הוא מכח זה‪ ,‬נמצא כל‬ ‫למקום אחר‪ ,‬הוא רק דרך עצה טובה אבל כאן שפרנסתו רעה מחמת חשש סכנה גם‬ ‫היותה של חוה בגן עדן מכוחו של אדם הראשון‪ ,‬ומאחר ואדם הראשון נסתלק מגן עדן‪,‬‬ ‫הריב"ש מודה‪ .‬לאור האמור נראה ליישב דכיון שהיה אדם הראשון מוכרח לצאת מגן עדן‪,‬‬ ‫ממילא אין לחווה מה להימצא בגן עדן‪ ,‬בפרט לאור העובדה שהיא חטאה ג"כ בעץ הדעת‪.‬‬ ‫ממילא כופין את האשה לילך עמו‪ ,‬ולכן לא הוצרך הקב"ה כלל לגרש את חוה מגן עדן‪,‬‬ ‫ולאור האמור ניחא טפי דאדרבה כיון שאדם הראשון הופקד לשומרה ולעובדה לכן בא‬ ‫אלא כיון שנתגרש אדם הראשון מגן עדן ממילא היא הולכת עמו‪ .‬ואפשר שאף לדברי‬ ‫עליו הציווי דוקא לצאת מגן עדן‪ ,‬שלא היה עונשו רק ביציאתו מהגן‪ ,‬אלא זאת ועוד במה‬ ‫הנודע ביהודה שחלק על אותו גאון‪ ,‬וס"ל שאין כופין אותה‪ ,‬ע"ש בפ"ת באריכות‪ .‬עדיין יש‬ ‫שמעתה אינו מופקד לעובדה ולשומרה‪ .‬עוד יש להוסיף בס"ד לאור האמור‪ ,‬שבעצם מה‬ ‫מקום לומר דשאני היכן שהאשה עצמה גרמה לבעל שיצא מאותו מקום שודאי כופין‬ ‫שנסתלק אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬לו דוקא היה בזה עונש גדול‪ ,‬ששם הוא מקומו‪ ,‬לכן הזכיר‬ ‫אותה ללכת אחריו‪ ,‬ולכן כיון שחוה האכילה לאדם הראשון מעץ הדעת‪ ,‬ממילא לכו"ע‬ ‫הכתוב בדוקא שאדם הראשון נסתלק ממנו‪.‬‬ ‫כופין אותה ללכת אחריו‪ ,‬והיתה מוכרחת בין כה וכה לצאת אחריו מגן עדן‪.‬‬ ‫יישוב ג'‬ ‫יישוב ב'‬ ‫חס הכתוב על חוה שהיתה קצת אנוסה באכילתה‬ ‫עיקר גן עדן נברא לצדיקים העוסקים בתורה‬ ‫הנה בפשטות י"ל שבמה שגירש הקב"ה את אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬בזה גופא גירש ג"כ‬ ‫וז"ל‪ :‬ויגרש את האדם מן המקום שהשכין‬ ‫בתרגום יהונתן‪,‬‬ ‫המנויים‪ ,:‬ובודאי‬ ‫לאלפילהישאר שם‬ ‫חינםמה לחוה‬ ‫להצטרפות‬ ‫מגן עדן‪,‬‬ ‫לחוה‪ ,‬כי ממילא כיון שאדם הראשון נסתלק‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫עפמ"שספרי‬ ‫לרכישת‬‫נראה ליישב בס"ד‬ ‫כבוד שכינתו‪ ,‬מלפנים בין שני הכרובים‪ ,‬שעוד לפני שברא העולם‪ ,‬ברא את התורה‪,‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫הולכת בכל מקום אחרי בעלה‪ ,‬שהיא עצם מעצמיו ובשר מבשרו‪ .‬ואפשר שחס הכתוב על‬ ‫‪054-84-60007/8‬‬ ‫עציה על אשר עבדו בחייהם בתלמוד‬ ‫לצדיקיםאו‬ ‫שיאכלו ויתפנקו מפירות‬ ‫‪02-5373570‬‬ ‫והתקין גן של עדן‬ ‫חוה לפי שהיא היתה קצת קרובה לאונס בחטא עץ הדעת יותר מאדם הראשון‪ ,‬כי אדם‬ ‫תורה בעוה"ז וקיימו מצוות‪ ,‬והתקין גיהינום לרשעים שמשולה לחרב שנונה אוכלת משני‬ ‫ם ְב ַצ ְל ֶּ֔מו‬ ‫ת־האד ֶ֙‬ ‫ָֽ‬ ‫הים ֶא‬ ‫"וַ ִי ְב ֶּ֨רא אֱ ל ִַ֤‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬חס הכתוב על חוה שהיתה קצת אנוסה באכילתה‬ ‫ְב ֶצֵ֥לֶ ם אֱ להִ ים ב ָ֣רא א ָ֑תו זכ ֵ֥ר ונְ ֵּקבה‬ ‫הנה בפשטות י"ל שבמה שגירש הקב"ה את אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬בזה גופא גירש ג"כ לחוה‪ ,‬כי ממילא כיון‬ ‫שאדם הראשון נסתלק מגן עדן‪ ,‬מה לחוה להישאר שם‪ ,‬ובודאי הולכת בכל מקום אחרי בעלה‪ ,‬שהיא עצם‬ ‫ברֵ֥א אתָֽם" (א' כ"ז)‬ ‫מעצמיו ובשר מבשרו‪ .‬ואפשר שחס הכתוב על חוה לפי שהיא היתה קצת קרובה לאונס בחטא עץ הדעת יותר‬ ‫מדוע לא ברא הקב"ה‬ ‫מאדם הראשון‪ ,‬כי אדם הראשון חטא במה ששמע לקול אשתו‪ ,‬וכיון שהיא תחת רשותו לא היה לו לשמוע‬ ‫בקולה‪ ,‬אולם חוה שנתייראה מפני הנחש שבא עליה והטיל בה זוהמתו וכמבואר במדרשי חז"ל‪ ,‬א"כ היתה קצת‬ ‫את האדם עם כנפיים‬ ‫אנוסה בדבר‪ ,‬ואפשר שעיקר החטא שלה לא במה שאכלה מעץ הדעת‪ ,‬אלא במה שהאכילה לאדם הראשון‪,‬‬ ‫ויתכן שאילו רק אכלה מעץ הדעת‪ ,‬ולא היתה מאכילה לאדם הראשון‪ ,‬לא היו מסתלקים מגן עדן‪ ,‬וצ"ע‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬קי"ל אין שליח לדבר עבירה‪ ,‬ולכן העבירה של אדם הראשון לא מתייחס לחוה‪ ,‬אולם כל מי שבא על ידו‬ ‫כעוף השמים?‬ ‫תקלה לחבירו אין מכניסים אותו במחיצתו בגן עדן (עי' שבת קמט‪ ):‬וגם השולח שליח לדבר עבירה חייב בדיני שמים‬ ‫(קידושין מב‪ :‬ועוד) ‪ ,‬לכן הכתוב חס עליה ולא הזכיר בפירוש שנתגרשה מגן עדן‪ ,‬והעניין מדוקדק גם בכתוב‪ ,‬שכאשר‬ ‫הגאון רבי יעקב חגיז זצ"ל בספרו שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רכ"ג)‬ ‫דיבר הקב"ה לאשה והזכיר עונשה‪ ,‬שנא' (ג' ט"ז) "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך" וגו' לא הזכיר מה ששמעה‬ ‫נשאל למה לא נברא האדם עם כנפיים‪ ,‬והרי חז"ל (סנהדרין צב‪ ):‬אמרו‬ ‫האשה לקול הנחש‪ ,‬ואילו כאשר דיבר הקב"ה לאדם הראשון הוכיחו במה ששמע לקול אשתו‪ ,‬שנא' "ולאדם‬ ‫שלעתיד לבוא הקב"ה עושה כנפים לצדיקים‪ ,‬אם כן למה מתחילה‬ ‫אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ"‪.‬‬ ‫לא נברא האדם עם כנפיים כנשר וכיונה‪ .‬ומצינו אף לדוד המלך‬ ‫ולפמ"ש שהחטא של חוה לא היה כ"כ גדול‪ ,‬ניחא מ"ש במסכת סוטה (יב‪ ,).‬שנשים צדקניות לא היו בפתקה של‬ ‫(תהלים נ"ה‪ ,‬ז') שנשא בתחינותיו‪" :‬ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה‬ ‫חוה‪ ,‬ולא מצינו כן לעניין הגברים‪ ,‬ואדרבה אמרו (שבת נה‪ ,):‬ארבעה מתו בעטיו של נחש‪ ,‬ואלו הן‪ :‬בנימין בן יעקב‪,‬‬ ‫ואשכונה‪ ,‬הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה"‪.‬‬ ‫עמרם אבי משה‪ ,‬ישי אבי דוד‪ ,‬וכלאב בן דוד‪ .‬ומוכח שכמעט אי אפשר להנצל מזה‪ ,‬וידידי הגר"נ אוחנה שליט"א‬ ‫ביאור א' ‪ -‬שלא יהיה האדם קל כנשר לדבר עבירה‬ ‫הוסיף שעיקר תיקון העולם הוא ע"י אדם הראשון‪ ,‬ומה"ט חטאו גרם קלקול יתר‪ ,‬ונראה דבזה ניחא מה שנטלו‬ ‫הקב"ה לאדם הראשון ואמר לו‪ :‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ .‬והנה בספר מדבר קדמות מערכה א'‬ ‫הגאון רבי יעקב חגיז זצ"ל בספרו שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רכ"ג)‬ ‫מביא מהאריז"ל שאדם הראשון בתחילה לא ידע שחוה נתנה לו מעץ הדעת ואכל בשוגג‪ ,‬אלא שנכנס בו יצר הרע‬ ‫השיב שלא ברא הקב"ה את האדם עם כנפיים‪ ,‬כדי שלא יהיה קל‬ ‫ואכל במזיד‪ .‬וגם לפי"ז י"ל שעוונו היה חמור יותר‪ ,‬לפי שאכל במזיד‪.‬‬ ‫לדבר עבירה‪ ,‬כי עתה שאין האדם קל כנשר‪ ,‬בעת שילך ברגליו‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬עיקר התביעה על אדם הראשון שהיה ברום המעלה‬ ‫לחטוא‪ ,‬רגליו יעכבוהו ויחזור יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו גם‬ ‫בדרך כשהסכל הולך‪.‬‬ ‫עי"ל עפמ"ש בתנא דבי אליהו רבה (פרשה ל"א)‪ :‬מפני מה לא נאמר ויגרש את הבהמה‪ ,‬ויגרש את החיה‪ ,‬ויגרש את‬ ‫העופות‪ ,‬כלומר שהלא אף בהמות וחיות ועופות אכלו מעץ הדעת‪ ,‬שנאמר "ותתן גם לאשה עמה ויאכל"‪ ,‬ודרשו‬ ‫ונראה להוסיף בזה מה שמצינו בירושלמי (ברכות פ"א ה"ב) שאמר‬ ‫חז"ל בבראשית רבה "גם" לרבות בהמות חיות ועופות"‪ ,‬אלא מעיד אני עלי שמים וארץ‪ ,‬שבהמה חיה ועוף אין‬ ‫רשב"י שלא ברא הקב"ה לאדם שתי פיות אחת שיעסוק בה בתורה‪,‬‬ ‫מלין אין קורין אין שונין‪ ,‬לפיכך תלה הכתוב באדם‪ ,‬לכך נאמר ויגרש את האדם‪ .‬כלומר שעיקר התביעה היה על‬ ‫ואחת שיעשה בה כל צורכו‪ ,‬כי עתה שיש לו פה אחד הלא אין‬ ‫אדם הראשון שיש לו דעת ודיבור וזכה לנשמה קדושה‪ ,‬ומה שהוא קורה ושונה מוכיח על דעתו ומעלתו‪ ,‬ומבואר‬ ‫העולם מתקיים בגלל רוב לשון הרע שיוצא מפיו‪ ,‬ואילו היו לו שתי‬ ‫שהיה על אדם הראשון שזכה בדעה והשכל תביעה גדולה במה שנתפתה וחטא בעץ הדעת‪ ,‬ולפי זה ניחא שלכן‬ ‫פיות על אחת כמה וכמה שלא היה יכול העולם להתקיים‪.‬‬ ‫הדגיש הכתוב מה שהקב"ה גירש לאדם הראשון דוקא שהיה עליו תביעה‪ ,‬וידוע מה שביאר רבי אברהם אחי‬ ‫ביאור ב' ‪ -‬שיקבל האדם שכר פסיעות על כל מצוה ומצוה שעושה‬ ‫הגר"א את מאמר הכתוב (תהלים מ"ט) "אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו" שכל עיקר שליטת היצה"ר על‬ ‫האדם‪ ,‬משום שהאדם אינו מבין ערך עצמו‪ ,‬כי אם ידע רום מעלתו ויקרת ערכו‪ ,‬היה שומר על טוהר וקדושת‬ ‫עוד מתרץ בשו"ת הלכות קטנות (שם) שלא ברא הקב"ה לאדם‬ ‫נשמתו לבל תתחלל ולא י פול במצודת היצר‪ ,‬וזהו שנא' "אדם ביקר" הוא איש הישראלי הנקרא 'אדם'‪" ,‬ביקר"‬ ‫כנפיים כדי שיהיה לאדם שכר פסיעות כשהולך לדבר מצוה‪ ,‬לקבל‬ ‫מחמת יקרת רוחו שהיא חלק אלוה ממעל‪ ,‬אשר שב ועולה עד למעלה‪ .‬אבל אם "ולא יבין" שאינו מבין מעלתו‬ ‫שכר על כל פסיעה ופסיעה‪ .‬אולם לעת"ל שכבר לא יהיה לאדם יצר‬ ‫שבגינה הוא קרוי אדם‪ ,‬לכן הוא "נמשל"‪ ,‬כלומר היצה"ר מושל עליו‪ ,‬יען "כבהמות נדמו" שעושים מעשה בהמה‪.‬‬ ‫הרע ולא יהיה שכר ועונש‪ ,‬יעשה הקב"ה כנפיים לצדיקים‪.‬‬ ‫יישוב ה' ‪ -‬אדם הראשון לא רצה לצאת מגן עדן‬ ‫והנה במעלת השכר פסיעות מצינו במשנה פאה (פ"ד ז') גבי עשית‬ ‫עי"ל עפמ"ש הגר"א באדרת אליהו עה"פ "ויגרש את האדם"‪ ,‬שאחרי ששלחו הקב"ה מגן עדן לא רצה לילך‬ ‫הפרה בהר המשחה‪ ,‬דזקני ישראל היו מקדימין ברגליהן להר‬ ‫לעבוד את האדמה אשר לוקח משם‪ ,‬אז ויגרש אותו אל מקום אשר לוקח משם‪ .‬ומבואר שלכן הוצרך הכתוב‬ ‫המשחה‪ ,‬ופירש שם התוספות יום טוב דמשום חיבוב מצוה לא היו‬ ‫לומר שהקב"ה גירש לאדם הראשון דוקא‪ ,‬כי אפשר שחוה מיד כאשר אמר להם הקב"ה לצאת מגן עדן יצאה‬ ‫רוכבים‪ .‬ואיתא במדרש (דב"ר כי תבוא סי' ז') "אשרי אדם שומע לי‬ ‫ולא הוצרכה שהקב"ה יגרשנה‪.‬‬ ‫לשקוד על דלתותי" (משלי ח')‪ ,‬אמר הקב"ה אם הלכת להתפלל בתוך‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬האם הקב"ה דיבר עם חוה‬ ‫בית הכנסת אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל שם‪ ,‬אלא הוי‬ ‫אחד מחו"ר בהמ"ד השיבני שהקב"ה דיבר תמיד עם אדם הראשון דוקא שהוא היה בדרגת נביאות‪ ,‬ואכן במגילה‬ ‫מתכווין להיכנס דלת לפנים מדלת‪ ,‬שנאמר דלתותי‪ ,‬שני דלתות‪,‬‬ ‫(יד‪ ).‬שמנו שמות שבעה הנביאות שעמדו לישראל‪ ,‬לא נזכרה שם חוה‪ ,‬ולכן לא מצינו שדיבר עם חוה לומר לה‬ ‫וכל זה מפני שהקב"ה מונה פסיעתך ונותן לך‪ .‬וכבר אמר התנא‬ ‫שנתגרשה מגן עדן‪ ,‬ומטעם זה לא נזכר העניין הכתוב‪ ,‬אבל כיון שאמר הקב"ה לאדם הראשון לצאת מן הגן גם‬ ‫באבות (פרק ה') שההולך לבית המדרש ואינו עושה שכר הליכה בידו‪.‬‬ ‫חוה יצאה עימו‪ .‬ויש להוסיף דמבואר עוד במפרשים שהקב"ה לא גירש את אדם הראשון בפירוש‪ ,‬אלא סלל להם‬ ‫והנה אם לאדם היה כנפיים היה מפסיד מעלה זו והיו מתמעטים‬ ‫דרך כגן המבוכה שממנו ממילא יצאו מגן עדן‪ .‬אולם קצת יש להעיר בזה‪ ,‬דהנה מקרא מלא דיבר הכתוב (ג' י"ג)‬ ‫זכויותיו‪ ,‬והקב"ה חפץ לזכות את ישראל‪.‬‬ ‫"ויאמר ה' אלוקים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל"‪ ,‬הרי שהקב"ה דיבר עם חוה‪ .‬ועוד‬ ‫נאמר שם (פסוק ט"ז)‪" :‬אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך"‪ .‬וכן ראיתי במדרש רבה בפרשתן איתא להדיא‬ ‫וראה בזה כעשרה תירוצים בספר "אשכול יוסף" על התורה‬ ‫שהקב"ה דיבר כאן עם חוה‪ .‬ועוד קשה שאף אם לא היה מדבר עם האשה‪ ,‬יכול היה לגרשה ע"י מלאכי השרת‪.‬‬ ‫הרמב"ם (סוף הלכות לולב פרק ח' הלכה י"ד)‪ ,‬מאריך לתאר גודל מעמד ומעלת שמחת בית השואבה שהיתה במקדש‬ ‫למערכת‪:‬‬ ‫גאוה‬ ‫מכתביםהאדם לידי‬ ‫לשליחת‪ -‬שלא יבוא‬ ‫ביאור ג'‬ ‫בימי חג הסוכות‪ ,‬וכותב שלא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה‪ ,‬אלא גדולי חכמי ישראל ראשי הישיבות‬ ‫עלה בדעתי בס"ד ליישב שלא ברא הקב"ה לאדם כנפיים‪ ,‬כדי שלא‬ ‫והסנהדרין‪ ,‬החסידים והזקנים ואנשי מעשה‪ ,‬הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫יבוא האדם לידי גאוה‪ ,‬כי הנה אם האדם בחיר הבריאה יכול היה‬ ‫הסוכות‪ ,‬אבל כל העם והאנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע‪ .‬וכן איתא בגמרא שם (נא‪ ).‬שחכמים ואנשי‬ ‫א ֶרץ"‬ ‫א ֵ֥ת ַהש ַמיִ ם וְ ֵּ‬ ‫א ֵ֥ת ה ָֽ‬ ‫אשית ב ָ֣רא אֱ להִ ָ֑ים ֵּ‬ ‫" ְב ֵּר ִ‬ ‫איך יש כופרים בעולם בעוד הבריאה‬ ‫כולה זועקת אמונה?‬ ‫ביאור א' ‪ -‬עבירות האדם מטמטמות נפשו וחכמתו‬ ‫הנה כל בר דעת‪ ,‬מביט ויודע‪ ,‬צופה ורואה שהבריאה והעולם כולו זועק אמונה בבורא יתברך‬ ‫נראה בס"ד שהדברים מפורשים בחז"ל במסכת יומא (לט‪ ,).‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬עבירה‬ ‫ויתעלה שמו‪ ,‬כשם שהטלית מעידה על האורג‪ ,‬הדלת על הנגר‪ ,‬והבית על הבנאי‪ ,‬כך העולם מעיד‬ ‫מטמטמת לבו של אדם‪ ,‬שנא' "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם"‪ ,‬אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם‪.‬‬ ‫על הקב"ה שבראו‪ ,‬וכמובא במדרש (בתי מדרשות ח"ב פ"ה) שהשיב כן ר"ע לאותו המין‪ .‬וכבר כתב רבינו‬ ‫ופירש רש"י‪ ,‬אוטמת וסותמת מכל חכמה‪ .‬הרי לך שלא פלא היאך האדם עלול להגיע לידי כפירה‪,‬‬ ‫הרמב"ם (פ"ב מהל' יסוה"ת) ‪" :‬בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן‬ ‫כי ע"י שהאדם הולך אחר יצרו ועובר עבירות‪ ,‬סוף בא לידי כפירה‪ ,‬כי העבירות מטמטמות ליבו‪,‬‬ ‫חכמתו שאין לה ערך ולא קץ‪ ,‬מיד הוא אוהב ומשבח ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול"‪ .‬וא"כ‬ ‫ושכלו הישר מתקלקל ומתעוות‪ ,‬והרי הוא חולה שאינו מרגיש טעם מתיקות‪ ,‬וכסומא המהלך‬ ‫צ"ע היאך יתכן שיש בעולם כופרים‪ ,‬בעוד שהעולם כולו זועק אמונה‪ ,‬והרי כמו שלא יתכן שיכחיש‬ ‫באפילה ואינו מבחין בשמש הזורחת‪ ,‬שהעוונות מולידות באדם חולי הנפש‪.‬‬ ‫האדם את מציאות השמש בשיא זריחתה וחוזק תוקפה‪ ,‬כך לא שייך לכפור בבורא יתברך?‬ ‫וכן מצינו תפילות הימים הנוראים‪" :‬אבינו מלכנו כלה דבר וחרב ורעה ושבי וביזה ומשחית‬ ‫ובספר חובת הלבבות (שער היחוד פ"ו ושער הבחינה פ"ד ופ"ו)‪ ,‬כתב‪ ,‬יש בנ"א שאמרו שהעולם נהיה‬ ‫ומגפה ויצר הרע וחולאים רעים מבני בריתך"‪ ,‬וצ"ב מה הקשר בין יצר הרע למחלות וחולאים‬ ‫במקרה‪ ,‬מבלי בורא ויוצר שיצרו‪ ,‬ומן התימה בעיני‪ ,‬איך יעלה בדעת מדבר בעודנו בבריאותו‬ ‫ולמשחית ומגפה? אלא מבואר דאין לך חולי גדול ממי שיצר הרע שולט בו‪ .‬ובמדרש (ויק"ר פרק ט"ז ח')‪,‬‬ ‫מחשבה כזאת‪ ,‬הלא ודאי זה האומר כן‪ ,‬יכזב למי שיאמר כן על גלגל א' של מים שמתגלגל להשקות‬ ‫דרשו עה"פ "והסיר ה' ממך כל חולי"‪ ,‬אמר רבי אבין זה יצה"ר שתחילתו מתוק וסופו מר‪ .‬ובמסכת‬ ‫חלקה א' של שדה‪ ,‬שנתקן מבלי כוונת אומן‪ .‬ואם ישפך דיו על נייר חלק‪ ,‬א"א שיצטייר כתב מסודר‬ ‫קידושין (ל‪ , ):‬המשילו את יצה"ר למכה גדולה בגוף האדם‪ .‬ובגמרא מגילה (יז‪ ,):‬ביארו את הפסוק (ישעיהו‬ ‫ויפה כמו בקולמוס‪ ,‬ואילו יאמר אדם שנשפך הדיו על הניר ונעשתה צורת הכתב מעצמה‪ ,‬הכל‬ ‫ו') " ושב ורפא לו"‪ ,‬שאין הכוונה לרפואת תחלואים ומחלות‪ ,‬אלא רפואת סליחה על עוונות ופשעים‪.‬‬ ‫ימהרו להכזיבו על פניו‪ .‬והלא תראה פלאי הבריאה‪ ,‬שכדור הארץ עומד באמצע העולם כנקודה‬ ‫וכן היה מרגלא בפיו של הסבא מקלם זצ"ל‪ ,‬שמי שאין לו כנפיים כעוף לא יקרא חולה‪ ,‬כי אין באדם‬ ‫בתוך עיגול‪ ,‬והמים סובבים את הארץ‪ ,‬והנם למעלה ממנה‪ ,‬והאויר מסבב את הים ואת היבשה‪,‬‬ ‫תכלית זו‪ ,‬אבל מי שאינו יכול לילך ברגליו‪ ,‬ואינו יכול לדבר בפיו‪ ,‬נקרא חולה‪ ,‬כי האבר אינו משתמש‬ ‫והאש למעלה מכולם‪ ,‬והכל עשוי במידה ובמשקל‪ .‬וכן גוף האדם‪ ,‬אשר הוא עולם קטן‪ .‬ובנוסף‬ ‫למה שהוטבע אליו‪ .‬כך מאחר והאדם תכלית הבריאה‪ ,‬וכולם נועדו לשמשו (ברכות נח‪ ,).‬ותכליתו לקיים‬ ‫החכמה הנראית ביתר בעלי החיים מקוטנם ועד גודלם‪ ,‬ובצמחים ובאוצרות הטבע שבאדמה‪.‬‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬אם אינו משתמש בדבר שהוטבע בו עליו‪ ,‬על אחת כמה וכמה שנקרא חולה גדול‪.‬‬ ‫וחכמת ה' הנראית בחכמות ובמלאכות‪ .‬הרי סימני החכמה נראים בכל העולם‪ ,‬שכולן מחשבת חושב‬ ‫ואפשר שזה עומק ביאור דברי רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ו ה"ג)‪ ,‬שאפשר שיחטא‬ ‫אחד‪ ,‬ומלאכת בורא אחד‪.‬‬ ‫אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפירעון מזה החוטא על‬ ‫והמבי"ט בספרו בית אלוקים (שער היסודות פ"ג עמ' ‪ )90‬כותב‪ ,‬סדר העולם ושלימות תכונתו‪ ,‬מעיד‬ ‫חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעים ממנו התשובה ואין מניחים לו רשות לשוב מרשעתו‬ ‫שלא נפל במקרה‪ ,‬כי אם ע"י ממציאו ובורא ית"ש‪ ,‬שהרי מה שנעשה מעצמו בטבע שלא ע"י סיוע‬ ‫כדי שימות ויאבד בחטאו שעשה‪ .‬ולאור האמור י"ל שאין זה רק עונש גרידא‪ ,‬אלא זהו פרי החולי‬ ‫אדם כגון צמחים ופירות הגדלים בהרים וביערות‪ ,‬אינם שלמים במראיתם וטעמם‪ ,‬כצמחים ופירות‬ ‫שהביא האדם על עצמו‪ ,‬כמו אדם שיחתוך בגופו ויאבד דם רב‪ ,‬שא"א לו שלא ימות‪.‬‬ ‫שגדלים בישוב ע"י תיקון הקרקע בחרישה ובזריעה‪ .‬וכשנשגיח בכל מה שיש בעולם‪ ,‬נמצא הכל‬ ‫בשלימות ובסדר נכון‪ ,‬והכל מוכן לתועלת ישוב העולם וקיומו‪ .‬והבע"ח נוצרים בשלימות‪ ,‬והוכן לכל‬ ‫ביאור ב' ‪ -‬תאוות האדם משחדת לדבוק ברע ולכפור‬ ‫מין ומין מזונו כפי טבעו‪ ,‬זה מורה שנעשה הכל בכוונת פועל ויוצר שברא ועשה הכל בחכמה‪ ,‬והוא‬ ‫הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל הי"ד (בקובץ הערות סי' א' ושם אות ז')‪ ,‬התקשה כאמור‪ ,‬איך אפשר לבן‬ ‫האל יתברך ויתעלה שמו‪.‬‬ ‫דעת לומר על הבריאה כולה שנעשית מאליה‪ ,‬אחרי שאנו רואים על כל פסיעה‪ ,‬סימני חכמה עמוקה‬ ‫ובספר יסוד ושורש העבודה (שער א' פ"ב) כתב‪ ,‬מבריאתו של עולם זה התחתון בלבד‪ ,‬יכול‬ ‫עד אין תכלית‪ ,‬וכמה חכמה נפלאה במבנה האדם‪ ,‬בסידור אבריו וכוחותיו‪ ,‬כאשר יעידו על זה כל‬ ‫האדם להתבונן גדולתו ורוממותו וגודל טובתו ונפלאותיו של הבורא יתברך‪ ,‬כי יסד ארץ ומלואה‪,‬‬ ‫חכמי הרפואה‪ ,‬ואיך אפשר לומר על מכונה נפלאה שנעשית מאליה בלי כוונת עושה? וביאר שיסודי‬ ‫תבל וכל יושבי בה על מכוני הטבע מששת ימי בראשית‪ ,‬ועוד שמטפה סרוחה יתהוה במעי הנקבה‬ ‫האמונה מצד עצמם פשוטים ומוכרחים לכל אדם שאינו שוטה‪ ,‬אמנם רק בתנאי שלא יהא משוחד‪,‬‬ ‫ולד עם איברים חיצונים ופנימיים‪ ,‬אין זה אלא כי אם גבורות השי"ת‪.‬‬ ‫ויהיה חופשי מתאוות עוה"ז ומרצונותיו‪ ,‬כי סיבת המינות והכפירה‪ ,‬אין מקורה בקלקול השכל מצד‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא מפני רצונו ללכת ולדבוק בתאוותיו‪ ,‬מטה ומעוור שכלו‪ ,‬ועל זה הזהירה התורה "ולא‬ ‫וזה לשון הזהב של מרן החזון איש זיע"א בספרו אמונה ובטחון‪ ,‬אם האדם הוא בעל נפש‪,‬‬ ‫תתורו אחרי לבבכם"‪ ,‬זו מינות‪ ,‬שהאדם מוזהר להניע ולשעבד רצונותיו‪ ,‬שיהא השכל חופשי‬ ‫הוא נרגש ונדהם‪ ,‬כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה‪ ,‬כמוסה ונפלאה‪ ,‬והחידה הזאת מלפפת את‬ ‫מנטיות הרצון‪ ,‬וממילא יכיר האמת המוכרחת לכל בר דעת‪ ,‬שהקב"ה ברא את העולם‪ ,‬כמאמר רבי‬ ‫לבבו ומוחו‪ ,‬והוא כמתעלף‪ ,‬לא נשאר בו רוח חיים‪ ,‬בלתי אל החידה כל מעינו ומגמתו‪ ,‬ודעת פתרונה‬ ‫עקיבא שהעולם מעיד על הקב"ה שבראו‪ ,‬והכפירה אין לה שום מקום בשכל האדם‪ ,‬כי אם‬ ‫כלתה נפשו‪ ,‬ונבחר לו לבא באש ובמים בשבילה‪ ,‬כי מה לו ולחיים‪ ,‬אם החיים הנעימים האלו‬ ‫ברצונותיו ותאוותיו‪ .‬על כן עוונו של האדם גדול מנשוא‪ ,‬שהגביר תאוותיו על שכלו‪ ,‬עד שלא יכיר‬ ‫נעלמים ממנו תכלית ההעלם‪ ,‬ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה להבין סודה ולדעת שורשה והשערים‬ ‫אמת פשוטה זאת‪ .‬ולכן המצוה להאמין‪ ,‬שלא יגביר תאוותיו על שכלו‪ ,‬והאמונה בוא תבוא ממילא‪.‬‬ ‫ננעלו‪ .‬וכשעדיין פצעיו לא חובשו‪ ,‬והנה הוכה הכה ופצוע‪ ,‬כי לבו ראה הרבה מעיון הבחינה אשר‬ ‫תחת השמש‪ ,‬אותן הבחינות המראות בעליל‪ ,‬כי העולם שלפניו‪ ,‬נבנה בתוכנית ובמחשבה מראש‪,‬‬ ‫והנה בזה ניחא למה כדי להשיג תורה צריך למעט מתאוות ותענוגי העוה"ז‪ ,‬פת במלח תאכל‬ ‫ומהנדס חכם צייר לפניו העולם‪ ,‬ומרצו הגדול עמד לו לבוראו ולהסיר כל המכשולים אחת לאחת‪.‬‬ ‫ומים במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ אתה ישן ובתורה את עמל‪ ,‬ואשריך וטוב לך‪ .‬היינו הטובה שזוכה‬ ‫ומה נהדר המראה‪ ,‬ומה נפלאה תוכניתו‪.‬‬ ‫להשיג חכמת התורה וידיעת הבורא יתברך ויתעלה‪ .‬וכן מצינו בתורה שהתאווה גרמה לחוה לחטוא‬ ‫בעץ הדעת‪ ,‬שנא' "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל"‪.‬‬ ‫והנה הרמב"ן (פרשת בראשית) ‪ ,‬הקשה על מ"ש במדרש ונזכר ברש"י‪ ,‬אמר רבי יצחק לא היה צריך‬ ‫וכתב הגר"א באבן שלמה (פ"ד ט"ו) ‪ ,‬שפעמים האדם יודע שעובר על עבירה חמורה‪ ,‬ואחריתה מרה‬ ‫להתחיל התורה אלא ממצות החודש הזה לכם‪ ,‬אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו‪ ,‬שאם יאמרו‬ ‫כלענה‪ ,‬אלא שקשה לו להינזר מתאוותו אשר הורגל בה‪ .‬וכתב עוד (שם אות ד') שיצה"ר אין דרכו‬ ‫אומות העולם לסטים שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬אומרים להם‪ ,‬הארץ של הקב"ה‪ ,‬ונתנה להם‬ ‫להפציר תחילה בעבירה‪ ,‬אלא מראה לו אהבה‪ ,‬ומסיתו לעשות מצוות שיש בהם הנאת הגוף כגון‬ ‫ברצונו וברצונו נטלה מהם‪ .‬והקשה הרמב"ן הרי צורך גדול להתחיל בבראשית‪ ,‬להורות שמי שאינו‬ ‫אכילה ושמחה של מצוה‪ ,‬וכאשר האדם רגיל בתענוגי מצוה‪ ,‬מתחיל להמשיכו אחר תאוות העוה"ז‪,‬‬ ‫מאמין וחושב שהעולם קדמון‪ ,‬כופר בעיקר ואין לו תורה כלל? ולאור האמור י"ל שבלא"ה העולם‬ ‫ואומר לו למה תניח תענוגי העוה"ז בחינם‪ ,‬והלא בידך אח"כ לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬ואז מתאווה‬ ‫והבריאה כולה זועקת אמונה‪ ,‬ומי שמסמא עיניו וכופר‪ ,‬לא יתן ליבו גם למקראות‪ .‬שו"ר בספר זכות‬ ‫ג"כ לעוונות חמורים שאינם בטבע האדם להתאוות להם‪ .‬וע"ע בספרו אדרת אליהו (דברים כ"ט י"ח)‬ ‫אבות (בראשית) שכן תירץ בספר דרכי מוסר‪ ,‬והנאני‪ .‬וכתב ששמע מהסבא מקלם שכששמע על אדם‬ ‫עה"פ "למען ספות הרווה את הצמאה"‪.‬‬ ‫שהוא אפיקורוס‪ ,‬ענה בתימהון‪ ,‬קחוהו והשליכוהו לארובת הסוסים ויאכל תבן‪ ,‬כי ממש ליבו סתום‬ ‫וראה עוד ביאורים באריכות בגיליון "אשכול יוסף" בראשית תשפ"ד גיליון ‪414‬‬ ‫כבהמה‪ .‬ולהאמור צ"ב איך יש כופרים בעולם??‬ ‫נראה עוד בס"ד שהדברים מפורשים בחז"ל במסכת יומא (לט‪ ,).‬תנא‬ ‫דבי רבי ישמעאל‪ ,‬עבירה מטמטמת לבו של אדם‪ ,‬שנא' "ולא תטמאו בהם‬ ‫ונטמתם בם"‪ ,‬אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם‪ .‬ופירש רש"י‪ ,‬אוטמת‬ ‫וסותמת מכל חכמה‪ .‬הרי לך שלא פלא היאך האדם עלול להגיע לידי כפירה‪,‬‬ ‫המחבר‪:‬עבירות‪ ,‬סוף בא לידי כפירה‪ ,‬כי‬ ‫שיעורייצרו ועובר‬ ‫האזנה ל‬ ‫הולך אחר‬ ‫שהאדם‬ ‫כי ע"י ל‬ ‫בשמשוהוא רווה ממנה ואינו תאב אחריהם‪ ,‬כמו משכ ב זכור ודומיהם‪ ,‬וכאשר ילך אדם אחר שרירות ליבו הרע‪ ,‬אז‬ ‫הישר זך בעיניו‬ ‫האדםמבחין‬ ‫באפילהאשר‬ ‫ואינו‬ ‫המהלךשיש דברים‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫ואומר לו למה תניח תענוגי העוה"ז בחינם‪ ,‬והלא בידך אח"כ לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬ואז מתאווה ג"כ לעוונות חמורים שאינם בטבע האדם להתאוו ת להם‪ .‬וכך כתב עוד בספרו אדרת אליהו (דברים כ"ט י"ח)‬ ‫העבירות מטמטמות ליבו‪ ,‬ושכלו הישר מתקלקל ומתעוות‪ ,‬והרי הוא חולה‬ ‫רבינו הרמב"ן‬ ‫הצמאה"‪ ,‬שפי'‬ ‫וכסומא‬ ‫טעםאתמתיקות‪,‬‬ ‫מרגיש הרווה‬ ‫"למען ספות‬ ‫עה"פ‬ ‫שאינו‬ ‫יצמא ג"כ אל הדברים אשר היה רווה מהם‪ ,‬ויספה חטא על עוון לצמוא אחריהם‪ .‬וי"ל דבכלל כל זה הוא עוון הכפירה‪ ,‬שכולל כל העבירות שבתורה‪.‬‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫סוד שמחת תורה בפתח ימי החורף הנעלים ובתום הימים הקדושים והנשגבים‪:‬‬ ‫מתוך דרשתו של בעל ה"כרם יוסף" הרה"ג יוסף חי סימן טוב שליט"א מחבר סדרת "אשכול יוסף"‬ ‫קטע מתוך דרשתו שמסר אמש בירושלים – ניתן להאזין לשיעור במלואו בקו השיעורים של הרב בקול הלשון‪( 073-3718-053 :‬שלוחת אגדה ומוסר)‬ ‫אומרים "נתן התורה"? אלא כל יום הקב"ה נותן לנו את התורה‪.‬‬ ‫כל יהודי קדוש‪ ,‬בפרט בדורות הקודמים‪ ,‬מר"ח אלול הולך ועולה‬ ‫ברשות הציבור הקדוש‪ ,‬היקר והחביב‪.‬‬ ‫בשעה שדוד המלך הספיד את יהונתן‪ ,‬הוא אמר בהספדו‪" :‬צר לי עליך‬ ‫מיום ליום במסילה העולה בית אל‪ .‬משיג עוד השגות‪ ,‬ובכל יום‬ ‫אנחנו עכשיו נכנסים לחורף הקדוש‪ ,‬הימים הקדושים‪ ,‬הנעלים‪,‬‬ ‫אחי יהונתן‪ ,‬נעמת לי מאד‪ ,‬נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים"‪ .‬פלא‬ ‫הולך ועולה עוד דרגה‪ :‬עם הסליחות‪ ,‬עם התפילות‪ ,‬מצות‬ ‫הנשגבים‪ ,‬לאחר הימים הקדושים‪.‬‬ ‫פלאות! זה מה שיש בשעת ההספד כשמתו מוטל לפניו להגיד? מגיעים‬ ‫התשובה‪ .‬אח"כ מגיע ר"ה‪ :‬המלכת הבורא יתברך‪ ,‬אח"כ עוד‬ ‫זכינו‪ ,‬אתמול היה שמחת תורה‪ ,‬שמיני עצרת‪ .‬אחרי כל שבעת ימי חג‬ ‫מאה אלף איש להלוויה של יהונתן‪ ,‬בנו של שאול‪ ,‬מה דוד המלך‬ ‫יותר בעשי"ת‪ .‬אח"כ יום הכיפורים נהיה כמלאך ה' צבאות‪ .‬ובין‬ ‫הסוכות‪ ,‬וזה אחרי ‪ 40‬הימים הקדושים‪ :‬אלול‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום‬ ‫מספיד אותו? כולם חושבים עכשיו דוד המלך יגיד‪ :‬הפטיש החזק‪,‬‬ ‫יוה"כ לסוכות אין זמן לחטוא‪ ,‬כמ"ש עה"פ "ולקחתם לכם ביום‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫הרב הגדול‪ ,‬מעוז ומגדל‪ ,‬המלומד בניסים‪" .‬נפלאתה אהבתך לי‬ ‫הראשון" ראשון לחשבון עוונות‪ .‬עוסק במצוות‪ :‬בניית סוכה‪,‬‬ ‫רכישת ארבעת המינים‪ .‬אח"כ בחג הסוכות יושב בצילא‬ ‫חתמנו את הימים הקדושים הללו בשמחת תורה‪ .‬עכשיו נכנסים לזמן‬ ‫מאהבת נשים"? זה מה שיש לומר על יהונתן? ככה שואל הגאון הקדוש‬ ‫דמהימנותא‪ .‬עוסק בתורה בסוכה ומשתעשע במצוות‪ ,‬ומי שזוכה‬ ‫ארוך של חורף‪ .‬ברצוני לשאול אתכם‪ ,‬רבותיי‪ ,‬וזה נפקא מינה לכל‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל?‬ ‫גם הכנסת אורחים ושמחת בית השואבה שמשם שואבים רוח‬ ‫החורף הקדוש‪ :‬למה נקבע שמחת תורה דוקא אחרי כל ה‪ 40-‬ימים‬ ‫לפי דרכינו‪ ,‬דוד המלך אומר בהספדו‪ ,‬דעו לכם‪ ,‬אני ויהונתן היינו‬ ‫הללו? לכאורה‪ ,‬שמחת תורה צריך היה להיות בעיצומו של חג‬ ‫הקודש‪ .‬והנה עכשיו יעבור חג הסוכות‪ ,‬אחרי ‪ 50‬ימים שאדם כל‬ ‫קשורים בעבותות האהבה בלימוד התורה‪ ,‬היינו שוכחים מכל העולם‪,‬‬ ‫השבועות בז' בסיון שאז קיבלנו את התורה‪ .‬מתי אדם חוגג את יום‬ ‫כולו כמלאך ה' צבאות‪ ,‬פתאום אומרים לו‪ :‬הסתיימו כל החגים‬ ‫יותר מלהבדיל אהבת נשים‪ .‬אדם שנתפס בו חולי של אהבת נשים יכול‬ ‫החופה עם אשתו? ביום החופה‪ ,‬או אחרי חצי שנה?! וכך בכל שנה‬ ‫והימים הקדושים‪ ,‬עכשיו תחזור לעסקיך‪ .‬אדם שזכה בימים‬ ‫למות בר מינן‪ ,‬כמו שאמרו בסנהדרין‪ :‬מעשה באדם אחד שנתן עיניו‬ ‫באותו הזמן והמועד בו הם נישאו‪ .‬אז מדוע אנחנו חוגגים שמחת‬ ‫הקדושים הללו להתחבר חזק להשם יתברך‪ ,‬לעבודת השם‪ ,‬חס‬ ‫באשה אחת‪ ,‬והעלה לבו טינא‪ .‬ובאו ושאלו לרופאים‪ ,‬ואמרו‪ :‬אין לו‬ ‫תורה אחרי סוכות‪ .‬מה הקשר בין סוכות לבין שמחת תורה?‬ ‫ושלום עלול לחלות ולמות מרוב צער‪ .‬איך עכשיו ייפרד ויצא מן‬ ‫תקנה עד שתספר עמו מאחורי הגדר‪ ,‬ואמרו חכמים‪ :‬ימות ולא תספר‬ ‫הימים הקדושים הללו‪ ,‬בשיא הפסגה לימות החול?‬ ‫אתם יודעים שבארצות הברית מתי היה שמחת תורה? מתי היה‬ ‫עמו מאחורי הגדר‪ .‬אומר דוד המלך‪ :‬האהבה שלי עם יהונתן‪ ,‬שהיינו‬ ‫באים אומרים לו‪" :‬תדע לך‪ ,‬יש שמחת התורה! יש שמחת‬ ‫באמריקה שמחת תורה? מתי הם עושים שמחת תורה? היום עשו‪.‬‬ ‫יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬היינו חולים על התורה הקדושה‪ ,‬יותר‬ ‫התורה! ושמחת תורה זה לא יום אחד‪ ,‬אלא עם שמחת תורה‬ ‫היום‪ ,‬יום טוב שני‪.‬‬ ‫מאהבת נשים‪.‬‬ ‫ממשיכים הלאה כל השנה‪.‬‬ ‫מה זה החורף הקדוש? כשלמדתי בישיבה‪ ,‬בפתח זמן החורף היה‬ ‫ועל כן אחרי שזכינו לחמישים הימים הקדושים הללו‪ :‬אלול‪ ,‬ראש‬ ‫כמו שאמרו בכמה מקומות שהיו יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬והיו‬ ‫הר"מ אומר‪" :‬עכשיו נכנסים לחורף הקדוש‪ ,‬יש יותר זמן לשבת‬ ‫השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬עלינו למרום! איפה היינו ביום הכיפורים? לא‬ ‫הדברים שמחים כנתינתם בסיני‪ ,‬כמו שמצינו במשתה שעשה‬ ‫ללמוד ברציפות והתמדה‪ ,‬פחות טרדות מבית ומחוץ‪ ,‬פחות יציאה‬ ‫היינו פה‪ ,‬עלינו לשמיים! עם ישראל היו כמלאכי השרת‪ .‬אחר כך‬ ‫אביו של אלישע בן אבויה ביום מילתו‪ .‬עשה סעודה גדולה והזמין‬ ‫לרחובה של עיר‪ ,‬פחות יוצאים ובאים‪ ,‬ואת הימים הללו שהם‬ ‫נכנסנו לסוכה‪ ,‬בצילא דמהימנותא‪ .‬אחרי כל ההשגות הללו‪ ,‬איך ניתן‬ ‫את כולם‪ ,‬והיו החכמים יושבים שם ועוסקים בתורה‪ .‬אמרו‪:‬‬ ‫מסוגלים ביותר לשקיעות בלימוד צריך לנצל ללימוד התורה ועבודת‬ ‫להחזיר את הבן אדם לעולם החומרי? הלא הוא יכול למות מרוב צער‪.‬‬ ‫הללו עוסקים בענייניהם ואנו נעסוק בתורה‪ .‬ירדה אש וליהטה‬ ‫השי"ת"‪.‬‬ ‫מה אתה מחזיר אותי לעולם הזה? תן לי להישאר במעין עולם הבא!‬ ‫תן לי להישאר דבוק בהשם יתברך! תן לי להישאר בתוך הסוכה! תן לי‬ ‫סביבם‪ .‬מה זה האש הזאת? זה המלאכים שהיו יורדים לשמוע‬ ‫מדוע אנחנו פותחים את החורף בשמחת תורה?‬ ‫להישאר עם עבודת השם! כל עבודת הימים הנוראים הללו שזכינו‬ ‫את הדברי תורה שלהם‪ .‬כמו שאמרו בגמרא בסוכה‪ ,1‬שיונתן בן‬ ‫בגמרא מצינו שהיו הרבה חכמים שהתשוקה שלהם לתורה ולמצוות‪,‬‬ ‫להם הם מקשה אחת של חיבור בבורא יתברך‪ ,‬של "שויתי ה' לנגדי‬ ‫עוזיאל היה גדול תלמידיו של הלל הזקן‪ ,‬ובשעה שהיה יושב‬ ‫היה כמו חמצן‪ ,‬כמו אוויר לנשימה‪ .‬יום אחד בלכתי בשכונה כאן‬ ‫תמיד"‪ .‬פתאום אתה בא אומר לאדם‪ :‬זהו‪ ,‬עכשיו שמיני עצרת‪ ,‬זהו‪,‬‬ ‫ועוסק בתורה‪ ,‬כל עוף שהיה פורח עליו מיד היה נשרף‪ .‬ופירש‬ ‫בפורים‪ ,‬הייתי מהלך עם הבן שלי ועבר שם שיכור אחד ת"ח‪ ,‬הוא פנה‬ ‫אתה עכשיו יוצא לחורף‪ .‬איך?!‬ ‫רש"י‪ :‬שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה‬ ‫לבן שלי בדברי כיבושין וחיזוק‪ ,‬ואז אמר לו‪" :‬אם היו רוצים להרגיז‬ ‫מפיו‪ .‬והתוספות פירשו שהאש היתה מלהטת סביבם משום שהיו‬ ‫את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬לא היו יכולים‪ .‬תוציא אותו מהבית שלו‪,‬‬ ‫לכן קבעו לנו את שמחת תורה בשמיני עצרת ולא בחג שבועות‪ ,‬שלא‬ ‫הדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש‪.‬‬ ‫הוא לא יכעס‪ .‬אבל איך בכל זאת היה ניתן לגרום לו צער‪ ,‬אולי קצת‬ ‫תיפול ברוחך‪ ,‬שאדם לא יחלה מרוב צער‪ ,‬אלא שמחת תורה מלווה‬ ‫אותך תמיד‪ ,‬בכל השנה בכל עת ושעה שאתה עוסק בתורה‪ ,‬וככה אתה‬ ‫וכך כל יום‪ ,‬כל השנה יש הארה של בחינת התורה שהיא כמו‬ ‫להכעיסו? תיקח לו את הגמרא‪ ,‬תיקח לו את המצוות‪ ,‬לא תיתן לו‬ ‫מושך עליך את הארת הימים הקדושים‪.‬‬ ‫נתינתה בסיני‪ ,‬כל יום‪ ,‬כמו שכותב רבנו הט"ז‪ :‬למה אומרים‬ ‫ללמוד‪ .‬זה כמו לנתק אותו מהחמצן‪ ,‬לקחת לו את האוויר לנשימה‪,‬‬ ‫"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם‪ ,‬נותן התורה"‪ ,‬למה לא‬ ‫רק אז הוא יכעס"‪.‬‬ ‫אומרים "נתן התורה"? אלא כל יום הקב"ה נותן לנו את התורה‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כל יהודי קדוש‪ ,‬בפרט בדורות הקודמים‪ ,‬מר"ח אלול הולך‬ ‫בשעה שדוד המלך הספיד את יהונתן‪ ,‬הוא אמר בהספדו‪" :‬צר לי‬ ‫ועולה מיום ליום במסילה העולה בית אל‪ .‬משיג עוד השגות‪ ,‬ובכל יום‬ ‫שאלה‪ :‬אהבתך לי מאהבת‬ ‫עליך אחי יהונתן‪ ,‬נעמת לי מאד‪ ,‬נפלאתה‬ ‫הולך ועולה עוד דרגה‪ :‬עם הסליחות‪ ,‬עם התפילות‪ ,‬מצות התשובה‪.‬‬ ‫אשה‪ ,‬בלא שום תנאי בעולם‪ ,‬ויבואו לפני בעל הנודע ביהודה לשאול אם היא‬ ‫מוטל‬ ‫יקדש‬ ‫ההספדשאדם‬ ‫כשמתו‬ ‫איך יתכן‬ ‫נשים"‪ .‬פלא פלאות! זה מה שיש בשעת‬ ‫אח"כ מגיע ר"ה‪ :‬המלכת הבורא יתברך‪ ,‬אח"כ עוד יותר בעשי"ת‪.‬‬ ‫להם‪ :‬אם פלוני אינו שונא אף אדם בעולם הרי היא מקודשת‪ ,‬אבל אם יש יהודי אחד‬ ‫בנו של‬ ‫יפסוק‬‫יהונתן‪,‬‬ ‫לפניו להגיד? מגיעים מאה אלף איש להלוויה של‬ ‫מקודשת? הוא‬ ‫אח"כ יום הכיפורים נהיה כמלאך ה' צבאות‪ .‬ובין יוה"כ לסוכות אין‬ ‫אותו‪ ,‬לא יחולו קידושין?‬‫שונאדוד‬ ‫עכשיו‬‫חושביםשהוא‬ ‫בסוף העולם‬ ‫שאול‪ ,‬מה דוד המלך מספיד אותו? כולם‬ ‫זמן לחטוא‪ ,‬כמ"ש עה"פ "ולקחתם לכם ביום הראשון" ראשון‬ ‫המלך יגיד‪ :‬הפטיש החזק‪ ,‬הרב הגדול‪ ,‬מעוז ומגדל‪ ,‬המלומד‬ ‫לחשבון עוונות‪ .‬עוסק במצוות‪ :‬בניית סוכה‪ ,‬רכישת ארבעת המינים‪.‬‬ ‫נשים"? זה מה שיש לומר‬ ‫בניסים‪" .‬נפלאתה אהבתך לי מאהבת תשובה‪:‬‬ ‫אח"כ בחג הסוכות יושב בצילא דמהימנותא‪ .‬עוסק בתורה בסוכה‬ ‫זצ"ל?לביתו של אותו פלוני ולקח דבר שאין בעל הבית מקפיד עליו‪ ,‬כגון תמר או אגוז‪ ,‬אם‬ ‫האיש עלה‬‫אייבשיץ‬ ‫שאותו‬ ‫על יהונתן? ככה שואל הגאון הקדוש רבי כגון‬ ‫יהונתן‬ ‫ומשתעשע במצוות‪ ,‬ומי שזוכה גם הכנסת אורחים ושמחת בית‬ ‫היינו אדם ואינו מקפיד שמי שירצה יזכה ויטול לו אותו אגוז או תמר‪ ,‬בשעה ששמע‬ ‫שונא אף‬ ‫אני אינו‬ ‫ויהונתן‬ ‫האיש‬ ‫לכם‪,‬‬‫לפי דרכינו דוד המלך אומר בהספדו‪ ,‬דעואותו‬ ‫השואבה שמשם שואבים רוח הקודש‪ .‬והנה עכשיו יעבור חג‬ ‫אגוז ואמר שאינו מקפיד‪ ,‬נעשה הדבר הפקר‪ ,‬ומקודשת למפרע‪ ,‬אבל אם הוא מקפיד‬ ‫ולומדים‬ ‫בתמר או‬ ‫יושבים‬ ‫קשורים בעבותות האהבה בלימוד התורה‪ ,‬היינו‬ ‫שקידשה הלה‬ ‫הסוכות‪ ,‬אחרי ‪ 50‬ימים שאדם כל כולו כמלאך ה' צבאות‪ ,‬פתאום‬ ‫אומרים לו‪ :‬הסתיימו כל החגים והימים הקדושים‪ ,‬עכשיו תחזור‬ ‫אדם לא נעשה הדבר הפקר‪ ,‬וממילא נמצא שקידשה בדבר שאינו שלו‪ ,‬ואינה מקודשת‪.‬‬ ‫יזכה בו‪,‬‬‫נשים‪.‬‬ ‫אהבתשלא‬‫איזה אדם‬ ‫מלהבדיל‬ ‫יחד‪ ,‬היינו שוכחים מכל העולם‪ ,‬יותר על‬ ‫לעסקיך‪ .‬אדם שזכה בימים הקדושים הללו להתחבר חזק להשם‬ ‫שנתפס בו חולי של אהבת נשים יכול למות בר מינן‪ ,‬כמו שאומרת‬ ‫אחת‪,‬כ"ח סעיף י"ז‪ ,‬וע"ש בפ"ת בשם הנודע ביהודה קמא אבה"ע סי' נ"ט‪ ,‬אך הביא שם‬ ‫אבה"ע סימן‬ ‫שו"ע‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫הגמרא בסנהדרין‪ :1‬מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה‬ ‫יתברך‪ ,‬לעבודת השם‪ ,‬חס ושלום עלול לחלות ולמות מרוב צער‪ .‬איך‬ ‫חולק וסובר דמהני מדין מתנה‪ ,‬ולכן בכל גוונא מקודשת‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫תקנה עד‬ ‫מילואים‬ ‫שהאבני‬ ‫אין לו‬ ‫ואמרו‪:‬‬ ‫הפ"ת‬ ‫והעלה לבו טינא‪ .‬ובאו ושאלו לרופאים‪,‬‬ ‫עכשיו ייפרד ויצא מן הימים הקדושים הללו‪ ,‬בשיא הפסגה לימות‬ ‫עמוביוה"כ יש אומרים שימות באותה השנה?‬ ‫תספרידבר‬ ‫איזה ולא‬ ‫דיבור אם‬ ‫שאלה‪:‬ימות‬ ‫שתספר עמו מאחורי הגדר‪ ,‬ואמרו חכמים‪:‬‬ ‫החול?‬ ‫מאחורי הגדר‪ .‬אומר דוד המלך‪ :‬האהבה שלי עם יהונתן‪ ,‬שהיינו‬ ‫באים אומרים לו‪" :‬תדע לך‪ ,‬יש שמחת התורה! יש שמחת התורה!‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬ואפילו על אמת‪ ,‬יש אומרים שח"ו לא ישלים שנתו‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫ישבע‬ ‫שבועה‪ ,‬אם‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫התורה‬‫תשובה‪:‬‬‫יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬היינו חולים על‬ ‫ושמחת תורה זה לא יום אחד‪ ,‬אלא עם שמחת תורה ממשיכים הלאה‬ ‫מקורות‪ :‬כתב בספר תיקון יששכר דף קכ"ד מצאתי כתוב אלו הימים שאין ראוי לישבע בהם‪ ,‬שאם ישבע בהם‬ ‫מאהבת נשים‪.‬‬ ‫כל השנה‪.‬‬ ‫ישלים שנתו ח"ו‪ ,‬קבלה איש מפי איש‪ ,‬ומונה שם כמה וכמה ימים‪ ,‬ז' באלול‪ ,‬יוה"כ‪ ,‬ג'‬ ‫לאראש‬ ‫אלול‪,‬‬ ‫בשקר‬ ‫הללו‪:‬‬ ‫קדושים‬ ‫באמת ובין‬ ‫ועל כן אחרי שזכינו לחמישים הימים הבין‬ ‫כמו שאמרו בכמה מקומות שהיו יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬והיו‬ ‫וכתב שנזהר שלא להשביע בכל אותם הימים שמונה שם‪.‬‬ ‫הכיפורים?‬ ‫ביוםעוד ימים‪,‬‬ ‫ומנה שם‬‫חשון‪,‬היינו‬ ‫השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬עלינו למרום! איפה‬ ‫הדברים שמחים כנתינתם בסיני‪ ,‬כמו שמצינו במשתה שעשה אביו‬ ‫לא היינו פה‪ ,‬עלינו לשמיים! עם ישראל היו כמלאכי השרת‪ .‬אחר‬ ‫של אלישע בן אבויה ביום מילתו‪ .‬עשה סעודה גדולה והזמין את‬ ‫טמאים ואדם טמא שאינם חייבים שילוח מן העזרה?‬ ‫כליםהללו‪,‬‬ ‫היכן מצינו‬ ‫ההשגות‬ ‫כך נכנסנו לסוכה‪ ,‬בצלא דמהימנותא‪.‬שאלה‪:‬‬ ‫אחרי כל‬ ‫כולם‪ ,‬והיו החכמים יושבים שם ועוסקים בתורה‪ .‬אמרו‪ :‬הללו‬ ‫וטומטוםיכול‬ ‫ואנדרוגינוס‪ .‬מקורות‪ :‬נדה כ"ח ע"ב‪.‬‬ ‫חרסא הוא‬ ‫החומרי? הל‬ ‫איך ניתן להחזיר את הבן אדם לעולםתשובה‪ :‬כלי‬ ‫עוסקים בענייניהם ואנו נעסוק בתורה‪ .‬ירדה אש וליהטה סביבם‪ .‬מה‬ ‫למות מרוב צער‪ .‬מה אתה מחזיר אותי לעולם הזה? תן לי‬ ‫זה האש הזאת? זה המלאכים שהיו יורדים לשמוע את הדברי תורה‬ ‫שמעו ותחי נפשיכם‬ ‫להישאר במעין עולם הבא! תן לי להישאר דבוק בהשם יתברך! תן‬ ‫שלהם‪ .‬כמו שאמרו בגמרא בסוכה‪ ,1‬שיונתן בן עוזיאל היה גדול‬ ‫האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫השם! כל‬ ‫ידידנו‬ ‫עבודת‬ ‫לזכות‬ ‫לי להישאר בתוך הסוכה! תן לי להישאר עם‬ ‫תלמידיו של הלל הזקן‪ ,‬ובשעה שהיה יושב ועוסק בתורה‪ ,‬כל עוף‬ ‫כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫אחת של‬ ‫מצוות‬ ‫מקשה‬‫מלאים‬ ‫עבודת הימים הנוראים הללו שזכינו להם הם‬ ‫שהיה פורח עליו מיד היה נשרף‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬שהיו מלאכי השרת‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‬ ‫חיבור בבורא יתברך‪ ,‬של "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ .‬פתאום אתה‬ ‫מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו‪ .‬והתוספות פירשו שהאש‬ ‫ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים הי"ו‬ ‫אתהגדעון‬ ‫הרב יוסף חי סימן‬ ‫עכשיו יוצא‬ ‫בא אומר לאדם‪ :‬זהו‪ ,‬עכשיו שמיני עצרת‪ ,‬זהו‪,‬כמר‬ ‫היתה מלהטת סביבם משום שהיו הדברים שמחים כנתינתם בסיני‬ ‫לחורף‪ .‬איך?! איך ניתן לנתק את עובדי השם מהחג? אתה מנתק‬ ‫שנתנה תורה באש‪.‬‬ ‫טוב שליט"א‬ ‫ועושר‬ ‫אושר‬ ‫וכבוד‬ ‫חיים‬ ‫ושנו‬ ‫ימים‬ ‫אורך‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אותם מהחמצן?!‬ ‫וכך כל יום‪ ,‬כל השנה יש הארה של בחינת התורה שהיא כמו נתינתה‬ ‫העכברים‪.‬‬ ‫ניקור‬ ‫"כרם יוסף"‬ ‫מחברממנו‬ ‫סדרת‬ ‫מאוס‪ ,‬עד שיסיר‬ ‫שהוא‬ ‫משום‬ ‫הימים‬ ‫בשאר‬ ‫ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬‫אפי'‬ ‫יטלנו‬ ‫לא‬ ‫בחורף‬ ‫עכברים‬ ‫איתנא‬ ‫הו‬ ‫שניקבו‬ ‫אתרוגתורה‪ .‬ו‬ ‫בריאותכל יום‬ ‫באים ואומרים לך‪ :‬יש שמיני עצרת‪ ,‬שמחת‬ ‫בסיני‪ ,‬כל יום‪ ,‬כמו שכותב רבנו הט"ז‪ :‬למה אומרים "ברוך אתה ה'‬ ‫על הש"ס וסדרת "אשכול‬ ‫מקורות‪:‬שמח בתורה – אתה‬ ‫ובמשך ימי השנה שאתה לומד תורה ואתה‬ ‫אלוקינו מלך העולם‪ ,‬נותן התורה"‪ ,‬למה לא אומרים "נתן התורה"?‬ ‫יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים הי"ו‬ ‫ראשון בגמ' אתרוג שניקבוהו עכברים אין זה הדר‪ ,‬ומשמע שפסול‪ .‬וללשון שני הוי הדר‪.‬‬ ‫ללשוןהללו‪:‬‬ ‫הקדושים‬ ‫הימים‬ ‫סוכה (לו‪):‬‬ ‫מושך עליך את המשך ההארה של כלבמס'‬ ‫אלא כל יום הקב"ה נותן לנו את התורה‪.‬‬ ‫היקרים‪:‬‬ ‫הוריהם‬ ‫לע"נ‬ ‫ומונצח‬ ‫מוקדש‬ ‫ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬חג הסוכות ושמחת תורה‪.‬‬ ‫בשעה שדוד המלך הספיד את יהונתן‪ ,‬הוא אמר בהספדו‪" :‬צר לי‬ ‫ימים‪ ,‬וכ'‬‫‪073-371-8053‬‬ ‫בשאר‬ ‫כשר‬ ‫ויהיה‬ ‫מעט‬ ‫עוד‬ ‫שיחסרנו‬ ‫עד‬ ‫דפסול‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫בו‬ ‫הכל‬ ‫בשם‬ ‫ה')‬ ‫סעיף‬ ‫(תרמ"ט‬ ‫הרמ"א‬ ‫ופסק‬ ‫לכן קבעו לנו את שמחת תורה בשמיני עצרת ולא בחג שבועות‪,‬‬ ‫עליך אחי יהונתן‪ ,‬נעמת לי מאד‪ ,‬נפלאתה אהבתך לי מאהבת‬ ‫ע"ה דפסול מדינא‪ ,‬ובכ"ז מועיל שיסיר ממנו‬ ‫גורג'יהקמא‬ ‫בת כלישנא‬ ‫נוריה‬ ‫כבה"ג‬ ‫ז"ל‪ ,‬ס"ל‬ ‫מסעודה‬ ‫הרמ"א‬ ‫ואליה רבה‬ ‫אליה בן‬ ‫יגיד‪:‬‬ ‫הגר"א‬ ‫דלדעת צער‪,‬‬‫סאלם‬ ‫מרוב‬ ‫המשנ"ב‬ ‫יחלה‬ ‫שלא תיפול ברוחך‪ ,‬שאדם לא ימות‪ ,‬לא‬ ‫נשים"‪ .‬פלא פלאות! זה מה שיש בשעת ההספד כשמתו מוטל לפניו‬ ‫לקבלת צינתוק‬ ‫פוסקז"לכלשון בתרא דאינו פסול מדינא‪ ,‬ושכן‬ ‫דהרמ"א‬ ‫מהמג"א ומאמר מרדכי משמע‬ ‫לעולם הזה?‬ ‫עכשיו חוזר‬ ‫העכברים‪ ,‬אבל‬ ‫איך אני חוזר עכשיו לעבודה? איך אניניקור‬ ‫להגיד? מגיעים מאה אלף איש להלוויה של יהונתן‪ ,‬בנו של שאול‪ ,‬מה‬ ‫והאזנה בשידור חי‪:‬‬ ‫‪:‬‬‫סלימה‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן‬ ‫איך אני יורד? איך אתה מוריד אותי מגן עדן? איך אתה מוציא‬ ‫דוד המלך מספיד אותו? כולם חושבים עכשיו דוד המלך יגיד‪ :‬הפטיש‬ ‫רוב הפוס'‪[ ,‬וע"ש שהט"ז חולק וס"ל דלדינא יש להחמיר אף בהסרה]‪.‬‬ ‫הגר"א לדינא שכ"ד‬ ‫מסכים אני‬ ‫חייג והקש ‪#‬‬ ‫להישארז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫רוצהבן חדוה‬ ‫מיכאל‬ ‫אותי מן הסוכה? "משכני אחריך נרוצה"!‬ ‫החזק‪ ,‬הרב הגדול‪ ,‬מעוז ומגדל‪ ,‬המלומד בניסים‪" .‬נפלאתה אהבתך לי‬ ‫בסוכה‪ ,‬אני לא יכול לעזוב את הסוכה‪ ,‬אני לא יכול לעזוב את‬ ‫מאהבת נשים"? זה מה שיש לומר על יהונתן? ככה שואל הגאון הקדוש‬ ‫שאלה‪:‬שמחת תורה מלווה‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬את השמחה בתורה‪ .‬אלא‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל?‬ ‫אותך תמיד‪ ,‬בכל עת שאתה עוסק בתורה‪.‬‬ ‫לפי דרכינו דוד המלך אומר בהספדו‪ ,‬דעו לכם‪ ,‬אני ויהונתן היינו‬ ‫עם איזה חכם היה המעשה שבא לבית הכנסת עם אתרוג גדול עד מאד שהוצרך להביא על כתיפו?‬ ‫קשורים בעבותות האהבה בלימוד התורה‪ ,‬היינו יושבים ולומדים יחד‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫היינו שוכחים מכל העולם‪ ,‬יותר מלהבדיל אהבת נשים‪ .‬אדם שנתפס‬ ‫רבי עקיבא!‬ ‫בו חולי של אהבת נשים יכול למות בר מינן‪ ,‬כמו שאומרת הגמרא‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫בסנהדרין‪ :1‬מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת‪ ,‬והעלה לבו‬ ‫טינא‪ .‬ובאו ושאלו לרופאים‪ ,‬ואמרו‪ :‬אין לו תקנה עד שתספר עמו‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שהוא‪ ,‬כשר‪ .‬וכ' המשנ"ב היינו אפי' הוא גדול‬ ‫גדול כל‬ ‫ותומכיה‬ ‫למחזיקיםהיהבה‬ ‫תרמ"ח כ"ב‪ ,‬אם‬ ‫ובשו"עהיא‬ ‫ע"ב‪ ,‬חיים‬ ‫מס' סוכה דף ל"ו"עץ‬ ‫שמביאו על כתיפו‪ ,‬ג"כ יצא כיוןמאושר"‬ ‫שהארבעה מינים כשיש לו כולם אין מעכבים זה את זה ויכול ליטול הלולב‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫מאחורי הגדר‪ ,‬ואמרו חכמים‪ :‬ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר‪.‬‬ ‫אומר דוד המלך‪ :‬האהבה שלי עם יהונתן‪ ,‬שהיינו יושבים ועוסקים‬ ‫בתורה‪ ,‬היינו חולים על התורה הקדושה‪ ,‬יותר מאהבת נשים‪.‬‬