שמועה טובה · Shemuah Tovah — בראשית (2026-10-05)

בס”ד
תשפ”ז | גליון ד’
“שבת בראשית”
פרשת בראשית תשפ”ז | א
בס”ד
שבת בראשית
דעים ,כמש"כ (תהלים קד ,ט) 'גבול שמת לה בדרך שנתבאר ,והכל ענין אחד כי פנינים יקרים
בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ וגו’' לפי שהכל תלוי בו יתברך על כן הכל לו
ועוד בכמה מקומות בתנ"ך .והיה האיש יתברך .וזה רמז על אחדותו יתברך והוא ענין גדול להסמיך סוף התורה
החפשי הנ"ל משתומם מתפעל ,ומתפלא יסוד התורה ,ודבר זה הפותח והסוגר על לתחילתה .ואי' בכלי יקר (דברים לד) לעיני
על זה .וצעק כמה פעמים 'מה רבו מעשיך כן פתח התורה בבי"ת ומסיימת בלמ"ד כל ישראל .שמעתי אומרים טעם על
ד' ,ובודאי היה מהרהר תשובה בליבו אז, להורות כי ה' יתברך הפותח והסוגר מה שהתורה מתחלת בבי"ת ומסיימת
כפי מה ששערתי בו בהתפעלותו התמה והכל תלוי בו בשמו יתברך כאמור: בלמ"ד ,לפי שכל אותיות השם הגדול
וצעקתו אשר היתה בכל רגש הלב .ואני יו"ד וי"ו ה"א אם תסמוך אחת מהם אל
עמדתי על ידו ונשתוממתי על המראה, בי"ת או אל למ"ד יהיה ממנו תיבה אחת
על שאלתיו על ככה לא אזכור בבירור, "בראשית ברא אלקים" (א א) .אי מהרה"ק שלימה ,והם בי בו בה לי לו לה מה שלא
הלא בכל יום ויום ,על כל שעל וצעד, מפשיסחא (קול שמחה בראשית אות א)’ לבאר תמצא כן בכל אלפא ביתא שיהא תיבה
ביציאת החמה שחרית ובשקיעתה כך :ע"ד (תהלים ק"ו ה)' ,לעושה השמים שלימה מכל השלושה אם יסמכו לאיזה
ערבית ,וביצירת הבעל חי מטיפוח בתבונה כי לעולם חסדו' ,כלומר שעשה אות ,כגון לעשות מן א' אי או אה שהרי אה
הזרעית מאין ליש ,ובצמיחת הזרעים כח בשמים להבין ממנו ,כמאמר (ישעי' מ' אינה תיבה וכן לעשות מן מ' מי מו שהרי
והאילנות אחרי האסיפה והרקבון, כו) 'שאו מרום עיניכם וכו'' .ולעבדו ,וזו מו אינה תיבה .והביאור לזה הוא שבזה
ומפלאות הרבה באדם עצמו ,וכל בכל הטבה לעולם .ויתבאר ‘בראשית ברא', נרמז שתבל ומלואה הכל תלוי בו יתברך
שעל וצעד ,אם תרצה להתבונן היטיב כלומר ברא שמים וארץ עם ה'אלקים’, ושלו הכל ,ותואר הבי"ת שהקב"ה מדבר
ולשום אליו לבך ורוחך אליו תאסיף, שמושג מן השמים וארץ שאלקים בעדו ואומר בי רצה לומר הכל תלוי בי
בודאי תוכל להתפעל ולצעוק מה רבו עשאום ,וזהו ‘בראשית' ,שזהו עיקר ונבראיו אומרים בו שהכל תלוי בו יתברך
מעשיך ד'' ,האיך זאת? ומה לך איפוא כי הבריאה ,כי השערה אלהות איננה ולשון בו בה היינו דכר ונוקבא שהזכירו
נזעקת בבואך אל הים?! ...אך התירוץ במקרה ,והמ"י. חכמי האמת המקובלים ,וכן הקדוש
על זה כמו שכתבנו ,כי עיקר הסיבה ובשם הרה"ק רבי דוד מקאצק (אהבת ברוך הוא אומר לי תבל ומלואה ונבראיו
הוא משום שהאדם ניפתה מההרגל, דוד) זי"ע אי' :הקשה הרבי רבי בונם אומרים כי לו יתברך תבל ומלואה וכן
שרגיל תדיר עם כל עניני הטבע ומעמקי מפרשיסחא זי"ע בזה הלשון ,וכי משבחין
תבונותיו הגנוזות בכל פרט ,משחר מי שתופר בגדים שתופרן בחוטין,
טל ילדותו ,ולא דעת ותבונה יש בו אז וכי באיזה דבר אחר יכול לתפרן אם
להבין ולהשכיל שהם נפלאות ,ולכן אינו
מתפעל מזה כלל ,וכל העולם נדמה
לא בחוטין? ומה זה ששיבח דהמע"ה
לעושה השמים 'בתבונה' ,בודאי שאין
קול מבשר
לפניו למישור ,וכאילו כל דבר היה פשוט השמים יכול להעשות אלא ע"י תבונה?
ומוכרח להיות כן .אך באשר מעודו לא אלא פירוש ,שעשה בבריאת השמים כח
ראה את הים ואת פליאותיו ,ולא הורגל זה שיתן תבונה להבין ממנה מי שבראו, אי' מהרה"ק מאיזבצא (מובא
אליהם ,לכן בראותו את הים בפעם כי חסד עולם הוא עם בריותיו התחתונים בספר מי השילוח) זיע"א דבר
הראשונה בימי חייו בגדלותו בשלמות בעלי גשם קרוצי חומר שיוכלו לשער. נורא" ,ויצו ה' אלקים על האדם
שכלו ודעתו ,לא היה אפשר לו לעבור לפי דרגת היהודי יוכל להתפעל ולצעוק מה רבו מעשיך ד'' לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ
על זה בשויון נפש ,בלי התפעלות חמה, על כל צעד ושעל שסובב את הבריאה הדעת טוב ורע לא תאכל" ,לעתיד
רגשי פלא ותמהון עצום אשר מים רבים וכך כותב הגה"ק מקוזיגלוב זי"ע ,בספרו כשיתוקן חטא אדם הראשון אז
לא יוכלו לכבותה. (ילקוט האמונה הנדפס בארץ צבי ח"ב ,עמ' רמג): יהי' צירף הפסוקי' "מכל עץ הגן
והענין יומתק ביותר עפ"י דבריו של דכירנא מילתא בהיותי בקרניץ לרחוץ אכל תאכל ומעץ הדעת טוב"
הרה"ק רבי שמואל צבי מאלכסנדר (יומ"ד
במי הים ,ועמדתי על שפת הים שהוא ואח"ז "ורע לא תאכל" ,היינו
כ"ט תשרי) זיע"א בספרו (תפארת שמואל יתרו אות
נראה שם לעיניים זקוף כמו הר ממש הטוב שבהאילן יאכל רק הרע לא
ד' ,ובעוד כמה מקומות) :אמרו התלמידי הרבי ומגביה והולך ,ועל ידי עמד איש אחד יאכל ,והש"י יברר כי לא אכל רק
רבי אלימלך עה"כ (פ' בשלח) "מי כמכה מהחפשים ,מגולח זקן ,שבא בפעם הטוב והחטא לא הי' רק לפי דעתו
באלים ד'" הפסוק זה אין לו שום שייכות הראשונה לקרניץ ,ומעודו לא ראה את כקליפות השום ולא יותר .ונזכה
באמצע השירה ,שמספר מה שעשה הים .והיה עומד ומתפלא על זה ,איך לגאולה השלימה ברחמים גדולים
השי"ת עם המצרים וזה מפסיק בשבחו המים הולכים ומתגבהים כמו הר ואינם במהרה בימינו אכי"ר.
של המקום ב"ה ,וגם דהמע"ה הפסיק נשפכים ,אשר הוא באמת מפלאות תמים
ב | פרשת בראשית תשפ”ז
בס”ד
שינוי סדרי בראשית .ועוד יש לפרש הוא א' ,וקודם אות ר' הוא אות ק' ,וקודם באמצע ברכי נפשי (תהלים ק"ד) בפסוק "מה
'ותראה היבש ה' על איי הים שהם עיקר השי"ן הוא ר' ,וקודם היו"ד הוא ט' ,וקודם רבו מעשיך ד'" אשר ג"כ אין לו שייכות
גבורות ה' שבתוך הים יהיה יבשה ,וזהו "התיו הוא שין" וחשוב אותם ותראה שם ,אך לפי שהזכיר נפלאות השי"ת
נקרא "משברי ים" שהם כשבר בתוך שהמה גימטריא תר"י ,היינו שלשה לא יכול עוד להתאפק באמצע השבחים
הים יבשה ,ולכך אדירים משברי ים אדיר שמות הפרנסה כנ"ל ,הרי שהפרנסה היא מרוב התלהבות הבוער בקרבו והוכרח
במרום ה' 'וזהו ,ותראה היבשה' הכוונה קודם בראשית .ועמך ישראל צריכים לומר "מה רבו מעשיך ד'" ,כאומר בל"א:
שבתוך הים יהיה נראה יבשה והם איי פרנסה ,כי ימות הקור ממשמשים ובאים, וויא א גרויסער ג"ד ביסטו .כמו"כ הדבר
הים .והבן( .תפארת יהונתן – הגה"ק הר"ר יונתן וצריך מלבושים חמים ועצים להסקה, כאן בשירת משה וישראל כאשר הגיעו
אייבשיץ זיע"א) ולהכין מזונות הנחוצים על כל החורף, באמצע השירה להתלהבות גדול אמרו
על כן בטח שתתן לנו פרנסה וכל צרכינו "מי כמוכה" ,כי זהו עיקר שמחת ישראל
בעת שאנחנו מתחילים ללמוד התורה שרואים גדלו ותפארתו יותר מכל הנסים
"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו החדשה בראשית( .תפארת נפתלי בשם כ"ק רבינו שעשה עמהם ,כי זהו עיקר מגמת נפשינו
אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל הצל"צ זי"ע) לראות בעולם גדלו ותפארת.
מלאכתו" (...ב ב) .בתחילה לא אמר הכתוב
'כל מלאכתו' ,וגבי שביתה אמר 'מכל
מלאכתו' .והטעם ד"ויכל" פירושו ,שגמר בתחילת התורה כתיב בראשית ברא 'ברא' מלשון בני חיי ומזוני
אותם ונגמרו בצורתם ,ולכן לא אמר בו אלקים שהוא ס"ת אמ"ת ,וכדכתיב ראש בבוצינא דנהורא בשם הרב רבי ברוך ז"ל
'מכל מלאכתו' ,כי יש דברים שעדיין דברך אמת (עי' ברש"י אמר רבי יצחק וכו' ב"ר פ"א ממעזיבוז התורה מתחלת בבני חיי מזוני,
לא נגמרו לגמרי אז ,כמו עשרה דברים ז) ,ואמרי' בד"ר (פ"א י) א"ר ראובן ומהו כי בתיבת בראשית נמצא אותיות ב"ר
שנבראו בערב שבת בין השמשות :פי חותמו של הקב"ה אמת ,ולמה אמת כי שהוא תרגום בן ,הוא בני ,וגם נמצאים
הארץ ופי הבאר ופי האתון (אבות ה ,ו), אמת יש בו שלש אותיות אל"ף ראשון אותיות ברי"א ,הוא בריאות וחיים,
שאז אכן היתה בריאתם של כולם ,אבל של אותיות מ"ם אמצעית תי"ו סופן. ונמצאים אותיות ב"ר זו תבואה ומזוני .
הקב"ה גמרם כל אחד בזמנו .אבל גבי וה"נ הופיע רוח הקדש בבית מדרשו ('אמרות טהורות' קונטרס ברכות לעד פ' בראשית)
שביתה " -וישבות" ,שפירושו הפסק של רש"י ז"ל ונרמז בפירושו זה ,דהיינו
מלחדש מלאכה ,אמר בו" ,מכל מלאכתו", דבתחילת פירושו פתח "אמר ר' יצחק"
כי אמנם מכולם שבת ביום השבת .וזהו הרי אל"ף בתחילתה ,ופסוק דהולך על בשו"ת צבי לצדיק
(החדש ,פנינים יקרים,
שסיים (פסוק ג)" :כי בו שבת מכל מלאכתו גחון הוא חצי התורה באותיות (קידושין ל ,א) שבת בראשית) .שמעתי בשם כ"ק אדומו"ר
אשר ברא אלקים לעשות" ,שעכשיו וא"ו דגחון והוא רבתי ,וזה שפי' רש"י על הגאון הקדוש מהרצ"א זצוק"ל אב"ד
היתה בריאתם ,ו'לעשות' לעתיד כל אחד תיבת גחון "מעיו" הרי מ"ם באמצעיתה, בלאזוב בעל המחבר ספרי 'צבי לצדיק',
בזמנו ,שגם מהם שבת( .בית הלוי) ובסוף פירושו חתם בפסוק אשר שברת, שאמר בפרשת בראשית ,ומעין זה נדפס
"יישר כחך ששברת" הרי תי"ו בסופה בספרו הקדוש צבי לצדיק על התורה,
והוא הפלא ופלא ושפתים ישק( .ילקוט כי יש ויכוח בין ישראל לאבינו שבשמים
"שם הבדלח ואבן השהם" (ב יב) .בחידושי ביאורי הגר"א לתנ"ך מכ"י) ב"ה וב"ש ,במאמר המשנה (אבות ג ,כא)
חתם סופר (ב"ק ב ,א) :אחז"ל האי מאן אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין
דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דאבות קמח ,שישראל אומרים אם אין קמח אין
ודברכות ודנזיקין .ונתתי סימן " :אבן "ויאמר אלקים יקוו המים ...אל מקום תורה ,והשי"ת אומר אם אין תורה אין
הבדלח "אב"ן ,ר"ת א'בות ב'רכות נ'זיקין, אחד ותראה היבשה ויהי כן" (א ט) .נראה קמח .ואמר בלשונו הטהור כמדבר אל
הבדלח" [ר"ת] 'ה'אי ב'עי ד'י ל'יהוי דאין הכוונה כפשוטו כי זה יובן ממילא השי"ת :אני חושב שלא תכעוס אם אומר
ח'סידא. אם יקוו המים אל מקום אחד פשיטא שהצדק עם ישראל ,ותורתך הקדושה
דבמקום אחר יש יבשה .רק הוא עפ"י מה תוכיח .שהרי נודע שבפסוק (תהלים קמח,
עובדות צדיקים שאמרו חז"ל דתנאי התנה הקב"ה בשעת טז) פותח את ידך נרמזים שלשה שמות
בריאה על קריעת ים סוף ,וזהו 'ותראה של פרנסה ,דהראשי תיבות הוא פא"י
התורה מבקשת מהדרשנים היבשה ' בזמן קריעת ים סוף ,ותנאי זה שהוא שם הפרנסה ,וגימטריא סא"ל
שידרשו לשמה או לעורר בנ"י הוא בלתי מובן שנראה ח"ו שאינו יכול שהוא גם כן שם הפרנסה ,וסופי תיבות
"בראשית ברא" (א א) .וברש"י :אין המקרא לשנות בברואיו עד שהוצרך להתנות הם חת"ך שהוא גם כן שם הפרנסה.
הזה אומר אלא דרשני ,כמו שדרשוהו בשעת הבריאה .ונראה שהוצרך לתנאי והשלשה שמות יחד גימטריא תר"י,
רז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) דאל"כ היה קריעת ים סוף דרך נס ממש והנה תור"ה גימטריא תרי"א ,ואם כן
ראשית דרכו ,ובשביל ישראל שנקראו והיה בזה ניכוי לישראל מזכיותיהם, פרנסה קודם שהיא קודמת במספר.
(ירמיה ב ג) ראשית תבואתו. ולכך מיאנו הרבה מישראל מלילך תוך ועוד אוכיח מהתחלת תורתך הקדושה,
בשמועות טובות (תרנ"ו ,עמ' לו) בשם הרה"צ הים ,כי היו יכולים לסבב הים כנודע, כי אותיות הקודמין לתיבת בראשית ,גם
הקוה"ט מוהר"י מרוזין זצ"ל שמעתי אבל אם היה זה מתנאי הבריאה אין זה כן גימטריא תר"י ,שהרי קודם אות ב'
פרשת בראשית תשפ”ז | ג
בס”ד
לכבוד בואו מסר ראש העיר גוי ששמו סיפרה בשבחו של הבעל שם טוב לפני כי על שבת אחד באו אליו על שבת
'דזימי וואלקער' מפתח העיר לראש בעלה וסיפרה לו שבעיניה ראתה שפעם הרבה מגידים מוכיחים ודרשנים .ובא
הישיבה ,טכס של כבוד הנתונים רק אחת קרע את בגדיו באמרו שבשעה זו הרב הצדיק הנ"ל והביט בפניהם ,ואמר
לחשובים הבאים לבקר העיר ,ואמר נסתלק האור החיים הקדוש זי"ע בארץ בזה"ל' :בראשית ברא אלהים את השמים
ראש עיריית ניו יורק אודות ר' ברוך בער ישראל .נענה הנודע ביהודה ואמר לה :לו ואת הארץ' ופירש רש"י ז"ל :אין המקרא
בזה"ל: יהי' כדבריך שרוח הקודש מופיע בקרבו, הלז אומר אלא דרשוני ,כמו שדרשו חז"ל
“this gentelman is the greatest בכל זאת הלא בקריעה יש איסור של 'בל אם בשביל התורה שנקראת ראשית ,או
refutation to the darwinian theory of תשחית' ,ורק כשיש מצוה של קריעה בשביל ישראל שנקראו ראשית .וביאר
”evolution אין זה איסור אלא אדרבא זו נחשב הה"צ הנ"ל ,וז"ל הטהור :כי התורה
”האיש הזה הוא הפירכא הכי גדול על לתיקון ,וא"כ הוא כיצד היה יכול לקרוע מבקשת את עצמה אצל הדרשנים הבאים
שיטת הכפירה של דרווין (שהאדם נברא
והלא אסור להורות על פי רוח הקודש, לתלות כוונות דרשותיהם ביתדותיה -הן
מקוף)" ראש העיר (הערל) ראה על ר' ברוך וא"כ יש איסור של בל תשחית? הלכה המה אותיותיה ,ישנו בזה תנאים :לדרוש
בער זצ"ל אצילות ואדינות הנפש כה הרבנית וסיפרה את דברי בעלה לבעש"ט רק כדרשת חז"ל ,והיינו 'בשביל התורה'
ברורה ובולטת שאפילו גוי כמותו הכיר הק’ ,והשיב לה הבעש"ט הק' :אמרי לו תהיה לשמה ,או 'בשביל ישראל' היינו
בו ,שמן המוכרח הוא ש'איש' בא ממקור במחילת כבוד תורתו שזה לא שייך כלל לעורר את ישראל עם קדוש לתשובה
אלוקי ,ע"כ שמכאן שאדם נברא בצלם לרוח הקודש ,וזהו ראייה טבעיית מאור שלימה ,אמן כן יהי רצון ,ודפח"ח( .גיליון
אלוקים! הגוי הגיע להאמת ,רק מזה, ששת ימי בראשית שנברא שישמשו מתיקות בראשית תשפ"ה)
שראה את רבי ברוך בער זצ"ל( .כרמנו ,הכל
בו הבריות ,ורק מי שמקלקל את עיניו
נעשה קצר ראיה( .כרמנו ,פסקי תשובה סי' קסז(
לאדון הכל ,עמ' )05
"וירא אלקים את האור כי טוב" (א ד) .סיפר
הרה"ג רש"ב סאכטשעווסקי ז"ל דומ"ץ
"ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם ק"ק לאדז שקיבל מזקינו הרה"ק רבי
אתו ( "...ב ג) .הרה"ק רבי משה מזוועהיל אלקים ( "...א כז) .בשנת תרצ"ה ביקר הג' שרגא פייביל מגריצא זי"ע ,שהרבנית של
[בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד הק' רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל בארצה"ב הגה"ק הנודע ביהודה זצ"ל היתה קרובתו
מזלאטשוב] זי"ע ,היה מצניע דרכו ,אך לצורך ישיבת קאמעניץ שבמדינת פולין, של מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע ,פעם אחת
פינת יקרת
הלוי ז"ל :כשיוכלו בניכם ללמוד רש״י על יראה על ידי גערה ,והם לא ראו יראה מן סגולה ליר"ש להסתכל לשמים
שהשיגו יראה מגערת הקב"ה
חומש ,מובטחני שיהיו אנשים כשרים, האחרים רק מעצמם היו יראים מה' ,והבן. בשיח שרפי קודש בשם הרה"ק ר'
ולא יהיו להם מחשבות ע׳׳ז ,ויהיו נקיים עמנואל מפשעדבורז זצוק"ל ויאמר
בבר״יק. אלקים יהי רקיע .וברש"י ביום א' עדיין
לימוד חומש עם רש"י סגולה לבנים כשרים
וכבר כתב הפרי מגדים (באגרת שנדפס לחים היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה
ריש שו"ע או״ח ח"א) שלימוד חומש רש"י לרגל התחלת סדר הפרשיות מהתחלה,
באמרו יהי רקיע .האר"י הק' אמר
צריך להיות הלימוד הראשונה מכל ,וזל"ק: להלן כמה מילין יקירין בגודל מעלת
שסגולה ליראת שמים להסתכל תמיד
"הבחורים אשר אומרים כי חרפה להם וסגולת הלימוד חומש עם פירוש רש"י
לשמים כמ"ש (תהלים ח) כי אראה
ללמוד בישיבה פרשה חומש עם רש״י... מדי שבוע בשבוע .לימוד חומש ורש"י
שמיך מעשי אצבעותיך וכו' מה אנוש כי
לו חכמו ישכילו היו לומדים לה ראשונה היה מאז ומקדם אחד מיסודות לימוד
תזכרנו אמר על זה הה"ק הר"ר עמנואל
מכל ,ראה נא הרא״ם ז"ל אשר האיר עיני התורה .גדולי הדורות ראו בלימוד חומש
זי"ע מפשעדבורז כתיב שהשמים הי'
ישראל בחיבורו על רש״י עה״ת."... ורש״י כחיזוק לאמונה ,ובסגולה ליראה
מרופפין בשעת בריאה ונקרשו ע"י גערת
שמים ולטהרת המחשבה ,וכשמירה לאיש
וכתב בספר אלף כתב (אות שכט): הקב"ה כאדם המאיים על חבירו ,וזה פי'
ישראל.
ש״הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ׳ל הסתכלות לשמים כי השמים השיגו יראה
אמר :שמי שלומד בכל יום פרשה חומש הובא בספר הקדוש אמרי פנחס (שם ע"י גערת הקב"ה ,וע"י הסתכלות שלו
ורש״י ,מובטח שינצל באותו יום מעבירה אות לח) :אמר הוא ז"ל [הרה״ק רבי פנחס לשמים ישיג יראה הלזו וזהו יראת שמים,
חמורה לעשות״ .והיה מנהגו בקודש מקאריץ זי״ע] למו"ר הרב בנימין זאב שישיג היראה בעצמו כמו השמים השיגו
ד | פרשת בראשית תשפ”ז
בס”ד
לפני הלומדים בווארשא .ורבינו הק' במסחר עם ערלים ,זוכה להתלהבות בפנימיותו היה כל כולו שלהבת אש
תירוץ קושיא זו :דהנה ענין של הד' מידי שבת .ענהו רבי משה" :ההבדל הוא קודש .רק בשבת קודש בעת הקידוש
אמות הוא שהקב"ה הקנה לכל אדם הד' שאתה בעת הקידוש חשבת על הערל היתה פורצת בהתלהבות יתירה אותה
אמות שלו בכל מקום שהוא ,וכש"כ רש"י ...שנכנסו לחנותי ,אני בעת שנכנסו לבת אש אצורה ומכוסה .מסופר
ז"ל (בראשית ז') 'עפר מן האדמה' צבר עפרו חשבתי על הקידוש"( ...צדיק יסוד עולם (ח"א שבשכנותו גר יהודי ליטאי עוסק בתורה
מכל האדמה מארבע רוחות שבכל מקום עמוד ))5 כל ימי השבוע ,והיה מתמיה על הקידוש
שימות שם תהי' קולטתו לקבורה ,וזה של אותו אברך שכולו התלהבות
דיוק לשון חז"ל ארבע אמות של אד"ם, ודבקות .כידוע ,לא אבה רבי משה לקבל
ולא אמרו ד' אמות קונות לו בכל מקום, הטעם דד' אמות של אדם קונות עליו שררה ,והשתדל להתפרנס מיגיע
אך כוונו חז"ל בדבריהם להד' אמות שיש "עפר מן האדמה" (ב ז) .פעם אחת שיבח בפיו ופתח חנות-מכולת ,והיה אותו שכן
לכל אדם בכל מקום שהוא .וממילא רבנו בעל ישמח ישראל זי"ע את אא"ז מתמיה ,הכיצד הוא שיושב כל השבוע
הגם שנפל עלי' וגלי דעתי' שלא ניחא מוהר"ר רבי הירש דאנציגר זצ"ל ואמר באהלה של תורה ,ובכל זאת אינו מתלהב
לי' דליקני בד' אמות אך עכ"פ הד' אמות עליו שהי' סוחר ועשיר וגם למדן גדול, כלל בקידוש ,ומנין לאברך צעיר חנווני
שלו הם ואחר אינו יכול לקנות בהד' ופעם אחת הי' בפוזנא בדבר מסחרו אותה התלהבות של שבת ,ושמא אין
אמות שלו ,ומש"ה השני מוכרח להחזיק ובאמצע מסחרו הלך להשיעור של הגאון זה אלא בחיצוניות .החליט אותו יהודי
בהמציאה ובד' אמות לא יכול לקנות כי מוהר"ר רבי עקיבא איגר זצ"ל .ולמד אז שבערב שבת יקדיש את כולו לתורה
הד' אמות של ראשון הם ודפח"ח( .כרמנו, הגאון הנ"ל סוגיא ד'ראה את המציאה ועבודה ,בעוד שכנו רבי משה עומד
תפארת ישראל אות ב) ונפל עלי'' במס' ב"מ (דף י’) ,ומסיק שם בחנותו .והנה ראה אותו שכן שערל ...
הגמ' דמש"ה האי דנפיל עלי' לא קנה נכנסים לחנותו של רבי משה בעוד שהוא
דכיון דנפל עלי' גלי' דעתי' דבנפילה ניחא עוסק בתורה ועבודה .כשקידש היום,
"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (ב לי' דליקני בד' אמות לא ניחא לי' דליקני, ניגש השכן לקדש על הכוס אחר הכנה
יז) .פעם שב הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מש"ה השני שהחזיק בה זכה .והק' הגאון רבה ,אך גם הפעם לא זכה להתלהבות
לישיבתו (ישיבת חכמי לובלין) ,ובפיו ביאור רבי עקיבא איגר ז"ל א"כ למה צריך השני שלה ציפה ,משא"כ מביתו של רבי משה
נפלא אודות ה"ויכוח שניהלה חוה עם להחזיק בה ,ליקני בד' אמות דידי' שגם נשמע קידוש בהתלהבות כמדי שבת.
הנחש בענין האכילה מעץ הדעת" ,אותו להשני יש לו ד' אמות שקונות לו בכל ניגש אותו שכן לרבי משה ושאלו הכיצד?
שמע בטשורטקוב מפי רבו הצדיק רבי מקום ולמה תני במתני' ובא אחר והחזיק אני שאני לומד כל היום איני זוכה
ישראל זצ"ל .מצאנו הוספה בדברי חוה: בה .וכשבא לווארשא הציע קושיא זו להתלהבות בקידוש ,וכבודו שעוסק
פינת יקרת
"אעפ"י שלא סייעו ביצירתו ויש מקום שאחר שסילק תפילין דרש״י ,טעם
לאפיקורסים לרדות ,לא נמנע הכתוב מידי ,והניח ר״ת ,ולמד מיד בהם חומש
החסד מזכך את השכל...
מללמד דרך ארץ ומדת ענוה ,שיהא ורש״י .ופעם אחת דרוש דרש בסעודתו
סיפר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל :פעם ניגש
הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן" .כתב על הפיוט ולא על פסוק חומש כדרכו
תלמיד חכם אל החזון איש זצ"ל ונפשו
המאירי (ב"מ פד :):לעולם ילמד האדם את בקודש ,והרכין ראשו אל חתנו הרה״ק
בשאלתו :באים אלי אנשים ממקומות
עצמו להיות גדול במדת הענוה ,ואל יקנא רבי פנחס [מאוסטילא] שליט״א ,ולחש
שונים לבקשני שאסייע בידם במיני
במעלתו של זולתו ואל יכפור בה .צא ולמד לו ,היות שהיה טרוד בימים אלו מאוד,
שליחויות ,האם מחוייב אני בדבר ,שכן
מגדול הדור רבן שמעון בן גמליאל אביו של ובאי אפשרות היתה לו ללמוד חומש
זה מפריע לי בלימודי? והשיב לו החזו"א:
רבינו הקדוש ,שבנו רבינו הקדוש היה לומד ורש״י ,לזאת מורא עולה על ראשו לדרוש
"לקנות תורה צריך שכל זך ובלא זה א"א
בילדותו עם רבי אלעזר בנו של רשב"י ,וכל בפסוק ,ולזאת דרש רק על הפיוט.
לזכות לתורה .ועל ידי עשיית חסד ,נעשה
שהיה רבי מקשה היה רבי אלעזר מתרץ
השכל מזוכך"( .מעשה איש)
וכו' ולבשה רוחו של רבינו הקדוש קנאה
וחלישות הדעת ,וקבל עליו לפני רשב"ג מעלה לאדם שנוהג בענוה אף כלפי הקטן ממנו!
אביו .אמר לו אביו :בני אל ירע לך ,שהוא נלמד מהפסוק" :ויאמר אלקים
ארי בן ארי ואילו אתה ארי בן שועל... נעשה אדם" (פרק א-כו) וכתב רש"י:
פרשת בראשית תשפ”ז | ה
בס”ד
אחת ראה שנכנס איש אחד להרה"ק ר' והנה אחרי החטא נעשה פירוד בחושים, הקדוש ברוך הוא אמר לאדם (בראשית ב יז)
נטע'לי מוויעליפולי זצ"ל ,והתאונן לפניו וכל אחד קיבל תפקיד מיוחד ויחידי ,אני "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי
שיש לו פרנסה טובה ובהרחבה ,אמנם אמר הרבי מסטרליסק על עצמו ,תקנתי ביום אכלך ממנו מות תמות" ,ואילו חוה
הוא מתעמל כל כך והעבודה קשה לו, את חטא עץ הדעת ,לפיכך היד שלי הוסיפה ואמרה (שם ג' ג')" :ומפרי העץ אשר
וענה לו הרה"ק ,כתוב בתורה "בזיעת יכולה לאכול .מהסיפור הזה סיים הרבי בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא
אפך תאכל לחם" ,אלא מה אם משכימים מטשורטקוב ,אפשר להבין את הנגיעה תגעו בו ."...כדי להבין את ענין הנגיעה,
בבקר בשעה חמישית ומתעמלים בתוס' של חוה ,כי לפני החטא היתה הנגיעה אמר הרבי מטשורטקוב ,יש לפרש זאת
או על רש"י ,יוצאים בזה מאמר הכתוב אכילה ,אם כן לא הוסיפה מאומה ,אבל על פי מעשה שהיה אצל הצדיק רבי אורי
הנ"ל ,והפרנסה באה בניקל( .הרב פרלוב) ברגע שנגעה וחטאה ,פסקה הנגיעה מסטרליסק זצ"ל ,פעם אחת הביאו לפניו
מלהיות אכילה ,ולכן לא מתה ( .הרב פרלוב) כוס תה עם קוביות סוכר ,את התה שתה
רבי אורי מבלי להמתיקו ,ואילו את הסוכר
רביה"ק מצאנז זי"ע ,בעת שהגיעה בתו החזיק בידו ,כשהעירו לו על ששתה תה
הגדולה (הרבנית רייצא ע"ה) לפרקה ,דיברו "בזיעת אפך תאכל לחם" (ג יט) .סיפר לי לא ממותק ,פתח את ידו והראה לכולם
לו נכבדות עם בחור גדול בתורה גאון הרה"ח ר' חיים הערבסט נ"י ,ששמע שהסוכר פגה מתיקותו והפך לסתם עפר,
ועילוי ,אשר בעבור הימים נתפרסם בשם מהחסיד ר' חיים פאליק ע"ה( ,שהי' כותב הציבור כולו נדהם והשתומם על הדבר.
הגה"ק האבני נזר אבד"ק סאכאטשוב זצ"ל. התורות אצל הרה"ק מצאנז ,ואצל בנו הרה"ק ר' אהרן סח רבי אורי ופירש :לפני חטא עץ הדעת
הבחור עמד לנסיון לפני רביה"ק מצאנז מצאנז ,ואצל בנו הרה"ק ר' לייביש מצאנז) שאביו היו כל חמשת החושים שווים ,וכל אחד
זי"ע ,ובהיותו תוהה על קנקנו ,שאל לו גר באושפיצין והוא החזיקו והי' רגיל מהם מילא את כל תפקידיו של האחרים,
רביה"ק ,מי היו העדות אצל קידושי אדם לנסוע אליו לקיים מצות כיבוד אב .פעם היינו האוזן אכלה ,היד נשמה ,וכדומה,
ושבת שמה
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,ענין שבת הוא עצמו מקדשו .כמ"ש בפרשה ויברך
לכאן ,בהקדם הגמ' שבת (קי"ח ע"ב) כל אותו ויקדש אותו ,וכן אומרים בתפילה
המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז 'אתה קדשת את יום השביעי ..וברכתו הפלגת מעלת שבת בראשית
כדור אנוש מוחלין לו .והקשה הטו"ז (ריש מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים' היינו
סי' רמ"ב) ,ממה נפשך אם עשה תשובה יותר מר"ה יותר מיוה"כ יותר מסוכות
שבת למה לי ,ואם לא עשה תשובה שבת והו"ר ושמיני עצרת .גם שמיני עצרת חוזרים לשלחן המלך בעצמו
מאי מהני ,ותי' הטו"ז שלעולם מיירי שהוא גדול המועדים והזמנים ,השבת הרה"ק מראפשיץ זי"ע היה בוער אש
שעשה תשובה ,אבל על כריתות ומיתות קודש הוא יותר מכובד ומקודש ממנו .כי להבת קודש בשבת בראשית .וביאר
בית דין אין תשובה לחוד מהני ,וצריך כל מה שהרבינו ללמוד על שמיני עצרת הרה"ק מצאנז זי"ע ע"פ משל למלך
יסורים למרקן (ע"ש בפמ"ג ) ,כדאיתא שהוא מופלג למעלה מכל הימים טובים, שנוסע על המדינה ומכבדים אותו בכל עיר
במסכת יומא (דף פ"ו) ,וקמ"ל הגמ' היינו שהוא גדול ביותר ממה שאדם יכול ועיר ,לאחר מכן חזר לעיר המלוכה ונכנס
שאם שמר שבת כהלכתו מהני התשובה לעשות לכבוד השי"ת ,אך שבת קודש אין לארמונו ,אע"פ שהיה לו כבוד מלכים בכל
שהיא נמחל לו בלי יסורים .ולפי זה מובן אנו יכולים לעשות ,הקב"ה לבדו מקדש מקום שבא ,אך עיקר מקום מנוחתו הוא
המדרש כששמע אדם הראשון מקין השבת( .מפי מגידים וסופרים) בשלחן המלך בארמונו .כך היינו בר"ה
שעשה תשובה ונתפשר ,אמר מזמור ויוה"כ וסוכות ושמחת תורה במקומות
שיר ליום השבת ,כלומר שכוחו של שבת נפלאים עד מאד ,שזכינו שם לכבד את
גדול ומועיל לכפרת עונות ,עד שאין צורך איתא במדרש (ב"ר סוף פרשה כ"ב) מלך מלכי המלכים הקב"ה ,כמבואר בבעל
למרק העבירה על ידי יסורים .שמעתי פגע בו אדם הראשון (בקין) אמר לו מה התניא שהקב"ה כביכול נוסע לדרכו ,ואנו
מחתנו של רבינו הרב מסערט זצ"ל .וס"ל נעשה בדינך ,אמר לו עשיתי תשובה מכבדים אותו .אך אעפ"כ עיקר מנוחת
לרבינו דעץ הדעת דינו כאיסור כרת, ונתפשרתי .התחיל אדה"ר מטפח על המלך הוא בשבת קודש ,זהו כביכול
דכתיב ביום אכלך וגו'( .כ"ק מרן אדמו"ר פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני שלחן המלך בארמון שלו הפרטי ,כי חגים
מפשעווארסק זצוק"ל י"ג אורות) לא הייתי יודע ,מיד עמד אדה"ר ואמר ומועדים הקב"ה מקדש ישראל והם
מזמור שיר ליום השבת .וביאר רבינו מקדשים את הזמנים ,אך השבת קודש
ו | פרשת בראשית תשפ”ז
בס”ד
שם העיר בארדיטשוב ,תיכף נתעורר אחיו של רבי משה סאווריינער ,ששמע וחוה ,והלא הלכה פסוקה היא שאין לך
סניגוריה על ישראל]. מהרה"ק רבי ברוך'ל מעזבוז זי"ע דשמו דבר שבערוה פחות משנים ,והמקדש
וממילא כיון שביקש הקב"ה לקרוא לזה של הצדיק רבי נחמן הורדנקער אינו על בלא עדים אין קידושיו קידושין ,א"כ
הצדיק בשם רבי נחמן הורדאנקער ,לכן שם עירו הורדאנק ,אלא שהיתה שם אדם וחוה שהיו יחידים בעולמם ,האיך
עשה שלאחר כמה אלפי שנים כשישבו עירו נקראת הורדאנק על שם הצדיק חלו קידושיהן ? האבני נזר ענה על אתר,
בעיריית אוקראינה וחקרו איך לקרוא רבי נחמן הורדנקער שהיה גר בה. כי כל ענין חלות הקידושין היא לאסור
שם המקום ההוא ,הכניס הקב"ה בלבם ופירש האדמו"ר מסאדיגורה את דבריו, את האשה על כל העולם כהקדש ,כדאי'
שיקראו בשם 'הורדאנקע'. שכשהקב"ה הראה לאדם הראשון 'דור בתוס' ריש מסכת קידושין ,וא"כ סיבה
וכמו שכתב בית הלוי שהסתכל הקב"ה ודור ודורשיו' ,ברור כשמש שהקב"ה זו שהיו יחידים מברואי מטה ואין עוד
בתורה וברא את העולם ,ומה שברא גויים היה מראה לו שיהיה הרבי רבי בער מלבדם ,היא הנותנת שלא היה שייך שום
בעולם הוא רק בשביל שתתקיים ההלכה ממעזריטש [ושאר צדיקים נ"ע] עוד טרם חלות קידושין ,שהרי לא היה בעולם על
של 'אמירה לעכו"ם שבות' ,ומה שברא היתה עיר מעזריטש קיימת בעולם ,כל מי לאסור את חוה כהקדש.
שוורים הוא כדי שתתקיים המשנה 'שור אלו השמות אמר הקב"ה לאדם הראשון,
שנגח את הפרה': אפי' טרם נבראו אלו העיירות והכפרים,
וכמו כן היה נקרא זה הצדיק באותה איסתכל באוריייתא וברא עלמא -
העיר נקראת על שם הצדיק שנקרא על שם אותה העיר
שעה 'רבי נחמן הורדאנקער' ,לסיבה מסופר על הקדושת אהרן מסאדיגורה
"שבת בראשית אלע אין איינעם [כולנו כאחד]" ידועה לו יתברך שזה יהיה שם הצדיק [בנו של רבי ישראל בן רבי אברהם יעקב
מסופר ,פעם אחת ישב הרה"ק רבי הזה[ .הצדיקים אמרו שכשרק מזכירים בנו של הרה"ק מרוזין] שפעם אחת אמר
שלום מקאמינקא זצ"ל אצל הגאון בעל לו יהודי מימרא בשם רבי אריה לייב בנדר
ושבת שמה
הזה 'מרחשון' ,מפני שהוא ההתחלה, שט לכבוד חותני הצדיק( ...דרשות רבנו "ואיבה אשית בינך ובין הנחש" -דבר
וכל ענין התחלה הוא בקטנות מאוד ,כמו יוסף נחמיה – קורניצר אב"ד קראקא) זה נאמר אודות המלחמה התמידית שבין
התינוק שהוא בכל צורת האיברים כמו הנחש ,הוא השטן ,הוא היצר הרע לבין
הגדול ,רק שהמה בתכלית הקטנות ,וכל האדם .היצר בתחילה מסית את האדם
דבר הקטן נקרא 'רחישה' ,כמו שפירש"י הטעם שמברכין חודש חשון בשבת זו לחטוא ,מייפהו ...ולבסוף הוא מקטרג
בסדרא זו כל שהוא נמוך ,וכמעט אינו אי' מהרה"ק רבי לייבל איגר זיע"א ורודף את האדם .אכן שמירת השבת
ניכר מפני קטנותו וכו' ,נקרא רחישה. (תורת אמת שבת בראשית שנת תרכה מגינה על האדם מפורענות השטן ,כפי
ונוכל לומר ג"כ שזהו הענין שלא נמצא עמ' פ"ח) :בכל השנים מברכין החודש שאמרו חז"ל "כל השומר שבת כהלכתה
בחודש זה יום אחד שיהיה מהימים טובים מרחשוון בשבת בראשית ,י"ל הענין, אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו".
לישראל ..מפני שהוא הרחישה והקטנות, כי החודש מרחשון הוא התחלת השנה על כן – "ואיבה" הם ראשי תיבות "ושמרו
שזהו ענין ההתחלה ,כענין 'והיה ראשיתך הבאה ,כי תשרי שייך עוד לשנה העברה, בני ישראל את השבת" על זה נאמר
מצער ואחריתך ישגה מאוד'. כמו שאמרו חז"ל במדרש תשרי ותשבוק "ואיבה אשית" ששמירת השבת היא גדר
ואי' מהרה"ק ר' ישראל מרוזי'ן זיע"א וכו' ,והחודש מרחשון הוא התחלת חוצץ ומגן מהנחש .ולתקן את האיבה אנו
(יומ"ד ג' חשוון) .וכן אי' מהרה"ק הרבי השנה הבאה ,וכל התחלה נצרך לברכה, מדליקים נר בשבת ,שהוא ראשי תיבות
ר' בונם מפשיסחא זיע"א שמרחשון ל' כמו ראשית הבריאה שמתחיל באות ב' "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם".
רחושי מרחשן שפתיה ,שהשפתיים עדיין שמרמז על ברכה כידוע ,ובכמה פרטי והרגיל בנר יהיו לו בנים תלמידי חכמים,
מרחשין מתפלות צלותהון ובעותהון דכל הברואים נזכר הברכה בסדרא זו ,ונכלל וזה נרמז בפסוק "יברך את הנערים ויקרא
בית ישראל מחדש תשרי .ובשם הצמח בה בני חיי מזוני' ,פרו' הוא בני' ,ורבו' הוא בהם" ,ומסיים "וידגו לרוב בקרב הארץ",
דוד אי' ש'מרחשוון' בגימ' תר"ד שבו חיי' ,תדשא' הארץ הוא מזוני ,ולזה אנו שה' יזמין להם דגים טובים לכבוד שבת
מתחיל השפע לרדת .ונזכה לזה בתוך בני מברכין החודש מרחשון שהוא התחלת קודש .והנה עשיתי בזה תיקון גדול! כי
ישראל ,אכי"ר. השנה בשבת זה ,שיחול עלינו בשנה הבא בשעת תחילת כתיבת הדברים לא היו לנו
לקראתינו כל הברכות הנפרטים בסדרא דגים לכבוד שבת וכעת הרגע הביאו לנו
זו .ונוכל לומר שזהו הענין של שם החודש דג גדול ...מי יודע כמה פרסאות הדג הזה
פרשת בראשית תשפ”ז | ז
בס”ד
אחד ושלהבת קטנה מאירה מתוכו. מסתובב אנה ואנה בחסר מנוחה ,ושואג ה'ישועות יעקב' מלבוב זצ"ל ,נכנס אצלם
הבטתי פנימה וראיתי שם יהודי יושב בקול מיוסר בשפתו הפולניתּ" :צו ֶֶטה ַזַ א איש אחד וסיפר בבדיחות הדעת כי
ליד השולחן בשעה מאוחרת ,ועל פניו ֹוָטה"? ' -מה טיבה של־השבת'? היתה ֹסֹּוֹב ָ לאחרונה הכיר מנהג חדש בין חסידים.
נסוכה שלווה עלאית שלא מהעולם הזה. זו הרגשה פנימית סמויה של נשמתו נזדמן לו לשבות בשבת-בראשית בין
נרות השבת מתחילים לדעוך ולקפץ, הגדולה שהיתה בקרבו ,והשתוקקה חסידי הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זצ"ל
והנה דעך נר השבת ונכבה .ראיתי את להתחבר אל עם ישראל .יום אחד ,בעת וראה אותם רוקדים במשך כל השבת
הפחם שבראש הנר ואת העשן הקלוש ששהה בפריז שבצרפת עקב למודיו, "שבת בראשית אלע אין איינעם" [=כולנו
יצא ממנו ,ובעוד עיני עצומות חשתי נכנס לחנות יין שהיתה בבעלותו של כאחד]" ,התפלא הגאון מלבוב ,ואמר
את הריח העונג שנדף מהנר ,וחשתי יהודי זקן ובעל הדרת פנים מופלאה, מילא אם אין עוסקים בתורה עוסקים
ריח של גן־עדן .יודעים אתם איזה חן והתבונן בו בהערצה ובסקרנות .זמן רב בשירות ותשבחות ,אבל לבלות כל
היו לאותם נרות"? חבריו של הגרף לא עקב אחר הליכותיו ,ראה את עדינות השבת בדברים שלא נשמעו מעולם,
הצליחו להבין את־דבריו ,שכן איזה חן רוחו ואצילות נפשו ,והשתומם לראות אתמהה! השיב לו הרב מקאמינקא הלא
יש לנרות נכבים וכיצד משך אותו הדבר כיצד הלה מנצל כל־רגע ,ושקוע כל־ הוא תוספות מפורש במסכת סנהדרין
להצטרף לעם ישראל ,אולם הנר הזה העת בלמוד התורה הקדושה .נפשו (דף לז ע"ב) ד"ה מכנף! התוספות שם
שהגרף ראה ,היה הנר של הנשמה שלו, של הגרף הצעיר נקשרה ביהודי בעל מצטטים מ"תשובת הגאונים" שמלאכי
נר ה' נשמת אדם ,והשלהבת הזו היא החנות ,שהיה תלמיד חכם מופלג וירא מעלה אומרים שירה בכנפיהם .ושש
שנדלקה בלבו של גר הצדק והלהיבה בו שמים גדול ,ודרכו החל לגלות את־ כנפים לאחד וכל כנף אומר שירה אחת
את נשמתו המיוחדת והקדושה .בשעה המאור העצום שבתורת ישראל ,והרגיש ביום אחד מששת ימי החול ,ובהגיע יום
שהוליכו את גר הצדק אל־המוקד ,פסע כמו צמא שהולך במדבר ימים רבים עד השבת אומרים המלאכים לפני המקום:
בצעדי ריקוד על שזוכה למסור את־נפשו שלשונו דבקה לחכו מרוב צמא ,ולפתע רבש"ע ,אין לנו עוד כנף לומר בו שירה!
למען קדושת שמו יתברך ,ובדרכו שר גלה מעין מים חיים והרוה את־צמאונו והקב"ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד
בנגון מיוחד את־התבות "אבל אנחנו עמך במים הקרים המשיבים נפש .מאז גילה בארץ שאומר לפני שירה והם ישראל
בני־בריתך ,בני אברהם אוהבך ,שנשבעת הגרף את־היהדות ,כרת עמה ברית שנאמר (ישעי' כד ,טז) "מכנף הארץ זמרת
לו בהר המוריה" .שנים לאחר מכן, דמים ,התגייר והפך ליהודי כשר ,כשהוא שמענו" ,ואז נעשים המלאכים טפלים
התגורר בסלוצק יהודי זקן בן תשעים, נושא את השם 'אברהם בן אברהם', לישראל ואומרים שירה עמהם .והנה
שסבל כל־ימיו צרות ותלאות ,ובמוצאי כפי שהגרים נוהגים להקרא על־שם הרי אמרו חז"ל (בר"ר א ,ד) שהמלאכים
יום הכפורים היה נכנס לבית הרב ,ושר אברהם אבינו עליו השלום ,אבי האומה נבראו ביום השני ,ורק אז התחילו לומר
נגון זה של גר הצדק פוטוצקי ,כשהוא הישראלית .הוריו של הגרף חפשוהו שירה ,נמצא שבשבת בראשית נותרה
מדביק בשמחתו את־כל־סביבתו ,וקורא: נואשות ,ולא העלו על־דעתם ,כי בנם להם עוד כנף לומר בה שירה ולא הוצרכו
"כמה עלינו לשמח על שאנו יהודים"! (ספר האהוב התגייר והפך ליהודי כשר ,אך להיות טפלים לישראל אלא היו שווים
מידות טיש בראשית תשפ"ד) לאחר עלילה שפילה התגלה גר הצדק עמהם ,ומכאן המקור לשירה זו של שבת
והוא נתפס והובא לכלא .באותם ימים, בראשית כולנו כאחד( ...אמרי פנחס השלם –
אסר החק הפולני על הנוצרים להצטרף נספחים ,עמ' תקט"ז)
אל עם ישראל ,ולכן נגזר דינו של הגרף
כמה משכילים הגיעו פעם אל רבי חיים למות .בני משפחתו האצילים ,הכמרים
מבריסק ,והחלו לטעון נגדו על־כך שהוא הנוצריים וכל ידידיו ,ניסו להשפיע עליו
מרבה להחמיר בדין ולא נוטה להקל להתחרט על מעשהו ולשוב להיות נכרי,
סיפור לשבת
מעט .חייך רבי חיים והשיב למשכילים והבטיחו לו הרים וגבעות אם יסכים
כאולתם" :מדוע אתם אומרים שאני לכך ,אך הוא לא הסכים בשום פנים
מחמיר ולא מקל? הנה מוכן אני להקל ואופן" .יהודי אני"! קרא בהתרגשות, לפני למעלה ממאתים שנה ,חי
מעט בשבילכם .הרי מובא בשלחן ערוך, "זכיתי להצטרף לעם ישראל ולהפוך עלם צעיר בשם ולנטין פוטוצקי ,בן
שירא שמים צריך לקרוא את הפרשה להיות בנו אהובו של בורא העולם, למשפחת האצולה הפולנית פוטוצקי,
עם תרגום אנקולוס ולהוסיף על־זה משתוקק אני לקדש שם שמים ברבים שהיתה מפורסמת בעשירותה הגדולה
את פרושו של רש"י הקדוש ,אך לכם ולעלות אל־השמים כשאני זך ונקי, ובאדמותיה הרבות .הגרף הצעיר היה
אני מתיר ומקל ,שאפילו שאינכם יראי ואכפר בכך על מעשי הראשונים"" .מה בעל נשמה גבוהה מאד ,ועל־אף שנולד
שמים ,מותר לכם לקרוא את־הפרשה מצאת ביהדות"? התפלאו חבריו ,שבאו לא יהודי ,חש כל־העת משיכה גדולה
מידי שבוע יחד עם־פירושו של רש"י אל־הכלא כדי לנסות לשכנעו להתחרט למשהו רוחני .מידי שבוע ,כאשר היתה
הקדוש"( ...שם) ממעשהו" .הבה ואספר לכם" ,אמר השבת מתקרבת לבוא ,היה מרגיש
הגר" .בליל שבת אחד ,טיילתי ברחובות בלבו התלהבות בלתי מובנת ,ולבו בער
הרבע היהודי ,והנה אני רואה בית קטן בקרבו כאש מבלי להבין מדוע .הוא היה
ח | פרשת בראשית תשפ”ז
בס”ד
יומא דהילולא
הקדושה והיה להם הביהמ"ק וכל איש זקנתי ואין עוד כוחי לכך ,טלו זאת על
שעבר ח"ו איזה עבירה היה מביא קרבן עצמכם ,אך זאת מבטיחכם אני ,שאהיה ג' חשוון (ה'תרי"א)
ואפילו היה עשיר או מיוחס היה מוכרח שם עמכם .הרה"ק מרוזין זי"ע ישב יומא דהילולא קדישא
לילך בעצמו להר הבית ,ולילך בעצמו בבית הסוהר כבר לאחר פטירת הרה"ק של הרה"ק מרוז'ין
לכמה ממונים ,ולקחת בעצמו את הקרבן, מאפטא ,ואמר שהרה"ק מאפטא קיים רבי ישראל זיע"א בן הרה"ק
ולהוליך בעצמו את הקרבן לביהמ"ק הבטחתו והיה אצלו מדי יום ביומו ,פרט רבי שלום שכנא מפראהביטש זיע"א
ומסתמא נערי בני ישראל היו רומזים לפעם אחת ביום אידם שלא היה יכול
זה לזה ואמרו מי יודע מה עבירה עבר לעבור ברחוב העיר מרוב הטומאה ,ועמד
האיש הזה ,ונתבייש האיש הזה מאוד. מרחוק וצעק :ישראלק'ע איך בין מיט פעם אחת סיפרו לפני הרה"ק מרוז'ין
וכאשר בא עם הקרבן לביהמ"ק ושם היו דיר!. שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע סניגורן
כמה אלפים מבני ישראל ,ומסתמא היו רבינו סבל את סבלם של ישראל ,ואף של ישראל חיפש לעורר מליצה טובה על
ביניהם כמה אנשים שהיו מכירים אותו היה חבוש בבית האסורים בקיוב על בני ישראל ,ויצא לשוק ביום חרפי וראה
ואמרו ג"כ הראיתם את האיש הזה? ידי מלכות זדון הרוסית היה זה משנת יהודי עני הולך עם טלית ותפילין בידו,
מי יודע מה עשה על שהוצרך להביא תקצ"ח עד שושן פורים קטן ת"ר כ"ב ללא מעיל ובגד חם לבשרו ,ורץ במהירות
קרבן ,וכל זה לא היה די לפניו עד שבא חודש ,בשבתו בכלא התבטא פעם :גם לבית המדרש .הרה"ק רבי לוי יצחק שאל
להכהן המקריב קרבנו ,והכהן הניף את כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה אותו ,לאן אתה רץ בכפור הזה ,הרי תוכל
הקרבן וקרא בקול גדול פלוני בן פלוני עמדי( ,תהלים כב ,ד) איני מצטער על כך להתפלל בביתך ,ענה היהודי בתמימות,
הביא קרבן כזה על אשר עבר עבירה שהנני כלוא בגיא צלמות ,אך' :רע' מה אני רץ לבית המדרש לשמוע קדיש
פלונית ,והיה קולו נשמע למרחוק ,ומה שמציק לי הוא צערה של השכינה :כי וברכו .רבי לוי יצחק שמח על דברי העני,
מאוד נתבייש אותו האיש וכמה דמים אתה עמדי ,שהרי בכל צרתם לו צר. ויצא לצעוק להקב"ה רבונו של עולם
נשפכו לו ,ואמר בלבו מה אעשה לעבור איזה בנים יש לך ,אני ניסיתי לפסוק לו
עבירה ולא להביא קרבן לא טוב יהיה לי שמספיק לו להתפלל בבית ,והוא רץ
בעוה"ב ,ולהביא קרבן לא טוב לי בעוה"ז, מסופר כי כ"ק מרן ה'שר שלום' במסירות נפש לבית הכנסת .ובזה פי'
מוטב שלא לחטוא ויהיה טוב לי בעוה"ז מבעלזא זי"ע חלה בעיניו באותה תקופה, הרה"ק מרוז'ין את הפסוק בפ’ יתרו
ובעוה"ב .ובא השטן לפני השי"ת ואמר למקורביו גילה כי הקריב את עיניו 'היה אתה לעם מול האלקים’ שיעמוד
הלא תתבטל הבחירה ונחרב הביהמ"ק, בדמעות שבכה על כך שהצדיק מרוז'ין לצד העם מול הקב"ה לומר להם שהם
אח"כ היו ראשי גלויות ונשיאים שהיו כלוא בבית האסורים. פטורים מללכת לבית הכנסת מחמת
מענישים להעוברי עבירה ח"ו ונתבטל הקור וכדו' ,והמשך הפסוק הוא 'והבאת
גם זה ,עד שבא הדבר להצדיקים ואם בא אתה את הדברים מול האלקים' ,שעי"ז
כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות
לפניהם בעל עבירה היו מוכיחים אותו את כל חי כאשר עשיתי (ח' ,כא) יהיה לך 'סחורה' איך להליץ טובה על בני
ברבים ונתבייש הבעל עבירה ,ואמר בלבו פעם בא אפיקורס גדול לפני הרה"ק ישראל מול הקב"ה ,שהיהודי מסר נפשו
לחטוא ולא ליסע להצדיק יאמרו עליו מרוז'ין זי"ע ושאל אותו מדוע אצל ולא קיבל הפטור הזה ,אלא הלך לבית
שהוא אפיקורוס ,וליסע להצדיק לא הצדיקים הקדמונים ,כאשר בא לפניהם המדרש.
טוב כי מביישו ,יותר טוב שלא לחטוא בעל עבירה ר"ל הוכיחו אותו על פניו
וליסע להצדיק .ויבא השטן להשי"ת וכעת מקרבים אותו? והשיב לו הנה
פעם היתה אסיפת צדיקים והשתתפו
ויאמר הלא תתבטל הבחירה ,ואסרו על כאשר ברא הקב"ה את העולם עשה כך
בה צדיקי הדור הרה"ק רבי מרדכי
הצדיקים שלא יגלו עוד ,נא ,לא די שאני שיהיה הבחירה חפשית ,אח"כ כאשר
מטשערנוביל והרה"ק מרוזין ועוד
יודע מה אתה ושותק אני ,אתה רוצה חטאו בני האדם והקב"ה הביא עליהם
צדיקים ונענה הרה"ק מאפטא רואני
שאהיה ח"ו כמוך ,ונעשה האיש הזה את המבול ,בא השטן לפני השי"ת
שמשיח אינו יכול לבוא עד שיאסרו
בעל תשובה גמור וחסיד גדול ,כן ואמר לו :אם אתה מעניש תיכף תתבטל
את צדיק הדור במאסר ,ונענה הרה"ק
יעזור השי"ת שנשוב כולנו בתשובה הבחירה ,נשבע השי"ת כביכול שלא יביא
מרוזין נו ,הלא אתם הנכם הצדיק הדור?,
שלימה באמת אכי"ר. עוד מבול ,אח"כ היו דור הפלגה ואנשי
והשיב לו הרה"ק מאפטא :לא ,הנה אני
סדום ,אח"כ כאשר באו ישראל לארץ
פרשת בראשית תשפ”ז | ט
בס”ד
שבפחותים מישראל .ביד אבהית מלאה בסה"ק דברי דוד להרה"ק רבי דוד
חמלה ורחמים היה מטפל בכל המוני במוצאי יוה"כ אחז בדיקנא קדישא משה מטשארטקאב זי"ע מביא בשם
האנשים שצבאו על דלתותיו ,למען שלו ,ואמר שכעת הוא נראה כמו הרה"ק אביו הרה"ק מרוז'ין זי"ע שאמר שכמו
חינוך הזולת ויהיה זה קטן או גדול הפקיר רבי ישראל'טשי מרוז'ין ...הדברים היו שבדורות הראשונים הי' הזוהר הק'
את עצמו את עתותיו ואת בריאותו ,לא סתומים וחתומים ,אך כעבור מספר מסוגל לטהרת הנשמה כן בזמן הזה
חסך כל מאמץ ,בכוחו שבעל פה כמו שבועות ביום ג' מרחשון ,בשנת הע"א מסוגל האוה"ח הקדוש לטהר הנשמה.
בכוחו שבכתב ,כדי לטפח את השתילים לחייו ,עלה למרום ביום ההילולא של
הרכים ולייצב את מעמדם הרוחני ,לעורר רבינו פירש את מאמרם ז"ל :מלה בסלע קדוש ישראל מרוזין זי"ע ,ואז הובנו
את רוחם ולהנחילם את הנצחון במלחמת משתיקא בתרין( .מגילה יח ,א) אימתי יש דבריו למפרע.
היצר ,עמוד ברזל היה ,כשם שלא היה
ערך רב למלה ,עד שהיא שוה סלע ,רק זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
שום דבר שבעולם קשה בעיניו כדי
להציל חייו של חולה מסוכן המפרפר כאשר נותר אצל אומרה לפחות כפליים
בין חיים למות ,כן לא נרתע מכל קושי, הימנה ,היינו שאמירתו היתה בגדר של:
כאשר על הפרק עמדה שאלת החזרתו מגלה טפח ומכסה טפחיים ,אזי נעלית
למוטב של בן סורר שיצא לתרבות רעה, ה' חשוון (ה'תש"ד) היא המילה ויש לה חשיבות.
יומא דהילולא קדישא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
והיה מוכן להפקיר א"ע כדי להציל אותו
של בעל "חובת התלמידים"
מרדת שחת .את כל כחו ואונו היה מפזר
(ועוד ספרים רבים)
על שחרורו של בחור מחסידיו שהגיע
הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש
תורו להתגייס לצבא הפולני ,מוציא עליו
שפירא הי"ד בן הרה"ק
ממון רב לשוחד ,עושה תחבולת שונות ג' חשוון (ה'תרכ"א)
רבי אלימלך מגרודזיסק זיע"א
ואינו נח ואינו שקט עד כי ישוחרר ,פעם יומא דהילולא קדישא
נשאל ע"י חסיד שלא נמנה על מחנהו, של הרה"ק רבי אליעזר
מדוע הוא מרעיש עולמות כ"כ למען מדז'יקוב זיע"א בן הרה"ק
חסידיו ,והדבר נוגע בציפור נפשו ממש, רבי נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א
אביו היה בנו של הרה"ק רבי חיים מאיר
מה כל החרדה? השיב רבינו מיניה וביה –
יחיאל ממאגליניצא זי"ע שהיה נכד
"רבי שאינו מוכן לילך לגיהנום כדי להציל
הרה"ק רבי ישראל המגיד מקאזניץ זי"ע,
חסיד שלו מרדת שחת – איננו רבי כלל!
ואמו הרבנית מרת חנה ברכה ע"ה היתה
"ומענוותנותו נבעה גם אהבתו הגדולה אמר פעם לפני תקיעת שופר בראש
בת הרה"ק רבי חיים שמואל הלוי הורוויץ
לכל נפש מישראל ,מלא רוך וחמלה השנה התבטא רבינו כי שט"ן הוא ראשי
זי"ע ,מחנצ'ין נכדם של הרה"ק החוזה
התהלך עם זקנים ועם צעירים והכניסם תיבות שוטה ,טפש ,נער ,והסביר שאין
מלובלין זי"ע והרה"ק רבי יוסף זי"ע
תחת כנפי השכינה ,היה זה מחזה מפליא לך שטות גדולה מזה שהשטן מלשין על
מניישטט דער "גוטער יוד" בנו של בעל
לראות איך ירד ממדרגותיו העליונות ישראל קדושים לפני השי"ת בעוד שהם
ה"מאור ושמש" זי"ע.
בעיצומה של דביקות ,כדי להקשיב בניו של מקום עם קדוש ,ובודאי אינו
לבקשה פעוטה חומרית של יהודי נדכא, שומע ואינו מקבל קטרוגו של השטן רבינו היה מופלג בקידוש ה' ,ומסירות
וזאת – ברוך אבהי ובאהבה ללא גבול ,אך נפשו הגיעה לשיאים כשהמדובר היה ומרחם עליהם להושיעם.
אנ"ש חשו במתרחש בנפשו אותה שעה, בכבוד שמים – הרי שגם במסירות נפשו
מה לא עושים כדי להטיב ליהודי במיוחד למען נפש אחת מישראל הגיע לשיאים,
אהב רבינו את הנוער ,הצעירים דבקו בו ביאר הרה"ק הכתוב "ויבן את הצלע וגו' כמי שהולך בעקבות אביו הרה"ק
יותר משכרוך בן אחרי אביו ,הוא טיפל ויביאה אל האדם" ,צל"ע בגימטריא ק"ץ ,מגרודזיסק שכתב מפורש בספרו "אמרי
בהם ועיצב את דמותם בידים נאמנות, לרמז כי ישראל יצאו ממצרים ק"צ שנים אלימלך” “כי המוסר נפשו בעד ישראל
היה מחנך בחסד עליון ואלפי תלמידים לפני הזמן ,וזה בזכות נשים צדקניות גדול מן המוסר נפשו בעד ה' לבדו ,והרי"ז
נתחנכו תחת השגחתו הוא כתב הרבה נגאלו ישראל ממצרים (סוטה יא ):והוא כמוסר נפשו עבור בן המלך שמוכיח
דברים נחמדים להלהיב בהם את שכבר נרמז בבריאת האשה" :ויבן את בזה כמה עצומה אהבתו למלך שלא רק
הנוער. הצלע וגו' ויביאה אל האדם" ,כדי שיוכלו בשבילו אלא גם בשביל בנו הרי הוא מוסר
לצאת ממצרים לפני הזמן של ארבע את נפשו" ע"כ .מוכן היה רבינו לפשוט
את כותנתו האחרונה בשביל הפחות מאות שנה.
י | פרשת בראשית תשפ”ז
בס”ד
מעלה ,ההכרה היסודית והעמוקה מאד מסופר על אחד הבחורים בעל מבנה גוף הם אהבה תחת אהבה ,אהבה שיש בה
כי כל נשמה ערטילאית של כל יהודי חסון שנקרא להתייצב לעבודת הצבא ,מסירות נפש ,כי ע"כ היה באהבה נפלאה
ויהודי מרגלית אשר לא תסולא בפז נכנס הלה אל רבינו ושטח בפניו את צרתו ,זו מסוד האור החוזר.
היא שטבעה בפרש ונתלכלכה ,וכי יש פנה רבינו לעבר התנור ,טבל את אצבעו
להרימה ולרחצה ולשוטפה במים חיים, בפחם ,ורשם דבר מה על מצחו של
או אז תבריק שוב בנצוצי הדר זיוה מסוף הבחור ,ושוב נטל פיסת נייר ומחק בה את כוחות אדירים השקיע בחנוך ,בחינוך
העולם ועד סופו – הם הם פרקי היסוד רושם הפחם מעל המצח ,אח"כ הבטיחו לקטנים ובחינוך לגדולים ,לחניכים,
במשנתו הכבירה של רבינו שבמסכת שלא יגויס ,הלך הבחור בכח אותה ולמחנכים ,החינוך החסידי היה צפור
החינוך .ואחרי גדלות זו ,ואחרי סוד זה, ברכה והתייצב בלשכת הגיוס ,הרופאים נפשו ,במדה זו השקיע את תמצית
נמשכו מאות ואלפים חסידים קשישים והקצינים שבדקוהו הביטו בפניו בפליאה נשמתו ,את כל עושר אוצרות כוחו ,ובה
וצעירים ,בכליון נפש בהתלהבות של ושוב הביטו זה בזה בהשתוממות ומיד נתייחד ונתעלה על כל בני דורו – "יודעים
קדושה ורוממות ,כמלאך עליון ,כאחד רשמו לו תעודת פטור ...שב הבחור אתם איך נעשיתי חסיד!" – סח פעם אחד
משרפי מעלה ,נראה רבינו בעיני חסידיו לרבינו ,סיפר בהשתאות על שחרורו מגדולי הצדיקים המפורסמים " -מורי
ומעריציו ,כל אחד מהם ,היה יודע לספר הפלאי ובקש לדעת מה רשם רבינו על הק' הוציא את נשמתי מתוך גופי ,כיבס
מופתים נוראים שחזה אצל רבו ,ראו מצחו ,השיב לו רבינו בחיוך :רשמתי על אותה ושפשפה והדיחה ומרקה במים
אצלו גילויים שהרעישו את הלב ואת מצחך בכתב שמשתמשים בו מלאכי זכים וטהורים והחזרה לי אח"כ נקיה בכל
הנשמה ,אבל כל פלאי הפלאים העמידו רבב "...לכשתימצי לומר – זוהי גדולתה השרת..
בצל מול מופתיו הגדולים בשדה החינוך, של פיסצ'נה ,זהו סודה הגדול ,כלשונו
בהכשרת הקודש של תלמידיו שעברו הזהב של רבינו בשער ספרו הק' "חובת
"ניתוחי מח” “ניתוחי לב" בביצוע ידיו כל תלמיד שהגיע לפרקו ,הריהו משתדל התלמידים"" :לחדור לתוכיות התלמיד,
האמונות ,ואשר נשמתם היתה מוצאת עמו להשיאו אשה ,ואם בן עניים היה ,לגלות את נפשו ,ולהוציאה ,ולהדריכה
כביכול מנרתיקה על ידו וחוזרת ונבראת נשא גם בכל הוצאות חתונתו ,בנשואי בתורה ועבודה בדרכי החסידות ולקשרה
בגופם מחדש ,כשהיא צחה ומזוככת, בן הישיבה היה רואה עצמו כמחותן בה' ,לא המצאות פסיכולוגיות חדישות
כשסיפרו פעם לאדמו"ר אחד על צדיק ראשי ,כאילו אביו היה .מעשה באחד ולא כל להטוטי אמנות פדגוגית ,כי
פלוני שהראה מופת ,ענה :אבל המופת מתלמידיו שדברו בו נכבדות ,והצד השני אם משנתו של רבינו הבעש"ט הק'
הכי גדול הוא להפוך אנשים לחסידים, חכך בדבר ,מכיון שלא היה הצעיר מרום בטהרתה ,כנתינתה מסיני ,האמונה
רבינו זי"ע הראה גם מופתים כאלה ,הפך היחס ,מיד קרא רבינו לאבי המדוברת ,האיתנה כי בכל נפש יהודית טמון אוצר
אנשים שלא היה בהם פירור של יהדות, ואמר לו "שמא אין זה לפי כבודך להיות של קדושה וניצוץ העורג וכוסף להתדבק
ליהודים ,ולחסידים. המחותן שלי? בחור זה אני הוא העומד בצור מחצבתו ויש רק להציתו וללבותו
מצידו" ,והתלמידים כולם – השיבו לו גם עד שתהא שלהבת נשמתו עולה מעלה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
פרשת בראשית תשפ”ז | אי
בס”ד
ברכה מרובה ברכה מרובה
למכובדינו הדגול למכובדינו הדגול
הר"ר ישראל הכהן טורובר הי"ו הר"ר משה גולדקנופף הי"ו
בני ברק בית שמש
צדק וחסד רודף בארח ישרה צדק וחסד רודף בארח ישרה
ונשאו לבו ונדבה רוחו ונשאו לבו ונדבה רוחו
להתעוררה תחלה וראשון היות להתחיל התורה להתעוררה תחלה וראשון היות להתחיל התורה
ולהיות נכתר לחתן בראשית ולהיות נכתר לחתן בראשית
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
ברכה מרובה
למכובדינו הדגול
ברכה מרובה הר"ר נתן קנופף הי"ו
למכובדינו הדגול בית שמש
הר"ר שרגא פייבל רוטשטיין הי"ו צדק וחסד רודף בארח ישרה ונשאו לבו ונדבה רוחו
בני ברק להתעוררה תחלה וראשון היות להתחיל התורה
ולהיות נכתר לחתן בראשית
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
להגדיל תורה ולהאדירה ובגילה ורינה נשגר בזה ברכת 'מזל טוב' קדם
לרגל ג' חשוון יומא דהילולא קדישא מכובדינו הדגול
של הרה"ק רבי ישראל מרוזי'ן זיע"א לרגל נישואי בנו בשעה טובה ומוצלחת
החתן המופלג בתורה ויר"ש אוצר כלי חמדה
זכות הצדיקים יגן בעדו הר"ר יעקב הי"ו
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב ויזכו לבנות בית נאמן בישראל
לדורות ישרים מבורכים
ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה).
