gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת בראשית‬ ‫‪248‬‬ ‫הלוחות‪ ,‬והסכים הקב"ה על ידו ואמר לו יישר כחך ששברת‪ ,‬כי זאת היא‬ ‫"לעיני כל ישראל ‪ -‬בראשית ברא"‪.‬‬ ‫טובת ישראל‪ ,‬כמו בחורבן בית המקדש ששפך חמתו על עצים ואבנים‪.‬‬ ‫א‬ ‫נראה לנעוץ סוף התורה בתחילתה‪ ,‬עם הקדמה שמביא המדרש‬ ‫ועפ"ז מקושר הסיום התורה להתחלה‪ ,‬כי רש"י פירשטו "אשר עשה‬ ‫"ולא ידע איש את קבורתו"ב כדי שלא יעשו את משה רבינו לאלוקות‪.‬‬ ‫משה לעיני כל ישראל" ‪ -‬ששיבר הלוחות‪ ,‬ויהיה מידת הדין על הלוחות‪,‬‬ ‫וגם בספר בני יששכרג [מבואר‪ ,‬דהטעם שאומרים את הפסוקד] "למען‬ ‫ומידת הרחמים על ישראל‪ ,‬על כן כתוב "בראשית ברא אלוקים" ואח"כ‬ ‫דעת כל עמי הארץ" לאחר נטילת הד' מינים‪ ,‬שלא יסברו שהוא אלוקיםה‪,‬‬ ‫כתוב "ביום עשות ד' אלוקים"‪ ,‬כי בתחלה במידת הדין ואח"כ שיתף‬ ‫רק ד' הוא אלוקים אין עוד‪.‬‬ ‫מידת הרחמים למידת הדין‪ ,‬ושניהן אמת‪.‬‬ ‫טז‬ ‫ובזה יש לפרש "לכל המורא הגדול ולכל היד החזקה אשר עשה משה‬ ‫פירוש על התורה לגאון לא נודע (ע"ד החסידות) ‪.‬‬ ‫לעיני כל ישראל"‪ ,‬לא יטעו שהוא אלוקות‪ ,‬רק "בראשית ברא אלוקים"‪.‬‬ ‫ובעל קדושת יו"טו פירש‪ ,‬בהקדם‬ ‫מה שמביא מספר ייטב פניםז‪" ,‬שפכי‬ ‫"בראשית ברא" (א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫כמים ליבך"ח ‪ -‬כי המים התחתונים‬ ‫'בראשית ברא ‪ -‬אין המקרא הזה‬ ‫בוכים על שנתרחקו משמי מרום‪,‬‬ ‫אומר אלא דרשוני'יז‪ .‬כי קשה לרש"י‬ ‫וזה ענין גלי הים שמתנשאים למעלה‬ ‫"ברא" הוא פעל עבר‪ ,‬ובפעל עבר‬ ‫שרצונם לשוב למעלה‪.‬‬ ‫לעולם לא יכול לבוא סמיכת‪ ,‬והאיך‬ ‫וזה הפשט "שפכי כמים ליבך"‪ ,‬כמו‬ ‫יכול לומר "בראשית ברא"‪.‬‬ ‫כת"י פירוש על התורה לגאון לא נודע (ע"ד החסידות)‬ ‫שמים רוצים לעלות למעלה ולהיות‬ ‫יח‬ ‫לכך הביא רש"י דרשת רז"ל שמלת‬ ‫דבוק בד'‪ ,‬ומשה היה בזה הבחינה ‪" -‬כי‬ ‫בראשית סמוך ל"דרכו" או בשביל "ראשית תבואתו"‪ .‬ורש"י בא לפרש‬ ‫מן המים משיתיהו"ט‪ ,‬והיה דבוק בד'‬ ‫כמו המים‪ ,‬ורק היה צריך להשפיל מן המדריגה הלז‪ ,‬כי היה צריך ללמד כפשוטו‪ ,‬בראשית בריית שמים וארץ‪ ,‬ר"ל "ברא" הוא מקור על דרך עבר‬ ‫לנסתר‪ ,‬כמו "נאץ נאצת"יט "השאיר לו שריד"כ‪ ,‬ודין מקור כְ ֵשם‪ ,‬ויכול‬ ‫את בני ישראל ולמסור לנו את התורה‪.‬‬ ‫וזה הוא הסמיכות "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"‪" ,‬ולכל היד לבוא אצלו סמיכת‪ ,‬ופירושו 'בראשית ברוא'‪ ,‬ואז הוא הכל פסוק אחד‬ ‫החזקה" שהיה עושה "לעיני כל ישראל"‪ ,‬ולמה השפיל את עצמו מן עד "ויאמר אלקים יהי אור"כא כֻ לו כאחד‪.‬‬ ‫ועתה אמר אדמ"ו נר"ו‪ ,‬הפירוש הזה מספיק למ"ד בראשית הוא‬ ‫הדביקות ולהתחבר עם בני ישראל ולעשות להם מופתים‪ ,‬ע"ז אמר‬ ‫"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" כדי להשלים תכלית סמוך‪ ,‬אבל למ"ד בראשית אינו סמוך והוא כמו "קרבן ראשית" "וירא‬ ‫כב‬ ‫הבריאה שהיא עבור ישראל שיקבלו התורה‪ ,‬ע"כ הוכרח להשפיל את ראשית לו"כג‪ ,‬מה תענה על הקושיא והא המים קדמו‪ .‬הלא אם אומר‬ ‫עצמו ממדרגתו קצת‪ ,‬ולהתחבר עם ישראל ולעשות להם מופתים בראשית אינו סמוך‪ ,‬משמע קודם כל ברא השמים והארץ‪ ,‬וזה אינו כי‬ ‫המים קדמו כדעת המפרשים‪.‬‬ ‫ואותות ולמסור להם התורה הקדושה‪.‬‬ ‫ותירץ אדמ"ו‪ ,‬כי מצאנו כמה פעמים הוראת הבי"ת כמו ִמן או ֵמ‪,-‬‬ ‫ועוד אופן אחרי‪ ,‬דהנה רש"י פירש שבתחילה עלה במחשבה‬ ‫כמו "כי ביצחק יקרא לך זרע"כד‪ ,‬פירש רש"י ביצחק ולא כל יצחקכה‪,‬‬ ‫לבראותו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬ושיתף מידת הרחמים‬ ‫"והנותר בבשר ובלחם" וגו'כו פירושו מבשר ומלחם‪ ,‬ואז י"ל "בראשית"‬ ‫למידת הדין‪ ,‬והיינו "ביום עשות ד' אלוקים"יא‪ .‬והמפרשיםיב עמדו בזה‪,‬‬ ‫כמו ִמן או ֵמ ראשית‪ ,‬ר"ל פאן דעו ערזט ערשא ספענען דאגנן גהארט‬ ‫איך שייך שינוי רצון אצל השי"ת‪ .‬ומתרצים‪ ,‬עפ"י שאמרו ז"ליג "מזמור‬ ‫אויך השמים וארץ‪ ,‬ולא כונת הפסוק לומר שאלו קדמו‪ ,‬אלא בא‬ ‫לאסף"יד ששפך חמתו על עצים ואבנים‪ ,‬ועם האבנים היה השי"ת מתנהג‬ ‫הפסוק לדבר בתחלה מן הארץ‪ .‬וגם זה כוונת תרגם יונתן בתרגומו על‬ ‫במידת הדין‪ ,‬אבל עם בני [ישראל] היה מתנהג במידת הרחמים‪.‬‬ ‫"בראשית" ‪' -‬מן אולא'כז‪ ,‬ולא ידעו המפרשים למה לא תרגם 'בקדמין'‬ ‫ועפ"ז י"ל הטעם ששיבר משה הלוחות‪ ,‬כי היה ירא שלא ישפוך‬ ‫[כאשר תרגם בכל מקום על מלת ראשית]‪ .‬אלא באשר אמר אמו"ר‪,‬‬ ‫השי"ת חמתו על ישראל‪ ,‬ושיבר הלוחות כדי שיהיה מידת הדין על‬ ‫– יכנהו גם האדמו"ר מחוסט (ונראה שהיה מתלמידיו)‪ .‬וכן חידושים מהגאון‬ ‫א‪ .‬פסיקתא זוטרתא פר' וזאת הברכה עה"פ ויקבור אותו‪ .‬ב‪ .‬דברים לד‪ ,‬ו‪ .‬ג‪.‬‬ ‫מהרש"ם מבערזאן זצ"ל (שמקורם מספרו תכלת מרדכי)‪ .‬באי אלו מקומות‬ ‫מאמרי חודש תשרי מאמר יא אות טו‪ .‬ד‪ .‬מלכים א' ח‪ ,‬ס‪ .‬ה‪ = .‬כאילו ח"ו יש‬ ‫אוזכרו שיחותיהם של צדיקים שיח שרפי קודש גדולי האדמורי"ם בדורות‬ ‫איזה כח בארבעת המינים‪ .‬ו‪ .‬להגרי"ט טייטלבוים זצ"ל‪ ,‬בתחילת ספרו‪ .‬ז‪.‬‬ ‫שקדמו להרב המחבר זצ"ל‪ .‬אם כי ניכר שהגאון המחבר נתקשר לבית בעלז‪,‬‬ ‫לאביו ‪ -‬הגרי"י טייטלבוים זצ"ל‪ ,‬מאמר לליל ב' דסוכות אות יט‪ .‬ח‪ .‬איכה ב‪,‬‬ ‫שכן כמה פעמים הזכיר בביאוריו תורות בשם הרה"ק האדמו"ר השר שלום‬ ‫יט‪ .‬ט‪ .‬שמות ב‪ ,‬י‪ .‬י‪ .‬בקדושת יו"ט שם‪ .‬יא‪ .‬להלן ב‪ ,‬ד‪ .‬יב‪ .‬קושיא זו‬ ‫מבעלז זצ"ל‪ ,‬ומפי תלמידיו‪ :‬תורות ששמע מפי הרה"ק רבי אורי מסאמבור‬ ‫הובאה בספרים רבים‪ ,‬וכגון נועם אלימלך פר' חיי שרה בפירוש השני עה"פ‬ ‫זצ"ל (תלמיד השר שלום מבעלז)‪ ,‬חידושים ששמע מפ"ק מהרה"ק רבי שלמה‬ ‫ואברהם זקן‪ .‬יג‪ .‬איכה רבה פרשה ד פיסקא יד‪ .‬יד‪ .‬תהלים עט‪ ,‬א‪ .‬טו‪.‬‬ ‫מסאסוב זצ"ל (תלמיד זקינו השר שלום מבעלז) וחידושים בשם נכדו האדמו"ר‬ ‫עה"פ‪ .‬טז‪ .‬ד"ת אלו רואים אור מתוך חיבור עה"ת שנכתב בידי רב לא נודע‬ ‫רבי יששכר דוב מבעלז זצ"ל‪ .‬כתב היד נכתב לאחר שנת תרפ"ז שנת פטירת‬ ‫לפני כמאה שנה‪ ,‬בהחיבור ישנם חידושים רצופים על פרשיות התורה‪ ,‬בין‬ ‫מהרי"ד מבעלז זצ"ל‪ .‬יז‪ .‬לשון רש"י על אתר‪ .‬יח‪ .‬סדר רבה דבראשית אות‬ ‫בתרי החידו"ת מובאים גם ד"ת ושמועות אחדות מרבני הונגריה מהגאון רבי‬ ‫ה‪ ,‬ועיין בראשית רבה פרשה א פיסקא ד‪ .‬יט‪ .‬שמואל ב' יב‪ ,‬יד‪ .‬כ‪ .‬במדבר‬ ‫מאיר א"ש מח"ס אמרי א"ש ומבנו הגאון רבי מנחם א"ש זצ"ל‪ .‬וכן חידוש בשם‬ ‫כא‪ ,‬לה‪ .‬כא‪ .‬פסוק ג‪ .‬כב‪ .‬ויקרא ב‪ ,‬יב‪ .‬כג‪ .‬דברים לג‪ ,‬כא‪ .‬כד‪ .‬בראשית‬ ‫הגאון רבי יואל צבי ראטה זצ"ל אב"ד דק"ק חוסט‪ ,‬מח"ס שו"ת בית היוצר‪.‬‬ ‫כא‪ ,‬יב‪ .‬כה‪ .‬שם כח‪ ,‬טו‪ .‬כו‪ .‬ויקרא ח‪ ,‬לב‪ ,‬עיי"ש ברמב"ן‪ .‬כז‪ .‬תוספת בשולי‬ ‫מספר חידושים ושמועות מהגאון רבי משה גרינוואלד זצ"ל‪ ,‬בעל ערוגת הבושם‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫"ויצא קין מלפני ה'"‬ ‫שפיר תרגם יונתן בן עוזיאל 'מן אולא' ולא 'בקדמין'‪ ,‬ובודאי כונתו היתה‬ ‫(ד‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫כאשר אמרתי‪.‬‬ ‫במדרש רבהמא ז"ל‪" :‬ויצא קין מלפני ה'"‪ ,‬רבי חמא בשם רבי חנינה‬ ‫ועוד אמר אדמ"ו‪ ,‬בגמ' ר"הכח כתיבכט 'בעשרה מאמרות נברא העולם'‪,‬‬ ‫ופריך הש"ס אם תבדוק לא תמצא אלא תשעה‪ ,‬והאיך תאמר בעשרה‪.‬‬ ‫בר רבי יצחק אמר יצא שמח‪ ,‬היך מה דאת אמרמב "הנה הוא יוצא‬ ‫לקראתך" וכו'‪ ,‬ופגע בו אדם הראשון‪ ,‬א"ל מה נעשה בדינך‪ ,‬א"ל עשיתי‬ ‫והשיב‪" ,‬בראשית" גם הוא מאמר‪ ,‬שנאמרל "בדבר ד' שמים נעשו"‪ .‬ותמוה‬ ‫תשובה ו[נת]פשרתי‪ ,‬התחיל אדם הראשון מטפח על פניו‪ ,‬אמר כך היא‬ ‫מאד‪ ,‬האיך עלה על דעת הש"ס לאמר בראשית נמי מאמר הוא‪.‬‬ ‫מג‬ ‫כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע‪ ,‬מיד עמד אדם הראשון ואמר‬ ‫ותירץ אדמ"ו‪ ,‬ידוע הוא למדקדקים שמצאנו כמה פעמים פעלים‬ ‫"מזמור שיר ליום השבת"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הפוכים‪ ,‬כמו כֶ ֶבש כֶ ֶשב‪ִ ,‬ש ְמלָ ה ַשלְ ָמה‪ ,‬גער רגע‪ ,‬לָ ָהק ָק ָהל‪ ,‬והוראה אחת‬ ‫היא‪ .‬אף כאן בראשית כמו ַב ֲא ֶר ֶשת שעורו בדבור כאשר מצאנו (בתהלים‬ ‫ואין צורך להאריך בדקדוקים‪ ,‬דכולו עלה קמצוני'םמד‪.‬‬ ‫"א ֶר ֶשת שפתיו"‪ ,‬פירושו דבור שפתנו‪ .‬ולפ"ז שפיר אמר הגמרא‪,‬‬ ‫כאלא) ֲ‬ ‫ואפשר לי‪ ,‬בהקדם מאי דאיתא בספר הרב מיוח"דמה בדורינו‪ ,‬ראש‬ ‫"בראשית ברא אלקים" גם הוא דבור‪ ,‬כי המלה "בראשית" בעצמו הוא‬ ‫דוד פרשת האזינו (דף קס ע"אמו) מה שאמרו ביומא (דף פומז) במקצת‬ ‫דבור‪ ,‬ושעורו 'בדבור ברא אלקים את השמים' וכו'‪ ,‬ועם זה הכל מתורץ על‬ ‫מח‬ ‫נוסחאות‪ ,‬א"ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר‬ ‫קושיא של סמיכת‪ ,‬ועל המים קדמו‪ ,‬ודבר דבור על אפניו‪.‬‬ ‫"שובה ישראל עד ה' אלהיך"‪ ,‬ר' יוחנן אמר‬ ‫הגאון רבי משה מיכאל‬ ‫עד ולא עד בכלל‪ ,‬ומי אמר ר' יוחנן הכי‪,‬‬ ‫ליכטנשטיין זצ"ל‪ ,‬מחכמי המבורגלב‪.‬‬ ‫והא אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה לא‬ ‫תעשה שבתורה וכו'‪ ,‬לא קשיא הא ביחיד הא‬ ‫בצבור‪.‬‬ ‫ופירש הרב פנים מאירות בספר כתנות‬ ‫"את השמים ואת הארץ" (א‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫מט‬ ‫במה שכתב הגאון‬ ‫אור פרשת וילך‬ ‫חגיגה דף יב ע"א‪' :‬אילו נאמר שמים‬ ‫[מהר"ר] נפתלי כ"ץ בסמיכת חכמים (דף‬ ‫וארץ הייתי אומר שמים וארץ שמותיו של‬ ‫כחנ) פלוגתא אי תשובה מהני בעבודה זרה‬ ‫כ"י הגאון רבי צמח הכהן זצ"ל‪ ,‬מחו"ר ג'רבה‬ ‫הקב"ה'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫או לא‪ ,‬ופליגי בהאי קרא דכתיבנא "תשב‬ ‫קשה‪ ,‬מי יכול להבין הבנה רעועה כזאת‪,‬‬ ‫לומר שהם שמותיו של הקב"ה‪ .‬ועוד‪ ,‬אם שמים וארץ אינם נבראים‪ ,‬אנוש עד דכא"‪ ,‬דורשי רשומות אמרו דם כפירה אשת איש‪ ,‬ולמ"ד עד‬ ‫ועד בכלל מהני תשובה אף בהנך‪ ,‬אבל אי אמרינן עד ולא עד בכלל לא‬ ‫היכן הנבראים שהזכיר הכתוב‪.‬‬ ‫וי"ל‪ ,‬לפי שהתחלת התורה בפסוק הזה יש למינים לטעות‪ ,‬כמו מהני תשובה בהני תלתא דחמירי‪ .‬ולפי זה פריך שפיר‪ ,‬איך א"ר יוחנן‬ ‫עד ולא עד בכלל‪ ,‬והאר"י גדולה תשובה שדוחה לא תעשה דכתיב "ואת‬ ‫שחשבו הזקנים ששינו לתלמי המלך מלת "בראשית"לג‪ ,‬אע"ג דכמה‬ ‫לה כי זנית" וכו'‪ ,‬אלמא אף בעבודה זרה מהני תשובה‪ .‬ומשני‪ ,‬הא ביחיד הא‬ ‫קראי איתנהו כמו "ה' קנני ראשית דרכו"לד‪" ,‬ראשית תבואתה" ‪,‬‬ ‫בציבור‪ ,‬דביחיד לא מהני תשובה "עד דכא" שהם ר"ת דם כפירה אשת‬ ‫"ראשית דגנך"לו‪ ,‬וכמה מן התיבות דישתנו בפירושן‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬ובציבור מהני‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫הלא תראה שם 'אלקים' דישתנה לכמה מן הפירושים כנודעלז‪ .‬ומפני‬ ‫והנה רוב המפרשיםנב כתבו‪ ,‬דאדם הראשון היו בידו ג' אלה ‪ -‬עבודה‬ ‫זה חושבין כיון דשם 'אלקים' אינו שם העצםלח‪ ,‬מבינים דפירוש 'אלקים'‬ ‫זרה שפיכות דמים וגילוי עריות‪ ,‬וא"כ לפי זה לא רצה לעשות תשובה‪,‬‬ ‫מלשון אלקות ויחסר השם‪ .‬ובתחילת הבריאה צריך שיזכיר מי הוא‬ ‫דסבר כר"י דביחיד עד ולא עד בכלל‪ ,‬עד שיצא שמח קין שהרג את אחיו‬ ‫האלוק אשר ברא‪ ,‬ויחשבו שפירוש הכתוב בזה האופן‪" ,‬בראשית ברא‬ ‫ועשה תשובה על שפיכות דמים‪ ,‬א"ל עד כאן מגעת כחה של תשובה‬ ‫אלקים"‪ ,‬והאלקים שמו שמים וארץ‪ .‬ואין קושי מן השם בשתי שמות‪ ,‬כי‬ ‫דאפילו לשפיכות דמים מכפרת‪ ,‬א"כ עד ועד בכלל ואני לא ידעתי‬ ‫כמוהו רבים‪" ,‬א'ל שד'י"‪ ,‬וכיוצא גם בבני אדם‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬מיד פתח "מזמור שיר ליום השבת" שנאמר בונג כל השומר שבת‬ ‫ומה ברא‪ ,‬סמיך אדלקמן‪ .‬והתחיל הכתוב לומר כיצד הבריאה‪ ,‬ואמר כהלכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו‪ ,‬דמשמע שעד בכלל‪ ,‬דאפילו‬ ‫"והארץ היתה תהו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהיתה בתחילה "תהו ובהו"‪ ,‬תוהא ובוהא בעבודה זרה מוחלין‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לט‬ ‫וגו'‪" .‬ורוח אלקים מרחפת ויאמר וגו' ויהי אור"‪ ,‬וק"ל‪ .‬וכן פירש היפה‬ ‫הגאון רבי עמור אביטבול זצ"לנד‪ ,‬מחו"ר צ'פרו ‪ -‬מרוקו‪,‬‬ ‫קרוב לזה‪ ,‬וע"ש‪.‬‬ ‫מח"ס עומר מן‪.‬‬ ‫הגאון רבי צמח הכהן זצ"ל‪ ,‬תרומת הדשן עמ"ס חגיגה‪,‬‬ ‫מחו"ר ג'רבהמ‪.‬‬ ‫פרץ זצ"ל מח"ס בגדי אהרן‪ ,‬ומשחת אהרן‪ .‬תורת רבו שבכתב ובע"פ היתה‬ ‫הגיליון‪ :‬שורש אול מן "הואיל משה באר" וגו' (דברים א‪ ,‬ה)‪ ,‬פירש"י התחיל‬ ‫שגורה על פיו והביאו בכתביו לרוב‪ .‬בעירו העמיד תלמידים בעומק העיון‬ ‫כמו "הנה נא הואלתי"‪ .‬כח‪ .‬דף לב ע"א‪ .‬כט‪ .‬אבות ריש פרק ה‪ .‬ל‪ .‬תהלים‬ ‫וביושר הסברא‪ ,‬ומחידושיהם הביא בספריו‪ .‬חיבוריו‪ :‬תורי זהב ‪ -‬ביאור לשה"ש‪,‬‬ ‫לג‪ ,‬ו‪ .‬לא‪ .‬פסוק ג‪ .‬לב‪ .‬הגאון רבי משה מיכאל ליכטנשטיין זצ"ל נולד בעיר‬ ‫מדרש הגדה ‪ -‬ביאור להגש"פ‪ ,‬חולת אהבה ‪ -‬עה"ת‪ ,‬תרומת הדשן ‪ -‬חידושים‬ ‫לובראנץ לאביו רבי יהודה ליבוש זצ"ל‪ ,‬בצעירותו למד לפני הגאון רבי עקיבא‬ ‫לש"ס‪ ,‬בנין אבות ‪ -‬עמ"ס אבות‪ ,‬צפנת פענח ‪ -‬על פירש"י והרא"ם‪ .‬נלב"ע בכ"ח‬ ‫אייגר זצ"ל‪ ,‬לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הגאון זצ"ל עבר לק"ק שילדבערג‬ ‫אד"ב תקע"ג‪ .‬מתוך חיבור בכת"י עמ"ס חגיגה‪ .‬מא‪ .‬פרשה כב פיסקא יג‪.‬‬ ‫ואח"כ משך שנים ועשרים שנה התגורר בהמבורג שימש כרב הקלויז ע"ש הר"ר‬ ‫מב‪ .‬שמות ד‪ ,‬יד‪ .‬מג‪ .‬תהלים צב‪ .‬מד‪ .‬מליצה ע"פ הפסוק במשלי כד‪,‬‬ ‫יחיאל וואליך זצ"ל‪ ,‬וגם לימד דרדקי שם‪ .‬מחמת בריאותו לא נישא ולא הותיר‬ ‫לא‪ .‬מה‪ = .‬מורנו יוסף חיים דוד‪ .‬מו‪ .‬ד"ה ולפי מדרשו‪ .‬מז‪ .‬ע"א‪.‬‬ ‫אחריו שם בעולם‪ ,‬זולת כתביו המעטים‪ .‬בתקופתו נודע כספרא רבה לאורייתא‬ ‫מח‪ .‬הושע יד‪ ,‬ב‪ .‬מט‪ .‬למהר"מ איזנשטאט‪ ,‬דף ק סוע"ב‪ .‬נ‪ .‬בהקדמת ספרו‪,‬‬ ‫וכמושך בעט סופר בלשון צחות דקדוק ומליצה‪ .‬נלב"ע י"ח סיון תר"ל‪.‬‬ ‫ע"ג‪ .‬נא‪ .‬תהלים צ‪ ,‬ג‪ .‬נב‪ .‬שער הפסוקים פר' ויגש ועוד‪ ,‬ויסוד הדברים עיין‬ ‫לג‪ .‬מגילה דף ט ע"א‪ .‬לד‪ .‬משלי ח‪ ,‬כב‪ .‬לה‪ .‬ירמיה ב‪ ,‬ג‪ .‬לו‪ .‬דברים יח‪,‬‬ ‫בסנהדרין דף לח ע"ב ודף נו ע"ב‪ .‬נג‪ .‬שבת דף קיח ע"ב‪ .‬נד‪ .‬הג"ר עמור‬ ‫ד‪ .‬לז‪ .‬כגון (שמות כב‪ ,‬כז) "אלקים לא תקלל" ‪ -‬אזהרה לקללת דיין‪ .‬וכן‬ ‫אביטבול זצ"ל‪ ,‬דיין ומו"צ בצ'פרו‪ ,‬מגדולי דורו ובעל מעשים‪ ,‬שולחנו היה‬ ‫(שם ז‪ ,‬א) "נתתיך אלקים לפרעה" ‪ -‬שופט ורודה לרדותו‪ ,‬ועוד‪ .‬לח‪ .‬אבן‬ ‫כשולחנו של אברהם אבינו ע"ה ולא היה נצרך לבריות‪ ,‬הניח אחריו ברכה פסקי‬ ‫עזרא שמות ג‪ ,‬ד‪ .‬לט‪ .‬יפה תאר על המדרש דף טז ע"ד ד"ה היינו אומרים‪.‬‬ ‫דין וכן דרושים וחידושים יקרים‪ ,‬מתורתו נדפסו החיבורים‪ :‬מנחת העומר;‬ ‫מ‪ .‬הג"ר צמח הכהן זצ"ל נולד בשנת תצ"ט לאביו ממיוחסי כהונה רבי סעייד‬ ‫עומר התנופה; עומר מן; שירת העומר‪ .‬חי בין השנים תקמ"ב ‪ -‬ר"ח טבת תרי"ד‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בעיר הדיג'ת שבג'רבה שם ישב על מדין‪ .‬את תורתו למד לפני הג"ר אהרן‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬