שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — בראשית (2026-10-05)

פרשת בראשית
248
הלוחות ,והסכים הקב"ה על ידו ואמר לו יישר כחך ששברת ,כי זאת היא "לעיני כל ישראל -בראשית ברא".
טובת ישראל ,כמו בחורבן בית המקדש ששפך חמתו על עצים ואבנים. א
נראה לנעוץ סוף התורה בתחילתה ,עם הקדמה שמביא המדרש
ועפ"ז מקושר הסיום התורה להתחלה ,כי רש"י פירשטו "אשר עשה "ולא ידע איש את קבורתו"ב כדי שלא יעשו את משה רבינו לאלוקות.
משה לעיני כל ישראל" -ששיבר הלוחות ,ויהיה מידת הדין על הלוחות, וגם בספר בני יששכרג [מבואר ,דהטעם שאומרים את הפסוקד] "למען
ומידת הרחמים על ישראל ,על כן כתוב "בראשית ברא אלוקים" ואח"כ דעת כל עמי הארץ" לאחר נטילת הד' מינים ,שלא יסברו שהוא אלוקיםה,
כתוב "ביום עשות ד' אלוקים" ,כי בתחלה במידת הדין ואח"כ שיתף
רק ד' הוא אלוקים אין עוד.
מידת הרחמים למידת הדין ,ושניהן אמת.
טז
ובזה יש לפרש "לכל המורא הגדול ולכל היד החזקה אשר עשה משה
פירוש על התורה לגאון לא נודע (ע"ד החסידות) . לעיני כל ישראל" ,לא יטעו שהוא אלוקות ,רק "בראשית ברא אלוקים".
ובעל קדושת יו"טו פירש ,בהקדם
מה שמביא מספר ייטב פניםז" ,שפכי
"בראשית ברא" (א ,א). כמים ליבך"ח -כי המים התחתונים
'בראשית ברא -אין המקרא הזה בוכים על שנתרחקו משמי מרום,
אומר אלא דרשוני'יז .כי קשה לרש"י וזה ענין גלי הים שמתנשאים למעלה
"ברא" הוא פעל עבר ,ובפעל עבר שרצונם לשוב למעלה.
לעולם לא יכול לבוא סמיכת ,והאיך וזה הפשט "שפכי כמים ליבך" ,כמו
יכול לומר "בראשית ברא". כת"י פירוש על התורה לגאון לא נודע (ע"ד החסידות) שמים רוצים לעלות למעלה ולהיות
יח
לכך הביא רש"י דרשת רז"ל שמלת דבוק בד' ,ומשה היה בזה הבחינה " -כי
בראשית סמוך ל"דרכו" או בשביל "ראשית תבואתו" .ורש"י בא לפרש מן המים משיתיהו"ט ,והיה דבוק בד'
כמו המים ,ורק היה צריך להשפיל מן המדריגה הלז ,כי היה צריך ללמד כפשוטו ,בראשית בריית שמים וארץ ,ר"ל "ברא" הוא מקור על דרך עבר
לנסתר ,כמו "נאץ נאצת"יט "השאיר לו שריד"כ ,ודין מקור כְ ֵשם ,ויכול את בני ישראל ולמסור לנו את התורה.
וזה הוא הסמיכות "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"" ,ולכל היד לבוא אצלו סמיכת ,ופירושו 'בראשית ברוא' ,ואז הוא הכל פסוק אחד
החזקה" שהיה עושה "לעיני כל ישראל" ,ולמה השפיל את עצמו מן עד "ויאמר אלקים יהי אור"כא כֻ לו כאחד.
ועתה אמר אדמ"ו נר"ו ,הפירוש הזה מספיק למ"ד בראשית הוא הדביקות ולהתחבר עם בני ישראל ולעשות להם מופתים ,ע"ז אמר
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" כדי להשלים תכלית סמוך ,אבל למ"ד בראשית אינו סמוך והוא כמו "קרבן ראשית" "וירא
כב
הבריאה שהיא עבור ישראל שיקבלו התורה ,ע"כ הוכרח להשפיל את ראשית לו"כג ,מה תענה על הקושיא והא המים קדמו .הלא אם אומר
עצמו ממדרגתו קצת ,ולהתחבר עם ישראל ולעשות להם מופתים בראשית אינו סמוך ,משמע קודם כל ברא השמים והארץ ,וזה אינו כי
המים קדמו כדעת המפרשים. ואותות ולמסור להם התורה הקדושה.
ותירץ אדמ"ו ,כי מצאנו כמה פעמים הוראת הבי"ת כמו ִמן או ֵמ,- ועוד אופן אחרי ,דהנה רש"י פירש שבתחילה עלה במחשבה
כמו "כי ביצחק יקרא לך זרע"כד ,פירש רש"י ביצחק ולא כל יצחקכה, לבראותו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים ,ושיתף מידת הרחמים
"והנותר בבשר ובלחם" וגו'כו פירושו מבשר ומלחם ,ואז י"ל "בראשית" למידת הדין ,והיינו "ביום עשות ד' אלוקים"יא .והמפרשיםיב עמדו בזה,
כמו ִמן או ֵמ ראשית ,ר"ל פאן דעו ערזט ערשא ספענען דאגנן גהארט איך שייך שינוי רצון אצל השי"ת .ומתרצים ,עפ"י שאמרו ז"ליג "מזמור
אויך השמים וארץ ,ולא כונת הפסוק לומר שאלו קדמו ,אלא בא לאסף"יד ששפך חמתו על עצים ואבנים ,ועם האבנים היה השי"ת מתנהג
הפסוק לדבר בתחלה מן הארץ .וגם זה כוונת תרגם יונתן בתרגומו על במידת הדין ,אבל עם בני [ישראל] היה מתנהג במידת הרחמים.
"בראשית" ' -מן אולא'כז ,ולא ידעו המפרשים למה לא תרגם 'בקדמין' ועפ"ז י"ל הטעם ששיבר משה הלוחות ,כי היה ירא שלא ישפוך
[כאשר תרגם בכל מקום על מלת ראשית] .אלא באשר אמר אמו"ר, השי"ת חמתו על ישראל ,ושיבר הלוחות כדי שיהיה מידת הדין על
– יכנהו גם האדמו"ר מחוסט (ונראה שהיה מתלמידיו) .וכן חידושים מהגאון א .פסיקתא זוטרתא פר' וזאת הברכה עה"פ ויקבור אותו .ב .דברים לד ,ו .ג.
מהרש"ם מבערזאן זצ"ל (שמקורם מספרו תכלת מרדכי) .באי אלו מקומות מאמרי חודש תשרי מאמר יא אות טו .ד .מלכים א' ח ,ס .ה = .כאילו ח"ו יש
אוזכרו שיחותיהם של צדיקים שיח שרפי קודש גדולי האדמורי"ם בדורות איזה כח בארבעת המינים .ו .להגרי"ט טייטלבוים זצ"ל ,בתחילת ספרו .ז.
שקדמו להרב המחבר זצ"ל .אם כי ניכר שהגאון המחבר נתקשר לבית בעלז, לאביו -הגרי"י טייטלבוים זצ"ל ,מאמר לליל ב' דסוכות אות יט .ח .איכה ב,
שכן כמה פעמים הזכיר בביאוריו תורות בשם הרה"ק האדמו"ר השר שלום יט .ט .שמות ב ,י .י .בקדושת יו"ט שם .יא .להלן ב ,ד .יב .קושיא זו
מבעלז זצ"ל ,ומפי תלמידיו :תורות ששמע מפי הרה"ק רבי אורי מסאמבור הובאה בספרים רבים ,וכגון נועם אלימלך פר' חיי שרה בפירוש השני עה"פ
זצ"ל (תלמיד השר שלום מבעלז) ,חידושים ששמע מפ"ק מהרה"ק רבי שלמה ואברהם זקן .יג .איכה רבה פרשה ד פיסקא יד .יד .תהלים עט ,א .טו.
מסאסוב זצ"ל (תלמיד זקינו השר שלום מבעלז) וחידושים בשם נכדו האדמו"ר עה"פ .טז .ד"ת אלו רואים אור מתוך חיבור עה"ת שנכתב בידי רב לא נודע
רבי יששכר דוב מבעלז זצ"ל .כתב היד נכתב לאחר שנת תרפ"ז שנת פטירת לפני כמאה שנה ,בהחיבור ישנם חידושים רצופים על פרשיות התורה ,בין
מהרי"ד מבעלז זצ"ל .יז .לשון רש"י על אתר .יח .סדר רבה דבראשית אות בתרי החידו"ת מובאים גם ד"ת ושמועות אחדות מרבני הונגריה מהגאון רבי
ה ,ועיין בראשית רבה פרשה א פיסקא ד .יט .שמואל ב' יב ,יד .כ .במדבר מאיר א"ש מח"ס אמרי א"ש ומבנו הגאון רבי מנחם א"ש זצ"ל .וכן חידוש בשם
כא ,לה .כא .פסוק ג .כב .ויקרא ב ,יב .כג .דברים לג ,כא .כד .בראשית הגאון רבי יואל צבי ראטה זצ"ל אב"ד דק"ק חוסט ,מח"ס שו"ת בית היוצר.
כא ,יב .כה .שם כח ,טו .כו .ויקרא ח ,לב ,עיי"ש ברמב"ן .כז .תוספת בשולי מספר חידושים ושמועות מהגאון רבי משה גרינוואלד זצ"ל ,בעל ערוגת הבושם
www.shuvi.co.il
"ויצא קין מלפני ה'" שפיר תרגם יונתן בן עוזיאל 'מן אולא' ולא 'בקדמין' ,ובודאי כונתו היתה
(ד ,טז). כאשר אמרתי.
במדרש רבהמא ז"ל" :ויצא קין מלפני ה'" ,רבי חמא בשם רבי חנינה ועוד אמר אדמ"ו ,בגמ' ר"הכח כתיבכט 'בעשרה מאמרות נברא העולם',
ופריך הש"ס אם תבדוק לא תמצא אלא תשעה ,והאיך תאמר בעשרה.
בר רבי יצחק אמר יצא שמח ,היך מה דאת אמרמב "הנה הוא יוצא
לקראתך" וכו' ,ופגע בו אדם הראשון ,א"ל מה נעשה בדינך ,א"ל עשיתי והשיב" ,בראשית" גם הוא מאמר ,שנאמרל "בדבר ד' שמים נעשו" .ותמוה
תשובה ו[נת]פשרתי ,התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ,אמר כך היא מאד ,האיך עלה על דעת הש"ס לאמר בראשית נמי מאמר הוא.
מג
כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע ,מיד עמד אדם הראשון ואמר ותירץ אדמ"ו ,ידוע הוא למדקדקים שמצאנו כמה פעמים פעלים
"מזמור שיר ליום השבת" ,ע"כ. הפוכים ,כמו כֶ ֶבש כֶ ֶשבִ ,ש ְמלָ ה ַשלְ ָמה ,גער רגע ,לָ ָהק ָק ָהל ,והוראה אחת
היא .אף כאן בראשית כמו ַב ֲא ֶר ֶשת שעורו בדבור כאשר מצאנו (בתהלים
ואין צורך להאריך בדקדוקים ,דכולו עלה קמצוני'םמד.
"א ֶר ֶשת שפתיו" ,פירושו דבור שפתנו .ולפ"ז שפיר אמר הגמרא, כאלא) ֲ
ואפשר לי ,בהקדם מאי דאיתא בספר הרב מיוח"דמה בדורינו ,ראש "בראשית ברא אלקים" גם הוא דבור ,כי המלה "בראשית" בעצמו הוא
דוד פרשת האזינו (דף קס ע"אמו) מה שאמרו ביומא (דף פומז) במקצת דבור ,ושעורו 'בדבור ברא אלקים את השמים' וכו' ,ועם זה הכל מתורץ על
מח
נוסחאות ,א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר קושיא של סמיכת ,ועל המים קדמו ,ודבר דבור על אפניו.
"שובה ישראל עד ה' אלהיך" ,ר' יוחנן אמר הגאון רבי משה מיכאל
עד ולא עד בכלל ,ומי אמר ר' יוחנן הכי, ליכטנשטיין זצ"ל ,מחכמי המבורגלב.
והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה לא
תעשה שבתורה וכו' ,לא קשיא הא ביחיד הא
בצבור.
ופירש הרב פנים מאירות בספר כתנות "את השמים ואת הארץ" (א ,א).
מט
במה שכתב הגאון אור פרשת וילך חגיגה דף יב ע"א' :אילו נאמר שמים
[מהר"ר] נפתלי כ"ץ בסמיכת חכמים (דף וארץ הייתי אומר שמים וארץ שמותיו של
כחנ) פלוגתא אי תשובה מהני בעבודה זרה כ"י הגאון רבי צמח הכהן זצ"ל ,מחו"ר ג'רבה הקב"ה' ,ע"כ.
או לא ,ופליגי בהאי קרא דכתיבנא "תשב קשה ,מי יכול להבין הבנה רעועה כזאת,
לומר שהם שמותיו של הקב"ה .ועוד ,אם שמים וארץ אינם נבראים ,אנוש עד דכא" ,דורשי רשומות אמרו דם כפירה אשת איש ,ולמ"ד עד
ועד בכלל מהני תשובה אף בהנך ,אבל אי אמרינן עד ולא עד בכלל לא היכן הנבראים שהזכיר הכתוב.
וי"ל ,לפי שהתחלת התורה בפסוק הזה יש למינים לטעות ,כמו מהני תשובה בהני תלתא דחמירי .ולפי זה פריך שפיר ,איך א"ר יוחנן
עד ולא עד בכלל ,והאר"י גדולה תשובה שדוחה לא תעשה דכתיב "ואת
שחשבו הזקנים ששינו לתלמי המלך מלת "בראשית"לג ,אע"ג דכמה
לה כי זנית" וכו' ,אלמא אף בעבודה זרה מהני תשובה .ומשני ,הא ביחיד הא
קראי איתנהו כמו "ה' קנני ראשית דרכו"לד" ,ראשית תבואתה" ,
בציבור ,דביחיד לא מהני תשובה "עד דכא" שהם ר"ת דם כפירה אשת
"ראשית דגנך"לו ,וכמה מן התיבות דישתנו בפירושן.
איש ,ובציבור מהני ,יע"ש.
הלא תראה שם 'אלקים' דישתנה לכמה מן הפירושים כנודעלז .ומפני
והנה רוב המפרשיםנב כתבו ,דאדם הראשון היו בידו ג' אלה -עבודה
זה חושבין כיון דשם 'אלקים' אינו שם העצםלח ,מבינים דפירוש 'אלקים'
זרה שפיכות דמים וגילוי עריות ,וא"כ לפי זה לא רצה לעשות תשובה,
מלשון אלקות ויחסר השם .ובתחילת הבריאה צריך שיזכיר מי הוא
דסבר כר"י דביחיד עד ולא עד בכלל ,עד שיצא שמח קין שהרג את אחיו
האלוק אשר ברא ,ויחשבו שפירוש הכתוב בזה האופן" ,בראשית ברא
ועשה תשובה על שפיכות דמים ,א"ל עד כאן מגעת כחה של תשובה
אלקים" ,והאלקים שמו שמים וארץ .ואין קושי מן השם בשתי שמות ,כי
דאפילו לשפיכות דמים מכפרת ,א"כ עד ועד בכלל ואני לא ידעתי
כמוהו רבים" ,א'ל שד'י" ,וכיוצא גם בבני אדם.
זה ,מיד פתח "מזמור שיר ליום השבת" שנאמר בונג כל השומר שבת
ומה ברא ,סמיך אדלקמן .והתחיל הכתוב לומר כיצד הבריאה ,ואמר כהלכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו ,דמשמע שעד בכלל ,דאפילו
"והארץ היתה תהו" ,כלומר ,שהיתה בתחילה "תהו ובהו" ,תוהא ובוהא בעבודה זרה מוחלין ,ודו"ק.
לט
וגו'" .ורוח אלקים מרחפת ויאמר וגו' ויהי אור" ,וק"ל .וכן פירש היפה
הגאון רבי עמור אביטבול זצ"לנד ,מחו"ר צ'פרו -מרוקו,
קרוב לזה ,וע"ש.
מח"ס עומר מן.
הגאון רבי צמח הכהן זצ"ל ,תרומת הדשן עמ"ס חגיגה,
מחו"ר ג'רבהמ.
פרץ זצ"ל מח"ס בגדי אהרן ,ומשחת אהרן .תורת רבו שבכתב ובע"פ היתה הגיליון :שורש אול מן "הואיל משה באר" וגו' (דברים א ,ה) ,פירש"י התחיל
שגורה על פיו והביאו בכתביו לרוב .בעירו העמיד תלמידים בעומק העיון כמו "הנה נא הואלתי" .כח .דף לב ע"א .כט .אבות ריש פרק ה .ל .תהלים
וביושר הסברא ,ומחידושיהם הביא בספריו .חיבוריו :תורי זהב -ביאור לשה"ש, לג ,ו .לא .פסוק ג .לב .הגאון רבי משה מיכאל ליכטנשטיין זצ"ל נולד בעיר
מדרש הגדה -ביאור להגש"פ ,חולת אהבה -עה"ת ,תרומת הדשן -חידושים לובראנץ לאביו רבי יהודה ליבוש זצ"ל ,בצעירותו למד לפני הגאון רבי עקיבא
לש"ס ,בנין אבות -עמ"ס אבות ,צפנת פענח -על פירש"י והרא"ם .נלב"ע בכ"ח אייגר זצ"ל ,לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הגאון זצ"ל עבר לק"ק שילדבערג
אד"ב תקע"ג .מתוך חיבור בכת"י עמ"ס חגיגה .מא .פרשה כב פיסקא יג. ואח"כ משך שנים ועשרים שנה התגורר בהמבורג שימש כרב הקלויז ע"ש הר"ר
מב .שמות ד ,יד .מג .תהלים צב .מד .מליצה ע"פ הפסוק במשלי כד, יחיאל וואליך זצ"ל ,וגם לימד דרדקי שם .מחמת בריאותו לא נישא ולא הותיר
לא .מה = .מורנו יוסף חיים דוד .מו .ד"ה ולפי מדרשו .מז .ע"א. אחריו שם בעולם ,זולת כתביו המעטים .בתקופתו נודע כספרא רבה לאורייתא
מח .הושע יד ,ב .מט .למהר"מ איזנשטאט ,דף ק סוע"ב .נ .בהקדמת ספרו, וכמושך בעט סופר בלשון צחות דקדוק ומליצה .נלב"ע י"ח סיון תר"ל.
ע"ג .נא .תהלים צ ,ג .נב .שער הפסוקים פר' ויגש ועוד ,ויסוד הדברים עיין לג .מגילה דף ט ע"א .לד .משלי ח ,כב .לה .ירמיה ב ,ג .לו .דברים יח,
בסנהדרין דף לח ע"ב ודף נו ע"ב .נג .שבת דף קיח ע"ב .נד .הג"ר עמור ד .לז .כגון (שמות כב ,כז) "אלקים לא תקלל" -אזהרה לקללת דיין .וכן
אביטבול זצ"ל ,דיין ומו"צ בצ'פרו ,מגדולי דורו ובעל מעשים ,שולחנו היה (שם ז ,א) "נתתיך אלקים לפרעה" -שופט ורודה לרדותו ,ועוד .לח .אבן
כשולחנו של אברהם אבינו ע"ה ולא היה נצרך לבריות ,הניח אחריו ברכה פסקי עזרא שמות ג ,ד .לט .יפה תאר על המדרש דף טז ע"ד ד"ה היינו אומרים.
דין וכן דרושים וחידושים יקרים ,מתורתו נדפסו החיבורים :מנחת העומר; מ .הג"ר צמח הכהן זצ"ל נולד בשנת תצ"ט לאביו ממיוחסי כהונה רבי סעייד
עומר התנופה; עומר מן; שירת העומר .חי בין השנים תקמ"ב -ר"ח טבת תרי"ד. זצ"ל ,בעיר הדיג'ת שבג'רבה שם ישב על מדין .את תורתו למד לפני הג"ר אהרן
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
