מעדני שבת · Madanei Shabbos — בראשית (2026-10-05)

מעדני שבת
בס"ד
פרשת בראשית תשפ"ז – מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –
גליון 534 נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר
יצר הרע
כח להתגבר כנגדו
איתא בגמ' (סוכה נ"ב ).אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של כתיב (ד ,ז) 'הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח
אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו ,ואלמלא חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו',
הקדוש ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו .אמר רבי שמואל איתא בגמ' (קידושין ל' ):הקדוש ברוך הוא אמר להם
בר נחמני אמר רבי יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעולם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ,ואם
הזה ומעיד עליו לעולם הבא .תנא דבי רבי ישמעאל אם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו ,שנאמר 'הלא
פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם תטיב שאת' ,ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם
אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח. נמסרים בידו שנא' 'לפתח חטאת רובץ'.
ונוסף לזה מצינו בגמ' (ברכות ה' ).אמר רבי לוי בר חמא איתא בגמ' (סוכה נ"ב ).דרש רבי עוירא ואיתימא רבי
אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יהושע בן לוי שבעה שמות יש לו ליצר הרע ,הקדוש ברוך
יצר הרע ,אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה ,אם נצחו הוא קראו רע ,משה קראו ערל ,דוד קראו טמא ,שלמה
מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע ,אם נצחו מוטב ,ואם קראו שונא ,ישעיה קראו מכשול ,יחזקאל קראו אבן ,יואל
לאו יזכור לו יום המיתה. קראו צפוני .כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.
עוד איתא בגמ' (בבא בתרא ט"ז ).אמר ר"ל הוא שטן הוא עוד מצינו בגמרא שם אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב
יצר הרע הוא מלאך המות. ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות
עוד איתא בגמ' (יומא פ"ז ).אמר רב הונא אמר רב כיון כשדים וישמעאלים ויצר הרע.
שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו
דעתך אלא נעשית לו כהיתר .ומה"ט כתב ר' יונה בשערי בפני הצדיקים ובפני הרשעים ,צדיקים נדמה להם כהר
תשובה באריכות שיש לאדם למהר לעשות תשובה מיד כי גבוה ,ורשעים נדמה להם כחוט השערה ,הללו בוכין והללו
לאחר זמן יהיה לו קשה לעשות תשובה. בוכין ,צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה
איתא בגמ' (שבת ק"ה ):כך אומנתו של יצר הרע היום כזה ,ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את
אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו חוט השערה הזה ,ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם .אמר
עבוד עבודה זרה והולך ועובד. רבי אסי יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף
איתא בגמ' (נדרים ל"ב ):אמר רמי בר אבא מאי דכתיב דומה כעבותות העגלה.
'עיר קטנה ואנשים וגו' ,עיר קטנה זה הגוף ,ואנשים בה הבית הלוי מבאר דכל תשוקת וחמדת עוה"ז כשיתבונן
מעט אלו אברים ,ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר האדם בהם המה רק בחינת דמיון כוזב לחוד .דהרי רואים
הרע ,ובנה עליה מצודים וחרמים אלו עונות ,ומצא בה בחוש דבכל דבר של עוה"ז ההשתוקקות לזה הוא מרובה
איש מסכן וחכם זה יצר טוב ,ומלט הוא את העיר בחכמתו יותר ויותר מעצם התענוג שיש באותו דבר ,ובשעה
זו תשובה ומעשים טובים ,ואדם לא זכר את האיש המסכן שחומד להדבר נדמה להאדם כאלו הוא דבר טוב ותענוג
ההוא דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר הטוב. גדול מה שבאמת אינו כן ,שכן הזולל וסובא שלהוט אחר
ואמרינן בגמ' (סנהדרין צ"א ):אמר לו אנטונינוס לרבי השתיה ואכילה רק בדמיונו הוא טוב מופלג ,וההנאה בעת
מאימתי יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת בליעתו של המאכל והמשקה היא מעוטה ממש אינה
יציאה אמר לו משעת יצירה ,אמר לו אם כן בועט במעי נרגשת כלל .וכן רדיפת הממון ,התשוקה להממון הוא
אמו ויוצא אלא משעת יציאה ,אמר רבי דבר זה למדני הרבה יותר מהתועלת שנמצא בהממון רק כי בעת רדפו
אנטונינוס ,ומקרא מסייעו שנאמר 'לפתח חטאת רבץ'. אחריו נדמה לו בדמיונו אשר אם ישיגו יגיעו לו טובה
ואיתא בגמ' (ברכות ס"א ).אמר רב יצר הרע דומה לזבוב מרובה וכשישיגו יראה שאין בו תועלת ,ומ"מ אין האדם
ויושב בין שני מפתחי הלב ,שנאמר 'זבובי מות יבאיש יביע חוזר בו ויש לו מנה מבקש מאתים כי יטעה שוב בדמיונו
שמן רוקח' ,ושמואל אמר כמין חטה הוא דומה שנאמר כי רק במאתים יגיע לו הטובה אשר בדמיונו וכן הולך כזה
'לפתח חטאת רבץ' .שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לעולם ,ונמצא כי כל הרודף אחר עוה"ז רודף להשיג דבר
לטובה ואחת יועצתו לרעה ומסתברא דטובה לימינו ורעה שאינו בנמצא כלל אחרי כי באמת אין באותו דבר ההנאה
לשמאלו דכתיב 'לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו'. שהוא משתוקק לו .ועכ"פ כל דברי העוה"ז והנאותיו הם
הכלי יקר מפרש טעמו של דבר כי כל זבוב כח פיו שלו קטני הערך מאד רק הדמיון והתשוקה מגדיל אותם ,וכל
חלוש ואין בו כח לעשות נקב בבשר שלם ,אך במקום חזקו של יצה"ר הוא רק בעת הרצון והחמדה אבל אחר
שהזבוב מוצא פתח פתוח בבשר החי שם ירבץ ויש כוחו שהגיע להדבר האדם בעצמו רואה שאין בו ממש.
בפיו להרחיב הפירצה .כך היצר הרע כוחו חלוש לעשות ומשו"ה הצדיק הכובש את יצרו ומתגבר על יצרו בעת
פירצה בבשר חי רב פעלים כי הצדיק בכל דרכיו אשר לא שמפתהו וכובש רצונו ואז היצה"ר חזק מאד ומשו"ה נדמה
פתח ליצרו פתח כלל אי אפשר לו לפרוץ גדרו ולכנוס בו להצדיקים כהר ,אבל הרשעים דמיד כבא היצה"ר
להחטיאו .אמנם בזמן שהוא מוצא אנשים הפורצים אפילו והתשוקה להם הם עושים רצונם ורואה שאין בהמעשה
פירצה קטנה ופותחין לו פתח לחטאת אז יש בידו להרחיב שום ממש והנאה כלל ומש"ה לע"ל כשמתבונן במעשיו
הפירצה ולהוסיף פשע על חטאתו כמו שאמרו חז"ל (שבת שעברו שלא היה לו בהם הנאה רק מעוטה ושפיר נדמה
ק"ד ).הבא לטמא פותחין לו. לו כחוט ובוכה אשר בשביל דבר קטן ופחות בזה חטא ולא
התגבר על יצרו.
גליון 534 פרשת בראשית תשפ"ז
כתיב (ג ,טז) 'הרבה ארבה עצבונך והרנך' .פרש"י עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער
העיבור .המהרש"א בעירובין (ק' ב') מקשה שצער העיבור מוקדם לצער גידול בנים ולמה זה נרמז
קודם .ובספר קהלת יצחק מביא תירוץ בשם הגר"ח מוולוז'ין שבעוד שתהא עוסקת בגידול בנים
יתן לה הריון אשר אז גדול יותר צער הגידול בנים בהיות לה צער הריון וכו' ,ובשם המהריל"ד
והגרי"ז כתוב תירוץ שאצל חוה היה תחילה צער גידול בנים ואח"כ צער הריון ,כיון שקין נולד
לפני הקללה.
היפה תואר כתב אף על גב דלאדם נמי איכא צער ג"כ ,וכדאמרינן בגמ' (סנהדרין י"ט ):שפדאו
יעקב לאברהם מצער גידול בנים ,ופרש"י שהוטל עליו טורח השבטים ,מ"מ צער האם מרובה
שצריכה להניקו ולהלבישו ולקנחו ,ולהכי לגבה מחשיב קללה לא לגבי האב.
איתא במדרש רבה 'והארץ היה תוהו' אלו מעשיהן של רשעים' ,ויאמר אלקים יהי אור' אלו
מעשיהן של צדיקים ,ויבדל וכו' בין החושך ,בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים' ,ויקרא
אלקים לאור יום' אלו מעשיהן של צדיקים וכו' ,ואיני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו
ואם במעשה אלו ,כיון דכתיב 'וירא אלקים את האור כי טוב' הוי במעשיהם של צדיקים חפץ
ואינו חפץ במעשיהם של רשעים .ותמהו המפרשים מה הצד שיחפוץ במעשיהם של רשעים.
השם משמואל מפרש שמעשיהן של רשעים היינו המעשים הטובים שלהם ,והיה ס"ד לומר
שבהם חפץ יותר באשר צריכים כפיית היצר הרע יותר ,קמ"ל דאינו כן רק במעשיהם של צדיקים
חפץ יותר.
ומוסיף שהטעם ש המדרש מכנה מעשיהם של רשעים לחושך ,היינו משום שאינם נעשים באור
והתלהבות ע"כ בלתי אפשר שיפעלו המעשים הטובים להדליק ולהאיר למעלה כלל .ובזה תוכחת
מגולה כמה צריך האדם להזהר במעשיו הטובים בתורתו ובתפלתו שיהיו באור והתלהבות ,ושלא
יהיו בכלל מעשי הרשעים ח"ו.
רש"י (א ,א) כתב אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ,שהיא
מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ,ומה טעם פתח בבראשית ,משום שאם יאמרו אומות העולם
לישראל לסטים אתם ,שכבשתם ארצות שבעה גוים ,הם אומרים להם כל הארץ של הקב''ה היא,
הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
לכאו' קשה וכי אומות העולם יקבלו את תשובת ישראל הלא אינם מאמינים כלל בבורא עולם.
ועוד קשה כי רש"י להלן (יב ,ו) כתב שהכנעני היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם,
שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו ,שנאמר (יד ,יח) 'ומלכי צדק מלך שלם' ,לפיכך
אמר הקב''ה אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת ,עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של
שם .א''כ מהו טענתם של אומות העולם.
בספר אש תמיד מבאר שאצל אומות העולם אין כזו טענה של ליסטים כיון שאצלם כל דאלים
גבר ,זו צורת החיים מדינה אחת כובשת מיד חבירתה ,אמנם טענתם היא לישראל כיון שאין
ישראל נוהגים כמו הגוים אלא יש להם תורה ויש בהם איסור גזל ,ובאיזה זכות הם נטלו הארץ
מכנעני ,ועל כך משיבים כלל ישראל שאם אתם תובעים אותנו לפי דיני תורה הרי בתורה נאמר
שהקב''ה נטלה מהם ונתנה לנו.
להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת madaneishabbos@gmail.com
