שער המלך · Shar Hamelech — בראשית (2026-10-05)

'אמר רב פפא :היינו דאמרי 'ויאמר א'להים :נעשה אדם
אינשי :פוץ מלחא – ושדי בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת
בשרא לכלבא ['השלך המלח הים ,ובעוף השמיים ,ובבהמה,
מן הבשר – ושוב אינו ראוי ובכל הרמש הרומש על
אלא לכלבים .כך :הנשמה – הארץ .ויברא א'להים את
היא מלח לגוף לקיימו; כיון האדם בצלמו ,בצלם א'להים
שהלכה – אז מסריח הגוף' ברא אותו; זכר ונקבה ברא
(רש"י)]'א. אותם' (בראשית א ,כו-כז).
וצריך להבין :מה המכוון 'זה ספר תולדות אדם :ביום
בשותפות זו? ברוא א'להים אדם ,בדמות
שלושה שותפין – לג' חלקי א'להים עשה אותו .זכר ונקבה
מידות בראם .ויברך אותם ,ויקרא את
שמם אדם ,ביום היבראם' (שם
שביאר מה לפי הנראה,
ה ,א-ב).
המהרש"א (ח"א שבת קנב :ד"ה
עתידים)' :שלושה שותפין תיקי נישואין וגירושין וכל
באדם :מן האישה – אודם הכרוך
ובשר .מן האיש – עצמות נדמה ,שפסוקים אלו מהווים
וגידין .מהקדוש ברוך הוא – את יסודות המשפט ,בבואנו
הנשמה .ומזה ,נחלקו באדם ג' לדון בתיקי נישואין וגירושין,
חלקי מידות ,הן לטוב הן לרע: ובכל הכרוך בתיקי חלוקת
דיש טוב לשמיים ,ולבריות, רכוש ומשמורת ילדים .אנו
ולעצמו .ובהיפך לרע; דהיינו: נדרשים להכנה נפשית; לגשת
הא' :לשמיים – מן הנשמה. לקראת ורחימו בדחילו
הב' :לבריות – מן האישה, ההחלטות וההכרעות בהן; כי
שהיא בשר ודם .הג' :לעצמו – לכשנעיין בפסוקים אלו – נבין
מאביו ,כמשמעו :עצמות מאביו עד כמה תיקים משמעותיים הם.
['עצמות' – לשון 'עצמו'] .ואלו ההחלטות וההכרעות – הן
השניים – יש להם הישארות לאחר גורליות; ובעצם גם כלפי הקדוש
מות האדם; דהיינו :הנשמה מהקדוש ברוך הוא השותף בקניין הקידושין,
ברוך הוא ,והעצמות מאביו; שעצם אחד נשאר, ובתוצר הקניין!
אשר ממנו עתיד להחיות; כדאיתא במדרשות (ב"ר פ' כח סי' ג)'. תודעה עמוקה זו ,המחייבת – טמונה במאמר חז"ל אחד:
'שלשה שותפין יש באדם :הקדוש ברוך הוא; אביו ואימו'.
כלומר :ביצירה משותפת זו עם הקדוש ברוך הוא ,הכשיר
הקדוש ברוך הוא את האדם לפעול פעולות ,הן כלפי עצמו, שלושה שותפין
והן כלפי הבריות ,והן כלפי שמיים. כך נאמר בגמרא (נדה לא ;.קדושין ל' :):תנו רבנן :שלושה שותפין
יש באדם :הקדוש ברוך הוא ,ואביו ,ואימו .אביו – מזריע
ג' כתות מלאכי השרת
הלובן ,שממנו עצמות וגידים וציפורניים ,ומוח שבראשו,
על פי זה ,ביאר המהרש"א דברי הגמרא בכתובות (קד).ב' :אמר ולובן שבעין .אימו – מזרעת אודם ,שממנו עור ובשר ושערות,
רבי אלעזר :בשעה שהצדיק נפטר מן העולם – שלוש כיתות ושחור שבעין .והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה,
של מלאכי השרת יוצאות לקראתו .אחת אומרת לו' :בוא וקלסתר פנים ,וראיית העין ,ושמיעת האוזן ,ודיבור פה,
בשלום'; ואחת אומרת' :הולך נכוחו'; ואחת אומרת לו' :יבוא והילוך רגליים ,ובינה והשכל .וכיון שהגיע זמנו להיפטר מן
שלום ינוחו על משכבותם' (ישעיהו נז ,ב) .בשעה שהרשע נאבד העולם – הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו ,וחלק אביו ואימו מניח
מן העולם – שלוש כיתות של מלאכי חבלה יוצאות לקראתו; לפניהם.
הנוצר על ידי 'יקח איש אשה' (דברים כד ,ה ועוד) :כי מספר 'יקח איש א נראה רמז לתוצר 'אדם' ,הנעשה משלושת השותפים שבו :אביו
אשה' בגימטריה ,עולה כחיבור 'הקב"ה-איש-ואשה' [ .]735כלומר: ואימו והקדוש ברוך הוא; שותפות הרמוזה בשם התוצר' :אד"ם'.
בקיחה – נוצרת השותפות המשולשת. א'בר – אב ,שממנו מזריע הלובן; וממנו נוצר אבר ,שבו עצמות,
וכן חלות הקניין רמוז בכאן ,כי גם מספר 'ביחוד בכסף ובשטר וגידין ומוח ,ולובן שבעין.
ובביאה' (קדושין ב .וה ).עולה כן. ד'ם – אודם ,מהאם שממנה דם ,עור ,ובשר ,ושערות ,ושחור שבעין.
אכן ,גם התוצר 'אדם' ,בעקבות 'קנין קידושין' – רמוז במספר זה :כי מ'חשבה – מהקדוש ברוך הוא ,שממנו נפש ונשמה ,קלסתר פנים,
כן עולה גם מספר 'קנין קידושין-אדם'. וראיית העין ,ושמיעת האוזן ,ודיבור פה ,והילוך רגלים ,ובינה
והשכל.
ב ראה בשמחות דרבי חייה (פ"ב ה"ב). נראה גם רמז לקניין וחיבור השיתוף של 'הקב"ה-איש-ואשה'
שלושה שותפין באדם :הקדוש ברוך הוא ,ואביו ואימו .זהו אחת אומרת (שם מח ,כב)' :אין שלום אמר ה' לרשעים'; ואחת
שאמר (ויקרא יט ,ב)' :קדושים תהיו כי קדוש אני' ,וסמך אביו אומרת לו (עי' שם נ ,יא)' :למעצבה ישכב'; ואחת אומרת לו
ואימו לשבת (שם ,ג) :כי זמן הזיווג הוא בשבת .ויש גילוי לזה (יחזקאל לב ,יט)' :רדה והשכבה את ערלים''.
בזוהר (קדושים פב ;).עיין שם'. ופירש המהרש"א' :דידוע הוא :כי בכל מעשה אדם ,הן לרע
נראה ,שבא להוסיף ולומר ,שלצורך הפעלת מכונת השיתוף הן לטוב – נברא לו מלאך לפי המעשה; וכמו שאמרו (אבות ד,
– יש צורך בחיבור של אביו ואימו בקדושה לקדוש ברוך הוא; יא)' :העושה מצוה אחת – קונה לו פרקליט אחד'; ו'קונה' –
וכי אז זוכים לבנים הגונים. מלשון 'קונה שמיים וארץ וגו'' (בראשית יד ,יט) .ולזה,
שותפות שמיים וארץ כשהצדיק נפטר ,ואינו אבד ,ויש לו הישארות – יבואו לו ג'
כתות מלאכי השרת ,מג' פעולות מצוה שהן לטוב :לשמיים,
ובזוהר חדש (בראשית כח' :).עוד אמר רבי אלעזר :כהאי גוונא
ולבריות ,ולעצמו .אחת אומרת' :יבוא שלום' – על שם שהיה
אשתתף קודשא בריך הוא לעלמא בברייתא דבני נשא; דהא
לו שלום וטוב לבריות; ואחת אומרת' :הולך נכוחו' – על שם
תנינן :שלושה שותפין באדם :האיש ואשתו ,וקודשא בריך
פעולות עצמו לטוב ,דהיינו נוכח עצמו; ואחת אומרת' :ינוחו
הוא .אמר רבי יהושע :כהאי גוונא :שמיא ,וארעא ,וקודשא
על משכבותם' – על שם הנשמה ,שאין לה מנוחה בעולם הזה
בריך הוא .אמר רבי שמעון :שמיים – כנגד איש; ארץ – כנגד
בגוף.
אשתו; ולעולם קודשא בריך הוא משותף עימהם .ועל כן
נאמר' :נעשה אדם' – בלשון שותפות .ואין הקדוש ברוך הוא 'ואמר ,שבשעה שהרשע נאבד ממש ,שאין לו הישארות
משותף עם שום ברייה – זולת עם אדם! לעולם הבא – ג' כתות מלאכי חבלה יוצאים לקראתו ,לפי
פעולותיו :אחת אומרת' :אין שלום וגו'' – שהיה רע לבריות,
הזוהר מוסיף לתודעתינו ,שמהות השיתוף של אביו ואימו
ולא היה לו נחת ושלום עימהם; ואחת אומרת' :למעצבה וגו''
עם הקדוש ברוך הוא – הינה שותפות עוצמתית ,כשותפות
– שהיה רע לעצמו; ואחת אומרת' :רדה והשכבה וגו'' – על
הקדוש ברוך הוא עם השמיים והארץ; שותפות עוצמתית
שם שהיה רע לשמיים ,ושכב עם ערלים שאין להם תקומה
החובקת עולם!
לעולם הבא'.
תודעה משפטית והורית בתיקי משמורת
עולה מדבריו ,כי לצורך יצירת האדם מג' כוחות – יצר הקדוש
דברים אלו ,מביאים אותנו לתודעה עמוקה משפטית והורית ברוך הוא גם כתות מלאכים מיוחדות ,הנבראות מאותן
גם יחד ,בתיקי משמורת ילדים הנידונים בבית הדין .הילדים, פעולות ,היונקות מאותן כוחות.
אינם מוצר רכושיי; ואינם כחלוקת רכוש ממוני .הם מוצר
מהות שותפות בתפילה
החובק עולם! וכלשון חז"ל (סנהדרין לז' :).לפיכך נברא אדם
יחידי; ללמדך :שכל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו ובאוצר המדרשים (אייזנשטיין יצירת הולד עמוד ' :)244זכתה האם,
הכתוב כאילו איבד עולם מלא .וכל המקיים נפש אחת ולא זכה האב; אי נמי :זכה האב ,ולא זכתה האם – אין הולד
מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא! מתקיים; עד שיהיו שניהם שווים כאחד בתפילה וברחמים;
תודעה זו ,מקנה תובנה עמוקה על מחוייבות המוטלת על כל שנאמר (בראשית כה ,כא)' :ויעתר לו ה' ,ותהר רבקה אשתו'.
הורה ,להרגיש שותפות מחייבת עם הקדוש ברוך הוא. 'מכאן אתה למד :כי שלושה שותפין יש בו באדם ,ואלו הן:
וכדרכו של שיתוף – אין רשות לשותף לפעול נגד השותף הקדוש ברוך הוא ,ואביו ואימו .לבן ,שהאיש מזריע ממנו –
האחר; וכל שכן כנגד הקדוש ברוך הוא! ועל כן נצטווינו נוצרים עצמות וגידים ומוח וציפורניים ,ולבן שבעיניים.
לשמור בקדושה ,וכדברי השל"ה' :זהו שאמר' :קדושים תהיו אדום ,שהאישה מזריע ממנו – נוצרים עור ובשר ,ודם ,ושחור
כי קדוש אני''ד. שבעיניים .ורוח ונשמה ,וקלסתר פנים ,חכמה ודעה ובינה
חשיבות חלק הקדוש ברוך הוא המכריע וגבורה – נותנין מלפני הקדוש ברוך הוא .וכיון שנפטר אדם
לעולמו – נאמן הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו; וחלק אביו
ולא עוד ,אלא שותפות זו של שלושה – אינה ניתנת להכרעה
ואימו ועמלם מניחו לפניהם'.
על ידי שניים בלבד מתוך השלושה ,ככל שיתוף שלושה;
אלא על ידי הקדוש ברוך הוא בלבד .וכלשון חז"ל הנזכרת: מדברי המדרש נראה ,שגם לאחר השיתוף – עדיין לא
'וכיון שהגיע זמנו להיפטר מן העולם – הקדוש ברוך הוא תתאפשר יצירה ,ואין השותפות מחייבת להביא תוצר; אלא
נוטל חלקו ,וחלק אביו ואימו מניח לפניהם' .נמצא שחלקו רק בחיבור התפילה של אביו ואימו לקדוש ברוך הוא ,יוצר
הוא הכל ,ומה חלק ההורים לעומתו! האדם!
כיוצא בזה כתב האלשיך (שמות כ ,יב) ,על מאמר חז"ל (יבמות שותפות בקדושה
ה' :):דתניא :יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת? תלמוד לומר ובשל"ה (שבת פרק נר מצוה אות מד)' :ואפילו באשתו צריך
(ויקרא שם)' :איש אימו ואביו תיראו ,ואת שבתותיי תשמורו'; לקדש; והמקדש את עצמו – זוכה לבנים הגוניםג .והנה
במקדש עצמו גם כן; כנראה לו במה שכתב במסכת תענית (תורה אור ג א"ה .עיין שבועות (יח' :):הוויין לו בנים זכרים' .ועיין שם ד'הוויין לו
אות קעו). בנים ראויין להוראה' אמור במי שפורש מאשתו סמוך לוסתה .ועיין
ד א"ה .ראה בזה עוד בספר מעשה בית ודין (מאמר 'ירא שמים יותר מדאי' עוד בנדה (עא .).אך ראה לשון הזוהר (בראשית נד ,).והוא מקור
לפרשת יתרו; ומפן אחר במאמר 'סוד הקיום' לפרשת ניצבים). להשל"ה .אמנם נראה שכן היתה גירסת השל"ה בשבועות שם,
הארץ ונתגדל. כולכם חייבין בכבודי!'
'כמו כן גדלות האדם ,צריך לומר :דלכל אדם – יש מקור וכתב האלשיך' :שרצו לומר בנועם מאמרם ,כי ממצות שבת
ושורש למעלה ,והוא הבורא כל העולמים ברוך הוא וברוך – נלמד לעשות עיקר ,מהחלק אשר בנו מאיתו יתברך ,ולא
שמו; כמו שכתוב (דברים לב ,ט)' :כי חלק ה' עמו ,יעקב חבל מהשני חלקים אשר בנו מאב ואם .כי הלוא מצות שבת – הוא
נחלתו' .ולכך ,מחוייב כל איש מישראל להסתכל ולהתבונן זכר למעשה בראשית (שמות כ ,יא ועוד) .אשר שם ,גם החומר
בליבו למעלה לשורשו ,ושיאיר השורש להענף; ואז ,ממילא, אשר בנו מאבינו ואימנו – לה' הוא ,אשר צבר עפר ,ויעש את
כשנפשו רואה באור של השורש המאיר לאדם – ודאי יתגדל אבינו הראשון מעשה ידיו ,וממנו נמשכנו! ואם כן איפ[וא] ,גם
האדם ויתרומם ,ובא לידי מידות השכליות גדולים! וזהו מפאת החומר – אנחנו חייבים ללכת אחריו! כי בעניין שבת,
שאמר 'ורב' – באיכות ובמעלה' ,כמו שכתוב' :רבבה'' – היינו שהוא חידוש העולם – שם היתה יצירת אדם וחווה ,שלא על
שאתה נתגדלת' ,כצמח השדה' :שצומחת וגודלת על ידי ידי איש ואישה ,כי אם כולם מעשה ידיו יתברך .ואם כן ,אין
שמתגלה לה אור השורש ,מהכוכב הממונה על עשב זה .וכן לך לומר כי 'שלושה שותפין באדם וכו'' ,ותחוייב לקיים
יראה האדם :שיהא הולך וגדל ,עד שיהא דבוק לשורשו כנ"ל. מצוותם; כי השני שלישים שלהם ,והשליש של הקדוש ברוך
וכן יהי רצון אמן'. הוא – הכל לה' הוא! כי הנה ,גם חומרם – כולו לה' הוא; כי
לפי זה ,מבואר היטב כמה כוחו של הקדוש ברוך הוא הוא ברא את אדם ואשתו מן האדמה .נמצא :כי גם חומר אביך
בשותפות ,הוא לאין שיעור :כי הלוא מתוך בקשתנו להתדבק ואימך – לו יתברך הוא .ועל כן כולם חייבים בכבודו יתברך'.
בו – אנו זוכים ומתגדלים; וכל הצמיחה מעלה כולה – אך רבבה כצמח השדה נתתיך
מכוחו היאה.
מצאתי להאוהב ישראל מאפטא (דברים ,לפסח) שכתב''' :ויהי
שבע ברכות שם לגוי גדול עצום ורב' (דברים כו ,ה) .כמו שכתוב (יחזקאל טז,
נראה דחז"ל ביטאו כוחות מופלאים אלו ,בנוסח שבע ברכות ז)' :רבבה כצמח השדה נתתיך; ותרבי גו''' (הגש"פ) .דלכאורה
החופה (כל"ר א ,א; כתובות ח:). יפלא :מאי קמייתי [בעל ההגדה] ראיה מפסוקי יחזקאל על
ברכת 'בורא פרי הגפן' – על החיבור המוצלח והמתקבל, דברי תורה? ועוד :מהו הדמיון 'כצמח השדה'?
כענבי הגפן בענבי הגפן (פסחים מט.). 'ונראה ,שבתיבת 'ורב' – נכלל בו שני פירושים :א' – 'רב'
ברכת 'שהכל ברא לכבודו' – כמהות בריאת שמיים וארץ, בכמות; היינו שהיו במספר עם רב .והב' – הוא רב האיכות;
שברא לכבודו. היינו במעלה וחשיבות .ובא בעל הגדה כאן להורות ,שמה
ברכת 'יוצר האדם' – על היצירה המופלאה ,המורכבת מאב שכתוב בתורה 'ורב' – אין הכוונה לריבוי המספר לבד; אלא
ואם עם הקדוש ברוך הוא. אף גם לענין חשיבות ומעלה יתירה היינו שהיו צדיקים
וגדולי הדור .שנאמר' :ויהי שם לגוי גדול עצום' – היינו
ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו ,בצלם דמות תבניתו;
במספר; והדר אמר 'ורב' – היינו באיכות במעלה יתירה
והתקין לו ממנו בנין עדי עד' – שגם את שני השותפין ,יצר
וחשיבות.
הקדוש ברוך הוא בצלמו ,כדי לאפשר שותפות עימו.
'ועל זה מפרש ,היאך היו רב במעלה וחשיבות :דבאמת ,מאן
ברכת 'משמח ציון בבניה' – כי יצירה כזו ,מקרינה אף על ציון
דאיהו רב בדעתיה ,ויש לו גיאות וגבהות – הוא זעיר .אך
והעולם כולו.
דמעלת האדם בגדלות ,צריך להיות על בחינה זו ,כמו
ברכת 'שמח תשמח רעים אהובים ,כשמחך יצירך בגן עדן שעינינו רואות דרכי הטבע של הצומח .דהנה אמרו חכמינו
מקדם' – כדי לחברם בשמחה; כשם שהביא את חווה אל ז"ל (זוהר השמטות בראשית רנא ;.ב"ר פ' י סי' ו) :אין לך כל עשב
האדם ,ושימחו בהתחברם (עי' פדר"א פי"ב) ,ונעשה לו שושבין מלמטה ,שאין לו שר מלמעלה המכה אותו ,ואומר לו' :גדל'.
(ברכות סא ;.עירובין יח ):לצורך השותפות עימו; שאין השכינה ובזוהר הקדוש (תרומה קעא ):מתבאר העניין ביותר ,דלכל עשב
שורה – אלא מתוך שמחה (שבת ל.): ומין ירק יש כח ושורש מלמעלה .וכח הצומח ,בא להם על
ברכת 'אשר ברא ששון ושמחה ,חתן וכלה ,גילה ,רינה ,דיצה, ידי זה שהכוכבים בלילה ,כל כוכב ממונה על עשב אחד; ואז,
וחדווה ,אהבה ,ואחווה ,שלום ורעות' – נראה שבזה לימדונו כשאותו כוכב מגלה בהירתו ואורו לנגד העשב שלו המונח
שהקדוש ברוך הוא השתמש בכל סוגי השמחות כדי לשמח בארץ – תיכף ומיד מתלהב העשב הלז ,וחושק ומתאווה
אותם; כי לצורך חיבורם עדי עד – יש צורך במגוון כוחות לידבק בשורשו ,ועולה למעלה .וזהו כח המושך אותו מן
לפרשת בחוקותי (בהע') ובמטל השמים חלק ד (בהקדמה עמ' .])26 ה אנו עומדים לקראת יומא דאשכבתיה דמרן מר חמי זיע"א .נדמה,
שמרן ביטא את חלק הנשמה ,שהיא הדומיננטית באדם .נשמתו
כל הצבת זכרו ומורשתו – מזכירה לנו את חלקו של הקדוש ברוך
הא'להית ,היא שחבקה עולם ,ומכוחה היה ביתו תל תלפיות לכלל
הוא שבנו ,שישנו בכל יהודי :הנשמה החובקת עולם .לאור תובנה
ישראל .וכמו שדיברנו כמה פעמים (ראה מאמר המספד 'עוצמות האדם
זו צריך לחנך את עצמנו ואת דור העתיד :לחוש ולהרגיש את
הלומד תורה' ועוד) .מתוך רצונו להתחבר לאור נשמתו ,לחלקה ממעל
הקדוש ברוך הוא ,השותף ממש במהותנו.
– זכה והאיר את העולם כולו ,וגידל את נשמתו לפסגות עצומים.
נראה עוד ,כי לכך נקרא האדם 'אדם' על שם האדמה מכורתו; נשמה גדולה כל כך ,נדרשה לדורנו לפי פחיתותו; ולנוכח
ללמדך :כי כמו האדמה – גם עליו מוטל להצמיח! גם הוא נדרש ההידרדרות הגדולה – נדרשה נשמה עוצמתית שבכוחה לעמוד
ליצור ולהגדיל את הנשמות. בפרץ [א"ה .וכמו שנתבאר במאמר 'לא מאסתים ולא געלתים'
ומגוון רגשות שמחה.
ילדים פרי שותפות קודש
מעתה ,נוסח הפתגם שטבעו
חכמים בעט ברזל' :שלושה
שותפין באדם :הקדוש ברוך
הוא ,ואביו ,ואימו' – הוא אינו
פתגם בעלמא; אלא נוסח
משפטי מחייב ,לתובנה על
ו
מחוייבות ואחריות!
מחוייבות ההורים לטובת
הילד
בלשונם 'שלושה שותפין
באדם' – רצו חז"ל אף לבטא,
שישנה מחוייבות לחשוב אך
ורק לטובת הילד ,כיציר כפיו
של הקדוש ברוך הוא .אחריות
הבאה לידי ביטוי בחינוך
לתורה ,ובשימור המרכיבים
התזונתיים לנפש הילדים.
במזונות היונקים מהתורה
ומאבותינו הקדושים ,ובנויים
על יסודות ובניינים מוצקים!
הסכמים בין ההורים בענייני
הילדים
מעתה ,נראה פשוט שאין
להתייחס בתביעות שבין
לילדים, ביחס ההורים
כתביעת ממון שיש בה שני
צדדים בלבד .אלא יש צד
שלישי ,שהוא הקדוש ברוך
הוא השותף להם .לפיכך ,לא
תועיל הסכמה בין ההורים,
כאשר הסכמתם מנוגדת
ז
לקדוש ברוך הוא!
הוא; או ביקורי ילדים או אירוח הילדים בשבת ומועד ,באופן הכרוך ו כמה נואלו האנשים המכנים את ילדיהם 'פרי אהבה' .פתגם רדוד
בחילול שבת או יום טוב; או באופן שיש בו פגיעה בכשרות וצניעות וזול זה ,הבא ממקום חשוך באדם; מאגואיזם ,אנוכיות ,ותאווה
– אין לאשר הסכמתם ,ויש להחריג את הסעיף המדובר מההחלטה בלבד [א"ה .ראה במעשה בית ודין (מאמר 'משא הנישואין' לפרשת
[א"ה .ראה מנהג הגאון רבי יששכר דוב הגר זצ"ל כן ,במעשה בית תולדות)] .כי אכן ,ילדים הם לא יצירה גולמית; אלא יצירה חובקת
דין (מאמר 'חברה מזיקה' לפרשת מצורע)]. עולם ,פרי שותפות עם הקדוש ברוך הוא! שותפות קודש ושליחות
[כעין זה ,פעם בא לפניי עורך דין ידוע בעניין של גירושין ,והחל קודש ,ליצור דורות ישרים ומבורכים ,לעם ישראל ולעולם כולו!
לפלפל כי אין סמכות לבית הדין לנסות להשלים בין בני הזוג ,ככל
וכבר הוסכם על ידי בני הזוג להתגרש .אמרתי לו :הם החליטו; אך ז אי לכך ,על הדיין טרם חתימתו לאשר הסכמתם ,לשקול גם את
האם למזבח אין זכות דיבור? והלוא הוא עתיד להוזיל דמעות רצון ה' וטובת הילד .לכן ,גם בהסכם גירושין ,כשהצדדים הסכימו
בגירושיהם (גיטין צ !):יש עוד בעל דבר! הקדוש ברוך הוא גם הוא בסעיפים מפורשים המתייחסים כלפי הילדים ,הסכמה שאינה
בעל דבר!] לרצון ה' ,כדוגמת חינוך בזרם מסויים שאינו לרצון הקדוש ברוך
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
