פרי עמלינו · Pri Amulaini — בראשית (2026-10-05)

פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 616בראשית
מאוצרות הפרשה
לומר טעם שאין מברכין בברכות השחר על חוש השמיעה כמו בראשית ברא אלוקים (א ,א)
שמברכין ברכת פוקח עורים על כח הראיה ,לפי שע"י ששמע אדם מביא רש"י את דרשת חז"ל :העולם נברא בשביל שני דברים שנקראו
הראשון לאשתו יצא מזה תקלה לכל העולם ,וכיון שנצמח תקלה ע"י 'ראשית' – בשביל התורה ובשביל ישראל.
כח השמיעה אין ראוי לברך ע"ז .וזהו שנא' וישמע אברם לקול שרי, על קביעה זו הציע ה"חפץ חיים" משל מבריק הממחיש את שווי
וכתב שם רש"י לקול רוח הקודש שבה ,כי לכאורה קשה על אברהם
הדברים :אדם המשקיע מיליון דולר בעסק ,בוודאי אינו מצפה לרווח
אבינו ע"ה שישמע לקול אשתו והא כבר ראה וידע התקלה הנצמחת ע"י
של מאה דולרים בלבד .אם הוא משקיע מיליארד – ציפיותיו לרווחים
שמיעה לאשה כנ"ל ,לזה כוונת רש"י ז"ל לקול רוח הקודש שזה בבחינת
שכינה מדברת וכו' ולא היה הקול שלה. הן עצומות ובלתי נתפסות .מכאן נבין קל וחומר :אם הקב"ה אומר
ובקובץ קול התורה מובא מרבי אליעזר לאפיאן זצ"ל ביאור בזה, שהוא ברא את כל העולם ,את הים ,את היבשה ,חיות ועופות ,בני אדם,
שהקשה מדוע מברכים רק על הראיה פוקח עורים ולא על השמיעה צומח ודומם ,הכל בשביל התורה ,אזי צריכים לחשוב אנחנו – כמה
פוקח חרשים ולא על הדיבור משיח אלמים .ונראה הטעם כי הראיה שווה התורה וכמה שווים ישראל...
נפסקת בשעת השינה ומתחדשת עם היקיצה לכן מברכים עליה ,אבל ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר
השמיעה והדיבור לא נפסקו ,יש אנשים ששומעים בשינתם ומדברים על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע
לכם יהיה לאכלה :ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל
בשינתם לכן לא קבעו ברכה עליהם( .קב ונקי)
רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויצא קין מלפני ה' (ד ,טז)
ויהי כן (א ,כט-ל) הנה כל מקום שנאמר אלקים במעשה בראשית "ויצא קין מלפני ה'" ,ר"ח בר יצחק אמר :יצא שמח .פגע בו אדם
הראשון ,אמר לו :מה נעשה בדינך? אמר לו :עשיתי תשובה ונתפשרתי. – "ויאמר אלקים" -זהו מעשרה מאמרות שבהן נברא העולם .ויש
התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ,אמר :כך היא כוחה של תשובה להבין ,דלכאורה במקרא זה אין שום "בריאה מחודשת" ,שהרי הזרעים
והפירות נבראו מכבר ,ומה בריאה מיוחדת זו לחדש.
ואני לא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר' :מזמור שיר ליום
וכתב הגר"א ב"אדרת אליהו" ,דעד מאמר זה עדיין לא היה כח בזרעים
השבת טוב להודות' (בראשית רבה כב י"ג).
ובפירות לזון את האדם ,ובמאמר זה נתן הכח בזרעים ובפירות שיזונו
האיש הזה שכולם מקנאים בו שאין דבר בעולם שאינו יכול להשיג ,יש ויסעדו לב האדם [בשונה מעשב השדה] ,ולכל בעלי חיים נתן כח
לו הכל ,בנים אחד אחד ,בריא ולעולם לא חולה ,נקרא יום אחד בעשבי השדה שיזונו מהן ,ולא מתבואות וזרעים ופירות ,כי לא יסעדו
בדחיפות לרופא שעורך לו בדיקות מקיפות עקב כאב קל שחש, את לבם.
והרופא מודיע לו בצער שהוא לא ישרוד את החודש ,שיום מותו קרב ובזה מובן גם מש"נ בסוף מאמר זה "ויהי כן" ,מכיון שבמאמר זה יש
ובא .לאחר כמה שעות ,לא פחות ולא יותר מתדפק על דלתו איש "בריאה" כמו שאר מאמרות שבהן נברא העולם.
ביטחון ומודיע לו בצער שבנו נהרג בתאונת דרכים .האיש בהלם ,הוא ועפ"ז יתכן לבאר מטבע הברכה בברכת "בורא נפשות רבות "...שאנו
איבד את בנו יקירו ,ומבין שבקרוב יפגוש אותו בעולם שכולו טוב .לאחר מודים בזה להקב"ה על שלשה דברים שברא .א" .בורא נפשות רבות"
מספר דקות ,איש משטרה על דלתו ,מודיע לו בצער ,שלאחר חקירות – זהו על בריאת האדם ,וכל בעלי החיים; ב" .וחסרונן" – בזה אנו מודים
ודרישות ,נודע כי הנהג שדרס את בנו ,הוא לא פחות ולא יותר מאשר על בריאת המזון שבא למלא מה שחסר לאדם [כפירושם של מפרשי
בנו השני ,אחיו הגדול יותר .רעדה אחזתהו הפעם ,הוא כבר לא יכול התפלה]; ג" .על כל מה שברא להחיות בהן נפש כל חי" – בזה אנו מודים
למחות את הדמעות ופורץ בבכי וצועק "דייייי" ויורד לשדה לשאוף על הבריאה המיוחדת שברא הקב"ה במאמר זה ,שנתן כח ב"חסרונן"
[שזהו המזון] "להחיות בהן נפש כל חי"( .רבי אליהו דיסקין שליט"א)
אויר צח .ביציאתו מביתו ,מכתב בדואר הוא השליח הבא ,בכתב שאינו
משתמע לשתי פנים ,מופיע ברורות שעליו לפנות את דירתו וכל רכושו,
ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר
כנגדו (ב ,יח) בכל בוקר מברך האיש" :שלא עשני אשה" ,ואילו
עקב חוב גדול שיש לו ,אויייייי ,כמה שהוא גונח .וכך יוצא הוא מביתו
האשה מברכת" :שעשני כרצונו" .יש להבין ,מה מיוחד באשה שהיא
לשעבר ,אב שכול ,ללא רכוש ,כאשר ברור לו כיצד תכנית סוף חייו מברכת כך ,האם לא נעשתה כל הבריאה כרצונו?
קורמת עור וגידים. רבינו בחיי משיב על כך תשובה נפלאה :לפני בריאת האדם התיעץ
נעצור לרגע את הדמעות ,כולנו מכירים את האיש הזה" ,אדם הראשון" הקב"ה ,כביכול ,עם מלאכי השרת ,האם לברוא אדם או לא .לעומת זאת
קראו לו ,אחרי שאכל מעץ הדעת הודיע לו הקב"ה שהוא הולך למות, בבריאת האשה אמר הקב"ה" :לא טוב היות האדם לבדו" ,כלומר האדם
לאח"מ נהרג לו בן – הבל .ומי הרג את הבל – קין אחיו .בנוסף הקב"ה זקוק לבריאה של האשה ,כך היה רצונו יתברך שיהיה לאדם עזר כנגדו,
זרק אותו מגן עדן. והוא הפיל תרדמה על האדם וברא את האשה בלי להתיעץ.
ומה עשה האיש הזה אחרי רצף האירועים שקרו לו ביום אחד? אומר על כך מודה האשה בכל יום" :שעשני כרצונו" ,שהקב"ה יצר אותה על
המדרש על הפסוק 'ויצא קין מלפני ה'' מיד עמד אדם הראשון ואמר: פי רצונו בלבד ,ובזה היא מתיחדת מן האיש( .רבי גואל אלקריף שליט"א)
"מזמור שיר ליום השבת ,טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון ,להגיד ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו' (ג ,יז) בספר מחזה
בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהילים צ"ב) (א נקודה'לע-ספינקא) אברהם (עה"ת לרבי אברהם דוד מבוטשאטש זצ"ל) כתב שמכאן יש
ללמדך
להתגבר על נסיון-לפני מעשה
ישּה ִעמָ ּה ַוי ֹּאכַל (ג' ,ו')
ו ֵַּת ֶרא הָ ִא ָשה כִ י טֹוב הָ עֵּ ץ ְלמַ אֲ כָל וְכִ י ַתאֲ וָה הּוא לָ עֵּ י ַניִם ְונ ְֶחמָ ד הָ עֵּ ץ ְלהַ ְשכִ יל ו ִַת ַקח ִמ ִפ ְריֹו ַות ֹּאכַל ו ִַת ֵּתן גַם ְל ִא ָ
אם נתבונן בלשון הפסוק ,נמצא דבר פלא .שכן הנה ,הפסוק פותח ומספר" :ותרא האשה כי טוב העץ למאכל ,וכי תאוה הוא לעינים ,ונחמד העץ
להשכיל" ,כלומר :הוא מתאר כי חוה ראתה את העץ והבחינה במעלותיו ,אולם מיד לאחר מכן הוא ממשיך" :ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה
עמה ויאכל" – כאשר כאן כבר מדובר על פרי העץ! ולכאורה ,מדוע פתח הפסוק ב'עץ' וסיים ב'פריו'?
את התשובה ,נוכל להבין באמצעות סיפור מופלא ,שאירע עם הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ,ראש ישיבת פוניבז' .ומעשה שהיה כך היה:
מנהגו של ר' דוד היה ,להתעורר מדי לילה בשעה שלש לפנות בוקר בדיוק ,ליטול את ידיו ,לברך את ברכות התורה ,ולצאת אל הישיבה בשעה שלש
ועשרה בדיוק – כדי ללמוד מספר שעות בנחת ,עד התפילה .בכל לילה חזר על עצמו אותו הסדר ,בדיוק מופלא .ניתן היה לכוון את השעון על פי
השעה בה יצא ר' דוד מביתו :שלש ועשרה בדיוק ,לא רגע קודם – ולא רגע אחר כך...
כך ,מלבד אותו הלילה ,לילה סוער בעיצומו של החורף .באותו הלילה ,כאשר יצא ר' דוד מביתו וסגר את הדלת אחריו – הביטה הרבנית בשעון,
ולפליאתה גילתה כי השעה הינה שלש וחמשה! ראש הישיבה יצא לדרכו חמשה רגעים לפני הזמן ,מאורע אשר דוגמתו לא אירע מעולם! "מה
ההסבר לכך? הלא עשרות שנים לא קרה כדבר הזה!" תהתה הרבנית בליבה ,אולם את התשובה – קיבלה מספר רגעים מאוחר יותר ,בשעה שלש
ועשרה ,אז נשמעו נקישות על הדלת ,ובפתח עמד בנה ,ר' ברוך דב ,שהתגורר במרחק מספר רחובות מבית הוריו...
"מה מעשיך כאן ,באמצע הלילה?" שאלה הרבנית בפליאה ,תוך שהיא משתוממת לפשר צירוף המקרים המוזר שאירע באותו הלילה ,ואילו ר'
ברוך דב נענה והסביר" :אבא סיפר לי אתמול ,שהוא אינו חש בטוב .מזג האויר נתן בו את אותותיו ,והוא התקרר כנראה .לפיכך ,כאשר התוודעתי
לסופה המשתוללת בחוץ ,ראיתי את הברקים ושמעתי את הרעמים – החלטתי שעלי למנוע ממנו לצאת אל הישיבה באמצע הלילה ,בקור הנורא!
'הרי זה ממש פיקוח נפש!' הרהרתי בליבי ,והחלטתי כי בשעה שלש ועשרה ,השעה המדוייקת בה אבא יוצא לישיבה – אתייצב בפתח ,ואמנע ממנו
לצאת לדרכו ,תוך הבטחה כי אשאר ללמוד איתו כאן ,בבית!" סיים ר' ברוך דב.
"צר לי ,אך איחרת את המועד ...אבא כבר יצא לישיבה!" השיבה הרבנית לבנה המסור ,שלא האמין למשמע אזניו" :אבא יצא לישיבה? איך זה
יתכן? הלא רק כעת השעה שלש ועשרה! מעולם הוא לא יצא מהבית בשעה אחרת!" התפלא ר' ברוך דב ,אולם אמו ,הרבנית ,כבר הבינה מה גרם
לבעלה הגדול ל שנות ממנהגו ולהקדים בחמשה רגעים את שעת צאתו ...הוא הכיר היטב את בנו ,וידע כי יעשה הכל בכדי למנוע ממנו לצאת
לישיבה כהרגלו ...משום כך ,הוא הקדים ויצא מהבית ,בטרם יספיק ר' ברוך דב להגיע...
זהו איפוא המעשה המופלא ,שמעורר תהיה מסויימת :אילו כה נחוש היה ר' דוד לצאת לישיבה כמנהגו ,הלא יכול היה לומר זאת לבנו במפורש,
ולסרב להפצרותיו כי ישאר בבית! מדוע היה עליו לשנות ממנהגו ,מהרגליו ,ולהקדים את שעת צאתו לישיבה?
אולם התשובה ברורה ...לפני שעת הנסיון ,הרבה יותר קל להתגבר ...לעומת זאת ,כאשר הנסיון כבר עומד בפתח – נדרשים כוחות נפש מרובים
ועוצמתיים בהרבה בכדי להתמודד מולו חזיתית! ר' דוד חשש ,כי לאחר שכבר יתייצב הבן בפתח ביתו ,ויבקש להניאו מלצאת לישיבה – הוא לא
יעמוד בנסיון ,ובסופו של דבר – ישתכנע לבטל את קביעותו ...משום כך ,הוא מיהר לצאת מהבית בטרם תגיע שעת הנסיון!
ומכאן ,לענייננו ...אילו היה הנחש מגיע מלכתחילה ,ומנסה לשכנע את האשה כי תאכל מפרי העץ אשר הבורא אסר עליה לאכול ממנו ואף תתננו
לבעלה – לא היה מבוקשו עולה בידו ...שכן בטרם טעמה האשה מהעץ – לא היתה זו 'שעת נסיון' ,ובשלב זה ,היה ביכולתה להתגבר בקלות רבה
יחסית! לפיכך ,מבאר ה'אור החיים' הקדוש ,פיתה הנחש את האשה לטעום מהעץ עצמו -אשר האכילה ממנו לא נאסרה עליה ,ואו אז ,כאשר חשה
בטעמו הערב וכבר הגיעה ל'שעת נסיון' – עלה בידו אף לפתותה כי תאכל מפרי העץ ,ואף תתן ממנו לאישה...
פינת ההלכה
לגנוז תמונות וציורים שהילדים מביאים מהגן
שאלה :בננו מגיע כל שבוע הביתה ומביא תמונות וציורים שצייר עליהם להמחשת הפרשה ,למשל ,קריעת ים סוף ,כלי המשכן ,וכן דברים
מבריאת העולם כמו ירח וכוכבים ,בהמות ועופות וכדו' .יש לציין שאין על התמונות שום פסוק ,כל הציור מסתכם בתמונה מצולמת .שאלתי
היא ,איך עלינו ההורים להתייחס לדפים אלו ,האם אפשר לזורקם לאשפה ,או שצריך לגנוז אותם?
תשובה :בכעין שאלה זו דן בשו"ת משנה הלכות (חלק יט סימן רכו) על מי שלומד הלכות טריפות ,ויש לו ספר קטן שמכיל ציורים ותמונות מאברי
הבהמה וכל חלקיה שנמצאים בהם מיני טרפות ,אי יש בספר הזה קדושה שלא לנהוג בו מנהג בזיון ,הגם שאין בו דברי תורה ,מכל מקום אפשר
דהוי ליה כמפרש על הש"ס[ .כמובן באופן שאין כיתוב מתחת לכל אבר מדברי חז"ל].והשיב לכאורה אין בהם שום קדושה ,והוי ליה כעין מי
שרוצה מסכת גיטין דף ב ע"א ,ופותח אטלס לדעת היכן היא עכו ,או שלומד מסכת יומא דף לד ע"ב ,דכהן גדול ביום הכיפורים לובש בגדים
הנדויין ,ורוצה לראות על המפה היכן היא אינדייא [הודו] וכיוצא בזה .ומשום כך המפה אינה מקבלת קדושה.
ומיהו נראה לפענ"ד ,דהגם דאין זה נקרא בכלל מפרש ,מכל מקום אין לנהוג בו מנהג בזיון ,מידי דהוי אתשמישי מצווה או תשמישי קדושה,
ועיין בספר חסידים (סימן תתצב) ,החכם נכנס לבית הסופר שכתב בו ספרי הקודש ,ראה קולמוסיו מונחים על הקרקע ,אמר לו בקולמוס שכתבת
בו כתבי הקודש וש ם הקודש אל תזלזל אותו ,ע"ש .ולפי זה ,אפילו אחד כותב חדושי תורה אין לו לזלזל בקולמוסו .על כל פנים הכל לפי
העניין ,וכל ערום יעשה בדעת.
וכעין זה שמעתי מגיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהחזו"א כשלמד עירובין עשה לעצמו ציורים דרך לימודו ,ולאחר מכן צוה לגנוז את כל
הציורים ,כי אמנם אין בזה קדושה ,אבל כיון שהוא מסייע ללימוד ,אין ראוי להשליכם לאשפה( .הגר"י זילברשטיין שליט"א ,קובץ ווי העמודים)
מזל טוב
מרכז העיר :משפחת תלם להולדת הבן משפחת סיני להולדת הבת משפחות פקטר-זיק להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות
משפחת סמוכיאן לאירוסי הבת משפחת אלשיך להולדת הבת משפחות מדינה-מימון להולדת הבן הנכד משפחת כהן-גרוס להולדת הבת הנכדה
משפחות ויסנשטרן-בלומנפלד להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות גני הדר :משפחות הקלמן-אדלר להולדת הבן הנכד
משפחות ויזל-רייכנברג להולדת הבן הנכד
הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
