עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — בראשית (2026-10-05)

נדבת נדבת הרה"ג
הרה"ח ר' אהרן רבינוביץ שליט"א ר' מנחם מנדל חסידה שליט"א
לע"נ אביו הגה"ח לע"נ אביו הרה"ח
ר' יהודה לייב זצ"ל ר' חיים דוד ז"ל
בן הרה"ח ר' חיים מאיר דוד זצ"ל בהרה"ח ר' זלמן משה ז"ל
רבינוביץ חסידה
תלמיד הגה"ק מטשעבין ובעמח"ס כרם חמד נלב"ע ב' חשון תשס"ד
נלב"ע כ"ט תשרי תשס"ח ת.נ.צ.ב.ה.
ת.נ.צ.ב.ה.
קובץ רכ"ה
נדבת
לזכר עולם יהיה צדיק ערש"ק
הרה"ג ר' משה שפירא שליט"א
כ"ק מרן אדמו"ר
פרשת בראשית
לע"נ אביו הרה"צ תשפ"ז
זצללה"ה הי"ד רבי יעקב יצחק דן
רבי יצחק אלעזר זצ"ל
בן כ"ק מרן אדמו"ר לתרומות והנצחות:
רבי אלימלך מנחם מנדל בן הק' ישראל אברהם 052-7620204
שפירא זצ"ל
זצללה"ה
בעל מחבר ספר שורשי ישראל
יומא דהילולא ד' חשוון תש"ד
נלב"ע י"ב תשרי תשפ"ה לקבלת הגליון בדוא"ל:
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ת.נ.צ.ב.ה. a609200101002@gmail.com
נתנדב ע"י הרב שמחה פרנק שליט"א
לרגל שמחת נישואי בנו החתן הרב יוסף ני"ו
עב"ג בת הרה"ג ר' דוד הלוי פולק שליט"א– בית חלקיה
שמחת החתונה אי"ה ביום רביעי הבעל"ט ג' מרחשוון באולמי ארמונות חן רח' שלמה המלך 29ב"ב
ברכת מז"ט נשגר בזאת להסבים :חדב"ן הגה"צ רבי ישעי' פרנקל אב"ד קראקא שליט"א
יו"ל ע"י
הרה"ג ר' משה שמעון גריץ שליט"א הגה"צ רבי שלמה הלוי פולק אב"ד בית חלקיה שליט"א
קהל אנ"ש מוזמנים לשמחת השבע ברכות ביום ה' נח הבעל"ט
בבית מדרשינו בירושלים ,נט"י בשעה 8:00ברכהמ"ז וש"ב בשעה 10:00
חלק מההזמנות לא הגיעו ליעדן נא לראות הזמנה זו כאישית רחוב דוד 32ירושלים
ניתן להאזין לשיעורי
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
סדרי הלימודים בחבורת ההלכה – משנ"ב ח"ב חבורת "בני עולם הבא" מדי ליל שישי בשידור חי
דחסידי סטריקוב במערכת 'קול סטריקוב'
בייסודו ובנשיאותו
קע"ז וההקדמה השבוע -פר' בראשית של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מס' 072-3371263שלוחה .4
••• כמו כן ניתן להאזין לאחר השיעור
קע"ח א'-ד' שבוע הבא – פר' נח קו הבחינות077-437-9774 :
מידי יום חמישי מתקיימת הבחינה וכן בקו שיעורי כ"ק מרן
ניתן לענות על התשובות עד ליום ב' שלאחמ"כ בערב אדמו"ר שליט"א ב'קול הלשון'
מס' 073-2951269שלוחה .1
ג לב בראשית עומק
בראשית
הוא מיוחד ביותר לתשובה .וביוה"כ שחל שבת זו נקראת 'שבת בראשית' (מהרי"ל
בשבת אז יש בשבת ג"כ קדושת יוה"כ. הלכות שבת בראשית) ,ויש להבין
וכאשר חל השבת בארבעה ימים שבין העניין שנתייחד שם מיוחד לשבת זו,
יוה"כ לסוכות אז ג"כ יש בשבת קדושה שלא מצאנו כן אלא בשבתות מיוחדות
מיוחדת מעניינו של יום ,כי גם ארבעה 'שבת תשובה' ו'שבת הגדול' וכיוצא בזה,
הימים שבין יוה"כ לסוכות אינם ימים ומה הדבר המיוחד שיש בשבת זו.
רגילים (שער הכוונות עניין הסוכות דרוש ג).
וי"לא שאדרבה דין גרמא שבשבת זו אין
ואח"כ הוא השבת שבתוך חג הסוכות,
שום דבר מיוחד מלבד מה שהוא
או ביו"ט הראשון ,או בשאר ימי החג כי
יום השבת .כי הנה כל השבתות מתחילת
גם בחוה"מ יש קדושת היו"ט .ובשמיני
השנה ועד לכאן בכולם יש איזו תוספת
עצרת שחל להיות בשבת אז יש בשבת
קדושה מיוחדת מלבד עצמו של יום
קדושת שמיני עצרת.
השבת ,בראש השנה שחל להיות בשבת אז
ונמצא שהשבת הראשונה בשנה שכל יש בשבת ג"כ קדושת ר"ה .ואח"כ הוא
קדושתה היא רק מכח השבת, שבת תשובה ,שהיא מיוחדת לתשובה
ואין בה שום קדושה אחרת ,זהו בשבת בהיותה מעשרת ימי תשובה ,ובשבת
בראשית ,שכל מהות קדושתה היא מה שבתוך עשרת ימי תשובה יש ביותר את
שנאמר בפרשתנו (ב ,ג) "ויברך אלקים כח התשובה ,כי כל שבת שייכת לתשובה
את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת וכדאיתא בספה"ק (סידורו של שבת השורש
מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות", הראשון) הרמז דשב"ת ר"ת ש'בת ב'ו
ולכן קוראים לשבת זו בשם מיוחד, ת'שוב ,וממילא בשבת של ימי התשובה
א) במקו"א חזר רבינו על ביאור זה בשם כ"ק אדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא זצוק"ל.
לב בראשית עומק ד
זאת וגו' מחללו' ,אל תקרי 'מחללו' אלא להורות על דבר זה שהיא השבת
מחול לו" .והיינו כיוון שהשבת היא הראשונה בשנה שכל קדושתה היא
להפקיע ולעקור עבודה זרה ,ולייחד קדושת השב"ק.
האמונה רק בהקב"ה ,ולכן היא כפרה
על חטא ע"ז.
ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש
וקיי"ל (סנהדרין נח" ):עכו"ם ששבת חייב אתו כי בו שבת מכל מלאכתו
מיתה שנאמר (לק' ח ,כב) 'ויום אשר ברא אלקים לעשות (ב ,ג).
ולילה לא ישבותו' ואמר מר אזהרה שלהן
זו היא מיתתן" ,והיינו שאף שלגוי אין הנה מחמת שביום השבת שבת א-ל מכל
שייכות לרוב מצוות התורה ,במצוות מלאכתו ,נקבעה השבת כ"זכר
השבת הרי הוא מוזהר שלא לקיימו .וכן (תפילת שבת; קידוש למעשה בראשית"
מצינו במצוות הפסח וכמו שנאמר (שמות
לשבת) ,ותכליתה לחזק ולהשריש האמונה
יב ,מג) "כל בן נכר לא יאכל בו" (וגם שם שהקב"ה הוא בורא כל העולמות
מצינו שמתחייב מיתה ע"ז ,וכמסופר ומנהיגם (וכן נאמר (שמות כ ,ח-יא) "זכור
בגמרא (פסחים ג ):שהרגו את הגוי את יום השבת לקדשו ,וגו' ,כי ששת ימים
שאכל פסח ,ובמנחת חינוך (מצוה יד
עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים
או"ב) כתב שזהו מצד שמוזהר בלאו שלא ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי" ,וכן
לאכול מן הפסח ,ואזהרתן זו היא כתיב (שם לא ,טז-יז) "ושמרו בני ישראל את
מיתתן .אמנם דן שם שזהו רק לדעת השבת לעשות את השבת לדרתם ברית
הסמ"ג (ל"ת קעה) שהאיסור הוא על הגוי עולם ,ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם
בעצמו שלא יאכל מן הפסח ,אבל לדעת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת
(פ"ט מהל' קרבן פסח ה"ז) הרמב"ם הארץ וביום השביעי שבת וינפש").
האיסור הוא על המאכיל לגוי ולפ"ז צ"ע ולכן איתא בגמרא (שבת קיח" ):כל
למה הרגוהו ,יעו"ש מה שכתב בזה המשמר שבת כהלכתו אפילו
ובעוד אחרונים (קובץ שיעורים פסחים אות עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו,
ו) שדנו בסיבת הריגת אותו גוי). שנאמר (ישעיה נו ,ב) 'אשרי אנוש יעשה
ה לב בראשית עומק
והנה הגוי אף שמוזהר ג"כ על ע"ז, ויש לבאר מה שמצינו דווקא בשני מצוות
מ"מ אינו שייך לאמונת ה' אלו אזהרה לנכרי שלא יקיימם ,כי
בשלימות ובבהירות ,וזהו רק נחלת בני כאמור מצוות השבת היא לחזק האמונה
ישראל עם קרובו ,ולכן הוא מופקע ולבטל עבודה זרה ,וכן מצוות הפסח
ביותר מקיום שני מצוות אלו ,שבת באה כנגד ע"ז ,וכמו שהביא רש"י (שמות
ופסח ,הבאות לבטל כל שמץ של אמונה יב ,ו) "שהיו שטופים באלילים אמר להם
זרה ולחזק ולהשריש בבהירות ובתוקף 'משכו וקחו לכם' ,משכו ידיכם מאלילים
אמונת אלוקי עולם. וקחו לכם צאן של מצוה".
התבונה דברי תורה דולה ו
דולה התבונה
דברי תורה
מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בראשית
שייכות סוף התורה לתחילתה – כי תמיד יש מה להוסיף וללמוד בתורה
קידושא רבה ,שב"ק פר' בראשית -מברכים וער"ח מר-חשוון תש"ע
בהרבה ספרים כתבו רמזים לנעוץ סוף התורה בתחילתה ,שהמשך אחד להם ,וכמו
שנוהגים לקרוא תיכף בסיום התורה "לעיני כל ישראל" את תחילתה
"בראשית ברא" ,הרי שיש להם שייכות ואזלי כהדדי.
ובישמח ישראל (או"ג) כתב ביאור אחד בזה (בשם זקינו הגה"ק רבי שרגא פייבל
מגריצא זי"ע) ,כי העניין האמור בסוף התורה מדבר בניסים הנפלאים מתוך
שידוד מערכות הטבע שעשה משה רבינו ע"ה בשליחות הקב"ה במצרים ,וכמו שנאמר
(דברים לד ,יא-יב)" :לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה
ולכל עבדיו ולכל ארצו ,ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני
כל ישראל" .והתורה מתחילה במעשה בראשית (א ,א) "בראשית ברא אלקים את
השמים ואת הארץ" .כי התכלית והמטרה של האותות והמופתים ושידוד מערכות
הטבע שעשה מרע"ה ,היה כדי שיהיה 'לעיני כל ישראל' ויוחדר בלבם היטב האמונה
ז התבונה פר' בראשית תש"ע דולה
בכך ש'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'" ,שהבורא ברוך הוא קדמון לכל
העולם והוא יחיד ומיוחד ואין עוד מלבדו".
ועניין זה מבואר בדברי הרמב"ן (דברים ה ,טו) בטעם מה שאומרים בקידוש של שבת
"זכר ליציאת מצרים" והוא תמוה ,דתינח מה שהשבת הוא 'זכר למעשה
בראשית' שבו שבת א-ל מכל מלאכתו ,אבל איזה זכר יש בשבת ליציאת מצרים .ומבאר
הרמב"ן שהיות שבעת יצי"מ ראו שהקב"ה הוא הבורא ומנהיג את כל הברואים ,כי
שידוד המערכות ושינוי הטבע לגמרי ייתכן רק בידי בורא שמים וארץ ,נמצא שע"י נסי
יצי"מ נתחזק ונתאמת האמונה במעשה בראשית ,וא"כ בשבת שבאה לחזק את
האמונה במעשה בראשית ,צריך ג"כ את זיכרון יצי"מ .והן הן דברי הישמח ישראל,
שכל האותות והמופתים שעשה משה לעיני בני ישראל ,הם הביאו לאמונה ש'בראשית
ברא אלקים את השמים ואת הארץ'.
ובאופן אחר מובא כמ"פ בישמח ישראל (שם ,ובאו"א) על פי מה שאומרים ב'רשות
לחתן בראשית' "על זאת מתכיפין התחלה להשלמה בתדירה ,עד שלא ירגל
בעם זו לשקרה" ,ובנוסח אחר איתא "שד שלא ירגל בעם זו לשקרה" ,והפירוש הפשוט
הוא שאם יסיימו ולא יתחילו יבוא ה'שד' הוא השטן ויקטרג שבנ"י כבר סיימו התורה
ואין רוצים כבר ללמוד ,ולכן מתחילים שוב כדי שלא יהא לו פתחון פה כזה.
אבל באמת יש בזה עוד מכוון ,כי הלא "הוא שטן הוא יצר הרע" (ב"ב טז ,).והוא "יורד
ומתעה ועולה ומרגיז" (שם) ,ובא בתחילה אל האדם לפתותו שיחשוב כאילו
שכבר סיים את התורה והשיגה לעומקה עד שאין צריך כבר ללומדה שוב (ואז אח"כ
עולה ומשטין לקטרג לפני הקב"ה ע"ז שבנ"י אינם רוצים להתחיל שוב את התורה).
ובאמת דבר זה הוא טעות גדול ,כי אף פעם אין גומרים את התורה ,ותמיד כל כמה
שכבר למדו יש עוד עומק בתורה שעדיין לא השיגו ,ולכן צריך תמיד להתחיל
עוד פעם .וכמו שכתב רבינו יונה בפירושו לאבות על דברי המשנה (ד ,א) "איזהו חכם
הלומד מכל אדם" ,כי עיקר החכמה הוא בקשת החכמה ,ובזה שלומד מכל אדם אף
שאינו אדם גדול וחשוב הרי הוא מורה בכך שהוא מבקש חכמה ,ולו יקרא חכם באמת.
התבונה דברי תורה דולה ח
וזהו 'לכך מתכיפים התחלה להשלמה בתדירה עד שלא ירגל בעם זו לשקרה' ,שלא
ירגיל את האדם ויפתהו בשקר זה כאילו כבר סיים ואין לו שוב מה להשיג בתורה.
וזהו ג"כ השייכות בין סוף התורה לתחילתה ' -ולכל האותות והמופתים ולכל היד
החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל' ,היינו גם אחר שכבר השיגו כל מה שעשה
משה וכל המצוות כולם ,עדיין לא השיגו הכל ,ויש עוד להעמיק ולהרחיב וצריך
להתחיל מחדש 'בראשית ברא'.
ויש להוסיף בזה נופך ,דהנה שנינו במשנה באבות (ג ,יז) "אם אין חכמה אין יראה
אם אין יראה אין חכמה" ,ותמוה ,דא"כ לא משכחת לה לא חכמה ולא יראה,
שהרי אי אפשר להשיג חכמה כיון שצריך קודם יראה ,ויראה א"א להשיג כי עדיין אין
לו חכמה וחוזר חלילה ,ופירשו המפרשים שמדרגות מדרגות הן ,קודם יש להתחיל
ביראה לפי דרגתו ואחר כך משיגים קצת חכמה ועי"ז זוכים להשגה של יראה פנימית
יותר ואח"כ משיג יותר חכמה וכן הלאה.
והתחלת התורה מורה על יראה ,כי על ידי שמאמינים ומשיגים שהקב"ה בורא שמים
וארץ עי"ז זוכים ליראה ,וכמו שנאמר בפרשת היראה (דברים י ,יב) "ועתה
ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך" ,וכטעם לדבר נאמר
שם (פסוק יד) "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה" וגו' ,הרי
שהאמונה במעשה בראשית מביאה ליראה ,וע"י שמתחילים בבראשית וכל הענין זוכים
ליראה ,ועי"ז יכול להשיג קצת שאר התורה שכולה מלאה חכמה ,ועי"ז שוב מתחילים
מחדש 'בראשית ברא' וזוכים לגילוי מחודש ולהשגה עמוקה יותר במעשה בראשית
וממילא ביראה ,ושוב זוכים לחכמה ,וחוזר חלילה עד אין סוף ,בכל שנה ושנה ,וזהו
ש'מתכיפים התחלה להשלמה בתדירה'.
ט התבונה פר' בראשית תש"ע דולה
ספר בראשית מלא בפרטים מתרי"ג מצוות התורה
סעודת רעוא דרעוין ,שב"ק פר' בראשית – מברכים וער"ח מר-חשוון תש"ע
ברש"י בתחילת הפרשה הביא מדברי חז"ל (תנחומא ישן ,יא)" :אמר רבי יצחק ,לא היה
צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם' (שמות יב ,ב) ,שהיא מצוה
ראשונה שנצטוו ישראל ,ומה טעם פתח ב'בראשית' ,משום 'כח מעשיו הגיד לעמו
לתת להם נחלת גוים' (תהלים קיא ,ו) ,שאם יאמרו אומות העולם לישראל ,ליסטים אתם
שכבשתם ארצות שבעה גוים ,הם אומרים להם ,כל הארץ של הקב"ה היא ,הוא בראה
ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
וכ"ק אאזמו"ר זצוק"ל היה רגיל לחזור על תמיהת הרמב"ן בדברי חז"ל אלו ,שהרי
באמת צורך גדול הוא להתחיל התורה ב'בראשית ברא אלקים' ,כי הוא שורש
האמונה ,ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון ,הוא כופר בעיקר ואין לו תורה
כלל - .והיה אאזמו"ר זצוק"ל מטעים בלשון קדשו קושיית הרמב"ן ,שהלא כל התורה
היא מצוות אשר יעשה אותם האדם ,ואזהרות ממעשים אשר לא ייעשו ,והנה אם אין
האדם יודע שהמצווה הוא מלך מלכי המלכים בורא ומנהיג לכל הברואים ,הרי לא
יקבל עליו עול מצוותיו ,ורק אחר שיודעים שהקב"ה הוא שברא כל העולם בששת
ימים והוא הקונה שמים וארץ ,אז מקיימים את התורה והמצוות ,וא"כ מאי מקשינן
שלא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ,הלא צורך גדול יש לקיום
כל התורה להתחיל מבראשית ברא.
ומבאר הרמב"ן את הקושיא ,כי הנה מעשה בראשית הוא סוד עמוק אינו מובן מן
המקראות ,ולא ייוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה,
ויודעיו חייבים להסתירו ,ולכן אין צורך להתחיל התורה במעשה בראשית ,וכל שאר
המעשים המובאים בתורה בהמשך ,כי מן התורה לבד ממילא אינם מובנים כל
העניינים הללו ,ויספיק להמון העם במה שנאמר בעשרת הדברות (שמות כ ,יא) "כי ששת
ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם" ,וכל העניינים
העמוקים הנרמזים כאן יתקבלו רק איש מפי איש ,ליחידי סגולה .ויעו"ש איך שפירש
ג"כ היישוב 'כח מעשיו הגיד לעמו' על פי דרכו.
התבונה דברי תורה דולה י
ואאזמו"ר זצוק"ל היה מיישב קושיית הרמב"ן ,בהקדם שהנה שני חלקים יש באמונת
ה' ,האחד הוא האמונה במעשה בראשית ,שהקב"ה ברא את כל העולם,
והשני האמונה בהנהגת ה' ובהשגחתו ,שזה לומדים מנסי יציאת מצרים ,שהקב"ה
הוציאנו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובאותות ובמופתים וככל פרטי הנסים האמורים
בפרשיות יצי"מ .והנה האמונה במעשה בראשית היא שייכת גם אצל אומות העולם
שגם הם בכלל הבריאה ,משא"כ יצי"מ לא היה אלא לישראל ,וממילא אמונה זו שייכת
רק אצל בנ"י ,וכדאיתא בספרים בטעם מה שנאמר בעשרת הדברות (שמות כ ,ב) "אנכי
ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" ,ולא נאמר 'אנכי ה"א אשר
בראתי שמים וארץ' ,כי בריאת שמים וארץ הוא גם לאוה"ע ,וזה אינו טעם מספיק לכך
שהוא 'אלקיך' -לישראל דייקא ,משא"כ יצי"מ שהיה רק לבנ"י.
וזהו שהקשה ר' יצחק ש'לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם'',
היינו עניין יציאת מצרים ,שהוא חלק האמונה ששייך רק לבנ"י' ,ומה טעם פתח
ב'בראשית'' ,שהוא חלק האמונה ששייך גם לאוה"ע.
וזימנין היה מסיים בה לבאר התירוץ 'משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת
גויים' ,היינו שגם אצל בנ"י שייכת האמונה במעשה בראשית ,ואצל בנ"י יש
בזה הבנה ואמונה מיוחדת ואינה כלל בבחינת האמונה ששייכת באוה"ע ,עכתדה"ק.
ועוד לאלוק מילין בזה ,ונקדים מה שיש להקשות עוד כמה דקדוקים בדברי המדרש,
שהנה המובן הפשוט בקושיית ר' יצחק הוא שהרי התורה היא ספר הלכות ודינים
חוקים ותורות ,ומה שייך בה סיפורים ועניינים שאינם הוראות ומצוות ,וא"כ צ"ב שהרי
גם לאחר שמיישב 'משום כח מעשיו הגיד לעמו' וכו' ,הרי זה מיישב את הצורך בכתיבת
פרשת בראשית בתורה ,אבל מה צורך יש בכל הפרשיות הבאות שאין נלמד מהם
מצוות והלכות .עוד צריך להבין דכיוון שהבין בקושייתו שאין מקום בתורה רק למצוות
והלכות ותו לא ,א"כ מה בכך שיש איזה צורך בפר' בראשית ,סוף סוף הלא אין זה
דבר הנוגע להלכה ולמעשה ועדיין הקושיא במקומה עומדת.
וביותר צ"ב ,שהרי אף שמצוות יש רק תרי"ג וכמו שדרשו בגמרא (מכות כג ):מדכתיב
(דברים לג ,ד) "תורה צוה לנו משה" ,תור"ה גימטריא תרי"א ,ו"אנכי" ו"לא יהיה
יא התבונה פר' בראשית תש"ע דולה
לך" מפי הגבורה שמענו .אבל יש בזה פרטים עד אין סוף כמו שכתוב (תהלים קיט ,צו)
"לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד" ,כי אף שמנין המצוות יש לו קץ אבל
הפרטים המסתעפים מן המצוות אין להם תכלה וסוף ,וכמו שהאריך רבינו בחיי
בהקדמתו לתורה .וא"כ הגם שלא נזכרו בספר בראשית מצוות ממש ממנין התרי"ג,
אבל נזכרו בו הרבה פרטים השייכים למצוות ,כגון מידת הכנסת אורחים אצל אברהם
שהיא חלק ממצוות "והלכת בדרכיו" (דברים כח ,ט) ,וכן "זריזין מקדימין למצוות" (פסחים
ד ).שנלמד ג"כ מאברהם ,וכן בכל ספר בראשית יש הרבה פרטים מתרי"ג מצוות ,וא"כ
מה הקושיא שלא היה צורך בכל ספר בראשית בתורה ולא היה צריך להתחיל התורה
אלא מ'החודש הזה לכם' שהיא אמנם מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ,אבל הרי יש
הרבה פרטים בספר בראשית הנצרכים לקיום תרי"ג מצוות.
עוד יש לדקדק במה שתירץ 'משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים ,שאם
יאמרו אומות העולם לישראל ,ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים ,הם
אומרים להם ,כל הארץ של הקב"ה היא ,הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו
נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו' ,דמה תשובה היא זו לאוה"ע ,וכי הם יקבלו
זאת שכיון שבתורה כתוב שכל הארץ של הקב"ה היא ממילא אינם לסטים ,וכי איכפת
להם לאוה"ע מה שאמור בתורה .גם קשה שכיוון שהקב"ה נתן להם את הארץ איך
יכול לחתה מהם ,וכי הנותן מתנה לחבירו יכול לקחתה ממנה כיוון שהולך בדרך רעה.
ומהדקדוקים האלה נראה שצריך לומר ,וכבר כתבו המפרשים יסוד זה ,דבאמת
אין זו תשובה לאוה"ע ,כי אכן אוה"ע לא יקבלו תשובה כזו ,רק הקב"ה
כתב פרשה זו כדי שאנחנו בנ"י עמו נדע שכל הארץ של הקב"ה הוא ,ואפילו כשהוא
נותנה למאן דהוא אין זה נחשב כמתנה ,רק שיש להם רשות לישב בה ,אך אם יעשו
רע יגרשם ממנו ,ואין זה אלא מוסר השכל לישראל שידעו לא לעשות רע כדי שלא
יגרשם מהארץ ,והוא באמת מקראות שלמים ומפורשים בתורה" ,ולא תקיא הארץ
אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (ויקרא יח ,כח)" ,ושמרתם את
כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם
שמה לשבת בה" (שם כ ,כב) ,וכן בפרשת ואתחנן (ד ,כה-כו) "כי תוליד בנים ובני בנים
ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך
התבונה דברי תורה דולה יב
להכעיסו ,העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ
אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה" וגו'.
וא"כ אפשר לומר לפי זה ,דאין כוונת רש"י בתירוץ זה לומר שפרשה זו נצרכת לומר
דבר מה ,רק כיון שהקשה שאין מקום בתורה לשאר עניינים אלא למצוות
והלכות ,וא"כ לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם' ,ע"ז מתרץ
דגם בספר בראשית שאינו ממש מצוות ,אבל אפשר ללמוד מזה כל מיני פרטים במצוות
והדרכות ומוסרים ,וע"ז נתן דוגמא מפסוק זה ,שפסוק זה נצרך כדי שבנ"י ידעו שאין
הארץ שלהם ,רק הקב"ה נתן להם רשות וזכות לישב בה ,ואם יקלקלו יצאו ממנה,
וה"ה בכל ספר בראשית יש בו הדרכות ופרטים מהמצוות כמו ענין הכנסת אורחים
וזריזות במצוות כמו שנתבאר לעיל וכן עוד ועוד שאר מצוות ועניינים ,ולכן אי אפשר
להקשות לא הי ה צריך להתחיל התורה אלא מ'החודש הזה לכם' ,כי גם עד שם יש
דברים רבים שהם לימודים במצוות ומעשים טובים ועבודת ה'.
וא"כ מובן ממילא דלא קשה כלל קושיית הרמב"ן -שהקשה דהלא בוודאי הוצרך
למיכתב שהוא יסוד האמונה ,כי זה באמת התירוץ ,אלא שבקושיא קס"ד שאין
מקום ב תורה רק לתרי"ג מצוות מעשיות ותו לא ,וע"ז התירוץ שהנחה זו בטעות יסודה,
כי גם כשלא כתוב התרי"ג מצוות כתוב יסודות גדולים כגון מ"ש רש"י 'כל הארץ של
הקב"ה הוא' וכו' וכמו שנתבאר הכוונה שבני ישראל יקחו מוסר למו שאין הארץ בידם
אלא פקדון כי כל הארץ של הקב"ה היא ,וכן מה שמעשה בראשית הוא יסוד האמונה
וכמ"ש הרמב"ן.
ועתה שאנו קוראים הפרשה 'בראשית ברא אלקים' הזמן גרמא להתחזק ביסוד זה,
לידע שכל הארץ של הקב"ה הוא ,ואף שזכינו ואנו דרים בארץ ישראל ,אבל
הרי סוף סוף לא שלנו היא הארץ ,והרי אנו נמצאים בגלות ,וממילא צריכים אנו
להתחזק לשמור התורה והמצוות ,שרק בזכותם יש לנו זכות קיום בארץ ברצות השי"ת,
ויהא רעוא שיעזור השי"ת ונזכה שיהא לנו קנין בארץ ישראל בביאת גוא"צ במהרה
בימינו.
