gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪++‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרש‪+‬ה‬ ‫בראשית‪-‬נח‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1278‬‬ ‫שנה כ"ח תשפ"ז‬ ‫‪T‬‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬כח הדמיון ‪c‬‬ ‫ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם‬ ‫לאשה עמה ויאכל ‪ -‬שואל האור החיים הקדוש כיצד "ראתה" האשה שהעץ טוב למאכל בלי לטעום את‬ ‫פריו‪ ,‬הרי ישנם דברים הנראים יפים מאד ובתוכם מרים כלענה? ועוד בתחילה ראתה שטוב העץ למאכל‬ ‫ואח"כ תאוה הוא לעיניים‪ ,‬והרי הסדר הפוך‪ ,‬בעקבות ראיית המאכל‪ ,‬מתעוררת תאוה לאוכלו? ועוד יש‬ ‫להבין‪ ,‬מנין ידעה שהעץ נחמד "להשכיל"‪ ,‬הרי עדיין לא לקחה את פריו כלל ועיקר‪ ,‬ואיך תדע על כח השכל‬ ‫שיש בעץ?‬ ‫רש"י מיישב את הענין בלשון קצרה‪" :‬ותרא האשה"‪ ,‬ראתה דבריו של הנחש והנאו לה והאמינתו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנחש הראה לה את הדבר נאה יותר ממה שהוא במציאות האמיתית‪ ,‬כי ליצר הרע יש "כח דמיון" עצום‪.‬‬ ‫הוא יכול להראות אפילו טעם של מאכל‪ ,‬ומי שאינו יודע מהו דמיון‪ ,‬נכשל וחושב שהוא דבר אמת‪ .‬באגרת‬ ‫המוסר של רבי ישראל סלנטר מבואר שכל עבודת האדם בעולם הזה הוא להינצל מהדמיון וללכת בדרך‬ ‫השכל‪ .‬בזה מבאר הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל את דברי הגמרא סוכה (נ"ב ע"א)‪ :‬לעתיד לבוא מביא‬ ‫הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים‪ .‬צדיקים נדמה להם כהר גבוה‪ ,‬ורשעים נדמה להם‬ ‫כחוט השערה‪ .‬הללו בוכין והללו בוכין‪ .‬מה השינוי הקיצוני הזה? אלא היצר בעצמו הוא דמיון וכלום‪ ,‬אבל‬ ‫לצדיקים שהגיעו למדרגות גבוהות‪ ,‬מדמה להם את עצמו כמו הר‪ ,‬ולרשעים לפי הגובה הרוחני שלהם‪ ,‬הם‬ ‫היו צריכים להתגבר על כחוט השערה‪.‬‬ ‫*‬ ‫רבנו האלשיך הקדוש‪ ,‬יושב היה בראש בית הדין בצפת‪ ,‬והנה הגיע פעם לפניו לדין אדם אלים שהטיל את‬ ‫חיתתו על כל סביבתו‪ .‬רבי משה אלשיך דן את הדין בכובד ראש‪ ,‬לא הניד עפעף למשמע הרתעותיו של‬ ‫אותו גברא אלמא‪ ,‬ופסק את הדין בסכינא חריפא ללא פחד ומורא‪ .‬התפלאו שאר הדיינים שישבו לצידו‬ ‫הכיצד מסוגל הוא לעמוד בזה?! הבחין האלשיך בפליאתם‪ ,‬והשיב להם בתמיהה‪" :‬ממי עלי לפחד יותר‪,‬‬ ‫מהקב"ה או מבשר ודם?! הלא רואה אני את השכינה הקדושה נצבת בבית הדין!‪ ...‬נמצא שהאלשיך רתם‬ ‫את כח מחשבתו ודמיונו לעבודת הבורא‪ ,‬וזוהי עבודתנו!‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫כאשר ביקר פעם מרן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצ"ל אצל הגאון רבי כדיר‬ ‫ל'תקועים' בשידוכים‪,‬‬ ‫צבאן זצ"ל‪ ,‬כיבדו רבי כדיר במשקה ברנדי ‪ ,777‬ושאל אותו‪ :‬איפה נזכר המספר‬ ‫תתחילו לחשוב למה‬ ‫הזה בתנ"ך? ענה לו מרן מיד‪" :‬ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע‬ ‫המוצע כן מתאים ולא‬ ‫מאות שנה וימת" (בראשית ה‪ ,‬לא)‪ .‬והטעים בהלצה שאביו מתושלח חי תשע‬ ‫למה הוא לא מתאים‪.‬‬ ‫מאות ששים ותשע שנים והוא חי מאתים שנה פחות‪ ,‬כנראה בגלל שהיה‬ ‫(ר' אברהם יעקב זובין‬ ‫שותה הרבה ברנדי‪...‬‬ ‫הי"ו)‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"ידוע הדבר ומפורסם הענין כי כשם שיש חולאים לגוף‪ ,‬כמו כן יש חולאים לנשמה‪ .‬חולאי הגוף הם ידועים וחולאי‬ ‫הנשמה הם העוונות והחטאים שגורמים לכלוכים וחולאים בנפש האדם‪ ,‬והרפואה שלהם שיחזור בתשובה ויזהר מן‬ ‫הדברים שגרמו לו החולי‪ ,‬דהיינו החטאים והעוונות"‪.‬‬ ‫("מגיד חדשות" ח"י עמ' תל"ח)‬ ‫‪++ | 1‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫ותוצא הארץ דשא וגו' ועץ עושה פרי וגו' ויאמר אלקים יהי מאורות ברקיע השמים וגו' והיו לאותות‬ ‫ולמועדים ולימים ולשנים והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ" (א'‪ ,‬י"‪-‬ט"ו)‬ ‫מובא בסוכה (דף כ"ט ע"א)‪ :‬על ארבעה דברים מאורות לוקין וכו' ועל קציצת אילנות טובים‪ .‬ע"ש‪ .‬וזהו‬ ‫שרמז כאן "ועץ עושה פרי"‪ ,‬היינו שהארץ הוציאה אילנות טובים ליהנות בהם בני אדם‪ ,‬ועי"ז אמר אלקים‬ ‫"יהי מאורות ברקיע השמים וגו' להאיר על הארץ"‪ ,‬היינו שהמאורות יאירו לעולם ולא ילקו כלל‪ .‬ומכלל הן‬ ‫אתה שומע לאו‪ ,‬שאם יקצצו את האילנות הטובים‪ ,‬אז ילקו המאורות ולא יאירו לעולם‪( .‬הרה"ג ר' רחביה‬ ‫חדוק שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫אי אפשר לשני מלכים‬ ‫ּגֹורל ַהצַ ִּד ִּיקים' (תהלים קכה‪,‬‬ ‫נּוח ֵש ֶׁבט ָה ֶר ַשׁע ַעל ַ‬ ‫ֹלא יָ ַ‬ ‫שני פסוקים בספר משלי ובספר קהלת נראים‬ ‫ג)"‪ .‬תיבת ֵש ֶׁבט עולה אף היא בגימטריא ‪ .311‬אשת‬ ‫כסותרים זה את זה מן הקצה אל הקצה‪ .‬בספר משלי‬ ‫מדנים המבקשת לתפוס את מנהיגות הבעל נמשלה‬ ‫שׁה ָמצָ א טֹוב וַ יָ ּפֶ ק ָרצֹון‬ ‫"מצָ א ִא ָ ּ‬ ‫אומר שלמה המלך‪ָ :‬‬ ‫ל"שבט הרשע"‪ ,‬ועל כך מבטיח הכתוב כי דבר כזה‬ ‫ֵמה'" (משלי יח‪ ,‬כב)‪ ,‬ואילו בספר קהלת אומר אותו‬ ‫לא ינוח על גורל הצדיקים‪" ,‬למען לא ישלחו הצדיקים‬ ‫שׁה"‬‫שלמה המלך‪ּ" :‬ומֹוצֵ א ֲאנִ י ַמר ִמ ָמּוֶ ת ֶאת ָה ִא ָ ּ‬ ‫בעולתה ידיהם"‪ ,‬כלומר שמעיקרא הקב"ה דואג‬ ‫(קהלת ז‪ ,‬כו)‪ .‬כיצד ייתכן ליישב פער כה קיצוני בין‬ ‫שהצדיקים לא יפלו ח"ו ברשת של עוולה‪.‬‬ ‫"מצא טוב" לבין "מר ממות"?‬ ‫ובדרך זו פירש גם את טענת אדם הראשון‪" :‬האשה‬ ‫רבנו מהרש"א (יבמות ס"ג ע"א) מיישב פער זה בדרך‬ ‫אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל"‬ ‫נפלאה‪ :‬תיבת איש עולה בגימטריא ‪ 311‬ואילו תיבת‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬יב)‪ .‬חוה ראתה עצמה שוות ערך לגמרי‬ ‫אשה עולה ‪ .306‬רמז יש כאן להנהגת הבית ולסדר‬ ‫לאדם מתוך שהיתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו (וכל‬ ‫הנכון בהובלתו על ידי האיש‪ ,‬וכפי שפסק הרמב"ם‬ ‫שכן לפי מי שאומר "שני פרצופין היו" (ברכות ס"א‬ ‫(הלכות אישות פרק ט"ו הלכה כ') שהאיש חייב‬ ‫ע"א)‪ ,‬דהיינו שהיתה פרצוף שלם כמו אדם הראשון‬ ‫לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו‪ ,‬והיא‬ ‫"א ֶשׁר נָ ַת ָ ּ‬ ‫ת‬ ‫שׁה" (בגימטריא ‪ֲ )311‬‬ ‫"ה ִא ָ ּ‬ ‫ממש)‪ .‬וזהו ָ‬ ‫חייבת לכבד את בעלה ויהיה בעיניה כמו שר או מלך‪,‬‬ ‫"היא‬ ‫ִע ָמ ִּדי" – שראתה עצמה בשוויון מוחלט עמו‪ִ ,‬‬ ‫ובכך זיווגם עולה יפה ומשובח‪.‬‬ ‫נָ ְתנָ ה לִ ּי ִמן ָה ֵעץ"‪ ,‬כפירוש בעל הטורים שם שהכתה‬ ‫שׁה ָמצָ א טֹוב" –‬ ‫"מצָ א ִא ָ ּ‬ ‫וזהו שרמז שלמה המלך‪ָ :‬‬ ‫אותו בעץ עד שאכל מעץ הדעת‪ .‬ואם תימצי לומר‪,‬‬ ‫כאשר מצא אשה בגימטריא ‪ ,306‬הקטנה מגימטריא‬ ‫הכתה אותו בשבט‪ ,‬שכן ‪ 311‬בגימטריא שבט כנ"ל‪.‬‬ ‫איש (‪ ,)311‬ומכבדת את מעמדו בראשות הבית –‬ ‫ומעניין לציין למרן החיד"א בספרו "פני דוד"‬ ‫הרי זה "מצא טוב"‪ .‬אך כאשר "ּומֹוצֵ א ֲאנִ י ַמר ִמ ָמּוֶ ת‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬יב) שמביא בשם הרמ"ע מפאנו זצ"ל‬ ‫שׁה" בה"א הידיעה‪ ,‬העולה‬ ‫"ה ִא ָ ּ‬ ‫ֶאת ָה ִא ָשּׁה"‪ ,‬דהיינו ָ‬ ‫שמתוך שהיו אברהם ושרה שניהם במדרגת מלכים‬ ‫בגימטריא ‪ 311‬בדיוק כמניין "איש"‪ .‬כשנוצרת‬ ‫והשתוות מוחלטת‪ ,‬לא יכלו להביא ילדים לעולם‪.‬‬ ‫התמודדות על הנהגת הבית מתוך תפיסה של שוויון‬ ‫מה עשה הקב"ה? "וַ ה' פָ ַּקד ֶאת ָש ָׂרה" – לשון‬ ‫מוחלט בסמכות‪ ,‬המצב הופך ל"מר ממות"‪ ,‬שהרי אי‬ ‫"פקידה" המורה על חיסרון ומיעוט (כמו "ולא נפקד‬ ‫אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד‪.‬‬ ‫ממנו איש")‪ .‬הקב"ה חיסר מעט ממדרגת השתוותה‬ ‫על פי יסוד זה מבאר מרן ראש הישיבה רבנו הגדול‬ ‫המוחלטת לאברהם‪ ,‬ומתוך אותה הכנעה והתמעטות‬ ‫רבי מאיר מאזוז זצ"ל בספרו "קובץ מאמרים" (ח"ג‬ ‫זכתה ל"ויעש ה' לשרה כאשר דיבר"‪ ,‬והביאה לעולם‬ ‫עמ' שכ"א) את מאמר חז"ל בסוטה (דף ב' ע"א)‪" :‬אין‬ ‫את יצחק‪.‬‬ ‫מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו‪ ,‬שנאמר 'כִ ּי‬ ‫‪++ | 2‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫צמאון שאינו יודע רויה‬ ‫כיוצא בו‪ :‬חכם גדול שבצעירותו למד בישיבת‬ ‫כאותו דג‪ ,‬שעל אף שהוא מצוי תמיד בתוך מים‬ ‫"פורת יוסף" סח לרבנו שפעם הגיע אליהם לישיבה‬ ‫רבים – צמא הוא לכל טיפת מי גשמים הנופלת מן‬ ‫הגאון ר' משה אביגדור עמיאל ז"ל רבה של תל‬ ‫השמים; כך רבנו‪ ,‬למרות שכל כולו היה שקוע בים‬ ‫אביב‪ ,‬ונתן שיעור נפלא בסוגיא אחת במשך שעה‬ ‫התורה‪ ,‬עדיין היה צמא לכל פיסת תורה – בצימאון‬ ‫וחצי‪ ,‬וראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל‬ ‫עצום ובתשוקה נוראה שמעולם לא ידעה שבעה‪.‬‬ ‫הקשיב קשב רב‪ .‬לאחר השיעור פנה הגאון לראש‬ ‫מספר הגאון רבי אלעד עידאן שליט"א (עורך עלון‬ ‫הישיבה והתעניין‪" :‬מה דעת כבודו על הפלפול‬ ‫"בית נאמן" ומשגיח בישיבת "לבנימין אמר")‪:‬‬ ‫שלי?"‪ .‬אמר לו‪" :‬הכל טוב ויפה‪ ,‬שפתיים יישק‪,‬‬ ‫"באחד השיעורים שיבח מרן רבנו זצ"ל את הגאון‬ ‫אבל‪ ...‬יש דיבור רש"י אחד במסכת שבועות‬ ‫רבי דוד צבי הופמן זצ"ל מחבר שו"ת "מלמד‬ ‫הסותר את כל פלפולו"‪" .‬לא יתכן!" ענה הגרמ"א‬ ‫להועיל"‪ .‬אחרי השיעור התקשר אלי נכדו (או נינו)‬ ‫עמיאל‪ ,‬ועמד והרצה כל הסוגיא במסכת שבועות‬ ‫של הרב הופמן‪ ,‬וסיפר לי מעשה נפלא (המובא‬ ‫בעל פה‪ .‬אמר לו הגר"ע עטיה‪" :‬הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל‬ ‫בספר "שרי המאה")‪ :‬פעם היה ויכוח בין חכמי‬ ‫כבודו שכח מלה אחת בפירוש רש"י שם"‪ .‬ואכן‬ ‫עירו של זקנו ע"ה על איזו מלה תמוהה בפירוש‬ ‫הביאו מסכת שבועות‪ ,‬והראה לו הגר"ע עטיה שם‬ ‫רבי עובדיה מברטנורא ‪ -‬זה פירש כך וזה פירש כך‬ ‫מלה אחת שסתרה את כל הפלפול‪ ...‬כשסיים אותו‬ ‫זה בא בפלפולו וזה בא בחריפותו‪ ,‬עד שנכנס הגאון‬ ‫חכם את סיפורו‪ ,‬מיד שאלו רבנו‪" :‬ובאיזה דיבור‬ ‫הרב הופמן והעיר בפשטות שיש טעות דפוס קטנה‬ ‫רש"י מדובר?"‪ .‬וכשנוכח שאותו חכם אינו זוכר‬ ‫בדברי הברטנורא והכל יבוא על מקומו בשלום‪ .‬אך‬ ‫– הצטער מאוד‪ ,‬ואמר בלבו‪" :‬כמה חבל‪ ,‬לּו הייתי‬ ‫לא שמעו לדברו ולא הבו לעצתו ויחמדו בפלפולם‬ ‫שם‪ ,‬הייתי רושם את הדברים למזכרת עולם‪."...‬‬ ‫ויחפצו בחריפותם וימאסו ביושר עיונו וביושר‬ ‫עוד מספר הגר"א עידאן‪" :‬בשנת תשס"א אמרתי‬ ‫הגהתו‪ .‬ואף הוא השיב כנגדם שאחר ימי חלדם‬ ‫למרן רבנו זצ"ל איזה חידוש נאה‪ ,‬ומרן הראה לי‬ ‫והסתלקותם לבית עולמם ‪ -‬לא יצא לקבל פניהם‬ ‫פנים שמחות ואמר לי לפרסם זאת בירחון 'אור‬ ‫רבנו עובדיה ברטנורא ולא יורש העצר‪ ,‬אלא הבחור‬ ‫תורה'‪ .‬במאמר זה הזכרתי משהו ממרן ולכן העורך‬ ‫הזעצער‪ ,‬הוא המדפיס‪ ,‬ויצץ ציץ ויפרח מקלו שכן‬ ‫(הרה"ג רבי ישראל כהן נר"ו) שלח את מאמרי‬ ‫קיימו את דברו אשר בטעות סופר יסודו‪ ...‬אותו נכד‬ ‫למרן קודם ההדפסה‪ .‬והנה‪ ,‬יום אחד אני מקבל‬ ‫ביקש שאספר זאת למרן זצ"ל ובודאי ישמח בזה‪.‬‬ ‫טלפון ועל הקו – מרן בכבודו ובעצמו‪ .‬לא ידעתי את‬ ‫וכשספרתי לרב‪ ,‬תיכף ומיד שאלני בסקרנות‪' :‬היכן‬ ‫נפשי‪ .‬אמר לי הרב‪' :‬במאמרך הזכרת את חידושי‬ ‫דברי הברטנורא המדוברים?'‪ ,‬שכן רצה לעיין בהם‬ ‫בנא"ר‪ ,‬מי זה?'‪ .‬השבתיו שזהו הגאון בן אריה‪.‬‬ ‫מתשוקתו לדעת ולעיין בכל מלה של תורה‪ ,‬אך לא‬ ‫אמר לי‪' :‬שיהיו בריאים האשכנזים‪ ,‬נו"ן סופית‬ ‫היה בידי תשובה‪ .‬הרב לא ויתר ובקשני שאשאל‬ ‫עושים אותה כנו"ן רגילה‪ .'...‬בתשוקתו לדעת הכל‬ ‫את המספר היכן הדברים‪ .‬אמרתי לו שמסתמא‬ ‫(ושמאמר שעובר תחת ידו יהיה נקי משגיאות)‪,‬‬ ‫לא יודעים‪ ,‬אך מרוב תאוותו לתורה ודעת אמר לי‪:‬‬ ‫הטריח עצמו להתקשר לנער צעיר במנין ובחכמה‪,‬‬ ‫'ומה נפסיד‪ ,‬אם נתקשר אולי יידע‪ .'...‬התקשרתי‬ ‫אין זה כי אם אהבת תורה מופלגת"‪.‬‬ ‫ולצערי כמצופה לא ידעו במה מדובר‪."...‬‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רבי עקיבא – היה עני מרוד בתחילת דרכו‬ ‫ידועים דברי רבי עקיבא‪" :‬עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (פסחים קי"ב ע"א)‪ .‬ובתוספות ביצה (ט"ו‬ ‫סע"ב) ביארו שמדובר כשאין לו לפרוע‪ .‬ואפשר שבגלל עניותו המרודה של רבי עקיבא בתחילת דרכו‪ ,‬היתה‬ ‫הוראה זו אצלו בגדר הלכה למעשה‪.‬‬ ‫‪++ | 3‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫***‬ ‫שאלה‪ :‬מה דין אמבטיא שאין שם בית הכסא אבל פעמים ילדים קטנים נפנים שם לקטנים?‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שאין דינה כבית הכסא כלל‪ ,‬וגרע אפילו מבית הכסא עראי שיכול להשתין שם‬ ‫כשתפלין בראשו (כמבואר בר"ס מ"ג)‪ ,‬דכאן הוי בית הכסא עראי לקטנים בלבד‪ .‬והגע עצמך תינוק‬ ‫המשתין בחדר‪ ,‬דודאי לא נחשב החדר בית הכסא‪ ,‬וכל שכן שאין משתמשים בזה לצרכים גדולים‬ ‫רק למי רגלים‪ ,‬דמן התורה אין איסור אלא כנגד הקילוח בלבד (ועיין בכה"ח סימן פ"ג סקי"ב)‪ .‬ולכן‬ ‫דינה כאמבטיא רגילה ומותר ליטול שם ידיו ולברך בחוץ כדין מרחץ האמצעי‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר ליטול מים אחרונים בכיור שיש בו כלים?‬ ‫תשובה‪ :‬מותר‪ ,‬ובתנאי שיזכרו להדיח אותם יפה‪ .‬אבל אם הכלים שטופים ונקיים שעלו מן הרחצה‬ ‫ועודם בכיור‪ ,‬יש להוציא אותם החוצה ואח"כ ליטול מים אחרונים‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם קטן שלא הגיע לבר‪-‬מצוה יכול לשמש כקורא בתורה?‬ ‫תשובה‪ :‬דעת רוב גדולי האחרונים לאסור‪ ,‬וכן הסכים אמה"ג זצ"ל‪ .‬רק בשעת הדחק ממש שיתבטלו‬ ‫מקריאת התורה יש מקילים‪ .‬והארכתי בזה קצת באו"ת סוף שנה י"ב [אב אלול תש"מ סי' ק']‪.‬‬ ‫ואכמ"ל‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לאפות עוגה חלבית בתנור שצלו בו לפני כן בשר?‬ ‫תשובה‪ :‬הגאון יביע אומר (ח"ה יו"ד סי' ז') התיר בשלשה תנאים‪ :‬שיאפה במגש אחר (בתבנית‬ ‫אחרת) המיועד למאכלי חלב‪ ,‬ואחרי מעת לעת מצלית הבשר‪ ,‬ושיסיק את התנור לפני האפייה‬ ‫כשליש שעה או יותר‪ ,‬באופן שאם נשארה איזו זיעה נשרפת כליל ע"י ההיסק‪ .‬עש"ב‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי שיש בבעלותו חברה בחוץ לארץ שמועסקים בה גויים שנותנים שירות טלפוני לגויים בכל‬ ‫השבוע כולל שבת‪ ,‬ומקבלים שכרם על פי השירות שנותנים ולא במשכורת קבועה‪ ,‬האם הדבר מותר‬ ‫(מדובר שלא ידוע שהחברה שייכת ליהודי)?‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שמותר‪ .‬עיין בש"ע סי' רמ"ד ס"ו ובמשנ"ב שם ס"ק ל"ב גבי מלח‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫שאלה‪ :‬בנצרת (העיר הערבית) בנו גויים קניון עם שותפים יהודים‪ ,‬ורוב הקונים והעובדים ערביים‪ .‬אחת‬ ‫החנויות בקניון בבעלות יהודי ששואל האם יש אפשרות שחנותו תהיה פתוחה בשבת ע"י ערביים?‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר‪ ,‬בתנאי שאין ידוע שהחנות של יהודי רק בשם לועזי (שם חברה)‪ ,‬ושכר השבת יהיה‬ ‫לעובדים הערבים (אחר ניכוי הקרן)‪.‬‬ ‫‪VVVVVVVVVVVe‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪++ | 4‬פ‪++‬ני‪++‬ני ה‪++‬פרשה‬