בית יוסף להבה · Beis Yosef Lehava — בראשית (2026-10-05)

לוח לימוד היומי
פרשת נח הבעל"ט בס"ד
ספה"ק משניות קיצור
יערת דבש בבא מציעא שולחן ערוך
מ- פר' משנה דרוש סי' סעי' יום
ב-ג א' ובאמרו אתה ה' א-ג ו' א'
חונן
ד-ה א' אבל הענין ה' ד -י ו' ב'
כך
א' אמנם האדם ו -ז ה' יא-ח ו -ז ג'
ה'
ח-ט א' ובזה תבין א -ו ח ד'
י-יא א' ועל זה יוריד ה' א -ד ט ה'
וכשאומר ו' ו'
ברכת א-ב א' ה-ח ט הו"ר
השיבנו
שב"ק
ייי י ט -י ב ט שמו"ע
שמח"ת
פר' בראשית תשפ"ז
גליון תתקמ"ט
הרב יחיאל מעכל גרינוואלד שליט"א
פנינים מתורת רבותינו לשולחן השבת
בבריאת העולם מידת הרחמים למידת הדין ,כי קודם שנברא האדם היה יכול Aהטבע משועבד לתורה ולעם הנבחר a
העולם להתקיים במידת הדין ,רק כשנברא האדם שהוא בעל בחירה ויצר לבו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה'
רע אז היה צריך לשתף מידת הרחמים .וזהו 'אלה תולדות השמים והארץ לעשות בארץ מצרים וגו' בראשית ברא אלקים וגו' .נראה לנעוץ סוף התורה
בהבראם' בשעת הבריאה ואז היה שמים ואח"כ ארץ ,כי השמים חשובים יותר לתחילתה ,דכבר נתקשו המפרשים דראינו לנביאים שאחר משה שעשו ניסים
ששם המלאכים המשבחים להקב"ה ,אבל 'ביום עשות ה' אלקים' כלומר מאז ואולי גדולים מניסי משה ,והנראה לומר כי הניסים שעשו כל הנביאים היו לאחר
ששיתף מידת הרחמים למידת הדין והיינו כשנברא האדם אז 'ארץ ושמים' כי מתן תורה ,ואז הטבע נכנע ומשועבד לתורה בכל עת הצורך ,א"כ אין זה כ"כ
אזי הארץ חשובה יותר ,ע"י שהאדם מואס ברע ובוחר בטוב ויכול לעלות חידוש ,אבל משה עשה ניסים אף קודם מתן תורה ועד שלא היינו עם הנבחר.
מהר"ם שיק )הגדה של פסח ,הלל( ממדריגה ולמדריגה. והיינו דכתיב 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים
אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו' בעת שעדיין לא קבלו
Aהאדם צריך להיות לנפש חיה למענו יתברך a את התורה ,אבל ניסים של אח"כ אין חידוש כ"כ כי 'בראשית ברא אלקים'
ויהי האדם לנפש חיה )ב ,ז( .שמעתי ממורי הגאון ]החתם סופר[ זצוק"ל ,בביאור בשביל התורה ]וישראל[ שנקראים ראשית )בר"ר א ,א( ,ולכן הטבע משועבד לתורה
הגמרא )ברכות יז" (,אחד המרבה ואחד הממעיט אך יכוון לבו לשמים" שהאדם כתב סופר )מכת"י תלמיד ,נדפס בחת"ס מאמרים חדשים( ולעם הנבחר.
יש לו לילך כדרך אמצעי בהנאותיו שצריך לאכול ולשתות לא לנטות אחר
התענוגים יותר מכדי צרכו ,ולא לקמץ יותר מדאי ,שאמרה תורה 'ויהי האדם Aכל העולמות כולם נבראו בשביל האדם a
לנפש חיה' ,דהיינו נשמה שנתתי בך החייהו ,אמנם אדם שיצא מדרך אמצעי נעשה אדם וגו' )א ,כו( .כתב הרמב"ן דהיינו הגוף מן האדמה והנשמה מן השמים.
ורוצה לחזור ,צריך לנהוג איזה זמן להיות נוטה לקצה האחרון ממה שפנה ונראה לפרש יותר ,שנפש רוח ונשמה של האדם הם כל העולמות העליונים
מתחילה ,דומיא דאילן שנתעקם לצד אחד ורוצה שיעלה בלי עיקום ,מעקמין הנאצלים והנבראים והנעשים ,כי כולם לא נבראו אלא בשביל האדם ,לכך היה
אותו לצד השני זמן מרובה ואח"כ מניחין אותו ועולה בשוה באמצע ,כך הוא אדם קודם החטא למעלה מהם ,וכן יהיו לעתיד כמו שאמרו חז"ל )בבא בתרא עה(:
האדם שפנה יותר מכדי צרכו לעוה"ז ורוצה לחזור ,צריך לפרוש מתחילה עתידים צדיקים שיאמרו המלאכים לפניהם קדוש ,וכן כל השרים הממונים
מתענוגי עוה"ז אפילו פחות מכדי צורכו ,כדי שעי"כ יבוא לדרך האמצעי ,וכן עליהם ועל האומות כולם תלוים במעלות ישראל ועתידין להיכנע מפניהם ,ואמר
מי שקיץן מתחילה והחליש גופו עד מאוד ,צריך להבראות גופו יותר ,כדי השי"ת לכל העולמות שכל אחד יתן חלקו באדם ,והיינו דכתיב 'וירדו בדגת הים'
שעי"כ יבוא לדרך האמצעי .ונבוא אל המכוון כי האותיות שלפני "לב" הם כי כולם יש להם שרים למעלה ,וכשאדם בתקונו כראוי הוא מושל על כולם.
"אך" ,והאותיות שאחר "לב" הם "גם" ,ואך הוא מיעוט וגם הוא ריבוי .וזהו פנים יפות
דמרומז "אחד המרבה" שמתענג גופו ביותר מצורך" ,ואחד הממעיט"
שמחליש גופו יותר מדאי" ,ובלבד שיכוון 'לבו' לשמים" ,אם עושה כן כדי Aבכוח איש הישראלי להפך החומר לרוחני a
להשוות לבו עי"ז לשמים בדרך האמצעי ,שיהיה 'האדם לנפש חיה' למענו וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם
אמרי שפר )להג"ר שמעון דייטש זצ"ל תלמיד החת"ס ,ברכות יז(. יתברך ,ודפח"ח. לנפש חיה )ב ,ז( .הכוונה כתבו המפרשים כי גוף האדם הוא היותר חלוש מכל חיה
ובהמה ,אבל נשמתו חצובה מתחת כסא הכבוד מעולם המלאכים ,כדי שיוכל
Aעיקר עבודת ה' צריכה להיות בשמחה וברצון הלב a האדם להפך את הגשם ולהעלותו לרוחני ,והיינו 'וייצר ה"א את האדם עפר מן
וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה )ד ,ה( .לכאורה הו"ל האדמה ויפח באפיו נשמת חיים' נשמה גבוהה חלק אלוק ממעל כדי 'ויהי האדם'
למימר 'וישע ה' אל מנחת הבל ואל מנחת קין לא שעה' .ונראה דעיקר עבודת להפוך חלק האדמה שבו 'לנפש חיה' .אמנם כל זה הוא רק בישראל הדבקים בה'
ה' צריכה להיות ברצון ותשוקה בשמחה ובחדוה דקדושה ,ואז הריהו משתוקק והיינו דכתיב 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם' אז תוכלו לזכך את החומר ולהגיע
תמיד מתי יבוא לידו דבר מצוה ויקיימנה ,ונמצא דקודם עשיית המצוה כבר למדרגת 'חיים "כולכם" היום' כלומר הגוף והנפש יעלו ויתעלו לנפש חיה יחידה.
ישנו אדם השלם שנכסף לעשות רצון בוראו ,לא כן במי שמקיים המצווה בעל תהלות מהרי"ץ )קטו ,טז(
כרחו ,אינו מביא את עצמו לפניו ית' אלא את החפצא דמצוה לחוד .ובזה נבדלו
קין והבל ,כי הבל השתוקק תמיד מתי יזכה להקריב קרבן לה' ,ובבוא העת Aהאדם ע"י מעשיו מעלה את חשיבות הארץ a
הקריב מבכורות צאנו ,נמצא שהקריב תחילה א"ע לה' ואח"כ את מנחתו, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים )ב ,ד(.
משא"כ קין שהקריב רק את מנחתו ולכן לא שעה אליו ה' .וזהו 'וישע ה' אל הבל יש לדקדק דבתחילה כתיב שמים קודם לארץ ,ואח"כ כתיב ארץ קודם לשמים.
ואל מנחתו' בתחילה אל הבל עצמו שהשתוקק תמיד להביא מנחה לה' ואח"כ ואמרתי לפרש ואפשר ששמעתי כזה ממרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל ,בוודאי
אל מנחתו' ,ואל קין ואל מנחתו לא שעה' דכיון שלא הקריב א"ע לה' לכן גם שמים חשובים יותר מן הארץ לפי טבעם ועצמותם ,מ"מ השמים משמשים
עתה כשהביא את מנחתו הדלה והפחותה בלי חפץ לב לא נתקבלה במרום. להארץ כי עיקר הבריאה הוא רק משום האדם וגדולים צדיקים יותר ממלאכי
תורת מהרי"ם השרת )סנהדרין צג ,(.והנה מפסוק זה למדו חז"ל )ראה רש"י לעיל א ,א( ששיתף הקב"ה
המולד: סוז"ת סוזק"ש ר"ת צאה"ש הדלה"נ ר"ת צאה"ש הדלה"נ
הפטרה:
יום ראשון שעה 9ו 43 -דקות ו 2 -חלקים מחר חודש 9:58 8:46 מג"א: 7:26 6:50 5:53 בני ברק 7:29 6:49 5:38 ירושלים:
ראש חודש מרחשוון יום ראשון )שמואל א' כ'( 10:28 9:30 גר"א: 7:32 7:08 6:05 לאנדאן: 7:28 6:51 5:38 בית שמש:
ולמחרתו ביום השני הבעל"ט 7:27 6:48 5:36 הר יונה:
א
הרב יחיאל מעכל
גרינוואלד שליט"א פותח שערים להתבונן ולהתעלות ,פנימיות הפרשה והזמן להאיר ולגלות
}שמחת תורה באמצע חודש טבת…{
אלפי המתאספים לחלוק הכבוד האחרון לרבן של ישראל \ התלמידים הגדולים לצד המון פשוטי עם \ השמירה החזקה על עיקרי הדת
הם אות וסימן על הרחמנות והאהבה \ למה נקבע שמחת התורה דייקא ביום שמיני עצרת \ הלימוד מזה לכל השנה
הוא ׁ ˘ƒ ּׁ ˘ƒי ¿ּב ƒס ָיון
לו ƒים ¿ועוֹ ¿מ ƒדים ַﬠד יוֹ ם ַה ּׁ ˘ƒ ּׁ ˘ƒיּ , ּ¿˙ ּ א˘י˙, יוֹ ם ַה ּׁ ˘ƒ ּׁ ˘ƒי ,הוֹ ƒסיף ה' ַּב ּׁ ˘ƒ ּׁ ˘ƒי ƒב ¿ג ַמר ַמ ֲﬠ ֵׂ˘ה ¿ב ֵר ׁ ƒ
ַה ּמ ּו ָכן ¿ל ַמ ַּ˙ן ּ˙וֹ ָרה. יהם לו ֲﬠ ֵל ֶ לוֹ ַמר ׁ ֶ˘ ƒה ¿˙נָ ה ƒע ָּמ ֶהם ַﬠל ¿מנָ ˙ ׁ ֶ˘ ¿ ּי ַ˜ ¿ּב ּ
)ר˘"י .א ,לא( ƒי ׂ¿˘ ָר ֵאל ֲח ƒמ ּׁ ָ˘ה ֻח ּ¿מ ׁ ֵ˘י ˙וֹ ָרה ,ד"א יוֹ ם ַה ּׁ ˘ƒ ּׁ ˘ƒי ֻּכ ָ ּלם
הקדושות ,אפילו מקדושת יום הכיפורים" )דרשות חת"ס על תילה ,והיה מוכן ומזומן למסור נפשו עבור שמירת כרם פרעשבורג .כ"ה תשרי ת"ר לפ"ק.
שמע"צ ושמח"ת דרוש ט' ,עפ"י לשון הרמ"ע מפאנו(. בית ישראל בכל תוקף ועוז. רחובות העיר הומי אדם ,כולם נקבצו לחלוק כבוד האחרון
לרבן של ישראל .כבר בשעות הבוקר נשמע קול
נתינת התורה מראה על עוצם האהבה "והיה אומר לנו פעם אחת" – מספר תלמידו על מידתו זו – "כי המכריזים בקול אבל על פטירתו לשמי מעל של רבם
והנה בעצם היום הקדוש והמרומם הזה ,אנו מוצאים דבר מוצא בנפשו שתי הפכיות ,זעמו רגע ,עברתו שמורה נצח, ומאורם אביהם ורועם הנאמן ,מש"ה רעיא מהימנא
פלא ,שעל אף שמצד דיני התורה אין בו שום מצוה לאמור בעת ייודע לו עקשות ופתלתול מתלמיד ואנשי שלומו קדישא מרן החתם סופר זי"ע ,ובמשך שעות היום נהרו
מיוחדת ,ואשר על כן נקרא בשם "עצרת" )ויקרא כג ,לו( זעמו עליו רגע ,ואחר זה יוכל שוב לקרבם אל מלאכת הקודש, אלפי אלופי ישראל מכל הגלילות ,מקרוב ומרחוק ,כאשר
שעצורים בו ממלאכה ותו לא ,אמנם כבר מקדמת דנא להשתדל עבורם להגדיל טובתם ,אמנם יודע ערכם ועד היכן מספר המשתתפים הולך וגדל ככל שחולף הזמן ,ומספרם
קבעו ישראל עם קדוש יום זה לחגוג בו שמחת התורה, תהא יד חסדו והשתדלותו פשוטה להם ,ועד אן תבוא ולא הגיע למעלה משנים עשר אלף איש.
והמקור הקדום ביותר מצינו בזוהר הקדוש )פנחס דף רנ"ו תוסיף ,ולזה עברתו שמורם נצח" )ליקוטי חבר בן חיים ,הקדמה ח"ג
ע"ב( שאמרו "ומאי עצרת וכו' ,ונוהגין למיעבד ישראל ד.(. "וכבוד גדול נעשה לו במותו" – חרוט על מצבת משה
עמא חדוא ,ואיתקראת שמחת תורה ומעטרן לס"ת איש האלקים – "צעקת העיר עד השמימה הגיעה ,כל
בכתר דילה" .ובתקופת הגאונים כבר מצינו להדיא וכמו שחרט בעצמו בקולמוסו עלי גליון" :ידוע שהקב"ה העם מקצה מזה ,מנער ועד זקן הלכו בוכים אחר מיטתו,
שקראו יום זה בשם "שמחת תורה" )ראה ברי"ץ גיאת סוף הל' משרה שכינתו על אחד מגדולי ישראל אותו להושיע את מלבד אלה שלש מאות בחורי חמד אשר הקשיבו לקול
לולב ,בסידור רס"ג ,בתשובת רב האי גאון הובא ברשב"א בסימן ר"ס, ישראל ,אך בתנאי שיהיה אותו צדיק מצטער בצער הציבור" תורתו יום יום ,וחמישים מהם נושאי ספר חידושי תורתו
וכן בראשונים ,במחזור ויטרי סימן שפ"ג ,בתוס' ביצה ל :ד"ה עד ,ובאבן )דרשות חת"ס ח"ב דף רל"ג( ,ומאידך "מצוה על כל חכמי ישראל
עזרא בראשית מו ,כג ,בסדר הקבלה להראב"ד ז"ל ,בחידושי הריטב"א אשר הניח עודם בכתובים ,ומלבד אלה תלמידיו יושבי
ביצה כד .ועוד(. שבכל דור לגדור גדרים על הכלל כולו" )חת"ס עה"ת פרשת על כסא הרבנות סביב העיר ,הבאים לספוד למורם
מטות(. ולבכותו".
ודייקא שבט יסוריו לבני אדם להעמידם בקרן אורה ללא הצער ניכר בפני כל ,האבל הקודר מורגש היטב באויר ,מן
שמחת תורה בכל יום ויום משוא פנים ,ועמידתו האיתנה על שמירת הדת ועזוז גבורתו
עומק המושג והבנת הענין נעוץ בדברים שהתחלנו בו, הצד מוכנים אבוקות של אור לקראת רדת החשיכה
לא לסטות ימין ושמאל מדרכי חיים ,הן המה אשר ביטאו יותר להאיר את הדרך -אך אין בהם די להאיר את הלב השרוי
והן המה אשר ינחונו להבין איך קדושת החג הקדוש הזה מכל דבר אחר את קשר אהבתו האיתנה אליהם ,את דאגתו
מלווה אותנו בכל צעד ושעל ,לאורך כל השנה ולמשך כל באפילה .אנשי חסד מציעים לההמון לשתות מים
הכנה והרחומה כלפיהם ,ומובן אם כן שכאשר עלה בסערה להחיות נפשם מטרחות הדרך -אך מי יספיק מים חיים
החיים. השמימה כיסה ענן האבל על פני כולם. להחיות נפשותם ולהרוות צמאונם מכאן והלאה.
ביום אשר נתגלה עוצם האהבה ,ביום אשר זכינו להגיע וברוך אשר לא הסיר חסדו מאתנו ,ודרכי עבודתו ותורתו
לתכלית הנרצה ,זיווג כנסת ישראל עם דודו ורעו ,דייקא "לא היה עוד כיום הזה אשר הרבה ה' תאניה ואניה" –
מאירים לנצח" ,כי תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז נכתב שם – "כל לב נדכה ,כל פנים קבצו פארור ,ומעל כל
ביום הזה אנו קובעים יום שמחה וחדוה על נתינת התורה,
ולא בעוה"ב )ברכות סד] ,(.כי[ ע"י תלמידיו ואנשי דורו אשר לחי ירדו דמעות כנחל".
כי אנו מבינים שעיקר אהבתו אלינו הוא במסירת התורה
אלינו ,תורה הכוללת תרי"ג מצוות לשמור אותנו על כל למדום דעת וחכמה ואשר הדריכם בדרך ישרה ,כל מעשיהם
צעד ושעל ,אשר רמ"ח מהם אנו מצווים לעשותם, ולימודיהם בעולם הזה הם ובניהם עד סוף כל הדורות הכל המגוון הגדול של המלווים את ארון הקודש הינו מופלא
ושס"ה מהם אנו מצווים להישמר מהם ,כך שאנו תלוי בו ,וכל מה שנעשה בעולם הזה שפתותיו דובבות ,וכל ביותר .מובחרי תלמידיו הגדולים יושבי על מדין בעיירות
מסובבים מכל צד במצוות ה' אלוקינו ,וזהו עצם חיבתו בחינת נפשו היקרה מתעוררת על ידי זה ,והיינו אין להם גדולות ובערי הפרזי הרבה מאוד ,לצד צעירי התלמידים
ורחמנותו עלינו ,שאינו מוכן לעזוב אותנו לעולם ,אלא מנוחה בעולם הבא" )דרשות חת"ס ח"ב שפ"ד ע"א(" ,ועל ידי ספריו אשר עד לאחרונה הטו אזנם וזכו לשמוע דבר ה'
תמיד בכל עת מצוא אנו מצווים על ידו מה לעשות ומה נחשב ללומד מפיו ,וכן בכל צדיק אשר לומדים בספריו כאילו בישיבתו הרמה .בעלי בתים חשובים יראים ושלמים,
שלא לעשות. גמרנא מפומיה דמי" )שם ש"פ ע"ב(. לצד יהודים תמימים אשר לא ידעו קרוא וכתוב.
וזאת התורה אשר אנו לוקחים עמנו לכל השנה כולה, אף גם יהודים רחוקים אשר בימי חייו לא הכירו בכוחו
שכאשר ביום סגריר פשוט באמצע חודש טבת ,או ביום הגדול ולא הבינו בתוקף השפעתו ,התעורר ליבם עתה
קיצי חם ולוהט בשלהי חודש תמוז ,יזדמן לנו נסיון וקושי להביע צערם וכאבם הגדול .ואכן ,כאשר נחשכו המאורות
גולת הכותרת – עכבו עמי יום אחד התחילו כולם להרגיש ,איך היה ליבו – ליבם של ישראל,
בעבודת השי"ת ,ניזכר למו בשמחת התורה ביום שמיני נמצאים אנו עדיין בתוך ירח האיתנים ,רישומי הקודש מחגי
עצרת ,ונבין שכאן בעצם טמונה הנקודה ,בזה שאנו ועיניו – עיניים צופיות לטובתם ושמירתם.
ומועדי ה' אשר זכינו לחוג במשך החודש חקוקים היטב
מצווים כעת להימנע ולהישמר מדבר זה ,או לחילופין בזה בעצמותינו ובקרבנו ,ואחרון חביב חג שמיני עצרת אשר הוא *
שאנו מצווים כן לעשות דבר זה וזה ,זהו אות וסימן
לקשר הנצחי והאמיתי שלנו עמו יתברך ,וזהו בעצם גולת הכותרת ותכלית המקווה" ,עצרתי אתכם אצלי ,כמלך כמשה רבינו בשעתו ,אשר מחד עמד לחלות פני א-ל
תכלית הבריאה כמובא ברש"י בריש דברינו ,שהתנה שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים ,כיון שהגיע זמנן במיטב הגיון ,להליץ טוב בעד ישראל לכפר עוונותיהם
הקב"ה עם מעשה בראשית שכולם תלויים ועומדים עד להפטר ,אמר; בני ,בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה מעת צאתם ממצרים עם בואם אל ארץ נושבת ,ומאידך
יום שישי בסיון המוכן למתן תורה .וכאן בעצם בא לידי עלי פרידתכם" )לשון רש"י ויקרא כג ,לו( .אשר "הוא הזיווג עמד כצור החלמיש בכל תוקף מול כל פירצה בחומת
ביטוי בפן המעשי שמחת תורה ביום שמיני עצרת, האמיתי כנסת ישראל עם הקב"ה' ,פר אחד איל אחד' לה' קדושת ישראל ,כך בעומק שנות הגלות ,חמל השי"ת על
ואשרינו מה טוב חלקנו שעל כל צעד ושעל יש לנו אחד ושמו אחד ,ו'עמך ישראל גוי אחד" )דרשות חת"ס ,קהלת עמו ושלח מלאך להושיעם ,הוא מש"ה רבינו בשנות ת"ק
האופן והאפשרות להתקשר לא-ל חי חלקנו צורנו על דרוש א'(" ,וכל שאר ימים טובים סובבים על נקודת שמיני לאלף השישי ,כאשר באהבתו ובחמלתו נשא על שכמו
ידי קיום מצוותיו ושמירתן! עצרת ,אבל שמיני איהו גופא הנקודה ,קדושה העליונה מכל משא העם ,וכל מעשיו ופעליו לשם שמים להעמיד הדת
ב
הערות נחוצות בהלכות קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד )א(
נערך ע"י הגאון מו"ץ דעדתינו פעיה"ק ת"ו
לאור קריאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
להיזהר בקדושת בית המדרש במוצאי שמחת תורה
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם )שמות כה ח( מה כתיב ועשו וגו' ,ועשו לי מקדש
סתם דכל בי כנישתא דעלמא מקדש איקרי) .זוה"ק פר' נשא קכ"ו ע"א(
א .יש שכתבו דמדברי הזוה"ק הנ"ל נלמד דלבנות ביהכ"נ הוא בכלל ועשו
לי מקדש ,ויש חולקין) ,שד"ח מערכת ב' אות מ"ג(.
ב .בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש ,כגון שחוק
והיתול ושיחה בטילה) ,שו"ע סי' קנ"א סעי' א'(.
ג .יש שכתבו דמורא וקדושת ביהכ"נ וביהמ"ד הוי דאורייתא) ,יראים סי'
שכ"ד ועוד( ,וכן הסכימו הרבה אחרונים )המבי"ט חיי"א ,וכ"ד מרן רביה"ק זיע"א
בשו"ת מהרי"ץ ,ח"א סי' ט"ז( ,ויש שכתבו דהוי דרבנן) ,דברי חיים ח"א סי' ג',
ומהרש"ם ח"א ועוד(.
ד .גם העזרת נשים יש בהם קדושה אך לא כביהמ"ד ואם לומדים שם הוי
ממש כביהכ"נ) ,פמ"ג סי' קנ"א א"א סק"א(.
ה .גם בתלמוד תורה מקום שתינוקות של בית רבן לומדים שם איכא
קדושת בית המדרש) ,מבי"ט ח"ב סי' קע"א( ובשו"ת לבושי מרדכי )מהו"ת
או"ח סי' מ'( מיקל בזה ,וכן בשו"ת מהרש"ג )ח"ב סי' קט"ז(.
ו .וכן כל מקום שייחדו בית או מקום ללמוד בו שם אפי' אין מתפללים שם
ואין שם ארון קודש יש בו קדושת ביהכ"נ) ,מ"ב סי' קנ"א ס"ק י"ד(.
ז .לא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם) ,שו"ע שם סעי' א( ,והיינו שאין נכנסין
לתוכו לבלות הזמן ולישב בתוכה סתם) ,צדקה ומשפט פי"ב( ,ואף בישיבה
לתפילה או לתורה יש לשבת בדרך ארץ דרך כבוד ,ולא ישים רגל על
גבי רגל דרך שחץ) ,בא"ח פ' יתרו ה"ט(.
ח .אין עושין מלאכה בביהכ"נ) ,מ"ב שם סק"ג( ,ובעל מלאכה הצריך לתקן
ספסלים או שולחנות של ביהכ"נ אם אפשר להוציאן עדיף טפי) ,קצות
השולחן סי' ר"ט סק"ח( .אין מסתפרין בביהכ"נ ובביהמ"ד] ,ויש להזהר בזה בכוללים
וחדרי לימוד[ ,אלא תגלחת של חלאקה מותר) ,כפה"ח סקמ"ה(.
ט .אין נכנסים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים) ,שו"ע שם( ,וה"ה
בצינה מפני הצינה) ,ביה"ל שם( ,ולפי זה אין להכנס בביהכ"נ בעת הקור
והחום מפני התנור חימום להתחמם או מיזוג האויר כדי להתקרר ,ויש
שכתבו דלזה לא מהני אמירת פסוק או הלכה) ,מ"ב סק"ד( ,ויש שכתבו
דמהני) ,ערוה"ש סעי' ד'(.
י .אין אוכלים ושותים בהם ,ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות
בהם מדוחק) ,שם סעי' א'( ,ולאנשים הלומדים בקביעות לעולם כשעת
הדחק דמי ,דאם יצטרך ללכת לחוץ לאכול יתבטל מלימודו) ,מ"ב סק"ז
בשם מג"א( .וכן כל אדם שלומד בביהמ"ד אפילו שעה מועטת ובשעת
לימודו יתבטל אם יצטרך ללכת בחוץ כגון לשתות תה וכדומה מותר,
)דעת תורה סי' קנ"א(.
יא .ואין מחשבים בהם חשבונות אא"כ הם של מצות) ,שו"ע שם סעי' א'( ,וכן
מותר לקיים בו אסיפות לחיזוק הדת) ,קרן לדוד או"ח סי' ל'( ומותר למכור
ספרי קודש ושאר תשמישי קדושה בשעה שרבים מצוים שם ,וכן
מכירת חמץ ,מ"מ היכא דאפשר יעשה זאת בחצר או בפינה הסמוך
לפתח ביהמ"ד) ,רב פעלים או"ח סי' כ"ד( ,אבל להחליף מטבע חוץ וכדו'
משאר מסחרים אסור.
ג
הרב יודא דוב
בר"ה רוזנבורג שליט"א פנינים חידושים וביאורים ,על סדר המשנה היומית נכתבים
מסכת בבא מציעא
מצות השבת אבדה
השבת אבידה בדבר שאין בו סימן -שם דמיהן -אבידת גופו -אבידת עכו"ם
מטבע ישומו ,משום שצריך שיעמדו ימים רבים וכן אם כמה ששוים למכור ,או פרק ב' משנה ה'
לקנות חדשים ,ובנוגע להשתמשות בהדמים מפורש בשו"ע דיש רשות להמוצא ימנִ ים ְויֶ שׁ
ַאף ַה ִשּׂ ְמלָ ה ָהיְ ָתה ִבכְ לָ ל כָּ ל ֵאלֶּ ה וכו'ַ ,אף כָּ ל ָדּ ָבר ֶשׁיֶּ שׁ בּוֹ ִס ָ
להשתמש בדמים ,ולפיכך חייב באונסין ע"ש ,וגם כתבו שם שיכתבו בפנקס תוֹב ִעיםַ ,חיָּ ב לְ ַהכְ ִריז:
לוֹ ְ
סימני החפצים ושיעור השומא.
המוצא חפץ שאין בו סימן:
אבידת גופו מצא חפץ שאין בו סימן ,ולא יוכל לקיים מצות 'השב תשיבם' נחלקו
הראשונים והפוסקים האם מחויב להגביהה בכדי שלא לעבור על הלאו דלא
איתא בגמ' )ב"ק פא (:מהא דכתיב והשבות לו -לרבות אבידת גופו ,ונפסק
תוכל להתעלם ,דעת רעק"א דכיון דאינו יודע למי ישיבנה ליכא איסור דלא
להלכה בשו"ע )סי' רסו ס"ד( וכן רפואת חבירו הוי בכלל מצות השבת אבידה
תוכל להתעלם ,אכן בשועה"ר ובתהלה לדוד כתבו דמחויב לטפל בה עד
כמבואר בשו"ע )יו"ד סי' שלו( לבד מהלאו דלא תעמוד על דם רעיך .ולכאורה
שיבוא אחד ויביא עדים ששלו הוא .וכן הדין בספק יאוש שלא מדעת בעיר
יש בזה ג"כ לאו דלא תוכל להתעלם .וכתב בספר תורת האבידה בזה"ל ,ונראה
שמחצה עכו"ם ומחצה ישראל ג"כ אסור דאכתי שני הספיקות יכולים
דהרואה ילד קטן מבוהל ובוכה מהיעלמותו מהוריו בין במקום ציבורי בתוך
להתברר שיביא עדים שהוא שלו ויטעון שלא ידע וצ"ע בכל זה .וכ"כ בשו"ת
קהל רב ,שמתקשה למצוא מביניהם את אביו ,ובין בילד שעומד מבוהל ליד
אגרות משה )חו"מ ח"ב סי' מה( ,אכן מדברי השו"ע )סי' רנט ס"ב( שכתב הרואה
פתח ביתו או דירתו ,ואין כרגע בנמצא אחד מבני הבית לפתוח לו את הדלת,
את האבידה חייב לטפל בה וכו' בד"א וכו' ,ויהיה בה שו"פ וסימן בגופה או
וכ"ש ילד קטן ההולך לבדו ברחוב וכיוצב"ז ונראה עליו שהוא נעלם מביתו,
במקומה ,עכ"ל .דייקו הפוסקים דכל שאין בה סימן אינו חייב להגביהה
שיש חיוב על הרואה לדאוג לילד ולטפל בו להרגיעו ולטרוח להשיבו אל אביו
ולטפל בה.
ולא להתעלם ממנו ,עכ"ד.
ובספר השבת אבידה כהלכתה הביא דברי השיטמ"ק בשם הריטב"א דאפילו
אבידת עכו"ם אם הביא המאבד עדים שהוא שלו אין נותנים לו ,דכיון שאין בו סימן
מעיקר הדין אסור להשיב אבידה לעכו"ם כמבואר בשו"ע )סי' רסו ס"א( וילפינן אייאוש מייאש מסתמא ונעשה הפקר ,ולפי"ז ליכא לסברת שו"ע הרב דיכול
לה מדכתיב למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו ,ופירש"י, להביא עדים ,אך הביא בשם פוסקי זמנינו דאע"ג דלדינא נקטינן להקל
דהעכו"ם נקראים שבעים לפי שאינם צמאים לעבודת ה' ,אבל ישראל צמאים דא"צ להגביהה ,מ"מ במקום שמשער שהבעלים יכריזו על אבידתם ויוכל
לעבודת ה' ,ור"ל שמשווה השבת אבידה לעכו"ם ,והשבת אבידה לישראל, להחזירה להם ,נכון להגביהה לפנים משורת הדין כדי להחזירה לבעלים.
ומראה בזה שאין מצות השבה חשובה עליו למצות בוראו .והרמב"ם נקט
הטעם מפני שמחזק ידי עוברי עבירה ,ובסמ"ע פירש דמרבה בישראל עוונות ברכת המצוות
שגגות על זדונות ונתווסף לו עבירה שגגה זו על זדונות שעשה כבר] .ומב' אין מברכים על מצוה זו ,וכמה טעמים בדבר ,א .הראב"ד בספר תמים דעים
טעמים אלו נראה דאף אם אין לישראל שום טובת הנאה כשלא יחזירנה ,כגון שהוא חפץ כתב כיון שיש בה ג"כ לא תעשה ,ב .דעת הרשב"א דכל מצוה שאינה נעשית
שמיועד רק לבעלים ואין אחרים יכולים להשתמש בה כלל ג"כ אסור להחזיר ,ויל"ע[. אלא בקבלת אחרים אין מברכים עליה דיש לחוש שמא לאחר שיברך לא
במקום קידוש השם ,שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה מותר ומצווה יתרצה הלה לקבלה ונמצא ברכתו לבטלה ]דעת הרשב"א נאמרה לענין מצות
להשיב אבידה לעכו"ם ,ובפתחי חושן הביא משדה הארץ דהיינו דוקא שבודאי צדקה ,והפוסקים נקטוה לענין כל מצוות התלויות בקבלת אחרים[ ,ג .בפתחי חושן
יפארו ,אבל מספק לא יחזיר כדי שלא יעבור על איסור דלא יאבה ,ובשם כתב דצ"ע אימתי יברך ,שהרי בשעת הגבהת האבידה עדיין אינו יודע אם
המהרש"ל כתב דאם דעתו שישבחו אותו ולא משום אמונת ישראל אסור ימצא את בעליה והאם יזכה לקיים את המצוה ,ואילו לאחר מכן הרי היא
להחזיר ,ורחמנא ליבא בעי. כבר ממון בעלים ואינה עוד בגד אבידה ,עוד יש לדון שמא כבר נתייאש
בעליה ועוד כיוצ"ב.
כמו"כ במקום חילול השם חייב להחזיר ,ובבית יוסף כתב דאם העכו"ם יחשבו
שישראל גנבוהו הוי חילול השם ,וכ"כ בשועה"ר ונתיבה"מ דאם מצאה במקום שם דמיהם:
שרוב ישראל ,והנכרי ידמה שלא נאבדה רק ישראל גנבוה ממנו חייב להחזיר. כתב השו"ע )סי' רסז סכ"א( מצא תפילין שם דמיהם ומניחן עליו מיד אם ירצה,
שדבר מצוי הוא לקנותם בכל שעה .ובפשטות יש כאן עצה גדולה למי
השבת אבידה ע"י משרד פרסום שמצא אבידה והגביהה והיא מונחת בביתו ללא דורש ומבקש ,ואין דרך
בספר משפטי התורה דן בעובדא שאדם זר נכנס למערכת עיתון ,וראה למצוא את בעליה ,שאם הוא חפץ שאפשר לקנות כמוהו בשוק] ,כדרך רוב
שהוזמנו ב' מודעות לפרסום ,האחד שנאבד לו חפץ חשוב והשני מי שמצא החפצים בזמנינו[ יכול לשום החפץ כמה שווה וירשום בפנקסו ]או בגליון השו"ע
אותו חפץ ,ודן האם מותר לו לקשר בין שני האנשים הללו ללא הסכמת בעל הל' השבת אבידה או בפרק אלו מציאות[ כמה שווה החפץ שמצא ביום פלוני,
העיתון שנמצא מחסרהו ממון ,ואיבוד שני מודעות פרסום .והעלה דכיון וסימניו כך וכך ,ואם ימצא בעליהם או כשיבוא אליהו יחזירם לו הממון.
שאותו אדם לא נתחייב במצוה זו של השבת אבידה ,אסור לו לגרום שימנע זה
מלבצע את המקח ,ודינו כיורד לאומנותו של חבירו ,דכיון שמערכת העיתון אמנם דעת הרמב"ם דרק בתפילין התירו לעשות כן ,וכמו שביאר הש"ך
כבר זכו במודעות אלו ,שוב אסור לכל אדם לבטל מהם את הריוח העתידי ע"י דאינם עשויים אלא למצוותן ,וניח"ל לאיניש למיעבד מצוה בממונו ,אבל
שיקשר בין בעלי המודעות ,וכו' שהעובדים והפקידים במערכת העיתון ,שהם בשאר דברים ליכא היתר זה .ובסמ"ע תמה למה השמיטוהו בעלי השו"ע.
מקבלים שכר מבעה"ב לעבוד עבורו כראוי ולדאוג לרווחיו ,בודאי שאסור להם אכן הש"ך ביאר לן טעמם דלא גרע מפירות שהרקיבו שמותר למכרן
לקלקל ריוח של בעה"ב ,ומאחר דלבעה"ב מותר לעשות כן לפרסם את דטיפולו מרובה משכרו ,וה"נ כל חפץ שעלול להתקלקל במשך השנים
המודעות בתשלום מלא ,שוב אסור לפועליו למסור מידע למוצא או למאבד מותר למוצאם לשום דמיהם ויתן לבעלים שוויתם ובודאי ניח"ל לבעלים כן.
שעלול לגרום לביטול המודעות שהוזמנו ,עכתו"ד. וכתב בשו"ת מנחת יצחק )ח"ח סי' קמו( בזה"ל ,והנה בנידו"ד רוב דברים כגון
]ולכאורה יש מקום לומר דאף אם הודיע בעל העיתון למוצא ולמאבד ג"כ צריך לקבל שכרו בגדים וכיוצב"ז מתקלקלים ברבות השנים וכו' ,וראיתי בספר פאת השדה
משלם ע"י מזמיני המודעות ,שהרי רק על ידו שבאו שני מודעות אלו למשרדו ועלו לעריכה להגרשד"ה מונק ז"ל שהיה לו משא ומתן של הלכה עם הגאון מוה"ר דוד
והדפסה באה השבת האבידה לידי גמר ,והמודעות עשו את תפקידם בנאמנות ובשלימות ע"י יונגרייז זצ"ל ראב"ד פעיה"ק ת"ו בנדון הדברים ששוכחים הקונים בחנות,
מערכת העיתון ,ומה בכך שלא ראו אלפי קוראי העיתון את המודעות ,מ"מ המודעה עשתה והסכימו לשום דמיהן ולמוכרם ,ובנדון דידהו צירפו מש"כ הרמ"א דבחנות
את מלאכתה נאמנה ,ויל"ע בזה[. אע"פ שיש סימן מייאש ע"ש ,והגר"ד ז"ל הסכים עמו ,ודנו שמה דבאיזה
דא
הרב יוסף צבי
הלוי שישא
מרגליות ומטמניות
שליט"א מפלאי פלאות התורה
דיבור
סימן למקומות שאסור לדבר בהם
אלו דברים שאסור לדבר בהם :ה'לל ,ס'פר תורה ,ברכת כ'הנים ,ת'פילין ,ו'דוי ,ש'ופר ,מ'גילה ,ע'ומר.
וסימן בראשי תיבות "הסכ"ת ושמ"ע" ]כי תבא כ"ז ט'[ .רבינו סעדיה גאון .מטה משה חלק חמישי ,סימן תת"י.
השומר עצמו בשתיקה ארבעים יום ישיג רוח הקודש בלי ספק
צא ולמד מעלת הבולם פיו משיחה בטלה ,ממה שכתב האר"י ז"ל וזה לשונו :מי ששומר עצמו
בשתיקה ארבעים יום רצופים ,בוודאי ישיג רוח הקודש בלי ספק ,עכ"ל.
יסוד ושורש העבודה שער י' ,פרק ד'.
מעשה הידוע מספרים ,מאחד שראה בכתבי האריז"ל ,כשאדם שומר את עצמו ארבעים יום מדברים
בטלים ומדיבורי חול משיג רוח הקודש ,וכן עשה כל ארבעים יום ,ואף על פי כן לא השיג רוח
הקודש .והתנצל לפני רבו על זה ,ושאל אותו מה עשה בתוך הארבעים יום ,והשיב שלא דיבר שום
דיבור של חול כל הארבעים יום רק עסק בתורה ותפלה .ואמר לו רבו ,אין לך דברים בטלים גדולים
דברי ישראל מאדזיץ ,כללי אורייתא ,אות א'. מן תורתך ותפלתך שהיה כדי להשיג רוח הקודש.
מצד דיבוריו של האדם יכול לדעת אם הוא בן עולם הבא
מטבע האדם שהוא חי מדבר ,לבלי יבלום פיו ,וכמו שאמרו רז"ל ]חולין דף פ"ט ע"א[ מה אומנתו של
אדם בעולם הזה ,יעשה עצמו אלם .הרי שאומנות גדולה היא השתיקה ,ולכן נתן ה' התורה שהיא
עמוקה מאד ,וצריך האדם להגות בה תמיד ,ויש לו לאדם לדבר בדברי תורה בכל עת שירצה לדבר,
כי עיקר קנין האדם תלוי בדיבוריו ,וכמו שכתבתי בכמה מקומות כי חלקי נשמתו של אדם יוצאים
תמיד בכל דיבוריו ,וכשמדבר דברים בטלים יוצאים דברים אלו להסטרא אחרא ,וכשמדבר בדברי
תורה וקדושה יוצאים חלק הנשמה אל מקור הקדושה.
ולזה כאשר יתבונן האדם בעצמו אם יהיה בן עולם הבא או לא ,יתבונן מצד דיבוריו מה שמדבר כל
ימיו ,אם נשמר תמיד מדברים בטלים ,רק כל דיבוריו בתורה וקדושה ,זולת מעט מה שהוא הכרח,
וכמו שאמרו רז"ל ]ירושלמי סוף ברכות[ כל פיטטיא בישין בר מפיטטיא דאורייתא ,כל חירשיא טבין בר
מחירשיא דאורייתא] .ב"פני משה" כתב :כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין כן צריך לומר ,וכך הוא במדרש רבה,
שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה ,עכ"ל .ובירושלמי שלפנינו גם כן הגירסא כן כמו שהביא ב"פני משה"
הנ"ל[.
וכאשר התנהג כך ,ידע כי נשמתו בקדושה והוא בן עולם הבא ,מה שאין כן אם דיבוריו תמיד מדברים
בטלים ,ידע אף אם יש בידו מצוות מעשיות הרבה אין מועיל לו ,כי הכניס נשמתו לתוך הסטרא
אחרא וכו' .ולזה טובה גדולה עשה ה' בנתינת התורה ,וכשאדם רוצה לדבר מצד טבעו שקשה עליו
ערבי נחל פרשת בראשית ,עה"פ ויצו ה' אלהים על האדם לאמר. השתיקה ,יש לו לדבר בדברי תורה.
נדבת ידידנו נדבת ידידנו המחותנים כולל תרביצ"א בית שמש שע"י מרכז הכוללים
נדבת ידידנו נדבת ידידנו בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הרב יוסף צבי נדבת ידידנו
הר"ר יהושע העשיל הר"ר ישראל הרה"ח ר' יעקב מאיר רוזנברג הי"ו
הר"ר חיים אברהם שלמה קליין הי"ו מזלא טבא
דושינסקיא הי"ו קוביטשעק הי"ו
ויזל הי"ו
לרגל הולדת בתו תחי'
הרה"ח ר' יצחק פיליפ הי"ו משגרים אנו בזה ברכת מזל טוב להאי גברא יקירא וחשיבא המסור המסור בלו"נ ובריח
לרגל הולדת לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל שמחת אירוסי צאצאיהם התיכון למען הצלחת כוללינו ברוחניות ובגשמיות ובפרט למען חבורת לדעת
לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט למז"ט הרה"ח ר' ישראל שלמה קלייןשליט"א
בנו חיים מנחם דוד ני"ו השלום זכר הקידושא רבא בביהמ"ד ה"ה החתן יוסף צבי ני"ו
השלום זכר לרגל שמחתו בהולדת בתו שתחי' למז"ט
למז"ט בהיכל השטיבלאך בירושת"ו אברכי הצעירים בי"ש עב"ג תחי' למז"ט בשעטומו"צ ויה"ר שתזכה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט ותרוה רב נחת דקדושה ממנה
בבית מדרשינו באלעד
יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל ומכל יוצ"ח אכ"י
ולמעש"ט מתוך נחת יזכה לגדלו לתורה לחופה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה המברכים בשמחה רבה:
והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת מתוך שמחה ונחת ישראל לנדאו בשם הנהלת הכולל | חבורת לדעת מפעל לשינון וחזרה
והרחבה
נדבת ידידנו
משנתו של רבינו הר"ר פנחס יוחנן נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו נדבת ידידנו
נא ללמוד בלימוד משניות
סימון הי"ו הר"ר יחיאל מיכל הר"ר ברוך יצחק הר"ר נפתלי הר"ר ישראל אברהם הר"ר יעקב משה
ומוסר היומי הירש הי"ו אופמן הי"ו
באור ליום השישי לרגל הולדת בתו תחי' ווייס הי"ו הכהן וויינברגר הי"ו מרקוביץ הי"ו
ה' מר-חשוון הבעל"ט למז"ט לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת לרגל הולדת לרגל הולדת בנו ני"ו למז"ט
השלום זכר בנו ני"ו למז"ט לרגל הולדת
הקידושא רבא בנו משה ני"ו למז"ט השלום זכר בנו דוד ני"ו למז"ט
לעי"נ האה"ח בביהמ"ד הגדול היכל בהיכל השטיבלאך בירושת"ו יזכה לגדלו לתורה לחופה יזכה לגדלו לתורה לחופה בהיכל השטיבלאך בירושת"ו
יזכה לגדלו לתורה לחופה
בלומא ב"ר אהרן מהרי"ץ ירושת"ו יזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך נחת
והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת יזכה לגדלו לתורה לחופה
ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה ולמעש"ט מתוך נחת
סופר ע"ה יזכה לגדלה לתורה לחופה ולמעש"ט מתוך נחת והרחבה והרחבה
ולמעש"ט מתוך נחת
והרחבה
ה
מהנעשה והנשמע בחצר קדשנו
ניגש חדב"נ הרה"ג ר' יהושע שלום פריעדמאן שליט"א,
הילולא קדישא של מרן החת"ס זי"ע יזכור אהבתם ויחיה זרעם
וחנוכת הבית
לרגל הרחבת היכל התורה בבנין בית המדרש הגדול
ולתפילת מוסף והושענות הגה"צ ראש ישיבתינו שליט"א.
בימי חול המועד נערכו לאחר התפילה סדרי לימוד תורה
בליל שישי -ליל הילולא קדישא התקיימה יארצייט
סעודה וסיום מסכתא ,ועריכת שולחן הטהור בהיכל
ביום שני בערב התקיים מעמד חנוכת הבית לרגל הרחבת ברבים 'וחגותם אותו' וסדרי אבות ובנים בהיכל בית מדרש התורה שע"י בית המדרש הגדול .כ"ק רבינו שליט"א נשא
היכל התורה נדבת הנגיד המפואר מו"ה מרדכי אהרן הגדול ,ומטעם ועד 'חלקנו בתורתך' הוגש ברוח נדיבה פת דברים במשנת בעל ההילולא ,ולאחר מכן נשמעו דבריו
גומבו שליט"א בונה ומקים היכל התורה ,בשילוב סעודת שחרית לכל הקהל. של הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל שליט"א ר"י נייטרא,
הילולא של מרן החתם סופר זי"ע ,בהשתפפות רבני אנ"ש בנו של חדב"נ הגה"צ רבי יוסף עמרם זצ"ל .לאחר ברכת
שליט"א וציבור אברכי הכוללים בארה"ק בראשות כ"ק ביום י"ח תשרי -יא"צ אמה של מלכות הרבנית הצדקנית מרת המזון עברו כל הקהל לברכת לחיים טובים ולשלום וזכות
מרן אדמו"ר שליט"א. שרה עלקא ע"ה התפלל מרן רבינו שליט"א תפילת שחרית יגן עלינו.
לפני העמוד ,ולתפילת מוסף ניגש הרה"ח רבי אהרן דוד
הנאספים נטלו ידיים לסעודת הילולא כיד המלך ,נאמו: דושינסקיא שליט"א ולאחר התפילה ערך מרן שליט"א לחיים ביום השישי ערב החג ,לאחר תפילת שחרית ,לימוד
חדב"נ הגה"צ רבי שמואל זלמן שליט"א רב דקהילתנו טיש בסוכה הגדולה שבחצר בית המדרש. משניות ולחיים עלה מרן רבינו שליט"א לתפילת רבים ליד
בהר יונה ,שדיבר בשבחו של הנדבן ובמשנתו של בעל ציון המצוינת ,ולאחר אמירת מזמורי התהילים כנהוג חזר
ההילולא זי"ע ,אחריו הגה"ח רבי נפתלי גרוס שליט"א בלילי חול המועד ערך מרן שליט"א את סעודת החג ושולחן מדברי בעל ההילולא שיהיו שפתותיו דובבות בקבר,
במשנתו של בעל ההילולא ,אח"כ הגה"צ רבי סיני הטהור לכבוד האושפיזין ומעמד שמחת בית השואבה בסוכה ולאחמ"כ נשא תפילה חרישית.
הלברשטאם שליט"א אב"ד שיכון ג' ב"ב ,והגה"צ רב הגדולה שברחבת ישיבתנו הק' ,במעמד אלפים ובליווי כל שיר. רחמנא אדכר לן זכותיה דיוסף צדיקא.
דקהילתנו בי"ש שליט"א .כן נשא דברים אחיו של הנדיב מעמדי קודש אלו נערכו משך שעות ארוכות ,במהלכם פיזז
הרה"ג ר' צבי גומבו שליט"א ראה"כ מאקאווא ב"ב. וכרכר מרן רבינו שליט"א ברוב עוז ותעצומות בדביקות מרובה חג הסוכות זמן שמחתנו באהבה
ובשמחה עצומה ,ואשרי עין ראתה שמחת בית השואבה ,עם ימי חג הסוכות נחגגו במחיצת הקודש באנפין נהירין ,הן
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א השמיע דברו"ק במשנתו של שואבת רוח הקודש ברוח נדיבה .במעמדי הקודש השתתפו בתפילות המרוממות ביום החג וימי חולו של מועד,
בעל ההילולא .הנדיב שליט"א נתכבד במתנה מנורת נר ציבור רב ,ובראשם מרנן ורבנן חברי הבד"צ הגאונים האדירים אמירת ההלל ,עבודת הנענועים ואמירת ההושענות
תמיד שהיתה בבית מדרשו של מרן החת"ס זי"ע בשנות רבי אברהם יצחק אולמן שליט"א ,רבי יהודה פישר שליט"א, בהתעוררות רבתית.
כהונתו ,והדליק בה את הנר .אח"כ נתכבד ע"י רבינו רבי שמעון יצחק שלזינגר שליט"א ,ורבי שמואל
שליט"א בברכת המזון .אברכי הכוללים עברו בסך לקבל בראנדסדאפער שליט"א ,רבי אהרן בראנדסדארפער שליט"א. בערב יו"ט ניגש רבינו לתפילת המנחה לרגל הילולא
מאת הנדיב הי"ו תמיכה חשובה לעמלי התורה. ועוד רבנים חשובים. קדישא של מרן מהרי"ץ זי"ע .ביום טוב הראשון של חג
המשך יבוא אי"ה ניגשו לפני התיבה לתפילת ערבית הר"ר משה ארי'
גדול היה המעמד לכבודה של תורה. רוזנברג הי"ו ,ל'הקל בתעצומות' ותפילת שחרית והלל
תודות למערכת 'בצל הקודש' על עזרתם בלונ"ח
ו
;
הגה"ק רבי אליהו הארשאווסקי זצוק"ל
הרב ישעי' קוהט שליט"א אב"ד היבנוב ודראהביטש -ג' חשון תרמ"ד
גם לאחר פטירת הגה"ק רבי אלעזר ניסן ביום ח' תשרי תרט"ו ,לא נבחר רבינו מיד ,אלא הגה"ק רבי
שמואל טייטלבוים זצ"ל מגארליץ ,בנו של הגה"ק ר' אלעזר ניסן ,ורק לאחר שרבי שמואל לא עמד
בהבטחתו לבוא במועד שנקבע ,נבחר רבנו .וזאת לאחר שהענין הובא בפני הגאון רבי יוסף שאול
תולדות בעל ההילולא זצ"ל
נאטנזאהן זצ"ל ,אשר פסק כי הרבנות מגיעה לרבינו ,כמו שמובאר בספרו שואל ומשיב )קמא ח"ב סי' יט(. רבינו אליהו נולד בשנת תקס"א ,לאביו הגאון רבי אברהם יעקב הארשאווסקי זצ"ל אב"ד יוזעפאף,
רבינו כתב הרבה חידושי תורה ,אך רובם נאבדו .צאצאיו הדפיסו את ספרו אזור אליהו על התורה. היבנוב ואח"כ בדרוהביטש .ולאמו בתו של הגביר המפורסם רבי יחיאל מיכל רוזנפלד זצ''ל מראוה
רוסקה ,חמיו של הרה''ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע .מצאצאי המהר"ם פדואה ,ורש"י.
רבנו זכה לאריכות ימים ושיבה טובה ,ונתבקש לישיבה של מעלה לפנות בוקר יום השבת ביום ג' מר
חשון תרמ"ד. הרה"ק הרבי ר' מענדל מרימינוב התבטא פעם" :כל החפץ לראות דמותו של אברהם אבינו ,יסתכל על
אביו או זקנו של הגה"ק בעמח"ס אזור אליהו ,כי יש לו מעין קלסתר פניו של אברהם אבינו".
אלו הן צאצאי רבינו :בנו הגאון רבי אריה לייב זצ"ל רבה של הובינוב .בתו אשת הגאון רבי משולם
רוקח זצ"ל אב"ד בוריסלב .בתו אשת הגאון רבי אברהם אהרן הכהן לויטרבך ז"ל .בתו אשת רבי יעקב כשנפטר אביו ביום ז"ך טבת תר"א ,נסע רבנו לדראהביטש להספידו .אז נתנו בו ראשי העדה את עיניהם
וילף ז"ל מדרוהוביטש .בתו מרת פראדל ע"ה ,אשת רבי משה הופטמאן ז"ל מבאלחוב .אשתו מרת חיה למלא את מקום אביו ,אילו היתה לכך הסכמה כללית היה מתרצה להם ,אלא שהיו כאלו מבין החסידים
ע"ה ,מצאצאיה הוא הגאון רבי אברהם משה באב"ד זצ"ל אב"ד סונדערלאנד. בעיר שהציגו את מועמדותו של הגה"ק רבי אליעזר ניסן טייטלבוים זי"ע ,בנו של הרה"ק בעל ישמח
משה זי"ע .כשנודע הדבר לרבנו שהיה איש שלום מטבעו ,משך את ידו מכל הענין ,ושב להיבנוב .אך
נפלטה מפיו" :אם כן מה אפוא אעשה לך בתי ,אם בעל דינך
מוביל דורונות לבעלזא ,עשי אף את כמותו ,אם מביא הוא סיפורו" ,וכי אפשר אחרי דברים כאלו לא להיות חסיד") .קובץ
אוה"צ נ עמ' מא הע' ה(
סיפורים מבעל ההילולא זצ"ל
סל ביצים הביאי את שני סלים ,אולי אז יהיו דבריך
נשמעים". ואלה המשפטים התקרבותו לחסידות
ויהי כאשר נרגע רבינו ,והתבונן במה שאמר ,הצטער מאד בכפר אחד סמוך לעיר הובניב גרה אשה אלמנה ,שהחזיקה בעת שישב רבינו בזאלקאווא ,הגיע לשם הרה"ק רבי
על הדברים שיצאו מפיו ,בושה וכלימה כיסו פניו ,על שהעז בחזקת שכירת פונדק מאת הפריץ המקומי .את העסק יהודה צבי מסטרעטעין זי"ע ,מגדולי תלמידי הרה"ק השרף
לדבר סרה בקדוש ישראל ,ומה גם שנודע לו שדבריו שנקרא בימים ההם ארענדא ,בא לה מבעלה המנוח ,שהוא מסטרעליסק זי"ע .הוא השתעשע עם רבינו בדברי תורה.
נשמעים בקרב בני עירו ,שכך דיבר אודות הרבי מבעלזא. ירש את חזקתו מאביו ,וממנו התפרנסה האלמנה לעת אח"כ סיפר לו שבא במיוחד לזאלקאווא כדי להכירו ,כי
בפחי נפש החליט לנסוע לבעלזא על מנת לקבל נזיפה, זקנתה. רבו השרף מסטרעליסק שמע אודותיו ,ויודע איזה נשמה
ולפייס את הרה"ק ,ולבקש ממנו סליחה ומחילה .כשבא גבוה שוכנת בתוכו ,על כן שלח אותו לזאלקאווא כדי
לפני הרה"ק ,החל להתנצל על מה שחטאו פיו ולשונו מתוך ויהי היום ,בכפר התיישב יהודי ששירת בצבא של הקיסר,
ואחרי שהשתחרר מהצבא ,בחר לו את הכפר ההוא לגור בו. להכירו ,ולהשתדל אצלו שיבא אליו ,והוא ישקהו
חמלתו ,בראותו את עגמת נפשה של האלמנה האומללה, ממעיינותיו .פנה רבינו אל רבו רבי יוזפא ,וסיפר לו את דברי
והוציא מפיו דברים שאין בלבו ,ולא היה זה אלא ביטוי והנה לא עברו ימים רבים עד שבא במשא ומתן עם הפריץ,
ושכנע אותו לשכור את הבית מזיגה של האלמנה ,כנראה על הרה"ק מסטרעטען ,ושאל את חוות דעתו האם לנסוע עמו
שפתיים ופליטת פה. לסטרעליסק .אך רבי יוזפא אמר לו מכיון שהוא עדיין צעיר
ידי שהציע תוספת על דמי החכירה ,והסכים הפריץ להעביר
הרה"ק הפסיקו ,והרגיעו שלא יחוש ולא ידאג כלל ומורא אליו את הארענדא שהחזיקה בו האלמנה ומשפחת בעלה לימים ,ולכן לעת עתה לא יבטל מלימודו בשביל ללמוד
לא יעלה על ראשו ,כי אין לו שום טינא בלבו עליו ,כי מבין לפניה זה שנים הרבה. תורת חסידות .כעבור שנים כשהרגיש רבינו שמוכן הוא
הוא לרוחו ,כדאמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח ,אורייתא כבר ללמוד תורת החסידות ,כבר לא היה הרה"ק
הוא דקא מרתחא ליה .והוסיף הרה"ק ואמר לו כדברים באה האלמנה במבוכה אל רבינו ,וסיפרה איך שהאורח בא מסטרעליסק בחיים ,על כן החליט לנסוע אל הרה"ק רבי
האלה" :ידוע תדע ,כי לא נתתי יד לפושעים ,לא אשא פני לגור ,ונשל ממנה את פרנסתה ,ונטל את קורת הגג מעליה. שלום מבעלזא זי"ע ,ומני אז דבקה נפשו ברבו הקדוש
לאיש ,כי לא לפני חנף יבוא .ברם אף זאת ידעתי ,כי שמע רבינו את דבריה ,ומיד שיגר את שליח בית הדין להזמין מבעלזא ,ובספרו מביא דברי תורה ששמע ממנו.
הארענדאר החדש הצדק עמו ,ועל כן החרשתי לו". את התושב החדש להתייצב לפניו לדין תורה ,עם האלמנה
סיפר הגה"צ מנאראל זצ"ל :בשנת תרמ"ב או תרמ"ד נסע
"
וסיפר לו הרבי ,כי אותו איש ששוחרר מן הצבא ובחר לו את זקני הרה"ק רבי שלום מנאראל זצ"ל לעיר המרפא
הכפר הסמוך להובניב לגור בו ,לא בכדי בחר בכפר זה סריסקוביץ שליד דרוהוביטש ,שם שהה באותה עת הרה"ק
דייקא לגור בו ,אף שהאיש עצמו אינו יודע ,אבל מקור מן השמים היטוהו לכך ,כי אותו מהר"י מבעלזא זי"ע .מטרת נסיעתו היתה להזכיר לפני
משפחתו הוא מאותו כפר ,וזקנו החזיק בחזקת הארענדא הרבי מבעלזא את אביו הרה"ק רבי יצחק משולם זלמן
שם לפני הרבה שנים .ויהי היום ובא אדם אחד במרמה, ממון היה מגיע לו בצדק בירושה זצ"ל ,שהיה חולה .כאשר הגיע לשם ,ביקר רבינו אצל הרבי.
והוסיף על דמי החכירה ,והוציא את העסק מידיו ,ויצא הלה מאבותיו ,כיון שנשל זקינו של כאשר הבחין בזקני ,שאל אותו" :אמור נא לי ,האם אינך
בעירום ובחוסר כל כשהוא מטופל בילדים רכים ,ואין לו
קורת גג ומשענת .לא עזרו לו תחנוניו לתבוע את שלו בדין זה את הכסף מזקינו הוא. מצאצאי הרה"ק רבי אברהם מנאראל זצ"ל"? וכאשר
תורה ,כי מי שהוציא ממנו את הארענדא סירב לעמוד לדין השיבו זקני בחיוב .אמר לו רבינו" :גוזרני עליך שלא תחזור
תורה עמו ,והיה בעל זרוע ,וכולם פחדו ממנו ,ובאין ברירה
נטל את מקל הנדודים בידו ,עזב את המקום ,והמשיך ללכת
עד שמצא מנוח לכף רגלו הרחק מן הכפר מקום מגוריו
הקודם.
"
אשר הוציא ממנה את חזקתה .אך הלה סירב לקבל את
ההזמנה ,ולא התייצב לפניו לדין.
לביתך טרם תפנה אלי לדרהוביטש ,ואערוך סעודה
לכבודכם".
חזקה על זקני זצ"ל פקודתו של רבינו .וכאשר היה בדרכו
לשוב לנאראל ,נסע דרך העיר דרהוביטש ,וסר לבקר בבית
כמו רבים מיהודי הסביבה באותו זמן ,החל גם האיש הזה רבינו .שם ישבו באותה עת כעשרה יהודים ,ולכבודו הסבו
והנה עברו ימים ושנים ,וגדלו בניו ,ונתפזרו כל אחד למקומו, ששכר את הארענדא לנסוע לבעלזא ,להסתופף בצל הרה"ק
וגם כאן באזורינו נשתכח הדבר .אך מה' מצעדי גבר כוננו. כולם לסעודה .תוך כדי הסעודה סיפר רבינו" :טרם נתמניתי
מהר"ש .ויהי בראותה ,שהלה מסרב לבוא להתדיין עמה, לרב ואב"ד בעירי זו ,כיהנתי כרב ואב"ד בעיר הובניב ,ושם
השי"ת שמכונן ומיישר צעדיו של כל אדם ,הביא את נכדו הציעה האלמנה לרבינו עצה איך להכריחו להתדיין עמה,
של אותו איש ,שנשלו ממנו את חזקת הארענדא ,באזורינו היה לזקנך הרה"ק רבי אברהם מנאראל ,מספר רב של
שהיא תסע לבעלזא ,ורבינו יתן בידה מכתב למסור לרבי ,בו חסידים ,והוא היה נוהג לשבות אצלם שבת אחת מידי
דייקא ,וזימנו אותו להתיישב דווקא באותו כפר ,שהיה יספר את אשר קרה לה ,ואיך שהצליח האיש להוציא ממנה
בימים מקדם מקום מגורי אבותיו ,ושגם יעשה השתדלות שנה .והמנהג היה כי בשב"ק היה הרב מנאראל בא לביקור
את חכירת הארענדא ,ולבקש מאת הרבי שיצוה על החסיד אצלי ,ואילו ביום ג' בשבוע הייתי חוזר ומבקרו באכסניתו
להחזיר לרשותו את חזקת אבותיו .ולכן נתן הקב"ה בלבו להתייצב עמה לדין בפני רבה של הובניב.
לנסות להשיג את חכירת הפונדק שהחזיק בו זקינו". הוא .וכך בסדר הזה נהגנו שנים מספר.
רבינו עשה כבקשתה ,וכך מצוידת עם המכתב נסעה האשה
סיים הרה"ק מבעלזא" :שמעו נא מה שאני מספר לכם ,איך לבעלזא ,ומסרה את המכתב להרה"ק .אך למרבה הפלא לא שנה אחת ,עת אשר הרב מנאראל שהה בעירנו היבנוב,
היתה השתלשלות הדברים בימים עברו ,ודעו לכם שאותו מילא הרבי את בקשתו של רבינו במכתבו ,ובפעם הבאה ובשב"ק ביקר אצלי כהרגלו ,במוצאה של אותה שבת
בעל זרוע שלקח את הארענדא בחזקה ,הוא היה אבי בעלה שהגיע האיש לבעלזא ,לא אמר לו הרבי דבר בנוגע לסירובו כאשר התיישבתי לתלמודי בביתי ,לא יכולתי ללמוד ,כי
של האלמנה ,שהלה הוציא ממנה את חכירת הפונדק .אף לעמוד לדין אצל רבינו. תקפו אותי מחשבות והרהורים אשר בלבלו את ראשי
זאת אני מייעץ לכם ,כשתחזרו לעירכם תערכו חקירה לגמרי ,וגם כאשר התאמצתי וניסיתי להתגבר עליהם לא
ודרישה בקרב הגויים הקשישים תושבי האזור ,אולי תמצאו הדבר נודע לאשה האלמנה ,והבינה שכל מסעה לבעלזא עם הצלחתי .והנה באותה עת לא הייתי נמנה על עדת
ביניהם מי שיזכור את פרטיו של אותו מעשה" .שב רבינו המכתב מרבה של הובניב היה לשווא ,שהרי לא אמר הרבי החסידים .אולם אמרתי בלבי ,הרי הרב מנאראל נמצא
להובניב ,והחל לחקור ולדרוש בעלילות המסופרות בפי זקני דבר וחצי דבר לאותו אדם .ברוב צרת נפשה ,שבה האשה אל אצלנו ,הבה ואלך עכשיו לבקרו במקום יום שלישי כרגיל.
הנכרים כפי שאמר לו הרבי ,עד שמצא אחד מהם ,איכר זקן רבינו ,ושפכה בפניו את מר לבה על האיש שירד לחייה ,נשל
שסיפר ,שזוכר היטב את כל פרטי המאורע שהתרחש בכפר את פרנסתה ,ונטל ממנה את כל אשר לה .וגם מה שהתחננה ויהי כאשר נכנסתי לחדרו באכסניתו ,היה החדר מלא עשן
מגוריו בילדותו ,איך נישל אבי בעלה של האלמנה את לפני הרבי מבעלזא לא עזר לה .אחרי שדיברה אליו כך מתוך שעלה מתוך מקטרתו ,אשר עישן בחזקת רפואה למיחושיו
מחזיק הארענדא הקודם מפרנסתו ,ומשנקב בשמו ושם צער וכאב ,הוסיפה האשה ואמרה" :וגם אני שמעתי לאמור, השונים ,והעשן היה כל כך סמיך עד אשר לא הבחין כלל
משפחתו של הארענדא הקודם ,נמצא שהוא היה אכן זקינו כי האיש הזה מביא דורונות אל הרבי מבעלזא ,וגם כעת בהיכנסי .ורק כעבור דקות אחדות כאשר העשן התפזר
של אותו איש ששוחרר מן הצבא ,ושהפקיע כעת מידי בביקורו אצלו הביא עמו סל מלא ביצים .את המתנות שמביא במקצת ,הבחין בי ,וקם לקראתי לכבדני .התישבנו והחילונו
האלמנה את אחיזתה בעסק ההוא) .אוה"צ קלד עמ' לא( מקבלים ממנו ,מבלי לשים לב שמקור פרנסתו הוא מכך לשוחח בדברי תורה וחסידות ,והפלגנו לשיחה ארוכה
שעושק פרנסתה של אשה אלמנה". ומעמיקה .תוך כדי השיחה הרגשתי שהרה"ק מנאראל
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן כאילו שוטף לי את המוח ,וכל המחשבות הזרות אט אט
מקורות :תולדותיו בספרו אזור אליהו ,הילולא קדישא נכמרו רחמיו של רבינו לנוכח דמעותיה של האלמנה ,וכשגגה התפזרו ,והרגשתי כבריה חדשה .ובכן" סיים רבינו את
ז
בס"ד
בסיום הקפות שניות -מוצאי שמחת תורה תשפ"ז לפ"ק
ברוך ה' ,בשבח והודאה לשמו ית' עברנו את ימי ירח האיתנים בהתאסף ראשי עם יחד ,עלינו להלל לשמו על כל
טובו וחסדו עלינו סלה ,ויה"ר שיתקבלו כל תפלותינו לרחמים ולרצון.
יאמר לשבח מה שנהוג לאחרונה בבתי מדרשנו סדרי 'והכינו' בערבי שבתות לציבור האברכים ובעה"ב הע"י,
וכן בישיבתנו הק' חברת 'מקדשי שביעי' להבחורים הע"י ,שמכינים עצמם לקראת שבת ,בחינת 'ויוצא משה את
העם לקראת האלקים' ,שאם יוצאים לקראת דבר ,הרי זה מוכיח כי אנו מחשיבים ומכבדים אותו.
בכן הנני úהכריז כאן הכרזה:
יונגעלייט! 'צאי לך בעקבי הצאן' התבוננו נא והביטו איך ערכו אבותינו את יום השבת,
והשכילו שלא לאבד את המתנה טובה שיש לנו להנחיל לבנינו.
ובבוא יום השבת,
יקבעו קביעות מקום לכל תפילה,
בין בליל שבת ,ובפרט בשבת בבוקר
אשר צריך לכך חיזוק רב ,אל נא תמנעו את המתנה הטובה מבניכם,
ע"י תפילה בשבת אחת כאן ובשבת אחת שם!
ואדרבה ,לא זו בלבד ,אלא ראוי שידע הבן שאביו משכים בשבת בבוקר ,ומכין את
עצמו לתפילת השבת בלימוד והכנה רבה ,ובפרט עתה בימות החורף.
וכן נקבל על עצמינו לבוא אל בית המדרש
במשמר על מורא מקדש
ולעשות את עצמו כאלם
והוא סגולה לפרנסה בהרחבה כמובא בספרים ,ונקבל עלינו אלה הדברים לכל הפחות בשני
שבתות הבעל"ט ,ומשם ואילך ידאגו בכל בית מדרש להעמיד על כך ממונים ,שיהא המשך
וקיום לדבר.
ובודאי יתן השי"ת ,שזכות השבת תאיר ותזריח קרבת אלקים להתרומם מכל תהפוכות ונבכי הזמן ,ואיש את רעהו
יעזורו ולאחיו יאמר חזק ,שיחזקו אחד את זולתו ,ונזכה כולנו ליום שכולו שבת ,לישועה וגאולה קרובה ,במהרה
בימינו אמן.
