gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: בראשית (2026-10-05)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון תקסב‬ ‫פרנס החודש‬ ‫‪ -‬לזכר עולם יהי’ צדיק ‪-‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪,‬‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ‬ ‫והנה המפרשים (חות יאיר סי' טז ועוד) מקשים היאך הותר‬ ‫סעודת רעווא דרעווין פרשת בראשית תשנ"ג‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫למשה רבינו ע"ה לשבר הלוחות‪ ,‬והלא הוזהרנו על לאו דלא‬ ‫כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל‬ ‫תעשון כן לה' אלוקיכם‪ ,‬ואמרו חז"ל (ספרי דברים יב ד) וכי‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ היתה‬ ‫אבד”ק עדת יראים וויען ‪ -‬נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק‬ ‫סלק"ד שיהיו ישראל מנתצין את המזבחות חלי'‪ ,‬אלא הוא‬ ‫תהו ובהו וגו'‪ ,‬ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור‪.‬‬ ‫ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה‬ ‫אזהרה על מחיקת השם‪ ,‬שאסור למחוק ולא לאבד אף אות‬ ‫נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק‬ ‫ב‪ .‬ברש"י בראשית ברא אין המקרא הזה אלא אומר דרשני‪,‬‬ ‫ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‪ ,‬ויתברך‬ ‫אחת מספר תורה וכתבי הקודש‪ .‬ואפי' לשבר דבר קדוש מבית‬ ‫כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח‬ ‫בכל מילי דמיטב‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬וכתיבה‬ ‫המדרש יש בו איסור שלא תעשון כן (רמב"ם יסודי התורה פ"ו‬ ‫כב) ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬עד ביאת גואל צדק בב"א‬ ‫ה"ז)‪ ,‬וא"כ האיך הותר למשה לשבור הלחות שהיו כולו קודש‬ ‫תבואתו‪ .‬ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו וכו'‪ ,‬ולא בא‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫קדשים ובהם כמה וכמה שמות הקודש‪.‬‬ ‫המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו וכו'‪ .‬וצריך‬ ‫אבל האמת הוא דהנה כבר אמרו חז"ל (שבת פח ע"א הובא‬ ‫להבין שאם לא בא הכתוב לפרש כאן סדר בריאת שמים וארץ‪,‬‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫ברש"י בפרשתן) מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום השישי‪ ,‬ה"י‬ ‫א"כ לאיזה צורך אמר כאן בריאת שמים וארץ דייקא‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫יתירא למה לי‪ ,‬אמר ריש לקיש‪ ,‬מלמד שהתנה הקדוש ברוך‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫ג‪ .‬בסיום התורה אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ .‬וברש"י‬ ‫הוא תנאי עם מעשה בראשית ואמר להם‪ ,‬אם ישראל מקבלין‬ ‫לעיני כל ישראל ‪ -‬שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם‪,‬‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫את התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו‬ ‫שנאמר ואשברם לעיניכם‪ ,‬והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא‬ ‫ובהו‪ .‬וכמו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים‬ ‫לדעתו‪ ,‬שנאמר (שמות לד‪ ,‬א) אשר שברת‪ ,‬יישר כחך ששברת‪.‬‬ ‫‪ .‬קפה ‪.‬‬ ‫וארץ לא שמתי‪.‬‬ ‫וצריך להבין השבח בזה ששיבר את הלוחות‪ ,‬עד שאמר לו‬ ‫ונראה לדקדק בזה דהתנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה‬ ‫הקב"ה יישר כח ששברת‪.‬‬ ‫רשימת כת"י מגודל הברכה הנמשך ע"י‬ ‫בראשית היה רק על בריאת השמים וארץ‪ ,‬והיינו שיתבטלו‬ ‫לימוד התוה"ק מתוך יראה וקבלת עול‬ ‫השמים והארץ אבל עדיין ישאר העולם תהו ובהו‪ ,‬וזהו שדייקו‬ ‫תנאי התנה הקב"ה עם שמים וארץ‬ ‫מלכות שמים ושהוא העצה היחידה שיהא‬ ‫חז"ל באמרם אם ישראל מקבלין את התורה וכו' ואם לאו אני‬ ‫ונראה לבאר בהקדם דברי ההפלאה (בהקדמה לספר המקנה)‬ ‫קיום לקבלות טובות שקיבל האדם על‬ ‫מחזיר אתכם לתהו ובהו‪ ,‬שלא אמרו אני מחזיר את העולם‬ ‫שהאריך לבאר מאמר חז"ל (שמו"ר מג א) דמשה רבינו שבר‬ ‫כמו שהיה קודם הבריאה שלא יהיה מאומה‪ ,‬אלא מחזירו לתהו‬ ‫הלוחות כדי שיתבטלו הקדושין למפרע ויהיו נידונות כפנויה ולא‬ ‫עצמו‬ ‫ובהו‪ ,‬והענין הוא דתהו ובהו הוא גם כן בריאה במידת מה‪.‬‬ ‫כארוסה שזינ'‪ .‬וביאר שם דהנה כתיב (הושע ב כב) וארשתיך לי‬ ‫וזהו שאמרו ארץ יראה ושקטה‪ ,‬שהיתה הארץ דייקא יראה‬ ‫לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד ברחמים וארשתיך לי‬ ‫מתובל בפרפרת נאה על אגדת הש"ס‬ ‫באמונה וידעת את ה'‪ ,‬וכתיב (שם יח) והיה ביום ההוא נאום ה'‬ ‫שמא לא יקבלו ישראל התורה‪ ,‬שאם לא יקבלו התורה יחזרו‬ ‫לדרגה של תהו ובהו וכדכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות‬ ‫תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי ואומר כי אנוכי בעלתי‬ ‫ב"ה‪ ,‬ה' אלול תשל"ז‬ ‫שמים וארץ לא שמתי‪.‬‬ ‫בכם‪ .‬והכונה דהקב"ה הראה חיבתו הגדולה לישראל וכינס‬ ‫הנה הברכה אצל ישראל כתוב בפ' ראה‪,‬‬ ‫ועכ״פ נמצא שאם לא היו ישראל מקבלים התורה היה‬ ‫וקידש את ישראל בקדושת עולמים על ידי חופה וקידושין‪.‬‬ ‫דאת הברכה הוא אשר תשמעו (דברים יא‪ ,‬כז)‪,‬‬ ‫שמים וארץ חוזרים לתהו ובהו‪ ,‬וכשחטאו ישראל בעגל היו כל‬ ‫ומביא ההפלאה שנחלקו המפרשים בענין החופה והקדושין‬ ‫השמים והארץ עומדים בסכנה גדולה מפני חורבן לחזור לתהו‬ ‫בין כנסת ישראל לקוב"ה‪ ,‬יש אומרים שהקדושין היו במה‬ ‫דהיינו שישמרו ויקיימו המצות‪ .‬והנה מן הסדר‬ ‫ובהו‪ ,‬וכשירד משה רבינו מן ההר וראה העגל והמחולות מיד‬ ‫שהוציאנו הקב"ה מכור הברזל ברכוש גדול‪ ,‬כאמור (שה"ש א‬ ‫‪183‬‬ ‫דכל אחד מישראל מקבל על עצמו לקיים‬ ‫השליך הלוחות מידו ושברו לעיניהם‪ ,‬וכמבואר בחז"ל שהיתה‬ ‫יא) תורי זהב נעשה לך עם נקודות כסף‪ ,‬דהיינו ביזת מצרים‬ ‫מצותיו יתברך‪ ,‬אולם שיהא‬ ‫כונת משה רבינו שעל ידי כן יתבטלו הקידושין ויחשבו ישראל‬ ‫וביזת הים כפירוש רש"י‪ ,‬וכאשר אמר השי"ת בתחילת הגלות‬ ‫כפנויה‪ ,‬שאין ענשם קשה כ"כ ועל ידי זה ינצל העולם שמים‬ ‫כבודו יתברך למשה רבינו ע"ה בהוציאך את העם ממצרים‬ ‫קיום לקבלתו זה כבר קשה‪,‬‬ ‫וארץ מידי כליון שיחזרו לתהו ובהו‪.‬‬ ‫תעבדון את האלוהים על ההר הזה‪ .‬ויש אומרים שהקדושין‬ ‫וזה אי אפשר אלא ע"י לימוד‬ ‫ובזה מובן מה שהיה מותר לו למשה לשבור הלוחות‪ ,‬שכבר‬ ‫היו בלוחות הברית במעמד הר סיני‪ ,‬כמו שדרשו חז"ל בלשון‬ ‫וקביעת עתים לתורה וכמבואר‬ ‫כתב הרמב"ם בהלכו' יסודי התורה (פ"ו ה"ז) שכל הלאו דלא‬ ‫הכתוב בלוחות ראשונות אשר שברת יישר כחך ששברת שעשאן‬ ‫תעשון כן הוא דוקא בעושה כן דרך השחתה‪ ,‬אבל אם נותץ‬ ‫כפנויה‪.‬‬ ‫בכמה מקומות‪ ,‬המשך בעמ' ב'‬ ‫על מנת לתקן‪ ,‬וסותר על מנת לבנות אין זה בכלל האיסור‬ ‫וביאר ההפלאה דיל"פ ששניהם אמת‪ ,‬דהא קשה טובא במה‬ ‫שאמרו שעשאן כפנויה דממה נפשך אם קבלת משה הלוחות‬ ‫עמוד החודש‬ ‫דלא תעשון כן לה' אלוקיכם‪ .‬ומעתה הרי הכא כל השבירה‬ ‫והנתיצה של הלוחות לא היה חלילה בדרך השחתה אלא‬ ‫מהשי"ת היה בתורת שליח קבלה אם כן כבר נתקדשו בשעת‬ ‫כסותר על מנת לבנות‪ ,‬שהיה זה לתועלת גדול‪ ,‬וכמו שמבואר‬ ‫קבלת הלוחות ואין ביטול הקדושין בשבירה כיון שכבר‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫בחז"ל ששבר הלוחות על מנת להשוותם פנויה ולהציל את‬ ‫נתקדשו‪ ,‬ואם היה משה שליח הולכה מהשי"ת אם כן הרי‬ ‫לזכרון עולם האשה החשובה‬ ‫ישראל ואת כל העולם מידי כליון רח"ל דאם לא בריתי וגו'‪.‬‬ ‫היה הזנות קודם הקדושין אפילו אם לא ישתברו כיון שעדיין‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת בתי' בערקאוויטש‬ ‫לא מסרם לישראל‪ .‬אלא העיקר הוא שהיו הקדושין בביזת‬ ‫ז"ל‬ ‫בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער‬ ‫כל תכלית הבריאה בשביל התורה וישראל‬ ‫מצרים ובביזת הים‪ ,‬אלא שהיו הקדושין בתנאי על מנת לקבל‬ ‫ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ‬ ‫נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א‬ ‫גם יתבאר היטב סמיכות הפסוקים לעיני כל ישראל בראשית‬ ‫את התורה כמו שכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את‬ ‫נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח‬ ‫ברא וגו'‪ ,‬שכל מה שהותר למשה רבינו ע"ה לשבור הלוחות‬ ‫האלוקים וגו'‪ ,‬אם כן בשבירת הלוחות שלא נתקיים התנאי‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש‬ ‫ואמר לו הקב"ה ייש"כ ששברת‪ ,‬הוא משום שבראשית ברא‬ ‫בטלו הקדושין למפרע וצריך לקדשם בלוחות שניות‪ ,‬נמצא‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים‪,‬‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬שכל תכלית בריאת שמים וארץ‬ ‫שעל ידי שבירת הלוחות היה הזנות קודם הקדושין‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫היתה בתנאי על מנת שיקבלו ישראל התורה‪ ,‬ואם לא בריתי‬ ‫עכ"פ מבואר בדברי ההפלאה שהקב"ה קידש את ישראל בתנאי‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫חוקות שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬וע"כ הוי השבירה על מנת לתקן‬ ‫על מנת לקבל התורה‪ ,‬ובשבירת הלוחות נתבטל התנאי ובטל‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫ולבנות כדי שיקבלו ישראל לוחות שניות כהוגן‪ .‬המשך בעמ' ג'‬ ‫הקדושין למפרע‪.‬‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הכתבים‬ ‫דבר התשובה‬ ‫וזהו שאמר (עוקצין פ"ג מי"ב) כלי מחזיק ברכה‪,‬‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫שרצה לומר שהברכה דאשר תשמעו יקוים‬ ‫‪.‬טכש תשאלה‪ :‬משלוח או אגרות המגיעים בבי דואר בשבת‪ ,‬אם מותר לישראל להכניסם‬ ‫ויחוזק ולא יבולע ולא ישבת ע"י מוקשי הזמן‬ ‫לביתו‪ .‬ואם מותר לו לקרוא בהם‪.‬‬ ‫והדרכים (עי' ספה"ק ישמח משה‪ ,‬פ' נשא ד"ה במדרש‬ ‫תשובה‪ :‬כבר נקטו הפוסקים דמותר לו להכניסם לביתוא‪ ,‬ואין לחוש שהביאם מחוץ‬ ‫פרשה זו)‪.‬‬ ‫לתחום כיון שכבר הובא מחוץ לתחום מער"שב‪ ,‬וגם אין חשש משום שעושה מלאכה‬ ‫וזהו ע"י התוה"ק‪ ,‬דהיינו לימוד התורה‬ ‫בשביל ישראל‪ ,‬שזהו מלאכתם שמוליכים בכל המקומותג‪.‬‬ ‫בבחינת תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‬ ‫(ברכות ס"ד ע"א)‪ ,‬שהן בונים את ישוב העולם‬ ‫ולענין לקרות בהם‪ ,‬אע"פ שיש פעמים שהם מותרים בשבתד‪ ,‬מ"מ כשהם מיני‬ ‫ומקיימים אותו ע"י לימוד התוה"ק‪ .‬ועיקר הקיום‬ ‫פעיפער'ס [מיני עתונים וקריאה שונים] אין ראוי לו לקרוא בכלל בשבת‪ ,‬רק שיקבע‬ ‫הוא ע"י לימוד תורה שבעל פה שהוא בבחינת‬ ‫זמנו בשבת לעיין בחומש ורש"י וספרי קודש כגון במאור ושמש וכה"ג‪ ,‬ואפילו כשכבר‬ ‫גבורה וכמו דאיתא במאמר פתח אליהו (תיקו"ז‬ ‫יש לו בביתו‪ ,‬לא יבטל זמנו בפטפוטי דברים כאלה שלא לזה ניתנה שבתה‪.‬‬ ‫י"ז ע"א)‪ .‬והיינו עוז (עוקצין שם)‪ ,‬וזהו משה מפי‬ ‫הגבורה (עירובין נ"ד ע"ב)‪ ,‬שע"י לימוד תורה שבעל‬ ‫‪5‬‬ ‫פה מתאזר בעוז ובגבורה לכבוש את היצה"ר‬ ‫‪.‬לש תשאלה‪ :‬בענין הנ"ל מהו אם נשלח מיוחד לו ע"י [דואר מהיר] עקספרע'ס וכה"ג‪ ,‬אם‬ ‫ופגעי הזמן אשר מתגברין והולכים‪.‬‬ ‫ג"כ מותר‪.‬‬ ‫אולם זה רק בתורה שהוא מתוך יראה‬ ‫תשובה‪ :‬אם הם שלחו לו מותר לקחתו לביתו בשבתו‪ ,‬רק שהוא אסור לשלוח‬ ‫וקבלת מלכות שמים‪ ,‬דבתוה"ק יש ג"כ שתי‬ ‫לאחרים באופן שיגיע במיוחד בשבתז‪.‬‬ ‫דרכים סם חיים וסם מות (יומא ע"ב ע"ב)‪ ,‬ואם‬ ‫יראתו קודמת לחכמתו אז תורתו מתקיימת‬ ‫‪5‬‬ ‫וקבוע ושומר אותו מפגעי הזמן‪ ,‬ובהתהלכך‬ ‫‪.‬אלש תשאלה‪ :‬בדרך כלל אחר הימים טובים נשארו בבתי מדרשים הרבה ספרים וחפצים‬ ‫תנחה אותך וגו'‪.‬‬ ‫פרטיים‪ ,‬ופעמים שנרשם עליהם שם הבעלים‪ ,‬אם יש חיוב על הגבאים או אחרים‬ ‫וזהו מאימתי קורין את שמע (ברכות ב' ע"א)‬ ‫שרואים אותם לחזור אחר כל אחד כדי להשיבם להם‪ ,‬ויש בזה טורח רב של שעות‪,‬‬ ‫[פי' האיך באים לידי קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ללמוד‬ ‫והרי בזמנינו רבים אין מקפידים כלל על חפציהם כאלו שנשאר‪.‬‬ ‫התורה מתוך יראה]‪ ,‬משעה שהכהנים‪ ,‬דהיינו‬ ‫תשובה‪ :‬הנהוג בזמנינו לתלות מודעה בביהמ"ד ולקבוע זמן מסוים [כגון שלשים יום]‪,‬‬ ‫שמתבונן שישראל הן הנה ממלכת כהנים וגוי‬ ‫שכל מי שמשאיר חפציו אחר אותו זמן אינם עוד ברשותם וכה"גח‪ ,‬וזה מהני אפילו‬ ‫קדוש‪ ,‬וזהו ידוע ע"י שנכנס לאכול בתרומה‪,‬‬ ‫שקנאו ה' ונתנו לכהן אלמא דחלק ה' עמו‬ ‫לחפצים שנרשם עליהם שם הבעליםט‪.‬‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫דמשולחן גבוה קזכו‪ .‬ואמרו בערבית‪ ,‬היינו בשעת‬ ‫תורה‪ ,‬ומי שאינו מאבד הזמן יש עת לכל ע"כ‪ .‬וראוי להעתיק‬ ‫‪.‬א כמבואר סימן ש"ז (סעיף י"ד) במג"א (סק"כ)‪ ,‬ובשועה"ר‬ ‫החשכות שהוא ערבית יתבונן כי ישראל הם‬ ‫גם דברי הפלא יועץ (אות שבת) מה שהזהיר בזה וז"ל‪ :‬שלא‬ ‫(סעיף כ"ו)‪ ,‬ובמשנ"ב (סקנ"ו)‪ ,‬דהסכמת הפוסקים דאין בו‬ ‫חלק ה' עמו‪ ,‬ואומות העולם מלאים זוהמא אין‬ ‫להוציא היום הקדוש בדברים בטלים וטיולים‪ ,‬ולא נתנו‬ ‫משום מוקצה‪ ,‬כשיש בו דברים המותרים לקרות בשבת‪ .‬ודאין‬ ‫להם חלק בה'‪ ,‬ובשר חמורים בשרם משורש‬ ‫שבתות אלא לעסוק בתורה‪ ,‬וידוע מה שפירשו הקדמונים על‬ ‫לחוש משום מה שהובא מחוץ לתחום בשבילו‪.‬‬ ‫נחש‪.‬‬ ‫פסוק כי אקח מועד אני משרים אשפוט‪ ,‬שמי שמאבד הזמן‬ ‫‪.‬ב זה טעם נוסף דהיינו דאף דיש מחמירין בהובא מחוץ‬ ‫ואינו עוסק בתורה בשבתות ובמועדים‪ ,‬ענוש יענש גם על ימי‬ ‫לתחום‪ ,‬וכלשון המחבר דטוב ליזהר שלא ליגע בו‪[ .‬ועיין‬ ‫החול‪ ,‬ואין לו מקום פטור באומרו שהיה טרוד על המחיה‬ ‫בביה"ל (ד"ה טוב) דאין ליהנות ממנה]‪ ,‬מ"מ בזמנינו בדרך כלל‬ ‫ע"י שיעשה הגוי מלאכה בשבת בזה אסור‪ ,‬כמבואר בשו"ת‬ ‫ועל הכלכלה‪ ,‬שהרי שבתות ומועדים יוכיחו כי אין בפיהו‬ ‫כל שמובא בשבת כבר הוא בתוך התחום בביהשמ"ש‪.‬‬ ‫מהר"ם שיק (או"ח סימן קכ"ג ושכ"ד) ובשאר אחרונים]‪.‬‬ ‫נכונה‪ ,‬וצריך לעסוק בשבת בתושב"כ ובתושבע"פ שהם רומזים‬ ‫‪.‬ג דהיינו כיון שאינם עושים לצורך ישראל מי שנשלח לו רק‬ ‫‪.‬ז עיין לעיל גליון (מספר תקל"ב) דבר התשובה (סימן תרנ"ה)‪,‬‬ ‫לקבה"ו ובשבת יחוד קבה"ו‪ ,‬וכו' עכ"ד‪ .‬ועיין בשו"ת תשובה‬ ‫להמשלח‪ ,‬ועושים לצורך עצמם ובקציצת שכר בעבורם‪,‬‬ ‫בדברי מרן זצ"ל לאסור בזה‪.‬‬ ‫מיראה (ח"א סימן נ"ה‪ ,‬ובלומדת יראתך אות קמ"ו) מה שהבאנו בזה‪.‬‬ ‫א"כ אין נעשה בשביל ישראל שנשלח‪ ,‬כמבואר במג"א (סימן‬ ‫‪.‬ח כמבואר בשו"ת תשובה מיראה (ח"א סימן רל"ח) דהאופן‬ ‫‪.‬ו כדמתבאר מסימן ש"ז דאף בשליח מיוחד שרי מטעמים‬ ‫תקט"ו סק"ג) עיי"ש‪.‬‬ ‫הנכון שיעשו בזה הוא‪ :‬לתלות מודעה בשער בת רבים‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וכמבואר בהדיא בדברי השועה"ר (שם) וז"ל‪ :‬ועוד‬ ‫לכל‪ ,‬שעד זמן פלוני אפשר לכל אחד לחזור וליקח מה‬ ‫‪.‬ד כמבואר בפוסקים דיש היתר לפעמים לקרות עניני חול‬ ‫שאגרת זו לא הובאה בשבילו כלל שהרי השולח שלחה‬ ‫שהשאיר‪ ,‬ומה שישאר אחר אותו זמן הרשות בידי ההנהלה‬ ‫בהמיני קריאה‪ ,‬וביארנו בזה לעיל גליון (מספר תצ"א) דבר‬ ‫בשביל עצמו ולא בשביל אותו ששלוחה אליו [ואף אם‬ ‫לעשות כטוב בעיניהם‪ ,‬ועיין שם בלומדת יראתך (אות תרנ"א)‪,‬‬ ‫התשובה (סימן תק"ע‪ ,‬ובהערה אות ב) עיין שם‪.‬‬ ‫שלחה בשבילו מכל מקום נכרי המביאה בשבת מחוץ לתחום‬ ‫והלום ראיתי בספר המשפט למעשה (שיצא לאור מחדש‪ ,‬פרק כ‬ ‫מתכוין לעשות שליחותו של השולח ולא בשביל מי ששלוחה‬ ‫‪.‬ה הרבה פעמים עורר בזה מרן זצ"ל שלא לבלות הזמן‬ ‫סימן ט"ו) שדן בתקנה זו‪ ,‬ונתקשה המחבר שליט"א דלמה מהני‬ ‫אליו‪ ,‬ואינו דומה לישראל ששיגר פירות לחבירו מערב שבת‬ ‫בשבת קודש‪ ,‬בדברי הבלים של העתונים ומיני מאגאזינען‬ ‫כיון דהוי אסמכתא‪ ,‬דוודאי אין דעתו של אדם לוותר על‬ ‫ע"י נכרי ונתעכב והביאם בשבת שאסורים למי שנשתלחו אליו‬ ‫אשר צצים ופורחים‪ ,‬רק לנצל זמן שבת קדש אשר פנויים‬ ‫מעילו ועל ספריו‪ ,‬אלא שחושב דבוודאי שהוא לא ישכח‪ ,‬וכל‬ ‫כמ"ש בסי' תקט"ו לפי שכיון שהנכרי יודע שישראל זה‬ ‫ממלאכה ללמוד דברי תורה ויר"ש‪ .‬ומרן החיד"א בעבודת‬ ‫כה"ג הוי אסמכתא ולא קניא כמבואר (סימן רי"ז סעיף י"ג)‬ ‫שמוליך אליו הוא יאכל בשבת פירות הללו ולכך הוא מוליכם‬ ‫הקודש (מורה באצבע אות קנג) כתב וז"ל‪ :‬החי יתן אל לבו כי‬ ‫והצעתי תמיהתי לפני כמה דיינים עיין שם‪ ,‬ואח"כ כתב וז"ל‪:‬‬ ‫לו‪ ,‬א"כ הוא מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום בשביל הנאת‬ ‫כל השבוע טרוד בעסקיו‪ ,‬ולפחות ביום שבת קודש ילמוד‪ ,‬ולא‬ ‫עוד י"ל דמועיל מדין תקנת הקהל המבואר בסימן ב'‪ ,‬כן‬ ‫גופו של זה ומטעם זה אף אם הנכרי מתכוין לטובת עצמו‬ ‫יוציא כל השבת בטיול ואכילה ושתיה ושינה‪ .‬ואמרו רבותינו‬ ‫שמעתי מהגאון ר' יחזקאל ראטה זצ"ל אב"ד קארלסבורג בעל‬ ‫לקבל שכרו אסור כמ"ש בסי' תקט"ו‪ ,‬מה שאין כן באגרת‬ ‫זכרונם לברכה כי לא נתנו שבתות וימים טובים אלא ללמוד‬ ‫עמק התשובה וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫שאין גופו של זה שהיא שלוחה אליו נהנה בשבת מגוף‬ ‫ולענ"ד אפשר לו עוד‪ ,‬על פי מה שמבואר בתוס' (נדרים‬ ‫האגרת ואין הנכרי מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום אלא‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫כ"ז ע"ב ד"ה והלכתא) וז"ל‪ :‬אור"ת שלכך נהגו לאסוף כל בני‬ ‫למלאות רצון הישראל השולחו או בשביל טובת עצמו לקבל‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫העיר בשעת שידוכין‪ ,‬היינו כי היכי דליהוו ב"ד חשוב ולא‬ ‫שכרו ולא בשביל זה ששלוחה אליו] עכ"ל‪[ .‬וכל זה הוא‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫יהא ערבון אסמכתא‪ ,‬ואין נראה לר"י שהרי כמה פעמים אין‬ ‫באופן שלא הזמינם לבוא לביתו בשבת‪ ,‬אבל אם הוא באופן‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫המשך בעמ' ג'‬ ‫שם אלא קרובים וכו' ע"כ‪ .‬ומבואר לפי זה‬ ‫שהוא הזמין הדברים שיגיע אליו בשבת דווקא‪ ,‬ואי אפשר רק‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫הלכות מוקצה‬ ‫(ט)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫התשובה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫והוא גם מה שהזכיר בתחילת הבריאה את השמים ואת הארץ‪,‬‬ ‫טס שתחת המנורה‬ ‫בסיס לדבר האסור‬ ‫דכבר נתבאר שעיקר התנאי היה על שמים וארץ דייקא‪ ,‬ומשום‬ ‫זה אמר בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬שבאמת‬ ‫ ‪.‬טמקערה שמשימין שם המנורה‪ ,‬נעשה בסיס‬ ‫ ‪.‬ו מדבר היתר שהיה מונח עליו בכניסת שבת‬ ‫לא בא לומר סדר הבריאה וכמו שפרש"י‪ ,‬אלא בא לומר שזה‬ ‫למנורה ואסור לטלטלו‪ ,‬ואין מועיל אם יניח שם‬ ‫דבר שאסור לטלטלו בשבת‪ ,‬נעשה ‘בסיס לדבר‬ ‫היה כל תכלית בריאת שמים וארץ בשביל התורה שנקראת‬ ‫גם איזה דבר היתר ששוה פחות מהמנורה‪ ,‬משום‬ ‫האסור’‪ ,‬ואסור לטלטלו בשבת‪ ,‬אף אם מאיזה‬ ‫ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬דשמים וארץ בתנאי‬ ‫דהקערה ודאי עיקרה למנורה עבידי‪ ,‬והכל בטיל‬ ‫סיבה שהוא כבר אין הדבר האסור עדיין עליו‪.‬‬ ‫עומדין‪ ,‬ומשום כן הותר למשה לשבור הלוחות ואמר לו הקב"ה‬ ‫לגבי המנורה]ה[‪.‬‬ ‫דין זה הוא רק אם הדבר האסור הונח עליו‬ ‫יישר כח ששברת שבזכות כן יש קיום לשמים וארץ‪.‬‬ ‫בכוונה תחילה להיות שם בשבת‪ ,‬אבל אם הונח‬ ‫קדירה שהונח עליה נר דולק למנוע פתיחתה אם‬ ‫שם והיה בדעתו להסירו משם קודם כניסת שבת‬ ‫שבת בראשית מסוגל להתחיל קבלת התורה מראשית‬ ‫נעשית בסיס‬ ‫אלא ששכח להסירו‪ ,‬אינו נעשה בסיס]א[‪.‬‬ ‫וזהו הלימוד על שבת בראשית‪ ,‬דהנה איתא בחז"ל (תרגום יונתן‬ ‫ ‪.‬ננר דולק שהונח על כיסוי הקדירה שיש‬ ‫דברים ט יז) דכשישראל חטאו בעגל וירד משה עם הלוחות היו‬ ‫בו מאכלי שבת כדי למנוע מאנשים לפתוח כיסוי‬ ‫בסיס לדבר האסור כשהאיסור נסתלק מן העולם או‬ ‫האותיות פורחות באויר‪ .‬והענין הוא דנשמות ישראל מקושרים‬ ‫הקדירה‪ ,‬אין הקדירה נעשית בסיס להנר‪ ,‬אלא‬ ‫שאיבד חשיבותו‬ ‫באותיות התורה‪ ,‬וכשחוטאים חלי' נעקרים מהתורה ובמילא‬ ‫לאחר שכבה הנר מותר לטלטל הכיסוי שעל‬ ‫‪.‬זמאיסור טלטול בסיס לדבר האסור‪ ,‬אינו‬ ‫האותיות פורחות באויר‪ ,‬וזהו ששבר משה רבינו הלוחות ועשאם‬ ‫הקדירה]ו[‪.‬‬ ‫אלא כשהדבר האסור עדיין בעולם‪ ,‬אך אם כבר‬ ‫כפנוי' שחלי' לא ינתק לגמרי הקשר שבין ישראל להתורה‪ ,‬אלא‬ ‫נסתלק מן העולם‪ ,‬אין איסור לטלטל הבסיס‪.‬‬ ‫ישובו ויקבלו לוחות שניות ויקשרו נפשם בקשר אמיץ בתורה‬ ‫כרטיס נסיעה [באס טיקעט’ס] האיך משערין‬ ‫ואפילו לא נסתלק הדבר האסור מן העולם לגמרי‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומשו"כ שבר הלוחות לעיני כל ישראל דייקא כדי לקשר‬ ‫שוויותו לענין בסיס‬ ‫אלא שכבר אין בו חשיבות לעצמו כמו שהיה‬ ‫ולחבר כל נשמות ישראל לתוה"ק‪.‬‬ ‫ ‪.‬אנכרטיס נסיעה של ‘אוטובאס’ [באס‬ ‫בתחילה‪ ,‬אין איסור לטלטל הבסיס]ב[‪.‬‬ ‫וידוע מהצדיקים והספה"ק שהפליגו במעלת שבת בראשית‪,‬‬ ‫טיקעט’ס] שמשלם סכום כסף בתחילה‪ ,‬ובכל פעם‬ ‫והכונה בזה דשבת קודש בראשית מלמדינו שאף אם היה זמנים‬ ‫שנוסע מנכין לו איזה סכום כסף מהכרטיס‪ ,‬אין‬ ‫מנורה שעל השולחן אם נעשה השולחן בסיס‬ ‫קשים של שבירת הלוחות‪ ,‬עכ"ז עדיין בני ישראל יכולים להתקשר‬ ‫משערין ערכו לענין בסיס כפי ערך נייר הכרטיס‬ ‫ ‪.‬חמדבר היתר שמונח עליו גם דבר האסור‬ ‫בהתורה ולקבל התורה מחדש‪ ,‬ובפרט אחר הימים הקדושים‬ ‫עצמו שהוא רק כחספא בעלמא‪ ,‬אלא כפי ערך‬ ‫בטלטול וגם דבר המותר בטלטול‪ ,‬הולכים אחר‬ ‫שנטהרו בני ישראל מכל חטא וקיבלו על עצמם התורה הק'‬ ‫שוויותו שעדיין אפשר לשלם בו עבור הנסיעה]ז[‪.‬‬ ‫הדבר החשוב מביניהם‪ ,‬ואם הדבר המותר חשוב‬ ‫ועבודת השי"ת‪ ,‬הזמן מסוגל להתאמץ ולהתגבר בתורה ובעבודה‬ ‫יותר‪ ,‬אינו נעשה בסיס]ג[‪ .‬לפיכך‪ ,‬שולחן שיש‬ ‫ולקשר עצמו אל התורה"ק תכלית בריאת שמים וארץ‪.‬‬ ‫מפה שעל השולחן שיש עליה עדיין קצת שיירי‬ ‫עליו מנורה‪ ,‬אף ששוה הרבה משאר דברים‬ ‫אוכלין‬ ‫ועכשיו באים לילי החורף‪ ,‬ואומרים בשם צדיקים שהסדרות‬ ‫המותרים שעל השולחן‪ ,‬מ”מ כיון שעיקר השולחן‬ ‫של ימי החורף הם מעוטפים בפעלץ‪ ,‬ואומרים בשם הרה"ק‬ ‫ ‪.‬בנמפה שעל השולחן שנשארים עליה לאחר‬ ‫עבור הסעודה בא והמנורה גופא ג”כ עבור‬ ‫מהר"ש מבעלזא זי"ע שלילי החורף הם בחינת חוה"מ‪ ,‬וצריך‬ ‫הסעודה גרעיני פירות וכדו’‪ ,‬אך יש עליה גם‬ ‫הסעודה בא‪ ,‬בטל המנורה לגבי שאר דברים של‬ ‫למלאות הלילות כראוי ללמוד ולהתפלל‪ ,‬ויש ללמוד בהשכמה‬ ‫איזה שיירי אוכלין שעדיין ראויין לאכילה‪ ,‬אין‬ ‫היתר שעל השולחן ואינו נעשה בסיס]ד[‪.‬‬ ‫שלפנים היה ענין זה חזק מאד ללמוד בהשכמה בעוד ליל‪ ,‬ואני‬ ‫אומרים דהמפה נעשית בסיס גם לדבר המותר‬ ‫זוכר שהיו משכימים וטובלים במים קרים שהיה צריך לשבור‬ ‫מכח שיירי אוכלין אלו‪ .‬ואולם למעשה יש להתיר‬ ‫א‪ .‬כדאמרינן בשבת (קכה‪ ):‬אבן שעל פי החבית וכו’ אמר רבה אמר רבי‬ ‫הקרח וחממו עצמם אצל התנור‪ ,‬ואח"כ ישבו ולמדו אחד אמר‬ ‫לטלטל המפה על מנת להשליכה לאשפה‪ ,‬מצד‬ ‫אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכח‪ ,‬אבל במניח נעשה בסיס‪,‬‬ ‫תהילים ואחד אמר שערי ציון‪ ,‬ואחד למד גמרא תוס'‪ .‬וצריך‬ ‫דין גרף של רעי]ח[‪.‬‬ ‫וכן פסק השו”ע (או”ח סימן שט סעיף ד’)‪ ,‬וזהו ענין ‘מניח’ ו’שוכח’ בשבת‬ ‫למלאות הזמן ולהתגבר בתורה ובעבודה‪ ,‬ואף שיש היום הרבה‬ ‫לענין מוקצה‪ .‬וכן הוא גם לענין מניח כלים תחת הצינור (שבת טז‪):‬‬ ‫טירדות עם כל זה צריך להתגבר כל אחד לפי ערכו‪ ,‬שכל אחד‬ ‫בסיס לדבר האסור שנתערב בדברי היתר‬ ‫די”ח גזירות לגבי מקוואות (עמק התשובה ח”ט סימן קיג ד”ה והנה)‪.‬‬ ‫יש לו חלק בתורה ואסור להיות שיעבור יום בלי לימוד התורה‬ ‫‪.‬גנבסיס לדבר האסור שנתערב בדברי היתר‪,‬‬ ‫ב‪ .‬דהנה בביצה (לא‪ ):‬תנן בית שהוא מלא פירות ונפחת‪ ,‬נוטל ממקום‬ ‫כראוי‪ ,‬וצריך להתגבר בעבודת השי"ת ולעשות לעצמו סדרים של‬ ‫אם יש רוב בדברים של היתר כנגדו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הפחת‪ ,‬ובתוס’ (שם ד”ה ונפחת) כתבו דאין לפרש טעם ההיתר בטבל‬ ‫דאינו נעשה מוקצה‪ ,‬לפי שהוא מוכן אצל שבת הואיל ואם עבר ותקנו‬ ‫תורה‪ ,‬ע"י שמיעת שיעורים או לימוד תורה בחברותא עם חבר‪,‬‬ ‫בטל‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם הדליקו נרות שבת על כסא‬ ‫מתוקן‪ ,‬והיינו דלא אמרינן מגו דאתקצאי באיסור דרבנן‪ ,‬דהא גבי סל‬ ‫שכל יהודי חייב שיהיה לו סדר בתורה‪.‬‬ ‫ובאמצע השבת נפלו הנרות מן הכסא וכיו”ב‪,‬‬ ‫שלפני האפרוחין אמרינן (שבת מג‪ ).‬דאסור לטלטלו משום מגו דאתקצאי‬ ‫ואמרו חז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל‬ ‫ואח”כ נתערב כסא זה בשאר כסאות של היתר‪,‬‬ ‫אע”ג דהתם לא הוי אלא איסור דרבנן‪ ,‬אלא ע”כ טעם ההיתר הוא‬ ‫התורה שנקרא ראשית‪ ,‬ורצ"ל שראשית כל דבר צריך היהודי‬ ‫אם יש רוב בכסאות של היתר כנגדו‪ ,‬הרי הכסא‬ ‫דלא אמרינן מגו דאתקצאי רק כשהמוקצה אינו מסתלק מן העולם‪,‬‬ ‫כגון מעות שע”ג הכר וכיו”ב שאע”פ שנטלם מן הכר עדיין הם בעולם‪,‬‬ ‫לקבוע עצמו לתורה ללמוד ולהתפלל כהוגן ולא יניחם על‬ ‫האסור בטל ברוב ומותר לטלטל את כולם]ט[‪.‬‬ ‫משא”כ לגבי טבל מיד שתקנו מסתלק המוקצה מכל וכל יעו”ש‪.‬‬ ‫אח"כ‪ ,‬ושאר הדברים ידחה ויניחם לאח"כ‪ ,‬השי"ת יעזור שנזכה‬ ‫וביאור כוונת התוס’ הוא דהיכי דהמוקצה הוי בעולם אסור משום מגו‬ ‫לקבל על עצמינו עול תורה ומצות וירא"ש ומידות טובות‪ ,‬ונזכה‬ ‫דאם טמן קדירה בתבן וגחלים המוקצין‪ ,‬דשרי לטלטלו‪ ,‬שהטמנה‬ ‫דאיתקצאי‪ ,‬דהואיל והדבר שבא מחמת האיסור עדיין הוא בעולם‪ ,‬לא‬ ‫לראשית כמו"ש הן גאלתי אתכם אחרית כראשית ונזכה לבנין בית‬ ‫וכיסוי הם תשמישים לקדירה‪ ,‬ואין הקדירה תשמיש להטמנה ולכיסוי‪,‬‬ ‫יאות לבטל מיניה שם האיסור דעדיין שם בסיס עליו‪ ,‬דנקרא בסיס‬ ‫המקדש וביאת גוא"צ במהרה אמן‪.‬‬ ‫לפיכך אין נעשה בסיס עיי”ש‪ .‬וכן חגורה שתחוב בה נרתיק המיוחד‬ ‫של אותו הדבר כל אותו היום כיון דאמו קיים‪ ,‬משא”כ כאשר נסתלק‬ ‫האיסור מן העולם‪ ,‬תו לא מקרי הדבר ההוא שם בסיס של אותו‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫עבור סעלפאן והסעלפאן בתוכו‪ ,‬נעשית החגורה בסיס לדבר האסור‬ ‫דהיינו הסעלפאן [שדינו כמוקצה מחמת חיסרון כיס ‪ -‬עי’ עמק‬ ‫הדבר‪ ,‬הואיל ואמו אינו כבר בעולם‪ .‬ועוד נראה לענ”ד דכל זה שייך‬ ‫התשובה ח”י‪ ,‬תשובה מיראה ח”א סימן ס’]‪ ,‬ואולם אין המכנסיים‬ ‫רק היכי דאותו הדבר עדיין חשיבותו עליו גם לולא היותו מונח על‬ ‫שהחגורה נתונה בתוכה נעשה בסיס‪ ,‬דדוקא החגורה משמשת את‬ ‫הבסיס שמקודם‪ ,‬כגון מעות ואפרוחים דחשובין הן המעות והאפרוחים‬ ‫גם אחר שניטלו מהסל ומהכר‪ ,‬משא”כ היכי שאחר שניטל האיסור אין‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫הנרתיק שמשמש את הסעלפאן‪ ,‬משא”כ המכנסיים אינם משמשים את‬ ‫החגורה‪ ,‬אלא אדרבא החגורה משמש את המכנסיים (מראות יחזקאל ‪-‬‬ ‫בו חשיבות לעצמו‪ ,‬בוודאי הוי כמו מסתלק מן העולם‪ .‬ומשו”ה לענ”ד‬ ‫דבמקום רבים שנתפרסם הדבר לרבים ולכל העיר‪ ,‬וביותר לפי הנהוג‬ ‫הל’ מוקצה בשבת עמ’ קמח)‪.‬‬ ‫אף לענין בית שהוא מלא פירות ונפחת‪ ,‬לא שייך לאוסרו משום מגו‬ ‫כן בכמה וכמה ק"ק ומפורסם הדבר שנהוג כן מחמת הדחק והצורך‪,‬‬ ‫דאתקצאי דנימא דעדיין הפחת בעולם‪ ,‬משום דאע”ג שהפחת קיים‬ ‫ה‪( .‬עמק התשובה ח”ח סימן כב)‪.‬‬ ‫א"כ הוי כמו בי"ד חשוב דמהני דלא ליהוי כדין אסמכתא כמבואר‬ ‫במציאות ולא נסתלק מן העולם לגמרי‪ ,‬מ”מ אזדא ליה חשיבותו מצד‬ ‫כיון שהקדירה נעשית בסיס גם לדבר המותר והיינו האוכל שבתוך‬ ‫ו‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא הרי הוא מונח ומוטל על הארץ הפקר‪ ,‬וממילא לא שייך‬ ‫(שם סעיף ט"ו)‪ ,‬ומשמע דסברת ר"ת דהוי קיבוץ בני העיר כבי"ד‬ ‫הקדירה‪ ,‬א”כ פשיטא דמותר לטלטלו משום דדבר ההיתר הוא חשוב‬ ‫שייאסרו הפירות מכח הך פחת‪ ,‬דאין על הפחת שום חשיבות‪ ,‬ומיושב‬ ‫חשוב‪ ,‬דהוי לכו"ע כבי"ד חשוב‪ ,‬עיין שם ברמ"א‪.‬‬ ‫מן האיסור‪ .‬ולענין טלטול כיסוי הקדירה ג”כ יש להתיר‪ ,‬כיון שעיקר‬ ‫בזה קו’ התוס’ שם‪ ,‬וזה נכון לענ”ד בסברא (עמק התשובה ח”י)‪.‬‬ ‫תשמיש הכיסוי הוא רק לצורך כיסוי האוכל ולא לצורך הנר‪ ,‬ומשו”ה‬ ‫‪.‬ט דכיון דמתנה עליהם דמה שהובא כאן אחר זמן פלוני הוא כך‬ ‫ג‪ .‬כן כתב הטור (או”ח סוף סימן שי) שכתב דצריך שיהא דבר המותר חשוב‬ ‫מותר לטלטל הכיסוי לאחר שכבה הנר ולא נעשה בסיס (מראות יחזקאל‬ ‫כך‪ ,‬הוא אפילו אם ידוע הבעלים‪ .‬שוב ראיתי בספר המשפט‬ ‫מדבר האסור וכן פסק השו”ע (שם סעיף ח’)‪ ,‬ומקורם מדברי התוס’‬ ‫‪ -‬הל’ מוקצה בשבת עמ’ קמט)‪.‬‬ ‫למעשה (שם) דכתב וז"ל‪ :‬מ"מ מהיות טוב אם יודע מי הוא‬ ‫(ביצה כא‪ :‬ד”ה כנונא) שכתבו בהא דשרי לטלטל כנונא אגב קטמיה אע”ג‬ ‫ז‪( .‬תשובה מיראה ח”ב סימן קי)‪ .‬וע”ע מש”כ מרן זצ”ל במקו”א (עמק התשובה‬ ‫דשיירי כוסות אסור לטלטלם‪ ,‬וז”ל ‘ואין נראה דלפום ריהטא משמע‬ ‫הבעלים באמת שיחזירו לו‪ ,‬כן שמעתי מבעל עמק התשובה זצ"ל‬ ‫ח”א סימן לט) דבאס טיקעט’ס הוי מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם‬ ‫דהא דקאמר מטלטלין כנונא אגב קטמיה‪ ,‬לאו מכח הקוטמא‪ ,‬אלא‬ ‫ע"כ‪ .‬וכנראה דמ"מ כיון דמעיקר הדין מועיל אף לזה‪ ,‬א"כ באופן‬ ‫עיי”ש‪.‬‬ ‫היינו לצורך גופו ולצורך מקומו ולא דמי לכוס‪ ,‬אלא נראה דטיבותא‬ ‫שקשה אין לחייב להחזיר אף בכה"ג‪[ .‬ולכאורה יש לעיין דהרי עד‬ ‫ח‪ .‬משום דשיירי הפירות אלו הדרך להשליכם לאשפה ודינם כמו פסולת‬ ‫דכוס הוי משום דשיורי כוסות גריעי טפי וראויין להתבטל אגב הכוס‬ ‫הזמן פלוני שהתנה כן‪ ,‬הרי יחיוב בהשבה כשרואה אותו‪ ,‬כגון‬ ‫(מראות יחזקאל ‪ -‬הל’ מוקצה בשבת עמ’ קמו)‪.‬‬ ‫כמו שברי עצים אגב קוטמא’‪ ,‬עכ”ל‪ .‬ומזה מוכח דבעינן שיהא הדבר‬ ‫המותר חשוב מדבר האסור (עמק התשובה ח”ח סימן כב)‪.‬‬ ‫קודם ל' יום‪ ,‬ובפרט בשיש לו שם‪ ,‬וצ"ל דעד הזמן פלוני הוא זמן‬ ‫ט‪( .‬תשובה מיראה ח”ב סימן קח)‪ .‬וע”ע מש”כ מרן זצ”ל במקו”א (עמק התשובה‬ ‫ח”ה סימן י’ סק”ג) דעיקר הדבר דאיסור טלטול מוקצה חשיב דבר שיש‬ ‫(עמק התשובה שם)‪ .‬וע”ע מה שהביא מרן זצ”ל במקו”א (עמק התשובה ח”ד‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שהבעלים יבואו לקחתם דבמשך זמן זה‪ ,‬עדיין הבעלים באים‬ ‫לו מתירין אינו מוסכם אליבא דכו”ע יעו”ש‪.‬‬ ‫סימן סה ד”ה ובנ”ד) ‪ -‬לענין אחר ‪ -‬דברי הבעל המאור (שבת קכג‪ .‬מדפה”ר)‬ ‫לביהמ"ד וחוזרים אחר מה ששכחו בימי המועד והחול]‪.‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫פרסם‬ ‫ל ת וענינים‬ ‫דבר החסידות‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫בין‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫ע"פ‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בראשית ברא אל קים את השמים ואת הארץ (א‪ ,‬א)‪ .‬הנה בראשי'ת בר'א אלקי'ם‬ ‫ב קשר‬‫הת‬ ‫סופי תיבות אמת‪ ,‬אך האותיות אמת לא נרמז בסופי תיבות כסדר בר'א אלקי'ם‬ ‫נאלהלמערכת‬ ‫בסידור הרשיונות וקבלת כתב אזרח‬ ‫[תרכא]‬ ‫ארה"ב‪ .‬תחילה קיבל רשיון כניסה‬ ‫כי שם השם ניכ"ר עליך‬ ‫א'ת סופי תיבות אמת כסדר‪ ,‬לרמז שצריך האדם לעבוד על מדת אמת אף על פי‬ ‫ע"י שקהילת סאטמאר מילאו לו כתב רבני‪ ,‬שישמש להם‬ ‫שמתחלה אינו בשלימות והיינו לא כסדר‪ ,‬יעזור לו השי"ת אחר כך שיבא למדת‬ ‫מספר מוה"ר שלמה ברוין הי"ו‪:‬‬ ‫כדיין‪ .‬ואח"כ היה צריך לקבל כתב האזרחי‪ .‬אני הכנתי‬ ‫דברי יחזקאל‬ ‫אמת כסדר‪ ,‬שיהיה האמת אצלו בשלמות‪.‬‬ ‫אחר שרבינו זצ"ל תקע אהלו מארה"ק וקבע משכנו בעבורו כל השטרות הנדרשות‪ ,‬ונתלוותי עמו לההעירונ"ג‬ ‫ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע (א‪ ,‬ז)‪ .‬הנה המים‬ ‫בארה"ב‪ ,‬התייצבתי לימינו לעזור לו בכל הדברים הצריכים‪ )hearing( ,‬בהאפי"ס של ה'אימיגראציע דעפארטמענט'‪.‬‬ ‫אשר גבהו ראש למעלה מן הרקיע הן המה גדולים באיכות ומהות מן המים‬ ‫העיקר מה שהם דורשים לראות שם‬ ‫התחתונים‪ ,‬והיה לו להכתוב להזכירם בתחלה‪ ,‬וי"ל דמשמיענו התורה בהזכיר המים‬ ‫הוא אם מכירים את שפת ה'ענגליש'‬ ‫צווייטע ב אַנד‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫התחתונים תחילה‪ ,‬שאין גבהות לפני המקום‪.‬‬ ‫בדיבור בכתיבה ובקריאה‪.‬‬ ‫ער שינען!‬ ‫ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים (א‪ ,‬טז)‪ .‬אמרו חכמינו ז"ל (חולין ס‪):‬‬ ‫תיכף כשהגענו לההעירונ"ג ראיתי‬ ‫כך מע‬ ‫שהו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫עתידין צדיקים שיקראו בשמיך דוד הקטן‪ ,‬יש לומר דהרי הכוכבים לעולם עומדים‪,‬‬ ‫על פניהם שהם מבינים שמדובר‬ ‫שונ‬ ‫ש נ יה‬ ‫קלארע‬ ‫אלא מעוצם אור החמה אינם מאירים ביום‪ ,‬ועל ידי קטנות הלבנה נראים בלילה‪,‬‬ ‫שהו ב רא‬ ‫כאן מאדם חשוב‪ ,‬וכיבדו אותנו מאד‪,‬‬ ‫וזהו דרכן של צדיקים‪ ,‬שטוב להם להקטין ולהפסיד השגת אור עצמם‪ ,‬כדי להאיר‬ ‫לדוגמא אציין מה שבדרך כלל לא‬ ‫כמ‬ ‫ע‬ ‫חת"ם סופר‬ ‫לתלמידיהם אחריהם ויאירו הם גם כן בעולם‪.‬‬ ‫הורשו לעוד אחד להיות נוכח שם‪ ,‬אבל‬ ‫פסקים‬ ‫וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (א‪ ,‬לא)‪ .‬במדרש טוב מאד זה יצה"ר‪,‬‬ ‫אצלינו הניחו אותי להישאר ולהתלוות‬ ‫געשמאקע און קורצע‬ ‫עמו‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות איבער אלע‬ ‫ע"ד הלצה דיש הרבה בני אדם טועים בדעתם שנדמה להם שצדיקים הם ועושים‬ ‫ד' חלקי שו"ע‪ ,‬איבער פילע‬ ‫יותר מן הראוי‪ ,‬דאם קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית יצא ידי חובתו‪ ,‬והוא‬ ‫הממונה התחיל להציע שאלותיו‬ ‫אינטערסאנטע און אקטועלע‬ ‫נושאים וואס זענען נוגע טאג‬ ‫מוסיף ואומר תהלים ולומד מעט‪ ,‬ועושה יותר מן המחויב‪ ,‬וזה טוב מאד‪ ,‬מי‬ ‫לרבינו‪ ,‬תחלה וראש שאלו מה שמו‪,‬‬ ‫טעגליך‪ ,‬באגלייט מיט רייכע‬ ‫שאומר על עצמו שהוא טוב מאד זה מעשה יצר הרע‪.‬‬ ‫וענה יחזקאל ראטה‪ ,‬אח"כ שאל איפה‬ ‫ביאורים להלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫פאר יעדע אידישע שטוב‬ ‫מראה יחזקאל‬ ‫הוא גר‪ ,‬ורבינו שלא הבין השאלה ענה‬ ‫וואס זענען גע'פסק'נט‬ ‫ואתה תשופנו עקב (ג‪ ,‬טו)‪ .‬עיקר כחו של היצר לפתות את האדם בדבר המותר‪ ,‬מן‬ ‫געווארן בע"פ דורך כ"ק‬ ‫שוב את שמו‪ ,‬אח"כ שאל במה הוא‬ ‫גאב"ד‬ ‫ההיתר יסיתהו על האיסר‪ ,‬ולכן כתוב בספר חובות הלבבות זלל"ה (שער התשובה פרק‬ ‫מתעסק‪ ,‬ושוב פעם שלישית ענה את‬ ‫ה') שהחסידים פורשין עצמן מן צ"ט שערי ההיתר כדי שלא יבואו לשער אחד מן‬ ‫קארלסבורג‬ ‫שמו‪ .‬הממונה לא ידע האיך להתייחס‬ ‫האיסור‪ ,‬וזה ואתה תשופנו עקב‪ ,‬שעקב הם ראשי תיבות של ק'דש ע'צמך ב'מותר‪,‬‬ ‫למבוכתו‪ ,‬ולא עשה דבר אחר חוץ‬ ‫אך פרי תבואה‬ ‫ודוק‪.‬‬ ‫מלפנות ולהסתכל עלי בתמהון לבב‪,‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל עמק התשובה‬ ‫כי עפר אתה ואל עפר תשוב (ג‪ ,‬יט)‪ .‬יש לומר כי העצלות היא מיסוד העפר כי הוא‬ ‫וכאשר ראה רבינו זצ"ל שהוא מסתכל‬ ‫גס וכבד מכלן‪ ,‬ומי שהוא עצל בטבע העפר אינו משלים חקו במצות ומעשים טובים‪,‬‬ ‫עלי פנה והסתכל גם הוא עלי‪ ,‬ושאל‬ ‫ועל כן צריך להתגלגל‪ ,‬וזה שאמר הכתוב כי עפר אתה‪ ,‬אם עצל אתה‪ ,‬אז ואל עפר‬ ‫אותי‪ ,‬הרי עניתי לו ומה הוא רוצה‬ ‫ישמח משה‬ ‫תשוב‪ ,‬ועל כן תהיה איש מהיר במלאכתך להשלים חקך בעודך חי‪.‬‬ ‫עכשיו‪ .‬הסברתי לו שהוא שואל שאלות‬ ‫ביום ברא אלקים אדם וגו' (ה‪ ,‬א)‪ .‬פי' אם אדם עושה דבר טוב בפני רבים אז נזדמן‬ ‫אחרות ועל כל שאלה צריך לענות‬ ‫שיהי לו פניות ואם בהצנע לכת אז יהי' נזהר בוודאי מפניות‪ ,‬ולכך יראה אדם כאילו‬ ‫תשובה אחרת‪.‬‬ ‫הוא לבד בעולם דוגמת אברהם אבינו שכל דורו היו עובדי ע"ז והוא הי' עובד לבורא‬ ‫אח"כ קרא הממונה ואמר‪ ,‬מאחר‬ ‫אמרי פנחס‬ ‫לבד‪ ,‬ובזה ניצל מפניות‪ ,‬וזה ביום ברא אלקים אדם לבדו על הארץ‪.‬‬ ‫שהוא רואה ומבין שאיש זה הוא איש‬ ‫חשוב‪ ,‬ויהיה חשיבות למדינת אמעריקא‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫שאיש חשוב כזה יהיה מאזרחיה‪ ,‬הוא‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫מסכים ליתן לו מעכשיו הכתב אזרחי‪,‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫תשרי‬ ‫על מנת שרבינו מקבל על עצמו‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫ללמוד לדבר ולכתוב ולקרוא 'ענגליש'‪.‬‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫מסרתי את דבריו לרבינו‪ ,‬וענה ואמר‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫יחז‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫חשון‬ ‫ד ב ר ק אל‬ ‫'איך האב געהערט‪ ,'..‬ולא הוציא מפיו‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫אין ולאו‪ .‬ואכן מאז נתקבל לאזרח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫ארה"ב‪.‬‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫טבת‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫מוה"ר משה ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ג ישראל דוד האניג שליט"א‬ ‫הרה"ג צבי הורוויץ שליט"א‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫מוה"ר יואל דוב פרידמאן הי"ו‬ ‫ראש ישיבת וויזניץ‬ ‫מנהל ישיבה לצעירים דסאטמאר‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫ולכבוד אביו הרה"ח ר' מנחם עזריאל שליט"א ולכבוד אביו מוה"ר אייזיק פרידמאן הי"ו‬ ‫ולכבוד אביו הרה"ג יעקב שליט"א‬ ‫ולבוד חותנו הגה"צ גאב"ד קארלסבורג שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫ני''ו לרגל אירוסי בנו‪/‬נכדו למז"ט לרגל נישואי בנו‪/‬נכדו למז"ט‬ ‫לרגל הכנסת בנו‪/‬נכדו הבה''ח אברהם דוד‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫בת הבה”ח המו' בתוי”ש ישראל דוב בעריש הי"ו לרגל הולדת בתו‪/‬נכדתו למז"ט‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו‬ ‫ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‬ ‫עב"ג בת מוה"ר יואל קעסטנבוים הי"ו‬ ‫עב"ג‬ ‫‪-‬‬ ‫הי"ו‬ ‫שלמה‬ ‫חיים‬ ‫בתוי”ש‬ ‫המו'‬ ‫הבה”ח‬ ‫הרה"ג משה וויעדער שליט"א ‪ -‬ראה"כ לינז‬ ‫לעול התורה והמצוות‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה‬ ‫יה”ר שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫ממנו ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ומכל יו”ח‪ ,‬אמן‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬