gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שער המלך · Shar Hamelech — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: שער המלך · Shar Hamelech

שבוע: בראשית (2026-10-05)

שער המלך · Shar Hamelech — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫'אמר רב פפא‪ :‬היינו דאמרי‬ ‫'ויאמר א'להים‪ :‬נעשה אדם‬ ‫אינשי‪ :‬פוץ מלחא – ושדי‬ ‫בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת‬ ‫בשרא לכלבא ['השלך המלח‬ ‫הים‪ ,‬ובעוף השמיים‪ ,‬ובבהמה‪,‬‬ ‫מן הבשר – ושוב אינו ראוי‬ ‫ובכל הרמש הרומש על‬ ‫אלא לכלבים‪ .‬כך‪ :‬הנשמה –‬ ‫הארץ‪ .‬ויברא א'להים את‬ ‫היא מלח לגוף לקיימו; כיון‬ ‫האדם בצלמו‪ ,‬בצלם א'להים‬ ‫שהלכה – אז מסריח הגוף'‬ ‫ברא אותו; זכר ונקבה ברא‬ ‫(רש"י)]'א‪.‬‬ ‫אותם' (בראשית א‪ ,‬כו‪-‬כז)‪.‬‬ ‫וצריך להבין‪ :‬מה המכוון‬ ‫'זה ספר תולדות אדם‪ :‬ביום‬ ‫בשותפות זו?‬ ‫ברוא א'להים אדם‪ ,‬בדמות‬ ‫שלושה שותפין – לג' חלקי‬ ‫א'להים עשה אותו‪ .‬זכר ונקבה‬ ‫מידות‬ ‫בראם‪ .‬ויברך אותם‪ ,‬ויקרא את‬ ‫שמם אדם‪ ,‬ביום היבראם' (שם‬ ‫שביאר‬ ‫מה‬ ‫לפי‬ ‫הנראה‪,‬‬ ‫ה‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫המהרש"א (ח"א שבת קנב‪ :‬ד"ה‬ ‫עתידים)‪' :‬שלושה שותפין‬ ‫תיקי נישואין וגירושין וכל‬ ‫באדם‪ :‬מן האישה – אודם‬ ‫הכרוך‬ ‫ובשר‪ .‬מן האיש – עצמות‬ ‫נדמה‪ ,‬שפסוקים אלו מהווים‬ ‫וגידין‪ .‬מהקדוש ברוך הוא –‬ ‫את יסודות המשפט‪ ,‬בבואנו‬ ‫הנשמה‪ .‬ומזה‪ ,‬נחלקו באדם ג'‬ ‫לדון בתיקי נישואין וגירושין‪,‬‬ ‫חלקי מידות‪ ,‬הן לטוב הן לרע‪:‬‬ ‫ובכל הכרוך בתיקי חלוקת‬ ‫דיש טוב לשמיים‪ ,‬ולבריות‪,‬‬ ‫רכוש ומשמורת ילדים‪ .‬אנו‬ ‫ולעצמו‪ .‬ובהיפך לרע; דהיינו‪:‬‬ ‫נדרשים להכנה נפשית; לגשת‬ ‫הא'‪ :‬לשמיים – מן הנשמה‪.‬‬ ‫לקראת‬ ‫ורחימו‬ ‫בדחילו‬ ‫הב'‪ :‬לבריות – מן האישה‪,‬‬ ‫ההחלטות וההכרעות בהן; כי‬ ‫שהיא בשר ודם‪ .‬הג'‪ :‬לעצמו –‬ ‫לכשנעיין בפסוקים אלו – נבין‬ ‫מאביו‪ ,‬כמשמעו‪ :‬עצמות מאביו‬ ‫עד כמה תיקים משמעותיים הם‪.‬‬ ‫['עצמות' – לשון 'עצמו']‪ .‬ואלו‬ ‫ההחלטות וההכרעות – הן‬ ‫השניים – יש להם הישארות לאחר‬ ‫גורליות; ובעצם גם כלפי הקדוש‬ ‫מות האדם; דהיינו‪ :‬הנשמה מהקדוש‬ ‫ברוך הוא השותף בקניין הקידושין‪,‬‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬והעצמות מאביו; שעצם אחד נשאר‪,‬‬ ‫ובתוצר הקניין!‬ ‫אשר ממנו עתיד להחיות; כדאיתא במדרשות (ב"ר פ' כח סי' ג)'‪.‬‬ ‫תודעה עמוקה זו‪ ,‬המחייבת – טמונה במאמר חז"ל אחד‪:‬‬ ‫'שלשה שותפין יש באדם‪ :‬הקדוש ברוך הוא; אביו ואימו'‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬ביצירה משותפת זו עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬הכשיר‬ ‫הקדוש ברוך הוא את האדם לפעול פעולות‪ ,‬הן כלפי עצמו‪,‬‬ ‫שלושה שותפין‬ ‫והן כלפי הבריות‪ ,‬והן כלפי שמיים‪.‬‬ ‫כך נאמר בגמרא (נדה לא‪ ;.‬קדושין ל‪' :):‬תנו רבנן‪ :‬שלושה שותפין‬ ‫יש באדם‪ :‬הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואביו‪ ,‬ואימו‪ .‬אביו – מזריע‬ ‫ג' כתות מלאכי השרת‬ ‫הלובן‪ ,‬שממנו עצמות וגידים וציפורניים‪ ,‬ומוח שבראשו‪,‬‬ ‫על פי זה‪ ,‬ביאר המהרש"א דברי הגמרא בכתובות (קד‪).‬ב‪' :‬אמר‬ ‫ולובן שבעין‪ .‬אימו – מזרעת אודם‪ ,‬שממנו עור ובשר ושערות‪,‬‬ ‫רבי אלעזר‪ :‬בשעה שהצדיק נפטר מן העולם – שלוש כיתות‬ ‫ושחור שבעין‪ .‬והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה‪,‬‬ ‫של מלאכי השרת יוצאות לקראתו‪ .‬אחת אומרת לו‪' :‬בוא‬ ‫וקלסתר פנים‪ ,‬וראיית העין‪ ,‬ושמיעת האוזן‪ ,‬ודיבור פה‪,‬‬ ‫בשלום'; ואחת אומרת‪' :‬הולך נכוחו'; ואחת אומרת לו‪' :‬יבוא‬ ‫והילוך רגליים‪ ,‬ובינה והשכל‪ .‬וכיון שהגיע זמנו להיפטר מן‬ ‫שלום ינוחו על משכבותם' (ישעיהו נז‪ ,‬ב)‪ .‬בשעה שהרשע נאבד‬ ‫העולם – הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו‪ ,‬וחלק אביו ואימו מניח‬ ‫מן העולם – שלוש כיתות של מלאכי חבלה יוצאות לקראתו;‬ ‫לפניהם‪.‬‬ ‫הנוצר על ידי 'יקח איש אשה' (דברים כד‪ ,‬ה ועוד)‪ :‬כי מספר 'יקח איש‬ ‫א נראה רמז לתוצר 'אדם'‪ ,‬הנעשה משלושת השותפים שבו‪ :‬אביו‬ ‫אשה' בגימטריה‪ ,‬עולה כחיבור 'הקב"ה‪-‬איש‪-‬ואשה' [‪ .]735‬כלומר‪:‬‬ ‫ואימו והקדוש ברוך הוא; שותפות הרמוזה בשם התוצר‪' :‬אד"ם'‪.‬‬ ‫בקיחה – נוצרת השותפות המשולשת‪.‬‬ ‫א'בר – אב‪ ,‬שממנו מזריע הלובן; וממנו נוצר אבר‪ ,‬שבו עצמות‪,‬‬ ‫וכן חלות הקניין רמוז בכאן‪ ,‬כי גם מספר 'ביחוד בכסף ובשטר‬ ‫וגידין ומוח‪ ,‬ולובן שבעין‪.‬‬ ‫ובביאה' (קדושין ב‪ .‬וה‪ ).‬עולה כן‪.‬‬ ‫ד'ם – אודם‪ ,‬מהאם שממנה דם‪ ,‬עור‪ ,‬ובשר‪ ,‬ושערות‪ ,‬ושחור שבעין‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬גם התוצר 'אדם'‪ ,‬בעקבות 'קנין קידושין' – רמוז במספר זה‪ :‬כי‬ ‫מ'חשבה – מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬שממנו נפש ונשמה‪ ,‬קלסתר פנים‪,‬‬ ‫כן עולה גם מספר 'קנין קידושין‪-‬אדם'‪.‬‬ ‫וראיית העין‪ ,‬ושמיעת האוזן‪ ,‬ודיבור פה‪ ,‬והילוך רגלים‪ ,‬ובינה‬ ‫והשכל‪.‬‬ ‫ב ראה בשמחות דרבי חייה (פ"ב ה"ב)‪.‬‬ ‫נראה גם רמז לקניין וחיבור השיתוף של 'הקב"ה‪-‬איש‪-‬ואשה'‬ ‫שלושה שותפין באדם‪ :‬הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואביו ואימו‪ .‬זהו‬ ‫אחת אומרת (שם מח‪ ,‬כב)‪' :‬אין שלום אמר ה' לרשעים'; ואחת‬ ‫שאמר (ויקרא יט‪ ,‬ב)‪' :‬קדושים תהיו כי קדוש אני'‪ ,‬וסמך אביו‬ ‫אומרת לו (עי' שם נ‪ ,‬יא)‪' :‬למעצבה ישכב'; ואחת אומרת לו‬ ‫ואימו לשבת (שם‪ ,‬ג)‪ :‬כי זמן הזיווג הוא בשבת‪ .‬ויש גילוי לזה‬ ‫(יחזקאל לב‪ ,‬יט)‪' :‬רדה והשכבה את ערלים''‪.‬‬ ‫בזוהר (קדושים פב‪ ;).‬עיין שם'‪.‬‬ ‫ופירש המהרש"א‪' :‬דידוע הוא‪ :‬כי בכל מעשה אדם‪ ,‬הן לרע‬ ‫נראה‪ ,‬שבא להוסיף ולומר‪ ,‬שלצורך הפעלת מכונת השיתוף‬ ‫הן לטוב – נברא לו מלאך לפי המעשה; וכמו שאמרו (אבות ד‪,‬‬ ‫– יש צורך בחיבור של אביו ואימו בקדושה לקדוש ברוך הוא;‬ ‫יא)‪' :‬העושה מצוה אחת – קונה לו פרקליט אחד'; ו'קונה' –‬ ‫וכי אז זוכים לבנים הגונים‪.‬‬ ‫מלשון 'קונה שמיים וארץ וגו'' (בראשית יד‪ ,‬יט)‪ .‬ולזה‪,‬‬ ‫שותפות שמיים וארץ‬ ‫כשהצדיק נפטר‪ ,‬ואינו אבד‪ ,‬ויש לו הישארות – יבואו לו ג'‬ ‫כתות מלאכי השרת‪ ,‬מג' פעולות מצוה שהן לטוב‪ :‬לשמיים‪,‬‬ ‫ובזוהר חדש (בראשית כח‪' :).‬עוד אמר רבי אלעזר‪ :‬כהאי גוונא‬ ‫ולבריות‪ ,‬ולעצמו‪ .‬אחת אומרת‪' :‬יבוא שלום' – על שם שהיה‬ ‫אשתתף קודשא בריך הוא לעלמא בברייתא דבני נשא; דהא‬ ‫לו שלום וטוב לבריות; ואחת אומרת‪' :‬הולך נכוחו' – על שם‬ ‫תנינן‪ :‬שלושה שותפין באדם‪ :‬האיש ואשתו‪ ,‬וקודשא בריך‬ ‫פעולות עצמו לטוב‪ ,‬דהיינו נוכח עצמו; ואחת אומרת‪' :‬ינוחו‬ ‫הוא‪ .‬אמר רבי יהושע‪ :‬כהאי גוונא‪ :‬שמיא‪ ,‬וארעא‪ ,‬וקודשא‬ ‫על משכבותם' – על שם הנשמה‪ ,‬שאין לה מנוחה בעולם הזה‬ ‫בריך הוא‪ .‬אמר רבי שמעון‪ :‬שמיים – כנגד איש; ארץ – כנגד‬ ‫בגוף‪.‬‬ ‫אשתו; ולעולם קודשא בריך הוא משותף עימהם‪ .‬ועל כן‬ ‫נאמר‪' :‬נעשה אדם' – בלשון שותפות‪ .‬ואין הקדוש ברוך הוא‬ ‫'ואמר‪ ,‬שבשעה שהרשע נאבד ממש‪ ,‬שאין לו הישארות‬ ‫משותף עם שום ברייה – זולת עם אדם!‬ ‫לעולם הבא – ג' כתות מלאכי חבלה יוצאים לקראתו‪ ,‬לפי‬ ‫פעולותיו‪ :‬אחת אומרת‪' :‬אין שלום וגו'' – שהיה רע לבריות‪,‬‬ ‫הזוהר מוסיף לתודעתינו‪ ,‬שמהות השיתוף של אביו ואימו‬ ‫ולא היה לו נחת ושלום עימהם; ואחת אומרת‪' :‬למעצבה וגו''‬ ‫עם הקדוש ברוך הוא – הינה שותפות עוצמתית‪ ,‬כשותפות‬ ‫– שהיה רע לעצמו; ואחת אומרת‪' :‬רדה והשכבה וגו'' – על‬ ‫הקדוש ברוך הוא עם השמיים והארץ; שותפות עוצמתית‬ ‫שם שהיה רע לשמיים‪ ,‬ושכב עם ערלים שאין להם תקומה‬ ‫החובקת עולם!‬ ‫לעולם הבא'‪.‬‬ ‫תודעה משפטית והורית בתיקי משמורת‬ ‫עולה מדבריו‪ ,‬כי לצורך יצירת האדם מג' כוחות – יצר הקדוש‬ ‫דברים אלו‪ ,‬מביאים אותנו לתודעה עמוקה משפטית והורית‬ ‫ברוך הוא גם כתות מלאכים מיוחדות‪ ,‬הנבראות מאותן‬ ‫גם יחד‪ ,‬בתיקי משמורת ילדים הנידונים בבית הדין‪ .‬הילדים‪,‬‬ ‫פעולות‪ ,‬היונקות מאותן כוחות‪.‬‬ ‫אינם מוצר רכושיי; ואינם כחלוקת רכוש ממוני‪ .‬הם מוצר‬ ‫מהות שותפות בתפילה‬ ‫החובק עולם! וכלשון חז"ל (סנהדרין לז‪' :).‬לפיכך נברא אדם‬ ‫יחידי; ללמדך‪ :‬שכל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו‬ ‫ובאוצר המדרשים (אייזנשטיין יצירת הולד עמוד ‪' :)244‬זכתה האם‪,‬‬ ‫הכתוב כאילו איבד עולם מלא‪ .‬וכל המקיים נפש אחת‬ ‫ולא זכה האב; אי נמי‪ :‬זכה האב‪ ,‬ולא זכתה האם – אין הולד‬ ‫מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא!‬ ‫מתקיים; עד שיהיו שניהם שווים כאחד בתפילה וברחמים;‬ ‫תודעה זו‪ ,‬מקנה תובנה עמוקה על מחוייבות המוטלת על כל‬ ‫שנאמר (בראשית כה‪ ,‬כא)‪' :‬ויעתר לו ה'‪ ,‬ותהר רבקה אשתו'‪.‬‬ ‫הורה‪ ,‬להרגיש שותפות מחייבת עם הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫'מכאן אתה למד‪ :‬כי שלושה שותפין יש בו באדם‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬ ‫וכדרכו של שיתוף – אין רשות לשותף לפעול נגד השותף‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואביו ואימו‪ .‬לבן‪ ,‬שהאיש מזריע ממנו –‬ ‫האחר; וכל שכן כנגד הקדוש ברוך הוא! ועל כן נצטווינו‬ ‫נוצרים עצמות וגידים ומוח וציפורניים‪ ,‬ולבן שבעיניים‪.‬‬ ‫לשמור בקדושה‪ ,‬וכדברי השל"ה‪' :‬זהו שאמר‪' :‬קדושים תהיו‬ ‫אדום‪ ,‬שהאישה מזריע ממנו – נוצרים עור ובשר‪ ,‬ודם‪ ,‬ושחור‬ ‫כי קדוש אני''ד‪.‬‬ ‫שבעיניים‪ .‬ורוח ונשמה‪ ,‬וקלסתר פנים‪ ,‬חכמה ודעה ובינה‬ ‫חשיבות חלק הקדוש ברוך הוא המכריע‬ ‫וגבורה – נותנין מלפני הקדוש ברוך הוא‪ .‬וכיון שנפטר אדם‬ ‫לעולמו – נאמן הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו; וחלק אביו‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שותפות זו של שלושה – אינה ניתנת להכרעה‬ ‫ואימו ועמלם מניחו לפניהם'‪.‬‬ ‫על ידי שניים בלבד מתוך השלושה‪ ,‬ככל שיתוף שלושה;‬ ‫אלא על ידי הקדוש ברוך הוא בלבד‪ .‬וכלשון חז"ל הנזכרת‪:‬‬ ‫מדברי המדרש נראה‪ ,‬שגם לאחר השיתוף – עדיין לא‬ ‫'וכיון שהגיע זמנו להיפטר מן העולם – הקדוש ברוך הוא‬ ‫תתאפשר יצירה‪ ,‬ואין השותפות מחייבת להביא תוצר; אלא‬ ‫נוטל חלקו‪ ,‬וחלק אביו ואימו מניח לפניהם'‪ .‬נמצא שחלקו‬ ‫רק בחיבור התפילה של אביו ואימו לקדוש ברוך הוא‪ ,‬יוצר‬ ‫הוא הכל‪ ,‬ומה חלק ההורים לעומתו!‬ ‫האדם!‬ ‫כיוצא בזה כתב האלשיך (שמות כ‪ ,‬יב)‪ ,‬על מאמר חז"ל (יבמות‬ ‫שותפות בקדושה‬ ‫ה‪' :):‬דתניא‪ :‬יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת? תלמוד לומר‬ ‫ובשל"ה (שבת פרק נר מצוה אות מד)‪' :‬ואפילו באשתו צריך‬ ‫(ויקרא שם)‪' :‬איש אימו ואביו תיראו‪ ,‬ואת שבתותיי תשמורו';‬ ‫לקדש; והמקדש את עצמו – זוכה לבנים הגוניםג‪ .‬והנה‬ ‫במקדש עצמו גם כן; כנראה לו במה שכתב במסכת תענית (תורה אור‬ ‫ג א"ה‪ .‬עיין שבועות (יח‪' :):‬הוויין לו בנים זכרים'‪ .‬ועיין שם ד'הוויין לו‬ ‫אות קעו)‪.‬‬ ‫בנים ראויין להוראה' אמור במי שפורש מאשתו סמוך לוסתה‪ .‬ועיין‬ ‫ד א"ה‪ .‬ראה בזה עוד בספר מעשה בית ודין (מאמר 'ירא שמים יותר מדאי'‬ ‫עוד בנדה (עא‪ .).‬אך ראה לשון הזוהר (בראשית נד‪ ,).‬והוא מקור‬ ‫לפרשת יתרו; ומפן אחר במאמר 'סוד הקיום' לפרשת ניצבים)‪.‬‬ ‫להשל"ה‪ .‬אמנם נראה שכן היתה גירסת השל"ה בשבועות שם‪,‬‬ ‫הארץ ונתגדל‪.‬‬ ‫כולכם חייבין בכבודי!'‬ ‫'כמו כן גדלות האדם‪ ,‬צריך לומר‪ :‬דלכל אדם – יש מקור‬ ‫וכתב האלשיך‪' :‬שרצו לומר בנועם מאמרם‪ ,‬כי ממצות שבת‬ ‫ושורש למעלה‪ ,‬והוא הבורא כל העולמים ברוך הוא וברוך‬ ‫– נלמד לעשות עיקר‪ ,‬מהחלק אשר בנו מאיתו יתברך‪ ,‬ולא‬ ‫שמו; כמו שכתוב (דברים לב‪ ,‬ט)‪' :‬כי חלק ה' עמו‪ ,‬יעקב חבל‬ ‫מהשני חלקים אשר בנו מאב ואם‪ .‬כי הלוא מצות שבת – הוא‬ ‫נחלתו'‪ .‬ולכך‪ ,‬מחוייב כל איש מישראל להסתכל ולהתבונן‬ ‫זכר למעשה בראשית (שמות כ‪ ,‬יא ועוד)‪ .‬אשר שם‪ ,‬גם החומר‬ ‫בליבו למעלה לשורשו‪ ,‬ושיאיר השורש להענף; ואז‪ ,‬ממילא‪,‬‬ ‫אשר בנו מאבינו ואימנו – לה' הוא‪ ,‬אשר צבר עפר‪ ,‬ויעש את‬ ‫כשנפשו רואה באור של השורש המאיר לאדם – ודאי יתגדל‬ ‫אבינו הראשון מעשה ידיו‪ ,‬וממנו נמשכנו! ואם כן איפ[וא]‪ ,‬גם‬ ‫האדם ויתרומם‪ ,‬ובא לידי מידות השכליות גדולים! וזהו‬ ‫מפאת החומר – אנחנו חייבים ללכת אחריו! כי בעניין שבת‪,‬‬ ‫שאמר 'ורב' – באיכות ובמעלה‪' ,‬כמו שכתוב‪' :‬רבבה'' – היינו‬ ‫שהוא חידוש העולם – שם היתה יצירת אדם וחווה‪ ,‬שלא על‬ ‫שאתה נתגדלת‪' ,‬כצמח השדה'‪ :‬שצומחת וגודלת על ידי‬ ‫ידי איש ואישה‪ ,‬כי אם כולם מעשה ידיו יתברך‪ .‬ואם כן‪ ,‬אין‬ ‫שמתגלה לה אור השורש‪ ,‬מהכוכב הממונה על עשב זה‪ .‬וכן‬ ‫לך לומר כי 'שלושה שותפין באדם וכו''‪ ,‬ותחוייב לקיים‬ ‫יראה האדם‪ :‬שיהא הולך וגדל‪ ,‬עד שיהא דבוק לשורשו כנ"ל‪.‬‬ ‫מצוותם; כי השני שלישים שלהם‪ ,‬והשליש של הקדוש ברוך‬ ‫וכן יהי רצון אמן'‪.‬‬ ‫הוא – הכל לה' הוא! כי הנה‪ ,‬גם חומרם – כולו לה' הוא; כי‬ ‫לפי זה‪ ,‬מבואר היטב כמה כוחו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫הוא ברא את אדם ואשתו מן האדמה‪ .‬נמצא‪ :‬כי גם חומר אביך‬ ‫בשותפות‪ ,‬הוא לאין שיעור‪ :‬כי הלוא מתוך בקשתנו להתדבק‬ ‫ואימך – לו יתברך הוא‪ .‬ועל כן כולם חייבים בכבודו יתברך'‪.‬‬ ‫בו – אנו זוכים ומתגדלים; וכל הצמיחה מעלה כולה – אך‬ ‫רבבה כצמח השדה נתתיך‬ ‫מכוחו היאה‪.‬‬ ‫מצאתי להאוהב ישראל מאפטא (דברים‪ ,‬לפסח) שכתב‪''' :‬ויהי‬ ‫שבע ברכות‬ ‫שם לגוי גדול עצום ורב' (דברים כו‪ ,‬ה)‪ .‬כמו שכתוב (יחזקאל טז‪,‬‬ ‫נראה דחז"ל ביטאו כוחות מופלאים אלו‪ ,‬בנוסח שבע ברכות‬ ‫ז)‪' :‬רבבה כצמח השדה נתתיך; ותרבי גו''' (הגש"פ)‪ .‬דלכאורה‬ ‫החופה (כל"ר א‪ ,‬א; כתובות ח‪:).‬‬ ‫יפלא‪ :‬מאי קמייתי [בעל ההגדה] ראיה מפסוקי יחזקאל על‬ ‫ברכת 'בורא פרי הגפן' – על החיבור המוצלח והמתקבל‪,‬‬ ‫דברי תורה? ועוד‪ :‬מהו הדמיון 'כצמח השדה'?‬ ‫כענבי הגפן בענבי הגפן (פסחים מט‪.).‬‬ ‫'ונראה‪ ,‬שבתיבת 'ורב' – נכלל בו שני פירושים‪ :‬א' – 'רב'‬ ‫ברכת 'שהכל ברא לכבודו' – כמהות בריאת שמיים וארץ‪,‬‬ ‫בכמות; היינו שהיו במספר עם רב‪ .‬והב' – הוא רב האיכות;‬ ‫שברא לכבודו‪.‬‬ ‫היינו במעלה וחשיבות‪ .‬ובא בעל הגדה כאן להורות‪ ,‬שמה‬ ‫ברכת 'יוצר האדם' – על היצירה המופלאה‪ ,‬המורכבת מאב‬ ‫שכתוב בתורה 'ורב' – אין הכוונה לריבוי המספר לבד; אלא‬ ‫ואם עם הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫אף גם לענין חשיבות ומעלה יתירה היינו שהיו צדיקים‬ ‫וגדולי הדור‪ .‬שנאמר‪' :‬ויהי שם לגוי גדול עצום' – היינו‬ ‫ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו‪ ,‬בצלם דמות תבניתו;‬ ‫במספר; והדר אמר 'ורב' – היינו באיכות במעלה יתירה‬ ‫והתקין לו ממנו בנין עדי עד' – שגם את שני השותפין‪ ,‬יצר‬ ‫וחשיבות‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא בצלמו‪ ,‬כדי לאפשר שותפות עימו‪.‬‬ ‫'ועל זה מפרש‪ ,‬היאך היו רב במעלה וחשיבות‪ :‬דבאמת‪ ,‬מאן‬ ‫ברכת 'משמח ציון בבניה' – כי יצירה כזו‪ ,‬מקרינה אף על ציון‬ ‫דאיהו רב בדעתיה‪ ,‬ויש לו גיאות וגבהות – הוא זעיר‪ .‬אך‬ ‫והעולם כולו‪.‬‬ ‫דמעלת האדם בגדלות‪ ,‬צריך להיות על בחינה זו‪ ,‬כמו‬ ‫ברכת 'שמח תשמח רעים אהובים‪ ,‬כשמחך יצירך בגן עדן‬ ‫שעינינו רואות דרכי הטבע של הצומח‪ .‬דהנה אמרו חכמינו‬ ‫מקדם' – כדי לחברם בשמחה; כשם שהביא את חווה אל‬ ‫ז"ל (זוהר השמטות בראשית רנא‪ ;.‬ב"ר פ' י סי' ו)‪ :‬אין לך כל עשב‬ ‫האדם‪ ,‬ושימחו בהתחברם (עי' פדר"א פי"ב)‪ ,‬ונעשה לו שושבין‬ ‫מלמטה‪ ,‬שאין לו שר מלמעלה המכה אותו‪ ,‬ואומר לו‪' :‬גדל'‪.‬‬ ‫(ברכות סא‪ ;.‬עירובין יח‪ ):‬לצורך השותפות עימו; שאין השכינה‬ ‫ובזוהר הקדוש (תרומה קעא‪ ):‬מתבאר העניין ביותר‪ ,‬דלכל עשב‬ ‫שורה – אלא מתוך שמחה (שבת ל‪.):‬‬ ‫ומין ירק יש כח ושורש מלמעלה‪ .‬וכח הצומח‪ ,‬בא להם על‬ ‫ברכת 'אשר ברא ששון ושמחה‪ ,‬חתן וכלה‪ ,‬גילה‪ ,‬רינה‪ ,‬דיצה‪,‬‬ ‫ידי זה שהכוכבים בלילה‪ ,‬כל כוכב ממונה על עשב אחד; ואז‪,‬‬ ‫וחדווה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ואחווה‪ ,‬שלום ורעות' – נראה שבזה לימדונו‬ ‫כשאותו כוכב מגלה בהירתו ואורו לנגד העשב שלו המונח‬ ‫שהקדוש ברוך הוא השתמש בכל סוגי השמחות כדי לשמח‬ ‫בארץ – תיכף ומיד מתלהב העשב הלז‪ ,‬וחושק ומתאווה‬ ‫אותם; כי לצורך חיבורם עדי עד – יש צורך במגוון כוחות‬ ‫לידבק בשורשו‪ ,‬ועולה למעלה‪ .‬וזהו כח המושך אותו מן‬ ‫לפרשת בחוקותי (בהע') ובמטל השמים חלק ד (בהקדמה עמ' ‪.])26‬‬ ‫ה אנו עומדים לקראת יומא דאשכבתיה דמרן מר חמי זיע"א‪ .‬נדמה‪,‬‬ ‫שמרן ביטא את חלק הנשמה‪ ,‬שהיא הדומיננטית באדם‪ .‬נשמתו‬ ‫כל הצבת זכרו ומורשתו – מזכירה לנו את חלקו של הקדוש ברוך‬ ‫הא'להית‪ ,‬היא שחבקה עולם‪ ,‬ומכוחה היה ביתו תל תלפיות לכלל‬ ‫הוא שבנו‪ ,‬שישנו בכל יהודי‪ :‬הנשמה החובקת עולם‪ .‬לאור תובנה‬ ‫ישראל‪ .‬וכמו שדיברנו כמה פעמים (ראה מאמר המספד 'עוצמות האדם‬ ‫זו צריך לחנך את עצמנו ואת דור העתיד‪ :‬לחוש ולהרגיש את‬ ‫הלומד תורה' ועוד)‪ .‬מתוך רצונו להתחבר לאור נשמתו‪ ,‬לחלקה ממעל‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬השותף ממש במהותנו‪.‬‬ ‫– זכה והאיר את העולם כולו‪ ,‬וגידל את נשמתו לפסגות עצומים‪.‬‬ ‫נראה עוד‪ ,‬כי לכך נקרא האדם 'אדם' על שם האדמה מכורתו;‬ ‫נשמה גדולה כל כך‪ ,‬נדרשה לדורנו לפי פחיתותו; ולנוכח‬ ‫ללמדך‪ :‬כי כמו האדמה – גם עליו מוטל להצמיח! גם הוא נדרש‬ ‫ההידרדרות הגדולה – נדרשה נשמה עוצמתית שבכוחה לעמוד‬ ‫ליצור ולהגדיל את הנשמות‪.‬‬ ‫בפרץ [א"ה‪ .‬וכמו שנתבאר במאמר 'לא מאסתים ולא געלתים'‬ ‫ומגוון רגשות שמחה‪.‬‬ ‫ילדים פרי שותפות קודש‬ ‫מעתה‪ ,‬נוסח הפתגם שטבעו‬ ‫חכמים בעט ברזל‪' :‬שלושה‬ ‫שותפין באדם‪ :‬הקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ ,‬ואביו‪ ,‬ואימו' – הוא אינו‬ ‫פתגם בעלמא; אלא נוסח‬ ‫משפטי מחייב‪ ,‬לתובנה על‬ ‫ו‬ ‫מחוייבות ואחריות!‬ ‫מחוייבות ההורים לטובת‬ ‫הילד‬ ‫בלשונם 'שלושה שותפין‬ ‫באדם' – רצו חז"ל אף לבטא‪,‬‬ ‫שישנה מחוייבות לחשוב אך‬ ‫ורק לטובת הילד‪ ,‬כיציר כפיו‬ ‫של הקדוש ברוך הוא‪ .‬אחריות‬ ‫הבאה לידי ביטוי בחינוך‬ ‫לתורה‪ ,‬ובשימור המרכיבים‬ ‫התזונתיים לנפש הילדים‪.‬‬ ‫במזונות היונקים מהתורה‬ ‫ומאבותינו הקדושים‪ ,‬ובנויים‬ ‫על יסודות ובניינים מוצקים!‬ ‫הסכמים בין ההורים בענייני‬ ‫הילדים‬ ‫מעתה‪ ,‬נראה פשוט שאין‬ ‫להתייחס בתביעות שבין‬ ‫לילדים‪,‬‬ ‫ביחס‬ ‫ההורים‬ ‫כתביעת ממון שיש בה שני‬ ‫צדדים בלבד‪ .‬אלא יש צד‬ ‫שלישי‪ ,‬שהוא הקדוש ברוך‬ ‫הוא השותף להם‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא‬ ‫תועיל הסכמה בין ההורים‪,‬‬ ‫כאשר הסכמתם מנוגדת‬ ‫ז‬ ‫לקדוש ברוך הוא!‬ ‫הוא; או ביקורי ילדים או אירוח הילדים בשבת ומועד‪ ,‬באופן הכרוך‬ ‫ו כמה נואלו האנשים המכנים את ילדיהם 'פרי אהבה'‪ .‬פתגם רדוד‬ ‫בחילול שבת או יום טוב; או באופן שיש בו פגיעה בכשרות וצניעות‬ ‫וזול זה‪ ,‬הבא ממקום חשוך באדם; מאגואיזם‪ ,‬אנוכיות‪ ,‬ותאווה‬ ‫– אין לאשר הסכמתם‪ ,‬ויש להחריג את הסעיף המדובר מההחלטה‬ ‫בלבד [א"ה‪ .‬ראה במעשה בית ודין (מאמר 'משא הנישואין' לפרשת‬ ‫[א"ה‪ .‬ראה מנהג הגאון רבי יששכר דוב הגר זצ"ל כן‪ ,‬במעשה בית‬ ‫תולדות)]‪ .‬כי אכן‪ ,‬ילדים הם לא יצירה גולמית; אלא יצירה חובקת‬ ‫דין (מאמר 'חברה מזיקה' לפרשת מצורע)]‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬פרי שותפות עם הקדוש ברוך הוא! שותפות קודש ושליחות‬ ‫[כעין זה‪ ,‬פעם בא לפניי עורך דין ידוע בעניין של גירושין‪ ,‬והחל‬ ‫קודש‪ ,‬ליצור דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬לעם ישראל ולעולם כולו!‬ ‫לפלפל כי אין סמכות לבית הדין לנסות להשלים בין בני הזוג‪ ,‬ככל‬ ‫וכבר הוסכם על ידי בני הזוג להתגרש‪ .‬אמרתי לו‪ :‬הם החליטו; אך‬ ‫ז אי לכך‪ ,‬על הדיין טרם חתימתו לאשר הסכמתם‪ ,‬לשקול גם את‬ ‫האם למזבח אין זכות דיבור? והלוא הוא עתיד להוזיל דמעות‬ ‫רצון ה' וטובת הילד‪ .‬לכן‪ ,‬גם בהסכם גירושין‪ ,‬כשהצדדים הסכימו‬ ‫בגירושיהם (גיטין צ‪ !):‬יש עוד בעל דבר! הקדוש ברוך הוא גם הוא‬ ‫בסעיפים מפורשים המתייחסים כלפי הילדים‪ ,‬הסכמה שאינה‬ ‫בעל דבר!]‬ ‫לרצון ה'‪ ,‬כדוגמת חינוך בזרם מסויים שאינו לרצון הקדוש ברוך‬ ‫מקץ שלוש שנים לגיליונותינו‪ ,‬הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ‪ ,‬לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו‪ ,‬לכרכן בבת‬ ‫אחת‪ ,‬ולהוציאן לאור עולם בספר‪.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות וכדומה‪ ,‬להצטרפות לתפוצת המייל‪ ,‬ולכל ענייני הגיליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪colelyabiaomer@gmail.com‬‬