gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: בראשית (2026-10-05)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫פרשת נח‬ ‫יומא ב‪.‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא ב‪:‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שט"ז שנה ז'‬ ‫יומא ג‪.‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יומא ג‪:‬‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫מולד חודש מר חשון יום ראשון‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫בשעה ‪ 9:43‬ו‪ 2-‬חלקים‬ ‫ר"ח בימים ראשון ושני‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫דברי חיזוק בענין שמירת הדיבור בשעת התפילה לרפואת נכד כ"ק אד"ש‬ ‫שנאמרו בתוך דא"ח בשוה"ט בשמחת תורה תשפ"ז‬ ‫‪...‬בשולי הדברים ברצוני לבקש בקשה אישית‪ ,‬בתקופה האחרונה אנו מרבים בפעולות ומעשים‬ ‫לעורר רחמי שמים על נכדי הילד שי' לאוי"ט שישלח לו ה' רפואה שלמה מן השמים במהרה‪.‬‬ ‫תדלוק לשנה החדשה!‬ ‫והנה נכדי שי' הוא נכד מצד אמו להרה"ק ר' שמעון מלעלוב זי"ע‪ ,‬וכידוע עבודתו של אותו צדיק‬ ‫שהרעיש מאוד על חומר איסור הדיבור בשעת התפלה‪ ,‬ופעם אחת אמר כי הזהירות מן הדיבור בעת‬ ‫בימינו ניתנה לנו הזכות להבין את מאמרי חז"ל באופן מוחשי‬ ‫התפלה יש בה להביא מזור ורפואה למחלה הנוראה ל"ע‪ ,‬לכך הנני לבקש ולעורר את ציבור אנ"ש‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫שי' שיקבלו עליהם להתאמץ יותר בענין חמור זה של הדיבור בשעת התפלה‪ ,‬ותהיה קבלה טובה זו‬ ‫המצלמה למשל‪ ,‬כבר אמר ה'חפץ חיים'‪ ,‬לא נבראה אלא‬ ‫לזכותו של נכדי שי' לרפואתו השלימה‪ ,‬כי בודאי דבר שנצטער בו אותו צדיק יש בו להועיל לזרעו‬ ‫כדי להסביר לנו כיצד נראית 'עין רואה'‪ ,‬ומכשיר ההקלטה‬ ‫בעזרת השי"ת‪.‬‬ ‫מעורר בנו אמונה מוחשית ל'אוזן שומעת ‪ -‬וכל מעשיך בספר‬ ‫נכתבים'‪ .‬ההתקדמות העולמית מספקת לנו משלים נאים‬ ‫עלי דשא‬ ‫המקרבים את דברי המוסר והמחשבה אל ליבנו‪.‬‬ ‫ה'ימים טובים'‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫לא נדרשים לנו יותר מכמה רגעי מחשבה‪ ,‬כדי למצוא את‬ ‫הדוגמה המוחשית ביותר שתבאר לנו את מהותם של הימים‬ ‫הטובים הפזורים סביב מעגל השנה ‪-‬‬ ‫תחנות דלק!‬ ‫וברש"י ד'מארת' כתיב חסר וא"ו‪ ,‬על‬ ‫תורה עם מידות‬ ‫אין הגדרה מדויקת יותר (להבדיל‪ ,‬כמובן) לחגים וזמנים לששון‬ ‫שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות‪,‬‬ ‫‪ -‬מאשר תחנות תדלוק הפרושות בצידי הכבישים‪.‬‬ ‫לעיני כל ישראל (דברים לד‪ ,‬יב)‪ ,‬בראשית‬ ‫והוא ששנינו דביום רביעי היו מתענים‬ ‫ברא (בראשית א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫האדם נזקק להגיע ליעד מסוים‪ ,‬עולה על רכבו ומשים פניו‬ ‫אנשי משמר על האסכרה שלא תיפלו‬ ‫לכיוון אותה המטרה‪ .‬הרכב‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬נוסע היטב‪ ,‬משתלב‬ ‫בסמיכות סוף התורה לתחילתה‪ ,‬שהוא‬ ‫בין שאר הרכבים ומתקדם‪ ,‬במהירות הנדרשת‪ ,‬אל המטרה‪.‬‬ ‫בתינוקות‪.‬‬ ‫צירוף אותיות ל"ב‪ ,‬דכשם שהתורה מצוה‬ ‫אבל רכב הוא רכב‪ ,‬ובכדי להמשיך ביתר שאת וביתר כוח‬ ‫ואפ"ל דבמה שנרמז ענין זה במאורות יש‬ ‫על קיום המצוות ומזהירה מפני העבירות‪,‬‬ ‫לשרת את בעליו ‪ -‬הוא זקוק למזון! לדלק אותו יהפוך‬ ‫משום הקדמת רפואה למכה‪ ,‬דהנה מבואר‬ ‫כמו כן היא מורה לאדם מידות טובות‬ ‫לאנרגיה אשר תניע את גלגליו ותפעיל את כל המערכות‪.‬‬ ‫ששורשם לב טוב‪ ,‬כדתנן באבות (פ"ב‪,‬‬ ‫מה היינו עושים בלי תחנות דלק? מה היינו עושים אילולי היו‬ ‫ברש"י (שבת לג‪ .‬ד"ה אסכרה) דחולי אסכרה‬ ‫נגמר בגרון שהוא בצואר‪ .‬ובגמרא (ב"ב‬ ‫מ"ט)‪ ,‬שאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו‬ ‫רק שני תחנות דלק‪ :‬האחת ביציאה לדרך ‪ -‬והשנייה בהגעה‬ ‫אל היעד?‬ ‫והשיב לשאלתם "איזוהי דרך ישרה‬ ‫טז) איתא‪ ,‬דמרגלית היתה תלויה בצווארו‬ ‫כמה רכבים היו נותרים תקועים וצמאים בצידי הכביש‪ ,‬מבלי‬ ‫שידבק בה האדם"‪ ,‬רואה אני את דברי‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬וכל חולה שהיה רואה‬ ‫רבי אלעזר בן ערך שאמר 'לב טוב' יותר‬ ‫יכולת לנוע אפילו סנטימטר בודד‪ .‬כמה אנשים היו מפספסים‬ ‫את הפגישה‪ ,‬את התפילה בזמנה‪ ,‬את ההזדמנויות של חייהם‪.‬‬ ‫אותה מיד מתרפא‪ ,‬ובשעה שנפטר אברהם‬ ‫מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו דבריכם‪ .‬הרי לנו‬ ‫כמה טוב שישנם תחנות דלק באמצע הדרך‪ ,‬כך שכאשר מד‬ ‫אבינו מהעולם נטלה הקב"ה ותלאה בגלגל‬ ‫דכל המידות הטובות בליבא תליא‪ ,‬ועל כן‬ ‫הדלק מתקדם לכיוון מטה ‪ -‬יודע הנהג לשים פניו אל התחנה‬ ‫חמה‪ .‬הרי דהרפואה במאורות תליא‬ ‫התורה מתחילה ומסיימת באותיות 'לב'‪.‬‬ ‫הקרובה‪ ,‬להתמלא מחדש ‪ -‬ולהמשיך בנסיעה‪.‬‬ ‫[ובפרט על חולי שבצואר‪ ,‬מאחר דכח‬ ‫ומעלת הלב היא בשברונו לפני ה' כדכתיב‬ ‫ומה הם ה'ימים הטובים' אם לא תחנות דלק רוחניות?‬ ‫הרפואה שנתלה בחמה הוא מצוארו של‬ ‫(תהלים נא‪ ,‬יט) ''לב נשבר ונדכה אלקים לא‬ ‫האדם נשלח לעולם‪ ,‬עליו למלא מטרה מסוימת‪ ,‬נקבע לו יעד‬ ‫אאע"ה] ונמצא דבבריאת המאורות הקדים‬ ‫תבזה'‪ ,‬וכנודע מצדיקים דאין דבר יותר‬ ‫כלשהו‪ ,‬לעבוד את השי"ת בעולם מלא תהפוכות‪ ,‬להתהלך‬ ‫בין טיפות הניסיון ‪ -‬ולהתענג על ה'‪.‬‬ ‫הקב"ה רפואה לחולי ולמארה העלולה‬ ‫שלם מלב נשבר‪ ,‬ועל כן נרמז ענין אותיות‬ ‫הדרך ארוכה‪ ,‬נמשכת לאורך שנים‪ ,‬והאדם פוסע פסיעה ועוד‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫לבוא לעולם ביום זה‪.‬‬ ‫לב דוקא בשבירת אותיות ל"ב‪ ,‬הלמ"ד‬ ‫פסיעה‪ ,‬מתקדם לעבר המטרה‪.‬‬ ‫ד'לעיני כל ישראל' [דעניינו שבירת‬ ‫נתאר לעצמנו חיים בלי 'ימים טובים' באמצע הדרך‪ ,‬בלי‬ ‫הלוחות] בסוף התורה‪ ,‬והבי"ת בתחילתה‪.‬‬ ‫תחנות דלק‪ .‬כיצד היינו מסוגלים להתמלא מחדש? כיצד היה‬ ‫ענווה‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫‬ ‫בנו את הכוח להתחיל מחדש‪ ,‬להמשיך בדרך‪ ,‬להתניע שוב?‬ ‫ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' (א‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫הבורא ברחמיו העניק לנו ימים קבועים בשנה‪ ,‬ימים של‬ ‫צדקה מקרבת גאולה‬ ‫התעלות וקרבת ה'‪ .‬נתבונן לרגע מאחורינו‪ ,‬אל הימים שרק‬ ‫ופירש רש"י ענותנותו של הקב"ה למדו‬ ‫זה עתה חלפו עלינו‪ .‬וכי לא היינו רוצים לטעום עוד קצת‬ ‫מכאן וכו'‪ .‬עוד שם‪ ,‬אף על פי שיש מקום‬ ‫ורוח אלקים מרחפת על פני המים (א‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מטעמה הערב של 'מכלכל חיים'‪' ,‬ארשת שפתינו'‪ ,‬להתבשם‬ ‫למינים לרדות‪ ,‬לא נמנע הכתוב מללמד‬ ‫ובמדרש (בר"ר ב‪ ,‬ד)‪ :‬ורוח אלקים מרחפת‬ ‫שוב‪ ,‬רק לרגע קט‪ ,‬מאווירה הצח של שעת נעילה? וכי לא‬ ‫היינו מוכנים לשלם כעת הון ‪ -‬כדי להמשיך לרקוד עוד קצת‪,‬‬ ‫מדת ענוה וכו' עיי"ש‪ .‬ואמר אא"ז זצוק"ל‪,‬‬ ‫– זה רוחו של מלך המשיח‪ ,‬היאך מה דאת‬ ‫להמשיך את אורה הזך של ה'הקפות שניות'? עוד נענוע‬ ‫להבין הענין מה שהראה הקב"ה ענותנותו‬ ‫אמר (ישעי' יא‪ ,‬ב) ונחה עליו רוח ה'‪.‬‬ ‫בלולב‪ ,‬עוד 'לישב בסוכה'?‬ ‫בכאן דווקא אצל בריאת אדם‪ .‬הוא כי כיון‬ ‫והנה ידוע (זוה"ק ח"ג רנה‪ ,).‬מים הוא בחינת‬ ‫הימים שעברו עלינו לטובה‪ ,‬היו ימים של 'תדלוק'‪ ,‬ימי אור‬ ‫חסד‪ .‬וזהו הרמז כאן‪ ,‬ורוח אלקים מרחפת‪,‬‬ ‫שברא את האדם‪ ,‬והאדם הוא עלול למרוד‬ ‫של מילוי מאגרים רוחניים‪ ,‬של אוויר פסגות‪ .‬הימים הללו‬ ‫אימתי יגיע זמנו של רוח מלך המשיח‬ ‫העניקו לנו את המפתח להתחיל מחדש‪ ,‬לשכוח מכל מה‬ ‫כנגדו‪ ,‬על כן הוצרך להתלבש במדת‬ ‫לרחף ולגאול את ישראל מגלותם‪ ,‬על פני‬ ‫שהיה אי אז לפני 'אלול' אשתקד‪ ,‬ולהפריח את שדה נשמתנו‬ ‫ענותנותו על זה‪ ,‬וזה שרש"י ז"ל מדייק‬ ‫באילני פירות‪.‬‬ ‫המים‪ ,‬בעת שירבו במתן צדקה ויעסקו‬ ‫למדנו מכאן דוקא והבן‪.‬‬ ‫בחסד המרומז במים‪ .‬שענין הצדקה‬ ‫ולא‪ ,‬לא בכדי נקרא בשבת קודש זו את פרשת 'בראשית'‪.‬‬ ‫כי הנה‪ ,‬הנה יש לנו התחדשות‪ ,‬התמלאנו בדלק רוחני‪,‬‬ ‫עוד אמר‪ :‬שלכך התלבש כאן במדת‬ ‫והחסד מקרבים את הגאולה‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫אנו יכולים להתניע מחדש‪ ,‬להתחיל ביום ראשון הבעל"ט‬ ‫ענותנותו‪ ,‬כדי שיהיה עיקר בריאת האדם‬ ‫(בבא בתרא י‪ :).‬גדולה צדקה שמקרבת את‬ ‫בתחילת מסכת 'יומא' במסגרת עמוד הקהילה‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫על ידי ענווה‪ .‬וכיון שנולד על ידי מדת‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫הגאולה‪.‬‬ ‫ביתר שאת בקביעת עתים לתורה בבתי החסידים‪ ,‬במעט‬ ‫יותר רצינות‪ ,‬ב'בין אדם לחברו'‪ ,‬בעליה בהר השם‪.‬‬ ‫הענוה‪ ,‬יהיה בכחו להשיג מדת ענוה‪ ,‬שהיא‬ ‫אל נא נשאיר את הדלק הזה בלי תכלית‪ ,‬עלינו להשתמש‬ ‫המדה הגדולה מכולם ושורש הכל‪ ,‬עכלה"ק‬ ‫המאורות והרפואה‬ ‫בו‪ ,‬בדלק היקר‪ ,‬להפוך אותו לכוח רוחני שיבעיר את נפשנו‬ ‫(הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זצוק"ל)‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫ויאמר אלקים יהי מארת (א‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫באור ה'‪.‬‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫בראשית ברא‪ ,‬יידעלעך‪ ,‬מתחילים שוב‪ ,‬מחדש!‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫קיצור הלכות שאלת ותן טל ומטר (א)‬ ‫ט‪ .‬אם נזכר אחר שכבר התחיל רצה כל שלא סיים תפילתויא חוזר‬ ‫א‪ .‬בארץ ישראל מתחילין לשאול ותן טל ומטר במעריב של ליל‬ ‫לברך עלינו‪ ,‬ואם סיים תפילתו (והיינו שסיים הפסוק יהי לרצון (שאחר‬ ‫שביעי במרחשווןא‪.‬‬ ‫תפילת אלקי נצור) הגם שעדיין לא עקר רגליו) חוזר לראש התפילהיב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נוהגין שמכריזין ותן טל ומטר במעריב לאחר הקדיש לפני‬ ‫י‪ .‬המסתפק אם הזכיר או לאו‪ ,‬עד שלושים יום (ליל ז' כסלו [בשנה‬ ‫תפילת שמו"עב‪.‬‬ ‫זו (תשפ"ז) שחודש מרחשון מלא]) הרי הוא בחזקת שלא הזכיריג‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא שאל ותן טל ומטר מחזירין אותוג‪ ,‬ואם לא שאל במעריב‬ ‫יא‪ .‬מי שברור לו שהיה בדעתו לשאול ותן טל ומטר בתוך‬ ‫של ליל שביעי במרחשוון‪ ,‬ראה בהערהד‪.‬‬ ‫התפילה‪ ,‬אם נתעורר הספק מיד אחר התפילה יש לחזור‪ ,‬ואם‬ ‫ד‪ .‬לא אמר ותן טל ומטר והוא עדיין עומד בברכת ברך עלינו‪,‬‬ ‫נתעורר לו הספק לאחר זמן מופלג אינו צריך לחזוריד‪.‬‬ ‫טוב יותר שיחזור ויתחיל שוב ותן טל ומטר לברכה וימשיך כסדר‬ ‫יב‪ .‬אם אמר צ' פעמים את כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר‬ ‫הברכהה‪.‬‬ ‫כבר הורגל לשונו להזכיר ומכאן ואילך אם נסתפק שוב אינו‬ ‫ה‪ .‬סיים מברך השנים ועדיין לא התחיל תקע בשופר יאמר עכשיו‬ ‫חוזרטו‪.‬‬ ‫ותן טל ומטרו‪ ,‬וכן אם כבר אמר בא"י יסיים מברך השנים ויאמר‬ ‫יג‪ .‬הנזכר שלא הזכיר ותן טל ומטר ועבר זמן תפילה‪ ,‬יתפלל‬ ‫עכשיוז‪.‬‬ ‫בתפילה הבאה שמו"ע ב' פעמים‪ ,‬הראשונה לחובת התפילה‬ ‫ו‪ .‬אם נזכר אחר שכבר התחיל תקע בשופר כל שנזכר קודם‬ ‫שחייב בה עכשיו‪ ,‬והשניה לתשלומיןטז‪.‬‬ ‫שאומר ברכת שומע תפילה ישאל בשומע תפילהח‪.‬‬ ‫יד‪ .‬לא אמר טל ומטר בתפלת מנחה של ערב שבת ונזכר בליל‬ ‫ז‪ .‬אם נזכר בשומע תפילה אחר שאמר בא"י יאמר למדנו חוקיך‬ ‫שבת‪ ,‬לא יחזור להתפלל ערבית שתים‪ ,‬כיון שאינו מזכיר ותן‬ ‫ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע וכו'ט‪.‬‬ ‫טל ומטר בתפילתויז‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אם סיים שומע תפילה ולא התחיל רצה יאמר עכשיוי‪.‬‬ ‫ולפי"ז לגבי שאלת טל ומטר בל' יום דליכא צ'‬ ‫המ"ב שם דאם נזכר אחר שאמר כי קל טוב‬ ‫א‪ .‬שו"ע או"ח סי' קי"ז ס"א‪.‬‬ ‫תפילות מפני שבתות ויו"ט שאין שאלה בהם‬ ‫ומטיב אתה ומברך השנים כיון דצריך שיהיה‬ ‫ב‪ .‬כ"כ המ"ב שם ס"ק ג' (ומקור דבריו ראה בשעה"צ‬ ‫בעינן יותר מל' יום‪ ,‬ומדברי הגר"א וסיעתו‬ ‫מעין החתימה סמוך לחתימה יזכיר כאן ויחזור‬ ‫ס"ק א' דהוא מדרך החיים) והגם דשם איירי בחו"ל‬ ‫משמע דהעיקר תלוי בל' יום בין להקל ובין‬ ‫שוב ויאמר מעין חתימה סמוך לחתימה‪.‬‬ ‫שמתחילין להכריז ס' יום אחר התקופה‪ ,‬הו"ה‬ ‫להחמיר ולמעשה יש להקל דספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כ"כ המג"א ס"ק ה' והביאו המ"ב שם ס"ק ט"ו‪,‬‬ ‫לארץ ישראל דמאי שנא‪ ,‬וע"ע בסי' רל"ו במ"ב‬ ‫יד‪ .‬מ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח‪.‬‬ ‫וכ"כ בשו"ע הרב ס"ה‪ ,‬מיהו המ"ב גופיה פליג‬ ‫ס"ק ז'‪ ,‬וע"ש בדרך החיים בסי' ל"ג סעי' ס"א‬ ‫ע"ז ראה שם ובבה"ל סי' קי"ד ד"ה בלא חתימה‬ ‫שכתב ואם לא הכריז אעפ"כ יאמר עכ"ל‪.‬‬ ‫טו‪ .‬שו"ע סי' קי"ד ס"ט ובמ"ב ס"ק מ'‪ ,‬וראה‬ ‫ומסיק דיותר טוב שיאמר בשומע תפילה דבזה‬ ‫במ"ב שם ס"ק מ"ב דאם הרגיל לשונו לומר מ"ה‬ ‫ג‪ .‬שו"ע שם ס"ד‪.‬‬ ‫יצא לכו"ע וע"ש דכ"כ בספר קיצור שולחן‬ ‫פעמים משיעברו ט"ו יום אינו צריך לחזור‪ ,‬וראה‬ ‫ערוך‪ ,‬ולע"ד כיון דהדורות נתמעטו בעו"ה ויש‬ ‫ד‪ .‬ע"ש במ"ב ס"ק ו' דבליל שביעי בדיעבד אם‬ ‫בשו"ע הרב שם סי"א שכתב ויש חולקין ע"ז‬ ‫חשש פן ישכח להזכיר בשומע תפילה יאמר כאן‬ ‫לא שאל מחזירין אותו ואינו דומה לערבית של‬ ‫וטוב לחוש לדבריהם לכתחילה שלא לעשות כן‬ ‫לפני תקע בשופר ויאמר גם בשומע תפילה ויצא‬ ‫ר"ח דשם הטעם שאין מקדשין ר"ח בלילה כן‬ ‫לסמוך על זה‪ ,‬אבל אם עשה כן ואח"כ נסתפק‬ ‫בזה לכו"ע‪.‬‬ ‫כתב בספר ברכי יוסף‪ ,‬ובספר זכור לאברהם‬ ‫אם הזכירו אין צריך לחזור כי כן עיקר‪ ,‬ובמ"ב‬ ‫מצדד שלא לחזור בדיעבד וכדעת הלכות‬ ‫ז‪ .‬כנ"ל הערה ה'‪ ,‬ראה בבה"ל שם בסוף דבריו‬ ‫ס"ק מ"ג כתב וז"ל ויש חולקין על הרמ"א בזה‬ ‫קטנות חלק א' סימן ע"ג וכמו בהזכרה ע"ש‪,‬‬ ‫ומדוייק שם דגם לדעת המ"ב דלא יזכיר אחר‬ ‫ונכון לחוש לכתחילה שלא לעשות כן לסמוך‬ ‫ברכת השנים כ"א בשומע תפילה מ"מ לא יאמר‬ ‫אבל מדברי כמה אחרונים שראיתי לא משמע‬ ‫על זה כן כתב בדרך החיים‪ ,‬ובחיי אדם לא‬ ‫למדני חוקיך אלא יסיים הברכה ויזכיר בשומע‬ ‫כן עכ"ל המ"ב‪.‬‬ ‫משמע כן עכ"ל‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫תפילה‪.‬‬ ‫וז"ל ההלכות קטנות מסתברא דכשם שבהזכרה‬ ‫טז‪ .‬כמבואר בסי' ק"ח לגבי הזכרה של שבת‬ ‫ח‪ .‬שו"ע ס"ה‪ ,‬ובמ"ב ס"ק ט"ו כתב דישאל אחר‬ ‫היה מכריז הש"ץ כך בשאלה וא"כ לא אכפת‬ ‫ויעלה ויבא בראש חודש‪ ,‬ואם היפך שהתפלל‬ ‫חננו ועננו ושמע תפילתינו לפני שאומר כי אתה‬ ‫לן בלילה כדאיתא בירושלמי ריש תענית‬ ‫הראשונה לשם תשלומין והשניה לשם חובה‬ ‫שומע תפילת כל פה‪.‬‬ ‫דבאורתא לית תמן עמא עי' מג"א ריש סי' קי"ד‬ ‫לא יצא ידי חובת התשלומין וצריך להתפלל‬ ‫ושע"ת סי' קי"ז ס"ק ד' עכ"ל‪ ,‬מיהו ראה לעיל‬ ‫ט‪ .‬מ"ב שם ס"ק י"ט וע"ע בבה"ל סי' קי"ד ד"ה‬ ‫שוב לשם תשלומין אחר תפילה החובה‪,‬‬ ‫הערה ב' מש"כ מהדרך החיים דגם אם לא הכריז‬ ‫בלא חתימה‪ ,‬מיהו לדעת המג"א וסיעתו הנ"ל‬ ‫כמבואר בסי' ק"ח ס"א‪.‬‬ ‫אעפ"כ יאמר אלמא דלאו בהכרזה תליא מילתא‪,‬‬ ‫הערה ה' מן הדין היה יכול לסיים שומע תפילה‬ ‫ואילו לגבי הזכרת גשם מבואר בשו"ע סי' קי"ד‬ ‫יז‪ .‬ודמי למש"כ המ"ב סי' ק"ח ס"ק ל"ו שאם חל‬ ‫ולשאול וכמבואר בשו"ע ס"ה דאם נזכר אחר‬ ‫ס"ב דאסור להזכיר עד שיכריז הש"צ ולפי"ז גם‬ ‫ראש חדש בערב שבת ושכח לומר יעלה ויבא‬ ‫שומע תפילה מזכיר שם‪ ,‬אלא כיון דלדעת‬ ‫בליל ז' חוזר ודו"ק בכל זה‪ ,‬מיהו בכף החיים‬ ‫אינו משלים בליל שבת שהרי לא יאמר יעלה‬ ‫המ"ב וסיעתו יש לחוש לדעת האומרים דאינו‬ ‫יוצא י"ח אם שאל אחר סיום הברכה עדיפא טפי‬ ‫ס"ק י' חשש לדעת הסוברים דא"צ לחזור ומסיק‬ ‫ויבא ולא יתקן את המעוות‪ ,‬וכן הוא לגבי ותן‬ ‫דלצאת מידי ספק יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ‬ ‫טל ומטר שאינו מזכירו בשבת ולא יתקן את‬ ‫לחזור לאמצע הברכה‪.‬‬ ‫לחדש בה דבר ע"ש‪.‬‬ ‫המעוות‪.‬‬ ‫י‪ .‬שו"ע ס"ה‪ ,‬וגם לדעת המ"ב וסיעתו הנ"ל‬ ‫הערה ה' דיש לחוש לדעת הסוברים דלא יצא‬ ‫ה‪ .‬כ"כ במ"ב ס"ק ט"ו‪ ,‬וראה עוד בבה"ל סי'‬ ‫ובשו"ת הר צבי ח"א סי' נ"ד הביא דברי‬ ‫קי"ד ד"ה במקום שנזכר שכ"כ בשם הפמ"ג‪,‬‬ ‫אם שאל אחר סיום הברכה‪ ,‬מ"מ בכה"ג דליכא‬ ‫הגר"ח הלוי דשאני הזכרת ותן טל ומטר שבזה‬ ‫וכתב שם בשם השולחן שלמה דא"צ לחזור‬ ‫לתקוני ספק ברכות להקל‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫לכו"ע צריך לחזור ולהתפלל שתים שהיא חלק‬ ‫ויכול לאמרו אחר ושבענו מטובה אם ירצה‪,‬‬ ‫מהתפילה ואינה הזכרה בעלמא וחשיב כלא‬ ‫יא‪ .‬ולמנהג דידן שאומרים אלקי נצור אחר‬ ‫מיהו אם נזכר במקום דלא סליק עניינא וכגון‬ ‫התפלל‪ ,‬אמנם איהו גופיה פליג עליה וס"ל‬ ‫השמו"ע כל שלא סיים יהי לרצון אמרי פי וגו'‪.‬‬ ‫שנזכר אחר וברך שנתינו כשנים שאם יאמר‬ ‫שדינו כהזכרת יעלה ויבא ע"ש באריכות‪ ,‬וכ"כ‬ ‫יב‪ .‬שו"ע ס"ה ובמ"ב ס"ק י"ח‪.‬‬ ‫עכשיו ותן טל ומטר לברכה לא יהיה משמעות‬ ‫בהליכות שלמה תפלה פ"ח ארחות הלכה הערה‬ ‫יג‪ .‬שו"ע סי' קי"ד ס"ח‪ ,‬וע"ש במ"ב ס"ק ל"ז‬ ‫להמשך דבריו הטובות לברכה ובאופן זה יסיים‬ ‫‪ ,82‬וכן מורה הגרמ"ש קליין שליט"א‪.‬‬ ‫הביא דנחלקו האחרונים אי בעינן צ' תפילות‬ ‫מקודם העניין ואח"כ יאמר ותן טל ומטר‪ ,‬וכתב‬ ‫ב‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה‪,‬‬ ‫סוף התורה ותחילתה – שמירת‬ ‫רוממות א‪-‬ל בגרונם‬ ‫שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן‪,‬‬ ‫ואם כתב 'אעשה אדם'‪ ,‬לא למדנו שהיה‬ ‫השבת מקיימת העולם‬ ‫מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו‪.‬‬ ‫ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫עוד י”ל בביאור קשר ‘לעיני כל ישראל’ שבסוף התורה לבראשית‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל‪ .‬בראשית ברא‬ ‫ברא אלוקים’ שבתחילתה‪ ,‬שהנה הקשו הראשונים מדוע נאמר בעשרת‬ ‫וכתב אא"ז הרה"ק הדברי ישראל זצוק"ל‬ ‫הדיברות אנכי ה”א אשר הוצאתיך ולא אשר בראתיך ותי’ שאת בריאת שמים‬ ‫משמיה דאא"ז הרה"ק מקוזמיר זצוק"ל‪,‬‬ ‫אלוקים את השמים ואת הארץ‪ ,‬והארץ‬ ‫וארץ לא ראו בעיניהם‪ ,‬ורצה להביא להם ראיה על האלוקות ממה שראו הם‬ ‫דהטעם שגילה הקב"ה דוקא בבריאת‬ ‫היתה תוהו ובוהו (דברים לד‪ ,‬יב; בראשית‬ ‫בעצמם בעיניהם‪ .‬והוסיפו שיצי”מ מורה על יכולת ה’ וגם על חידוש העולם‬ ‫האדם את גודל מעלת הענוה‪ ,‬הוא משום‬ ‫א‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬יש לבאר שייכות סוף התורה‬ ‫ובריאתו ע”י הקב”ה‪ ,‬שאילו היה העולם קדמון לא יתכן שיהיה שום שינוי‬ ‫לתחילתה‪ ,‬בהקדם דברי ריש לקיש (שבת‬ ‫מדרכי הטבע‪ ,‬ויכולת ה’ מורה על יחודו‪ .‬נמצא דסוף התורה מעיד על‬ ‫שגלוי לפניו שעשוי האדם להתגאות‬ ‫תחילתה‪ ,‬דהרי כל האותות והמופתים והיד החזקה שעשה משה לעיני כל‬ ‫ולמרוד‪ ,‬על כן רצה שתהיה עיקר בריאתו‬ ‫פח‪ ).‬שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית‪,‬‬ ‫ישראל מעידים על ‘בראשית ברא אלוקים’ ולא רק בבריאה לשעתה אלא הוא‬ ‫על ידי ענוה‪ ,‬ומתוך כך יהיה בכוחו להשיג‬ ‫שאם לא יקבלו ישראל את התורה ב'יום‬ ‫מחש בטובו בכל יום מעשה בראשית‪ ,‬כדמוכח ממה שמשדד מערכות הטבע‬ ‫מדת הענוה ולהכניע את עצמו‪.‬‬ ‫הששי'‪ ,‬יחזרו לתוהו ובוהו‪ .‬והיינו יום ששי‬ ‫(נחלת דן ‪ -‬בראשית)‬ ‫בכל עת שיעלה רצון מלפניו‪.‬‬ ‫בסיון‪ .‬והקשו בספרים הקדושים‪ ,‬לר' יוסי‬ ‫ומכבר אמרנו ליישב עפ"ז דקדוק הזוה"ק‬ ‫דבשבעה בסיון ניתנה התורה‪ ,‬ויום אחד‬ ‫(ח"ג ריט‪ ):‬בלשון הכתוב (תהלים קמט‪ ,‬ב)‬ ‫הוסיף משה מדעתו‪ ,‬היאך לא חזר העולם‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‬ ‫'ישמח ישראל בעושיו'‪ ,‬דלכאורה היה‬ ‫לתוהו ובוהו כפי התנאי שהותנה מתחילה‪.‬‬ ‫רבינו רומז בתיבת ברא שהוא ר"ת רוממות קל בגרונם ומבאר‬ ‫לו לומר 'בעושהו'‪ ,‬ואמאי כתיב 'בעושיו'‬ ‫וצריך לומר‪ ,‬דכיון שאת מצות שבת כבר‬ ‫עפ"י דברי הרמב"ן שקטע שידוע לנו על בריאת העולם הוא כדי‬ ‫לשון רבים‪ .‬אלא דכדי שיוכל האדם לבא‬ ‫שהברואים יודו וישבחו לו שבראם‪ ,‬ולפי"ז לכן נזכר כאן בתחילת‬ ‫קבלו ישראל בהיותם במרה‪ ,‬נחשב כאילו‬ ‫לשמחה אמיתית‪ ,‬עליו לסגל לעצמו מדת‬ ‫התורה ותחילת הבריאה את השבח שמזכירים בפה ובגרון לרומם‬ ‫כבר התחילה הקבלה‪ ,‬לפני יום ששי בסיון‪,‬‬ ‫ענוה ושפלות‪ ,‬אבל בעל גאוה אינו מסתפק‬ ‫ולשבח אותו‪.‬‬ ‫ונתקיים העולם בזכות קבלת מצות שבת‪.‬‬ ‫לעולם במה שיש לו‪ ,‬כי לפי מחשבתו‬ ‫ויש מקום להרחיב כאן ולהזכיר נקודה אחת והיא סוף מעשה‬ ‫מגיע לו יותר ואינו יכול לשמוח‪ .‬וזהו‬ ‫ובמעשה שבירת הלוחות היתה כוונת‬ ‫במחשבה תחילה דהיינו שדרך העולם שאדם חושק באיזה דבר‬ ‫שאמר 'ישמח ישראל בעושיו' לשון רבים‬ ‫משה רבינו לבטל למפרע את הקבלה של‬ ‫והוא טורח בשבילו הרבה ובזמן שהוא טורח להשיגו ולהכינו הוא‬ ‫דייקא‪ ,‬דעל ידי שהראה הקב"ה לימוד‬ ‫מעמד הר סיני‪ ,‬לטובתם שלא ייענשו‪,‬‬ ‫מתרחב לדברים הרבה נוספים על הדבר עצמו שרצה‪ ,‬ובאמת‬ ‫ויהיו כ'בני נח' (ראה שמו"ר מג‪ ,‬א; יומא סו‪):‬‬ ‫שא"א בלעדיהם אבל מרוב העבודה לא ניכר כלל מה רצונו‬ ‫מדת ענוה בעת עשיית האדם ‪ -‬באמירת‬ ‫[והארכנו בזה במקום אחר]‪ ,‬וצריך לומר‬ ‫ואדרבה אפי' לפעמים נראה ששאיפתו היא דברים אחרים והם‬ ‫'נעשה אדם' לשון רבים‪ ,‬יש בכוח האדם‬ ‫הדברים שיש להם פרסום שהוא עוסק בהם וכל הזמן הזה עיקר‬ ‫להשיג מדת ענוה‪ ,‬ומתוך כך יוכל לזכות‬ ‫כנ"ל‪ ,‬דמאחר שכבר קבלו מצות שבת‬ ‫הנקודה שעוררה אותו נחבאת ונעלמת ורק בסוף אחר שסיים‬ ‫לשמחה אמיתית‪.‬‬ ‫במרה‪ ,‬די בזה לקיום התנאי שלא ייחרב‬ ‫הכל מתגלה ונודע מה היה רצונו וזה הכוונה סוף מעשה הוא היה‬ ‫(יום שב"ק פרשת בראשית תשפ"ו)‬ ‫‬ ‫העולם‪ ,‬וכשמשה רבינו שבר הלוחות‬ ‫בתחילת המחשבה‪.‬‬ ‫לטובת ישראל‪ ,‬סמך עצמו על כך‪.‬‬ ‫גדר 'בין השמשות' קודם שהיתה‬ ‫ועל 'ולכל היד החזקה' פירש רש"י‪,‬‬ ‫חלומות האדם‬ ‫שבת בעולם‬ ‫דקאי על שבירת הלוחות‪ ,‬ומה שלא‬ ‫דוגמא לדבר שיש לאדם חלום ילדות מתוך ספרי הילדים שקרא‬ ‫שנינו במשנה (אבות פ"ה מ"ו)‪ ,‬שעשרה‬ ‫חזר העולם לתוהו ובוהו ע"י שבירתן‬ ‫לגור באיזה בית דו קומתי עם חצר גדולה שמסתובבים בה עזים‬ ‫דברים נבראו בערב שבת בין השמשות‪.‬‬ ‫וביטול הקבלה‪ ,‬ונחשב זה לשבח עבור‬ ‫וארנבות ושם להתנדנד על ערסל בין העצים‪ ,‬ונראה לו שזה‬ ‫משה רבינו – יל"פ שהוא משום דכתיב‬ ‫תענוג נפלא וכשהוא מתבגר והוא מבין שזה לא מכובד לגור‬ ‫והקשו המפרשים‪ ,‬א"כ מהו הספק האם‬ ‫באיזו עיירה נדחת והרי הוא רוצה גם להיות מקובל ומכובד בין‬ ‫'בין השמשות' דינו כיום או דינו כלילה‪,‬‬ ‫'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת‬ ‫הבריות‪ ,‬לכן מחליט שיגור בשכונת עשירים ששם זה מתאים‬ ‫הרי הקב"ה עשה מלאכה בבין השמשות‪,‬‬ ‫הארץ'‪' ,‬בראשית' אותיות 'ירא – שבת'‬ ‫לממש את חלומו וגם להשאר בכבוד‪ ,‬אלא שבשביל זה צריך ג"כ‬ ‫ומוכח שעדיין יום הוא‪.‬‬ ‫(תיקו"ז תיקון כד)‪ ,‬שבזכות קבלת מצות‬ ‫להיות סוחר מכובד ובעל תואר וגם צריך לזה כסף רב כי איך‬ ‫וי"ל דאדרבא ממה שמצינו שבכל יום‬ ‫שמירת שבת [ד'זכירה' היא בחינת אהבה‬ ‫יגור שם בלי חברה או בלי מימון מתאים‪ ,‬ובשביל זה יוצא לעבוד‬ ‫‪ -‬מצות עשה‪ ,‬ו'שמירה' היא בחינת יראה‬ ‫בעבודה מכניסה כדי שיוכל ללמוד חכמות העולם‪ ,‬ונוסף לזה‬ ‫מששת ימי בראשית נבראו ברואים‬ ‫צריך ג"כ לעבור לגור במדינה אחרת וללמוד את שפתם‪ ,‬ואחר‬ ‫אחרים וגם בבין השמשות נבראו עשרה‬ ‫‪ -‬מצות לא תעשה (עיין רמב"ן שמות כ‪ ,‬ח)]‬ ‫הכל כשקנה שם קרקע צריך קבלן ומהנדס ועוד ועוד כדי לבנות‬ ‫דברים מיוחדים‪ ,‬מוכח מזה דבין השמשות‬ ‫שקבלו ישראל במרה [התחלה לקבלת‬ ‫את בית החלומות‪ ,‬והנה למראית עין נראה שהוא אדם מכובד‬ ‫נחשב זמן נפרד לעצמו‪ ,‬ומשום כך נבראו‬ ‫כל התורה] 'ברא אלוקים את השמים ואת‬ ‫שמחפש חכמות אלא שלצורך חיים הוא בונה בית לגור שם והוא‬ ‫בו ברואים שאינם בכלל בריאת היום‬ ‫הארץ'‪ ,‬והארץ 'היתה תוהו ובוהו' בלשון‬ ‫גם רוצה שיהיה יפה ונח‪ ,‬אבל באמת המחשבה תחלה היא בית‬ ‫השישי‪ ,‬ומזה גופא נולד לחז"ל הספק על‬ ‫עבר‪ ,‬אבל לא חזרה להיות תוהו לאחר‬ ‫החלומות שלו והיה גנוז בכל תלאות חיים המגוונים ואז כאשר‬ ‫שבירת הלוחות‪ ,‬כי מצות שמירת שבת‬ ‫מתיישב על כסא הנדנדה בחצר ההיא הוא מגשים את שאיפת‬ ‫הזמן המיוחד של בין השמשות‪ ,‬האם דינו‬ ‫חייו והוא שואב מזה חיות ושמחה‪.‬‬ ‫כיום שלפניו או כלילה שלאחריו‪.‬‬ ‫שקבלו במרה‪ ,‬לא התבטלה בשבירת‬ ‫הלוחות‪ ,‬והוי שבח למשה רבינו שעשה‬ ‫ומה שעשה בו הקב"ה מלאכה‪ ,‬היינו‬ ‫על זאת שיבחו אהובים‬ ‫כן 'לעיני בני ישראל' לטובתם (שמו"ר שם)‪,‬‬ ‫משום שכל זמן שלא הגיע יום השביעי‬ ‫וכך רצונו של הקב"ה הוא שיכירו את גדולתו וישבחו אותו‪,‬‬ ‫(קידושא רבא ורעווא‬ ‫לרוממם ולהעלותם‪.‬‬ ‫ממש ולא נתקדש בקדושת השבת‪ ,‬טרם‬ ‫אלא שבשביל זה צריך שלאנשים יהיו צריכים ויהיה חסר להם‬ ‫דרעווין פרשת בראשית – תשפ"ה)‬ ‫היתה בעולם הזה מציאות של קדושת‬ ‫משאלותם ולפי השתדלותם ישיגו את רצונם וגם יכשלו‪ ,‬וכאשר‬ ‫שבת‪ ,‬ולא היה שייך לנהוג בבין השמשות‬ ‫יכירו שהכל ממנו אז ישבחו אותו‪ ,‬ולנו נראה שזה דבר צדדי‬ ‫הלימוד מ'נעשה אדם' – הענווה‬ ‫מה שמשבחים כי באמת אין מתאים להיות ללא הכרת הטוב‬ ‫כקדושת לילה שלאחריו‪ .‬אבל לאחר‬ ‫ששבת הקב"ה וקידש את יום השבת‪ ,‬יש‬ ‫מביאה שמחה אמיתית‬ ‫אבל האמת שזו מטרת הבריאה וסוף מעשה כזה כבר היה רשום‬ ‫בתחילת המחשבה‪ ,‬ומפני כך מוכרח שיהיה מרומז בתחילת‬ ‫להסתפק שמא יש לנהוג בבין השמשות‬ ‫ויאמר אלוקים נעשה אדם (א‪ ,‬כו)‪ .‬ברש"י‬ ‫בריאת העולם שזו מטרתו אבל כיון שזה נעלם ונסתר לכן רק‬ ‫את דין קדושת שבת‪ .‬‬ ‫ע"פ המדרש (ב"ר ח‪ ,‬ח)‪ ,‬אע"פ שלא סייעוהו‬ ‫נרמז ולא נכתב מפורש‪.‬‬ ‫(יום שב"ק פרשת בראשית תשפ"ו)‬ ‫‬ ‫ביצירתו ויש מקום למינים לטעות‪ ,‬לא‬ ‫ג‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫מק ַדֵּׁש הַּׁשַב ָּת‬ ‫ְ‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫מדוע נהג בעל ה'טורי זהב' לקדש מפי הכתב? • מה ענה הגר"מ אריק האם נכונה השמועה שהיין רתח בעת שרבו מטשארטקוב‬ ‫קידש על היין • עובדות והנהגות מגדולי ישראל בקדשם על היין • וְׁשַב ַּת קָ ְדׁשְך ָ ב ְ ּאַהֲב ָה וּבְרָצֹון ה ִנְחַלְּתָנו ּ‬ ‫ואמר שהטעם בזה הוא מלבד שיש קדושה‬ ‫קודשו פאר מיר איז נישטא קיין עצה נאר‬ ‫נפתח בדברים נפלאים שאמר הגה"צ רבי‬ ‫באותיות עצמן הרי יש לחשוש גם מחמת‬ ‫תשובה נאר תשובה נאר תשובה‪ .‬כך היה חוזר‬ ‫שמשון פינקוס זצ"ל‪ .‬כשיהודי עושה קידוש‬ ‫שפעמים מתארח אצלו עם הארץ שאינו יודע‬ ‫פעם אחר פעם עד שהיה נמס לב השומעים‬ ‫בליל שבת הוא מכריז "ויכולו‪ ...‬ויכל אלקים‬ ‫בעל פה את הקידוש על נכון וגם יתבייש לומר‬ ‫ומתעוררים בתשובה שלימה‪ .‬והיה מוסיף ואומר‬ ‫ביום השביעי"‪.‬‬ ‫מתוך הסידור‪ .‬על כן היה עושה הוא עצמו כן כדי‬ ‫שעניין התשובה הוא דבר השווה לכל נפש‪.‬‬ ‫ויש להתבונן מדוע נתקנה עדות זו דווקא על‬ ‫שיעשה כן גם העם הארץ ולא יתבייש‪ ,‬ומסיים‬ ‫ופעם דיבר בקודשו על העניין המובא בספרים‬ ‫כוס יין ולא על דף גמרא או ספר תהלים‪ .‬וכן‬ ‫שם שמנהג ותיקין הוא‪.‬‬ ‫הקדושים להרהר בתשובה קודם קידוש‪ ,‬באומרו‬ ‫כשיהודי רוצה להודות לקדוש ברוך הוא הוא‬ ‫וכך היא הנהגת הקודש של אד"ש בעת עריכת‬ ‫טעם מחודש על פי מה שאמרו חז"ל (קידושין מט‪,‬‬ ‫עורך סעודה גדולה ומגיש לפני הציבור עוגות‬ ‫הקידוש בשבת בבוקר שמקפיד הוא לומר את‬ ‫ב) המקדש את האשה ואמר לה על מנת שאני‬ ‫ושתייה ויש להבין את פשר הדבר‪ .‬אלא שאם‬ ‫היינו עושים קידוש רק על דף גמרא או על‬ ‫ספר תהלים הייתה זו עדות שבאה מתוך ידיעה‬ ‫סגולת ענוות החן בעת עריכת הקידוש‬ ‫שכלית ופילוסופית בלבד‪ .‬אך כוס יין או חתיכת‬ ‫עוגה זו עובדה מוחשית ופשוטה שנכנסת לגופו‬ ‫בהמשך להנהגות הקודש בעת עריכת הקידוש מצינו פן נוסף של עבודת המידות‬ ‫של אדם‪ ,‬וכך צריכה להיות המציאות של הקדוש‬ ‫וזהירות בכבוד הזולת דווקא ברגעים נשגבים אלו‪ .‬מידת מציאת החן כפי שהעידה‬ ‫ברוך הוא פשוטה וברורה בכל הווייתו (נפש‬ ‫התורה על נח שהייתה סגולה להצלתו‪ ,‬מקרבת את האדם לבוראו הרבה למעלה מן‬ ‫שמשון אמונה עמ' רלז)‪.‬‬ ‫הראוי לו לפי מעשיו וזאת כאשר הוא מתנהג עם הבריות בצדק ביושר ובענווה‪.‬‬ ‫עבודה רבה ויגיעה עצומה השקיעו צדיקי הדורות‬ ‫בעריכת הקידוש על היין‪ ,‬החל מהכנה דרבה‬ ‫וכפי שסיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א מעשה ששמע על הגאון מטשיבין זצ"ל‬ ‫לפניו ובפרט בעת אמירתו בהתלהבות ודבקות‪.‬‬ ‫המלמדנו אורחות חיים כיצד מוצאים חן‪ .‬פעם אחת התכונן הגאון לעשות קידוש‬ ‫במאמר שלפנינו נביא לקט נבחר של עובדות‬ ‫בביתו אלא שלפני שהחל לברך נשפך היין והיה צריך למלא את הכוס שנית מן‬ ‫והנהגות קודש מפי צדיקים ואנשי מעשה בעת‬ ‫הבקבוק שהיה מונח כל העת על השולחן‪.‬‬ ‫שקידשו על היין‪.‬‬ ‫והנה נוכח שם איש אחד שלא היה חכם במיוחד והעיר לגאון מטשיבין שצריך לברך‬ ‫על היין שנית‪ .‬אותו איש לא התחשב בכך שעומד הוא לפני גאון ההלכה ואף לא אמר‬ ‫קידוש הוי כעדות על היין‬ ‫את דבריו בלשון ספק אלא קבע בפסקנות שיש לברך שנית‪ .‬הגאון מצידו לא השיב‬ ‫בספר 'עבודת הקודש' להחיד"א ז"ל כתב שיכוון‬ ‫לדבריו והמשיך בהכנותיו כאילו לא אירע דבר‪ .‬אולם האיש לא שתק והמשיך להעיר‬ ‫אדם מאוד בקידוש ויהרהר בתשובה‪ ,‬כי אמירת‬ ‫ולומר שנית שיש צורך לברך והגאון אינו מגיב כלל ועיקר‪.‬‬ ‫ויכולו נועדה להעיד כי השם ברא שמים וארץ‬ ‫רק לאחר שסיים את הקידוש והציבור שהיה במקום התפזר קמעה פנה הגאון בנחת‬ ‫ונח בשבת וכידוע שרשע פסול לעדות‪ .‬על כן‬ ‫לאותו איש שהעיר ואמר לו שלפי פסק ה'מגן אברהם' אין צורך לברך שוב‪ .‬הגאון‬ ‫יהרהר בתשובה כדי שיהיה ראוי להעיד עדות זו‪.‬‬ ‫רבי אברהם גנחובסקי זצ"ל שהיה נוכח במקום ביאר שהגאון מטשיבין התכוון לדברי‬ ‫בעניין זה מסופר כי חבורה של משכילים באה‬ ‫ה'מגן אברהם' הפוסק שכוונת המקדש והמברך חלה על כל מה שנמצא על השולחן‬ ‫פעם בליל שבת קודש לשולחנו הטהור של‬ ‫וכיוון שהיין היה כבר מונח על השולחן מתחילה לא הוצרך לברך שנית‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא זי"ע‪.‬‬ ‫כשבא לקדש על היין פתח ואמר שאמירת‬ ‫סיים הגר"י זילברשטיין שליט"א ואמר‪ ,‬כי הגאון מטשיבין בהנהגתו זו שלא הגיב‬ ‫הקידוש היא כידוע עדות למעשה בראשית ואין‬ ‫מיד מצא חן בעיני השם יתברך‪ .‬שהרי עשה חשבון בנפשו שאם יעמידו בו במקום‬ ‫לך עדות שהיא במקומה כל כך כבשעה שיש‬ ‫על טעותו יתבייש האיש ועל כן נקט בפלך השתיקה‪ .‬הנהגה טהורה זו ענוות חן היא‬ ‫מכחישים והבה נעיד בפניהם‪ .‬ומתוך דברים אלו‬ ‫בסוד הכתוב וְ ַל ֲענָ וִ ים יִ ֶּתן ֵחן (משלי ג‪ ,‬לד)‪ .‬וכמאמר הגמרא (סנהדרין יד‪ ,‬א) הוי קבל וקיים‬ ‫עמד וקידש‪.‬‬ ‫ופירש רש"י הוי עניו ותחיה שעל האדם לעשות עצמו אפל ושפל כדי לזכות לחיים‬ ‫לאחר מכן אמר שמתחרט על כך שדיבר על‬ ‫ולמציאת חן‪.‬‬ ‫יהודים וביאר זאת על פי מה שנאמר ביעקב‬ ‫אבינו האספו והגידה לכם את אשר יקרא אתכם‬ ‫באחרית הימים‪ ,‬ופירש רש"י שביקש לגלות‬ ‫הפסוקים דווקא מתוך הסידור‪.‬‬ ‫צדיק ואפילו הוא רשע גמור הרי זו מקודשת‬ ‫את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה‪ .‬ולכאורה יש‬ ‫שמא הרהר תשובה בדעתו‪ ,‬הרי שזמן קידושין‬ ‫להבין למה הגיע לו עונש כזה הלא בכדי שלא‬ ‫אף מרן הגר"ש וואזנר בעל 'שבט הלוי' זצ"ל‬ ‫הוא עת המסוגל לתשובה‪ .‬והנה אמרו חז"ל‬ ‫יגלה את הקץ היה מספיק שישכח וכמו שכתב‬ ‫היה מקפיד בשבתות וימים טובים בבוקר לומר‬ ‫במדרש (ב"ר יא‪ ,‬ח) תני רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫רש"י בתחילת הפרשה ביקש לגלות את הקץ‬ ‫את הזמירות והקידוש והברכה דווקא מתוך‬ ‫אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכולן יש‬ ‫הסידור‪ .‬פעם גילה את טעם הנהגתו זו ואמר‬ ‫ונסתם ממנו‪ .‬אולם העניין הוא שיש שני מיני‬ ‫בן זוג ולי אין בן זוג ואמר לה הקדוש ברוך‬ ‫קץ‪ ,‬זכו אחישנה‪ ,‬ואם לא זכו בעתה‪ .‬והנה הקץ‬ ‫הרי בשבת ויום טוב התפילה היא ארוכה וכאשר‬ ‫הוא כנסת ישראל היא בן זוגך עכ"ל‪ .‬ולפי זה‬ ‫אדם מגיע לקידוש לעיתים ראשו בל עמו מחמת‬ ‫של אחישנה לא שייך לגלות שהרי כל יומו זמנו‬ ‫הקידוש בשבת הוא כעין ברכת קידושין לבת‬ ‫הוא אלא שרצה לגלות את הקץ של בעתה כאשר‬ ‫רעבונו והוא חוטף את המילים והברכות‪ .‬בשל‬ ‫זוגם של ישראל ולכן צריכים להרהר בתשובה‬ ‫כך אומר אני את הזמירות והקידוש והברכות‬ ‫יהיה חלילה במצב של לא זכו‪ .‬ומכיוון שדיבר‬ ‫כדי להיות צדיקים גמורים וראויים להיות בן זוג‬ ‫רע על ישראל באומרו שלא יזכו נסתלקה ממנו‬ ‫מתוך הסידור דייקא כדי למתן מעט את תאוות‬ ‫לשבת קודש עד כאן דבריו הנפלאים‪.‬‬ ‫האכילה בכדי שאוכל לברך בכוונה הראויה (רחמי‬ ‫שכינה (קובץ תפארת ישראל גיליון כו עמ' ‪.)15‬‬ ‫הרב עמ' קצח)‪.‬‬ ‫קידוש מפי הכתב‬ ‫בספר 'עטרת מנחם' (בהערה לאות ק"פ) מעתיק‬ ‫תשובה קודם קידוש כשעת קידושין‬ ‫אם הכוס רתח איני יודע‪ ,‬פניו בערו‬ ‫מצוואת הגה"ק רבי נפתלי כ"ץ זצ"ל ששמע‬ ‫כן מסופר על הרה"ק ה'ברכת משה' מלעלוב‬ ‫כשלהבת אש‬ ‫שמנהג הגאון בעל 'טורי זהב' היה לומר את‬ ‫זי"ע שקודם שהיה מקדש על היין היה נוהג‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב‬ ‫הקידוש של שבת ויום טוב תמיד מתוך הספר‪.‬‬ ‫לדבר הרבה מעניין תשובה‪ ,‬והיה אומר בענוות‬ ‫המשך בעמוד ה' >>>‬ ‫ד‬ ‫המשך בשבילי הפרשה‬ ‫בשבילי זמן חורף‬ ‫זי"ע שאחד הזמנים הנשגבים אצלו ביותר היה עת‬ ‫הקידוש בליל שבת‪ .‬התעוררות גדולה שררה אז בקרב‬ ‫הקהל ולא נשארה עין אחת יבשה בכל בית המדרש‬ ‫הרב ישעי' רטייזר‬ ‫כשכל אחד הוריד דמעות של התעוררות ותשובה‪.‬‬ ‫גודל הדבקות הגיע לידי כך שהיה ידוע בעולם כי בעת‬ ‫והשיאנו את ברכת מועדיך‬ ‫שהחזיק את כוס הקידוש היה היין תוסס מאליו‪.‬‬ ‫פעם בכינוס של גדולי הרופאים בעיר לעמבערג‬ ‫סיפר אחד המשתתפים שהיה יהודי על דבר פלא זה‬ ‫ומה גם בשנה זו שהיא שנה‬ ‫עומדים אנו כבר ב"שבת בראשית "‬ ‫שראה במו עיניו כיצד שבשעת קידוש של הרה"ק‬ ‫מעוברת‪ ,‬והחורף התארך לו בחודש‬ ‫– שבת מברכים חשון התשפ"ז‪.‬‬ ‫מטשארטקוב היין מבעבע ורוגש‪ .‬נענו הרופאים‬ ‫נוסף‪ .‬זהו הזמן המתאים ביותר‬ ‫ואמרו שלפי חקירתם העלו שדבר כזה מתרחש בעת‬ ‫חוזרים לימי השגרה המוכרים‪.‬‬ ‫ליהודי להשקיע את עצמו ראשו‬ ‫שמניחים כוס בידו של גוסס שאז המשקה תוסס‬ ‫הן אלו שהשגרה אהובה עליהם‬ ‫ורובו בתורה הקדושה‪.‬‬ ‫ורותח‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬הן אלו שהיא אהובה עליהם‬ ‫ב"נעילה" זעקנו‪" :‬ואין שיור רק‬ ‫בזה הבינו כולם את שגב הזמן ההוא של שעת‬ ‫פחות‪ ,‬כולנו חזרנו לימים הפשוטים‬ ‫הקידוש שהיה בבחינת התפשטות הגשמיות לחלוטין‬ ‫התורה הזאת" ב"סוכות" התחננו‬ ‫והאפורים‪ .‬הימים הנוראים כבר‬ ‫(וכן הרב מבאנילא זצ"ל כתב בדברי זכרונותיו ששמע מאביו הגאון‬ ‫"הושענא הוגי שעשועות"‪ .‬בהקפות‬ ‫לאחורינו‪.‬‬ ‫מפראביזנא זצ"ל שהתבטא פעם שלפי הדביקות בהשם יתברך‬ ‫להטנו‪" :‬אין קדושה כתורה‪ ,‬אין‬ ‫אך אל לנו לשכוח דבר פשוט ביותר‪:‬‬ ‫שראו על הרה"ק מטשארטקוב פלא הוא שלא ראו עמוד של אש‬ ‫שמירה כתורה"‪ .‬כעת יש לנו‬ ‫כעת מתחילים באמת ה"ימים‬ ‫חופף על ביתו)‪.‬‬ ‫את הזכיה לפתוח את הגמרות‬ ‫הנוראים"‪.‬‬ ‫ודבר זה של רתיחת היין בעת הקידוש היה מפורסם‬ ‫ולהתחבר בפועל ממש לתורתינו‬ ‫בעולם כולו‪ .‬ויהי אחרי הסתלקות הרה"ק מטשארטקוב‬ ‫כעת הם מתחילים למעשה עד‬ ‫הקדושה‪" ,‬המשמחת לב עינים‬ ‫זצ"ל וכפי שהיה ידוע שהגה"צ רבי מאיר אריק שהוא‬ ‫מאירה‪ ,‬הנותנת חיים ועושר וכבוד‬ ‫עכשיו כתבנו צ'קים‪ .‬פיזרנו‬ ‫מגדולי הדור נמנה מבין חסידיו המובהקים פנו אליו‬ ‫ותפארה‪ ,‬המאשרת הולכיה בדרך‬ ‫הבטחות‪ ,‬קיבלנו קבלות כעת הגיע‬ ‫אנשים לברר אם אכן אמת הוא מה שאומרים בעולם‬ ‫הטובה והישרה‪ ,‬המארכת ימים‬ ‫הזמן לדאוג לכיסוי שלהם‪.‬‬ ‫שהיין רתח בשעת הקידוש‪.‬‬ ‫ומוספת גבורה" (רשות לחתן תורה) לא‬ ‫אין זו חכמה לעמוד בהיכל המלך‬ ‫השיב להם רבי מאיר בפשטות שאינו יודע‪ .‬וכשהביעו‬ ‫רק לרקוד עם התורה כשהיא גלולה‬ ‫בשעת המשפט ולהצהיר שמעתה‬ ‫פליאתם הלא זכה להיות הרבה שבתות בצל קודשו‬ ‫וסגורה‪ ,‬אלא לצלול לתוך תוכה בכל‬ ‫נהיה טובים יותר‪ ,‬החכמה היא לשוב‬ ‫וכיצד ייתכן שבכלל אינו יודע מזה‪ ,‬אמר להם שבעת‬ ‫לב ונפש‪ ,‬להתאחד ולהתמזג בתורה‬ ‫הביתה ולקיים זאת באמת‪.‬‬ ‫שקידש רבו בליל שבת לא עלה בדעתו אף פעם‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫כל התכלית של הימים הנוראים‬ ‫להסתכל על הכוס שכן עיניו ומוחו היו נתונים רק‬ ‫על פני הרבי ולא הבחין כלל ממה שמתרחש מסביב‬ ‫"זמן חורף" ארוך שקט‪ .‬הוא הזדמנות‬ ‫הוא בכדי שנקבל על עצמינו יותר‬ ‫לו‪ .‬והפטיר להם כי דבר אחד יכול הוא להעיד בבירור‬ ‫פז לכולנו‪ ,‬הן בשביל אברכי הכוללים‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬שנשפר ונרומם‬ ‫שפני הרבי בערו ורתחו כאש אז‪ ,‬אולם מה עלה בגורל‬ ‫ובחורי הישיבות כהזדמנות לקנות‬ ‫את מעשינו ונגרש את שליטת‬ ‫הכוס זאת אינו יודע‪.‬‬ ‫קניינים משמעותיים בתורה‪ ,‬להציב‬ ‫היצר מעלינו‪ .‬כעת הוא הזמן ליישם‬ ‫יעדים ברורים של הספקים‪ ,‬ולעמוד‬ ‫בפועל‪ .‬זהו הזמן שיהודי עומד מול‬ ‫התלהבות הרה"ק מזוועהיל בעת אמירת‬ ‫בהם בעזהשי"ת‪ .‬הן לקובע עיתים‬ ‫עצמו ומול סדר יומו הרגיל‪ ,‬ובמבט‬ ‫לתורה‪ ,‬להכניס לשגרת החיים את‬ ‫הקידוש‬ ‫צלול ומפוכח מברר הוא עם עצמו‪:‬‬ ‫שעת ה"קביעות עיתים" כיתד שלא‬ ‫מהיכן אני צריך לשפר את עצמי‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי משה מזוועהיל (בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד‬ ‫תימוט‪ .‬ולכולם כאחד לכל מי שניסה‬ ‫הק' מזלאטשוב) זי"ע היה מצניע את דרכו אך בפנימיותו‬ ‫אלו קבלות עלי לקבל מה אני צריך‬ ‫היה כל כולו שלהבת אש קודש‪ .‬ורק בשבת קודש‬ ‫ורצה להצטרף אם למסלול "עמוד‬ ‫לתקן‪ ,‬זוהי זעקת "המלך" האמיתית‬ ‫בעת הקידוש הייתה פורצת בהתלהבות יתירה אותה‬ ‫הקהילה" אם ל"דף היומי " ואם לכל‬ ‫כשיהודי באמת מקריב מעצמו‬ ‫לבת אש אצורה ומכוסה‪ .‬מסופר שבשכנותו גר יהודי‬ ‫שאר מסלולי לימוד התורה הקיימים‬ ‫ומנוחיותו בכדי לעשות יותר רצון‬ ‫ליטאי עוסק בתורה כל ימי השבוע והיה תמה על‬ ‫זהו הזמן המתאים ביותר‪.‬‬ ‫בוראו‪.‬‬ ‫הקידוש של אותו אברך שכולו התלהבות ודבקות‪.‬‬ ‫•••‬ ‫וכפי ששמענו מכ"ק רבינו שליט"א‬ ‫כידוע לא אבה רבי משה לקבל עליו שררה והשתדל‬ ‫ומדי דברינו נעורר כבר על עוד‬ ‫בשולחנו הטהור בנעילת החג‬ ‫להתפרנס מיגיע כפיו ולכן פתח חנות מכולת‪ .‬והיה‬ ‫ענין החורף מגיע ועמו לילות השבת‬ ‫דר"ה בשנה זו‪ ,‬את דברי רבינו‬ ‫אותו שכן מתפלא תדיר כיצד זה שהוא יושב כל‬ ‫הארוכים‪ .‬דבר שמיקל על הקימה‬ ‫בעל הנחלת דן זי"ע שיותר נוח‬ ‫השבוע באוהלה של תורה ובכל זאת אינו מתלהב כלל‬ ‫בשבת פארטאגס‪ ,‬וממילא משפיע‬ ‫בקידוש ומניין לאברך צעיר חנווני אותה התלהבות‬ ‫לאדם להמליך את השי"ת על כל‬ ‫על השבת כולה‪ .‬מה גם כשאין חגים‬ ‫של שבת קודש ושמא פליאה היא שאין זה אלא‬ ‫העולם כולו מסופו ועד סופו‪ ,‬מאשר‬ ‫בחיצוניות בלבד‪.‬‬ ‫בין לבין האדם יותר פנוי לעסוק‬ ‫להמליכו עליו בעצמו‪ .‬זוהי ההמלכה‬ ‫בעבודת השבת ולהתרומם בה אל‬ ‫החליט אותו יהודי שבערב שבת יקדיש את כולו‬ ‫האמיתית‪ ,‬לשעבד את מעשיו‬ ‫הבורא‪ .‬כל ענין שבתורה יש בה‬ ‫לתורה ולעבודה בעוד שכנו רבי משה עומד בחנותו‪.‬‬ ‫דיבוריו ומחשבותיו להתנהג כרצון‬ ‫והנה ראה אותו שכן שנכרי ונכרית נכנסים לחנותו‬ ‫עליות ומורדות‪ .‬תקופות של חיזוק‬ ‫מלך מלכי המלכים הקב"ה מדרגה‬ ‫של רבי משה בעוד שהוא עצמו עוסק בתורה ועבודה‪.‬‬ ‫ותקופות של נפילה‪ .‬בפרט ענין‬ ‫אחר מדרגה‪.‬‬ ‫כשקידש היום ניגש השכן לקדש על הכוס אחר הכנה‬ ‫קשה כמו ההשכמה בש"ק בבוקר‪.‬‬ ‫•••‬ ‫רבה אך גם הפעם לא זכה להתלהבות לה ציפה‪.‬‬ ‫גם אחד שהיה פעם בענין ונפל ממנו‬ ‫ואילו מביתו של רבי משה נשמע קידוש בהתלהבות‬ ‫במשך הזמן‪ ,‬גם מצטרפים חדשים‬ ‫בכללות הענין נוגע איש איש כפי‬ ‫ובדבקות עצומה כמדי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫שעוד לא זכו לטעום מנועם "גן עדן‬ ‫ידיעותיו נגעיו ומכאוביו מה שהנו‬ ‫נצרך לתקן אך ניתן לעורר על כמה‬ ‫ניגש אותו שכן לרבי משה לשאול לפשר הדבר כיצד‬ ‫העליון"‪ ,‬ושקל וחומר אלו שזוכים‬ ‫ייתכן שהוא הלומד כל היום אינו זוכה להתלהבות‬ ‫לזה מדי שבת‪ ,‬כולנו כאיש אחד בלב‬ ‫עניינים הנוגעים לכל אחד ואחד‪.‬‬ ‫בקידוש ואילו כבודו העוסק במסחר זוכה להתלהבות‬ ‫אחד מתחדשים וקופצים על העגלה‪,‬‬ ‫ישנה תחושה שזמן החורף הוא‬ ‫רבה מידי שבת‪ .‬נענה לו רבי משה ואמר שההבדל‬ ‫ומייחלים‪" :‬משוך נועם יראתך לעם‬ ‫זמן ארוך ורצוף ללא אירועים‬ ‫ביניהם ברור שכן אתה בעת הקידוש חשבת על‬ ‫מבקשי רצונך"‪.‬‬ ‫משמעותיים הקוטעים את הרצף‪,‬‬ ‫הנכרים שנכנסו לחנותי ואילו אני בעת שנכנסו‬ ‫לחנותי חשבתי על הקידוש (צדיק יסוד עולם ח"א עמוד ‪.)5‬‬ ‫ה‬ ‫איש חי רב פעלים‬ ‫במלאות שלושים יום לפטירתו של הרה"ח הישיש יהודה אהרן‬ ‫וידבסקי ז"ל ‪ -‬ממקורבי רבוה"ק זי"ע ולהבחל"ח‪ ,‬אשר זכה ליטול‬ ‫חלק פעיל בהצלת ציונו הקדוש של הסב"ק מקוזמיר זיע"ע‬ ‫הרב שמחה פרוצל‬ ‫על כל ייסוריו ונוראותיו‪ .‬עם חיסול הגיטו‬ ‫עם פציעת אורה של שנת תשפ"ז בליל ראש‬ ‫בראשית חודש אלול תש"ד נלקח למחנה‬ ‫השנה שקעה שמשו של איש חי רב פעלים‬ ‫המוות אושוויץ שם בעת הגיעם למחנה הופרדו‬ ‫מופלג בשנותיו ופועליו ה"ה הרה"ח ר' אהרן‬ ‫ממנו אביו ואחיו המופלג ונשלחו לצד תאי‬ ‫יהודה וידבסקי ז"ל מזקני וחשובי חסידי‬ ‫הגזים הי"ד‪ .‬ר' יודל עצמו נשלח לצד החיים‬ ‫מודז'יץ ומתפלל בבית מדרשם של כ"ק רבוה"ק‬ ‫שם עברו חיטוי שכולו התעללות וייסורים‪,‬‬ ‫בתל אביב‪ .‬ר' יודל כפי שכינוהו הכל בחביבות‬ ‫לאחר כעשרה ימים קשים מנשוא הנראים‬ ‫היה מראשוני השרידים אשר ה' קורא אשר פעל‬ ‫כנצח נשלח בין קבוצת פועלים יהודים למחנה‬ ‫כל ימי חייו ללא ליאות לשימור ושיקום בתי‬ ‫העבודה פרידלאנד‪ .‬אמנם במחנה העבודה כבר‬ ‫הקברות וציוני הקודש בפולין‪ .‬גולת הכותרת‬ ‫לא היה זה כמו במחנה המוות אושוויץ אולם גם‬ ‫בפועליו הייתה הקמת אהל רבותיו הקדושים‬ ‫שם היו התנאים נוראים וקשים מנשוא‪ .‬לאחר‬ ‫לבית סוכטשוב זי"ע בעת שכבר היו העסקנים‬ ‫המלחמה שב ללודז' והמשיך להתגורר שם עד‬ ‫האחרים לאחר ייאוש‪ ,‬במרצו הרב איזן וחיקר‪,‬‬ ‫לשנת תש"י אז עלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יגע ומצא‪ ,‬כשאת כל העול הכספי העצום נוטל‬ ‫על שכמו באין אומר ודברים‪ .‬וכמעשהו בבית‬ ‫בצילו של ה'אמרי אש'‬ ‫החיים בסוכטשוב‪ ,‬בשיקום הציונים הקדושים‬ ‫בליזענסק של הרה"ק הנועם אלימלך ובנו‬ ‫בתל אביב התגורר בשכנות למעונו ובית מדרשו‬ ‫הרה"ק רבי אלעזר זי"ע‪ ,‬וכן השקעתו הכבירה‬ ‫של הרבי ה'אמרי אש' זי"ע אליו נתקרב ביותר‪,‬‬ ‫בשיקום ציונו הקדוש של הרה"ק רבי דוד‬ ‫רבות היה משמשו ומסיעו ברכבו להיכן שהיה‬ ‫מלעלוב זי"ע בבית החיים בלעלוב‪ ,‬כך במרום‬ ‫נצרך‪ ,‬היה מרבה להתייעץ עמו ולשמוע מפיו‬ ‫שנותיו והוא קרוב למאה שנות חיים רתם עצמו‬ ‫הקדוש עצה ותושיה‪ ,‬בכל מסעותיו התכופים‬ ‫בהתלהבות לגילוי קברו של איש האלוקים‬ ‫באותם ימים לפולין מקפיד היה קודם למעשה‬ ‫ליטול עמו כברכת הדרך את ברכתו ועצתו של‬ ‫הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע‪.‬‬ ‫הרבי זי"ע‪ .‬ואירע פעם אחת בתקופת הפסח‬ ‫דשנת תשד"מ שכאשר בא כהרגל ליטול את‬ ‫מילידי טורק‬ ‫ברכתו של הרבי לנסיעתו לאחר החג הורה לו‬ ‫ר' יודל נולד בש"ק פרשת מטות מסעי כ"ח‬ ‫הרבי שלא לנסוע ולא פירש‪ ,‬ורק כאשר חלפו‬ ‫תמוז תרע"ט בעיר טורק השוכנת על אם הדרך‬ ‫הימים ולאחר החג נסתלק לפתע הרבי לגנזי‬ ‫בינות ללודז' וקאליש‪ ,‬אביו ר' אברהם וידבסקי‬ ‫מרומים‪ ,‬או אז הובנו דבריו שלא רצה להיפרד‬ ‫אף הוא מילידי טורק‪ ,‬מתלמידיו של הגה"ק‬ ‫ממנו כהרגלו‪ .‬גם לאחר הסתלקות הרבי האמרי‬ ‫רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא זי"ע וחסיד‬ ‫אש זי"ע הוסיף להתקשר ולהסתופף בצל בנו‬ ‫דברו הסיר את אבנטו ממותניו ונתנו בידו‬ ‫נאמן לרבותיו הקדושים מסוכטשוב זי"ע‪.‬‬ ‫רבינו הנחלת דן זי"ע ואחריו ליבדלח"א כ"ק‬ ‫אמו הייתה בתו של החסיד ר' שלמה מנדל‬ ‫להיכנס עמו אל הקודש פנימה‪ .‬בשנות ילדותו‬ ‫מרן אדמו"ר שליט"א והיה פוקד את מעונם‬ ‫אורדינאנס שהיה מגדולי חסידי אלכסנדר‪.‬‬ ‫זכה פעם לקבל פני קדוש ישראל מרן החפץ‬ ‫בימי חוה"מ ומעת לעת‪ ,‬ונוטל מהם עצה‬ ‫בשנות ילדותיו הראשונות התגורר בטורק‬ ‫חיים זי"ע בעת ביקורו בפולין ומראה הכהן‬ ‫ותושיה‪.‬‬ ‫שם למד בחיידר של המלמד ר' רפאל ינקלביץ‬ ‫הגדול מאחיו נותר חקוק בו לכל ימי חייו‪.‬‬ ‫שעוד הסתופף בצילו של מרן השפת אמת‬ ‫שיקום ציוני הקודש של הצדיקים אשר‬ ‫בהיותו בחור מוכשר ונמרץ פתח בעצמו‬ ‫מגור זי"ע והיה מחדיר בילדים הרכים קניני‬ ‫בתקופת הגיעו ללודז' בית חרושת לתפירת‬ ‫בארץ‬ ‫נצח ואורחות חיים ממשנתו הקדושה‪ .‬בהמשך‬ ‫חולצות ועוד פריטי לבוש שונים בהיותו אך שש‬ ‫עברה משפחתו להתגורר בקאליש ולבסוף‬ ‫בשלהי שנות התש"מ בעוד הקומוניסטים‬ ‫עשרה שנים העסיק תחתיו כחמישים פועלים!‬ ‫שולטים ביד ברזל תקיפה בפולין קם ונסע ר'‬ ‫קבעו משכנם בלודז' רבתי עם‪.‬‬ ‫אשר פרנסו את נפשם וכלכלו את ביתם מבית‬ ‫יודל לארץ מולדתו‪ .‬מטרתו העיקרית הייתה‬ ‫החרושת של התעשיין הצעיר והנמרץ‪ .‬היות‬ ‫בלודז' הסתופף בצל רבו הקדוש מרן החסדי‬ ‫אז לפקוד את קבר חמיו ואת קבר זקנתו‬ ‫דוד מסוכטשוב זי"ע אשר התגורר באותם‬ ‫והדבר היה מנוגד לחוק משום שלא יכול‬ ‫להם הקים מצבות בימי שבתו בלודז' לאחר‬ ‫ימים בלב העיר הגדולה‪ ,‬כל ימיו היה מעלה‬ ‫היה בגילו הצעיר לקבל רישיון לפתיחת עסק‬ ‫המלחמה‪ .‬אולם כשבא בשערי בית החיים‬ ‫את זכרו הטהור בסילודין ומתאר את תפילותיו‬ ‫התנכלו אליו הרשויות שוב ושוב‪ ,‬או אז פנה‬ ‫הגדול חשכו עיניו בראותו את ההרס והשממה‪,‬‬ ‫הזכות מדי שבת בשחרית עת היה צועד ובא‬ ‫יודל צעיר וקבע פגישה אצל מושל המחוז אשר‬ ‫ורק לאחר זמן ארוך מצא את המצבות שהקים‬ ‫להתפלל עם מאות חסידיו בהיכל מתיבתא‬ ‫מצא חן בעיניו ונתן לו באורח נדיר רישיון‬ ‫על קברי יקיריו שבורות ומנותצות‪ .‬או אז אזר‬ ‫בית אברהם אשר ברחוב פאיינסקה‪ .‬לעומת‬ ‫מיוחד לפתיחת העסק למרות גילו הצעיר‪ .‬עם‬ ‫כגיבור חלציו והכניס עצמו בכל הכח לשימור‬ ‫זאת בשאר תפילות השבת היה מתפלל בבית‬ ‫היותו יושב על המחיה ועל הכלכלה לא זנח את‬ ‫המדרש הקטן ששכן במעונו שברחוב זכודניה‪.‬‬ ‫והצלת בית החיים הגדול בלודז'‪ .‬ברשותו היו‬ ‫לימוד התורה הקדושה והיה מעריץ עד לאחת‬ ‫מתאר היה בגעגועים את הפעם הראשונה‬ ‫באותם שנים חלק גדול מרשימות בית הקברות‬ ‫המציינות את מקום הקבורה והחלקה של כל‬ ‫את אחיו המופלג ר' גבריאל שהיה תלמיד‬ ‫שזכה להיכנס בצעירותו לפני רבו והוא עודו‬ ‫נפטר ונפטר וכפי התקנה הקדומה דקהילת‬ ‫מובהק בישיבת חכמי לובלין ולא פסיק פומיה‬ ‫אז בעיר אוטווצק‪ ,‬על פתח חדרו של הרבי עוד‬ ‫הקודש לאדז' בעת יסוד בית החיים‪ .‬רבים רבים‬ ‫מגירסא וגם בהיותו בבית יושב היה בינות‬ ‫ישב הגבאי הוותיק מימות מרן האבני נזר זי"ע‬ ‫היו פוקדים באותם שנים את מעונו ומעלים את‬ ‫לספריו הרבים והוגה בהם בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫הוא החסיד ר' מנדל שעדליצער שפנה אליו‬ ‫זכרם של בני משפחתם אשר נקברו בימי הרת‬ ‫בימי הרת עולם עבר את תלאות גיטו לודז'‬ ‫בתמיהה‪ :‬בוחר'ל‪ ,‬ווי דער גארטעל?‪ ,‬ומדי‬ ‫ו‬ ‫בשבילי שבת בראשית‬ ‫עולם בבית החיים הגדול בלודז'‪ ,‬מבררים את מקום קברם‬ ‫ומעלים את משאלתם להקים להם זכר ומצבה‪ ,‬ר' יודל‬ ‫פועל ועושה ללא ליאות‪ ,‬מדלג ומקפץ על הרים וגבעות‪,‬‬ ‫הרב שמחה ב‪ .‬מרקסון‬ ‫טורח ויגע‪ ,‬נותן את כל כולו וזמנו‪ ,‬ומעמיד מצבות למאות‬ ‫ואלפים‪ .‬בנוסף על כך נטל על שכמו את שיקום אהלי‬ ‫שגב מעלתה של שבת בראשית‬ ‫הצדיקים שבבית הקברות וחלקות חללי הגיטו הראשונים‬ ‫בהם העמיד קרוב לשבעת אלפים מצבות!‪.‬‬ ‫משובחים‪ ,‬והכל רוקדים ומשוררים לכבודה‬ ‫ולימים‪ ,‬בשנת תשנ"ח כאשר ערך רבינו מרן הנחלת‬ ‫הארתה של שבת זו נמשכת לכל השנה‬ ‫של תורה‪ .‬ואם כי המנהג הקדום היה לערוך‬ ‫דן זי"ע את מסעו הראשון לציוני הקודש בפולין‪ ,‬טרח‬ ‫את הסעודה בשמחת תורה עצמו‪ ,‬כמובא‬ ‫מבין כל נ"ג פרשיות התורה‪ ,‬נתייחדה‬ ‫ובא במיוחד לפקוד את בית החיים הגדול בלודז' בדי‬ ‫בטור (או"ח סי' תרסט)‪ ,‬מכל מקום כבר כתב‬ ‫פרשת בראשית שתיקרא השבת שקוראים‬ ‫להביע ולהוקיר את ר' יודל שהשתתף במסעו המופלא על‬ ‫בשו"ת חוות יאיר שאפשר להמשיך את‬ ‫בה פרשה זו על שמה ‪" -‬שבת בראשית"‪.‬‬ ‫פעולותיו הכבירות לשיקום והצלת בית החיים‪.‬‬ ‫שמחת התורה עד שבעה ימים לאחריה‪.‬‬ ‫צדיקים אמרו על כך טעמים ורמזים‬ ‫באופנים שונים בדרך הפרד"ס‪ ,‬תוך שהם‬ ‫לצד משימתו הכבירה בשיקום והצלת בית החיים הגדול‬ ‫מפליגים בגדולתה של שבת זו‪ ,‬ואומרים‬ ‫בלודז' סר לראות מה ניתן לפעול ולעשות בכבודם של‬ ‫הארת הימים הנוראים נמשכת גם‬ ‫כי ההנהגה בשבת זו נמשכת לכל השנה‬ ‫רבותיו האדמורי"ם הקדושים מסוכטשוב זי"ע‪ .‬ובאותם‬ ‫בשבת זו‬ ‫והארתה מאירה לכל השבתות‪.‬‬ ‫ימים כל הבא בשערי העיירה סוכטשוב ופנה אל בית החיים‬ ‫אשר בפאתי העיר חשכו עיניו מראות את המקום הקדוש‬ ‫הרה"ק רבי אברהם מסלונים זי"ע כותב‬ ‫וכה אמר הרה"ק הבעל התניא זי"ע‪ ,‬שהארה‬ ‫נדוש ומחולל ונתון כמקום מרעה לבהמות וחיות הארץ‪.‬‬ ‫בספרו 'בית אברהם'‪ ,‬כי גם בשבת‬ ‫משבת בראשית מאירה בכל שבתות‬ ‫השנה‪ .‬והוסיף‪ ,‬שקיבל מרבותיו כי אור‬ ‫ואם כי כבר היו עסקנים שבאו הנה וניסו לברר וללבן‬ ‫בראשית נמשכת עדיין הארת שמחת‬ ‫תורה‪ ,‬וז"ל‪" :‬שבת בראשית יש בו הארת‬ ‫וחיות החכמה המאיר בשבת בראשית‬ ‫את מקום הציון הקדוש אולם העלו חרס בידם והתייאשו‬ ‫חג שמחת תורה‪ ,‬על פי מה שאמר אדמו"ר‬ ‫נמשך על כללות השנה‪ .‬וכל ימות השנה‪,‬‬ ‫מן האפשרות להשיב את המקום לכבודו הראוי לו‪ .‬אולם‬ ‫אבי ז"ל בשם הרב הקדוש מטשורטקוב ז"ל‬ ‫הן ימי החול‪ ,‬השבת והמועדים הכלליים‪,‬‬ ‫שונה מהם ר' יודל‪ ,‬נרתם לעניין בכל להטו ומרצו ולמען‬ ‫על שבת שאחרי חג השבועות שהעולם‬ ‫הן מועדיו הפרטיים של היחיד‪ ,‬כמו למשל‬ ‫כבוד רבותיו קדושים אשר בארץ המה אינו חש‪ ,‬לא נח‬ ‫קוראין אותו 'שבת נאך (אחרי) שבועות'‪,‬‬ ‫יום הכניסה לתלמוד תורה‪ ,‬יום הבר מצוה‪,‬‬ ‫ולא שקט‪ .‬שב למקום שוב ושוב‪ ,‬מגייס לפועלו את ראש‬ ‫ואמר כי השבת הזה הוא 'נאך (עוד) א‬ ‫ושאר ימי חיי האדם ומאורעותיו‪ ,‬כולם‬ ‫העיירה וסגניו‪ ,‬עד אשר במסעו הרביעי לעיירה הצליח‬ ‫שבועות'‪ ,‬כי בשבת שאחרי החג עדיין‬ ‫מקבלים משבת בראשית‪.‬‬ ‫לאתר עוזרת ישישה שעוד עבדה בנקיון המקום לפני‬ ‫נמשכת הארת החג‪ .‬ואותו דבר בכל שבת‬ ‫נכדו הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש‬ ‫המלחמה‪ ,‬ואם כי טענו קרוביה שממרום גילה כבר אינה‬ ‫שאחרי חג‪ ,‬אם כן בשבת זה יש בו הארת‬ ‫זי"ע היה נוהג להאריך בשבת זו בקריאת‬ ‫יוצאת מביתה‪ ,‬טרח ר' יודל והביאה אל בית הקברות בו‬ ‫שמחת תורה‪ .‬ואדמו"ר אבי זקני בעל יסוד‬ ‫'שנים מקרא ואחד תרגום'‪ ,‬משום שבדרך‬ ‫החוותה בפשטות על מקום ציון המצוינת של הני קדושי‬ ‫העבודה ז"ל אמר‪ ,‬כי שבת בראשית הוא‬ ‫שהאדם מציב את עצמו בשבת בראשית‪,‬‬ ‫עליון אב ובנו שרי התורה מאורי ישראל זי"ע‪ .‬או אז‬ ‫נגד ראש השנה‪ ,‬נח נגד יום הכיפורים‪ ,‬לך‬ ‫כך תהיה התנהגותו כל השנה כולה‪.‬‬ ‫החלה עבודה קדחתנית אמיצה בהשגת פועלים מכונות‬ ‫לך נגד סוכות"‪.‬‬ ‫חפירה וכלי עבודה‪ ,‬בירור מדעי וגיאלוגי בשכבות האדמה‬ ‫וכבר אמר בשמו נכדו אדמו"ר הריי"צ זי"ע‪:‬‬ ‫כיוצא בזה אמר אמר אדמו"ר הריי"צ‬ ‫"ווי מ'שטעלט זיך ַאוועק שבת בראשית‪,‬‬ ‫והישרדותה‪ ,‬איסוף רסיסי עדויות ושמועות משרידי‬ ‫מליובאוויטש זי"ע לחסידיו בליל שמחת‬ ‫יאר"‬ ‫גאנצן ָ‬‫ַאזוי גייט ַאוועק אויף דעם ַ‬ ‫ניצולי העיירה‪ ,‬ובירור הלכתי מדוקדק לכל פרט ופרט‬ ‫תורה תרצ"א‪" :‬יכולים עדיין 'לחטוף'‬ ‫[‪-‬כפי שנעמדים בשבת בראשית‪ ,‬כך הולך‬ ‫אצל גדולי הפוסקים כמרן הגר"ש הלוי וואזנר זצוק"ל‬ ‫ולעשות תשובה! בראש השנה כותבים‪,‬‬ ‫ונמשך על כל השנה]‪.‬‬ ‫ועוד כדת מה ואיך לעשות ולחפור בלא לפגוע ח"ו במקום‬ ‫ביום הכיפורים חותמים‪ ,‬בהושענא רבא‬ ‫הקברים‪ ,‬וכן האם לעצים אשר צמחו מתוך הקברים יש‬ ‫מוציאים 'פתקי חיים'‪ ,‬ועד שבת בראשית‬ ‫קדושת בית החיים או ניתן להשליכם כפסולת בעלמא‪.‬‬ ‫אין הם יוצאים מההיכל"‪.‬‬ ‫טעם קריאת שמה "שבת בראשית"‬ ‫עד אשר נמצא לבסוף מקום הציונים הקדושים בוודאות‬ ‫כסימן לדבר נוהגים רבים לטבול את‬ ‫על טעם קריאת שמה "שבת בראשית"‪,‬‬ ‫גמורה‪ .‬אז הקים ר' יודל את האהל הקדוש תוך שהוא‬ ‫פרוסת המוציא בדבש בכל ירח האיתנים‬ ‫אמר הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע‪,‬‬ ‫נושא בעול המימון העצום על שכמו בכל הוצאותיו‪ ,‬ומכאן‬ ‫עד לאחר שבת בראשית‪ ,‬ויש מקומות‬ ‫על פי מאמר חז"ל‪ ,‬שכל העושה תשובה‪,‬‬ ‫ואילך נסללה הדרך לכל מבקש ה' לשוב ולחונן עפרות‬ ‫שנהגו לומר "הרחמן הוא יחדש עלינו את‬ ‫הקב"ה בורא אותו בריה חדשה‪ .‬ולפי"ז‬ ‫רבותינו מצוקי ארץ‪ ,‬לפקוד ולהעתיר ממעמקי הלב‪ ,‬תורה‬ ‫השנה הזאת לטובה ולברכה"‪ ,‬עד שבת‬ ‫נמצא שאחרי הימים הנוראים‪ ,‬אחר ששבו‬ ‫הקדושה התחנני בבקשה פני צור נערץ בקדושה‪.‬‬ ‫בראשית ועד בכלל‪.‬‬ ‫בנ"י בתשובה וטיהרו עצמם מכל חטא‬ ‫ופגם‪ ,‬הרי הם כקטן שנולד מחדש‪ ,‬ולכן‬ ‫רבי מהאט דאס געפינען‬ ‫בהקשר לכך אמר פעם הרה"ק מרוז'ין‬ ‫נקראת השבת הראשונה על שם המאורע‬ ‫זי"ע בשבת בראשית על תיבות הפיוט‬ ‫והשנים חולפות עוברות‪ ,‬ור' יודל אשר זוכה למתנת‬ ‫"שבת בראשית" ‪ -‬ראשית הבריאה של‬ ‫ב'אסדר לסעודתא' שחיבר האריז"ל‪ ,‬אשר‬ ‫שמים נדירה‪ ,‬להגיע לגיל מאה כצעיר ונמרץ ללא כל שבט‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫אנו מזמרים אותו בסעודת ליל שב"ק "יהא‬ ‫ומשען נקרא שוב אל המלאכה‪ .‬והפונים הם נצר מטע‬ ‫רעוא קמיה דתשרי על עמיה"‪ ,‬מבקשים‬ ‫באופן דומה כותב בנו הגה"ק ה'דברי‬ ‫יחזקאל' משינאווא זי"ע (פרשת בראשית ד"ה‬ ‫קודש בני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אשר טרחו ועמלו‬ ‫אנו מהקב"ה‪ ,‬כי עתה לאחר שעברנו את‬ ‫רבות בשנים האחרונות בבירור והצלת ציונו הקדוש של‬ ‫חודש תשרי המלא וגדוש מתחילתו ועד‬ ‫טעם) בשם חמיו הגה"ק ה'אריה דבי עילאי'‬ ‫זי"ע‪ :‬דהענין הוא כך‪ ,‬דבימים הנוראים‬ ‫האי סבא קדישא מרן רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע רישא‬ ‫סופו במצוות ובמעשים טובים‪ ,‬מבקשים‬ ‫הקדושים‪ ,‬כל אדם היה לו אז הרהור‬ ‫דשולשילתא דדהבא‪ .‬ור' יודל אינו נרתע‪ ,‬נכנס בכל‬ ‫אנו "יהא רעוא קמיה" קדם רבון עלמא‪,‬‬ ‫תשובה וקיבל על עצמו איזה הנהגה טובה‪,‬‬ ‫כוחו בעובי הקורה‪ ,‬שב ובא במבואות קזימיז' דולני היא‬ ‫"דתשרי על עמיה"‪ ,‬שההשפעות של חודש‬ ‫תשרי ימשכו למשך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫כל איש לפי ערכו ומדרגתו‪ ,‬לכן נקרא‬ ‫קוזמיר שוב ושוב‪ .‬והעניינים יגעים ומתישים‪ ,‬פגישות‬ ‫"שבת בראשית"‪ ,‬שמזכירין להאדם שמה‬ ‫תכופות עם כל מי ומי‪ ,‬ראש העיר ועוזריו‪ ,‬גיאולוגים‪,‬‬ ‫ונסיים עם מאמרו של רבינו הרה"ק‬ ‫היסטוריונים‪ ,‬חוקרים ועורכי דין ושאר אנשי מקצוע‪,‬‬ ‫שעבר עבר‪ ,‬ומעתה מתחיל סדר חדש‬ ‫מקאזמיר זי"ע בפירוש התיבות בברכת‬ ‫וישדל את עצמו שיהיה מעתה טוב‪.‬‬ ‫והכל בחפץ לב ותשוקה עזה למטרה נכספת ונעלית‪.‬‬ ‫'ברוך שאמר'‪" :‬ברוך עושה בראשית"‪,‬‬ ‫יתירה מכך אמר הרה"ק רבי אברהם יעקב‬ ‫והנה הגיע הרגע המיוחל ובידיים רוטטות אוחז בטלפון‬ ‫על פי מאמר חז"ל (שבת קד‪" ).‬הבא ליטהר‬ ‫מסאדיגורה זי"ע בשם אביו הרה"ק רבי‬ ‫וכשהוא פורץ בבכי מבשר לאדמו"ר שליט"א את הבשורה‬ ‫מסייעין אותו"‪ ,‬האדם הוא רק המתחיל‪,‬‬ ‫ישראל מרוז'ין זי"ע‪ ,‬כי שבת זו נעלה היא‬ ‫הנרגשת‪" :‬רבי מהאט דאס געפינען"‪ ,‬מצאנו‪ .‬או אז‬ ‫והקב"ה מסייעו להשלים מעשיו‪ ,‬אמנם‬ ‫באמת גם התחלה זו היא מן השמים‪ ,‬כנאמר‬ ‫למאוד‪ ,‬ונחשבת לשבת הראשונה בשנה‪.‬‬ ‫משתטח ארצה כנער צעיר על מקום הציון הקדוש שאך‬ ‫(דברי הימים א' כט‪ ,‬יד) "כי ממך הכל"‪ ,‬והאדם‬ ‫והגם ששבת תשובה היא השבת הראשונה‪,‬‬ ‫עתה נמצא בוודאות‪ .‬והרגעים הנעלים האלו לא ישכחו‬ ‫לית ליה מגרמיה כלום‪ .‬וזהו הפירוש "ברוך‬ ‫מכל מקום בשבת זו נכללין כל שבתות השנה‪,‬‬ ‫לעולם מכל הנוכחים שם‪ ,‬מעין דבריו של מרא דאתרא‬ ‫עושה בראשית"‪ ,‬שאף הראשית וההתחלה‬ ‫ומשפיעה שפע קודש לכל השנה כולה‪.‬‬ ‫בעל השמועה הסבא קדישא רבי יחזקאל זי"ע אודות‬ ‫הוא יתברך העושה (דברי ישראל פר' בראשית‬ ‫ונהגו לערוך קידוש גדול בשבת זו‪ ,‬וה'חתן‬ ‫יקרת שבת מלכתא‪' :‬היום' לא תמצאוהו בשדה‪ ,‬כאלו‬ ‫ד"ה א"י ברוך)‪.‬‬ ‫בראשית' מכבד את הקהל ביין ובמאכלים‬ ‫ימים לא מתגלגלים סתם בשווקים וברחובות ולא בניקל‬ ‫ניתן להשיגם‪.‬‬ ‫ז‬ ‫מהנעשה והנשמע‬ ‫בסיום ימי החג והמועד שהשאירו בלבבות את חותמם העמוק‪ ,‬אנו מגישים לפני ציבור אנ"ש את סיכום‬ ‫הפעילות התורנית והמעמדים המרוממים בקהילותינו הקדושות ברחבי הארץ‪ ,‬מתוך שמחת התורה‬ ‫ועמלה‪ .‬כבר אמרו חז"ל כי לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה‪ ,‬ונדמה כי כתבת הסיכום‬ ‫הזו היא עדות חיה לכך‪.‬‬ ‫זמן שכולו התעלות‬ ‫פעילות איגוד הבחורים‪ ,‬בהדרכת ראשי החבורות‪ ,‬הניבה פירות מבורכים בימי בין הזמנים וחוה"מ סוכות‪ .‬בכל רחבי הארץ‬ ‫נראו השטיבלאך מלאים בבחורים והוגים בתורה הקדושה שעות רצופות לאחר תפילת שחרית‪ ,‬כשהם פותחים את יומם‬ ‫ב"פת שחרית" בצוותא‪ .‬קול התורה בשטיבלך הוכיח שוב‪ :‬בין הזמנים אצל בחורי הישיבות הקדושות אינו פגרה מרוחניות‪,‬‬ ‫אלא זמן התעלות שכולו קודש‪.‬‬ ‫מערך שעורי תורה מרתקים‬ ‫ברכפלד‬ ‫ל א ח ר‬ ‫בני ברק‬ ‫התכנסות מרכזית ובקבוק יין‬ ‫תפילת מנחה‬ ‫שעות רצופות והלכות קפה‬ ‫התקיימו‬ ‫מבורך‬ ‫יום‬ ‫מדי‬ ‫התורה‬ ‫בעיר‬ ‫שיעורי תורה‬ ‫בני‬ ‫והחסידות‬ ‫ההתכנסות המרכזית התקיימה כמדי שנה לאחר‬ ‫ברק‪ ,‬ישיבת בין‬ ‫מרוממים‬ ‫תפילת שחרית‪ ,‬בראשות המרא דאתרא הגאון‬ ‫נחלה‬ ‫הזמנים‬ ‫מפי הרבנים‬ ‫רבי מאיר קסלר שליט"א‪ ,‬כאשר כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫הצלחה רבה‪ .‬מלבד‬ ‫החשובים‪:‬‬ ‫שליט"א שלח בקבוק יין מיוחד להתכנסות‪ .‬במהלך‬ ‫סדר הלימוד ופת‬ ‫הגה"ח אברהם‬ ‫המעמד‪ ,‬נישאו דברי חיזוק נוקבים ועמוקים על‬ ‫השחרית בסוכת‬ ‫צבי דירינפלד‬ ‫המשמרת הנדרשת בימים אלו בעניין ההתנתקות‬ ‫המדרש‪,‬‬ ‫בית‬ ‫ש ל י ט " א‬ ‫מפגעי הטכנולוגיה‪ ,‬תוך אזכור הנהגות קודש‬ ‫נמסרו מדי יום‬ ‫ה ר ח י ב‬ ‫מגדולי הדורות‪.‬‬ ‫שיעורים מרתקים מפי הרה"ג אריה גוטרמן‬ ‫ב ע נ י י נ י‬ ‫שמחת החג‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש כולל הלכות שבת‪ ,‬שנתן דגש על‬ ‫קדושת בית המקדש‬ ‫ב ד ר ו ש‬ ‫סוגיות מרתקות בהכנת קפה בשבת על כל חילוקי‬ ‫ואגדה; הגה"ח‬ ‫סוגיו וטמפרטורות הבישול שלו‪ ,‬לצד לימוד יסודי‬ ‫באחד מלילות חול המועד התקיימה בשטיבל‬ ‫יצחק שלמה‬ ‫של דיני מוקצה‪.‬‬ ‫שמחת בית השואבה סוחפת‪ ,‬שבה נשא דברים‬ ‫הרה"ח דוד זליג קרימלובסקי הי"ו‪ ,‬אשר הפליא‬ ‫פיגנבוים‬ ‫בתיאור הוד קדושת בית המקדש‪ ,‬וכיצד כל יהודי‬ ‫ש ל י ט " א‬ ‫מבצע ילדים מבית 'יודעי תורתך'‬ ‫יכול היה ליטול ולהרגיש חלק בלתי נפרד מאותה‬ ‫העמיק בנושא‬ ‫לא רק הבחורים‬ ‫קדושה עילאית‪ .‬כל זאת לצד ישיבת בין הזמנים‪,‬‬ ‫"אמירה לעכו"ם"; הרה"ג יהודה ויצמן שליט"א נגע‬ ‫לטעום‬ ‫זכו‬ ‫שרשמה שעות רצופות של לימוד ללא פשרות‪.‬‬ ‫בדקדוקי הלכות ריבית ובהיתר עסקה מסוגים‬ ‫של‬ ‫ממתיקותה‬ ‫שונים; מורנו הרה"צ רבי יוסף שיף שליט"א שוחח‬ ‫במסגרת‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫סיום מסכת חולין‬ ‫בהלכה ואגדה על השפעותיו המיוחדות של‬ ‫היוזמות הברוכות‬ ‫החג על ימות השנה; והרה"ח מרדכי קרימלובסקי‬ ‫של ארגון 'יודעי‬ ‫בליל אושפיזין דיוסף התקיים מעמד סיום מסכת‬ ‫שליט"א נעל את שורת השיעורים ברוממות‬ ‫תורתך'‪ ,‬הופנתה‬ ‫חולין במסגרת לימוד הדף היומי‪ ,‬בשיעורו הקבוע‬ ‫מיוחדת על מעלתו הנשגבה של יום הושענא רבה‪.‬‬ ‫שימת לב מיוחדת‬ ‫מדי בוקר של המגיד שיעור הרה"ח יחזקאל בקנרוט‬ ‫גם לדור הצעיר‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬שנערך בסוכתו‪ .‬במעמד השתתפו לומדי‬ ‫השיעור‪ ,‬חלק מבני הקהילה ומתפללי השטיבל‪,‬‬ ‫אשדוד‬ ‫הקהילה‬ ‫ילדי‬ ‫השקיעו בימי החג‬ ‫וכן האורח הדגול הר"ר זאב זילברברג הי"ו‪.‬‬ ‫בלימוד רצוף על‬ ‫לאחר אמירת ה'הדרן' על המסכת‪ ,‬נשא ר' יחזקאל‬ ‫השיעור שאינו פוסק‬ ‫הנלמד‬ ‫החומר‬ ‫דברי חיזוק בעניין האמונה בחג הסוכות בצילא‬ ‫אלול‬ ‫בחודש‬ ‫בעיר אשדוד נחלה ישיבת בין הזמנים הצלחה‬ ‫דמהימנותא‪ .‬בדבריו שזר את פנינתו של הר"ר‬ ‫בתלמודי התורה‪,‬‬ ‫כבירה כמסורתה‪ .‬מלבד 'פת השחרית' המשותפת‬ ‫יצחק גוטסמן הי"ו‪ ,‬על הפסוק בשילוח הקן‪:‬‬ ‫חמישי‬ ‫וביום‬ ‫בסוכת בית החסידים שפתחה את סדרי הלימוד‬ ‫"שלח תשלח את האם" – לשלח מעל הלב את‬ ‫של חול המועד‬ ‫הרצופים‪ ,‬נמסר מדי יום שיעור עיוני מרתק‬ ‫הספקות ("אם היה כך‪ )"...‬ולהאמין בהשגחה פרטית‪,‬‬ ‫עמדו למבחן בפני‬ ‫מפי הרה"ח אברהם גולדמן שליט"א‪ .‬לצד זאת‪,‬‬ ‫אברכים מופלגים‪.‬‬ ‫ואילו "ואת הבנים תקח לך" ‪ -‬להידבק במעשיהם‬ ‫התקיימו מבצעי תפילה מיוחדים ואמירת תהילים‬ ‫הטובים של צדיקים‪.‬‬ ‫לילדי השטיבל‪ ,‬בהכוונתו ובפיקוחו של הרה"ח‬ ‫שולחנות‬ ‫על‬ ‫יוסף גלאס הי"ו‪.‬‬ ‫ישבו‬ ‫הבוחנים‬ ‫הר"ר דוד זעליג קרימלובסקי הי"ו‪ ,‬מלומדי‬ ‫הגה"ח אברהם ברוך‬ ‫השיעור הוותיקים‪ ,‬הוסיף מדברותיו סביב עניין‬ ‫שבת בראשית בשטיבל‬ ‫ברונשטין שליט"א‪,‬‬ ‫היציאה מדירת קבע לדירת ארעי‪ ,‬ועל החובה‬ ‫משולם‬ ‫הרה"ח‬ ‫להפוך את הדירה הארעית ל"עשה תורתך קבע"‪.‬‬ ‫על פי מסורת הקודש של השטיבל האשדודי‪ ,‬שבת‬ ‫בקנרוט‪ ,‬הר"ר יעקב‬ ‫את המעמד המרומם הנעימו בקולם הר"ר מנחם‬ ‫בראשית תצוין במעמד "שבת אחים" מרומם‪,‬‬ ‫יהודה בוק והר"ר משה בר"ש קרימלובסקי‪ ,‬שהביעו‬ ‫גלינסקי‪ ,‬הר"ר מרדכי ברקוביץ והר"ר יוסף‬ ‫במסגרתו יתאספו המתפללים לסעודה משותפת‬ ‫את התפעלותם העמוקה מרמת השליטה והידיעה‬ ‫קלצקין‪ ,‬אשר רוממו את הציבור בפרקי שירה‬ ‫בצוותא קדישא‪ ,‬בדברי תורה וחיזוק‪ ,‬ולשירת‬ ‫המרשימה של הילדים‪ .‬בימים אלו צפויים לחלק‬ ‫וחזנות לכבודה של תורה ולומדיה‪.‬‬ ‫זמירות לקל חי מתוך דבקות ואחווה‪.‬‬ ‫למצטיינים כרטיסי ספר מיוחדים‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ירושלים‬ ‫טבריה‬ ‫עיר הקודש‬ ‫התכנסות רבתית‬ ‫זיץ סוחף בסוכה‬ ‫מרחבי הארץ‬ ‫חברי הקהילה הגיעו במיוחד מכל חלקי הארץ והתאספו לסעודת מרעים‬ ‫בשטיבל בירושלים התקיימו סדרי לימוד רצופים בישיבת בן הזמנים מידי‬ ‫מרוממת שכולה שירה מרטיטה מעוררת לבבות ומליאה בשמחת חג‪ .‬טרם‬ ‫בוקר לאחר פת שחרית כיד המלך בסוכת בית החסידים שהוגשה לבחורים‬ ‫תחילת שמחת בית השואבה‪ ,‬ישבו המשתתפים לדבר בגודל מעלתם ועומקם‬ ‫בטוב טעם‪.‬‬ ‫של ימי חול המועד המאירים‪ .‬האירוע המרשים התקיים בחסות עיריית‬ ‫טבריה ובהשתדלות חבר העירייה המסור‪ ,‬הרב ברוך דיק‪ ,‬שפעל להצלחת‬ ‫באחד מערבי חול המועד התאספו מתפללי ולומדי בית החסידים לסעודת‬ ‫המעמד לרווחת בני הקהילה‪.‬‬ ‫אושפיזין בסוכת הרה"ח שאול דן פרידמן‪ ,‬לשיר ולשוש יחד בשמחת החג‪.‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫ביתר עילית‬ ‫לא ראה שמחה מימיו‬ ‫מעמד שמחת בית השואבה‬ ‫מעמד שמחת בית‬ ‫השטיבל בפתח תקווה‪ ,‬שקול התורה ממשיך להדהד בין כותליו בכל שעות‬ ‫השואבה בתופים‬ ‫ו ב מ ח ו ל ו ת‬ ‫היממה‪ ,‬היווה מוקד רוחני מיוחד במהלך ימי חול המועד‪ ,‬כשהבאים בשעריו‬ ‫בשירה וריקודים‬ ‫התפעמו למראה היכל הבית המלא לומדים בהתמדה‪.‬‬ ‫התקיימה בהיכל‬ ‫שיאו של השבוע התבטא במעמד שמחת בית השואבה רבתי לכלל מתפללי‬ ‫החסידים‪,‬‬ ‫בית‬ ‫השטיבל ולומדיו‪ .‬במעמד נשא דברים הרב שמואל דב רובינשטיין‪ ,‬אשר‬ ‫כשלאחמ"כ‬ ‫התקיים סעודת‬ ‫הרחיב בתיאור הוד קדושת מעמד שמחת בית השואבה בבית המקדש וכיצד‬ ‫א ו ש פ י ז י ן‬ ‫ניתן לקחת את אורותיו אל תוך ימי המעשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשא דברי ברכה ראש‬ ‫רב‬ ‫בראשות‬ ‫העיר שכיבד את המעמד בנוכחותו‪.‬‬ ‫הקהילה מורינו‬ ‫דב‬ ‫דוד‬ ‫רבי‬ ‫ש ל י ט " א ‪,‬‬ ‫ובהשתתפות‬ ‫ראש העיר הרב מאיר רובינשטיין‪ .‬בעל המנגן ר' סיני ברמץ סחף את הציבור‬ ‫בניגוני דביקות והתעוררות של רבוה"ק‪.‬‬ ‫הקמת קרן‬ ‫עזרה לאברכים‬ ‫במסגרת סעודת השחרית בהשתתפות בונה‬ ‫ופטרון בית החסידים הנגיד הר"ר ישראל‬ ‫שינפלד הי"ו‪ ,‬הכריז האחרון על הקמת "קרן‬ ‫עזרה" מיוחדת אשר תעניק עזרה לכלל האברכים‬ ‫והעניק תרומה ראשונית נכבדה‪.‬‬ ‫בית המדרש הגדול‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫'אמרי אש'‬ ‫דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫חברי מערכת העלון "בשבילי דשא" מביעים את‬ ‫אשת חיל מי ימצא‬ ‫השתתפותם בצערם של חברי המערכת המסורים‪,‬‬ ‫המזכים את הרבים במלאכת הקודש שלא על מנת‬ ‫נטפי ניחומין להני תרי אחי חשיבי ויקירי‪ ,‬מפארי עדתנו‪,‬‬ ‫מלאים וגדושים בתורה‪ ,‬בחסידות ובמידות תרומיות‪,‬‬ ‫לקבל פרס‪ ,‬מתמידים ושוקדים על הדפסת אמרי שפר‪:‬‬ ‫הרה"ח אליהו‬ ‫הרה"ח יצחק הכהן‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫עורך מדור "עלי דשא"‪ ,‬המעלה פנינים יקרות בטוב טעם‬ ‫השוקד על תלמודו בהתמדה נפלאה‬ ‫הרה"ח מרדכי‬ ‫הרה"ח שמואל הכהן‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫עורך מדור "בשבילי רבוה"ק"‪ ,‬המביא מדברות הקודש בשפה ברורה‬ ‫בפטירת אִמם הדגולה והחשובה‪ ,‬מנשות החיל הצנועות‬ ‫אשר משמיע את דרשותיו המעוררות בכל עת וזמן‬ ‫והחסודות שבדור‬ ‫בעמדם בשעה קשה זו‪ ,‬עם פטירת אִמם הצדקת והחשובה‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫חיים אשר‬ ‫שמסרה נפשה על חינוך בניה לתורה ולחסידות‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫שליט"א‬ ‫אשת הרה"ח‬ ‫שליט"א‬ ‫חיים אשר‬‫אשת הרה"ח‬ ‫של ַי ִם‪ ,‬ו ְלֹא תֹוסִיפּו‬ ‫אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ‬ ‫תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ‬ ‫שָאר ֲ‬ ‫לְדָָאבָה עֹוד‪.‬‬ ‫א ְ‬ ‫מּקֹום י ְנַחֵם ֶ‬ ‫ה ָ‬ ‫ַ‬ ‫הרופא לשבורי לב הוא ירפא את שברון לבבכם‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫עזריאל יעקב לרנר‬ ‫מערכת "בשבילי דשא”‬ ‫לומדי ומתפללי בית המדרש‬ ‫ט‬ ‫מרכז מוסדות‬ ‫בית החסידים דחסידי מודז’יץ‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫בארה"ק‬ ‫מודז'יץ‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ”ק מרן אדמו”ר שליט”א‬ ‫רח’ רשב”י ‪ 21‬מודיעין עילית‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫בשם הנהלת המוסדות רבנן ותלמידיהון‪ ,‬משגרים אנו תנחומים לידידנו עוז‪ ,‬איש חי‬ ‫מביעים אנו את תנחומינו הכנים והעמוקים כלפי יחידי‬ ‫סגולה‪ ,‬חברי בית החסידים העומדים לימין הקהילה בכל עת‪,‬‬ ‫רב פעלים‪ ,‬ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬אהוב למעלה ונחמד‬ ‫למטה‪ ,‬צדקתו עומדת לעד‪ ,‬עיניו וליבו אל הוגי התורה הק'‪ ,‬מוקיר רבנן ותלמידהון‪,‬‬ ‫הרה"ח יצחק הכהן‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫מרביץ תורה ברבים עשרות בשנים‪ ,‬דבוק בלו"נ ברבותינו הק'‬ ‫הרה"ח רבי חיים אשר‬ ‫גבאי מסור ומורם מעם‪ ,‬העושה מלאכתו נאמנה בעין טובה ובמאור פנים‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫הרה"ח שמואל הכהן‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫מזקני ונכבדי חסידי מודז'יץ‬ ‫ולבניו הדגולים‪ ,‬מחשובי אברכי אנ"ש‬ ‫הרה"ח ר' יחיאל זאב שליט"א‬ ‫מגיד שיעור בהלכה בשבת קודש‪ ,‬משמיע מדברותיו בטוב טעם ודעת‬ ‫הרה"ח ר' יצחק שליט"א‬ ‫בעת רעוא דרעוין ומעורר הלבבות‬ ‫על הסתלקותה של אִמם הדגולה‪ ,‬אישה צנועה וחסודה‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' שמואל שליט"א‬ ‫ומבורכים‪,‬‬ ‫ישרים‬ ‫דורות‬ ‫שהעמידה‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫יראת‬ ‫מרת חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫הרה"ח ר' אליהו שליט"א‬ ‫ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫חיים אשר‬ ‫אשת הרה"ח‬ ‫הרופא לשבורי לב יחבש לעצבותם‪ ,‬וירפא את שברכם ולא ישמע עוד שוד‬ ‫לבנותיו וחתניו וכל בני המשפחה‬ ‫ושבר בגבולכם‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפוכם ובהמשך מעשיה הטובים תמצאו‬ ‫נוחם‪ ,‬ותמליץ טוב בעדכם ויקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫על הסתלקותה לשמי מרומים של אם המשפחה הדגולה והצדקנית‪ ,‬אשת חיל‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫עטרת בעלה‪ ,‬מסרה נפשה לחינוך צאצאיה לתורה ויר"ש‪ ,‬וזכתה להעמיד דורות‬ ‫לומדי ומתפללי בית החסידים‬ ‫ישרים ומבורכים עוסקים בתורה‪ ,‬יר"ש ומדות טובות‬ ‫מרת חדוה פריידל קרימלובסקי ע"ה‬ ‫יתן ה' שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם‪ ,‬ובנחמת ציון וירושלים תנחומו‬ ‫בית החסידים דחסידי מודז'יץ‬ ‫בס"ד‬ ‫המשתתפים באבלכם‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫רבנן ותלמידהון‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רח' הסנהדרין ‪ 6‬ירושלים‬ ‫כוס תנחומים‬ ‫המכון להוצאת כתבי רבוה"ק ממודז'יץ זיע"א‬ ‫בלב כבד הננו להביע תנחומינו לידידנו‪ ,‬מחשובי חברי בית‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫החסידים‪ ,‬וממייסדי ובוני בית החסידים דחסידי מודז'יץ‬ ‫בסנהדריה‪ ,‬אשר פועל במסירות למען שגשוג הקהילה‪,‬‬ ‫הרה"ח חיים אשר‬ ‫קול נהי ארימה‬ ‫בשם לומדי התורה ומבקשיה מביעים את תנחומיהם הכנים לאחד המיוחד שבחבורה‪,‬‬ ‫חבר המכון‪ ,‬ת"ח מופלג העוסק במסירות נפש ובעבודה תמה ומדוקדקת לברר מקחם‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫ולבנו היקר‪ ,‬מחשובי הלומדים‪ ,‬מופלג בתורה‪ ,‬ביראה ומידות טובות‪,‬‬ ‫הרה"ח יחיאל זאב‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫של צדיקים בהוצאת הספה"ק 'נחלת דן' מכתבי רבינו זיע"א וידיו רב לו בהנחלת דברי‬ ‫ק' של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ובעזרתו להוצאת ה'מאמרי אורייתא'‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב מרדכי הכהן קרימלובסקי‬ ‫עם הסתלקותה לבית עולמים של האם והרעיה החשובה‪,‬‬ ‫אשת חיל יראת ה' שתמכה בעמלי תורה בכל נפשה‪,‬‬ ‫על פטירת אמו החשובה והצדקת‪ ,‬אשר רוח החסידות והיראה הייתה נסוכה‬ ‫על פניה בכל עת‪,‬‬ ‫ע"ה‬ ‫חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫מרת‬ ‫הרב‪.‬‬ ‫ובצערכם‬ ‫הכבד‬ ‫באבלכם‬ ‫אנחנו‬ ‫עמכם‬ ‫אתכם‬ ‫ע"ה‬ ‫חדוה פריידיל קרימלובסקי‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד‬ ‫מרת‬ ‫של ַי ִם‪,‬‬ ‫אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ‬ ‫של ַי ִם‪.‬‬ ‫שָאר ֲ‬ ‫תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ‬ ‫חמַת צִּיֹון ּובְבִנְיַן י ְרּו ׁ ָ‬ ‫א ְ‬ ‫מּקֹום י ְנַחֵם ֶ‬ ‫תז ְּכּו לִרְאֹות בְ ּנ ֶ ָ‬ ‫וְ ִ‬ ‫ה ָ‬ ‫ַ‬ ‫ותזכו לשמוע ולהתבשר אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫במהרה‬ ‫מתפללי ולומדי בית החסידים‬ ‫י‬ ‫עם סיום חודש‬ ‫לא מחזירים‬ ‫האיתנים אשר‬ ‫עבר בתוככי קהילתנו‬ ‫קופת צדקה וחסד 'ונתנו'‬ ‫את הקיטל לארון!‬ ‫המפוארת עם סייעתא‬ ‫דחסידי מודז'יץ‬ ‫עם דעיכתם של הוד הימים הנוראים‬ ‫דשמיא מיוחדת‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫וימי השמחה‪ ,‬והרצון להמשיך את‬ ‫בהתרוממות עילאית הננו‬ ‫להביע רגשי הכרת הטוב‬ ‫התבערה הקדושה לתוך ימי החורף‬ ‫הממשמשים ובאים‪ ,‬יחלו בע"ה בסדר‬ ‫'עמוד הקהילה' בלימוד פרק חדש‬ ‫ומרתק בתחילת מסכת יומא‪ ,‬ויצללו‬ ‫לידידינו האברך החשוב‬ ‫אשר עמד על המשמר‬ ‫ועמל יומם ולילה והעמיד‬ ‫כה תאמר לבית יעקב‬ ‫ראשי‪ ,‬גבאי ונאמני קופת הצדקה "ונתנו" מביעים את צערם העמוק‬ ‫לעומקה של עבודת היום הקדוש‪.‬‬ ‫את בנין המרכז העולמי‬ ‫והשתתפותם באבלם של נאמני הקופה‪ ,‬עמודי התווך של מפעל‬ ‫בהידור ובהדר‪ ,‬במסירות‬ ‫החסד הפועלים במסירות נפש ובלב מבין למען הכלל והפרט‬ ‫לצורך חיזוק וליבון הלימוד‪ ,‬מודיעים‬ ‫ואחריות מאמירת‬ ‫בארגון 'יודעי תורתך' כי בעז"ה‬ ‫הסליחות ברוב תחנונים‪,‬‬ ‫הרב יחיאל זאב קרימלובסקי שליט"א‬ ‫יחולקו למשתתפים חוברות 'שפה‬ ‫ועד מוצאי שמחת תורה‬ ‫הרב יצחק קרימלובסקי שליט"א‬ ‫ברורה' מעומקות ומאירות עיניים‪,‬‬ ‫ברוב שירה וזמרה‪,‬‬ ‫שיסייעו ללומדים לצעוד בנתיבות‬ ‫ה"ה‬ ‫על פטירת אמם החשובה והצדקת‪ ,‬אשר גידלה בית של תורה‬ ‫הרה"ח‬ ‫חיים רוטשטיין‬ ‫הסוגיות מתוך בהירות והבנה שלמה‪.‬‬ ‫וחסד והייתה דוגמה ומופת לנתינה ולצדקה‪,‬‬ ‫היזכר ברגעים המרגשים של סליחות‬ ‫ראשונות‪ ,‬ברעד שאחז בך בתקיעת‬ ‫שליט"א‬ ‫ועל כל זאת נודה ונברך‪,‬‬ ‫מרת חדוה פריידיל קרימלובסקי ע"ה‬ ‫שופר‪ ,‬בקרבה ובטהרה שהרגשת‬ ‫בברכה שלימה‪ :‬שתזכה‬ ‫אשת הרה"ח חיים אשר שליט"א‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬ובדבקות והשמחה‬ ‫להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא‬ ‫בעת ה'נענועים'‪ ,‬מה נשאר מזה‬ ‫ברוב נחת דקדושה מכל‬ ‫תוסיפו לדאבה עוד‪ .‬ומהיום והלאה תזכו לשמוע ולהתבשר‬ ‫בידיים שלך? זה הזמן לקחת את‬ ‫יוצ"ח מתוך בריאות גופא‬ ‫אך בשורות טובות ישועות ונחמות‪ .‬ובמהרה נזכה שיקוצו וירננו‬ ‫רושם הימים הקדושים לתוך מציאות‬ ‫ונהורא מעליא ואך טוב‬ ‫שוכני עפר בגאולה השלימה ובביאת משיח צדקינו במהרה‬ ‫החיים‪ :‬ביום ראשון הקרוב מתחילים‬ ‫וחסד ירדפוכם כל ימי‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫בלימוד מסכת יומא דף ב‪.‬‬ ‫חייכם‬ ‫קהל אנ"ש חסידי מודז'יץ‬ ‫הנהלת הקופה‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫ושם אשה גדולה‬ ‫מעיין תנחומינו החמים נביע קדם ידיד נפשנו‪,‬‬ ‫מחשובי החסידים‪ ,‬איש מורם מעם המלמדנו תורה‬ ‫עלי יגון‬ ‫ובינה במסירות רבה‬ ‫הרה"ח חיים אשר‬ ‫הנהלת ארגון "יודעי תורתך" מביעה את תנחומיה העמוקים להני‬ ‫חשובי עמלי התורה‪ ,‬משתתפי תוכניות המבחנים במגמות השונות‪,‬‬ ‫לומדי 'עמוד הקהילה' המפארים את כותלי בית המדרש בסדרי‬ ‫קרימלובסקי שליט"א‬ ‫הלימודים‪ ,‬קובעי עיתים לתורה בשקידה‬ ‫הרב יחיאל זאב קרימלובסקי שליט"א‬ ‫הרב יצחק קרימלובסקי שליט"א‬ ‫מגיד שיעור הדף היומי הדגול והמסור‪ ,‬המרביץ‬ ‫תורה ברבים מידי ערב מזה עשרות בשנים‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי שליט"א‬ ‫במתק שפתיים בהבנת והקפת הסוגיא על בוריה‬ ‫הרב אליהו קרימלובסקי שליט"א‬ ‫על פטירת נווה ביתו החשובה והדגולה‪ ,‬אשת‬ ‫חיל עטרת בעלה‪ ,‬אשר מסרה נפשה למען קיום‬ ‫הרב מרדכי קרימלובסקי שליט"א‬ ‫והצלחת השיעור‪,‬‬ ‫היושבים בעמק הבכא על הסתלקות אִמם היקרה והחשובה‪,‬‬ ‫מרת‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫ע"ה‬ ‫חדוה פריידל קרימלובסקי‬ ‫שליט"א‬ ‫חיים אשר‬ ‫אשת הרה"ח‬ ‫של ַי ִם‪,‬‬ ‫אבֵל ֵי צִּיֹון וִירּו ׁ ָ‬ ‫תכ ֶם בְ ּתֹוך ְ ׁ ְ‬ ‫שָאר ֲ‬ ‫א ְ‬ ‫ו ְלֹא תֹוסִיפּו לְדָَאבָה עֹוד‪.‬‬ ‫מּקֹום י ְנַחֵם ֶ‬ ‫ה ָ‬ ‫ַ‬ ‫אשר זכתה לראות בחייה בנים ובני בנים עוסקים בהתמדה בתורה‬ ‫ובמצוות‪ ,‬וקונים את חוק לימודם בקניני נצח‪ .‬זכות עמל התורה‬ ‫של בניה תעמוד לנשמתה‪ ,‬ובבנין ירושלים עיה"ק בקרוב ננוחם‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫נחמת עולמים‬ ‫לומדי ומשתתפי שיעור הדף היומי‬ ‫בבית המדרש "בית שמואל" – אונסדורף‬ ‫המשתתפים בצערכם‬ ‫הנהלת "יודעי תורתך”‬ ‫אי‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫מלא הטנא ברכות ואיחולים‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫הבה"ח מרדכי כהן הי"ו בני ברק‬ ‫פתיחת זמן חורף הבעל"ט‬ ‫בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל‬ ‫לאירוסיו‬ ‫קהלא קדישא הדין נשגר ברכותינו ברכת‬ ‫בישיבותינו הקד' בעזהי"ת‬ ‫מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש‬ ‫החתן דב בער שטרן הי"ו בית שמש‬ ‫לע"נ‬‬ ‫אבינו רועינו‬ ‫לנישואיו‬ ‫ישיבה גדולה‬ ‫הרה"ח יהודה אהרן‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביום ראשון א' דר"ח מר חשון‬ ‫ב"ר אברהם ז"ל‬ ‫וידבסקי‬ ‫לרגל השמחה במעון הקודש‬ ‫הר"ר משה אבוביץ הי"ו ירושלים‬ ‫בשעה ‪ 15:30‬אחה"צ‬ ‫נלב"ע ליל א' דר"ה‬ ‫בהולדת הנינה‬ ‫להולדת הבן‬ ‫ישיבה קטנה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫בת לנכדו מורינו‬ ‫הונצח ע"י בני‬ ‫הרב משולם זושא שיף שליט''א‬ ‫הרה"ח אליהו קרימלובסקי הי"ו בני ברק‬ ‫ביום שני ב' דר"ח מר חשון‬ ‫המשפחה‬ ‫בן חדב''נ מורינו‬ ‫הר"ר יהודה וייס הי"ו ביתר‬ ‫בשעה ‪ 11:00‬בבוקר‬ ‫הרה''צ רבי יוסף שיף שליט''א‬ ‫הר"ר אברהם מרדכי טורש הי"ו טבריא‬ ‫ר''מ בישיבתנו הק'‬ ‫הר"ר ישראל מילגרוים הי"ו טבריא‬ ‫להולדת הבנות‬ ‫וחתן הרה"צ‬ ‫רבי חנוך העניך טייטלבום שליט"א‬ ‫הרה"ח חיים כהן הי"ו בני ברק‬ ‫לקראת שמחת שבת שבע ברכות‬ ‫ראש ישיבת אהל תורה לאנדאן‬ ‫לאירוסי הבן‬ ‫חתן הגה''צ‬ ‫שב"ק פרשת וירא‬ ‫רבי אשר אנשעיל יונגרייז שליט''א‬ ‫הר"ר ישראל פרידמן הי"ו בני ברק‬ ‫לנכדת כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א‬ ‫רב דקהל תפארת עמרם טשענגער לונדון‬ ‫בהכנס הבן מנחם צבי דוד ני"ו לעול תו"מ‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו‬ ‫הרה"ח בצלאל גולדמן הי"ו אשדוד‬ ‫שליט"א רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫הרה"ח עזרא אשר טורש הי"ו בית שמש‬ ‫ההרשמה לאברכים ללינה ולסעודות שב"ק בטל' ‪058-3221410‬‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫הרה"ח דניאל ברגשטין הי"ו בני ברק‬ ‫ושמשמחה זו יושפע שפע רב שמחות‬ ‫הרה"ח יחזקאל מילר הי"ו אלעד‬ ‫בחורים אצל הנציגים בישיבות הקד'‬ ‫לנישואי הבנות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל‬ ‫ושנזכה לביאת משיח צדקינו ומלכנו‬ ‫לאנ"ש המעוניינים בדירות לשבת‬ ‫בראשנו אמן‬ ‫הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א‬ ‫קהל חסידי מודז'יץ‬ ‫הרה"ח מאיר אבוביץ הי"ו לונדון‬ ‫ניתן לפנות להר"ר ישעי' כהן בטל' ‪050-4190307‬‬ ‫הרה"ח נתנאל וייס הי"ו חצור‬ ‫הרה"ח יוסף צ'צ'יק הי"ו ירושלים‬ ‫הרה"ח עזרא אשר טורש הי"ו בי"ש‬ ‫להולדת הנכדים‬ ‫הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א בני ברק‬ ‫לאירוסי הנכד‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק‬ ‫מג"ש דף יומי בבהמ"ד הגדול‬ ‫לנישואי הנכדה‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫יוסף בן אדל בתיה‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫נתרם ע"י הר"ר עזרא טורש הי"ו‬ ‫נתרם ע"י הר"ר בצלאל גולדמן הי"ו‬ ‫נתרם ע"י הר"ר יחזקאל מילר הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫בנישואי בתו בשעטו"מ‬ ‫בנישואי בתו בשעטו"מ‬ ‫בנישואי בתו בשעטו"מ‬ ‫שמחת הנישואין ביום שני א' מר חשון‬ ‫שמחת הנישואין ביום שלישי ב' מר חשון‬ ‫שמחת הנישואין ביום שני א' מר חשון‬ ‫באולמי פארהאנד בי"ש‬ ‫באולמי האצולה באשדוד‬ ‫באולמי היכלי מלכות ב"ב‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ הר"ר דוד אליהו‬ ‫לע"נ הר"ר יוסף שלמה‬ ‫א"מ הרה"ג מרדכי אליהו‬ ‫בן אברהם זאב שימל ז"ל‬ ‫ב"ר אברהם חיים ז״ל מוצן‬ ‫ב"ר צבי הירש זצ"ל סלושץ‬ ‫נלב"ע ה' מר חשון תשכ"ו‬ ‫נלב"ע ד׳ מר חשון תשס"ח‬ ‫נלב"ע ב' מר חשון תשכ"ז‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הרב צבי סלושץ שליט"א‬ ‫ר' משה יצחק שימל גבעת שמואל‬ ‫הר"ר יעקב מוצן הי"ו‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת שושנה רייצל ב"ר אפרים צבי ע"ה יוד‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫נלב"ע ב' מר חשון תשס"ה‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הרה"ח אפרים צבי הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫בי‬