בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — בראשית (2026-10-05)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
פרשת נח
יומא ב. יום א'
יומא ב: יום ב'
גליון שט"ז שנה ז' יומא ג. יום ג'
יומא ג: יום ד'
פרשת בראשית תשפ"ז
חזרה יום ה'
מולד חודש מר חשון יום ראשון
קו יודעי תורתך
בשעה 9:43ו 2-חלקים
ר"ח בימים ראשון ושני
02.649.33.62
בשבילי המערכת דברי חיזוק בענין שמירת הדיבור בשעת התפילה לרפואת נכד כ"ק אד"ש
שנאמרו בתוך דא"ח בשוה"ט בשמחת תורה תשפ"ז
...בשולי הדברים ברצוני לבקש בקשה אישית ,בתקופה האחרונה אנו מרבים בפעולות ומעשים
לעורר רחמי שמים על נכדי הילד שי' לאוי"ט שישלח לו ה' רפואה שלמה מן השמים במהרה.
תדלוק לשנה החדשה! והנה נכדי שי' הוא נכד מצד אמו להרה"ק ר' שמעון מלעלוב זי"ע ,וכידוע עבודתו של אותו צדיק
שהרעיש מאוד על חומר איסור הדיבור בשעת התפלה ,ופעם אחת אמר כי הזהירות מן הדיבור בעת
בימינו ניתנה לנו הזכות להבין את מאמרי חז"ל באופן מוחשי
התפלה יש בה להביא מזור ורפואה למחלה הנוראה ל"ע ,לכך הנני לבקש ולעורר את ציבור אנ"ש
יותר.
שי' שיקבלו עליהם להתאמץ יותר בענין חמור זה של הדיבור בשעת התפלה ,ותהיה קבלה טובה זו
המצלמה למשל ,כבר אמר ה'חפץ חיים' ,לא נבראה אלא לזכותו של נכדי שי' לרפואתו השלימה ,כי בודאי דבר שנצטער בו אותו צדיק יש בו להועיל לזרעו
כדי להסביר לנו כיצד נראית 'עין רואה' ,ומכשיר ההקלטה בעזרת השי"ת.
מעורר בנו אמונה מוחשית ל'אוזן שומעת -וכל מעשיך בספר
נכתבים' .ההתקדמות העולמית מספקת לנו משלים נאים
עלי דשא
המקרבים את דברי המוסר והמחשבה אל ליבנו.
ה'ימים טובים' ,למשל. מרבוה"ק זיע"א
לא נדרשים לנו יותר מכמה רגעי מחשבה ,כדי למצוא את
הדוגמה המוחשית ביותר שתבאר לנו את מהותם של הימים
הטובים הפזורים סביב מעגל השנה -
תחנות דלק! וברש"י ד'מארת' כתיב חסר וא"ו ,על תורה עם מידות
אין הגדרה מדויקת יותר (להבדיל ,כמובן) לחגים וזמנים לששון שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות,
-מאשר תחנות תדלוק הפרושות בצידי הכבישים.
לעיני כל ישראל (דברים לד ,יב) ,בראשית
והוא ששנינו דביום רביעי היו מתענים ברא (בראשית א ,א).
האדם נזקק להגיע ליעד מסוים ,עולה על רכבו ומשים פניו אנשי משמר על האסכרה שלא תיפלו
לכיוון אותה המטרה .הרכב ,ברוך השם ,נוסע היטב ,משתלב בסמיכות סוף התורה לתחילתה ,שהוא
בין שאר הרכבים ומתקדם ,במהירות הנדרשת ,אל המטרה. בתינוקות.
צירוף אותיות ל"ב ,דכשם שהתורה מצוה
אבל רכב הוא רכב ,ובכדי להמשיך ביתר שאת וביתר כוח ואפ"ל דבמה שנרמז ענין זה במאורות יש על קיום המצוות ומזהירה מפני העבירות,
לשרת את בעליו -הוא זקוק למזון! לדלק אותו יהפוך משום הקדמת רפואה למכה ,דהנה מבואר כמו כן היא מורה לאדם מידות טובות
לאנרגיה אשר תניע את גלגליו ותפעיל את כל המערכות. ששורשם לב טוב ,כדתנן באבות (פ"ב,
מה היינו עושים בלי תחנות דלק? מה היינו עושים אילולי היו ברש"י (שבת לג .ד"ה אסכרה) דחולי אסכרה
נגמר בגרון שהוא בצואר .ובגמרא (ב"ב
מ"ט) ,שאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו
רק שני תחנות דלק :האחת ביציאה לדרך -והשנייה בהגעה
אל היעד? והשיב לשאלתם "איזוהי דרך ישרה
טז) איתא ,דמרגלית היתה תלויה בצווארו
כמה רכבים היו נותרים תקועים וצמאים בצידי הכביש ,מבלי שידבק בה האדם" ,רואה אני את דברי
של אברהם אבינו ,וכל חולה שהיה רואה רבי אלעזר בן ערך שאמר 'לב טוב' יותר
יכולת לנוע אפילו סנטימטר בודד .כמה אנשים היו מפספסים
את הפגישה ,את התפילה בזמנה ,את ההזדמנויות של חייהם. אותה מיד מתרפא ,ובשעה שנפטר אברהם מדבריכם ,שבכלל דבריו דבריכם .הרי לנו
כמה טוב שישנם תחנות דלק באמצע הדרך ,כך שכאשר מד אבינו מהעולם נטלה הקב"ה ותלאה בגלגל דכל המידות הטובות בליבא תליא ,ועל כן
הדלק מתקדם לכיוון מטה -יודע הנהג לשים פניו אל התחנה חמה .הרי דהרפואה במאורות תליא התורה מתחילה ומסיימת באותיות 'לב'.
הקרובה ,להתמלא מחדש -ולהמשיך בנסיעה. [ובפרט על חולי שבצואר ,מאחר דכח ומעלת הלב היא בשברונו לפני ה' כדכתיב
ומה הם ה'ימים הטובים' אם לא תחנות דלק רוחניות?
הרפואה שנתלה בחמה הוא מצוארו של (תהלים נא ,יט) ''לב נשבר ונדכה אלקים לא
האדם נשלח לעולם ,עליו למלא מטרה מסוימת ,נקבע לו יעד
אאע"ה] ונמצא דבבריאת המאורות הקדים תבזה' ,וכנודע מצדיקים דאין דבר יותר
כלשהו ,לעבוד את השי"ת בעולם מלא תהפוכות ,להתהלך
בין טיפות הניסיון -ולהתענג על ה'. הקב"ה רפואה לחולי ולמארה העלולה שלם מלב נשבר ,ועל כן נרמז ענין אותיות
הדרך ארוכה ,נמשכת לאורך שנים ,והאדם פוסע פסיעה ועוד (נחלת דן) לבוא לעולם ביום זה. לב דוקא בשבירת אותיות ל"ב ,הלמ"ד
פסיעה ,מתקדם לעבר המטרה. ד'לעיני כל ישראל' [דעניינו שבירת
נתאר לעצמנו חיים בלי 'ימים טובים' באמצע הדרך ,בלי הלוחות] בסוף התורה ,והבי"ת בתחילתה.
תחנות דלק .כיצד היינו מסוגלים להתמלא מחדש? כיצד היה ענווה (נחלת דן)
בנו את הכוח להתחיל מחדש ,להמשיך בדרך ,להתניע שוב?
ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' (א ,כו).
הבורא ברחמיו העניק לנו ימים קבועים בשנה ,ימים של צדקה מקרבת גאולה
התעלות וקרבת ה' .נתבונן לרגע מאחורינו ,אל הימים שרק ופירש רש"י ענותנותו של הקב"ה למדו
זה עתה חלפו עלינו .וכי לא היינו רוצים לטעום עוד קצת מכאן וכו' .עוד שם ,אף על פי שיש מקום ורוח אלקים מרחפת על פני המים (א ,ב).
מטעמה הערב של 'מכלכל חיים'' ,ארשת שפתינו' ,להתבשם
למינים לרדות ,לא נמנע הכתוב מללמד ובמדרש (בר"ר ב ,ד) :ורוח אלקים מרחפת
שוב ,רק לרגע קט ,מאווירה הצח של שעת נעילה? וכי לא
היינו מוכנים לשלם כעת הון -כדי להמשיך לרקוד עוד קצת, מדת ענוה וכו' עיי"ש .ואמר אא"ז זצוק"ל, – זה רוחו של מלך המשיח ,היאך מה דאת
להמשיך את אורה הזך של ה'הקפות שניות'? עוד נענוע להבין הענין מה שהראה הקב"ה ענותנותו אמר (ישעי' יא ,ב) ונחה עליו רוח ה'.
בלולב ,עוד 'לישב בסוכה'? בכאן דווקא אצל בריאת אדם .הוא כי כיון והנה ידוע (זוה"ק ח"ג רנה ,).מים הוא בחינת
הימים שעברו עלינו לטובה ,היו ימים של 'תדלוק' ,ימי אור חסד .וזהו הרמז כאן ,ורוח אלקים מרחפת,
שברא את האדם ,והאדם הוא עלול למרוד
של מילוי מאגרים רוחניים ,של אוויר פסגות .הימים הללו אימתי יגיע זמנו של רוח מלך המשיח
העניקו לנו את המפתח להתחיל מחדש ,לשכוח מכל מה כנגדו ,על כן הוצרך להתלבש במדת
לרחף ולגאול את ישראל מגלותם ,על פני
שהיה אי אז לפני 'אלול' אשתקד ,ולהפריח את שדה נשמתנו ענותנותו על זה ,וזה שרש"י ז"ל מדייק
באילני פירות.
המים ,בעת שירבו במתן צדקה ויעסקו
למדנו מכאן דוקא והבן. בחסד המרומז במים .שענין הצדקה
ולא ,לא בכדי נקרא בשבת קודש זו את פרשת 'בראשית'.
כי הנה ,הנה יש לנו התחדשות ,התמלאנו בדלק רוחני, עוד אמר :שלכך התלבש כאן במדת והחסד מקרבים את הגאולה ,כמאמרם ז"ל
אנו יכולים להתניע מחדש ,להתחיל ביום ראשון הבעל"ט ענותנותו ,כדי שיהיה עיקר בריאת האדם (בבא בתרא י :).גדולה צדקה שמקרבת את
בתחילת מסכת 'יומא' במסגרת עמוד הקהילה ,ולהמשיך על ידי ענווה .וכיון שנולד על ידי מדת (אמרי אש) הגאולה.
ביתר שאת בקביעת עתים לתורה בבתי החסידים ,במעט
יותר רצינות ,ב'בין אדם לחברו' ,בעליה בהר השם. הענוה ,יהיה בכחו להשיג מדת ענוה ,שהיא
אל נא נשאיר את הדלק הזה בלי תכלית ,עלינו להשתמש המדה הגדולה מכולם ושורש הכל ,עכלה"ק המאורות והרפואה
בו ,בדלק היקר ,להפוך אותו לכוח רוחני שיבעיר את נפשנו (הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זצוק"ל) והבן. ויאמר אלקים יהי מארת (א ,יד).
באור ה'. (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
בראשית ברא ,יידעלעך ,מתחילים שוב ,מחדש!
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (א)
ט .אם נזכר אחר שכבר התחיל רצה כל שלא סיים תפילתויא חוזר א .בארץ ישראל מתחילין לשאול ותן טל ומטר במעריב של ליל
לברך עלינו ,ואם סיים תפילתו (והיינו שסיים הפסוק יהי לרצון (שאחר שביעי במרחשווןא.
תפילת אלקי נצור) הגם שעדיין לא עקר רגליו) חוזר לראש התפילהיב. ב .נוהגין שמכריזין ותן טל ומטר במעריב לאחר הקדיש לפני
י .המסתפק אם הזכיר או לאו ,עד שלושים יום (ליל ז' כסלו [בשנה תפילת שמו"עב.
זו (תשפ"ז) שחודש מרחשון מלא]) הרי הוא בחזקת שלא הזכיריג. ג .לא שאל ותן טל ומטר מחזירין אותוג ,ואם לא שאל במעריב
יא .מי שברור לו שהיה בדעתו לשאול ותן טל ומטר בתוך של ליל שביעי במרחשוון ,ראה בהערהד.
התפילה ,אם נתעורר הספק מיד אחר התפילה יש לחזור ,ואם ד .לא אמר ותן טל ומטר והוא עדיין עומד בברכת ברך עלינו,
נתעורר לו הספק לאחר זמן מופלג אינו צריך לחזוריד. טוב יותר שיחזור ויתחיל שוב ותן טל ומטר לברכה וימשיך כסדר
יב .אם אמר צ' פעמים את כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר הברכהה.
כבר הורגל לשונו להזכיר ומכאן ואילך אם נסתפק שוב אינו ה .סיים מברך השנים ועדיין לא התחיל תקע בשופר יאמר עכשיו
חוזרטו. ותן טל ומטרו ,וכן אם כבר אמר בא"י יסיים מברך השנים ויאמר
יג .הנזכר שלא הזכיר ותן טל ומטר ועבר זמן תפילה ,יתפלל עכשיוז.
בתפילה הבאה שמו"ע ב' פעמים ,הראשונה לחובת התפילה ו .אם נזכר אחר שכבר התחיל תקע בשופר כל שנזכר קודם
שחייב בה עכשיו ,והשניה לתשלומיןטז. שאומר ברכת שומע תפילה ישאל בשומע תפילהח.
יד .לא אמר טל ומטר בתפלת מנחה של ערב שבת ונזכר בליל ז .אם נזכר בשומע תפילה אחר שאמר בא"י יאמר למדנו חוקיך
שבת ,לא יחזור להתפלל ערבית שתים ,כיון שאינו מזכיר ותן ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע וכו'ט.
טל ומטר בתפילתויז. ח .אם סיים שומע תפילה ולא התחיל רצה יאמר עכשיוי.
ולפי"ז לגבי שאלת טל ומטר בל' יום דליכא צ' המ"ב שם דאם נזכר אחר שאמר כי קל טוב א .שו"ע או"ח סי' קי"ז ס"א.
תפילות מפני שבתות ויו"ט שאין שאלה בהם ומטיב אתה ומברך השנים כיון דצריך שיהיה ב .כ"כ המ"ב שם ס"ק ג' (ומקור דבריו ראה בשעה"צ
בעינן יותר מל' יום ,ומדברי הגר"א וסיעתו מעין החתימה סמוך לחתימה יזכיר כאן ויחזור ס"ק א' דהוא מדרך החיים) והגם דשם איירי בחו"ל
משמע דהעיקר תלוי בל' יום בין להקל ובין שוב ויאמר מעין חתימה סמוך לחתימה. שמתחילין להכריז ס' יום אחר התקופה ,הו"ה
להחמיר ולמעשה יש להקל דספק ברכות להקל. ו .כ"כ המג"א ס"ק ה' והביאו המ"ב שם ס"ק ט"ו, לארץ ישראל דמאי שנא ,וע"ע בסי' רל"ו במ"ב
יד .מ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח. וכ"כ בשו"ע הרב ס"ה ,מיהו המ"ב גופיה פליג ס"ק ז' ,וע"ש בדרך החיים בסי' ל"ג סעי' ס"א
ע"ז ראה שם ובבה"ל סי' קי"ד ד"ה בלא חתימה שכתב ואם לא הכריז אעפ"כ יאמר עכ"ל.
טו .שו"ע סי' קי"ד ס"ט ובמ"ב ס"ק מ' ,וראה ומסיק דיותר טוב שיאמר בשומע תפילה דבזה
במ"ב שם ס"ק מ"ב דאם הרגיל לשונו לומר מ"ה ג .שו"ע שם ס"ד.
יצא לכו"ע וע"ש דכ"כ בספר קיצור שולחן
פעמים משיעברו ט"ו יום אינו צריך לחזור ,וראה ערוך ,ולע"ד כיון דהדורות נתמעטו בעו"ה ויש ד .ע"ש במ"ב ס"ק ו' דבליל שביעי בדיעבד אם
בשו"ע הרב שם סי"א שכתב ויש חולקין ע"ז חשש פן ישכח להזכיר בשומע תפילה יאמר כאן לא שאל מחזירין אותו ואינו דומה לערבית של
וטוב לחוש לדבריהם לכתחילה שלא לעשות כן לפני תקע בשופר ויאמר גם בשומע תפילה ויצא ר"ח דשם הטעם שאין מקדשין ר"ח בלילה כן
לסמוך על זה ,אבל אם עשה כן ואח"כ נסתפק בזה לכו"ע. כתב בספר ברכי יוסף ,ובספר זכור לאברהם
אם הזכירו אין צריך לחזור כי כן עיקר ,ובמ"ב מצדד שלא לחזור בדיעבד וכדעת הלכות
ז .כנ"ל הערה ה' ,ראה בבה"ל שם בסוף דבריו
ס"ק מ"ג כתב וז"ל ויש חולקין על הרמ"א בזה קטנות חלק א' סימן ע"ג וכמו בהזכרה ע"ש,
ומדוייק שם דגם לדעת המ"ב דלא יזכיר אחר
ונכון לחוש לכתחילה שלא לעשות כן לסמוך ברכת השנים כ"א בשומע תפילה מ"מ לא יאמר אבל מדברי כמה אחרונים שראיתי לא משמע
על זה כן כתב בדרך החיים ,ובחיי אדם לא למדני חוקיך אלא יסיים הברכה ויזכיר בשומע כן עכ"ל המ"ב.
משמע כן עכ"ל ,וצ"ע למעשה. תפילה. וז"ל ההלכות קטנות מסתברא דכשם שבהזכרה
טז .כמבואר בסי' ק"ח לגבי הזכרה של שבת ח .שו"ע ס"ה ,ובמ"ב ס"ק ט"ו כתב דישאל אחר היה מכריז הש"ץ כך בשאלה וא"כ לא אכפת
ויעלה ויבא בראש חודש ,ואם היפך שהתפלל חננו ועננו ושמע תפילתינו לפני שאומר כי אתה לן בלילה כדאיתא בירושלמי ריש תענית
הראשונה לשם תשלומין והשניה לשם חובה שומע תפילת כל פה. דבאורתא לית תמן עמא עי' מג"א ריש סי' קי"ד
לא יצא ידי חובת התשלומין וצריך להתפלל ושע"ת סי' קי"ז ס"ק ד' עכ"ל ,מיהו ראה לעיל
ט .מ"ב שם ס"ק י"ט וע"ע בבה"ל סי' קי"ד ד"ה
שוב לשם תשלומין אחר תפילה החובה, הערה ב' מש"כ מהדרך החיים דגם אם לא הכריז
בלא חתימה ,מיהו לדעת המג"א וסיעתו הנ"ל
כמבואר בסי' ק"ח ס"א. אעפ"כ יאמר אלמא דלאו בהכרזה תליא מילתא,
הערה ה' מן הדין היה יכול לסיים שומע תפילה
ואילו לגבי הזכרת גשם מבואר בשו"ע סי' קי"ד
יז .ודמי למש"כ המ"ב סי' ק"ח ס"ק ל"ו שאם חל ולשאול וכמבואר בשו"ע ס"ה דאם נזכר אחר
ס"ב דאסור להזכיר עד שיכריז הש"צ ולפי"ז גם
ראש חדש בערב שבת ושכח לומר יעלה ויבא שומע תפילה מזכיר שם ,אלא כיון דלדעת
בליל ז' חוזר ודו"ק בכל זה ,מיהו בכף החיים
אינו משלים בליל שבת שהרי לא יאמר יעלה המ"ב וסיעתו יש לחוש לדעת האומרים דאינו
יוצא י"ח אם שאל אחר סיום הברכה עדיפא טפי ס"ק י' חשש לדעת הסוברים דא"צ לחזור ומסיק
ויבא ולא יתקן את המעוות ,וכן הוא לגבי ותן דלצאת מידי ספק יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ
טל ומטר שאינו מזכירו בשבת ולא יתקן את לחזור לאמצע הברכה.
לחדש בה דבר ע"ש.
המעוות. י .שו"ע ס"ה ,וגם לדעת המ"ב וסיעתו הנ"ל
הערה ה' דיש לחוש לדעת הסוברים דלא יצא ה .כ"כ במ"ב ס"ק ט"ו ,וראה עוד בבה"ל סי'
ובשו"ת הר צבי ח"א סי' נ"ד הביא דברי קי"ד ד"ה במקום שנזכר שכ"כ בשם הפמ"ג,
אם שאל אחר סיום הברכה ,מ"מ בכה"ג דליכא
הגר"ח הלוי דשאני הזכרת ותן טל ומטר שבזה וכתב שם בשם השולחן שלמה דא"צ לחזור
לתקוני ספק ברכות להקל ,ופשוט.
לכו"ע צריך לחזור ולהתפלל שתים שהיא חלק ויכול לאמרו אחר ושבענו מטובה אם ירצה,
מהתפילה ואינה הזכרה בעלמא וחשיב כלא יא .ולמנהג דידן שאומרים אלקי נצור אחר
מיהו אם נזכר במקום דלא סליק עניינא וכגון
התפלל ,אמנם איהו גופיה פליג עליה וס"ל השמו"ע כל שלא סיים יהי לרצון אמרי פי וגו'.
שנזכר אחר וברך שנתינו כשנים שאם יאמר
שדינו כהזכרת יעלה ויבא ע"ש באריכות ,וכ"כ יב .שו"ע ס"ה ובמ"ב ס"ק י"ח. עכשיו ותן טל ומטר לברכה לא יהיה משמעות
בהליכות שלמה תפלה פ"ח ארחות הלכה הערה יג .שו"ע סי' קי"ד ס"ח ,וע"ש במ"ב ס"ק ל"ז להמשך דבריו הטובות לברכה ובאופן זה יסיים
,82וכן מורה הגרמ"ש קליין שליט"א. הביא דנחלקו האחרונים אי בעינן צ' תפילות מקודם העניין ואח"כ יאמר ותן טל ומטר ,וכתב
ב
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה בשבילי רבוה"ק
הרב שמואל קרימלובסקי
נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה, סוף התורה ותחילתה – שמירת רוממות א-ל בגרונם
שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן,
ואם כתב 'אעשה אדם' ,לא למדנו שהיה
השבת מקיימת העולם
מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו. ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עוד י”ל בביאור קשר ‘לעיני כל ישראל’ שבסוף התורה לבראשית
עשה משה לעיני כל ישראל .בראשית ברא ברא אלוקים’ שבתחילתה ,שהנה הקשו הראשונים מדוע נאמר בעשרת
וכתב אא"ז הרה"ק הדברי ישראל זצוק"ל הדיברות אנכי ה”א אשר הוצאתיך ולא אשר בראתיך ותי’ שאת בריאת שמים
משמיה דאא"ז הרה"ק מקוזמיר זצוק"ל, אלוקים את השמים ואת הארץ ,והארץ וארץ לא ראו בעיניהם ,ורצה להביא להם ראיה על האלוקות ממה שראו הם
דהטעם שגילה הקב"ה דוקא בבריאת היתה תוהו ובוהו (דברים לד ,יב; בראשית בעצמם בעיניהם .והוסיפו שיצי”מ מורה על יכולת ה’ וגם על חידוש העולם
האדם את גודל מעלת הענוה ,הוא משום א ,א-ב) .יש לבאר שייכות סוף התורה ובריאתו ע”י הקב”ה ,שאילו היה העולם קדמון לא יתכן שיהיה שום שינוי
לתחילתה ,בהקדם דברי ריש לקיש (שבת מדרכי הטבע ,ויכולת ה’ מורה על יחודו .נמצא דסוף התורה מעיד על
שגלוי לפניו שעשוי האדם להתגאות תחילתה ,דהרי כל האותות והמופתים והיד החזקה שעשה משה לעיני כל
ולמרוד ,על כן רצה שתהיה עיקר בריאתו פח ).שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית,
ישראל מעידים על ‘בראשית ברא אלוקים’ ולא רק בבריאה לשעתה אלא הוא
על ידי ענוה ,ומתוך כך יהיה בכוחו להשיג שאם לא יקבלו ישראל את התורה ב'יום מחש בטובו בכל יום מעשה בראשית ,כדמוכח ממה שמשדד מערכות הטבע
מדת הענוה ולהכניע את עצמו. הששי' ,יחזרו לתוהו ובוהו .והיינו יום ששי (נחלת דן -בראשית) בכל עת שיעלה רצון מלפניו.
בסיון .והקשו בספרים הקדושים ,לר' יוסי
ומכבר אמרנו ליישב עפ"ז דקדוק הזוה"ק
דבשבעה בסיון ניתנה התורה ,ויום אחד
(ח"ג ריט ):בלשון הכתוב (תהלים קמט ,ב)
הוסיף משה מדעתו ,היאך לא חזר העולם סוף מעשה במחשבה תחילה
'ישמח ישראל בעושיו' ,דלכאורה היה
לתוהו ובוהו כפי התנאי שהותנה מתחילה. רבינו רומז בתיבת ברא שהוא ר"ת רוממות קל בגרונם ומבאר
לו לומר 'בעושהו' ,ואמאי כתיב 'בעושיו'
וצריך לומר ,דכיון שאת מצות שבת כבר עפ"י דברי הרמב"ן שקטע שידוע לנו על בריאת העולם הוא כדי
לשון רבים .אלא דכדי שיוכל האדם לבא שהברואים יודו וישבחו לו שבראם ,ולפי"ז לכן נזכר כאן בתחילת
קבלו ישראל בהיותם במרה ,נחשב כאילו
לשמחה אמיתית ,עליו לסגל לעצמו מדת התורה ותחילת הבריאה את השבח שמזכירים בפה ובגרון לרומם
כבר התחילה הקבלה ,לפני יום ששי בסיון,
ענוה ושפלות ,אבל בעל גאוה אינו מסתפק ולשבח אותו.
ונתקיים העולם בזכות קבלת מצות שבת.
לעולם במה שיש לו ,כי לפי מחשבתו ויש מקום להרחיב כאן ולהזכיר נקודה אחת והיא סוף מעשה
מגיע לו יותר ואינו יכול לשמוח .וזהו ובמעשה שבירת הלוחות היתה כוונת במחשבה תחילה דהיינו שדרך העולם שאדם חושק באיזה דבר
שאמר 'ישמח ישראל בעושיו' לשון רבים משה רבינו לבטל למפרע את הקבלה של והוא טורח בשבילו הרבה ובזמן שהוא טורח להשיגו ולהכינו הוא
דייקא ,דעל ידי שהראה הקב"ה לימוד מעמד הר סיני ,לטובתם שלא ייענשו, מתרחב לדברים הרבה נוספים על הדבר עצמו שרצה ,ובאמת
ויהיו כ'בני נח' (ראה שמו"ר מג ,א; יומא סו): שא"א בלעדיהם אבל מרוב העבודה לא ניכר כלל מה רצונו
מדת ענוה בעת עשיית האדם -באמירת
[והארכנו בזה במקום אחר] ,וצריך לומר ואדרבה אפי' לפעמים נראה ששאיפתו היא דברים אחרים והם
'נעשה אדם' לשון רבים ,יש בכוח האדם הדברים שיש להם פרסום שהוא עוסק בהם וכל הזמן הזה עיקר
להשיג מדת ענוה ,ומתוך כך יוכל לזכות כנ"ל ,דמאחר שכבר קבלו מצות שבת
הנקודה שעוררה אותו נחבאת ונעלמת ורק בסוף אחר שסיים
לשמחה אמיתית. במרה ,די בזה לקיום התנאי שלא ייחרב הכל מתגלה ונודע מה היה רצונו וזה הכוונה סוף מעשה הוא היה
(יום שב"ק פרשת בראשית תשפ"ו) העולם ,וכשמשה רבינו שבר הלוחות בתחילת המחשבה.
לטובת ישראל ,סמך עצמו על כך.
גדר 'בין השמשות' קודם שהיתה ועל 'ולכל היד החזקה' פירש רש"י, חלומות האדם
שבת בעולם דקאי על שבירת הלוחות ,ומה שלא דוגמא לדבר שיש לאדם חלום ילדות מתוך ספרי הילדים שקרא
שנינו במשנה (אבות פ"ה מ"ו) ,שעשרה חזר העולם לתוהו ובוהו ע"י שבירתן לגור באיזה בית דו קומתי עם חצר גדולה שמסתובבים בה עזים
דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. וביטול הקבלה ,ונחשב זה לשבח עבור וארנבות ושם להתנדנד על ערסל בין העצים ,ונראה לו שזה
משה רבינו – יל"פ שהוא משום דכתיב תענוג נפלא וכשהוא מתבגר והוא מבין שזה לא מכובד לגור
והקשו המפרשים ,א"כ מהו הספק האם
באיזו עיירה נדחת והרי הוא רוצה גם להיות מקובל ומכובד בין
'בין השמשות' דינו כיום או דינו כלילה, 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הבריות ,לכן מחליט שיגור בשכונת עשירים ששם זה מתאים
הרי הקב"ה עשה מלאכה בבין השמשות, הארץ'' ,בראשית' אותיות 'ירא – שבת' לממש את חלומו וגם להשאר בכבוד ,אלא שבשביל זה צריך ג"כ
ומוכח שעדיין יום הוא. (תיקו"ז תיקון כד) ,שבזכות קבלת מצות להיות סוחר מכובד ובעל תואר וגם צריך לזה כסף רב כי איך
וי"ל דאדרבא ממה שמצינו שבכל יום שמירת שבת [ד'זכירה' היא בחינת אהבה יגור שם בלי חברה או בלי מימון מתאים ,ובשביל זה יוצא לעבוד
-מצות עשה ,ו'שמירה' היא בחינת יראה בעבודה מכניסה כדי שיוכל ללמוד חכמות העולם ,ונוסף לזה
מששת ימי בראשית נבראו ברואים צריך ג"כ לעבור לגור במדינה אחרת וללמוד את שפתם ,ואחר
אחרים וגם בבין השמשות נבראו עשרה -מצות לא תעשה (עיין רמב"ן שמות כ ,ח)]
הכל כשקנה שם קרקע צריך קבלן ומהנדס ועוד ועוד כדי לבנות
דברים מיוחדים ,מוכח מזה דבין השמשות שקבלו ישראל במרה [התחלה לקבלת את בית החלומות ,והנה למראית עין נראה שהוא אדם מכובד
נחשב זמן נפרד לעצמו ,ומשום כך נבראו כל התורה] 'ברא אלוקים את השמים ואת שמחפש חכמות אלא שלצורך חיים הוא בונה בית לגור שם והוא
בו ברואים שאינם בכלל בריאת היום הארץ' ,והארץ 'היתה תוהו ובוהו' בלשון גם רוצה שיהיה יפה ונח ,אבל באמת המחשבה תחלה היא בית
השישי ,ומזה גופא נולד לחז"ל הספק על עבר ,אבל לא חזרה להיות תוהו לאחר החלומות שלו והיה גנוז בכל תלאות חיים המגוונים ואז כאשר
שבירת הלוחות ,כי מצות שמירת שבת מתיישב על כסא הנדנדה בחצר ההיא הוא מגשים את שאיפת
הזמן המיוחד של בין השמשות ,האם דינו חייו והוא שואב מזה חיות ושמחה.
כיום שלפניו או כלילה שלאחריו. שקבלו במרה ,לא התבטלה בשבירת
הלוחות ,והוי שבח למשה רבינו שעשה
ומה שעשה בו הקב"ה מלאכה ,היינו על זאת שיבחו אהובים
כן 'לעיני בני ישראל' לטובתם (שמו"ר שם),
משום שכל זמן שלא הגיע יום השביעי וכך רצונו של הקב"ה הוא שיכירו את גדולתו וישבחו אותו,
(קידושא רבא ורעווא לרוממם ולהעלותם.
ממש ולא נתקדש בקדושת השבת ,טרם אלא שבשביל זה צריך שלאנשים יהיו צריכים ויהיה חסר להם
דרעווין פרשת בראשית – תשפ"ה)
היתה בעולם הזה מציאות של קדושת משאלותם ולפי השתדלותם ישיגו את רצונם וגם יכשלו ,וכאשר
שבת ,ולא היה שייך לנהוג בבין השמשות יכירו שהכל ממנו אז ישבחו אותו ,ולנו נראה שזה דבר צדדי
הלימוד מ'נעשה אדם' – הענווה מה שמשבחים כי באמת אין מתאים להיות ללא הכרת הטוב
כקדושת לילה שלאחריו .אבל לאחר
ששבת הקב"ה וקידש את יום השבת ,יש
מביאה שמחה אמיתית אבל האמת שזו מטרת הבריאה וסוף מעשה כזה כבר היה רשום
בתחילת המחשבה ,ומפני כך מוכרח שיהיה מרומז בתחילת
להסתפק שמא יש לנהוג בבין השמשות ויאמר אלוקים נעשה אדם (א ,כו) .ברש"י בריאת העולם שזו מטרתו אבל כיון שזה נעלם ונסתר לכן רק
את דין קדושת שבת . ע"פ המדרש (ב"ר ח ,ח) ,אע"פ שלא סייעוהו נרמז ולא נכתב מפורש.
(יום שב"ק פרשת בראשית תשפ"ו) ביצירתו ויש מקום למינים לטעות ,לא
ג
בשבילי הפרשה
מק ַדֵּׁש הַּׁשַב ָּת
ְ
הרב יעקב שלמה שיינברגר
מדוע נהג בעל ה'טורי זהב' לקדש מפי הכתב? • מה ענה הגר"מ אריק האם נכונה השמועה שהיין רתח בעת שרבו מטשארטקוב
קידש על היין • עובדות והנהגות מגדולי ישראל בקדשם על היין • וְׁשַב ַּת קָ ְדׁשְך ָ ב ְ ּאַהֲב ָה וּבְרָצֹון ה ִנְחַלְּתָנו ּ
ואמר שהטעם בזה הוא מלבד שיש קדושה קודשו פאר מיר איז נישטא קיין עצה נאר נפתח בדברים נפלאים שאמר הגה"צ רבי
באותיות עצמן הרי יש לחשוש גם מחמת תשובה נאר תשובה נאר תשובה .כך היה חוזר שמשון פינקוס זצ"ל .כשיהודי עושה קידוש
שפעמים מתארח אצלו עם הארץ שאינו יודע פעם אחר פעם עד שהיה נמס לב השומעים בליל שבת הוא מכריז "ויכולו ...ויכל אלקים
בעל פה את הקידוש על נכון וגם יתבייש לומר ומתעוררים בתשובה שלימה .והיה מוסיף ואומר ביום השביעי".
מתוך הסידור .על כן היה עושה הוא עצמו כן כדי שעניין התשובה הוא דבר השווה לכל נפש. ויש להתבונן מדוע נתקנה עדות זו דווקא על
שיעשה כן גם העם הארץ ולא יתבייש ,ומסיים ופעם דיבר בקודשו על העניין המובא בספרים כוס יין ולא על דף גמרא או ספר תהלים .וכן
שם שמנהג ותיקין הוא. הקדושים להרהר בתשובה קודם קידוש ,באומרו כשיהודי רוצה להודות לקדוש ברוך הוא הוא
וכך היא הנהגת הקודש של אד"ש בעת עריכת טעם מחודש על פי מה שאמרו חז"ל (קידושין מט, עורך סעודה גדולה ומגיש לפני הציבור עוגות
הקידוש בשבת בבוקר שמקפיד הוא לומר את ב) המקדש את האשה ואמר לה על מנת שאני ושתייה ויש להבין את פשר הדבר .אלא שאם
היינו עושים קידוש רק על דף גמרא או על
ספר תהלים הייתה זו עדות שבאה מתוך ידיעה
סגולת ענוות החן בעת עריכת הקידוש שכלית ופילוסופית בלבד .אך כוס יין או חתיכת
עוגה זו עובדה מוחשית ופשוטה שנכנסת לגופו
בהמשך להנהגות הקודש בעת עריכת הקידוש מצינו פן נוסף של עבודת המידות של אדם ,וכך צריכה להיות המציאות של הקדוש
וזהירות בכבוד הזולת דווקא ברגעים נשגבים אלו .מידת מציאת החן כפי שהעידה ברוך הוא פשוטה וברורה בכל הווייתו (נפש
התורה על נח שהייתה סגולה להצלתו ,מקרבת את האדם לבוראו הרבה למעלה מן שמשון אמונה עמ' רלז).
הראוי לו לפי מעשיו וזאת כאשר הוא מתנהג עם הבריות בצדק ביושר ובענווה. עבודה רבה ויגיעה עצומה השקיעו צדיקי הדורות
בעריכת הקידוש על היין ,החל מהכנה דרבה
וכפי שסיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א מעשה ששמע על הגאון מטשיבין זצ"ל לפניו ובפרט בעת אמירתו בהתלהבות ודבקות.
המלמדנו אורחות חיים כיצד מוצאים חן .פעם אחת התכונן הגאון לעשות קידוש במאמר שלפנינו נביא לקט נבחר של עובדות
בביתו אלא שלפני שהחל לברך נשפך היין והיה צריך למלא את הכוס שנית מן והנהגות קודש מפי צדיקים ואנשי מעשה בעת
הבקבוק שהיה מונח כל העת על השולחן. שקידשו על היין.
והנה נוכח שם איש אחד שלא היה חכם במיוחד והעיר לגאון מטשיבין שצריך לברך
על היין שנית .אותו איש לא התחשב בכך שעומד הוא לפני גאון ההלכה ואף לא אמר קידוש הוי כעדות על היין
את דבריו בלשון ספק אלא קבע בפסקנות שיש לברך שנית .הגאון מצידו לא השיב בספר 'עבודת הקודש' להחיד"א ז"ל כתב שיכוון
לדבריו והמשיך בהכנותיו כאילו לא אירע דבר .אולם האיש לא שתק והמשיך להעיר אדם מאוד בקידוש ויהרהר בתשובה ,כי אמירת
ולומר שנית שיש צורך לברך והגאון אינו מגיב כלל ועיקר. ויכולו נועדה להעיד כי השם ברא שמים וארץ
רק לאחר שסיים את הקידוש והציבור שהיה במקום התפזר קמעה פנה הגאון בנחת ונח בשבת וכידוע שרשע פסול לעדות .על כן
לאותו איש שהעיר ואמר לו שלפי פסק ה'מגן אברהם' אין צורך לברך שוב .הגאון יהרהר בתשובה כדי שיהיה ראוי להעיד עדות זו.
רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל שהיה נוכח במקום ביאר שהגאון מטשיבין התכוון לדברי בעניין זה מסופר כי חבורה של משכילים באה
ה'מגן אברהם' הפוסק שכוונת המקדש והמברך חלה על כל מה שנמצא על השולחן פעם בליל שבת קודש לשולחנו הטהור של
וכיוון שהיין היה כבר מונח על השולחן מתחילה לא הוצרך לברך שנית. הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע.
כשבא לקדש על היין פתח ואמר שאמירת
סיים הגר"י זילברשטיין שליט"א ואמר ,כי הגאון מטשיבין בהנהגתו זו שלא הגיב הקידוש היא כידוע עדות למעשה בראשית ואין
מיד מצא חן בעיני השם יתברך .שהרי עשה חשבון בנפשו שאם יעמידו בו במקום לך עדות שהיא במקומה כל כך כבשעה שיש
על טעותו יתבייש האיש ועל כן נקט בפלך השתיקה .הנהגה טהורה זו ענוות חן היא מכחישים והבה נעיד בפניהם .ומתוך דברים אלו
בסוד הכתוב וְ ַל ֲענָ וִ ים יִ ֶּתן ֵחן (משלי ג ,לד) .וכמאמר הגמרא (סנהדרין יד ,א) הוי קבל וקיים עמד וקידש.
ופירש רש"י הוי עניו ותחיה שעל האדם לעשות עצמו אפל ושפל כדי לזכות לחיים לאחר מכן אמר שמתחרט על כך שדיבר על
ולמציאת חן. יהודים וביאר זאת על פי מה שנאמר ביעקב
אבינו האספו והגידה לכם את אשר יקרא אתכם
באחרית הימים ,ופירש רש"י שביקש לגלות
הפסוקים דווקא מתוך הסידור. צדיק ואפילו הוא רשע גמור הרי זו מקודשת את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה .ולכאורה יש
שמא הרהר תשובה בדעתו ,הרי שזמן קידושין להבין למה הגיע לו עונש כזה הלא בכדי שלא
אף מרן הגר"ש וואזנר בעל 'שבט הלוי' זצ"ל
הוא עת המסוגל לתשובה .והנה אמרו חז"ל יגלה את הקץ היה מספיק שישכח וכמו שכתב
היה מקפיד בשבתות וימים טובים בבוקר לומר
במדרש (ב"ר יא ,ח) תני רבי שמעון בן יוחאי רש"י בתחילת הפרשה ביקש לגלות את הקץ
את הזמירות והקידוש והברכה דווקא מתוך אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכולן יש
הסידור .פעם גילה את טעם הנהגתו זו ואמר ונסתם ממנו .אולם העניין הוא שיש שני מיני
בן זוג ולי אין בן זוג ואמר לה הקדוש ברוך קץ ,זכו אחישנה ,ואם לא זכו בעתה .והנה הקץ
הרי בשבת ויום טוב התפילה היא ארוכה וכאשר הוא כנסת ישראל היא בן זוגך עכ"ל .ולפי זה
אדם מגיע לקידוש לעיתים ראשו בל עמו מחמת של אחישנה לא שייך לגלות שהרי כל יומו זמנו
הקידוש בשבת הוא כעין ברכת קידושין לבת הוא אלא שרצה לגלות את הקץ של בעתה כאשר
רעבונו והוא חוטף את המילים והברכות .בשל זוגם של ישראל ולכן צריכים להרהר בתשובה
כך אומר אני את הזמירות והקידוש והברכות יהיה חלילה במצב של לא זכו .ומכיוון שדיבר
כדי להיות צדיקים גמורים וראויים להיות בן זוג רע על ישראל באומרו שלא יזכו נסתלקה ממנו
מתוך הסידור דייקא כדי למתן מעט את תאוות לשבת קודש עד כאן דבריו הנפלאים.
האכילה בכדי שאוכל לברך בכוונה הראויה (רחמי שכינה (קובץ תפארת ישראל גיליון כו עמ' .)15
הרב עמ' קצח). קידוש מפי הכתב
בספר 'עטרת מנחם' (בהערה לאות ק"פ) מעתיק
תשובה קודם קידוש כשעת קידושין
אם הכוס רתח איני יודע ,פניו בערו
מצוואת הגה"ק רבי נפתלי כ"ץ זצ"ל ששמע כן מסופר על הרה"ק ה'ברכת משה' מלעלוב
כשלהבת אש שמנהג הגאון בעל 'טורי זהב' היה לומר את זי"ע שקודם שהיה מקדש על היין היה נוהג
מסופר על הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב הקידוש של שבת ויום טוב תמיד מתוך הספר. לדבר הרבה מעניין תשובה ,והיה אומר בענוות
המשך בעמוד ה' >>>
ד
המשך בשבילי הפרשה
בשבילי זמן חורף זי"ע שאחד הזמנים הנשגבים אצלו ביותר היה עת
הקידוש בליל שבת .התעוררות גדולה שררה אז בקרב
הקהל ולא נשארה עין אחת יבשה בכל בית המדרש
הרב ישעי' רטייזר
כשכל אחד הוריד דמעות של התעוררות ותשובה.
גודל הדבקות הגיע לידי כך שהיה ידוע בעולם כי בעת
והשיאנו את ברכת מועדיך
שהחזיק את כוס הקידוש היה היין תוסס מאליו.
פעם בכינוס של גדולי הרופאים בעיר לעמבערג
סיפר אחד המשתתפים שהיה יהודי על דבר פלא זה
ומה גם בשנה זו שהיא שנה עומדים אנו כבר ב"שבת בראשית " שראה במו עיניו כיצד שבשעת קידוש של הרה"ק
מעוברת ,והחורף התארך לו בחודש – שבת מברכים חשון התשפ"ז. מטשארטקוב היין מבעבע ורוגש .נענו הרופאים
נוסף .זהו הזמן המתאים ביותר ואמרו שלפי חקירתם העלו שדבר כזה מתרחש בעת
חוזרים לימי השגרה המוכרים.
ליהודי להשקיע את עצמו ראשו שמניחים כוס בידו של גוסס שאז המשקה תוסס
הן אלו שהשגרה אהובה עליהם
ורובו בתורה הקדושה. ורותח.
יותר ,הן אלו שהיא אהובה עליהם
ב"נעילה" זעקנו" :ואין שיור רק בזה הבינו כולם את שגב הזמן ההוא של שעת
פחות ,כולנו חזרנו לימים הפשוטים
הקידוש שהיה בבחינת התפשטות הגשמיות לחלוטין
התורה הזאת" ב"סוכות" התחננו והאפורים .הימים הנוראים כבר
(וכן הרב מבאנילא זצ"ל כתב בדברי זכרונותיו ששמע מאביו הגאון
"הושענא הוגי שעשועות" .בהקפות לאחורינו. מפראביזנא זצ"ל שהתבטא פעם שלפי הדביקות בהשם יתברך
להטנו" :אין קדושה כתורה ,אין אך אל לנו לשכוח דבר פשוט ביותר: שראו על הרה"ק מטשארטקוב פלא הוא שלא ראו עמוד של אש
שמירה כתורה" .כעת יש לנו כעת מתחילים באמת ה"ימים חופף על ביתו).
את הזכיה לפתוח את הגמרות הנוראים". ודבר זה של רתיחת היין בעת הקידוש היה מפורסם
ולהתחבר בפועל ממש לתורתינו בעולם כולו .ויהי אחרי הסתלקות הרה"ק מטשארטקוב
כעת הם מתחילים למעשה עד
הקדושה" ,המשמחת לב עינים זצ"ל וכפי שהיה ידוע שהגה"צ רבי מאיר אריק שהוא
מאירה ,הנותנת חיים ועושר וכבוד עכשיו כתבנו צ'קים .פיזרנו
מגדולי הדור נמנה מבין חסידיו המובהקים פנו אליו
ותפארה ,המאשרת הולכיה בדרך הבטחות ,קיבלנו קבלות כעת הגיע
אנשים לברר אם אכן אמת הוא מה שאומרים בעולם
הטובה והישרה ,המארכת ימים הזמן לדאוג לכיסוי שלהם. שהיין רתח בשעת הקידוש.
ומוספת גבורה" (רשות לחתן תורה) לא אין זו חכמה לעמוד בהיכל המלך השיב להם רבי מאיר בפשטות שאינו יודע .וכשהביעו
רק לרקוד עם התורה כשהיא גלולה בשעת המשפט ולהצהיר שמעתה פליאתם הלא זכה להיות הרבה שבתות בצל קודשו
וסגורה ,אלא לצלול לתוך תוכה בכל נהיה טובים יותר ,החכמה היא לשוב וכיצד ייתכן שבכלל אינו יודע מזה ,אמר להם שבעת
לב ונפש ,להתאחד ולהתמזג בתורה הביתה ולקיים זאת באמת. שקידש רבו בליל שבת לא עלה בדעתו אף פעם
הקדושה. כל התכלית של הימים הנוראים להסתכל על הכוס שכן עיניו ומוחו היו נתונים רק
על פני הרבי ולא הבחין כלל ממה שמתרחש מסביב
"זמן חורף" ארוך שקט .הוא הזדמנות הוא בכדי שנקבל על עצמינו יותר
לו .והפטיר להם כי דבר אחד יכול הוא להעיד בבירור
פז לכולנו ,הן בשביל אברכי הכוללים עול מלכות שמים ,שנשפר ונרומם
שפני הרבי בערו ורתחו כאש אז ,אולם מה עלה בגורל
ובחורי הישיבות כהזדמנות לקנות את מעשינו ונגרש את שליטת הכוס זאת אינו יודע.
קניינים משמעותיים בתורה ,להציב היצר מעלינו .כעת הוא הזמן ליישם
יעדים ברורים של הספקים ,ולעמוד בפועל .זהו הזמן שיהודי עומד מול
התלהבות הרה"ק מזוועהיל בעת אמירת
בהם בעזהשי"ת .הן לקובע עיתים עצמו ומול סדר יומו הרגיל ,ובמבט
לתורה ,להכניס לשגרת החיים את
הקידוש
צלול ומפוכח מברר הוא עם עצמו:
שעת ה"קביעות עיתים" כיתד שלא מהיכן אני צריך לשפר את עצמי. הרה"ק רבי משה מזוועהיל (בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד
תימוט .ולכולם כאחד לכל מי שניסה הק' מזלאטשוב) זי"ע היה מצניע את דרכו אך בפנימיותו
אלו קבלות עלי לקבל מה אני צריך היה כל כולו שלהבת אש קודש .ורק בשבת קודש
ורצה להצטרף אם למסלול "עמוד לתקן ,זוהי זעקת "המלך" האמיתית בעת הקידוש הייתה פורצת בהתלהבות יתירה אותה
הקהילה" אם ל"דף היומי " ואם לכל כשיהודי באמת מקריב מעצמו לבת אש אצורה ומכוסה .מסופר שבשכנותו גר יהודי
שאר מסלולי לימוד התורה הקיימים ומנוחיותו בכדי לעשות יותר רצון ליטאי עוסק בתורה כל ימי השבוע והיה תמה על
זהו הזמן המתאים ביותר. בוראו. הקידוש של אותו אברך שכולו התלהבות ודבקות.
••• וכפי ששמענו מכ"ק רבינו שליט"א כידוע לא אבה רבי משה לקבל עליו שררה והשתדל
ומדי דברינו נעורר כבר על עוד בשולחנו הטהור בנעילת החג להתפרנס מיגיע כפיו ולכן פתח חנות מכולת .והיה
ענין החורף מגיע ועמו לילות השבת דר"ה בשנה זו ,את דברי רבינו אותו שכן מתפלא תדיר כיצד זה שהוא יושב כל
הארוכים .דבר שמיקל על הקימה בעל הנחלת דן זי"ע שיותר נוח השבוע באוהלה של תורה ובכל זאת אינו מתלהב כלל
בשבת פארטאגס ,וממילא משפיע בקידוש ומניין לאברך צעיר חנווני אותה התלהבות
לאדם להמליך את השי"ת על כל
על השבת כולה .מה גם כשאין חגים של שבת קודש ושמא פליאה היא שאין זה אלא
העולם כולו מסופו ועד סופו ,מאשר
בחיצוניות בלבד.
בין לבין האדם יותר פנוי לעסוק להמליכו עליו בעצמו .זוהי ההמלכה
בעבודת השבת ולהתרומם בה אל החליט אותו יהודי שבערב שבת יקדיש את כולו
האמיתית ,לשעבד את מעשיו
הבורא .כל ענין שבתורה יש בה לתורה ולעבודה בעוד שכנו רבי משה עומד בחנותו.
דיבוריו ומחשבותיו להתנהג כרצון
והנה ראה אותו שכן שנכרי ונכרית נכנסים לחנותו
עליות ומורדות .תקופות של חיזוק מלך מלכי המלכים הקב"ה מדרגה של רבי משה בעוד שהוא עצמו עוסק בתורה ועבודה.
ותקופות של נפילה .בפרט ענין אחר מדרגה. כשקידש היום ניגש השכן לקדש על הכוס אחר הכנה
קשה כמו ההשכמה בש"ק בבוקר.
••• רבה אך גם הפעם לא זכה להתלהבות לה ציפה.
גם אחד שהיה פעם בענין ונפל ממנו ואילו מביתו של רבי משה נשמע קידוש בהתלהבות
במשך הזמן ,גם מצטרפים חדשים בכללות הענין נוגע איש איש כפי
ובדבקות עצומה כמדי שבת בשבתו.
שעוד לא זכו לטעום מנועם "גן עדן ידיעותיו נגעיו ומכאוביו מה שהנו
נצרך לתקן אך ניתן לעורר על כמה ניגש אותו שכן לרבי משה לשאול לפשר הדבר כיצד
העליון" ,ושקל וחומר אלו שזוכים ייתכן שהוא הלומד כל היום אינו זוכה להתלהבות
לזה מדי שבת ,כולנו כאיש אחד בלב עניינים הנוגעים לכל אחד ואחד.
בקידוש ואילו כבודו העוסק במסחר זוכה להתלהבות
אחד מתחדשים וקופצים על העגלה, ישנה תחושה שזמן החורף הוא רבה מידי שבת .נענה לו רבי משה ואמר שההבדל
ומייחלים" :משוך נועם יראתך לעם זמן ארוך ורצוף ללא אירועים ביניהם ברור שכן אתה בעת הקידוש חשבת על
מבקשי רצונך". משמעותיים הקוטעים את הרצף, הנכרים שנכנסו לחנותי ואילו אני בעת שנכנסו
לחנותי חשבתי על הקידוש (צדיק יסוד עולם ח"א עמוד .)5
ה
איש חי רב פעלים
במלאות שלושים יום לפטירתו של הרה"ח הישיש יהודה אהרן
וידבסקי ז"ל -ממקורבי רבוה"ק זי"ע ולהבחל"ח ,אשר זכה ליטול
חלק פעיל בהצלת ציונו הקדוש של הסב"ק מקוזמיר זיע"ע
הרב שמחה פרוצל
על כל ייסוריו ונוראותיו .עם חיסול הגיטו עם פציעת אורה של שנת תשפ"ז בליל ראש
בראשית חודש אלול תש"ד נלקח למחנה השנה שקעה שמשו של איש חי רב פעלים
המוות אושוויץ שם בעת הגיעם למחנה הופרדו מופלג בשנותיו ופועליו ה"ה הרה"ח ר' אהרן
ממנו אביו ואחיו המופלג ונשלחו לצד תאי יהודה וידבסקי ז"ל מזקני וחשובי חסידי
הגזים הי"ד .ר' יודל עצמו נשלח לצד החיים מודז'יץ ומתפלל בבית מדרשם של כ"ק רבוה"ק
שם עברו חיטוי שכולו התעללות וייסורים, בתל אביב .ר' יודל כפי שכינוהו הכל בחביבות
לאחר כעשרה ימים קשים מנשוא הנראים היה מראשוני השרידים אשר ה' קורא אשר פעל
כנצח נשלח בין קבוצת פועלים יהודים למחנה כל ימי חייו ללא ליאות לשימור ושיקום בתי
העבודה פרידלאנד .אמנם במחנה העבודה כבר הקברות וציוני הקודש בפולין .גולת הכותרת
לא היה זה כמו במחנה המוות אושוויץ אולם גם בפועליו הייתה הקמת אהל רבותיו הקדושים
שם היו התנאים נוראים וקשים מנשוא .לאחר לבית סוכטשוב זי"ע בעת שכבר היו העסקנים
המלחמה שב ללודז' והמשיך להתגורר שם עד האחרים לאחר ייאוש ,במרצו הרב איזן וחיקר,
לשנת תש"י אז עלה לארץ ישראל. יגע ומצא ,כשאת כל העול הכספי העצום נוטל
על שכמו באין אומר ודברים .וכמעשהו בבית
בצילו של ה'אמרי אש' החיים בסוכטשוב ,בשיקום הציונים הקדושים
בליזענסק של הרה"ק הנועם אלימלך ובנו
בתל אביב התגורר בשכנות למעונו ובית מדרשו
הרה"ק רבי אלעזר זי"ע ,וכן השקעתו הכבירה
של הרבי ה'אמרי אש' זי"ע אליו נתקרב ביותר,
בשיקום ציונו הקדוש של הרה"ק רבי דוד
רבות היה משמשו ומסיעו ברכבו להיכן שהיה
מלעלוב זי"ע בבית החיים בלעלוב ,כך במרום
נצרך ,היה מרבה להתייעץ עמו ולשמוע מפיו
שנותיו והוא קרוב למאה שנות חיים רתם עצמו
הקדוש עצה ותושיה ,בכל מסעותיו התכופים
בהתלהבות לגילוי קברו של איש האלוקים
באותם ימים לפולין מקפיד היה קודם למעשה
ליטול עמו כברכת הדרך את ברכתו ועצתו של הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע.
הרבי זי"ע .ואירע פעם אחת בתקופת הפסח
דשנת תשד"מ שכאשר בא כהרגל ליטול את מילידי טורק
ברכתו של הרבי לנסיעתו לאחר החג הורה לו ר' יודל נולד בש"ק פרשת מטות מסעי כ"ח
הרבי שלא לנסוע ולא פירש ,ורק כאשר חלפו תמוז תרע"ט בעיר טורק השוכנת על אם הדרך
הימים ולאחר החג נסתלק לפתע הרבי לגנזי בינות ללודז' וקאליש ,אביו ר' אברהם וידבסקי
מרומים ,או אז הובנו דבריו שלא רצה להיפרד אף הוא מילידי טורק ,מתלמידיו של הגה"ק
ממנו כהרגלו .גם לאחר הסתלקות הרבי האמרי רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זי"ע וחסיד
אש זי"ע הוסיף להתקשר ולהסתופף בצל בנו דברו הסיר את אבנטו ממותניו ונתנו בידו נאמן לרבותיו הקדושים מסוכטשוב זי"ע.
רבינו הנחלת דן זי"ע ואחריו ליבדלח"א כ"ק אמו הייתה בתו של החסיד ר' שלמה מנדל
להיכנס עמו אל הקודש פנימה .בשנות ילדותו
מרן אדמו"ר שליט"א והיה פוקד את מעונם אורדינאנס שהיה מגדולי חסידי אלכסנדר.
זכה פעם לקבל פני קדוש ישראל מרן החפץ
בימי חוה"מ ומעת לעת ,ונוטל מהם עצה בשנות ילדותיו הראשונות התגורר בטורק
חיים זי"ע בעת ביקורו בפולין ומראה הכהן
ותושיה. שם למד בחיידר של המלמד ר' רפאל ינקלביץ
הגדול מאחיו נותר חקוק בו לכל ימי חייו.
שעוד הסתופף בצילו של מרן השפת אמת
שיקום ציוני הקודש של הצדיקים אשר בהיותו בחור מוכשר ונמרץ פתח בעצמו
מגור זי"ע והיה מחדיר בילדים הרכים קניני
בתקופת הגיעו ללודז' בית חרושת לתפירת
בארץ נצח ואורחות חיים ממשנתו הקדושה .בהמשך
חולצות ועוד פריטי לבוש שונים בהיותו אך שש עברה משפחתו להתגורר בקאליש ולבסוף
בשלהי שנות התש"מ בעוד הקומוניסטים עשרה שנים העסיק תחתיו כחמישים פועלים!
שולטים ביד ברזל תקיפה בפולין קם ונסע ר' קבעו משכנם בלודז' רבתי עם.
אשר פרנסו את נפשם וכלכלו את ביתם מבית
יודל לארץ מולדתו .מטרתו העיקרית הייתה החרושת של התעשיין הצעיר והנמרץ .היות בלודז' הסתופף בצל רבו הקדוש מרן החסדי
אז לפקוד את קבר חמיו ואת קבר זקנתו דוד מסוכטשוב זי"ע אשר התגורר באותם
והדבר היה מנוגד לחוק משום שלא יכול
להם הקים מצבות בימי שבתו בלודז' לאחר ימים בלב העיר הגדולה ,כל ימיו היה מעלה
היה בגילו הצעיר לקבל רישיון לפתיחת עסק
המלחמה .אולם כשבא בשערי בית החיים את זכרו הטהור בסילודין ומתאר את תפילותיו
התנכלו אליו הרשויות שוב ושוב ,או אז פנה
הגדול חשכו עיניו בראותו את ההרס והשממה, הזכות מדי שבת בשחרית עת היה צועד ובא
יודל צעיר וקבע פגישה אצל מושל המחוז אשר
ורק לאחר זמן ארוך מצא את המצבות שהקים להתפלל עם מאות חסידיו בהיכל מתיבתא
מצא חן בעיניו ונתן לו באורח נדיר רישיון
על קברי יקיריו שבורות ומנותצות .או אז אזר בית אברהם אשר ברחוב פאיינסקה .לעומת
מיוחד לפתיחת העסק למרות גילו הצעיר .עם
כגיבור חלציו והכניס עצמו בכל הכח לשימור זאת בשאר תפילות השבת היה מתפלל בבית
היותו יושב על המחיה ועל הכלכלה לא זנח את המדרש הקטן ששכן במעונו שברחוב זכודניה.
והצלת בית החיים הגדול בלודז' .ברשותו היו
לימוד התורה הקדושה והיה מעריץ עד לאחת מתאר היה בגעגועים את הפעם הראשונה
באותם שנים חלק גדול מרשימות בית הקברות
המציינות את מקום הקבורה והחלקה של כל את אחיו המופלג ר' גבריאל שהיה תלמיד שזכה להיכנס בצעירותו לפני רבו והוא עודו
נפטר ונפטר וכפי התקנה הקדומה דקהילת מובהק בישיבת חכמי לובלין ולא פסיק פומיה אז בעיר אוטווצק ,על פתח חדרו של הרבי עוד
הקודש לאדז' בעת יסוד בית החיים .רבים רבים מגירסא וגם בהיותו בבית יושב היה בינות ישב הגבאי הוותיק מימות מרן האבני נזר זי"ע
היו פוקדים באותם שנים את מעונו ומעלים את לספריו הרבים והוגה בהם בכל רגע ורגע. הוא החסיד ר' מנדל שעדליצער שפנה אליו
זכרם של בני משפחתם אשר נקברו בימי הרת בימי הרת עולם עבר את תלאות גיטו לודז' בתמיהה :בוחר'ל ,ווי דער גארטעל? ,ומדי
ו
בשבילי שבת בראשית עולם בבית החיים הגדול בלודז' ,מבררים את מקום קברם
ומעלים את משאלתם להקים להם זכר ומצבה ,ר' יודל
פועל ועושה ללא ליאות ,מדלג ומקפץ על הרים וגבעות,
הרב שמחה ב .מרקסון
טורח ויגע ,נותן את כל כולו וזמנו ,ומעמיד מצבות למאות
ואלפים .בנוסף על כך נטל על שכמו את שיקום אהלי
שגב מעלתה של שבת בראשית הצדיקים שבבית הקברות וחלקות חללי הגיטו הראשונים
בהם העמיד קרוב לשבעת אלפים מצבות!.
משובחים ,והכל רוקדים ומשוררים לכבודה ולימים ,בשנת תשנ"ח כאשר ערך רבינו מרן הנחלת
הארתה של שבת זו נמשכת לכל השנה
של תורה .ואם כי המנהג הקדום היה לערוך דן זי"ע את מסעו הראשון לציוני הקודש בפולין ,טרח
את הסעודה בשמחת תורה עצמו ,כמובא מבין כל נ"ג פרשיות התורה ,נתייחדה ובא במיוחד לפקוד את בית החיים הגדול בלודז' בדי
בטור (או"ח סי' תרסט) ,מכל מקום כבר כתב פרשת בראשית שתיקרא השבת שקוראים להביע ולהוקיר את ר' יודל שהשתתף במסעו המופלא על
בשו"ת חוות יאיר שאפשר להמשיך את בה פרשה זו על שמה " -שבת בראשית". פעולותיו הכבירות לשיקום והצלת בית החיים.
שמחת התורה עד שבעה ימים לאחריה. צדיקים אמרו על כך טעמים ורמזים
באופנים שונים בדרך הפרד"ס ,תוך שהם לצד משימתו הכבירה בשיקום והצלת בית החיים הגדול
מפליגים בגדולתה של שבת זו ,ואומרים בלודז' סר לראות מה ניתן לפעול ולעשות בכבודם של
הארת הימים הנוראים נמשכת גם כי ההנהגה בשבת זו נמשכת לכל השנה רבותיו האדמורי"ם הקדושים מסוכטשוב זי"ע .ובאותם
בשבת זו והארתה מאירה לכל השבתות. ימים כל הבא בשערי העיירה סוכטשוב ופנה אל בית החיים
אשר בפאתי העיר חשכו עיניו מראות את המקום הקדוש
הרה"ק רבי אברהם מסלונים זי"ע כותב וכה אמר הרה"ק הבעל התניא זי"ע ,שהארה
נדוש ומחולל ונתון כמקום מרעה לבהמות וחיות הארץ.
בספרו 'בית אברהם' ,כי גם בשבת משבת בראשית מאירה בכל שבתות
השנה .והוסיף ,שקיבל מרבותיו כי אור
ואם כי כבר היו עסקנים שבאו הנה וניסו לברר וללבן
בראשית נמשכת עדיין הארת שמחת
תורה ,וז"ל" :שבת בראשית יש בו הארת וחיות החכמה המאיר בשבת בראשית את מקום הציון הקדוש אולם העלו חרס בידם והתייאשו
חג שמחת תורה ,על פי מה שאמר אדמו"ר נמשך על כללות השנה .וכל ימות השנה, מן האפשרות להשיב את המקום לכבודו הראוי לו .אולם
אבי ז"ל בשם הרב הקדוש מטשורטקוב ז"ל הן ימי החול ,השבת והמועדים הכלליים, שונה מהם ר' יודל ,נרתם לעניין בכל להטו ומרצו ולמען
על שבת שאחרי חג השבועות שהעולם הן מועדיו הפרטיים של היחיד ,כמו למשל כבוד רבותיו קדושים אשר בארץ המה אינו חש ,לא נח
קוראין אותו 'שבת נאך (אחרי) שבועות', יום הכניסה לתלמוד תורה ,יום הבר מצוה, ולא שקט .שב למקום שוב ושוב ,מגייס לפועלו את ראש
ואמר כי השבת הזה הוא 'נאך (עוד) א ושאר ימי חיי האדם ומאורעותיו ,כולם העיירה וסגניו ,עד אשר במסעו הרביעי לעיירה הצליח
שבועות' ,כי בשבת שאחרי החג עדיין מקבלים משבת בראשית. לאתר עוזרת ישישה שעוד עבדה בנקיון המקום לפני
נמשכת הארת החג .ואותו דבר בכל שבת נכדו הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש המלחמה ,ואם כי טענו קרוביה שממרום גילה כבר אינה
שאחרי חג ,אם כן בשבת זה יש בו הארת זי"ע היה נוהג להאריך בשבת זו בקריאת יוצאת מביתה ,טרח ר' יודל והביאה אל בית הקברות בו
שמחת תורה .ואדמו"ר אבי זקני בעל יסוד 'שנים מקרא ואחד תרגום' ,משום שבדרך החוותה בפשטות על מקום ציון המצוינת של הני קדושי
העבודה ז"ל אמר ,כי שבת בראשית הוא שהאדם מציב את עצמו בשבת בראשית, עליון אב ובנו שרי התורה מאורי ישראל זי"ע .או אז
נגד ראש השנה ,נח נגד יום הכיפורים ,לך כך תהיה התנהגותו כל השנה כולה. החלה עבודה קדחתנית אמיצה בהשגת פועלים מכונות
לך נגד סוכות". חפירה וכלי עבודה ,בירור מדעי וגיאלוגי בשכבות האדמה
וכבר אמר בשמו נכדו אדמו"ר הריי"צ זי"ע:
כיוצא בזה אמר אמר אדמו"ר הריי"צ "ווי מ'שטעלט זיך ַאוועק שבת בראשית, והישרדותה ,איסוף רסיסי עדויות ושמועות משרידי
מליובאוויטש זי"ע לחסידיו בליל שמחת יאר"
גאנצן ַָאזוי גייט ַאוועק אויף דעם ַ ניצולי העיירה ,ובירור הלכתי מדוקדק לכל פרט ופרט
תורה תרצ"א" :יכולים עדיין 'לחטוף' [-כפי שנעמדים בשבת בראשית ,כך הולך אצל גדולי הפוסקים כמרן הגר"ש הלוי וואזנר זצוק"ל
ולעשות תשובה! בראש השנה כותבים, ונמשך על כל השנה]. ועוד כדת מה ואיך לעשות ולחפור בלא לפגוע ח"ו במקום
ביום הכיפורים חותמים ,בהושענא רבא הקברים ,וכן האם לעצים אשר צמחו מתוך הקברים יש
מוציאים 'פתקי חיים' ,ועד שבת בראשית קדושת בית החיים או ניתן להשליכם כפסולת בעלמא.
אין הם יוצאים מההיכל".
טעם קריאת שמה "שבת בראשית"
עד אשר נמצא לבסוף מקום הציונים הקדושים בוודאות
כסימן לדבר נוהגים רבים לטבול את על טעם קריאת שמה "שבת בראשית", גמורה .אז הקים ר' יודל את האהל הקדוש תוך שהוא
פרוסת המוציא בדבש בכל ירח האיתנים אמר הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, נושא בעול המימון העצום על שכמו בכל הוצאותיו ,ומכאן
עד לאחר שבת בראשית ,ויש מקומות על פי מאמר חז"ל ,שכל העושה תשובה, ואילך נסללה הדרך לכל מבקש ה' לשוב ולחונן עפרות
שנהגו לומר "הרחמן הוא יחדש עלינו את הקב"ה בורא אותו בריה חדשה .ולפי"ז רבותינו מצוקי ארץ ,לפקוד ולהעתיר ממעמקי הלב ,תורה
השנה הזאת לטובה ולברכה" ,עד שבת נמצא שאחרי הימים הנוראים ,אחר ששבו הקדושה התחנני בבקשה פני צור נערץ בקדושה.
בראשית ועד בכלל. בנ"י בתשובה וטיהרו עצמם מכל חטא
ופגם ,הרי הם כקטן שנולד מחדש ,ולכן רבי מהאט דאס געפינען
בהקשר לכך אמר פעם הרה"ק מרוז'ין
נקראת השבת הראשונה על שם המאורע
זי"ע בשבת בראשית על תיבות הפיוט והשנים חולפות עוברות ,ור' יודל אשר זוכה למתנת
"שבת בראשית" -ראשית הבריאה של
ב'אסדר לסעודתא' שחיבר האריז"ל ,אשר שמים נדירה ,להגיע לגיל מאה כצעיר ונמרץ ללא כל שבט
כלל ישראל.
אנו מזמרים אותו בסעודת ליל שב"ק "יהא ומשען נקרא שוב אל המלאכה .והפונים הם נצר מטע
רעוא קמיה דתשרי על עמיה" ,מבקשים באופן דומה כותב בנו הגה"ק ה'דברי
יחזקאל' משינאווא זי"ע (פרשת בראשית ד"ה
קודש בני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אשר טרחו ועמלו
אנו מהקב"ה ,כי עתה לאחר שעברנו את רבות בשנים האחרונות בבירור והצלת ציונו הקדוש של
חודש תשרי המלא וגדוש מתחילתו ועד טעם) בשם חמיו הגה"ק ה'אריה דבי עילאי'
זי"ע :דהענין הוא כך ,דבימים הנוראים האי סבא קדישא מרן רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע רישא
סופו במצוות ובמעשים טובים ,מבקשים
הקדושים ,כל אדם היה לו אז הרהור דשולשילתא דדהבא .ור' יודל אינו נרתע ,נכנס בכל
אנו "יהא רעוא קמיה" קדם רבון עלמא,
תשובה וקיבל על עצמו איזה הנהגה טובה, כוחו בעובי הקורה ,שב ובא במבואות קזימיז' דולני היא
"דתשרי על עמיה" ,שההשפעות של חודש
תשרי ימשכו למשך כל השנה כולה. כל איש לפי ערכו ומדרגתו ,לכן נקרא קוזמיר שוב ושוב .והעניינים יגעים ומתישים ,פגישות
"שבת בראשית" ,שמזכירין להאדם שמה תכופות עם כל מי ומי ,ראש העיר ועוזריו ,גיאולוגים,
ונסיים עם מאמרו של רבינו הרה"ק היסטוריונים ,חוקרים ועורכי דין ושאר אנשי מקצוע,
שעבר עבר ,ומעתה מתחיל סדר חדש
מקאזמיר זי"ע בפירוש התיבות בברכת
וישדל את עצמו שיהיה מעתה טוב. והכל בחפץ לב ותשוקה עזה למטרה נכספת ונעלית.
'ברוך שאמר'" :ברוך עושה בראשית",
יתירה מכך אמר הרה"ק רבי אברהם יעקב והנה הגיע הרגע המיוחל ובידיים רוטטות אוחז בטלפון
על פי מאמר חז"ל (שבת קד" ).הבא ליטהר
מסאדיגורה זי"ע בשם אביו הרה"ק רבי וכשהוא פורץ בבכי מבשר לאדמו"ר שליט"א את הבשורה
מסייעין אותו" ,האדם הוא רק המתחיל,
ישראל מרוז'ין זי"ע ,כי שבת זו נעלה היא הנרגשת" :רבי מהאט דאס געפינען" ,מצאנו .או אז
והקב"ה מסייעו להשלים מעשיו ,אמנם
באמת גם התחלה זו היא מן השמים ,כנאמר למאוד ,ונחשבת לשבת הראשונה בשנה. משתטח ארצה כנער צעיר על מקום הציון הקדוש שאך
(דברי הימים א' כט ,יד) "כי ממך הכל" ,והאדם והגם ששבת תשובה היא השבת הראשונה, עתה נמצא בוודאות .והרגעים הנעלים האלו לא ישכחו
לית ליה מגרמיה כלום .וזהו הפירוש "ברוך מכל מקום בשבת זו נכללין כל שבתות השנה, לעולם מכל הנוכחים שם ,מעין דבריו של מרא דאתרא
עושה בראשית" ,שאף הראשית וההתחלה ומשפיעה שפע קודש לכל השנה כולה. בעל השמועה הסבא קדישא רבי יחזקאל זי"ע אודות
הוא יתברך העושה (דברי ישראל פר' בראשית ונהגו לערוך קידוש גדול בשבת זו ,וה'חתן יקרת שבת מלכתא' :היום' לא תמצאוהו בשדה ,כאלו
ד"ה א"י ברוך). בראשית' מכבד את הקהל ביין ובמאכלים ימים לא מתגלגלים סתם בשווקים וברחובות ולא בניקל
ניתן להשיגם.
ז
מהנעשה והנשמע
בסיום ימי החג והמועד שהשאירו בלבבות את חותמם העמוק ,אנו מגישים לפני ציבור אנ"ש את סיכום
הפעילות התורנית והמעמדים המרוממים בקהילותינו הקדושות ברחבי הארץ ,מתוך שמחת התורה
ועמלה .כבר אמרו חז"ל כי לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה ,ונדמה כי כתבת הסיכום
הזו היא עדות חיה לכך.
זמן שכולו התעלות
פעילות איגוד הבחורים ,בהדרכת ראשי החבורות ,הניבה פירות מבורכים בימי בין הזמנים וחוה"מ סוכות .בכל רחבי הארץ
נראו השטיבלאך מלאים בבחורים והוגים בתורה הקדושה שעות רצופות לאחר תפילת שחרית ,כשהם פותחים את יומם
ב"פת שחרית" בצוותא .קול התורה בשטיבלך הוכיח שוב :בין הזמנים אצל בחורי הישיבות הקדושות אינו פגרה מרוחניות,
אלא זמן התעלות שכולו קודש.
מערך שעורי תורה מרתקים
ברכפלד ל א ח ר
בני ברק
התכנסות מרכזית ובקבוק יין תפילת מנחה שעות רצופות והלכות קפה
התקיימו
מבורך יום מדי התורה בעיר
שיעורי תורה בני והחסידות
ההתכנסות המרכזית התקיימה כמדי שנה לאחר ברק ,ישיבת בין
מרוממים
תפילת שחרית ,בראשות המרא דאתרא הגאון נחלה הזמנים
מפי הרבנים
רבי מאיר קסלר שליט"א ,כאשר כ"ק מרן אדמו"ר הצלחה רבה .מלבד
החשובים:
שליט"א שלח בקבוק יין מיוחד להתכנסות .במהלך סדר הלימוד ופת
הגה"ח אברהם
המעמד ,נישאו דברי חיזוק נוקבים ועמוקים על השחרית בסוכת
צבי דירינפלד
המשמרת הנדרשת בימים אלו בעניין ההתנתקות המדרש, בית
ש ל י ט " א
מפגעי הטכנולוגיה ,תוך אזכור הנהגות קודש נמסרו מדי יום
ה ר ח י ב
מגדולי הדורות. שיעורים מרתקים מפי הרה"ג אריה גוטרמן
ב ע נ י י נ י
שמחת החג שליט"א ,ראש כולל הלכות שבת ,שנתן דגש על
קדושת בית המקדש ב ד ר ו ש סוגיות מרתקות בהכנת קפה בשבת על כל חילוקי
ואגדה; הגה"ח סוגיו וטמפרטורות הבישול שלו ,לצד לימוד יסודי
באחד מלילות חול המועד התקיימה בשטיבל
יצחק שלמה של דיני מוקצה.
שמחת בית השואבה סוחפת ,שבה נשא דברים
הרה"ח דוד זליג קרימלובסקי הי"ו ,אשר הפליא פיגנבוים
בתיאור הוד קדושת בית המקדש ,וכיצד כל יהודי ש ל י ט " א מבצע ילדים מבית 'יודעי תורתך'
יכול היה ליטול ולהרגיש חלק בלתי נפרד מאותה העמיק בנושא לא רק הבחורים
קדושה עילאית .כל זאת לצד ישיבת בין הזמנים, "אמירה לעכו"ם"; הרה"ג יהודה ויצמן שליט"א נגע לטעום זכו
שרשמה שעות רצופות של לימוד ללא פשרות. בדקדוקי הלכות ריבית ובהיתר עסקה מסוגים של ממתיקותה
שונים; מורנו הרה"צ רבי יוסף שיף שליט"א שוחח במסגרת תורה.
סיום מסכת חולין בהלכה ואגדה על השפעותיו המיוחדות של היוזמות הברוכות
החג על ימות השנה; והרה"ח מרדכי קרימלובסקי של ארגון 'יודעי
בליל אושפיזין דיוסף התקיים מעמד סיום מסכת שליט"א נעל את שורת השיעורים ברוממות תורתך' ,הופנתה
חולין במסגרת לימוד הדף היומי ,בשיעורו הקבוע מיוחדת על מעלתו הנשגבה של יום הושענא רבה. שימת לב מיוחדת
מדי בוקר של המגיד שיעור הרה"ח יחזקאל בקנרוט גם לדור הצעיר.
שליט"א ,שנערך בסוכתו .במעמד השתתפו לומדי
השיעור ,חלק מבני הקהילה ומתפללי השטיבל, אשדוד הקהילה ילדי
השקיעו בימי החג
וכן האורח הדגול הר"ר זאב זילברברג הי"ו. בלימוד רצוף על
לאחר אמירת ה'הדרן' על המסכת ,נשא ר' יחזקאל השיעור שאינו פוסק הנלמד החומר
דברי חיזוק בעניין האמונה בחג הסוכות בצילא אלול בחודש
בעיר אשדוד נחלה ישיבת בין הזמנים הצלחה
דמהימנותא .בדבריו שזר את פנינתו של הר"ר בתלמודי התורה,
כבירה כמסורתה .מלבד 'פת השחרית' המשותפת
יצחק גוטסמן הי"ו ,על הפסוק בשילוח הקן: חמישי וביום
בסוכת בית החסידים שפתחה את סדרי הלימוד
"שלח תשלח את האם" – לשלח מעל הלב את של חול המועד
הרצופים ,נמסר מדי יום שיעור עיוני מרתק
הספקות ("אם היה כך )"...ולהאמין בהשגחה פרטית, עמדו למבחן בפני
מפי הרה"ח אברהם גולדמן שליט"א .לצד זאת,
אברכים מופלגים.
ואילו "ואת הבנים תקח לך" -להידבק במעשיהם התקיימו מבצעי תפילה מיוחדים ואמירת תהילים
הטובים של צדיקים. לילדי השטיבל ,בהכוונתו ובפיקוחו של הרה"ח שולחנות על
יוסף גלאס הי"ו. ישבו הבוחנים
הר"ר דוד זעליג קרימלובסקי הי"ו ,מלומדי
הגה"ח אברהם ברוך
השיעור הוותיקים ,הוסיף מדברותיו סביב עניין
שבת בראשית בשטיבל ברונשטין שליט"א,
היציאה מדירת קבע לדירת ארעי ,ועל החובה
משולם הרה"ח
להפוך את הדירה הארעית ל"עשה תורתך קבע". על פי מסורת הקודש של השטיבל האשדודי ,שבת בקנרוט ,הר"ר יעקב
את המעמד המרומם הנעימו בקולם הר"ר מנחם בראשית תצוין במעמד "שבת אחים" מרומם, יהודה בוק והר"ר משה בר"ש קרימלובסקי ,שהביעו
גלינסקי ,הר"ר מרדכי ברקוביץ והר"ר יוסף במסגרתו יתאספו המתפללים לסעודה משותפת את התפעלותם העמוקה מרמת השליטה והידיעה
קלצקין ,אשר רוממו את הציבור בפרקי שירה בצוותא קדישא ,בדברי תורה וחיזוק ,ולשירת המרשימה של הילדים .בימים אלו צפויים לחלק
וחזנות לכבודה של תורה ולומדיה. זמירות לקל חי מתוך דבקות ואחווה. למצטיינים כרטיסי ספר מיוחדים.
ח
ירושלים טבריה
עיר הקודש התכנסות רבתית
זיץ סוחף בסוכה מרחבי הארץ
חברי הקהילה הגיעו במיוחד מכל חלקי הארץ והתאספו לסעודת מרעים
בשטיבל בירושלים התקיימו סדרי לימוד רצופים בישיבת בן הזמנים מידי מרוממת שכולה שירה מרטיטה מעוררת לבבות ומליאה בשמחת חג .טרם
בוקר לאחר פת שחרית כיד המלך בסוכת בית החסידים שהוגשה לבחורים תחילת שמחת בית השואבה ,ישבו המשתתפים לדבר בגודל מעלתם ועומקם
בטוב טעם. של ימי חול המועד המאירים .האירוע המרשים התקיים בחסות עיריית
טבריה ובהשתדלות חבר העירייה המסור ,הרב ברוך דיק ,שפעל להצלחת
באחד מערבי חול המועד התאספו מתפללי ולומדי בית החסידים לסעודת
המעמד לרווחת בני הקהילה.
אושפיזין בסוכת הרה"ח שאול דן פרידמן ,לשיר ולשוש יחד בשמחת החג.
פתח תקווה ביתר עילית
לא ראה שמחה מימיו
מעמד שמחת בית השואבה מעמד שמחת בית
השטיבל בפתח תקווה ,שקול התורה ממשיך להדהד בין כותליו בכל שעות השואבה בתופים
ו ב מ ח ו ל ו ת
היממה ,היווה מוקד רוחני מיוחד במהלך ימי חול המועד ,כשהבאים בשעריו
בשירה וריקודים
התפעמו למראה היכל הבית המלא לומדים בהתמדה. התקיימה בהיכל
שיאו של השבוע התבטא במעמד שמחת בית השואבה רבתי לכלל מתפללי החסידים, בית
השטיבל ולומדיו .במעמד נשא דברים הרב שמואל דב רובינשטיין ,אשר כשלאחמ"כ
התקיים סעודת
הרחיב בתיאור הוד קדושת מעמד שמחת בית השואבה בבית המקדש וכיצד
א ו ש פ י ז י ן
ניתן לקחת את אורותיו אל תוך ימי המעשה .כמו כן ,נשא דברי ברכה ראש
רב בראשות
העיר שכיבד את המעמד בנוכחותו. הקהילה מורינו
דב דוד רבי
ש ל י ט " א ,
ובהשתתפות
ראש העיר הרב מאיר רובינשטיין .בעל המנגן ר' סיני ברמץ סחף את הציבור
בניגוני דביקות והתעוררות של רבוה"ק.
הקמת קרן
עזרה לאברכים
במסגרת סעודת השחרית בהשתתפות בונה
ופטרון בית החסידים הנגיד הר"ר ישראל
שינפלד הי"ו ,הכריז האחרון על הקמת "קרן
עזרה" מיוחדת אשר תעניק עזרה לכלל האברכים
והעניק תרומה ראשונית נכבדה.
בית המדרש הגדול בס"ד בס"ד
'אמרי אש'
דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
כוס תנחומים
חברי מערכת העלון "בשבילי דשא" מביעים את
אשת חיל מי ימצא השתתפותם בצערם של חברי המערכת המסורים,
המזכים את הרבים במלאכת הקודש שלא על מנת
נטפי ניחומין להני תרי אחי חשיבי ויקירי ,מפארי עדתנו,
מלאים וגדושים בתורה ,בחסידות ובמידות תרומיות, לקבל פרס ,מתמידים ושוקדים על הדפסת אמרי שפר:
הרה"ח אליהו הרה"ח יצחק הכהן
קרימלובסקי שליט"א קרימלובסקי שליט"א
עורך מדור "עלי דשא" ,המעלה פנינים יקרות בטוב טעם
השוקד על תלמודו בהתמדה נפלאה
הרה"ח מרדכי הרה"ח שמואל הכהן
קרימלובסקי שליט"א
קרימלובסקי שליט"א עורך מדור "בשבילי רבוה"ק" ,המביא מדברות הקודש בשפה ברורה
בפטירת אִמם הדגולה והחשובה ,מנשות החיל הצנועות
אשר משמיע את דרשותיו המעוררות בכל עת וזמן
והחסודות שבדור
בעמדם בשעה קשה זו ,עם פטירת אִמם הצדקת והחשובה,
ע"ה מרת חדוה פריידל קרימלובסקי
חיים אשר
שמסרה נפשה על חינוך בניה לתורה ולחסידות,
ע"ה מרת חדוה פריידל קרימלובסקי שליט"א אשת הרה"ח
שליט"א חיים אשראשת הרה"ח של ַי ִם ,ו ְלֹא תֹוסִיפּו
אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ
שָאר ֲ
לְדָָאבָה עֹוד.
א ְ
מּקֹום י ְנַחֵם ֶ
ה ָ
ַ
הרופא לשבורי לב הוא ירפא את שברון לבבכם
המשתתפים בצערכם
המשתתפים בצערכם עזריאל יעקב לרנר מערכת "בשבילי דשא”
לומדי ומתפללי בית המדרש
ט
מרכז מוסדות בית החסידים דחסידי מודז’יץ
בס"ד
בס"ד
בארה"ק מודז'יץ
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בנשיאות כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א
רח’ רשב”י 21מודיעין עילית
כוס תנחומים
כוס תנחומים
בשם הנהלת המוסדות רבנן ותלמידיהון ,משגרים אנו תנחומים לידידנו עוז ,איש חי
מביעים אנו את תנחומינו הכנים והעמוקים כלפי יחידי
סגולה ,חברי בית החסידים העומדים לימין הקהילה בכל עת,
רב פעלים ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,איש אשר רוח בו ,אהוב למעלה ונחמד
למטה ,צדקתו עומדת לעד ,עיניו וליבו אל הוגי התורה הק' ,מוקיר רבנן ותלמידהון, הרה"ח יצחק הכהן
קרימלובסקי שליט"א
מרביץ תורה ברבים עשרות בשנים ,דבוק בלו"נ ברבותינו הק'
הרה"ח רבי חיים אשר גבאי מסור ומורם מעם ,העושה מלאכתו נאמנה בעין טובה ובמאור פנים
קרימלובסקי שליט"א הרה"ח שמואל הכהן
קרימלובסקי שליט"א
מזקני ונכבדי חסידי מודז'יץ
ולבניו הדגולים ,מחשובי אברכי אנ"ש
הרה"ח ר' יחיאל זאב שליט"א מגיד שיעור בהלכה בשבת קודש ,משמיע מדברותיו בטוב טעם ודעת
הרה"ח ר' יצחק שליט"א
בעת רעוא דרעוין ומעורר הלבבות
על הסתלקותה של אִמם הדגולה ,אישה צנועה וחסודה,
הרה"ח ר' שמואל שליט"א
ומבורכים, ישרים דורות שהעמידה ה', יראת
מרת חדוה פריידל קרימלובסקי
הרה"ח ר' אליהו שליט"א
ע"ה
הרה"ח ר' מרדכי שליט"א
שליט"א חיים אשר
אשת הרה"ח
הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם ,וירפא את שברכם ולא ישמע עוד שוד
לבנותיו וחתניו וכל בני המשפחה ושבר בגבולכם ,אך טוב וחסד ירדפוכם ובהמשך מעשיה הטובים תמצאו
נוחם ,ותמליץ טוב בעדכם ויקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואל צדק בב"א.
על הסתלקותה לשמי מרומים של אם המשפחה הדגולה והצדקנית ,אשת חיל המשתתפים בצערכם
עטרת בעלה ,מסרה נפשה לחינוך צאצאיה לתורה ויר"ש ,וזכתה להעמיד דורות לומדי ומתפללי בית החסידים
ישרים ומבורכים עוסקים בתורה ,יר"ש ומדות טובות
מרת חדוה פריידל קרימלובסקי ע"ה
יתן ה' שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם ,ובנחמת ציון וירושלים תנחומו
בית החסידים דחסידי מודז'יץ
בס"ד
המשתתפים באבלכם
הנהלת המוסדות רבנן ותלמידהון
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
רח' הסנהדרין 6ירושלים
כוס תנחומים
המכון להוצאת כתבי רבוה"ק ממודז'יץ זיע"א בלב כבד הננו להביע תנחומינו לידידנו ,מחשובי חברי בית
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א החסידים ,וממייסדי ובוני בית החסידים דחסידי מודז'יץ
בסנהדריה ,אשר פועל במסירות למען שגשוג הקהילה,
הרה"ח חיים אשר
קול נהי ארימה
בשם לומדי התורה ומבקשיה מביעים את תנחומיהם הכנים לאחד המיוחד שבחבורה,
חבר המכון ,ת"ח מופלג העוסק במסירות נפש ובעבודה תמה ומדוקדקת לברר מקחם
קרימלובסקי שליט"א
ולבנו היקר ,מחשובי הלומדים ,מופלג בתורה ,ביראה ומידות טובות,
הרה"ח יחיאל זאב
קרימלובסקי שליט"א
של צדיקים בהוצאת הספה"ק 'נחלת דן' מכתבי רבינו זיע"א וידיו רב לו בהנחלת דברי
ק' של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ובעזרתו להוצאת ה'מאמרי אורייתא'
שליט"א הרב מרדכי הכהן קרימלובסקי עם הסתלקותה לבית עולמים של האם והרעיה החשובה,
אשת חיל יראת ה' שתמכה בעמלי תורה בכל נפשה,
על פטירת אמו החשובה והצדקת ,אשר רוח החסידות והיראה הייתה נסוכה
על פניה בכל עת, ע"ה חדוה פריידל קרימלובסקי מרת
הרב. ובצערכם הכבד באבלכם אנחנו עמכם אתכם
ע"ה חדוה פריידיל קרימלובסקי
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד
מרת של ַי ִם,
אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ
של ַי ִם.
שָאר ֲ תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ
חמַת צִּיֹון ּובְבִנְיַן י ְרּו ׁ ָ
א ְ
מּקֹום י ְנַחֵם ֶ
תז ְּכּו לִרְאֹות בְ ּנ ֶ ָ
וְ ִ
ה ָ
ַ
ותזכו לשמוע ולהתבשר אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל המשתתפים בצערכם
במהרה מתפללי ולומדי בית החסידים
י
עם סיום חודש
לא מחזירים האיתנים אשר
עבר בתוככי קהילתנו
קופת צדקה וחסד 'ונתנו'
את הקיטל לארון! המפוארת עם סייעתא
דחסידי מודז'יץ
עם דעיכתם של הוד הימים הנוראים דשמיא מיוחדת בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
וימי השמחה ,והרצון להמשיך את בהתרוממות עילאית הננו
להביע רגשי הכרת הטוב
התבערה הקדושה לתוך ימי החורף
הממשמשים ובאים ,יחלו בע"ה בסדר
'עמוד הקהילה' בלימוד פרק חדש
ומרתק בתחילת מסכת יומא ,ויצללו
לידידינו האברך החשוב
אשר עמד על המשמר
ועמל יומם ולילה והעמיד
כה תאמר לבית יעקב
ראשי ,גבאי ונאמני קופת הצדקה "ונתנו" מביעים את צערם העמוק
לעומקה של עבודת היום הקדוש. את בנין המרכז העולמי והשתתפותם באבלם של נאמני הקופה ,עמודי התווך של מפעל
בהידור ובהדר ,במסירות החסד הפועלים במסירות נפש ובלב מבין למען הכלל והפרט
לצורך חיזוק וליבון הלימוד ,מודיעים ואחריות מאמירת
בארגון 'יודעי תורתך' כי בעז"ה הסליחות ברוב תחנונים, הרב יחיאל זאב קרימלובסקי שליט"א
יחולקו למשתתפים חוברות 'שפה ועד מוצאי שמחת תורה הרב יצחק קרימלובסקי שליט"א
ברורה' מעומקות ומאירות עיניים, ברוב שירה וזמרה,
שיסייעו ללומדים לצעוד בנתיבות ה"ה על פטירת אמם החשובה והצדקת ,אשר גידלה בית של תורה
הרה"ח
חיים רוטשטיין
הסוגיות מתוך בהירות והבנה שלמה. וחסד והייתה דוגמה ומופת לנתינה ולצדקה,
היזכר ברגעים המרגשים של סליחות
ראשונות ,ברעד שאחז בך בתקיעת
שליט"א
ועל כל זאת נודה ונברך,
מרת חדוה פריידיל קרימלובסקי ע"ה
שופר ,בקרבה ובטהרה שהרגשת בברכה שלימה :שתזכה אשת הרה"ח חיים אשר שליט"א
ביום הכיפורים ,ובדבקות והשמחה להתברך בכל מילי דמיטב המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא
בעת ה'נענועים' ,מה נשאר מזה ברוב נחת דקדושה מכל תוסיפו לדאבה עוד .ומהיום והלאה תזכו לשמוע ולהתבשר
בידיים שלך? זה הזמן לקחת את יוצ"ח מתוך בריאות גופא אך בשורות טובות ישועות ונחמות .ובמהרה נזכה שיקוצו וירננו
רושם הימים הקדושים לתוך מציאות ונהורא מעליא ואך טוב שוכני עפר בגאולה השלימה ובביאת משיח צדקינו במהרה
החיים :ביום ראשון הקרוב מתחילים וחסד ירדפוכם כל ימי בימינו אמן.
בלימוד מסכת יומא דף ב. חייכם
קהל אנ"ש חסידי מודז'יץ הנהלת הקופה
בס"ד בס"ד
ושם אשה גדולה
מעיין תנחומינו החמים נביע קדם ידיד נפשנו,
מחשובי החסידים ,איש מורם מעם המלמדנו תורה
עלי יגון ובינה במסירות רבה
הרה"ח חיים אשר
הנהלת ארגון "יודעי תורתך" מביעה את תנחומיה העמוקים להני
חשובי עמלי התורה ,משתתפי תוכניות המבחנים במגמות השונות,
לומדי 'עמוד הקהילה' המפארים את כותלי בית המדרש בסדרי
קרימלובסקי שליט"א
הלימודים ,קובעי עיתים לתורה בשקידה
הרב יחיאל זאב קרימלובסקי שליט"א
הרב יצחק קרימלובסקי שליט"א
מגיד שיעור הדף היומי הדגול והמסור ,המרביץ
תורה ברבים מידי ערב מזה עשרות בשנים
הרב שמואל קרימלובסקי שליט"א במתק שפתיים בהבנת והקפת הסוגיא על בוריה
הרב אליהו קרימלובסקי שליט"א על פטירת נווה ביתו החשובה והדגולה ,אשת
חיל עטרת בעלה ,אשר מסרה נפשה למען קיום
הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א והצלחת השיעור,
היושבים בעמק הבכא על הסתלקות אִמם היקרה והחשובה, מרת
ע"ה מרת חדוה פריידל קרימלובסקי ע"ה חדוה פריידל קרימלובסקי
שליט"א חיים אשר
אשת הרה"ח של ַי ִם,
אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ
שָאר ֲ א ְ
ו ְלֹא תֹוסִיפּו לְדָَאבָה עֹוד.
מּקֹום י ְנַחֵם ֶ
ה ָ
ַ
אשר זכתה לראות בחייה בנים ובני בנים עוסקים בהתמדה בתורה
ובמצוות ,וקונים את חוק לימודם בקניני נצח .זכות עמל התורה
של בניה תעמוד לנשמתה ,ובבנין ירושלים עיה"ק בקרוב ננוחם המשתתפים בצערכם
נחמת עולמים לומדי ומשתתפי שיעור הדף היומי
בבית המדרש "בית שמואל" – אונסדורף
המשתתפים בצערכם
הנהלת "יודעי תורתך”
אי
הודעה חשובה מלא הטנא ברכות ואיחולים שהשמחה במעונם
הבה"ח מרדכי כהן הי"ו בני ברק
פתיחת זמן חורף הבעל"ט בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל לאירוסיו
קהלא קדישא הדין נשגר ברכותינו ברכת
בישיבותינו הקד' בעזהי"ת מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש החתן דב בער שטרן הי"ו בית שמש
לע"נ אבינו רועינו לנישואיו
ישיבה גדולה הרה"ח יהודה אהרן
הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ביום ראשון א' דר"ח מר חשון ב"ר אברהם ז"ל
וידבסקי לרגל השמחה במעון הקודש הר"ר משה אבוביץ הי"ו ירושלים
בשעה 15:30אחה"צ
נלב"ע ליל א' דר"ה בהולדת הנינה להולדת הבן
ישיבה קטנה תשפ"ז בת לנכדו מורינו
הונצח ע"י בני הרב משולם זושא שיף שליט''א הרה"ח אליהו קרימלובסקי הי"ו בני ברק
ביום שני ב' דר"ח מר חשון המשפחה
בן חדב''נ מורינו הר"ר יהודה וייס הי"ו ביתר
בשעה 11:00בבוקר
הרה''צ רבי יוסף שיף שליט''א הר"ר אברהם מרדכי טורש הי"ו טבריא
ר''מ בישיבתנו הק' הר"ר ישראל מילגרוים הי"ו טבריא
להולדת הבנות
וחתן הרה"צ
רבי חנוך העניך טייטלבום שליט"א
הרה"ח חיים כהן הי"ו בני ברק
לקראת שמחת שבת שבע ברכות ראש ישיבת אהל תורה לאנדאן
לאירוסי הבן
חתן הגה''צ
שב"ק פרשת וירא
רבי אשר אנשעיל יונגרייז שליט''א הר"ר ישראל פרידמן הי"ו בני ברק
לנכדת כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א רב דקהל תפארת עמרם טשענגער לונדון בהכנס הבן מנחם צבי דוד ני"ו לעול תו"מ
ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו הרה"ח בצלאל גולדמן הי"ו אשדוד
שליט"א רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח הרה"ח עזרא אשר טורש הי"ו בית שמש
ההרשמה לאברכים ללינה ולסעודות שב"ק בטל' 058-3221410 מתוך בריות גופא ונהורא מעליא הרה"ח דניאל ברגשטין הי"ו בני ברק
ושמשמחה זו יושפע שפע רב שמחות הרה"ח יחזקאל מילר הי"ו אלעד
בחורים אצל הנציגים בישיבות הקד' לנישואי הבנות
ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל
ושנזכה לביאת משיח צדקינו ומלכנו
לאנ"ש המעוניינים בדירות לשבת בראשנו אמן הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א
קהל חסידי מודז'יץ הרה"ח מאיר אבוביץ הי"ו לונדון
ניתן לפנות להר"ר ישעי' כהן בטל' 050-4190307 הרה"ח נתנאל וייס הי"ו חצור
הרה"ח יוסף צ'צ'יק הי"ו ירושלים
הרה"ח עזרא אשר טורש הי"ו בי"ש
להולדת הנכדים
הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א בני ברק
לאירוסי הנכד
הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק
מג"ש דף יומי בבהמ"ד הגדול
לנישואי הנכדה
נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
יעל בת צביה
רבקה בת צפורה בריינדיל
רחל בת שיינדל
יוסף בן אדל בתיה
אברהם בן רחל
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
נתרם ע"י הר"ר עזרא טורש הי"ו נתרם ע"י הר"ר בצלאל גולדמן הי"ו נתרם ע"י הר"ר יחזקאל מילר הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל השמחה השרויה במעונו
בנישואי בתו בשעטו"מ בנישואי בתו בשעטו"מ בנישואי בתו בשעטו"מ
שמחת הנישואין ביום שני א' מר חשון שמחת הנישואין ביום שלישי ב' מר חשון שמחת הנישואין ביום שני א' מר חשון
באולמי פארהאנד בי"ש באולמי האצולה באשדוד באולמי היכלי מלכות ב"ב
לע"נ לע"נ הר"ר דוד אליהו לע"נ הר"ר יוסף שלמה
א"מ הרה"ג מרדכי אליהו בן אברהם זאב שימל ז"ל ב"ר אברהם חיים ז״ל מוצן
ב"ר צבי הירש זצ"ל סלושץ נלב"ע ה' מר חשון תשכ"ו נלב"ע ד׳ מר חשון תשס"ח
נלב"ע ב' מר חשון תשכ"ז
הונצח ע"י בנו הונצח ע"י בנו הונצח ע"י בנו
הרב צבי סלושץ שליט"א ר' משה יצחק שימל גבעת שמואל הר"ר יעקב מוצן הי"ו
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת שושנה רייצל ב"ר אפרים צבי ע"ה יוד הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
נלב"ע ב' מר חשון תשס"ה פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
הונצח ע"י בנה נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הרה"ח אפרים צבי הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
בי
