gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: בראשית (2026-10-05)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫שבת‬ ‫בראשית‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪144‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫להפסיק לקרקר ולהתחיל מבראשית‬ ‫שאלה כל העבודה מאלול עד‬ ‫שמיני עצרת מכוונים להחליש כח‬ ‫ניחא‪ ,‬אותו תרנגול‪ ,‬הינו בר תכלית ידועה‪ ,‬מיליארדים‬ ‫הוא הרים את ראשו בחשיבות כלפי מעלה והחל‬ ‫השטן‪ ,‬להכניעו‪ ,‬לבלבלו ולהחליש‬ ‫מבני מינו עושים את דרכם יום יום ללועם של בני‬ ‫משחרר שוב ושוב קריאות וקרקורים אל חלל האויר‬ ‫כוחו‪ ,‬שלא ישטין ושלא יקטרג וכו'‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬להחיותם ולהבריאם‪ ...‬הפסקת קרקורו‬ ‫תוך כדי פסיעות מדודות מליאות יוקרה וכבוד עצמי‪,‬‬ ‫והנה אחר כל זאת איננו רואים‬ ‫התגנגולי הינה תחילת הפיכתו ממת לחי‪ ,‬הופך הוא‬ ‫מי כמוהו‪ ...‬כבר שנים שהוא משמש כשעון‪-‬מעורר‬ ‫שהפסיק עבודתו‪ ,‬עדיין היצר בוער‬ ‫מנאד מקרקר לכלי משרת ביד ה"מדבר"‪ ,‬באחת הופך‬ ‫במרחבי הכפר בו נולד‪ ,‬וכי מי יוכל להשתיק ולהפסיק‬ ‫בקרבנו‪ ,‬וגם בגשמיות יש גזירות‬ ‫התרנגול לחלק מבשרו של בר הדעת‪ ,‬המין היחיד‬ ‫את משרתו המכובדת‪...‬‬ ‫וצרות ה"י‪ ,‬ומה הועלנו בכל‬ ‫בבריאה בעל כח ההתבוננות והבחירה‪ ,‬בר הדעת‬ ‫העבודה נגדו?‬ ‫גם קרבתו של השוחט לא פגעה בבטחונו העצמי‪.‬‬ ‫וההשגה‪ ,‬המשולב אף מן העליונים ונשגב מהם‪ ...‬וכי‬ ‫אה‪ ...‬אדרבא כשמאן דהו ניסה לתופסו הוא הראה‬ ‫תשובה‪ :‬אין ספק שעל ידי עבודת כל‬ ‫יעלה על הדעת שדוקא כאן יפסיק התרנגול להתקדם‪,‬‬ ‫את כוחו ביתר שאת‪ ,‬שהרי את המנגינה הזו אי אפשר‬ ‫אחד מישראל בפרט‪ ,‬וכלל ישראל‬ ‫שבהיותו חלק מבחירי הבריאה יהיה זה אך ורק לשם‬ ‫להפסיק – לדעתו בכל אופן‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬קבל השטן מכות גדולות‬ ‫המשך קרקור שיפסק שוב ב"אל עפר תשוב" יחד עם‬ ‫ונאמנות‪ ,‬מ'האט געריסן פון אים‬ ‫הוא אמנם הרגיש לפתע ליטוף קל על גרגרתו‪ ,‬אך הוא‬ ‫אדונו הנפלא אשר בחשיבות רבה תקע את בשרו‬ ‫שטיקער‪ .‬על ידי העבודות‪ ,‬על ידי‬ ‫לא באמת חשב שבזה תמה משנת חייו‪,‬‬ ‫לגרונו המכחכח‪...‬‬ ‫השופר‪ ,‬על ידי הד' מינים‪ .‬אדרבא‪ ,‬ממה‬ ‫הוא לא חשב לרגע שהדבר הזה שנקרא‬ ‫"הרמב"ם בפירוש המשניות )עוקצין פ״ג מי״ב(‬ ‫שאנו רואים עלינו להבין עד כמה גדול‬ ‫מבאר את מאמר המשנה עתיד הקב״ה‬ ‫בדיוק כפי‬ ‫"אני – אני הגבר" יכול להיפסק בפחות‬ ‫מרגע‪ ...‬שוב ושוב הוא ניסה לרומם את‬ ‫כוחו ומה היה נעשה ח"ו אם לא היינו‬ ‫פועלים להחלישו בכל עבודות הימים‬ ‫להנחיל לכל צדיק וצדיק ש״י עולמות‬ ‫שלא יעלה על‬ ‫ראשו שנשמט משום מה לצד גופו‪ ,‬את‬ ‫הקדושים הללו שעל ידם בוודאי נמתקו‬ ‫שנאמר "להנחיל אוהבי יש"‪ ,‬והפשט‬ ‫כל כוחו הוא שינס כדי לחדש את כושר‬ ‫הפשוט הוא שהאוהבים את ה׳ יקבלו דבר‬ ‫הדעת ליחס‬ ‫קרקורו‪ ,‬אך מלבד חרחורים קלים לא‬ ‫הדינים מעלינו הרבה מאוד‪.‬‬ ‫שהוא 'יש' )ובגימטריא הוא ש״י עולמות(‪.‬‬ ‫הצליח להשמיע מאומה‪ ...‬הוא היה חייב‬ ‫אך צריך ביאור הרי לכאו' כל נתינה היא‬ ‫'חיים' לנאד‬ ‫להודות‪ ,‬משהו בכל זאת השתנה‪...‬‬ ‫שאלה קין והבל היו שני‬ ‫׳יש׳‪ ,‬וכי שייך לתת דבר שהוא ׳אין׳‪ ,‬אלא‬ ‫נפוח רק בגלל‬ ‫אמנם כבר הגענו לפרשת בראשית‪,‬‬ ‫אחים ראשונים בעולם‪ ,‬וכבר היה‬ ‫יש לומר "ש׳יש׳ הוא המציאות‪ ,‬ו׳אין׳ הוא‬ ‫שבעת ימי החג על כל הכנותיו‪ ,‬מצוותיו‬ ‫שיש בו רוח‪...‬‬ ‫ביניהם מחלוקת‪ ,‬איך נוכל להנצל‬ ‫האפיסה" )לשון הרמב״ם שם(‪ ,‬כי דבר שהוא‬ ‫ומנהגיו הקדושים היו אמורים להשכיח‬ ‫ממחלוקת?‬ ‫בר ממשות נצחית הוא בבחינת ׳יש׳‪ ,‬דאילו‬ ‫מכבר את אותו ביקור אקראי בבית‬ ‫דבר שהוא כלה ונאבד הריהו בבחינת "כל‬ ‫המטבחיים‪ ,‬אבל משום מה עדיין המחשבה תקועה‬ ‫תשובה‪ :‬לא להתערב בפוליטיקה‪ ,‬שזה‬ ‫העומד להישרף כשרוף דמי וכל העומד להיקצץ כקצוץ‬ ‫אי שם בגרגרותיהם של התרנגולים שהתנדבו או נכפו‬ ‫עיקר כל מחלוקת‪ .‬והעיקר להיות מונח‬ ‫דמי"‪ ,‬וכן כל הבלי העולם שהם היפך הקדושה אינם נכללים‬ ‫להיות חליפתנו ותמורתנו‪...‬‬ ‫בלימוד התורה‪ ,‬שיהיה לו שאיפה לחדש‬ ‫בבחינת יש‪ ,‬דאינם נצחיים ואינם ברי 'יש'‪ ,‬וזהו באור דברי‬ ‫בתורה הקדושה‪ .‬ומה טוב אם בתחילת‬ ‫מה השתנה באותו תרנגול שכל גופו נותר קיים כשהיה‪,‬‬ ‫השבוע ילמד את כל הרש"י על הפרשה‪,‬‬ ‫חז״ל הנ״ל "עתיד הקב״ה להנחיל לצדיקים שי עולמות"‪,‬‬ ‫מה גרם לגאותו התרנגולית להישמט על העפר בחוסר‬ ‫דיקבלו דבר נצחי בבחינת חיים נצחיים" )יומם‪ ,‬תשס"ח(‪.‬‬ ‫כך יהיה לו מה לחשוב כל השבוע‪ .‬ושוב‬ ‫אונים ולמה היה עלינו לראות את כל זה בערבו של‬ ‫בכל בוקר אחר התפילה ילמד פרשה‬ ‫אז כשאנו מתחילים שוב מבראשית‪ ,‬עלינו להתבונן‬ ‫היום הקדוש?‬ ‫אחת כראוי‪ ,‬ואם יש רש"י שאינו מבין‪,‬‬ ‫ב"יש" שבבריאה‪ ...‬בראשית – בשביל התורה‪ ,‬בראשית‬ ‫לקוראי גליון זה אין צורך להסביר‪ ,‬רגילים הם לדיבורים‬ ‫יחפש במשך היום איזה אדם לשאול‬ ‫– בשביל ישראל‪...‬‬ ‫אשר ברור מיללו כי ההבדל בין חיים למיתה אינו תלוי‬ ‫ממנו פירוש ברש"י‪ ,‬או יעיין במפרשים‪.‬‬ ‫רוצה לחיות‪ ,‬עליך לתכנן את החיים באופן שיהיו‬ ‫בקרקור כזה או אחר‪ ,‬חיים אין פירושם משהו שזז או‬ ‫בכלל‪ ,‬כשהאדם מתהלך עם מחשבה‬ ‫בלתי נפסקים‪ ,‬פחות מזה שווה קרקור בעלמא‪ ,‬זו‬ ‫מדבר בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת ליחס 'חיים'‬ ‫בפסוק מפרשת השבוע‪ ,‬הוא ניצול‬ ‫אינה בראשית‪ ,‬כי תחילתו של אפס אינה כלום‪ ,‬גם‬ ‫לנאד נפוח רק בגלל שיש בו רוח‪ ,‬וממילא אין מקום‬ ‫מהרבה דאגות עוה"ז‪ ,‬בכל פרשה ופרשה‬ ‫אם תצליח לקרקר עד כדי נשיא ארה"ב או סין‪ ,‬הלא‬ ‫להחשיבו כמת בצאת ממנו הרוח‪ ,‬כי הנאד היה ונשאר‬ ‫יש חידושים בלי שיעור ויש ללמוד‬ ‫קרקורם אף הוא בר חלוף‪...‬‬ ‫מציאות בלתי חיה – ‪...‬אף בחייהם קרויים מתים‪.‬‬ ‫אותה כראוי כמה פעמים‪ ,‬בפרט עם‬ ‫חיים הם אך ורק נצח‪ ,‬ונצח הוא רק נותן התורה אשר‬ ‫אלא שבלומדינו שוב על יצירת האדם‪ ,‬עלינו לחדד‬ ‫לומדים גם אור החיים המכניס גישמאק‬ ‫בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו – "ומי שנכלל‬ ‫את הידיעה‪ ,‬לשוב ולשנן מבראשית‪ ,‬מה היא אותה‬ ‫]נועם[ כזה בפסוקי התורה‪ ,‬ועי"ז נתברר‬ ‫בו חי חיים נצחיים כמוהו"‪...‬‬ ‫נשמת חיים אשר נפח הבורא באפינו?‬ ‫גם החומש רש"י באופן נפלא‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫הדרכה למלמדים‬ ‫בראשית‬ ‫בדברי רש״י בתחילת פירושו על התורה‪) - :‬בראשית ב‪ ,‬א(‬ ‫מתוך שיחת הדרכה למלמדים – יד אלול תשפ"ו‬ ‫"אין המקרא הזה אומר אלא דרשני‪ ,‬כמו שדרשו ז״ל בשביל‬ ‫התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית‬ ‫בדרך הזו‪ ,‬לא היה התלמיד מתבייש‬ ‫איך מאירים בלב הילדים גישמאק‬ ‫וגו'" ‪ -‬טמון יסוד חשוב באמונתנו בחז״ל ובתוה"ק‪ .‬שכאשר‬ ‫לעולם‪ ,‬כי כל תלמיד היה אומר מה‬ ‫)חיות וסיפוק( בעבודת התפילה?‬ ‫נפגשים בפסוק מוקשה‪ ,‬מותר לדרשו ואפשר לדרשו‪ ,‬אבל‬ ‫יש להזהר ללכת בדרך המסורה לנו מדברי חז״ל הק׳‬ ‫שהוא 'כן' יודע ובקי בו‪ .‬ואעפ"כ היה‬ ‫צריך לומר להם שאמנם קוראים לזה‬ ‫שקיבלו מסיני באיזה אופן צריך לדרוש‪ ,‬ו״כמו שדרשו ז״ל"‬ ‫עומד על טיבו בדרך חכמה‪.‬‬ ‫בשם 'תפילה'‪ ,‬אך השם הנכון הוא 'דיבור‬ ‫ביאורו‪ ,‬כפי מה שקיבלנו מרבותינו זכרונם לברכה‪ ,‬ושיהא‬ ‫וכן הוא הדרך להראות לכל תלמיד‬ ‫עם הקב"ה'‪ .‬לנו היה אסור מצד עצמנו‬ ‫"בשביל התורה שנקראת ראשית" וגם "בשביל ישראל‬ ‫מה שהוא 'כן יודע'‪ .‬ולתת לו הרגשה‬ ‫לדבר עם הקב"ה‪ ,‬אלא שהקב"ה נתן לנו‬ ‫שנקראו ראשית"‪ ,‬ודרשה כזו היא תורה מסיני‪.‬‬ ‫שאוהבים אותו‪.‬‬ ‫רשות לדבר אתו‪ ,‬מחמת אהבתו שהוא‬ ‫)אוסף אמרים חנוכה‪ ,‬מאמר א(‬ ‫אוהב אותנו בלי גבול‪ ,‬לזאת גילה לנו‬ ‫מה יעשו עם תלמיד שאינו יודע‪,‬‬ ‫רצונו שהוא רוצה שאנו נבקש ממנו כל‬ ‫האם יש להראות לו שהוא לא‬ ‫צרכינו ברוחניות ובגשמיות‪ .‬עד כדי כך‬ ‫בין האור ובין החושך‬ ‫יודע?‬ ‫גדלה אהבתו אלינו‪.‬‬ ‫במדרש בראשית )ב‪ .‬ד( אמרו שיש ארבע קליפות המרמזות‬ ‫לא‪ .‬שהרי הוא יודע זאת בעצמו‪.‬‬ ‫נהוג בת"ת לעודד שינון משניות‪,‬‬ ‫לארבעת הגלויות‪ ,‬שהם תוהו‪ ,‬ובוהו‪ ,‬וחושך ותהום‪" ,‬חושך‬ ‫האם יש מקום לעודד לימוד‬ ‫זה קליפת יון"‪ ,‬חכמת הפילוסופיה וחכמת האפיקורסות‪,‬‬ ‫בעבר הקפידו שלא לצייר את‬ ‫ושינון גם בזמן ה'הפסקות'?‬ ‫שהיא הקליפה דלעומת‪-‬זה נגד התורה שבעל פה‪ .‬כי כמו‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬ועם הזמן‬ ‫שתורה שבע״פ הוא אור גדול ביותר‪ ,‬כן לעומת זה חכמות‬ ‫בפשטות ההפסקה הוא זמן של מנוחה‪.‬‬ ‫זה נפרץ וכן עושים ציורים של‬ ‫חיצוניות אלו הם חושך ואפילה גדולה‪ ,‬חכמת הסטרא‬ ‫האבות הק' והתנאים הק'‪.‬‬ ‫אחרא כנגד החכמה של הקדושה עילאה‪ ,‬הניצבת כשטן‬ ‫יש שמעודדים התלמידים עם‬ ‫ובכוחה לכבות את אור התורה שבעל פה ‪ -‬כיום שרויים‬ ‫זה לא טוב‪ ,‬כי זה מגשם מדי הרבה‪.‬‬ ‫פרסים מיוחדים לכל מי שלומד‬ ‫אנו בגלות המכונה קליפת תהום שהיא קליפה נוראה שאין‬ ‫גם בזמן ההפסקה?‬ ‫לה חקר‪ ,‬והיא כלולה מכל הגלויות‪ ,‬ה׳ ירחם‪...‬‬ ‫איך הדרך הטובה ביותר להכניס‬ ‫לא לחייב אותם‪ .‬רק מי שרוצה יוכל‬ ‫יכול האדם לדעת את כל הש״ס‪ ,‬אך אם ח״ו נתפס בו‬ ‫יראת שמים בתלמידים?‬ ‫ללמוד גם בהפסקה‪.‬‬ ‫משהו אפיקורסות הרי זה ש״ס מת‪ ,‬אין זה אותו ש״ס‬ ‫לספר להם מעשיות מצדיקים‪ ,‬וכן‬ ‫שקבלנו מרבותינו מסיני‪ ,‬כי התורה הק׳ הולכת כרוכה‬ ‫מעשיות על רשעים שאינם הולכים‬ ‫אבל נעשה ממילא תחרות‬ ‫יחד עם החלק אלוק ממעל‪ ,‬כי יחד עם התורה נטע בנו ׳חיי‬ ‫בדרך הטובה )שאחריתם עדי אובד(‪ .‬וכך‬ ‫בין הילדים‪ ,‬מי ילמד יותר גם‬ ‫עולם׳‪ ,‬על ידי התורה מקושר האדם לחיי עולם‪ ,‬ואילו חושך‬ ‫מבין התלמיד איך ללכת בדרך הישרה‪.‬‬ ‫בהפסקה‪ .‬האם טוב לעשות כן‪,‬‬ ‫הפילוסופיא מנתק את האדם מחיי עולם‪ ,‬ומאבדים על ידו‬ ‫או שיש להשתדל שיצאו לשחק‬ ‫גם את העולם הזה וגם את העולם הבא‪.‬‬ ‫יש שהמלמד עצמו לקוי וחלוש‬ ‫כשאר החברים‪.‬‬ ‫שלמה המלך אומר בקהלת )י‪ ,‬א(‪" :‬זבובי מות יבאיש יביע‬ ‫בעבודת התפילה‪ ,‬והוא ממונה‬ ‫בפשטות הוא זמן של מנוחה‪...‬‬ ‫שמן רוקח״ ‪ -‬כאשר נכנסים זבובי מות לשמן‪ ,‬אזי גם‬ ‫לחנך את הילדים לעבודת‬ ‫אם הוא שמן משובח ביותר‪ ,‬יתקלקל כל כך עד שיעלה‬ ‫‪...‬לפעמים טוב לנגן עמהם איזה ניגון‬ ‫אבעבועות מרוב זוהמא‪ ,‬ואת סיום הפסוק "יקר מחכמה‬ ‫התפילה‪ ,‬והוא מרגיש שהוא‬ ‫בשעת ההפסקה‪.‬‬ ‫מכבוד סכלות מעט"‪ ,‬מפרש רש״י‪ ,‬שמעט סכלות‪ ,‬היינו‬ ‫משקר בנפשו‪.‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬בכוחו להשחית את כל השמן רוקח היקר‪.‬‬ ‫אם הם אינם יודעים את מצבו‪ ,‬יוכל‬ ‫יש ילדים שאינם מצליחים‬ ‫כלומר מעט מקליפת יון‪ ,‬שחז״ל קראו לה חושך‪ ,‬בכוחה‬ ‫לדבר עמהם בהתעוררות גדולה‪ ,‬ובזה‬ ‫במבחנים כשאר הילדים‬ ‫להחשיך את כל אור התורה שבעל פה‪.‬‬ ‫הוא גם מדבר לעצמו‪...‬‬ ‫המוכשרים‪ ,‬גם כשהם משתדלים‬ ‫)אוסף אמרים חנוכה‪ ,‬מאמר א(‬ ‫ויגעים מאד‪ .‬וכשהמלמד רואה‬ ‫המלמדים מבקשים לשמוע‬ ‫שלא הצליחו‪ ,‬אם יכתוב ציון‬ ‫בכלליות איך יזכו שלא להכשל‬ ‫חלוש‪ ,‬יהיה להם חלישות הדעת‪.‬‬ ‫ואם יכתוב ציון גבוה שלא‬ ‫תיקון חטא עץ הדעת‬ ‫ב'ארור עושה מלאכת ה' רמיה'‬ ‫כפי האמת‪ ,‬יראו שאר הילדים‬ ‫חז"ל דרשו )ברכות יח‪" (.‬ובניהו בן יהוידע בן איש חי‪ ,‬מאי‬ ‫אם נותנים די זמן לילדים לשחק ולנוח‪,‬‬ ‫המוכשרים שאין צריך להתייגע‬ ‫בן איש חי ‪ -‬צדיקים במיתתם קרויים חיים"‪ ,‬לפי שהצדיקים‬ ‫יכולים אח"כ במעט הזמן שלומדים‬ ‫כל כך‪ .‬א"כ מה העצה בזה‪.‬‬ ‫מרגישים את השי״ת בכל מצב וע"י כך הם חיים‪ ,‬אבל‬ ‫עמהם‪ ,‬להשקיע יותר ויותר‪.‬‬ ‫הרשעים קרויים מתים‪ ,‬לפי שהם מנותקים מהשי״ת‪ .‬וכל‬ ‫לדבר על לבם ולחזק אותם‪ ,‬בשעה‬ ‫וכן בעלי הכשרונות שהם מסוגלים‬ ‫עבודתנו היא לתקן חטא עץ הדעת‪ ,‬שע"י ירדה שכחה‬ ‫שהילדים המוכשרים אינם שומעים‪.‬‬ ‫להבין יותר‪ ,‬יש לדבר עמהם יותר‪ .‬אך‬ ‫והעלמה ומיתה לעולם‪ .‬וכל המצוות ומעש"ט במשך כל‬ ‫רבי שלום נח עליו השלום כשהיה‬ ‫הדורות הוא להביא הגילוי‪ ,‬שהגילוי יתהוה על ידינו‪ ...‬כי‬ ‫באופן ששאר הילדים יבינו שגם הם‬ ‫בוחן תלמיד לישיבה‪ ,‬היה מבקש ממנו‬ ‫זהו רצון השי״ת‪ ,‬שיהיו ישראל שותפים במעשה בראשית‪,‬‬ ‫תלמידים‪ .‬וכלשון חז"ל 'להוי צוותא‬ ‫שיאמר לו את התוספות הכי טוב שהוא‬ ‫על ידי שימליכו את השי״ת בתוך ההעלמה‪ .‬ואמונה זו‬ ‫לחבריה'‪.‬‬ ‫יודע‪ .‬וכפי זה היה מבין מיד את טיב‬ ‫תגלה לעתיד לבוא שה׳ הוא אלוקינו‪ ,‬וזה הכונה "נתאוה‬ ‫השי"ת יעזור שתזכו להאיר תורה יראת‬ ‫התלמיד‪ .‬כי ראה תיכף מה ה'סחורה‬ ‫הקב״ה לדור בתחתונים"‪ ,‬שיתגלה מלכותו על ידינו‪.‬‬ ‫שמים ושמחת חיים בבנים ותלמידים‪.‬‬ ‫הטובה' שלו‪.‬‬ ‫)אוסף אמרים פורים‪ ,‬מאמר ג(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫גיבורי כח‬ ‫ופועל שלא כדת ממש‪ ,‬ה׳ ירחם‪.‬‬ ‫אינם נחשבים לנצחיים ולא לחיים כלל‪ .‬וזהו‬ ‫הכוונה "בלע המוות לנצח" דכשייכנע הסט״א‬ ‫במחשבה תחילה‬ ‫בכח הצדיקים‬ ‫וייעלם מעמנו אז יהיו חיינו כרצונו יתברך‪,‬‬ ‫על הפסוק הראשון בתורה הק׳ "בראשית ברא‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ"‪ ,‬מביא רש״י‬ ‫ונחיה חיים נצחיים כמוהו‪.‬‬ ‫ובעיקר נלחמת הסט״א לנתק את הקשר‬ ‫וכבר אמר הרמח״ל )דעו"ת( שכח הסט״א אינו‬ ‫מדברי חז״ל‪" :‬בשביל התורה שנקראת ראשית‪,‬‬ ‫הנפלא שיש בין ישראל להשי״ת‪ ,‬ונמצא‬ ‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית" )והרי ישראל עלי‬ ‫לפ״ז דהיות וכח הסט״א גדול ואילו כוחותינו‬ ‫לעולם ויש לו גבול ומידה כמה יכול הוא לפעול‬ ‫ולמשול בעולם‪ ,‬וכשיגיע עיתו וזמנו יפוג כוחו‬ ‫במחשבה תחילה(‪.‬‬ ‫מוגבלים‪ ,‬דהרי בשר ודם אנחנו ובקל אפשר‬ ‫ליפול ולהכשל‪,‬‬ ‫ויכלה‪ ,‬ואז כשכח הסט״א ירד יתחזק כח‬ ‫והנה יסוד זה ש״ישראל עלו במחשבה תחילה"‬ ‫הקדושה דזה לעומת זה עשה אלוקים ויקוים‬ ‫)מדרש רבה בראשית א‪ ,‬ד( הוא סוד גדול רם‬ ‫לפי זה היה כביכול צד להקב״ה בראשית‬ ‫ונישא‪ ,‬והוא כעין גשר נפלא ונורא המגשר‬ ‫בנו "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ומלאה‬ ‫הבריאה שאין מהראוי לברוא את העולם‪ ,‬לזה‬ ‫בין השי״ת לבני ישראל‪ ,‬ובאהבה הגדולה של‬ ‫דעת את ה׳"‪.‬‬ ‫נמלך השי״ת כביכול עם הצדיקים‪ ,‬שכן ראה‬ ‫הקב״ה לישראל‪ ,‬ובשיר השירים מאריך החכם‬ ‫השי״ת כי במהלך הדורות יהיו צדיקים בעולם‪,‬‬ ‫שהם בבחינת "גבורי כח עושי דברו‪ ,‬לשמוע‬ ‫הקדושה מגבירה כוחה‬ ‫מכל אדם את תוקף יופי האהבה שבין השי״ת‬ ‫לישראל‪ ,‬ועל שיר השירים כבר נאמר )מס׳ ידים‬ ‫בקול דברו"‪ ,‬והם יפרצו את כל המסכים‬ ‫ואכן כהיום רואים אנו כי הסט״א מתנהג באופן‬ ‫פ״ג מ״ה( דכל השירים הם קודש ושיר השירים‬ ‫המבדילים בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ויהיו‬ ‫גרוע ביותר‪ ,‬בבחינת דור המבול ודור ההפלגה‬ ‫הוא קודש קדשים‪.‬‬ ‫מקושרים בקשר חזק עם השי״ת כביכול‪ ,‬וכמו‬ ‫ממש‪ ,‬איום ונורא )כמובא בשם הרה״צ ר׳ צדוק‬ ‫שאמר רשב״י "בחד קטירא אתקטרנא ביה‬ ‫למה עשה ה' ככה?‬ ‫בקהלת כתיב "גם‬ ‫”‬ ‫בקודשא בריך הוא" וקשר זה יהיה אמיץ ביותר‪,‬‬ ‫אמרו חז"ל )בראשית רבה ח ז( דהשי״ת נמלך‬ ‫וע״ז נאמר )שה״ש ח‪ ,‬ז( "מים רבים לא יוכלו‬ ‫לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"‪.‬‬ ‫את זה לעמת זה‬ ‫עם נשמות הצדיקים האם לברוא את העולם‪,‬‬ ‫עשה האלקים"‪,‬‬ ‫ובדומה לזה כתיב דהשי״ת נמלך עם המלאכים‬ ‫והצדיקים הללו ‪ -‬בהם נמלך השי״ת ‪ -‬הם‬ ‫שישפיעו להמשיך קרבת אלק׳ם עצומה‬ ‫והכוונה דהסט״א‬ ‫האם לברוא את האדם‪ ,‬וזאת דהוי מנהג עניוות‬ ‫בעולם‪ .‬וכיון שכך הרי שאפשר ושייך לברוא‬ ‫נלחמת כנגד כל‬ ‫ודרך ארץ שיהיה הגדול נמלך עם הקטן‪.‬‬ ‫את העולם למרות כל הנ״ל‪ ,‬דבכח הצדיקים‬ ‫דבר שבקדושה‬ ‫ובספר עבודת הקודש )לרבי מאיר בן גבאי( מובא‬ ‫יבואו הכל לבסוף לידי תיקונם הראוי‪ ,‬ובכוחם‬ ‫באופן איום ונורא‪,‬‬ ‫דבר נפלא‪ ,‬והנני מביאו בתוספת ביאור‪,‬‬ ‫יצליחו להתגבר גם על המלחמות הקשים מצד‬ ‫רחמנא ליצלן‬ ‫דבקהלת כתיב )ז יד( "גם את זה לעמת זה עשה‬ ‫האלקים"‪ ,‬והכוונה בזה דהסט״א נלחמת כנגד‬ ‫הסט״א‪.‬‬ ‫ורחמנא לשיזבן‪.‬‬ ‫כל דבר שבקדושה באופן איום ונורא‪ ,‬רחמנא‬ ‫נשמת העם‬ ‫והדברים תמוהין‬ ‫ליצלן ורחמנא לשיזבן‪ .‬והדברים תמוהין מדוע‬ ‫מדוע עשה‬ ‫עשה השי״ת ככה ‪ -‬יעזור ה׳ ובקרוב ממש‬ ‫הצדיקים הם נשמת העם ובכוחם מחזיקים עם‬ ‫ישראל מעמד ובמעלת הצדיקים מובא שהם‬ ‫השי״ת ככה?‬ ‫יקוים בנו "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ"‬ ‫)זכריה יג ב( ו"מלאה הארץ דעה את ה׳" )ישעיה‬ ‫מכונים נשמה לעם‪ ,‬וכל הנשמות כלולים בהם‪,‬‬ ‫מלובלין זי״ע‪ ,‬שלפני ביאת המשיח ירדו לעולם דור המבול‬ ‫יא ט(‪ ,‬אמנם עד אז מתמודדים אנו בקושי רב‪,‬‬ ‫והם פועלים למען נשמות ישראל באתגליא‬ ‫ודור ההפלגה(‪ ,‬אבל כאמור ברמח״ל שיחד עם זה‬ ‫והננו מלאים בירידות ובמעברים קשים מאוד‬ ‫ובאתכסיא‪ ,‬ובזכות הארתם נשפע לכל ישראל‬ ‫מתחילים להרגיש את התגברות כח הקדושה‬ ‫‪ -‬אלא שיש לזכור כי כמאמר הפתגם )א נאר‬ ‫הארה הנותנת להם כח ועוז להתמודד גם‬ ‫הנצחית ‪ -‬כי בדורנו החל כח הקדושה להגביר‬ ‫ווייזט מען נישט קיין האלבע ארבעט( לחסר בינה אין‬ ‫במצבים הקשים ביותר‪.‬‬ ‫את כוחו‪ ,‬וב״ה יש הרבה יותר תורה והתמדה‬ ‫מראים מחצית העשיה‪ ,‬והוא הדין דכעת לא‬ ‫מבעבר‪ ,‬וכן במצוות יש הקפדה גדולה מאוד‪,‬‬ ‫דהנה ישראל עברו בכל הדורות מעברים‬ ‫תמיד רואים גודל התועלת שיש מכל אותם‬ ‫וכשחש הסט״א בזה אוזר הוא חלציו להשיב‬ ‫וניסיונות קשים ומרים‪ ,‬אשר לא יאומן כי‬ ‫המעברים והנסיונות‪ ,‬אבל לסוף כל דבר יתגלה‬ ‫מלחמה השערה‪ ,‬וכמו שכתב מוהרנ״ת‬ ‫יסופר‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬יסורים וקשיים‬ ‫כי דוקא אותם מעברים היו הדרך והכשר‬ ‫בליקוטי הלכות )הלכות תפילין ה׳ כט( כאשר‬ ‫גדולים מאוד רחמנא ליצלן‪ ,‬ולמרות כל הנ״ל‬ ‫לקראת הניצחון הגדול ניצחון הקדושה למול‬ ‫מרגיש הסט״א כי סופו קרוב מתעורר הוא‬ ‫מה נותן להם הכח להמשיך ולחפש את ה׳‬ ‫כל כוחות הטומאה‪.‬‬ ‫בבחינת "אין גיבור כמתיאש" ומתעורר להחטיא‬ ‫ולהחזיק מעמד‪.‬‬ ‫את ישראל באופן חזק ביותר עד שאין לו כלל‬ ‫והמציאות היא שגם שכבר עברו אלפי שנים‬ ‫רשות להחטיא עד כדי כך ולקלקל את העולם‬ ‫בלע המות ‪ -‬לנצח‬ ‫מעת מתן תורה‪ ,‬עדיין מתמסרים ישראל‬ ‫באופן נורא שכזה וכל זאת מחמת שמבין הוא‬ ‫ובשם האר״י הק׳ מובא עה״פ "בלע המות‬ ‫לקיים המצוות‪ ,‬ליטול ד׳ מינים ולבנות סוכה‬ ‫כי סופו קרוב "ואין גיבור כמתיאש"‪ ,‬וכידוע‬ ‫לנצח" )ישעי׳ כה‪ ,‬ח( שהסט״א מכונה בשם מוות‪,‬‬ ‫וכו׳‪ ,‬מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬כל זאת‬ ‫שכאשר שניים נלחמים זה עם זה אזי באמצע‬ ‫וכמו שרואים בלקו״מ )סימן כ״א( מה נקרא‬ ‫בכח ובזכות הצדיקים המעמידים דת על תילה‬ ‫המלחמה נלחמים במתון ובהגיון אבל לקראת‬ ‫חיים אמיתיים וזלה״ק‪" :‬דחיים נצחיים הם רק‬ ‫ופועלים למען נשמות ישראל ומסירים את כל‬ ‫ההפסד מאבדים את כל הכללים ועושים הכל‬ ‫להשי״ת‪ ,‬כי הוא חי לנצח‪ ,‬ומי שנכלל בשרשו‪,‬‬ ‫המסכים המבדילים בינם לה׳ ומביאים את כלל‬ ‫ממש כדי לנצח‪ ,‬והגם שכשלונם ברור מ״מ ינסו‬ ‫דהיינו בו ית״ש‪ ,‬הוא גם כן חי חיים נצחיים"‪ ,‬הרי‬ ‫ישראל לידי תכליתם הראוי‪ ,‬וזהו הטעם מדוע‬ ‫לקראת הסוף לעשות הכל אולי יתהפך הכל‬ ‫לך כי חיים נכונים המלאים בקדושה‪ ,‬חיים‬ ‫נמלך ה׳ בנשמות הצדיקים לפני בריאת העולם‬ ‫לטובתם‪ ,‬ה״ה כעת אשר מבין הסט״א שסופו‬ ‫שנכללים בהשי״ת ובעבודתו ית״ש נחשבים‬ ‫כנ״ל ‪ -‬דרק בזכותם יש טעם לקיום העולם‪.‬‬ ‫קרוב ולכך מתנהג הוא באופן החזק ביותר‬ ‫לחיים נצחיים ואילו חיים שאינם כרצון השי״ת‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫מי נכנס לקדושה? מי שיכול להתחיל ולהתחיל‬ ‫ב״ה יום ב׳ ר״ח מנחם אב תשכ״ז ירושלים עיר הק׳ ת״ו ב״ב‪.‬‬ ‫האכילה והשתי׳ והנקיון של הבית והבגדים‪ ,‬ומובא שפרעה מלך‬ ‫אנו רואים שמוהרנ״ת זי״ע מתחיל את ה׳לקוטי הלכות׳ שלו‬ ‫מצרים היה מהפך שלאנשים היה נותן עבודת אנשים ולהאנשים‬ ‫מענין הנקודות טובות שע"י "אזמרה לאלקי בעודי" ‪ -‬׳בעודי׳‬ ‫עבודת נשים‪ .‬וזה בחי׳ עבודת פרך ]‪ [...‬וכל זה לוקח הרבה זמן‪,‬‬ ‫כלומר עם ה״עוד מעט ואין רשע" שיש בי ]‪ [...‬סוד זה נחוץ‬ ‫נוסף לעול השיעורים‪ ,‬בפרט היום שאנו לומדים בקטמון הלכות‬ ‫וחשוב מאד לדעת במעבר הקליפות כהיום בעולם הזה‪ ,‬שלא‬ ‫טריפות ואני צריך זמן להכין את השיעור הדרוש בכל יום‪.‬‬ ‫להשטף לגמרי ח״ו ע״י שטף המים הזידונים‪ ...‬וההבדל בין‬ ‫וכמה פעמים מתרמים ענינים של מצוה בעד חברים וידידים‪,‬‬ ‫היום שחטפו בו קצת נקודות טובות לבין היום שעבר ריק‬ ‫שמחויבים לעזור להם ]‪[...‬‬ ‫ללא חטיפה של נקודות טובות‪ ,‬הוא "כיתרון האור מן החשך"‪.‬‬ ‫וגם זו היא נקודה יקרה שאפילו עובר כל היום בעסקי עולם‬ ‫ובענין התבודדות‪ ,‬ראיתי כבר בחיי דברים נשגבים של ישועות‬ ‫הזה מחמת הצורך‪ ,‬אך כוונתו והשתוקקותו היא שיצא מכל זה‬ ‫ולא זכיתי לזה עוד כמו שצריך‪ ,‬אך עדיין לא התייאשתי‪ ,‬ובטוח‬ ‫מלכות דקדושה‪ ,‬ממנו וממשפחתו‪ ,‬אז גם זה נחשב לעבודת‬ ‫לי שעוד אזכה בעזרת ה׳ יתברך‪.‬‬ ‫השי״ת‪ ,‬ו״מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה"‪.‬‬ ‫יש מדרש משל ממלך שנשא מטרוניתא )מלכה( ולא רצתה‬ ‫ורבינו הקדוש אמר שסוף כל סוף כששוכבים ״מיט די פיס צו די‬ ‫לדבר אתו שום דיבור‪ ,‬מה עשה המלך? העמיד עליה גזלן‪ ,‬מיד‬ ‫טיר" ]עם הרגליים אל הדלת[ ביום האחרון‪ ,‬אז מתאספים לטובת‬ ‫קראה אל המלך להצילה‪ .‬השיב לה המלך‪ ,‬מה לי עם הגזלן הלא‬ ‫האדם כל אלו הנקודות לעמוד לטובתו להציל ולחלץ אותו מיד‬ ‫זהו רצוני שתדברי אתי‪.‬‬ ‫עושקיו ושונאיו‪ ,‬שהם הקליפות והסטרא אחרא‪ ,‬ולעמוד בעדו‬ ‫וכן הוא כל מה שעובר על האדם‪ ,‬הכל הם סיבות ועילות שעי״ז‬ ‫עד אשר ינוח בנועם השם על מחנהו ועל דגלו ]‪[...‬‬ ‫יתקרב האדם אל קונו‪ ,‬וזה רצונו יתברך‪ ,‬עם כל מה שעובר על‬ ‫ובענין אשר כתבת לי שאתה מתחיל בשמירת הדיבור‪ ,‬ולבסוף‬ ‫כל אחד‪ ,‬כדי שנפנה אליו‪ ,‬ושנדבר ונשיח לפניו את כל אשר עם‬ ‫]אינך יכול לעמוד בזה[ וכו׳‪ ,‬דע‪ ,‬כי מי נכנס לתוך שערי הקדושה‬ ‫לבבינו‪ ,‬ועי״ז נעשים קרובים אליו עם כל דבר ]‪[...‬‬ ‫מי שיכול להתחיל ולהתחיל ולא לראות תועלת ואעפ״כ הוא‬ ‫אתה כותב שאתה לא מסודר ‪ -‬גם אני בחלומי‪ ,‬ואני מניח את‬ ‫מתחיל עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬וזה השער לה׳ צדיקים יבואו בו ‪-‬‬ ‫שמבקשים "פתחו לי שערי צדק"‘‪.‬‬ ‫העט שיכתוב איך שיצא‪.‬‬ ‫הבחורים יעקב בן חוה לאה‪ ,‬ומשה‪ ...‬הי״ו‪ ,‬הם עוסקים‬ ‫אשריך עם המצוה של צדקה לארץ ישראל ]‪ [...‬זכות המצוה‬ ‫בעבודתם‪ ,‬עבודת ה'‪ ,‬כרגיל‪ ,‬וכשהאדם מתחזק ולא נופל‪ ,‬זה‬ ‫תגן עליך לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו וברכות שמים מעל‬ ‫בעצם ישועה‪ .‬אולם אני מאשים את עצמי‪ ,‬כי אני מרגיש שאם‬ ‫יבואו וישיגוך ברוב הצלחות ורב ברכות ושובע שמחות מבניך‬ ‫הייתי שוקד על תפילה והתבודדות כראוי היו כבר גם הם‬ ‫ויוצאי חלציך לאורך ימים ושנות חיים מהבוחר בציון וירושלים‪.‬‬ ‫נושעים‪ ,‬והייתי עושה טובה גם להם וגם לי‪ ,‬כי אני בעצמי צריך‬ ‫חבירך הדורש שלומך וטובתך‪.‬‬ ‫ישועה גדולה‪ ,‬זוגתי היא חולנית וכו׳ וכל עול הבית נופל עלי‬ ‫יעקב מאיר שכטער‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫עד שהגיעו למסקנה כי אמנם מבחוץ‬ ‫מספרים שכאשר הומצאה הרכבת‪ ,‬היה‬ ‫אין סוסים‪ ,‬אך בפנים טמונים סוסים‪...‬‬ ‫זה חידוש עצום שעגלה נוסעת ללא‬ ‫סוסים‪ ,‬מה שלא ראו מעולם דבר כזה‪.‬‬ ‫לגרש‬ ‫את הסוס‬ ‫"חשוב פחות‬ ‫ואכן‪ ,‬אנשי הכפרים עלו לתוך הרכבת‬ ‫ונכנסו לתוך הקרונות‪ ,‬ובדקו את כל‬ ‫מטעם הממשלה פורסמו מודעות באחת‬ ‫הדמיוני‬ ‫והצלח יותר"‬ ‫הרכבת‪ ,‬מראשיתה ועד אחריתה‪,‬‬ ‫וראו שאין שם כלל סוסים‪ ,‬אך עדיין‬ ‫הערים‪ ,‬שביום פלוני תופיע בעיר עגלה‬ ‫ללא סוסים‪ .‬הדבר עורר רעש גדול‪,‬‬ ‫‪ -‬וכמ"ש‬ ‫לא האמינו בדבר‪ ,‬ויצאו וקבעו בלשון‬ ‫שאינה משתמעת לשתי פנים; אמנם לא‬ ‫כיצד יתכן הדבר?! הכפריים החליטו‬ ‫שאין זה אלא מעשה רמאות ואחיזת‬ ‫חז"ל דעלמא‬ ‫ראינו הסוסים לא מבחוץ ולא מבפנים‪,‬‬ ‫עיניים‪ ,‬כי הרי פשוט וברור‪ ,‬שלא שייך‬ ‫כהילולא דמי‬ ‫אבל בודאי שטמנו שם איזה סוס קטן‪...‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬עלינו מוטל לגרש מתוכנו הן את‬ ‫במציאות עגלה שתסע ללא סוס‪.‬‬ ‫ויהי היום ואכן ה׳עגלה ללא הסוסים׳‬ ‫‪ -‬חטוף ואכול‬ ‫ה׳סוס הגדול׳ והן את ה׳סוס הקטן׳‪ ,‬היינו‬ ‫כל מיני דמיונות שוא של כוחות שונים‬ ‫הגיעה לעיר‪ ,‬והעם בהמוניהם יצאו‬ ‫לחזות בפלא הגדול‪ ,‬אך בני הכפרים לא‬ ‫חטוף ושתי‪...‬‬ ‫ומשונים‪ ,‬ולהאמין שהכל מתנהל מכוחו‬ ‫הסכימו עם התופעה המוזרה גם אחרי‬ ‫של הבורא יתברך שמו‪ ,‬ואפס זולתו‪.‬‬ ‫שראוה במו עיניהם; כיצד יתכן הדבר‪,‬‬