gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להתוודע · Lehisvada — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: להתוודע · Lehisvada

שבוע: בראשית (2026-10-05)

להתוודע · Lehisvada — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סנהדרין דף קח‬ ‫‪ 0‬מאמר 'איש צדיק תמים היה בדורותיו' ‪1‬‬ ‫בסנהדרין דף ק"ח‪ .‬אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬בדורותיו ולא בדורות אחרים‪ .‬וריש לקיש אמר‬ ‫בדורותיו‪ ,‬כל שכן בדורות אחרים‪.‬‬ ‫אמר רבי חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ‪ ,‬במקומה ריחה נודף שלא במקומה‬ ‫אין ריחה נודף‪ .‬אמר רבי אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת‪ ,‬במקומה‬ ‫ריחה נודף‪ ,‬וכל שכן במקום הבוסם‪.‬‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫ביאור הפלוגתא אם 'בדורותיו' נדרש לשבח או לגנאי‬ ‫זה יש לתמוה מדוע נדרוש שהיה מחוסר אמנה‪ ,‬אדרבא יש לפרש קרא‬ ‫לפני שנעשה לו נס שניצל מן המבול היה לו ריבוי זכיות‪ ,‬ואחרי‬ ‫ד'מפני מי המבול' לכף זכות‪ ,‬שמרוב אמונתו בהקב"ה שהוא רב חסד ומוחל‬ ‫שנעשה לו נס ניכו מזכויותיו ‪ /‬הבדל בין מדרגת 'צדיק' ובין‬ ‫וסולח וניחם על הרעה‪ ,‬חשב אולי כשיראו בעיניהם שירדו מי המבול‪,‬‬ ‫מדרגת 'צדיק תמים'‬ ‫יתעוררו בתשובה‪ ,‬וינחם ה' על הרעה שיאמר נתקיימה הגזרה במקצת‪ ,‬שהרי‬ ‫‪ -‬באר שבע‪ ,‬בניהו בן יהוידע‪ ,‬תורת משה לחתם סופר ‪-‬‬ ‫ירדו מי המבול מלמעלה‪ .‬א[‬ ‫א‪ .‬ברש"י בפרשת נח במאה"כ 'תמים היה בדורותיו' כתב‪ ,‬בדורותיו‪ ,‬יש‬ ‫מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה‬ ‫לכן הוא מבאר בדרך אחרת עיקר פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש בפירוש‬ ‫צדיק יותר‪ .‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו‬ ‫'בדורותיו'‪ .‬דהנה בשבת דף נ"ג‪ :‬מובא מעשה באחד שמתה אשתו והניחה‬ ‫של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬ומקורו מדברי הגמ' שלפנינו‪.‬‬ ‫בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן‪ ,‬ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני‬ ‫דדי אשה‪ ,‬והניק את בנו‪ .‬ואמר רב יוסף‪ ,‬בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה‬ ‫והנה בספר באר שבע )בסוגיין( כותב‪ ,‬כל ימי הייתי קוהה במה שדורש‬ ‫לו נס כזה‪ .‬ואמר לו אביי‪ ,‬אדרבא‪ ,‬כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי‬ ‫רבי יוחנן 'בדורותיו' ולא בדורות אחרים‪ ,‬כי מאחר שאין לו הכרע אם לגנאי‬ ‫בראשית‪ .‬וכתב בספר אהל יעקב דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪,‬‬ ‫או לשבח נאמר בדורותיו‪ ,‬למה משכן נפשו לדורשו לגנאי‪ .‬והיינו‪ ,‬דמאחר‬ ‫דרב יוסף דאמר שהיה אדם גדול‪ ,‬ודאי כן הוא שהיה גדול בצדקות‬ ‫שהתורה משבח את נח באמרה 'נח איש צדיק תמים'‪ ,‬מדוע נדרוש‬ ‫ובמעשים‪ ,‬ולכן זכה שיעשה לו נס גדול כזה‪ .‬ואביי שאומר כמה גרוע אדם‬ ‫'בדורותיו' לגנאי ולא לשבח‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬גם הוא מודה שהיה גדול קודם שנעשה הנס‪ ,‬אלא שאומר כמה גרוע‬ ‫וכתב‪ ,‬יגעתי ומצאתי תירוץ חשוב ואמיתי‪ ,‬והוא משום דרבי יוחנן‬ ‫הוא אחר מעשה הנס‪ ,‬כי בעבור נס זה ניכו לו הרבה זכיות מזכיותיו‪ ,‬וממילא‬ ‫לטעמיה אזיל כי במדרש )ב"ר לב‪ ,‬ו( אי' על מאה"כ 'ויבא נח ובניו ואשתו‬ ‫נעשה גרוע‪.‬‬ ‫וגו' מפני מי המבול' אמר רבי יוחנן נח מחוסר אמנה היה‪ ,‬אילולי שהגיעו‬ ‫המים עד קרסוליו לא נכנס לתיבה ע"כ‪.‬‬ ‫וכתב דריש לקיש שמפרש 'בדורותיו' וכל שכן בדורות אחרים‪ ,‬היינו כי‬ ‫הוא מפרש הכתוב על זמן שקודם שנכנס לתיבה‪ ,‬דאז ודאי היה לו זכיות‬ ‫אמנם בספר בניהו בן יהוידע מביא דברי הבאר שבע‪ ,‬וכתב דלפי‬ ‫הרבה‪ ,‬שנחשבים רבים אפילו לגבי שאר דורות‪ .‬אכן מודה ריש לקיש דאחר‬ ‫קושייתו שהוא מקשה מדוע נפרש 'בדורותיו' לגנאי‪ ,‬הרי כמו כן יש לדרוש‬ ‫שנעשו לו נסים רבים בכניסתו לתיבה‪ ,‬נתמעטו זכיותיו‪ ,‬ושוב לא נחשבים‬ ‫לשבח‪ ,‬לפי הנחה זו לא הועיל כלום במה שמתרץ דרבי יוחנן אמר כן לפי‬ ‫כלום לגבי שאר דורות‪ .‬אבל רבי יוחנן דורש 'בדורותיו' לגנאי‪ ,‬על הזמן אחרי‬ ‫שיטתו שדורש מקרא ד'מפני מי המבול' שהיה מחוסר אמנה‪ ,‬כי גם בקרא‬ ‫שום איזה דבר‪ ,‬אז בזה נמשך אליו הדבר ההוא ובא בשלימות‪.‬‬ ‫א[ בספר אוהב ישראל פרשת נח מביא בשם הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב‬ ‫זצ"ל שתמה במה שכתב רש"י דאף נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין‪,‬‬ ‫והנה נח הצדיק בוודאי האמין בשלימות בכל אשר דיבר אליו השי"ת בכל‬ ‫שיבוא המבול עד שדחקוהו המים‪ ,‬וכתב דהוא פלא גדול לחשוד את נח הצדיק‬ ‫לבבו ובכל נפשו בתמימות כדרכו הטוב מאז ומקדם‪ .‬אכן עם כל זה היה מתיירא‬ ‫שהיה מקטני אמנה בהשי"ת ח"ו‪.‬‬ ‫להאמין באמונה שלימה בכל לבבו על ביאת המבול‪ ,‬כי היה חושש אולי יהיה‬ ‫הוא הגורם להבאת המבול‪ ,‬שעל ידי שלימות אמונתו יומשך בוודאי מזה הבאת‬ ‫המבול‪ .‬ולא היה יודע האיך ליתן עצות בנפשו מה לעשות‪ .‬ולכן היה מאמין ואינו‬ ‫וכתב כי 'אמונה' יש לו שני פירושים‪ .‬א'‪ ,‬כפשוטו האמנת הדבר שבודאי יהיה‬ ‫מאמין‪ ,‬דהיינו שבאמת היה מאמין בה'‪ ,‬אבל היה ירא לקבוע הדבר בדעתו‬ ‫כך‪ .‬ועוד נכלל ב'אמונה' ענין של המשכה וגידול‪ ,‬על דרך 'ויהי אומן את הדסה'‬ ‫להאמין בשלימות שהשי"ת יביא המבול‪ ,‬כי אולי יהיה הוא הגורם לזה‪ ,‬עד‬ ‫)אסתר ב'( והיינו‪ ,‬כי באמונה יש כח זה שעל ידי האמונה יומשך הדבר הזה‬ ‫שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫ממקורו ויבוא‪ ,‬והיינו שאם אדם מאמין בהשי"ת ובוטח בו באמונה שלימה על‬ ‫א‬ ‫סנהדרין דף קח‬ ‫מאמר 'איש צדיק תמים היה בדורותיו'‬ ‫'צדיק תמים' היה צריך עזר לתומכו‪ .‬ולכן בתחילת הפרשה דכתיב 'נח איש‬ ‫שיצא מן התיבה‪ ,‬כי אז נגרעו זכויותיו‪ ,‬ופלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש הוא‪,‬‬ ‫צדיק "תמים" היה בדורתיו'‪ ,‬כתוב 'את האלהים התהלך נח'‪ ,‬כי כדי שיהא‬ ‫דריש לקיש סובר דמה שאמרה תורה בדורותיו הוא לומר שלפני המבול היו‬ ‫'צדיק תמים' היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אבל בהמשך הפרשה דכתיב 'כי אותך‬ ‫לו הרבה זכויות‪ ,‬דכיון שהתורה עוסקת בשבחו של נח לומר 'צדיק תמים‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ולא כתיב 'תמים'‪ ,‬עד שיעור היותו 'צדיק' ללא‬ ‫היה' מסתבר ד'בדורותיו' הוא גם מן השבח שאילו היה בדור אחר היה צדיק‬ ‫'תמים' לא היה צריך סעד לתומכו‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬ורבי יוחנן סובר ד'בדורותיו' היינו שאחרי מי המבול היה צדיק רק לפי‬ ‫דורו ולא בדור של אחרים‪ ,‬והוא סובר דכיון דכתיב 'היה' שהוא לשון יתר‪,‬‬ ‫וכתב דלגבי מדרגת 'צדיק' יש לדרוש אותו לשבח‪ ,‬דמה אם בדורו של‬ ‫למדין מזה שאחרי המבול היה רק צדיק לפי דורו ולא בדורות אחרים‪.‬‬ ‫רשעים היה מתחזק מאליו להיות צדיק‪ ,‬כל שכן אם היה בדורו של אברהם‬ ‫ובתורת משה לחתם סופר כתב על פלוגתא זו דאלו ואלו דברי אלהים‬ ‫אבינו ע"ה היה צדיק יותר‪ ,‬ולכן אמר לו הקב"ה 'אותך ראיתי צדיק לפני'‬ ‫חיים‪ ,‬דהנה רש"י מפרש במאה"כ 'את האלהים התהלך נח'‪ ,‬דבאברהם כתיב‬ ‫בלי סעד 'בדור הזה' כל שכן בדור של צדיקים‪ .‬אמנם לגבי מה שנח היה‬ ‫'אשר התהלכתי לפניו' כי אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו‪ ,‬אבל נח‬ ‫גם 'תמים'‪ ,‬שלזה היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אלו היה נח בדורו של אברהם לא‬ ‫היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה יש לתמוה‪ ,‬שהרי להלן כתיב 'כי אותך‬ ‫הי' נחשב זה לתמימות‪ ,‬כי אברהם אבינו היה תמים בלי סעד‪ ,‬כמאה"כ‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪ ,‬ומדכתיב 'צדיק לפני' משמע שלא היה צריך‬ ‫)בראשית י"ז( 'התהלך "לפני" והיה תמים'‪ ,‬אבל נח מה שהיה צדיק 'תמים'‬ ‫סעד לתומכו‪.‬‬ ‫היה רק בדורותיו‪ ,‬ולא בדורו של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬כי 'את האלקים התהלך‬ ‫נח' שהיה צריך סעד לתומכו‪ ,‬לא כן אברהם אבינו שהיה תמים בלי סעד‬ ‫וכתב דנח היה לו מדרגת 'צדיק' ומדרגת 'צדיק תמים'‪ .‬וכדי שיהא לו‬ ‫לתומכו‪.‬‬ ‫דרגת 'צדיק' בלבד‪ ,‬לא היה צריך עזר לתומכו‪ ,‬אבל כדי שיהא לו מדרגת‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫נח מחמת ענוה יתירה שהיה בו לא ראה בעצמו שיהא ראוי להתפלל על דורו‬ ‫והוספות‬ ‫מדוע בשאר מנהיגי הדור אין מייחסין מעלתם כלפי דור אחר‪,‬‬ ‫ואצל נח דורשין מעלתו כלפי דור אחר ‪ /‬הקב"ה התרעם על‬ ‫והטעם שבאמת לא התפלל נח על בני דורו‪ ,‬בקדושת לוי )תחילת פ' נח(‬ ‫נח על שלא התפלל על דורו ‪ /‬נח היה סובר שגם הוא אינו ראוי‬ ‫כתב דזה מפני שנח הגם שהיה צדיק גדול ותמים‪ ,‬היה קטן בעיניו מאוד‪,‬‬ ‫להינצל מגזירת המבול‬ ‫ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל‪ ,‬ושהוא יכול לבטל הגזירה‪,‬‬ ‫‪ -‬זוהר הק'‪ ,‬קדושת לוי‪ ,‬באר משה ‪-‬‬ ‫אדרבה היה חשוב בעיניו כשאר הדור‪ ,‬והיה חושב אם אני אהיה ניצול‬ ‫ב‪ .‬בספר באר משה פ' נח )מאמר ראשון( מקשה במה שאומר רבי יוחנן‬ ‫בתיבה‪ ,‬ואני אין צדיק יותר משאר הדור‪ ,‬המה גם כן ינצלו‪ ,‬לכן לא היה‬ ‫דמקרא ד'בדורותיו' למדין דלפי דורו היה צדיק ואלו היה בדור של‬ ‫מתפלל על הדור‪.‬‬ ‫צדיקים לא היה נחשב לכלום‪ ,‬שהרי בגמ' ר"ה דף כ"ה‪ :‬אמרו דיפתח בדורו‬ ‫וכבר כתוב כן במדרש )בר"ר ל"ב( ואני כאשר עשו כן עשיתי‪ ,‬ומה ביני‬ ‫כשמואל בדורו‪ ,‬ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור‪ ,‬הרי‬ ‫לבינם‪ ,‬אלא שגמלתני טובה ואמרת לי 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה'‪.‬‬ ‫הוא כאביר שבאבירים‪ .‬ואומר‪' ,‬ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם'‬ ‫לומר שאין לך אלא שופט שבימיו‪ .‬וא"כ מדוע אצל נח דורשים אותו לגנאי‬ ‫וכתב בבאר משה שם דנח היה לו ענוה שלא כפי הראוי‪ ,‬כי מחמת‬ ‫מחמת השוואה לגדולי דורות אחרים‪ ,‬ואין הולכים אחר שופט שבימיו‪.‬‬ ‫ענוותנותו לא הבין שעליו להתפלל על דורו אע"ג שהקב"ה רמז לו 'כי אותך‬ ‫ראיתי צדיק לפני'‪ ,‬והיה לו להבין שהקב"ה אינו משבחו לשם התפארות‪,‬‬ ‫אלא לחזקו ולעודדו שיתפלל להצלת הדור‪ ,‬ואילו נח מתוך ענוה מדומה חשב‬ ‫אכן הוא מבאר דהיה הבדל רב בין נח בדורו ובין שאר צדיקים בדורם‪.‬‬ ‫שהוא עצמו אינו ראוי להינצל ודי לו שהקב"ה מצילו‪ ,‬וכל שכן שאינו ראוי‬ ‫דהנה בזוהר חדש )דף כ"ג‪ (.‬אמרו דכשיצא נח מן התיבה וראה כל העולם‬ ‫להתפלל על אחרים‪.‬‬ ‫חרב התחיל לבכות‪ ,‬ואמר‪ ,‬רבוש"ע נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך‪.‬‬ ‫השיבו הקב"ה‪ ,‬רועה שוטה‪ ,‬עכשיו הנך אומר כן‪ ,‬מדוע לא אמרת כן‬ ‫והוא מוסיף דאע"ג שנח הבין ממה שאמר לו הקב"ה 'בדור הזה' שדוקא‬ ‫כשאמרתי לך )בראשית ז'( 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ‪ -‬ואני הנני‬ ‫בדור זה הוא צדיק אבל לפי האמת אינו צדיק‪ ,‬עם כל זה מחובתו של צדיק‬ ‫מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר' הרי מה שאמרתי לך כן‬ ‫הדור לא לשים לב למצבו האישי‪ ,‬אלא להתחנן לפני השי"ת שיחוס על הדור‬ ‫היה כדי שתבקש רחמים על העולם‪ ,‬ואילו אתה כששמעת שתהא ניצול‬ ‫ויבטל את הגזירה‪ ,‬ולהבין שלכך אמר לו הקב"ה 'כי אותך ראיתי צדיק' כדי‬ ‫בתיבה לא עלה על לבך רעת העולם‪ ,‬ועשית תיבה ונצלת‪ ,‬ועכשיו שנחרב‬ ‫שימסור נפשו לכפר על דורו‪ .‬אלא שמחמת ענוותנותו שלא במקום הראוי‬ ‫העולם פתחת את פיך לפני בתחנונים‪ .‬מיד ששמע כן מפי הקב"ה‪ ,‬הקריב‬ ‫נכנס בו רפיון ונמנע לבקש על דורו‪.‬‬ ‫קרבנות לפני ה'‪ ,‬כדכתיב 'ויעל עולות במזבח'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומטעם זה יש שדורשין 'בדורותיו' לגנאי‪ ,‬כי שאר הצדיקים התפללו על‬ ‫בני דורם‪ ,‬כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה שהתפלל על אנשי סדום‪ ,‬וכן‬ ‫כיוצא בזה‪ ,‬בזוהר הקדוש )נח דף ס"ז‪ (:‬כתב על מאה"כ )ישעיה נ"ד( 'כי‬ ‫משה רבנו כשחטאו ישראל התפלל ועורר עליהם רחמים לכפרת החטא‪ ,‬אבל‬ ‫מי נח זאת לי' דלכן נקרא המבול 'מי נח'‪ ,‬כי נח גרם זאת על שלא התפלל‬ ‫נח מאחר שלא התפלל כלל על דורו‪ ,‬שמטעם זה קראו הקב"ה 'רועה שוטה'‪,‬‬ ‫על בני דורו‪ ,‬כי הקב"ה הוא מקור הטוב ורוצה להטיב ומרחם על בריותיו‪,‬‬ ‫כלומר שאינו ראוי להיות רועה לדורו‪ ,‬כי הרועה מוסר נפשו על צאן מרעיתו‪,‬‬ ‫ונפשו כביכול איותה לתפלת הצדיקים שיעוררו רחמים על בני דורם ויעש‬ ‫ונח לא מסר נפשו להתפלל עליהם‪ ,‬לכן יש דורשין 'בדורותיו' לגנאי‪ .‬ב[‬ ‫בקשתם‪ ,‬ולפי שלא התפלל על הדור לכן נקרא המבול מי נח‪ .‬וראה השלמות‬ ‫הדור‪ ,‬אז 'ויחל משה את פני ה' אלהיו' ומסר נפשו עליהם עד שאמר 'אם תשא‬ ‫נח מחמת ענוותנותו לא התפלל על דורו‪ ,‬אכן משה רבנו‪ ,‬שהיה גלגול‬ ‫חטאתם ואם אין מחני נא מספרך'‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬תיקן פגם זה במה שמסר את נפשו להתפלל ולכפר על עון דורו‬ ‫‪ -‬זוהר הק'‪ ,‬קדושת לוי‪ ,‬פני דוד ‪-‬‬ ‫ובספר פני דוד להחיד"א בפרשת כי תשא )ד"ה ואם( מביא דמשה רבנו היה‬ ‫ב[ בספר קדושת לוי פרשת נח )ד"ה בפסוק כי( מביא בשם זוהר הקדוש דמה‬ ‫גלגולו של נח‪ ,‬כי כן כתב בספר מגלה עמוקות שמשה רבנו היה נשמת נח ונשמת‬ ‫שאמרו משה רבנו )שמות ל"ב( 'מחני נא מספרך'‪' ,‬מחני' הם אותיות 'מי נח'‪ ,‬כי‬ ‫שת‪ ,‬וזה מרומז סוף פ' תרומה והתחלת פ' תצוה דכתיב 'נחשת ואתה'‪ ,‬והיינו 'נח'‬ ‫משה תיקן נשמת נח שלא ביקש על דורו‪ ,‬ובזה שמסר משה נפשו בשביל ישראל‪,‬‬ ‫שת' 'ואתה' וזה שאמר משה רבנו 'מחני נא' שזהו האותיות 'מנח אני'‪ ,‬ולכן מסר‬ ‫תיקן לנשמה דנח‪ ,‬כי משה היה כלול מכל הנשמות‪ .‬והיינו‪ ,‬כי אע"ג שעל משה‬ ‫נפשו על דורו לתקן פגם של נח ואמר שלא יהא שמו נזכר‪ ,‬ולכן בפרשת תצוה‬ ‫רבנו אמור )במדבר י"ב( 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני‬ ‫לא נזכר שמו אלא ברמז 'ואתה' כי שם נזכר 'נחשת ואתה'‪.‬‬ ‫האדמה'‪ ,‬עם כל זה לא היה בזה סתירה שבשעה שצריכים להתפלל לכפר על‬ ‫ב‬