אסיפת גליונות - גליונות מובחרים לשבת · Asifes Gilyoines — בראשית (2026-10-05)

פרשת בראשית תשפ"ז
אסור לעיין
בשעת התפילה וקריה"ת
החוברות מיועדות לבתי כנסת
על דעת התורמים
נא לא להוציא מבית הכנסת עד לאחר שבת
תוכן העניינים
משיב נפש לרגל יומ''ד������������������������������������������������������������������������������������31 משמחי לב
הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א ����������������������������������77 רזא דשבתי עניני הלכה����������������������������������������������������������������������������������������4
מרן הגה"ק רבינו שבתי שעפטיל ווייס משימאני זי"ע������������39
מרקחת חיים אבני אפד
הגאון הגדול רבי חיים אלעזר ווייס שליט"א גאב''ד ביתר�����81
עמק הפרשה מורינו הרב רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל�����������������������������������5
הגאון הגדול רבי משה פרידמן שליט"א�����������������������������������43
פניני הרמב''ן באמונתו יחיה היכל החת''ם סופר
הגאון רבי ישראל מאיר קעניג אב"ד יאקא שליט"א���������������83 המשפיע הגאון הצדיק רבי משה וואלפסאן זי"ע ועכי"א45 במשנתו ותורתו של מרנא ורבנא החת''ם סופר זיע''א���������������9
במשעולי החסידות יומא דהילולא לודמיר
הגה"צ גאב"ד ראדומישלא זי"ע������������������������������������������������47 להפצת משנתו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע�������������13
להבין ולהשכיל בדב"ק של תלמידי בעשטה"ק ����������������������85
מעדני אשר יומא דהלולא
מבי מדרשא הגאון רבי אשר אנשיל שווארץ שליט"א����������������������������������51 הגה"צ רבי שמואל אהרן לידר זי"ע������������������������������������������15
משולחנו של מרן הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א
���������������������������������������������������������������������������������������������������������87
דורשי יחודך אוצר ידיעות התורה
הגה"צ רבי חיים ליברמן שליט"א�����������������������������������������������55
מגיד מישרים הגה"צ רבי אהרן קאהן שליט"א������������������������18
היכל הוראה הלכה לסעודת שבת
הגאון הגדול גאב''ד היכל הוראה שליט''א�������������������������������89 הרה"ג משה שניאור זלמן גרוסמן שליט"א������������������������������58 בקדושתו של אהרן
הרה"ק מבעלזא זי"ע��������������������������������������������������������������������19
הוי זהיר במלאכתך יומא דהילולא
הגאון רבי משה אורי בלוי שליט''א��������������������������������������������91
הרה"ק רבי שמואל צבי רוזנפלד מקרלין לעלוב זי"ע�������������59 יסודי העולם
בית העירוב מרנן צדיקי הדור מייסדי החסידות אחר המלחמה����������������21
פניני הכהן בית הוראה לעניני עירובין����������������������������������������������������������61 משה עבד ה'
המשפיע הרב החסיד רבי יצחק דוב מנדלסון שליט"א���������92 חמידא דאורייתא מרן הרה"ק בעל ישועות משה מויז'ניץ זי"ע����������������������������25
דעהו הגאון רבי יעקב פרידמן שליט''א�����������������������������������������������64
שם משמעון
כ"ק אדמו"ר מתולדות יהודה סטוטשין שליט"א��������������������93 מתיקות הדף היומי הגה“ח רבי שמעון הירשלער זצ“ל��������������������������������������������27
הרה"ג רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א��������������������������67
התחזקות ובטחון האר"י החי
במשנת הזרע שמשון����������������������������������������������������������������110 פארו עלי
הגה"צ רבי אברהם צבי קלוגר שליט"א�������������������������������������69 פנינים מתורתו של המהרא"ל צינץ זי"ע ועכי"א����������������������29
משנתינו מעיינות החיים אברך
גליון ללומדי דף היומי משניות�������������������������������������������������103 כ''ק אדמו''ר מטעמשוואר שליט''א��������������������������������������������73 מתורתו ומשנתו של הגאון הקדוש רבי יוסף ענגיל זצ"ל
בס"ד
רוצה לדעת
בס”ד
שימוש מעשי
נקודת C
לבדוק עירוב?
בחושן משפט וריבית
להכשרת דיינים ,בוררים ודומ”צ
שעל ידי בית דין צדק היכל המשפט
בכל יישוב שאתה נוסע בארץ או בחו"ל תדע
לבדוק את העירוב ולדעת אם הוא כשר ,מהודר, 3.5שנות שימוש מעשי לימוד מעמיק
וחזרות ברוב חושן משפט וריבית
או פסול .לתקן אותו ,וגם להקים עירוב. לוח לימוד הכולל לימוד ושינון באופן יומי בצורה עצמאית
חוברות שו”ת שבועיים המסייעים בלימוד וזכירת החומר
בחינות בכתב בסיום כל מקצוע
כך לא תיכשל ח"ו בחילול שבת בחינות הרבנים הגאונים שליט"א מזמן לזמן
שיעורי שימוש למעשה מגדולי הרבנים והמומחים בתחום
מגוון מסלולי שימוש מעשי לפי קצב ההתקדמות
עבודה מעשית על שאלות אקטואליות מבה”ד ובית ההוראה
קורס מעשי -מפי הרה"ג רבי ישעי'ה וינד שליט"א ,ראש כולל ובית הוראה "בית פרקטיקה מעשית
העירוב" ,במחיר שווה לכל נפש. ימי עיון
פרטים נוספים בעלון 'בית העירוב' בעמ' 61
במסגרת הלימודים יתחילו כעת בשימוש מעשי
לפרטים והרשמה 02-5-666-999 :שלוחה .9באין מענה – נא להשאיר פרטים בהלכות נזקי שכנים
ונחזור אליכם
החוברות מיועדות לבתי כנסת דגש מיוחד על הפרקטיקה המעשית
על דעת התורמים -נא לא להוציא מהבית כנסת טאבו משותף -ריבית בהשקעות -פינוי בינוי -שוק ההון בהלכה -דיני שותפין -ועד
בית -דייר סרבן -הסתדרות העובדים -דמי תיווך ושדכנות -הסכמי עובד מעביד -
עד לאחר שבת הונאות והפקעת שערים -זכויות יוצרים -הלשנות -משכנתא על שם אחר – מניות
בכורה – חוק החזרת מוצרים – מטבעות דיגיטליות – היזק מונטין – אחריות בעלי
אולמות על אבידות – משקיע מועדף וזכויות בכורה – דיני גביית חוב -מנהג המדינה -
למעוניינים -ניתן לשלם במחיר סימלי דרך נדרים פלוס קופה חסידים הראשונים חברות ביטוח -כונס נכסים -מעמד בית הדין -דיני בוררות -צ'קים ועוד...
הבטיחו את מקומכם במסלול החדש
מערכת אסיפת גליונות 0733-45-44-99
לפרסום בחוברת 0733-45-45-17 0733-831-747
ההרשמה בשלוחה 8
עימוד :מאורות -בית"ע 0548463972
הדפסה :קונטרול פי חירם 6ירושלים 02-9971070
רחוב הרב זוננפלד 3ירושלים ת"ו -טל' 02-5322775
בס"ד
הננו להודיע כי במסגרת השיעורים הקבועים בהלכות טהרה
בספר "כללי טהרה" כמידי שנה בשנה
יתחילו בעז"ה את המחזור החדש של שנת תשפ"ז
{מחזור העשירי} בלשון הקודש {מחזור השלשה עשר} באידיש
בימי רביעי בימי שישי
בשעה 9:00עד השעה 9:45בערב משעה 11:15עד השעה 12:00
השיעור הראשון מתחילים השיעור הראשון מתחילים
ביום רביעי פרשת לך לך (י' חשון תשפ"ז) בערש"ק פרשת לך לך (י''ב חשון תשפ"ז)
השיעורים נמסרים בהיכל הוראה (בחדר שיעורים) ע"י
הגאון רבי שמעון עוזר (בן מורינו הגאב"ד שליט"א) בראנדסדארפער שליט"א
דומ"צ היכל הוראה
שיעור פתיחה
ע"י מורינו גאב"ד היכל הוראה שליט"א
אברך יקר במשך 3/4שעה פעם בשבוע כעשר חדשים יכול אתה לקנות קנין
עולם בהלכות אלו הנוגעים למעשה בידיעה יסודית
בברכת התורה
הנהלת היכל הוראה
משמחי _לב
4
בראשית תשפ"ז
בירורי הלכה בענינים אקטואלים
ע"מ לעורר לב המעיין
בעקרי ברכות צריך להמתין ובשאר ספיקות ספק מה ברכתו וצריך לשהות עד שיברר
ראוי לברר הברכה
ד .ואפשר דהא דאמרי' דאם לא למד ילך אצל מי שמסתפק בדבר מה ברכתו ויקח לו זמן
חכם מיירי בדברים הבסיסיים שאינו יודע עקרי הראויה לו ,וכתב שלא יאמר אפטר בברכת לברר ,האם יכול לברך שהכל או שצריך
הלכות ברכות ,אבל אם יודע הדברים הבסיסיים שהכל כי הרי זה בור שקללוהו חכמים .אלא להמתין ולברר ,וכמה זמן צריך להמתין.
ורק יש מוצר חדש וכד' שמסתפק עליו על זה יש ללמוד לידע ומה שהוא ספק יאמר שהכל. מי שלא למד ילך אצל חכם
לא נאמר ילך אצל חכם ,ואם יכול לברר בקל האם צריך לעכב האכילה בכל ספק א .כתב הרמ"א (ר"ב סי"ח) ואם הוא מסופק
יברר ואם לא אינו צריך לעכב אכילתו ולברר ג .ובזה יש לדון דמבואר במג"א שמי שלא למד אם הוא עיקר הפרי [בפה"ע או בפה"א] מברך
ויכול לברך שהכל ,וודאי דראוי לעיין בספרים לא יאכל עד שילך אצל חכם ,ומבואר דצריך בפה"א ואם אינו יודע מהו מברך שהכל .ובמג"א
שביררו המציאות והדין מה מברכים ע"ז ,אך לעכב אכילתו בשביל לדעת הברכה ,וא"כ גם (ל"ו) היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא
עכ"פ מדינא יכול לברך שהכל ,ושאני מכל בדבר שספק מהו ברכתו לכאורה צריך לעכב יאכל עד שילך אצל חכם ללמדו ברכות והמקור
ספק חסרון ידיעה דהכא מברך עכ"פ .ובדברים אכילתו עד שיברר ,ולא נתבאר כמה זמן צריך הוא מגמ' ברכות לה .וב"י סוף סי' ר"ד בשם
שהם עיקרי הלכות ברכות צריך להמתין ולברר, להמתין ואם יקח יום או יומים האם ג"כ צריך הגהות מיימוניות והובא במשנ"ב (ס"ק פ"ד).
וכמבואר ילך אצל חכם. להמתין .וגם הרבה פעמים צריך להסתכל שהכל פוטר אך צריך ללמוד
בספר מהו ברכתו ואין לו כרגע את הספר ב .ובשערי תשובה (ס"ק כ"ח) מביא מתלמידי
המורם מהאמור
האם יכול לאכול או צריך לעכב אכילתו[ .ובכף רבינו יונה בברכות הא דאמרי' בש"ס הנהנה
ה .מסופק בדבר מה ברכתו בדבר שתלוי החיים סי' קנ"ד ס"ק נ"ד כ' בכל ספיקא דרבנן בלא ברכה כאילו מעל אף אם לא ידע רק
בעיקרי הלכות ברכות יש להמתין ולברר, שאם אינו בא מעצמו אלא מחסרון ידיעה לא ברכת שהכל יצא מידי מעילה .אלא דאפילו
וכמבואר במג"א ילך אצל חכם ,אבל בדברים הוי ספק] .ודבר זה יש בו ב' סוגי ספיקות ,ספק הכי צריך ללמוד הברכה הראויה לכל דבר,
החדשים וכד' ראוי לברר המציאות והדין מה בדין וספק במציאות ,והאם נאמר דהוי דבר ובא"ר כתב אהא דאמרי' מאן דבעי למהוי
ברכתו ,אבל מדינא יכול לברך שהכל[ .ואם שיכול לברר בדין או במציאות שיעיין בספר או חסידא לקיים מילי דברכות ולכאורה אם לא
יכול לברר בקל יברר]. ישאל ,וצריך לעכב אכילתו עד שיברר. בירך רשע מקרי .אלא שרצונו לומר ברכה
שא+לות קצרות ח+דותא דשמע+תתא
נוי סוכה ולולב ואתרוג לזרקן אחרי קנה לולב עם קורא ונמצא יבש ומעופש
סוכות ואולי אפי' פסול ,דזה צורת הקנין שקונים דבר שאינו קנה בחנות לולב עם קורא שיא ההידור וכשבא לביתו
מבורר וא"כ לא הוי מקח טעות. הוריד את הקורא והלולב היה יבש ומעופש ועדיין כשר
שאלה ומחמת שלא היה לו לולב אחר השתמש בחוה"מ,
נוי סוכה ולולב ואתרוג ,האם אפשר לזרקן או לא. גם כשאינו יכול לברר הוי מקח טעות ובאמצע חוה"מ רוצה להחליף ,האם יכול.
ד .אמנם מבואר בסי' רל"ב סי"א דהמוכר בהמה
תשובה לחבירו ונמצא טריפה אם נודע בודאי שהיתה טריפה השתמש אינו יכול להחזיר
מבואר סי' תרס"ב ס"ח ,יש מי שאומר שהושענא הוי מקח טעות ,וכן מבואר שם בסעיף י"ט ,המוכר א .איתא בסי' רל"ב ס"ג המוכר לחבירו קרקע או עבד
שבלולב אע"פ שנזרקה אין לפסוע עליה ,וכ' ביצים מוזרות (שהיו בהם דם ,או שהתחיל להיות צורת או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקום מום שלא
המשנ"ב (כ"ח) וה"ה ערבה של הושענא אין אפרוח) שאינם ראוים לאכילה הוי מקח טעות ,ועכשיו ידע מחזירו אפילו לאחר כמה שנים והוא שלא ישתמש
לזלזל בה .והרמ"א כ' ועיין לעיל סימן כ"א גבי לא נהגו כן ,ומנהג מבטל הלכה .ומבואר שמעיקר הדין במקח אחר שידע במום ,אבל אם השתמש בו אחר
ציצית ,ושם מבואר שאף לאחר שנפסקו אין לנהוג שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר ,ומבואר
הוי מקח טעות ,וה"נ בנ"ד אע"פ שלא היה אפשר
בהם מנהג בזיון לזרקן במקום מבוזה ,אלא שאינן דאם השתמש אחר שראה המום אינו יכול להחזיר.
לבדוק הוי מקח טעות כבהמה טריפה וכביצים מוזרות
צריכות גניזה[ ,ויש מדקדקין לגונזן ,והמחמיר שא"א לבדקן. כשהשתמש מחוסר ברירה יכול להחזיר
תע"ב] ,והמשנ"ב (סק"ז) כ' שהאיסור לזרקן הוא ב .אמנם נראה דבנד"ד שהשתמש בלולב אחר שראה
שזורקן בידיים לאשפה ,אך אם מתוך שלא גנזן
כשמעופש הוי אצל המוכר המום עדיין יכול להחזיר ,דהטעם דהוי מחילה דלא
ה .ועדיין יש להסתפק אם יבש אצל הקונה או אצל היה לו להשתמש ,אבל הכא מחוסר ברירה שלא היה
נזרקו ממילא אין לחוש לזה[ .ולענין ההושענות
המוכר אך כשיבש מאד והתחיל להתעפש מסתבר לו לולב אחר השתמש בלולב ,וא"כ י"ל דלא הוי בזה
כ' במשנ"ב [תמ"ה סק"ז] שטוב לשרוף בהם
שהיה אצל המוכר והוי מקח טעות[ .וגם אם היה אצל מחילה ויכול להחזיר אחר שהשתמש[ .ועוד דאחר
החמץ שכיון שנעשה בהם מצוה אחת תיעשה
הקונה והתיבש לפני סוכות צ"ע] ,ובפרט שקונה שיא שלקח ונמצא אצלו הבעלים מסכים שישתמש ,שכעת
בהם מצוה נוספת] .וא"כ יש להיזהר לא לזורקן
ההידור בודאי יכול להחליפו. אין יכולים לעשות עם זה כלום].
דרך בזיון באשפה ,והלולב ג"כ יש מצניעים
לשרוף החמץ ,ונוי סוכה לכאורה גם יש להיזהר המורם מהאמור האם הוי מקח טעות
לא לזרקן באשפה דרך בזיון .אלא עכ"פ יעטוף ו .שמוריד הקורא והלולב יבש ומעופש הוי מקח טעות ג .ועדיין יש לדון אם הוי מקח טעות ,די"ל דהכא לא הוי
בשקית נפרדת אטומה .או יניח בחוץ ,ולא יזרוק ויכול להחליפו ,ואפי' שהשתמש בזה בסוכות יכול מקח טעות כיון שקונים עם קורא וא"א לבדקו קודם
בידים לאשפה. להחליף כיון שהשתמש מחוסר ברירה. והלוקח משלם אפי' שיכול להיות שלא יהיה מהודר,
לע"נ האשה החשובה מרת חיה שרה ע"ה בת הרה"ח ר' שמואל בן ציון ז"ל
הגליון נכתב ע”י הרה”ג ר’ ישראל לודמיר שליט”א | להערות בפקס 03-5787572
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וגו' .
5
והנה
ועלה
פרשת בראשית תשפ"ז
והנה
ספה"ק מגיד דבריו ליעקב – הרה"ק רבי דוב בעריש מביאלא זי"ע טבעת האפד
א
ורע לא תאכל וגו' (בראשית ב ,טז יז) .נראה לפרש על פי טוב הדעת ומעץ תאכל אכול הגן עץ מכל
מטבע לשון הספרים הקדושים
מה דאיתא בגמ' (קידושין מ ).אמרו לצדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישעי' ג,
י) ,וכי יש
והנה שטבע מורנו הרב זצ"ל בשיעוריו
צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב ,אלא טוב לשמים וטוב לבריות זהו צדיק טוב ,טוב לשמים ורע לבריות זהו
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח
צדיק שאינו טוב .הדקדוק מפורסם איך יקרא רע לאיש צדיק. אלקים מרחפת על פני המים ויאמר אלקים יהי
ונראה לפרש ,כי ידוע שהצדיקים פועלים ומשפיעים השפעות טובות על הדור כולו ,כמאמר הכתוב
אור ויהי אור (בראשית א ,ב – ג)
(תהלים קמה ,יט) רצון יראיו יעשה ,אך מידת ההשפעה תלוי' במזגם ובהתנהגותם של הצדיקים
והארץ היתה תהו ובהו ,אלו מעשיהן של רשעים,
ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים,
השפע היורד בזכותם ובהשפעתם מן השמים לעולם,
עצמם ,אם הם יתנהגו במדת השפע ובהרחבה ,אזי אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו
הוא גם כן במדה גדושה ועין יפה ,וממילא טוב להם לבריות ,אך אם הצדיק מתנהג בבחינת צמצום כלפי ואם במעשה אלו ,כיון דכתיב וירא אלהים את
האור כי טוב ,הוי במעשיהן של צדיקים חפץ
הטוב הבא בהשפעתו מן השמים הוא ג"כ בצמצום רב,
עצמו ,ואינו זקוק אלא לצרכיו הנזקקים לו ביותר ,אז ואינו חפץ במעשיהן של רשעים (בראשית רבה ב ,ה)
רעה ,כי לבריות שלא עומדים במדריגות הצדיק ,יוצא מכך כי הטוב בצמצום הוא הטוב האמיתי לפיהם ,אך
שבשני המידות של צדיקים ורשעים יכולים
לעבוד את השם יתברך ,לזה שפיר קאמר
להם לא מספיק מזונות והשפעות בצמצום א.
ובפרשת
וזהו ביאור הכתוב רצון יראיו יעשה ,היינו שהקב"ה משפיע לעולם לפי רצונם וחפצם של הצדיקים ,אם ובאמת
באיזה מהן חפץ יותר ,ואמרו אף על פי כן
שיקרבו כל חפץ יותר במעשיהם של צדיקים,
רצונם הפרטי הוא מעט הקב"ה משפיע מעט ,ואם רב אזי ההשפעה רבה .וזהו פירוש הפסוק דברי ידי על העולם כולו לעבוד את הבורא
נועם ,וישוב להם לעבודתו ,ולא על ידי כעס.
אמרו צדיק כי טוב ,מיהו צדיק טוב ,צדיק שבעצמו מתנהג במדת ההרחבה ,וגורם שגם השפע לעולם ירד קדושת לוי פרשת בראשית בד"ה רבותינו ז"ל
התנהגותם של הצדיקים כלפי עצמם ,יאכלו הבריות ב. בהרחבה ,כי פרי מעלליהם יאכלו ,פרי
ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א ,ה)
ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין ובזה יובן מאמר חז"ל (ברכות יז ):כל העולם
ויהי בקר ,בוקרו של יעקב ,יום אחד שנאמר
שלשה מדריגות יש ,מזונות ,פרנסה ,וכלכלה ,כלכלה הוא השפע
מערב שבת לערב שבת ,כי (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא
לילה וגו' ,דבר אחר יום אחד ,שנתן לו הקדוש
היותר גדול ,ומזונות הוא המוגבל והמצומצם ביותר .ועל פי זה יהיה ביאור המאמר ,כל העולם ניזון בשביל ברוך הוא ואיזה זה יום הכפורים (בראשית רבה ב ,ג)
'ויהי בקר זה יעקב' ,כשאדם מאריך בשולחנו
כנזכר לעיל ומקדש אותו ,אזי 'בקר זה יעקב',
הפסוקבעולם צדקתם וקדושת בשלחכיוןאתשנתגלה
צדיקיםהל"ופר'
ליעקב" "מגיד דבריו
נחשבים בין בספרו
כולם אין זי"עג"כ
ועוד, למנהיגיהוא ז"ל
ביאלער ,פי' וביותרבעריש
יוקשה הדבר הרה"ק רבי
שלהנגלה,
הנ"לעל שיהאפי דרכו
המצפון רבה שכותב שצריךא .עלבמהאכילה. בשעת איש תם ,הולך בתמימות ,אף א.
'רבי' מיוחד יוסף עצמות משה את וזה 'יום אחד זה יום הכיפורים' ,שולחנו של
שיינעמרום
תכלית וואלט געווען אז צדיק שמשתדלים"אבחסד
לגדולים לעומת בנו:
הואמרדכי'לע הרה"ק ר' דהנה "התואר
והשיב האב וביאר ונצרך
עמו",בישראל
מכהן כרב בהיותו השאמלויער רב, "ויקחצדיק
לבויט)של אותו
עליג,
(שמות
ישראל )ורואים בזה מה שהיה מעיק
]-איזהפסק
יא ).שלא אמרו (ע"ז בנסתרדהרי
הנשיא 'רבי', אדם מכפר (ברכות נה ,).כשהאדם אוכל בקדושה,
פנים היו לנו לוּ היו הצדיקי בנגלה"... אזוי ווי יהודהצדיקים נקרא ר'
זאלן זיין זי"עהיה הדור
שם זה לעולם הזה ,ועל
מלעכאוויטש וברכהרבי נח
שהרה"ק טובה שפע
יסופר שישפיע
הישר(, ישראל דרך עליון
דרשות ולהורות לעם בני
כיפור.ברבים
לדרושיום
שולחנו מכפר ,ויש בכל יום,
זקףהק' שנתגלה לעיני הרואישעבודתם בגמרא (כתובות
בחוץ,[...קד ).שרבי שרואים אמרו
עליהם בגלוי כמו על פי כן
בפנימיות ואף
בימות הגשמים, ולא )עי' החמה
בחז"ל שמובאבימות
מלעכאוויטשלאזי"ע
צנון ולא חזרת שולחנו לא
מרדכי שאל פעם מאת פני אביו מעל
הרה"ק רבי משנת הרמ"ל פרשת בראשית בד"ה מדרש ויהי
שהיה כוונתו וכל מהעוה"ז, קטנה כאצבע אפילו נהנה שלא עצמו על והעיד פטירתו, בשעת מעלה
מתקיים בלא ל"ו צדיקים נסתרים בכל דור ודור ,שאין מכירים אינו אף אחד ממאה מגודל עבודתם שיגעו בעבודת הבורא בסתר לבם ובהצנע לכת כלפי אצבעותיו סוכה מה ):שאין העולם את
ברווח". ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום
שאפשר להיות אף נמנה בין הל"ו צדיקים נסתרים אף שצדיק מפורס פרנסהמדבריו
צריכיםהיוצא ישראל
הגדול שעמך
כהמגיד להראות
עליון העולםהצדיקי
לצורךאותם
בהרחבה שכל מתנהג
ונמצא אם כן העולם בעבודתם הקדושה,
אחד ותראה היבשה (בראשית א ,ט)
הרה"ק
נסתרים ונעלים מעין כל חי. המהמדרגותיו כי
שגבהצדיקים, וגודל בין
האמיתידיעות
שצדקותוחילוקי
ידוע כי היהאשר כיון
הענין הוא, נורא ,אשר זהו
מבארדיטשוב לכתוב דבר
ה"קדושת לוי" שלמהמביאלא
קארלינער, וממשיךר'הרה"ק
ותלמידיו הק' ,הרה"ק לשוןר' בער
תקוה' ,קוה לזה אמר הכתוב 'יקוו המים'הרבי
ה"חוזה" מלובלין זי"ע היה סובר שצריך להשפיע שפע רב לבני ישראל ,כי בני ישראל צריכים רחבות ,כי העניות מעבירה אל ה' (תהלים כז ,יד) ,שכל החמדות והתענוגים
את האדם על דעת קונו (עירובין מא ):משא"כ המגיד מקאזניץ זי"ע דעתו היה שעדיף טפי שיחיו בצמצום יותר ,והחזיק לא יתאוו בני אדם רק לשמים' ,אל מקום אחד',
להיטיב המצב בענין פרנסה. ברוך המקום ברוך הוא' ,אחד' לאחדות הבורא
בשיטה שיאה עניות לישראל (חגיגה ט ,):ולא היה משתדל א ברוך הוא' ,ותראה היבשה' ביאת הגאולה,
והנה -ממשיך הרה"ק מביאלא -בפולין היה ידוע אשר התואר 'רבי' בסתמא ,הכוונה להרבי מלובלין זי"ע ה"חוזה", כמבואר בזוהר חדש (ר' בעל הטורים בראשית ח ,ז)
ומאיזה טעם נקרא סתם 'רבי' להחוזה מלובלין ,אמנם הטעם הוא כי מכיוון שזה היה שיטתו בקודש שצריכים להשפיע 'עד יבשת המים' (בראשית ח ,ז) ,אותיות תשב"י,
לבנ"י בהשפעה רחבה ,ע"ש זה זכה ליקרא בתואר 'רבי' ,כי דעתו היה שעניות ח"ו מעביר את האדם על דעת קונו היינו הגאולה.
"השתדל בתפלתו על הרחבה לעולם". תפארת שלמה פרשת בראשית בד"ה ויאמר אלקים יקוו
ולעומת זאת המגיד מקאזניץ זי"ע אשר חלק על הרבי מלובלין וסבר בדעת קדשו כי "יאה עניותא לישראל" ולא השתדל ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע
שיהא לבנ"י פרנסה בהרחבה ,לכן אינו נקרא כי אם בתואר 'המגיד' מקזניץ ,ולא נקרא בתואר 'רבי'. עץ פרי עשה פרי למינו וגו' ותוצא הארץ וגו' ועץ
והנה משה רבינו ע"ה ג"כ סבר בשיטה שחייבים להשפיע שפע רב לכלל ישראל ,ולקח לו את "עצמות יוסף" ,היינו דרכו עשה פרי אשר זרעו בו למינהו (בראשית א ,יא – יב)
של יוסף הצדיק ,אשר "הוא המשביר" (בראשית מב ,ו) ומשפיע פרנסה ,כן משה רבינו ע"ה השפיע לכלל ישראל ,כי המן היה שיהא טעם העץ כטעם הפרי ,והיא לא עשתה כן,
אלא 'ותוצא הארץ עץ עושה פרי' ,ולא העץ פרי,
בשביל משה (תענית ט ,):ולכן מתואר ג"כ בתואר 'משה רבינו' רבן של ישראל ,עכתודה"ק. לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא
וראיתי בספרים בשם צדיקים אשר הסבירו פלוגתתם ,שכל אחד סבר כפי שהוא עצמו נתגדל ,והרבי מלובלין זי"ע נתגדל על עונה ונתקללה (רש"י)
בהרחבה וראה כי יכולים לעבוד את ד' אף מתוך הרחבה ,אך הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע נתגדל בעניות ,ולכן סבר כי עי"ז לזאת התחכמה האדמה ושינתה תחילה ציווי
שייך יותר לעבוד את השי"ת. הבורא יתברך ,כדי שאחר כך כשיחטא האדם
חס ושלום ,יהא לו אמתלא נכונה ,והוא מפני
ב .בבחינת "הוא היה אומר" היה הרה"ק רבי בעריש מביאלא שכדבריו היה משפיע לחסידיו בהרחבה גדולה ,ואף לפני ששורש גופו הוא מן האדמה ששינתה כבר
עלותו על כס ההנהגה היה אומר שכשיבא שעתו לשלוט על ה"אוצר" ,יחלק בהרחבה [ווען איך וועל זיצען אויף די "קאסע", רצון הבורא יתברך ,ותולין הקלקלה במקולקל,
וועל איך טיילען ,]...וכן היה. ולא יתלו החסרון והסרחון בנשמה הרוחנית.
אוהב ישראל פרשת בראשית בד"ה ויאמר אלקים תדשא
א
והנה
6
א
חנינא בני ,פירוש מדוע יש צמצום בשפע היורד לעולם ,והשפע הוא רק ועצומה מכאשר עד עתה ,כן היתה טענת הנחש .לפי זה ,מה היה החטא
והנה
בבחינת מזונות ,כיון שהשפע יורד בגלל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב גדול כל כך ,אלא שהיה לה להשיב לו ,הלא בעת הזאת שאתה מפתיני לאכול
מעץ הדעת ,אשר ציוני ד' לא תאכל ממנו ,יש בידי הבחירה לבל לשמוע לך חרובין מערב שבת לערב שבת ג.
וזה ביאור הפסוק "מכל עץ הגן אכל תאכל"" ,עץ" כידוע רומז על ולבל לאכול ,רק לשמוע לדברי הקב"ה ,ועל הבחירה לעתיד ,למה לי לדאוג על
הצדיק (זוהר ח"ג רב ,).ומכל צדיק אפשר לקבל השפעות ,דהיינו "אכל העתיד ,ועתה אעבור בודאי על פי ד' ,מוטב בל אשמע לך תיכף ויעבור עלי
תאכל" ,אך "מעץ הדעת טוב ורע" ,מצדיק כזה שנאמר עליו טוב לשמים מה ,וכן צריך כל איש הישראל לבל להסתכל ולחשוב על מה שיהיה אח"כ ,רק
על הרגע שהוא עומד בו.
ורע לבריות ,וכמבואר לעיל" ,לא תאכל ממנו" ,ממנו אי אפשר לקבל
וכמאמר הרבי הקדוש הנ"ל על הפסוק (תהלים ל"ט) הנה טפחות השפעות בהרחבה ,כי הוא בעצמו מתנהג בצמצום.
נתת ימי ,כמו אדם המודד שבעים אמה חבלים בידו ,לא
שלא בידו לעולם אלא טפח ,שזה שמדד כבר הוא חוץ לידו ,ומה ובפרשת ישמח ישראל
נשאר לו ספה"ק ובאמת
המה ויאמר הנחש אל האשה וגו' ,והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
מדד עדיין איננו בידו ,נמצא ,שאין לו רק הטפח שאוחז בתוך ידו ,כן
לו
הימים מהאדם ,מה שעבר אין ,ומה שעתיד עדיין לא בא .נמצא שאין
(בראשית ג ,ד-ה) .וכמאמר פי קדוש ד' מוהרש"ב זצללה"ה
זמנים לחשוב רק על הרגע שעומד בה .ועל תקוני העוונות מכבר יש
זי"ע מפרשיסחא ,על טענת הנחש לאם כל חי היא חוה ,שאמר לה אם לא
להתעורר מיוחדים ,כמבואר בהאר"י ז"ל ,חצות הלילה ,שהוא זמן ועת רצון
תאכל מעץ הדעת לא יהיה לך הבחירה ,כי לא יהיה לך שום יצה"ר כמו
רק הרגע שעובד
הבחירה בידך אז בתשובה על חטאיו ,אבל לא לעולם ,ותמיד אין לו לחשוב מלאך ,לך אכול מעץ הדעת לדעת טוב ורע ,היינו שאז יהיה
בה ,וכהנ"ל ד. שתדע ג"כ מהרע ואף על פי כן לא תחטא ,ובזה תהיה עוד במדרגה גדולה
הרה"ק זה ביאר
וקדושתם, בעולם כעין
צדקתם ניזון וכו'", העולם
שנתגלה "כלכיון הל"וחז"ל
צדיקים מאמר שפירש את
נחשבים בין ועוד,במה
כולם אין ה"תפארת ג.
זי"עהנה הדבר למנהיגייוקשהבעל
וביותר זי"ע
ראדאמסקער
שלמה'לעעל הנגלה,
המצפון רבה שיהארבי
הרה"ק שכותבשגם
שצריך לציין עוד,
יש במה
ובזה א.
קאמרי וע"ז בריווח, פירושו 'פרנסה' ואילו בצמצום, מזון היינו ד'מזונות' זי"ע, מרוז'ין כידוע, ישראל לבני ברווח להשפיע דרכו היה בקודש וכן
ישראל )ורואים בזה מה שהיה מעיק על לבו של אותו צדיק השאמלויער רב ,בהיותו מכהן כרב בישראל ונצרך והשיב האב הרה"ק ר' מרדכי'לע לעומת בנו" :א שיינע תכלית וואלט געווען אז צדיקי זו, בשיטה דגל שלמה"
דהיינו היו "ניזון"
הצדיקים העולם" רק
"כלהיו לנו לוּ ולמה
פנים בצמצום,
]-איזה ווי הוא
בנגלה"... בעולם
ההשפעה אזוי
צדיקים בנסתרדהטעם למה ה"כנסת הדור
בגמ'זאלן זיין הרה"ק בעל
מלעכאוויטש זי"ע נכדונח יסופרזי"ע ובימי
שהרה"ק רבי לאברהם" ה"חסד
דרך הישר(, ובימיו וכן בימי בנו הרה"ק בעל
לדרוש ברבים דרשות ולהורות לעם בני ישראל
"בשביל והיינו הצדיק, של ושבילו בדרכו לעולם יורדת ההשפעה כל כי כנ"ל, בצמצום ראדומסק חסידי ידועים
אביו הרה"ק רבי מרדכי מלעכאוויטש זי"ע שמובא בחז"ל )עי' בפנימיות כמו שרואים עליהם בגלוי בחוץ ,[...שעבודתם הק' שנתגלה לעיני הרואים היו השניה עולם למלחמת ועד מראדומסק
זי"עמאת פנייחזקאל"פעם
שאל
ההשפעה לבםלכן גם
ובהצנע לכת. בסתרוכו',
הבוראחרובין"
בעבודת בקב
במועט ו"די לו
מסתפק שיגעו צדיק זה
מגודל עבודתם אחדוהרי
ממאה אףבני", שולחנם.ודור ,שאין מכירים אינו
חנינא מתאחדים על
נסתרים בכל דור וגדולהצדיקים
בלא ל"ושתורה
מתקיים הרחבה,
מתוךהעולם תורהשאין
כלומדי מה):
סוכה
להתנהג
מפורסםשצדיקהיה
הרוזינער זי"ע
נסתרים אף צדיקיםשל
ואכן דרכומזונות,הל"ו בבחינת
נמנה בין להיות אףבצמצום
שאפשר מדבריוהוא
היוצאהעולם
של לכל המצוינת
הגדול לציוןכהמגיד
תדירעליון אותםלנסוע
הצדיקי זי"ע היה
שכלדרכו מראדאמסקאם כן
הקדושה ,ונמצאבעבודתםשלמההעולםהרה"ק ר'
הרה"ק
חי .שהואמעיןועלכלאף
בצמצום, ולא ברווח לעולם יבוא שההשפעה כדי העשירות,
שהנהיג הוא ,כיון שצדקותו האמיתי וגודל שגב מדרגותיו המה נסתרים ונעלים במנהג לוי" היה זה
מבארדיטשוב שלמה' שה'תפארת
ה"קדושת [ויצויין אף
קארלינער, שלמה זי"עהרה"ק ר'
בליזענסק, אלימלךהק',
בערר'ותלמידיו
הרה"קר'הרבי
הרבי
את ה'נסיעות' לציון הקודש בליזענסק ,והיה דרכו בקודש לעמוד ב"שאטער" ליד האוהל כיון עצמו לא נהנה מהעולם כחוט השערה ,אך ההנהגה היה כנ"ל.
ד .הרה"ק בעל ה"דמשק אליעזר" זי"ע היה בעל צורה כידוע והיה לו הדרת פנים שהיה כהן ושם היה מקבל קוויטלעך והיה משפיע השפעות טובות ורבים נוושעו שם על ידו].
ועובדא הוה פעם בעת שובו מליזענסק לביתו שבראדומסק מליזענסק לביתו א מיוחדת במינה ,עד כדי כך שכשהיה הולך ברחוב העיר שדרות רוטשילד אשר בת"א
שבראדאמסק נסע במסילת הברזל דרך העיר קראקא ,וחסידיו המתינו בתחנת (שהיה גר בסמוך לו ברח' פייארברג) היו אנשים מסתכלים בכל החלונות לחזות בזיו פניו
הרכבת לביאתו ,וכאשר עמד שם הבאה"ן ,ביקשוהו החסידים שיכנס לעיר וישהה המאירים.
שם לביקור ,אמנם הרה"ק סירב לבקשתם ורצה להמשיך בדרכו .שאלו ת"ח אחד ומשמשו הנאמן הרה"ח ר' בערל וואלצר ז"ל סיפר לי ,שפעם אחת הוצרך ה"דמשק
"רבי ,הרי קראקא הינו עיר ואם בישראל ,בה קבורים רבותינו הרמ"א זי"ע וה'מגלה אליעזר" זי"ע ללכת לרופא ,היה זה בעת שאשת כ"ק הרה"צ ר' נפתלי חיים
עמוקות' והב"ח והתוס' יו"ט זכותם יגן עלינו ,ומדוע א"כ תסרב לבוא לשם לביקור אדלר זי"ע מדז'יקוב (בת אחיו רבינו ה'אמרי חיים'( לא הרגישה בטוב ,והרגיש בעצמו
קצר" ,והרה"ק ה"תפארת שלמה" היה דרכו בקודש לדבר דברי צחות והיה לו ענין האחריות לדאוג עבורה (מכיון שה'אמרי חיים' לא שהה עדיין בארץ) ,והתקשר המשמש לאחד
וכוונה בזה ,נענה לעומתו ואמר "בודאי קראקא תהא לתפארת כאשר יקומו כל מרופאי העיר תל אביב מומחה גדול ,בשם דאקטאר אשערמאן ,אך משלא נענה
ולא הצליח להתקשר עם הרופא ,קם ה"דמשק אליעזר" זי"ע ,והלך עם משמשו הצדיקים הגאונים הללו ,אך כעת אשר הם כולם קבורים שם מה יש לי מזה".
העולם אשר עמדו שם צחקו בשמעם את דבריו ,אך הוא הבטיח להם אשר בפעם למעונו של הרופא .כשנקשו בדלת ,פתחה בפניהם אשתו של דאקטאר אשרמן
הבא כאשר יעבור דרך עיר זו יבקר בתוך העיר ,ואמנם בשובו מליזענסק בביקורו שהיתה הסעקרעטער"י [-מזכירה] שלו ,ושאלה אותם למטרת ביאתם ,וכששמעה
לאחמ"כ ,ביקר הרה"ק מראדאמסק בתוככי עיר קראקא ,ובא אליו רב העיר באותו שמחפשים את בעלה הרופא ,נכנסה לחדרו .וסיפר המשמש ששמע איך שהיא
עת הגה"ק ר' שמעון סופר זי"ע בנו של ה"חתם סופר" זי"ע ,ובאותו עת אמר מעירה אותו משינתו באמרה לו שצריכים לו לענין נחוץ מאוד ,והוא ,שהיה עייף
ה"תפארת שלמה" ג"כ כזה הפירוש הנ"ל מהרה"ק ר' בעריש ביאלער עה"פ "אמרו מאוד מעמל יומו ,אמר לה "הרי אמרתי לך שלא תעירי אותי אפילו א ענגל וועט
לצדיק כי טוב" שצדיק הטוב זהו המשפיע לבריות ,משא"כ זה שאינו משפיע נקרא קומען" [-אף אם יבוא מלאך] ,ענתה לו אשתו "נכון שבשביל מלאך לא הייתי מעירה
"צדיק שאינו טוב" אשר הוא" ,רע לבריות" ואינו צדיק ואינו רבי ,אף שאין הוא ח"ו אותך ,אך הגיע לכאן אדם אחד שהוא הרבה יותר ממלאך ,דאס איז די הער ג-ט
אליין" [שפניו כפני האלקים ממש כביכול]. עושה רע בפועל.
ופי' בזה ג"כ אשר ער ועונן היו באמת נשמות נעלות במדריגה גבוהה ,אמנם חטאתם ואמנם כשנחלה ה"דמשק אליעזר" זי"ע התבטא הרה"ק בעל ה"אמרי אמת"
(בראשית לח ,ט) "לבלתי נתן זרע לאחיו" ,שלא השפיעו לאחיהם בנ"י השפעות בהרחבה .זי"ע כלשון הגמ' "חבל על האי שופרא" שאין רואים דוגמתו ,ושצורה זו נחוץ מאוד
ובכן -סיים הרה"ק ה"תפארת שלמה" את דבריו להגה"ק ר' שמעון סופר -להסתכל עליו ולהתבונן בו.
"קראקעווער רב ,איהר ווייסט פארוואס איר זענט געווארן רב אין קראקא ,אם תחשוב פעם בא ה"דמשק אליעזר" לבקר את אביו הסב"ק בעל ה"אהבת ישראל" זי"ע
אשר לכך נקראת לכהן כרב בעיר זו כדי שתפסקו "טעפל לעפל" שאלות (עניני תערובות בגראסווארדיין ,וכשרצה לשוב לעירו התלווה אליו אביו ה"אהבת ישראל" זי"ע ללוותו
ואיסור והיתר) ,בלא ,על זה נמצאים די והותר ת"ח בעיר הזאת בכל פינה ופינה להורות עד לתחנת הרכבת ושם נפרד ממנו לשלום כנהוג .כשעלה ה"דמשק אליעזר" על
בענינים הללו ,אלא לכך נבחרת לכהן פה כרב להשפיע ולהמשיך פרנסה ובריאות וכל קרון הרכבת ניגש אחד מהגוים שהיו שם אל ה"אהבת ישראל" זי"ע ושאל אותו מהו
השייכות שלו לאדם זה שעלה עתה על הרכבת ,ענה לו ה"אהבת ישראל" זי"ע שהאיש טוב".
האנשים שעמדו שם אשר שמעו כדברים האלו מפורש יוצא מפי כהן גדול ה"ה שעלה על הרכבת הוא בנו .התפעל הגוי ואמר לו "יש לך בן יפה מאוד" ,וה"אהבת ישראל"
הרה"ק ה"תפארת שלמה" היו מלאי התפעלות ע"ז כאשר הבינו כעת גדולת ערך רבם כדרכו בקודש מצא מיד דברי מוסר על עצמו בדבריו של הגוי ,ואמר לסובביו" ,ראיתם מה
הרב מקראקא כפי אשר העריכו הכהן ,אשר לא היה אומר כדברים הללו באם לא היה שאמר גוי זה ,הרי הוא מתפעל ומתמה איך הגיע בן נאה כזה לאיש כמוני".
ראוים על מי שאמרם ,אמנם לעומת זה נענה הגה"ק רבי שמעון סופר "נתוודע לי כעת וכך הוא דרכם של צדיקים שאין מחשבים ודואגים על העתיד ,רק כל שעה וכל דבר
מנצלים לעבודת השם ,וכמבואר בדברי הרבי ר' בונם הנזכר לעיל. חיוב חדש ,ודבר זה לא היה מוזכר כלל בכתב הרבנות".
ב
7
אבן ישראל
ליקוטי עניינים מחיי קדוש ישראל מויזניץ זי"ע
כפי שנאמרו על ידי מורנו הרב זצ"ל
פרק ט"ו – שולחנו של אדם (א)
עם כל זאת ,שמעתי מהרה"ק רבי יהודא'לי מדזיקוב זי"ע שאמר, עבודת השולחן
כי אם היה אדם מביא לו תמונה של זקינו רבינו האהבת ישראל זי"ע עבודת עריכת שולחנו הטהור של רבינו האהבת ישראל זי"ע מן
בעת כניסתו אל עריכת השולחן הטהור בליל שבת קודש ,או אז היה המפורסמות הייתה ,כשישב לאכול לחם לפני אלקים ,והיו כהנים
נהנה עד מאד. אוכלים ובעלים מתכפרים ,כפי ששולחנו של אדם מכפר עליו בזמן
כמובן לא הייתה כוונתו שיצלמו את רבינו האהבת ישראל זי"ע הזה.
באותה שעה ,שהרי לא היה שייך לצלמו בעצם יום השבת קודש, בתחילת הנהגתו ,בשבת קודש פרשת שמיני תרנ"ג כאשר נכנס
אמנם הייתה כוונתו להדגיש עד כמה יכלו לראות על צורתו הקדושה רבינו האהבת ישראל זי"ע לערוך את שולחנו הטהור בליל שבת
באותה שעה נאדרה בקודש ,של כניסתו לעריכת השולחן הטהור. קודש ,פתח רבינו האהבת ישראל זי"ע ואמר ,כי הנה כתוב בפרשת
* השבוע (ויקרא ט ,ז) 'ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את
חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר
חלוקת היין בעדם כאשר צוה ה' ,ופירש ואמר' ,ויאמר משה אל אהרן' ,כאשר
פעם התבטא רבינו האהבת ישראל זי"ע ואמר ,כי יש צדיקים היה צריך אהרן הכהן לכפר על בני ישראל אחר חטא העגל ,אמר לו
שהיו מכים או מקללים את חסידיהם ,מתוך מטרה לבטל ולהסיר משה רבינו 'קרב אל המזבח' ,שיתקרב ויגש אל עריכת השולחן ,כי
מעליהם את הדינים והקטרוגים שהיו שורים עליהם ,ואכן דרך נכונה שולחן דומה למזבח (ברכות נה' ,).ועשה את חטאתך' ,בעת שיערוך
היא .אמנם סיים ואמר ,כי הוא עצמו אינו יכול להכות או לקלל ,כי את שולחנו יתקן את החטאים העוונות והפשעים שבידו לתקן' ,ואת
אין הדבר כלל שייך אצלו ,על כן בכדי להמתיק את הדינים מעל עולתך' ,כך גם יתקן את העניינים הצריכים עלייה מדרגה לדרגה,
ראשו של חסיד ,הרי הוא מדלג עליו בשעת חלוקת היין בעת עריכת ועל ידי זה 'וכפר בעדך ובעד העם' ,בזה יכפר בשלימות על החוסים
השולחן הטהור ,ובכך הוא ממתיק את הדינים מעליו. בצילו.
ואכן היה הדבר מילתא דשכיחא ,שרבינו האהבת ישראל דברים אלו הם שהיוו את תמצית דבר עריכת שולחנותיו הטהורים
זי"ע היה 'שוכח' כביכול לשלוח לחיים לאחד החסידים ,ומשהיו של רבינו האהבת ישראל זי"ע ,בהם כאמור כיפר על בני ישראל,
המשמשים בקודש מבחינים בדבר ,היו מזכירים לפניו שוב ושוב כי והעלה אותם ממדריגה למדריגה ,בידו הגדולה ובזרועו הנטויה.
צריכים לשלוח לחסיד פלוני יין ,אמנם רבינו האהבת ישראל זי"ע היה
מתעלם מן הדבר ,וכביכול לא היה שומע את דבריהם ,וזאת מחמת *
כוונתו להמתיק על ידי כך את הדינים מעל ראשו של אותו חסיד. הכנה לעריכת השולחן
* רבותינו הקדושים לבית ויזניץ זי"ע היו הוגים בדחילו ורחימו
פעם אחת התבטא החסיד המפורסם רבי מרדכי חנא פוקס זצ"ל, לפני עריכת השולחן הטהור בליל שבת קודש בספרי אבותיהם
כי מה יעשה חסיד שלא קיבל יין מרבו ,הרי אם לא ישים את לבו הקדושים ,ובספר הקדוש 'נועם אלימלך' .לעיתים למדו גם כן בספר
לדבר ,ולא יתבונן כלל בעניין ,כשאף לא יפריע לו הדבר ,הרי לא 'בני יששכר'.
הועילו חכמים בתקנתם מאומה ,כי הדבר לא נעשה בשגגה ,אלא פעם אחת הגיע רבינו האהבת ישראל זי"ע על שבת קודש
ברצון מכוון מצד רבו על מנת להמתיק מעליו את הדינים. לעיר אחת ,ולאחר תפילת ליל שבת קודש ,הבחין רבינו האהבת
דא עקא ,שאם יהרהר בדעתו מדוע עשה לו רבו כדבר הזה ,הרי ישראל זי"ע כי אין נמצא באכסניא הספר הקדוש 'נועם אלימלך',
עלול הוא להיות בכלל מהרהר אחרי רבו רח"ל ,אם כן על כרחו עליו על כן הורה מיד לאנשי ביתו להשתדל להביא א עבורו את הספר
להסיק מכך שהוא באשמתו גרם שלא יקבל את היין ,ולהישמר הקדוש 'נועם אלימלך' ,בכדי שיוכל ללמוד בו קודם עריכת
ולהיזהר מלהרהר אחרי רבו ,וסיים ואמר ,איז עס אן ארבעט ,כי זה השולחן הטהור.
הוא אכן עבודה קשה שבמקדש.
*
* כניסתו אל עריכת השולחן
קדושת האכילה נכדו הרה"ק רבי יהודא'לי מדזיקוב זי"ע היה אומר ,כי אין
בשעת אכילתו מקפיד היה רבינו האהבת ישראל זי"ע שלא הוא מבין מדוע חסידים נדחפים אצל רבינו האהבת ישראל זי"ע
להתכופף כלל לעבר הצלחת ,כך גם בכל פעם אחר שהכניס דבר בזמנים שונים ,כגון בשעת אמירת דברי התורה וכדומה ,ואילו
מאכל לפיו באמצעות הכף ,היה מניח את הכף על השולחן ,ולא בשעת כניסתו של רבינו האהבת ישראל זי"ע לעריכת שולחנו
המשיך לאכול עם הכף פעם אחר פעם ב. הטהור ,אין הם מצטופפים לחזות במראה פניו הקדושות באותה
שעה.
*
שמעתי מאחד החסידים ג ,אשר זכה פעם אחת להביט ולהסתכל *
מבעד לסדק צר בעבודת אכילתו של רבינו האהבת ישראל זי"ע ,וראה ידוע כי הרה"ק רבי יהודא'לי מדזיקוב זי"ע התנגד ביותר לעשיית
כיצד לפני שהכניס כף מרק לתוך פיו ,אמר בדביקות ,רבונא דעלמא תמונות כל עיקר ,ואף כשהיו מראים לו תמונות של גדולי ישראל
כולא ,והיה ניכר עליו יראת ה' והאימה והפחד מהדר גאון עוזו. שנערצים היו עליו ,מכל מקום לא אבה להביט ולהסתכל בהם.
א .כמובן שלא היה בזה חשש טלטול ,כי ערכו בעיר עירובי חצרות כראוי.
ב .יצוין ,כי כך נהג גם כן בנו הרה"ק רבי אליעזר ה'דמשק אליעזר' מויזניץ זי"ע להיזהר בדבר זה.
ג .איני זוכר אם היה זה החסיד רבי חיים לייב שטיין ז"ל ,או החסיד רבי הירש'ל מגיד ז"ל.
ג
8
מעשה אפד
שיחות מלוה מלכה ממורינו הרב זי"ע
תחבושות רגליו בכוח גדול יותר ,בכדי שיצא מן הפצעים דם רב עד מאד,
בכדי שיהיה לו כפרה על כל עוונותיו. הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע
לשמע הדבר נענה הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ואמר ,וכי מדוע שוחק יו"ד ג' מרחשון תרכ"א
הוא על דבריו ,הרי כוונתו באמת ובתמים כי זקן בא בימים הוא ועדיין מלא א) שמעתי מהרה"ק רבי יהודא'לי מדזיקוב זי"ע ,אשר כידוע לא היה מן
הוא בעוונות ופשעים .החזיר לו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ואמר ,וכי המגזימים ,וסיפר כי פעם אחת הייתה קבוצת חסידים שהשתוקקו לחזות
בשביל כך אכלתם בילקעס אצל אבי ,הוא הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ בעבודת קודשו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בעת עריכת הסדר,
זי"ע ,בכדי שתחשבו רק על עצמכם ,הגיע הזמן שתשכחו מן המצב שלכם, אולם ידעו כי דרכו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע היא שלא להניח
ותעבדו עבודתכם למען הכלל. לאיש להיות אצלו בשעות נעלות אלו ,על כן החליטו שלא להיראות לפניו
ד) אחד מחסידי הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע אירע לו להיות על ראש עד לערב פסח בשעות אחר הצהריים ,אשר או אז לבטח יאות הרה"ק רבי
השנה בצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,ובין הדברים הזכיר הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע להכניסם אל ביתו ולהזמינם להסב עמו בליל הסדר.
אליעזר מדזיקוב זי"ע בדברי תורתו ,רמזים נפלאים במנהג ישראל לאכול כאשר הגיעו החסידים לפני הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בשעות
חלה עגולה בימי הדין ,ורימז הדברים בכינוי החלות 'ראדוש' ,כפי שהיו מכנים המאוחרות של ערבי פסחים ,לא נשא הדבר חן בעיניו כידוע היותו תקיף
את החלות בגאליציה. בדעתו ,ומאחר שכבר לא היה סיפק בידם להגיע לביתם ,עמד ושלח אותם
החסיד שלא היה מורגל בדברים אלו ,לא קיבל את הדברים ,ולאחר מכן אל אחת העיירות הסמוכות ,שם הורה להם לילך אצל אחד מאנשי העיירה,
כשחזר אל רבו הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע ,חזר על הדברים כשנימה של שיסדר עבורם את כל צרכיהם ,ויתארחו אצלו על ליל הסדר.
זלזול נשזרה בדבריו ,שהרי יש מקומות שאין מכנים כך חלה עגולה זו ,וכיצד בתחילה הלכו החסידים לעיירה זו ,אמנם בהגיעם אל העיירה ,נמנו וגמרו,
ניתן לרמז דברים בכינוי שמכנים את החלה רק במקום מסוים .משכך ,גער וכי בהמות השדה הם שיכולים להוליך אותם בעל כורחם שלא מרצונם ,על
בו הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע ,שהרי המקור למצות תפילין שהיא כוללת כן חזרו לעבר דזיקוב ,כשהחליטו שיבואו אל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב
ארבע פרשות ,למדו חכמינו ז"ל (סנהדרין ד ):מדברי הכתוב (שמות יג ,טז) זי"ע רק לעת כניסת החג ,אשר כבר לא יוכלו לשוב אל עיירה זו אשר שלח
'והיו לטטפת בין עיניך' ,כאשר טט בכתפי שתים ופת באפרקי שתים ,הרי אותם ,ואכן כך עשו.
שעל פי כינוי דבר במקום מסוים יכולים לרמז רמזים. משראה הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע כי לא נותרה בידו כל ברירה,
ה) פעם אחת חלם הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע והנה בית מלא הזמין את החסידים לשהות בצל קורתו על ימי חג הפסח ,אמנם עם זאת לא
ספרים לפניו ,וספר אחד זורח ומבהיק באור יקרות .על כן שלח את ידו ליקח הניח להם להיכנס אל חדר עריכת הסדר ,אלא הכין עבורם מקום בפני עצמם
את הספר המאיר ,אמנם אז נלקח הספר מבעד לחלון הבית ,ואמרו לו ,כי באחד מחדרי הבית.
ספר זה היה הספר הקדוש 'נועם אלימלך' ,וכל הספרים שבבית ,אינם כי אם עם כל זאת ,לא גמרו החסידים לספר בערגה ובגעגועים ,אחר זכייה זו
פירושים על הספר הקדוש 'נועם אלימלך'. שעלתה בידם ,כשזכו לחזות בפני הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בכמה
ו) כאשר חלה הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בשנת תר"ט ,אסרו עליו רגעים ,כאשר נפתחה דלת חדר עריכת הסדר ,עבור הגשת המאכלים וכדומה.
הרופאים לטבול במקוה טהרה ,על כן היה משקיע כוחות גדולים ועבודה ב) כידוע הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע לא רצה כלל להנהיג עדה,
עצומה בעת לבישת הכותונת לכבוד שבת קודש ,כאשר בניו עמדו מסביבו ומתחילה שימש כסוחר עורות ,ורק לאחר זמן רב מפטירת אביו הרה"ק
בכדי לשמשו ,וידעו כי בפעולה זו הוא משיג את ההשגות שהיה משיג תמיד רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע החל להנהיג את עדתו ,ומשכך כבר עמד
בעת הטבילה במי המקוה. ובירר לעצמו את החסידים שיתדבקו בו ,ואכן היו מסתופפים בצילו אריות
באותה תקופה הסתלק הרה"ק רבי אלימלך מרודניק זי"ע ביום י"ט טבת שבחבורה ,אדירי התורה ארזי הלבנון ,וכמו שהזכיר הרה"ק רבי צבי הירש
תר"ט ,שהיה מבחירי התלמידים אצל אביו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ מליסקא זי"ע במכתבו (דרכי הישר והטוב דף ל"ז עמוד א')" :יאמין לי מעלת
זי"ע ,על כן לא רצו בני משפחתו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע לגלות כבוד תורתו הרמה ,שהייתי בעיר דזשיקוב אצל הרב הצדיק מורנו הרב
לו על הדבר ,אמנם בערב שבת קודש ,כאשר הלביש את כותנתו בקדושה אליעזר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא ,ומצאתי בבית המדרש שלו אנשים
וטהרה ,הגיב ואמר ,מיילעך רודניקער לייכט שוין אין די לעכטיגע גן עדן, מופלגי התורה לא בדרך גוזמא למאות ,יש שהיו בקיאים ביורה דעה עם פרי
שכבר מאירה נשמתו של הרה"ק רבי אלימלך מרודניק זי"ע בגן עדן. מגדים ,ויש מהם שהיו בקיאים בחושן משפט עם האחרונים ,ועם כל זה היו
ז) באותה תקופת חולי בשנת תר"ט ,הורע באחת מצבו של הרה"ק רבי נכנעים אל הצדיקים" ,כשהוא עדות חשובה מאד ,כי הרה"ק רבי צבי הירש
אליעזר מדזיקוב זי"ע ,וכבר עמד על שערי מוות .הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע, מליסקא זי"ע הרבה ליסע לצדיקים רבים ,ועם כל זה לא מצאנו כהפלגה זו
שכאמור היה ידידו ורעו ,וגם כן היה ביניהם קשרי חיתון ,הגיע לבקר את הרה"ק בדבריו רק על חסידי דזיקוב.
רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,וכאשר הגיע ,ביקש הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע, ואכן קבלתי מזקני החסידים ,שמי שלא היה למדן מופלג לא מצא את
הייליגער מחותן ,בעט מיר אויס ,היינו שיפעל עבורו לאריכות ימיו ושנותיו. מקומו בקלויז דחסידי דזיקוב ,וכך שמעתי מהרה"ק רבי יהודא'לי מדזיקוב
זי"ע ,כי כשנכנסו אל הקלויז דדזיקוב ,לא ידעו על מי להסתכל תחילה ,בהיות
נענה הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ואמר בפליאה ,וכי מדוע אין טוב
כולם מופלגי תורה ועבודת השם יתברך.
הדבר לעלות לגנזי מרומים .השיב הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,כי אכן
כן הוא לזה שהכין את עצמו כראוי ,אמנם הוא עדיין אינו מוכן להסתלק מן ג) הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע היה בידידות גדולה עם הרה"ק רבי
העולם .נענה הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ואמר ,הלוואי שכל בני ישראל אליעזר מדזיקוב זי"ע ,כשהתקרבותו אל הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע
היו מוכנים להסתלקותם כמוהו. הייתה על ידי שנוכח הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע לראות את עבודת הרה"ק
רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,ואכן הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע אמר לבנו
אכן הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע התעקש ואמר ,כי עליו עדיין לדאוג
הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,איך קען דיר נישט גענוג אפצאלן וואס דו
לרבנות עבור בניו ,שכן בימים ההם לא יכלו ללמוד תורה ללא שהיו מסודרים
האסט אים אהער גיברענגט ,שאינו יכול להכיר לו טובה על כך שהביאו אצלו.
ברבנות .השיב הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ,כי הוא ידאג עבורם .אך עדיין
סיפר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,כי פעם אחת נפגש הרה"ק רבי אליעזר
לא נחה דעתו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ואמר ,כי כשהוא מזמר
מדזיקוב זי"ע עם הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ,והחל הרה"ק הדברי חיים
בראש השנה את הפיוט 'אין קצבה' ,נעשה שמחה בשמי מעלה אצל כל
מצאנז זי"ע להתאונן ולהתאנח על מצבו ברוחניות ,כשהוא אומר שהנה כבר
הפמליא של מעלה ,ואם יסתלק מן העולם ,לא יהיה מי שיעשה עבודה זו.
החל זקנו להלבין ועדיין לא שב בתשובה שלימה על עוונותיו הרבים.
כיון שכך ,אמר הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ,מוכרחים לפעול ישועה
והנה ידוע שהרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע היה מסגף את גופו הטהור
עבורו ,והלך הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע במסירות נפש לטבול במקוה,
עד לאחת ,כשרגלו האחת שחולה הייתה ומלאה בפצעים חמורים ,היה חובש
על אף ייסורי רגלו ,והתפלל בעד הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע ,שעוד
אותה בתחבושות ,והיה תולש את התחבושות מעל רגליו בבת אחת כמה
האריך ימים לאחר מכן כי"ב שנים.
פעמים ביום ,ומחמת תלישתו זו היו הפצעים מדממים דם רב .על כן אמר
זי"ע ועכי"א הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע בבדיחותא ,כי אם כך עליו לתלוש את
כל הזכויות שמורות – אין להעתיק שום חלק ללא אישור מפורש מהמערכת ©
ד
9
גליון ע"ו · פרשת בראשית · יומא דהילולא תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
זכרו תורת משה עבדי
עומדים אנו בימי הילולא קדישא של רבן ומאורן של זיווג טוב הוא כשאין טבע האיש והאשה שוה תלמידי חכמים ע"י לימוד התורה מביאים שלום גם כשאין
ישראל מרנא ורבנא החתם סופר זיע"א ,וגם עומדים בית המקדש קיים
אנו סמוך ונראה לסיום התורה בפרשת וזאת הברכה. ל ֹא טוֹ ב ֱהיוֹ ת ָה ָא ָדם לְ בַ דּ וֹ ֶא ֱע ֶׂשה לּ וֹ ֵעזֶר ְּכנֶ גְ דּ וֹ (ב ,יח).
הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ"ל בהקדמתו לספר כתבו המפרשים פירוש הפסוק ,שאם האשה היא אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א ,א).
ְ ּב ֵר ׁ ִ
חתם סופר על דברים (עמ' ט) מביא מליצה נאה מאת מתנגדת בטבעה לטבעו של הבעל ,על ידי זה היא עזר בית המקדש הביא שלום בעולם ,כמו שאמרו הכהנים
בעל הליקוטי חבר בן חיים על הפסוק בסיום התורה לו ,כי לא טוב אם יהיו שניהם וותרנים או פזרנים וכדו'. בפטירתן ,מי ששיכן שמו בבית הזה ישכן ביניכם אהבה
(דברים לד ,ו) 'ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה', ולכן אברהם שהיה במדת החסד ,היתה אשתו שרה אחוה שלום ורעות (ברכות יב .).והוא ר"ת אש"ר ,א'חוה
"הרמז אף שמשה מת הרי הוא עדיין חי בתוכינו ,וזה ולא עיניה צרה באורחים (בבא מציעא פז ,).יצחק שהיה במדת
ידע כלומר לא הרגיש איש את קבורתו שהוא נקבר עד א'הבה ש'לום ר'עות ,על ידי ששיכן שמו בבית .ורמז
הדין פחד יצחק ,טוב מאד שאשתו רבקה היתה במדת בתיבת בראשי"ת רא"ש בי"ת ,ר'יעות א'הבה א'חוה
היום הזה" .והיינו שעל ידי התורה שהנחיל לנו ממדבר החסד גומלת חסדים טובים.
מורשה ,ואשר אף גם נקראת על שמו כדכתיב זכרו ש'לום על ידי הבי"ת ,היינו בית המקדש כנ"ל.
תורת משה עבדי ,עי"ז לא הרגיש איש מישראל שמשה (תורת משה פרשת חיי שרה עמו' פ"ד ,וע"ש שלכן כשראה את רבקה גומלת אמנם אפילו בלא בית המקדש ,תלמידי חכמים על ידי
רבינו מת ונקבר .אלא הוא ותורתו חי וקיים. חסדים אמר "אותה הוכחת לעבדך").
לימוד התורה מרבים שלום בעולם (ברכות סד ,).בעולם
וכותב שם הגרי"נ ,דהדברים נאים ומתקבלים על דייקא ,כלומר אפילו בלא בית אלא בעולם .והוא מרומז
מרן זי"ע" ,שאור תורתו מאיר ומוסיף והולך בימינו ביאור מידה כנגד מידה בעונשי הנחש בתיבת ישרא"ל ,י'שכן ש'לום ר'יעות א'הבה א'חוה,
אלה" ,ומעיין תורתו לא פסק מעולם ,אלא מתגבר והלמ"ד רומז ללומדי תורה .וזהו הכונה בחיבור סוף
והולך מיום ליום .שודאי הוא נרגש אצלינו משל הוא ִּכי ָע ִׂש ָית זֹּאת ָארוּר ַא ָּתה ִמ ָּכל ַה ְ ּב ֵה ָמה ו ִּמכּ ֹל ַח ּיַת ַה ּ ָׂש ֶדה ַעל התורה לתחילתה ,שני אופני השלום בעולם ,מתחיל
חי וקיים מוסיף ונובע .ואם בזמנו אמר כן הגרי"נ ,הרי ֶיך ,וְ ֵאיבָ ה ָא ׁ ִשית ֵ ּב ָ
ינְך וּבֵ ין ְ ּגח ָֹנְך ֵתלֵ ְך וְ ָע ָפר ּתֹאכַ ל ָּכל י ְֵמי ַח ּי ָ
בשלום שע"י הבית ,היינו בראשי"ת ,ומסיים בשלום של
כיום הזה בריבוי העצום של הפצת מעיינותיו הקדושים ָה ִא ּׁ ָשה וּבֵ ין ז ְַר ֲע ָך וּבֵ ין ז ְַר ָע ּה הוּא י ְׁשו ְּפ ָך ר ׁ
ֹאש וְ ַא ָּתה ְּת ׁשו ֶּפ ּנ ּו ידי התורה היינו ישרא"ל.
הגובר מיום ליום ,ודאי שכן הוא כיום הזה ,שבהרגש ָע ֵקב (ג ,יד-טו). (דרשות דף ס .אות מ"א)
הלב משה רבינו חי ומעיין תורתו נובעת. עונשי הנחש הם במדה ממש ,כי נגד מה שחטא בכלי
לא זו בלבד ,אלא אף באור תורתו שהשאיר עלי מעשיו שלו לדחוף ידי האשה שתגע בעץ (בראשית רבה נעיצת סוף התורה לתחילתה ,לרמז שמצד הטבע יש כח
אדמות ,הרי הוא באמת בבחינת חי ,וכמו שהביא יט ג) ,על כן נחתכו ידיו ורגליו (שם כ ה) .וכלפי מה שחטא ביד חכמים לשנות הטבע
המאור עינים בשם מרן הבעש"ט זי"ע שחיותו של בדבורו שהלשין על בורא עולם ית"ש כי יודע אלקים וגו'
הצדיק טמונה בדברי תורתו ,ועי"ז אנו יכולים לזכות (פסוק ה) ,על כן עפר לחמו (פסוק יד) ,וכידוע שזה העונש על אשית ָ ּב ָרא ֱאל ִֹקים ֵאת ַה ּׁ ָש ַמיִם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ (א ,א).
ְ ּב ֵר ׁ ִ
באמת להדבק באותו חיות קדושה כשנלמוד ונעסוק לשון הרע הוא בא .ומה שחטא במחשבה שחשב שישא
בדברי תורתו .וז"ל שם (ישמח לב עמ״ס שבת לא" :).ובדורות בראשית בריית העולם התנה הקב"ה עם כל הטבעיים
חוה ,על כן ואיבה אשית (פסוק טו) היפך האהבה. שהם משועבדים לתורה ושומריה (ילקוט רמז רל"ז) ,על
האחרונים ,כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי
הקדמונים ,שהדבר ההוא הוא חיות ומוחין שלו ,והאדם (עה"ת עמוד יד ,וע"ש שביאר באורך שיש לפרש גם המידה כנגד מידה כן נקל היה מאד לרבי פנחס בן יאיר לגזור על הנהר
הלומד ומדבר דבריו ,מדבק ומכניס חיות ומוחין שלו בעונשי האשה) שיבקע (חולין ז ,).ומכל שכן לאליהו הנביא לבקוע הירדן
לתוך הדיבורים ,ונקרא אתדבקות רוחא ברוחא ,ולכך (מ"ב ב' ח') ,ולרבי חנינא בן דוסא שיאמר לחומץ וידליק
מחיה אותו ,שמכניס החיות בהדברים ,שלכך אמרו אפילו עני שגרם לעצמו העניות יש לסייע לו (תענית כה ,).ורבות כהנה אפילו לדורות האחרונים שעשו
(יבמות דף צ״ז ע״א) שפתותיו דובבות בקבר ,שאפשר לומר הצדיקים אותות ומופתים .ואין הענין הזה צריך לנבואה
כי זהו בחינת השתטחות על קברי צדיקים ,כי דיבורי וַ ּי ַַע ׂש ה' ֱאל ִֹקים לְ ָא ָדם וּלְ ִא ׁ ְש ּתוֹ ָּכ ְתנוֹ ת עוֹ ר וַ ּיַלְ ִ ּב ׁ ֵשם (ג ,כא). כי כך התנה השי"ת עם הטבע בבריאת העולם.
הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור ,וזה מכאן נלמד מצות מלביש ערומים ,מה הקב"ה מלביש
הלומד ,בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות וזה מרומז בנעיצת סוף התורה בתחילתה ,שבסוף
ערומים אף אתה תהא מלביש ערומים (סוטה יד.). התורה כתוב "לכל האותות והמופתים וגו'" ,ד"בראשית
ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו ,נקרא אתדבקות
רוחא ברוחא ,ושפתותיו דובבות בקבר ,כנודע זה מדברי שמעתי בשם חכם אחד להסביר דברי חז"ל אלו ,שיש ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" לכל אותן האותות,
הבעש״ט נשמתו בגנזי מרומים". לפרש שלא תאמר לעני בשעת דחקו שהוא בעצמו ולכן הוא פשוט בטבע ואין צריכים לזה נבואת פנים אל
גרם לו עניותו שהוא מבזבז בממונו ,כי אפילו באמת פנים.
יתירה על כן ,מצאנו בדברי מרן זי"ע (תורת משה
עשה שלא כהוגן אף על פי כן תלבישהו ,שהרי הקב"ה
פרשת חוקת בהספד על בעל עמק המלך) שע"י הלימוד בספרי (דרשות דף נ"ו ע"ב ,ושם דף ע"ח ד"ה ולא .וע"ש שמרומז בזה עוד דאף
החכם ,הרי זה כאילו למדו תורה מפיו .ומיירי שם ממה הלבישם אע"פ שהיו ערומים על ידי חטאם ומכל מקום שהוא בטבע ואי"צ לזה נביאות ,מ"מ אצל משה רבינו ע"ה נתגלה הקב"ה
דאמרי' (מו"ק כה' ).רב ספרא שכיב לא קרעו עליה -אמרו הלבישם הקב"ה. פנים אל פנים גם לאותן האותות והמופתים שהטבע מחויב להם ,וזהו
לא גמירנא מיניה .א״ל אביי כל יומא שמעתתיה בפומין (תו"מ עמוד י"ד) החידוש אצל משה אשר ידעו ה' פנים בפנים ,ע"ש).
ואתם אמרתם לא גמירנא מיניה' ,והוא פלאי ,אם אכן כל
יומא שמעתתיה בפומין מ"ט אמרו לא גמירנא מיניה.
"אבל הענין יבואר ע״פ ספרי הדורות שרב ספרא נקרא
כן על שהיה סופר מהיר ומעתיק משניות וברייתות חייגו: טעמו וראו כי טוב
ומדקדק בגירסתם וכיוצא ,ועל כן אמינא דודאי לא
0733.454.678 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
גמרי מיניה מידי ,אך ספריו היו נמצאים אתם ,וא״כ
שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
החתם סופר
שפיר קאמר אביי כל יומא שמעתתיה בפומייכו". לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
ארה"ב:
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן 1-605.615.70.10
כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
10
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
ֹלקים ֶאל ַהּנָ ָחׁש כִּ י ָע ִש ָׂית זֹּאת
ֹאמר ה' ֱא ִ
וַ ּי ֶ
לחידודא חיוב הנחש בעונש ,בדיני אדם
או בדיני שמים?
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ֹלקים ֶאת יֹום ַה ְּׁש ִב ִיעי וַ יְ ַק ֵּדׁש אֹתֹו:
וַ יְ ָב ֶרְך ֱא ִ הנחש נענש משום 'מסית' או משום משלח שליח לדבר עבירה · הנחש חשב שחוה אינה מצווה בעץ הדעת ,והסית אותה שתסית היא לאדם שיאכל
הנה מי שלא קידש בלילה קידוש של שבת, · 'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם או בידי שמים?
הולך ומקדש כל היום .וכן בהבדלה אם לא
הבדיל מבדיל כל השבוע כולו ,והיינו עד כמשלח" .והיינו דביאר בזה רבינו ,את מה ד'לא מצאנו זה מחלוקת הראשונים אם בשליח לדבר עבירה המשלח חייב
ג' בשבת .וצריך לדעת אם זמנים אלו הם נהנה וזה מתחייב' (קידושין מג ,).והיינו משום דתמיד בעבירה בדיני שמים
מעיקר הזמן ,או שאינם כי אם זמן 'תשלומין'. של הנאת הגוף ,עושה אותה העובר להנאת עצמו ולא עבור הנה נחלקו הראשונים בכל שליח לדבר עבירה ,אם המשלח
ומה סיבת החילוק ביניהם. המשלח ,ונמצא דהמשלח הוא רק בגדר 'מסית'. יש עליו חיוב עכ"פ בדיני שמים .ומקור הדברים ממה דאי'
שו"ת או"ח סי' יז גם הפנ"י (ב"ק נו ).והברוך טעם (גליון חו"מ שם) האריכו לחלק בב"ק (נה ).דארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם
בין המשיבים בחודש תשרי ,תתקיים הגרלה כן ,והפנ"י שם הרחיב הדיבור ביותר בזה .ואילו ברעק"א תי' וחייב בדיני שמים ,ואחד מהם הוא השוכר עדי שקר להעיד
כעין זה אבל בפשיטות ,דכיון דאמרי' בקידושין (שם) דאף למי על חברו .וכתבו שם התוס' (נו .ד"ה אלא) דזהו דוקא בשוכר,
פרס שני: פרס ראשון: שמחייב שליח לדבר עבירה ,עכ"ז באומר לשלוחו לך אכול אבל אם שידלם בדברים אין אפילו חיוב מדיני שמים ד'היה
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח את החלב פטור המשלח משום דלא מצאנו זה נהנה וזה סבור שלא ישמעו לו' .והיא הסברא שאמרו בגמ' (קידושין מב):
400ש"ח מתחייב ,א"כ ה"נ דכוותה אין בזה עונש בידי שמים לדידן. גבי אין שליח לדבר עבירה' ,דברי הרב ודברי התלמיד דברי
ולכן שפיר בעץ הדעת דהיה הנאת האשה אין בזה עונש בידי מי שומעים' .והוכיחו התוס' כדעתם ממה דאי' בהכונס (נט).
שמים וכל החיוב רק משום מסית. שלח את הבעירה ביד חש"ו פטור מדיני אדם חייב בדיני
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: שמים ,אבל שלח ביד פיקח חייב הפיקח בידי אדם .ומשמע
.1בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר" אמנם עי' במקנה בקידושין שם דהביא תירוץ זה דבנחש
הוי נהנה ,וחלק על זה ,דאף דאמרי' דמודה שמאי בלך אכול מזה דהמשלח פטור לגמרי בכה"ג .וכדעת התוס' פסק הרמ"א
.2בטלפון 0733.454.678שלוחה ( 4לאחר בחירת השפה)
ו את החלב דלא אמרי' בזה שליחות לדבר עבירה ,עדיין אינו (חו"מ סי' לב ס"ב).
.3במייל CH3131325@gmail.com
סיבה שלא יהיה בו חיוב בידי שמים .ובפרט דסיבת העונש אבל הש"ך שם (סק"ג) הוכיח מסוגיית הגמ' ריש האיש מקדש
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים.
בידי שמים" :הוא מטעם גרמא כפירש"י ,ועכ"פ גורם הוא, (קידושין מג ,).דבשליח לדבר עבירה חייב המשלח בדיני שמים,
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. ולא גרע ממסייע [ל]עוברי עבירה דאסור אפי' בזה נהנה שנחלקו שם באומר לשלוחו צא והרוג את הנפש ,לת"ק
כדמשמע בפ"ה דשביעית ,משנה ט' משאלת אשה לחברתה השליח חייב והמשלח פטור ,ולשמאי הזקן השולח חייב.
וכו' אף על פי שהאיסור אינו אלא באכילה" .ועוד הקשה על זה ומקשינן שם 'מכלל דתנא קמא סבר אפילו בדיני שמים נמי
דלפי"ז למה לא אמרו בגמ' דהנחש הו"ל 'לא מצאנו זה נהנה פטור׳ ,ומתרצינן 'דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו׳ .ומבואר
וזה מתחייב' ,שהרי זהו עיקר הסיבה ולא 'דברי הרב ודברי מזה דגם לת"ק יש דינא זוטא בדיני שמים .ומה דהוכיחו
בקרב קדושים התלמיד' .ע"ש.
הנחש נענש מפני שהסית את חוה להסית את אדם ,ובמשלח
התוס' משלח ביד פיקח דהמשלח פטור מדיני שמים ,הביא
הש"ך מדברי הריטב"א (קידושין מב ).דהטעם שם הוא רק מאחר
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · שהפיקח משלם לכן שוב לא שייך לחייב את המשלח בדיני
את המשלח לכו"ע אין עונש בידי שמים
שמים .ומבואר מזה ,דהריטב"א נחלקו על דברי התו'.
בדבריו על התורה בפרשתן (חת"ס עמ' יג) ,כתב רבינו באריכות
להשיב על ראיית הש"ך ,וזאת בהקדם דברי הגמ' (סוטה ט: ראיית הש״ך מהנחש שפטור מדיני שמים
ש יומא דהילולא והביאו רש"י בפרשתן) דכונת הנחש היתה שימות אדם וישא הוא בסוף דבריו בהג״ה כתב הש״ך ,שיש להביא ראיה שלא כדעת
השואל ומשיב מעיין בספרי חתם סופר את חוה .ובמהרש"א (ח"א שם) נתקשה בזה ,שהרי להדיא רצה עצמו אלא כדעת התוספות ,דהנה אמרינן בסנהדרין (כט ).דאין
ביום ההילולא להאכיל גם את חוה ,וא"כ גם היא תמות ומה הועיל בזה. טוענין למסית ,וגם אם יש טענה להוציאו זכאי לא טענין ליה
ובכ״ה תשרי יום היארצייט של הגאון וביאר המהרש"א ,דהציווי על עץ הדעת היה קודם יצירת אנן עד שיטעון בעצמו .וילפינן לה התם מפרשת עץ הדעת:
הצדיק מוהר״ר משה סופר זצ״ל ,עיינתי חוה ,ולכן היה ס"ל להנחש דחוה עצמה אינה מצווה בזה, "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן ,מנין שאין טוענין
בספרו חתם סופר ,לזכות נשמתו. אך אדם וחוה עצמם ידעו שהיא מצווה ,שהרי בשעת הציווי למסית ,מנחש הקדמוני ,דאמר רבי שמלאי ,הרבה טענות היה
הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן זצ״ל ,דברי שאול יו"ד סי' שסו היתה חלק מאדם .והנחש על פי סברתו רצה שתאכל חוה ולא לו לנחש לטעון ולא טען ,ומפני מה לא טען לו הקדוש ברוך
תמות ,ומזה יראה אדם שאין לו ממה לחוש ויאכל גם הוא הוא ,לפי שלא טען הוא .מאי הוה ליה למימר ,דברי הרב ודברי
הרה"ק מבעלזא ביומא דהילולא :די קדושה וימות וישא הוא את חוה. תלמיד דברי מי שומעין ,דברי הרב שומעין" .והנה טענה זו
וטהרה ,די קדושה וטהרה ,די קדושה וטהרה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ,היא ניהו סיבת
כאשר חלפו עברו הימים הנוראים ועל פי דבריו כתב רבינו ליישב ,דעל אכילת האשה אי אפשר
לחייב את הנחש בידי שמים ,דהא היה בזה 'אומר מותר' וקרוב פטור המשלח שליח לדבר עבירה ,ומעתה אי נימא דהמשלח
הנוראים וחג הסוכות נכנס אבי [הג״מ רבי חייב בידי שמים ,א"כ מנלן דאין טוענין למסית ,דילמא טענו
שמעון שמחה שרייבער] ז״ל אל הרה"ק לאונס .ורק משום אכילת אדם יש לחייבו ,ובזה י"ל "דדוקא
השוכר [עדי שקר] הוא חייב בדיני שמים ,אבל המסית להשכיר שפיר לנחש דברי הרב ודברי התלמיד כו' ,אלא דעכ"ז אכתי
מהר״א מבעלזא זי"ע וקבל ממנו ברכת פש עליו חיוב מדיני שמים ,ולכן באמת נענש הנחש בדיני
פרידה .היה זה ביום המיוחס אצלו ,יום כ״ה עדי שקר איכא למימר דפטור מכולם" ,ולכן כשהוא הסית את
תשרי הילולת זקנו מרן החתם סופר ,שהוא האשה להסית את אדם ,אין להנחש על זה חיוב בידי שמים שמים .ואף דאמרי' (ב"ר כ ,ו) דהנחש נידון בסנהדרין של ע"א,
ה היה כ"כ דבוק במשנתו ובחידושיו .כשנפרד מחמת משלח שליח לד"ע .רק חיוב מסית בלבד .ועדיין צריך מ"מ העונש שקיבל היה עונש בידי שמים .ומסיק על זה
נ אבי מהרה"ק מבעלזא זצ״ל ונתן לו ידו ,אמר לבאר החילוק בין השוכר עצמו לבין המסית לשכור. הש״ך" ,ויש לדחות בדוחק".
ב להרב מבעלזא" ,היינט איז דער חתם סופר׳ס והנה רבינו בדבריו בכמה מקומות מתייחס לראיה זו של
ה יארצייט" ,אמר לו הרה"ק זי״ע" :אוי ,דער 'הוא ישופך ראש' הוא עונש בידי אדם -שהרי הותר לאדם
ב הש"ך ,ומיישבה בכמה אופנים.
חתם סופר ,איך רעד שוין נישט פון די גדלות להורגו
מ און גאונות ,אבער די קדושה און טהרה ,די דחיית רבינו דיש חילוק בין מסית לשליח
ל קדושה און טהרה ,די קדושה און טהרה", במקום נוסף מתייחס לזה רבינו בפרשתן (שם עמ' יב) ,וכתב
ב ע״כ .ולא הרפה ידו מיד אבא עד שגמר כל ליישב ,דהנה בעונש הנחש נאמר (ג ,טו) 'הוא ישופך ראש', ראשית בכל עצם השוואת הש"ך דין מסית דנחש לשליח
נ האמירה ,כך סיפר אבא ז״ל. וחזינן שהותר לאדם להורגו .והנה הרי כל בריה אחרת נאסר לדבר עבירה תמה רבינו (שו"ת אבהע"ז ח"א סי' קנ) ,דהא כלל
" לאדם להרוג (רש"י א ,כט) ומ״מ את הנחש היה מותר להרוג מפני אין דומה זה לזה ,דבשליח לדבר עבירה הוי שלוחו ,אלא
הג"מ עקיבא דוב שרייבר ,אוצרות הסופר חלק כ"ב עמ' קי
ב מה שעשה לו .ומעתה נמצא דעונש הנחש קיבל ביד אדם ולא דמסברת דברי הרב ודברי התלמיד אין המעשה מתייחס
ע שיחת קודש מהאדמו"ר מבאיאן-קראקא ביד שמים .ונמצא דהוא ודאי משום מסית ולא משום משלח אל המשלח ,אך במסית כלל אין עושה העבירה עושה אותה
ה עם בעל הדעת סופר ביו"ד שליח לדבר עבירה .דהא ביד אדם ודאי פטור .וע"ש בהגהות בשליחות המשלח ,אלא עושה אותה להנאת עצמו ,והמשלח
ב שמעתי אשר שאל פעם [אדמו״ר רבי שער יוסף מש"כ הגרי"נ לפי"ז ,בביאור גדר 'בדיני אדם' ו'בדיני רק הסית אותו ופיתה אותו שיעשנו לטובת עצמו.
ו משה׳ניו מבאיאן-קראקא זצ״ל] ביום שמים' עפי"ז. וזל"ק" :מיהו ק' ש"ך בלאה"נ לק"מ ותמוהים דבריו מה
ו היארצייט של ה'חתם סופר' זי״ע לנכדו לסיומא דמילתא נעתיק דברי הפנים יפות בקושיא זו ,והוא ענין מסית למשלח ,הנחש הסיתה לחוה לעשות עבירה
פ המנוח הגאון ר' עקיבא סופר [בעל דעת העלה דקושיא מעיקרא ליתא ,דבאמת כל מה שמחייבים בשביל עצמה ,לא בשליחות הנחש שיהי' שלוחה כמותה,
ו סופר] זצ"ל ,האם גם הוא יודע מה שמקובל
בידו אשר ה'חתם סופר' זי״ע לא הזכיר בדיני שמים את המשלח שליח לדבר עבירה הוא אכן מחמת ואנן במשלח עסקינן ,דמדינא יהי' שלוחו כמותו ממש ,אלא
כ הך דינא דאין טוענים למסית! וז"ל" :ולא ידענא מאי קשיא משום דברי הרב וכו' ,נהי דפטור מדיני אדם מ"מ חייב בדיני
ע בלילה בשום אופן המלה 'דין' ,רק בלמדו
ה בישיבה אמר 'איז דיא הלכה אזוי' ולא מלת ליה דאדרבה ,דהיינו טעמא דחייב בידי שמים מפני שבכל דיני שמים ...הסברא אמיתית דיש חלוק בין משלח שיעשה בגינו
'דער דין' -והודה לו שכן גם אצל משפחתם שמים כתיב [איוב לג ,כג] אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף ובין מסית לעשות ע"ד עצמו ,ויעויי' גם בתומים .ונראה שזהו
מקובל וידוע זאת. וגו' ,וכיון דאין טוענין למסית לא נמצא מליץ עליו ,לכך נתחייב בכלל לא מצינו זה נהנה וזה מתחייב שא"א למצוא שליחות
ד בידי שמים ,ומהכא ילפינן דאין טוענין למסית". בהנאה שיהי' כמותו כאלו הוא נהנה ולא הוה אלא כמסית ולא
דעת משה (באיאן-קראקא) עמ׳ שיב ,אות ו׳
ו
ב
11
עובדות בענין השתטחות על ציון המצוינת תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
של רבינו החתם סופר זי"ע – לרגל יומא דהילולא רבה
החיים הישן דשם ,והשתטח אאמ״ו ז״ל על קבר איש אלקים רבו רשכבה״ג החת״ס ז״ל הגר"ד דייטש זצ"ל -לשלוח י' אנשים לציון החתם סופר יועיל לביטול ֹו:
בפרט ,ובכלל שאר קברי מאורי בית ישראל הקדושים הטמונים שם ,ואשר בתוכם גם סמינר הרבנים ת,
קברי אבותיו הקדושים והטהורים ז״ל. ויהי ה׳ עמכם בעצה טובה ,ויגולגל זכות על ידכם וזכות אביכם רבינו הגדול הקדוש א
הג״מ רבי יוסף צבי סופר זצ״ל ,תולדות סופרים (לונדון תשכ"ג) עמ' עו בהערה בעל חתם סופר תעמוד לכם ,וראוי לשלוח על קברו טרם ימסור הדבר לקיר״ה בנוסח ד
הבקשה שסיים צוואתו 'שלא ייבש המעין ולא יקצץ האילן׳ ,והן דבר זה הוא ביטול ם
הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגר בציון רבינו מבוקר עד ערב צוואתו ,כי הן זאת הייתה תפלתו שבניו ותלמידיו יהיו מרביצים תורה בישראל ,לכן '.
הגאון רבי עקיבה יוסף שלעזינגער ז״ל ,טרם נתן לדפוס ספר 'לב העברי' ,פי׳ צוואת מרן לדעתי כאשר יושלחו על קברו עשרה אנשים יראי ה׳ ,הוא ימליץ בעדינו שיצא הדבר
החתם סופר ז״ל ,התבודד על קברו דמרן ז״ל מאחר תפילת שחרית עד שקיעת החמה לטובת הבחורי חמד ,וצדיק מצרה נחלץ ,ויהפך הדבר שתתבטל הראבינאטס-שולע.
ביום א׳ בחודש תמוז ,והתפלל שם כל היום כולו. ואני מאמין שזכותו היא שעמדה לי בעניני העירובין כשהייתי בפרעשבורג בקיץ העבר,
הג״מ רבי יצחק ווייס זצ״ל ,אלף כתב אות שסט וזכותו תגן עליכם וגם עלי.
הג״מ רבי דוד דייטש זצ״ל ,אגרות סופרים ,מערכת רש"ס ,מכתב יג
תפילה על קברו של החתם סופר ,אינה שבה ריקם
כ״ק מרן הגאון הקדוש רבי יהודא׳לי הורוביץ מדזיקוב זצ״ל ,באחת השנים נסע לוינה השתטח עצמו זמן רב על קברו של רבינו החתם סופר זיע״א
לדרוש ברופאים ,משהיה שם ,ניצל את ההזדמנות ,ופנה לפרעשבורג ,מרחק שעה אחת ואשר זממו במעשה קאנגרעס וסעמנאר מן חברת פועלי און למיניהם וכו׳ וכאשר
נסיעה מוינה ,כדי להשתטח על ציונו הקדוש של מרן החתם סופר זיע״א. עברנו דרך פרעשבורג ,וראשית דבר היה אצלנו להתפלל על קברי אבות ,ועל קברו של
וכשמגיע מלאך אלוקים כמו רבי יהודא׳לי למקום קדוש כמו ציונו של החתם סופר, רבינו החת״ס זיע״א באשמורת אחרי חצות הלילה ,ונסענו עם להבדיל בחיים עם אבי
היו התפילות והיו התחינות ,ולא היה יכול איש להביט בו בהתחטאו לפני קונו כי קרן מורי זיע״א עם אנשים במכוסה שלא להיות ברעש במהומה לבית החיים ,ומו״ח [הג״מ "
אור פניו ,ואחרי ששהה שם שעות ארוכות ,הרעיד את אמות הסיפין ומילא נהרות רבי הלל מקאלמייא זצ״ל] השתטח עצמו זמן רב בקברו של רבינו החתם סופר זיע״א, ה)
ואגמים בדמעות ,יצא .ורק כשפנה והלך משם ,נעצר על עמדו כהלום רעם' ,לא זכרתי ואחרי התפלות והברכות נסענו מיד למקום הקאנגרעם לב׳ פעסט וכו׳.
להתפלל על עצמי׳ [להפקד בזש"ק] ,לחש בצער' .אילו הייתי זוכר ,אולי תפילתי הייתה הג״מ רבי עקיבה יוסף שלעזינגער זצ״ל ,שו"ת רבי עקיבה יוסף (ירושלים תשס"ט) ,הקדמה עמ' טז
מתקבלת ,אבל לא זכרתי ,הקב״ה השכיח ממני׳ .לחזור ,אי אפשר ,שהרי אין פוקדים ה'מחנה חיים' זצ"ל פוקד את הציון הקדוש לאחר שעברו ארבעים שנה
ציון פעמיים באותו יום ,ושוב לא זכה לחזור לשם .כל ימיו היה אותו צדיק רבי יהודא׳לי שבהם עומד אדם על דעת רבו
מצטער על אותו יום' ,אילו הייתי זוכה להתפלל על בנים ליד ציונו של החתם סופר,
כנראה הייתי נענה׳ ,הוא אמר פעם בשעת גילוי לב' .אין זאת אלא שמשמים עכבו בעדי'. וגוף המעשה כך היתה .במו״ש קודש אסרו חג דסוכות בשנת תר״מ לפ״ק ,אמר אלי
אאמ״ו החסיד [בעל המחנה חיים] זצוק״ל בזה הלשון :שמע בני מה שעלה בדעתי
כי תפילה על ציונו של החתם סופר אינה שבה ריקם. כעת עתה שהוא יום היארצייט מאדמ״ו החת״ס ז״ל ,וחכז״ל אמרו שאין אדם עומד
מנוחת הסופר עמ' רו על דעת רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ,ואנכי בלימודיי השגתי כמה פעמים
על דעתו הגדולה והנוראה ,ואולי לא ירדתי עד סוף דעתו .וכעת שהוא ארבעים שנה
הגרי"ז סגל – לפני עליה לציון החתם סופר צריך הכנה ,וגם טבילה במקוה שאזל אדמ״ו ז״ל לעלמא דקשוט ,אמרתי בנפשי ליסע לפ״ב ולילך ביום המחרת ביום
ראש הישיבה הגאון רבי יהודה זאב סגל זצ״ל ראש הישיבה דמאנטשעסטער יצ״ו, היארצייט על קברו ,ולבקש מעצמותיו הקדושות והטהורות מחילה וסליחה ולהתפלל
קודם שנסע להשתטח על ציון המצוינת של מרן החתם סופר זיע״א והיה שם נכדו שם במקום קדושים שבזכותם יאיר השי״ת עיניי בתורתו ...והגם שהיה סכנת פיקוח
בחור ,אמר לו לנכדו שצריך הכנה קודם שנוסעים להתפלל ולהשתטח על ציון החתם נפש לפניו מגודל חולשת גופו וכחו לעשות נסיעה הלזו ,וכל בני הבית הפצירו בו מאד
סופר .ואף הורה לו לילך למקוה קודם שנסעו לפרעשבורג. שיניח ממחשבתו זו ,ואאמ״ו החסיד ז״ל בכ״ז כן עשה בצוותא שלי.
שם ,בשם רשימות התלמידים ,וראה שם עוד ליקוט נפלא בענין זה ,וגם שאר הקטעים משם מקורם "...וכחצות היום נסעו אנכי ורבים אשר היו אתנו בצוותא עם אאמ״ו הקדוש ז״ל לבית
ון
תי
לשון קדשו ענינא דיומא סו
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
ם
נס השריפה אצל רבו מהר"נ אדלער זי"ע בי
הקב"ה חפץ שהצדיק לא יהיה מלאך ק
אלא יתערב בין הבריות וישיב אותם מעוון "אם כן מה נאמר ,וכי זה מת בחטאו שלא השלים שניו
בעו"ה ,והלא משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח
כפי שהבאנו במדור זה בפרשת נצו"י,
ביום כ"ז אלול שנת תק"ס חשכו כ"ז תשרי ת
תקס"א ה
ֹלקים (ה ,כד).
ֹלקים וְ ֵאינֶ ּנּו כִּ י ָל ַקח אֹתֹו ֱא ִ
וַ ּיִ ְת ַה ֵּלְך ֲחנֹוְך ֶאת ָה ֱא ִ בה' (תהלים קי"ב ז') ,כאשר ראיתי בהיות אש ה' ברחוב המאורות ,והגה"ק רבי נתן אדלער א
היהודים בק"ק פפ"ד שנת תקל"ד ונשרפו הבתים השיב את נשמתו הטהורה ,ולמחרתו ביום כ"ח אלול ד
פירש רש"י לגנאי ,שלא היה בטוח בו שלא יחטא ,על כן לקחו מצדדי ביתו ,ומצד שכנגד ביתו ,והוא לא קם ולא זע נקבר בעיר כהונתו פפד"מ .רק לאחר כמה שבועות
אלקים קודם זמנו שלא יחטא .ובדברי רבותינו מפורסם ההיפך ר
מבית מדרשו מעוטף בטלית ותפילין והתפלל תפלתו ביום כ"ז תשרי תקס"א באה השמועה לתלמידו ס
לשבח ,כי נתהפך למלאך ומפורסם שהוא מט"ט שנהפך לאש ולא בלבלו דעתו ,ולא נגעה יד ה' בביתו ולא קרב האש המובהק ה"ה רבינו החתם סופר ,ותיכף ביום השמועה
ִמ ָּב ָׂשר ,כמו שכתבו תוס' פרק אלו טריפות (חולין ס .ד"ה פסוק). ר
לגבולו – זה כמו שש שנים בבוא עיר פ"פ במצור ושות בכה אותו בכי תמרורים בהספד מר (נדפס בדרשות חת"ס ת
והנראה לענ"ד כי חנוך התהלך והתבודד בחדרי חדרים ופירש שתו השערה לא נע ממדרשו ולא ירא לנפשו אף על מעצם כתב יד קדשו ,דף רע"א ע"ב) ,ובין הדברים קונן כי ודאי די
מדרכי העולם עד שנעשה מלאך .אך אין זה חפץ ה' יתברך ,אלא פי שנשרפה רובה של רחוב היהודים ,לא ירא לנפשו לא בחטאו מת בחצי ימיו ,ואפילו נדנוד קל לא היה ",
להתערב בין הבריות ולהשיב רבים מעון כאברהם אבינו ע"ה ,כי מאומה ,הכזה לא ישלים שנותיו בחטאו חלילה .אין בידו ,רק בעוון הדור נתפס ,ובתוך דבריו מזכיר רבינו ל
לא ברא הקב"ה העולם הזה למלאכי השרת כי אם לבני אדם ,ואז זה כי אם עוונותינו שמונו יתומים ואין אב לישראל, נס גדול שנעשה עמו ,וזלש"ק:
אחר גמר מלאכתם ותיקונם אזי נשמתם למעלה ממלאכי השרת. ונשכבה בבשתינו ותכסינו כלימותינו ,איך אבדנו "כי הנה במות תלמידי חכמים יוקח מוסר השכל אם
והיה ראוי במקום שהעלה הקב"ה את חנוך למדריגת מלאך ,היה קי
גבורנו ,אוי לספינה שאבדה קברניטה ,אוי לדור שאבד בארזים נפלה שלהבת וכו' ,לומר אם הקב"ה מדקדק
טוב יותר שישלחהו הקב"ה להוכיח בני אדם כדרך הנביאים ,או פרנסו"...
כדרך שאמר לאברהם אבינו ע"ה (להלן יב ,א) לך לך מארצך ,כי שם על צדיקיו על עבירה קלה שעושה ,מה נעשה אנחנו
ישמעו אליך ותשיב רבים מעון .אך לא היה הקב"ה בטוח בחנוך בהמשך דבריו כותב רבינו כי רבו רבי נתן זי"ע הצטער הנשארים מלאים עון ומרמה ,הנה כל זה במי שיצויר
לכשיתערב עם אנשי דורו ולא יתבודד ,היה חששא שיחזור כל ימיו בצער הכלל ,ועל כן ודאי גם אחר מותו יתפלל בו שמת בחטאו ,אך מי שהגיע לכלל תכלית החסידות בי
לדרכיהם ולא יעמוד בנסיון כאברהם אבינו ע"ה ,על כן אחר שכבר במרומים על תלמידיו ,וזלש"ק" :על כן במר תבכה והפרישות ולא כחסידי הזמן ח"ו ,כי אם קרא ושנה ם
גמר תיקונו מה שהיה בכחו להגיע ע"י התבודדתו להגיע למדריגת נפשינו על מרנא ורבנא הגאון זצ"ל הכ"מ ועל בית ושונה לתלמידים וכל רז לא אנס ליה ,וכל שערי התורה דו
מלאך לקחו אלקים ונעשה מט"ט ולא הגיע למדריגת אברהם אבינו מקדש שחרב ,ואין לנו אלא לבקש רחמים להיות עצור פתוחים לפניו אהוב לה' ולבריות ,גודר גדרי התורה ת
ע"ה ,כן נראה לענ"ד. פה עמנו בשעת הספידא שיבקש רחמים עלינו ,כי הלא ומוסר נפשו עליה ,כידוע כמה טלטולים התטלטל, ל
כן היה דרכו בחיים חיותו להתפלל ולהצטער על כל צרת כמה צרות ותלאות עברו ראשו ,כמה רבוא זהובים פזר ר
ונ"ל היינו דכתיב גבי נח (להלן ו ,ט) איש צדיק תמים היה בדורותיו, הציבור והיחיד כידוע ומפורסם ,גם כי עתה יתפלל על על אות אחת של תורה שלא יתבטל ,והדבר ידוע לרוב דו
פירוש שהיה מתערב עם אנשי דורותיו ולא התבודד ,ונשאר איש ת
ולא מלאך ,ואפילו הכי היה צדיק תמים (בדורותיו) ,אך לא השיבם תלמידיו ותלמידיהם ועל כל הציבור בכלל"... העומדים פה"...
ם
מעון ,עצמו הציל ואותם לא תיקן .ואברהם אבינו ע"ה הוא ציוה
ביתו ובניו אחריו ושמרו דרך ה' ועשה נפש בחרן ובכל מקומותיו. ד חשון תרנ"ד | רבי יהודה (ב"ר ישעי') מודרן | תלמיד החת"ס ,מחבר ההערות על תרומת הכרי ,דר בסיגעט ושם מנו"כ
ו׳
(על התורה עמוד יח) (תקי"ף). ו חשון תקנ"א | רבי משולם זלמן (ב"ר שמעי' שמריל) חסיד | רבו של החת"ס ,מרביץ תורה בפפד"מ ושם מנו"כ
ג
12
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
כל כתבי הקודש מצילין... עניני ראש חודש -המשך
בני המשפחה סבבו את מיטתה של הרבנית לפני כמאה שנה אירע סיפור זה :בשנת ה' אלפים
שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות
שהתפתלה מייסורים והגיעה עד שערי מוות, תרפ"ז. ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה
ואילו אבי המשפחה ,רבי שמואל ,החיש מהר את ייסורים של אהבה תקפו את גופו הטהור של
פעמיו לזויערברון. הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע ,שהיה עדיין ענינים שונים (ב)
* בתוך השנה הראשונה לשבתו על כסא אבותיו
עם כניסתו אל הקודש פנימה אל הרה"ק מבעלזא, הקדושים .כתוצאה מהתנזרותו המופלגת איסור מלאכה לנשים
הזכיר את מצבה הקשה של זוגתו הרבנית מאכילה ,החלו בני המעיים להצטמק ורע להם, איסור מחודש לנשים הוא איסור מלאכה בראש חודש ,שאין לו שום
המוטלת על ערש דווי ,ומצבה הולך ומחמיר והכאבים והייסורים גברו מיום ליום. שורש מן התורה (כמש"כ רש"י מגילה כב :ד"ה ראשי .ועי' טושו"ע או"ח סי' תי"ז),
מרגע לרגע. בשלהי חודש סיון עזב הרבי את העיירה בעלזא ומכל מקום יש לו רמז בתורה בשני אותיות השינוי בין זכור לשמור (תו"מ
כשמוע הרה"ק מבעלזא את הדברים נענה תיכף בלוויית פמליה נכבדה של גבאים וחסידים ,ויצא דברים עמו' מ"ה ,ועה"ת דברים עמו' כ"ד) .ולכן מיבעי להו לנשים להקביל בו
ומיד ואמר' :ווי איז די קונטרס? וואס איז מיט די ברכבת לעבר עיר מלוכה ווינה ,שם עבר בדיקות פני הרב ,לפי שאינם משועבדות לעשות מלאכה (עה"ת בראשית עמו' ע"ה.
קונטרס?' [היכן הקונטרס? מה עם הקונטרס?]. רפואיות מקיפות ונרחבות ,ואף בדיקת 'רנטגן' ועי' עה"ת ויקרא עמוד ל"ב שבר"ח השיירות מצויות לקבל פני הנביא ,ולכן ליכא משום
שהיתה נחשבת כחידוש בעולם הרפואה. יחוד בדרך ,ע"ש).
לרגע עמד רבי שמואל נבוך ולא הבין כלפי איזה
קונטרס הכוונה ,איך עד תוצאות הבדיקות בישרו
על הצטמקות והתייבשות הספד לתלמיד חכם
מהרה נזכר שבוודאי כוונתו תלמיד חכם שהוא ממשפחה רמה ,ויש בהספידו כבודו וכבוד משפחתו,
של הרבי היא לקונטרס של בני המעיים שגרמו לפצעים
קשים ומסוכנים .הפרופסור הספידו מרן זי"ע גם בר"ח טבת שהוא גם חנוכה וגם ראש חודש (תו"מ
כמה דפים מכתב יד קדשו
של רבינו החתם סופר זי"ע מבכירי האפבאלער, בראשית עמו' קפ"ט ,ודרשות דף שצ"ד ע"ב).
אשר ברשותו. הרופאים בווינה ,המליץ
לנסוע אל עיירת המרפא סידור תפילה מיוחד לראש חודש
ליותר מכך הוא לא היה 'זויערברון' הסמוכה לווינה, "שמעתי ממורי ורבי הגה"צ בעל לבושי מרדכי זצ"ל ,איך שסיפר
זקוק .הוא הבין היטב את שם יוכל הרבי לנוח מעמל בבכיות ,שאחר פטירת הג"מ רבי מרדכי בנעט זצ"ל ,הגיע מוכר ספרים
כוונת הרבי ,ומיהר לחזור הרפואות ,והרופאים יוכלו א' לעיר פרעשבורג למכור ספרים ,ובין הספרים הי' לו גם סידור אחד
לביתו ,נטל את תכריך להמשיך לעקוב אחרי דרכי שהיה שייך להגאון מהר"ם בנעט אב"ד דק"ק ניקלשבורג זצ"ל ,וביקש
כתבי הקודש של זקינו הטיפול. המוכר ספרים בעבורו עשרה כתרים (סכום גדול בימים ההם) ,והחתם סופר
הקדוש החתם סופר ,ורץ * זצ"ל קנה אותו ממנו בכסף מלא .וכאשר פתח את הסידור מצא כתוב בו
מהר אל בית החולים ,שם בעצם כתי"ק מהר"ם בנעט זצ"ל בזה"ל :נדר נדרתי לה' אלוקי ישראל
הניח את כתבי הקודש תחת עיירת המרפא 'זויערברון'
למראשותיה של הרבנית שוכנת בגלילות העיר שלא אהנה מהעולם הזה רק כדי חיות נפשי ,ע"כ.
אשר שכבה באפס אונים. וכפופה מאטערסדארף, והתפלא החתם סופר על זה מאוד ,וקרא לפניו את הדיינים הג"מ רבי
תחת מרותו של רב מרדכי טאסק זצ"ל ואת הג"מ רני דניאל פרוסטניץ זצ"ל ,והראה להם
הוא התיישב על כסא העיר הגאון רבי שמואל את הדבר הזה ,ובכה ואמר :נדר זה אי אפשר לעשות אם לא שהיה
כתב יד קדשו של מרן החתם סופר זיע''א סמוך למיטתה ,ונשאר שם עהרנפעלד זצ"ל ,חוטר בו יותר רוח הקודש ונביאות מישעיה הנביא ,כי הלא איך יודע האדם
כל הלילה ,מצפה ומייחל מגזע קודש רבינו החתם למדוד בדיוק מה שהוא רק לכדי חיות נפשו ,עד שיכול לנדור על זה,
לחסדי שמים .אפילו חרב סופר זי"ע [רבי שמואל היה בנו ולכאורה אם יאכל או ישתה מעט יותר מכדי חיותו כבר עבר הנדר ,אין
של הגה"צ רבי שמחה בונם זצ"ל בעל 'מענה שמחה' ,בנו של חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן
הגה"צ רבי שמואל זצ"ל בעל 'חתן סופר' ,בן הגה"צ רבי דוד צבי הרחמים. זה אלא שעל ידי רוח הקודש יכולין לנדור נדר כזה.
* והחתם סופר זצ"ל התפלל בסידור הזה רק פעם אחת בחודש ,בראש
זצ"ל – חתנא דבי נשיאה רבינו החתם סופר זי"ע] חודש" (אוצרות הסופר חכ"ב בשם ספר מפיהם ומפי כתבם ח"ב מערכת מהר"ם בנעט).
למחרת בבוקר כאשר עברו הרופאים לסיור היומי השמועה על ביאתו של הרה"ק מבעלזא זי"ע
בין מיטות החולים ,והגיעו למיטתה של הרבנית אל העיירה 'זויערברון' הגיעה עד מהרה אל מעלת יום ראש חודש וסגולתו -א
ממאטערסדארף ,נענה אחד הרופאים ואמר' :אין העיר מאטערסדארף ,ורב העיר הגאון רבי
מה לגשת אליה ,זה עניין של שעות עד ש'... שמואל עהרנפעלד הגיע יחד עם כל בני ישיבתו יום דין
אך בעלה ,הגאון רבי שמואל ,הפציר בהם שבכל לזויערברון כדי לקבל את פני קדשו של הרה"ק ראש חודש הוא יום דין (כ"ה גם בדרושים ואגדות דף רמ"א ע"א ד"ה וכעת ,והטעם
זאת יגשו ויבדקו את מצבה .הרופאים נענו מבעלזא שקיבלו בכבוד גדול ,וכמנהגו כיבדו לזה ראה בתו"מ פרשת פנחס עמו' קל"א) ,ובו היו הנביאים מתפללים על ישראל
לבקשתו והחלו לבדוק את מצב המחלה בדרכי בכבוד רב בתור 'מרא דאתרא' ,ואף חזר לבקרו (תו"מ בראשית עמוד ע"ה) ,אמנם אף שהוא יום דין ,הוא בטוב ורחמים ורצון
הנשימה ,והם עמדו משתוממים ומשתאים ,לא ביקור גומלין בביתו של רבי שמואל עהרנפעלד גמור (דרשות דף רפ"א טור א').
האמינו למראה עיניהם! כזאת לא ראו מימיהם! זצ"ל.
ביקורים אלו היו מלאי הוד והדר ,אלא שלדאבון זמן כפרה לכל תולדותם
באורח פלא חסר כל הסבר בדרך הטבע ,במהלך
הלב הוא נאלץ להגיע לביתו של הרבי לביקור ראש חודש הוא יום מקודש ולכן צריך בו חטאת לכפרה (שבועות ט.
הלילה החלה המחלה לסגת לאחור ,הדלקת
בדרכי הנשימה הצטמצמה והתמעטה ,והרופאים נוסף שאינו משמח כל כך... ובתוד"ה שעיר) ,והטעם שאפילו כשכולם צדיקים גמורים ,בכל יום
הנדהמים הכריזו פה אחד" :היא יצאה מכלל * שמתעלה ומקודש צריך מירוק ,כי המקום שהיה עד עתה נחשב מעתה
סכנה!" כחטא ,וכן הוא בראש חודש (תו"מ במדבר עמוד קל"א) ,ועוד ענין הבאת
הרבנית ,אשת חבר של רב העיר מאטערסדארף, כפרה בר"ח הוא על מידת הקנאה שנמשכה לעולם ע"י קנאת הלבנה,
נענה הגאון רבי שמואל ,הרב ממאטערסדארף נתקפה בפתע פתאום במחלה הקשה 'אסכרה'
ואמר לרופאים ,שרובם היו במקורם מזרע ל"ע [דיפטריה] ,הידועה כמחלה קשה ומסוכנת ונעשית הקדמה לפיתוי נחש ושאר החטאים (תו"מ שם עמוד קי"ט).
ישראל" :איני יודע עד כמה אתם מאמינים ,אך מאד ,הפוגעת בדרכי הנשימה בצורה אנושה יום מסוגל להודאה
דעו לכם ,שבעיירה הסמוכה נמצא כאן איתנו וגורמת לסכנת חיים של ממש ,ובימים ההם היתה ראש חודש הוא יום מסוגל להודות על העבר ולהתפלל על העתיד
דער בעלזער וואונדער רבינער ,והוא הזכיר לי זו מחלה חשוכת מרפא.
(דרשות ח"ג דף נ"ג ע"ב)
שיש תחת ידי כתב יד קודש של זקני מרן החתם היא הובלה לבית החולים המקומי ,שם הודיעו
סופר זי"ע ,ואכן אמש הנחתי את כתב היד מתחת הרופאים בייאוש כי אין להם כל דרך להציל את לעתיד לבוא יעלו לרגל בכל ראש חודש
לראשה ,והנה התוצאות לפניכם!"--- חייה ,ולכל היותר הם יכולים לנסות כמה תרופות היה מן הראוי לעלות לרגל בכל שבת וכל ראש חודש ,אלא משום שאי
(מקור :קובץ 'אור הצפון' גליון מד עמ' עז מפי הרבנים בני הגאון שאולי יסייעו להקל מעט על ייסוריה עד אשר אפשר לנו מחמת שאינם טהורים ,ולעתיד לבא יעלו לרגל גם בשבת
ממאטערסדארף זצ"ל ,וקובץ אוצרות הסופר גליון כח עמ' קנו). תשיב את נשמתה לבוראה. וראש חודש (תו"מ בראשית עמו' רכ"ט).
יו"ל על ידי:
דרך הקו הטלפוני 0733.454.678 :ארה"ב1-605.615.70.10 : לציון קדשו של מרן היכל החתם סופר
בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר"
דרך האימיילk6056157010@gmail.com :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע קויטל המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
chasamsofer3@gmail.com
ד
13
מקושרים לצדיק מאז ועד היום
סמוך לציון קודש הקדשים
רבי שלמה מקארלין זי"ע להפצת משנתו ותורתו הבהירה של
קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע
| גליון | 301 סיפורים ותולדותיו ,ותולדות זרעו אחריו
פרשת בראשית תשפ"ז
אורו הקדוש
שאלות ותשובות בחיי היום יום
מתורתו של רבינו ותלמידיו הק' במשנת רבינו הקדוש
פרשת בראשית שאלה אני כל כך רוצה להיות מחובר לרוחניות ולהרגיש טעם של קדושה
ורוח אלקים מרחפת על פני המים ורוממות .אבל בשטח ,המציאות שונה לגמרי .הראש שלי תפוס כל הזמן
ברצונות גשמיים ,במאכלים טובים ,בנוחות ובשאר הנאות העולם הזה.
(א ,ב) .אין מים אלא תורה ,כי כל
מתסכל אותי מאוד שהמחשבות שלי שקועות כל כך בחומריות .איך אפשר להתרומם מעל כל זה
בר ישראל הלומד תורה לשמה ולהיות מחובר לעולם של רוחניות ,קדושה ורוממות?
מרחף עליו הרוח אלקים ,ויאמר
אלקים יהי אור ,שיאיר לו .ויהי תשובה:
אור ,ונעשה לו אור. המילה "ישיגוהו" היא מלשון השגה ותפיסה .וכך אומרים ש"שאלת חכם – חצי תשובה" ,והפתגם
הוא הפירוש :מי שכל השגתו ותפיסתו היא בגוף – הזה מתממש בשאלתך במובנו הפשוט ביותר .בעוד
(בית אהרן כב):
כלומר ,מי שכל השגתו ,תפיסתו ,רצונותיו ,תאוותיו שמנקודת מבטך אתה מציג את המצב הזה כבעיה
ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו ומחשבותיו משועבדים לגופו החומרי – אינו מסוגל סבוכה הדורשת פתרון מבחוץ ,האמת היא שכל
בגן עדן לעבדה ולשמרה (ב, להשיג ולתפוס את גדלות הבורא. התשובה לשאלתך טמונה ומונחת כבר בתוך השאלה
האם פירוש הדברים הוא שעלינו לפרוש לחלוטין מן ששאלת בעצמך.
טו) .איתא במדרש ,ויקח כו' ,ר' תאר לעצמך אדם שהתקין בביתו ברז מים בצמוד
העולם ,להימנע מאכילה ,שתייה ושינה? ודאי שלא,
נחמיה אומר פיתה אותו ,האיך שהרי האדם אינו מלאך ואינו יכול להתקיים כך .האם ממש לשקע חשמל גלוי ,והמים ניתזים לכל עבר.
מה דאת אמר קחו עמכם דברים הדרך היא לסגף את הגוף ,להתענות ולאכול רק את כשהוא מנסה להשתמש בשניהם בו־זמנית ,הוא
המינימום ההכרחי? גם זו אינה הדרך הנכונה בעבודת מתלונן" :אני חייב מים ,אבל אני חייב גם להשתמש
וגו' ,ויניחהו רבי יודן אמר הניח בחשמל! יש לי קצר וזה מסוכן!"
השם.
לו והגין עליו ,אמר הרב היכי נחזור למשל המים והחשמל :אמנם מים וחשמל הם מים וחשמל הם שני יסודות מנוגדים בטבעם! כאשר
תמצא שליכנס לגן עדן צריך שני דברים מנוגדים מטבעם ,אך האם אי אפשר להפיק הם נפגשים שלא בדרך הנכונה ,במקום להביא תועלת
חשמל ממים? בוודאי שאפשר! כולם יודעים שכאשר הם יוצרים סכנה והרס .כולנו מבינים שלא ניתן
לפתות אותו ,מסתמא קומט דאס להפעיל אותם בערבוביה באותו מקום בלא ליצור קצר
רותמים את כוח המים בתבונה – כמו בטורבינה
אן שווער ,אשרי מי שמניח את והרס ,אלא יש להבין את טבעו של כל אחד מהם.
המסתובבת מעוצמת זרם המים – מתוך תנועת המים
עצמו לפתות ולעשות תשובה, עצמה נוצרת אנרגיה חשמלית אדירה. כך בדיוק היחס בין גשמיות לרוחניות – אלו שני
קצוות המנוגדים זה לזה בטבעם .כל עוד הראש שלך
הראה לו איך כשאדם רוצה יכול אותו הפלא בדיוק אפשר – ואף חייבים – לעשות עם תפוס ושקוע ברצונות הגשמיים ,לא תוכל לממש את
הגשמיות :להפיק ממנה רוחניות! השאיפה שלך – להיות מחובר לרוחניות .אם ברצונך
לטעום בעולם הזה תענוג גן עדן
הדרך לעשות זאת היא פשוטה מאוד :להתנתק מן להידבק ברוחניות ,עליך להרפות תחילה מהשעבוד
ועולם הבא ,כמו שאומרים בשם ההיסחפות אחר הנאות העולם ,ולא להיות שבוי וההתקשרות לחומריות.
הרב הקדוש ר' שלמה קארלינער, ומקושר אליהן .כשאתה עוסק בענייני העולם הזה – כדי להבין את היסוד הזה ,כדאי להתבונן בביאורו
פותחין לו שערי גן עדן פירוש אוכל ,שותה או בכל צורך גשמי – עשה זאת בנחת, המופלא של מרן רבינו רבי שלמה מקארלין זי"ע
בשלווה וביישוב הדעת ,ולא מתוך בהילות וסערה. על העיקר השלישי מי"ג עיקרי האמונה – "שהבורא
פתח של תשובה ,תשובה נקרא יתרה מזו ,תן את מחשבתך אל הניצוץ האלוקי המחיה יתברך אינו גוף ,ולא ישיגוהו משיגי הגוף ,ואין לו שום
שערי גן עדן ,לזה אמר כמה דאת כל דבר גשמי .ואם דרגה זו נראית לך רחוקה – לכל דמיון כלל":
אמר קחו עמכם דברים ,רק מי הפחות כוון בשעת ההתעסקות בגשמיות שאתה עושה הפירוש הפשוט על "ולא ישיגוהו משיגי הגוף" הוא,
זאת כדי לאזור כוח לעבודת הבורא יתברך. שלבורא יתברך שמו לא קורים אותם מאורעות
שהוא בעל תשובה מתחילה קשה ברגע שתשתחרר מהרדיפה הסוערת אחרי הגשמיות ושינויים הקורים לגוף בשר ודם .הגוף זקוק למזון,
לו ופתה אותו ,והגין עליו ,כי על ותהפוך אותה לצינור לעבודת ה' ,המים עצמם יהפכו שתייה ומנוחה ,ואילו הבורא אינו כן .וזהו "לא
בעל תשובה צריך להגין עליו מן לאש ,ותוכל למלא את שאיפתך הטהורה להרגיש טעם ישיגוהו" – שלא יקרוהו מאורעות הגוף.
של קדושה ורוממות. אולם רבינו פירש זאת ברובד עמוק ומחודש:
המקטריגים שאינם מניחים לקבל
תשובתו. למסירת שאלות ,הערות או הארות למדור זה ,ניתן לפנות לקו לודמיר 02-30-111-22 :שלוחה 99
או לדואר אלקטרוני A023011122@gmail.com :לתשומת לבכם :בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי
(בית אהרן כב): של חברי המערכת .אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה.
הגאון רבי יהודה לייב צירלסון זצ"ל
הי"ד אב"ד קישנוב בהסכמתו על
הספר הקדוש שמע שלמה:
הספר שמע שלמה של הצדיק הנשגב
הקדוש הנהו אוצר הקדושה ,נאות
אפוא לישראל קדושים שיאותו לאורו.
סיפור מאילנא דחיי 14
רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים
ולאחיו יאמר חזק
חיים ששמעו אך זה עתה בחצר הקודש ברוז'ין ,ומאשר קיבלו מהחסידים שכבר היו אך יצאה פמליית החסידים מחדרו של הרבי הקדוש ,ומיד החלו תוהים איש באזני
לפניהם. רעהו:
והיה כאשר חשו כי כמעט סיימו את התוועדותם יחד והגיע הזמן לעלות על יצועם, "למה ירמזו דברי הרבי?!" שאלו איש את רעהו וביקשו למצוא מענה" .למי ולאימתי
ביקשו מאחד מהם כי יזכיר את ההוראה הברורה של הרבי אליהם: הייתה כוונתו של הרבי?!"
"דער רבי האט געזאגט" ,הכריז אותו שנתכבד הפעם" ,אז איהר וועט זעהן א
צובראכנער איד ,א געפאלענעם איד ,זאלט איהר איהם מחזק זיין". אף שבכל יום ויום בו שהו החסידים בחצרו ובצילו הטהור של רבם ,הרה"ק רבי
ישראל מרוז'ין זיע"א ,רכשו לעצמם קנייני נצח בדרכי עבודת השם ויראת שמים –
הרי שבהגיע עת פרידה ,היו כל הימים שחלפו עליהם כימים אחדים בלבד ,וקשתה באחת האכסניות בה עצרו לפוש מטורח הדרך ,נראה היה כי עלה בידם לקיים את
הוראתו של הרבי. עליהם מאוד הפרידה מהצדיק.
ידוע ידעו כי הגיעה העת והופיעה השעה בה נאלצים הם לשוב אל חיי היומיום ,החסידים הסבו יחדיו באחת מפינות בית האכסניה והתוועדו כהרגלם ,בדברי חיזוק
בהם מוטל עליהם לשוב ולעסוק בנעשה בין קורות ביתם .זקוקים הם להשתדל בחיי והתעלות מבאר החסידות .ולקראת סיום ההתאספות ,בטרם יפנו כל אחד לעלות על
המעשה ולעמול בטרדת המחיה והכלכלה .אולם בעסקם בהשתדלות הגשמית למען יצועו ,הכריזו אפוא שוב את הוראת הקודש של הרבי:
"אז איהר וועט זעהן א צובראכנער איד ,א געפאלענעם איד, הפרנסה ,לא ימושו מנגד עיניהם אותם רגעים נעלים בהם
זאלט איהר איהם מחזק זיין". זכו לעמוד אל מול פני הקודש ,בשהותם בבית רבם ,בצילא
באחת הפינות ישב לו יהודי בפנים מעוננות ,מלאות דאגה ועצב. דמהימנותא.
ההכרזה שנאמרה בקול רם הגיעה לאוזניו ,והוא התעורר באחת, והנה הגיעה עת פרידה .ניצבו אפוא קבוצת החסידים על מפתן
קם ממקומו וניגש אל האברכים. חדרו של הרבי ,קודש הקדשים ,זמן מועט בטרם צאתם לדרך.
"החייתם את נפשי!" קרא בהתרגשות" .בטוח אני כי דברי הרבי בליבם הפועם מייחלים הם לזכות לשמוע הוראה והדרכה
היו מכוונים אליי .הסכיתו ושמעו את סיפורי ותבינו הכול"... מפורשת מפי הצדיק ,למען תהיה להם צידה לדרך לימים הרבים
שלפניהם.
"כבר כמה שנים שהפריץ ,בעל בית האכסניה ,רוצה לסלקני, דממת חרדת קודש עמדה בחלל חדרו של הרבי .חבריית
ואיני יודע למה .למרות שאני עומד בתשלום חכירת המקום ללא אוהל ציון הרה''ק רבי ישראל מרוז'ין זי''ע החסידים עמדה לפני שולחנו של הרבי בסילודין וביראה רבה,
איחור כלל – בכל זאת ,זו תקופה ארוכה שהפריץ משגר אליי הודעות חוזרות ונשנות והנה נשמע לפתע הקול ,ופתח הרבי ויאמר:
"אז איהר וועט זעהן א צובראכנער איד ,א געפאלענעם איד ,זאלט איהר איהם מחזק כי בדעתו לסלק אותי מבית המרזח...
לפני ימים אחדים הופיע בביתי ,שאף הוא בתוך שטח בית המזיגה ,שליח מבית זיין" -].כאשר תראו יהודי שבור ,יהודי שפניו נפולות ,חזקו אותו].
הפריץ .פניו של השליח היו זורחות ,וניכר היה כי בשורה כלשהי בפיו .השליח הודיע לחיים, לדרכם חסידיו כה יצאו הדברים מאת הצדיק .כה אמר ולא יסף עוד ,ופטר את
נחרצות כי נפלה ההחלטה ,וכי הפריץ מתכוון להוציא עוד השבוע את רצונו לפועל לברכה ולשלום.
כמה וכמה תמיהות עלו בידם של החסידים כאשר דנו על הדבר בינם לבין עצמם .ולגרשני ואת כל משפחתי מהמקום!
ראשית לכל ,איך יכירו ויידעו מי הוא יהודי שליבו שבור? וגם אם יכירו ופניו יעידו על אלא שאז הוסיף השליח ואמר:
כך ,מניין ימצאו מילות נוחם לחזקו? ומהיכן ידעו מדוע זה נשבר ליבו ,ואלו דיבורים 'אך בזאת יאות לכם הפריץ בטוב ליבו :אם תקבלו עליכם את דתנו ,יוותר הפריץ על
יבחרו על מנת לחזקו? הן הרבי לא מסר בידיהם אמרות חיזוק ,כי אם הוראה על עניין גזירתו'.
כמה ימים הסתובבתי כסהרורי .מצד אחד ,להשתמד ולכפור ביהדותי – הס מלהזכיר! החיזוק עצמו ,ובמה אפוא יחזקו את אותו יהודי?!
אך פקודת הרבי עמדה וגם ניצבה לנגד עיניהם ,וזאת ידעו הם בבירור :עליהם אך מאידך עמדו לנגד עיניי חיי הנפש – שלי ושל בני ביתי .ואני עומד ותוהה,
להקדיש תשומת לב מרובה בכדי שדברי הרבי לא ישובו ריקם .ובכדי שלא ישכחו ומחשבותיי מרצדות אנה ואנה :אם פרנסתי לא תהיה מצויה ,מהיכן נתקיים אני
מההוראה המפורשת ,החליטו כי בכל מקום בו יתארחו ובכל הזדמנות בה יישבו ומשפחתי?! והיכן נגור? הרי לרחוב נושלך ,בלי קורת גג ובלי מקור פרנסה .שמא
בצוותא ,ישננו בינם לבין עצמם את מה ששמעו בכל תקופת היותם אצל הרבי ,ובפרט מדובר בפיקוח נפש אמיתי"...
הכה הפונדקאי בחוזקה על השולחן ,ומבין עיניו נצצו דמעות חמות: על אותה ההוראה המיוחדת.
"טייערע ברידער! אחים יקרים! עכשיו קיבלתי מענה! הרבי שלכם ,בעיניו הפקוחות
והרואות למרחוק ,שלח אליי את המסר כי צריך להתחזק .אני מרגיש וחש בבירור הדרך לביתם הייתה ארוכה ,כך שנדרשו לכמה עצירות על אם הדרך .ובכל פעם שראו
שאליי התכוון הצדיק ,ואליי שיגר את הדברים .ומכאן החלטתי נחושה ואמיצה :יעבור כי השמש נוטה לערוב ,מיהרו לחפש בית שמזוזה קבועה בפתחו ,בו יוכלו למצוא
עליי מה שיעבור ,אני את אמונתי לא אטוש בשום פנים ואופן!"... מקום ללון .בכל מקום בו היו נכנסים להתארח ,קיבלו את פניהם בסבר פנים יפות
ומאירות ובידיים מלאות כל טוב.
לרגל הילולת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ,אבי שושלת הקודש רוז'ין – ג' חשוון תרי"א. ובכל מקום אשר חנו החבריא הרוז'ינאית ,יצאו מפיהם כמעיין המתגבר פניני חסידות
(ראה בהרחבה במדור 'ילדי רבינו שלמה') ועובדות קודש ,כפנינים מחורזות היטב .אלו ואלו היו משתלבים עם דברי אלוקים
החיים בלודמיר
ׁשֹלמֹה ִ //ח ַידת ַה ָּׁש ַ
בּוע יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ
החיים בלודמיר בעבר ובהווה
"ּפֹות ִחין לֹו ַׁש ֲע ֵרי גַ ן ֵע ֶדן"?
ְ אר ִלין ֶאת ַה ַּמ ֲא ָמר יצד ְמ ָפ ֵרׁש הרה"ק ַר ִּבי ְׁשֹלמֹה ִמ ָּק ְ ֵּכ ַ
הֹוראֹות.
יע ְּב ָעלֹון זֶ ה. מֹופ ַ
ַה ִּפ ְּתרֹון ִ
לּוד ִמיר ְ 023011122ל ַה ִּקיׁש 0וְ ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ
קוויטל לשנה טובה בצל הקודש בלודמיר
נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ָּפ ָר ַׁשת נ ַֹח
יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ₪ 50 ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה ,יֻ גְ ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ לקראת השנה החדשה הבעל"ט,
ַהּזֹוכֶ ה לַ ָּׁשבּועַ ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה :יַ עֲ קֹב וִ יזֶ ל נְ ַתנְ יָ ה
נשלח קויטל מיוחד ובו המוני שמות שותפי הקודש
ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ'ין
הֹותירֹו ַא ֲח ָריו ֶאת ְׁשנֵ י ַא ְב ָר ָהם ַה ַּמלְ ָאְךְּ ,ב ִ ׁשֹוׁשלֶ ת ַהּק ֶֹד ׁש
ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'יןֲ ,א ִבי ְּומיַ ֵּסד ֶ במפעלות רבינו הקדוש על אדמת העיר לודמיר.
תֹומיו ָה ַרּכִ ים .זּוגָ תֹו ַהּצִ ְד ָקנִ יתָ ,מ ַרת ּגִ ְיטלִּ ,בּתֹו יְ ָ ַ'מלְ כּות ֵּבית רּוזִ 'ין' ,נֹולַ ד ְּביֹום ג' ִּת ְׁש ֵרי ְׁשנַ ת הדפים עם השמות
ייביׁש ִמ ְּק ֶר ְמנִ יץֵ ,ס ְר ָבה לְ ִהּנָ ֵׂשא ֶׁשל ַר ִּבי ְמ ֻׁשּלָ ם פַ ִ תקנ"ז (ּכְ ַא ְר ַּבע ָׁשנִ ים לְ ַא ַחר ּפְ ִט ַירת ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה
לְ ִאיׁש ַא ֵחרֵ ,מ ַא ַחר ֶׁשּזָ כְ ָתה לָ דּור עִ ם ַהּצַ ִּד יק ַר ִּבי ארלִ ין הי"ד). ִמ ַּק ְ נשלחו ע"י שליח מיוחד
ַא ְב ָר ָהם ַה ַּמלְ ָאְךּ .כֵ יוָ ן ֶׁשּכָ ְךֶ ,ה ְחלִ ָיטה לִ ְמסֹר ֶאת יׁשט רֹוב ְ
ָהיָ ה ְּבנֹו ֶׁשל הרה"ק ַר ִּבי ָׁשלֹום ַׁשכְ נָ א ִמּפְ ִ
ְׁשנֵ י ָּבנֶ ָיה לְ ַתלְ ִמיד ָח ִמ ָיהַ ,ה ַּמּגִ יד ַה ָּקדֹוׁש ,וִ ִיד יד זי"ע – ֲא ֶׁשר ּגָ ַדל ְּב ֵביתֹו ַה ָּקדֹוׁש ֶׁשל ָמ ָרן ַר ֵּבנּו והונחו על ציון קדשו
ארלִ ין. ַּבעְ לָ ּה – ֲהלֹוא הּוא ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ִמ ַּק ְ ארלִ ין ,יַ ַחד עִ ם ָא ִחיו ַהּגָ דֹול ַר ִּבי ְׁשֹלמֹה ִמ ַּק ְ
ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין ֵה ֵחל לְ ַׁש ֵּמׁש ּכְ ַר ִּבי לַ עֲ ַדת יִ ְׂש ָר ֵאל ַחּיִ ים (לְ יָ ִמים ֲח ָתנֹו ֶׁשל ַר ֵּבנּו הרש"ק), של רבינו,
ָק ְד ׁשֹו ּכְ ָבר ְּבגִ יל ט"ז לְ ַחּיָ יו. לְ ַא ַחר ֶׁשּנִ פְ ַטר ֲא ִב ֶיהם הרה"ק ַ'ר ִּבי ַא ְב ָר ָהם
ָה ַר ִּבי ַה ָּקדֹוׁש נִ פְ ַטר ְּבג' ֶח ְׁשוָ ן ְׁשנַ ת תרי"א, ַה ַּמלְ ָאְך'ֶּ ,בן ַה ַּמּגִ יד ִמ ֶּמזְ ִר ְיטׁש זי"ע. להיזכר לפניו בפקודת
יגּורא.וְ הּוא ֶּבן נ"ד לְ ַחּיָ יו ,וְ נִ ְט ַמן ָּבעֲ יָ ָרה ָס ִד ָ ְּביֹום י"ג ִּת ְׁש ֵרי ְׁשנַ ת תקל"ז נִ פְ ַטר ַר ִּבי
ישועה כמו בחיים חיותו,
לטובה ולברכה לשנה
ׂשֹוח ַח אֹודֹות ַר ִּבי ְׁשֹלמֹה
"אינִ י ַמ ְר ֶׁשה ְל ַע ְצ ִמי ְל ֵָא ַמר ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'יןֵ :
טובה ומתוקה ולגמר
ּתֹורתֹו
ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ י"...יע
ִ ב
ִ רְ יֹוםּב
ְ , בּוע
ַ ׁש
ָ ּב
ְ אר ִליןִּ ,כי ִאם ַּפ ַעם ַא ַחת ִמ ַּק ְ חתימה טובה בספרן של
ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין: צדיקים גמורים.
רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה לA023011122@gmail.com - המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר 02-30-111-22שלוחה 8
קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע 02-30-111-22אידיש/עברית .קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון
15
הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן לידר זי"ע ועכי"א
א
לרגל יומא דהלולא קדישא ל' תשרי
עשור לפטירתו
הרה"ח ר' משה דוד דייטש שליט"א
לשעה של עונג הרוחות ועדן הנפשות להתענג וכענין זה אפשר לומר ,דהנה אצל רבנו ,הרי זיכוך החומר
על ה' ועל השבת ,ובעיקר בשביל רבנו היתה הקול שלו היה חלוש ובקושי היה נשמע ,אך ענין זה זכינו לראות אצל רבינו ,כיצד בכל
זאת קורת רוח .ומספר אותו יהודי שהיה מגיע עם זאת היה קולו חוצב להבות אש שבקע וזעק דבר ובכל דיבור לקח מוסר לדרך העבודה
במשך כמה שנים יחד עם הרה"צ ר' שמעון מפנימיותו ותוכיותו .עד כדי כך ,שלפני מספר וגילה מטמוניות של לימוד וחיזוק .וכגון מעשה
רוזנפלד שליט"א ,ואמר שאף אמנם שהוא לא דא שזוכרני עתה אשר ארע לפני כשלושים
מבין אידיש ,אך כל ה'ברען' של רבנו נכנס שנה ,בהיותי בביתו לאחר אחד הפעמים שנשא
לו בעצמות ,גם בלי להבין את המילים ,ומרוב דברים החוצבים להבות ,ושאלתיו כיצד אפשר
התלהבות נעמד באמצע רחוב ברסלב והראה לשמור את כל דברי ההתעוררות ששומעים
את התנועות המיוחדות שרבנו היה עושה עת אצלו ,ואמנם בשעת מעשה נמצאים בהתעוררות
שהיה מתלהט ומתלהב. גדולה ,אבל האיך משמרים ומחזיקים אותה
והן הן הדברים ,שהקול של רבנו ,עם כל זה התעוררות זו גם לאחר מכן ,שגם כשיוצאים
שהיה צרוד וחלש ,חדר ללבות השומעים ,ואף וממשיכים בשגרת החיים עדיין ירגישו את
אלו שלא הבינו תוכן הדברים ,אבל דבריו נכנסו ההתעוררות שמקבלים בשעת שמיעת הדברים.
היטב בקרבם ובעצמותם .באשר הכוח והרצון ושאלתי " -איזה 'חומר משמר' אפשר לשים שזה
שלו הוא להשפיע -וכפי העולה מדברי הנביא יחזיק הלאה "...ומיד ששמע את המילים הללו
ובביאור ה'מצודת דוד' שהובאו לעיל ,שזוהי 'חומר משמר' ,התלהב כדרכו והחל לחזור ולומר
מטרת הבריאה ,אשר "ה' חפץ למען צדקו" - ולפרש "חומר משמר -לשמר ולהגביה את
הקב"ה רוצה שכל אחד יגיע לתיקון ולשלימות. החומר "...דהיינו מלשון לעבד החומר לצורה,
והוא היה אחד מהשליחים משמים לזכות את להפוך החומריות והטבע לקדושה .ועל ידי זה
הרבים ,ולהביא טוב לישראל ולעולם. אפשר לשמור את ההתעוררות שיהיה לה קיום
שבועות ,בעת הילוכי עצר אותי לפתע יהודי בהמשך.
לית ליה מגרמיה כלום בשאלה "הרב דויטש האם הנך מכירני"? לא שהרי אצלו כל החושים היו כל כולו רוחניות,
וב"ה שהיתה לי הזכות לשמשו ,וכן הרב החסיד זכרתי מי הוא ,ואמר שהיה נוהג להגיע בלילי האוזניים והפה ,הדיבור והשמיעה .ובכל דבר
ר' חיים ניסן פלדמן שליט"א שזאת ועוד שכל שבת ,כשהייתי מארגן שיבואו יהודים אל רבנו מיד ראה ושמע את העניין של
הוצאת הספרים 'נטעי אשל' עבודת ה' הטמון בו.
זה בזכותו .ובשביל לזכות
לשמש אדם גדול כזה, כ"ק מרן אדמו"ר מזוטשקא שליט"א: דבריו נשמעין
זקוקים לסייעתא דשמיא איתא בספה"ק 'שפת אמת'
מיוחדת להשכיל ולהבין בכל יום יהיו בעיניך כחדשים (ר"ה תרמ"ז) מהזוהר הק' (שמות
את רצונותיו וצרכיו ,ובפרט תמיד דבר, לשם רבנו הנה הענין של התחדשות בעבודת ה' ,היה אצל כ ,).בענין קול השופר ,דכתיב
אצל רבנו שהיה קשה מאוד בריש הק' רש"י דברי עם ראו אצלו התחדשות ורעננות ,ותדיר היה מציין בזוה"ק" :תנו רבנן ,האי מאן
לשמוע ממנו שיש לו איזה בראשית "מה טעם פתח בבראשית" ,בהטעימו על פי דרכו " -אה! איזה דצלי ובכי וצעיק עד לא
רצון מסויים ,שהרי לית גישמאק ,איזה טעם יש לכך שאפשר תמיד להתחיל מחדש מבראשית!". יכיל למרחש בשפוותיה ,האי
ליה מגרמיה כלום ואף פעם איתא מהבעש"ט הק' על הפסוק "אל תשליכני לעת זקנה" ,דהפירוש הוא צלותא שלימתא דהיא בלבא,
לא דיבר כמעט על צרכיו אל תשליכני להזדקנות בעבודת ה' .אצל רבנו לא היתה זקנה בעבודת ה', ולעולם לא הדרא ריקניא.
הפרטיים ,והוצרכנו להבין היה נראה כמו אברך ,שרתיחת הדם אצלו במלוא התוקף ,עם 'פרישקייט' אמר רבי יהודה ,גדולה צעקה
בדבר מתוך דבר כאשר היה בכזו מין התחדשות בכל מצוה .זה הדבר שראו אצלו כל הזמן ,לא היתה שקורע גזר דינו של אדם מכל
חפץ שיעשו לו איזה דבר. מציאות כזו שאיזה מצווה תיעשה מלומדה ,ואין חילוק אם היתה זו מצוה ימיו" וכו' .וכתב שם ה'שפת
ולעיתים רק לאחר זמן נדירה ,או מצוה שעושים תמיד כמה וכמה פעמים במשך היום ,הכול היה אמת' "ואפשר זה עצמו בחי'
מרובה הצליחו להבין מה עם התחדשות מיוחדת. השופר כדאיתא בזוה"ק שיש
הוא רוצה .ולמשל -כאשר צעקה בלב שא"י לפרש בפה,
הוצרך לארון שיוכל להניח 'שמחת תורה' בכל יום וכמו כן קול שופר הוא סתום
בו ספרים שהיו בשימוש והנה ההתחדשות בעבודת ה' והשמחה בעבודת ה' ,הינם שלובים וקשורים והוא בחי' אענך בסתר רעם,
תדיר כגון חומש וגמרא זה בזה .והיה רבנו אומר ש'שמחת תורה' זה לא רק פעם בשנה ,אף ש'יו"ט' וזהו תקעו כו' בכסה ליום
וכדו' ,ארכו כמה שנים עד שמחת תורה הוא יום אחד ,והגם שחלף עבר ,אבל ענינו נשאר נצחי חגינו" וכו' ,עיי"ש.
שהבנו שיש לו צורך בדבר
16
דבר זה גרם לו לצער גדול מאוד ,עד כדי כך משלא היתה לו ברירה ,הלך רבנו בקושי רב
שאפילו התבטא ,שהוא מוכן למות והעיקר לא וכמי שכפאו שד ,וזו היתה הפעם השניה,
לשכב פרקדן. ובדיעבד התברר שגם האחרונה .לנגד עיני זה ,כי הרי לא ביקש מאום ורק מתוך רמזי
והגם ,שנכדו הרב שטיגל שליט"א ,דיבר איתו עומד אותו מחזה כיצד לאחר הטיפול נאנח דברים הרגשנו ברצונו זה .כל כולו היה בשביל
במשך הרבה זמן וניסה לשכנעו ,ואפילו הביא רבנו אנחה מעומקא דליבא ,ועדיין לא ידענו הזולת ,וכזה נוגע לעצמו חש כאילו אין לו
לו פסק מאת הגר"ח קניבסקי זצ"ל שכתב כלפי מה הדברים אמורים .ורק לאחר זמן נודע אפילו זכות לבקש.
לו במכתב שאפשר להיות פרקדן ,אך הוא לא שצערו ושברונו של רבנו נבע מכך שבשעת
אבה לקבל היתרים .כי כאמור אצל רבנו לא הטיפול היה צריך ,על פי דרישת הרופא ,לשכב מסירות נפש לקדושה
היה מקום של בדיעבד וקולא ,ובלי שום פשרה פרקדן[ .ובענין זה שמעתי מגאב"ד ביליץ וכך היה בשנה האחרונה אצל רבנו ,שעיניו
ונדנוד קל ,וכפי שהתבטא שמוכן הוא למות שהרה"ק מבעלזא זיע"א חלה בצעירותו בעיניו, כמעט כהו מראות ,ועל אף שרצו מקורביו
ולא לעבור על דברי חכמים .אפילו במקום ולצורך הריפוי נדרש לשכב בשעת הטיפול על לסייע לו בנדרש להשבת מאור עיניו וללכת
שיש היתר לכך .והנה רבנו הסתלק בל' בתשרי, עמו לרופאים ,אך הוא מאן ללכת ואך בקושי
וכך הטיפול השלישי ,שאמור היה להתקיים בי'
גבו ,אך הרה"ק לא ההין לכך בשום פנים ואופן,
והסכים שיטפלו בו רק בעודו יושב ,והרופא רב הסכים לכך .וכאשר ב
הגעתי עמו לרופא,
בחשון ,כבר לא נעשה. הזהיר שבכך הוא מסתכן בעיורון ,ואמר הרה"ק והגיעו גם הרב פלדמן שליט"א ונכד רבנו ר'
אף על פי כן ...ואכן עשו את הטיפול כפי רצונו יצחק שליט"א ,אמר הרופא שעין אחת כבר
מחילה מתוך שמחה לא ניתן להציל עקב דימום בעיניים ,אמנם
והצליח].
שאפילו חזינן, והנה כדי להציל את העין השניה
בעניינים הנוגעים אצלו עד ולעצור את הדימום ,צריך
מסירות נפש ,קשה עד מאוד ותמידי בכל עת .שהרי בכל יום אנו אומרים "ונשמח בדברי תלמוד תורתך זריקות מיוחדות ,שבמשך
היה לדעת מה באמת רצונו, ובמצוותיך לעולם ועד" ,וכשהיה אומר זאת ראו איך שהוא חי את זה ,כל כמה חודשים צריך לבוא פעם
כי אף פעם לא ביקש איזה פעם היה 'ונשמח בתורתך ובמצוותיך' מחדש. בחודש לקבל זריקה ,וכך
דבר שהוא ואמר שרצונו ופעם דיברתי עם בניי אודות רבנו ,שהן אמת שתדיר היה שרוי בשמחה של יוכלו להציל את העין.
הוא כך וכך ,ואפילו בדבר
מצוה ,אך מתי הזמן שבו היה שמח ביותר ,ונמנו וגמרו שראש השנה הוא אבל רבנו לא אבה לזאת,
זה ,שלא אבה לשכב פרקדן,
היום שבו ראינו אצלו שמחה גדולה יותר מכל הזמנים ,אז היה שמח באופן והפצרתי בו כמה פעמים
לא נודע הדבר כי אם לאחר
שאין לתאר .והיה חוזר בהתלהבות על דברי הרמב"ם שהתבונן קודם שתקע שיאות לקבל את הטיפול,
הטיפול האחרון .וכשהזכירו
בשופר "מי הוא המצווה" וכו' ,ומרחיב בזה כדרכו בקודש .ואם כי זה הרי עד שבקושי הסכים וכך יצא
לפניו שבזכות הטיפול יכול
יום הדין ,ולכאורה וכפי המורגש אצל רבים יש בחינה של אימת הדין ,אבל שבי' באלול הלכנו בפעם
לראות בעיניו ,התבטא ואמר
הוא היה דבוק עכשיו בקב"ה ביתר שאת ועוז ,וזה סיבה לשמחה גדולה הראשונה בביה"ח אסותא,
'הכול משמים' ,ובמקום
לדבר על הטיפול שהציל הרבש"ע! עם נמצאים עכשיו הבריאה! התחדשות זה עכשיו שהרי יותר, ועשו לו את הזריקה ,ומשום
את הראיה ,סיבב הענין שראש ואמרו זאת חשו הילדים שגם עד מיוחדת. שמחה עם מתהלך והיה מה מאוד הצטער והתאנח
לנושא אחר ,ואחר כך גם השנה זה היום שהכי הורגשה השמחה אצלו .כך הוא כאשר זוכים להיות על כך ,ואז לא כל כך הבנו
אמר לי 'יישר כוח על הלילי בקביעות. להתחדשות וזוכים עת בכל ל'ונשמח' זוכים בה', דבוקים מדוע .ואף שהרופא אמר
שבתות' ...והיה ניכר שכל דהילולא יומא היה שהיום זיע"א, צדיק' ה'צמח מהרה"ק לומר נוהג והיה שבשביל המשך הטיפול צריך
הטיפול בעיניים היה למורת דיליה ,על הא דכתיב "מחר חודש" ,ש'מחר' אותיות רמ"ח ,והיינו שהרמ"ח לחזור על כך לפחות עוד
רוחו. מצוות ורמ"ח אברים תמיד צריך להיות בהתחדשות ,עוד פעם ועוד פעם, שלוש פעמים ,והפעם הבאה
ואמנם בסוף ימיו בעת ולא כמצות אנשים מלומדה. היתה צריכה להיות סמוך
שהותו מעייני הישועה ליום הכיפורים ולאחריה בי'
אוריתא וקוב"ה וישראל חד הוא בחשון ,הודיע רבנו שאינו
ביקשתי מרבנו מחילה על
באחת הפעמים שהגעתי אליו עם בניי שיחי' ,היה זה לקראת היותו של אחד מסכים להמשך הטיפול.
כך ,שהטיפול היה כנגד
מהם בר מצוה ,ובאנו לקבל ממנו ברכה .רבנו ישב אז בבית המדרש צא"י בשעתו סברנו ,שהמניעה היא
רצונו ,אף שעדיין לא
של הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל .היתה זו שעת צהריים ובית המדרש לא מצד חששות בשמירת עיניים,
ידענו מה כל כך הפריע לו,
היה מלא בלומדים ,אבל הוא ישב עם 'קהילות יעקב' ו'מהרי"ט אלגזי' ,וכל ועשינו את כל ההשתדלות
וביקשתיו שימחול ,ומיד
במאור פניו ,וכדרכו בקודש השולחן מלא ספרים ,והוא ישב ולמד בהתלהבות .הצצנו וראינו שעסק אז כדי לשכנעו ,ולסדר שלא
לתת לזולת הרגשה טובה בסוגיא של 'רוב' ,אך הוא כלל לא הרגיש בכך ,והיה שקוע ועסוק בסוגיא יהיה שום חשש .ומשלא עזרו
בכל עת ,התבטא ואמר כמו בחור שלומד בישיבה במרץ נעורים ,עם חשקות ועריבות .רק לאחר תחנונינו ,השתדלתי לגודל
בלשון צחות כדי להפיס זמן ,כאשר הבחין בנו ושמע שהגענו לרגל הבר מצוה ,החל לדבר מענייני נחיצות הענין ,אצל הגרמי"ל
דעתי' ,מחּוּל מלשון מחֹול' בר מצוה .היה זה לימוד חי ,להביט ולראות מהי דביקות בתורה ,איך נראה לנדא זצ"ל שידבר עם רבנו
מלשון ריקוד. יהודי שאין לו בעולמו מאום מלבד התורה הקדושה. וישכנעו לעבור את הטיפול,
היינו אף שכוונת כל ועם זאת ,כשמגיעים אליו יהודים ,מיד נפנה אליהם ולצרכיהם .וכפי שכבר ואכן זכיתי להביא אליו את
והמקורבים המסייעים דובר ,שלא היה אצלו מצב שעכשיו אינו יכול לקבל אנשים ,זמן שבו הוא הגאון הרב לנדא זצ"ל והוא
לטובה היתה ,אך מכל מקום עסוק .ההכנעה והירידה אל כל אחד ,היו ללא שום הגבלה .שהרי הוא דבוק ממש ציוה עליו באמרו:
אצל רבנו גרם זה לצער עכשיו ברבונו של עולם ,ואותו רבש"ע שאמר ללמוד ,אמר גם לקבל יהודי "הרב לידר ,אתם הולכים
רב ,ועם כל זאת לא הקפיד בסבר פנים יפות .ממילא לא היתה אצלו שום נפקא מינה ,ואין זה משנה מי לרופא ,אני מצוה עליכם,
ומחל בשמחה ועוד העניק הגיע ואיך הגיע .אלא העיקר הוא שעושים רצון ה'. וכשתלכו ,אומר לכם סגולה
הרגשה ותחושה טובה ,אפילו שתעזור" ,אמר לו אז רבנו
השבת נועם הנשמות
שלאמיתו של דבר היה הענין שיאמר לו עתה מהי הסגולה
בנפשו כפשוטו. ומדי דברי בו זכור אזכרנו ,עונג הרוחות ועדן הנפשות בלילי שבתות אצל
ואולי כך כבר לא יצטרך
רבנו ,וכאן המקום להכיר טובה לר' משה דוד שליט"א ,שבזכותו התקיים
וכמו כן ,היה עם הגה"ח ר' ללכת לרופא ,אך הגרמי"ל
דבר זה ,ואף רבנו עצמו היה מייקר זאת וכמה וכמה פעמים הודה לו על כך. לנדא התעקש עימו שרק
פינחס נפתלי ענגלענדער
שליט"א מלאנדאן שהיה מה נהדר היה המראה ,יהודים יושבים ומזמרים לקל חי ,קצת מיץ ענבים לאחר שיעשה את ההשתדלות
מאוד מקורב לרבנו יותר הונח על השולחן ורבנו נותן לכל אחד לעשות ברכה ועונה אחריו אמן הטבעית וילך לרופא ,רק
מארבעים שנה ,וכמעט בכל בקול ובהתלהבות ,ר' משה דוד מביא ניגון ורבנו מביא ניגון .ולא זקוקים אז יגלה לו אודותיה ,וממש
יום היה מתקשר אל רבנו הכריחו ללכת.
17
על עצמו " -למנטר יתי וית כל די לי" ,אז אמר" ,רפואה -שיותר לחשוב על השני" ,לא
באותו תוקף ובחדא מחתא ,הוא מצרף וממשיך רק לחשוב על השני ולהשתתף עמו כשהוא
בבקשתו "ודי לעמך ישראל" .בדיוק כמו שהוא בצער ,אלא לחוש את השני גם בשמחה שלו. ומשוחח עמו בטלפון .השיחות היו אורכות
מבקש על עצמו ,על כל צרכיו ,לא פחות מכך וזה היה הנושא שדיבר עמו בסוף ימיו ,ומתברר זמן רב ,כשעה וחצי ואף יותר .וכאשר הייתי
הוא זוכר לבקש על כל אחד ואחד מישראל – שתכלית וסוף העבודה שלו היה להיות ולהרגיש אצל רבנו בלמדי עמו בחברותא ,הייתי מסייע
"ודי לעמך ישראל". את הזולת .והיה נוהג לחזור ולומר ,עשרות בעדו להחזיק את השפופרת ,כי מחמת זקנותו
פעמים שמעתי זאת ממנו ,ובער בזה כאש" ,וית וחולשתו ,קשה היה לו להחזיקה עקב התארכות
כולו רוחניות כל די לי ודי לעמך ישראל" ,שכשיהודי מבקש השיחה.
והכול ענין אחד הוא .כי אדם וכאשר ר' פינחס שליט"א
שכל כולו רוחניות ,ובכל מעבר לכך כלום ,אלא פשוט לשבת ולשיר "תפלה לקל חיי" ,לשיר לקב"ה, ששיער כי נגרמת טירחה
דבר דבר רואה רק רוחניות, מה צריך יותר מזה ,טעם גן עדן היה לזה. לרבנו מכך ,היה מגיע אל
לבו זך וטהור והוא דבוק וב"ה שר' משה דוד ממשיך את המסורת הזו ,ויש המשך וקיום ,שמגיעים בארץ ג רבנו בזמנים ששהה
הקודש ,היה בכל פעם מבקש
בשכינה בכל עת ,וממילא יהודים ויושבים יחד ואינם צריכים שום דבר ,יש להם את הקב"ה ושוכחים
מגיע להתבטלות מוחלטת מחילה על כך.
מכל העולם ומתענגים על ה' כי טוב הוא.
עד שאינו תופס מקום לעצמו אך רבנו ,אפילו לא הבין על
כלל .וכעין המבואר בספה"ק יגיעו מעשי -בנגיעה בעלמא מה בכלל הוא מבקש ממנו
יש הרבה עניינים שאפשר לדבר עליהם ,אך לא נאריך ,אלא כטעימה מחילה .הוא כלל לא הרגיש
(עי' רמב"ם ספר המצוות עשה
בעלמא .דהרי עתה ביומא דהילולא זהו זמן שהנשמה מגיעה לזה העולם, פחיתות או קושי כאשר הוא
ג ,ועוד) ,האיך אפשר לצוות טורח ומתאמץ עבור יהודי
ובפרט כאן במקום שמתחזקים ולומדים מדרכיו ,אזי הנשמה נמצאת כאן
על אהבה ויראה ,והלא כדי אחר .עד כדי כך ,שכאשר
כידוע (ועי' בגמ' שבת קנג' .אחים בהספידא דהתם קאימנא') ,וזה הזמן והמקום
להגיע לכך צריך הרגש מזכירים לו מה שטרח
לזכות לקנות מקניייני נצח אלו .ולוואי שנזכה להתדבק ולקבל מהדברים
פנימי ,מה שייך לצוות על ומבקשים את מחילתו ,אין
הנשגבים ,היינו לחשוב על כלל ישראל ולא לחשוב על עצמו ,וכגון להיות
זה .אלא היות שבאמת בכל מוכן למות בשביל זיז קל ,אשרינו מה טוב חלקנו אילו נזכה ולו למשהו הוא יודע על מה שחים עמו.
יהודי יש את חלק אלוק מזה עכ"פ.
ממעל שנמשך לרוחניות
הרפואה שביקש רבינו
המחדש בטובו בכל יום במשך תקופה ארוכה היו
ולאהבה ויראה מעצם טבעו,
אמנם בוודאי הדברים האמורים ,ההתחדשות בעבודת ה' ,נוגעים ושייכים נוהגים להגיע איליו אברכים
אלא שהחומר בו הוא מלובש לומדי תורה ,מכוללים
מונע ממנו לגלות אור לכל אחד ,ועתה הרי בעמדנו בראשית השנה ,ישנה התחלה חדשה .אך
סמוכים ,ואף שוהים אצלו
זה הטבוע בעצם נשמתו. הענין הוא "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" שההתחדשות תהיה תמידית
במשך כמה שעות ,והיו
ומשכך ככל שאדם מתנתק ובכל יום.
מגיעים לספר לו את
מהחומריות ,אז ממילא הנה היום חל יומא דהילולא של שמעון הצדיק ,ואיתא במשנה (אבות
החידושים שלהם ,אבל
מתגלה יותר ויותר הפנימיות א ,ב) "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה ,הוא היה אומר על לאמיתו של דבר רצו פשוט
האמיתית שבו ויגיע בוודאי
שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות את החיזוק שלו והגיעו
חסדים" .והיה רבינו אומר שאין הכוונה דווקא שצריך עתה לקום בעיקר לקבל ממנו .והנה
לאהבה ויראה.
ולחפש ,כיצד לעשות כל אחד מדברים אלו .אלא עצם הדבר שאדם עם כל אחד שדיבר עמו
ימלא שובע אסמי יושב ולומד והוא מוסיף גם להשפיע תורה לשני ,בזה כבר מתקיים ובאיזו סוגיא שתהיה היה
היתה תקופה שהגעתי כל בידו 'תורה וגמילות חסדים' ,וכשעובדים ועושים זאת למעשה בפועל מפלפל ודן עמו כמי שעוסק
שבת אל רבינו לקידוש אזי גם מקיים חלק ה'עבודה'. עכשיו ממש בענין זה ,וכך
היום ,וכשלא יכולתי ביקשתי וכך בכל יארצייט היה רבנו מדבר על בעל ההילולא ומזכיר מתורתו ,וחי עוד אברך ועוד אברך ,ולא
שאחרים יגיעו ,ובכל שבת ובוער עם זה .וזו היתה מדתו ,לחיות את הזמנים ,ועם כל תאריך ובכל יום אחד ולא יומים ,אלא
ושבת שהיה מגיע למילים
זמן מצא דבר חידוש והדבר המיוחד שיש באותו יום .וזהו העניין של פרק זמן ארוך ,ובכל יום
ההתחדשות ,דהיינו שלא רק בזמנים שכל אחד מתחדש אז ,אלא המעלה שעתיים ושלוש ,ואף פעם
"ימלא שובע אסמי" ,היה
היא ,וזאת יש לנו ללמוד מרבנו ,את ההתחדשות בקביעות ,והיאך למצוא לא הרגיש שלוקחים מזמנו
בוער ומתלהט מחדש וזועק ומבטל אותו מעבודתו.
בכל דבר התעוררות בעבודת ה'.
את המילים ,אמנם קולו לא אלא אדרבא ,נתן לכל אחד
ובאמת הדרך לכך היא ,על ידי דבקות בתורה ,שהרי על דברי תורה נאמר
היה חזק ,אבל מי ששמע, את ההרגשה שהוא שש
'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' (עי' רש"י דברים ו ,ו) ,וממילא כשדבוקים
יכול להרגיש איך שזה צועק בתורה אין רבותא שיכולים למצוא התחדשות תמידית ולחיות כך כל ושמח עמו .כי לדידו זו
אצלו באוזן עד היום הזה. הזמן. היא העבודת ה' שלו ,וזוהי
והיה עושה תנועות ומתלהב, הדביקות האמיתית בקב"ה,
וכיון שהייתי אצלו בקביעות, גדולים צדיקים במיתתן אין מציאות אצלו שהוא
הבחנתי שבעת שהיה מתלהב ויהי רצון שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל .וכמו שכאן בחיים חיותו תדיר צריך זמן לעצמו ,לעבודת ה'
כך ומניף ידיו ,היה מחווה חשב על כלל ישראל ,שזו הרי היתה העבודה אצלו ,ובפרט כפי שר' משה הפרטית שלו ,וללימוד שלו
בידיו כלפי הספרים ,כאומר דוד שליט"א אמר שזה היה סוף העבודה שלו ,אם כי בוודאי כבר בשנותיו וכדו' .ה'אני' אצלו לא היה
הצעירות עמל על מידה זו ,עבודה שכזו לא מתחילה בגיל גבורות, קיים בכלל .וכך סיפר ר'
עליהם "ימלא שובע אסמי",
במעלליו יתנכר -מה פעל צדיק כבר בהיותו -נער. אהרן טויסיג בימי השבעה,
וכך היה חוזר על זה כמה
וכמו שכאן בהאי עלמא ,אף שם עומד ומשמש ,ועכשיו גם חושב על בני שפעם נכנס אצלו והיה
פעמים .הנה כי כן ,שאצל כל באמצע ללמוד ,אז שאלו "ר'
אחד זה מובן בפשטות על ישראל ומשפיע עליהם ,ועל כל אלו שהיו מסורים אליו ,וכל אלו שרוצים
לקבל השפעה. שמואל ,אני מפריע לכם?",
פרנסה וכדומה ,אך אצל רבנו ורבינו פשוט לא הבין מה
זה רק עוד רוחניות ,עוד הקב"ה יעזור שהזכות תגן על כולנו ונזכה לחורף בריא ברוחניות
הוא רוצה ממנו...
ובגשמיות .והנה היה רבנו אומר שמרחשון הוא זמן שמסוגל לגאולה ,אזי
ספרים ,עוד לדעת ולזכור, בשנים האחרונות דיבר הרבה
יהיה רצון שאכן יזכנו ה' לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.
כל כולו וכל מאווייו רק שהוא צריך רפואה" ,ומה
רוחניות. היא הרפואה שהוא צריך",
18
בראשית פ"ז
המיגו; מה לי לשקר או כוח הטענה (ה)
לבאר כי השיבוש אינו ב'אומד דעת' הנוצר על ידי המיגו ,שזה הוא המקור השני למיגו כוח הטענה בדברי הברוך טעם
אמת ויציב ונכון ,אלא השיבוש הוא ב'שטוען אמת וחבירו משקר', המקור השני הידוע להבנה המחודשת שהמיגו הוא כוח הטענה,
אמנם עדיין מדובר באומד מסוים של ראיה והוכחה. הידוע ומפורסם יותר מן המקור הראשון ,הוא בדברי הגאון הברוך
רגלים לדבר כי הברוך טעם אינו מתכוון כלל לחדש את ההבנה טעם ,בספרו עטרת חכמים (חו"מ סי' כ')" :ובלאו הכי לא נוח לי
המחודשת שהמיגו הוא כוח הטענה ,הוא מכוח דברי הברוך טעם בסברתו ,מה שמחלק לעניין הפסד השליח ,בין היכא דהמלוה זוכה
בסוגיות המיגו שבשבועות ,שם מבואר כמה פעמים בתוך דברי מטעם מיגו או לא ,דמאי נפקא מינה ,וכי היכא דיש לבעל דין מיגו,
הברוך טעם ,כי המיגו הוא ראייה ,כגון מה שכותב (שבועות מ"ו בד"ה אנו מחליטין דבודאי טוען אמת ,על דרך משל ,דנאמן לוה לומר יש
היוצא מדברי הנ"ל)" :היוצא מדברי הנזכרים לעיל ,דאי לא מחזקינן לי כנגדו במיגו דפרעתי ,עם כל זה יכול להיות שמשקר ואחז אחד
המיגו כראיה ברורה שהאמת כדברי הטוען ,מקום יש לחלק ולומר מהטענות שהדין שיופטר בהן ,רק כך מדות התורה ,דאף שטענת יש
שאינו מועיל מיגו רק לאפטורי מממון ,אבל לא לאפטורי משבועה, לי כנגדו אין להאמין מצד עצמו ,מכל מקום כיו שיש עוד צד טענה
ודעת הפוסקים דאמרינן מיגו לאפטורי משבועה ,דמיגו נחשבת להלוה להשתמט ,ולהיות נמצא זכאי נגד המלוה ,אנו דנין בכל אשר
לראיה כמו שבועה ,מאחר שיש לו מיגו הוי כמבורר שהאמת יטעון במתוך שיכול לומר כך ופטור בזה מתביעות המלוה ,כמו
כדבריו ,על כן אין צורך עוד לשבועה ,ולפי זה לפי סלקא דעתין בטענה אחרת שיכול לטעון ,ולדעת כמה פוסקים אמרינן אף מידו
דגמרא דאמרינן מיגו לאפטורי משבועה ,הוי סברינן דהיכא דאיכא דלא שכיחא ,ומטענה טובה לטענה גרוע ,דשם אין צד אומדנות
מיגו הוי כאילו נתאמת שכדבריו כן הוא ,ועל כן אין עוד צורך לומר מדטוען כך ,ולא כך ,בוודאי אומר אמת ,רק הטעם כנזכר
לשבועה" ,ועוד בכמה וכמה מקומות ,מה שמלמדנו להועיל ,כי לעיל ,וזה כלל גדול בדיני מיגו ,ורבים משתבשים לומר וסוברים
הברוך טעם לא העלה על קצה דעתו את ההבנה המחודשת שמיגו כשיש מיגו הוי כאילו על ידי זה יש אומד דעת שטוען אמת וחבירו
הוא כוח הטענה ,וכל דבריו נאמרו רק ביחס לרמת הבירור של משקר".
המיגו ,וכנזכר. הרואה את הדברים בהשקפה ראשונה ,בוודאי מקבל את הדברים
עם זאת ,אלו ואלו מודים ,כי ככל ואנו רוצים להעמיד יסוד כביכול מופיע כאן בבירור החידוש הגדול ,שהמיגו הוא כוח הטענה,
שהמיגו הוא כוח הטענה ,ניטיב לעשות אם נשתמש בהגדרותיו של כי בכל דבריו מתייחס הברוך טעם לומר כי פעולת המיגו הוא מכוח
הברוך טעם בתוך דבריו ,כי כל דבריו מגדירים היטב ולהפליא את הטענות ,ותורף דבריו נראים תואמים עד מאד את ההבנה כי המיגו
ההבנה כי המיגו הוא כוח הטענה ,אם כי כאמור ,אין זה לכאורה הוא כוח הטענה.
דעת הברוך טעם עצמו. ברם ,המדייק היטב בדבריו ראה יראה ,כי עיקר הדגשת חידושו
של הברוך טעם היא ברמת הבירור של המיגו ,כי הוא מתייחס
המקור השלישי למיגו כוח הטענה בדברי 'פלתי המדע' למשמעות שהבין בדברי השואל ,כי המיגו מברר בוודאות כי
מקור נוסף להבנה זו שכוחו של המיגו הוא כוח הטענה ,מופיע האמת כדברי בעל המיגו ,ועל זה טורח הברוך טעם להדגיש ,כמה
בספר פלתי המדע (סי' ק"ס בד"ה היתום) ,הכותב" :וביותר נראה ,לדעת אפילו אחרי המיגו עדיין אנו חוששים שמא משקר הוא ,ואינו גמור
הנך רבוותא דאית להו דטעמא דמיגו הוא דיהבינן לטוען הך אצלינו בוודאות כי דובר אמת בלבבו הוא ,וזה הוא עיקר דבריו,
זכותא ,כאילו טען אחריתא ,ולא מטעם הימנותא אתינן עליה ,ואם ועל כן קשה לקבוע יתד ופינה להבנה המחודשת כי המיגו הוא כוח
כן הכא מאי מיגו איכא אי לא מהימנינן". הטענה ,מכוח דבריו כאן.
בדבריו מופיע ההבנה כי כוח המיגו הוא בכוח הטענה שבו בצורה ויותר מכך ,אם נאמר שבדבריו בא הברוך טעם לשלול את ההבנה
ברורה ומודגשת' ,ולא מטעם הימנותא אתינן עליה' ,וכשעיקר הפשוטה של המיגו שהוא מה לי לשקר ,כיצד שייך לומר שבאותו
נקודת החידוש שבדבריו היא ,כי הגם שאין מדובר בדברים קדומים קטע בו כביכול מחדש הברוך טעם חידוש ההופך את כל מהותו
ל'דרישת הזאב' שהבאנו ,מכל מקום בעוד שב'דרישת הזאב' הובאו של המיגו ,הרי הוא מכנה את הדעה הרווחת והמקובלת מדור דור,
הדברים כהמצאה ,וכעניין שיש להתיישב עליו ,הרי שאצל פלתי שהמיגו הוא מה לי לשקר ,כ'רבים משתבשים לומר' ,הרי ההבנה
המדע הדברים מנוגדים עד מאד ,הוא מביא את ההבנה הזו כ'דעת המקובלת של המיגו הייתה נר לרגליהם של גדולי האחרונים,
הנך רבוותא' ,הוי אומר ,כי לכל הפחות בימיו ידוע היה על דעת ועל אף חריפותו של הברוך טעם ,אין הדבר מסתבר כי יכנה את
הפוסקים ,אשר הגם אם אינה מקובלת על כולם ,מכל מקום 'הנך הסבורים כי המיגו הוא מה לי לשקר כ'משתבשים'.
רבוותא' מיהו הויא ,מה שהופך את ההבנה שהמיגו הוא כוח אין זה ,אלא שאותם 'רבים משתבשים לומר' היינו ביחס לרמת
הטענה ,לדעה מוצקת שהייתה קיימת לכל הפחות בימי קדם כדעת הוודאות של המיגו ,וכמו שכותב 'וסוברים כשיש מיגו הוי כאילו
'הנך רבוותא'. על ידי זה יש אומד דעת שטוען אמת וחבירו משקר' ,כך שניתן
לתרומות והנצחות • 0527162508קו ישיר לשמיעת השיעורים • 0733211877 :להערות והארותk0527162508@gmail.com :
בקדושתו של אהרן
19 לך לך
תשפ"ו
מרן הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א
שגב קדושת מרן בעל ה'חתם סופר' זיע"א
"כאשר שמע ה'חתם סופר' את הדברים, עבודתו של ה'חתם סופר' בחג השבועות ,מבואו
נהרו פניו בהנאה ובהתפעלות ,ועל אתר משך ועד צאתו. "דער הייליגער חתם סופר"
בקולמוס ורשם את הדברים בפנקסו לזכרון". בימים ההם ,כשבת הגה"ק ה'חתם סופר' זצ"ל
"כ"ק זקיני ז"ל עשה את אזנו כאפרכסת, על כסא מלכותו אשר בפרעשבורג ,היה אורו
(הגה"צ רבי יעקב יצחק ניימאן זצ"ל) והקשיב בערגה לדבריהם ,וכאשר סיימו זורח בכל העולם ,ושמעו הולך בכל המדינות ,לא
נענה וקרא בקול' :אה! אה! דער הייליגער רק בשל חכמתו וגדולתו בתורה ,אלא גם בשל
אז ישיר משה פרעשבורגער רב! אזא התלהבות ווי ער האט קדושתו ויראתו הטהורה .כל אנשי דורו ,מכל
כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א מספר על שבועות ביי שחרית ,האבן מיר אפילו נישט
סיבה נוספת אשר לכן כינו אותו רבותינו הק' העדות והחוגים ,ידעו כי איש אלקים קדוש הוא,
יום הקדוש ביי נעילה' (=אה! אה! הרב הקדוש אשר עליו אמרו חז"ל (חגיגה טו ,ב)" :אם דומה
זי"ע בהערצה "דער הייליגער חתם סופר" ,כי
מפרעשבורג! התלהבות כזו שיש לו בחג הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו" ,וכל
העיד כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע על שירי ה'חתם
השבועות לעת תפילת השחר ,אין לנו אפילו העם ענו אחריו מקודש מקודש!
סופר' ,שנדפסו לימים בספר "שירת משה",
ביום הכיפורים לעת תפילת נעילה). ולא זו בלבד ,אלא שבפי ישרים ובשפתי
שהוא חיבר אותם בימים שבין יום הכיפורים לחג
הסוכות ,באמרו שבימים הללו ,מרוב דביקות "מאז ואילך -סיים מרן מהרי"ד זי"ע -החלו צדיקים ,בלשון חסידים ובקרב קדושים ,נישא
בקל חי ,קשה עליו לצמצם את עצמו ולעסוק רבים לכנות בהערצה את ה'חתם סופר' בתואר שמו לתהילה בכינוי המופלג "דער הייליגער
בתורה כרגיל ,לכן חיבר את השירים הללו. 'דער הייליגער חתם סופר' ,ובמרוצת הזמן חתם סופר" .בכתר שם טוב זה עיטר אותו כ"ק
השתרש כינוי זה בכל תפוצות ישראל". מרן מהר"ש זי"ע ,כאשר סיפר לימים נכדו כ"ק
"רבי בימות החול" (הגאון רבי משה דייטש זצ"ל) מרן מהרי"ד זי"ע ,וכדלהלן:
בפי חסידים מסופר ,שפעם שלח כ"ק מרן היה זה בימי שהותו של מרן מהרי"ד זי"ע
מהר"ש זי"ע שני תלמידים לפרעשבורג ,לעשות כתוב זאת זכרון בעיר ראצפערט שבארץ הגר ,בשנת תרע"ה,
לפי גירסא נוספת של אותו מעשה ,סיפר להם את השבת בצילו הנאה של ה'חתם סופר' ,ולחזות בימי מלחמת העולם הראשונה .בין חכמי ישראל
בנועם עבודתו הקדושה. שבסביבה שבאו לחסות בצל קדשו היה הגאון מרן מהרי"ד זאת ועוד:
במשך כל יום השבת קודש ,לא ראו התלמידים "לאחר החג ,כשנכנסו תלמידי כ"ק זקיני ז"ל רבי משה דייטש זצ"ל אבד"ק סאבאדקא -חתנו
שום עבודה מיוחדת שיש בה של הגה"ק רבי שמעון סופר
משום התפעלות .ממחרת זצ"ל מערלוי ,שבא יחד עם
השבת ,ביום ראשון בבוקר, על האדם לנהוג בשפלות ובענוה -אך בפני הילדים אל ישפיל עצמו גיסו הגאון רבי אברהם סופר
באו המה לשמוע את שיעורו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע סיפר ,שדרכו בקודש של זקנו הרה"ק רבי אברהם יהושע זצ"ל אבד"ק פיומע.
היומי של ה'חתם סופר', העשיל מאפטא זי"ע בעל 'אוהב ישראל' ,שהיה מדבר בשפלות עצמו .פעם אירע הקודש אל כאשר נכנסו
וכרבע שעה לפני שהחל בתוך כדי דיבורו שנכנסה לחדרו נכדתו בת בנו הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב פנימה ,והוצגו כנכדי ה'חתם
ה'חתם סופר' להרצות את סופר' ,קם מרן על רגליו
זצ"ל שהיתה אז בימי ילדותה( ,כשהגיעה לפרקה נישאה להרה"ק רבי שמואל
השיעור בסוגיות הש"ס, וקרא בקול נרגש" :דער
אשכנזי זצ"ל חותנו של כ"ק מרן מהר"י זי"ע) ,והנה מיד כשהבחין הרה"ק מאפטא הייליגער חתם סופר!".
למד בפני תלמידיו שיעור
שנכנסה אל החדר ,וכי היא מקשיבה לדברים הנאמרים הפסיק מיד לדבר משפלותו, לאחר שישב נכנס עמהם
מוסר בספה"ק "חובות
הלבבות" ,כאשר התעוררות
כשהוא אומר בלשון קדשו" :פאר א קינד טאר מען זיך נישט קליין האלטן" (-בפני בשיחה ,וכך אמר להם
העצומה אחזה בכל משתתפי הילדים אסור לאדם להשפיל את עצמו) ועבר לדבר ממעלותיו ומגדולתו. בין הדברים" :אספר לכם
השיעור ,עד שגעה כל העם הילדה שהיתה פיקחת נענתה ואמרה' :זיידע ,סשאדט נישט ,א הויעך צווייגעלע מאימתי נקרא זקניכם
בבכיה .ומזה התפעלו מאד בייגט זיך'( ...סבא אין דבר ענף גבוה מתכופף). ה'חתם סופר' בפי העולם
תלמידי מרן מהר"ש ,המה ביסוד זה ביאר כ"ק מרן מהר"א זי"ע את דברי המדרש (ריש בראשית רבה) "רבי 'דער הייליגער חתם סופר',
ראו כן תמהו. הושעיה רבה פתח' ,ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום וגו' ,אמון פדגוג, וכיצד התקבל כינוי זה
כשחזרו החסידים אל אמון מכוסה ,אמון מוצנע .ואית דאמר ,אמון רבתא" .וביאר שהגם שצריך להיות בקרב כל העם אפילו אצל
מרן מהר"ש ,סיפרו לו את 'אמון מכוסה אמון מוצנע' ,אולם בשעה שהוא 'אמון פדגוג' עליו להיות 'אמון החסידים .ישנם הסבורים
הדברים כהווייתן ,נענה מרן רבתא. שסיבת הדבר היא משום
ואמר להם" :בשבת קודש - גדולתו בתורה הקדושה,
אנחנו רבי'ס ,ובימות החול אולם אין זה נכון ,שכן היו
-הם רבי'ס". בדורו עוד גדולים בתורה
שלא זכו לכינוי כזה .אלא מאי ,כך מקובלני לקחת ברכת פרידה מה'חתם סופר' ,ביקש מהם
טעם קרבן פסח מכ"ק אבי ז"ל (מרן מהר"י זי"ע) ,מעשה שהיה ה'חתם סופר' שישמיעו לפניו דבר תורה משמו
פעם הזדמנו כמה מחסידי בעלזא לחסות בצלו של מרן ,סיפרו לו התלמידים מה שזכו לשמוע בימי אביו כ"ק זקיני ז"ל (מרן מהר"ש זי"ע).
" היה זה בימים הסמוכים לחג השבועות ,כאשר ממרן ,על הפסוק שנאמר בפרשת בשלח (שמות של ה'חתם סופר' זי"ע בליל התקדש חג הפסח.
כמה מתלמידי כ"ק זקיני ז"ל שהו בעיר הבירה טז ,לד)" :כאשר צוה ה' אל משה ויניחהו אהרן כאשר חזרו לבעלזא ,חקר ודרש אצלם כ"ק
וויען לצורך עסקיהם ,והבינו שלא יספיקו לפני העדות למשמרת" ,כי הנה מסורת בידינו מרן מהר"ש זי"ע על כל הליכותיו של ה'חתם
לשוב אל חצר הקודש קודם החג ,החליטו אפוא מהקדמונים ,שאהרן הכהן צפה ברוח הקודש סופר' בחג ,עד שאמרו כי כאשר הגישו את
לנסוע כברת דרך לעיר פרעשבורג הסמוכה ,שעתיד הקב"ה לצוות עליו שיניח עומר מן ה'קניידלעך' לא רצו לאכול אותם עקב מנהג
לעשות את ימי החג במחיצתו של ה'חתם סופר' .למשמרת ,וכיון שידע שכאשר השמש עולה נמס אבותם שלא לאכול 'שרויה'.
נענה להם מרן מהר"ש זי"ע" :אילו הייתם במשך כל ימי החג עקבו התלמידים והביטו
המן שעל פני השדה ,דאג אהרן מה יעשה אם
אחרי משה ,והתפעלו מאד מעבודתו יקבל את ציווי השי"ת במשך היום ,ולכן מנע את אוכלים את ה'קניידלעך' הייתם
הקדושה .לאחר החג ,כאשר חזרו עצמו מלאכול את העומר שלו ,כדי שיהיה מוכן מרגישים בהם טעם 'קרבן פסח'."...
ובאו אל כ"ק זקיני ז"ל ,ביקש מהם
צדיק מה פעל שיספרו לו מהנהגותיו והליכותיו של אצלו ברגע שיצוהו השי"ת ,וזהו שאמר הכתוב:
כאשר ביקר כ"ק מרן מהר"א זי"ע ה'חתם סופר' ,החלו התלמידים לחזור "כאשר צוה ה' אל משה" -מיד כאשר צוה ה'
בפני רבם כ"ק זקיני ז"ל את כל סדר אל משה " -ויניחהו אהרן" -כי היה מוכן אצלו .במעונו של הגאון רבי עקיבא סופר
20
הפתילות הקדושות ,שזרו אותם סופר' ,כשהוא אומר בשם אבותיו רבותינו הק' זצ"ל אבד"ק פרעשבורג ובעל "דעת
יחד זה בזה והכניסו אותם בקופה זי"ע ,כי "בכדי לדבר על ה'חתם סופר' כדאי סופר" ,סיפר לו מרן" :איש יהודי
העשויה מתכת ונתנום אל נער הבר להיות ניעור כל הלילה"( ,הגה"צ רבי אלחנן היה בפרעשבורג שהיה נוהג לבוא
מצוה במתנה. היילפרין זצ"ל).ועוד מרגלא בפומיה" :דער חתם לעתים תכופות אל כ"ק אא"ז ז"ל
כאשר השיב פעם כ"ק מרן סופר איז געווען א מלאך". (מרן מהר"ש זי"ע) ,ואא"ז ז"ל היה
פעם אמר מרן להגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל מסתגר עמו בחדר למשך כשעתיים ,וחקר ודרש
מהר"א זי"ע ביקור בבית הגאון בעל ה'דעת
אבד"ק פרעשבורג" :מתורתו של ה'חתם סופר' אצלו על אודות ה'חתם סופר' ,דרכיו ומנהגיו".
סופר' זצ"ל חזר על הסיפור רב הוד הזה על
הלא אפשר לדבר בלי שיעור ,אבל גם מקדושתו (הגה"צ רבי אהרן מרדכי רוטנר זצ"ל)
תפילתו הקדושה של ה'חתם סופר' זי"ע .ביקש
אפשר לדבר לילות שלימים" (עדות תלמידו כעין זה סיפר מרן זי"ע גם על זקנו כ"ק
כ"ק מרן זי"ע לראות את החפץ הקדוש הזה
הגה"צ רבי נתן גשטטנר זצ"ל). מרן מהר"י זי"ע .היה זה בימי שהותו של מרן
מפליט"ת בי"ת סופריה"ם שהגיע אליו בירושה
באחד מביקוריו של הגאון מטשעבין זצ"ל זי"ע בבודאפעסט ,בימי מלחמת העולם השניה,
מזקנו ה'כתב סופר' ,ואכן הוציא את הנרות מן
במעון קדשו של כ"ק מרן זי"ע ,דיברו ביניהם בשנת תש"ג ,באחד הימים נכנסו אל הקודש
הארון והושיטם למרן זי"ע ,מרן נטל בשתי ידיו אודות הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע, פנימה שלושה מנכדי ה'חתם סופר' ,ה"ה הרבני
הקדושות את הנרות ,אחזם רגעים ספורים ,ואף ובין הדברים אמר לו מרן" :שנים רבות לאחר ר' משה שטערן הי"ד מבודאפעסט (שהיה מחשובי
הביא אותם על עיניו כסגולה לרפואת העיניים, הסתלקותו של זקני רבי אהרן ,פגשתי בחסידי העסקנים למען הצלת כ"ק מרן זי"ע) ,ושני בני
ואמר' :אכן אלו באמת נרות של החתם סופר'. טשערנאביל והם דיברו אודותיו 'מיט א חיות און אחיו ה"ה הרבני ר' ישראל שטערן ז"ל ויבלחט"א
מיט פרישקייט אזוי ווי עס וואלט יעצט געווען', הרבני ר' שלום דוב שטערן שליט"א.
וזה מעשה המנורה וכך היה גם במדינת הגר כשדיברו אודות ה'חתם בהכנסם אמר המשב"ק הרה"ח ר' דוד שפירא
נסיים פרק זה עם סיפור פלאי ,המעיד על סופר' ,שהיה נראה 'אזוי ווי עס וואלט יעצט ז"ל למרן" :נכדי ה'חתם סופר' הם" ,התלהב מרן
החיבה היתירה שרחש כ"ק מרן מהר"א זי"ע געווען'."... ואמר" :נכדי ה'חתם סופר'!" ,תוך שהוא מתרומם
לחפץ של מצוה שהיה שייך ל'חתם סופר'. מכסאו בהזכירו את ה'חתם סופר' .לאחר מכן
ובדרך אגב ,גם על עיניו הצופיות של מרן זי"ע קדושה וטהרה סיפר להם מרן" :בימיו של כ"ק זקיני ז"ל
וזהירותו המופלגת בממונם של הזולת .מעדותו הרה"ח הישיש ר' שמעון שמחה שרייבער ז"ל (מרן מהר"י זי"ע) התארחו פעם בבעלזא שנים
של הרה"ח ר' יעקב אלי' זינגער שליט"א מוומס"ב מאנטווערפען ,שהיה דור חמישי לחתם סופר, מתלמידי ה'חתם סופר' ,ביקש מהם זקיני ז"ל
יצ"ו ,שעמד מאחורי כסא קדשו של מרן בשעת היה מספר: שיואילו להישאר קצת בביתו ,כי רצונו עז לשמוע
מעשה וזוכר היטב את הפרטים: "לקראת הימים הנוראים שנת תרצ"ז לפ"ק מהם אודות רבם הקדוש ,וכה אמר להם' :מתורתו
זכיתי לנסוע מאנטווערפן לבעלזא ,ולהסתופף של ה'חתם סופר' יודעים אנו קצת ,אולם רצוננו
היה זה בעיצומם של שנות הזעם ,עת שהה
בירח האיתנים בצילא דמהימנותא .כשנכנסתי לשמוע גם מהנהגותיו' .השנים מלאו רצון צדיק,
מרן זי"ע בעיר פעסט שבארץ הגר ,בברחו מפני
אל הקודש פנימה אחרי חג הסוכות לקחת ברכת ובמשך יומיים התאכסנו בביתו נאוה קודש של
חמת המציק .באחד מימי חודש אלול ,באה פרידה ,היה זה ביום כ"ה תשרי .כשהגיע תורי כ"ק זקיני ז"ל ,וסיפרו לו הרבה מדרכי רבם" .כך
לפניו משלחת של ראשי הקהילה בבודאפעסט, והושטתי את ידי ,הרהבתי עוז ואמרתי' :היינט סיפר להם מרן מהר"א ,כאשר בכל פעם שהזכיר
ובראשם הגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל ראב"ד איז די יארצייט פונעם חתם סופר' (=היום יומא את שמו של ה'חתם סופר' בסילודין קם על רגליו
פעסט ,במטרה להזמין את מרן שיבוא לערוך את דהילולא של ה'חתם סופר') .כששמע מרן זי"ע ביראת הכבוד.
תפילות הימים הנוראים בבית הכנסת הגדול של את הדברים ,נענה ואמר בעודו מחזיק בידי: כשיצאו בני משפחת שטערן ליווה אותם מרן
הקהילה ,ובתוך המשלחת היו כמה מנכדי ה'חתם 'אוי ,דער חתם סופר .איך רעדט שוין נישט פון עד לפתח הבית ,ומאז והלאה מדי שבת בשבתו
סופר'. זיין גדלות און גאונות ,נאר די קדושה און די טהרה, בבואם להשתתף בעריכת השולחן הטהור ,כיבדו
עם סיום הביקור ,ניגשו כל הבאים להתברך די קדושה און די טהרה ,די קדושה און די טהרה אותם לעמוד מאחורי כסאו של מרן ,כפי שהיו
מפי הקודש ,חלק מהם הזכירו את שמם לטובה. =( '- - -אוי ,ה'חתם סופר' ,איני מדבר מגדלותו מכבדים בבעלזא את גדולי המיוחסים.
לאחר שכבר ניגשו רובם ,ניגש אחד מהם שהיה וגאונותו ,רק הקדושה והטהרה ,הקדושה
נכד ה'חתם סופר' .עיכב אותו מרן ואמר לו: והטהרה ,הקדושה והטהרה) ,ולאחר מכן הניח זכותו יגן עלינו
"ווייסט דאך ,איך האב נישט מיט גענומען קיין מרן את ידי ופטרני לשלום". מסופר על כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע ,שעשה את
חפצים ,אין בעלזא איז געווען א מנהג אז מ'האט (מפי בנו הרה"ח ר' עקיבא שליט"א). דרכו לעיר הבירה וויען ,בכדי להשתדל אצל
געהאט אין סוכה א מנורה" (=הלא ידעת ,לא השלטונות בעבור בני ישראל ,ושלח לבקש מאת
לקחתי עמי חפצים בדרך ,ובבעלזא היה מנהג
הנרות הללו קודש ה"נשיא" ,הגאון רבי אברהם חיים דוד סופר זצ"ל
כאשר היה בעל ה'כתב סופר' זצוק"ל ילד בן מבאריסלוב ,שיואיל להצטרף עמו בנסיעתו.
שבסוכה היתה מנורה) ,ואז שאל אותו מרן אם שש שנים חלה במחלה קשה עד מאוד ,והגיעה כסבור היה הגראח"ד שסיבת הדבר היא,
יסכים ויואיל בטובו להשאיל לו מנורה לימי חג נפשו עד שערי מוות רח"ל ,הסובבים ותלמידי בגין שליטתו בשפת המדינה ,ומשום קשריו
הסוכות. ה'חתם סופר' הרבו בתפלות ובפדיונות נפש ואף הטובים עם השרים וראשי השלטון .לכן חשב
הנוכחים כולם עמדו פעורי פה ,המה ראו כן הוסיפו לו במעמד זה את השם אברהם ,אבל שעליו להקדים ולצאת לבעלזא כמה ימים קודם
תמהו ,הלא עד הנה כבר עברו בסך אנשים רבים, נראה היה כי נתקיים בהם גם כי אזעק ואשווע הנסיעה ,כדי שתהיה שהות למרן לדבר עמו
ביניהם הגר"י שטייף ושאר נכבדי הקהילה, שתם תפלתי וננעלו שערי רחמים .אנשי החברה ולהכין אותו לקראת הפגישה.
שבוודאי היו נענים בשמחה להשאיל למרן את קדישא כבר באו לעשות מלאכתם ,השכיבוהו בבואו אל הקודש ,חיכה לשמוע מפי מרן במה
המנורה שלהם ,ומדוע בחר מרן לבקש דווקא מן על הארץ והדליקו נרות מסביב לראשו כמקובל דברים אמורים ,ומהי תכלית הנסיעה .אולם
האיש ההוא. במעמד נורא ונכאב זה. מרן לא אמר ולא כלום ,לא בעיר בעלזא ,גם
שש ושמח נענה האיש ואמר למרן" :אכן! לאחר שאמרו הרופאים כי עשו ככל אשר יכלו לא בהיותם בדרך ,ואף גם לא בהגיעם אל מחוז
מנורה מיוחדת יש לי בבית גנזי ,שהיתה שייכת לעשות ומצידם אפסה כל תקוה נעמד היחתם חפצם ,אלא דיבר בעצמו עם השרים באידיש
סופר' בפינה ששם עמדו כתביו וחידושיו ,ויחל ודייטש .והיה הגראח"ד משתומם לדעת ,בשביל
לזקיני ה'חתם סופר' זי"ע ,ועברה בירושה אצל
משה את פני אלוקיו בתפלה ובתחנונים ,לפתע מה קרא לו מרן ללוותו לויה.
אבותי מדור לדור ,עונג וגם שמחה תהיה לי
נשמע קולו של הנער הרך בקריאת 'שמע ישראל' לאחר שחזרו ובאו לבעלזא ,טרם נפרד
אם אזכה להשאיל מנורה זו לרבינו" ,ומיד קרא ומרגע לרגע ראו כיצד מצבו הולך ומשתפר.
בהתלהבות" :כעת אלך ואביאו לרבינו" .אולם הגראח"ד ממרן ,כבר לא היה יכול להתאפק,
משראו כך ,כיבו אנשי החברא קדישא את והביע את תמיהתו בפני מרן .נענה מרן ואמר
מרן עצר בעדו ואמר" :ניין! ניין! נישט יעצט, הנרות והלכו לביתם ,והעידו תלמידי היחתם לו" :לא קראתי לך בשביל שתעזרני בדיבור או
איך קען נישט נעמען קיין אחריות" (= לא! לא! סופר' שעמדו באותו מעמד ושמעו יוצא מפורש במעשה ,אלא משום שרציתי שבשעה גורלית
לא כעת ,אינני יכול לקחת אחריות) ,ענה האיש: מפה קדשו' :בשביל יובל אחד פעלתי עבורו' זו תעמוד לי זכות זקינך הקדוש ה'חתם סופר'
"אם כן אביאו בערב חג הסוכות" ,אולם גם כלומר שיחיה עוד יובל שנים ואכן שני חיי זצ"ל".
מזה לא נחה דעתו של מרן ,רק כאשר הבטיח ה'כתב סופר' היו חמשים ושש שנים ,ואחר נאסף (הרה"ח ר' משה שרייבער ז"ל)
שהוא יביאו בעצמו בערב יום טוב ,ותיכף עם אל עמיו.
צאת ימי החג יבוא בעצמו לקחתו בשמחת הבר מצוה של ה'כתב סופר' הביאו שבחו מי ימלל
בחזרה .או אז קיבל מרן את דבריו לו אנשי החברא קדישא במתנה את הנרות כידוע היה כ"ק מרן מהר"א זי"ע
והשתמש במנורה זו במשך החג. שהדליקו באותה שעה סביב למראשותיו ,הם מדבר בהערצה רבה אודות ה'חתם
התודה והברכה למכון 'אור הצפון' תשוח"ח להם
להארות 5387722@gmail.com
לזכות מרן רבי ישכר דוב בן מרים רוקח אדמו"ר מבעלזא שליט"א
21 פרשת
בראשית
תשפ"ז
מרן הרה"ק האמרי חיים מרן הרה"ק האביר יעקב
מויז'ניץ זיע"א מסדיגורא זיע"א
אהבת התורה זכרונות מאחיינו כ"ק מרן אדמו"ר מקופישניץ שליט"א
באחת משיחות המוסר שנהג מרן ה"דמשק אליעזר" מויזניץ זי"ע לומר לפני ח"ד
תלמידיו ,סח להם על ההתמדה העילאית של לימודו יחד עם אחיו רבינו ה'אמרי פעם בעת ביקורו של זקני מקאפיטשניץ רציתי להכנס לחדרו של רבינו,
חיים' זצ"ל בשנות צעירותם ,בעשותם לילות כימים בעמל התורה. ולהפתעתי היתה דלת הכניסה נעולה ,ניסיתי להכנס לחדר דרך הדלת מהחדר
ה"דמשק אליעזר" ציין מספר פרטים על גודל יגיעתם בתורה -הסדר נקבע השני ,אך להפתעתי כולם היו נעולות .הבנתי שכנראה מתרחש שם משהו,
ביניהם ,כי בשעות הלילה ,ימשיך אחד מהם בלימודו והשני יינפש כשעתיים, ויצאתי למרפסת הבית ,שם היה חלון שניתן היה להציץ פנימה .לעיני נתגלה
לאחר מכן יעיר הראשון את אחיו ללמוד והוא ינוח .ולעיתים ,לא פשטו בגדיהם מראה מדהים :דודי וזקני נתנו איש לרעהו קויטלך ,ועמדו ובירכו זה את זה.
משבת לשבת ,אלא נמנמו קלות כשהם לבושים בבגדיהם -כך נהגו במשך מראה פניהם בשעת מעשה לא יישכח לעולם.
שנתיים... **
בשנות ילדותי הורה לי רבינו שאתפלל בחדרו כדי שיוכל להשגיח עלי בעת
בקדושה ובדביקות תפילתי ,זוכרני שבעת שאמר את הפסוקי דזמרה הסתובב בחדרו הלוך ושוב
בתקופה שלאחריה ,גם היא לפני הגיעו לגיל העשרים ,למד רבינו זי"ע כשפניו להבים והיה נראה כלפיד אש ,וכן תפילת "הכל יודוך" הנאמרת בתפילת
עם אחיו מרן ה'שארית מנחם' מווישווא זי"ע תקופה ,שלאחריה קבלו כתב שחרית של שבת ,אמר בנעימה מיוחדת במינה .ורגיל היה לספר שפעם היה
"הורמנא" והיתר הוראה .על זמן לימודם זה העידו ,כי במשך כל החורף לא יחד עם דודו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב במקום נופש והתפלל עמו בחדרו
חלצו את מגפיהם בימות החול מרוב התמדה! ושמע אותו לומר את ה"פסוקי דזמרה" בנעימת מתיקות מיוחדת.
**
שמורה בידינו עדות מתקופה מאוחרת יותר ,מאחד ממשמשיו שישן סמוך
פעם אחת באחד מלילות חנוכה בעת הדלקת הנרות כשאמר את ה"ויהי
לחדרו ,שהתעורר פעם בשעה מאוחרת ,ולהפתעתו שמע קול חרישי מחדר נועם" בפעם השלישית ,שמו החסידים לב שהרבי החל לרעוד שלא כהרגלו,
רבינו .בהטותו אזנו קלט כי רבינו לומד גמרא בנעימות רבה ,כשהוא מוציא כשהרעד הולך ומתחזק מרגע לרגע ,רגיל הייתי לעמוד לימינו של רבינו,
מפי-קדשו מילה במילה ומפרשה כמו שמסבירים לתלמיד המתחיל ללמוד בראותי שהרעד הולך וחזק מחמת הדביקות ,חששתי שמא יפול ,רמזתי לדודי
גמרא. הרה"ח ר' אהרן למברגר וכן לעוד אחדים מזקני החסידים בשאלה מה לעשות,
לעיתים שמעוהו תוך כדי לימודו בתבערת יקוד-אש ,שהיה אומר בדביקות: ואזרתי אומץ ומיהרתי להניח כסא מאחורי רבינו ,והושבתיו על הכסא ,רבינו
"שכינה הקדושה! חיים מאיר בן הינדא בענקט נאך דיר!" המשיך לומר את ה"ויהי נועם" כשהוא יושב ,ולא היה ניכר כי הרגיש בשינוי,
ממש כאילו לא קרה דבר .לאחר שפקח את עיניו והביט סביבו ,ניכר היה שאינו
התענוג הרוחני בלימוד התוה"ק מבין מה קרה כאן ומדוע הוא יושב .לאחר שסיים לומר את ה"ויהי נועם" נכנס
שח נכדו מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א בסעודת ההילולא ט' בניסן תש"ע מיד לחדרו מבלי שאמר דבר תורה ,כפי שהיה מנהגו לומר בסיום ההדלקה,
"כמדומני שכל מי שהסתופף בצל כ"ק אאזמו"ר זי"ע ,יוכל להעיד על כך ופנה למקורביו ואמר :אז מען פאר דבקות זיך אביסעל מער דארף מען( ...אם
שעל ידו יכלו לחוש שיש רבוש"ע בעולם .הוא היה המומחה לרומם אף את שאר נמצאים בדביקות יותר מהרגיל ,צריך.)...
הע"ם ,עבודתו ומשאת נפשו היתה שאף הפשוטים ידעו ויחושו שיש רבוש"ע יש לציין שלחנוכה היתה חשיבות מיוחדת בעיני רבינו ,והיה נוהג לומר שנס
בעולם ,וסביב זה היתה הנהגתו ומהותו בכל העניינים .ולכן היו השבת-קודש וחג זה אירע בארץ ישראל.
וחג הפסח מרכז חייו ,כי שב"ק היא שמא דקוב"ה ,ופסח הוא מקור האמונה. **
פעם בא אל רבינו בחור אחד ובקשו ברכה להתמדה בלימוד התורה .השיבו
יעידו התלמידים על התענוג הרוחני העילאי שהיה מנת חלקם בשיחות רבינו :על ההתמדה עצמה אי אפשר לברך ,זאת צריך כל אחד להתאמץ בעצמו.
קדשו בישיבה הק' בפתיחות ה'זמן' ובנעילתו; מחד גיסא שררה אימתא דרביה יכול אני לברך אותך שאם תתמיד בלימודך -תצליח.
מהבחינות שהיו לעת כזאת ,אולם מאידך גיסא -מה גדול היה התענוג לשמעו **
מדבר בהתלהבות ובמתיקות בדברי התוס' והצל"ח ,בחיות רוחנית שהעידה על פעם ,בלכתי עם רבינו ברחוב שליד ביתו בתל אביב ,קטפתי תוך כדי הילוכי ובלי
אהבתו את השי"ת [אא"ז היה מעורה בחיי הישיבה ,אמנם כ"ק אאמו"ר זי"ע היה שימת הלב ,עלה שגדל על עץ .כשראה זאת רבינו העיר ואמר באנחת כאב :מדוע
ראש הישיבה והוא שהתמסר לחינוך התלמידים ,ברם גם זקיה"ק היה מקבל ע"פ לקחו והורידו את העלה ,שהיה בדרגה של צומח שהיתה בו חיות ,והפכוהו לדומם?
בקשתו דו"ח מפורט על כל הנעשה ,כי התלמידים היו בבת עינו]. **
זכיתי ב"ה לחסות בצילו אף בחדרי חדרים ,כשישב יחידי בקודש פנימה; דודי זי"ע סיפר לי פעם ,שבעת שהיה באוניה בדרכו לארץ ישראל ,היה שם
יהודי שרח"ל עישן בשבת .ואמר לי שהמתין מיד שייצאו שלושה כוכבים בכדי
מבעד לחור המנעול חזיתי בעבודתו הק' ,וראיתי את גודל התענוג הרוחני
שיוכל מיד לאהוב אותו כי יהודי הוא.
שלו והדביקות בהשי"ת בעסקו בתוה"ק .בכל הזמנים והמצבים זכיתי ב"ה
**
לראותו ,אם ביושבו ע"י שולחנו הקטן ממול לחלון ,או ביושבו ע"י השולחן פעם בעת שהותו של זקיני אדמו"ר הראי"ה מקאפטישניץ בארץ ישראל והיה
הגדול שבחדר ,ועוד"... ידוע שהיה רגיל להתענות בשובבי"ם ובה"ב ,והיה איזה יום חמישי ,וגיסו מרן
והפג אחת על הרצפה האב"י השגיח מאוד על כך ודאג שמיד לאחר תפלת מעריב יטעם משהו .ובין מנחה
מאן דהוא שהתחקה פעם אחרי רבנו זי"ע בתקופה שאחר נישואיו ,ראהו למעריב היו כמה אנשים אצל האב"י ובנתיים נכנס יהודי אחד לראי"ה שישב בחדר
הסמוך ,וסיפר שהיה לו פרנסה כמה שנים ועכשיו פיטרו אותו ואין לו פרנסה ,אמר
לומד במשך שש שעות רצופות ,בהציגו רגלו אחת על הרצפה והשניה על
לו הרא"יה בא עימי ואנסה לעזור לך .ויצאו מהבית ולקחו מונית ונסע ליהלמון אחד
הספסל -על מנת שלא יירדם .לפעמים ,אף בימות החורף הסגריריים ,החזיק שהיה לו איזה בית מסחר וגם לימד אנשים את עבודת ליטוש היהלומים ,וביקש
רגלו האחת בקערת מים קרים ,לבל יחטוף תנומה כלשהי בעת לימודו. ממנו שיקבל את היהודי הזה ללימוד המקצוע וכן שיעבוד אצלו ,ונענה לבקשתו של
בהתגוררו בגרויסוורדיין ,היה לו סטענדער אשר לידו הירבה לעמוד וללמוד. הרבי מקאפיטשיניץ ואחרי זה לקח מונית חזרה לבית גיסו האביר יעקב .כשהגיע
מרוב חשיבותו הועבר אח"כ לארה"ק ,לאחר הסתלקות מרן ,ביקש אחד החסידים שאלו גיסו היכן היה כל כך הרבה זמן הרי לא טעמתם כלום לאחר התענית .וסיפר
את הסטענדער מאת הרבנית הצדקנית ע"ה ,אך היא מאנה לתיתו ,מגודל ערכו לו מכל הענין .ואמר הראי"ה האמת אני יודע שאם היהודי הזה היה נכנס לגיסי ,היה
בעיניה ,באומרה" :על ידו היה עומד ולומד לילות רבים!" בוודאי נושע מברכתו ,אולם אני רציתי לעזור לו בגופי ובמעשי.
22
מרן הרה"ק רבי משה מרדכי מרן הרה"ק רבי איציקל
מלעלוב זיע"א מפשעווארסק זיע"א
טובות זכרונות שנשמעו מפי הרה"ח המפו' רבי זאב וואלף פוליסת ביטוח טובה
הר זהב שליט"א מחשובי חסידי פינסק קארלין: פעם אחת בא סוחר עתיקות גדול לרבי איציקל ,וסיפר
א] אמנם מה גדול ועצום היה הרתת והזיע והפחד במחיצת רבינו ,אולם
כאשר נכנסו אצלו לפני ולפנים ליחידות הייתה בחינה אחרת לגמרי. שיש תחת ידו חפצי עתיקות יקרים מאוד המאוחסנים בכמה
הוא היה מאיר פניו בחביבות וקרבה גדולה והיה מבקש לשבת על הכסא מחסנים ,והוא ירא מאוד פן יגנבו ,ועל כן ברצונו לעשות
שלפניו .והיה מקרב עד מאוד ,וכשהיו יושבים אצלו לא היה מורגש המצב עליהם ביטוח (אינשורענס) .היו לפניו כמה חברות ביטוח
של היראה עילאה והפחד ,אלא נעימות ומאור פנים. ממדינות שונות באירופא ,וביקש מרבי איציקל שיורה לו
לעתים רבות היו אנשים תמהים משום מה מונעים את הבאים להיכנס לאיזו חברה לפנות .השיב לו רבי איציקל שיביא לפניו
לקודש פנימה ,מדוע מעכבים את הציבור ,הלוא נדמה שהרבי חש בטוב רשימה של כל החברות הביא הסוחר לפני רבי איציקל
ופניו מאירות ושוחקות .אך מה שהקהל לא ידעו ,שעד שרבינו היה מסוגל
לקבל את הקהל ,עבר ייסורים גדולים ומרים ,ורק לאחר זמן ,כששבו רשימה מפורטת של כל חברות הביטוח עם כל פרטי המקח
אליו מעט מכוחותיו ,הכניסו את הקהל .אבל תמיד בפני האנשים היו פניו ואופני התשלומין ,אם לשלם הכל בבת אחת או לשיעורין.
מאירים וקורנים אור ,למרות כל הייסורים הקשים. עיין רבי איציקל ברשימה ,והורה לו לקחת דוקא את חברת
באמת ענין ה'פושט צורה ולובש צורה' היה אצל רבינו מצוי ונורא מאוד. הביטוח התובעת את המחיר הגבוה ביותר ,וגם לדרוש
זוכרני איך שלעיתים רבות היה רבינו שח בשולחנו הטהור דיבורין קדישין לשלם את כל הסכום בפעם אחת ולא בשיעורין .אמר הסוחר
עילאין בניחותא רבה ,אודות הסימטאות בעיר העתיקה בירושלים עיר לרבינו" :אם הרבי מצוה עלי לקחת חברה זו ,הריני מקבל
הקודש ועל דרי השכונות השונות ,ואז בפתע פתאום ברגע כמימריה ממש,
התחיל לנגן בקול הולך וגובר ,בנעימה הקבועה שהמיסה כל לב ,החצובה עלי לעשות כן".
ממעמקי ליבו הטהור' :לפניו נעבוד ביראה ופחד' ,ומיד היה כל המקום נענה לו רבי איציקל ואמר" :הן אמת ,תשלם את המחיר
לחרדת אלוקים .ממש פחדים נוראים! ולא רק בעת השולחן הטהור בלבד,
אלא פעמים רבות בהיותי עמו בביתו ,בעת שהיה לבדו שם ,היה נראה
היקר ביותר כפי שהוריתיך ,וגם תפרע הכל בפעם אחת ,אולם
פעמים רבות בוער בלבת אש קודש עם ה'לפניו נעבוד ביראה ופחד' ,שעות לא להם תתן את המעות ,כי אם לי תתנם"...
ארוכות היה חוזר שוב ושוב ובוער כאש הכבשן 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' וכן עשה אותו יהודי ,ובכל שנה ושנה היה משלם דמי
כפי שנהג לפני כל הקהל בעת עריכת השולחנות הטהורים.
ב] אצל רבינו היה הענין של לפעול עבור הזולת הדבר הכי חשוב ,לא
הביטוח לרבינו ,וכך נמשך הדבר שנים רבות ולא אירעה
היה אח וריע לעניין זה ,זה היה קודם לכל דבר ,ובפרט לתת אוכל ליהודי, אצלו שום גניבה מעולם .ויהי היום ,יום אחד אחר הסתלקותו
זה היה אצלו הדבר נעלה ביותר .וזכורני עובדא דהוה באחד מהשולחנות של רבינו ,אירעה אצלו גניבה לראשונה .כי כבר פג תוקף
הטהורים ,שרבינו שח במהלך הטיש אודות רבי צדוק תימינער זצ"ל יהודי הביטוח שלו!
נעלה שהיה דר בירושלים ,שהיה מגיש אוכל בפני אנשים נזקקים ,והיה
זה בתקופה של רעב בירושלים ,וביתו היה פתוח לכל דיכפין הגם שהיה "הוא חסך לי כתיבת מכתב"
מחסור גדול ,בכל זאת הוא ניסה להציע ככל יכולתו להשביע רעבונם
של יהודים .והנה בעוד רבינו משוחח אודות אותו יהודי יקר ,נענה אחד פעם אחת עמדה חבורת בני אדם בבית מדרשו של רבינו
מחשובי החסידים שישב בשולחן ואמר כי רבי צדוק היה גם בקי מאוד והיו משוחחים בקול רעש אודות מעשה שהיה ,שזייף אחד את
בתורת הקבלה .לשמע הדברים הזדעזע רבינו וקרא בקול נסער ובוער: חתימת יד קדשו של רבינו והיה מסובב בבורסה לקבץ ממון.
מיר רעדין יעצט פון א איד'ן וואס גיט פאר אידן צו עסין ,וואס מישטע וכל אחד מן הנצבים שם היה לו מה לומר גודל העולה והעון
אריין קבלה?!...
ג] זכור לי פעם שרבינו נענה ואמר מתוך ענוותנותו הגדולה :הרי
שעשה אותו האיש.
ידועים דברי הגמרא 'במקום שבעלי תשובה עומדין ,צדיקים גמורים אינם רבינו ,שישב בקצה השני של בית המדרש ,קרא לאחד
עומדין' אם כך ,הרי יש לי גם עצה טובה ,אחזור גם אני בתשובה שלמה'. מהם ושאל" :באיזה עני מקטרגים אתם שם בחבורה?" ניסה
ותמיד היה חוזר ואומר לעצמו 'נאר תשובה' 'נאר תשובה'.
ד] רבינו היה מרבה לפזר ממונו לצדקה ,ותמיד כשהיו מקבצי המעות או
אותו יהודי להסביר לרבינו כי הלה זייף את חתימתו .ביטל
הנדכאים ומרי הנפש שומעים כי רבינו עומד להגיע אל הכותל המערבי, רבינו את דבריו בתנועת יד ואמר" :ירויח יהודי זה ממון
מיד היו מתקבצים לשם בהמוניהם וממתינים לו זמן רב לפני בואו ,ובבואו בחתימת ידי ,שהרי חסך ממני טרחת כתיבת אגרת ,ואל
היו פושטים את ידיהם ומקבלים מתת יד הגונה מידו הקדושה. תפריעו לו"!
ה] חיבה יתירה נודעת ועומדת לימיו הראשונים בזמן מגורי רבינו בעיר
תל אביב .החסיד הנעלה ר' פישל העניג ז“ל מבאי היכלו של רבינו ,היה "כבר עכשיו תתן לו"
חוסה בצילו עוד בטרם שעדת חסידי קארלין עיטרו את רבינו לרבם ומורה
דרכם .והסיבה להסתופפותו בצל הקודש הייתה משום שבעבר היה ר' מעשה בנגיד אחד שדפק על פתחו איש אחד והציג עצמו
פישל זקוק לישועה גדולה ,ונכנס להרה“ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא כשליח מרבי איציקל ,אשר מינהו לאסוף מעות עבור ענין
זי“ע עם קוויטל ,וזה היה ענין חמור מאוד ,ואמר לו הרה“ק מסאדיגורא: צדקה נחוץ ביותר.
”ס'איז א שווערער קוויטל ,אבל כאן בתל אביב יש את הרבי מלעלוב ,יש
לו ברייטע פלייצעס ,זייער ברייטע פלייצעס -( “...יש לו כתפיים רחבות“). אותו נגיד ,שהיה לו שייכות קרובה לרבינו ,חשד מסיבה
ר' פישל טרם הכיר את רבינו באותה תקופה ,ועשה כהוראת הרה"ק מסא"ג. כלשהי שאין הדברים אמת ,אלא שאותו יהודי מינה את עצמו
והנה בבואו לרבינו ומסר את הקוויטל ,אזי למרבה הפלא נענה רבינו ואמר לשליחות זו מדעתו .החליט הנגיד לחקור את הדבר ,וביקש מן
גם הוא באותו מטבע לשון” :זייער א שווערער קוויטל“! השיב לו ר' פישל, העני להמתין רגע בחוץ עד שיראה מה יוכל ליתן לו .בינתיים
שהגיע הנה בשליחות הרה“ק מסאדיגורא ,שמע רבינו את הדברים וביקשו
שישוב למחרת .ויהי ממחרת הגיע שוב ונתן לו רבינו תשובה בהירה נטל את הטלפון והתקשר לרבינו בעצמו ,כדי לשמוע מפיו אם
וברורה כדת מה לעשות ,וראה ישועה גדולה מאוד ,ומני אז נעשה מקורב אכן שלח את האיש אם לאו.
ביותר אל הרבי בכל נימי נפשו ,בצוותא חדא עם אחיו הגה"ח ר' יעקב ז“ל.
כששמע רבינו את שאלתו ,גער בו בנזיפה ואמר לו" :יהודי
ו] בעת שרבינו היה בטבריה היו נכנסים אליו רבים משורדי המלחמה
האיומה באירופה .והיו מעלים לפניו זכרונות ממקום מגורם ברחבי עומד על פתח ביתך ומבקש צדקה ,ובמקום ליתן לו יש לך
אירופה ,כל מיני שמות עיירות שונות ומשונות ,ומיד על אתר היה רבינו פנאי לחקירות? שוב אל תעשה כדבר הזה! כשבא יהודי אצלך
מתחיל כמעיין המתגבר לספר על רב העיר ועל שאר הכלי קודש ,ומונה לבקש ממון ,תן לו בהרחבה בלי לחקור ולדרוש אחריו יותר
סיפורים שונים שהיו שם ,כאילו היה תושב העיר. מדי!"
23
מרן הרה"ק החלקת יהושע מביאלא זצוק"ל
ׁשּובּו לָ כֶ ם לְ ָא ֳהלֵ יכֶ ם – לרגל שוב התלמידים ללימודם
והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק .אבל אכילה מדברים על דא ועל הא .אחר הצהרים כשראה העמדת סדרי הישיבות על תילם
בסוכה יש שעה קבועה" ,ומנהג הצרפתים לומר אותנו מסתובבים בחוסר מעש ,הרעים עלינו רב מחוג מסויים פרס בפני רבינו ז"ל את
פסוקי ברכת כהנים ,שילמד על אתר תיכף אחר ּתֹורה?
בקולוַׁ :ש ָּבת ָאן ָ משנתו ,ואמר :שהיה צריך לבטל את חדרי האוכל
ברכות התורה. הרבי הקדוש ממש רעד כשאמר לנו את בישיבות ולהחזיר את המצב של אכילת ימים
וביאר ,ואינני זוכר אם משמו או משם מישהו תוכחתו הנוקבת .משפט זה שיצא מנהמת לבו ['טעג'] אצל הבעלי בתים לקדמותם ,שמלבד ֶ
אחר ,שהטעם שאומרים דווקא את פסוקי ברכת הטהור חרוט בעצמותי עד היום הזהַׁ ,ש ָּבת ָאן לימוד התורה עוד למדו דרך ארץ והנהגת הבית.
כהנים" ,יברכך ה' וישמרך" ללמדינו ,שאת ּתֹורה? שאלה נוקבת מפלחת כליות ולב. ָ רבינו ז"ל לא אבה להתווכח עמו ,רק השיבו:
הברכות אפשר להשיג גם על ידי התורה ,ולא רק אני איני מבין בענינים אלו ,אבל אם המתעסקים
זוכר אני היטב איך היה רבינו קורא בתורה,
על ידי תפילה או דבר אחר ,אלא בתורה אפשר בהעמדת הישיבות הבינו שצריך לקבוע כסדר
הכל היה בהטעמה מיוחדת ובהתלהבות נוראה
לזכות בכל הברכות. הזה ,ברור שזה טוב יותר.
ביקוד אש ,שקשה מאד לתאר למי שלא זכה
רבי ברוך יוסף רוט שליט"א לשמוע או לראות את זה באופן מוחשי. רבי אברהם פנחס רוטרמן שליט"א
שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א כבוד הישיבה בחורים
לפני נישואי נכנסתי אל האדמו"ר מביאלא עמוד וערוך מקרא שקרית רבינו ז"ל ביקר בישיבה וראה דלת פרוצה,
אמר לאחד :כשבאים לשמים עורכים שם זצ"ל ,ואמר לי בתוך הדברים :שיחת חולין של והיה תמה על זה .אמרתי לו ,החפץ חיים אמר
בחינה :עמוד וערוך מקרא שקרית ומשנה תלמידי חכמים צריכה לימוד (סוכה כא .):פירושו, שה'ישיבע בוחרים' פסולים לעדות ,ששוברים
ששנית .הבזיונות שם אי אפשר לתאר .אלא מהי שיחתן של תלמידי חכמים 'צריכה לימוד' דברים ולא משלמים ,אמר לי רבינו :אל תאמר
ערנֶ ען .ועוד פירש,אר ְקען ִאין ֶל ְ
ארף זִ יך ְׁש ַט ְ
מאי ,לוקחים מסכת אחת ,לכל הפחות ,ולומדים ְמ ַ'ד ְ כן ,בוודאי דיבר ממנהלים שנוטלים ממון ואין
שיחת חולין של תלמידי חכמים משלמים ,אבל לא מה'ישיבה
– כדי להגיע לזה שתהיה שיחתו בחורים'.
רבי מרדכי יפה שליט"א
– שיחת חולין של תלמידי זהירות בהתמדת התורה בתחילת הזמן
ארףחכמים ,צריכה לימודַ ,ד ְ להרביץ תורה ולא להסגר
ה' אח"ק כ"ג למסב"י תש"ך לב"ע.
ערנֶ ען[ .צריכה לימוד ,צריךֶמען ֶל ְ בדד
ללמוד קודם לכן]. שפעת חו"ש וכטו"ס לכבוד ידידיי היקרים בחורי חמד אהובים ובחורים כ'
זה שאיפת ומטרת בני
מרדכי יפה ויצחק פרידמן.
רבי ישראל יהודה אהרונסון היקר [רבי בן ציון[ להרביץ
שליט"א מכמה לוד תעופה בשדה אותי ללוות שתבואו רצוני ואין הנה נתיישבתי בדבר,
טעמים ,ועיקר הוא שעכשיו תחילת הזמן ,ויסוד החסידות הוא התמדה בלימוד תורה ויראת שמים ,ולהגדיל
צריך לנסות ולהתאמץ להשיג התוה"ק. תורה ויאדיר ,שיהיה נחת רוח,
בלימוד ולתפארת אבותינו הקדושים
ידידכם החפץ בהצלחתכם בכה"ע שתעלו מעלה מעלה על במתי תורה ויראת
בערוב ימי רבינו ז"ל ,כאשר שמים
זצללה"ה -קורא אני על בני
בעונותינו הרבים הוא נשא את היקר "בדין הוא שיטול שכרו"
בן ציון רבינוביץ בהרה"ק שליט"א מביאלא להיות חכמתו בחוץ תרונה,
חולינו ,ספרתי לרבינו ז"ל על
התוכנית החדשה של "מפעל להרביץ תורה ויראת שמים כיד
הש"ס" של לימוד שבעים ה' הטובה עליו ,לא להיות סגור
אותה הדק היטב ,עד שיודעים אותה על בוריה ומבודד.
דף לחודש ,לסיים את כל הש"ס בשנה אחת,
אגרת רבינו ז"ל (ד' תרומה תשכ"ה) עם הלשון .וזה מציל קצת.
ואמרתי ,שבדעתי להצטרף לתוכנית .פניו של
הרד"ק שליט"א רבינו נהרו והאירו כששמע זאת ממני ,וחיוך יקרת הזמן
של שמחה התפשט על פניו ,הרגשתי שזכיתי עמוד וערוך מקרא שקרית ומשנה ששנית בילדותי באתי עם חברי בשבת קודש לבית
לשמחו מאד .אולם הוספתי לשאול את רבינו, נסעתי עם רבינו ברכבת מחוץ לעיר ,והדרך המדרש להתפלל במחיצת רבינו ז"ל ,רבינו עסק
איך עושים זאת? רבינו ,שהדיבור כבר היה קשה היה שלמדו בפניו משניות[ ,רבינו היה לפעמים בעניניו ,לפתע שומע שני ילדים משוחחים ,וכאב
רֹוּב ְירט! [צריך
עליו ,התאמץ מאד ואמר ליֶ :מ ְ'ּפ ִ מתקן אם טעו] .למדנו כמה משניות ,ופסקתי, לו ביטול הזמן ,והוכיחנו מנעמת לבוִ :קינְ ֶדער
לנסות]. אמר לי :המשך .אמרתי שאינני יודע כל כך את עמט זָ אגְ סטִקינְ ֶדערְ ,ס ִ'איז ַא ָׁשאד ִדי ַצייט ,נֶ ְ
רבי מנחם לוי שליט"א משניות בעל פה .אז שאלני :הקורא את שמע תהלים [ילדים ,חבל על הזמן ,קחו ותאמרו תהלים].
להתרכז במשך שתי דקות באופן מוחלט ולא השמיע לאזנו לא יצא .מה הדין אם אחד ולא עזבנו עד שראה אותנו לוקחים ספר.
קורא בקול אך יש רעש חיצוני בחוץ ,ואי אפשר רבי משה אליהו ויינמן שליט"א
ענין ששכיח אפילו אצל אנשים גדולים ,שאי
יסט ָדאך ַא
לשמוע ,האם גם אז יצא? והוסיף :דּו ִב ְ
אפשר להתרכז נכון בלימוד ,ונופלים בראש לנצל את הזמן לתורה
ַל ְמ ָדן[ ,שאינך חוזר על הלשון בעל פה (אלא בעיון)],
מחשבות אחרות ,העצה ,שיחליט בעת ישוב הדעת:
נּו ,מה הדין בזה[ .ראה בשפתי חכמים (פ' וארא), סיפר לי הרה"צ ר' חיים שמעון אסתרזון ז"ל,
עתה ,במשך שתי דקות ,אני חושב רק בלימוד,
שבכל המכות כתיב "ויעתר משה" ובמכת צפרדעים פעם שהה רבינו ז"ל כמה ימים בחיפה [בבין
ושום מחשבה אחרת לא תיכנס לראש ,וזוהי סגולה
כתוב "ויצעק משה" ,דכיון שצריך להשמיע לאזנו, הזמנים] ,נלוו עמו כמה בחורים ,ביום הנסיעה
גדולה ,ואחר כך יעלה לארבע דקות ,ויותר.
ורעש הצפרדעים מנע ממנו לשמוע ,הוצרך לצעוק חזרה לירושלים ,עדיין היה שהות עד לשעת
רשימות הגה"ח ר' יעקב אשר ווסטהיים ז"ל שישמע באזניו מה שמוציא מפיו] .בדרך שובינו הנסיעה ,ישבו הבחורים בינתיים ושרו שירים.
היצר מפתה את האדם ללמוד בנוחות ברכבת ,ביאר לי את חשיבות הלימוד בעל ערנְ ט
נכנס הרבי ואמר להםַ :אז ְס ִ'איז ָדא ַצייטֶ ,ל ְ
אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו (פסחים נ.). פה ,בשם התנא דבי אליהו ,שלעתיד אומרים ערנְ ט ,וָ ואס
עמט ַא ֵס ֶפר אּון ְמ ֶ'ל ְ
ּתֹורהְ ,מ'נֶ ְ
ֶמען ָ
"בידו" דייקא ,שעמל ויגע בעבודתו ולא מתעצל לו לאדם :עמוד וערוך מקרא שקרית ומשנה ִאיז ָדאס זִ ינְ גֶ ען[ .אם יש זמן ,לומדים תורה ,נוטלים
בה ,ובזה נמחה כוחו של עמלק – כשנכנס חיות ששנית ,והזכיר לי כמה מאמרי חז"ל בענין. ספר ללמוד ,ושירה זו מה היא?].
ויגיעה בלימוד התורה ,גמרא רש"י תוספות ,לא רבי ברוך יוסף רוט שליט"א רבי משה אליהו ויינמן שליט"א
לרוץ סתם ללא יגיעה ועמל .ולכן כתיב בלשון ברכות כהנים אחר ברכה"ת שבת בלי תורה?
יחיד" :זכור את אשר עשה לך עמלק" מלשון
הלכתי עם רבינו בדרך למקוה .וחזר על בהיותי בן צעיר בן ארבע עשרה היינו קבוצת
ערין"לך לך להנאתך ולטובתך" ,שמפתה אותו ֶל ִ
דברי התוספות בברכות (יא ,:ד"ה שכבר נפטר), בחורים בישיבת אור ישראל שעשתה נסיעה
יׁשט[ ,למד התפלל, אטער זֶ עך נִ ְ
ַדאווִ יןָ ,א ֶּבער ַמ ֶ
ובתוך התוספות ,מאי שנא ברכת התורה מסוכה, לשבת בצלו של רבינו הקדוש החלקת יהושע,
אבל אל תתאמץ] ,וזה צריך כל אחד לעקור חלק
שבסוכה צריך לברך כל פעם ,ובתורה לא, האכסניה היתה בבית הרבי עצמו ...אחרי סעודת
עמלק שבתוכו.
"דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה שבת הסתובבו קצת בחורים בשכונת גאולה,
שיחת קודש (פ' ויקרא תשל"ו)
אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה
לתגובות והערות y0533178600@gmail.com :פל'0533178600 :
לע"נ מר"ן רבינו רשכה"ג בעל שפע חיים מצאנז זי"ע
24
מרן הרה"ק רבי חיים זאנוויל מרן הרה"ק בעל השפע
מריבניץ זיע"א חיים מצאנז זיע"א
ידוע לבאי שער בית רבינו ששאלוהו מהי חסידות ענה כי חסידות
פעולות צדיק של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע למען תיקון
היא 'הכנה מיט כוונה' ' -הכנה יחד עם כוונה'. המקוואות כדת ח"א
והוא היה אומר ומקיים בנפשו כן כידוע כמו מצוות מילה מילה וכן נהגתי בעצמי זה שישים שנה
שהיה מתכונן לה וכבר יום לפני הברית מילה דיבר רבינו מכך "ובכל מקום שהייתי ,היה על המקוה ממונה תלמיד חכם ,שבאו תמיד
שעליו להקדים תפילתו כו' .ואף כי עת הברית עצמה נתאחרה לראות בשעת ההכשר והשקת המים ,וכן נהגתי בעצמי זה קרוב לששים
אמנם ההכנה לה נעשתה הרבה קודם לה . שנה שנתמניתי להיות יושב ולהורות לבני ישראל ,הגם שלא הייתי כדאי
לכך ,והלכתי בכל עת שהכשירו המקוה לטבילה על ידי השקה וכדומה ,בכל
לקיום מצוות קריאת שמו"ת היה מכין עצמו בסילודין בטבילה,
מקום שהייתי ,עד שבעוה"ר הכשיל כוחי ושיבה נזרקה בי ומיניתי תלמיד
וקידש עצמו לכבוד שב"ק ,וסמוך לכניסת שבת נכנס לחדרו חכם להיות בשעת הכשר המקוה ,ואם יהיה איזה ענין מתייעץ תמיד עמי,
להשלים פרשיותיו עם הציבור ,וקודם לזה אמר ה'לשם יחוד' הגם שלא לצורך"-
המובא בספר ליקוטי צבי בשם יסוד ושורש העבודה לאומרו קודם עדות זו ,שכתב כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע בין השיטין בתוך אחד
הקריאת שמו"ת .ואמר תפילה זאת בדביקות רבה והאריך בה מאוד, מתשובותיו העמוקות בהלכות מקוואות (שו"ת דברי יציב יורה דעה סימן
קיז) ,שנכתבה בחודש תמוז תש"מ ,פותח בפנינו צוהר קטן אל הפעולות
ופעמים היה חוזר על איזה תיבות פעמים אחדות ,ויש שהיה חוזר
הנשגבות שפעל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע בשדה כשרות המקוואות.
על כל התפילה פעם שנית. את מיטב חלבו ודמו הקריב ואת שארית כוחותיו הקדיש למען מטרה
אחר החל להעביר הסדרא שמו"ת במתינות וקול ערב וכמה נשגבה זו ,הן במישור המעשי ,כאמור ,שעמד על המשמר להשגיח
פעמים אירע שהיה קורא ענין מסויים והיה עושה כפי האמור בפסוק בעצמו על המקוואות במשך כשישים שנה משנת תר"פ עד שנת תש"מ
כגון כאשר היה אומר 'וישתחו' היה נופל אפיים ארצה וכשהיה אומר והלאה ,אך בעיקר במישור ההלכתי ,כאשר אזר כגבר חלציו ללבן ולברר
בעומקה של הלכה ,הן לברר ולבאר את דעת קדשו של רביה"ק מצאנז
'וזרקו' החווה בידו בתנועה וכדו'. בעל דברי חיים זי"ע ,וליישב את ההשגות שהתעוררו עליו ,ולעורר את
ואמר ההפטרה וכשגמר אמר קפיטל 'מזמור שיר ליום השבת' שלומי אמוני ישראל לחוש ולהחמיר כשיטתו הקדושה.
[כמובא בשל"ה הק'] ועשה כל זאת בעמידה על רגליו הק' ואף המקוה בפערנוואלד
שהיה נמשך לכמה שעות . השתמרה בידינו עדות מהימים הראשונים שאחרי החורבן ,עת שהה
ואם הפסיק באמצע או שהופרע באמצע הקריאה התחיל מתחילה. כ"ק רבינו זי"ע במחנה העקורים 'פערנוואלד' שעל אדמת גרמניה ,מאחר
והימים היו ימי הקיץ לא היתה אז אפשרות לסדר בפערנוואלד מקוה ממי
לפני הקריאה שאל מי האורחים המגיעים לשב"ק ומן הנראה כי גשמים ,ונמצא שם רב אחד שהתקין מקוה מ'קרח מלאכותי' [מים שאובים
היה טעמו בזה בכדי לסדר העליות לפי"ז לפי אלו הצריכים ישועה הפסולים לטבול בהם ,שחזרו והוקפאו ,שמעיקר הדין לדעת הראשונים
ולפי כבוד האורחים כו'. המים הופכים להיות כשרים ,אך מקובל להחמיר כדעת הפוסלים מקוה
פעם מעד ונפל רבינו במקוה ביום ה' וסבל יסורים גדולים ובליל זו] בהסתמכו על דעת כמה פוסקים בדור הקודם שהכשירו מקוה כזה
בשעת הדחק .ברם כ"ק רבינו זי"ע התנגד בתוקף לסור ממסורת אבותינו
שב"ק אחר התפילה ,הביט רבינו בחומש לראות מספר הפסוקים אף כחוט השערה ח"ו ,ועמד על דרישתו שיתקינו מקוה ממי מעין דווקא,
בפרשה כדי להכין עצמו לקריאת שמו"ת וביקש הגבאי שיאכל שהוא המעולה שבכל המקוואות.
קודם ואח"כ יעשה הסדר ,וסירב רבינו ,וביקש הגבאי שיאמר חציו ואכן עשו אז כהוראתו של רבינו זי"ע והחלו לחפור בור עמוק
ואמר רבינו 'אם כבר עושים עושים בשלמות' ,ועמד על רגליו כפוף באדמה עד שמצאו מי מעיין טבעיים שנבעו מהאדמה ,ולמרות שהמים
במשך כל האמירה ,וכשגמר עבודתו ה' בכפיפת קומה לא אזר כוח הנובעים שנתגלו בחפירה היו רדודים ונמוכים מדי ,מכל מקום חיוה
את דעתו הקדושה שיקיימו דוקא במקוה כזה את מצות הטבילה ,וזאת
לחזור על עומדו בזקיפה ונצרכו לשאא את רבינו על כסאו לדירתו. בפישוט ידים ורגלים ,ובלבד שלא להנהיג קולא חדשה של טבילה
פע"א בליל שב"ק כאשר הכין עצמו לשמו"ת ,ביקשה הרבנית בקרח מלאכותי ,וגם רבינו זי"ע טבל במקוה זו (מתוך הספר 'לפיד
שיאכל הסעודה קודם ,והיה מונח לפני רבינו חומש מקראות האש').
גדולות ,ומשמש רבינו בדפים כבודק אורך הפרשה ,ונראה היה כי רק מאוחר יותר ,כשחלפו שבועות רבים נבנה בפקודתו של כ"ק רבינו
זי"ע בפערנוואלד מקוה טהרה ראוי לשמו בתכלית ההידורים.
צדקה הרבנית בטענתה ,ובכדי להפיס דעתה הורה רבינו להביא
חומש אחר בו נדפסו רוב פסוקים בעמוד אחד ,ואז הראה לה רבינו
כי הפרשה אינה ארוכה כ"כ. דברי אלוקים חיים
לאחר קריאת שמו"ת נכנס להתפלל מנחה ואמר מזמור ק"ז מצינו בדוד המלך ע"ה ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן ובפירש"י
ומאמר פתח אליהו ושיר ידיד נפש בדביקות נפלאה מתוך סידור שהיה רועה לאביו הצאן המניקות שהיה רחמני וכו' אמר הקב"ה ראוי הוא זה
הר"י עמדין[ .ופעם סח רבינו כי בכל השנה היעב"ץ הוא המלך להיות רועה את עמי עיי"ש.
ומצינו בחז"ל שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים ביישנים גומלי חסדים
למעט ימים נוראים שהמטה אפרים הוא המלך]. ומכאן תוכחת מוסר למלמדי תינוקות שחייבים להתנהג עם הילדים ברכות
קבלת שבת היה מתפלל רבינו בהשתפכות נפש ובקול ערב שהיה וחמלה ולא לצעוק ולצרוח ולהעליבם כי לא הקפדן מלמד ואף שילד עושה עולה
והיה מושך עימו הציבור שהיו שם. יתנהג עמו כרחם אב על בנו ויחזיק במדת הרחמנות שהיא מדתן של ישראל.
אם ילד אינו מבין את הלימודים אז על המלמד לבכות להשי"ת בתפילה שהילד
קאפיטל 'מזמור לדוד הבו וגו'' היה אומר פסוק בפסוק חזן וקהל. יבין כשם שהאב מבקש על בנו.
ונהג רבינו לומר פרק במה מדליקין ואח"כ אמר כגוונא[ .וביו"ט וכמו"כ אב המכה את בנו בעצבנות ובפראות אין זה "פרומקייט" אלא אכזרות
שחל בשבת ובשבת חול המועד היה מתחיל באנפאה נהירין כו']. כי ע"י הכאות וקללות לא יצא דבר טוב.
ולזה הבל היה רועה צאן כי היה איש רך הלבב והיה שמח ומאושר להקל על
כמו"כ אמירת 'ויכולו' היתה בהתרגשות גדולה .ופעמים שקפץ חיי הצאן ולעזור להם להאכילם ולהשקותם.
מהעמוד לבימה ושם צעק 'ויכולו' . ועלינו ללמוד מוסר השכל מפרשה זו להדבק במדתו של הבל להיטיב לזולתו
אחר פנה לקהל ובירכם ואם לא הספיק לומר קודם לכן היה ולעשות צדקה וחסד עם דל וצריכים להתרגל במדה זו לרחם על גדולים ועל
קטנים ולחנך גם את הילדים במדה זו וכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן
אומר אז שיר השירים .לאחר מכן היה לומד רבינו שמונה פרקים השמים.
ראשונים ממשניות מסכת שבת בדקדוק גדול ובעיון רב ,וגם למד (מתוך שיעור חומ"ר בראשית שפע חיים ח"ב)
שאר ההלכות הנוגעות לליל שב"ק המובאות בסידור ר"י עמדין וכל
זה במתינות ולא במהירות וחיפזון.
(תשו"ח להרה"ח רבי משה גליק עורך ביטאון צאנז על עזרתו הרבה בלו"נ חפצה)
25 סוכות
תשפ"ז
משה עבד ה' במשנתו של האי צדיק הרה"ק
בעל ישועות משה מויז'ניץ זי"ע ועכי"א
ליקוט נאדר בענין
לימוד פרשת השבוע ומפרשיה בעיון
לרגל ההתעוררות בקרב ציבור היראים לקנין התורה שבכתב
עם התחלת התורה מבראשית
"הייתי רגיל לבוא לגראסווערדיין לאדמו"ר * מתפשטת הארת קדושה
מויז'ניץ זיע"א ,ראיתי שם כ"ק שליט"א ,פעם בפתיחת זמן הקיץ לתלמידי הישיבות הק'
למדנו ביחד חומש ורש"י לפני שנכנס כ"ק אביו
ערב שבת הוקדש ללימוד הפרשה
בשנת תשמ"ח ,אמר רבינו:
הרב הקדוש זיע"א לטיש". באחת משיחותיו הפרטיות עמי ,שמעתי
מרבינו על קצת מסדרי לימודיו בהיותו אברך, ידוע מספה"ק גודל הארת הקדושה
ספר "בסתר עליון" המתפשטת בנפש האדם על ידי לימוד פסוקי
כאשר סיפר לי שאת יום חמישי בשבוע הקדיש
לתולדות המקובל הגה"צ רבי יהודה זאב ליבוביץ הפרשה כדבעי ,עם פירוש רש"י הקדוש.
זצ"ל כולו ל'חזרה' על כל אשר למד מתחילת השבוע
פרק ב' ,גירסא דינקותא' בימים ראשון עד רביעי .זה היה 'יום שכולו חזרה'. פשיטא שמוטל על כל בחור לקבוע סדרים
* אז אמר לי גם רבינו ,שאת ימי ערב שבת ושב"ק לעצמו בכדי לסיים בכל שבוע ושבוע את
הקדיש ללימוד הפרשה עם מפרשיה וללימוד ספרי הפרשה כולה בלימוד כדבעי.
"האם כבר סיימת את הרמב"ן על חסידות .הוא אמר לי שביום שישי העביר תחילה *
הפרשה"? את הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ,על פי לא להיות 'עם הארץ מדאורייתא'
מספר הגה"ח הרב אריה ווייס שליט"א ,רב דברי זקינו ה"צמח צדיק" זי"ע שאמר שראוי זכיתי להיות מקורב אל כ"ק מרן רבינו בעל
דחסידי ויזניץ בלונדון יצ"ו: למסור נפש להעביר את הפרשה שמו"ת עוד הישועות משה זצוק"ל ,וקבלתי ממנו הדרכות
לפני כניסת השבת ,ולאחר מכן חזר ללמוד את רבות.
זכורני כי כ"ק רבינו זי"ע ,בהיותו מכהן
הפרשה. זכורני ,באחת מערבי השבתות בקיץ תשכ"ט,
כראש הישיבה ,כשנמשכה השעה אחה"צ
הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א נכנס בערב שב"ק לפני התפילה לביהמ"ד,
בשבתות הארוכות היה מסתובב ליד חדרי
שם ישבתי אז ועיינתי בדברי הרמב"ן על פרשת
הפנימיה שבישיבה כשהוא כולו כאש יוקדת
* השבוע .הוא ניגש אלי ,התבונן ,ואמר:
ומחא כפים בהתלהבות' :שבת! שבת קודש!',
"טוב מאד ללמוד את הפרשה עם פירוש רש"י
וכך היה מעיר את הבחורים. מתוך מכתבו של המקובל רי"ז ומפרשי התורה .כשהייתי בחור ,הורה לי אבי הקדוש
אם היה מבחין בבחורים שעומדים סתם ליבוביץ (רבינו ה"אמרי חיים" זי"ע) שלא יעבור עלי שבוע
ומשוחחים ומבטלים הזמן להבל וריק ,היה נביא כאן מכתב שכתב רבינו (-המקובל מבלי לימוד פירוש רש"י ומפרשי הפרשה ,ואמר לי
שגור בלשונו לשאול" :האם כבר סיימת את הגה"צ רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל ,בעל במליצה להזהר שלא להיות כאותם אברכים שהם
דברי האוה"ח הק' והרמב"ן על הפרשה"? ספרי "זיו יהודה" ו"וזאת ליהודה") לידיד בבחינת 'צורבא דרבנן' ו'עם הארץ מדאורייתא'"...
ע"פ ספר "הליכות הישועות משה" נעוריו הרבי הקדוש ה"ישועות משה" מויזניץ, הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א
להרב יחזקאל יוסף גייגר שליט"א
בשנת תשמ"ה: בהקדמה לספרו "המפתח הגדול"
לימוד פירוש ה"אור החיים" הקדוש על הפרשה
יקרת הזמן בעיני אביו הקדוש ,שחס על הרגע הגליון .זקיה"ק ה"אמרי חיים" הפליא חלוקת לימוד למחזור שנות שמיטה
כמימרא של טבילת הקולמוס בדיו ,והעדיף בהזדמנות את הדבר שההערות כתובות ספר "אור החיים הקדוש" הוא כרכא דכולא
לציין הגהותיו בעפרון אף שאינה כתיבה תמה. בעפרון ולא בקולמוס ,בציינו שניכר מכך גודל ביה ,בלול מכל חלקי התורה .המעיין בו ימצא
גם אאמו"ר הק' זי"ע קבע שיעור בספה"ק בין בתרי דבריו כל ארבעת חלקי פרד"ס
והיה הוגה בו כל שבוע .בשנים קדמוניות מסר התורה ,פשט ,רמז ,דרוש וסוד.
שיעור בספה"ק ,וחילק את הלימוד למחזור שנת זקיה"ק ה"אמרי חיים" סיפר שאביו הקדוש
השמיטה ,דהיינו שבשנה ראשונה לשביעית למד בעל ה"אהבת ישראל" זי"ע היה נוהג לסיים את
עמהם עד 'שני' ,בשנה שלאחריו עד 'שלישי' וכן כל דברי ה'אור החיים' הקדוש על הפרשה,
הלאה ,וכה היה מסיים את הספר כולו אחת לשבע מדי שבוע בשבוע ,ואם לא עלתה בידו לסיים
שנים. עד צאת השבת היה משלימו משך השבוע
מתוך שיחת קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א שלאחריו.
מויזניץ כרכי ה'חומש' עם פירוש האור החיים
בשולה"ט שבת פרשת בלק תשע"ז הק' שהיו ברשות זקיה"ק ה"אהבת ישראל",
* מיטיב את הנרות מעוטרים בהגהות שונות שהעלה בשולי
מוגש ע"י מכון אור פני משה להפצת משנתו הטהורה של כ"ק מרן אדמו"ר בעל הישועות משה מויזניץ זי"ע
26
חסידים .זקיני הקדוש (-רבינו "איך אפשר אחרת"?
ה"אהבת ישראל" זי"ע) סיים סגולה לבטל גזירות ומחלות! פעם שאלני רבינו אם אני
בכל שבוע את ה"אור החיים" בכולל "חזון נחום" שבקרית ויזניץ ,פועל רבות בשנים שיעור קבוע בספר לומד מדי שבוע ב"אור החיים"
הק' ,וכשהיה נוסע לשבות אוה"ח הק' בלילי שבת אחר חצות. הקדוש ,באומרו" :איך יכול
בערי החסידים במארמרוש מספר יו"ר הכולל ,הרה"ח רבי שמואל יוסף הכהן ברכר הי"ו: אברך חסידי לגשת אל השבת
והיה שם ציבור גדול מאד ולא בלא ללמוד את ה'אור החיים' הק'
רבינו זי"ע אמר לי כמה פעמים" :גדול ונשגב הוא זמן נעלה זה של ליל
הספיק לסיים את כל קטעי שב"ק אחר חצות ,ולימוד תורה ברבים בזמן זה -ובפרט שיעור בספר קדוש על הפרשה?"
האוה"ח הק' על הפרשה -לא כה'אור החיים הקדוש' -בכוחו לבטל גזירות ומחלות .אף אני לומד באותה רבינו אף הציע לי הצעה
החסירם ,אלא השלים אותם שעה את שיעורי ,וברצוני להיות שותף בכך לבטל הגזירות". כדי להקל על השלמת הלימוד,
במהלך השבועות הבאים. והיא -ללמוד לפי סדר
בתחילה קבעתי את השיעור רק לשבתות החורף .בהגיע שבתות
ספר "בהורמנא דמלכא", הקיץ ,הבחין בי רבינו אחר סיום ה'טיש' שהנני עוד מתעכב על השמיטה ,בשנה הראשונה
סאטמאר וויליאמסבורג מקומי ,ופנה אלי בשאלה" :שמואל יוס'ל ,גייסט נישט אין כולל"? עניתי ללמוד עד 'שני' מדי שבוע,
* ואמרתי כי בשבתות הקיץ שה'טיש' מסתיים בשעה כה מאוחרת לא בשנה השניה לשמיטה -עד
קבעתי שיעור ,הגיב רבינו" :מחלות וגזירות יש לדאבון לב גם בקיץ", שלישי ,וכך הלאה .כך אסיים
הספר מיועד לכל יהודי! במשך שבע שנים את לימוד
כאומר שהשמירה הנמשכת משיעור זה צריכים לה גם עתה .מאז נקבעו
באותו ביקור מרומם של האור החיים הק'.
כמובן השיעורים לכל שבתות השנה ,תוך שרבינו זי"ע מתעניין מזמן
האדמו"ר מסאטמאר במעונו, משמשו הרה"ח ר' צבי פייביש
לזמן אודותיו.
אמר רבינו: גליון "קשר איתן" ויזניץ, מילר הי"ו,
"חידוש יש בהקדמת האוה"ח בלק תשפ"ד מתוך פרקי זכרונותיו שפורסמו
הק' לספרו "חפץ ה'" ,שכותב שם בגליון "היכלות" -ויזניץ
שמי שאינו לומד תורה לשמה שאם יבוא ה' לעמוד עמו בדין -יוכל! כי הפליא *
לא ילמד בספריו" (וזלש"ק" :ח"ו נתכוונתי לעשות הטוב והישר ,עכלה"ק. מדוע התקדמה ה'סימניה' ל'וזאת
והפטיר רבינו זי"ע" :ראה עד היכן מסוגל לשום דבר ,זולת רצון יוצרי ,כי למה אהיה
הברכה'
ילוד אשה להתעלות!" ושוב חזר בלהט על כעבד המתעצל במלאכת אדונו ולמה באתי
ברבות הימים ,נוכחתי שרבינו נוהג ללמוד
מעולם העליונה ,וה' יעזרני על דבר כבוד שמו את כל האוה"ח הק' על הפרשה מדי שבוע המילים' :איש האלקים'...
אין לתאר את רגש הקודש של ערגה לדמותו כי גלוי וידוע לפני ה' כי כל כוונתי לעשות
בשבוע.
של משה רעיא מהימנא ,אשר אפף את החדר .רצון יוצרי ,לכן כל פותח ספר זה וקורא בו
בתקופה שעמדתי לשמשו בשהותו למנוחה
משמשו הרה"ח ר' צבי פייביש מילר הי"ו - ,לא תהיה הכוונה אלא בדחילו ורחימו לשם
בשווייץ בשלהי דקייטא ,גיליתי לאחר תשעה
שם שמים").
באב שהסימניה ב"אור החיים" הקדוש מונחת
נענה האדמו"ר מסאטמאר וקרא" :גם בספרו * בפרשיות נצבים-וילך ,ולאחר
"פרי תואר" כתב כן". מכן ב"וזאת הברכה" .הרהבתי
והמשיך רבינו" :ואולם, מתוך כתב יד קודש של רבינו זי"ע: עוז ושאלתי את רבינו מדוע
למרות כל זאת ,בספרו 'אור "...לימוד קדוש כמו אוה"ח שמטהר את הנפש" הוא מקדים את המאוחר.
החיים' הק' לא כתב זאת". "הרי עוד מעט מסתיימת
שם השנה" -הסביר לי רבינו
* במתק לשונו " -ובשבת
בראשית יש להתחיל את
"פצחנו בריקוד ,ושבנו הלימוד מחדש .אנו נשוב
לצלול אל האוה"ח הק'"... הביתה באלול -והנך יודע
סיפר רבינו לבנו של החסיד היטב איך אנשים עטים על הדלת ,כאשר אנו
הותיק רבי צבי הערשיל ויזניצר ע"ה: להשלים בשבועות הבאים שבים הביתה ...מתי אפוא אסיים ללמוד את
"הסתופפתי יחד עם אביך בישיבה בויזניצא, באותו ענין יצוין את אשר סח רבינו עצמו ה'אור החיים' הקדוש?"...
לעיני רוחי ניצבת אותה תמונה ,עת בשעה שביקר במעונו מחותנו כ"ק האדמו"ר בעל בצלו של דודי ה'דמשק' .בלילי שישי למדנו
בחברותא את ה'אור החיים' הקדוש על הפרשה, ישב רבינו והגה בפירוש ה"אור החיים"" ,ברך משה" מסאטמאר זי"ע ,סיון תשנ"ד:
ה"אור החיים" הקדוש היה לימוד עיקרי אצל לימוד שנמשך אל תוך עומק הלילה. בהתפעלות ובלהט ,במתק שלא יתואר,
"זוכרני את אותו 'ליל ואמר לי" :בוא וראה מה
שישי'" ,גולל לו רבינו בכמיהה, ה'אור החיים' הק' כותב כאן
"שהתקשינו במיוחד בהבנת אות מן השמים על 'משה איש האלקים'!",
עמקי הדברים .התייגענו וזה לשון קדשו" :יתבאר
הגה"ח הרב גדליה טויסיג שליט"א נמנה על כותבי דברי תורתו של הכתוב על דרך אומרם ז"ל
ארוכות ,נסינו בכה ובכה ,עד רבינו בשנים הראשונות של ההנהגה.
שחשנו עייפות. (ערכין יז :).אם יבוא הקב"ה
סיפר לי הרב גדליה ,שבאחת הפעמים כאשר הכניסו את עלי המאמרים לישב בדין עם אברהם יצחק
מה עשינו? לעין עיונו של רבינו ,אמר ל'כותבים': ויעקב ,אינם יכולים לעמוד
נעמדנו על רגלנו ,ופצחנו "בעת לומדי את בפרשה עם רש"י הקדוש ,אויב ס'פאלט מיר איין ַא בפניו ,ע"כ .הא למדת ,כי מה
בריקוד נלהב בזמר 'ותמיד געדאנק ,פארשטיי איך איז ס'איז רצון הבורא צו זאגן שבת ביים טיש" שמועילים הצדיקים במעשיהם
נספר תהלתך' .רקדנו בעוז עד (-הנני לומד את הפרשה עם רש"י הק' ,ואם עולה לי אז רעיון מסוים, ובהתעצמותם בעולם הזה,
שנמסכה בנו רוח התחדשות - מבין הנני שרצון הבורא הוא שאומר אותו לציבור החסידים בעת עריכת אינו אלא לזכות מכוח
או אז ,שבנו לצלול לעומק השולחן). הרחמים ,אבל בדין לא .וכאן
פשט דברי ה'אור החיים' ע"פ ספר "הליכות הישועות משה" הודיע הכתוב ,כי משה רבינו
הקדוש"--- להרב יחזקאל יוסף גייגר שליט"א נתעצם ופעל הטוב אפילו בערך
קונטרס "תורה מאי היא", בחינת הדין הרמוז באלקים,
מערכה ב והוא אומרו "איש האלקים",
27 בס”ד
פנינים ואמרים נפלאים מאוצרות וכתבי תורתו גליון ל”ד | פרשת בראשית | תשפ”ז
של מורינו הגה”ח רבי שמעון הירשלער זצ”ל
פנינים וביאורים
בעניני דיומא דבר בעתו פנינים וחידושים
ע_ל סדר הפרשה שה _לבית
ימי החורף הנעלים הבאים עלינו לטובה מדוע באת עי”ז לעצבות ,הלא שני התגובות האלו הן גדולה קללת הקב”ה מברכת הדיוט
רם -חשון ממש סותרות לתכלית הנרצה של “קנאת סופרים” ,ואין
זאת אלא הקנאה המגונה המוציאה את האדם מן העולם, אֲר ּור ָה ה ָ ֲאדָמָה ּבַעֲב ּורֶך ָ ּבְע ִּצ ָבוֹן ּתֹאכְל ֶנּ ָה וגו’ ּב ְזֵע ַת
ב”טריסק” לא קראו לחודש חשון כשאר העולם מרחשון אלא רם חשון. ולכן הביאה אותך לידי חטא חמור כל כך. א ַּפ ֶיך ָ ּתֹאכ ַל לֶחֶם וגו’ (ג ,יז-יט).
עלה ברעיוני ,שהקללה הראשונה שנתן הקב”ה ית”ש
יסוד נכבד לשלום הבית -הוא בפתח הבית
ונלענ”ד לבאר ע”פ מה דאיתא בספה”ק בני יששכר (מרחשון א ,ד”ה יצא לנו)
בשם הרה”ק רמ”מ מרימינוב זי”ע שכל גזירות המלכיות היו בחודש זה שבו לאדם היא טובה יותר מברכות של הדיוט ,דהלא הקללה
מרדו נגד מלכות בית דוד עיי”ש ,ועוד כתב (שם ד”ה והנה עיין) בשם המדרש ל ַּפֶתַח ח ַּטָאת רֹב ֵץ וגו’ (ד ,ז). היא בעצבון תאכלנה וגו’ בזיעת אפיך תאכל לחם .וידוע
(ילקוט מלכים רמז קפ”ד) ,שבנין בית השלישי יהיה בחודש זה. שמעתי בשם אחד מגדולי ישראל ,שיסוד נכבד עד כמה אדם עמל להביא לחמו וצרכי פרנסת ביתו ,אבל
ולכן אע”פ שכל העולם קראו חודש זה מרחשון מכיון שנתהוו בו כל לשלום הבית הוא בפתח ,כשהאדם נכנס לבית ,אם הוא מצד שני טובה גדולה יש בזה ,שאילו הבטלה מביאה
הגזירות ר”ל ,אבל היו צדיקים שקראו אותו רם חשון ,מכיון שבו יהיה בנין נכנס בהתנהגות נאותה ,ומדבר דברים טובים ונעימים, לידי שיעמום ולידי עבירה (כתובות נט ,):ולכן הזהירו
בית המקווה אשר עליו נאמר (חגי ב ,ט) ּג ָדוֹל יִהְי ֶה ּכ ְבוֹד ה ַּב ַי ִת הַזּ ֶה הָאַחֲרוֹן מִן וכן בני הבית מקבלים פניו בלשון רכה ונעימה ,אז גם שבימי הרגל עלולים לבוא לידי מכשול (כמש”כ ברמב”ם
הָר ִׁאשוֹן ,ותרוממנה קרנות צדיק. ההמשך יהיה טוב. (פ”ו מהל’ יו”ט הכ”א) ובטור ושו”ע (או”ח סי’ תקכ”ט) שצריך
פלא חגי ומועדי החורף אבל אם כבר בפתח הוא מתחיל להתרעם ,או לספר להעמיד שומרים ע”ז) ,ועל זה תקנו תענית בה”ב אחר
דבר לא טוב ,או שבני הבית כועסים עליו ,אז “לפתח פסח וסוכות (ראה שם סי’ תצ”ב במג”א ומשנ”ב סק”א) ,ואדרבה
הנה כל הימים טובים שהם מן התורה אינם אלא בימות החמה ,ובימות חטאת רובץ” ,ומכניס קטטה בבית ח”ו. ‘יגיעת שניהם משכחת עון’ (אבות פ”ב מ”ב).
הגשמים אין לנו אלא מועדים מדרבנן ,ימי החנוכה וימי הפורים ,ולכאורה
לימוד זכות על קין
ומאידך גיסא ,הברכה של הדיוט היא ,שמאחל
הדבר צריך התבננות רב. לחבירו שיוכל לנוח ולא יצטרך לטרוח ולעמול ,ובאמת
ונקדים מה שדרשו חז”ל (מגילה יא ,א) לֹא מְאַס ְּתִים -בימי כשדים, ו ַּיָקָם קַיִן א ֶל הֶב ֶל אָחִיו ו ַּיַהַר ְג ֵה ּו (ד ,ח). אין זו ברכה ,נמצא שקללת הקב”ה יפה ומעולה יותר
שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה ,וְלֹא גְעַל ְּתִים -בימי יונים, מעולם לא ראיתי בשום ספר התנצלות על חטא קין מברכת הדיוט .והבן היטב.
ההבדל בין קנאת סופרים לקנאת קין
שהעמדתי להם שמעון הצדיק ,וחשמונאי ובניו ,ומתתיהו כהן גדול ,לְכ ַּלֹתָם שהרג את אחיו את הבל ,הגם שהיה בן יציר כפיו של
-בימי המן ,שהעמדתי להם מרדכי ואסתר ,לְהָפ ֵר ּבְר ִיתִי א ִּתָם -בימי פרסיים, הקב”ה ונולד ביום שנברא אביו אדם הראשון ,כדאיתא
שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות וכו’ ,עיי”ש .ונמצא שגם בימי הסתר בסנהדרין (דף לח ,ב) ,שעה שמינית עלו למטה שנים וירדו וַיֹּאמֶר ה’ א ֶל קָיִן ל ָּמָה חָר ָה לָך ְ וְל ָּמָה נָפ ְל ּו פ ָנ ֶיך ָ (ד ,ו).
פנים העמיד הקב”ה לבני ישראל מושיעים וצדיקי הדורות. ארבעה ,עיי”ש. מבואר שהקב”ה כעס על קין מדוע קינא בהבל אחיו.
ועפ”ז י”ל ,דגם ימות הגשמים מרמזים על גלות והסתר ,כי הקב”ה מכסה ןמקום הניחו לי להתגדר ולומר מה שעלה ברעיוני, והקשה בראשי בשמים [מהרה”ק מהר”י מושקאט] ,מה
שמים בעבים ,והוא זמן הזריעה הקודמת לצמיחה ,ואין בהם את אור ע”פ דברי התוס’ (שם ד”ה וירדו ארבעה) שהבל לא נולד עון יש בזה ,הרי קנאת סופרים תרבה חכמה (ב”ב כא ,א),
המועדים הקדושים ,ואף בימים האלו נתן לנו השי”ת ברחמיו הרבים את אז ,אלא אח”כ כדכתיב ו ַּתֹסֶף לָלֶד ֶת ,ומבואר דקין היה הרי עיקר חטאו של קין היה על שהרג את אחיו את הבל,
חשמונאי ובניו ומתתי’ כהן גדול -הרומז לימי החנוכה ,ומרדכי ואסתר - הבכור ,וכן איתא במדרש (ב”ר כב ,ז) שהויכוח ביניהם ולא על מה שקינא בו.
שהוא ימי הפורים ,וכן של בית רבי וחכמי הדורות ,שמרמז על חודש אדר היה על התאומה היתירה שנולדה עם הבל ,וקין טען אני ועוד יש לדקדק ,מהו כפל לשון השאלה“ ,למה חרה
שהוא זמן עיבור השנה ,שתלוי בבי”ד וחכמי הדור ,ובכל זמני הגלות נתן לנו נוטלה שאני בכור. לך” ,ושוב “למה נפלו פניך” ,דלכאורה היה די באחד מהם.
אור גדול להאיר החשיכה ע”י צדיקי וחכמי ישראל ששתלן בכל דור ,שהם ואפשר לומר ,דהנה תכלית ענין קנאת סופרים
וע”פ זה אפשר ,דלכן סבר קין שהבל חייב מיתה,
מאירים עיני הגולה. הרצויה הוא ,שע”י כך ילמוד ממנו ויתחיל גם לשפר את
דהנה קודם מתן תורה היתה העבודה בבכורים ,כמש”כ
ומצאתי רמז נפלא בתיבת חורף ,שהאות ראשונה ח’ רמז לחנוכה ,ואות רש”י להלן עה”פ (כה ,לא) מִכְר ָה כ ַּיוֹם א ֶת ּבְכֹרָתְך ָ ל ִי ,ולכן מעשיו ,אבל לא שיתן עין רעה בחבירו ויכעוס עליו ,וגם
האחרונה פ’ הוא פורים ,ר’ הוא רבי ,ו’ ח’ ר”ת ו’שאר ח’כמים ,או י”ל ח’ ו’ ר”ת כשהביא הבל קרבן לה’ ,היה קין סבור דמכיון שהוא אסור לו לאדם לבוא עי”ז לידי עצבות ומרה שחורה,
ח’שמונאי ו’בניו. הבכור ועליו מוטלת עבודת הקרבנות ,א”כ דין הבל כמו ולומר הלא מעשי גרועים מכולם ואנה אני בא.
ועיין במדרש רבה (בראשית ב ,ד) והארץ היתה תהו זה גלות בבל ,ובהו זה זר שעשה את העבודה שאינה ראויה לו ,וחייב מיתה, וזה מה שאמר לו הקב”ה לקין ,התרעומת עליך היא
גלות מדי (אסתר ו ,יד) ויבהילו להביא את המן ,וחושך זה גלות יון שהחשיכה ולכן הרגוא .אבל כנראה שטעה בזה ,כי זה שייך רק בכפלים ,השאלה הראשונה היא“ ,למה חרה לך” ,הלא
עיניהם של ישראל בגזירותיהן וכו’ ,על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה בקרבנות ציבור ,אבל קרבן יחיד רשאי כל אחד להקריבב, אין זו קנאת סופרים הראויה ,והא ראיה ,שלא למדת
וכו’ ,ורוח אלקים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח ,עיי”ש. (ובפרט בבמת יחיד שאין דיני כהונה) ולכן נחשב לו לחטאג .זהו כלום ממעשי אחיך ,רק עינך צרה בו ,וחרה לך מדוע
ומבואר שהגלויות מרומזות בכינויים חושך ותוהו ובוהו ,ואעפ”כ “ורוח הנלענ”ד ,ואם שגיתי ,והוא רחום יכפר עון. רציתי במנחתו .והשאלה השנית היא“ ,למה נפלו פניך”,
אלקים מרחפת” ,וי”ל דחורף אותיות רוחף מלשון מרחפת ,ואותיות רוח
א .כן פי’ הגרש”ר הירש את הכתוב (שם) ‘והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו’ ,שלכן כתיב ‘גם הוא’ מפני שהיה בזה חידוש שהקריב אע”ג שלא היה בכור ,כי קין
מרמז על רוחו של מלך המשיח - ,וגם אות פ’ הוא ב”פ מ’ ,ר”ת מ’לך מ’שיח, הבכור ,אשר לו משפט הקרבת הקרבן והוא הקריב תחלה.
שרוחו של מלך המשיח רוחפת עלינו והוא יבוא ויגאלנו בקרוב ,כי הקב”ה ב .כ”כ בקרן אורה זבחים קטז .על העבודה בבכורים לאחר מתן תורה .אמנם קשה לפי”ז איזה עבודה היה בבכורים לפני מ”ת ,הרי עדיין לא היו קרבנות ציבור
לפני מ”ת ,ואולי י”ל שקרבנות האבות דינם כקרבנות ציבור ,וצ”ע.
ברחמיו גומל חסדים טובים לעמו ישראל‘ ,גומל’ ר”ת ל’א מ’אסתים ו’לא ג .עוד י”ל שטעה בזה שדין בכור לפני מ”ת לא היה כדין בכור האמור בתורה ,שהרי אדה”ר לא היה בכור לאביו ולאמו ,וכן שם לא היה בכור ,וכן אאע”ה נחלקו
ג’אלתים ל’כלותם ,אכי”ר. המדרשים אם היה בכור ,וכן יצחק לא היה בכור ,אלא ע”כ שדין בכור לפני מ”ת היה מעלה מסויימת של חשיבות ,ןלאו דוקא ניתנת לגדול שבאחין .ודו”ק.
פנינים נפלאים שנשמעו
מפי סופרים וספרים מפי השמועה
מדוע נדחה קידוש ”חתן בראשית” לשבת בראשית?
ואחד עולה במדרגתו בתורה וביראת שמים ובתשובה משך ימים הקדושים האלו ,אבל בצפרא דשבתא שבת בראשית תשע”ז התפללתי בביתו אצל האדמו”ר מבויאן שליט”א,
השאלה הנוקבת הוא מי יקום במקום קדשו – בקיום קושטא קאי .ולכן כשהתחילו התורה ואחרי התפילה עשו קידוש להחתן בראשית ועוד קידוש לנכד הרבי ,ואמר האדמו”ר
ביום ש”ת ,אין זה נקראת ‘התחלה’ כי כך הוא סדר היום ,אבל כשמגיעים לשבת בראשית שליט”א בשולחנו ,למה לא עושים הקידוש של החתן בראשית ביום שמחת תורה בשעה
ואז העביר הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום זה נקרא התחלה ממש ודייקא אז עושים שקוראים פרשת בראשית ומתחילים התורה עוד פעם כמו שעושה הקידוש של החתן
הקידוש. תורה ,והשיב כי כתיב (תהלים כד ,ג) מִי י ַ ֲעל ֶה בְה ַר ה’ – ּומִי י ָקוּם ּבִמְקוֹם קָדְׁשוֹ ,שכל אחד
“שפתי ישנים דובבות” – קריאה של חיבה
אנו פונים בבקשה אישית לכל מי שזכה להכיר את המחבר ז”ל ויש באמתחתו זכרונות ועובדות ממסכת חייו ,וכן למי ששמע מפיו
סיפורים ופנינים מכלי ראשון או שברשותו הקלטות מדבריו – אנא העבירו אלינו את החומרים היקרים הללו ,למען נוכל להעלותם
על הכתב ולזכות בהם את הרבים .נא לשלוח לכתובת המייל ,s3004070650@gmail.com :המערכת
28
פנינים ורעיונות על סדר התפילה,
החל מהשכמת הבוקר ועבודת היום ׁ ְש ַמע ְּבנִי
אנו מתחילים במדור חדש על סדר התפילה ,החל מהקימה בבוקר והמשך העבודה שבלב -זו תפילה .במדור יובאו פנינים ,עיונים ודברי התעוררות ממורנו המחבר זצ”ל,
אשר יאירו את עבודת היום וישמשו בעז”ה להדרכה ולחיזוק.
עד שירחוץ ידיו ,כבר היה נחסר מעוצם ההרגש של הכרת הטובה.
הכרת הטובה ברגע הראשון
ביטול ה”אני” לפני בורא עולם מודה אני לפניך .אמר לי ת”ח אחד ,על הדין הנפסק בשו”ע שתיכף כשיעור משנתו
אומר ‘מודה אני’ ,הגם שעדיין לא רחץ ידיו ,והדבר מותר כיוון שאין שם הזכרת ה’.
כשקמים בבוקר מתחילים ‘מודה אני לפניך’ ,ולכאורה עפ”י משפטי הדקדוק הו”ל
והקשה הנ”ל :למה לא אמרו חז”ל שירחוץ ידיו תחילה ואח”כ יאמר ‘מודה אני’ ,כדי
להתחיל “אני מודה” .אלא שאצל אדם המודה לה’ על חסדיו אי אפשר שיעמוד “אני” שיהא ביכולתו להזכיר את ה’?
בראש ,כי צריך הוא להכיר שאין לו כח מצד עצמו כלל (מס’ סערת אליהו). וביאר ביאור יפה ,על פי מה דאיתא (קהלת ב ,יג) “ ּכ ִיתְרוֹן ה ָאוֹר מִן הַחֹׁ ֶ
שך ְ” .ולכן ,ברגע
ועוד יש להוסיף ,דלא רצו חכמינו ז”ל שיתחיל היהודי את יומו בתיבת “אני”. הראשון כשניעור משנתו הוא מרגיש ביותר את היתרון ,ואם היה ממתין אפילו זמן מועט
שמועות טובות
מגדו_לי ומאורי ישראל גשמי ברכה
הגאון רבי יוסף ענגיל זצ”ל -ראב”ד דק”ק קראקא
א’ חשון תר”פ
משנות בחרותו -בהשפעת מורו ורבו הגר”ש וואזנער זצ”ל ,שעדיין הכיר את הגאון זצ”ל מילדותו בעיר ווינאא -דבק המחבר ז”ל לתורת הגאון “שר התורה”ב רבי יוסף ענגיל זצ”ל ,ורחש חיבה יתרה לאוצר המנוצר
של חידושים נפלאים בכל פינות התורה ,וגם קיבל מרבו עובדות וסיפורים על הגאון זצ”ל ,וכן שמע סיפורים מכלי ראשון מהג”ר אלחנן היילפרין זצ”ל ,ומעוד יהודים נאמנים שעדיין הכירו את הגאון שבדידם הוה עובדא.
לפני עשרים וחמש שנה בערך ,הגיעה שמועה לאזניו שישנה אברך ת”ח בארה”ב -ה”ה הרה”ג ר’ הערש וואלף הכהן פריעדמאן שליט”א -שנטל על עצמו את המשימה לפרסם את תורת הגאון זצ”ל וקורות ימי חייו
להודיע טבעו בעולם ,וכדרכו בטובת עין הגדולה ובשאיפתו הטהורה לפרסם פעליו של האי גאון וצדיק ,שלח אליו מיוזמתו כל הסיפורים שקיבל מפי מקורות נאמנים כדי לפרסמם לתועלת הכלל ,באמרו במתק שפתיו:
“איך האב אלעמאל חשק גיהאט פון ארויסגעבן אלע זיינע ספרים ,אבער איך זעה אז די גייסט עס מאכן”.
אולם לא נחה בזה ,ועוד דירבן אותו להדפסת חידושי רבינו על פרשיות התורה המפוזרים בעשרות חיבוריו דבר דבור על אופניו ,וגם על המועדים וענינים שונים ,ועידד אותו ברוח ובגשם באופן מיוחד ,ואף עזר אותו בגיוס
כספים ע”י מקורביו נדיבים בעם .ואף גם זאת סידר לו הסכמות מגדולי הדור ראשי הישיבות זצ”ל ושיבלח”ט .ובסיועו ועידודו הרב זכה להוציא לאור עולם הספרים המפורסמים -כרכי “תפארת יוסף” עה”ת ,מועדים,
“אוצרות יוסף” דרשות ומאמרים ,ושאר ספרי הגאון זצ”ל כמו “אתוון דאורייתא”“ ,לקח טוב”“ ,ציונים לתורה” ,ע”י המכון “אוהבי תורה”ג שבראשותו ,ועוד ידו נטויה בשאר ספרי הגאון זצ”ל ,וגם זכה להוציא לאור “אלה
תולדות יוסף” -תולדות ימי חייו ,וצירפם בספר “תפארת יוסף” כרך בראשית ,כדי שיהיה לנחלת הכלל ולקיים בו את צוואתו האחרונה “כי כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון”.
להפליג עד מאוד בשבחים על הגאון .וכשחזר מהלוויה ,תמה הג”ר
מענדל שטיינבערג אב”ד בראד (בעל מחזה אברהם) באזני הגר”מ
הגאון מהר”ש ענגיל מראדומישלא ,על הגאון זצ”ל (שהיה קרוב
משפחתו) שסבל בילדותו מהצטברות מים במוח ,ועד שנעשה בן
הערכתו העצומה של מרן הגר”ש וואזנער זצ”ל
הנה לפני תקופת שנים התעסק אחד ממכרי בהוצאת ספר
אריק על שהפליג כ”כ בשבחיו ואמר לו :מחותן (בנו היה חתנו של אחי עשר שנים אסרו עליו הרופאים ללמוד כדי לא להתאמץ יותר תפארת יוסף מאוצרות הגאון האדיר רבי יוסף ענגיל זצ”ל ,וביקש
הגר”מ אריק) ,דברתם לכאורה יותר מדאי ,שמא נקטתם כדעת הט’’ז מדי ,ואמרו עליו שעד גיל שמונה שנים אף לא היה יכול לדבר.
(ביו”ד סי’ שד”מ סק”א) שבהספד מותר להוסיף בשבחו? ,תפס בו ממני שאכנס אל הקודש פנימה לפני מו”ר הגר”ש וואזנער
ושמעתי מעשה ונזכרתי ,ששמעתי מהרה”ח ר’ דוד ראזענבלאט
הגר”מ בידיו והשיבו בהתרגשות :לא הכרתם אותו כראוי! היודעים (שליט”א) [זצ”ל] להשתדל בדבר כתיבת הסכמה לרגל הדפסת
ז”ל מווארשא ,שראה בעצמו פעם אצל שלחנו של ה”אבני נזר”
אתם מי היה רבי יוסף?! ,גלייבט מיר בראד’ער רב“ ,אויב דער נודע הספר ,וכשקיימתי בקשתו של ידידי ונכנסתי אל רבינו ,נענה אלי
זצ”ל ,שישב הגאון זצ”ל מימינו ,והגאון בעל “חלקת יואב” משמאלו,
ח
ביהודה וואלט אים געקאנט ,וואלט ער פון אים נתפעל געווארן”... רבינו ואמר לי‘ :שמעון ,יודע אתה את החביבות המיוחדת שרחש
ורוב הזמן דיבר האבנ”ז עם רבינו ,והבחין אז שרבינו חובש לראשו
ועוד שמעתי מידידי הנ”ל [יו”ר מכון אוהבי תורה] כי בהזדמנות ליבי דבר טוב לשוחח ולספר על האדם הגדול בענקים רבי יוסף
כיפה מרופדת עם צמר גפן .ואמרו שהיא מטעם שמוחו כה רגיש,
אחת ,כאשר שמע הגר”מ אריק דבר חידוש מפי הגאון ,קם על אתר ענגיל ,אמור נא איפוא לידידך המתעסק בקדשים שיכנס אלי כי
וכדי שלא תדחוק בקדקדו -מקום שמוחו של תינוק רופס.
וחזר על דבריו ארבעים פעם! ,בהכריזו באזני סובביו :רבי יוסף רצוני לדבר עמו אודות הצדיק הזה’.
ענגיל הוא כמו תנא ,ויש לחזור על דבריו ארבעין זמניןט!... ”משתעשע בש”ס כילד בכדור” ואכן כשנכנס האברך הנ”ל לפני מו”ר ,זכה לשמוע דיבורים
מאלפים מקדושתו ושגב מדריגותיו של אותו צדיקד ,ואף העלה
נוסח המצבה:
סיפר לי מחותני הגה”צ [רבי יצחק יהודה שטערן] מביליץ
זצ”ל ,מה שסיפר האדמו”ר רבי דוד בעל “חסדי דוד” מסאכטשוב, בהסכמה שורות נלהבות ,כשבין הדברים כותב“ :היה פתוח לפניו
בהיותי בוינה אצל ציון הגאון האדיר רבי יוסף ענגיל ,העתקתי כי פעם הגיע אל זקינו ה”אבני נזר” טעלעגראם על אודות הגאון ספרא ,ספרי ,תוספתא ,מכילתא ,מדרש חכמים ,תשובות גאונים,
נוסח מצבתו: זצ”ל שהוא חולה מסוכן ושיתפלל ויעורר רחמים עליו .בעת הגעת ספרי מוסר”.
פה תנוח גוית אדם הגדול בענקים ההודעה היה האבנ”ז באמצע השיעור עם תלמידיו ,ובדרך כלל לא “אין כאן בקיאות אלא שינון” – ענוותנותו של שר התורה
הגאון האדיר המפורסם למרחקים הניח שיפריעוהו באמצע הלימוד לצורך הזכרת חולים וכדו’ ,אולם וסיפר מו”ר על גדולתו של מהר”י ענגיל ,שחתנו הגאון רבי
חריף ובקי נפלא בכולא תרי תלמודאי מחמת גודל חביבותו של האבנ”ז להגאון זצ”ל הרהיבו עוז למסור יצחק מענדל מורגנשטערן זצ”ל הראה לו תשעים חיבורים מפרי
נהירין ליה שבילין דנהר דעה וחכמה עלאה לו את תוכן ההודעה תיכף ומיד באמצע השיעור .בשמוע האבנ”ז
הצדיק הקדוש גדול מרבן שמו כקש”ת עטו של חותנו הגאון .וגם סיפר לו פעם אחת ,שהגיד אליו חותנו
את ההודעה הגיב ואמר :א פלא ,א יונגערמאן ווארפט זיך מיט ש”ס תחת אחד השיחים“ :אם ישבחני אדם בפניך על אודות בקיאותי
מוהר”ר יוסף בהרב מוה”ר יהודה ענגיל זצ”ל ווי א קינד מיט א באל ,זאל נישט שאטן א עין הרע!...
ראב”ד דק”ק קראקא בש”ס כפי הנשקף מהערות ‘גליוני הש”ס’ ,אמור לו שאין כאן
יצאה נשמתו בטהרה ביום ש”ק פ’ נח ב’ דר”ח מרחשון תר”פ לפ”ק היכולת להחזיר את כל הש”ס מן הזיכרון בקיאות אלא משום ששיננתי את תלמודי הרבה וכל עת שלמדתי
מה בגמרא ניתוספה לי הערה והארה ורשמתיה”.
תנצבה שח הגאון זצ”ל בעת חליו :כאשר הייתי חוזר על הש”ס כל
על גבי קברו הוקם אוהל ועל טבלא שבפתחו רשום בנוסח זה: שלשה חדשים ורושם את חידושיי ,לא עמדתי על כושר זכרוני.
כעת ,שאסרו עלי הרופאים לאמץ את מוחי ,רואה אני עד היכן
כמעיין המתגבר
ציון הרב הגאון הקדוש מופת הדור רשכב”ה כקש”ת עוד סיפר מו”ר ,שאותו גאון מהר”י ענגיל היה מחדש בתורה
ה
מוהר”ר יוסף ענגיל זצ”ל מגיע זכרוני!... כמעיין המתגבר ממש ,ובעיקר נפתחו מעיינותיו ונתמלאו
ראב”ד דק”ק קראקא ועוד אמר הגאון זצ”לו :שאם ח”ו יאבד הש”ס מהעולם ,יכול הוא אוצרותיו על גדותיהם כשישב לכתוב את חידושיו ,ומשום כך
בעהמח”ס להחזיר את כולו מתוך זכרונו עם כל דברי רש”י ועם כל חילופי היה בשבתות יושב וכותב באויר כדי לפתוח מעיינות אוצרותיו,
ע’ פנים לתורה -שב דנחמתא -לקח טוב -אתוון דאורייתא - הגירסאותז. וכמחזה הזה היה גם בשעת פטירתו ממש בעת הגסיסה הראה
בית האוצר ב”ח -ציונים לתורה -גבורות שמונים -שו”ת בן
פורת ב”ח -מלבד אחד ומאה חיבורים בנגלה ובנסתר והגהות על הערצת גאוני דורו: בידיו תנועות משונות כמי שכותב על גליון ,ועל ידי כך חידש
”לו הכירו ה’נודע ביהודה’ היה מתפעל הימנו”
חידושים.
ש”ס בבלי וירושלמי אשר בכתובים
צדיק זה נולד בשנת תרי”ט בעיר טארנא ועלתה נשמתו הטהורה סיפר לי הרבני המופלג בתורה רבי משה ברייער מווינה ,שבעת שנות ילדותו הפלאיות ורגישות מוחו
השמימה ב’ דר”ח מרחשון שנת תר”פ הלוויית הגאון זצ”ל הספיד אותו הגאון רבי מאיר אריק ,ויצא מגדרו סיפר לי הג”ר אלחנן היילפרין חבר הבד”צ דפה ,ששמע מזקנו
ד .ופירסמם בגליון הנפלא “אברך” ממשנת הגאון זצ”ל ,גליון ה’ ,לקראת היארצייט בדר”ח חשון תשע”ו ,במדור ‘שיח שרפי קודש’. א .יש לציין דברי המחבר ז”ל בהספידו על מו”ר הגר”ש וואזנער זצ”ל“ :הגאון רבי יוסף ענגיל נסתלק בשנת תר”פ ,כשמו”ר זצ”ל הוי כבן שבע
ה .שמעתי מהרבני רבי משה ברייער ז”ל ,מה שסיפר לו רבו הג”ר הערשל שמערלער זצ”ל. שנין ,ולמרות זאת נשארה אצלו רושם הקדושה מדמות קדשו ,והיה מספר תמיד בערגה שעדיין זכורה לו צורת הילוכו של אותו גאון ,ובכל
ו .להג”ר הערשל שמערלער זצ”ל. עת שהעלה זכרונו היו ידיו מרתתות מקדושת תורתו”...
ב .כך כינה אותו ש”ב הגאון מהר”ש ענגיל מראדומישלא זצ”ל בהיותו אברך בן שלושים שנה בלבד – עי’ שו”ת מהר”ש ח”ג סי’ פא ,ח”ו סי’ קו
ז .שמעתי מפי הנ”ל.
(ראה ‘אלה תולדות יוסף’ [בספר ‘תפארת יוסף’ על בראשית] עמוד .)25
ח .וכן שמעתי מפי זקנים יוצאי עיר ווינא ,שפעם נכנס אצלו ידידו הגר”מ אריק ,ומצא אותו יושב וכותב חידושים על קאפיטל א’ שבתהלים, ג .לאחר הסתלקותו של הגאון זצ”ל ,ייסד חתנו רבי יצחק מענדל זצ”ל את ה”חברה אוהבי תורה” להוצאת ספריו .על נשיאי ה’חברה’ נמנו:
והגיב בהתפעלות :שיש לו ראש כה”נודע ביהודה”. האדמ”ורים מטשורטקוב ,סאדיגורא ,קופיטשניץ ,והרבנים הגאונים רבי ישעיה פירסט ,ורבי יוסף באב”ד .וועד זה פרש כנפיו לכל עבר ופינה,
ט .עפי”ד הש”ס פסחים עב ,.מגילה ז ,:כתובות נ ,.תענית ח. עד שגם בווארשא בלאדז בפראנקפורט ובאמריקה הרחוקה בבאלטימור ופיטסבורג נתמנו חברים למטרה נשגבה זו (ראה ‘אלה תולדות יוסף’ עמוד .)108
(המספר בשם המייל הוא 'ש-מ-ע-ו-ן') להערות והארות ,וכן לקבלת הגליון מדי שבוע למיילs3004070650@gmail.com :
כמו כן הננו פונים לכל מי ששמע מהמחבר ז”ל סיפורים ועובדות מכלי ראשון ,או שיש תחת ידו הקלטות מדבריו – נודה לו מאוד אם יואיל לשלוח את החומרים לכתובת המייל המופיעה כאן.
הארי החי
29
הבטחת רבינו,
מכון להוצאה חדשה ומפוארת
מי שישתדל
המהרא"<ל צינץ
פנינים נפלאים מתורתו של של ספרי מהרא"ל צינץ זיע"א
בהדפסת
ת.ד 3498 .אשדוד 77134
ספריו יהיה טל'08-8648989 :
לו המחבר פקס08-8648686 :
tzintz@tzintz.org
למליץ
הגאון רבי אריה לייב צינץ זי"ע מפלאצק
גיליון שצ"א ,פרשת בראשית תשפ”ז
נברא מדיבור זה מלאך ,ושוב היה מקום לטעות שמא סייעו המלאכים מדוע לא נאמר ויאמר ה’ בפסוק הראשון של בראשית
בבריאת העולם. שנינו במסכת אבות (פ”ה ,מ”א) בעשרה מאמרות נברא העולם.
לכן בריאת שמים וארץ שהיתה ביום הראשון נעשתה במחשבה בפרשת בראשית נאמר רק תשע פעמים ‘ויאמר השם’ ,אך המפרשים
בלבד ,ולא בדיבור מפורש – ‘ויאמר ה’’. ביארו שגם המילה הראשונה ‘בראשית’ ברא אלקים את השמים והארץ
נחשבת כאחד המאמרות.
נשאלת השאלה ,מדוע אכן אף בפסוק זה הקשור לשמים וארץ שנבראו
כיון שכעס נסתלקה ממנו קדושתו ביום הראשון ,לא נכתב גם כן “ויאמר ה’ יהי שמים” בלשון מאמר?
וַ ִ ּי ַחר לְ ַקיִ ן ְמאֹד וַ ִ ּי ּ ְפל ּו ּ ָפנָ יו (ד ,ה). אלא ,שלמדנו במדרש שהמלאכים נבראו ביום השני ,ומדוע לא ביום
בקין נאמר ‘ויחר לקין מאוד ויפלו פניו’ ,והוא על פי מה שכתב האר”י הראשון? כדי שלא יטעו לומר שהם סייעו ביד הקדוש ברוך הוא בבריאת
שעל ידי הכעס ‘ט ֵֹרף נַ ְפ ׁשוֹ ְ ּב ַא ּפוֹ ’ (איוב יח ,ד) ומסתלקת הנפש ,כל שכן בקין העולם .ולכן נאמר ביום הראשון “ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד” ,ללמד
שהיה כעסו שלא כדין ,לכן ‘ויפלו פניו’ ,היינו צלם אלקים שמצד הנשמה, שהיה אז יחיד בעולמו.
כי נסתלקה הקדושה ממנו. והנה ,שנינו במסכת חגיגה ,ש’מכל דיבור של הקדוש ברוך הוא נברא
קומץ המנחה -פרשת קרח מלאך’ .נמצא אם כן ,שאילו היה נאמר בפירוש ‘יהי שמים’ ,הרי היה
על דרך הדרוש
עונשו של הנחש גדול מכולם – בהיותו עיקר הסיבה לחטא
לי ,אוכל עוד ,כי העוון תלוי בראשה .משום כך נידונה האישה בכפליים: ש ָית זֹּאת ָארוּר ַא ָּתה ִמ ָּכל ַה ְ ּב ֵה ָמה (ג ,יד).
ּאמר ה’ ֱאל ִֹקים ֶאל ַה ָּנ ָח ׁש ִּכי ָע ִ ׂ
וַ יֹ ֶ
“ה ְר ָ ּבה ַא ְר ֶ ּבה ִע ְ ּצבוֹ נֵ ְך” ,ואילו באדם לא נאמר אלא עיצבון אחד.
ַ איתא בפרק ‘זה בורר’ (סנהדרין כט ,א) :אמר רבי שמלאי ,מניין שאין טוענין
והנה כל אחד נידון בפני עצמו .וכשנידון הנחש ,היה לו לטעון“ :דברי למסית? מנחש הקדמוני .דאמר :הרבה טענות היה לו לטעון ,ומפני מה
הרב ודברי התלמיד ,דברי מי שומעין?” .ויש בכוח טענה זו טענת ‘ממה לא טען לו הקב”ה? מפני שלא טען הוא .ומה היה לו לטעון? “דברי הרב
נפשך’ :אם ראוי לשמוע לדברי הרב – הרי שהוא מסולק מן העונש לגמרי. ודברי התלמיד ,דברי מי שומעין? – דברי הרב!”.
ואם תהיה הסברא לשמוע לדברי התלמיד – אם כן ,אין זה ראוי להשית ותמה המהרש”א :מה הלשון ‘הרבה טענות’ ,הרי אין כאן אלא טענה
עונש כל כך כבד על חוה אלא רק על הנחש כמשלח; אולם הכלל הוא אחת? ונדחק המהרש”א לומר שהייתה לו עוד טענה שהוסיפה נגיעה
“משום רשעה אחת אתה מחייבו ,ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות” לדבר .וזה דחוק ,שלא נזכרה טענה זו כלל.
(כתובות לב ,ב) ,וממילא יוקל עונשו .וכן איתא להאי דינא במה שנידונה חוה
אמנם ייראה לבאר זאת .הנה ,הגמרא בסנהדרין סיימה את השאלה
בתלתא :על אכילת עצמה ,על הפיתוי לאדם ,ועל אכילת אדם; ואבוהון
בתשובה“ :דברי מי שומעין? דברי הרב” .אולם במסכת קידושין (ריש
דכולהו – הוא הנחש ,שהיה לו חלק בכולן.
פרק ב’ ,מב ,ב) ,שם הובאה סברא זו כדי ללמד שאין שליח לדבר עבירה,
נמצא שבכל דין ודין הייתה לנחש טענת ‘ממה נפשך’ :אי שומעין
אמרו“ :דברי הרב ודברי התלמיד ,דברי מי שומעין?” ,ולא סיימו בתשובה
לדברי הרב – מסולק הוא מן העונש לגמרי; ואם שומעין לדברי התלמיד
“שומעין דברי הרב” .ובוודאי לא דבר ריק הוא.
– הרי אתה מקל בעונשו ואין אתה מחייבו אלא משום רשעה אחת .ולפי
שהסברא האמיתית היא שיש לשמוע לדברי הרב ,לכן סיימה הגמרא אמנם ייראה ,מדוע היה לנחש עונש גדול מכולם? הטעם הוא ,שהוא
שבוודאי הייתה לנחש טענת ‘ממה נפשך’ להקל בעונשו ,ולמי ששומעין היה עיקר הסיבה לכולם .והנה ,נמצאו בידו כמה דברים שעליהם נענש:
– אפילו הונח לשמוע לדברי התלמיד ,הרי הוא מסולק מעונש כפול (שאם בתחילה – פיתויו לחוה לעבור על מצוות ה’ .אילו היה שייך דין שליחות,
שומעין לדברי התלמיד ,הרי חוה מסולקת מן העונש ,והאשמה כולה בראשו של נחש כרשעה הרי שהעונש על הנחש היה כדין המשלח ,והיה ראוי שלא יהיה עונש כל
אחת). כך על השליח (חוה) ,שהרי זה כאילו עשאה המשלח .אך בחטא זה נענשה
ולפי שהנחש נצטרף לכל דין ועונש שגרם ,לכן אמר “הרבה טענות” חוה בעונש גדול ,ואף על פי כן פקח הוא יתברך עיניו להעניש את הנחש
– היינו שתי טענות לדינה של חוה ,וכמו כן לדינו של אדם שבו נתחייב עבור שגרם לחוה לעבור על מצוות ה’ .כך נתחייב הנחש משום שתי
הנחש גם כן .אם כן היה לו לטעון “דברי מי שומעין” שוב ושוב ,ועל כל רשעויות :נחשב לו הפיתוי כאילו הוא עצמו עבר ,וכן נענש על כך שחוה
פנים למצוא קולא לעונשו .אמנם באמת הסברא היא “שומעין לדברי עברה על דת הקב”ה בסיבתו .נמצא שהיו לו שני חלקים מעונש חוה.
הרב” ,ואם כן הרי הוא מסולק מן העונש לגמרי .לכן בקידושין לא נזכר והנה ,גם לחוה היו שני עונשים בידה :עבור שאכלה בעצמה ,ועבור
הסיום “שומעין דברי הרב” שהוא מובן ממילא ,אבל כאן ,השאלה “דברי שהאכילה לאדם .ואילו היה שייך דין שליחות ,לא היה ראוי שיהיה עונש
הרב ודברי התלמיד ,דברי מי שומעין?” היא טענת ‘ממה נפשך’ מרובה “ה ִא ׁ ּ ָשה ֲא ׁ ֶשר
אלא לחוה לבדה כמשלחת .וזו כוונת דברי אדם שאמרָ :
שיש לטעון ,ומאחר ש”שומעין לדברי הרב” ,הרי יכול היה להסתלק מן נָ ַת ָּתה ִע ּ ָמ ִדי ִהוא נָ ְתנָ ה ִּלי ִמן ָה ֵעץ וָ אֹכֵ ל” ,ואיתא במדרש (בראשית רבה יט,
העונש לגמרי. יב)’“ :ואוכל’ – ואוכל עוד” .ואפשר שכוונתו הייתה שאין לענוש את בעל
(קומץ המנחה -פרשת נשא) המעשה (השליח) ,כי אם את המשלח; לכן “ואוכל עוד” – אם תוסיף ליתן
ניתן לשמוע בכל שבוע דבר תורה מרבנו המהרא"ל צינץ על פרשת השבוע, חדש!
מפי המשפיע הרב הגאון רבי ברוך שוורץ
שלוחה 5 שליט"א 08-8648989
מרבני המכון ומו"ץ באוצר הפוסקים
30
נפלאות המהרא”ל צינץ
דרשותיו המלהיבות
בדרשה אחרת מימי בין המצרים דיבר מענין “מכה מהלכת בעו”ה רושמי תולדותיו מזכירים במיוחד את דרשותיו הנלהבות לעזרת
בילדים קטנים ,אבעבועות ,הוא ית’ יעשה עמנו לטובה אות ,לשלוח עניים ,ובין השאר את הצעתו הידועה ,שכל גביר בלקחו מלמד לבניו
תעלה ורפואות”. יצרף אליהם ילד נוסף מבני העניים ש”מהם תצא תורה”.
“עיקר דרך התוכחה הוא לעורר העם ליראת ד’ ולהורות להם המעשה בדרשה אחרת דיבר רתת על מדת הקמצנות שפשתה בעם ,ועל
אשר יעשון ,אין צורך לפשטים ודרושים” אמר פעם ברבים בשבת שובה. אשר עינם צרה בשנים כתיקונן “לעשות הוספה לעניי העיר” בהתאם
“הפשטים והדרושים אינם אלא להמשיך לב העם ,בדומה לתינוק שאינו לצרכיהם ,בהצביעו על העובדה שלא הרויחו מצרות־עין זו מאומה.
רוצה לקבל הרפואה עד שיערבו בה דברים מתוקים ,שיהיה מתוק “נשים אל לבנו” קרא במועד מסויים אל שומעי לקחו“ ,כמה ממון
לחיכו – וכן ברפואת הנפש .העיקר הוא להכניס בלב האדם יראת השם שקענו בעניים מרודים מימות הרעש ושערוריה של מלחמות” .לא היה
ושישבור לבבו הזונה ,ולשוב בתשובה על מה שעשה”. ספק בלבו ש”אילו היינו יוצאים ידי חובת הצדקה כראוי לא באנו למידה
החן וההדר שהיה יצוק בשפתותיו נסוך ג”כ על קולמוסו הנאה. זו .כמו שאמרו חז”ל “זכה פרוס לרעב לחמך ,לא זכה ,ועניים מרודים
הפירושים והרעיונות ,המליצות והמשלים הנפלאים ,אמרי שפר ודברי תביא בית”.
כבושין ותוכחות ,מצטיינים תמיד ביופי נדיר מאין כמותו“ :תפוחי זהב אף הוא הזהירם במלים מפורשות ,כי על כל אדם נגזר כמה שיחסר
במשכיות כסף דבר ָדבור על אופניו” .יפה קלע אל המטרה הגר”ח מממונו ,ואם הוא קופץ ידו מצדקה לעניים ,בהכרח שיחסר בתתו
קרייזוירט זצ”ל ,חוטר מגזעו ,שקבע כי אוצר השקפותיו של רבינו אינו לרופאים כשיחלה רח”ל ,כפי שאמרו חז”ל במדרש “תרעא דלא פתיח
נופל בחשיבותו מספריו ההלכתיים. למצוות אפתח לאסיא” .כן נשא את משלו ,לאדם שהלך לקנות סחורה
לשיטתו אין להפריד בין שני חלקי תורה אלו ,שניתנו מרועה אחד, במשקל ,ובשעה ששקלו עבורו חמד לבו אבן אחת מהמשקלות וגנב
והשפעת־ גומלין מקשרת ביניהן .רגילים לחשוב בטעות שבשביל אותה ,מבלי להבין שבגלל מעשהו יקבל פחות סחורה .הנמשל :הברכה
ההלכה נחוץ גאון עמקן ויסודי ,בעל דעה צלולה וידיעות מקיפות ,אך מושפעת לאדם ביחס שווה לצדקה שמוזיל מכספו ,ככל שהוא ממעט
בנוגע לאגדה סגי בבעל רגש גרידא – ואינו כן .שני החלקים ,זה כזה, בנתינת צדקה יתמעט השפע היורד אליו ,תתמעט פרנסתו ח”ו – אשרי
נרכשים בלא פחות ממ”ח קנינים שהתורה נקנית בהם ,ורק לגאון אמיתי האיש המשכיל להרבות בצדקה שמתברך יותר ויותר.
בקי בכל חדרי תורה נהירין ג”כ שבילי זוהר הרקיע של האגדה .רק לימוד מדרשותיו עולים ג”כ פה ושם הדים קלושים של מאורעות שונים
ההלכה ,הדורש בהירות ודיוק נפלא ,כדי לאסוקי שמעתתא אליבא שהתרחשו בתקופתו .בדרשה אחת מערב ראש השנה הזכיר את
דהלכתא ,ולאסוקי הלכתא מגו שמעתתא ,רק לימוד כזה מסוגל להנחיל ה”גזירה החדשה לקחת את בנ”י לצבא” ,שהיתה קשה בעיניו “יותר מכל
לאדם את הדרך הנכונה לקלוע אל הנקודה שבעיגול ,היא נקודת האמת, גזירות אשר היו בימי קדם” .שכן גזירות הראשונות קרבו את ישראל
גם בחלק האגדה .רק גאון אמיתי ,שאינו מצטמצם בשטח מסוים לעבודתו יתברך ,והגזירות הרעות הללו מרחיקין את ישראל מאביהם
גרידא ,אלא סוקר בסקירה אחת את כל מלוא האופק ההלכתי בש”ס שבשמים .והיה קורא על כך “נחשבנו כצאן טבחה” ,אמנם נחשבנו,
ובפוסקים ,רק הוא מסוגל להיכנס בטרקלין האגדה פנימה ,ולדלות נעשינו כאילו חשובים ,כפי שרבים אומרים לנו “נהיה עם אחד עם
ולהשקות ממעינותיה. שכנינו” ,אך למעשה מובילים את בנינו “כצאן לטבח” בחזית המלחמה,
גאון כזה היה רבינו המחבר ,אשר כל רז לא אנס ליה ,וטייל כבן־בית ולא עוד אלא החייל המגוייס ילבש מלבושי נכרים ויתערב בגוים עד
“דעייל בלא בר” בכל חדרי התורה ,הרחבה מני ים. שנעשה פוחז ופוקר בכל המצוות ,וסופו שאפילו לקברות אבותיו לא
המשך בגליון הבא אי”ה יבוא “וזו הקשה שבגזירות ,שמאבד שני עולמות”...
פניני ישועות
ארבע הבקשות שהתגשמו במלואן בזו אחר זו!
בדיוק לצרכיו .הפלא התעצם שבעתיים כאשר למחרת היום ממש, פעמים רבות אדם זקוק לחסדי שמיים בתחום מסוים ,אך לעיתים
נמצא קונה לדירתו הישנה ששילם עבורה מחיר מצוין .העול הכלכלי הוא ניצב בפני תקופה שבה כמה עניינים כבדי משקל מונחים על כף
הכרוך בדרך כלל בעסקאות נדל”ן מורכבות ,התפוגג באחת. המאזניים בו זמנית .כך בדיוק חש ידיד המכון ,תורם מספר ,17337
חסדי השם המשיכו להאיר את ביתם גם בהמשך השנה .בשעה טובה כאשר פנה בשנה שעברה והרים תרומה נכבדה למען הדפסת ספרי
רבנו המהרא”ל צינץ זי”ע .בלבו פנימה ,הוא נשא ארבע משאלות שונות
ומוצלחת ,זכו בני הזוג לחבוק את פרי בטנם בחסד וברחמים .לראשונה,
שדרשו כולן סייעתא דשמיא מרובה :למכור את דירתו הנוכחית במחיר
השמחה המרגשת התרחשה בנקל ובדיוק במועדה ,מתוך רוגע פנימי
הגון ,למצוא דירה חלופית ראויה במחיר סביר ,שנוות ביתו תמצא משרה
והרחבת הדעת .לאחרונה ,כהשלמה מוחלטת לישועה ,התקבלה נוות מכובדת והולמת ,וכן בקשה אישית ורגישה – שהשמחה המשפחתית
ביתו למשרה מצוינת ומכובדת ,בדיוק כפי שייחלו. לה הם מייחלים תתרחש הפעם בנקל ,בשלום ,בבריאות איתנה ובדיוק
“לקבל מענה כל כך מדויק ומהיר לכל הבקשות יחד – זו השגחה במועדה ,ללא המורכבויות שליוו אותם בעבר.
פרטית ברורה” ,הוא משתף בהודיה עצומה“ .ראינו בחוש כיצד זכות הישועות החלו להתגלגל במהירות בלתי נתפסת .ימים ספורים בלבד
הצדיק פעלה עבורנו בכל ארבעת העניינים בצורה מושלמת ומעל לדרך לאחר קבלת השותפות ופתיחת שערי הרחמים ,הוסרו המניעות באופן
הטבע”. פלאי .למרבה ההפתעה ,הוא מצא דירה חלופית ונפלאה שהתאימה
ניתן להזמין חינם את ספרי רבנו לבתי מדרש וישיבות
08-864-89-89
ארה"ב718-2592395 :
להשתתפות בהדפסת הספרים לקיום
צוואתו של הגאון זי"ע ולזכות בהבטחתו
31 בס"ד
ד לרגל יומא פרשת בראשית תשפ"ז • שנה ו' -גליון רצ"ג • מכון "אוהבי תורה" להוצאת ספרי רבינו זי"ע
הי מלולא רבא
א'
(תר רחשון
"פ -תשפ"ז)
תפארת יוסף
פנינים על פרשת השבוע
גליוני הש"ס גליוני הש"ס בית האוצר
יבמות סב. יבמות סג. מערכת א כלל קח
ֹלקים
וַ ִּת ְק ָרא ֶאת ְׁשמֹו ֵׁשת ּכִ י ָׁשת לִ י ֱא ִ ֹאמר ָה ָא ָדם זֹאת ַה ַּפ ַעם ֶע ֶצם וַ ּי ֶ
ֹלקים לָ ָר ִק ַיע ָׁש ָמיִ ם (א ,ח).
וַ ּיִ ְק ָרא ֱא ִ
זֶ ַרע ַא ֵחר ַּת ַחת ֶהבֶ ל ּכִ י ֲה ָרגֹו ָקיִ ן (ד ,כה). ֵמ ֲע ָצ ַמי ּובָ ָׂשר ִמּבְ ָׂש ִרי (ב ,כג).
'אין מוקדם ומאוחר' באותיות
במחלוקת ב"ש וב"ה בחיוב פריה ורביה איך לא נעקרו הבהמות אין מוקדם ומאוחר בתורה -עיין פסחים (ו ):דהני
ביבמות (סב ,).תניא רבי נתן אומר ,בית שמאי אומרים, וחיות בביאת אדה"ר מילי בתרי ענייני ,אבל בחד עניינא ,מאי דמוקדם
שני זכרים ושתי נקבות ,ובית הלל אומרים ,זכר ונקבה. ביבמות (סג ,).ואמר רבי אלעזר ,מאי דכתיב 'זאת הפעם מוקדם ,ומאי דמאוחר מאוחר ,דאי לא תימא הכי ,כלל
אמר רב הונא ,מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית עצם מעצמי ובשר מבשרי' ,מלמד שבא אדם על כל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט -דילמא פרט וכלל
שמאי ,דכתיב (לעיל פסוק ב) 'ותוסף ללדת את אחיו בהמה וחיה ,ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה. הוא כו'.
את הבל' ,הבל ואחותו ,קין ואחותו ,וכתיב 'כי שת לי
אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין' וכו' .אמר ברבינו עובדיה ברטנורא כתב :צריכין אנו לומר, ועיין בדברי דוד בפרשתנו על הכתוב 'ויקרא
רבא ,מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית הלל ,שנאמר שנתעברו קודם לכן ,דאם לא כן היו נעקרות בביאת אלקי"ם לרקיע שמים' ,דאפירוש רש"י (כאן) ד'שמים'
(ישעיה מה ,יח) 'לא תהו בראה לשבת יצרה' ,והא עבד אדם ,כדאיתא בעבודה זרה (כב ,):עכו"ם חס על בהמתו היינו אש מים ,כתב וז"ל :ואין להקשות ,הא לא נזכר
לה שבת. שלא תיעקר .ואולי היה דרך נס ,עכ"ל. 'אש' -אלא השי"ן לחוד .יש לומר ,דהקמ"ץ שתחת
ולענ"ד יש לומר על פי גמרא עבודה זרה (כד ,):רבי השי"ן מביא אל"ף ,והוי כאילו נזכרה בפירוש .אלא
לפי זה ,לבית הלל הלימוד מברייתו של עולם, דקשה לי ,אפילו אם נזכרה הא' בפירוש לא ניחא,
ולבית שמאי מאדם הראשון .דאף דכתיב 'כי שת', יוחנן אמר גבול יש לה ,פחותה מבת שלש שנים נעקרת,
בת שלש שנים אינה נעקרת .והיינו כיון שכבר גדלה דהוה ליה להקדים הא' לש' .והרא"ם (שם) כתב ,דאין
ומוכח קרא גופיה דבעי תשלומין ,מכל מקום הך ד'כי מוקדם ומאוחר גם באותיות .וקשה דאמרינן בפרק רבי
שת' דאמרתו חוה ,הא וודאי לאו משום חיוב הוא, גידול רב ,אינה נעקרת עוד על ידי ביאת אדם .ועל כן
כל מעשה בראשית דבקומתן נבראו ולצביונן נבראו (ראש עקיבא (שבת פט ,).מאי 'הר סיני' (שמות יט ,יא) -הר
דהא אדם הראשון לא היה מחויב בפריה ורביה ,דאינו שנעשו בו נסים לישראל ,ופרכינן ,הר ניסאי מיבעי
ממצות בני נח (ראה סנהדרין נט ,):רק דמעצמו רצה השנה יא ,).היינו דנבראו בתכלית הקומה והצביון אשר
לכל בריה בגמר גדלותה ,ועל כן היה להם מיד טבע של ליה כו' ,עכ"ל ז"ל.
לפרות ולרבות ,דהוא מצוה שכליית ,ולא חשיבא ליה
הולדה בפחות משני זכרים ושתי נקיבות ,ולכן אמרה עכשיו שלאחר גמר הגידול ,ולא נעקרו. ונראה ממה שכתב דאין מוקדם ומאוחר גם באותיות,
חוה 'כי שת' וגו' ,דהיה צריך השלמה להשלים עניין ועל כן יש לומר ,דרבי אלעזר דיבמות דדריש דרשה דכוונתו לכללא ד'אין מוקדם ומאוחר בתורה' ,לומר דגם
פריה ורביה המחוייב מן השכל .ועל כן אנו למידין מזה זאת -כרביה רבי יוחנן (ראה רש"י תענית כה .ד"ה ר"א)
באותיות אין מוקדם ומאוחר ,ואין הרא"ם כעת לפני
גם למצות פריה ורביה שלנו ,דכי היכא דאדם הראשון דעבודה זרה הנ"ל סבירא ליה ,ואם כן לא קשה מידי. לעיין בו א.
לא חשיבא ליה הולדה בפחות -למצוה השכלית שלו, וצריך עיון גדול ,דאיך הוה אמינא לומר כן ,הא אפילו
הוא הדין לנו לעניין המצוה של תורה. ושוב מצאתי בספר באר יעקב חלק יורה דעה (סימן
בחד עניינא יש מוקדם ומאוחר ,וכמפורש בש"ס פסחים
כט ד"ה בסימן) הביא קושית הרע"ב הנ"ל מפי השמועה הנ"ל ,וכל שכן באותיות של תיבה אחת.
ועל כל פנים ,לבית הלל ההתדמות הוא לברייתו ששמע להקשות כן ,ותירץ כתירוצינו הנ"ל ,ועיין שם.
של עולם ,ולבית שמאי ההתדמות הוא לאדם הראשון.
ויש כיוצא בזה פלוגתא בשבת (סט ,):אמר רב הונא ,היה
מהלך במדבר ואינו יודע אימת שבת ,מונה ששה ומשמר
יום אחד ,חייא בר רב אמר ,משמר יום אחד ומונה ששה, )א המשך לשונו" :ושוב עיינתי בו ,וראיתי שכתב כן להדיא ,וז"ל" :ואש ומים ,כי השי"ן הקמוצה של ָ'שמים' -אחריה אלף נחה,
במאי קמיפלגי ,מר סבר כברייתו של עולם ,ומר סבר ובהפוך האותיות יהיה 'אש מים' ,כך פירש אותו בעל הפלי)ה (פרעמישלא תרמ"ד ,דף מא-:מב .ד"ה ויאמר) ,ואמר ,שמה שאין האש מסודר
כאדם הראשון. בסדרו ,הוא להודיענו שכשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים כך אין מוקדם ומאוחר באותיות ,עכ"ל הרא"ם ז"ל".
הפצת הגליון ברחבי ארה"ב לכבוד יומא דהילולא
מוקדשת לזכרה של האשה החשובה והצנועה המפורסמת במעשיה הטובים לכלל ולפרט
מרת פיגא ב"ר משה ישכר דוב ע"ה
שהלכה לעולמה ביום שלש עשרה מידות -ו' תשרי דהאי שתא אחרי שנות סבל ויסורים שקיבלה באהבה
זכתה להקים בית של אהבת תורה מושתת על אדני חן וחסד ,זרע ברך ד' המפארים את כרם בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם
ובזאת הננו לשלוח את תנחומנו לבעלה ,ידידנו רום המעלה איש תבונות
הרב הגאון החסיד ר' יעקב נוסענצווייג שליט"א
מפארי תלמידי וחסידי הרה"ק בעל 'שפע חיים' מצאנז זצ"ל ,תלמיד מובהק של הגאון המפו' ר' אהרן יהודה ווילנער זצ"ל,
אשר מנערותו ועד עתה נפשו דבוקה בתורת רבינו בקשר עליון דאורייתא ,והיא לנו טופח על מנת להטפיח בגשם ורוח גם יחד
ובלשונו של רבינו זי"ע ברכותינו אמורות:
השם אלוקי השמים ,ינחם אותו מהרה בכפלים ,ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
א ואליו יתברך כפינו שטוחות ,להוציא לִ ְרוָ חוֹת ,נפשות נאנחות ,ושנית מהרה יגאלנו ברב שמחות ,אכיה"ר
סדרת מאמרים מיוחדים המטעימים צוף נועם ומתיקות שבת מנהר היוצא מעדן רבינו זי"ע תפארת יוסף
עניני שבת באגדה ובהלכה
32
מסתימת הבבלי נראה דעתו
שאזהרת ליל ויום שבת אחת היא
והנה ,כספיקן של התוספות ישנים הנ"ל -דנהי פרק יט
דאזהרה דיממא דיום הכיפורים אזהרה אחרת היא
מאזהרה דלילא ,עם כל זה בשבת אזהרת שניהם ליל שבת
אחת היא ,כן מוכח קצת שיטת הש"ס דידן ,דלא
מייתי בכולי תלמודא מכילתא זו לענין שבת ,ורק
לגבי יום הכיפורים הוא דמייתי בש"ס דידן ביומא שם מלאכה דמחמת קרבן -הדומה לו כמו שכתבתי - אם צריך אזהרה מיוחדת למלאכת ליל שבת
(פא ).דיש אזהרה מיוחדת ללילה .ואלו היה גם בשבת בגמרא יומא (פא ,).חמשה קראי כתיבי במלאכה (דיום לא נאסר הלילה שלפניו ,עכ"ל ז"ל.
כן לפי דעת הש"ס דידן ,לא הוי שתיק מלמיתי זה הכיפורים) ,חד לאזהרה דיממא ,וחד לאזהרה דלילא,
בכולי תלמודא מהיכן נלמדת אזהרה דלילא דשבת, והנה כמו שכתב הוא ז"ל ,דתענית הואיל ובא
וחד לעונש דיממא ,וחד לעונש דלילא וכו' .וכתבו
כמו דלא שתיק מלמיתי ליה ביום הכיפורים .ועל כן לכפרה -חשוב כקרבן וקדשים שאין היום הולך שם
התוספות ישנים שם (ד"ה חד) וז"ל :לא ידענא אי בעינן
נראה ודאי ,דשיטת הש"ס דידן היא דאזהרה דשבת אחרי הלילה שלפניו ואיננו מחובר לה ,ורק הלילה
בכל דוכתא קראי לעונש דיממא ולילא במלאכה ,כגון
אחת היא ליום ולילה ,וביום הכיפורים בלחוד הוא שאחרי היום היא ההולכת אחרי היום שלפניו ,והיום
שבתות וימים טובים וחולו של מועד ,עכ"ל.
דבעינן אזהרה מיוחדת ללילה ,מטעמים המבוארים והלילה שאחריו הוא דחשיבי שם יום אחד ומחוברים
למעלה. והגהות מצפה איתן (בתוספות ישנים שם) הטיבה יחד -לא היום והלילה שלפניו ,אם כן יש לנו לומר
לראות ,שהיא מכילתא מפורשת בפרשת יתרו (מסכת כן גם כן ביום הכיפורים שהוא יום תענית ,ובא גם כן
דבחדש פרשה ז ד"ה ויום) ,דמייתי אזהרה למלאכת ליל לכפרה ,כמו שקראתו תורה להדיא 'יום כִ ֻּפ ִּרים' (ויקרא המכילתא הצריכה אזהרה לליל שבת
שבת מקרא ,דכתיב (שמות כ ,י) 'ויום השביעי שבת' ,כג ,כח) ,וכתיב (שם טז ,ל) 'כי ביום הזה יכפר עליכם' דמצינו בעלמא שאין הלילה בכלל יום
ובגוף דברי המכילתא הנ"ל נראה ,דנהי דאין מה תלמוד לומר 'שבת' -לרבות ליל שבת ,ועונש וגו' ,ועל כן גם ביום הכיפורים יש סברא זאת לומר
ללמוד מיום הכיפורים אשבת דניבעי אזהרה מיוחדת דחשוב 'קדשים' ,ואין יומו מחובר ללילה שלפניו. מדכתיב (שם לא ,יד) 'מחלליה מות יומת' ,עכ"ל.
ללילה גם בשבת וכנ"ל ,עם כל זה הרי גם בעלמא בשבת אין הלילה
ונהי דדיני יום הכיפורים נוהגים רק ביום לבד מצינו דאין הלילה בכלל תיבת 'יום' דקרא .עיין שבת ביוה"כ חלוק מהיום כמו
והנה מדברי הגמרא יומא הנ"ל בעצמם ,אין ולא בלילה שלאחריו ,עם כל זה ,זה רק גזירת הכתוב (קלא-:קלב ).ובמגילה (כ-.כ ):דמייתי הרבה תיבות 'יום'
דכתיבי בקרא ,ודריש כלהו למעט לילה .ועיין עוד חשיב שפיר אכתי היום ומדריגת ענין עצם אבל הוא,
להכריח דליל שבת תיבעי אזהרה מיוחדת ,וכמו
שהתוספות ישנים נסתפקו בזה .וטעם הספק נראה' ,קדשים' כיון שבא לכפרה וכנ"ל ,ושפיר אין הלילה בבא בתרא (קיג ):וסנהדרין (לד' ,):והיה ביום הנחילו
את בניו' (דברים כא ,טז) ,ביום אתה מפיל נחלות ואי בקדשים, כן שהוא כמו היום אל מחוברת היום שלפני
דרק ביום הכיפורים דמדריגת הלילה חלוקה ממדריגת
היום ופחותה ממנו ,שהרי היום הוא מכפר והלילה ועל כן שפיר אין איסור הלילה נלמד מאזהרת היום ,אתה מפיל נחלות בלילה .ועוד שם בסנהדרין דריש
'וביום הראות בו' (ויקרא יג ,יד) -למעט לילה מראיית ללילה. עצמה בפני אזהרה בעינן ושפיר
אינה מכפרת וכמבואר בכריתות (ז ,).על כן שפיר
והרי גם בתענית הוא כן -דאין איסור האכילה נגעים ,וכן הוא דרש זה במועד קטן (ח.). צריך אזהרה בפני עצמה ללילה ואינה בכלל אזהרת
ועיין עוד במגילה (ז ,):סעודת פורים שאכלה בלילה היום .מה שאין כן בשבת שאין הלילה חלוקה מן היום ,נוהג בלילה שלפני היום ,מפאת היותו כקדשים,
שפיר יש לומר דהיא בכלל היום ,ואין צריך אזהרה וכדמוכח מדברי התוספות יום טוב הנ"ל ,ואף על גב לא יצא ידי חובתו ,מאי טעמא' ,ימי משתה ושמחה'
דגם כן אין התענית נוהג בלילה שאחרי היום .ואם כתיב (אסתר ט ,כב) .ובזבחים (נו' ,):ביום השלישי באש מיוחדת ללילה.
כן גם ביום הכיפורים ,אף על גב דאין נוהג בלילה ישרף' (ויקרא ז ,יז) -ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו
שאחרי היום ,עם כל זה שפיר יש סברא דחשיב בלילה .ושם (יב' ,).ומיום השמיני והלאה ירצה' (שם רק ביוה"כ שהוא כקדשים והלילה
'קדשים' -ושלא ינהוג בלילה שלפני היום ,מפאת כב ,כז) -הא לילה לא חזי .ועוד שם (ק' ,):הן היום אחר היום צריך אזהרה מיוחדת ללילה
ועוד יש לומר סברא אחרת במאי דבעינן גבי שאין הלילה מחוברת אל היום ,ואין ללמדה מכלל הקריבו' (שם י ,יט) -אני היום אסור ובלילה מותר וכו'.
ובפסחים (ד ,):ואימא לרבות לילי ט"ו לביעור ,דסלקא יום הכיפורים דוקא אזהרה מיוחדת ללילה ,ואינה היום ,ושפיר צריך מקרא בפני עצמו ללילה.
דעתך אמינא 'ימים' כתיב (שמות יב ,יט) -ימים אין, בכלל היום .וזה על פי המבואר בתוספות יום טוב
ואין מכאן ראיה כלל אשבת ויום טוב דעלמא ,לילות לא וכו' .ובעירובין (צו' ,).ושמרת את החקה פסחים (פ"ד מ"ה) אהא דתנן שם ,הלילה (ליל ערב
פסח -לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערב דהיום הולך בהו אחרי הלילה ,והלילה ויום שאחריו הזאת למועדה מימים ימימה' (שם יג ,י) -ימים ולא
פסח) ,בית שמאי אוסרין (עשיית מלאכה) ,ובית הלל חשיבי בהו יום אחד ,כדכתיב (בראשית א ,ה) 'ויהי ערב לילות וכו'.
ועיין עוד ברכות (מ' ,).ברוך ד' יום יום' (תהלים סח, מתירין עד הנץ החמה .וכתב הרע"ב שם (ד"ה ב"ש ויהי בוקר יום אחד' (ראה חולין פג ,).ועל כן שפיר
-ד"ה וב"ה) ,דבית שמאי אוסרים -ככל שאר ימים הלילה בכלל היום ונלמדת מאזהרת היום ,ואין צריך כ) ,וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו
(המשך בעמוד הבא) « « « טובים שאסורים בעשיית מלאכה ,שגם הלילה אסורה אזהרה מיוחדת ללילה ,ודו"ק.
במלאכה .ובית הלל מתירין -מידי דהוי אתענית,
שהיום אסור באכילה והלילה מותר ,עכ"ל.
מרגניתא דיוסף ובתוספות יום טוב (ד"ה וב"ה מתירין) כתב וז"ל:
ענינים מופלאים ,פניני חכמה ודעת ושכיות חמדה מתורת רבינו זי"ע פירש הרע"ב ,מידי דהוי אתענית וכו' .ולכאורה
סברא דבית שמאי עדיפא ,דילפינן איסור מלאכה
האם העולם הוא כדורי מאיסור מלאכה .ונראה לי ,דלחכמים דהכא דסברי
עיין שו"ת שבות יעקב (ח"ג סימן כ) ,דכתב דקידוש החודש להרמב"ם בנוי על חכמת האומות כמו איסורא איכא (בעשיית מלאכה בערב פסח (ראה
שכתב בעצמו (הלכות קידוש החודש פי"א ה"ד) .ועיין שם עוד ,דעיקר חכמת האומות בזה בנויה על פסחים נה ,).ולא הוי מנהגא לבד -וכמשנה ריש מקום
יסוד שהעולם הוא ככדור ,והוא נגד משמעות ש"ס חגיגה (יב ,).עיין שם שהביא מכמה ספרים בזה. שנהגו (שם נ ,)).טעמא דאיסור ,כדאמר בירושלמי
וכן ראיתי בספר עליות אליהו (אות פב בהערה) בשם הגר"א מוילנא ז"ל (תיקו"ז תיקון ע ,קנח .ד"ה (שם פ"ד ה"א) משום שחיטת הפסח (דכל המביא קרבן
מבועא) ,שהיתה סברתו שאין העולם כדורי ,מדכתיב (איוב לח ,יג) 'לאחוז בכנפות הארץ' ,ומבואר אסור במלאכה ,עיין תוספות ריש מקום שנהגו (שם
בסיפרי (פרשת כי תצא פיסקא כד ד"ה כסותך) אקרא ד'על ארבע כנפות כסותך' (דברים כב ,יב) ,למעט ד"ה מקום)) .וקאמרי בית הלל ,דכיון דאיסור מלאכה
קרן עגולה דאין לו כנפות ,הרי דבעיגול לא שייך לשון כנפות. משום שחיטת הפסח הוא ,הוי איסור מלאכה דידיה
כאיסור אכילה דתענית ,שהרי הקרבן והתענית שוים
ואולם בזכרוני מהרמב"ם במורה (ח"א פרק לא) ,שחושב דבר זה שהעולם כדורי כמו מושכלות הם ,דשניהם לכפרה באים ,ובקרבן עצמו הלילה
ראשונות .וכן משמע בגמרא עבודה זרה (מא ,).עיין שם בתוספות (ד"ה ככדור) ,וכן הוא להדיא הולך אחרי היום (ראה חולין פג ,).ולא היום אחר
ברבה נשוא (במדב"ר יג ,יד) על הכתוב (במדבר ז ,יג) 'מזרק אחד כסף' ,עיין שם .וכן הוא גם הלילה ,אלא דהכא בערב פסח -איסור דלילה
בזוהר (ויקרא י ;.ועיין זוה"ח בראשית טו ,).וגם אין זו סברא לבד של חכמי האומות ,רק הוא מבואר שאחריו לאו משום לתא דידיה ,אלא משום עצמו
במופת .וכבר האריכו בזה בביאור ש"ס חגיגה הנ"ל (ראה באר הגולה באר הששי קכג .ד"ה בפרק; לבוש (שהוא יום טוב) ,ולפיכך ילפי מתענית דמצינו
האורה דברים ד ,לב). שאיסורו ביום בלבד ולא בלילה כלל ,כן איסור
הגיד רבינו בחיים חיותו" :מהספרים שלי יהיו לי תלמידים" ב
(הג"ר יעקב טייטלבוים -תלמידו המובהק של הגר"מ אריק זצ"ל -ששמע מפי רבינו)
33 סדרת מאמרים מיוחדים המטעימים צוף נועם ומתיקות שבת מנהר היוצא מעדן רבינו זי"ע תפארת יוסף
עניני שבת באגדה ובהלכה
«««
הראשונים ז"ל (ראה תוספות מועד קטן יט .ד"ה רבי יוסי; כך אין מערבין לשני ימים יום אחד למזרח ויום אחד (המשך מעמוד הקודם)
רא"ש הלכות קטנות הלכות תפילין סימן טז ד"ה תניא) דמשום וכו' .ודכוותיה בחגיגה (ה' ,):ואותי יום יום יִ ְדרֹׁשּון' למערב .ורבי אליעזר ,התם קדושה אחת ,הכא שתי
הכי תפילין נוהגים בחול המועד -אף על גב דאית (ישעיה נח ,ב) -וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין קדושות ,עכ"ל הגמרא.
וצריך להבין ,דמה זה שאמרו 'אי אתה מודה' ביה איסור חמץ ומצות סוכה ,דעיקר האות הוא דורשין אותו וכו' .ועיין עוד סוכה (מג' ,).בסוכות
תשבו שבעת ימים' (ויקרא כג ,מב) -ואפילו לילות וכו' ,וכו' ,ומה שייך כלל לדמות יום טוב ושבת ליום אחד רק איסור המלאכה ,ועל כן בחול המועד דשרי ביה
או אינו אלא ימים ולא לילות וכו' .ועיין רש"י סוכה בעינו .ואף על גב דסבירא להו לחכמים דיום טוב מלאכת דבר האבוד (ראה מועד קטן יא ).לא מיקרי 'אות'
(מח .ד"ה לרבות) .ואם כן שפיר סוברת גם המכילתא ושבת קדושה אחת נינהו ,עם כל זה אין לדמותם וכנודע.
ואם כן לדברי המכילתא הנ"ל דאיסור מלאכה דאין איסור ליל השבת נלמד מאזהרה הכתובה על יום ליום אחד בעינו חציו לכאן וחציו לכאן ולהקשות
דיום השבת הוא אזהרה בפני עצמה ,ואם כן הוא גם מזה על רבי אליעזר. השבת ,ושצריך אזהרה בפני עצמה ללילה.
כן אות בפני עצמו ,ואם כן שוב שפיר חלו האותות
ותו ,דלישנא ד'אי אתה מודה' וכו' ,מוכח קצת דתפילין ודשבת ביחד ,ולא שייך לומר שהשבת קדם 'זכור את יום השבת לקדשו' -אם לילה בכללו
ולגבי שבת עצמו מצינו גם כן בגמרא דאין הלילה דלסברת רבי אליעזר היה גם ביום אחד איזה הוה מפאת הלילה ,כיון שבבוקר הוי גם מפאת השבת
בכלל תיבת 'יום' ,עיין פסחים (קו' ,).זכור את יום אמינא שיועיל חציו לצפון וחציו למערב ,ועל זה אות חדש א.
השבת' (שמות כ ,ח) ,אין לי אלא ביום ,בלילה מנין אמרו לו דאי אתה מודה שם שאינו כן ,ועל כן תודה
וכו' .ומבואר דליל השבת אינו בכלל יום השבת ,עיין גם כאן .וזה קשה להבין ,דאיזה הוה אמינא היה שם ביאור סברת האיבעיא
כן כלל לחלק אותו היום בעצמו ,ורבי אליעזר הרי אם מכשירי מצוה דיום דוחים לילה
שם היטב דפריך על זה רק מסברא ,משום דקידוש
וידידנו האברך החריף ובקי מו"ה יוסף חיים דוד חילק רק יום טוב ושבת מהדדי -דהוי שתי קדושות. צריך שיהיה בתחלת השבת.
ואולם על פי דברי המכילתא הנ"ל -דשבת עצמו רייך נ"י מפה ,העירני על דברי הירושלמי סוף פרק
ויש לדחות ,דעדיפא מינה קפריך ,דלא לבד יש בו שתי אזהרות מחולפות ,אזהרה דלילא ואזהרה ראשון דראש השנה (ה"ח) וז"ל :דבר שהוא דוחה
שהלילה הוא בכלל היום ואינה מתמעטת מתיבת דיממא וכנ"ל[ ,ופשוט דהוא הדין ביום טוב יש שתי את השבת ביום ,מכשירין (דידיה) מהו שידחו את
'יום' ,כי אם אדרבה יש סברא דקאי אלילה לבד ולא אזהרות ללילה ויום ,וכמו שדימו התוספות ישנים השבת בלילה ,עיין שם היטב דבעי לענין מכשירין
יומא הנ"ל יום טוב ושבת אהדדי וכנ"ל] ,ואם כן יש שאי אפשר לעשותן מערב שבת -דדחי שבת כמצוה איום ,משום דבתחלת יומא בעי לקדושי.
לומר ,דהאי 'חציו לצפון וחציו לדרום' הכוונה על עצמה (ראה שבת קל ,).אם מותר לעשות המכשירין המחלוקת במנין סעודות
שתי העונות דמעת לעת ,היינו שאם עירב בלילה בליל שבת לצורך מצוה שזמנה ביום השבת. השבת תלויה אם לילה בכלל 'יום'
ולפי דברי המכילתא הנ"ל מובנת סברת האיבעיא, עוד יש לומר ,דדבר זה אם ליל השבת הוא בכלל לצפון וביום לדרום ,דבזה שפיר הוה אמינא גם בשבת
יום השבת -היכא דמישתעי קרא מיומא דשבתא ,הוא עצמו או ביום טוב עצמו שיועיל ,כיון דהם שני זמנים דכיון דהלילה יש לה אזהרה אחרת מן היום ,והמצוה
פלוגתא דתנאי בשבת (קיז ,):תנו רבנן ,כמה סעודות של אזהרות ואיסורים מחולפים ,ושפיר אמרו 'אי אתה העצמותית זמנה ביום ,אם כן הרי הותרה רק אזהרת
חייב אדם לאכול בשבת -שלש .רבי חידקא אומר ,מודה דאין עושין כן' ,והוא הדין דאין לחלק היום טוב היום בשביל המצוה ולא אזהרת הלילה ,ושפיר איבעי
ארבע .אמר רבי יוחנן ,ושניהם מקרא אחד דרשו ,משבת -אף על גב דהיום טוב הוא איסור בפני עצמו ליה להירושלמי לומר שאזהרת הלילה באיסורה
עומדת ,ואסור לעשות מכשירי המצוה בלילה ,עד 'ויאמר משה אכלוהו היום ,כי שבת היום לד' ,היום והשבת איסור בפני עצמו.
כאן דבריו ,ויפה העיר. לא תמצאוהו בשדה' (שמות טז ,כה) ,רבי חידקא סבר,
ועל זה השיבם רבי אליעזר ,דהתם נהי דהם שתי
הני תלתא 'היום' לבר מאורתא ,ורבנן סברי ,בהדי אזהרות ,עם כל זה קדושה אחת נינהו על כל פנים אזהרת הלילה היא רק גילוי
-קדושת יום טוב או קדושת שבת .מה שאין כן יום שהלילה נכלל באזהרת היום דאורתא ,עכ"ל הגמרא.
ואולם ,עיינתי בגוף המכילתא הנ"ל ,וראיתי ומבואר דפליגי בזה אי תיבת 'היום' דקאי אשבת טוב ושבת שהם שני מיני קדושות שונות ,דקדושת
-ליל השבת הוא בכללו ,או קאי רק איממא דשבתא שבת היא ענין קדושה בפני עצמה ,וקדושת יום טוב שמבואר שם בזה הלשון :אין לי אלא עונש ואזהרה
לחוד .ואם כן יש לומר גם כן דמכילתא הנ"ל אליבא היא גם כן ענין קדושה בפני עצמה ,על כן שפיר יש על מלאכת היום ,עונש ואזהרה על מלאכת הלילה
מנין ,תלמוד לומר (שמות לא ,יד) 'מחלליה מות יומת'. דרבי חידקא הוא דאתיא ,מה שאין כן לדידן ,וכמובן .לחלקם מהדדי ולעשות שני עירובין ,ודו"ק.
עונש שמענו ,אזהרה לא שמענו ,תלמוד לומר (שם
כ ,י) 'ויום השביעי שבת' ,שאין תלמוד לומר 'שבת', לפי המכילתא אות מחלוקת תנאים אם הלילה והיום
אלא להביא את הלילה שהיא בכלל אזהרה ,עכ"ל. שבת לאות תפילין אינו קודם חלוקים רק באזהרתם או גם בקדושתם
ונראה ברור מדברי המכילתא ,דאין לליל שבת ועיין עוד בספר האמונה והבטחון להרמב"ן ז"ל ועיין עירובין (לח ).במשנה ,רבי אליעזר אומר ,יום
טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מאחריה ,מערב (פרק כא) ,שנתן טעם מדוע תפילין אין נוהגים בשבת אזהרה מיוחדת ,ותיבת 'שבת' היא רק גילוי שגם
אדם שני עירובין ,ואומר עירובי בראשון למזרח (מנחות לו ):ונדחה אות התפילין מפני אות השבת (ראה הלילה הוא בכלל אזהרת היום ,והוי אכתי שפיר חדא
ובשני למערב וכו' .וחכמים אומרים ,או מערב לרוח שם) ,וז"ל :והשבת דוחה את התפילין ,לפי שכבר אזהרה בשבת ליום ולילה.
הן זה המעט העירוני רעיוני על דברת המכילתא אחת או אינו מערב כל עיקר ,או מערב לשני ימים התחילה השבת בשעה שאין מצות תפילין נוהגת -
והיא בלילה ,שאין מצותן בלילה אלא ביום (ראה שם) ,הנ"ל בהשקפה הראשונה ובתחלת העיון ,ואולם הדבר או אינו מערב כל עיקר וכו'.
ובגמרא שם ,הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר ,וכיון שהתחילה מצות השבת אין לדחותה מפני אחרת צריך בירור גדול ורחב יותר ,ואין ִע ִּתי ִא ִּתי לזה כעת
כלל וכלל ,ועוד חזון למועד אי"ה. אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וכו' ,עכ"ל.
לקח טוב כלל ז פיסקא ז; כט; ל-לג יז) לא, שמות (ראה 'אות' נקרא שהשבת מה והנה וחציו לדרום .אמר להן ,אבל (אמת) .אמרו לו ,כשם
מה-מז; נח; סו; עח-פ; פב; פד; קיב; קיד שאין מערבין ליום אחד חציו לדרום וחציו לצפון ,הוא רק מפאת האיסור מלאכה שבו ,וכמו שכתבו
)א המשך לשונו" :ואולם דברי הרמב"ן ז"ל בלאו הכי צריכים עיון גדול מש"ס עירובין (צו ,).דאמר להדיא דאפילו למאן דאמר לילה זמן תפילין ,עם כל זה שבת לאו זמן תפילין מטעמא דהוא גופיה אות ,עיין
שם ,וצריך עיון גדול".
שביבי יוסף
אלומת אור לחקירות יסודות סברות וכללים
המפוזרים בתורת רבינו זי"ע
חשך הוא העדר אור ואין בו התהוות וסילוק
"חשך הוא רק העדר האור ואינו הויה עצמיית ,ואי אפשר שיוחשב שיש לו התהוות וסילוק ,דכיון דהוא רק העדר ,אין כאן התהוות וסילוק כלל ,שהרי
גליוני הש"ס רשימות ירושלמי ברכות אות מג
אין מתהווה דבר כלל ,ורק שנעדר האור ,ואם כן כל הלילה רק דבר אחד -שנעדר האור"
ג הבטיח רבינו" :כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי -אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון"
(הגה"צ רבי יצחק מענדל מארגנשטערן זצ"ל חתן רבינו -ששמע מפי רבינו והכריז על כך במעמד ההלוויה הרבתי באשכבתיה דרבי)
אלה תולדות יוסף 34
מתולדותיו של רבינו
לרגל
ה ד יומ א
מאמר סקירה על 'גליוני הש"ס'
לא ו ל י מאת הגאון המפורסם ר' שלמה יוסף זוין ז"ל
א' מ
ר ח שו ן יוצר האנציקלופדיה התלמודית ועורכה א
המובחר שבחידושי רבינו
שפירא' ,אלא בעיקר משום שיש לאותו ש"ס גליונות רחבים ,ויכולים לרשום הגהות בצדי מתוך חיבוריו הרבים של רבינו זי"ע ,המראים בעליל את גודל היקף ידיעותיו
הדפים ,)"...מכל מקום מצינו לרבינו שמתאונן פעמים רבות שהיריעה קצרה בכל הש"ס בבלי וירושלמי ,חידושי ותשובות ראשונים ואחרונים ,המפורסמים
מלהאריך ולבאר כוונתו די צרכו .לדוגמא" :ויש לדבר עוד הרבה בזה ואין ושאינם מפורסמים ,בולט במיוחד הספר "גליוני הש"ס" ,הכולל :הערות
הגליון מספיק" (נדרים לב .ד"ה גדולה); "בשאלתות ...ויש בדבריו כמה דברי חידוש והשוואות ,קושיות ופירוקים.
ואין הגליון מספיק לדבר בם ,ורק זאת ארשום( "...יבמות קג :ד"ה סנדל); "ודו"ק
על שני חלקיו ,שנדפסו על סדר :זרעים ,מועד ,נשים ונזיקין -בבלי
בכל זה כי קצרתי מאפס מקום" (ירושלמי כתובות פ"ט ה"ג).
וירושלמי ,והמלאים וגדושים מזן אל זן ,אמר חתנו הגה"צ רבי יצחק מענדל
מארגנשטערן זצ"ל הי"ד -המוציא לאור ,לאביו של הגה"צ ר' אלחנן היילפרין
רבינו עצמו החשיב מאוד את גליונותיו ,כפי שהעיד בתקופת מלחמת
זצ"ל ,שהמה רק שליש ממה שרשם על גליונותיו ,כי לגודל הוצאות הדפוס
העולם הראשונה ,בברחו מחמת המציק מקראקא לווינא ,התמרמר על אם
נבצר הימנו לכלול את כולו (וכה סיפר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנער זצ"ל ,באחד
הדרך ,על הש"ס שהשאיר בקראקא ,בהטעימו" :שמכל הכתבים שלו ,הרי
מביקוריו אצל כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א ,ששמע מחתן רבינו כעין זה).
הערותיו שרשמם על הגליון המה המובחרים ביותר" (מפי הרה"ח ר' יהושע זאב
לערנער שליט"א ,ששמע מהרה"ח ר' יהושע צענזער ז"ל ,שברח אז יחד עם רבינו) .כך גם יצוין ,כי למרות שהש"ס הגדול -דפוס זיטאמיר ,בו רשם רבינו את
תעיד העובדה כי רבינו ציין לגליונותיו בשאר ספריו למעלה משש מאות הערותיו ,היו לו גליונות רחבים (כפי שמספרים ,שרבינו הטעים לחותנו החסיד הנגיד
פעם! ר' משה קליינר ז"ל סיבת הדבר שרוצה בש"ס זיטאמיר דייקא" :לא מפני שהדפיסוהו 'האחים
לרגל יומא דהילולא רבא של רבינו זי"ע
מוגש בזאת לפני הקוראים מאמר סקירה מאלף אודות גליונות רבינו
פרי עטו של הגאון רבי שלמה יוסף זוין ז"ל
הרגילים להעמיק בגמרא עם שיטות הקדמונים .אבל ה"עשירות" מסורה בידי כל מי ש"תלמודו בידו" .אבל יש מהות אופן וצורת כתיבת הספר
מנין ,שבשו"ת הר"י מיגאש יש תשובה ארוכה על סוגיא וה"עושר" הוא צפון וטמון .ה"מרגניתא" מכוסה ב"חספא". מליצה ,תוכן וצורה -משלשה אלה קוראים המחברים
זו ב"שיטה מקובצת" לבבא קמא מובאות כמה תשובות בקיאות שכיחה ,אפילו כשהיא גדולה למדי מבחינה את השמות של ספריהם .רוב השמות של הספרות הרבנית
הר"י מיגאש לסוגיות שונות ודוקא תשובה זו חסרה שם. הכמותית ,לא תספיק להגיע לאותם האוצרות הספונים, הם מליציים; קצתם מעידים על טיבו של התוכן שבספר,
ציונים כאלה יש במקומות שונים להרבה ראשונים הרגשתו המיוחדת של המחבר מכירה בנקודה ההגיונית ומיעוטם -על הצורה החיצונית .לסוג האחרון שייך השם
אחרים :לריב"ש ,לתשב"ץ ,למהר"ם בר' ברוך ועוד .אף הגנוזה במאמר חז"ל שגור והריהו מוציאה ומציעה לכל. של הספר שלפנינו " -גליוני הש"ס"" .גליונות" אינם
לאחרונים שונים הוא מראה מקום :ל"שבות יעקב", הבקיאות הרחבה שלו במובנה הרגיל מסייעה לו לצרף חיבורים מיוחדים .הרי הם רשימות של המחבר בצדי או
ל"שאילת יעב"ץ" ,ל"מעיל צדקה" ,ועוד .ודאי ,אין לאותה הנקודה מקומות אין מספר מבבלי ומירושלמי בשולי הדפים של איזה ספר (במקרה שלפנינו " -הש"ס").
שלימות בציוניו .אינו מקיף את כל הראשונים ואת כל ומכל "חדרי תורה" של הספרות התלמודית. )ין המחבר נכנס ,כרגיל ,בציוניו והערותיו על גליון
האחרונים .ספר כזה עדיין מחכה למחברו ,אבל אין זה ה)ריכות הרגילה של המחבר אין לה ,כמובן ,מקום ספר נדפס לבירור יסודי של הענין .מעיר בקצרה ומשאיר
פוגם בתועלת החיובית שיש לקבל ממה שנתן לנו .כל ב"גליוני הש"ס" .טבע הדברים מחייב .אבל דמותו מקום לעיון ולדיון .מי לנו גדול מרבי עקיבא איגר,
שכן ,שבכמה מציוניו הוא מעיר ומאיר גם בגוף הענין, התלמודית של המחבר משתקפת גם בהערותיו הגהותיו שהערותיו ב"גליון הש"ס" חדורות עומק ופשטות כאחד,
אלא שאלה כבר נכנסים לכלל החידושים. הקצרות ,כאותן הסגולות של הים הגדול המשתקפות כדרכו של אותו גאון בכל מקום ,ואף על פי כן אין בהן
בטיפת מים. מהביאור התכליתי שבתשובותיו וחידושיו .ומאליו מובן:
חידושים צריכים להשוואות; כשם שבכלל אין פרצופו התורני של אחד דומה לחברו,
השוואות צריכות לחידושים שלשה מיני הערות :חידושים
השוואות ומראי מקומות כך אין הערותיהם של בעלי הגליונות שוות .כל אחד
החידושים וההשוואות שב"גליונות" יונקים זה מטביע אותן בחותמו שלו.
מזה .כל אחד מהם יש בו ממה שבחבירו .ההבדל הוא שלש תכונות ל"גליוני הש"ס" :מראי מקומות,
חידושים והשוואות .מראי המקומות לרוב אינם אומרים ה"גליונות" שלפנינו הם "הגהות נחמדות על סדר
במטרה ,במגמה .בחידושיו ,בין כשבא לפרש ולבאר ובין נזיקין בבלי וירושלמי אשר עטר אותם ...סביב ש"ס בבלי
כשחוקר בהלכה ,הוא תומך את דבריו בראיות אופייניות, כלום מלבד עצם הציון" .עיין" שם ושם -ולא עוד .כמובן,
כשאנו מעיינים באותם המקומות אנו מוצאים שם דברים דפוס זיטאמיר וירושלמי דפוס ברלין" .מאה ואחד חבורים
שיש בהן משום הדרך הבקיאותית המיוחדת להמחבר. השאיר המחבר בכתב יד (מלבד אלה שנדפסו!) ,נפרטים הם
ובהשוואותיו ,בין שאומר בפירוש מה שהוא רוצה להוכיח הנוגעים לפירוש הסוגיא .אבל המחבר משלו אינו מוסיף
שום "נופך" .ממלא הוא תפקיד שימושי .ומבחינה זו, בשמותיהם לשער הספר והרשימה נסגרת כאילו כלאחר
מהן ובין שהוא סותם; "כזה ,"...אנו מוצאים בהן הארה יד" :מלבד הגהות על כל הש"ס בבלי וירושלמי"" .מלבד"
מחודשת .בחידושיו הוא בא ממילא ,מתוך בירור הענין, השימושית ,אמנם ערך חשוב לציוניו.
הזה הן הן "הגהות" שבספר שלפנינו.
להשוואות; בהשוואותיו ,להיפך ,החידוש בא בתורת דוגמא להערה מסוג 'מראי מקומות'
תולדה ופועל יוצא .וכמובן ,יש בחידושיו גם ממידת דרך מיוחדת לו להמחבר בכל חיבוריו .בקיאות
ההגיון ,שייחד לו המחבר בכל ספריו. והרי ה"הגהה" הראשונה מסוג זה ,ב"גליון" לבבא קמא עצמאית ,בלתי מצויה בגדולי התורה ובלתי רגילה
(ג" ,).אלא אאבנו וסכינו כו' .נ"ב ("נכתב בצידו") עיין אריכות בספרים .בקיאות של השוואות והפתעות ,מגלה נקודת
בשו"ת הר"י מיגאש סימן קע"ד" .ואמנם :הר"י מיגאש דוגמא להערה מסוג 'חידושים' הדמיון של הענין הנידון במקומות ,שלא יעלה על לבנו
חוקר הוא ,למשל ,ב"גליון" לבבא בתרא (קכ :ד"ה רשב"ם), נשאל שם לבאר אותה סוגיא והוא משיב בארוכה .חשוב לעולם ,ולא מפני ש"דברי תורה עניים במקום זה ועשירים
(המשך בעמוד הבא) « « « מאוד ביאורו של אחד מגדולי הראשונים ובפרט לאותם במקום אחר" .אם "המקום האחר" הוא גלוי ומפורש ,הרי
כל המאמר לאהל אחד בשם 'סופרים וספרים' .בין היתר ,פירסם גם התורה בדורות האחרונים ,נהג לפרסם בכתבי-עת שונים מאמרי )א בתוך' :סופרים וספרים' ח"ב עמוד .150-156
מאמר הסוקר את ספר גליוני הש"ס נזיקין ,הוא המאמר המובא כאן ביקורת והערכה על ספרים תורניים שונים שיצאו לאור באותם הגאון הנודע והסופר ברוך הכשרון רבי שלמה יוסף זוין ז"ל
בשינויי עריכה קלים ובתוספת כותרות ,תוך שמירה על סגנונו הצח שנים ,בהם סקר את מבנה הספר ,שיטתו ודרכו של המחבר ,ועמד (ראה בקוים לדמותו ב'המועדים בהלכה' מהדורת תש"ע) ,כהמשך לספרו
ושיטת הפיסוק הייחודית בה היה רגיל המחבר ר' שלמה יוסף ז"ל. על המאפיינים הייחודיים של הספר ומחברו ,ולאחר מכן קיבץ את 'אישים ושיטות' -בו עמד על שיטתם המיוחדת של כמה מגדולי
הגיד רבינו בחיים חיותו" :מהספרים שלי יהיו לי תלמידים" ד
(הג"ר יעקב טייטלבוים -תלמידו המובהק של הגר"מ אריק זצ"ל -ששמע מפי רבינו)
"זה 35 משום לאו זה ,וביאורו שמחמת הריבית הוא דחוק לשלם פירש רש"י" :מהניא לשכח לימודו" .המחבר מעיר: (המשך מעמוד הקודם)
«««
חידוש ,לשון מועיל שלא לטובה ,ויש דוגמתו בזבחים פ"ז אם מועילה שאלה בפדיון הקדש ומעשר שני .מגדיר את במוקדם ונחשבת ההלואה גופה ללחץ.
א' ,לינה מועלת בראשו של מזבח ,היינו דמועלת לפסול". ספיקו כך :אם שאלה מועילה רק כשמקדיש דבר חדש
ההשוואות מלמדות כללים בדרכי הדרשות
[ויש להוסיף" :לסם יבש שמונח על בשר חי אם יש שם אבל לא כשמעתיק הקדושה ממקום למקום ,או שאין
מכה מחלחל ויורד אין שם מכה אינו מועיל כלום" (סוטה
מתוך השוואותיו אנו למדים כללים בדרכי הדרשות.
ב"גליון" בבא קמא (לט ,).על המשנה "שור האיצטדין הבדל .והוא מעורר ראיה מתרומה ,ש"לפי מה שכתבתי
ח ,):שמובנו :אינו מזיק כלום (ובתוספתא שם הגירסא במקום אחר (ראה אתוון דאורייתא כלל ב פיסקא א-יא) דתרומה
באמת "אינו מזיק") .ה"תועלת" היא ,שהדבר פעל את אינו חייב מיתה ,שנאמר :כי יגח ולא שיגיחוהו" ,כתב:
"דוגמת זה בכורות מ"ח ב'' ,יעבור' כתיב ולא שיעבירוהו, ישנה בטבל ,והתורם הוא רק מברר אותה ,אם כן מעשה
פעולתו ,בין שהיא לטובה ובין שהיא לרעה]. הפרשת התרומה עניינו בנושא של הקדושה ,שלא היה
ועיין עוד לקמן נ"ג א' תוספות ד"ה בעל השור שכתבו,
פירוש בלשניים במלים נדירות גזירת הכתוב מ'ונפל' וכו' ולא שיפילוהו" .המחבר אינו לה נושא מיוחד ומבורר ובהפרשתו חידש זה ,וזה ישנו
גם פירוש בלשני אנו פוגשים ב"גליון" .בירושלמי אומר בעצמו כלום ,אלא מראה "דוגמת זה" במקומות גם בחילול שחידש נושא לקדושה היינו המעות ,ואם כן
בבא מציעא (פ"ו ה"ה) יש" :הדא אנטיכריסים ריבית הוא". אחרים .אבל ההשוואות מאלפות .אנו רואים כלל :בכל כי היכי דיש שאלה על הפרשת תרומה הוא הדין אחילול".
ה"פני משה" נתקשה להבין מה זה "אנטיכריסים" ("לא מקום שכתוב בתורה איזו פעולה על אדם או בעל חי אין [הערה יפה ,אף על פי שיש מקום לחלק ביניהם ,שכן
נמצא זה במפרשי המלות") .מחברנו כותב" :עיינתי בספר הפעולה מתייחסת לנושאה אם הוא מוכרח לה על ידי בתרומה יש התחדשות גם באיכות הקדושה ,שלא זו
מלות לועזי ומצאתי כי "אנטיקרעסע" היא מלה יוונית, אחרים. הקדושה שהיתה בעודה מובלעת בתוך הטבל לזו שחלה
ועניינו הלוואה על המשכון בתנאי שיהיה להמלוה רשות כיוצ) בו'" :ככתבם וכלשונם' -מה לשונם לא נשתנו עם ההפרשה ,מה שאין כן בחילול].
להשתמש בהמשכון ,ועל זה הוא שאמר הירושלמי כי אף כתבם לא נשתנה" (סנהדרין כב .).וב"גליון"" :דוגמת דרש שוב הוא מצדד באותו גליון ראיה להיפך ,שבחילול
דבר זה ריבית הוא" .מוסיף הוא לבאר את הקשר שיש זה בכורות י"ז א'' ,זבח ונסכים' -מה זבח שלא נשתנה אף אין שאלה מועילה ,ומעורר לבסוף ספק חדש ומפתיע:
להלכה זו עם המשנה שהירושלמי עומד עליה. נסכים שלא נשתנו ,ועיין עוד סוטה ט"ו ב' ,דומיא דמים, אם מועילה שאלה בקבלת תוספת שבת ויום טוב ,שהרי
מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה"[ .ויש להוסיף קדושת התוספת אף היא באה על ידי פיו של האדם.
תיקוני גירסא והעמדתה על מכונה לדרכו של המחבר היה מקום ,לכאורה ,להעיר חיזוק
עוד" :מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנה" (עבודה
בשעת הצורך יודע המחבר גם להעמיד גירסא ,לתקן זרה לז.]): לספיקו מרבינו יונה (ברכות פרק ד') ,שמדמה תוספת שבת
נוסח .בסנהדרין (קב ).אמרו" :וירבעם יצא מירושלים - לתרומה לענין השיעור.
אמר רבי חנינא בר פפא שיצא מפיתקא של ירושלים", ההשוואות מלמדות כללים
בדרכי ה'דימוי מילתא למילתא' )ל) שהמחבר עצמו מוכיח שאין שאלה בתוספת.
ופירש רש"י" :מפתקא של ירושלים ,מכללה שלא לחזור טעמו" :תוספת עניינו שהוא מוסיפו על השבת ,והשבת
בה לעולם ולא ליטול חלק בעבודה"" .אין לזה מובן כלל והשוו)ותיו מראים "כלל" -לא בדרשת הפסוק בלבד,
אלא אף בדרכי הלימודים ההיקשיים של דבר מתוך דבר העיקריי הא ליתיה בשאלה לכן גם התוספת ליתיה
-מעיר מחברנו -דהא ירבעם היה משבט יוסף ולא היה בשאלה" .סברא זו כשהיא לעצמה אינה מספיקה.
לא כהן ולא לוי ומה חלק היה לו ליטול בעבודה ,וגם הרי בהלכה .בעבודה זרה (עג ):למדו ,שטבל אוסר במשהו
מטעם "כהיתרו כך איסורו" ("חיטה אחת פוטרת כל יש לדון :סוף סוף זה גופו ,שהוא מוסיף על השבת
אין זה מענין המכוון כאן כלל דקיימינן כאן אהא דאין העיקרית בא רק על ידי פיו .לפיכך מחזק המחבר
לו חלק לעולם הבא" .והוא מגיה :במקום "בעבודה" צ"ל: הכרי") ,לכאורה הרי זה לימוד פרטי בדין של טבל .אבל
המחבר מביא "דוגמתו" מהרבה מקומות" :זבחים ע"ד ב', סברתו בראיה" :והרי זה כענין נזירות שמשון דלא מהני
"בכבודה" ,ורוצה לומר :שלא יראה בכבודה של ירושלים שאלה הואיל ומקבל נזירות כשמשון ,ושמשון לא היה
שיתגלה לעתיד .והוא כעין פירוש הערוך" :שיצא ירבעם כנפילתה כך עלייתה ,וסוכה י' ,א' ,כהכשירה כך פסולה,
וביבמות כ"ב א' ,כיון דלענין יבום מיפטר ניפטר מיזקק יכול לשאול ,דהיה נזירות מצווה מן השם יתברך ,וכך
מן הכתב הכתוב לצדיקים שיחיו וישמחו בירושלים". כאן כיון שמוסיפו על השבת הרי זה שמקבל שיהיה
נמי זקיק ,ובמנחות פ"ד א' ,דלמאן דאמר חדש בחוץ
ריבוי תיקוני נוסחאות בירושלמי לארץ דאורייתא גם עומר המתירו בא משם "...המון קדוש כקדושת השבת."...
ביחוד הוא מרבה לתקן נוסחאות בירושלמי .פעמים דוגמאות הוא מוסיף עוד להביא ,שהאיסור וההיתר של חידושי סברות המכוונות לפירוש הפשט
מצד גוף הענין ,פעמים מכח הוכחות ממקום אחר .נציין פעמים הוא מחדש סברא המכוונת לפירוש הפשט" .כל דבר אחד נשקלים בערך שוה ויש ללמוד האחד מהשני.
שתים מהגהותיו .בירושלמי בבא בתרא (פ"י ה"ז) יש" :תני חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם ,שנאמר (דברים הוא גם מוליד ומחדש מתוך כך :במחלוקת הפוסקים אם
לא דומה אימת שטר גדול לאימת שטר קטן" .לפנינו בא כה ,ג) 'ונקלה אחיך לעיניך' -כשלקה הרי הוא כאחיך" עד המסייע פוטר משבועה יש לומר ב"פשיטות"" :כי היכי
מאמר זה אחרי משנה ז' .ופירושו לפי ה"פני משה" ,שזהו (מכות כג .):אין הפירוש -אומר המחבר ב"גליונו" -שכיון דמחייב שבועה הכי נמי פוטר דכחיובו כך פטורו".
טעם על "האומר לבנו שטר בין שטרותיו פרוע ויש לאחד
שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע" .המחבר משמיט שנקרא "אחיך" אין עליו עונש ,שהרי בחייבי מיתות בית השוואות 'לשיטתם' של
דין לא מועילה תשובה אף על פי שכששב נקרא אחיך ,תנאים ואמוראים בדרכי ההבנה
כל המשנה ז' מכאן (וזהו דבר הרגיל בירושלמי ,שכן
דרכם של התנאים והאמוראים בהלכה שונה .מכאן אלא שכיון שנאמר בכרת "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה",
בתחילתו לא סודרו בירושלמי המשניות לפי ה"הלכות")
שעניינו שנכרת מהשורש של כלל ישראל ואיננו אח של המקור האמיתי ל"לשיטתות" .כשאנו תופסים קו ידוע
והמאמר שייך לסוף ההלכה הקודמת (ה"ו)" :מי שפרע
ישראל ,ולכן כשאחר המלקות אנו רואים שנקרא "אחיך" ,המיוחד לאחד מבעלי התלמוד הרי זה "לשיטתו" נכון.
מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף ורבי יוסי אומר
סימן שהמלקות מחזירה את חיבורו לשורשו ונסתלק השוואותיו של המחבר מראות לנו על קוים כאלה .על
יכתוב שובר" -על משנה זו נחלקו שם בירושלמי איזה
המשנה בהוריות (יב" :):כהן גדול פורם למטה" אמר רב הכרת.
זמן יכתוב בשטר החדש ,זמן הראשון או זמן של היום.
מתוך כך הוא מסייע ל"קול הרמ"ז" שכתב ,שבחייבי "למטה למטה ממש" ,ושמואל חולק .המחבר ב"גליונו"
ורבי יוחנן מקשה על רב שמצריך לכתוב זמן ראשון ,שאם
מיתה בידי שמים אין המלקות פוטרתם .סתם עונש מעיר ברמז" :מעין זה בבבא קמא ס"א א' ,רב אמר נהר
כן למה אמר רבי יוסי במשנה" :וכן יפה לו ואל ירע כחו
אין ה"אחווה" מסלקתו .מוסיף להסביר עם זה המבואר ממש ושמואל אמר כו'" .הרי לנו ,שדרכו של רב לפרש
של זה" ,שיפסיד המשועבדים מזמן הראשון ,והרי אינו
בספרא בכל הכריתות ,שאין הציבור נכרתין .כרת הוא דברים כהווייתם" :ממש" ,ושמואל אינו מקפיד על כך.
מפסיד כלום אם כותב גם בשטר השני זמן הראשון .ועל
זה בא התירוץ" :לא דומה אימת שטר גדול לאימת שטר כריתת הענף מן השורש ,אבל לא ביטול השורש עצמו .השוואות 'לשיטתם' של תנאים
קטן" ,כלומר :יפה כחו של המלוה בשטרו הקודם ,שהוא אלא שבנוגע לחידושו של "קול הרמ"ז" מפקפק המחבר ואמוראים בגופי ההלכות
גדול ,שכן אימתו על הלוה יותר אם יאבד שוברו וישתדל והרי "לשיטתו" לא בדרך ההלכה ,אלא בהלכה עצמה. הרבה ונוטה לחלוק עליו[ .ויש להתפלא על שניהם.
לפורעו .והוא הוא הטעם שנאמר בברייתא בבבלי (קעא:). בפירוש המשניות להרמב"ם (מכות ריש פרק ג') מבואר בשבועות (יח ):נחלקו רבי אליעזר ורבי יעקב בטומאת
"כדי שיכוף לפורעו" .תיקון יפה -ו"מקומי". בפירוש שגם חייבי מיתה בידי שמים נפטרים במלקות] .מקדש וקדשיו :רבי אליעזר סובר ,שאינו חייב עד שיוודע
אם בשרץ נטמא או בנבילה נטמא ,ורבי עקיבא סובר, חידושים בטעם והסברת דינים
הגהות ותיקונים על פי השוואות ממקומות אחרים
פעמים החידוש הוא לא בדין ולא בפשט ,אלא בטעם .דכיון דידע דאיטמא בעולם" די בכך אף שאינו יודע אם
והרי הגהה לפי השוואה ממקומות אחרים .בסנהדרין ב"גליון" לבבא מציעא (קיח ).הוא נותן טעם לזמן בית דין נטמא בשרץ או בנבילה .מחברנו מעיר על "דוגמא לזה"
(פ"ה ה"ג) ,לענין שהעדים טועים בעיבורו של חודש עד רוב שהוא שלשים יום :בפסיקתא רבתי ,פרשת תשא ,כתוב במשנה בנגעים (פ"ה מ"ד) ,שאם היו באדם שתי בהרות,
החודש" ,אמר רבי יוחנן כגון העירנין (בני הכפרים) הללו טעם על השמעת השקלים באחד באדר ("מתחילין בראשו אחת כגריס ואחת כסלע ,ולבסוף שבוע היו שתיהן כסלע
וחכמים אומרים אינן כלום" .קשה להבין פירוש דברי של אדר ותורמין בראשו של ניסן") "כדי שלא לדחוק את ואינו יודע באיזו מהן פשה ,חכמים מטהרים ורבי עקיבא
חכמים .ה"פני משה" נדחק מאד .המחבר משער "אולי ישראל" .הרי שבפחות משלשים יום נחשב לדחק ולחיצה מטמא ,וביארו המפרשים ,שנחלקו אם צריך לדעת באיזו
צ"ל" שהנוסח הנכון הוא" :וחכמין אינון כלום" .לשון זה בהרת מיטמא ,או שכיון שסוף סוף טמא הוא לא איכפת
("וחכמין אינון כלום") נמצא כן בירושלמי ברכות (פ"ב ה"ג) ויש בו משום "לא תהיה לו כנושה".
לנו מאיזו בהרת באה הטומאה .נקודת ה"לשיטתו" של ר'
ועבודה זרה (פ"ג ה"א) ,ופירושו :כלום הכפריים יודעים יום" שלשים הלוה "סתם )ף מה שאמרו במכות (ג):
עקיבא באמת יפה.
ומכירים בעיבורו של החודש אפילו אחרי רוב החודש? הוא ,לדעתו ,מטעם זה :כשמלוהו על פחות מכן יש בעצם
הטעות עלולה לבוא בנקל .המעתיק כשמצא "וחכמי' ההלואה משום לחץ ודחק ,שמכריחו לשלם בפחות מל' השוואות המלמדות פירושי מלים
אינון כלום" ולא הבין את הפירוש ,הוסיף "אומרים" )ף הוראה של מלה במובן הלשוני אנו מוצאים בציוני יום ,ומצינו בהלואה עצמה ענין "לא תהיה לו כנושה"
והחסיר ו' ב"אינון" .ה"אולי" נראה ל"ודאי"... במלוה בריבית ,שאמרו בגמרא (בבא מציעא עה ):שעובר גם המחבר .על "מחשבה מועלת בדברי תורה" (סנהדרין כו):
ה הבטיח רבינו" :כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי -אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון"
(הגה"צ רבי יצחק מענדל מארגנשטערן זצ"ל חתן רבינו -ששמע מפי רבינו והכריז על כך במעמד ההלוויה הרבתי באשכבתיה דרבי)
בזכרון קדוש בכורות טז-כב בשבילי הש"ס
פנינים לפי סדר הש"ס
36
תיאורים מרתקים וזכרונות עסיסיים
מעד נאמן טו"ב שנים -נכד רבינו ר' דוד מארגנשטערן ז"ל
יישוב סתירה עצומה בתוספות כשיש אנן סהדי שרוצה
עט סופר מהיר היה לו לרבינו יוסף ענגיל זצ"ל .עיסוקו בענין 'מים שאין להם סוף' להקנות -קונה בלי מעשה
העיקרי בחייו היה הכתיבה .אמנם ,כתיבתו התמקדה אך הנה יש סתירה עצומה בדברי התוספות ,דביבמות בגמרא (יח ,):רבי טרפון סבר אקנויי קא מקני ליה
ורק בחידושי תורה ,בהם ורק בהם .לא נמצאים בספריו
(לו :ד"ה הא) כתבו ,דטעם איסור הלכתחלה במים שאין בחצירו (אקנויי קא מקני ליה בעל הבית לרועה כהן
לא זכרונות ,לא חוויות ולא תיאורים אישיים או אחרים,
כאשר במידה מסוימת ,מתוך כתביו נוצר הרושם של
להם סוף (ראה שם קכא ,):הוא מפאת דהוא מיעוט מקום בחצירו ,כדי שיזכה כהן בבכורות כשיולדו מיד,
אישיות אלמונית אשר אין לדעת אודותיה כמעט מאומה. המצוי ,ואילו בתוספות בסוגיין (כ :ד"ה חלב) כתבו, דתיקני ליה חצירו) ,דניחא ליה לאיניש דליתעביד
דטעמא דמים שאין להם סוף דאם נישאת לא תצא מצוה בממוניה (שיגדלו בכורותיו של כהן בחצירו)
אמנם ,משמיא קא זכו לן ,לתיעוד אותנטי בדמות
מחברת הזכרונות של נכד רבינו בן-בתו ה"ה ר' דוד
(יבמות שם) -ולא אמרינן סמוך מיעוט דנמלטים כו' .ובתוספות כתבו :אקנויי קא מקני ליה מקום
מארגנשטערן ז"ל -שגר עמו בבית אחד זכה לחסות בצל לחזקת אשת איש ,הוא משום דהוא מיעוט דלא שכיח, בחצירו ,ואפילו בלא קניין קא קני ,דגמר ומשעבד
קורתו טו"ב שנים ,בה הנציח תיאורים מרתקים מתולדות עיין שם .והוא פליאה עצומה מאוד ,דבטעם איסור נפשיה ,עכ"ל.
חייו של סבו הגדול ומחוויותיו האישיות .מסמך זה מהווה הלכתחלה כתבו דהוא משום דהמיעוט מצוי ושכיח, נראה מזה ,דמעשה הקניין בממון איננו דבר
עדות חיה ומהימנה לחייו ופעלו של רבינו .מעין חרך- ובטעם היתיר הדיעבד כתבו היפוכו לגמרי -דהוא עצמיי -שהוא העושה ההקנאה בעצם ,דההקנאה
הצצה לעולמו האישי של רבינו ,לרום השגותיו ולעוצם משום דהמיעוט לא שכיח. בעצם עושה רק הרצון לבד -מה שרצונו שיהיה
כישוריו. והנה להשוות דברי התוספות אלה אהדדי ,דלא שלו ,וצריך רק מעשה הקניין להוראה על הרצון,
במסגרת מדור זה ,נעלה מדי שבוע בשבוע בעז"ה, ליסתרי מהיפוך להיפוך ,וההכרח לנו איפוא לקיים שיש לו רצון אמתי בכך להקנותו לו ,דלולי המעשה
קטע קצר מתוך אותם זכרונות מלבבים ככתבם וכלשונם, שני הדברים .והנה אין שום פנים בזה ,רק שנאמר, אי אפשר לדעת רצונו ,ואפילו אומר שרוצה שיהיה
תוך עריכת שינויי התאמה קלים ,והוספות מעטות במקום דכשדנין על מאורע פרטי ,לדמיון -אם נטבע יעקב שלו ,מכל מקום דיבורא -עביד איניש דמיקרי
הצורך. בעלה של רחל ,ואנו דנין עליו אולי נמלט ,בזה ואמר (בבא בתרא ל ,):ועל כן צריך מעשה הקניין
לא נתיימר למלא כאן יריעה שלימה ומקיפה אודות בוודאי המיעוט לא שכיח ,והוא רחוק מאוד לחוש להוראה על הרצון .וכל היכא דאנן סהדי באמת,
חייו הנשגבים של רבינו .גם הנכד עצמו הרגיש בחוסר שנמלט ,דרק אחד מאלף נטבעים במים שאין להם וידוע הרצון בלי מעשה שרצונו להקנותו לו ,שם
יכולתו למצות מדותיו של סביו הענק ,וכפי שכתב ברגש סוף שיהיו נמלטים ,ועל כן אין לחוש על זה כלל אין צריך מעשה הקניין כלל ,וקונה שפיר באמת
ובהכנעה: שנמלט יעקב זה. בלי קניין כלל ,רק ברצון לבד.
"כאשר באתי להגשים את הרעיון הזה ,ראיתי את קוצר
ואולם גוף מאורעות של טביעה צריך לומר ועיין טורי זהב אורח חיים (סימן תלד ס"ק ו) ,דכתב
ידי לעשות זאת; כיצד אפשר לספר אף חלק מתולדות
חייו של אדם שהיה משיג במשך ימים מספר את אשר
דמצוים המה ,ועל כן אחרי דהמאורעות המה מצוים, על מה שכתב המחבר (שם סעיף ד) דשליח יכול
רגילים האחרים להשיג במשך שנים רבות .לא יכולתי, אם כן הרי מצוי גם כן מאורע המלטה ממים שאין לבטל ,ובטורי זהב וז"ל :זה דעת הטור (שם) כו',
וגם לעולם לא יוכל שום אדם להוציא משפט על להם סוף ,דאף דההמלטה הוא רק אחד מאלף ,עם אלא שהר"ן (פסחים ג :מדפי הרי"ף ד"ה וכתב) מביא דעת
גדולתו הרוחנית של סבי ר' יוסף ענגיל זצוק"ל .וגם כל זה הרי המאורעות מצויות ,ואפשר שיארעו אלף אחרים שסוברים ,כיון שביטול משום הפקר נגעו בה,
בגלל כתבי היד שלו שאבדו בשואה ...ושעוד טרם ראו טביעות בזמן לא גדול מאוד ,ובתוך אלף טביעות ושליח לא מצי מפקיר כו' .אלא דנראה לי לדמות
אור ,אי אפשר עדיין להעריכו כראוי". הרי יתכן שפיר שיהיה מאורע אחד שימלט הנטבע. זו למה שכתב הרא"ש בקידושין פרק קמא (סימן
עם זאת ,בוודאי ניתן רבות ללמוד אודות רבינו זצ"ל, ועל כן ,אילו נתיר תמיד במים שאין להם סוף ,הרי כ) ,דאם קידש אשה בגזל שלה -מקודשת ,מפני
מתוך אותם זכרונות ותיאורים .אנו תקווה כי הדברים ממילא יהיה פעם שנתיר אשת איש לעלמא ,שהרי שמסתמא רוצה האשה שיהיו המעות שלו במתנה,
יבואו לתועלת הקוראים ,להגביר אצלם חשקת התורה גם במאורע ההמלטה גם כן נתיר ,ועל כן מפאת כדי שיהיו הקידושין תופסין ,עיין שם .ואם כן הוא
ואהבתה. זה אי אפשר לנו להתיר לכתחלה במים שאין להם הדין הכא נמי אמרינן דכיון שרוצה להפקיע את עצמו
סוף -לשלא יבא מכשול להתיר גם פעם במאורע מיד איסור חמץ ,מסתמא נתן את החמץ שלו במתנה
ואם כן שפיר נכונים דברי התוספות ,ואין כאן ההמלטה ,ודו"ק. לשליח שלו ,כדי שיוכל לבטל כו' ,עכ"ל .ובמקור
סתירה כלל ,ואדרבה דבריהם מדוקדקים .דאיסור ונמצא איפוא ,דבכל מאורע פרטי כשדנין על אותו חיים שם בביאורים (ס"ק ב ד"ה ומ"ש) וז"ל :ומה שכתב
הלכתחלה הוא מפאת דהמיעוט מצוי ,הכוונה דענין המאורע -אם נמלט יעקב זה ,אזי על זה אין חוששין הטורי זהב דמסתמא נתן במתנה לשליח ,קשה לי,
הטביעה מצוי ,וממילא הרי יארע גם מאורע ההמלטה כלל שנמלט ,דבוודאי לא נמלט ,אחרי דההמלטה במה קנה השליח החמץ ,כיון דלא עשה השליח שום
וכנ"ל ,וההיתיר בדיעבד הוא באמת רק מפאת דגוף בלתי מצויה כלל ,ועם כל זה אוסרין את אשתו לישא, קניין בהחמץ ,עכ"ל.
ההמלטה אינה מצויה ,ונמצא שאשה זו שנישאת אין שאם נתירה -יבא זה להתיר פעם במאורע ההמלטה, ונראה כוונת הטורי זהב גם כן ,דכיון דאנן סהדי
לחוש עליה שבעלה חי ,ורק שיש לגזור אטו מאורע ונמצא דאיסור נישואין של אשה זו הוא רק גזירה אטו דגמר ומקני מפאת האיסור חמץ להפקיע עצמו מיד
ההמלטה ,ועל כן בדיעבד לא גזרו להוציא אשה מאורע ההמלטה ,שאם נתיר כאן הרי נתיר תמיד, איסור ,לכן קונה ברצון לבד ואין צריך מעשה קניין,
מבעלה. ונבא להתיר גם במאורע ההמלטה ,ואם כן איסור אשה כי הך דסוגיין דאמרינן מפאת הניחותא דליעביד
ומה שאין כן אילו היתה ההמלטה מצויה ,והיה זו הוא גזירה אטו מאורע ההמלטה. מצוה כו' ,דגמר ומקני ואין צריך מעשה קניין,
ראוי לחוש לה מדרבנן ,דאמרינן סמוך מיעוטא ומה שאין כן בפרטיות באשה זו ,אין חוששין כלל והכא נמי דכוותה מפני האיסור .ואף דבמקנה חמצו
לחזקה ,והיה ראוי לחוש איפוא מדרבנן על בעלה של שמא בעלה חי ,והוא וודאי שמת ,אחרי דלא חיישינן לעכו"ם צריך קנין (תוספתא פסחים פ"ב ה"ו) ,שם הא
זו שהוא חי והיא אשת איש ,שפיר היינו אוסרין גם למיעוט שאינו מצוי -אפילו לרבי מאיר דחייש צריך הקניין מפאת העכו"ם הקונה ,דלא איכפת
בדיעבד ,וכל ההיתיר בדיעבד רק מפאת דההמלטה למיעוטא (יבמות קיט ,).כמו שכתבו התוספות בסוגיין, ליה באיסור דישראל ,ומה שאין כן כאן דיש גם
אינה מצויה ואין לחוש בבעלה של זו שמא חי ,ואין עיין שם .ועם כל זה אף שבעלה של אשה זו מת על השליח חיוב ערבות על עבירת המשלח ,לכן
כאן רק גזירה אטו מאורע ההמלטה ,והואיל והוא רק וודאי ,מכל מקום אוסרין אותה מלישא ,משום גזירה הוי האנן סהדי מצד שניהם ,ואין צריך מעשה קניין
גזירה לא גזרו על דיעבד ,ואם כן שפיר כל טעם אטו מאורע ההמלטה ,וגזירה זאת גזרו חכמים רק כלל .ויש לדון עוד בזה ,ועל כל פנים שטחיות
היתיר בדיעבד רק משם דאינו מצוי ,וטעם איסור לאסור לכתחלה ,אבל לאסור בדיעבד מכח הגזירה דברי הטורי זהב משמעי כן ,דנעשה הקניין מפאת
הלכתחלה שפיר רק מפאת שהוא מצוי -היינו דענין להוציאה מבעלה לא גזרו .ועיין גיטין (פד ,).ואם אנן סהדי גרידא וכנ"ל.
הטביעה מצוי וכנ"ל. נישאת לו לא תצא -דמשום גזירה לא מפקינן.
ההבטחה האחרונה שמחוללת פלאים:
"כל מי שיסייע בהדפסת החיבורים שלי ,אהיה לו למליץ יושר בעולם העליון"
(הבטחתו של רבינו זי"ע סמוך להסתלקותו ,באזני חתנו הגה"צ רבי יצחק מענדל מארגנשטערן זצ"ל -מייסד וראש חברת 'אוהבי תורה' להוצאת ספרי רבינו)
לרכישת הספרים (במשלוח עד הבית) ולקבלת הגליון:
טל | 1800-200-855 :דוא"לa1800200855@gmail.com :
כל הזכויות שמורות למכון "אוהבי תורה" -לההדרת ספרי שר התורה הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל -מאנסי יצ"ו
Cell: 845-216-8677 | Email: ohaveitorahengel@gmail.com
ו
37
בס"ד
38
בשבילי הש"ס מרגניתא דיוסף תפארת יוסף
פנינים לפי סדר הש"ס ענינים מופלאים ,פניני חכמה ודעת
ושכיות חמדה מתורת רבינו פנינים על פרשת השבוע
שביבי יוסף תפארת יוסף אוצרות יוסף
אלומת אור לחקירות יסודות סברות וכללים סדרה מיוחדת על עניני שבת
המפוזרים בתורת רבינו עיונים בספרי רבינו
בזכרון קדוש
חדש! תיאורים מרתקים וזכרונות עסיסיים מעד נאמן טו"ב שנים -נכד רבינו ר' דוד מארגנשטערן ז"ל
הצטרף לאלפים ההוגים בתורתו של שר התורה זי"ע
ותחוש גם אתה תענוג רוחני עילאי לכבוד שבת קודש!
להרשמהa1800200855@gmail.com :
• רזא דשבתי •
39
שנה ב' גליון י"ח
פרשת בראשית
כ"ט תשרי
תשפ"ז לפ"ק
דברי תורה מאירים כספירים ,הליכות קודש וסיפורי נפלאות
ממרן הגה"ק
רבינו שבתי שעפטיל ווייס משימאני זי"ע
בעל הלכתא רבתא לשבתא ומנחת שבתי
יו"ל ע"י כולל "מנחת שבתי" שימאני בעיה"ק ירושלים תובב"א
גליון מיוחד לרגל יו"ד דמרן רבינו הק' זי"ע ~ ג' חשון תשפ"ז
• הושענא צדיק נושעות • • לדעת כל רז סודך •
מיהו הקובע היכן להתייצב לצבא אסופה מדברות קדשו של מרן זי"ע אודות כח הצדיקים לפעול ישועות
הימים ימי מלחמת העולם השניה ,חיים
ישראל ,בנו של אחד מגדולי הרבנים,
העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות יד ,לא) .מקשים, צדיקים מבקשים שכר כדי להושיע את ישראל
דהרי הכרה בדבר הנראה ונגלה לעין אינו בגדר אמונה, בגמרא (סוטה יד ,א) דרש רבי שמלאי ,מה נתאוה משה רבינו
נתקף בהלם גדול ,בידיו החזיק צו
וכיון שכאן ראו בעיניהם מה שייך לומר שהאמינו בה' ליכנס לארץ ישראל וכו' ,אמר משה ,הרבה מצוות נצטוו
המצווה עליו להתייצב בשורות הצבא
ובמשה עבדו. ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל ,אכנס אני לארץ
ההונגרי ,להגן על המדינה ותושביה
מחמת אויביה. יש לומר דעיקר אמונתם שניתוסף בהם יותר ממה שראו כדי שיתקיימו כולן על ידי ,אמר לו הקב"ה כלום אתה
בעיניהם ,הוא כי אחר שראו שהקב"ה עשה להם כל הנסים מבקש אלא לקבל שכר...
לזאת לא פילל ,בעת מלחמת העולם
על ידי משה עבדו ,הכירו בכוחו הגדול של משה רבינו ע"ה, מה שתירצו שרצה משה רבינו ע"ה ליכנס לארץ ישראל
הראשונה שירת כקצין בצבא וזכה על
שבידו לפעו ישועות ,וכאמרם ז"ל (מו"ק טז ,א) צדיק גוזר כדי לקיים המצוות התלויות בה ולקבל שכר ,צריך ביאור,
כך לאותות כבוד ועיטורים רבים מראשי
והקב"ה מקיים ,ומזה באו לידי אמונה בכל הצדיקים שיש וכי יעלה על הדעת שעשה על מנת לקבל שכר ,הרי אמרו
ומפקדי הצבא ,בהם היה מתגאה תדיר, בכוחם לפעול ישועות בכל דור ודור כמו משה רבינו ע"ה.
ולתומו סבר כי כבר מילא את חובתו חז"ל (אבות פ"א מ"ג) "אל תהיה כעבדים המשמשים את הרב
כלפי המדינה ושוב חפשי הוא מלשרת וזהו שאמר הכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ,רצה לומר על מנת לקבל שכר" וכו' ,ומצינו שהעיד עליו הקב"ה
בצבא. שהקב"ה עשה הנסים ביחד עם משה עבדו ,ועל דרך שאמרו שהוא עבד נאמן ובוודאי לא נתכוין כלל לקבל שכר.
חז"ל (ב"ר נא ,ב) כל מקום שנאמר וה' ,הוא ובית דינו ,דהכוונה ויש לומר על פי הידוע מספרים הק' דהזכרת שמו של
אמנם בתחילת מלחמת העולם השניה שעושה יחד עמהם ,כמו כן הכא עשה ביחד עם משה ,כי יש
אכן לא הוזמן לשרת בצבא ,אך במשך משה רבינו ע"ה ...מסוגל מאוד להיוושע מכל צרה וצוקה...
בכחו לגזור ,ומזה האמינו שהכח הזה לפעול ישועות יש לכל אמנם מצינו בגמרא (ערכין לב ,ב) דקא קפיד קרא על יהושע
הזמן כשהחמיר מצב המלחמה והוצרכו הצדיקים בכל הדורות (מנחת שבתי פרשת בשלח).
להגביר את כוחות הלוחמים ,קיבל צו מדוע לא ביקש רחמים לבטל יצרא דעבודה זרה ,אבל על
המורה עליו להתייצב בצבא. ***** משה לא הקפיד למה לא ביקש רחמים על כך כי לא היה לו
הקב"ה נמנע מלהעניש את החוטא שלא לצער זכותא דארץ ישראל...
הדבר חרה לו עד מאד ,לא ידע להשית
עצה בנפשו ,איך להיפטר מן הצרה
את הצדיק ומעתה יבואר היטב מה שאמר לו הקב"ה "כלום אתה
הצרורה אשר נפלה עליו בפתע פתאום ידוע מספרים (עי' אגרא דכלה פר' אחרי ד"ה ר' ברכיה ,אגרא דפרקא מבקש אלא לקבל שכר" ,דוודאי היה משה רבינו ע"ה
מבלי שיכין עצמו לכך. אות קיד) שאין הקב"ה מעניש את החוטא אם בני ביתו עבד נאמן לקונו ולא רצה שום שכר בעד מעשיו הטובים,
וקרוביו שיצטערו בצרתו אינם ראויים לצער זה על פי אך מכל מקום עינינו רואות דאף על פי שצדיקים אינם
* דין.... מבקשים שכר לעצמם ,בכל זאת הם מבקשים שזכות
באחד הימים פגש את הרה"ח ר' עמרם ויש לומר דלכן מראש השנה ועד יום הכפורים שהם מעשיהם הטובים יעמוד להם שיוכלו להשפיע רב טוב
מארגנשטערן ז"ל ,השו"ב דק"ק שימאני, ימי דין ומשפט ,נקרא הקב"ה בשם "המלך" ,כי מלך הוא לבית ישראל ולהצילם מכל צרות ורעות ,ונמצא שהם
תוך כדי שיחתו עמו שח לו את דאגתו כי מלשון "נמלך" ,והכוונה שכאשר הקב"ה יושב על כסא דין מבקשים שכר למען טובתן של ישראל ,וזהו שאמר לו
אין הוא יודע אנה הוא בא. ושופט כל באי עולם ,הוא שוקל כל צדדי הדין והתוצאות הקב"ה "כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר" ,כלומר ,יודע
נענה אליו רבי עמרם' ,לו לעצתי תשמע, שיצמחו ממנו. אני שכל רצונך ליכנס לארץ ישראל הוא רק כדי שיהיה
סע נא לעיירת מגורי שימאני ,שם תפנה לך זכותא דארץ ישראל ותוכל להציל את ישראל מכל
ומזה ניכר עד כמה חביבים מעשה הצדיקים בעיני ה' ,דאף צרותיהם( "...מנחת שבתי פרשת ואתחנן ד"ה בגמרא ,עיי"ש באריכות).
לבית רב העיירה -הוא מרן רבינו הק' אחר שברור העונש שמגיע לחוטא שהעיז למרוד נגד מלך
משימאני – כי יהודים רבים נושעו אצלו, קל רם ונשא ,מכל מקום עדיין הקב"ה נמלך בדינו ואינו *****
שמא על ידו תבוא ישועתך'. מוציאו לפועל ,אולי יש איזה צדיק אחד בעולם שיצטער בני ישראל האמינו שהכח לפעול ישועות יש
המשך בעמוד ד' בזה ,ואפשר שבזכות צדיקים יחידים שבדור יתקיים כל לכל הצדיקים בכל הדורות
העולם כדי שלא יהיו בצער... וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו
לקבלת הגליון לקראת יומא דהילולא
ולהשתתפות בהוצאות האדירות של דמרן רבינו הקדוש משימאני זי"ע
הפצת תורת רבינו זי"ע החל ביום ג' חשון
ניתן לפנות אל הרב דוד לוי תערך אי"ה במוצש"ק פר' בראשית א' דר"ח חשון
פלאפון050-4156839 :
דוא"ל4156839@gmail.com : סעודת הילולא רבתי
או לתרום בנדרים פלוס ע"ש "מוסדות באולם שמחת ירושלים רח' פישל 11בעיה"ק ירושלים ת"ו בשעה 9.30בערב
שימאני" בהשתתפות אדמורי"ם וגדולי תורה ,חסידים ואנשי מעשה
40
גם השמחה שנגרמת לו ממעשיו הטובים של בנו הוא לאין ולכן המנהג בכל תפוצות ישראל שבראש השנה ויום הכפורים
ערוך ואין שמחה גדולה מזה. מתחיל הש"ץ תיבת "המלך" בקול רם ובניגון מעורר ...ושפיר
והרי ישראל הם בנים למקום ,ועל כן כאשר אדם נזהר מסמיכים לזה "וכתוב רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה",
דהצדיקים והישרים מרננים ומשבחים לה' על כך שביום הדין
ונשמר מאוד שלא לגרום כביכול צער להקב"ה ,ורק משתדל
הגדול והנורא נמלך הקב"ה בדינו ומטה כלפי חסד בשבילם.
בכל כוחו לעשות רצון קונו ,הריהו גורם לשמחה גדולה
במרומים שאין לה קץ וגבול ,ומפני זה הקב"ה משתעשע ברכות הצדיקים יש להם תוקף לאורך ימים ושנים
בו ,וכאשר הוא יתברך מזכיר את שבחו הרי זה באופן שאין ובדרך זה נראה לבאר ההמשך" ...לישרים נאוה תהלה" ודרשו
גומרין עליו את ההלל ,כי תמיד עדיין אפשר להוסיף בשבחו חז"ל (סוטה ט ,א) "אל תקרי נאוה אלא נוה" ,דקאי על מקום
כהנה וכהנה .ובוודאי שצדיק כזה יש לו כח התפילה ,דכיון מנוחתם בקבר ,דאותן ישרים שאין בהם שום צד של עקמימות
בלבם ,וכל מעשיהם לשם שמים ,זוכים לנוה תהלה ,שלא
שהוא עושה כל טצדקי לשמח כביכול את הקב"ה ולמנוע
ירקיבו עצמותיהם בקבר...
ממנו צער ,יתנהג הקב"ה עמו מדה כנגד מדה ולא ישיב את
פניו ריקם בתפילתו על איש ,כדי שלא לגרום לו צער. והנה כשם שגופם של צדיקים ומעשיהם חיים וקיימים לנצח,
כן גם דבריהם חיים וקיימים לעד ...וזהו ההמשך "ובדברי
וזהו שאמר הכתוב "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים", צדיקים תתברך" ,דלא זו בלבד שגופם ומעשיהם עומדים
ר"ל שישראל הם בנים למקום ,ובזמן שהם צדיקים ועושים לנצח ,אלא גם דבריהם וברכותיהם יש להם תוקף לאורך ימים
רצונו יתברך שמו ,הם יקרים לפניו מאד ,כיון שגורמים לו ושנים רבים ,שעל ידי זה מתברך שמו של הקב"ה לעולמי
שמחה ושעשועים שאין למעלה מזה ,דאין שמחה גדולה עד...
מזו שהבן גורם נחת רוח לאביו ,ולכן הכתוב מכנה אותם רבינו זיע"א היוצא מכל דברינו מה רבו מעלות הצדיקים ,שגם במיתתם
בשם "אפרים" ,דידוע (עי' צדקת הצדיק אות קנט) שבכל מקום לאחר שנסתלקו מן העולם הרי הם חיים וקיימים ומשפיעים
שנאמר "אפרתי" הכוונה שהיה נזהר מאוד בשמירת הברית ומוצא חן בעיני ה' ,וזה עלינו שפע ממרום...
האיש הוא הגורם לשעשועים במרומים בלי צער. כשהצדיק מתפלל על אחרים עלי לקבל תפלתו כדי שלא יצטער
ועל זה אמר "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" ,ור"ל דכיון שגורם לשמחה במרום בלי ובזה נראה לפרש מה שאנו מזכירין בתפלת ראש השנה מאמר הכתוב (ירמיה לא ,יט) "הבן
גבול ,אזי כאשר מזכירין אותו לשבח ,יש צורך להוסיף ולומר שאין זה כל שבחו אלא יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו
מקצת ,ועדיין אזכרנו לשבח עוד ,ועל זה ממשיך "על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום רחם ארחמנו נאום ה'" .דלכאורה יש לדקדק על כפל הלשונות "זכור אזכרנו" "רחם
ה'" ,ר"ל שארחם על בני אדם אחרים כאשר הוא יתפלל ויבקש רחמים עליהם ,משום ארחמנו" ,ותו למה מכנה הנביא את ישראל בשם "אפרים".
שהמו מעי לרחם עליו ואין רצוני לגרום לו צער ,ולכן עלי לקבל את תפילתו עליהם כדי ויש לומר על פי מאמר העולם ,דמי שאין לו בנים ,אינו יודע מצער ,אך גם אינו יודע
שלא יצטער( 1דרשת התעוררות שנת תרצ"ו). שמחה מה היא ,כי צער שיש לאדם ממעללי בנו הוא גדול ורב מאין כמוהו ,ולעומת זה
.1מבואר בזוהר הק' (ח"ג ע ,ב) שזהו ענין השתטחות על קברי צדיקים" :ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי ,וחייא אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו וכו' ,כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא וכו' וכולהו
בעאן רחמי על חיין ,וחס קוב"ה על עלמא בגיניהון ,ועל דא אמר שלמה 'ושבח אני את המתים שכבר מתו' וגו'".
ובזה מבאר בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' רצג) ענין התפלה על קברי צדיקים" ,דלכאורה יש לומר דיהא אסור ,משום שדרשו חז"ל ''לא יהיה לך אלהים אחרים' וכו' ,שלא תהא קורא לא למיכאל ולא לגבריאל' וכו' ,דהיינו
שאסור לעשות אמצעי בינינו לבין השי"ת ,ואיך נתפלל שנשמת האבות יתפללו וימליצו טוב בעדנו...
אמנם שורש דבר זה הוא ,דודאי קים להו לחז"ל דהמתים מצטערים בצער החיים ,כמו שדרשו חז"ל (במד"ר יט ,טו) על פסוק (במדבר כ ,טו) 'וירעו לנו ולאבותינו' ,וכמו שהביאו מעשים על זה ריש פרק מי שמת (ברכות יח ,ב),
והיינו שהצדיקים יודעין מהעולם הזה מה נעשה בו ,ואם אין אנו משיגים ויודעין על איזה דרך הוא ,מכל מקום האמת ויציב כדברי חז"ל ,ואם כן מהאי טעמא אם באים החיים בעת צרה על קבר המתים לומר שאין להם
ישועה אם לא ירחמו עליהם מן השמים ,בודאי המתים מצטערים טפי ,ואם כן אתי שפיר ,דאם זכותם הוא כדי שאינם ראוים לעונש שיצטערו ,מרחם ה' בזכותם."...
בס"ד
בס"ד
ישמח לב מבקשי ה׳ עולו ואתכנשו
הופיע ויצא לאור עולם הספה"ק להילולא דרבינו
מנחת שבתי על התורה ומועדים
להלן סדר המסע המרומם להשתטח על ציון
מרן רבינו הק' משימאני זי"ע
ביומא דהילולא רבא -יום ד' פר' נח ג' מר חשון
כפי המתוכנן בס"ד
ההבטחה
בת ק"צ
שנה
אור ליום ד' בשעה 10.30בערב -המראה לעבר נמל התעופה
מאור תורתו של מרן הגאון הקדוש בברטיסלבה
יום ד' בשעה 4.30באשמורת הבוקר –
זי״ע רבינו שבתי שעפטיל ווייס תפלת רבים על הציון הק' בשימאני
אב״ד שימאני בשעה 8:30תפלת שחרית בבנין הכנסת אורחים בעיר פאפא
בעל הלכתא רבתא לשבתא בשעה 9:30בבוקר סעודת הילולא רבתי
בשעה 11:15לפנה"צ יציאה לעבר העיר פרעשבורג
אשר האיר שמי יהדות הונגריה לפני מלחה״ע השניה בשעה 1:00בצהרים – תפלת רבים על הציונים הק' של מרן
באור תורתו וקדושתו ורבים נושעו מברכותיו החתם סופר והכתב סופר זי"ע
הספר כולל דברי תורה נפלאים משובבי לב ונפש בשעה 3:00אחה"צ נסיעה לעבר נמל התעופה בברטיסלבה
שזורים ברעיונות עמוקים בשעה 5:00אחה"צ המראה לעבר ארה"ק מלאים בהשפעות
בלולים בידיעות נרחבות בכל מכמני התורה טובות וישועות גדולות
מתוך כתי״ק וכתבי תלמידיו שלא שזפתם עין
עדיין ניתן להירשם
ערוכים בעריכה נאה באופן השוה לכל נפש
בשליחת מייל לדוא"ל rd0504156839@gmail.com
או לפלאפון מס' 05341-74130
וכפי שהעיד הגאון האדיר בעל שבט הלוי זצ״ל:
"זה ידענו שתורה זו נובעת ממקור מים חיים מעין טהור
פועל'טס אלעס גוטס
אשר למדו וכתבו בקדושה יתירה ,ואין ספק בלבי שיתענגו בו שוחרי תורה ותושיה,
כי רואים בו ידו הגדולה בכל מכמני תוה״ק ,ורוח של קדושה מפעם בקרבם" זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה" :אור הספר" ירושלים טל' 02-5377790
41
• אמוני עם סגולה •
גם אם אינך זוכה להשתטח על קבר הצדיק ולהיות על מקום קבורתו בפועל ממש
– ע"י העסק במשנתו נחשב כאילו היית במקום קבורתו ממש
חיות ומוחין שלו לתוך הדבורים ,נקרא 'אתדבקות רוחא לתלות ארונו באמצע הנהר כדי שיוכלו לראותו משני פקידת קבורת הצדיק כי ממליץ טוב על בנ"י
ברוחא' ,ולכך מחיה אותו שמכניס החיות בהדברים ,שלכך הצדדים" וכו'. גילה לנו מרן רבינו הק' זי"ע (מנחת שבתי פרשת משפטים)
אמרו (יבמות צז ,א) שפתותיו דובבות בקבר ,שאפשר לומר כי "וכן מסוגל קברו של צדיק להציל מחיות רעות ,וכמו כי "צדיקים אחר פטירתם מתעלים להיות כמלאכי אש
זה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים ,כי דבורי הצדיק ומכל מקום מליצים טוב על ישראל ומבקשים רחמים על
שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור ,וזה הלומד, הפרט ועל הכלל ,דהא נוהגים לפקוד מקום קבורתם כדי
בהכנסו עם החיות ומוחין שלו לתוך החיות ומוחין של לעורר רחמים ,וכדמצינו שכלב בן יפונה הלך להשתטח
הצדיק שטמן בדבריו ,נקרא אתדבקות רוחא ברוחא על קברי אבות בחברון ,וכן רחל אמנו נקברה בדרך
ושפתותיו דובבות בקבר ,כנודע זה מדברי הבעש"ט אפרת היא בית לחם כדי שיוכלו להתפלל על קברה,
נבג"מ ,ונקרא בחינה זו השתטחות על דברי הצדיקים ,שהן ואמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ל) 'אל תיקרי רחל אלא
דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד ,ולכך מחיה מוחין של רוח אל' עיי"ש ,כי אחר פטירתה נתעלתה להיות כמלאך
אותו הצדיק" (עד כאן לשון קדשו). ורוח אל ,ואף על פי כן היא מתפללת ומעוררת רחמים
על בניה".
לימוד דברי הצדיק כשהות במקום קבורתו
"ועל כרחך הטעם בכל זה ,מפני שתחילה היו בני אדם
מבואר בדברי המאור עינים שעל ידי שאדם לומד ועוסק ונהפכו להיות כמלאכים ,על כן יש להם מעלה יתירה
בדברי תורתו של הצדיק ,נחשב כמו שמשתטח על ציונו. על שאר מלאכים ,שהם יכולים להמליץ טוב על ישראל
הוסיף על כך כ"ק אדמו"ר בעל ישועת יעקב מסקולען זצ"ל ולגרום להם מחילת עוונות" (עיי"ש באריכות).
מקום מנוחת הצדיק מסוגל מאד .האוהל על ציונו
ביתר שאת וביתר עוז ,כי לא רק זאת שנחשב לו לאדם של רבינו
כאילו השתטח על הציון והתדבק בהצדיק ,אלא אף גם סגולת עצם מקום קבר הצדיק לכל מיני
זאת שמאחר שהוא כמשתטח על הציון ,נחשב כאילו הוא שאמרו חז"ל (ב"מ פד ,ב) דכל זמן דהוה ניים רבי אלעזר ברכות
ברבי שמעון בקרב בני כפר עכברא לא סליק חיה רעה עוד גילה לנו מרן זי"ע מכבשונו של עולם (שם פרשת וזאת
עומד במקום קבורת הצדיק גופא ,והוא זוכה גם כן לכל אותן
הסגולות הקיימות באותו מקום קדוש שכוחו רב לסלק את במתייהו .וגם מועיל לרפואה ,כדמצינו בגמרא (סנהדרין מז ,ב) הברכה ד"ה ולגד אמר ברוך מרחיב גד)" ,כי ידוע שמקום קבורתו
קבריה דרב הוו שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא ,והיו של צדיק אדמת קודש הוא ,וכוחו רב לסלק את הרשעים
הרשעים ומסוגל מאד לכל מיני השפעות טובות ולכל מיני
מתרפאין מאותו עפר" (עד כאן דבריו הק'). שלא ימצאו בו מנוח לכף רגלם."...
רפואות (יתכן שכוונת קדשו היתה על פי דברי מרן הבעש"ט הק' זי"ע,
שבמקום שמחשבתו של אדם נמצאת ,שם נמצא האדם עצמו). כלומר ,שמלבד ההשתטחות על קבר הצדיק בתפלה "מקום מנוחת נפשו של הצדיק מסוגל מאוד להמשיך
ובבקשה בזכות הצדיק השוכן שם ובכח מליצתו הטובה כל מיני השפעות טובות וברכות על המקום הקדוש הזה,
טייערער איד! גם אם אינך זוכה להשתטח על ציון קדשו על בני ישראל ,יש סגולה בעצם השהות וההימצאות וכדמצינו בגמרא (סוטה יג ,א) שהמצריים עשו ליוסף ארון
של מרן זי"ע בפועל ממש ביום ההילולא ג' חשון ,מכל במקום קבורת הצדיק לזכות לכל מיני ברכות וישועות. של מתכת וקבעוהו בנהר נילוס כדי שיתברכו מימיו,
מקום יש בידך להדליק נר וללמוד משניות לטובת נשמתו, ובספר הדורות (ג' אלפים שנ) כתב על קבר יחזקאל הנביא
לעסוק ולהגות במשנתו הטהורה ,אם בספה"ק הלכתא לימוד דברי הצדיק כהשתטחות על הציון שמי שרוצה מניח שם מעות ואין שום אדם יכול ליטלו
רבתא לשבתא ,אם בספה"ק מנחת שבתי ,ואם בגליונות והנה איתא בספה"ק מאור עינים (ישמח לב ,מס' שבת ד"ה ובדורות משם רק מי שהניחו שם .וראה עוד שם (ג' אלפים ש"צ) שארון
רזא דשבתי ,ותזכה אשר מרן זי"ע אשר יהא לך למליץ האחרונים) איתא וז"ל" :ובדורות האחרונים כשלומדים דברי דניאל תולה באמצע נהר חדקל ,כי מקודם היה ארונו לצד
יושר לפני כסא הכבוד ,ולכל הסגולות העצומות הקיימות שום תנא וחכם מדברי הקדמונים ,שהדבר ההוא הוא חיות אחד של הנהר ,ובאותו צד היה ברכה וצד השני של הנהר
במקום קבורתו ,כפי שגילה הוא בעצמו. ומוחין שלו ,והאדם הלומד ומדבר דבריו ,מדבר ומכניס היה לעתים רעב ,ועשו מלחמה עם הצד השני עד שהוצרכו
כאפ אריין און נעם דיר א מליץ יושר פאר'ן כסא הכבוד
• הושענא ציון המצוינת •
הקוויטל הסודי
מפי עדי ראיה סמוכים ונאמנים. הלא נודע מה גדול ונשגב כוחו של מרן רבינו הק' מועקה ריחפה בחלל הבית ,הכלה הצעירה שזה עתה
ואם אין בידי לפקוד את ציונו עתה ,אנסה להתקשר משימאני זי"ע לפעול ישועות נוראות ונפלאות ,לשעתו נישאה למזל טוב ,לא ידעה את נפשה מרוב צער ,ואם
ולהתדבק בו באופן אחר ,וכי מה יש לי להפסיד ,אם לא לא די בעצם צערה ,חששה מתגובת בני משפחתה ,ומי
יועיל לא יזיק ,וכי מי ידע מה פעולה מוזרה נקטתי. יודע מה יאמרו קרובי בעלה.
הוא לקח דף ריק ,רשם עליו את שם בתו הכלה ואת הטבעת היקרה ,המשובצת ביהלומים יקרים נוצצים
משאלת לבם למציאת הטבעת היקרה תרתי משמע, ומזהירים ,אבדה ונעלמה כאילו בלעתה האדמה.
אחר נטל לידיו את הספר הקדוש הלכתא רבתא הוריה ובני משפחתה אשר לא יכלו לראות בצערה,
לשבתא ,אשר נדפס מתוך כתבי הקודש שנכתבו הצטרפו אף הם לחיפושים הנואשים ,כל חפץ וכל
ונחרטו בקדושה ובטהרה בגלילי ידיו של מרן זי"ע, ארון הוזזו ממקומם ,שמא תחתם מתחבאת האבידה,
בדחילו ורחימו תחב לתוכו את הקוויטל ,בלבו נשא וכל חושיהם הצטמצמו כלפי דבר אחד ,והיא מציאת
תחינה ובתקוה רבה המתין לבוא הישועה. האבידה היקרה.
* שבוע ימים לא נחו מלחפש את האבידה בכל חדרי ביתה
ובית הוריה ,אך לשווא .הייאוש החל לכרסם בלבה,
ויהי ממחרת ,ביום ראשון בשבת ,האשה הצעירה מתעסקת בושה וכלימה מילאו את כל כולה ,איך תראה את פניהם
בעניני ביתה ,לפתע נצנץ דבר מה לנגד עיניה ,היא שפשפה לפני הורי בעלה אשר הוציאו מכיסם ממון רב עבור
אותם בתמהון ,לא האמינה למראה עיניה ,צווחה רמה הטבעת.
נפלטה מפיה ,כמעט שלא נפלה תחתיה מתעלפת.
*
מנין צמחה כאן הטבעת פתאום ,וכי זאת הפעם
מוצאי שבת קודש ,ר' זעליג אביה יושב מכונס בעצמו,
הראשונה שהיא עוברת כאן ,הלא זה שבוע ימים
מנסה לטכס עצה כדת מה לעשות כדי לסייע לבתו
שהפכה את כל ביתה ולא השאירה דבר על מקומו ,שמא ציון קדשו של מרן זי"ע הכלה הבוכיה ,הן שבוע ימים חלפו מעת נאבדה
האדמה הקיאה אותה מקרבה. הטבעת ,והרי כל פעולה שרק היה ספק קל שמא יש בה
אף בני משפחתה אשר נתבשרו עד מהרה בבשורה ולדורות ,דברים אשר אין האוזן יכולה לשמוע ואין כדי להועיל ,כבר ננקטה.
המשמחת ,נתמלאו בשמחה אדירה ,משולבת בתימהון השכל יכול להבין ,לא יאומן כי יסופרו אילמלי נשמעו
רעיון תמוה החל לנצנץ במוחו ,הוא דחה אותה על
רב ובפליאה עצומה ,מלבד אדם אחד אשר לדידו לא הסף ,וכי מה זה עולה על דעתו דבר זה ,הלא לא נשמע
היה בזה כל חידוש ,הן אמש הזכיר את הדבר אצל מרן,
כל פעולה שרק היה ספק קל שמא
כזאת מעולם ,אבל הרעיון לא הרפה ממנו ומרגע לרגע
וכי פלא הוא אשר בפתע פתאום נמצאה האבידה. יש בה כדי להועיל כבר ננקטה התחזקה ההחלטה במחשבתו.
42
המשך מעמוד א' • הושענא צדיק נושעות
לצבא ,ולגודל פליאתו והפתעתו של חיים ישראל, פשוט זה שאם נצטוויתי מאת הצבא לבוא למקום חיים ישראל לא הבין מה הוא שח ,ושטח לפניו
מצא הקצין את ניירותיו באותו פנקס. פלוני חייב אני להתייצב במקום פלוני דוקא ,הוא תמיהתו' ,וכי מה יועיל לי לנסוע להרב משימאני ,מה
חיים ישראל עמד כמשתומם ,איך יתכן שניירותי יוכל לעזור ולהועיל לי'. יש בידו לעשות ,וכי השפעה יש לו על ראשי הצבא,
מצויים דוקא כאן בעוד שלא נקראתי לבוא לכאן נענה אליו ר' עמרם' ,היא הנותנת ,הלא כל אחד יודע שמא יסע לפעסט לדבר עם הממונים ולבקש מהם
כלל וכלל ,הלא היה להם להימצא באותו מקום בו שכאשר וועד הצבא מזמין אדם להתייצב במקום שישחררוני מן השירות בצבא'.
נקראתי לבוא .עתה נוכח לראות כי דבר מרן לא ישוב תמיהתו נותרה ללא מענה ,הוא לא שעה לעצת
ריקם ,ולא לשוא ציוה עליו לפנות לשם. השו"ב והלך לדרכו.
ברם ,הקצין שמצא את ניירותיו פנה ואמר לו ,מאד עברו ימים ,זמן ההתייצבות בפני ועד הצבא קרב
חפץ אני לעזור לך אך הדבר נבצר ממני ,איני רואה ובא ,וחיים ישראל עדיין לא הצליח לשנות את רוע
באיזה אופן יהיה בידי לסייע לך'. הגזירה.
עתה היה חיים ישראל מבולבל לגמרי ,מחד גיסא כשנפגש שוב עם ר' עמרם ,תינה לפניו את פחדו
אמנם רואה הוא כי צדקו דברי מרן בשלחו אותו וחרדתו עד ששנתו נודדת בלילות מפחד השרות
לשם ,וודאי לא יאונה לו מאומה על שלא התייצב בצבא .ר' עמרם שב על עצתו הקודמת' ,שמע לדברי
וסע לשימאני ,וכי מה איכפת לך לנסות זאת ,שמא
במקום שהוזמן לשם מאחר שניירותיו מצויים כאן.
תוכל להפסיד מזה'.
מאידך גיסא אינו רואה כלל את פתח ישועתו ,הלא
הקצין אינו מוצא דרך לפטרו. על אף שפקפק חיים ישראל בדברי ר' עמרם ,שמע
ביתו נאוה קודש בשימאני כפי שנראה היום לדבריו ועשה את דרכו לשימאני ,רק כדי לדעת
כעבור כמה רגעים התעשת הקצין ושאל לו' ,האם יש
שניסה גם את אפשרות מילוט זו.
באמתחתך סכום מעות של עשר פענגי' ,חיים ישראל פלוני ,עליו להופיע דוקא שם ,וודאי שגם הרב דמתא
קפץ על המציאה והשיב תיכף בחיוב ,על אתר הוציא *
יודע מזה ,ואם בכל זאת ציוה עליך לנסוע למקום
את הסך המדובר והניחו על השלחן. אחר ,עליך לעשות כדבריו .השמר והזהר לך לבל בבואו לפני מרן זי"ע ,נכנס עמו מרן בדברים ושאל
הקצין לא הסתפק בזה ועדיין היה חוכך בדעתו מה תמרה את פיו ,כי אם לא תציית לדבריו ודאי תתחרט אותו' ,בן מי אתה' ,השיב חיים ישראל 'בן רב פלוני
על כך'. אני' ,כששמע מרן את שם אביו נענה ואמר 'אביך היה
לעשות ,שוב פנה אליו בשאלה 'שמא יש ברשותך
תלמיד חכם'.
עוד עשר פענגי' ,ללא שהיות הוציא חיים ישראל *
מכיסו עוד עשר פענגי והניחם לפני הקצין. עתה פנה מרן לשמוע את תכלית ביאתו' ,מה הביאך
חיים ישראל קיבל את דברי ר' עמרם בחשש גדול, אלי' .החל חיים ישראל לספר את השתלשלות
משקיבל הקצין לידו עשרים פענגי ,כבר מצא דרך הוא עשה את דרכו לעבר העיר שנצטווה מפי מרן, הדברים ,כי הוזמן להתייצב לפני וועד הצבא לצורך
איך לשחרר את חיים ישראל ,חיש פנה לפנקס ופנה ללכת אל המקום אשר אמר לו איש האלקים. גיוסו לשרת בצבא ,והוא אובד עצות ואינו מוצא דרך
הקרואים ,שלף משם את כל ניירותיו של חיים במשך כל בדרך התייסר במחשבותיו ,מי יודע אם להיפטר מן הסבך.
ישראל ,קרעם לגזרי גזרים והשליכם לפח האשפה. עשה נכון כשבחר לשמוע לדברי מרן ולנסוע לעיר
שאלו מרן ,לאיזה מקום הורו לך לבוא ,השיב חיים
משסיים את מלאכתו ,פנה אל חיים ישראל ואמר לו, פלוני ,הלא עלול הוא להיענש קשות על אשר לא
ישראל את שם מקום ההתייצבות.
'עתה כבר לא יקראו אותך אל הצבא לעולם ,כי לא התייצב במקום שהוזמן אליו ונמצא נופל מן הפח אל
הפחת ,אולם את הנעשה אין להשיב. שקע מרן בהרהוריו ,אחר נענה ואמר' ,לא ,אל תסע
ידעו שאיש כזה נמצא במדינה כלל וכלל'.
לאותו מקום ,אלא סע למקום פלוני והתייצב שמה'.
חיים ישראל יצא משם כאיש נדהם ,הוא עדיין לא הביט חיים ישראל על מרן כמתמה' ,הלא צוו עלי
הצליח לעכל את אשר ראו עיניו ,הוא לא היה מסוגל
עלול הוא להיענש קשות
למקום פלוני ,וכי מה יש ליסע למקום אחר'.
להאמין כי נפטר מן הצבא לגמרי והוא חפשי לדרכו, על אשר לא התייצב במקום
אבל מרן עמד בשלו' ,אל תסע לשם אלא למקום
מוחו לא הצליח לקלוט את ישועתו העל טבעית. שהוזמן אליו ונמצא נופל מן פלוני' ,הוציא חיים ישראל את צו הגיוס מאמתחתו
רגליו נשאוהו תיכף לעבר העיירה שימאני ,להודות הפח אל הפחת והראה למרן את שם העיר שהוזמן לשם ,אך מרן לא
להצדיק הקדוש שהמשיך לו את ישועתו הגדולה שת לבו לזאת ,ופטרו לשלום כשהוא מוסיף לחזור
בדרך נס ופלא. בהגיעו אל המקום פגש בקצין שהיה בדרגתו ,הוא על הוראתו 'אל תסע לאותו מקום ,אלא סע למקום
כאשר דרכו רגליו במעון קדשו של מרן ,ויהי הוא החל לשוחח עמו עד שהתיידד עמו .תחת אחד פלוני ותצליח'.
טרם החל לספר את כל את הקורות אותו ,פנה אליו השיחים הביע לפניו את תמיהתו וחרונו על שהוזמן חיים ישראל יצא את פני הקודש בפחי נפש ,בהיותו
מרן בשאלה 'האט מען אלעס צוריסן' [ -האם קרעו לשרת בצבא' ,הלא בדרך כלל ,קצין בדרגתי המעוטר בחוץ פגש את ר' עמרם השו"ב שהתגורר בסמיכות
את כל הניירות]... בעיטורים ואותות הצבא ,כבר אינו נקרא לשרת למרן ,הוא סיפר לפניו את כל אשר התרחש עמו
(קונ' 'תולדות רבינו' שבראש הספה"ק הלכתא רבתא לשבתא מהדו'
בצבא ,ומהו פשר הדבר שכן הוזמנתי'. בבית מרן ,והפטיר 'הלא אמרתי לך שאין בכחו של
שם עולם) פנה אותו קצין לחפש את ניירותיו בפנקס הקרואים הרב משימאני לסייע לי ,וכי מי שאינו מבין דבר
• הביטו אל צור חוצבתם •
הרבני החסיד הנעלה והנכבד מוהר"ר ישראל דוד ווייס זלה"ה נכד
מרן רבינו הק' משימאני זי"ע ~ ה' חשון תשס"ב לפ"ק
הוא אף הגה ויזם את הרעיון הנכבד להושיב ישיבה על קברו של מרן ,ולייסד הרבני החסיד הדגול רבי ישראל דוד ז"ל נולד כבן יחיד לאביו הרבני החסיד
כולל אברכים על שמו ולזכר קדשו .הדבר בער בקרבו ,והוא לא נח ולא שקט עד מוהר"ר אהרן צבי הערש ווייס זלה"ה הי"ד מקראלי ולאמו הצדקנית מרת
שהוציאו מן הכח אל הפועל. מאטל חי'ה ע"ה הי"ד בתו של מרן זי"ע.
ר' ישראל דוד זכה להשאיר אחריו דור ישרים יבורך בבנים ובני בנים עתירי ר' ישראל דוד היה נכד חביב למרן ,וזכה לקירבה מיוחדת אצלו ,חלק נכבד מאד
מתולדות מרן הם מפרי עטו ואמרותיו ,אשר במשך כל ימי חייו ,בכל מקום
מעש ומופלגים בתורה ובחסדים טובים ,והולכים בדרכי אביהם לפעול גדולות מוצאו ,ובכל הזדמנות היה הוא מעין שופע אמרו ועובדות מזקנו הגדול ,והוא
ונצורות לעשות זכר עולם לנשמת מרן זי"ע. מקור נאמן לכותבי קורותיו ותולדותיו של מרן.
סימנא מילתא כי יום היארצייט של ר' ישראל דוד ז"ל הוא יום ה' חשון ,בתוך ג' כל ימיו של ר' ישראל דוד טרח והשתדל לעשות נייחא לנשמת מרן ולעשות לו
ימים מיומא דהילולא רבה של זקנו מרן זי"ע ביום ג' חשון. זכר עולם ,הוא יזם את הוצאתו המחודשת של הספה"ק הלכתא רבתא לשבתא,
פרשת 43
עמק הפרשה
פרשת
בא
בראשית
דברים
תשפ"ו
תשפ"ד
תשפ"ז
מאמרים שנשמעו מפי מורינו הגה"ח
ר' משה פרידמן שליט"א
ראש ישיבת נחלת תורה וטשכנוב
-בהירות בשמעתתא דבבא קמא 1
תיקון הספירות העליונות בג' המכות האחרונות
ע"ה אוכלים'),רבינו
בראשית(ע"פ הזוה"ק ,עי' אוה"ח בפרשתן יב ,ג) שבכל
דברמשה
דמעשהדאיתא בספה"ק
תוכחת
מהותהסתר
| א | גילוי
מעשה מצוה משרה הקב"ה שכינתו ומתגלה על ידו שם הוי"ה הק' ,ועל
הקדוש הגדולה
הראשונות היראה
האותיותלפני
גלוי שהיה כח קראתאת
להן)
שב' אלאהשריש (ד"ה
הוי"ה, שםובזה
שכתב ישראל
רש"י
אותיות היאלבני
בדברי בתוכחותיו
מבואר'מצוה' תיבתלזה כןבעצמו
והביאור ישראלדברים בחומש רבינולבני
מתייחסות משה כח באהשרשתבפר'
המכות
זיע"אועבור נעשההק'היהודי בהרשל בקודש מנהגולפניו היה ומטעם זה ישראל. בפרשת|
עשרת המכות נאמרו שבע | א
אינן ונשמע
אתגליא' דלא סיני
סתימא 'עלמא שהן העליונותלומר
ישראל שעתידים בני
הספירות בניכנגדהוא
שהן לתוך
ברוך
י"ה ונראה
חוזר משה בו בא, בפרשת
משנה תורה הואושלש וארא עומדים, חומש דברים בראשו אנו
לו
את המעלה
מכוונות שהוא
רש"יו"ה באמרו
ואותיות דברים
מ"צ ,ביאר מחומש
ישראל' ,ושם
באתב"ש - פסוקים
אלאבכורי כמה
המצוה 'בני ויום
במעשהבמצרים יום בכל
מתגלותלהם כבר ללמוד
כך קרא במעלתן
נתייחדו ה' ,ועל
ישראל מפי בפרשתנו דברלבני האמורות
מסר הסתרשכבר אלקים
המכות התורהכבוד
ששלשת במהותן,דברירבינוהןע"ה על שחלוקות
את ,עולו
מצטרפות עי"ש) בני(אות א
ישראל
ויחדיו בפרשתן
שבזה קבלו
בפירוש, ונשמעצדיק
ומתגלות דאתגליאפרי בסה"ק
ישראל נעשה התחתונותבנישהביא
מעלמא כמו הגדולה מוסר
באמירת לספר
למדות נאמר
תכלית כולה
היתה התורה
וארא כל
שבפרשתואת
מפי עצמו אמרן' (זוח"ג רסא .מגילה לב ,).אף שכל פרשתינו
המכות את
שבכל הפותח בראשית
'משהוכגון מעשהנאמר
הראשונות, המכות
זה חומשמשארסדר כל
דיבורו של משה רבינו בחומש דברים שנאמר בו שכח
השי"ת מאהבה כבנים. משום והיינושל בצפרדע
מעשה -
בסוף יתברך הבורא בפרשתןאדנות
התורה כולה נמסרה על ידי משה מפי הגבורה ולא חידש כלום
א) ט, (ב"ר את
במדרש ולמצרים
וכדאיתא לפרעה
והעלמה, ולגלות הסתר להוכיח של המכה
באופן
ל'מצוה'.
'אלה הדברים' הוא כח השכינה המדברת מתוך גרונו שהם דיבורים בקרב
משה
לא) ה'
מאד'
ידי (א, אני
טובעל כי
התורהתדע "למען
במסירתוהנהאשר עשה בערוב
כל כח יתרוןישנו(ח,אתו), אלקינו"
אלקים 'וירא זה הפסוקכה'
בחומש מעצמו,כיאךאין
עלתדע בראשית"למען
אדםעל פי יעקב הבית כל
ומבארזה יכול לבן כאב
הדורות, ,ומכחאהבה
בחסרון הוא"ונתגלה לה'
ונמשכים לכל בביטול
אותיות מצוה המשפיעים והמצה היא נצחיים בכל שמי ספר ולמען כחי את הראותך
וז"ל רבינו שהשריש במשנה התורה את כח תורתו בכלל ישראל צאן
דבר חקור מלכים וכבוד דבר הסתר אלהים "בעבור
כבוד פתחובדבר לוי יח),
"רבי (שם,
המדרש: הארץ"
כלולות
את ונשמע -בטלונעשהרוח עפר אש מים ישראל הבריאה -
דברים. חומשבני שאמרו יסודות שארבע על
שבשעה ידי הואשמים מהזוה"ק
ביראת להתעוררהענין הנודע
וביאור ואילו כט).
המים, כאןלארץ
כבוד (שםועד
ישראל הספרבניהארץ"כניסת
מתחלת וטרםלה' תדע כי
אמר העולם,
חנינא "למען
חמא ברהברדמן ובחדולרבי
הסתלק טרםבשם טז),
לוי (יט,
מרעיתו
רבי הארץ"כה ,ב),
(משלי
את יסודכלל שאינםי' כנגד
מעוררים היסודות, ארבע בזהלגמרי וגילו השי"תשרשי שאותיותיה הן
אל רצונו של הפרטיהק'
רצונםהוי"ה בשם מבואר אל עדת משה רבינו
שאין
וחפצים הםהשי"תובמצה התוכחההעפר, כנגדאליסוד
רצון הוא
לגמרי הדברים וה'
בטליםהרוח
המה עיקריסוד לרש"יאלא
כנגד הפרטיו'
וטבעם האש, כנגד יסוד רצונם ה' במדרש מדברדבר", בפרשתן חקורכבוד מלכים האמורות
מכאן ואילך ובכורות חושךדבר ארבה
ישראל.הסתר במכות
אלהים הוא
ומוסתר".ולמען
נעלםבמצרים מכות ה'
הפלאתבאופן יאמר בתורה בראשיתעל ידי גדלות הבורא שמעשה היה הם שידעו השי"ת ישראל שרצוןבני
על ידי
של התוכחה
הנהגתומחמצת היתהעל המצה
קושיות שלא שאין ליה
עיסת
הקשו וסבירא
הרוח,בו ולא הרמב"ן
ולהדבק מדרך
השי"תיסודשחסר בה שונה
את רצון רש"י
לקייםהרי שיטת
הו' מופיע
מאד לישראל .ומבואר מזה במצרים" (י ,ב) התעללתייראתו אשרמסר כח רבינו משהאת תספר באזני בנך ובן בנך
הביטולועליההוארצונו. עצמו
לקיים אלאהיועיקר בפני
משתוקקים לה,כבר דבר ה' וטפלהישמעו אתהתורה הרוח. טרםלמסירת
אלאבה הכנה
השי"תיבוא שלא ע"י נעשה ונשמע זכו לגילוי מעשה בראשית
התורה
ויש חזרת דברי
הראשונות. המכות התחלת קודםבשבע שלא היה בפרשתן החומשחדש באו במהלך בפתיחת שמכות אלו
לגילוישנאמר
הוא מביאמקום וממילאשכל קהלת
להשי"ת בריש
גמורה
והנה יסוד האש ויסוד המים אינן מקבלות אחת מחברתה ,כי המים רש"י
אהבה כתבמתוך וכן הדברים'
בא הוא הרי 'אלה
הזה נאמר
הגמור התורה היתה
תוכחה לבני ישראל, שלא דבריפכ"ח) השירים (פ"א
בשירבמסירת רבהרבינו משה במדרש חז"לעוסק לבאר אמרו
והמצוות
הענין. עוד
'אלההאש
אמירת את ובראשם
מאחדתמכח לבנים ,ולכן הרוחלכך
היא דוגמאותאב
בחינת
והיא אבל ישראלכמה
המים, ומביא
לבנייסבול תוכחה
מהשי"ת לא
והאש אלא האש אתאינו
גמורה 'דברי'
אהבה
יכבו רש"י כדברי
הרמב"ן למד ש'אלה לכם הזה מהחודש
במכתזו,תוכחה אלא מבראשית להדרש להתחיל צריכה
א)
ישראל'. א, (דב"ר
בכורי בפרשתן
'בני יתברך במדרש
הבורא מבואר
עליהם שיקרא וכן משה'.
זכו ונשמע דבר אשר
נעשה הדברים
ישראל בני להתגלות ארבה במהותהרוח השליטה על והרמב"ןפרשתן,גילויונחלקו רש"י
עם המים ,כי יש בה חמימות מן האש ולחות מן המים ,וכן אויר הרוח יוכל אמורים על עיקר רבינו אלא העולם משה בריאת שמסר סדרי היו
התוכחה על שלא והיינוהדברים' לא נאמר הידועים בריש
שהסמיכו חז"ל לפסוק אלה הדברים זהו שאמר הכתוב (משלי כח ,כג) שיתי
לישראל "למען (שם א) הפסוק על הק' החיים האור צפוניםשכתב אדםעלכי פי מה ונראה
האחרים ,וכן הוא במדות ,המים היסודותבגנזי המלך יכול לחפש שלשהלקבל אל תוכו את כל הבן לבני משנה התורה בו חזר משה רבינו על כל דברי התורה וביאר לדור
הוא ברוך הקדוש גלה מה "ומפני המה, ונסתרים
האשמשה
מורה על אברהם תוכחתו של לשון' ,ועל ממחליק של החסדימצא אחרי ,חן אדם 'מוכיח לבדו
ה' שהוא
שלא דבר
נאמרו מצוות אשרלהוכיח
שאמרו כל הקב"ה
הוסיף בזכות בא
ששי,ואף המכות
יוםביאור טעון שבעשרת
היה עדאשר שני בקרבו",
ומה ביום הארץ את אלה
באיראשון אותותי
ביום מה
'בנים אבינו( ,דברים יד ,א)
כדכתיב אלקינו לה' שנקראנומדתו
בנים שהיא בזה ממדת
ישראל ומעלתעלבני מורים
והיא להביאם שהוכיחן ישראל זה 'אדם' משה זה 'מוכיח' - נאמר רבינו לבדו
הקדמה
ויגד והוא
אלא ד ,יג) בחכמה
אינה(דברים כל
פרשתןכתיב ברא
ברכיה אמר שהוא
האמורהר'בריש בהראותו
התוכחהגלה להם, בזולתו,
כד ,ז) מיד אמונה
ואילו לכן,ואין
ונשמע האלקים
נעשהקודם
שתיהןשאינם בזה היא המחברת בין
ראשית המעלה והרוח היא אמנם אבינו,
מאד, יצחק
היא של
רבה
'אחרי' השי"ת' ,חן ימצא' זה משה רבינו.
מדתו
אלקיכם' הגבורה לה' מדת
אתם שהוא מהבריאה חלק אחד
(שמות
ומחבר
הקצה הוא גם שעבד המלך הקצה אל מן ואף לאביו המבריחאלא כבן התיכוןהבריחלרבוהקב"ה כעבד יעקב אבינו כחו של
נחשבים כלפי לישראל
עולם של התורה
מסירת ברייתו תחלת התורה,עלשעם
שהוא לקבלתהשי"ת
בראשית הראה
את ספר מכה
והכנהובכללכם הכל,ויגד
התורה בריתו, אתעל
למשנה השליט לכם
והאגמים,
ע"כ ועמו ישראל, הנהרותבתוך בני הימים כל
והשרישו על אדנותו
עשרתתורתו הראה
לעשותאת כח דם במכת
אתכם רבינו עליו,
מסר משה השולט
ויתרה עשרת מונים מבנ"י הרעמאד שרשי עדרבה היא לעקור
יצחק. המלך היתהשל
מדתובן
מעלת התוכחה
אברהםאךעם שלגדולה מעלה מדתו כן דברי
העפר על יסוד
הדברות", עשרת
שהואלוהשליט
הדברים אלו אשר צוה
מהותבמדבר,
ההבדל בין ישראל נתבאר חטאי בני
להשי"ת הבחירה
ברע"מ) על
כחקיא: כפשוטה
מסרו
(ח"ג ישראלהק' לאבניהיתה
ובזוהר המלך. תוכחה זו
ממעלת עבד אך גדולה כמו בהפלגה הראהשהיתה יראת ה' ובכינים את כח שבבריאה,
משה רבינו השרישהמים המדרש.יסודדהיינו
משה מילתא זוטרתא היא', ומכה. מכה לגבי בכל הדרך זה על וכן הארץ, עפר את בהכותו
מבאי
ורשאי הוא
החסד היולצד המלך
הנוטותבביתולא במדבר
מדות מתובוהוא שדר
שיש כבר
באדם,אף המלך ה'
על לפניגם כןשחטאו
שעבד המלךישנם המדבר
היסודות דור לבן שהריאלו
המלך עבד
כל נעלם שמיםנותר בראשית 'יראת מעשה שאמרו חז"ל (ברכות לג):
שמשה על אלקותו לגלות הקב"ה בא ארבה התוכחה. במכת ידי
שעתה מסר על היראההחיים וכחהאור ומבאר
אתשכן
כח וכיון הביאוריש
רואותבו שעיניוזה אלא
אלא מה
וכנגד כל בלבד,
האש, משיג הארץ
אינו מן הגבורה לבאי
לצדמקום נאמרה
הנוטותמכל
המלך חדרי זו
ותוכחה
ומדות הארץ
מהמים בין
לשוטט ומבואר במדרש שמעשה בראשית הוא ענין נעלם מאד ולא היה לבני
החזירם וכן הרוח ידי על הארבה כל את שהביא ידי על שבבריאה, הרוח כח
משוםהאדם אש לארץ
ומים ,וכח כניסתם היסודותמשניקודם ישראל הכלולהמלוכה.בני
את
הרוח להוכיח
פנים עניני
מיסוד לנכון
שהוא את ראה רבינומבין
הבחירה, אינו התורהישראל נעשה ונשמע שאמרו בני לקבל בזכות כלי אלאהיראה ישראל זכות שיגלו להם סודם
חטאים אותםאו בהם והשולט המאורות יוצר שהוא ה' הראה חושך ובמכת הרוח, ידי על
וביד
המלכות עניניברע, שרשיעומק
בטוב לבחור
אחר כל נותרו
לפניו
ולתור בפועל
שחטאו אביו
העומדים הצדדיםגנזי רשאיכלכלאלה
לחפש בין שמתוביןלבחור
המלךאחר שאףבן
הוא בזה
אך ענין
במהותההיראה הואהקדוש ברוך צורה כי
התורה, למסירתלהם זכו שיגלה הכנה הדברות
היתה התורהכחועשרת
היראה ומסירת וקבלו את
ומכיר צורה בתוך יוצר שהוא השי"ת הראה בכורות ובמכת תמיד,
שרשיכן נתןהרבים. ואוצרותיועל
וחכמתולהוכיחם רבינו ע"ה המלך משה ובאעניני ישראל ,כל
להשיג ולהבין בתוך בני
בטוב. בכללות הוא
לבחור האדםיכול ולכן בריאת
סדרבקרבו, התורה הקב"ה את
דברי את שגילהשיכיל אחר הקבלה עוד שאף שם זוכחאת אצלומבואר בראשית.מעשהפועלת
לחפש זה ידי ועל בחסרונם ויכירו ישראל בני שיתעוררו בכדי החטאים ישראל. בבני הבכור קדושת באה האדםמכה ידי הק'על בתורהוכן
הבכור, טיפת
רצו שיוכלוולאלהשי"ת לאביו מעלת בן
הבחירה ישראל כח
מסרו את ממצריםלבני
ברוב אהבתו ישראל ברוךבניהוא הקדוש
וכשיצאו בן
העולםוכדאיתא בגמ' שבת (לא ).שעם כל ששה סדרי המשנה והתלמוד
אליהוא יבא מניין "וכי שם אמרו שכן הוא, נעלם עדין
מוכנים שיצאויהיוהראויה ,ובכך בדביקות ולהביןיתברך הבורא להתקרב אל יוכלו הקדושהיבא
התורה,
להיות קדושת
ממצרים מסתרי רצוןוצפונות
השי"ת חכמתו כששמעו את עומק שבשמיםאלא ברע לבחוראבינו
בטוב או בגנזי ויגלה
יראת ה' יחזקאל
ואפילו הכי מתקניםוכו',
ומניין ולויתן,
סדר מועד בז"תזהובג"ר
בהמות זרעיםבאעתך
חדרי ביעור הרע
לישראל סדר ויגלה הבוזי זה
ברכאל'אמונת
עוד. שיתבאר וכמו ישראל לארץ להכנס המכות שעשרת
התורה הק'
בשיר שכתב רש"י וכמופנימיות להשיג
הבחירה, יכולאתהואכחיותר והניחומיד 'בן'
למעלת האדםאחריו שקרובנמשכו לעבדים וככל
לו שאףהאדם
אחר יכיל הרי הספה"קשעל
חדריו".ידו ואוצר
כליהמלך שכתבו
הביאנידכתיבהוא שמים הואמה נקדים
שיראת הענין
דהיינוהדא
מרכבה ,אלא חדריעומק
אוצרו', ולבאר
היא להם
שהוא רומז ליציאת מצרים עיקר התוכחה בב' ענינים
נרוצה" אחריך "משכני ד) האלוקות.
(א, עה"פ והשגות
השירים התוה"ק וכל
המכות
שישיגו הקב"הושבע
וכדי על השומר
למעלה, מלמטה של בראשיתהאוצר
כחדריו והיראה היא
העליונות מעשה הק',
הספירות מעשההתורה
עשרת אתענין נשאר בקרבו
כנגד מכוונות
שנתגלה
רבינולהם,משה עשו צדה לא שהזכירוצלמות וגם
בראשית במדבר ישראלמעשהציה
להשיג בארץ ושלוחו
הבן זכו
בני שעברו ע"י כח אחרי השי"ת
הענינים ומתוך כל שהלכו רבינו את
ושלש
להשיג חג"תמשה
נהי"ם,
הנביאים לכךזהמסר
יכלו הכלי,ידי
התחתונות בתוךורק על המדות
חדריו, המצוי כנגד ז'
לתוך כדבר
הקב"ה הביאםבו
מכוונות כלולה התורה
ענינוהיוהראשונות
הנביאים
ומזונות,
מעשה עליהם זרע
רבינו סדר מקום
ישראל את לא
שדבר משה למדבר
לגלות לבני נצא
הקב"הענינים היאך
רש"י שני אמרו
לשיטתבחר ולא ובשלוחו
היטב מדוע מבוארמצאנו בו והאמינו
ברמז בלבד ובכן וכחות הרע
הנבואה הארץ.
המוחין.מאורבאי
ולהשפיע לדורבשניתשהן הראשונות
נבואתם התורה
מסירתג'לגלות בראשית כנגד
ומזה התוכחה קודם
מכוונות האחרונות
של מעשה דברי המכות
עומקו
ישראלמצוהשהיא
המצהישראל הדייניםאת מצות
שהסכימובניבני כנגד זה
מינויאנוש השי"ת להםענין נתןוהם על כן
ובפרטות אחריו.
בהרחבה והלכו אחיזתם הוא בז' התחתונות ולא בה ,עיקר
הבריאה. במעשה ולפגום השגתםבקדושה בגילוי להאחזהבאיםישראל לכלל
נעשה שהקדימו עד
הבחירה.
מהשגת בני
כח - הרוח
נעלם
יסוד
שהיה
ממנה
בראשית
שניטלה לבער באו אתלנצח
הז"ת לתקן ה'
להמשיך דבר שבאו וארא מרע"ה
בפר' כח דיבורי
האמורות במכות כן על בג"ר,
דרשו ולא , ואילך) ט (מפסוק רבינו
לנשמע וקבלו עליהם את עול התורה והמצוות בעשרת הדברות שניתן להם משה מלבד שופטים עליהם למנות וכל הענין צריך ביאור ,מה טעם בחר הקדוש ברוך הוא שאף אחר שנתגלה
בכלאלארבעת
פרעה המכות שאין ולכן ייחודי
התייחסו בהן ,כח שנאחזורבינו הכניס משה עדיןהרע ובתוכחה זו
כחות אלו את ממדות
מעשהעומק גילו את ועניןונשמענעשהבלבד, בעצמו שאמרושעה רבינו שבאותהמשה
שבקשו בני | ג |
התורה מפי דבריכיון אתסיני, לשמועהרבמעמד הנביאים
בכחו
שרק
הדברים
כל עד
נמסרו
ומוסתר מעין
כאן כי
ישאר בגדר נעלם
דברים, לחומש הקודמים
העולם בריאת סדר
אנשים לפניהם לשלוח ישראל
להשי"ת ועוצם ביטולם הגמור לקיום רצון השי"ת ,שעל ידי זה נתגלה כב) (מפסוק המרגלים
אהבתם לא באו
יוכלו לא העליונות
העולם בני הספירות
כל ושאר שהן כנגד
לחדריו עולם האחרונות
של מלכו הספרים המכות
כשיביאם אבל
להשיגו ומצרים, יוכלו
נרפאו בה.
[ולשיטת נגדבבחירה וישראל פרעה בה הוכה שבמכת ארבה הרוח בכח שנאמרו על הדיבורים האדםהיוקומתשכאן תיקוןוהיינו להשליםכנ"ל,רבינו עצמו משה לבערשל
אף את העממין ,להשיג
שבעת והבן יכול בבחינת בנים לה' ולחמו יעלושהם היאךלעמו השי"ת הארץ אהבתלתור את עומק התייחסו
ונשמע
פנים יפות
ועל כן
נעשה בסה"ק
דקדושה
באמיר התורה
וכמבואר קבלת
אחרים, לבושיםענין
ביאור מה ללא צריך אלא
רבינו
הרע
משהועוד זאת. את להשיג
כח את אף ולמסור
הרמב"ןהגנוזים בחדרי המלך ,וכך הביא השי"ת את נביאיו הקדושים אל תוך
להם אמר אלא לגמרי
מהתוכחה רצונם חלק את לבטל
אינו שיוכלו
השופטים זה
מינוי כח אף
ענין אמנם
הדברים סדר הקב"ה להם שיגלה העליונות.
ישראל הספירות
בני זכו זה את לתקן בהם
שבזכות בראשית ידיישראל אל בני
למעשה
עצמם להם לראותהנשגבמינהואף כבר
שיוכלו במעשההארץ
השמים, אל להכנסמן להם מוכנים
ניתן היו
להשי"ת, שכבר שלהם הבחירהרבינו משה בפרשתן עה"פ 'אלה הדברים' שבזה נתייחדה נבואתו של משה רבינו
והנעלם. בראשית להשיג בכחם שהיה מה והשיגו חדריו לא נתנבאו אלא ב'כה אמר ה'' ומשה בראשית. ימי בששת הבריאה
לשמוע המרגלים לבחור אם במעשה כחכל זה
והיכולת להםועם באר"י בהיותםואיןלהםלמטבע, צדדים הנצרכים אין שני שופטים כאילו שכולםב |
| מנבואות שאר הנביאים
רבינו משה האריךבה
מדוע ארבה לבארבמכת ויש|להם רבינו נתנבא ב'זה הדבר' וכמ"ש בספרי (מטות א) ,והיינו שלשון 'כה
השי"ת גילה לארץ]| ,
ניתןג שכח זה ביאתםלא.אתונראה ומנעו
קלקלוה' או בקול הרוח המחבר בין אש ומים
שכבר נאמר קודם לכן ונשתלשל בכלי דבריסוד| ב | במצה אין ו' שכנגד
אמר' מורה על מסירת
שבהם טמון עיקר שורש ונראה
שנתבאר.
עיקר הביטול שאין משיגים אלו,
כמו ענינים
הרוח כח בשני
על דוקא
ושליטתו בתוכחתו
אלקותו מה על פי שלארבה במכת הואעליו
כבנים אלקותו השי"תנהיו
הדבר'בנ"י ונשמע שגילה
בנעשה מה הרוח ענין כח ונבאר
בתוכחתו. בעצמו הקב"ה דיבורו לשון 'זה שאין כן הנביא,
שאמר
לנו שנתגלה הקודמות, ישראל אף ישראלבניהמכותבכלהיה כל
לעקור מבני
שלא אבל הנביאים ורקנוסף רבינו שבא משה
מצאנואךעניןזאתזו השיגו במכההחסרון
אמנם כי זי"ע
מאמרבלי שום לבוש והשתלשלות אלא מורה על דיבורו ההוה של השי"ת
ישראל מקאז'ניץ
בני הק'
שהקדימו המגידשבשעה שהביא (פט): זי"ע שבת מניקלשבורג
בגמ' איתא הרר"ש
דהנה הרה"ק
לבאר ונראה
כח את מפרעה נטל שהקב"ה דהיינו א), (י, ליבו" את הכבדתי אני "כי הקב"ה בהגדה בארוכה מבואר והוא בכוריהמצה, ענין לבאר (לפסח) ישראל גבורותמורה בסה"קשעתה
מכל מקום אין
מנעם ,וכבר
הטבעוכו'
ועל כרחו
שנימעל ביום
ישראל
הנהגת ה'
נברא ומה
כל לשלח את בני
לבחור בקשו
ראשון הדיינים לא
ביום שנברא
ומוחינויכול
מהבמינוי
הבריאה
הבחירה שלא היה
סדר המהרש"א
שאנו זו 'מצה
הקשה גרונו.
על
מתוך
וכבר
זי"ע,
מדברת
ישראל',
מאיז'ביצא
ושכינה
יעקב
'בני
ר'
זה,
הקב"ה
(להרה"ק
להםדבר על קרא
הזמנים'
לנשמע
'ספר
נעשה
שהריפסח של
הטמונים
הנוראיםעל פי הסודות
השופטים יראה קדושת פנימיות מינוי
שהתגלה במעשה להשיג שכלינוהחסרון בכחשורש ע"ה רבינו משה את כששלח במצרים
וכח זה ישנו בחומש דברים במשנה התורה ובתוכחה שבפרשתן, ישראל לבני הקב"ה כן קרא כבר
הנביאים זכו ידה שעל המעלה לאותה
שכתב בסה"ק תשואות חן (בפר' יתרו) לבאר הטעם שאחר פרשת שייך זה שאף ונראה בראשית, במעשה מה לנשמע,
דיבורי השי"ת ישראל נעשה המשיךבניאת כח שהקדימו נבואתו בזכות זה דיבורי שהיה נאמרבכח רבינו והיאך שמשה אל פרעה
השל"ס מתקיים מדי שבוע בביהמ"ד ברחוב יחזקאל פינת ישא ברכה | תפילת מנחה 10דקות אחר זמן הדלקת הנרות
44
השי"ת ,ועיין בסה"ק שפת אמת (תר"מ) מה שכתב בדרכו לבאר עניני עבודת שכן השיגו מה שהשיגו במעשה בראשית ,והוא כמו שביאר הרה"ק ר' מנחם
השי"ת הנלמדים ממעשה בראשית ,ואף אנו נענה חלקנו לבאר מעט מסדר מנדל מוויטעבסק זי"ע בסה"ק פרי הארץ (פר' זכור) שעיקר החיות הוא במה
הבריאה האמור בפרשה באשר נוגע למעשה לעבודת ה'. שאינו משיג והאינו מושג מחיה את המושג.
רושם האור הגנוז בעולם הזה וביאור דבריו הקדושים הוא שעיקר החיים האמיתיים הוא בכח האור אין
ביום הראשון ברא הקדוש ברוך הוא את האור הראשון שהיה מאיר מסוף סוף ברוך שהוא ללא גבול ,כיון שהגבול הוא צמצום ודין המגביל את החיים
העולם ועד סופו וכיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וכח המיתה רח"ל הוא כח הגבול הגמור ,וכיון שכן הרי כאשר האדם משיג ענין
וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (א, כלשהוא בשכלו הרי שכלו האנושי מוגבל הוא ואינו ממקור החיים הנצחיים
ד) 'וירא אלהים את האור כי טוב' ואין טוב אלא צדיק ,כדאיתא בחגיגה (יב.). באור א"ס ,אך כאשר אינו משיג איז הדבר הרי נשאר אותו ענין בלתי מוגבל
ולכאורה תמוה הרי בשעה שברא הקב"ה את האור הגנוז ידע שעתיד הוא כיון שמבטל הוא את דעתו לחכמתו יתברך שהוא האוא"ס ברוך הוא שהוא
לגנזו אחר כך ואם כן מדוע מתחילה ברא את האור בגלוי אם סופו להגנז. ללא גבול כלל ,ובכח זה יכול הוא להמשיך חיות מהחיים האמיתיים למה שכן
השיג בשכלו.
אך הביאור הוא שמזה שבתחילה היה האור גלוי בעולם הזה נשאר רושם
ממנו לעולם ,כי ענין האור הוא החכמה שהיא ענין הבהירות לדעת להבחין כן לענין מעשה בראשית ,אף שבכח הביטול שהיה לבני ישראל באמירתם
מאהבה נעשה ונשמע שעי"ז זכו אלו שהיה בכחם להשיג את עומק ענין
בין טוב לרע כאור המבדיל בין היום ובין הלילה שהם משל לטוב ולרע ,ורושם
מעשה בראשית כבן המחפש בגנזי דמלכא ,מכל מקום עיקר הביטול הוא בזה
האור הגנוז שנשאר בעולם מועיל לכל אדם הרוצה לדעת את דרכו בעולם
שאינו משיג ומבטל דעתו כלפי מעלה ומקשר עצמו וחיותו לדעת עליון שאינו
החושך הגדול הדומה ללילה בו תרמוש כל חיתו יער ,על ידי רושם האור
מושג והוא עיקר העבודה המסורה בידינו בזה.
הנצחי יכול הוא לזכות לבהירות בעבודת ה' ולהדבק בטוב ולהתרחק מן הרע.
אור התורה אינו ניתן להשגה שלימה
ניצול האור הגנוז המאיר ביו"ט
לכך העמיד הקדוש ברוך את התורה הק' באופן זה של העלמה והסתר
ומעין האור דלעתיד מאיר בכל מועדי ה' שהם ימים קדושים המאיר בהם כדי שלא ישיגו כל בני ישראל את עומק הענינים הצפונים בפנימיות מעשה
אור העולם הבא ,אלא שהמשילו הצדיקים את השפעת האור המאיר בימים בראשית .והאמת היא שכל התורה הק' מסורה לנו באופן זה כמאמר קדשו
טובים לאדם ההולך במחשכי המדבר ואינו יודע להבחין דרכו לפניו בה של הרה"ק בעל התניא זי"ע בשם הבעל שם טוב הק' שבכל סוגיא שיתעמק
יהלך ,ולפתע מאיר הברק את כל המדבר ,והנה הכסיל יתפעל מיד מיופי אור האדם וידון בה בעומקה ויבין דבר מתוך דבר ככל שיעמיק בהבנתה ויאירו
הברק ופלאי הבריאה הטמונים בו ,אך החכם ישית ליבו מיד להבחין בעזר לפניו בהירות עניניה לא ימלט שיפתח לפניו עומק נוסף שלא יבין לאשורו,
האור המאיר לפי שעה ולידע את דרכו הנחוץ לו להציל נפשו מחיות הטרף וכשיעמיק עוד וישיג אף עומק זה בהכרח ששוב יתנוצץ נדבך נוסף שלא
השורצים במרחבי המדבר הנורא. יצלח בידו לירד לעומק ההבנה בזה.
כן כשמאיר האור דלעתיד לפי שעה בזמנים מיוחדים במשך השנה צריך והענין בזה הוא כי התורה הק' היא חכמתו ורצונו יתברך שהוא האור אין
האדם הקרב לעבוד את השי"ת לידע לנצל את גודל השעה ולמשוך ממנו סוף ב"ה המאיר ומוסיף אורה עד אין תכלית ואין ביכולת האדם להשיג אותו
כחות למשך כל ימות השנה להאיר את אור ה' בלילות ולהבדיל בין האור ובין בשלימות כי מהות האוא"ס הוא שהוא אינו מושג וכשמשיג האדם חלק
החושך. התוה"ק הרי זה משום שזכה להדבק עוד בתוה"ק ובזה זוכה הוא להדבק יותר
ההשתוקקות לקרבת ה' באור אין סוף ולראות עוד ענין שאינו משיג בחכמתו ית' וכן על זה הדרך עד
ביום השני הבדיל הקב"ה בין המים העליונים ובין המים התחתונים ,ואמרו אין סוף.
חז"ל שהיו המים התחתונים בוכים ברצונם להיות קרובים אל המלך ,והביא על כל שמך -אמרתך
רבינו בחיי את דברי המדרש שאמר הקב"ה "הואיל ולכבודי עשיתן כל כך אין אמנם אף שאין ביכולת כל אדם להשיג את כל עומק התורה הק' ועומק
להן רשות למים העליונים לומר שירה עד שיטלו רשות מכם" .ויש ללמוד עניני מעשה בראשית מכל מקום אין זה פוטר את האדם מלעמול על הבנת
מזה שפעמים הקב"ה מסתיר את עצמו כביכול מעיני בני ישראל וממתין עומק דברי התורה ולהשיג ככל שיעלה בידו להשיג מפנימיות התורה הק' ,כמו
הוא שישתוקקו אליו ויבכו בתפילה להתקרב אליו ולהדבק בו לאמר 'צמאה ששמעתי ממו"ר הרה"ק ר' יהודה'לע מדזיקוב זצוקללה"ה על מאמר קדשו
נפשי לאלקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים' ,ואז יגלה ה' מהודו לבניו של הרה"ק ר' ברוך זי"ע ממעזיבוז (בוצינא דנהורא עמ' פו) על הפסוק בתהלים (קלח,
אהוביו וישמע קולם ויקרבם אליו. ב) 'כי הגדלת על כל שמך אמרתך' שבכל מצוה ישנן כוונות ושמות קדושים
ע"י התפילה מגלים את ההשפעות המיועדים שיכולים לכוון ולהשיג במדריגות רבות ,אך עיקר הכוונה שהיא מעל כל כונות
ביום השלישי אמר הקב"ה 'תוצא הארץ דשא' אך לא יצאו הצמחים עד יום השמות וההשגות היא לקיים רצונו של הקב"ה שאמר ונעשה רצונו כמאמר
השישי כאמור לקמן (ב ,ה) 'וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה חז"ל בגמ' ר"ה (טז' ).למה תוקעין רחמנא אמר תקעו' ,וזהו 'כי הגדלת על כל
טרם יצמח' וביאר רש"י שהיו כל הצמחים עומדים על פתח הקרקע ולא יצאו שמך' -על כל השמות הקדושים' ,אמרתך' -לכוון שאמרת ונעשה רצונך,
עד שבא אדם ביום השישי והכיר במעלת כח התפילה והתפלל עד שירדו וזהו תכלית הכונה.
גשמים ויצאו כל הצומח מן האדמה. אי ההשגה אינו פוטר מלהתייגע על ההשגה
ויש ללמוד מזה כמה יסודות גדולים בעבודת השי"ת ,שאפילו שיש כבר ואמר על זה הרה"ק ר' יהודה'לע זי"ע שאף שהעיקר הוא אכן לקיים את
השפעה מלעילא לעולם הזה אין ההשפעה באה אל האדם עד שיתפלל עליה, מאמר השי"ת ,מכל מקום אין זה פוטר את האדם מלהשתדל לנסות ללמוד
ועוד יש ללמוד מזה שפעמים נראה שאין השפעות באות לאדם מלעילא אך ולדעת את עומק העבודה ,ואמר שכל אנשי המעלה חסידים ואנשי מעשה
האמת היא שישנן הרבה השפעות שם בכח לירד אליו אך הן נצרכות לכח שהיו בדורות הקודמים היו מתייגעים הרבה בעבודה וניסו לדעת ולהשיג עוד
תפילתו שעל ידה יתגלו כל ההשפעות ויצאו מן הכח אל הפועל. ועוד במהות העבודה ועומק המצוות ,ורק כאשר ראו שאין עולה בידם להשיג
ולהבין יותר אז בא להם מאמר קדשו של הרבי ר' ברוך לנחמה שעל כל שמך
עוד יש להבין מזה יסוד גדול ונחוץ לעבודת ה' שמצוי שאין האדם מכיר
אמרתך ,אבל לכתחילה אין זה תירוץ להמנע מן העבודה.
בכחותיו הפרטיים שהעניק לו השי"ת ונראה שאינו מעולה כל כך בכשרונות
וכחות לעבודת הבורא ,אך באמת טמונים בקרבו כחות נעלים ומעולים שישנם |ד|
בכח וצריך להוציאם מן הכח אל הפועל ,ועל ידי שיכיר בהם ויעמול בעבודה כן בענין מעשה בראשית על אף שעמוק עמוק הוא מי ישורנו כי כבוד
ויתפלל על ענינם יזכה לגלות את כל הכחות הטמונים בקרבו. אלקים הסתר דבר ,אך מכל מקום נמסרה התורה לכל בני ישראל ופרשת
(מתוך של"ס ה'תשפג) מעשה בראשית בתוכה כדי שילמד כל אחד ממנה מה שנוגע לו לעבודת
45
בסייעתא דשמיא
דברי תורה ממורינו המשגיח זיע"א
יו"ל ע"י בית המדרש אמונת ישראל גליון קמט פרשת בראשית תשפ"ז
פרנס החודש -בידך לזכות בזכות גדולה זו להנצחה /לע"נ יקירך
אמונת השבת אמונת הפרשה
שבת זו – מסוגלת לפעול בו את האמונה השלימה :כשזוכים לראות אלקותו ית' – בתוך
הגאולה הבריאה עצמה
כתב בספר פרי צדיק (פ' בראשית דף ג ):בענין שבת זה שהוא "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ" .ברש"י ,א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל
שבת האחרון בחדש תשרי ,אשר כל החדש מוכן ומסוגל לתשובה התורה אלא מה"חודש הזה לכם" ,שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ,ומה טעם פתח
ולגאולה כמו שאמרו (ר"ה י"א ).בתשרי עתידין להגאל .ובפרשה זו בבראשית ,משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ,שאם יאמרו האומות לישראל
קורין "ורוח א-להים מרחפת על פני המים" שדרשו במדרש זה לסטים אתם שכבשתם ארץ ז' אומות ,יאמרו להם כל הארץ של הקב"ה וגו' ,ע"כ.
רוחו של מלך המשיח .שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת לאותו
הרמב"ן מקשה ,מה מקום לקושיא זו של מה טעם פתח בבראשית ,והלא יסוד האמונה הוא
שבת והוא מכח קדושת הפרשה שקורין בשבת ההוא ,וקדושת
שהקב"ה ברא שמים וארץ ,ובודאי שראוי לפתוח בבראשית.
פרשת בראשית הוא שזוכין לאור רוחו של משיח .ולכן קורין פרשת
בראשית בשבת אחרון של חדש תשרי ,שאף אחר שכבר עברו והמפרשים תירצו ע"ז ,דעיקר אמונתנו מושתתת על יציאת מצרים ומתן תורה ,שאותה
הימים הנעלים שבחדש זה ולא זכינו עדיין לגאולה .וכבר עברו ראינו בעיננו ,ונמסר הדבר דור אחר דור ,והיא יסוד חזק ואיתן ,וכמו שביאר זאת הרמב"ם ,כי
קרוב לאלפיים שנה שלא זכינו עדיין להגאל .אולי נזכה בשבת זה א"א להכחיש מה שראו בעיניהם עם גדול ומסרוה לבניהם ,לא כן בריאת שמים וארץ ,לא ראינו
להגאל מיד ע"י התעוררות תשובה מלעילא .שהרי כל החדש מסוגל בעיננו ,ולכן אין צורך לפתוח בבראשית אלא בהחדש הזה לכם ,שהוא ענין יציאת מצרים והוא
לכך ,ובפרט בשבת שהוא מוכן לתשובה כמו שאחז"ל עה"פ 'טוב יסוד האמונה ,ע"כ.
להודות להוי"ה' שכל מי שמודה ועוזב ירוחם .וע"י שמירת שבת וי"ל בדרך אחר ,וליישב עוד מה שיקשה ע"ד רש"י ,שהיאך יתכן לומר שמה"ט פתח
מיד נגאלין עכת"ד. בבראשית כדי לסתום פיהם של אומה"ע הטוענים לסטים אתם ,והרי חזינן דאף אחר שפתחה
ושבת זו המכניסה אותנו לחודש השמיני ומבשרת הגאולה היא, תורה בבראשית עדיין טוענים הם לסטים אתם ,וכי אפשר לומר שעצתו ית' לא הועילה ח"ו.
שב"ת בראשי"ת בגימ' ולירושל"ם מבש"ר את"ן. ויבואר ע"פ המדרש ,שהתורה היא דיפתרא של מעשה בראשית ,וע"ד שאמרו אסתכל
(בראשית ,תשנ"ה) באורייתא וברא עלמא ,ונמצא שכל הבריאה היא כעין העתק של התורה ,ויניקתה של כל
הבריאה היא מאותיות התורה .וע"ד שפי' הבעש"ט בפסוק (תהלים קיט) "לעולם ה' דברך נצב
שבת בראשית – שורש כל שבתות בשמים" ,שדיבוריו ית' בעשרה המאמרות ,שבהם נברא העולם ,עודם קיימים ונצבים בתוך
השנה הבריאה ,והם המחיים ומהווים את הבריאה לקיימה בכל עת ורגע בהוייה חדשה.
הנה בשבת בראשית ,נזכר שבת בפעם הראשון ,וידוע מש"כ וזכי הראות יכולים להביט בבריאה ולראות שם את האותיות המחיים ומקיימים אותה ,והם
בפרי צדיק שכשכתוב בתורה דבר בפעם הראשון ,הוא השורש של אינם צריכים לאמונה המושתתת על יצי"מ שראינו בעינינו ,כי עינים להם לראות את הבורא את
אותו הדבר .נמצא ששבת זו הוא השורש של כל ענין השבת בכלל, הכל בעצם הבטתם בתוך הבריאה.
ובפרט שיש בו העליה של כל חודש תשרי שעבר ,וידוע המנהג
אלא שמעטים הם הראויים למדריגה זו ,שרק בעלי נפש זכה ראויים לכך ,אבל סתם
אצל כמה צדיקים ,שבשבת בראשית עדיין אוכלים דבש וחלות
בני אדם צריכים ליסד אמונתם על יצי"מ המקובלת מאבותינו שראו אותה בעיניהם ,וכמו
עגולות.
שנתבאר.
ואיתא במדרש שאחר שקין הרג את הבל כתיב" ,ויצא קין מלפני
ה'" וגו' שיצא שמח ,פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך ,א"ל עשיתי [והנה מבואר בדברי האריז"ל שעשרה המאמרות שבהם נברא העולם חזרו ונשנו בעשר
תשובה ונתפשרתי ,התחיל אדה"ר מטפח על פניו ואמר כך היא כחה המכות של יצי"מ שהיו נגוף למצרים ורפוא לישראל ,והם מכוונים לפי הסדר מתתא לעילא,
של תשובה ואני לא הייתי יודע ,מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור "שיר דהיינו מכת בכורות כנגד מאמר ראשון של בראשית ,שמכה זו שייכת אל ראשית שהיתה
ליום השבת" ,רואים מזה שענין השבת הוא ענין התשובה והשבה בבכורות שהם הראשית ,ומכת חשך כנגד מאמר יהי אור ,ולכן הביאה חשך למצרים ואור לכל
לשורש. בני ישראל במושבותם ,ועד"ז שאר המכות מכוונות אל סדר המאמרות כמבואר להמתבונן
במעט עיון ,והחי' הרי"ם הוסיף בזה שאלו העשר מכות נעתקו אח"כ לעשרת הדברות .ומעתה
ובשבת זו ,שהוא השורש של כל השבתות ,ובו יכולים לתקן הכל,
לפי דרכנו יובן השינוי בין לוחות ראשונות לשניות במצות השבת ,שבראשונות נאמר בטעם
צריכים להתעורר ביותר ולהתפלל בכוונה יתירה ,ובהתלהבות ,שיהיה
השביתה כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי ,ואילו בשניות
שורש לכל שבתות השנה כולה.
נאמר בטעם השביתה שהיא זכר ליצי"מ ,והטעם י"ל לדרכנו ,כי בלוחות ראשונות היו ישראל
(שבת אחים בראשית ,תשנ"ט)
במדריגה עליונה והיו מסוגלים לראות במעשה שמים וארץ את האותיות המחיים ומקיימים
אותה ,ולכן היה די להם באמונה מתוך הסתכלות במעשה בראשית ולא הוצרכו לאמונה מצד
יצי"מ ,אבל בלוחות שניות ,שהיו אחר החטא ,שאז כבר ירדו ממדריגתם ושוב לא היו מסוגלים
ליסד אמונתם מהבטה במעשה בראשית אלא מצד נסי יצי"מ ,ולכן שם נזכר טעם השביתה מצד
יצי"מ ולא מצד מעשה בראשית].
והנה חדש תשרי הוא הנהגה הכוללת אף אומה"ע ,כי בתשרי נברא העולם ,ולכן אז הדין
הוא על כל הבריאה אם לחדש בה מחזור חדש של כל השנה ,וגם "על המדינות בו יאמר" וגו',
המשגיח זצ"ל היה רגיל לעורר לתלמידיו, ולכן מבואר בריש מס' ר"ה שא' בתשרי הוא ר"ה למלכי אומה"ע ,כי הזמן של תשרי שייך
להימנע מקריאת ספרים או גליונות בעת התפילה המשך בעמ' ב'
46
אמונת הפרשה
המשך מעמ' א'
חשובה יותר ,ופתח הקב"ה התורה בבראשית. לכללות האומות ,משא"כ חדש ניסן הוא הנהגה המיוחדת לישראל בלבד ,בחי' החדש
ועכשו אומה"ע טוענין לסטים אתם ,אבל בעולם התיקון יכירו מתוך מעשה הזה לכם ,ולכן למלכי ישראל ר"ה הוא בא' בניסן.
בראשית שהקב"ה ברא העולם ,הוא בראה והוא הבעלים כביכול ונתנה לאשר ישר ולדרכנו ,חדש תשרי ,שהוא זמן התחדשות הבריאה ,יש בה שייכות אף לאומה"ע,
בעיניו. שגם הם ראויים להכרת הבורא מתוך עצם הבריאה ,שהרי אמר הנביא "ידע שור קונהו
וחמור אבוס בעליו" ,דאף שאין לשור דעת להבין היאך יש לבעליו בו קנין ,שהרי אין
וכדברי הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זצ"ל ע"ד רש"י מה טעם פתח בבראשית ,שהוא
לו שום השגה בקנין המשיכה שעשה בעליו ,עכ"ז נטוע בו ההרגש לידע מי הוא קונהו,
בדרך הפלגה על טוב טעמה של הפתיחה בבראשית ,ע"כ ,ולפי האמור פתיחה זו היא ועד"ז אף אומה"ע ראויים להכיר את קונם שבראם.
ע"ש עולם התיקון ,ולכן מה טוב ומה נעים הוא שפתח בבראשית.
ועכ"פ ,ע"י התבוננות אמתית בפלאי הבריאה וסדריה יכולים גם הם להגיע לידיעת
[ולדרך זה יתבאר נעיצת סוף התורה לתחילתה ,שסיום התורה הוא בפסוק "לכל ה' ,ומ"מ עיקר השגתם תהא רק לעת"ל כאשר יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע
האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים ולכל המורא הגדול אשר עשה כל ברך.
משה לעיני כל ישראל" ,שזהו האמונה מצד יצי"מ השייכת לדורות השפלים שכנגדם וזהו כפי המבואר בליקוטי מהר"ן ,לעת"ל ישיגו אומה"ע יותר מהשגת ישראל
הם הפסוקים האחרונים שבסוף התורה ,שהנשמות של אחרית הימים בעקבתא כהיום ,ומפרש בזה הפסוק "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות
דמשיחא הם מושרשים באותיות של אחרית התורה כמו שביארנו הרבה פעמים .ואח"כ עמנו היינו שמחים" ,שאז יכירו הגויים שבזמן הגלות כאשר היה נדמה להם כי הגדיל ה'
מתחילים "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ" ,שדור האחרון בעיקבתא לעשות עם הגויים ,באמת "הגדיל ה' לעשות עם אלה" ,רק אנחנו היינו סבורים בטעות
דמשיחא עתידים להתעלות להיות דורו של משיח ,ואז יתעלו להכרה העליונה להשיג שהגדולה היא עמנו אבל באמת הגדולה היתה עם ישראל ,ואז ישיגו אומה"ע השגה
האמונה מצד הבריאה עצמה ולא מצד יציאת מצרים]. זו ,כי תגדל השגתם אז יותר מהשגת ישראל בעוה"ז ,ואילו השגת ישראל תגדל אז
והנה ,כאמור מדברי הבעש"ט ,העשרה מאמרות של בריאת העולם עודם קיימים יותר ויותר ,וע"ז אומר הפסוק "אז ימלא שחוק פינו" ,כי השגת אומה"ע תהיה לשחוק
ועל ידם מחדש הקב"ה מעשה בראשית בכל רגע .וידוע מספרי תלמידי הבעש"ט, בעיננו ,עכת"ד.
שתבע מתלמידיו שבכל דבר שרואים יראו שם את הניצוץ הקדוש המחיה אותו, אך כל זה הוא רק מצד ההשגה בבריאת העולם השייכת לחדש תשרי ,כי אומה"ע
ולא יסיחו דעת מהאמונה שמלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה .וכן תובע אין להם קשר ליצי"מ ,אבל ישראל יש להם שייכות לחדש ניסן ,שהוא בחי' יצי"מ,
זאת כמה פעמים בעל התניא זצ"ל בספריו ,וכן כל הספר שפת אמת חוזר תמיד ואמונתם מיוסדת על המסורה של יוצאי מצרים שראו בעיניהם מעשי ה' ונפלאותיו,
על יסוד זה. והתגלותו במעמד הנבחר של מתן תורה.
ומעתה נבוא לביאור דברי רש"י שהיה צריך לפתוח בהחדש הזה לכם,
ואמנם לאנשים כערכנו לא שייך לתבוע שלא יסיח האדם דעתו מכך ,כי מי
והיינו דאף שמעשה בראשית הוא יסוד האמונה כקושיית הרמב"ן ,מ"מ הרי
שמקושר בעניני עוה"ז אינו שייך לכך ,אלא שיתכן שיזכה להרגשה זאת בעתות רצון,
עדיף יותר השגת האמונה ע"י העשרה מכות ,שהם עצמם העשרה מאמרות
שלפעמים בעת עמדו בתפילה או בהיותו דבוק בתורה או בזמני קודש מסויימים ,יוכל כנ"ל מהאריז"ל ,שהרי האמונה מצד מעשה בראשית אינה שייכת כי אם ליחידי
האדם לזכות לרגעים שבהם ירגיש היאך שהבריאה מליאה חיות אלקות. סגולה ,אבל האמונה מצד יצי"מ היא נחלת כל ישראל ,אף אותם שלא הגיעו
וכמו שמחויבים להאמין ש"לית אתר פנוי מניה" והוא "ממלא ומסובב כל עלמין" לדרגה זו להשיג האמונה מכח מעשה בראשית ,וא"כ היה ראוי יותר לפתוח
כביכול ,כן צריך להאמין שיש אלקות כמו במקום גם בזמן" ,ולית 'זמן' פנוי מניה" בהחדש הזה לכם.
והקב"ה נמצא בכל ניצוץ וניצוץ של הזמן .וצריכים לחפש את הקב"ה ולבקש וע"ז בא התירוץ משום "כח מעשיו הגיד לעמו" ,והיינו לפי שאומה"ע עתידים
למצוא אותו בכל מאורעות הזמן אשר הוא ית' מסתתר בתוכו ,ולידע שהוא נמצא להשיג האמונה בעולם התיקון ,וכל השגתם אינה אלא מצד ההתבוננות בבריאה כי
בכל החדשות המתרחשות בכל יום כי הוא עושה חדשות ובעל מלחמות רק שהכל יצי"מ אינה שייכת להם ,לכן חשיבות יתירה יש לפתוח בבראשית ,לפי שהכרת הבורא
בהסתר. מצד הבריאה שייכת לעולם התיקון ,משא"כ ההכרה מצד יצי"מ שהיא הכרת ישראל
בעוה"ז היא פחותה במדריגתה ,שהרי ההכרה לעתיד בעולם התיקון תגדל פי כמה ,עד
ולעת כזאת יש להתחזק ולהתכונן באמונה ובטחון בלימוד בספרים המיועדים
שאפילו אומה"ע יכירו וידעו יותר מהשגת ישראל בעוה"ז ,וגם ישראל יוסיפו אז לידע
לכך ,כי יתכן שיבואו זמנים של נסיונות באמונה כמובא בספה"ק ,ולכן צריך שיהא
ולהכיר את הבורא יותר ויותר מאומה"ע ,שאז ישיגו כל ישראל לראות את כל התורה
האדם מוכן לכך ולעת הצורך יוכל להוציא מתרמילו את החיזוק באמונה ובטחון. מתוך הבריאה כמעלת הצדיקים זכי הנפש.
ולכן זאת הוא תפקידנו בעת כזאת ,להכיר כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו ,וכל ולכן עדיף יותר לפתוח בבראשית ,כי כל תכלית הבריאה הוא שהבריאה תגיע
המאורעות אינם כי אם מכוחו ,ואין שום שר וראש אומה שיוכל לעשות איזה פעולה לתיקונה כמו שעלה במחשבה בשעת מעשה בראשית ,ואז כשיגיעו ימים אלה "ישמח
מבלעדי כוחו ורצונו ית' .וזהו בראשי"ת בגימ' ב"א חבקו"ק והעמיד"ן ע"ל אח"ת ,וגם ה' במעשיו" ,כי סוף כל סוף הושלם כוונתו ית' בבריאת העולם.
גימ' למע"ן ידע"ו דו"ר אחרו"ן בני"ם יולד"ו ,שזהו תפקידו של דור אחרון שהם בסוף והשגה של עולם התיקון הוא חשוב יותר מהשגת עוה"ז ע"י יצי"מ ,ואז יכירו וידעו
התורה ,להתכיף לבראשית ולהחזיק באמונה ,וגדול כח האמונה להמתיק את הכל. כל יושבי תבל ,ואז ישיגו ישראל מתוך מעשה בראשית את כבוד הבורא ית' הרבה יותר
(בראשית ,תשס"ב) מרבי מאיר ,כי אז תתלבש הבריאה בכתנות אור ,ולכן האמונה ע"י מעשה בראשית
וצדיק באמונתו
מבלי שהכירו .שאל הסוחר את הרוזינער זי"ע מאין הגיע ,נענה הרוזינער זי"ע
כי הוא הגיע מפראהביטש .שאל אותו הסוחר ,אם הוא רואה את מקום מגוריו הרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע
של הרה"ק רבי אברהם מפראהביטש זי"ע ,הוא אחיו של הרוזינער זי"ע .הגיב ג' מרחשון תרי"א
הרוזינער זי"ע ואמר בנימת זלזול ,וכי הוא הנקרא רבי. א) בצעירותו הגיע הרוזינער זי"ע להתאכסן באכסניה אחת על הדרך ,אמנם
כיון ששמע כן הסוחר ,תכף נעמד ממיטתו והחל לרדוף אחרי הרוזינער זי"ע, בעל האכסניא אמר לו ,כי כבר התמלאו כל החדרים ,ואין לו חדר פנוי עבורו,
בכדי להכותו על כך שהוא מזלזל בצדיק .משראה זאת בעל האכסניא ,ביקש אמנם באחד החדרים שוכב סוחר אחד ,ויכול הוא להצטרף אליו בחדרו .מחוסר
מהסוחר שיניח לו לרוזינער זי"ע ,כשהוא אומר לו ,שאדם זה הוא הינו אחיו של ברירה ,הסכים הרוזינער זי"ע לדבר ,ונכנס אל החדר בו שכבר כבר הסוחר.
הרה"ק רבי אברהם מפראהביטש זי"ע ,ובזה הניח לו הסוחר. בהיכנסו ראה והנה על המיטה שוכב הסוחר ,ללא יארמולקע לראשו ,והחל
הסוחר לצעוק לאטקעס לאטקעס ,ותכף הגיע בעל האכסניא והגיש לפניו את
לאחר שנים ארוכות ,כאשר כבר היה הרוזינער זי"ע מגדולי צדיקי הדור ,אירע הלאטקעס ,כשהסוחר אוכלו ללא כיסוי ראש וללא ברכה .וכך חזר ונשנה הדבר
שהוצרך סוחר זה להגיע לדין תורה אצל הרוזינער זי"ע ,אמנם מאחר וידע הסוחר שוב ושוב ,כשהסוחר מצעק בקול גדול לאטקעס ,ובעל האכסניא מגיש לפניו
מי הוא הרוזינער זי"ע ,היה בוש ונכלם לעמוד לפניו ,אחר שנזכר שביקש לרדוף לאטקעס ,כשהוא אוכלם ללא כיסוי ראש וללא ברכה.
אחריו ,על כן וויתר על כל הדין תורה ,ובלבד שלא יצטרך להתייצב לפני הרוזינער
זי"ע. הרוזינער זי"ע התבונן בדבר ,והבחין כי על אף שלא היה הסוחר נראה כאיש
יהודי ,מכל מקום היה יהודי ,ולכן השתדל להבין כיצד בא חיות לאדם שפל כל
נקודת הדברים היא ,כיצד יכולים למצוא את אמונת הצדיקים אפילו אצל כך .על כן לאחר התבוננות עמוקה ,עלה בידו ,כי חיותו של הסוחר הוא מאמונת
האנשים הפשוטים והמגושמים ביותר ,וכן בכל יהודי יכולים למצוא איזה נקודה החכמים אשר בידו.
טובה ,הגם שאין דבר זה ניכר תחילה במראית העיניים כלפי חוץ. משכך ,פעל הרוזינער זי"ע בכוחו שלא יירדם הסוחר ,בכדי שיוכל לשוחח
(שבת אחים פרשת בראשית תש"ס) עמו ,ואכן משראה הסוחר כי אינו יכול להירדם ,החל לשוחח עם הרוזינער זי"ע,
המשך בעמ' ד'
·ב·
47
ניצוצי אהבת ה' שבקעו מליבו הטהור של
א כ"ק גאב"ד ראדומישלא זצוק"ל
בעל השדה יצחק
לרגל יומא דהילולא הראשון כ"ט תשרי תשפ"ז
בעמידה וגם באימה וביראה אפשר לכבדו קריאת התורה לעשות היכר בין התפילה באהבה שאהב רבינו את התורה ואת נותנה
לקרוא בתורה. לקריאת התורה( .עיין או"ח קמ"ו ד ובמ"ב סיגל לעצמו עשרות ואולי מאות מושגים
בשבת קודש היה רבינו מתפלל תפילת ס"ק י"ט ,דראוי להדר ולעמוד מפני שצריך ועניינים שביטאו את חשיבות המצוה ואת
שחרית בהשכמה עד קריאת התורה להעלות בדעתו כששומע הקריאה מפי הקורא רגשי הקודש שפעמו בקרבו לכל דבר
וכששאר הציבור התפלל במנין המרכזי כאילו קיבלה אותה שעה מהר סיני ,ובהר סיני שבקדושה ,כאשר חלקם קיבל מאביו
היה אומר תהילים ולומד ספרי חסידות הגדול מרן הגה"צ רבי אלחנן היילפרין
על הפרשה (בד"כ חת"ס וישמח ישראל) ,אך בעל השדה אלחנן מראדומישלא זצוק"ל
כשהגיע הקהל לקריאת שמע קרא עם חלקם מרבו המובהק מרן השפע חיים
הקהל את כל הג' פרשיות. מצאנז זיע"א ובמשך השנים הוסיף
כן יש לציין את הנהגתו לעמוד בפני עליהם זעיר פה זעיר שם ממה שראה
גבאי צדקה ,כשלפעמים הגיעו כמה ושמע וממה שהשיג בעצמו ,כשפעם
גבאי צדקה באמצע התפילה ובכל פעם אחת התבטא ואמר מכל מחותן לקחתי
ופעם נעמד בעת נתינת הצדקה .ועל מנהג טוב .הטיב להגדיר זאת חתנו
אף שרבינו פיזר ממון הרבה לעניים וכן הדומ"ץ הגר"מ סופר שליט"א בהספדו
התרים אחרים בסכומים הגונים לצדקה שהדרך היחידה שיוכל האדם לנהוג
וחסד ,אפ"ה מגודל חביבותו למצות בכ"כ הרבה חומרות ועניינים ולחיות
צדקה היה פורט לפעמים את מטבעותיו בשלות הנפש הוא רק בעושה מאהבה
למטבעות קטנים יותר שיוכל לקיים כמה שמחבב את המצוות ומקשטם בקישוטין
פעמים מצות צדקה. ומהדרם בכל מיני הידור ,ובלא זה אין
במציאות שיוכל האדם לנהוג בכ"כ
מספר בנו הגאון רבי אהרן שליט"א
הרבה עניינים ולהקפיד עליהם ולחיות
דומ"ץ קאסאן בית שמש בערב שבת
חנוכה באחד השנים התקשרתי אליו בשמחה ובנעימות ובישוב הדעת.
כמנהגי מידי ערב שבת ,אמר לי רבינו וכדרכו של רבינו היה הכל בהצנע לכת
היום אמרתי בעת קריאת הפרשה שמו"ת, וחלק גדול לא נודע לאיש ,בין הדברים
ה' הפטרות א' הפטרת שבת חנוכה כמובא אפשר לציין את הקפדתו לטבול בכל יום
היו כל ישראל עומדין ).ואגב גררא נציין מה במקוה טהרה ואף לעת זקנותו שקשתה
בהלכה (עיין מ"ב רפ"ה סק"כ) ב' הפטרת
שסיפר רבינו על עבודתו הגדולה של רבו עליו ההליכה מאד ,וכפי שסיפר חתנו
הפרשה-פרשת מקץ ,ג' הפטרת שבת ר"ח
כיון שר"ח חל בשבת ובראשון ,ד' הפטרת מרן השפע חיים מצאנז זיע"א בעת קריאת הדומ"ץ הגר"מ סופר שליט"א שפעם בעת
מחר חודש כדרך שמפטירין כשר"ח חל התורה שקרא בעצמו הקריאה והרבה שלא חש בטוב נכנס אליו לשאול בשלומו
בראשון ולא בשבת ,והפטרה חמישית- פעמים כפל התיבות וכן הדגיש תיבות השיב לו רבינו שהוטב הרגשתו ב"ה
הפטרת שבת שניה של שבת חנוכה. מסויימות וכו' ,ולעת זקנותו היה קורא וכפי הנראה ביום רביעי נוכל כבר ללכת
רבינו הקפיד מאור לזמר זמירות שבת בישיבה ,ושאלו ע"ז חותן רבינו הגה"צ רבי למקוה ...ואף במוצאי תשעה באב טרח
והי' חוזר תמיד על מרגלא דפומיה שמואל אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל אב"ד והלך בלילה לטבול להשלים את טבילת
דאביו מאמר הישמח משה שזמירות דברי חיים צאנז-פתח תקוה ,אולי עדיף היום ,ובזמנים מיוחדים כגון בליל התקדש
שבת שנתקבלו בישראל נתחברו ברוח שיתנו לקרוא לאברך צעיר שכוחו במתניו חג לפני עריכת הסדר הוסיף טהרה על
הקודש ,וכדרכו של עולם לא תמיד בא לעמוד בעת הקריאה ,נענה לו מרן זצוק"ל טהרתו ,וכן בערב יוה"כ הלך למקוה ה'
הדבר בקלות אך רבינו הקפיד ולא חיסר איה"נ הקריאה צריכה להיות בעמידה פעמים.
אפי' זמר אחד ,וכן בימים טובים לאחר כנתינתה בעמידה ,אך צריך גם להיות רבינו הקפיד לעמוד בקריאת התורה בין
שהתפלל באריכות לפני העמוד לא ויתר כנתינתה באימה וביראה ברתת ובזיע, בחול בין בשבת כדרך שנתנה בעמידה
אפי' על קטע א' ביוצרות שדלגו בתפילה ואדרבה אם ימצא בעל קורא שיקרא גם ובאימה ,ובשב"ק לבש השטריימל בעת
48
בין המתפללים בבית מדרשו היה כמה באנינות כיון שהלויה היתה ביום ראשון
מחסידי ברסלב ,לאחר תפילת ליל שבת ושאל את אביו אם לאכול מלוה מלכה,
הן המערבית בליל יו"ט והן היוצרות פצחו בריקוד "שבענו מטובך" ,רבינו וענה לו שאונן אינו נוטל ידיו למלו"מ,
ביו"ט .התעוררות מיוחדת היה בעת זימר הצטרף אליהם לרקוד לכבוד שבת ,ומני וטען לו רבינו שמאז הבר מצוה לא הפסיד
הזמירות המיוחדים לספירת העומר ובין אז נעשה הדבר למנהג קבוע ואף בתקופה מלו"מ ,ענה לו אביו ,אם ברצונך ליטול
המצרים .בכלל אמירת היוצרות הי' בכובד האחרונה שקשתה עליו ההליכה מאד ,לא ידיך הינך רשאי אך אין זה נחשב לסעודת
ראש בכוונה ובמתינות ,סיפר אחד הנכדים ויתר רבינו על הריקוד לאחר התפילה מלוה מלכה כיון שאתה אונן.
ובהתחדשות נפלאה השמורה לעובדי ה' שציין בפני רבינו דבר חידוש שראה לכבוד שבת,
הוסיף ענינים וגינונים מיום ליום עד זקנה אכילת על רבינו הקפיד יתירה ביוצרות לשמחת תורה בחו"ל שבשעה הקפדה
ושיבה שכולם ביטאו את המיית ליבו את שמאז עצמו, על העיד ופעם מלכה, שקרא הקב"ה למשה רבינו לעלות להר מלוה
אחת פעם אפי' החסיר לא מצוה נבו חשב בדעתו שיהא עוד מעמד כבהר הבר
האהבה והחשיבות לכל דבר שבקדושה
והכל בנעימות ובישוב הדעת. ואפי' מלכה, מלוה לסעודת ידיו ליטול סיני .רבינו שבחו מאוד ב
ועודדו על שמשים
לבו לנאמר ביוצרות ,ואח"כ בנעילת החג בזמנים לחוצים וטרופים וכגון במוצש"ק
חידוש מיוחד היה בדקדוק ההלכה כאשר
חזר רבינו בפני הציבור על חידוש זה ט' תמוז תשנ"ד כשהגיע הבשורה הקשה
רבינו היה בטבעו נעים הליכות ורך מזג
(ולשנה הבאה מצאו כתוב בתרגום יונתן (דברים על פטירת רבו המובהק מרן השפע חיים
ובישוב הדעת ובמתינות סיגל לעצמו לב ,מט)).
מצאנז זיע"א אשר נפשו היתה קשורה
דקדוקי הלכה לצאת ידי"ח
שיטה פלונית ,ולחשוש להערת בנועם דרכיו היה רבינו משלב
אדם גדול זה וכדו' ,וכסדר ליבן בין השמירה על מסורת אבותיו
מחד ובין הוספת מנהגים
עם תלמידי חכמים שסובבהו
חדשים מאידך ,וכגון בעת סיום
הערות שנתחדשו כסדר ביני
ספר בתורה היה אומר חזק חזק
עמודי דגרסא ,דוגמא לכך
חזק (ג"פ) ונתחזק לצאת מנהג
הוא העובדא שבעת שנכנסו
החת"ס לומר ג"פ חזק ,שהוא
לביהמ"ד החדש (ר"ה תשס"א)
בגי' משה.
קנו לו כסא מיוחד ,ביקש
רבינו שהכסא יהא באופן חיבה יתירה היה לרבינו
שיהא לו מחיצה י' טפחים בינו לברכת כהנים כשהיה חוזר
לבין העם ,כך קנו לו כסא על כך שזכיה גדולה זכינו בני
שמושבו מתקפל ,וכשרבינו ארץ ישראל הנוהגים לברך
נעמד לתפילת שמו"ע הגביה ברכת כהנים בכל יום ,ואם
את המושב ובכך נעשה המושב לא היה כהן בבית מדרשו
לבוד בהיותו פחות מג' טפחים השתדל לשמוע ברכת כהנים
מן הארץ וגב הכסא הגיע לגובה בבתי כנסיות הסמוכים ,ובפרט
י' טפחים ,כך שימש הכסא ברגלים שאז נוהגים לברך בכל
העולם ,אם נזדמן שלא היה כהן
מחיצה שיוכל לפסוע לאחוריו
בבית מדרשו ,היה טורח בטרחא
בסיום שמו"ע בעת שיעמוד
יתירה למצוא כהן שיבוא לברך
מתפלל אחר בתוך ד' אמותיו
את העם .באחד השנים שהה
ויאריך בשמו"ע ,עובדה זו
רבינו כמה ימים למנוחה בימי
נשמעה באקראי תחת השיחים
בין הזמנים בבית חתנו הגה"צ
מרבינו וללמד על הכלל יצאה
רי"מ טווערסקי שליט"א בבני
איך שרבינו הקפיד שלא לפסוע
ברק ,וביום חזרתו לירושלים לא
כנגד המתפלל וברוחב דעתו
היה כהן במנין שהתפלל ,לפני
השכיל למצוא עצה לדבר. שנכנס למונית ביקש מהנהג
אגב טרחא דציבורא סיפר אחד שימתין לו כמה דקות אולי
הנכדים שבתפילת חוה"מ סוכות יזכה לשמוע ברכת כהנים ,נכנס
בעת נטילת לולב לפני הלל רבינו לביהמ"ד חיסדא וברגע
בקשו ממנו כמה מצאצאיו את זה סיים הכהן הברכה "באהבה",
לולבו לצאת יד"ח המצוה ,רבינו סמיכת חכמים מרבו הגדול מרן שר התורה הגאון מטשעבין זצוק"ל
רבינו נהנה מכך בראותו שמן
השמים סייעו בעדו "לשמוע גם היום בנפשו אפ"ה נטל ידיו לסעודת מלוה שלא רצה להטריח הציבור השאיר הלולב
מלכה .ובסוף ימיו התחיל להנהיג מלוה בידם ונכנס לביהמ"ד ופתח באמירת הלל ברכת כהנים".
חביבות יתירה היה לרבינו למצות זימון מלכה ברבים בבית מדרשו ,והי' חוזר בידים רקניות.
בשלושה ,וכשסעדו על שולחנו ב' אנשים תמיד על מאמר אביו מרן השדה אלחנן בין הנהגותיו ניתן לספר על הקפדתו שלא
היה מלא שמחה "ב"ה יש לנו זימון" ,מראדומישלא בשם צדיקים שסעודת מלוה לטלטל בשבת אפי' סביב ביתו ,על אף
וכשלא הזדמנו ב' אנשים על שולחנו חזר מלכה ברבים הוא שמירה על כל העיר ,אשר הוא בעצמו טרח למען בניית העירוב
אחריה וביקש מצאצאיו שדרו בשכנות שא' והי' מוסיף מרן השדה אלחנן מיעוט רבים השכונתי המהודר אפ"ה נמנע מטלטול
הבחורים יבוא לסיים הסעודה ולברך אצלו שנים ,ופעם סיפר שבעת פטירת אחותו בשבת לחוש לשיטת הראשונים שרה"ר
העלמה שרה גיטל ע"ה הי' אז במוצש"ק בט"ז אמות. שיוכל לצרפו לזימון.
49
(שרבינו היה מתפלל לפני העמוד) ,ואח"כ או בזמן השני וכיון שתושבי רמות ג' קבלו
שאל אותי אם אני לן בירושלים לאחר עליהם את מרן הגרי"ש אלישיב לפוסק
שהשבתי בשלילה ושאין בידי הטו"ת בכל עניני הקהילה הלכו לשאול את פיו, בעת הדלקת נרות חנוכה (שהקפיד להדליק
אך אם רצונו אשאר ,אך רבינו לא רצה ומרן הגרי"ש שמע את השאלה והגיב מיד בזמן צאה"כ ואפי' במוצ"ש הזדרז להדליק
שאשנה את מחשבתי ,ורק הפטיר חשבתי בפליאה בני תורה מתפללים בזמן שני, מיד) נהג כמנהג חסידים ואנשי מעשה
שהגעת כבר ליו"ט ,בשעת מעשה היה כל אם רוצים אפשר לעשות מנין שני בזמן ב' להדליק כמקדמת דנא בתוך הבית ,אך
הענין תמוה בעיני מה שהתחיל ללמדנו אך המנין המרכזי צריך להיות בזמן מג"א. לאחר סיום הזמירות העביר המנורה לחלון
סליחות לער"ה שבה שימש רבינו מידי מספר א' הנכדים בשנות בחורותי התלויתי ביתו הסמוך לרשות הרבים לצאת שיטת
שנה כשליח ציבור ,ומה ששאלני ע"כ, לזקני בבין הזמנים בנסעו לפוש כמה הפוסקים להדליק ברשות הרבים ,ורבינו
אח"כ נתברר לי שרבינו שילם לאבי ימים ,באחד הימים היה חתונה במשפחה הוסיף שמן בבזיכי המנורה ונימוקו עמו
זצ"ל מידי שנה על תפילתיו לפני שהסתיימה בשעה מאוחרת למחרת בשעה ע"פ הערת האמרי אמת מגור דהמוסיף
העמוד ,וכדי שלא יהא שכר שבת הי' תשע בבוקר שאלתיו אם רוצה ללכת שמן לנר בשבת חשיב ג
כמבעיר (עי' ביצה
ניגש לפני העמוד באחד מימי הסליחות לשחרית ,ענה לי רבינו כבר קמתי והלכתי כ"ב ע"א ואו"ח רס"ה ס"א) וחשיב כ"הדלקה"
לקבל את שכרו בהבלעה ,ורבינו שלא למקוה התפללתי שחרית ואף פת שחרית ברשות הרבים.
רצה להטריחני להגיע במיוחד מבני הספקתי לסעוד. כמו"כ הקפיד רבינו בעת נטילת ידים
ברק באחד מימי הסליחות רצה לכבדנו מיותר לציין שרבינו הקפיד כל ימיו שלא ליטול ידיו מכלי מתכת עפ"י הערה ששמע
להתפלל במקומו בער"ה. לחלוץ התפילין עד אחר קדיש בתרא, מגאב"ד שטראסבורג זצ"ל (בשמחת הפדיון
מהעבודות הגדולות של מלבד פעם א' בעת שמחת הנישואין בבית הבן לנכדו הגרח"י היילפרין-אב"ד
רבינו היה בדיקת חמץ, ראדומישלא ב"ב) ,דכיון דבעינן
היה האחרונות בשנים נטילת ידים מכלי יש לחוש
מספר בהתפעלות על שראה שלא יוצאים יד"ח בפלסטיק,
אברך צעיר שהלך למקוה מאותו יום השתדל רבינו
לפני בדיקת חמץ ,ונימוקו גם בביתו וגם בבית מדרשו
עמו שהרי מברכים אשר שיהא כלי מתכת לנטילת
קדשנו וראוי להקדים טהרה ידים.
לקדושה( ,ועי' שו"ת תפארת צבי בעת המערכה הגדולה על
להרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין כבוד השבת בפתח תקוה
סי' ל"א) .רבינו ניגש למצוה אותה ניהל רבינו ביד רמה
בחרדת קודש כביכול לא יחד עם ידידו הגרב"ש סלמון
כיבדו הבית לפני"ז ,רבינו רב העיר הביא רבנים לדבר
עבר על כל הבית מעל בפני הקהל ,באחד השבתות
המיטות ומתחתיהם ארון עורר הרה"ג ר' שלמה
אחר ארון מדף מדף! רוקן זילברשטיין רבם של חסידי
את התכולה בדק והחזיר, גור בבני ברק את הציבור
ואפי' בשנים היותר מאוחרות עם רבו מרן השפע חיים זיע"א בשיעור חורש"י דכדי שיתעוררו התועים
לאחר נישואי הילדים שחלק לשוב מדרכם הרעה עלינו
מהארונות לא היה כ"כ בשימוש ,לא ויתר מחותנו כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב
להתעורר להיות זהירים יותר בשמירת
רבינו ועבר ובדק יגע וטרח לקיים מצות שליט"א בעת ששמע רבינו שהתחיל
שבת ,בין הדברים הציע להכין קפה מע"ש
הבדיקה בהידור רב ,לאחר שגמר את כל החופה חרג ממנהגו וחלץ התפילין כדי
כדרך שמכינים תה (עפ"י הפמ"ג בשי"ח) מני
הבית המתין לו ערימה מסודרת ובדק שיוכל להשתתף בשמחת בית צדיקים
אותו יום הקפידו בבית רבינו להכין קפה
(למעשה איחר רבינו החופה ,והתנצל בפני
את כל כיסי המכנסים אחד אחד( ,עי' או"ח מער"ש.
האדמו"ר מאמשינוב שאיחר קצת ,נענה לעומתו
תל"ג י"א) .אגב יצויין שבכל פעם שמצא אי אפשר שלא לציין את הקפדתו
את הפתיתים עבר עם הנוצה לנקות את אני איחרתי הרבה).
להתפלל קרי"ש בברכותיה בזמן המג"א
המקום כמבואר בחק יעקב תל"ג ס"ק כ"ה. מספר נכדו אב"ד ראדומישלא ב"ב בשנה
ואף בשבתות ובימים טובים ואפי' בימים
מספר נכדו הגרש"א סופר בתקופה האחרונה לחייו עלי אדמות נקראתי
הנוראים הקפיד שלא לאחר זמן קרי"ש,
האחרונה עסק בלימוד הל' ברכת הפירות, לשמש כשליח ציבור בראש השנה
באחד השנים שאל את נכדיו הבחורים
יחד עם החברותא נכדו הרה"ג מאיר למלאות מקום אבי הגה"צ ריש"ד דומ"ץ
אם רוצים שיאחר זמן התפילה בחוה"מ
מאסקאוויטש שליט"א ,והנה בליל שבת ק"ק צאנז רמות שהתפלל רבות בשנים
כדי שיתפללו יחדיו ,והתחיל לחשב מתי
אחר התפילה התלויתי אליו לביתו וכבכל לפני העמוד בימים הנוראים ,יום לפני
אפשר להתפלל ואמר זמן ק"ש בשעה
ליל שבת נכנס לביהמ"ד הספרדי והריח ערב ר"ה קיבלתי הזמנה מרבנו שרוצה
פלונית וכו' ...ואכן אף בימי חול המועד
הבשמים שהיו שם ,אמר לי ברגש השבוע ללמדני ולעבור עמי על סדר התפילה,
שאיחרו זמן התפילה הקפיד תמיד שק"ש
למדתי במשנ"ב כיצד צריך לומר עשבי וכך ישב רבינו ועבר על כל סדר התפילה
וברכותיה יהא בזמן ,וכאמור הכונה לזמן
בשמים בדקדוק הניקוד הנכון( ,סי' רט"ז
וניגן הנוסח החל מ"המלך" ,שיר המעלות
מג"א .מפעם לפעם היה מעורר לנכדיו
סק"נ) .נפעמתי לראות כיצד האי גברא יוצר אור וכו' ואח"כ שמו"ע ועצר בכל
על חובת ההקפדה על זמן קרי"ש לשיטת
רבא זקן ויושב בישיבה מלא וגדוש בתורה פעם שמנגנים וכיון והדרך וכו' ,ולאחר
המג"א ,פעם אחת סיפר על ביהמ"ד
ועבודה מתרגש מעוד דקדוק שיכול שסיים כל סדר התפילה התחיל לנגן לציבור בני הישיבות שהיה שם חילוקי
להוסיף בעבודת קונו. הנוסח של סליחות לערב ראש השנה דעות אם להתפלל בזמן קרי"ש הראשון
50
אז לקירבה יתירה ובחג הפסח סעד על במקום ספק גדול כזה יכול לסמוך עליו
שלחנו ושימשו והגיש לו כוס קפה וביקשו ולומר על הניסים בשניהם( ,עי' סי' תרצ"ט
מרן זצ"ל שיוסיף למלאות הכוס עד שפתו בפמ"ג שפסק כן לגבי ערים מסופקות). כן סיפר נכדו הגר"פ אהרנסון שליט"א
וביאר לו טעמו דאיה"נ דלא שייך במשקים בד בבד עם הקפדתו על כל מנהג בשבת חוה"מ סוכות כשבועיים לפני
מציאות "שלם" לענין ברכה אך כשהכוס ומנהג אפי' שעלה לו במאמץ ובקושי הסתלקותו נכנסתי אליו ועל השולחן הי'
היה רבינו במידותיו התרומיות יודע גליון שדן שם בענין אחד ממיני הבשמים
מלא עד שפתו יש בזה גם בחינה של שלם
עת לקרב ועת לרחק ולא שכח אף המצויים בשוק שיש שאלה על ברכתן,
ויש הידור לברך כך על משקין. ורבינו לקח את הדבר לתשומת לבו
לא לרגע מהו העיקר ומהו הטפל .ועם
גרגירים אלו אינם אלא כטיפה מן הקפדתו בכל תוקף שלא לשנות ולא ובכובד ראש שאלני ראית את המאמר,
הים הגדול של אהבת השי"ת ומצוותיו לגרוע ממנהג אבותיו לא בא הדבר והאם נכון הדבר שאין לברך ע"כ ,ואולי
הקדושות וכאמור עניינים הרבה נעשו בשום אופן על חשבון פגיעה או הרגשת מעתה אין להריח בשמים אלו שלא
בהצנע לכת עם אלוקיו ,ואף אלו שנעשו אי נעימות לאחרים .בעת שמחת נישואי להיכנס לספיקות ,ועמדתיד נפעם מיר"ש
בפרהסיא לא תפסו עיקר גדול ודגש אחד מנכדיו התארח רבינו בשבת של אדם זקן ויושב בישיבה שברוב אהבתו
שבע ברכות בחצר צד הכלה .,רבינו לכל דבר חידוש עבר על גליון הערות
בעבודתו ולא הרבה בכלל לדבר על
היה מנהגו כמנהג אביו וכמנהג בית והארות וקיבל את הדברים בכובד ראש
ענינים אלו ,ולא היה אלא ביטוי להמיית וליבן את השאלה עם כל סובביו.
צאנז לרקוד ריקודין מצוה-טאנץ בליל
ליבו הטהור שבער באהבת השם ודבקות
שבת ,והרגיש שהדבר אינו לרוחם של מעמד מעורר השתאות הי' בעידנא
בתוה"ק ונתקיים בו הפסוק "אם תבקשנה המחותנים ,נעמד לאחר הסעודה ורקד דחדוותא כששבת בצל גיסו ומחותנו
ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת עם כל הקהל לכבוד שבת ולכבוד כ"ק מרן האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א
ד' ודעת אלוקים תמצא". השמחה ,והסתובב עם מעגל הרוקדים בשמחת נישואי צאצאיהם שיחיו בשבת
רבינו קיים בעצמו הכתוב ואהבת את ה' עד הגיעו למקום שהמחיצה פתוחה קצת, ר"ח אחר ברכת המזון עורר ע"כ
אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, אז תפס את החתן בידו ורקד עמו ביחד שהציבור מברך ברכת המזון יחד עם
ידוע הסיפור שהי' בעת שאביו מרן השדה כמה דקות ,לאחר שסיים הפטיר "יוצא המזמן מילה במילה ועונים אמן על כל
געווען מצוה-טאנץ" -בזה יצאנו ידי הברכות וההרחמן וענו אמן גם בברכת
אלחנן שכב על ערש דוי והיה צד שאולי
חובת מנהג המצוה טאנץ ,כך בלי אומר יעלה ויבוא אחר זכרנו ה"א בו לטובה,
הבאתו לארץ ישראל יטיב לו מצבו ,ורבינו ודברים שמר על מנהגו בלי שירגישו לברכה ,לחיים טובים ,שהעיר רבינו
רצה להביאו בהוסיפו שזכות ארץ ישראל אחרים בכך. שלכאו' יש לחוש להפסק כיון שהוא
ודאי תוסיף לו רפואה ואריכות ימים, כן סיפר נכדו הרה"ג ר' משולם זושא באמצע הברכה.
והסבירו לו שדבר זה להביא חולה במצב היילפרין שליוה את רבינו באחד השנים מספר נכדו הרה"ג רש"ד לייזער :כמה
זה במטוס מיוחד מלוה ברופאים וכו' עולה ביו"ט סוכות למקוה לפנו"ב ,ורבינו פעמים שבת רבינו אצלי בעת בואו
הון רב ,נענה רבינו אפ"ה ,ושאלו אותו שבתבערת לבו לקיום המצוה השכים קום להשתתף בשמחת בית צדיקים בנישואי
מי ישלם השיב מיד בלא שהות רגע אני ליטול הלולב עם הנץ-החמה ,אך מצד צאצאיו וצאצאי גיסו ומחותנו כ"ק מרן
ישלם ,אשעבד את דירתי ואקח הלוואה שני לא רצה ליטול קודם התפילה דתדיר האדמו"ר מצאנז שליט"א ושמתי ליבי
בסכום עצום לצורך רפואת אבי .וכן עשה, קודם על כן התפלל תפילת שחרית שמקפיד שלא לסגור הדלת ורק כאשר
ולבסוף לא יצא הדבר לפועל ,אך את בביהמ"ד נוסח אשכנז כותיקין ולאחר ישן איתו נכד בחדרו סגר הדלת ,וזה ע"פ
התפילה נטל הלולב( .יצויין שרבינו הקפיד משמעות המ"א בסי' רל"ט ס"ק ז' (ועיי"ש
התשלום לרופאים היה צריך לשלם ורבינו
שטבעת אחת תהא בקשר ע"ג קשר כשיטת בשעה"צ ס"ק י"ז) דגם אם ישנם עוד אנשים
שילם זאת מכספו שלוה (וכן הי' לו כמה נדיבי
המחבר (סי' תרנ"א ועיין במ"ב ס"ק י"א) .ומענין בבית אם ישן לבדו בחדר חשיב כישן
לב שסייעו לו) וראו אז סובביו איך שקיים לענין עורר רבינו ע"כ שרצועות התפילין בבית יחידי ,ואף כשהי' רעש ובלגן אפ"ה
בכך מאודך-בכל ממונך כפשוטו בלא של יד צריך לעשות קשירה בסופו כלשון הקפיד שלא לסגור הדלת.
שיהא לו בזה אפי' ספק. המחבר בסי' כ"ז סעי' ח' ויכרוך ממנה נקודה מחודשת הי' שרבינו התפלל
הטיב להגדיר זאת בנו גאב"ד ראדומשילא על אצבעו שלושה כריכות ו"יקשור"). בסידור קאמרנא ,וסובביו שהכירוהו
שליט"א בסעודת נעילת החג ש.ז .שהפעם ורבינו בסוף ימיו קשתה עליו ההליכה שנמשך לכל דבר שבקדושה לא שאלוהו
האחרונה שרבינו ערך את עבודתו בציבור מאוד אפ"ה נטל את הלולב בסוכה ע"כ ושיערו בדעתם שמתפלל בסידור
שבביתו דוקא ושאלתיו ע"כ הרי יצא זה כדרכו לקחת כל דבר טוב ,פעם תחת
הי' בשמחת תורה כיון שזה היה כל מהותו
כבר למקוה ולביהמ"ד ואח"כ צריך לחזור אחד השיחים גילה רבינו הסיבה ,דידוע
לשמוח עם התורה לכבדה וליקרה. לביהמ"ד לאמירת הלל ולהמשך התפילה, הפולמוס ההלכתי לגבי זמן פורים בשכונת
"אנשי אמנה אבדו. ומדוע יטרח לחזור לביתו ,השיבו רבינו רמות בירושלים ,ואכמ"ל ,ואף שפשטה
באים בכח מעשיהם. הנה הרבנית תחי' בבית הוריה נטלו אף ההנהגה לקיים את מצות הפורים בט"ו,
הנשים הלולב ,ולאחר נישואיה הפסיקה היה הדבר אצלו בספק גדול וקיים את ב'
מרב עוונינו אבדנום. ליטול הלולב כהוראת זקננו הרה"ק ימי הפורים על פרטיהם ודקדוקיהם ,ולגבי
סעו המה למנוחות. מצאנז ע"כ אני מקפיד ליטול הלולב ברכות יצא יד"ח מאחרים ,אך מה יעשה
עזבו אותנו לאנחות". בבית דוקא שלכה"פ תשתתף בעת מעמד לגבי על הניסים שהוא הפסק בתפילה,
נטילת לולב. והנה שיטת הרה"ק מקאמרנא שאף
יתן ה' שנזכה לילך בדרכיו הישרים,
ולסיום יריעה זו נציין לדבר חידוש ששמע המחויב בי"ד יכול לומר על הניסים בט"ו
ולדבוק בהנהגותיו הנאצלות. רבינו עת נקרא ע"י מרן השפע חיים וכן להיפך ואין זה הפסק ,ע"כ סבר רבינו
נכתב ע"י נכדו ישראל היילפרין ללמוד בישיבה בקרית צאנז ורבינו זכה שכיון שמתפלל בסידור זה בכל השנה,
בראשית – בשביל התורה שנקרא ראשית
51 תצטרפו לאלפי בתים בישראל ברחבי תבל שמענגים את שולחן שבת עם גליונות וספרי מעדני אשר ,ומעידים שביתם נהפך לבית של תורה
בזכות הגליונות
פרשת בראשית – שנת תשפ''ז גליון אלף 118
-
שנה 24לממלכת התורה מעדני אשר
מדוע לא חייבו להפסיק לשאול גשמים שלושים יום קודם פסח מי שטעה ואמר ותן טל ומטר לפני ז' במרחשון
כדי שלא יתרטבו העולי רגלים כמו שחששו לאחר חג הסוכות? לאחר שמחת תורה האם צריך לחזור?
יש להקשות :כמו שאין שואלין גשמים ט"ו יום אחר החג ,כדי שיגיע אחרון בפרשתן ב' ה' וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם
שבישראל לנהר פרת ולא יתרטב מהגשמים ,ה"נ נפסיק מלשאול גשמים ט"ו יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
יום לפני החג ,כדי שלא יעכב בעד אלו שעולין לרגל ,כך מקשה הגאון רבי חיים וברש"י כי לא המטיר ,ומה טעם לא המטיר ,לפי שאדם אין לעבוד את
קנייבסקי זצ''ל מובא בספר דף על דף ב''מ כ''ח ע''מ א'.
איכא כמה תרוצים האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים ,וכשבא אדם וידע שהם צורך
א .יהודי שעולה לרגל לבית המקדש אשר בירושלים ,אינו מפריע לו לא גשם לעולם התפלל עליהם וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים
ולא שלג ,לא מטר ולא ברד ,כך תירץ הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ''ל איתא במשנה תענית י' ע"א בשלשה במרחשון שואלים את הגשמים ,רבן
ב .בחורף אדם יוצא עם מעילים ואין לחוש שירטב ,משא"כ בקיץ אדם יוצא גמליאל אומר בשבעה בו ,חמשה עשר יום לאחר החג ,כדי שיגיע
בלא מעיל ,אז אם אחר החג יתקדרו השמים בגשמים הוא ירטב ,כך תירץ הגאון האחרון שבישראל לנהר פרת ,עולי רגלים בזמן שהיה בית המקדש קיים ,ולאחר
רבי חיים קנייבסקי זצ''ל מובא בספר דף על דף ב''מ כ''ח ע''מ א'. הרגל חוזרים למקומם ,לפיכך יש להימנע מלשאול טל ומטר עד שבעה בחשון ,כדי
ג .נראה לתרץ דכשיש כבר גשם ולבטלו זה אין עושים לכן לא רצו להפסיק שיספיקו להגיע לגבול ארצם ולמצוא מחסה מזרם וממטר ,ולא ידביקום הגשמים בעת
מלשאול קודם הפסח ,משא''כ למנוע הגשמים זה אפשרי ,למונעו לדחות הליכתם בשובם לבתיהם ,ונפסקה הלכה כרבן גמליאל וכן פסק הרי"ף שם,
שירד לאחר זמן ,מעדני אשר. וכן הרמב"ם פרק ב' מהלכות תפלה הלכה ט''ז
ד .לעלות לרגל לא חששו שיהיה בדרכים גשמים ,ואף שיכולים חלילה וכתב הר"ן תענית י' ע"א שאע''פ שבזמן הזה לאחר שחרב בית המקדש אין
למעוד מהגשם וכדו' לא חששו לכך ,דשליחי מצוה אינם ניזוקין [אולם מצות עליה לרגל נוהגת ,מכל מקום גם לאחר החורבן היו נוהרים
כשחוזרים מירושלים לבית ,הרי איכא מ"ד דסובר דשלוחי מצוה אינם ומתאספים מכל סביבות ארץ ישראל לעלות לרגל לירושלים ,כמו
ניזוקים דוקא בהליכתן ,אבל לא בחזרתם שם ,ולכן חששו שינזקו חלילה שעושים גם היום ,ומפני עולי רגל אלו ראוי לאחר שאלת טל ומר עד
מהגשם על הדרכ ים ,ולכן לא מבקשים עד ז' חשון ,שיוכל כל אדם לחזור
לביתו בשלום ,כך תירץ ידי"נ הגאון גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח''ס הנפלא גם אני אודך.
שבעה בחשון ,כדי שיספיקו לשוב לבתיהם.
מדוע בזמננו כשיורדים גשמים אין מברכים ברכת הטוב והמטיב? אבל הרמב"ן מובא בספר ארחות חיים הלכות תפלה סימן ק''ט וכן כתב תלמיד הרמב"ן בפירושו
לתענית י' ע"א בשם רבו ,וכן כתב בחידושי הריטב"א תענית י' ע"א והובאה שיטה זו גם במאירי שם
איתא במשנה ברכות נ''ד ע''מ א' כשיורד גשם אומר ברוך הטוב והמטיב
סובר שבזמן הזה צריכים להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים החל
במשנה ברורה סימן רכ''א ס''ק א' כתב אפשר דבא"י שמצוי שם יובש גדול וכשבא
עת הגשמים והגשם יורד בזמנו כל אחד שמח בו אפילו בסתמא צריך לברך ממוצאי חג שמיני עצרת והלאה ,הואיל ואין עולי רגלים מצויים.
בפעם ראשון כשיורד ונקט לשון זה לאפוקי אם יורד עוד הפעם למחר יש לחקור מי שטעה והזכיר לאחר שמיני עצרת לפני ז' במרחשון ותן
וליומא אוחרא ומפמ"ג משמע דאפילו בפעם ראשון א"צ לברך כשהשנים טל ומטר האם חייב לחזור כיון שבמציאות זה זמן של גשמים
מסודרות כתיקונן ועיין בבה"ל. הנה בהגהות רע''א אור''ח סימן קי''ז מביא בשם שו"ת תורת חיים חלק ג' סימן
יש אומרים שאין ברכת הגשם נוהג עתה איתא בספר כלבו
סימן פ''ז ,מובא בבית יוסף סימן רכ''א ג' שבחוץ לארץ שאין שואלים טל ומטר עד ששים יום לתקופת תשרי
בינינו ,לפי שאנו תדירין במטר ואין אנו מתאוים לו ושמחים כדרך ששמחים אם טעה ושאל טל ומטר בברכת השנים בתוך הזמן הזה ,אינו חוזר
באותן הארצות שיש להם יובש גדול ועצירה רבה עד שצריכין רחמים על להתפלל ,הואיל ואינו סימן קללה ,שאילו היה סימן קללה לא היו
המטר אבל אנו אין אנו צריכין לכך ולפיכך ברכת המטר אינה נוהגת. מזכירים בימים אלו משיב הרוח ומוריד הגשם ,וכן פסק בשו"ת הרדב"ז חלק
וכן כתב הסמ"ק סימן קנ''א הל' ברכות בקשות דברכת הגשם אינה נוהגת עתה ה' סימן ב' אלפים ונ"ה ,וכן פסק החיד''א בברכי יוסף סימן קי''ז סק"ג
וכן כתב הרמ"א אור''ח סימן רכ''א וז"ל ומה שאין אנו נוהגים בברכת הגשמים בהליכות שלמה הלכות תפילה פרק ח' ס''ק י''ח פסק שמי שטעה ואמר ותן טל
בזמה"ז דמדינות אלו תדירים בגשמים ואין נעצרים כל כך. ומטר לאחר החג קודם ז' במרחשון אינו צריך לחזור ,משום דסוף סוף
ובערוך השלחן תמה עליו :זה דוחק גדול שהרי כמה שנים יש אצלינו עצירת חשוב זמן גשמים ,דבזמננו אין הדבר המפריע כל כך להולכי דרכים אם
גשמים, ירד גשם מקודם ,אע''פ שיש נוהגים לעלות לרגל.
גליון זה נודב ע''י ידידינו
צ
גליון זה נודב ע''י ידידינו הנגיד הנכבד
הרבני הנגיד הנכבד הרב אברהם וייס שליט''א לייקוד
הרה''ג ראובן יואל הרפנס שליט''א סיגעט לברכת מזל טוב לידידו היקר
הנגיד הנכבד הרב מנחם מנדל פיינגבוים שליט''א בארא פארק
לעילוי נשמת אביו לרגל שמחת אירוסי נכדו
הרב מנחם נחום ז''ל הבה''ח המופלג בתויר''ש כמר בנצי ני''ו
בן הרב משה ז''ל בן לבנו הרה''ג רבי יחזקאל שליט''א ירושלים
נלב"ע כ''ח תשרי עב''ג בת הרה''ג רבי ברוך דזיאלאווסקי שליט''א רב ביהמ''ד דרכי יצחק
ת.נ.צ.ב.ה. יהא רעוא שיזכו לרוות נחת דקדושה כל יוצאי חלציהם
גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו הנדיב הנכבד
הנדיב הנכבד הרב אהרן מתתי' מארקשטיין שליט''א ירושלים
לברכת מזל טוב להגאון המשפיע העולמי הרב יוחנן נתן בוקסבוים שליט''א טורונטו
ידידינו רבי יהודה אריה מארים צבי דייטש שליט''א בעל מהדורת בוקסבוים מעדני אשר חלק ו'
לרגל שמחת נישואי בנו הבה''ח המופלג בתויר''ש לעילוי נשמת אביו
כמר הלל מרדכי אליעזר ני''ו הרב משה בוקסבוים ז''ל בן הרה''ח ר' נתן מרדכי ז''ל הי''ד
עב''ג בת הרה''צ ישראל יצחק סאפרין שליט''א
בן כ''ק אדמו"ר מקאמרנא בי"ש שליט''א מחסידי ראדאמסק -מעיר אושפצין שבפולין
וברכת מזל טוב לאביו הגאון המפורסם רבי מתתיהו דייטש שליט''א רבה של רמת שלמה נלב"ע כ''ח תשרי תשמ''ה
ולחמיו הגאון המפורסם רבי דב וייס שליט''א גאב''ד קרית צאנז ירושלים
יהא רעוא שבזכות מעשיו הכבירים יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו ת.נ.צ.ב.ה.
מדוע בעלי חיים מיד שנולדים הם בדעה השלימה ואדם לא?
מדוע נקרא אדם על שם השפלות שבו ולא על שם הרוחני שבו? 52
מדוע נקרא האדם על שם השפלות שבו שנלקח מהאדמה מדוע הבעלי חיים מיד בשעת בריאתם הם בדעה השלימה
ולא על שם הנשמה הרוחני שיש בו? והמובחר של הבריאה האדם אינו נולד מיד בדעה השלימה?
בפרשתן ב' ז' וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו בפרשתן ה' א' זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות
נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. אלהים עשה אותו זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם
איתא במדרש רבה בפרשתן פרשה י''ז א"ר אחא בשעה שבא הקדוש ברוך אדם ביום הבראם.
הוא לבראות את האדם ,נמלך במלאכי השרת ,אמר להן נעשה אדם, הנה בזוה"ק חלק ג' צ"א ע"ב בפסוק ויקרא כ"ב כ"ז שור או כשב או עז כי
אמרו לו אדם זה מה טיבו ,אמר להן חכמתו מרובה משלכם ,הביא יולד כתב תא חזי בר נש דאתיליד לא אתמנא עליה רוח דלעילא ,עד
לפניהם את הבהמה ,ואת החיה ,ואת העוף ,אמר להם זה מה שמו ולא דיתגזר כיון דאתגזר אתער עליה רוחא אתערותא דלעילא ,זכי ורבי
היו יודעין ,העבירן לפני אדם ,אמר לו זה מה שמו ,אמר זה שור ,זה לעסוק באורייתא ,אתער עליה אתערותא יתיר ,זכי ועביד פקודי
חמור ,זה סוס ,וזה גמל ,ואתה מה שמך אמר לו אני נאה להקרא אדם אורייתא ,אתער עליה אתערותא יתיר ,זכי ואתנסיב ,זכי ואוליד בנין
שנבראתי מן האדמה. ואוליף לון אורחוי דמלכא קדישא ,הא כדין ההוא בר נש שלים,
ביערות דבש דרוש א' ברכת אתה חונן מקשה קושיא נפלאה :הרי כל שיש בו שלים בכולא ,אבל בהמה דאתיליד בההוא שעתא דאתיליד ההוא
דבר חשוב ושפל ,שלא יחול השם על השפל כי אם על הנכבד וזהו חילא דאית לה בסופא אית לה בההוא שעתא דאתיליד ואתמנא
פשוט ,וא"כ אדם שהוא מורכב מחומר שהוא הגוף ,והצורה עצמית עליה ,ובגין כך כתיב שור או כשב או עז כי יולד ,עגל או טלה או
שהיא צורה שכלית נפש רוחני וא"כ איך יקרא אדם שהוא ענין אדמה שעיר או גדי לא אתמר אלא שור או כשב או עז ההוא דאית ליה
ולא יקרא שמו על שם הנפש שבו שהוא דבר עיקרי ונכבד. בסופא אית ליה בשעתא דאתיליד.
ומתרץ :כי כל פועל שיפעל כלי וחפץ יקרא שמו על מבחר פעולתו ,ולא והנה המלבי''ם הקשה על מה שכתוב "ביום ברוא אלהים אדם
על מבחר עצמות הכלי ,וגם השם על כונת הפעולה ,דרך משל אם כוונת בדמות אלהים עשה אותו" שהעשיה מורה על גמר הדבר ,וזה לא
הפעולה לחמם יקרא שם חימום כמו תנור שהוא מלה מורכבת מאור יתכן באדם ,שהאדם הוא בעל בחירה ואינו נעשה ונגמר עד שיהיה
והוא תן אור והאל"ף נבלעת במבטא ,והיות מבחר הפעולה וחכמה צדיק ויעשה מעשים טובים ,וכן יפלא מה שכתוב "ויקרא את שמם
נפלאה להפך האדמה לרוחני ,וג ם זה כונת הפעולה ותכלית הבריאה אדם ביום הבראם" שהאדם לא יקרא שמו בהולדו ,כמ"ש שור או
מבורא יתברך להגביה שפלים כמדתו ולהוציא יקר מזולל לעשות אדמה כשב או עז כי יולד ,ששור בן יומו קרוי שור ,כי כמו שנולד כן ישאר
גשם ורוחני נקרא אדם בשם אדמה כי זה חכמת הפעולה וכונתו להפוך באותה מדרגה ,משא"כ האדם שהולך ממדרגה למדרגה וביום שנולד
אדמה לרוחני ,וזהו תשובת הקב"ה למלאכי השרת חכמה יתירה יש אינו עדיין במצב השלמות ,אך כבר אמרו בחז''ל על מה שכתוב
באדם הרצון בבריאת אדם ניכר חכמה יתירה מהבורא יותר מן בריאת "נעשה אדם" שמלאכי השרת שאלו אם יהיה צדיק או רשע ,ואמר
מלאכי השרת ולכך אמרו יוצר אדם בחכמה כי בו ניכר חכמת הבורא שיהיה צדיק ולא אמר שיהיה רשע ,וזה דייקו ממ"ש נעשה אדם
בכל אופן כמש"ל ונתן ע"ז מופת בשאלו לאדם מה שמו קרא עצמו שמורה שהגיד להם שתיכף יהיה שלמותו עמו ויהיה צדיק עשוי
אדם ייחס עצמו אחר חומר השפל ולא אחרי נשמתו חלק אלהים ממעל ונגמר ואין אופן שירשיע ,שאל"כ לא יצדק לשון עשיה ,אולם איך
זהו חכמה מפוארה וכונת הבורא לקשר ולהפך חומר לעצם השמים יהיה זה אמר פה שביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה
לטוהר וא"כ כל בריאת אדם לחכמה ודעה שזהו עילתו ,ולכך אמרו אותו ,שאז נעשה על אופן שיתדמה בכל דרכיו אל האלהים ,כי הנפש
אתה חונן לאדם דעת לאדם דייקא והוא במתנת חנם. לא הורכבה אז בגוף בהרכבה מזגית ,והגוף ויצרי מעלליו לא יכלו
וכן בשו"ת בית יצחק צלעות הבית בסוף חלק אורח חיים דרוש ג' ס''ק ח' הקשה על לשלוט על הנפש ,שזה נעשה אחר אכילת עץ הדעת ,והיה בריאתו
המדרש הנ''ל וז''ל כל המפרשים תמהו למה לא קרא לעצמו על שם באופן שיהיה צדיק ולא רשע ,וע"כ אמר עשה אותו ,שהיה עשוי
הנפש היקרה כי אך זאת תפארת האדם ,לא מה שנברא מן האדמה ונגמר בתכלית השלמות.
ומתרץ ע''פ מה שכתב באפיקי יהודה כי מה שהקב"ה נתן בו נשמה ובישמח משה בפרשתן ע''מ י''א ע''מ ב' הקשה בשם העיקרים מדוע לא
ונפש המשכלת אין זאת תפארת האדם ,אך מה שיוציא יקר מזולל נאמר כי טוב בבריאת האדם כמו בשאר הברואים
בפעולת המעשים ,זאת תפארתו ,לעומת המלאכים משרתי עליון אשר ומתרץ :יש חילוק בין בעלי חיים לאדם ,כי בעלי חיים אין להם רק
אין להם שלימות המעשה ולכן קרא לעצמו אדם להיות מלאכתו שלימות המציאות ,ובאדם ביום הבראו וביום הולדו אינו רק כגולם
תפארתו. שהוא דבר שלא נגמר מלאכתו ,מלשון גולמי כלי עץ כלים פי"ב מ"ח
מעדני אשר נראה לתרץ :ע''פ מה דאיתא בגמ' סוטה ה' עמוד א' א"ר יוחנן עד אחר שיוציא הכחניות שבו מכח אל הפועל ,שאז יגיע אל שלמות,
אד"ם נוטריקון אפר דם מרה וברש"י שם ,כלומר כולו הבל לכך אל לפי זה מה שלא נאמר וירא אלקים כי טוב בבריאת האדם ,כי גלמו
יתגאה ,לפי הנ''ל אתי שפיר מדוע נקרא על שם האדמה כדי שלא ראו עיניך ,פירוש בעת ראיתי עיניך ביום הבראתי ,לא הייתי רק
יתגאה כעין מה דאיתא בגמ' סנהדרין ל''ח ע''מ א' דלכן נברא האדם באחרונה כגולם שלא נגמר מלאכתי ,כי המכוון ממני שלמותי היותר נכבד
שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית ,א''כ ה''ה והוא שלמות התכלית ,על כן לא נאמר בו כי טוב.
הכא לכן נקרא על שם האדמה שלא יתגאה. ובספר הכתב והקבלה פרשת תולדות כתב כי הברואים שלמטה ממדרגת
מעדני אשר עוד נראה לתרץ :דלכן נקרא על שם האדמה כדי שיהא אדם ,הם בהולדם שלמים בצורתם כמו שהם בזקנותם כי שור בן
לימוד זכות עליו אם חוטא רח''ל שנוצר מחומר גשמי. יומו נקרא שור כמאמר חז''ל על שור או כשב או עז כי יולד ,ואין כן
מדוע מברכים בכל יום בברכת השחר בלשון שלילה שלא עשאני גוי האדם בחירה הבריאה ,שהוא בתחילה עולל ויונק בל ידע מה ,עד
ומדוע אין מברכים שעשאני ישראל? יגדל ויעמול וילמוד ,כי מצד נשמת חיים שבו יש לו הבחירה לטוב
בפרשתן א' כ''ז ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו ולהפוכו ,ואם יזכה ידמה באחריתו לבר אלהין ועוד יותר.
איתא בטור אורח חיים סימן מ''ו שבכל יום צריך לברך ברוך אתה ה' אמ"ה הנה החתם סופר בתורת משה חוה''מ פסח כתב לפרש באופן נפלא את
שלא עשאני גוי שצריך ליתן שבח והודאה למקום שבחר בנו מכל העו"ג דברי המדרש שור או כשב או עז כי יולד ,במדרש מכאן לתחיית
וקרבנו לעבודתו. המתים מן התורה ,דידוע מה שאמרו חז"ל מכאן ששור בן יומו קרוי
יש להקשות :מדוע מברכים בלשון שלילה שלא עשאני גוי ,ומדוע אין שור והכוונה ששור כי יולד בן יומו הוא בשלימותו אוכל ושותה
מברכים שעשאני ישראל ,כך מקשה הב''ח אור''ח סימן מ''ו ,וכן הט''ז אור''ח סימן מ''ו. ובדעתו כמו שור הגדול רק עדיין אינו נתגדל כל כך בגדלו ובעביו כי
איכא כמה תרוצים אי אפשר במעי אמו וזה שור בן יומו קרוי שור כי הוא שור
א .ע''פ מה דאיתא בגמ' עירובין י''ג ב' נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, בשלימותו משא"כ אדם מבחר ברואים הולך ומתגדל בבנין וחוזק
א''כ אי אפשר לברך על עצם הבריה שנולד דזה היה יותר טוב אם לא גופו ובדעתו בחכמתו ובנסיונותיו תמיד מוסף והולך דעת כל ימי
היה נולד כלל ,ויכוין בברכות אלו כלומר מי יתן שלא עשאני ועכשיו חייו עד יום האחרון והוא תמוה כי ביום מלאת בשכלו ובדעתו הוא
שעשני אברך את ה' שלא עשני גוי או עבד או אשה ,כך תירץ הב''ח בשם
הולך אל בית עולמו ועל מה ולמה הי' לו כל למודו והכנתו הלא
יש אומרים ,ובענין הקושיא איך תקנו חכמים לברך בשבע ברכות יוצר האדם ,הרי נוח לו לאדם בעולם הנשמות אין צריך לכל זה אלא מוכח מזה תחיית המתים
שלא נברא משנברא ,עיין בספר מעדני אשר נישואין ע''מ ר''מ כמה תירוצים נפלאים. שאז יעמדו הכל בגופם ובתוארם ובשכלם ובדעתם ,כמו שהיו בשעה
ב .אם היה מברך שעשני ישראל ,שוב לא היה יכול לברך שעשני בן אחרונה ביום הולך אל עולמו ומאז ידע לעבוד את השי"ת שמו לעד
חורין ,ושעשני איש ,דלשון שעשני ישראל שכבר בירך משמעו בן חורין וזה שור או כשב או עז תיכף מיד כי יולד הוי שור בשלימותו משא"כ
ומשמעו נמי איש ישר אל ,ולא אשה דאשה נקראת ישראלית וא"כ לא באדם מכאן מוכח לתחיית המתים מן התורה.
היה מברך שלש ברכות אלא ברכה אחת ,ואין זה כוונתינו לקצר אלא ובמקום אחר כתב החתם סופר תורת משה פרשת תזריע דהנה איתא בגמ'
להאריך בהודאות ולברך על כל חסד וחסד ברכה בפני עצמה ועל כן סוטה ה' ע"א דרשו נוטריקון אדם לשון שפלות א'פר ד'ם מ'רה ובזה י"ל
מברך שלא עשני גוי ועוד מברך על החסד שלא עשני עבד דזיל טפי הפסוק "ויקרא שמם אדם ביום הבראם" שקרא שמם אדם על
ועוד שלא עשני אשה ,כ
ך תירץ הב''ח אור''ח סימן מ''ו. פחיתות האדם וזה היה דוקא ביום הבראם אבל אח"כ כשמשלים
ג .רצו להורות בזה שלא יטעה האדם לתלות ח"ו חסרון בבריאת האדם על שבורא עכו"ם וכן בבריאת אשה ,ובאמת
יש בהן צורך אפילו בבריאת עכו"ם שיצאו מהם גרים כמ"ש בגמ' ב"ק ל''ח ע''מ ב' שחס הקדוש ברוך הוא על ב' אומות עצמו בעבודת היוצר כל מזכך את גופו ומתעלה בקודש ,אזי אין שמו
בשביל ב' פרידות טובות שעתיד לצאת מהם רות ונעמה ודבר זה הוא ק"ו באשה שיש בה בריאה טובה שגם היא
מקיימת קצת מצות ,על כן אמר שנותן הודיה לו ית' שלא עשאו עכו"ם הורה בזה שיש צורך בריאה גם בעכו"ם וכ"ש
אדם לשון גריעות רק איש כמו המלאכים שנקראו אישים וזה ויקרא
באשה אלא שזכה האדם שלא נברא הוא באופן אחר שהיה ג"כ צורך הבריאה וזה שלא עשני עכו"ם אבל לאחרים שמם אדם לשון גריעות ביום הבראם דווקא ,אבל אח"כ אם
עשה וכן באשה וז ה לא היה נרמז אם אמר שעשני ישראל דהיינו אומרים שהבריאה למי שאינו ישראל אין בו צורך
כלל ,כך תירץ הט''ז אור''ח סימן מ''ו ס''ק ד'. בבחירתו הוא מקיים מצוותיו יתברך הוא נתעלה ונקרא איש.
חטא עץ הדעת מדוע לא מת ביום שאכל הרי הוזהר? ומדוע נענש כלל הרי היה אונס קיבל מכות מחוה?
53 מדוע הנחש לא נענש שאינו יכול לדבר כיון שהכשיל ע''י דיבורו?
מדוע נענש אדם הראשון שאכל מעץ הדעת מדוע לא מת אדם הראשון ביום שאכל מעץ הדעת
הרי היה אנוס שחוה היכתה אותו במקל שיאכל? הרי הקב''ה אמר לו שביום שיאכל ימות?
הנה בבעל הטורים בראשית ג' י"ב כתב על הפסוק "היא נתנה לי מן העץ ואוכל", בפרשתן פרק ב' י''ז ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו
שחוה היכתה לאדם הראשון במקל עץ עד שאכל. מות תמות
ובספר עוד יוסף חי פרשת כי תצא להגאון הבן איש חי כתב שדבר זה היא ליצינות ולא יש להקשות :מדוע אדם הראשון לא מת ביום שאכל מעץ הדעת ,הרי הקב''ה
יצא מפיו של הבעל הטורים
הבטיח שימות ביום שיאכל מזה ,כך מקשה במדרש רבה בפרשתן י''ט סימן ח' ,וכן
יש להקשות :א''כ למה נענש אדם הראשון על זה שאכל כיון שנאנס שהרי ברמב''ן ,וכן בחזקוני ,וכן בפני יהושע ברכות י''ח ע''מ א'.
קיבל מכות ,והרי איתא בגמ' כתובות ל''ג ע''מ ב' דמכות יותר חמור ממות.
איכא כמה תרוצים איכא כמה תרוצים
א.הגם שנאנס בזה ,הרי הוא אכל בהנאה ותענוג יתירה ,ולא הצטער על א .איתא במדרש רבה בפרשתן פרק י''ט סימן ח' אמר הקדוש ברוך אמרתי לו כי
אנסו ,אלא אדרבה שש ושמח במצבו ,ולכן הגיע לו עונש על זה ,ולפי זה ביום אכלך ממנו מות תמות ,אין אתם יודעים אם יום משלי ,אם יום א'
מובן באופן נפלא מה דאיתא בחז''ל חולין קל''ט ע''מ ב' המן מן התורה מנין משלכם ,אלא הרי אני נותן לו יום א' משלי שהוא אלף שנים ,והוא חי ט'
שנאמר המן העץ ,דהכוונה כמו כן לגבי גזירת המן שזה הי' על "שנהנו" מאות ול' שנה ומניח לבניו ע' ,הדא הוא דכתיב תהלים צ' ימי שנותינו בהם.
מסעודת אחשורוש מגילה י"ב ע"א קשה למה לא אמרו "שאכלו" בסעודת ב .ביום אכלך ממנו מות תמות ,אין הכוונה שבאותו ימות ,אלא הכוונה בעת
אחשורוש ,אלא על עצם האכילה היה להם תירוץ ,שמוכרחין היו להשתתף שתאכל ממנו תהיה בן מות ,דאם לא היה אוכל היה חיי לעולם ,וכמוהו
מצד המלכות ,אבל על מה "שנהנו" ולא הצטערו על זה ,הי' טענה גדולה
כלפיהם ,וזהו השייכות המן מן התורה מנין המן העץ ,שמאותה סיבה שנענש מלכים א' ב' מ''ב ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידוע תדע כי מות תמות שאין
אדם על שנהנה מן העץ ,היא נתנה לי מן העץ "ואוכל" ,מאותה סיבה נענשו הכוונה שימות מיד בו ביום ,ואין הכוונה לידיעה בלבד שידע שימות ,כי
בימי אחשורוש והמן ,על "שנהנו" מסעודת אחשורוש ,כך כתב בספר ילקוט החיים יודעים שימותו כלם .אבל הכוונה כי בעת שיצא יהיה חייב מיתה
דברי אסף ערך פורים בשם הדיין פוזען ז"ל מלונדון ,מובא בדף על הדף חולין קל''ט ע''מ ב'. למלך ,והוא ימית אותו כאשר ירצה ,וכן ולא יבאו לראות כבלע את הקדש
ב .ע''פ השיטות הראשונים סנהדרין ע''ה ע''מ א' דבמצוה שבן נח מצוה צריך למסור ומתו במדבר ד' כ' וכן ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו ויקרא כ''ב ט' אין
את הנפש ,לפי הנ''ל אתי שפיר ,כך תירץ לי מו''ח הגאון רבי בן ציון רייך שליט''א
ענינם אלא שיהיו חייבים מיתה וימותו בחטאם זה ,כך תירץ הרמב''ן בפרשתן ,וכן
מדוע לא מוזכר בתורה שנתקלל הנחש שלא יוכל לדבר החזקוני.
כיון שבדיבורו הכשיל האדם? ג .אע''פ שנגזר עליו מיתה ,מ''מ כיון שעשה תשובה נתבטל הגזירה שימות
בפרשתן ג' י''ד ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל בו ביום ,כך תירץ אבן עזרא בפרשתן.
הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך. וכן מבואר כבר בזוהר חדש בפרשתן דף ל''א עמוד ב' לאחר שעשה תשובה נתן
לו יומו דקב"ה שהוא אלף שנה וזו ראיה שהגזרה היתה קודם למות שאלמלא
יש להקשות :מדוע לא נזכר בקללה של הנחש שנתקלל הנחש שלא יוכל כך כשעשה תשובה היה לו לבטל הגזירה אלא אר"ש עשה תשובה ובטל
יותר לדבר כיון שהכשיל את אדם בדיבור כמו שרואים שהנחש אינו יכול הגזירה שנגזרה עליו ביום אכלך ממנו והאריך לו ימים שנתן לו יומו.
לדבר ,כך מקשה בנצי''ב בספרו העמק דבר בפרשתן ,וכן בספר תולדות יעקב יוסף פרשת יתרו ס''ק ו' ,וכן
ד .מאותו יום תתחיל למות כל יום מעט עד שתמות לגמרי ,כך תירץ באבן עזרא
בספר מגן אבות לרשב''ץ פרק ד' ,וכן בספר מעשי השם חלק מעשי בראשית פרק ט''ז.
בפרשתן.
איכא כמה תרוצים
ה .לכן כשהקב''ה דיבר לאדם אחרי שאכל מעץ הדעת אמר לו כי שמעת
א .בספר תולדות יעקב יוסף פרשת יתרו ס''ק ו' כתב שמעתי אומרים על דרך הלצה
לקול אשתך וגו' ולא החל לומר כי אכלת מן העץ וגו' ,אלא בשביל שלא
כי הנחש היה לה כח הדיבור ,כמו שנאמר ויאמר הנחש בראשית ג' ד' וגו' ואם כן
הענישו כמו שאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות ,על כן ביאר לו ה' שאם
קשה הא בקללה שנתקללה הנחש לא מצינו שניטל ממנה הדיבור ,ומאי
היה אוכל בשאט נפש ודאי היה ראוי להענש מיד ,וכדרך הכתוב במיתת נדב
טעמא אינה מדברת גם עתה ,ומתרצין גם עתה יש לה כח הדיבור ,רק לפי
ואביהו בקרבתם לפני ה' וימותו ,שקרבתם לפני ה' גרם להם שמתו מיד על
שנאמר ואיבה אשית בינך ובין וכו' שם ג' ט''ו אינה מדברת מחמת איבה.
חטאתם שהקריבו אש זרה ,ויבואר שם ,א"כ באדם נמי שהיה אז עומד וקרוב
וכן כתב מעשי השם חלק מעשי בראשית פרק ט''ז שהנחש היה מדבר ועוד היום
לפני ה' אם היה חוטא במזיד היה ראוי שימות מיד ,לכן אמר לו ה' כי שמעת
הוא מדבר ולא היה זה דרך נס ,והעד שאין בריה שנאמר בפסוק שישמע לקול
לקול אשתך ואין זה אלא שוגג ,אין עונשך רק המוכרח לפי מעמדך כעת ,כך
מלחשים תהלים נ''ח ו' רק הנחש ,והשומע מדבר ,ומה שאינו מדבר עם תירץ העמק דבר.
האנשים ,הוא מיראתו מהם או משנאתו אותם כאשר נתקלל שיהיה איבה, ו .שהדבר ידוע שאדם הראשון תחלת בריאתו היה בג"ע ולאחר שחטא אמר
ולא נצטרך לומר שהוסר ממנו הדיבור כיון שלא נאמר בקללה. לו הקדוש ברוך הוא כי ביום אכלך ממנו מות תמות נ"ל דהיינו במה שגירש
ב .כתב האברנאל שהנחש לא היה מדבר ,אבל מתוך פעולותיו שהיה אוכל אותו הקדוש ברוך הוא באותו יום ממש מג"ע וזו היתה מיתתו שחזר לעולם
מן הפרי ההוא ,אמרה האשה כל המשא ומתן ההוא ובאמת רחקה עצתו. התוהו ונמשל כבהמה נמצא אתי שפיר טובא שצדיקים במיתתן קרוים חיים
ג .הקושיא אינה קושיא כי אחר שנתקלל מכל הבהמה ומכל חית השדה ,הרי לפי שהן בגן עדן שהוא תחלת בריאת אדם הראשון וממילא ברשעים הוא
נסתלק ממנו הדבור כמוהו כמוהם ,כך תירץ בספר מגן אבות לרשב''ץ פרק ד' להיפך שבחייהם קרוים מתים כיון שאין להם חלק בעה"ב שהוא הגן עדן ,כך
ד .ע''פ מה שכתב בחזקוני דפתח הקב"ה את פי הנחש כמו שפתח את פי תירץ בפני יהושע ברכות י''ח ע''מ ב'.
האתון של בלעם ,א''כ נמי מתורץ מדוע לא מבואר שנתקלל הנחש שאינו ז .יש שאמרו בדרך הלצה כיון דשלמה המלך אמר ומוציא אני מר ממות את
יכול לדבר משום שאף לא היה יכול לדבר רק כשהכשיל את אדם קרה נס האשה ,א''כ בזה שהיה לו אשה מר ממות ,יצא כבר את הגזירה של ביום
שדיבר כמו שקרה אצל החמו ,מעדני אשר. אכלך מות תמות.
מה יכולים ללמוד חיזוק בלימוד התורה לא ניתנו המועדים אלא כדי שיתעסקו בהם בתורה
מהאדם שהציל מאות במטוס מדובאי לישראל אע''פ שאינו טייס ? חלק מהשיעורים שנאמרו במועד בקהילות הקודש
אמרנו מקודם בתפילת ערבית "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה בו
יומם ולילה" והנה כל אחד מהילדים שיושבים פה מבינים כשאדם בסכנת ויזניץ
בית המדרש הגדול אשדוד רובע ז'
חיים ורוצה להציל החיים שלו אינו מתעצל לומר איני יכול אלא עושה כל
מה שביכלתו לנסות כדי להציל חייו ,וכמו שכל אחד יודע איזה ניסים לב שמואל
גלוים עשה לנו הקב''ה לפני כמה ימים שטייס רוצח ,רצה לרסק מטוס בית המדרש הגדול קרית החרדית בבית שמש
עם174יהודים ,והמטוס התחיל לצנוח בתוך דקה והיה סכנת מיתה לכל נדבורנה ירושלים
היושבים במטוס ,ובא אדם אינסטלטור במקצועו שבחיים לא היה בתאי בית המדרש הגדול בירושלים
הטייס ,ופרץ פנימה והתחיל לסובב את ההגה אפילו שלא מתמצא ,רק
צאנז
הוא ידע כשמדובר מסכנה ממשית אין תירוצים אני לא יכול זה לא בשבילי נתניה
אני חייב לנסות וסובב את ההגה והתרומם למעלה למעלה והציל 174 דרשה לאלפי ילדי חסידי צאנז -בשעת נעילת החג בשמחת תורה
יהודים ,ילדים יקרים התורה הקדושה אומרת שהתורה כי הוא חייך בהיכל המתיבתא בקרית צאנז בנתניה
התורה זה החיים שלנו ,א''כ ילד לא יגיד אני לא יכול ,זה לא בשבילי זה בית שמש ירושלים
קשה לי ,כשמדובר מהחיים שלי אני מנסה כמה שאני יכול מתחיל לסובב בית המדרש המרכזי בית משה דוד בית המדרש המרכזי צאנז ירושלים
ןאתם מתרומם למעלה למעלה.
מתוך דרשה במעמד נעילת החג לאלפי ילדי חסידי צאנז שינווא – טשחויב
בית המדרש המרכזי רמת שלמה
בהיכל המתיבתא בקרית צאנז
זכיתי להיות במעמד הנורא והמרטיט כל לב
שבו הכריז מורי ורבי כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א ליד הספר תורה בבכיות נוראות 54
כל אחד שיזרוק את השטיות הרינו כפרתכם ולא ישאר אצלכם שום פגם – ונמס כל לב בהרהורי תשובה
האם בשבת ויום טוב אסור לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה מדוע רק חג הסוכות נקרא זמן שמחתינו
מה שהבאתם לדון האם שבת ויו"ט ג"כ מותר לאכול אכילת ארעי חוץ לסוכה דיתכן שזה היתר רק בחול הרי כל המועדים חייבים בשמחה
משא"כ שבת ויו"ט מחשיבים גם את אכילת ארעי לקבע מה שהקשתם בשם אחרונים מדוע רק חג הסוכות נקרא זמן שמחתינו הרי כל המועדים חייבים בשמחה,
הגאון רבי ישראל שוורץ שליט''א דומ"ץ שכונת גבעת משה ירושלים ,רב קהילת צאנז ביתר ,ובית הוראה ותרצתם בכמה אופנים.
מרכז ההוראה אוצר הפוסקים ,מח"ס שו"ת דעת ישראל }הערה זו לעילוי נשמת אבי הגה''צ חיים יעקב מנחם בן הרב עזריאל ז''ל} הגאון המפורסם רבי שמאי קהת גראס שליט''א חבר הבד''צ קהילת מחזיקי הדת ,אהבת תורה ,בית הוראה דישיבת
נראה להעיר בזה ממש"כ אחד מרבותינו הראשונים והוא בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן עא שבת קובעת מיר ,לשכת הפוסקים ביתר עילית ,אוצר הפוסקים סווראן
דאפילו אכילת עראי חשיבא קבע למעשר .ומיהו לאכול עראי בשבת חוץ לסוכה שמא אין לאסור מהאי נראה לתרץ ,כיון שאמרו חז''ל שיהא שמח בחלקו ,ובסוכות כל אחד אוכל ושותה ,ואין לו הנוחות ,ואפילו
טעמא ,דהתם בעינן תשבו כעין תדורו ע"כ .ומה שהבאת מהא"ר דהקשה מדברי הגמרא מאי פריך בגמרא הכי הויא בשמחה ,לכן נקרא זמן שמחתנו ,ועוד דאמרו חז''ל סוכה כ''ז ע''מ ב' כל ישראל יוצאים בסוכה
מעשה לסתור הא י"ל דריב"ז מיירי ביו"ט ,עיין בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' צז כתב שגם רבי אביגדור שאמר אחד ,א''כ דהויא אחדות כל כלל ישראל אין לך שמחה גדולה יותר מזה.
דסעודת עראי דשבת ויו"ט חשיבא אכילת קבע היינו דוקא בכזית פת שחייבים עליו בהמ"ז אבל המעשה מדוע לומדים טהרת הקב''ה את העוונות של ישראל מעבירות מדיני מקוה שמטהר
דריב"ז ור"ג מיירי בפירות דלא חשיבי קבע אפילו בשבת ויו"ט ע"ש ,ובכזאת כתב בטעם המלך פ"ז מהל' מה שהקשתם בשם אחרונים על הא דאיתא במשנה יומא פ''ה ע''מ ב' אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם
סוטעם ובכה ,ועיין שו"ת יוסף אומץ סימן מח כתב דיש להוכיח קצת מדברי הר"ן פרק הישן שכתב בתחילה מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ,ואומר מקוה ישראל
דבי"ט ראשון של סוכות גמרינן דמחייב לאכול שיעור המחויב לאכול בסוכה ולפיכך נראה שהוא חייב לאכול ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל ,יש להקשות מדוע לומדים טהרת
יותר מכביצה .ושוב כתב אלא שיש אומרים דכיון דגמרינן מחג המצות לגמרי גמרינן מיניה מה התם בכזית הקב''ה את העוונות של ישראל מעבירות מדיני מקוה שמטהר ,הרי בפסוק כתוב שהקב''ה מטהר ,ומדוע צריך
אף הכא בכזית ואף על גב דבשאר ימות החג כזית עראי הוא ורשאי לאכלו חוץ לסוכה אפ"ה בלילה הראשון ללמוד שהוא מטהר כמו מקוה ,ותרצתם בארבע תירוצים נפלאים.
כיון שהכתוב קבעו חובה לאכלו בסוכה עשאו אכילת קבע עכ"ל .וגם הריטב"א ז"ל בחידושיו כתב כן אלא הגאון הצדיק רבי יוסף משה דב הלברשטאם שליט''א רב חסידי צאנז בארה''ב וראש ישיבות צאנז
שכתבה בסגנון זה דשיעור אכילה של ליל סוכות יש אומרים שהוא יותר מכביצה וכו' וכן היה אומר מורי נראה להעיר תירוץ נפלא ששמעתי ע''פ מה דאיתא במשנה ברכות כ''ו עמוד א' זב שראה קרי ,צריך טבילה,
וברש"י אף על פי שטמא טומאת שבעה מ שום זיבה ,ואין טבילה זו מטהרתו ,אפילו הכי צריך טבילה לדברי
נר"ו אבל אח"ך חזר בו ואמר לי דכיון דגמרינן ג"ש מחג המצות לגמרי דרשינן מה התם בכזית אף כאן בכזית תורה ,כתקנת עזרא משום קרי ,חזינן מכאן דאע''פ שהטבילה אינה מטהר לגמרי אפילו הכי במה שאפשר
ואף על גב דבשאר החג כזית לית ליה קבע ורשאי לאכלו חוץ לסוכה בליל הראשון שקבעו הכתוב חובה יטהר ,למידים מזה לגבי תשובה אע''פ שאינו מתוקן לגמרי עדיין מ''מ יטהר עצמו כמה שיכול וזה נחשב גם
בסוכה עשאו אכילת קבע וזה נכון עכ"ל .ומכלל הדברים אתה תשמע מדברי הר"ן והריטב"א הנזכר דלא קי"ל לתשובה ,וזה הכוונה מה מקווה מטהר את הטמאים במה שאפשר להוריד מהטומאה ,אף הקב''ה מטהר את
כסברת רבינו אביגדור שכתב בשבלי הלקט דשבת וי"ט אכילת עראי חשיבה קבע והבאתיו בספר הקטן ברכי הטמאים אפילו שנשאר עדיין טמא ,אבל מתחיל לחזור בתשובה במה שיכול זה נחשב לתשובה.
יוסף סימן קס"ח אות ה' ושם כתבתי דהמנהג פשוט כמ"ש הרב גנת ורדים דדין כסנין בשבת כחול ע"ש .ולענין האם עוזר תשובה למי שחייב מיתת בית דין
הלכה נראה מדברי האליה רבה סימן תרלט סקי"א שאין לחוש לדברי השבולי הלקט והתניא רבתי שסיים מה שהבאת מהחתם סופר במס׳ סנהדרין וכן במס׳ כתובות ,אם מהני תשובה בחיוב מיתת בי״ד של מטה.
שאולי לכך השמיטוהו הפוסקים כלומר שאין הלכה כדברי השבולי הלקט ,וכן נראה מדברי השער המלך פ"ז הרה''ג יעקב נוסנצוויג שליט''א מאנסי
ה"ז מהל' סוכה שכתב דלא משתמיט אחד מהפוסקים שיאמר כן ,ומסתבר דהכי נקטינן. נראה להעיר דיש רש״י מפורש במס׳ מכות י״ג ע״ב ד״ה ר׳ עקיבא בסופו ,דלא מהני תשובה ,ואין הבי״ד יכולים למחול
הגאון רבי יחזקאל אהרן שוורץ שליט''א רב קהל חסידים הר יונה ומו''צ במערב ב''ב ,הערה זו לעילוי נשמת אבי לו את המיתה ,ועיין שם בגליוני הש''ס שהאריך בזה באריכות.
הגה''צ חיים יעקב מנחם בן הרב עזריאל ז''ל{ מדוע נקרא חג הסוכות על שם מצות סוכה ולא נקרא חג ארבעת המינים על שם מצות הארבע מינים
נראה להעיר ,מדברי המשנה ברורה סימן תרל"ט ס"ק י"ט וס"ק כ"ג דמבואר להדיא דגם בשבת וביו"ט מותר לאכול כזית מה שהקשתם בשם האלשיך הקדוש ועוד אחרונים מדוע נקרא חג הסוכות על שם הסוכה ולא על שם מצוות
פץ חוץ לסוכה ומטעם משום דזה נחשב רק לאכילת עראי [מלבד יו"ט ראשון שלומדים ט"ו ט"ו מחג המצות] ד' מינים ותירצתם בכמה אופנים.
עיי"ש .הרי להדיא דלא אמרינן שבשבת ויו"ט נחשב גם אכילת ארעי לקבע שהרי מתיר לו לאכול בשבת הרה''ג נפתלי רוטנברג שליט''א
וביו"ט כזית פת מחוץ לסוכה .ובטעם הדבר מבואר בביאור הלכה שם משום דבשבת ויו"ט אף שיש מצות נראה להעיר ,דמצאתי ביאור נוסף וזה תוכנו בסו כה אדם עושה את כל צרכיו הרגילים" ,תשבו כעין תדורו,
אכילה מ"מ כיון דקיי"ל שאם יש צער באכילה פטורים מלאכול הרי זה אינו חובה גמורה דהיינו שאכילה וזה כל המהות שלו במשך השבוע של חג סוכות וגם כל השם שלו כ בן אדם תלוי בכך שיש לו סוכה שהרי
שכזו שאפשר להפטר ממנה לא נחשב לקבע לענין זה שיתחייב בגין כך לאכול גם אכילת ארעי בסוכה .ולפום רק אד ם שיש לו סוכה[=בית] נחשב "אדם" יבמות סג,א ובתוספות שם] (.לקו"ש חלק ב עמוד (417
ריהטא יש לדייק מדברי המשנה ברורה אלו שגם ביו"ט קימ"ל דמי שיש לו צער באכילתו אינו חייב לאכול הרה''ג יעקב ישראל מייזנער שליט''א לונדון
דהרי בגין כך פסק דגם ביו"ט לא נחשב כזית פת לאכילת קבע והוא דלא כידוע מה שחידש החת"ס או"ח סי' נראה לומר שהחג נקרא חג סוכות משום שהחיוב מצות סוכה הוא לכל בני ישראל בכל מקום שהם ,וכן
קס"ח דביו"ט אף אם יש לו צער חייב לאכול .אולם יש לדחות דעולם אין המשנה ברורה חולק על החת"ס מבואר מפורש ברמב"ן ויקרא כ"ג מ"ב וז"ל כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כלומר כל אשר הוא מישראל מגדולם
כי ון שאף להחת"ס אין חיוב לאכול פת דוקא וכיון שכן מובן הא דקיי"ל שמותר לאכול כזית פת חוץ לסוכה עד קטנם ,שלא יהיה די באחד מבית לדור בסוכה והשאר ישבו בבתים ,אבל כולם ישבו בסוכות ,עכ"ל ,אבל
ולא נחשב לאכילת קבע כיון דאין חיוב בפת דוקא למי שמצטער וכיון דסגי לו בדברים אחרים הרי כזית פת מצות ד' מינים מן התורה הוא רק שבעה ימים במקדש ויום ראשון בירושלים ,כמו שמבואר בסוכה פ"ג משנה
נחשב לארעי ורק ביותר בכביצה דנחשב תמיד לקבע כמובן שאסור גם ביו"ט לאכול. י"ב ,וכיון שמן התורה מצות לולב לא שייך לכל בני ישראל ,אין החג נקרא חג ד' מינים.
האם בשבת של סוכות הלולב מוקצה ואסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו
מה שחקרתם האם בשבת של סוכות הלולב מוקצה ואסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו .והבאתם דברי גליון זה נודב ע''י ידידינו הרבני הנכבד
התו"ש דלולב הוה מוקצה מחמת חסרון כיס כיון שמקפיד עליו שלא יתקלקל.
הגאון משה יחיאל הכהן ראטה שליט''א ירושלים הרב ישראל אפרים פישל ראטה שליט''א ירושלים
נראה להעיר מה שמתירין לטלטל תפילין ,הא הוה ג"כ מוקצה מחמת חסרון כיס כיון דמקפיד לטלטלו שלא
לצורך מצוה כדי שלא יתקלקל .ועיין בתו"ש שם בס"ק כ"א שמתקשה בזה לפי המג"א והט"ז שכתבו שכיון לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו
דאסור להניח תפילין בשבת א"כ הוה דינם רק ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר ר ק לצורך גו"מ ,דאף לצורך
גו"מ יש לאסור כיון שמקפיד עליו והוה מוקצה מחמת חסרון כיס .וע"ש שמתרץ דכיון דדמי קצת לספרים
כמר שמואל חיים ני''ו
וכתבי קודש ,א"כ כמו שספרים עדיפי משאר כלים שמלאכתם להיתר שאסורים לטלטל שלא לצורך כלל והם
מותרים ,א"כ ה"ה תפילין עדיפי משאר מוקצה מחמת חסרון כיס שאסורים אפילו לצורך גו"מ .והם מותרים
בן לבנו ידידינו הרב יהודה ראטה שליט''א לייקווד
עכ"פ לצורך גופם ומקומם .ועיין בנשמת אדם שכתב וז"ל ,ועוד דלולב אפשר דגרע שהוה מוקצה מחמת וברכת מזל טוב לסבא
חסרון כיס כיון שמקפידים עליו מאוד שלא יקטום .ומשמע מדבריו דלולב גרע מאתרוג וכדומה ,א"כ לפ"ז
מוכח מדבריו דבלולב שייך טפי חסרון כי ס ,דבלולב מקפידים יותר ,לפי"ז י"ל דתפילין לא נחשב מוקצה
הרב יששכר צבי בסטריצקי שליט''א
מחמת חסרון כיס כיון דלא מקפידים כל כך ,וא"כ מובן מה שהתירו תפילין לצורך גופו ומקומו כיון דהוה יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות
כמו סתם כלי שמלאכתו לאיסור דמותר לצורך גופו ומקומו.
יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו שלוחא דרבנן
הרב יעקב מאיר הרפנעס שליט''א הרב מרדכי יצחק דירנפלד שליט''א
הרב יהודה ראטה שליט''א לייקווד מנכ''ל מוסדות בעלזא בית שמש
בארא פארק לרגל שמחת הולדת נכדותיו התאומות
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו לרגל שמחת לבו בת לחתנו ידידינו הרה''ג הערשל בריעף שליט''א
כמר שמואל חיים ני''ו שמחת הכנסת ספר תורה בן ידידינו הגאון רבי אהרן בריעף שליט''א
וברכת מזל טוב לאביו ראש כולל בעלזא אשדוד
לבית המדרש המרכזי וברכת מזל טוב לאביו
ידידינו הרב ישראל אפרים פישל שליט''א מגדנות אליהו בירושלים ידידינו הגה''צ רבי אברהם צבי דירנפלד שליט''א
ולחמיו הרב יששכר צבי בסטריצקי שליט''א בנשיאות ידידינו הגאון דוד הלוי רובנשטיין שליט''א רב חסידי בעלזא ת''א בית שמש
יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות ולחמיו הגה''צ רבי דוד זאב רייך שליט''א רב חסידי צאנז צפת
יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות
יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו שלוחא דרבנן גליון זה נודב ע''י ידידינו
הרב שמעון גוטמן שליט''א ירושלים
הרב יחיאל דרייפוס שליט''א לונדון מנכ''ל מוסדות צאנז ירושלים הגה''צ דוד וייס שליט''א ירושלים
לרגל שמחת הולדת בתו במז''ט
לזיכוי רבבות וברכת מזל טוב לאביו לזיכוי רבבות
לרגל שנת העשרים וארבע של הופעת הגליון ידידינו הגאון רבי שלמה צבי גוטמן שליט''א לרגל שנת העשרים וארבע של הופעת הגליון
יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות מרבני צאנז – ומח''ס שו''ת דברי שלמה
יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות
ולחמיו ידידינו הרה''ג משה יצחק ליסיצין שליט''א
יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
זכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
כוס תנחומים לידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו
ש''ב האברך החשוב יראתו קודמת לחכמתו הרב משה שפירא שליט''א בארא פארק הרב מנחם מנדל גרינבוים שליט''א בית שמש
הרה''ג יששכר דב רייך שליט''א לזיכוי רבבות לעילוי נשמת אביו
באסון הנורא שפקד אותו לרגל שנת העשרים וארבע של הופעת הגליון הרה''ג רבי נפתלי גרינבוים ז''ל
בפטירת בנו התינוק כמר מרדכי אברהם ז''ל בן הרב ישראל מרדכי ז''ל
יהא רעוא שינחם בנחמת ציון וירושלים יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות בעל אוצר המדרשים
ואך ששון ושמחה ישמע בביתו יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו נ.ל.ב.ע ג' חשון שנת תשפ''א
ת.נ.צ.ב.ה
רוחי ישרוד
וורוחי
פרשת בראשית תשפ"ז
55 גליון קכ"ז
עניני חסיורת מארצררת חיערויר
רחיחרתיר חל המחפיע הגה"צ
ובי שיים _ליבומן ח_ליט"א
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ
ואף גם כל הבקשות בשמונה עשרה ,גם התפילה על דעת ,תשובה ,סליחה ,הגלות בראשית ברא אלקים ,פירש"י בדברי חז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית ,וגם
בעניינו ,רפואות ,ברך אלינו וכו' ,הכל הוא בכדי להמשיך את הגילוי אלקות פה שיראהישרוד
ורוחי בספה"ק שמכיון ששמים וארץ נבראו בשביל 2 בשביל התורה שנקראת ראשית .ואי'
מלמעלה למטה ,ולהמשיך אור א"ס ב"ה מסובב כל עלמין ,ולהמשיך הכל בתוך העולמות התורה וישראל שנקראו ראשית ,מוכרחים להגיד שיש בחינת שמים וארץ גם בתורה
בגילוי האור האלקי שמחיה את העולמות לממלא כל עלמין. וגם בישראל.
גם בלימוד התורה נמשך גילוי אלקות מלמעלה למטה ,שזו מטרת לימוד התורה והביאור בזה הוא ,דאי' בחז"ל (ב"ר ה) למה נקראת שמה ארץ ,שרצתה לעשות רצון
להמשיך מלמעלה למטה חכמתו של הקב"ה ,שהוא וחכמתו חד ,ולהתאחד ולהתכלל קונה ,ויש בזה הן הכוונה מלשון ריצה ,והן מלשון רצון .דהנה כתיב אצל המלאכים חיות
עם אור א"ס קוב"ה .וחכמת ה' בתורה אע"פ שנוגעת פה למטה ומשתלשלת בעניינים הקודש ,והחיות רצוא ושוב (יחזקאל א יד) ,שעובדים את ה' תמיד בבחינת רצוא ובחינת
גשמים ובדברים חומריים כגון ממונות ושאר עניינים גשמים ,אבל מקורם ושורשם כולם שוב .רצוא הכוונה לענין התשוקה לדבקה בו יתברך ,מלשון מרוצה כמי שרץ ממקום
חכמה אלוקית חכמה עילאה שנמשכת מלמעלה למטה ,כדכתיב בפתח אליהו ,אנת הוא למקום ,כך היא התשוקה של חיות הקודש להיות רצים ועולים ממקומם להתעלות
חכים ולא בחכמה עילאה ,כי אי אפשר להשיג כלל את החכמה העילאה דאין סוף ,רק מהמקום שבו נבראו ,ולהתבטל ולהיכלל במקורם באין-סוף ב"ה ,כדכתיב (ישעי' ו ב)
כשנמשכת פה מלמעלה למטה בענינים גשמים ,וזהו ענין השוב ,תכלית הכוונה והמטרה שרפים עומדים ממעל לו ,ממעל השכינה ,והכוונה שהם רצים תמיד בתשוקה להיכלל
לגלות אלוקותו ית' למטה בתחתונים. ולהתבטל למקורם בעבודת הרצוא של המלאכים.
והיינו דכתיב בתהלים (עג) "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ .כל שארי ולבבי וכמו"כ יש אותו הענין בנשמות ישראל החפצים וחושקים להתעלות למקורם
צור לבבי וחלקי אלקים לעולם" .מי לי בשמים ,הכוונה לעניינים הרוחניים הנקראים ושורשם בבחי' רצוא ,שהם תמיד בתנועה של ריצה ורצון בתשוקה גדולה ,לדבקה בו
שמים ,ז"א האור האלקי מלמעלה הנמשך פה למטה ,כהשמים המשפיעים מלמעלה באין-סוף ברוך הוא .כי כשהם בבחינת ארץ ,דהיינו שהם במדרגה תחתונה יותר של
למטה .ועמך לא חפצתי בארץ ,הכוונה בהיפוך כנ"ל ,שארץ הוא ענין ארוץ ,ריצה ,רצון, הנבראים ,הם מרגישים עצמם כדבר נפרד ,רחוקים מהמקור והשורש שלהם .ולכן יש
ההשתוקקות מלמטה למעלה ,להתעלות ולהתבטל לקוב"ה מלמעלה למטה ,ובכח להם תמיד תשוקה גדולה להתעלות לדרגה היותר עליונה ,להיכלל באין-סוף ברוך הוא,
התשוקה הזו נמשכת ההמשכה מלמעלה למטה ,שזה ענין של השמים. ולא להרגיש את עצמם כמציאות נפרדת .וזהו תכלית הרצון של הנשמה שנמשכה למטה,
וידוע מה שהביא הגה"ק הצמח צדק זי"ע דברי אדמוה"ז בעל התניא זי"ע שאמר דהיינו שהתפשטות האור והזיו של הנשמה הנמשכת בבן אדם פה למטה בגוף הגשמי
בזמן של דביקות" ,וכך היה נשמע הלשון ממו"ר (רבינו הזקן) נשמתו עדן בדביקותו, ובעולם הגשמי יהיה קשור למקור ושורש הענין.
שהיה אומר בזה הלשון: דהנה הנשמה עצמה מתחלקת לשני חלקים .החלק העליון הוא השורש של עצם
"איך וויל זע גאר ניט ,איך וויל ניט דיין גן עדן ,איך וויל ניט דיין עולם הבא כו' ,איך וויל הנשמה ,והיא קשורה תמיד באין-סוף ברוך הוא ,ולכן תמיד בוער בה התשוקה הגדולה
מער ניט אז דיך אליין" .כי "מי לי בשמים" הכוונה לגן עדן העליון" ,והארץ" הכוונה לגן להתבטל להקב"ה.
עדן התחתון ,באמרו "איני רוצה מאומה ,לא הגילויים של גן עדן העליון ולא של גן עדן והחלק השני והתחתון הוא ההתפשטות של הנשמה ,דהיינו האור והזיו שנמשך
התחתון ,רצוני לא יותר מאשר אותך בלבד" ,להיות קשור בקוב"ה עצמו ,ענין התשוקה מעצם הנשמה ומתפשטת לתוך הגוף בעולם הגשמי .ולכן כשהנשמה בנפש האדם
והדבקות בהקב"ה ולהמשיך גילוי אלקותו למטה ,להמשיך השכינה בתחתונים כדברי שבתוך הגוף הגשמי ,משכלת ומתבוננת בה' אחד ,שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד ,והוא
חז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. מחדש בטובו ובכל יום תמיד מעשי בראשית ,ומחיה ומהווה ומקיים את כל העולמות
ובזה נבין התחלת התורה בראשית ,בשביל ישראל והתורה שנקראו ראשית ,שיש מאין ליש ממש ,אז גם כשהיא נקראת בשם ארץ ,בדרגה נמוכה ותחתונה יותר ,בוער בה
בהם ענין השמים מלמעלה למטה ,והארץ מלמטה למעלה ,לעבוד את בורא השמים התשוקה הגדולה להתכלל במקורה בקוב"ה ,וזהו ענין הרצוא והרצון לדבקה בו יתברך
והארץ במסירות נפש בתשוקה ורצון רצוא ושוב ,להיכלל באורו ב"ה מלמטה למעלה ולאהבה את ה"א כי הוא חייך ,היות שהיא מרגישה שהקב"ה הוא החיות האמיתי שלה,
ומשם להמשיך שכינתו בתחתונים מלמעלה למטה ,ויה"ר שנזכה. וכל תכליתה להתבטל ולהתדבק במקורה באין-סוף ברוך הוא.
תשוקת הרצוא והרצון הזה מרגשת הנשמה דווקא בשעת התפילה ובשעת קריאת שמע
רנת עמך | סיפורי חסידים
באמירת שמע ישראל ואהבת את ה"א ע"י ההתבוננות ביחוד ה' ,ומזה מתעוררת התשוקה
הגדולה לאהוב את ה' ,ולכן אומרי אחרי ה' אחד ,ואהבת את ה"א ,לאהבה אותו ולדבקה בו
ולהיות קשור בא"ס ב"ה בעצמו ,כי הנשמה אינה רוצה להיות בבחינת נברא בהרגשה של פירוד
למטה בעולם הגשמי ובגוף הגשמי ,אלא לעלות ולהתכלל למעלה במקורה ושורשה .וכל זה
קורא הדורות מראש הוא ענין רצוא שמעלים את הרצונות והתשוקות והשאיפות מלמטה למעלה.
פעם באו אל הרבי ר' מיכל המגיד מזלאטשוב זי"ע יהודים שהמושל במקומם והענין השני בעבודת ה' הוא בחינת שוב ,הכוונה שממשיכים מלמעלה למטה,
גזר עליהם גזירת גירוש רח"ל ,ובירכם והבטיחם שהגזירה לא תצא לפועל ,ואכן שנמשך מהנהגת א"ס ברוך הוא בתנועה הפוכה מלמעלה למטה ,שנמשך גילוי האלקות
ניצלו מן הגירוש. למטה בעולם הגשמי שגם הגוף הגשמי ירגיש גילוי אלקות למטה כמו למעלה.
כששבו להודות לו על הישועה ,אמר להם המגיד רבי מיכל שאין הדבר מכוחו, בחי' שוב נמשכת בתפילת שמונה עשרה ובתלמוד תורה .לכן לפני קריאת שמע,
וסיפר להם כך: שהוא ענין רצוא ,תיקנו חכמינו ז"ל להגיד קודם את כל הסדר של פסוקי דזמרה ,לספר
פעם הייתי עם החבריא קדישא אצל הבעש"ט הק' זי"ע בשב"ק בעידן רעוא בשבחו של מקום.
דרעוין ,ראיתי שהתלמידים מתחילים להירדם בזה אחר זה ,והרגשתי שגם עלי כי הרי למטה פה בגוף הגשמי יש כל מיני עיכובים וכל מיני עובי גשמי וחומרי של הבלי
נופלת תרדמה ,עשיתי תחבולות שונות כדי שלא להירדם ,ואז שמעתי שהבעש"ט
