gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פירות נוי · Peiros Noi — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: פירות נוי · Peiros Noi

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פירות נוי‬ ‫פנינים יקרים מתורת רבינו הגדול הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫בעל מחבר ספר "משך חכמה" על התורה‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ד תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪ y.b.daskal@ybdaskal.com :‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫ביאור מופלא בחטא עץ הדעת‬ ‫�הים עַ ל הָ ָאדָ ם לֵאמֹר ִמכֹּל עֵ ץ הַ גָּן ָאכֹל תּ ֹאכֵל‪) :‬ג‪ ,‬ב( וַתּ ֹאמֶ ר הָ ִאשָּׁ ה ֶאל הַ נָּחָ שׁ ִמפְּ ִרי‬ ‫א‪] .‬יא[ )ב‪ ,‬טז( " ַויְצַ ו ה' אֱ ִ‬ ‫�הים ל ֹא ת ֹאכְ לוּ ִממֶּ נּוּ וְ ל ֹא ִתגְּ עוּ בּוֹ פֶּן ְתּמֻ תוּן" ע"כ‪ .‬יש‬ ‫וּמפְּ ִרי הָ עֵ ץ אֲ שֶׁ ר בְּ תוֹ� הַ גָּן ָאמַ ר אֱ ִ‬ ‫עֵ ץ הַ גָּן נ ֹא ֵכל‪) :‬ג‪ ,‬ג( ִ‬ ‫�הים עַ ל הָ ָאדָ ם לֵאמֹר ִמכֹּל עֵ ץ הַ גָּן ָאכֹל תּ ֹאכֵל"‪ ,‬משמע שה' ציוה על האדם‬ ‫לדקדק‪ :‬א‪ .‬מדוע כתוב " ַויְצַ ו ה' אֱ ִ‬ ‫לאכול‪ ,‬מה מצוה היא שיאכל מהעצים שבגן‪ ,‬והם רק באכילת רשות‪ .‬ב‪ .‬יש לשים לב לשינוי הלשון בדברי‬ ‫�הים‬ ‫וּמפְּ ִרי הָ עֵ ץ אֲ ֶשׁר בְּ תוֹ� הַ גָּן ָאמַ ר אֱ ִ‬ ‫חוה לנחש להלן )ג‪ ,‬ב‪-‬ג( "וַתּ ֹאמֶ ר הָ ִאשָּׁ ה ֶאל הַ נּ ָָחשׁ ִמפְּ ִרי עֵ ץ ַהגָּן נ ֹאכֵל‪ִ :‬‬ ‫ל ֹא ת ֹאכְ לוּ ִממֶּ נּוּ וְ ל ֹא ִתגְּ עוּ בּוֹ פֶּן ְתּמֻ תוּן"‪ .‬הנה על הציווי לאכול מעץ הדעת לא אמרה "אמר אלוקים"‪ ,‬רק‬ ‫על מה שאמרה מה שאמר אלוקים לא לאכול מעץ הדעת‪ ,‬בזה בלבד אמרה "אמר אלוקים"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬והביאור בזה‪ ,‬דבאמת ה' ציוה לאדם לאכול מעצי הגן‪ ,‬ואינה אכילת רשות‪ ,‬אלא ציוהו ממש לאכול מעץ‬ ‫הגן‪ ,‬שמצוה על האדם להנות ממה שרואות עיניו בעולם הזה‪ ,‬כמו שאמרו בירושלמי )קידושין ד‪ ,‬יב( "רבי‬ ‫חזקיה ר' כהן בשם רב‪ ,‬עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל" ]עיין במסילת ישרים פרק‬ ‫יג‪ ,‬לבאר איך יתיישב לפי זה מה שאמרו )יבמות כ‪ ,‬א( קדש עצמך במותר לך[‪.‬‬ ‫ג‪ .‬והנה הציווי לאכול מכל עץ הגן נאמר לאדם עוד לפני שנבראה חוה כמבואר בפסוקים‪ ,‬ומדיוק לשון הפסוק‬ ‫הכא דלא אמרה חוה על האכילה "אמר אלוקים" משמע שאדם לא אמר לחוה שיש מצוה מהקב"ה לאכול‬ ‫מכל עץ הגן‪ ,‬אלא בסתמא שמותר לאכול‪ ,‬רק על איסור עץ הדעת אמר לה שהוא איסור מהקב"ה‪ ,‬ומדוקדק‬ ‫לשון הפסוקים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אמנם עדיין קשה מדוע הוצרך הכתוב להשמיענו זאת‪ ,‬והביאור בזה‪ ,‬דאם הייתה חוה מקיימת מצוה‬ ‫באכילתה מפירות הגן‪ ,‬הייתה זכות מצוה זו עומדת לה שלא תיכשל באכילת עץ הדעת‪ ,‬ולכך השמיענו‬ ‫הפסוק דלא ידעה חוה שהוא מצוה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אלא שעוד קשה הא קיי"ל דגם אדם שלא כיון לשם מצוה יצא ידי חובתו כמו שאמרו בפסחים )קיד‪ ,‬ב(‬ ‫שהאוכל מצה בלא כוונה יצא ידי חובתו וכן פסק השו"ע )או"ח תעה‪ ,‬ד(‪ ,‬אם כן מה בכך שלא התכוונה לשם‬ ‫מצוה הא אכתי קיימה מצוה‪ ,‬ויש ליישב דדוקא אם יודע שיש מצוה כזו אלא שבשעה שקיים המצוה לא‬ ‫כיון לשם מצוה‪ ,‬אבל אדם שאינו יודע כלל שקיימת מצוה גרע ואפילו אם יקיים אותה לא נחשב שקיים‬ ‫מצוה‪ ,‬כמבואר סברא זו בר"ן בראש השנה בפי' לרי"ף )ז‪ ,‬ב מדפי הרי"ף( בשם הרא"ה‪ ,‬וכן פסק השו"ע‬ ‫כדבריו )שם(‪ ,‬ולכך חוה שלא ידעה שקיימת מצוה באכילת הפירות לא קיימה מצוה כלל ולא ניצלה מחטא‬ ‫עץ הדעת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ועכשיו יתיישב הכל ככפתור ופרח‪ ,‬דכיון שאדם לא אמר לחוה שיש מצוה באכילה‪ ,‬לכן לא אמרה לנחש‪,‬‬ ‫ולכן לא היה לה שכר מצוה על האכילה‪ ,‬וזה הביאה לחטוא באכילת עץ הדעת‪ ,‬כי לא עמדה לה זכות‬ ‫האכילה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬תמצית דבריו‪ :‬ה' ציוה את האדם על האכילה‪ ,‬כי חייב אדם להנות ממה שרואות עיניו‪ .‬אבל אדם לא‬ ‫מסר לחוה מצוה זו‪ ,‬ולכן לא הזכירה שם ה' באמירת האכילה לנחש רק באיסור אכילה‪ ,‬ובאה התורה‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שאם היה לה מצות אכילה‪ ,‬זכות המצוה היתה עומדת לא שלא להכשל בחטא עץ הדעת‪.‬‬