נחל אדניך · Nachal Adunechu — בראשית (2026-10-05)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' בראשית תשפ"ז • גליון שע"ה
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"זמן כפרה לכל תולדותם" מיד אח"כ הוא מתחזק לבחינת גימ"ל שהוא גומל
דלים ,ובסדר הזה הוא דרך הרצוי לפני הבורא ,שמיד
תמיד אפשר להתחיל מבראשית
עניין מיעוט הירח ,וכח התשובה הנשפע עי"ז אחר שנשבר לבו מיד מתחזק. יסוד היסודות בעבודת השי"ת בכלל ,ובדרך
החסידות בפרט ,הוא ,שאל לו לאדם להיבהל משום
וכן הרה"ק ר' אשר מסטאלין כתב באזהרות,
סיפור מיעוט הירח וזל"ק" :אפילו נפלת ח"ו ממדרגתך בעבודה ,אל תעמוד
דבר שבא עליו בעבודה ,ואף ח"ו נפל ונכשל ועשה נגד
רצון הבוב"ה ,עם כל זה בכל רגע ורגע הקב"ה מצפה לו,
בחולין )דף ס' ע"ב( מישב רבי שמעון בן פזי את הסתירה במקום אחד ,רק תחזק את עצמך כי זה מעשה בעל שישוב בתשובה ,וברגע אחד לשוב אליו ית' כבראשונה.
בין הפסוקים בבראשית א טז "ויעש אלוקים את שני דבר" .עכ"ל.
וכמו שאמרו הצדיקים )הר"מ מקאברין ,הרוזזינער ,היהודי'
המארות הגדלים' שמזה מבואר שהשמש והירח היו
ודברים נוקבים בענין זה השמיע הרה"ק רבי משה הק' ,החת"ם סופר ,ועוד( על הפסוק "כרחוק מזרח ממערב
שניהם גדולים' ומאידך כתיב בהמשך הפסוק "את
מקאברין זי"ע שאם לא מצאנו זאת בכמה וכמה הרחיק ממנו את פשעינו" )תהילים ק"ג ח'( ונעתיק לשון
המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת
ספרים ,ומעידים ע"ז עדים נאמנים שרפי מעלה לא קדשו של הרה"ק ר' ברוך מקאסוב בספרו יסוד האמונה
הלילה" שכאן מבואר שרק השמש היה גדול והירח קטן,
היה שייך להעלותם על דל שפתותינו ,דאיש יהודי וזל"ק" :והקשה וכי מזרח ממערב רחוק כ"כ הלא
אלא שבאמת מתחילה נבראו השמש והירח גדולים ,אלא
שנכשל אפילו בעון חמור ביותר) ,ובכמה ספרים נכתב שאפי' ברגע אחד יכול להפוך מצד מזרח לצד מערב ,ואמר
שהלבנה אמרה לפני הקדוש ברוך הוא :רבונו של עולם וכי
חרבו עדיין נוטף דם מהריגת איש ישראל רח"ל היל"ת( ,ואינו מרגיש לפרש על דרך שאיתא ברמב"ם הלכות תשובה )פ"ז(,
אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ,שאין זה ראוי
שיכול תיכף אח"כ לעמוד ולהתפלל ,לא דרך עדיין על התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש היה זה שנאוי
שיהיו שני המאורות שוים לגמרי ,אמר הקדוש ברוך הוא
מפתן החסידות .ע"כ. לפני המקום משוקץ ומרוחק ,והיום הוא אהוב ונחמד
לירח לכי ומעטי והקטיני את עצמך ,וכך יהיה חילוק ניכר
בין השמש לירח ולא יהיה את החסרון של שני מלכים קרוב וידיד ,ועל דרך זה יש לפרש הפסוק" ,כרחוק מזרח
המשתמשים בכתר אחד .ולכן נקרא הירח 'המאור הקטן' לעיני כל ישראל -בראשית .אמרו רז"ל לעיני כל ממערב" ,כמו שקל לנטות המרחק מזרח ממערב ,כי
לאחר מעשה זה. ישראל זה שבירת הלוחות )עי' רש"י דברים שם( .ומיד ברגע אחד וכל להפוך את עצמו מצד מזרח לצד מערב,
מתחילים "בראשית" ,להודיע לכל כי אין להתרפות כן יוכל האדם לעשות על ידי תשובה ,להיות הפשעים
ממשיכה הגמ' שאמרה הלבנה לפניו רבונו של עולם משום שבירה שבעולם ,אפילו מהשבירה והנפילה נרחקים ממנו כנ"ל" .ע"כ לה"ק.
האם ראוי הדבר שהואיל ואמרתי לפניך דבר הגון בסברא הכי גדולה ,ואסור להשאר מיואש ולהעצר ח"ו
נכונה ]שאין ראוי ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד[ אז וזה פי' מאמר הגמ' )קידושין מ"ט ע"ב( המקדש את
אפילו רגע אחד ,רק להתחיל מיד מבראשית ,כי על האשה על מנת שאני צדיק גמור ,אפי' רשע גמור
לכן אענש ואני צריכה למעט את עצמי .אמר לה הקדוש אופן זה נתיסדה הבריאה.
ברוך הוא :לכי והתפייסי בדבר זה שאת תאירי גם ביום מקודשת ,שמא הרהר תשובה בדעתו .שע"י הרהור
)נחל יצחק – בראשית( אחד של תשובה יכול להתהפך לגמרי לצדיק .וזה לשון
וגם בלילה ובכך יהיה לך יתרון על השמש תמורת מה
שהקטנת את עצמך .אמרה לו הירח מה הגדלות בכך המדרש שוחר טוב )כ"ב( "דבר אחר "אל תשמחי אויבתי
שאאיר ביום בשעה שהשמש זורחת שהרי נר בצהרים וכן בספר הק' ישמח ישראל שונה ומשלש דבר לי כי נפלתי קמתי וגו" )מיכה ז' ח'( ,ישראל אומרים
אינו מועיל כלום וכך אור הלבנה המועט אינו מוסיף אור זה בספרו ,שעל האדם לא לומר נואש לנפשו ,וכמו לאומות העולם ,אל תשמחי אויבתי לי ,למה ,כי נפלתי
ביום בשעה שהשמש מאירה ,אמר לה הקדוש ברוך הוא שישראל בימי מרדכי ואסתר אחר שחטאו ואכלו קמתי ,תיכף לנפילה קימה רבי שמואל אמר לה מן
לכי והתפייסי בכך שימנו ישראל את הימים והשנים לפי מסעודתו של אותו רשע נדמו כמתים בעיניהם בשביל הדא" ,כי שבע יפול צדיק וקם" )משלי כ"ד ט"ז(.
מולד הירח שהוא קובע את מנין החודשים וממילא גם מעשיהם ,עם כל זה בכח מרדכי ואסתר נתחדשו לגמרי, ובספה"ק פנים יפות )שמות ב'( פי' הפסוק "נפלה לא
את השנים .וכו' אמר לה הקדוש ברוך הוא לכי והתפייסי ובזה פירש הפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים ,היינו תוסיף קום בתולת ישראל" ,שכשהנפילה הוא באופן
בכך שיקראו הצדיקים קטנים כשמך וכפי שמצינו שנקרא אפילו ח"ו אם עבר על כ"ל ,היינו שחטא ח"ו במדת חמור עד כמעט שער הנו"ן ,אז קום בתולת ישראל.
יעקב אבינו 'יעקב הקטן' שנאמר בתפילת עמוס )ז ,ב(
היסוד שנקרא כל ,ועל ידי זה הוא עובר על הפקודים, וז"ל הרה"ק מוהר"ן מברסלב )תורה רפ"ב(" :כי רוב בני
לפני ה' שיסלח לחטאי ישראל "אדני אלוקים סלח נא מי היינו שמסמא ומחשיך את אור עיניו עד שאינו רואה אדם שרחוקים מהשי"ת ,עיקר ריחוקם הוא מחמת
יקום יעקב כי קטן הוא" ,וכן מצינו שהתנא שמואל נקרא כל המצוות ומעשים טובים כראוי ,וכו' אעפ"כ בכח מרה שחורה ועצבות ,מחמת שנופלים בדעתם ,מחמת
'שמואל הקטן' וכן מצינו שדוד המלך נקרא 'דוד הקטן'. האש יוכל לשרוף גם את המסכים והמבדילים מזה שרואים בעצמם גודל קילקולם שקלקלו מעשיהם כל
ולתקן הדבר לשרשו .עכתוד"ק. אחד מפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו,
ראה הקדוש ברוך הוא שעדיין לא נתישבה דעתה
של הירח אמר הקב"ה לישראל :הביאו כפרה עלי בראש וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א )שולה"ט מוצאי יוה"ק( ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובן מייאשים עצמן
חודש שמיעטתי את הירח .מוסיפה הגמרא ואומרת שזו הביא מהרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא על נוסח לגמרי ,ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל ,ואינם
הדרשה שדרש גם רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה שעיר הברכה "הרוצה בתשובה" ,וז"ל הישמח ישראל בזה: עושים אפי' מה שהיו יכולים לעשות עדיין .ע"כ
של מוסף ראש חדש שנאמר בו בבמדבר כח טו "ושעיר "כמ"ש הרבי ר' בינם מפרשסיחא זצללה"ה זי"ע צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה כי כל הנפילות
עזים אחד לחטאת לה'" ואילו בכל שאר מוספי הרגלים שאנו אומרים הרוצה בתשובה ,ולא המתרצה לשון שבדעתו ,אע"פ שהוא מחמת מעשים רעים שעשה
לא נאמר לשון "לה'" ,לפי שאמר הקב"ה :שעיר זה של הרוצה כביכול רצה בתשובה ,כי נעשה אהוב לד' באמת ,עם כל זה ,הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה
ראש חודש יהא כפרה עלי שמיעטי את הירח. כאילו כביכול רצה בתשובה ,וכל זה עושה הקב"ה שחורה שנופל עליו על ידי זה ,הכל הוא רק מעשי בעל
מאהבתו לבלתי ידח ממנו נדח ,למען השיבו אל אביו דבר שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי ח"ו ,ע"כ צריכין
והנה על דברי גמרא הקדושים כבר התפלא על כך
שבשמים" ,ע"כ לשוה"ק. להתחזק מאד לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה
הישמח משה בפרשת בראשית ד"ה ויעש אלקים וזה
לשון קדשו" :המאמר הזה משולל הבנה למי חטא ח"ו, וזה פי' "לעיני כל ישראל" -זה שבירת הלוחות, מעט טוב ונקודות טובות" .ע"כ לה"ק.
אחר נפילה רבתי שכזו ,עם כל זה מיד אפשר להתחזק ובספה"ק בת עין )פסח( מבאר דיסוד זה הוא בחינת
המ˘ך בעמו„ ב' ���
ולהתחדש כבראשונה 'בראשית'. ד"ג שיש לו נפילה ,ונשבר מזה ,וזה בחינת ד"ל ,אבל
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
ולמי יקריבו ,ומי יכפר ,ולמי יכנס הפרקליט ,ולמי ירצה ,ועוד הוא היוצר
"הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" והוא הבורא ה' נתן וה' לקח ואין בזה עול ומי יאמר לו מה תעשה" .וכן
כתב הגאון הגדול רבי ישעיה פיק זצ"ל במסורת הש"ס על מאמר זה של
להתחדש אבל כל זמן שהאדם רוצה לחדש ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג. ריש לקיש שמובא גם בגמרא )שבועות ט' ע"א(" :זהו סוד מסודות הקבלה
כנשר נעוריו יש לו את הכוחות זה. אנו משוררים ומזמרים "ישמחו במלכותך טאקי ואין להבינו כמשמעו ח"ו כי כל כבודה בת מלך פנימה".
נאר במלכותך" ,ואנו חוששים שמא אין אנחנו
ולכן נראה לפרש "הוא ישופך ראש ואתה מיעוטה שצריכה לקבל מהשמש ומיעוט ימי זריחתה
תשופנו עקב" שהכח להכניע את הנחש הוא דוברי אמת שהרי לא ברור לנו שאנחנו קוראי
עונג רק לכבוד השבת קודש ,אכן לפי מה שכתב והתורת חיים )חולין שם ד"ה אמר( מסתפק האם לכתחילה היה אור
ע"י בחינת בראשית ,שבכל יום יהיו בעיניו
התולדות הק' שטעם מצות עונג שבת הוא הלבנה ממש כאור החמה ונתמעט אורה לאור חלש .או שבתחילה
כחדשים ויכיר בלבבו שיש כח לכל יהודי לחדש
עפ"י המשל בבן מלך שנשבה ביד אויב וקבל היתה כל הזמן במילואה כמו שהיא היום באמצע החודש .והמיעוט
כנשר נעוריו ,ואילו כוחו של הנחש הוא במה
אגרת מוצפנת שבקרוב יבוא המלך בחיל גדול הוא שנחסרת תמיד עד ראש חודש .ושיטת השם משמואל ר"ה תרע"ו
שמכניס ח"ו בלב האדם את היאוש כאילו
לפדותו ,והי' שמח שמחה גדולה אך לא יכל שגם לכתחילה היה אורה של הלבנה קטן וחלש מאור השמש ,שאם
הוא בבחינת עקב הנגרר אחר הראש וא"א לו
לגלות השמחה כלפי חוץ מפחד שוביו לכן חילק לא כן הרי לא היה חילוק בין היום להלילה ,ומה שבתחילה נאמר גם
להתחיל מבראשית ,וכמו שאמר כ"ק אאזמו"ר
לכולם משקה המשכר והם שרו ורקדו עבור על הלבנה 'שני המאורות הגדולים' הוא ע"פ מאמרם ז"ל )בא מציעא דף י"ב
זי"ע שזוהי קליפת עמלק שכתוב בו "ויזנב בך כל
המשקה ובן המלך רקד עבור בשורת האגרת ,כך ע"ב( לא גדול גדול ממש ,ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שלחן
הנחשלים אחריך" לעשותו בבחינת זנב הנגרר
בכל שבת מקבלת הנשמה כמין אגרת מאביה אביו נקרא קטן ,קטן ואינו סמוך על שולחן אביו זהו גדול .ולפי"ז נבין
אחר הראש כאילו אין בידו להתחיל מחדש,
שבשמים ורצונה לשמוח אלא שהנשמה נתונה שכיון שבתחילה היה ללבנה אור עצמי כמו השמש ולא היתה סמוכה
ולכן נלחם עשיו ביעקב באחזו בעקב יעקב כי
בשבי החומר המעכב את השמחה ,וכשנותנים על שלחן החמה אע"פ שאור זה היה קטן וחלש יותר ,בכ"ז היה לה
זוהי קליפת הנחש וקליפת עשיו ועמלק למנוע
לגוף אכילה ושתי' הרי הגוף שמח במה שקבל שם 'מאור הגדול' ,כגדול הסמוך על שלחן עצמו .אבל לאחר מיעוט
מן האדם את כח ההתחדשות ,אבל כאשר יהודי
והנשמה שמחה בשמחה רוחנית באגרת הלבנה נתמעטה מאורה העצמי שהיה לה והשתא לית לה מגרמה כלום
שואב משבת בראשית כוחות של התחדשות
שקבלה מן השמים. רק ממה שמקבלת מהשמש .ולכן מאז נקראת המאור הקטן ] .ורעיון
תמידית אז אין לנחש שליטה עליו.
זה ע"פ ב"מ י"ב גם כותב הגה"ק מקוז'יגלוב בספרו ארץ צבי מועדים
ובזה יש לבאר דברי התרגום יונתן שכתב ונראה להוסיף ביאור בזה ,כי באמת בדרך
בדרשה לשבת הגדול תר"צ בססנובצא עמ' רס"א .וכותב שם שאח"כ
שנענש הנחש להיות עורו נפשט מעליו אחד כלל שמחת הנפש אינה מקושרת לשמחת
מצא כן שחלק זה מפורש בזוה"ק )בראשית דף כ' ע"ב( שהקטנת הלבנה היה
לשבע שנים ,ואיתא במדרשים שצער גדול יש לו הגוף אדרבא שמחת הגוף מביאה עצבון
שלא יהיה לה אור עצמי[.
לנחש כאשר הוא מפשיט את עורו כצער לידה לנפש ,אלא שבמה שיש מצוה בעונג הגוף זה
גורם שאין סתירה ביניהם ואוכל ושבע "ואין והשם משמואל מוסיף שחוץ ממה שנחסרה הלבנה בחסרון זה
ממש .ועוד כתב בתרגום יונתן עה"פ "ויעש ד'
נפש"ו קצה עליו" כלשון רש"י )ביצה ט"ז ,(.ויתכן שאין לה אור עצמי .נוסף בה עוד חיסרון ומיעוט שקודם מיעוטה
אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם",
שזוהי כונת התולדות הק' שכדי שתהי' שמחת נראתה בשמים בכל ימי החודש ,אבל נמעט גם הזמן שבו הלבנה נראית
"ועבד ד' אלוקים לאדם ולאינתתי' לבושין דיקר
הנפש ללא הפרעה נתן השי"ת מצוה לענג את בשמים .שכשהיא קרובה מדי לשמש אין רואין אותה כלל ,ורק באמצע
מן משך חיויא דאשלח מיני' וכו'" ולכאו' מדוע
השבת וממילא לא תופרע הנפש משמחת החודש שהיא רחוקה לגמרי מהשמש רואים אותה בשלימותה .ובזמן
יהי' נעשה בגדי כבוד ויקר מן העור של הנחש
הגוף .וכאשר יהודי אוכל ושותה לכונה זו אע"פ המולד רואין לרגע אחד בצד מערב ,ואחרי כמה דקות אין רואים אותה.
הארור ,וי"ל דהנה כתיב )תהילים ק"ג ה'( "תתחדש
שנהנה מאכילתו ,הרי הוא מקיים "ישמחו ולכן מבקשים בקידוש לשנה שני בקשות" :יהי רצון שתתמלא פגימת
כנשר נעוריכי" וארז"ל שטבע הנשר לחדש
במלכותך טאקי נאר במלכותך" אע"פ שאנו הלבנה ,ולא יהא בה שום מיעוט" ,שאין זה כפל לשון ,אלא שתתמלא
נוצותיו אחת למאה שנה ומזה ילמד האדם
"קוראי עונג שבת". הלבנה ויהיה לה אור עצמי ,וגם לא יהא בה שום מיעוט בשעות זריחתה.
שיכול לחדש עצמו בעבודת השי"ת ,והנה כל כח
אלא שהשתא צריך להבין בשלמא לאחר שאמרה שאי אפשר לשני
הנחש הוא למנוע התחדשות זו ולכן כוחו בעקב בקללת הנחש נאמר "הוא ישופך ראש
מלכים שישתמשו בכתר אחד ,ומוכרח שיהיה משפיע ומקבל ,מובן
בלבד והעונש הגדול ביותר לנחש הוא שהוא ואתה תשופנו עקב" שכח ההתגברות של
מה שאמר לה הקב"ה 'לכי ומעטי את עצמך' שמאז היא מקבלת
עצמו צריך להפשיט עורו מעליו אחד לשבע הנחש הוא בראש וח"ו כוחו של הנחש הוא
מהחמה וסמוכה על שלחן החמה ,ונקראת קטנה .אבל מהו העונש
שנים ,ומזה ילמד האדם שגם הוא יכול לחדש בעקב ,וכתב הכלי יקר עפ"ד הקדמונים שהיצר
נוסף שנענשה הלבנה שזמן ממשלתה נתקצר מאד ,ורוב החודש פניה
עצמו כימי נעוריו וזהו צער לנחש כמו צער הרע מושך כוחו מן הנחש הקדמוני והיצר הרע
מכוסות בשעות הלילה.
לידה ,שהרי מזה גופא ילמד האדם שיוכל להיות דומה בתחלה לחוט של עכביש ואח"כ לעבותות
כתינוק שנולד וזה מאבד את כל כוחו של הנחש, העגלה ,ולכן נאמר "הוא ישופך ראש" כי אם בושת הלבנה והשפעת הרהורי תשובה מחמתה
ונמצא שמאותו עור שהפשיט הנחש מעליו יהי' האדם זריז וילחם ביצרו הרע בראש כלומר ומחדש ה'שם משמואל' פשט נורא נוראות שמצד הקב"ה נענשה
מזה נעשו כתנות אור לאדם הראשון להיות תיכף בבואו אליו ,אז "הוא ישופך" כי בנקל רק בענין הראשון שלא יהיה לה אור עצמי רק מה שמקבלת מהשמש,
לו שמירה והגנה מקליפת הנחש ,שמזה ילמד ינצחו האדם וינתקו מעליו כאשר ינתק פתיל אבל הענין השני שנעלמת הרבה זמן ממשלת הלילה אינו מצד העונש,
שיכול כל אחד להתחיל מבראשית ולא להיות חוט של עכביש ,אמנם אם בראש דבריו יתן אלא שהיא נעלמת בזמן ממשלתה מצד גודל הבושה העצמית שיש
כזנב הנגרר אחר העבר ובזה תאיר נשמתו לנצח. מקום ליצרו וילך אחר עצתו יום אחר יום עד לה ללבנה על עצם זה שקטרגה לפני הקב"ה .ועוד חידוש הוא מוסיף
והנה זקה"ק זי"ע היה שגור בפיו שהעולם שנעשה חזק כעבותות העגלה אז קשה לנצחו, שהיות ושם למעלה אין שכחה ,וכל הבושה של הלבנה הוא כמו
סבורים שנסתיימו ימי התשובה ואני אומר וזה משל גם על התשובה שעושה האדם בראש הבושה שבשעה הראשונה והבושה הזו של תשובת הלבנה משפעת
שעתה מתחילין ימי התשובה ,כי עד עתה היו ימי חלדו שאז בנקל לו לעזוב דרכו ,אמנם בעקב בושה על לבבות בני ישראל להתעורר בתשובה בראש חודש ,שאז
ימי קבלה טובה ועתה כשמתחילין מבראשית בסוף כשכבר הורגל במעשיו "גם כי יזקין לא זמן העלמותה הגדול ביותר .ולכן בר"ח הוא זמן כפרה לכל תולדותם.
הזמן להכניס כל אותן קבלות טובות לחיי יסור ממנו" )משלי כ"ב ו'( כי הוא כבר קשור רח"ל וכן מקדימים בערב ראש חודש לשוב בתשובה ביום כיפור קטן ,ואומרים
המעשה בפועל ממש ,ומעתה יש לנו לקבל בעבותות ,עכדה"ק. וידוי דרבי ניסים גאון 'אין לי פה להשיב ,ולא מצח להרים ראש' ,שכל
משבת זו את כח ההתחדשות ועיקר המכוון ולפ"ז יש ללמוד מזה כאשר אנו עומדים רגשי הבושה האלה נמשכים בנו מבושתה של הלבנה שמתביישת תמיד.
הוא לשמור על הנפש שלא תתלכלך מעתה. בפרשת בראשית להיות חזקים ואמיצים וכן כתוב בספה"ק גנת אגוז מהגה"ק המקובל רבי מאיר גבאי
אבל ידוע שהרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע אמר בתחילת השנה ,שלא לאבד שום שבוע זי"ע שראש חודש הוא 'ראש למועדי ההכנעה' .וכמו שכתוב בזוה"ק
במוצאי יוה"כ כשהגיע ל"והוא רחום יכפר מלימוד חומש ורש"י ומלהעביר הסדרא שניים שפסח שבועות סוכות בזכות אברהם יצחק ויעקב ,וראש חודש בזכות
עוון" שיש לו כבר חשבון של ארבע מאות מקרא ואחד תרגום ,כי בתחילה בנקל לנצח את דוד המלך ,ומובא בגמ' ר"ה כ"ה ע"א שרבי אמר לרבי חייא שילך לבית
עבירות לשוב עליהם בתשובה] ,ואמר הרה"ק היצר אבל אם הורגל לעשות השלמות לאחר הועד שהיה במקום שנקרא 'עין טב' לקדש שם את הירח וישלח לו ע"י
רבי איצק'ל מפשעווארסק זי"ע שבודאי יש מכן קשה מאוד להשתדל בזה כראוי ,וכן לענין שליח סימן שקידש את החודש שהשליח יאמר" :דוד מלך ישראל חי
לו חשק שיהי' לו חלק בעבירות אלו[ ,אבל אנו כל הנהגה טובה שבתחילה נקל יותר לעמוד וקים" .ופירש רש"י :שדוד מלך ישראל נמשל כלבנה שנאמר בו תהלים
אין צריכים לחפש בנרות על מה אנו צריכים ע"ז בתוקף ואסור ליתן אחיזה ליצה"ר בשום פ"ט-ל"ז "כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם" ,ולפי דברי השם משמואל
להתחדש ולשוב בתשובה ,ולכן עלינו לאזור פנים ואופן. וגנת אגוז מאיר הענין מאד שהרי כל דברי דוד בתהילים הם בושה
עוז משבת בראשית לחיות תמיד מתוך רגשי אכן מה שכתב הכלי יקר שבעקב אז ח"ו לפני השי"ת" ,חרפה שברה לבי ואנושה" וכדו' ,וד"ה מקונן על ריחוקו
התחדשות ועי"ז לא יהי' לנחש הקדמוני שום "אתה תשופנו עקב" כי קשה לפרוש באחרית מה' בבושה והכנעה .שזה בחינת הלבנה ,וע"י השפעת הלבנה ודוד
שליטה עלינו. מן היצר ,הנה השי"ת נתן לנו את ימי התשובה המלך שהוא בחינתה ,בני ישראל המונים ללבנה גם מתביישים ושבים
ויהי רצון שנזכה לשנת גאולה וישועה באחרית השנה ולמדנו מזה שיכול כל אחד להשי"ת ,ולכן יש השראת השכינה מיוחד בראש חודש ,כי הקב"ה שוכן
ולשבתות מאירות ששבת בראשית משפיעה להתחדש כנשר נעוריו ,ו"אל תשליכנו לעת את דכא ,בזכות הבושה וההכנעה שיש ליהודי בער"ח ובר"ח.
על כל השבתות כולן ולכל טוב סלה. זקנה" היינו לבחי' של זקנה שאין לו חשק
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א
"מצות פרו ורבו")א(
צירוף אויר לדופן עקומה בפרשתינו נצטווינו במצוה ראשונה ,מצוות פרו ורבו שנאמר )בראשית א' כ"ב( ויאמר להם
סוכה שיש בה בצד סכך פסול פחות מד' אמות ,ולאחר מכן יש עוד אויר פחות אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה) ,כן למד החינוך ,וי"א דילפינן לה מהפסוק בפרשת נח "ואתם פרו
מטפח והוא משלים לד' אמות ,ואז מתחיל הסכך הכשר ,האם הסוכה כשרה, ורבו" שזו נכתב לצווי ,וכאן נכתב לברכה יעוין ברש"י ורמב"ן שם( ,והפליגו בגודל מעלתה עד שאמרו ששקולה
צדדי הספק ,האם נאמר כיון שיש פחות מד' אמות הוי דופן עקומה ,והאויר היא כנגד תרי"ג מצוות )חיד"א בס' כסא רחמים( ,וכן מצינו שחיבב הקב"ה פריה ורביה יותר מבנין
הוא לבוד ,או שמא כיון שביחד יש ד' אמות עד הדופן ,לא אמרינן דופן עקומה? בית המקדש )ירושלמי כתובות פ"ה ה"ז( ,וכל העוסק במצווה זו כאילו בנה עולם וזוכה לאריכות ימים
והצלחה בתורה )זוה"ק קפ"ז ע"א( ועוד ועוד ,ע"כ נעסוק השבוע במצווה זו .והנה במצווה זו כלול
תשובה לשאלה משבוע שעבר הרבה חלקים ,ויש חלקים שא"א לפרטם ,ונתמקד רק בשני חלקים" ,מצוות נישואין" ,ו"הענין
לחדש חידושי תורה" וכל המסתעף מזה להלכה כדלהלן.
השאלה בקצרה :כשיש רשת מעל הסוכה בגלל הרחפנים ,האם הסוכה
מתחתיו היא כשרה ,ומה אפשר לעשות להכשירו? מצוות נישואין :מצווה או לא :נחלקו הראשונים האם הנישואין היא מצוה בפני עצמה,
תשובה :כתבו התוס' בסוכה )דף יז ע"א ד"ה אילו( שאם אין סכך פסול או חלק וסניף למצות פרו ורבו ,או שאינה מצוה כלל רק יש דין שכשאדם מקדש אשה היא
בשיעור ארבעה טפחים ,ויש אויר פחות מג' מפסיק ביניהם ,אין האויר נאסרת על כל העולם וע"י הנישואין היא מותרת לו ,י"א דהיא מצוה אך היא מצווה בפנ"ע
בלי קשר למצוות פרו ורבו )רמב"ם ספר המצוות רי"ג ,חינוך מצוה תקנ"ב ,ריטב"א כתובות ז :שתמה למה אין מברכין
משלימו לארבעה במה שחושבו כסתום מחמת לבוד ,דלא אמרינן לבוד
להחמיר .אמנם אם יש שני טפחים סכך פסול בצד אחד ,ושני טפחים על הקידושין אקב"ו לקדש אשה כיון שהיא מצווה בפנ"ע( ,וי"א דמצות נישואין היא חלק ממצוות פרו ורבו
שנצטוינו בפו"ר ע"י קידושין וחופה )חידושי הר"ן מו"ק י"ח :בד"ה שדה פלוני וכ"ה בר"ן קידושין ט"ז :מדפי הרי"ף
סכך פסול בצד השני ,ויש ביניהם אויר פחות מג' ,יש להסתפק אם שני דאע"ג דאין האשה מצווה במצות פו"ר מ"מ מצווה לאשה להתקדש דמסייעת לבעלה לקיים מצוותו וכ"ה בהג"א כתובות פ"א
הפסולין מצטרפין לארבעה לפסול את הסוכה דשמא כיון דאויר מפסיק רא"ש סי' י"ב דמטעם זה אין מברכין על קידושין דאין עשייתה גמר מצוותה ,וכ"כ בפשיטות המהר"ם שי"ק אה"ע סי' ד' מסברא
בינתיים לא מצטרפי ,או שמא כיון דאין באויר ג' מצטרפין .ובשו"ע )או"ח דנפשיה דע"כ מה שצווה התורה בפו"ר היא להשתדל לישא אשה ,דרק זה היא ביד האדם( ,וי"א דאין שום מצוה
סימן תרלב ס"ד( נשאר בספק. בנישואין דעיקר היא מצוות פו"ר וא"צ קידושין לקיים מצווה זו שהרי אם לקח פילגש וקיים
והקשה רע"א )מהדו"ק סוף סימן יב( שאויר גם בפחות מג' טפחים פוסל, ע"י מצווה פו"ר אי"צ לקדש אשה )הרא"ש פ"א סי' ב' ,וכבר האריכו הפוסקים לפי דבריו אם פילגש מותרת להדיוט
ורק מחמת ההלכה למשה מסיני שיש לבוד אינו נפסל ,ואם יש ב' טפחים ואכ"מ ,ויש שהבינו בדברי הרא"ש שס"ל דהוי סניף למצוות פרו ורבו יעוין בס' נחל איתן סימן י"ד אך רוב אחרונים הבינו כנ"ל,
סכך כשר ,וב' טפחים סכך פסול ,שנחשב כאילו שני טפחים של הפסול יעוין בפמ"ג פתיחה להלכות ברכות ,שמלה לצבי סי' א' סק"א ועוד וכ"ה פשטות לשון הרא"ש(.
דבוק בסכך כשר ואין כאן הפסק ,או דממלאים האויר מסכך כשר שבצדו. נפק"מ :ויש כמה נפק"מ בין השיטות ,א .לגבי מצוות צריכות כוונה :דאי לאו מצווה אי"צ
אבל כשיש שני טפחים של סכך פסול משני הצדדים ,ממה נפשך הסוכה כוונה כלל ואם היא חלק ממצות פו"ר מספיק שמכוין באופן כללי למצוות פו"ר ,ולשיטת הדרך
פסולה ,או שאמרינן לבוד ,ושני הסככים מחברים ,ואם אין אמרינן לבוד פיקודיך צריך לכוון גם טעם המצווה ,ואי מצוה בפנ"ע צריך לכוון לקיים מצוות נישואין שנאמר
]היינו שאין אומרים שהאויר מתמלא[ האויר עצמו חוצץ .וצע"ג .וכן כי יקח איש אשה .ב .בזבוז יותר מחומש :קי"ל דבכל מצווה יש לבזבז עד חומש ,ואי נימא
הקשה בערוך לנר )סוכה שם( .ויעוין גם בשפת אמת מה שכתב בזה. דנישואין ופו"ר שני מצוות צריך לבזבז לכל מצווה בנפרד משא"כ אם היא מצווה אחת.
והנה בגדר לבוד ,בוודאי לא אמרינן רק שהחלקים מתקרבים זה לזה חיוב האב :האב חייב להשיא בניו ובנותיו שנאמר )ירמיה כ"ט ו'( וקחו לבניכם נשים ואת
וסותמים את האויר ,שהרי לגבי מחיצות אם יש לו ג' קורות כשהם בנותיכם תנו לאנשים ,ונחלקו הראשונים האם חיובו מה"ת או מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
רחוקים זה מזה בפחות מג' טפחים ,לא אמרינן שהאויר מחברם יחד )יעוין גמ' קידושין ל :וברמב"ן ספר המצוות שורש ב' ס"ל דהיא מה"ת ,והר"ן ומאירי בקידושין שם ס"ל דהוי מדברי קבלה,
ונעשו קרובים ,שאם כן אין לו מחיצה בגובה עשרה טפחים ,אלא על ומשמעות הרמב"ם דהוי מדרבנן ועין בס' עיניים למשפט ועוד(.
כרחך ,אמרינן שהמחיצה מתמלאת ביניהם ,ונחשב כאילו יש לו מחיצה טעם החיוב :מבואר בסדר היום )בפי' משנת בן חמש למקרא( משום דעיקר מצוות פו"ר היא כדי
בגובה עשרה טפחים .מאידך כשיש לו טפח של סכך פסול משני הצדדים, להשאיר אחריו ברכה וימשיך קיום בעולם לכן יעשה כל מה שיכול וה' יגמור בעדו.
וביניהם אויר פחות מג' טפחים ,אין אומרים שהאויר מתמלא מסכך פסול
גדר החיוב :ונכלל בחיוב זה הן לטרוח ולחפש לבנו אשה הוגנת לו והן ליתן הוצאות
של הצדדים ,אבל כן אומרים שהאויר מתמלא ,שהרי ישנים תחתיו ,ואם
הנישואין וכמו"כ ל"השיא בתו לת"ח" ודנו הפוסקים בזה האם להשיאו לת"ח הוי חיוב ממש
כן צריך בירור מה הוא גדר לבוד .האם האויר מתמלא ,או שזה מתקרב.
או עצה טובה קמ"ל )דלשון השו"ע אה"ע סימן ב' היא "ישתדל" ויש לדון בלשון זה האם הוי חיוב או לא ע"פ מה שמבואר
וביאר בפמ"ג )סימן תרלב א"א סק"ה( וביתר ביאור בקהילות יעקב )סוכה סימן
לשון זה בשו"ע אור"ח סי' צ' לענין תפילה בציבור יעוין שו"ת אגר"מ אור"ח ח"ב סכ"ז ,ושו"ת מנח"י ח"ז ס"ו שדנו שם בלשון זה(.
יג( שיש כמה גדרים בלבוד ,א .שהצדדים מתקרבים זה לזה ונחשב כסתום.
בזמן הזה :כמו"כ דנו הפוסקים אם בזמן הזה שאין אנו דנים דין ת"ח לכמה דברים אם לדין
ב .שהלכה למשה מסיני שהאויר מתמלא .ואם יש סכך כשר משני
זה כן דנים )יעוין פת"ש אהע"ז סי' א' סק"ה דכתב דנוהג ובשו"ת התעוררות תשובה חאה"ע ח"ד ס"ג שכתב דלא נוהג(.
הצדדים ,יש לומר שהאויר מתמלא ,אלא שגם אם האויר מתמלא מדין
הלכה למשה מסיני ,הלא בסכך צריך שיתמלא בדבר שהוא כשר לסכך בו. גיל הנישואין :בן י"ח לחופה :מצווה על כל אדם לישא אשה כשהוא בן י"ח שנים )משנה אבות
ולכן צריך לומר שיש גדר נוסף ,בהלכה למשה מסיני בדין לבוד ,שאם יש פ"ה כ"א( והיינו תחילת שנת י"ח כמבואר בדרכי משה אה"ז סי' א' אות ג' .ואף בזה"ז אין לאחר
סוכה כשרה חוץ ממקום האויר ,הרי שהאויר מתמלא בסכך כשר ,למרות זמן זה בטענה שנשתנה הדורות )נחל קדומים להחיד"א פר' אמור יעו"ש מה שדייק בפסוק והוא אשה בבתוליה יקח,
שאין בצדדיו סכך כשר. וכבר השיב החזו"א לבחור שטען כך ,דא"כ אף מה שאמרו בן י"ג למצוות ישתנה הדורות(.
ולפי זה מבואר היטב ספיקת התוס' .כי אם אין בצדדים ד' טפחים מקורו :או מדכתיב י"ח פעמים "אדם" מ"בראשית" עד כי מ"איש לקחה זאת" )רש"י רע"ב
של סכך פסול ,בזה אין אומרים לבוד להחמיר שהאויר מתמלא בסכך ויעוין בתוס' יו"ט שהקשה דלא מצא אלא ט"ז פעמים וע"כ צ"ל דאיש נמי מן המנין( ,או מדכתיב והוא אשה בבתוליה
פסול ,אבל כאשר יש ד' טפחים של סכך פסול ,ואז אין צריך למלא את יקח ,והוא בגימטריא י"ח )תשב"ץ קטן אות תס"ה ,בעל הטורים ויקרא כ"א י"ג וסמך עוד לדבר מדכתיב "והוא" כחתן
האויר בסכך ,אלא לקרב את שני הצדדים ,בזה נסתפקו התוס' שאולי יוצא מחופתו דמי"ח יוצא מחופתו( ,או דילפינן מיוסף הצדיק שהיה בן י"ז כשנאבד מיעקב אבינו ע"ה
כן אמרינן לבוד גם להחמיר לקרב בין שני הצדדים ,ואם שני הצדדים ועדיין לא השיאו )דרך פיקודיך מצווה עשה א'( ,או מטעם דמבן י"ח שנים עומד על פרקו להנשא )רש"י(.
מתקרבים זה לזה יש סכך פסול של ד' טפחים ,או שמא גם בזה לא דאורייתא או דרבנן :נחלקו הפוסקים י"א דגיל זה חיובו מה"ת )יעוין בשו"ת רשב"ן חאה"ע סי' ו' אות
אמרינן לבוד להחמיר. ב' בשם ס' אמרי נועם ויעוין עוד שם בסי' ה' דכל השיעורין הנאמר במתני' שם היא הלכה למשה מסיני ,ויעוין באריכות בשו"ת
ולפי זה מתורץ קושית רע"א ,כי על הצד שלא אמרינן לבוד להחמיר, דברי יציב חאהע"ז סי' ג' אות ה' וט'( .וי"א דחיובו מדרבנן )לבוש שו"ע אה"ע ס"א סעיף ג'(.
ואין מקרבים את שני הצדדים להיות אחד ,אין נשאר אויר ריק בין עיקר זמנה :דנו הפוסקים בזמן י"ח לחופה י"א דאז רק תחילת זמנה ואם נתעכב אין לו
הצדדים שיפסול את הסוכה ,אלא זה בגדר לבוד שהאויר מתמלא בסכך עונש עד שיעבור גיל עשרים )שו"ת יכין ובועז דומיא דלולב שחיובה מתחיל מהבוקר ונמשך כל היום ,וכ"ה בשו"ת דברי
כשר שנמצא בכל הסוכה ,וממילא הסוכה כשרה ,כי בין שני סככי הפסול, יציב חאה"ע סי' ג' אות ב'( ,וי"א דעיקר חיובה בזמן י"ח )ערוה"ש אה"ע ס"א סי"ד(.
יש סכך כשר. בן י"ג למצות :כבר נתקשו הפוסקים מ"ש מכל המצוות שקיי"ל בן י"ג למצוות ,ונאמרו
והנה הב"ח סובר שאמרינן לבוד להחמיר ,גם באופן שאין ד' טפחים בזה הרבה טעמים וננקוט כמה מהם ,י"א דרק כשהוא בן י"ח שנה כבר הגיע האדם לרביע שניו
של סכך פסול משני הצדדים .וכתב במשנ"ב )סימן תרכו ס"ק יז( שכדי לצאת ושכלו שלם לירד לעומקו של דין )ב"ח חו"מ סימן ז'( ,וי"א כיון דצריך ללמוד קודם שישא אשה
ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח ביניהם כשיעור ג' טפחים .או שיניח ותחילת לימוד הגמ' היא מבן חמש עשרה ע"כ קבעו בן י"ח שיהיה לו ג' שנים ללימוד הגמ'
ביניהם סכך כשר .אולם למעשה זה רק חומרא. ])חלקת מחוקק שו"ע אה"ע סי' א' סק"ב ,בית שמואל שם סק"ג ,ערוה"ש שם( ,ואף שקיי"ל דכל תלמיד שאינו
ולפי זה בעניננו אם יש ברשת שמעל הסוכה חוטים שאם נצרף את רואה סימן יפה בתלמודו חמש שנים א"כ זמן הלימוד חמש שנים ,כבר כתב בשועה"ר הל' ת"ת
כולם יחד יהיה ביחד ד' טפחים ,בזה יש את הספק של התוס' אם אומרים פ"ג ס"א דגם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים בלי טירדה גדולה טרם יוליד בנים הרבה
לבוד להחמיר ,וממילא מספק לא יהיה אפשר לברך בסוכה כזו ,אבל אם ויעוי"ש עוד בקונט"א סק"א .ומכאן יש להתעורר לנצל ימי הבחרות בלימוד דאל"כ יקשה
אין בצירוף כל חוטי הרשת ד' טפחים ,נשאר רק חומרת הב"ח ,ובזה עליו אמאי בן י"ג לא התחתן.ויש לציין שכבר האריכו הפוסקים האם עיקר חיוב נישואין היא
אפשר להקל ,ולברך בסוכה כזו .והעצה היא ,להניח את הסכך מעל הרשת, בי"ג שנים אלא שמכמה טעמים קבעו זמנים אחרים ונפק"מ כשאין טעמים אלו ,יעוין בשו"ת
שאם יש סכך כשר בין האויר ,אין אומרים בזה לבוד ,והסוכה כשרה. שבה"ל ח"ו סי' רכ"א וח"ח סי' רס"ד מה שמסיק בזה[.
ג
להתענג בעקבותיהם
של צדיקי הדורות צוף נחי>ל סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
חתן לתמיד מקולמוסו של הרה"ח ר' בערל רוזנברג שליט"א
"שמעתם"? – התפרץ 'גרונם כל יודע' לתוך הקאווע שטיבל בבהימ"ד
שבזידיטשוב" .מה כבר קרה" נענה לו זרח בקוצר רוח 'טלית-ותפיליו'
מסירות נפש למען לימוד הלכות שבת
תחת בית שחיו ,פאותיו עדיין יבשות ,והוא בדרכו לטבילת טהרה להשתחרר הביתה או מספיק שאקח אותו באמבולנס חטיבה אחת של דביקות ואמונה
של בוקר .לעומתו פייבוש שלגם לו כוס קפה מהביל וריחני ופאותיו מחובר לחמצן לביתו להשתתף בהישיבה ,ומיד שבת קודש אצל כ"ק מרן רבינו בעל נחל יצחק
נוטפות מרגליות של טהרה כבר היה יותר נינוח וקשוב ,וביקש אף אחר זה שישוב לבית החולים להמשך הטיפול עד זי"ע היתה חטיבה אחת של אמונה בבורא עולם,
הוא לשמוע מה החדשה המסעירה שהביא גרונם באמתחתו. שישתחרר ,ענה לי בודאי ,אין שום בעיה לחזור אחר הנני זוכר באיזה התלהבות היה שר בכל שבת קודש
גרונם חייך לעצמו בסיפוק בראותו קבוצה מכובדת כבר מתגודדת לה כך ,אבל אני מוכרח לנהל את הישיבה הערב בביתי. את הניגון אני מאמין באמונה שלימה שהבורא
סביבו ומחכה למוצא פיו ,הוא חיכה שאחרוני המקפק'קים יצטרף מיד לקחתי את האמבולנס והכנסתי את רבינו יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא
אף הוא לגורן העגולה ,הוא כיחכח בגרונו בארשת חשיבות ,ואז שיגר לתוכה כשהוא מחובר לצינורות חמצן ואינפוזיה, לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,וסימנך כי
לאויר את הפצצה" :מוט'ל נַ אר התארס"! "מה"?! הנוכחים לא האמינו וככה נסענו יחד לבני ברק לביתו .הייתי בטוח שאמצא שבת זוטשקא ,בגימטריא שמע ישראל ה' אלקינו ה'
למשמע אוזניהם ,אך זאת ידעו נאמנה ,ששמועותיו של גרונם קב שם את כל גדולי ישראל מבני ברק ,כמו לדוגמא אחד )עם התיבות והכולל(.
ונקי הם ואין עוררין על מקורותיו ומראי מקומותיו" .כן .מוטל" -שחו הרה"ג רבי משה לייב לאנדא זצ"ל אב"ד בני ברק, אוי ,כמה הומים בי הרגשות של כיסופין ותשוקה
הבריות בתדהמה" ,מויראדיג" ,הוסיפו אחרים בנענוע ראש. הרה"ג רבי נתן גשטטנר זצ"ל משכונת אגודת ישראל, עצומה לחזור לאותם הימים ,ימי ערב שבת קודש
השמועה עשתה לה כנפיים ברחבי העיירה זידיטשויב כאש בשדה ויבלח"ט הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ועוד אחר חצות היום ,אחר שהתטהר והתקדש בהכנות
קוצים ,כולם דשו בה בהתרגשות עצומה ,מנסים להבין פרטים ועוד ,אבל כמה התאכזבתי כשהפתעתי מאד לראות לכבוד שבת קודש ,אשרי עין ראתה זאת ,זכור אזכרנו
נוספים על זהות המחותנים וטיב השידוך ,ואכן עובדה קיימת הייתה שם ממתינים בסך הכל ב' אברכים מהכולל ,ונכדו כ"ק
זאת'" ,מוט'ל נַ אר' איז א חתן". והמו מעי לו בהתעוררות רגשי געגועין עזים לראות
אדמו"ר שליט"א ,ועוד ב' אנשים. שוב את זיו יקר הדרת מלך ,כאשר לבו בוער בקרבו
•
כך קרו לו כולם' ,מוטל נַ אר' ,וניתן לשער שלא מחמת חכמתו כי קירוב הגאולה ע"י לימוד הל' שבת כרשפי אש שלהבת י'ה ,ממש בכלות נפשו לאלקים,
רבה ,אלא כי סכלותו די היה בה והותר .ולא נרחיב בזה בפרטים ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה התקועה בלבו
רבנו התיישב בראש השולחן ופתח את פי
ודוגמאות מחמת שמירת הלשון המוטלת עלינו ,אך זה שמו וזה ומשתוקק ומתלהב לעבודת ה' במשך כל יום שבת
קדשו באלה המילים" ,ארז"ל ,אמר רבי יוחנן משום
זכרו' ,מוט'ל נַ אר'. קודש מבואו ועד צאתו .והכל בתשוקת ודביקות ה',
רבי שמעון בן יוחי ,אלמלי משמרין ישראל שתי
"אוהו ,את מי אני רואה כאן" צהל זעליג הקצב בקולו והנחית ובאהבתו שוגה וניכר על פניו מה שארז"ל אם הרב
שבתות כהלכתן מיד נגאלים )שבת קיח ,(:ותדעו לכם
מהלומה על כתפיו המתפקקות של מוטל'" ,מוט'ל חתן' ,מי היה דומה למלאך ה' צבאות .פניו האירו כזוהר הרקיע
כי לא החילונים הם המעכבים את הגאולה ,כי לא
מאמין ,מתי החתונה"? בקדושה וטהרה באור נפלא ועצום ממקום עליון
מתחשבים בהם בשמים ,העיכוב בא דייקא מאנשי
"הרב גדליהו יוסף מנחם מזמן את כל הציבור לקידושא רבא לרגל למאוד ,וכל הסובבים אחזמו רעדה ,בבחי' טופח על
אירוסי בנו 'מוט'ל חתן' ,בפאתי העיירה ליד באר המים של גינענדל שלומינו ,אנשים יראים ושלמים שלא יודעים
מנת להטפיח ,וכמאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ
האלמנה" – הרעים חצקל השמש אחרי מהלומה על הבימה בבוקרו הלכות שבת וממילא מחללים את השבת רח"ל ,הם
כי שם ה' נקראו עליך ויראו ממך ,ושם ה' היינו שבת
של יום השבת. המחייבים ומעכבים רח"ל את הגאולה" .ואז הסתובב
קודש ,כדאיתא בזוהר הקדוש ,שבת שמא דקוב"ה
וכך מבלי משים הפך שמו של מוט'ל ,השם 'מוט'ל נַ אר' נזנח לו, לקהל ואמר ,האם יש מכם אחד שרוצה לומר
)זוהר ח"ב פח ,(:הכניס לכל סביביו קדושת שבת קודש
ויקרא שמו בישראל 'מוטל חתן'. ולהוסיף משהו ,נעניתי ואמרתי דהרי כתב הרבי רבי
שהי' ניכר על פניו את זיכוך וטהרת מחשבתו ולבו
• יונתן אייבשיץ זי"ע בספר יערות דבש וזלה"ק בא"ד,
ואברי גופו הטהור .ואספר ממעט שאני זוכר ,על
השמש נטתה לשקוע מאירה בקרניה הזהובות באור רך וכתום על "ובפרט בענין שבת קודש ,אשר הזהרתי ואמרתי
קדושת השבת מימי שהותו בביה"ח.
הכלונסאות שעמדו בחצר הקלויז ובד קטיפה מכסה את ראשם מצד כל פעם ופעם ,מי שלא למד הלכות שבת על בורים
לצד .לייבל כלייזמר הנעים בכינורו כאשר הקהל הנרגש פסעו מבית פעמיים ושלש ,לא יוכל להימלט שלא יקרה לו חילול לצאת מביה"ח ל"ישיבה" למען השבת
הכנסת לחצר לערוך את מעמד החופה .ציבור נכבד התאסף בחצר שבת ,הן דאורייתא והן דרבנן ,וענין שבת הוא מאוד פעם אחת כאשר היה מאושפז בביה"ח מסובל
הקלויז לחתונה הנרגשת של מוט'ל ,לא בכל יומא אתרחיש חתונה לנו למחסה בגלות וכו'" )יערות דבש ח"ב דרוש ג'( ,ושם בייסורים ,נקראתי לקודש פנימה ,הזדרזתי להכנס
שמחה שכזו. בדרוש ה'" ,ווי לאותה צרה שאינם יודעים הלכות לקריאת הקודש ושאלתי אותו במה אפשר לעזור,
בתוך כל הקהל בלטה בנוכחותה דמותו ההדורה של הרה"ק ר' יצחק שבת ,ועוברים בכמה מלאכות ,כאשר דרשתי פעמים כי חשבתי שהוא נחוץ לאיזה דבר בעניני ברפואה.
אייזיק מזידיטשויב ,שהגיע לסדר חופה וקידושין .הכלייזמר הנעים רבות" )יערות דבש ח"ב דרוש ה'( .וצוה לי להיכנס לחדרו ענה לי רבינו שרוצה להשתחרר מיד מבית החולים
חרישית בנימה עתיקת יומין ,ואז פרץ מוט'ל בבכי מטלטל ,הקהל ולהוציא משם את הספר יערות דבש ולהראות זאת כי חייב לנסוע לביתו ללא שהות ,וזאת אחר שד"ר
נרגש עד כלות ,מעולם לא ראו את מוט'ל בוכה .הם נטו לחשוב לכולם ,ודרש מאתנו שנראה שיוציאו לאור קונטרסים זאב קליין שהי' ראש המחלקה סרב לשחררו בגלל
שמחמת ההתרגשות של החתונה ,או שמא בכי של תפילה על על כל הלכות שבת ,וכמו שהוציא לאור המחנך הדגול שרמת הדם בגופו הטהור היתה ירודה מאד ,ובאותו
הדורות הבאים הוא ,אך הצדיק הבין שיש כאן משהו אחר. הרה"ג ר' יהושע רוטנר שליט"א בן אבד"ק חליסה יום קבל שתי מנות דם .אחד מנכדיו שליט"א נסה
"מוטל יקירי" – פנה אליו הצדיק ברוך והניח יד אוהבת על כתפיו, זצ"ל את הספר הלכות שבת לתלמידים. לדבר על לבו שיוותר כי הוא נמצא בסכנת נפשות,
"מדוע אתה בוכה" .מוט'ל הרים עיניים שטופות מדמע לעבר הצדיק
לאחמ"כ התפלל רבינו תפלת ערבית במנין, אבל כל בקשותיו נפלו על אוזניים אטומות ,רבינו
וענה בקול חנוק" ,הן תמיד נקראתי 'מוט'ל נַ אר' ,זה עתה זכיתי
ומיד חזר לבית חולים .הפלא הוא שרבינו היה כ"כ נזעק וגער בנכדו שליט"א" ,האמנם אין לבעל דבר
שכולם קראו לי 'מוט'ל חתן' ,ועכשיו ירא אני שאחר החתונה וימי
המשתה שוב יחזור לי שמי כבראשונה מוט'ל נַ אר" – סיים החתן שמח ומרוצה מכל זה ,ואני עומד ומשתומם רואה מספיק שליחים -שגייס גם אותך לכת דיליה".
ופרץ שוב בבכי מר... ותמה ,שאלתי אותו ,במחילה מרבנו ,אינני מבין ,וכי שאלתי את רבינו מה בוער כל כך להשתחרר
• בשביל זה הפך הרבי שליט"א עולמות והי' מוכרח הערב ,אולי למחר בבוקר אחר בדיקות הדם כשיראו
"יהודים יקרים" – סיים הרה"ק החקל יצחק מספינקא את הסיפור להבטיח לי עולם הבא ,וכי מי השתתף בישיבה, שהכל הסתדר ובא בשלום על מקומו ,לא יהא שום
שהיה נוהג לספר מידי שנה בנעילת החג של שמחת תורה" .את ועכשיו אחר שאמר מה שאמר ,מה הלאה .ענה לי מניעה לשחררו ,אבל על מה כל הרעש על עקשנותו
השם 'מוט'ל נַ אר' כבר זנחנו מאחורינו ,כולנו נהיינו 'מוט'ל חתן' - הרבי בפנים בוערות "אני את ההשתדלות שלי כבר להשתחרר דוקא עכשיו בשעות הערב .נענה רבינו
חתנים עם התורה עם קוב"ה וכנסת ישראל ,הבה לא נחזור שוב עשיתי ,והשאר בידו של הקב"ה אקרא לאלקים עליון בהתרגשות ואמר לי בזה הלשון" ,ר' בערל -בזה
להיות 'מוט'ל נַ אר'... לא'ל גומר עלי" .ואכן כעבור בערך שבועיים ראיתי תלוי כל ביאת המשיח ,בזה תלוי כל הגאולה לשכינה
ב'המודיע' מודעה קטנה הקדושה ולכל בני ישראל" ,וסיפר כי עוד לפני
הספק הלימוד לשבוע הבא יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים כי מאן דהו מחפש אנשים שהתאשפז בבית החולים ,הזמין אצלו בביתו להיום
פר' נח שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון
לבוא לעזרה להוציא לאור בערב עסקנים לישיבת חרום בדבר שעומד ברומו
ה ד ג ב א יום ספרים על הלכות שבת, של עולם ובזה תלוי כל הגאולה ,ואי אפשר לדחותו
א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,יב ,יג ,יד ,טו ,טז שימור ידידנו הנכבד והראיתי זאת לכ"ק מרן אפילו ליום אחד .כאשר ראה כ"ק מרן רבינו הקדוש
- - - - - חזרה )(5 הר"ר יהושע ווייס הי"ו רבינו זי"ע ,ונהנה מאד זי"ע שאף אחד לא בא לעזרתו ,פנה אלי שוב ואמר
סיכום יז יז יז יז לימוד )(4,8 לרגל הולדת הבן ואמר" ,אתה רואה -רק בזה הלשון" ,ר' בעריל אני מבטיח לך עולם הבא אם
למזל טוב ובשעטו"מ צריך לעשות ההשתדלות, תראה ותדאג שישחררו אותי מיד" .האמת אגיד
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח
מערכת 'אשיחה בחוקיך' והקב"ה שולח את הישועה ולא אכחד כי היה לי חשק גדול לקבל הבטחה כזאת
רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
0733-45-34-36 ממקום אחר". לעולם הבא ,שאלתי אותו האם הוא מתכוון דוקא
מ .פרידמן 054.847.3031
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
