gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: בראשית (2026-10-05)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪534‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫יצר הרע‬ ‫כח להתגבר כנגדו‬ ‫איתא בגמ' (סוכה נ"ב‪ ).‬אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של‬ ‫כתיב (ד‪ ,‬ז) 'הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח‬ ‫אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו‪ ,‬ואלמלא‬ ‫חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו'‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא שעוזר לו אינו יכול לו‪ .‬אמר רבי שמואל‬ ‫איתא בגמ' (קידושין ל'‪ ):‬הקדוש ברוך הוא אמר להם‬ ‫בר נחמני אמר רבי יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעולם‬ ‫לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪ ,‬ואם‬ ‫הזה ומעיד עליו לעולם הבא‪ .‬תנא דבי רבי ישמעאל אם‬ ‫אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו‪ ,‬שנאמר 'הלא‬ ‫פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח‬ ‫אם תטיב שאת'‪ ,‬ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם‬ ‫אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח‪.‬‬ ‫נמסרים בידו שנא' 'לפתח חטאת רובץ'‪.‬‬ ‫ונוסף לזה מצינו בגמ' (ברכות ה'‪ ).‬אמר רבי לוי בר חמא‬ ‫איתא בגמ' (סוכה נ"ב‪ ).‬דרש רבי עוירא ואיתימא רבי‬ ‫אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על‬ ‫יהושע בן לוי שבעה שמות יש לו ליצר הרע‪ ,‬הקדוש ברוך‬ ‫יצר הרע‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה‪ ,‬אם נצחו‬ ‫הוא קראו רע‪ ,‬משה קראו ערל‪ ,‬דוד קראו טמא‪ ,‬שלמה‬ ‫מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע‪ ,‬אם נצחו מוטב‪ ,‬ואם‬ ‫קראו שונא‪ ,‬ישעיה קראו מכשול‪ ,‬יחזקאל קראו אבן‪ ,‬יואל‬ ‫לאו יזכור לו יום המיתה‪.‬‬ ‫קראו צפוני‪ .‬כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו‪.‬‬ ‫עוד איתא בגמ' (בבא בתרא ט"ז‪ ).‬אמר ר"ל הוא שטן הוא‬ ‫עוד מצינו בגמרא שם אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב‬ ‫יצר הרע הוא מלאך המות‪.‬‬ ‫ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות‬ ‫עוד איתא בגמ' (יומא פ"ז‪ ).‬אמר רב הונא אמר רב כיון‬ ‫כשדים וישמעאלים ויצר הרע‪.‬‬ ‫שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא‬ ‫לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו‬ ‫דעתך אלא נעשית לו כהיתר‪ .‬ומה"ט כתב ר' יונה בשערי‬ ‫בפני הצדיקים ובפני הרשעים‪ ,‬צדיקים נדמה להם כהר‬ ‫תשובה באריכות שיש לאדם למהר לעשות תשובה מיד כי‬ ‫גבוה‪ ,‬ורשעים נדמה להם כחוט השערה‪ ,‬הללו בוכין והללו‬ ‫לאחר זמן יהיה לו קשה לעשות תשובה‪.‬‬ ‫בוכין‪ ,‬צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה‬ ‫איתא בגמ' (שבת ק"ה‪ ):‬כך אומנתו של יצר הרע היום‬ ‫כזה‪ ,‬ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את‬ ‫אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו‬ ‫חוט השערה הזה‪ ,‬ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם‪ .‬אמר‬ ‫עבוד עבודה זרה והולך ועובד‪.‬‬ ‫רבי אסי יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף‬ ‫איתא בגמ' (נדרים ל"ב‪ ):‬אמר רמי בר אבא מאי דכתיב‬ ‫דומה כעבותות העגלה‪.‬‬ ‫'עיר קטנה ואנשים וגו'‪ ,‬עיר קטנה זה הגוף‪ ,‬ואנשים בה‬ ‫הבית הלוי מבאר דכל תשוקת וחמדת עוה"ז כשיתבונן‬ ‫מעט אלו אברים‪ ,‬ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר‬ ‫האדם בהם המה רק בחינת דמיון כוזב לחוד‪ .‬דהרי רואים‬ ‫הרע‪ ,‬ובנה עליה מצודים וחרמים אלו עונות‪ ,‬ומצא בה‬ ‫בחוש דבכל דבר של עוה"ז ההשתוקקות לזה הוא מרובה‬ ‫איש מסכן וחכם זה יצר טוב‪ ,‬ומלט הוא את העיר בחכמתו‬ ‫יותר ויותר מעצם התענוג שיש באותו דבר‪ ,‬ובשעה‬ ‫זו תשובה ומעשים טובים‪ ,‬ואדם לא זכר את האיש המסכן‬ ‫שחומד להדבר נדמה להאדם כאלו הוא דבר טוב ותענוג‬ ‫ההוא דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר הטוב‪.‬‬ ‫גדול מה שבאמת אינו כן‪ ,‬שכן הזולל וסובא שלהוט אחר‬ ‫ואמרינן בגמ' (סנהדרין צ"א‪ ):‬אמר לו אנטונינוס לרבי‬ ‫השתיה ואכילה רק בדמיונו הוא טוב מופלג‪ ,‬וההנאה בעת‬ ‫מאימתי יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת‬ ‫בליעתו של המאכל והמשקה היא מעוטה ממש אינה‬ ‫יציאה אמר לו משעת יצירה‪ ,‬אמר לו אם כן בועט במעי‬ ‫נרגשת כלל‪ .‬וכן רדיפת הממון‪ ,‬התשוקה להממון הוא‬ ‫אמו ויוצא אלא משעת יציאה‪ ,‬אמר רבי דבר זה למדני‬ ‫הרבה יותר מהתועלת שנמצא בהממון רק כי בעת רדפו‬ ‫אנטונינוס‪ ,‬ומקרא מסייעו שנאמר 'לפתח חטאת רבץ'‪.‬‬ ‫אחריו נדמה לו בדמיונו אשר אם ישיגו יגיעו לו טובה‬ ‫ואיתא בגמ' (ברכות ס"א‪ ).‬אמר רב יצר הרע דומה לזבוב‬ ‫מרובה וכשישיגו יראה שאין בו תועלת‪ ,‬ומ"מ אין האדם‬ ‫ויושב בין שני מפתחי הלב‪ ,‬שנאמר 'זבובי מות יבאיש יביע‬ ‫חוזר בו ויש לו מנה מבקש מאתים כי יטעה שוב בדמיונו‬ ‫שמן רוקח'‪ ,‬ושמואל אמר כמין חטה הוא דומה שנאמר‬ ‫כי רק במאתים יגיע לו הטובה אשר בדמיונו וכן הולך כזה‬ ‫'לפתח חטאת רבץ'‪ .‬שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו‬ ‫לעולם‪ ,‬ונמצא כי כל הרודף אחר עוה"ז רודף להשיג דבר‬ ‫לטובה ואחת יועצתו לרעה ומסתברא דטובה לימינו ורעה‬ ‫שאינו בנמצא כלל אחרי כי באמת אין באותו דבר ההנאה‬ ‫לשמאלו דכתיב 'לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו'‪.‬‬ ‫שהוא משתוקק לו‪ .‬ועכ"פ כל דברי העוה"ז והנאותיו הם‬ ‫הכלי יקר מפרש טעמו של דבר כי כל זבוב כח פיו שלו‬ ‫קטני הערך מאד רק הדמיון והתשוקה מגדיל אותם‪ ,‬וכל‬ ‫חלוש ואין בו כח לעשות נקב בבשר שלם‪ ,‬אך במקום‬ ‫חזקו של יצה"ר הוא רק בעת הרצון והחמדה אבל אחר‬ ‫שהזבוב מוצא פתח פתוח בבשר החי שם ירבץ ויש כוחו‬ ‫שהגיע להדבר האדם בעצמו רואה שאין בו ממש‪.‬‬ ‫בפיו להרחיב הפירצה‪ .‬כך היצר הרע כוחו חלוש לעשות‬ ‫ומשו"ה הצדיק הכובש את יצרו ומתגבר על יצרו בעת‬ ‫פירצה בבשר חי רב פעלים כי הצדיק בכל דרכיו אשר לא‬ ‫שמפתהו וכובש רצונו ואז היצה"ר חזק מאד ומשו"ה נדמה‬ ‫פתח ליצרו פתח כלל אי אפשר לו לפרוץ גדרו ולכנוס בו‬ ‫להצדיקים כהר‪ ,‬אבל הרשעים דמיד כבא היצה"ר‬ ‫להחטיאו‪ .‬אמנם בזמן שהוא מוצא אנשים הפורצים אפילו‬ ‫והתשוקה להם הם עושים רצונם ורואה שאין בהמעשה‬ ‫פירצה קטנה ופותחין לו פתח לחטאת אז יש בידו להרחיב‬ ‫שום ממש והנאה כלל ומש"ה לע"ל כשמתבונן במעשיו‬ ‫הפירצה ולהוסיף פשע על חטאתו כמו שאמרו חז"ל (שבת‬ ‫שעברו שלא היה לו בהם הנאה רק מעוטה ושפיר נדמה‬ ‫ק"ד‪ ).‬הבא לטמא פותחין לו‪.‬‬ ‫לו כחוט ובוכה אשר בשביל דבר קטן ופחות בזה חטא ולא‬ ‫התגבר על יצרו‪.‬‬ ‫גליון ‪534‬‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫כתיב (ג‪ ,‬טז) 'הרבה ארבה עצבונך והרנך'‪ .‬פרש"י עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער‬ ‫העיבור‪ .‬המהרש"א בעירובין (ק' ב') מקשה שצער העיבור מוקדם לצער גידול בנים ולמה זה נרמז‬ ‫קודם‪ .‬ובספר קהלת יצחק מביא תירוץ בשם הגר"ח מוולוז'ין שבעוד שתהא עוסקת בגידול בנים‬ ‫יתן לה הריון אשר אז גדול יותר צער הגידול בנים בהיות לה צער הריון וכו'‪ ,‬ובשם המהריל"ד‬ ‫והגרי"ז כתוב תירוץ שאצל חוה היה תחילה צער גידול בנים ואח"כ צער הריון‪ ,‬כיון שקין נולד‬ ‫לפני הקללה‪.‬‬ ‫היפה תואר כתב אף על גב דלאדם נמי איכא צער ג"כ‪ ,‬וכדאמרינן בגמ' (סנהדרין י"ט‪ ):‬שפדאו‬ ‫יעקב לאברהם מצער גידול בנים‪ ,‬ופרש"י שהוטל עליו טורח השבטים‪ ,‬מ"מ צער האם מרובה‬ ‫שצריכה להניקו ולהלבישו ולקנחו‪ ,‬ולהכי לגבה מחשיב קללה לא לגבי האב‪.‬‬ ‫איתא במדרש רבה 'והארץ היה תוהו' אלו מעשיהן של רשעים‪' ,‬ויאמר אלקים יהי אור' אלו‬ ‫מעשיהן של צדיקים‪ ,‬ויבדל וכו' בין החושך‪ ,‬בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים‪' ,‬ויקרא‬ ‫אלקים לאור יום' אלו מעשיהן של צדיקים וכו'‪ ,‬ואיני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו‬ ‫ואם במעשה אלו‪ ,‬כיון דכתיב 'וירא אלקים את האור כי טוב' הוי במעשיהם של צדיקים חפץ‬ ‫ואינו חפץ במעשיהם של רשעים‪ .‬ותמהו המפרשים מה הצד שיחפוץ במעשיהם של רשעים‪.‬‬ ‫השם משמואל מפרש שמעשיהן של רשעים היינו המעשים הטובים שלהם‪ ,‬והיה ס"ד לומר‬ ‫שבהם חפץ יותר באשר צריכים כפיית היצר הרע יותר‪ ,‬קמ"ל דאינו כן רק במעשיהם של צדיקים‬ ‫חפץ יותר‪.‬‬ ‫ומוסיף שהטעם ש המדרש מכנה מעשיהם של רשעים לחושך‪ ,‬היינו משום שאינם נעשים באור‬ ‫והתלהבות ע"כ בלתי אפשר שיפעלו המעשים הטובים להדליק ולהאיר למעלה כלל‪ .‬ובזה תוכחת‬ ‫מגולה כמה צריך האדם להזהר במעשיו הטובים בתורתו ובתפלתו שיהיו באור והתלהבות‪ ,‬ושלא‬ ‫יהיו בכלל מעשי הרשעים ח"ו‪.‬‬ ‫רש"י (א‪ ,‬א) כתב אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם‪ ,‬שהיא‬ ‫מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום שאם יאמרו אומות העולם‬ ‫לישראל לסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של הקב''ה היא‪,‬‬ ‫הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו‪.‬‬ ‫לכאו' קשה וכי אומות העולם יקבלו את תשובת ישראל הלא אינם מאמינים כלל בבורא עולם‪.‬‬ ‫ועוד קשה כי רש"י להלן (יב‪ ,‬ו) כתב שהכנעני היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם‪,‬‬ ‫שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו‪ ,‬שנאמר (יד‪ ,‬יח) 'ומלכי צדק מלך שלם'‪ ,‬לפיכך‬ ‫אמר הקב''ה אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת‪ ,‬עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של‬ ‫שם‪ .‬א''כ מהו טענתם של אומות העולם‪.‬‬ ‫בספר אש תמיד מבאר שאצל אומות העולם אין כזו טענה של ליסטים כיון שאצלם כל דאלים‬ ‫גבר‪ ,‬זו צורת החיים מדינה אחת כובשת מיד חבירתה‪ ,‬אמנם טענתם היא לישראל כיון שאין‬ ‫ישראל נוהגים כמו הגוים אלא יש להם תורה ויש בהם איסור גזל‪ ,‬ובאיזה זכות הם נטלו הארץ‬ ‫מכנעני‪ ,‬ועל כך משיבים כלל ישראל שאם אתם תובעים אותנו לפי דיני תורה הרי בתורה נאמר‬ ‫שהקב''ה נטלה מהם ונתנה לנו‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬