gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: בראשית (2026-10-05)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' בראשית תשפ"ז • גליון שע"ה‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"זמן כפרה לכל תולדותם"‬ ‫מיד אח"כ הוא מתחזק לבחינת גימ"ל שהוא גומל‬ ‫דלים‪ ,‬ובסדר הזה הוא דרך הרצוי לפני הבורא‪ ,‬שמיד‬ ‫תמיד אפשר להתחיל מבראשית‬ ‫עניין מיעוט הירח‪ ,‬וכח התשובה הנשפע עי"ז‬ ‫אחר שנשבר לבו מיד מתחזק‪.‬‬ ‫יסוד היסודות בעבודת השי"ת בכלל‪ ,‬ובדרך‬ ‫החסידות בפרט‪ ,‬הוא‪ ,‬שאל לו לאדם להיבהל משום‬ ‫וכן הרה"ק ר' אשר מסטאלין כתב באזהרות‪,‬‬ ‫סיפור מיעוט הירח‬ ‫וזל"ק‪" :‬אפילו נפלת ח"ו ממדרגתך בעבודה‪ ,‬אל תעמוד‬ ‫דבר שבא עליו בעבודה‪ ,‬ואף ח"ו נפל ונכשל ועשה נגד‬ ‫רצון הבוב"ה‪ ,‬עם כל זה בכל רגע ורגע הקב"ה מצפה לו‪,‬‬ ‫בחולין )דף ס' ע"ב( מישב רבי שמעון בן פזי את הסתירה‬ ‫במקום אחד‪ ,‬רק תחזק את עצמך כי זה מעשה בעל‬ ‫שישוב בתשובה‪ ,‬וברגע אחד לשוב אליו ית' כבראשונה‪.‬‬ ‫בין הפסוקים בבראשית א טז "ויעש אלוקים את שני‬ ‫דבר"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכמו שאמרו הצדיקים )הר"מ מקאברין‪ ,‬הרוזזינער‪ ,‬היהודי'‬ ‫המארות הגדלים' שמזה מבואר שהשמש והירח היו‬ ‫ודברים נוקבים בענין זה השמיע הרה"ק רבי משה‬ ‫הק'‪ ,‬החת"ם סופר‪ ,‬ועוד( על הפסוק "כרחוק מזרח ממערב‬ ‫שניהם גדולים' ומאידך כתיב בהמשך הפסוק "את‬ ‫מקאברין זי"ע שאם לא מצאנו זאת בכמה וכמה‬ ‫הרחיק ממנו את פשעינו" )תהילים ק"ג ח'( ונעתיק לשון‬ ‫המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת‬ ‫ספרים‪ ,‬ומעידים ע"ז עדים נאמנים שרפי מעלה לא‬ ‫קדשו של הרה"ק ר' ברוך מקאסוב בספרו יסוד האמונה‬ ‫הלילה" שכאן מבואר שרק השמש היה גדול והירח קטן‪,‬‬ ‫היה שייך להעלותם על דל שפתותינו‪ ,‬דאיש יהודי‬ ‫וזל"ק‪" :‬והקשה וכי מזרח ממערב רחוק כ"כ הלא‬ ‫אלא שבאמת מתחילה נבראו השמש והירח גדולים‪ ,‬אלא‬ ‫שנכשל אפילו בעון חמור ביותר‪) ,‬ובכמה ספרים נכתב שאפי'‬ ‫ברגע אחד יכול להפוך מצד מזרח לצד מערב‪ ,‬ואמר‬ ‫שהלבנה אמרה לפני הקדוש ברוך הוא‪ :‬רבונו של עולם וכי‬ ‫חרבו עדיין נוטף דם מהריגת איש ישראל רח"ל היל"ת(‪ ,‬ואינו מרגיש‬ ‫לפרש על דרך שאיתא ברמב"ם הלכות תשובה )פ"ז(‪,‬‬ ‫אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬שאין זה ראוי‬ ‫שיכול תיכף אח"כ לעמוד ולהתפלל‪ ,‬לא דרך עדיין על‬ ‫התשובה מקרבת את הרחוקים‪ ,‬אמש היה זה שנאוי‬ ‫שיהיו שני המאורות שוים לגמרי‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‬ ‫מפתן החסידות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לפני המקום משוקץ ומרוחק‪ ,‬והיום הוא אהוב ונחמד‬ ‫לירח לכי ומעטי והקטיני את עצמך‪ ,‬וכך יהיה חילוק ניכר‬ ‫בין השמש לירח ולא יהיה את החסרון של שני מלכים‬ ‫קרוב וידיד‪ ,‬ועל דרך זה יש לפרש הפסוק‪" ,‬כרחוק מזרח‬ ‫המשתמשים בכתר אחד‪ .‬ולכן נקרא הירח 'המאור הקטן'‬ ‫לעיני כל ישראל ‪ -‬בראשית‪ .‬אמרו רז"ל לעיני כל‬ ‫ממערב"‪ ,‬כמו שקל לנטות המרחק מזרח ממערב‪ ,‬כי‬ ‫לאחר מעשה זה‪.‬‬ ‫ישראל זה שבירת הלוחות )עי' רש"י דברים שם(‪ .‬ומיד‬ ‫ברגע אחד וכל להפוך את עצמו מצד מזרח לצד מערב‪,‬‬ ‫מתחילים "בראשית"‪ ,‬להודיע לכל כי אין להתרפות‬ ‫כן יוכל האדם לעשות על ידי תשובה‪ ,‬להיות הפשעים‬ ‫ממשיכה הגמ' שאמרה הלבנה לפניו רבונו של עולם‬ ‫משום שבירה שבעולם‪ ,‬אפילו מהשבירה והנפילה‬ ‫נרחקים ממנו כנ"ל"‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫האם ראוי הדבר שהואיל ואמרתי לפניך דבר הגון בסברא‬ ‫הכי גדולה‪ ,‬ואסור להשאר מיואש ולהעצר ח"ו‬ ‫נכונה ]שאין ראוי ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד[ אז‬ ‫וזה פי' מאמר הגמ' )קידושין מ"ט ע"ב( המקדש את‬ ‫אפילו רגע אחד‪ ,‬רק להתחיל מיד מבראשית‪ ,‬כי על‬ ‫האשה על מנת שאני צדיק גמור‪ ,‬אפי' רשע גמור‬ ‫לכן אענש ואני צריכה למעט את עצמי‪ .‬אמר לה הקדוש‬ ‫אופן זה נתיסדה הבריאה‪.‬‬ ‫ברוך הוא‪ :‬לכי והתפייסי בדבר זה שאת תאירי גם ביום‬ ‫מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה בדעתו‪ .‬שע"י הרהור‬ ‫)נחל יצחק – בראשית(‬ ‫אחד של תשובה יכול להתהפך לגמרי לצדיק‪ .‬וזה לשון‬ ‫וגם בלילה ובכך יהיה לך יתרון על השמש תמורת מה‬ ‫שהקטנת את עצמך‪ .‬אמרה לו הירח מה הגדלות בכך‬ ‫המדרש שוחר טוב )כ"ב( "דבר אחר "אל תשמחי אויבתי‬ ‫שאאיר ביום בשעה שהשמש זורחת שהרי נר בצהרים‬ ‫וכן בספר הק' ישמח ישראל שונה ומשלש דבר‬ ‫לי כי נפלתי קמתי וגו" )מיכה ז' ח'(‪ ,‬ישראל אומרים‬ ‫אינו מועיל כלום וכך אור הלבנה המועט אינו מוסיף אור‬ ‫זה בספרו‪ ,‬שעל האדם לא לומר נואש לנפשו‪ ,‬וכמו‬ ‫לאומות העולם‪ ,‬אל תשמחי אויבתי לי‪ ,‬למה‪ ,‬כי נפלתי‬ ‫ביום בשעה שהשמש מאירה‪ ,‬אמר לה הקדוש ברוך הוא‬ ‫שישראל בימי מרדכי ואסתר אחר שחטאו ואכלו‬ ‫קמתי‪ ,‬תיכף לנפילה קימה רבי שמואל אמר לה מן‬ ‫לכי והתפייסי בכך שימנו ישראל את הימים והשנים לפי‬ ‫מסעודתו של אותו רשע נדמו כמתים בעיניהם בשביל‬ ‫הדא‪" ,‬כי שבע יפול צדיק וקם" )משלי כ"ד ט"ז(‪.‬‬ ‫מולד הירח שהוא קובע את מנין החודשים וממילא גם‬ ‫מעשיהם‪ ,‬עם כל זה בכח מרדכי ואסתר נתחדשו לגמרי‪,‬‬ ‫ובספה"ק פנים יפות )שמות ב'( פי' הפסוק "נפלה לא‬ ‫את השנים‪ .‬וכו' אמר לה הקדוש ברוך הוא לכי והתפייסי‬ ‫ובזה פירש הפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים‪ ,‬היינו‬ ‫תוסיף קום בתולת ישראל"‪ ,‬שכשהנפילה הוא באופן‬ ‫בכך שיקראו הצדיקים קטנים כשמך וכפי שמצינו שנקרא‬ ‫אפילו ח"ו אם עבר על כ"ל‪ ,‬היינו שחטא ח"ו במדת‬ ‫חמור עד כמעט שער הנו"ן‪ ,‬אז קום בתולת ישראל‪.‬‬ ‫יעקב אבינו 'יעקב הקטן' שנאמר בתפילת עמוס )ז‪ ,‬ב(‬ ‫היסוד שנקרא כל‪ ,‬ועל ידי זה הוא עובר על הפקודים‪,‬‬ ‫וז"ל הרה"ק מוהר"ן מברסלב )תורה רפ"ב(‪" :‬כי רוב בני‬ ‫לפני ה' שיסלח לחטאי ישראל "אדני אלוקים סלח נא מי‬ ‫היינו שמסמא ומחשיך את אור עיניו עד שאינו רואה‬ ‫אדם שרחוקים מהשי"ת‪ ,‬עיקר ריחוקם הוא מחמת‬ ‫יקום יעקב כי קטן הוא"‪ ,‬וכן מצינו שהתנא שמואל נקרא‬ ‫כל המצוות ומעשים טובים כראוי‪ ,‬וכו' אעפ"כ בכח‬ ‫מרה שחורה ועצבות‪ ,‬מחמת שנופלים בדעתם‪ ,‬מחמת‬ ‫'שמואל הקטן' וכן מצינו שדוד המלך נקרא 'דוד הקטן'‪.‬‬ ‫האש יוכל לשרוף גם את המסכים והמבדילים מזה‬ ‫שרואים בעצמם גודל קילקולם שקלקלו מעשיהם כל‬ ‫ולתקן הדבר לשרשו‪ .‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫אחד מפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו‪,‬‬ ‫ראה הקדוש ברוך הוא שעדיין לא נתישבה דעתה‬ ‫של הירח אמר הקב"ה לישראל‪ :‬הביאו כפרה עלי בראש‬ ‫וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א )שולה"ט מוצאי יוה"ק(‬ ‫ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובן מייאשים עצמן‬ ‫חודש שמיעטתי את הירח‪ .‬מוסיפה הגמרא ואומרת שזו‬ ‫הביא מהרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא על נוסח‬ ‫לגמרי‪ ,‬ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה כלל‪ ,‬ואינם‬ ‫הדרשה שדרש גם רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה שעיר‬ ‫הברכה "הרוצה בתשובה"‪ ,‬וז"ל הישמח ישראל בזה‪:‬‬ ‫עושים אפי' מה שהיו יכולים לעשות עדיין‪ .‬ע"כ‬ ‫של מוסף ראש חדש שנאמר בו בבמדבר כח טו "ושעיר‬ ‫"כמ"ש הרבי ר' בינם מפרשסיחא זצללה"ה זי"ע‬ ‫צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה כי כל הנפילות‬ ‫עזים אחד לחטאת לה'" ואילו בכל שאר מוספי הרגלים‬ ‫שאנו אומרים הרוצה בתשובה‪ ,‬ולא המתרצה לשון‬ ‫שבדעתו‪ ,‬אע"פ שהוא מחמת מעשים רעים שעשה‬ ‫לא נאמר לשון "לה'"‪ ,‬לפי שאמר הקב"ה ‪:‬שעיר זה של‬ ‫הרוצה כביכול רצה בתשובה‪ ,‬כי נעשה אהוב לד'‬ ‫באמת‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬הנפילה שבדעתו והעצבות והמרה‬ ‫ראש חודש יהא כפרה עלי שמיעטי את הירח‪.‬‬ ‫כאילו כביכול רצה בתשובה‪ ,‬וכל זה עושה הקב"ה‬ ‫שחורה שנופל עליו על ידי זה‪ ,‬הכל הוא רק מעשי בעל‬ ‫מאהבתו לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬למען השיבו אל אביו‬ ‫דבר שמחליש דעתו כדי להפילו לגמרי ח"ו‪ ,‬ע"כ צריכין‬ ‫והנה על דברי גמרא הקדושים כבר התפלא על כך‬ ‫שבשמים"‪ ,‬ע"כ לשוה"ק‪.‬‬ ‫להתחזק מאד לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה‬ ‫הישמח משה בפרשת בראשית ד"ה ויעש אלקים וזה‬ ‫לשון קדשו‪" :‬המאמר הזה משולל הבנה למי חטא ח"ו‪,‬‬ ‫וזה פי' "לעיני כל ישראל" ‪ -‬זה שבירת הלוחות‪,‬‬ ‫מעט טוב ונקודות טובות"‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫אחר נפילה רבתי שכזו‪ ,‬עם כל זה מיד אפשר להתחזק‬ ‫ובספה"ק בת עין )פסח( מבאר דיסוד זה הוא בחינת‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫ולהתחדש כבראשונה 'בראשית'‪.‬‬ ‫ד"ג שיש לו נפילה‪ ,‬ונשבר מזה ‪,‬וזה בחינת ד"ל‪ ,‬אבל‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫ולמי יקריבו‪ ,‬ומי יכפר‪ ,‬ולמי יכנס הפרקליט‪ ,‬ולמי ירצה‪ ,‬ועוד הוא היוצר‬ ‫"הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"‬ ‫והוא הבורא ה' נתן וה' לקח ואין בזה עול ומי יאמר לו מה תעשה"‪ .‬וכן‬ ‫כתב הגאון הגדול רבי ישעיה פיק זצ"ל במסורת הש"ס על מאמר זה של‬ ‫להתחדש אבל כל זמן שהאדם רוצה לחדש‬ ‫ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג‪.‬‬ ‫ריש לקיש שמובא גם בגמרא )שבועות ט' ע"א(‪" :‬זהו סוד מסודות הקבלה‬ ‫כנשר נעוריו יש לו את הכוחות זה‪.‬‬ ‫אנו משוררים ומזמרים "ישמחו במלכותך טאקי‬ ‫ואין להבינו כמשמעו ח"ו כי כל כבודה בת מלך פנימה"‪.‬‬ ‫נאר במלכותך"‪ ,‬ואנו חוששים שמא אין אנחנו‬ ‫ולכן נראה לפרש "הוא ישופך ראש ואתה‬ ‫מיעוטה שצריכה לקבל מהשמש ומיעוט ימי זריחתה‬ ‫תשופנו עקב" שהכח להכניע את הנחש הוא‬ ‫דוברי אמת שהרי לא ברור לנו שאנחנו קוראי‬ ‫עונג רק לכבוד השבת קודש‪ ,‬אכן לפי מה שכתב‬ ‫והתורת חיים )חולין שם ד"ה אמר( מסתפק האם לכתחילה היה אור‬ ‫ע"י בחינת בראשית‪ ,‬שבכל יום יהיו בעיניו‬ ‫התולדות הק' שטעם מצות עונג שבת הוא‬ ‫הלבנה ממש כאור החמה ונתמעט אורה לאור חלש‪ .‬או שבתחילה‬ ‫כחדשים ויכיר בלבבו שיש כח לכל יהודי לחדש‬ ‫עפ"י המשל בבן מלך שנשבה ביד אויב וקבל‬ ‫היתה כל הזמן במילואה כמו שהיא היום באמצע החודש‪ .‬והמיעוט‬ ‫כנשר נעוריו‪ ,‬ואילו כוחו של הנחש הוא במה‬ ‫אגרת מוצפנת שבקרוב יבוא המלך בחיל גדול‬ ‫הוא שנחסרת תמיד עד ראש חודש‪ .‬ושיטת השם משמואל ר"ה תרע"ו‬ ‫שמכניס ח"ו בלב האדם את היאוש כאילו‬ ‫לפדותו‪ ,‬והי' שמח שמחה גדולה אך לא יכל‬ ‫שגם לכתחילה היה אורה של הלבנה קטן וחלש מאור השמש‪ ,‬שאם‬ ‫הוא בבחינת עקב הנגרר אחר הראש וא"א לו‬ ‫לגלות השמחה כלפי חוץ מפחד שוביו לכן חילק‬ ‫לא כן הרי לא היה חילוק בין היום להלילה‪ ,‬ומה שבתחילה נאמר גם‬ ‫להתחיל מבראשית‪ ,‬וכמו שאמר כ"ק אאזמו"ר‬ ‫לכולם משקה המשכר והם שרו ורקדו עבור‬ ‫על הלבנה 'שני המאורות הגדולים' הוא ע"פ מאמרם ז"ל )בא מציעא דף י"ב‬ ‫זי"ע שזוהי קליפת עמלק שכתוב בו "ויזנב בך כל‬ ‫המשקה ובן המלך רקד עבור בשורת האגרת‪ ,‬כך‬ ‫ע"ב( לא גדול גדול ממש‪ ,‬ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שלחן‬ ‫הנחשלים אחריך" לעשותו בבחינת זנב הנגרר‬ ‫בכל שבת מקבלת הנשמה כמין אגרת מאביה‬ ‫אביו נקרא קטן‪ ,‬קטן ואינו סמוך על שולחן אביו זהו גדול‪ .‬ולפי"ז נבין‬ ‫אחר הראש כאילו אין בידו להתחיל מחדש‪,‬‬ ‫שבשמים ורצונה לשמוח אלא שהנשמה נתונה‬ ‫שכיון שבתחילה היה ללבנה אור עצמי כמו השמש ולא היתה סמוכה‬ ‫ולכן נלחם עשיו ביעקב באחזו בעקב יעקב כי‬ ‫בשבי החומר המעכב את השמחה‪ ,‬וכשנותנים‬ ‫על שלחן החמה אע"פ שאור זה היה קטן וחלש יותר‪ ,‬בכ"ז היה לה‬ ‫זוהי קליפת הנחש וקליפת עשיו ועמלק למנוע‬ ‫לגוף אכילה ושתי' הרי הגוף שמח במה שקבל‬ ‫שם 'מאור הגדול'‪ ,‬כגדול הסמוך על שלחן עצמו‪ .‬אבל לאחר מיעוט‬ ‫מן האדם את כח ההתחדשות‪ ,‬אבל כאשר יהודי‬ ‫והנשמה שמחה בשמחה רוחנית באגרת‬ ‫הלבנה נתמעטה מאורה העצמי שהיה לה והשתא לית לה מגרמה כלום‬ ‫שואב משבת בראשית כוחות של התחדשות‬ ‫שקבלה מן השמים‪.‬‬ ‫רק ממה שמקבלת מהשמש‪ .‬ולכן מאז נקראת המאור הקטן‪ ] .‬ורעיון‬ ‫תמידית אז אין לנחש שליטה עליו‪.‬‬ ‫זה ע"פ ב"מ י"ב גם כותב הגה"ק מקוז'יגלוב בספרו ארץ צבי מועדים‬ ‫ובזה יש לבאר דברי התרגום יונתן שכתב‬ ‫ונראה להוסיף ביאור בזה‪ ,‬כי באמת בדרך‬ ‫בדרשה לשבת הגדול תר"צ בססנובצא עמ' רס"א‪ .‬וכותב שם שאח"כ‬ ‫שנענש הנחש להיות עורו נפשט מעליו אחד‬ ‫כלל שמחת הנפש אינה מקושרת לשמחת‬ ‫מצא כן שחלק זה מפורש בזוה"ק )בראשית דף כ' ע"ב( שהקטנת הלבנה היה‬ ‫לשבע שנים‪ ,‬ואיתא במדרשים שצער גדול יש לו‬ ‫הגוף אדרבא שמחת הגוף מביאה עצבון‬ ‫שלא יהיה לה אור עצמי‪[.‬‬ ‫לנחש כאשר הוא מפשיט את עורו כצער לידה‬ ‫לנפש‪ ,‬אלא שבמה שיש מצוה בעונג הגוף זה‬ ‫גורם שאין סתירה ביניהם ואוכל ושבע "ואין‬ ‫והשם משמואל מוסיף שחוץ ממה שנחסרה הלבנה בחסרון זה‬ ‫ממש‪ .‬ועוד כתב בתרגום יונתן עה"פ "ויעש ד'‬ ‫נפש"ו קצה עליו" כלשון רש"י )ביצה ט"ז‪ ,(.‬ויתכן‬ ‫שאין לה אור עצמי‪ .‬נוסף בה עוד חיסרון ומיעוט שקודם מיעוטה‬ ‫אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם"‪,‬‬ ‫שזוהי כונת התולדות הק' שכדי שתהי' שמחת‬ ‫נראתה בשמים בכל ימי החודש‪ ,‬אבל נמעט גם הזמן שבו הלבנה נראית‬ ‫"ועבד ד' אלוקים לאדם ולאינתתי' לבושין דיקר‬ ‫הנפש ללא הפרעה נתן השי"ת מצוה לענג את‬ ‫בשמים‪ .‬שכשהיא קרובה מדי לשמש אין רואין אותה כלל‪ ,‬ורק באמצע‬ ‫מן משך חיויא דאשלח מיני' וכו'" ולכאו' מדוע‬ ‫השבת וממילא לא תופרע הנפש משמחת‬ ‫החודש שהיא רחוקה לגמרי מהשמש רואים אותה בשלימותה‪ .‬ובזמן‬ ‫יהי' נעשה בגדי כבוד ויקר מן העור של הנחש‬ ‫הגוף‪ .‬וכאשר יהודי אוכל ושותה לכונה זו אע"פ‬ ‫המולד רואין לרגע אחד בצד מערב‪ ,‬ואחרי כמה דקות אין רואים אותה‪.‬‬ ‫הארור‪ ,‬וי"ל דהנה כתיב )תהילים ק"ג ה'( "תתחדש‬ ‫שנהנה מאכילתו‪ ,‬הרי הוא מקיים "ישמחו‬ ‫ולכן מבקשים בקידוש לשנה שני בקשות‪" :‬יהי רצון שתתמלא פגימת‬ ‫כנשר נעוריכי" וארז"ל שטבע הנשר לחדש‬ ‫במלכותך טאקי נאר במלכותך" אע"פ שאנו‬ ‫הלבנה‪ ,‬ולא יהא בה שום מיעוט"‪ ,‬שאין זה כפל לשון‪ ,‬אלא שתתמלא‬ ‫נוצותיו אחת למאה שנה ומזה ילמד האדם‬ ‫"קוראי עונג שבת"‪.‬‬ ‫הלבנה ויהיה לה אור עצמי‪ ,‬וגם לא יהא בה שום מיעוט בשעות זריחתה‪.‬‬ ‫שיכול לחדש עצמו בעבודת השי"ת‪ ,‬והנה כל כח‬ ‫אלא שהשתא צריך להבין בשלמא לאחר שאמרה שאי אפשר לשני‬ ‫הנחש הוא למנוע התחדשות זו ולכן כוחו בעקב‬ ‫בקללת הנחש נאמר "הוא ישופך ראש‬ ‫מלכים שישתמשו בכתר אחד‪ ,‬ומוכרח שיהיה משפיע ומקבל‪ ,‬מובן‬ ‫בלבד והעונש הגדול ביותר לנחש הוא שהוא‬ ‫ואתה תשופנו עקב" שכח ההתגברות של‬ ‫מה שאמר לה הקב"ה 'לכי ומעטי את עצמך' שמאז היא מקבלת‬ ‫עצמו צריך להפשיט עורו מעליו אחד לשבע‬ ‫הנחש הוא בראש וח"ו כוחו של הנחש הוא‬ ‫מהחמה וסמוכה על שלחן החמה‪ ,‬ונקראת קטנה‪ .‬אבל מהו העונש‬ ‫שנים‪ ,‬ומזה ילמד האדם שגם הוא יכול לחדש‬ ‫בעקב‪ ,‬וכתב הכלי יקר עפ"ד הקדמונים שהיצר‬ ‫נוסף שנענשה הלבנה שזמן ממשלתה נתקצר מאד‪ ,‬ורוב החודש פניה‬ ‫עצמו כימי נעוריו וזהו צער לנחש כמו צער‬ ‫הרע מושך כוחו מן הנחש הקדמוני והיצר הרע‬ ‫מכוסות בשעות הלילה‪.‬‬ ‫לידה‪ ,‬שהרי מזה גופא ילמד האדם שיוכל להיות‬ ‫דומה בתחלה לחוט של עכביש ואח"כ לעבותות‬ ‫כתינוק שנולד וזה מאבד את כל כוחו של הנחש‪,‬‬ ‫העגלה‪ ,‬ולכן נאמר "הוא ישופך ראש" כי אם‬ ‫בושת הלבנה והשפעת הרהורי תשובה מחמתה‬ ‫ונמצא שמאותו עור שהפשיט הנחש מעליו‬ ‫יהי' האדם זריז וילחם ביצרו הרע בראש כלומר‬ ‫ומחדש ה'שם משמואל' פשט נורא נוראות שמצד הקב"ה נענשה‬ ‫מזה נעשו כתנות אור לאדם הראשון להיות‬ ‫תיכף בבואו אליו‪ ,‬אז "הוא ישופך" כי בנקל‬ ‫רק בענין הראשון שלא יהיה לה אור עצמי רק מה שמקבלת מהשמש‪,‬‬ ‫לו שמירה והגנה מקליפת הנחש‪ ,‬שמזה ילמד‬ ‫ינצחו האדם וינתקו מעליו כאשר ינתק פתיל‬ ‫אבל הענין השני שנעלמת הרבה זמן ממשלת הלילה אינו מצד העונש‪,‬‬ ‫שיכול כל אחד להתחיל מבראשית ולא להיות‬ ‫חוט של עכביש‪ ,‬אמנם אם בראש דבריו יתן‬ ‫אלא שהיא נעלמת בזמן ממשלתה מצד גודל הבושה העצמית שיש‬ ‫כזנב הנגרר אחר העבר ובזה תאיר נשמתו לנצח‪.‬‬ ‫מקום ליצרו וילך אחר עצתו יום אחר יום עד‬ ‫לה ללבנה על עצם זה שקטרגה לפני הקב"ה‪ .‬ועוד חידוש הוא מוסיף‬ ‫והנה זקה"ק זי"ע היה שגור בפיו שהעולם‬ ‫שנעשה חזק כעבותות העגלה אז קשה לנצחו‪,‬‬ ‫שהיות ושם למעלה אין שכחה‪ ,‬וכל הבושה של הלבנה הוא כמו‬ ‫סבורים שנסתיימו ימי התשובה ואני אומר‬ ‫וזה משל גם על התשובה שעושה האדם בראש‬ ‫הבושה שבשעה הראשונה והבושה הזו של תשובת הלבנה משפעת‬ ‫שעתה מתחילין ימי התשובה‪ ,‬כי עד עתה היו‬ ‫ימי חלדו שאז בנקל לו לעזוב דרכו‪ ,‬אמנם בעקב‬ ‫בושה על לבבות בני ישראל להתעורר בתשובה בראש חודש‪ ,‬שאז‬ ‫ימי קבלה טובה ועתה כשמתחילין מבראשית‬ ‫בסוף כשכבר הורגל במעשיו "גם כי יזקין לא‬ ‫זמן העלמותה הגדול ביותר‪ .‬ולכן בר"ח הוא זמן כפרה לכל תולדותם‪.‬‬ ‫הזמן להכניס כל אותן קבלות טובות לחיי‬ ‫יסור ממנו" )משלי כ"ב ו'( כי הוא כבר קשור רח"ל‬ ‫וכן מקדימים בערב ראש חודש לשוב בתשובה ביום כיפור קטן‪ ,‬ואומרים‬ ‫המעשה בפועל ממש‪ ,‬ומעתה יש לנו לקבל‬ ‫בעבותות‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫וידוי דרבי ניסים גאון 'אין לי פה להשיב‪ ,‬ולא מצח להרים ראש'‪ ,‬שכל‬ ‫משבת זו את כח ההתחדשות ועיקר המכוון‬ ‫ולפ"ז יש ללמוד מזה כאשר אנו עומדים‬ ‫רגשי הבושה האלה נמשכים בנו מבושתה של הלבנה שמתביישת תמיד‪.‬‬ ‫הוא לשמור על הנפש שלא תתלכלך מעתה‪.‬‬ ‫בפרשת בראשית להיות חזקים ואמיצים‬ ‫וכן כתוב בספה"ק גנת אגוז מהגה"ק המקובל רבי מאיר גבאי‬ ‫אבל ידוע שהרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע אמר‬ ‫בתחילת השנה‪ ,‬שלא לאבד שום שבוע‬ ‫זי"ע שראש חודש הוא 'ראש למועדי ההכנעה'‪ .‬וכמו שכתוב בזוה"ק‬ ‫במוצאי יוה"כ כשהגיע ל"והוא רחום יכפר‬ ‫מלימוד חומש ורש"י ומלהעביר הסדרא שניים‬ ‫שפסח שבועות סוכות בזכות אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וראש חודש בזכות‬ ‫עוון" שיש לו כבר חשבון של ארבע מאות‬ ‫מקרא ואחד תרגום‪ ,‬כי בתחילה בנקל לנצח את‬ ‫דוד המלך‪ ,‬ומובא בגמ' ר"ה כ"ה ע"א שרבי אמר לרבי חייא שילך לבית‬ ‫עבירות לשוב עליהם בתשובה‪] ,‬ואמר הרה"ק‬ ‫היצר אבל אם הורגל לעשות השלמות לאחר‬ ‫הועד שהיה במקום שנקרא 'עין טב' לקדש שם את הירח וישלח לו ע"י‬ ‫רבי איצק'ל מפשעווארסק זי"ע שבודאי יש‬ ‫מכן קשה מאוד להשתדל בזה כראוי‪ ,‬וכן לענין‬ ‫שליח סימן שקידש את החודש שהשליח יאמר‪" :‬דוד מלך ישראל חי‬ ‫לו חשק שיהי' לו חלק בעבירות אלו[‪ ,‬אבל אנו‬ ‫כל הנהגה טובה שבתחילה נקל יותר לעמוד‬ ‫וקים"‪ .‬ופירש רש"י ‪ :‬שדוד מלך ישראל נמשל כלבנה שנאמר בו תהלים‬ ‫אין צריכים לחפש בנרות על מה אנו צריכים‬ ‫ע"ז בתוקף ואסור ליתן אחיזה ליצה"ר בשום‬ ‫פ"ט‪-‬ל"ז "כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם"‪ ,‬ולפי דברי השם משמואל‬ ‫להתחדש ולשוב בתשובה‪ ,‬ולכן עלינו לאזור‬ ‫פנים ואופן‪.‬‬ ‫וגנת אגוז מאיר הענין מאד שהרי כל דברי דוד בתהילים הם בושה‬ ‫עוז משבת בראשית לחיות תמיד מתוך רגשי‬ ‫אכן מה שכתב הכלי יקר שבעקב אז ח"ו‬ ‫לפני השי"ת‪" ,‬חרפה שברה לבי ואנושה" וכדו'‪ ,‬וד"ה מקונן על ריחוקו‬ ‫התחדשות ועי"ז לא יהי' לנחש הקדמוני שום‬ ‫"אתה תשופנו עקב" כי קשה לפרוש באחרית‬ ‫מה' בבושה והכנעה‪ .‬שזה בחינת הלבנה‪ ,‬וע"י השפעת הלבנה ודוד‬ ‫שליטה עלינו‪.‬‬ ‫מן היצר‪ ,‬הנה השי"ת נתן לנו את ימי התשובה‬ ‫המלך שהוא בחינתה‪ ,‬בני ישראל המונים ללבנה גם מתביישים ושבים‬ ‫ויהי רצון שנזכה לשנת גאולה וישועה‬ ‫באחרית השנה ולמדנו מזה שיכול כל אחד‬ ‫להשי"ת‪ ,‬ולכן יש השראת השכינה מיוחד בראש חודש‪ ,‬כי הקב"ה שוכן‬ ‫ולשבתות מאירות ששבת בראשית משפיעה‬ ‫להתחדש כנשר נעוריו‪ ,‬ו"אל תשליכנו לעת‬ ‫את דכא‪ ,‬בזכות הבושה וההכנעה שיש ליהודי בער"ח ובר"ח‪.‬‬ ‫על כל השבתות כולן ולכל טוב סלה‪.‬‬ ‫זקנה" היינו לבחי' של זקנה שאין לו חשק‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫"מצות פרו ורבו")א(‬ ‫צירוף אויר לדופן עקומה‬ ‫בפרשתינו נצטווינו במצוה ראשונה‪ ,‬מצוות פרו ורבו שנאמר )בראשית א' כ"ב( ויאמר להם‬ ‫סוכה שיש בה בצד סכך פסול פחות מד' אמות‪ ,‬ולאחר מכן יש עוד אויר פחות‬ ‫אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה‪) ,‬כן למד החינוך‪ ,‬וי"א דילפינן לה מהפסוק בפרשת נח "ואתם פרו‬ ‫מטפח והוא משלים לד' אמות‪ ,‬ואז מתחיל הסכך הכשר‪ ,‬האם הסוכה כשרה‪,‬‬ ‫ורבו" שזו נכתב לצווי‪ ,‬וכאן נכתב לברכה יעוין ברש"י ורמב"ן שם(‪ ,‬והפליגו בגודל מעלתה עד שאמרו ששקולה‬ ‫צדדי הספק‪ ,‬האם נאמר כיון שיש פחות מד' אמות הוי דופן עקומה‪ ,‬והאויר‬ ‫היא כנגד תרי"ג מצוות )חיד"א בס' כסא רחמים(‪ ,‬וכן מצינו שחיבב הקב"ה פריה ורביה יותר מבנין‬ ‫הוא לבוד‪ ,‬או שמא כיון שביחד יש ד' אמות עד הדופן‪ ,‬לא אמרינן דופן עקומה?‬ ‫בית המקדש )ירושלמי כתובות פ"ה ה"ז(‪ ,‬וכל העוסק במצווה זו כאילו בנה עולם וזוכה לאריכות ימים‬ ‫והצלחה בתורה )זוה"ק קפ"ז ע"א( ועוד ועוד‪ ,‬ע"כ נעסוק השבוע במצווה זו‪ .‬והנה במצווה זו כלול‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫הרבה חלקים‪ ,‬ויש חלקים שא"א לפרטם‪ ,‬ונתמקד רק בשני חלקים‪" ,‬מצוות נישואין"‪ ,‬ו"הענין‬ ‫לחדש חידושי תורה" וכל המסתעף מזה להלכה כדלהלן‪.‬‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬כשיש רשת מעל הסוכה בגלל הרחפנים‪ ,‬האם הסוכה‬ ‫מתחתיו היא כשרה‪ ,‬ומה אפשר לעשות להכשירו?‬ ‫מצוות נישואין‪ :‬מצווה או לא‪ :‬נחלקו הראשונים האם הנישואין היא מצוה בפני עצמה‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬כתבו התוס' בסוכה )דף יז ע"א ד"ה אילו( שאם אין סכך פסול‬ ‫או חלק וסניף למצות פרו ורבו‪ ,‬או שאינה מצוה כלל רק יש דין שכשאדם מקדש אשה היא‬ ‫בשיעור ארבעה טפחים‪ ,‬ויש אויר פחות מג' מפסיק ביניהם‪ ,‬אין האויר‬ ‫נאסרת על כל העולם וע"י הנישואין היא מותרת לו‪ ,‬י"א דהיא מצוה אך היא מצווה בפנ"ע‬ ‫בלי קשר למצוות פרו ורבו )רמב"ם ספר המצוות רי"ג‪ ,‬חינוך מצוה תקנ"ב‪ ,‬ריטב"א כתובות ז‪ :‬שתמה למה אין מברכין‬ ‫משלימו לארבעה במה שחושבו כסתום מחמת לבוד‪ ,‬דלא אמרינן לבוד‬ ‫להחמיר‪ .‬אמנם אם יש שני טפחים סכך פסול בצד אחד‪ ,‬ושני טפחים‬ ‫על הקידושין אקב"ו לקדש אשה כיון שהיא מצווה בפנ"ע(‪ ,‬וי"א דמצות נישואין היא חלק ממצוות פרו ורבו‬ ‫שנצטוינו בפו"ר ע"י קידושין וחופה )חידושי הר"ן מו"ק י"ח‪ :‬בד"ה שדה פלוני וכ"ה בר"ן קידושין ט"ז‪ :‬מדפי הרי"ף‬ ‫סכך פסול בצד השני‪ ,‬ויש ביניהם אויר פחות מג'‪ ,‬יש להסתפק אם שני‬ ‫דאע"ג דאין האשה מצווה במצות פו"ר מ"מ מצווה לאשה להתקדש דמסייעת לבעלה לקיים מצוותו וכ"ה בהג"א כתובות פ"א‬ ‫הפסולין מצטרפין לארבעה לפסול את הסוכה דשמא כיון דאויר מפסיק‬ ‫רא"ש סי' י"ב דמטעם זה אין מברכין על קידושין דאין עשייתה גמר מצוותה‪ ,‬וכ"כ בפשיטות המהר"ם שי"ק אה"ע סי' ד' מסברא‬ ‫בינתיים לא מצטרפי‪ ,‬או שמא כיון דאין באויר ג' מצטרפין‪ .‬ובשו"ע )או"ח‬ ‫דנפשיה דע"כ מה שצווה התורה בפו"ר היא להשתדל לישא אשה‪ ,‬דרק זה היא ביד האדם(‪ ,‬וי"א דאין שום מצוה‬ ‫סימן תרלב ס"ד( נשאר בספק‪.‬‬ ‫בנישואין דעיקר היא מצוות פו"ר וא"צ קידושין לקיים מצווה זו שהרי אם לקח פילגש וקיים‬ ‫והקשה רע"א )מהדו"ק סוף סימן יב( שאויר גם בפחות מג' טפחים פוסל‪,‬‬ ‫ע"י מצווה פו"ר אי"צ לקדש אשה )הרא"ש פ"א סי' ב'‪ ,‬וכבר האריכו הפוסקים לפי דבריו אם פילגש מותרת להדיוט‬ ‫ורק מחמת ההלכה למשה מסיני שיש לבוד אינו נפסל‪ ,‬ואם יש ב' טפחים‬ ‫ואכ"מ‪ ,‬ויש שהבינו בדברי הרא"ש שס"ל דהוי סניף למצוות פרו ורבו יעוין בס' נחל איתן סימן י"ד אך רוב אחרונים הבינו כנ"ל‪,‬‬ ‫סכך כשר‪ ,‬וב' טפחים סכך פסול‪ ,‬שנחשב כאילו שני טפחים של הפסול‬ ‫יעוין בפמ"ג פתיחה להלכות ברכות‪ ,‬שמלה לצבי סי' א' סק"א ועוד וכ"ה פשטות לשון הרא"ש(‪.‬‬ ‫דבוק בסכך כשר ואין כאן הפסק‪ ,‬או דממלאים האויר מסכך כשר שבצדו‪.‬‬ ‫נפק"מ‪ :‬ויש כמה נפק"מ בין השיטות‪ ,‬א‪ .‬לגבי מצוות צריכות כוונה‪ :‬דאי לאו מצווה אי"צ‬ ‫אבל כשיש שני טפחים של סכך פסול משני הצדדים‪ ,‬ממה נפשך הסוכה‬ ‫כוונה כלל ואם היא חלק ממצות פו"ר מספיק שמכוין באופן כללי למצוות פו"ר‪ ,‬ולשיטת הדרך‬ ‫פסולה‪ ,‬או שאמרינן לבוד‪ ,‬ושני הסככים מחברים‪ ,‬ואם אין אמרינן לבוד‬ ‫פיקודיך צריך לכוון גם טעם המצווה‪ ,‬ואי מצוה בפנ"ע צריך לכוון לקיים מצוות נישואין שנאמר‬ ‫]היינו שאין אומרים שהאויר מתמלא[ האויר עצמו חוצץ‪ .‬וצע"ג‪ .‬וכן‬ ‫כי יקח איש אשה‪ .‬ב‪ .‬בזבוז יותר מחומש‪ :‬קי"ל דבכל מצווה יש לבזבז עד חומש‪ ,‬ואי נימא‬ ‫הקשה בערוך לנר )סוכה שם(‪ .‬ויעוין גם בשפת אמת מה שכתב בזה‪.‬‬ ‫דנישואין ופו"ר שני מצוות צריך לבזבז לכל מצווה בנפרד משא"כ אם היא מצווה אחת‪.‬‬ ‫והנה בגדר לבוד‪ ,‬בוודאי לא אמרינן רק שהחלקים מתקרבים זה לזה‬ ‫חיוב האב‪ :‬האב חייב להשיא בניו ובנותיו שנאמר )ירמיה כ"ט ו'( וקחו לבניכם נשים ואת‬ ‫וסותמים את האויר‪ ,‬שהרי לגבי מחיצות אם יש לו ג' קורות כשהם‬ ‫בנותיכם תנו לאנשים‪ ,‬ונחלקו הראשונים האם חיובו מה"ת או מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא‬ ‫רחוקים זה מזה בפחות מג' טפחים‪ ,‬לא אמרינן שהאויר מחברם יחד‬ ‫)יעוין גמ' קידושין ל‪ :‬וברמב"ן ספר המצוות שורש ב' ס"ל דהיא מה"ת‪ ,‬והר"ן ומאירי בקידושין שם ס"ל דהוי מדברי קבלה‪,‬‬ ‫ונעשו קרובים‪ ,‬שאם כן אין לו מחיצה בגובה עשרה טפחים‪ ,‬אלא על‬ ‫ומשמעות הרמב"ם דהוי מדרבנן ועין בס' עיניים למשפט ועוד(‪.‬‬ ‫כרחך‪ ,‬אמרינן שהמחיצה מתמלאת ביניהם‪ ,‬ונחשב כאילו יש לו מחיצה‬ ‫טעם החיוב‪ :‬מבואר בסדר היום )בפי' משנת בן חמש למקרא( משום דעיקר מצוות פו"ר היא כדי‬ ‫בגובה עשרה טפחים‪ .‬מאידך כשיש לו טפח של סכך פסול משני הצדדים‪,‬‬ ‫להשאיר אחריו ברכה וימשיך קיום בעולם לכן יעשה כל מה שיכול וה' יגמור בעדו‪.‬‬ ‫וביניהם אויר פחות מג' טפחים‪ ,‬אין אומרים שהאויר מתמלא מסכך פסול‬ ‫גדר החיוב‪ :‬ונכלל בחיוב זה הן לטרוח ולחפש לבנו אשה הוגנת לו והן ליתן הוצאות‬ ‫של הצדדים‪ ,‬אבל כן אומרים שהאויר מתמלא‪ ,‬שהרי ישנים תחתיו‪ ,‬ואם‬ ‫הנישואין וכמו"כ ל"השיא בתו לת"ח" ודנו הפוסקים בזה האם להשיאו לת"ח הוי חיוב ממש‬ ‫כן צריך בירור מה הוא גדר לבוד‪ .‬האם האויר מתמלא‪ ,‬או שזה מתקרב‪.‬‬ ‫או עצה טובה קמ"ל )דלשון השו"ע אה"ע סימן ב' היא "ישתדל" ויש לדון בלשון זה האם הוי חיוב או לא ע"פ מה שמבואר‬ ‫וביאר בפמ"ג )סימן תרלב א"א סק"ה( וביתר ביאור בקהילות יעקב )סוכה סימן‬ ‫לשון זה בשו"ע אור"ח סי' צ' לענין תפילה בציבור יעוין שו"ת אגר"מ אור"ח ח"ב סכ"ז‪ ,‬ושו"ת מנח"י ח"ז ס"ו שדנו שם בלשון זה(‪.‬‬ ‫יג( שיש כמה גדרים בלבוד‪ ,‬א‪ .‬שהצדדים מתקרבים זה לזה ונחשב כסתום‪.‬‬ ‫בזמן הזה‪ :‬כמו"כ דנו הפוסקים אם בזמן הזה שאין אנו דנים דין ת"ח לכמה דברים אם לדין‬ ‫ב‪ .‬שהלכה למשה מסיני שהאויר מתמלא‪ .‬ואם יש סכך כשר משני‬ ‫זה כן דנים )יעוין פת"ש אהע"ז סי' א' סק"ה דכתב דנוהג ובשו"ת התעוררות תשובה חאה"ע ח"ד ס"ג שכתב דלא נוהג(‪.‬‬ ‫הצדדים‪ ,‬יש לומר שהאויר מתמלא‪ ,‬אלא שגם אם האויר מתמלא מדין‬ ‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬הלא בסכך צריך שיתמלא בדבר שהוא כשר לסכך בו‪.‬‬ ‫גיל הנישואין‪ :‬בן י"ח לחופה‪ :‬מצווה על כל אדם לישא אשה כשהוא בן י"ח שנים )משנה אבות‬ ‫ולכן צריך לומר שיש גדר נוסף‪ ,‬בהלכה למשה מסיני בדין לבוד‪ ,‬שאם יש‬ ‫פ"ה כ"א( והיינו תחילת שנת י"ח כמבואר בדרכי משה אה"ז סי' א' אות ג'‪ .‬ואף בזה"ז אין לאחר‬ ‫סוכה כשרה חוץ ממקום האויר‪ ,‬הרי שהאויר מתמלא בסכך כשר‪ ,‬למרות‬ ‫זמן זה בטענה שנשתנה הדורות )נחל קדומים להחיד"א פר' אמור יעו"ש מה שדייק בפסוק והוא אשה בבתוליה יקח‪,‬‬ ‫שאין בצדדיו סכך כשר‪.‬‬ ‫וכבר השיב החזו"א לבחור שטען כך‪ ,‬דא"כ אף מה שאמרו בן י"ג למצוות ישתנה הדורות(‪.‬‬ ‫ולפי זה מבואר היטב ספיקת התוס'‪ .‬כי אם אין בצדדים ד' טפחים‬ ‫מקורו‪ :‬או מדכתיב י"ח פעמים "אדם" מ"בראשית" עד כי מ"איש לקחה זאת" )רש"י רע"ב‬ ‫של סכך פסול‪ ,‬בזה אין אומרים לבוד להחמיר שהאויר מתמלא בסכך‬ ‫ויעוין בתוס' יו"ט שהקשה דלא מצא אלא ט"ז פעמים וע"כ צ"ל דאיש נמי מן המנין(‪ ,‬או מדכתיב והוא אשה בבתוליה‬ ‫פסול‪ ,‬אבל כאשר יש ד' טפחים של סכך פסול‪ ,‬ואז אין צריך למלא את‬ ‫יקח‪ ,‬והוא בגימטריא י"ח )תשב"ץ קטן אות תס"ה‪ ,‬בעל הטורים ויקרא כ"א י"ג וסמך עוד לדבר מדכתיב "והוא" כחתן‬ ‫האויר בסכך‪ ,‬אלא לקרב את שני הצדדים‪ ,‬בזה נסתפקו התוס' שאולי‬ ‫יוצא מחופתו דמי"ח יוצא מחופתו(‪ ,‬או דילפינן מיוסף הצדיק שהיה בן י"ז כשנאבד מיעקב אבינו ע"ה‬ ‫כן אמרינן לבוד גם להחמיר לקרב בין שני הצדדים‪ ,‬ואם שני הצדדים‬ ‫ועדיין לא השיאו )דרך פיקודיך מצווה עשה א'(‪ ,‬או מטעם דמבן י"ח שנים עומד על פרקו להנשא )רש"י(‪.‬‬ ‫מתקרבים זה לזה יש סכך פסול של ד' טפחים‪ ,‬או שמא גם בזה לא‬ ‫דאורייתא או דרבנן‪ :‬נחלקו הפוסקים י"א דגיל זה חיובו מה"ת )יעוין בשו"ת רשב"ן חאה"ע סי' ו' אות‬ ‫אמרינן לבוד להחמיר‪.‬‬ ‫ב' בשם ס' אמרי נועם ויעוין עוד שם בסי' ה' דכל השיעורין הנאמר במתני' שם היא הלכה למשה מסיני‪ ,‬ויעוין באריכות בשו"ת‬ ‫ולפי זה מתורץ קושית רע"א‪ ,‬כי על הצד שלא אמרינן לבוד להחמיר‪,‬‬ ‫דברי יציב חאהע"ז סי' ג' אות ה' וט'(‪ .‬וי"א דחיובו מדרבנן )לבוש שו"ע אה"ע ס"א סעיף ג'(‪.‬‬ ‫ואין מקרבים את שני הצדדים להיות אחד‪ ,‬אין נשאר אויר ריק בין‬ ‫עיקר זמנה‪ :‬דנו הפוסקים בזמן י"ח לחופה י"א דאז רק תחילת זמנה ואם נתעכב אין לו‬ ‫הצדדים שיפסול את הסוכה‪ ,‬אלא זה בגדר לבוד שהאויר מתמלא בסכך‬ ‫עונש עד שיעבור גיל עשרים )שו"ת יכין ובועז דומיא דלולב שחיובה מתחיל מהבוקר ונמשך כל היום‪ ,‬וכ"ה בשו"ת דברי‬ ‫כשר שנמצא בכל הסוכה‪ ,‬וממילא הסוכה כשרה‪ ,‬כי בין שני סככי הפסול‪,‬‬ ‫יציב חאה"ע סי' ג' אות ב'(‪ ,‬וי"א דעיקר חיובה בזמן י"ח )ערוה"ש אה"ע ס"א סי"ד(‪.‬‬ ‫יש סכך כשר‪.‬‬ ‫בן י"ג למצות‪ :‬כבר נתקשו הפוסקים מ"ש מכל המצוות שקיי"ל בן י"ג למצוות‪ ,‬ונאמרו‬ ‫והנה הב"ח סובר שאמרינן לבוד להחמיר‪ ,‬גם באופן שאין ד' טפחים‬ ‫בזה הרבה טעמים וננקוט כמה מהם‪ ,‬י"א דרק כשהוא בן י"ח שנה כבר הגיע האדם לרביע שניו‬ ‫של סכך פסול משני הצדדים‪ .‬וכתב במשנ"ב )סימן תרכו ס"ק יז( שכדי לצאת‬ ‫ושכלו שלם לירד לעומקו של דין )ב"ח חו"מ סימן ז'(‪ ,‬וי"א כיון דצריך ללמוד קודם שישא אשה‬ ‫ידי כל הספיקות יראה שיהיה ריוח ביניהם כשיעור ג' טפחים‪ .‬או שיניח‬ ‫ותחילת לימוד הגמ' היא מבן חמש עשרה ע"כ קבעו בן י"ח שיהיה לו ג' שנים ללימוד הגמ'‬ ‫ביניהם סכך כשר‪ .‬אולם למעשה זה רק חומרא‪.‬‬ ‫])חלקת מחוקק שו"ע אה"ע סי' א' סק"ב‪ ,‬בית שמואל שם סק"ג‪ ,‬ערוה"ש שם(‪ ,‬ואף שקיי"ל דכל תלמיד שאינו‬ ‫ולפי זה בעניננו אם יש ברשת שמעל הסוכה חוטים שאם נצרף את‬ ‫רואה סימן יפה בתלמודו חמש שנים א"כ זמן הלימוד חמש שנים‪ ,‬כבר כתב בשועה"ר הל' ת"ת‬ ‫כולם יחד יהיה ביחד ד' טפחים‪ ,‬בזה יש את הספק של התוס' אם אומרים‬ ‫פ"ג ס"א דגם אחר הנישואין יוכל ללמוד ב' או ג' שנים בלי טירדה גדולה טרם יוליד בנים הרבה‬ ‫לבוד להחמיר‪ ,‬וממילא מספק לא יהיה אפשר לברך בסוכה כזו‪ ,‬אבל אם‬ ‫ויעוי"ש עוד בקונט"א סק"א‪ .‬ומכאן יש להתעורר לנצל ימי הבחרות בלימוד דאל"כ יקשה‬ ‫אין בצירוף כל חוטי הרשת ד' טפחים‪ ,‬נשאר רק חומרת הב"ח‪ ,‬ובזה‬ ‫עליו אמאי בן י"ג לא התחתן‪.‬ויש לציין שכבר האריכו הפוסקים האם עיקר חיוב נישואין היא‬ ‫אפשר להקל‪ ,‬ולברך בסוכה כזו‪ .‬והעצה היא‪ ,‬להניח את הסכך מעל הרשת‪,‬‬ ‫בי"ג שנים אלא שמכמה טעמים קבעו זמנים אחרים ונפק"מ כשאין טעמים אלו‪ ,‬יעוין בשו"ת‬ ‫שאם יש סכך כשר בין האויר‪ ,‬אין אומרים בזה לבוד‪ ,‬והסוכה כשרה‪.‬‬ ‫שבה"ל ח"ו סי' רכ"א וח"ח סי' רס"ד מה שמסיק בזה[‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להתענג בעקבותיהם‬ ‫של צדיקי הדורות‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫חתן לתמיד‬ ‫מקולמוסו של הרה"ח ר' בערל רוזנברג שליט"א‬ ‫"שמעתם"? – התפרץ 'גרונם כל יודע' לתוך הקאווע שטיבל בבהימ"ד‬ ‫שבזידיטשוב‪" .‬מה כבר קרה" נענה לו זרח בקוצר רוח 'טלית‪-‬ותפיליו'‬ ‫מסירות נפש למען לימוד הלכות שבת‬ ‫תחת בית שחיו‪ ,‬פאותיו עדיין יבשות‪ ,‬והוא בדרכו לטבילת טהרה‬ ‫להשתחרר הביתה או מספיק שאקח אותו באמבולנס‬ ‫חטיבה אחת של דביקות ואמונה‬ ‫של בוקר‪ .‬לעומתו פייבוש שלגם לו כוס קפה מהביל וריחני ופאותיו‬ ‫מחובר לחמצן לביתו להשתתף בהישיבה‪ ,‬ומיד‬ ‫שבת קודש אצל כ"ק מרן רבינו בעל נחל יצחק‬ ‫נוטפות מרגליות של טהרה כבר היה יותר נינוח וקשוב‪ ,‬וביקש אף‬ ‫אחר זה שישוב לבית החולים להמשך הטיפול עד‬ ‫זי"ע היתה חטיבה אחת של אמונה בבורא עולם‪,‬‬ ‫הוא לשמוע מה החדשה המסעירה שהביא גרונם באמתחתו‪.‬‬ ‫שישתחרר‪ ,‬ענה לי בודאי‪ ,‬אין שום בעיה לחזור אחר‬ ‫הנני זוכר באיזה התלהבות היה שר בכל שבת קודש‬ ‫גרונם חייך לעצמו בסיפוק בראותו קבוצה מכובדת כבר מתגודדת לה‬ ‫כך‪ ,‬אבל אני מוכרח לנהל את הישיבה הערב בביתי‪.‬‬ ‫את הניגון אני מאמין באמונה שלימה שהבורא‬ ‫סביבו ומחכה למוצא פיו‪ ,‬הוא חיכה שאחרוני המקפק'קים יצטרף‬ ‫מיד לקחתי את האמבולנס והכנסתי את רבינו‬ ‫יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא‬ ‫אף הוא לגורן העגולה‪ ,‬הוא כיחכח בגרונו בארשת חשיבות‪ ,‬ואז שיגר‬ ‫לתוכה כשהוא מחובר לצינורות חמצן ואינפוזיה‪,‬‬ ‫לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬וסימנך כי‬ ‫לאויר את הפצצה‪" :‬מוט'ל נַ אר התארס"! "מה"?! הנוכחים לא האמינו‬ ‫וככה נסענו יחד לבני ברק לביתו‪ .‬הייתי בטוח שאמצא‬ ‫שבת זוטשקא‪ ,‬בגימטריא שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫למשמע אוזניהם‪ ,‬אך זאת ידעו נאמנה‪ ,‬ששמועותיו של גרונם קב‬ ‫שם את כל גדולי ישראל מבני ברק‪ ,‬כמו לדוגמא‬ ‫אחד )עם התיבות והכולל(‪.‬‬ ‫ונקי הם ואין עוררין על מקורותיו ומראי מקומותיו‪" .‬כן‪ .‬מוטל" ‪ -‬שחו‬ ‫הרה"ג רבי משה לייב לאנדא זצ"ל אב"ד בני ברק‪,‬‬ ‫אוי‪ ,‬כמה הומים בי הרגשות של כיסופין ותשוקה‬ ‫הבריות בתדהמה‪" ,‬מויראדיג"‪ ,‬הוסיפו אחרים בנענוע ראש‪.‬‬ ‫הרה"ג רבי נתן גשטטנר זצ"ל משכונת אגודת ישראל‪,‬‬ ‫עצומה לחזור לאותם הימים‪ ,‬ימי ערב שבת קודש‬ ‫השמועה עשתה לה כנפיים ברחבי העיירה זידיטשויב כאש בשדה‬ ‫ויבלח"ט הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ועוד‬ ‫אחר חצות היום‪ ,‬אחר שהתטהר והתקדש בהכנות‬ ‫קוצים‪ ,‬כולם דשו בה בהתרגשות עצומה‪ ,‬מנסים להבין פרטים‬ ‫ועוד‪ ,‬אבל כמה התאכזבתי כשהפתעתי מאד לראות‬ ‫לכבוד שבת קודש‪ ,‬אשרי עין ראתה זאת‪ ,‬זכור אזכרנו‬ ‫נוספים על זהות המחותנים וטיב השידוך‪ ,‬ואכן עובדה קיימת הייתה‬ ‫שם ממתינים בסך הכל ב' אברכים מהכולל‪ ,‬ונכדו כ"ק‬ ‫זאת‪'" ,‬מוט'ל נַ אר' איז א חתן"‪.‬‬ ‫והמו מעי לו בהתעוררות רגשי געגועין עזים לראות‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ועוד ב' אנשים‪.‬‬ ‫שוב את זיו יקר הדרת מלך‪ ,‬כאשר לבו בוער בקרבו‬ ‫•‬ ‫כך קרו לו כולם‪' ,‬מוטל נַ אר'‪ ,‬וניתן לשער שלא מחמת חכמתו כי‬ ‫קירוב הגאולה ע"י לימוד הל' שבת‬ ‫כרשפי אש שלהבת י'ה‪ ,‬ממש בכלות נפשו לאלקים‪,‬‬ ‫רבה‪ ,‬אלא כי סכלותו די היה בה והותר‪ .‬ולא נרחיב בזה בפרטים‬ ‫ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה התקועה בלבו‬ ‫רבנו התיישב בראש השולחן ופתח את פי‬ ‫ודוגמאות מחמת שמירת הלשון המוטלת עלינו‪ ,‬אך זה שמו וזה‬ ‫ומשתוקק ומתלהב לעבודת ה' במשך כל יום שבת‬ ‫קדשו באלה המילים‪" ,‬ארז"ל‪ ,‬אמר רבי יוחנן משום‬ ‫זכרו‪' ,‬מוט'ל נַ אר'‪.‬‬ ‫קודש מבואו ועד צאתו‪ .‬והכל בתשוקת ודביקות ה'‪,‬‬ ‫רבי שמעון בן יוחי‪ ,‬אלמלי משמרין ישראל שתי‬ ‫"אוהו‪ ,‬את מי אני רואה כאן" צהל זעליג הקצב בקולו והנחית‬ ‫ובאהבתו שוגה וניכר על פניו מה שארז"ל אם הרב‬ ‫שבתות כהלכתן מיד נגאלים )שבת קיח‪ ,(:‬ותדעו לכם‬ ‫מהלומה על כתפיו המתפקקות של מוטל‪'" ,‬מוט'ל חתן'‪ ,‬מי היה‬ ‫דומה למלאך ה' צבאות‪ .‬פניו האירו כזוהר הרקיע‬ ‫כי לא החילונים הם המעכבים את הגאולה‪ ,‬כי לא‬ ‫מאמין‪ ,‬מתי החתונה"?‬ ‫בקדושה וטהרה באור נפלא ועצום ממקום עליון‬ ‫מתחשבים בהם בשמים‪ ,‬העיכוב בא דייקא מאנשי‬ ‫"הרב גדליהו יוסף מנחם מזמן את כל הציבור לקידושא רבא לרגל‬ ‫למאוד‪ ,‬וכל הסובבים אחזמו רעדה‪ ,‬בבחי' טופח על‬ ‫אירוסי בנו 'מוט'ל חתן'‪ ,‬בפאתי העיירה ליד באר המים של גינענדל‬ ‫שלומינו‪ ,‬אנשים יראים ושלמים שלא יודעים‬ ‫מנת להטפיח‪ ,‬וכמאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ‬ ‫האלמנה" – הרעים חצקל השמש אחרי מהלומה על הבימה בבוקרו‬ ‫הלכות שבת וממילא מחללים את השבת רח"ל‪ ,‬הם‬ ‫כי שם ה' נקראו עליך ויראו ממך‪ ,‬ושם ה' היינו שבת‬ ‫של יום השבת‪.‬‬ ‫המחייבים ומעכבים רח"ל את הגאולה"‪ .‬ואז הסתובב‬ ‫קודש‪ ,‬כדאיתא בזוהר הקדוש‪ ,‬שבת שמא דקוב"ה‬ ‫וכך מבלי משים הפך שמו של מוט'ל‪ ,‬השם 'מוט'ל נַ אר' נזנח לו‪,‬‬ ‫לקהל ואמר‪ ,‬האם יש מכם אחד שרוצה לומר‬ ‫)זוהר ח"ב פח‪ ,(:‬הכניס לכל סביביו קדושת שבת קודש‬ ‫ויקרא שמו בישראל 'מוטל חתן'‪.‬‬ ‫ולהוסיף משהו‪ ,‬נעניתי ואמרתי דהרי כתב הרבי רבי‬ ‫שהי' ניכר על פניו את זיכוך וטהרת מחשבתו ולבו‬ ‫•‬ ‫יונתן אייבשיץ זי"ע בספר יערות דבש וזלה"ק בא"ד‪,‬‬ ‫ואברי גופו הטהור‪ .‬ואספר ממעט שאני זוכר‪ ,‬על‬ ‫השמש נטתה לשקוע מאירה בקרניה הזהובות באור רך וכתום על‬ ‫"ובפרט בענין שבת קודש‪ ,‬אשר הזהרתי ואמרתי‬ ‫קדושת השבת מימי שהותו בביה"ח‪.‬‬ ‫הכלונסאות שעמדו בחצר הקלויז ובד קטיפה מכסה את ראשם מצד‬ ‫כל פעם ופעם‪ ,‬מי שלא למד הלכות שבת על בורים‬ ‫לצד‪ .‬לייבל כלייזמר הנעים בכינורו כאשר הקהל הנרגש פסעו מבית‬ ‫פעמיים ושלש‪ ,‬לא יוכל להימלט שלא יקרה לו חילול‬ ‫לצאת מביה"ח ל"ישיבה" למען השבת‬ ‫הכנסת לחצר לערוך את מעמד החופה‪ .‬ציבור נכבד התאסף בחצר‬ ‫שבת‪ ,‬הן דאורייתא והן דרבנן‪ ,‬וענין שבת הוא מאוד‬ ‫פעם אחת כאשר היה מאושפז בביה"ח מסובל‬ ‫הקלויז לחתונה הנרגשת של מוט'ל‪ ,‬לא בכל יומא אתרחיש חתונה‬ ‫לנו למחסה בגלות וכו'" )יערות דבש ח"ב דרוש ג'(‪ ,‬ושם‬ ‫בייסורים‪ ,‬נקראתי לקודש פנימה‪ ,‬הזדרזתי להכנס‬ ‫שמחה שכזו‪.‬‬ ‫בדרוש ה'‪" ,‬ווי לאותה צרה שאינם יודעים הלכות‬ ‫לקריאת הקודש ושאלתי אותו במה אפשר לעזור‪,‬‬ ‫בתוך כל הקהל בלטה בנוכחותה דמותו ההדורה של הרה"ק ר' יצחק‬ ‫שבת‪ ,‬ועוברים בכמה מלאכות‪ ,‬כאשר דרשתי פעמים‬ ‫כי חשבתי שהוא נחוץ לאיזה דבר בעניני ברפואה‪.‬‬ ‫אייזיק מזידיטשויב‪ ,‬שהגיע לסדר חופה וקידושין‪ .‬הכלייזמר הנעים‬ ‫רבות" )יערות דבש ח"ב דרוש ה'(‪ .‬וצוה לי להיכנס לחדרו‬ ‫ענה לי רבינו שרוצה להשתחרר מיד מבית החולים‬ ‫חרישית בנימה עתיקת יומין‪ ,‬ואז פרץ מוט'ל בבכי מטלטל‪ ,‬הקהל‬ ‫ולהוציא משם את הספר יערות דבש ולהראות זאת‬ ‫כי חייב לנסוע לביתו ללא שהות‪ ,‬וזאת אחר שד"ר‬ ‫נרגש עד כלות‪ ,‬מעולם לא ראו את מוט'ל בוכה‪ .‬הם נטו לחשוב‬ ‫לכולם‪ ,‬ודרש מאתנו שנראה שיוציאו לאור קונטרסים‬ ‫זאב קליין שהי' ראש המחלקה סרב לשחררו בגלל‬ ‫שמחמת ההתרגשות של החתונה‪ ,‬או שמא בכי של תפילה על‬ ‫על כל הלכות שבת‪ ,‬וכמו שהוציא לאור המחנך הדגול‬ ‫שרמת הדם בגופו הטהור היתה ירודה מאד‪ ,‬ובאותו‬ ‫הדורות הבאים הוא‪ ,‬אך הצדיק הבין שיש כאן משהו אחר‪.‬‬ ‫הרה"ג ר' יהושע רוטנר שליט"א בן אבד"ק חליסה‬ ‫יום קבל שתי מנות דם‪ .‬אחד מנכדיו שליט"א נסה‬ ‫"מוטל יקירי" – פנה אליו הצדיק ברוך והניח יד אוהבת על כתפיו‪,‬‬ ‫זצ"ל את הספר הלכות שבת לתלמידים‪.‬‬ ‫לדבר על לבו שיוותר כי הוא נמצא בסכנת נפשות‪,‬‬ ‫"מדוע אתה בוכה"‪ .‬מוט'ל הרים עיניים שטופות מדמע לעבר הצדיק‬ ‫לאחמ"כ התפלל רבינו תפלת ערבית במנין‪,‬‬ ‫אבל כל בקשותיו נפלו על אוזניים אטומות‪ ,‬רבינו‬ ‫וענה בקול חנוק‪" ,‬הן תמיד נקראתי 'מוט'ל נַ אר'‪ ,‬זה עתה זכיתי‬ ‫ומיד חזר לבית חולים‪ .‬הפלא הוא שרבינו היה כ"כ‬ ‫נזעק וגער בנכדו שליט"א‪" ,‬האמנם אין לבעל דבר‬ ‫שכולם קראו לי 'מוט'ל חתן'‪ ,‬ועכשיו ירא אני שאחר החתונה וימי‬ ‫המשתה שוב יחזור לי שמי כבראשונה מוט'ל נַ אר" – סיים החתן‬ ‫שמח ומרוצה מכל זה‪ ,‬ואני עומד ומשתומם רואה‬ ‫מספיק שליחים ‪ -‬שגייס גם אותך לכת דיליה"‪.‬‬ ‫ופרץ שוב בבכי מר‪...‬‬ ‫ותמה‪ ,‬שאלתי אותו‪ ,‬במחילה מרבנו‪ ,‬אינני מבין‪ ,‬וכי‬ ‫שאלתי את רבינו מה בוער כל כך להשתחרר‬ ‫•‬ ‫בשביל זה הפך הרבי שליט"א עולמות והי' מוכרח‬ ‫הערב‪ ,‬אולי למחר בבוקר אחר בדיקות הדם כשיראו‬ ‫"יהודים יקרים" – סיים הרה"ק החקל יצחק מספינקא את הסיפור‬ ‫להבטיח לי עולם הבא‪ ,‬וכי מי השתתף בישיבה‪,‬‬ ‫שהכל הסתדר ובא בשלום על מקומו‪ ,‬לא יהא שום‬ ‫שהיה נוהג לספר מידי שנה בנעילת החג של שמחת תורה‪" .‬את‬ ‫ועכשיו אחר שאמר מה שאמר‪ ,‬מה הלאה‪ .‬ענה לי‬ ‫מניעה לשחררו‪ ,‬אבל על מה כל הרעש על עקשנותו‬ ‫השם 'מוט'ל נַ אר' כבר זנחנו מאחורינו‪ ,‬כולנו נהיינו 'מוט'ל חתן' ‪-‬‬ ‫הרבי בפנים בוערות "אני את ההשתדלות שלי כבר‬ ‫להשתחרר דוקא עכשיו בשעות הערב‪ .‬נענה רבינו‬ ‫חתנים עם התורה עם קוב"ה וכנסת ישראל‪ ,‬הבה לא נחזור שוב‬ ‫עשיתי‪ ,‬והשאר בידו של הקב"ה אקרא לאלקים עליון‬ ‫בהתרגשות ואמר לי בזה הלשון‪" ,‬ר' בערל ‪ -‬בזה‬ ‫להיות 'מוט'ל נַ אר'‪...‬‬ ‫לא'ל גומר עלי"‪ .‬ואכן כעבור בערך שבועיים ראיתי‬ ‫תלוי כל ביאת המשיח‪ ,‬בזה תלוי כל הגאולה לשכינה‬ ‫ב'המודיע' מודעה קטנה‬ ‫הקדושה ולכל בני ישראל"‪ ,‬וסיפר כי עוד לפני‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫כי מאן דהו מחפש אנשים‬ ‫שהתאשפז בבית החולים‪ ,‬הזמין אצלו בביתו להיום‬ ‫פר' נח‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫לבוא לעזרה להוציא לאור‬ ‫בערב עסקנים לישיבת חרום בדבר שעומד ברומו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ספרים על הלכות שבת‪,‬‬ ‫של עולם ובזה תלוי כל הגאולה‪ ,‬ואי אפשר לדחותו‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‪ ,‬טז‬ ‫שימור‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫והראיתי זאת לכ"ק מרן‬ ‫אפילו ליום אחד‪ .‬כאשר ראה כ"ק מרן רבינו הקדוש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫הר"ר יהושע ווייס הי"ו‬ ‫רבינו זי"ע‪ ,‬ונהנה מאד‬ ‫זי"ע שאף אחד לא בא לעזרתו‪ ,‬פנה אלי שוב ואמר‬ ‫סיכום‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫ואמר‪" ,‬אתה רואה ‪ -‬רק‬ ‫בזה הלשון‪" ,‬ר' בעריל אני מבטיח לך עולם הבא אם‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫צריך לעשות ההשתדלות‪,‬‬ ‫תראה ותדאג שישחררו אותי מיד"‪ .‬האמת אגיד‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫והקב"ה שולח את הישועה‬ ‫ולא אכחד כי היה לי חשק גדול לקבל הבטחה כזאת‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫ממקום אחר"‪.‬‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬שאלתי אותו האם הוא מתכוון דוקא‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬