gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: בראשית (2026-10-05)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלד | בראשית פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫ואדם אין לעבוד את האדמה – יצירת האדם כמכיר בטובה וכמתפלל‬ ‫מן הבריאה בגשמיות מחוץ לבית ולהרגיש את הצורך והטובה שכבר ירדו גשמים מן השמים‪,‬‬ ‫התפילה ומדת המלכות‪ :‬באורח לחיים ‪ -‬פרשת שמות מביא ושואל על דברי רש"י‪,‬‬ ‫ולהתפלל עליהם‪ .‬ושכך הם הדברים מידי שנה גם בצורך הגדול להשפעות רוחניות חדשות‬ ‫שהחלו הגשמים רק אחר יצירת האדם והיותו מכיר בטובתם ונחיצותם של גשמים‪ ,‬והתפלל‬ ‫ב'דעת האדם'‪ ,‬התלויים בעד כמה מבין האדם ומשתוקק לדעת תורה חדשה‪ ,‬ולכן היה רוח‬ ‫עליהם‪ ,‬ורק אח"כ ירדו הגשמים ומכוחם צמחו הדשאים והאילנות ועלו על פני הקרקע‪ ,‬מתוך‬ ‫הקודש בשמחת בית השואבה‪ ,‬ואחר סוכות היא שמחת התורה‪ ,‬דהיינו בהשפעות החדשות‬ ‫פתחי הקרקע היכן ששהו מעת בריאתם‪ .‬ושאלתו היא‪ ,‬א"כ איך ברא השי"ת 'עולם ומלואו'‬ ‫של 'דעת התורה' הבאות ללב ישראל ביום זה‪ .‬וזאת היא גם שמחתו של השי"ת‪ ,‬להשפיע‬ ‫עוד קודם תפילת האדם‪ .‬ותשובתו‪ ,‬שאכן יש שני חלקים האחד הוא בריאת העולם שנעשה‬ ‫ל'אנשי דעת' אלו המשתוקקים להשפעה זו הן ברוחניות והן בגשמיות‪' .‬וכפי מה שנמצא‬ ‫עוד טרם יצירת האדם‪ ,‬והשני הוא 'הנהגתו' ההמשכית של העולם שזאת לא נעשה רק על ידי‬ ‫אנשי דעת שמכירין טובת השי"ת יש לפניו ית' שמחה להשפיע להם כל טוב'‪.‬‬ ‫האדם ותפילתו שהיא ב'מדת המלכות'‪.‬‬ ‫וכתיב וכל שיח השדה כו' כי לא המטיר כו' ואדם אין כו' פרש"י שאין מי להכיר טובת‬ ‫פרש"י ז"ל בפסוק ואד יעלה מן הארץ וכו'‪ ,‬כי לא המטיר ה' אלהים‪ ,‬ואדם אין‬ ‫הגשמים ולהתפלל‪ .‬ובודאי זה הסדר נוהג בכל שנה‪ .‬שבר"ה מתחדש הבריאה‪.‬‬ ‫לעבוד את האדמה‪ ,‬שכתב רש"י ז"ל‪{ ...‬כנ"ל} ולכאורה אינו מובן‪ ,‬הלא השי"ת‬ ‫ואחר כך צריכין לבקש פרנסה וקיום העולם‪ .‬שזה תלוי בתפלת התחתונים‪ .‬וזהו‬ ‫ברא העולם ומלואו קודם תפלת האדם‪ .‬אבל באמת כל מה שהיה צריך להיבראות‬ ‫טעם הפשוט של מצות סוכה לצאת החוצה מן הבית ולידע כי הארץ צריכה מטר‬ ‫נברא באמת קודם יצירת האדם‪ ,‬אבל לאחר שנברא העולם ומלואו‪ ,‬הנהגתו ע"י‬ ‫מן השמים‪ .‬וכמו כן בפנימיות לשפוך שיח לפני השי"ת להריק דעת ללב האדם‪.‬‬ ‫מדת מלכות‪ ,‬עולם התפלה‪ ,‬ועל כן אי אפשר להשיג שום השפעה מלמעלה רק‬ ‫שגם השפעת דעת התורה תלוי כפי השתוקקות ורצון האדם‪ .‬כמ"ש כל צמא לכו‪.‬‬ ‫ע"י התפלה מדת מלכות‪ ,‬ועל כן לא ירדו הגשמים ‪ -‬הנהגת עולם {של} השפעה‬ ‫וכ' ישוטטו לבקש דבר ה'‪ .‬ואמרו חז"ל הוי גולה למקום תורה‪ .‬וכמו שהי' במדבר‬ ‫חדשה‪ ,‬רק על ידי התפלה‪ ,‬שבא האדם והתפלל עליהם‪.‬‬ ‫שלא זכו לתורה עד שנמשכו אחר השי"ת למדבר צי'‪ .‬ומזה הטעם ע"י הסוכה זוכין‬ ‫ובדבריו‪ ,‬שאחר שנברא העולם ומלואו‪ ,‬וכל מה 'שהיה צריך להיבראות'‪ ,‬קודם יצירת‬ ‫לתורה אחר כך‪ .‬והג' מועדות יש בהם ג' ברכות על בני חיי ומזוני‪ .‬והחג הוא מזוני‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬הנה מאז והלאה 'אי אפשר להשיג שום 'השפעה חדשה' מלמעלה רק על ידי‬ ‫ולכן הוא בזמן שמחה‪ .‬כי הקב"ה כביכול שמח בהכינו מזון לבריותיו‪ ...‬לכן קבע זמן‬ ‫התפילה'‪ .‬שהיא הכרת הטובה של ההשפעה החדשה הנצרכת והתפילה עליה‪ ,‬שזאת יכולת‬ ‫הפרנסה בזמן שמחתינו‪ .‬וכפי מה שנמצא אנשי דעת שמכירין טובת השי"ת יש‬ ‫האדם‪ .‬והיינו שאמנם יש הרבה דברים בעולם החוזרים על עצמם מידי שנה ושנה‪ ,‬אך אינם‬ ‫לפניו ית' שמחה להשפיע להם כל טוב‪ .‬לכן בזמן הזה שיורד שפע פרנסה יש שמחה‬ ‫בגדר של 'השפעה חדשה' אלא הם בבחינת 'עולם ומלואו' שהיה צריך להיבראות טרם היות‬ ‫לפניו במרום‪ .‬וכמו כן בפנימיות השפעה שהיא התורה לישראל כי לא על הלחם‬ ‫האדם‪ .‬אבל השפעה חדשה כפי שהיו באותה עת הגשמים ועליית כל הצומח על גבי הקרקע‪,‬‬ ‫לבדו יחי' כו' מוצא פי ה' והיא התורה שנק' באר מים חיים‪.‬‬ ‫שהיא תופעה 'חדשה' הדרושה להמשך 'הנהגתו' של העולם‪ ,‬היא לא יכלה להתרחש רק על‬ ‫'מנוח לעסוק בתורת ה'‪ :‬ובעומק נוסף במהות מציאות האדם כמי שמכיר ומתפלל‪,‬‬ ‫ידי הכרת ותפילת האדם‪ .‬והנה היא קורא לתפילה זו גם 'מידת המלכות'‪ ,‬וצריך להבין מה‬ ‫הנה באמת הרי הרוחניות והגשמיות קשורים זה בזה‪ ,‬והכרת הטובה והתכלית שבהם ובקשות‬ ‫שייכות עניין ההכרה והתפילה של האדם ל'מידת המלכות'‪.‬‬ ‫האדם היהודי עליהם‪ ,‬רק הם מצדיקים את התפילה והבקשה עליהם‪ ,‬והם מנומקים זה בזה‪.‬‬ ‫'הכנת המקבל‪ :‬ובאוהב ישראל פרשת יתרו על פסוק זה‪ ,‬מוסיף שהסיבה העמוקה‬ ‫ודווקא ישראל הקרויים אדם יש בהם דעת להכיר את טובת הגשמים והפרנסה עד כמה הם‬ ‫לזאת נעוצה בעצם כוונת ותכלית הבריאה של השי"ת להיטיב 'לכל הנבראים – ולהפיק‬ ‫מועילים לש"ש‪ ,‬ו'כדי שיהי' להם מנוח לעסוק בתורת ה' ועבודתו'‪ .‬וכבשפת אמת לסוכות‬ ‫רצונם של כל אחד ואחד'‪ ,‬ולכן רק כאשר הטבה זו מורגשת על ידם בדעתם‪ ,‬ויש להם רצון‬ ‫תרמ"ח‪ .‬ולכן זה מה שרוצים בשמיים שירדו הגשמים רק על ידי בקשות ותפילות ישראל‪,‬‬ ‫לכך‪ ,‬הנה מתעורר גם הרצון העליון להשפיע את הטובה‪.‬‬ ‫שיש להם כוח של תפילה מפני שמשמעותה אצל ישראל היא רוחנית לעבודת ה'‪.‬‬ ‫אמנם י"ל דהנה כתיב ואד יעלה מן הארץ גו' ואדם אין לעבוד את האדמה‪.‬‬ ‫איתא בגמ' אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה‪ .‬דאיתא‬ ‫והענין הוא כי בתחלת הבריאה היה אז אתערותא מיניה וביה‪ ,‬ואחר הבריאה‬ ‫בפ' בראשית כי לא המטיר ה' אלקים ואדם אין‪ .‬פרש"י שקודם שנברא האדם‬ ‫צריך אתערותא דלתתא‪ .‬והוא כי עיקר כוונת תכלית הבריאה היה כדי להיטיב‬ ‫להכיר בטובת הגשמים לא ירד הגשם ע"ש‪ .‬ואין אדם אלא ישראל כדאיתא אתם‬ ‫לכל הנבראים ולהפיק רצונם של כל אחד ואחד‪ ,‬ועי"ז שנתעורר הרצון מלתתא‬ ‫קרוין אדם‪ .‬ויש להם דעת להכיר טובת הגשמים והפרנסה לשם שמים‪ .‬כדי שיהי'‬ ‫וחפצים בו עם ה'‪ ,‬נתעורר ג"כ רצון העליון כביכול להשפיע ולהיטיב לעמו‬ ‫להם מנוח לעסוק בתורת ה' ועבודתו‪ .‬ולכן רוצין משמים שירדו הגשמים ע"י‬ ‫ישראל‪ .‬אמנם דבר שאין בו צורך לעולם‪ ,‬אין ההשפעה בא מאתו ית"ש להעולם‬ ‫בקשת בנ"י‪.‬‬ ‫כשאין כאן מי שיקבל דבר זה‪ ,‬כי לא על מגן גו'‪ ,‬רק כשיש הכנת המקבל עי"ז‬ ‫נתעורר רצון הטוב להיטיב‪.‬‬ ‫'תורה ותפלה מתאחדים'‪ :‬וזוהי מציאות האדם היהודי שיש לו כוח התפילה ביותר‪.‬‬ ‫מפני שיש לו 'אחור וקדם צרתני' בגופו ונשמתו המורגשת‪ ,‬והם תלויים ומחוברים זה בזה‪,‬‬ ‫ואף שהאוהב"י מתחיל את דבריו שהרצון העליון היה להיטיב 'לכל הנבראים' הנה הוא‬ ‫ולכן בכדי להוציא לפועל את כוח רוחניות נשמתו שהם ענייני תורת ה'‪ ,‬בתוך ענייני גופו‬ ‫מסיים את דבריו בישראל בלבד ורק ש'כאשר חפצים עם ה' באותה טובה‪ ,‬הנה הם מעוררים‬ ‫לקשרם לעבודת ה' ולגילוי כבוד מלכותו‪ ,‬הוא זקוק לתפילה‪ ,‬שמבלעדיה אין יכולת לעשות‬ ‫את הרצון העליון להשפעה‪ .‬וזאת כנראה וכמשי"ת‪ ,‬שרק לעם ה' יש הכרה ותפילה בטובת‬ ‫זאת‪ .‬וזאת היא מהות האדם שהייתה ביצירה‪ ,‬והיא גם מהות התפילה‪ ,‬בכדי שיאירו הארות‬ ‫ה'‪ .‬והוא מוסיף שם עניין גדול בזאת‪ .‬שכמו בהשפעה גשמית דרושה מקודם הכרה ותפילה‪,‬‬ ‫נשמתו לחבר אל ה' גם את גשמיותו‪ .‬כבמי השלוח ח"ב לקוטי הש"ס‬ ‫כך גם בהשפעה רוחנית של תורה‪ .‬שרק אחרי 'הכנה טובה' של התעוררות ורצון‪ ,‬דהיינו הכרה‬ ‫רבי אמי ורבי אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא‬ ‫ותפילה לקבל תורה‪ ,‬ניתנה להם התורה‪ .‬כהמש"ד‪.‬‬ ‫ביני עמודי היכא דהוו גרסי‪ .‬ובירושלמי אמר רבי יוחנן ברית כרותה הוא היגע‬ ‫והנה כל תכלית הבריאה היה בשביל התורה כמאחז"ל בראשית בשביל התורה‬ ‫בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח‪ .‬והיינו כי תורה ותפלה מתאחדים‬ ‫שנקראת ראשית כו'‪ .‬אך מחמת שלא היה דור כזה אשר יהיה להם הכנה ורצון‬ ‫ואין תורה רק מכח תפלה‪ ,‬ואין תפלה רק מכח תורה‪ .‬כי אף שהאדם מבין‬ ‫לקבל את התורה כמו דור המדבר לכן לא נתן את התורה לדורות הקודמים‪ .‬עד‬ ‫בחכמתו את התורה‪ ,‬מכל מקום להוציא כח התורה על הלבוש הוא רק על ידי‬ ‫שבאו דור המדבר שהיה להם הכנה טובה והרצון גמור לקבל את התורה‪ .‬ואמרו‬ ‫תפלה‪ ,‬וכמו שהיה בבריאת עולם שכתיב ואדם אין לעבד את האדמה‪ ,‬ואיתא בגמ'‬ ‫כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע‪ .‬אז ע"י הרצון ואתערותא שלהם נעשה אתערותא‬ ‫מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם‬ ‫דלעילא ונתן הש"י להם התורה‪.‬‬ ‫רחמים וירדו גשמים וצמחו‪ ,‬והיינו אף שנטע ה' גן בעדן מקדם‪ ,‬שזה רומז שהיה‬ ‫וזוהי הגדרת עיקר מהות מציאות האדם בכל הספרים הקדושים לתלמידי הבעש"ט‪.‬‬ ‫להבריאה הבנה בחכמה והיה לו עצות לראות האור‪ ,‬אכן היה מותפסים אצלו רק‬ ‫כמי שיש לו בעצם מציאותו המורכבת מרוח וגשם‪ ,‬את כוח התפילה‪ ,‬הן לדברים רוחניים‬ ‫בחכמה ובתבונה ובדעת שזה היה ענין עץ החיים ועץ הדעת‪ ,‬אך להאיר אורם‬ ‫והן לדברים גשמיים‪ ,‬הטבועים לו בגופו ובנפשו‪ ,‬ב'אחור ובקדם' שמהם הוא מורכב‪ ,‬ולחבר‬ ‫שיאירו על הלבוש לפועל שהאדם יקבל מהם חכמה שידע איך להתנהג זה היה‬ ‫ביניהם‪ .‬לכן בקיומו ובהכרתו ותפילתו‪ ,‬הנה הוא מביא את השפע ממעלה‪.‬‬ ‫רק ע"י תפלה‪ ,‬כי אין שלימות לד"ת בלתי ע"י תפלה‪.‬‬ ‫'אנשי דעת שמכירין טובת השי"ת'‪ :‬והם הם הדברים שבשפת אמת לסוכות‬ ‫אמנם גם עצם יכולת התפילה של האדם היהודי אל השי"ת‪ ,‬שהוא בעצמו מופשט‬ ‫תרמ"ג‪[ .‬שנכתבו אולי כבר בשבוע של פ' בראשית] שזהו הסדר גם בכל שנה ושנה אחר‬ ‫ובלתי נתפס כלל בדעת האדם‪ ,‬אינה אפשרית כלל‪ ,‬ורק מחמת התורה שיש לו‪ ,‬דהיינו בגלל‬ ‫ראש השנה וחידוש הבריאה‪ ,‬הנה פשטות מצוות הסוכה היא כדי לצאת החוצה ולהתרשם‬ ‫אמנם עיקר התפשטות השגתו היא מדות מלכות‪ ,‬ובמה יתכן לו לאדם להשיג‬ ‫שיש לאדם היהודי נשמת חיים שבה הוא תופס בדעתו את התורה לפי ערכו‪ ,‬והתורה הריהי‬ ‫מדות המלכות‪ ,‬ביאר רב ששת בגמרא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא‪.‬‬ ‫שמותיו של הקב"ה ותמצית גילויו והיתפסות מציאות ה' בדעת ישראל‪ ,‬הנה רק מכוח‬ ‫יש לכוין בדבריו‪ ,‬שזה תולה בזה‪ ,‬מחמת התפשטות והתלבשות מדות מלכות‬ ‫אפשרות תפיסה זו יכול הוא להתפלל לפניו‪ .‬ולכן גם התפילה זקוקה לתורה‪ .‬וכהמש"ד‬ ‫העליונה‪ ,‬בבחינת מדריגות מלכותא דארעא‪ ,‬אנו יכולין להשיג ולתפוס קצת‪,‬‬ ‫שם במיה"ש‪.‬‬ ‫עוצם הכרת מלכותו יתברך‪ ,‬וזה סיבת קדימת מלכי אדום אשר מלכו לפני מלכי‬ ‫וכן שלימות התפלה הוא רק ע"י תורה‪ ,‬כי בעצמותו יתברך לית מחשבה תפיסא‬ ‫ישראל‪ ...‬שעדיין לא היה התלבשות מדות מלכות בצימצום מדריגה התחתונה‪,‬‬ ‫ביה כלל‪ ,‬לכן אין יכול האדם להתפלל לפני השי"ת כיון שאין לו בהשי"ת‬ ‫ממילא ואדם אין להשיג מדת מלכותו‪ ,‬מה שאין כן אחר שמלכו המלכים בארץ‬ ‫שום תפיסה‪ ,‬אכן ע"י תפיסתו בד"ת מצד זה יכול להתפלל לפני השי"ת‪ ,‬וכמו‬ ‫אדום‪ ,‬לקחו עם קרובו ישראל רמיזא דחכמתא‪ ,‬להשיג מלכותו יתברך באמצעות‬ ‫שכתיב ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני‪ ,‬והיינו‬ ‫התלבשות מלכי אדום‪ ,‬שזה עיקר תכלית המכוון בבריאות העולם בשביל ישראל‬ ‫שהתפלל מצד זה שרואה שהוא דבוק בהשי"ת והוא אוחז תמיד ביד ימינו‪ ,‬לכן‬ ‫אם זכו וניתנה להם המלוכה‪.‬‬ ‫התפלל שינחנו בעצתו ויאיר עיניו למעלה מתפיסתו‪.‬‬ ‫'המשלים ומתקן כל הבריאה כולה'‪ :‬והררצ"ה מלובלין כולל כל זאת בהגדרה‬ ‫'לדמות הצורה ליוצרו'‪ :‬ובעמוק יותר על מהות מציאות האדם כמכיר ומתפלל‬ ‫מעמיקה יותר על מציאות האדם בתורתו ותפילתו‪ ,‬שמתוך הכרתו בבריאת העולם על ידי‬ ‫ומחבר בזאת את הרוחניות אל הגשמיות ולהיפך‪ ,‬כתב בנועם אלימלך פרשת וישב‪ .‬שהכרה‬ ‫הקב"ה ובצורך לעמוד לפניו ולעבדו‪ ,‬הוא כמי שמשלים את תכלית בריאת העולם וקיומו‬ ‫זו מיושמת גם באופן מעשי בגוף הגשמי ע"י מעשה המצוות‪ .‬וכמו שאאע"ה הכיר לראשונה‬ ‫על ידי עמידתו לפני ה' הן במעשיו הגשמיים בכל ששת ימי המעשה‪ ,‬והן בעבודתו בתורה‬ ‫את מציאות ה' והוא שקראהו בתפילתו ושבח אותו 'אדון'‪ ,‬בפסוק 'אדון כל הארץ לא יעשה‬ ‫ובתפילה‪ ,‬שממנה נוצרת קורת הרוח של השבת‪ ,‬הן להשי"ת מעמו ישראל ומכל הבריאה‪,‬‬ ‫משפט'‪ ,‬ודימה אותו כאדון על כל המעשים‪ ,‬ולכך דימה שעל האדם להידמות לאדונו כצורה‬ ‫והן לאדם היהודי‪ ,‬שבשבת רווה נחת מכל עמלו הגשמי‪ ,‬ומתכלל יחד עם בני ביתו ועם כל‬ ‫ליוצרה‪ ,‬בכל מעשיו‪ .‬וזה שורש שמו אדם שהיא תכונות ויכלתו להיות בבחי' אדמה לעליון‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬המאוחדים ומתייחדים במשמעות הרוחנית העליונה של השבת שהיא עדות על ה'‪,‬‬ ‫דאיתא בגמרא מיום שנברא העולם לא היה אדם שקרא להקדוש ברוך הוא‬ ‫שברא העולם לתכלית זו‪ ,‬ואף הוציא אותם משעבוד לגאולה לשם חירות העבודה והקיום‬ ‫אדון עד שבא אברהם אבינו עליו השלום וקראו אדון לכאורה מה רבותא בזה‬ ‫לפניו ית'‪ .‬כבפרי צדיק ח"א מאמר קדושת שבת א'‪.‬‬ ‫שקראו אדון‪ .‬אך נראה דהנה אנחנו צריכין ליחד השני שמות הוי"ה ואדני ואז‬ ‫קדושת השבת נמשך מעבודת ששת ימי המעשה‪ .‬כפשטיה דקרא בפרשת‬ ‫נקרא שמו יתברך אדון ע"ד שאנו אומרים אל אדון על כל המעשים‪ ...‬וזהו ואדם‬ ‫יתרו‪ .‬ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת‪ ...‬דרק על ידי‬ ‫אין לעבוד האדמה פירוש אדמה הוא לשון אדמה לעליון שצריך האדם לדמות‬ ‫מעשה בששה ימים הקודמים ונח בשביעי על ידי זה בירכו וקידשו‪ .‬וכן אמר‬ ‫הצורה ליוצרו ליחד כל העולמות למעלה ליחדם לאחד יתברך שמו ויתעלה‪.‬‬ ‫במעשה בראשית ויברך ויקדש וגו'‪ ,‬כי בו שבת וגו'‪ ,‬דכל קדושתו על ידי שבו‬ ‫וזהו ואדם אין לעבוד האדמה פירוש שלא היה עדיין אדם שיוכל ליחד העולמות‬ ‫שבת ממלאכה הקודמת‪ .‬וכמו שנאמר בשאלתות ותנחומא פרשת בראשית‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ .‬לכן ואד יעלה מן הארץ רמז שלא היה נקרא הקדוש ברוך הוא אז אדון‬ ‫כמאן דבני ביתא וגמר לעבידתיה ועביד יום טוב עיין שם‪ .‬והאדם נברא בדוגמא‬ ‫ולזה רמז א"ד שהוא רק ב' אותיות משם אדני‪ .‬עד שבא אברהם אבינו עליו‬ ‫העליונה כמה שנאמר בצלמינו כדמותינו‪ ,‬ומה שפעל השם יתברך בימי בראשית‬ ‫השלום והשכיל בשכלו הזך ועבד את השם באהבה וזכה ליחד שמו יתברך שמו‬ ‫הן דוגמא לפעולת האדם כל ימי עולם‪ ...‬כי על זה היה תכלית בריאת העולם‬ ‫הוי"ה באדני כנ"ל ואז היה נקרא אדון כנ"ל‪.‬‬ ‫והאדם בתוכו בצלם אלהים להיות הוא המשלים ומתקן כל הבריאה כולה‪ ...‬וכל‬ ‫ואין די רק בקריאת 'אדון' שבתפילה או 'הסתכלות ברוממות אל יתברך וגדולתו‬ ‫אחד כפי עמלו בימי המעשה כן השגת הנייחא שלו ביום השבת הבא אחריו‬ ‫במורא ופחד – הבא בהסתכלו נוראותיו ונפלאותיו'‪ ,‬הנעשה רק בחלק הנשמה וה'קדם'‬ ‫בשביתתו מעמל ההוא‪.‬‬ ‫שבאדם‪ ,‬היכול להביאו לידי התפוגגות וביטולו מהמציאות של העוה"ז‪ .‬אלא 'שצריך‬ ‫'עדיין לא פסק אותו הענין'‪ :‬ומוסיף בעל אור המאיר שם עניין שייך לזמנינו‬ ‫התרי"ג מצוות שנעסוק בהם בגופנו לעבודתו' גם בגוף ובחלק ה'אחור' המחזיק בגשמיות‬ ‫ממש‪ .‬שעד היום מלמד אותנו השי"ת מושגי מלכות שמים באמצעות כל הקורות אותנו‬ ‫מציאותית (ריאלית) את כל מציאות האדם היהודי המתפלל‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫אצל מלכי אדום‪' ,‬שעומדים אנשים רעים' על ישראל‪' ,‬כדי שישיגו אלהותו יתברך על ידם'‪.‬‬ ‫והנה עיקר העבודה שעל ידי יתייחד שמו יתברך הוא על ידי הסתכלות ברוממות‬ ‫והנה מי שחלק לו אלהים בבינה‪ ,‬יכול לדעת שאפילו עתה בדור הזה‪ ,‬ועד ביאת‬ ‫אל יתברך וגדולתו במורא ופחד הבא לאדם ממילא בהסתכלו נוראותיו‬ ‫הגואל‪ ,‬עדיין לא פסק אותו הענין שעלה ברצונו הקדומה‪ ,‬להראות באמצעות‬ ‫ונפלאותיו‪ .‬ואם תאמר למה נתן השם יתברך כל התרי"ג מצות לעסוק בהם‪.‬‬ ‫מלכות המלכים שמלכו בארץ אדום‪ ,‬לפני מלוך מלכות ישראל‪ ,‬ומכאן סיבת כל‬ ‫נעבוד אותו במורא ופחד על ידי הסתכלות ברוממותו יתברך שמו כיון שזה היא‬ ‫המקריות ומאורעות הקורים לאיש הישראלי ומכלל זה לפעמים שעומדים אנשים‬ ‫עיקר העבודה במחשבה אך אם היה האדם מסתכל ברוממותו תמיד בלי הפסק‬ ‫היה בטל מהמציאות מהמורא ופחד ורעדה הבא לאדם על ידי זה‪ .‬לכן השם‬ ‫רעים‪ ,‬הוא רק שישיגו אלהותו יתברך‪ ,‬על ידם‪ ,‬אחרי התבוננות והסתכלות‬ ‫ברחמיו נתן לנו התרי"ג מצות שנעסוק בהם בגופינו לעבודתו והם תועלת לאדם‬ ‫מאיזה סיבה הביא עליו הקדוש ברוך הוא מקרה רעה‪ ...‬אמנם יתכן לו לאדם‬ ‫שיהיה אפשר לו לקיים בדביקותו יתברך‪ .‬וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו‬ ‫לדעת‪ ,‬שהוא בעצמו למיעוט הכרתו וחסרון אמונתו‪ ,‬הביא עליו הקדוש ברוך‬ ‫מגורי לשון ויגר מואב דהיינו שהיה לו ישיבה ועכבה במדרגה זאת תמיד להיותו‬ ‫הוא כל זה‪ ,‬ואם היה לו בהירות השכל להשיג נפלאות וחסד אל כל היום‪ ,‬על ידי‬ ‫ביראה ופחד יראת ה' אביו שבשמים‪ .‬בארץ כנען רוצה לומר על ידי שהיה עובד‬ ‫השגת התורה והמאור שבה‪ ,‬רוממות אלהותו יתברך ונפלאותיו לבני אדם‪ ,‬לא‬ ‫בגופו ועסק בתורתו ובמצותיו יתברך תמיד‪ .‬ארץ כנען רמז להגוף על ידי זה‬ ‫היה צריך לכל זה‪ ,‬להביא עליו מקרה אשר לא טובה‪.‬‬ ‫היה באפשר לו שיתקיים בדביקותו והסתכלות ברוממות אל יתברך במחשבה‪.‬‬ ‫ב'כלים ודרכים שהכינו אבותינו'‪ :‬ועיננו הרואות את הגזירות הגשמיות‬ ‫'מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא'‪ :‬והנה עיקר אפשרות החיבור‬ ‫והרוחניות הקשות על היהדות החרדית ובפרט בא"י‪ ,‬והתערערות האחדות בכל מסגרות‬ ‫שבין אנשים ועניינים וחומרים גשמיים רבים‪ ,‬ולבין איזה ערך רוחני ועניין נעלה‪ ,‬הוא רק‬ ‫הפעולה השונות והישנות של כל הקהילות נגד הרשעים פריצי עמנו ימ"ש‪ ,‬שאינן מצליחות‬ ‫באמצעות עטיית תכונת המלכות ההדדית בין האנשים והחומרים הגשמיים ולבין האיש‬ ‫לשנות ולהקל במאומה‪ .‬וכך הם הדברים גם בשדה שנאת אומות העולם נגד ישראל‪ ,‬וכך גם‬ ‫הנושא את אותם הערכים הנעלים‪ .‬המלכות היא המתפשטת לכל אותם אנשים וחומרים‪,‬‬ ‫בתוך החרדים יראי ה' עצמם‪ ,‬הנה 'מלכות אדום' בשנאת החינם שלה וההסתה שבאמצעי‬ ‫העומדים לשירות אותה מלוכה‪ ,‬והיא המלוכה עצמה של האיש הנעלה כפופה ליישום‬ ‫התקשורת‪ ,‬והגזירות הנוראות של אנשי ערכאות הרשע והעוול‪ ,‬צריכים ללמד אותנו לבקש‬ ‫ולהוצאתם לפועל של עקרונות נעלים שביסוד קיומה‪ .‬וכמו שהארכנו בגיליון קכ"ט תבא‬ ‫ולהתפלל בראשית השנה על שפע חדש של תורה חדשה והתחדשות הבריאה 'בהנהגה‬ ‫פ"ו מהרי"א מהאמיל את הסבר אמירת ה'מלכויות'‪ ,‬במשל המלך הגדול והנאצל‪ ,‬שממנה‬ ‫ההמשכית'‪ ,‬להתחכם מאויבינו בדרכיהם‪ ,‬ולהפוך כלים ומושגים אלה לטובת כבוד שמים‪,‬‬ ‫למלך ולשליט את האגוסטוס על בני מדינה אחת בכדי לקרבם בדעתם וברצונם לרוממות‬ ‫ומ"מ תהיה ההתחדשות הולכת ב'כלים ודרכים שהכינו אבותינו' באמצעות 'גדולי הדור‬ ‫ומעלות המלך עצמו וקבלת מלכותו‪ .‬שזו יכולת האדם לקבל עליו מתוך דעתו ורצונו עול‬ ‫כאבותינו הקדושים'‪ .‬כהמש"ד השפ"א לסוכות תרמ"ח‪.‬‬ ‫מלכות של רוחו על גופו‪ ,‬ושל המלך על עצמו‪ ,‬ולא רק ממשלה כמו על בעלי חיים או‬ ‫לכן בנ"י מבקשין {בגשם} זכות האבות ומשה רבינו וי"ב שבטים זכור אב כו'‬ ‫הפקרות גמורה‪ .‬ואלו הם דבריו הציוריים של בעל אור המאיר בפ' וירא‪ ,‬על ישראל שעד‬ ‫בעבורו אל תמנע מים כו'‪ .‬פי' שמבקשין שירד השפע על ידי כלים ודרכים‬ ‫שראו את מלכי אדום לא היו יכולים לדמות כלל את מלכותו יתברך‪ ,‬והיו בבחי' 'ואדם אין‬ ‫שהכינו אבותינו הקדושים‪ .‬ואז היא לברכה ולחיים ולא לקללה‪ ...‬כי בתורה‬ ‫על האדמה'‪ ,‬ורק מהתלבשות מלכות ה' וביטוייה באופן רחוק ונמוך ביותר במלכי אדום‬ ‫ברא הקב"ה העולם‪ .‬א"כ בכל שנה שמתחדש הבריאה הוא ג"כ על ידי התורה‪.‬‬ ‫יכלו גם הם לדמות ולייסד את מלכות ה' בעולם ולקבלה על עצמם‪ .‬שזו גם עבודת התפילה‬ ‫פי' שיש דרך ופירוש מיוחד בתורה בכל שנה‪ .‬וכפי זה הדרך מתחדש הבריאה‪.‬‬ ‫להוציא לפועל את הקדושה הפנימית שבלב ישראל ברצונם לחבר את כל החומר לרוח‪,‬‬ ‫ובאמת גם בכל יום מחדש בטובו מ"ב כדאיתא במד' וירא אין יום ויום שאין‬ ‫ולדמות ולייסד בלב ישראל את מלכות ה' בעולם‪ .‬וכנ"ל באורח לחיים‪.‬‬ ‫הקב"ה מחדש הלכה כו' ואברהם ידע מזה ע"ש‪ .‬פי' שקיום כל יום ויום ע"י‬ ‫נראה בהקדם הגמרא א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לצאת לקראת מלכי‬ ‫חידוש הלכה שלמעלה‪ .‬וז"ש אין יום ויום כו'‪ .‬וזה אין בכח כל איש להשיג‪ .‬אבל‬ ‫ישראל‪ ,‬ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו‪ ,‬אלא אפילו לקראת מלכי אומות‬ ‫החידוש בכל שנה הוא בהתגלות יותר‪ .‬ובאמת נראה שזה תלוי בזה ואהיה אמון‬ ‫העולם‪ ,‬שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם‪ .‬כי נודע‪...‬‬ ‫ואהיה שעשועים‪ .‬פי' כפי מה שמיגעין בנ"י בתורה בכל השנה ומעלין נחת רוח‬ ‫מספרים‪ ,‬שיש כמה וכמה אלפים ורבבות עולמות‪ ,‬שאין להם שיעור וערך אשר‬ ‫בכל עת מחדש לפניו ית'‪ .‬כך מתחדש להם התורה בשנה האחרת‪ .‬וכן בכל יום‬ ‫עדיין לא נתגלו ונאצלו‪ ,‬כי כל מה שלמעלה מבחינת מחשבה הנאצלה לבריאות‬ ‫ויום לגדולי הדור כאבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫העולמות‪ ,‬אין רעיון ומחשבה תפיסה ביה כלל כלל לא‪ ,‬ואפילו מלאכי השרת‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬