gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: עצה ותבונה · Eitzah Isvunah

שבוע: בראשית (2026-10-05)

עצה ותבונה · Eitzah Isvunah — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נדבת‬ ‫נדבת הרה"ג‬ ‫הרה"ח ר' אהרן רבינוביץ שליט"א‬ ‫ר' מנחם מנדל חסידה שליט"א‬ ‫לע"נ אביו הגה"ח‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח‬ ‫ר' יהודה לייב זצ"ל‬ ‫ר' חיים דוד ז"ל‬ ‫בן הרה"ח ר' חיים מאיר דוד זצ"ל‬ ‫בהרה"ח ר' זלמן משה ז"ל‬ ‫רבינוביץ‬ ‫חסידה‬ ‫תלמיד הגה"ק מטשעבין ובעמח"ס כרם חמד‬ ‫נלב"ע ב' חשון תשס"ד‬ ‫נלב"ע כ"ט תשרי תשס"ח‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫קובץ רכ"ה‬ ‫נדבת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫ערש"ק‬ ‫הרה"ג ר' משה שפירא שליט"א‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫לע"נ אביו הרה"צ‬ ‫תשפ"ז‬ ‫זצללה"ה הי"ד‬ ‫רבי יעקב יצחק דן‬ ‫רבי יצחק אלעזר זצ"ל‬ ‫בן כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫לתרומות והנצחות‪:‬‬ ‫רבי אלימלך מנחם מנדל‬ ‫בן הק' ישראל אברהם‬ ‫‪052-7620204‬‬ ‫שפירא זצ"ל‬ ‫זצללה"ה‬ ‫בעל מחבר ספר שורשי ישראל‬ ‫יומא דהילולא ד' חשוון תש"ד‬ ‫נלב"ע י"ב תשרי תשפ"ה‬ ‫לקבלת הגליון בדוא"ל‪:‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪a609200101002@gmail.com‬‬ ‫נתנדב ע"י הרב שמחה פרנק׵ שליט"א‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו החתן הרב יוסף ני"ו‬ ‫עב"ג בת הרה"ג ר' דוד הלוי פולק שליט"א– בית חלקיה‬ ‫שמחת החתונה אי"ה ביום רביעי הבעל"ט ג' מרחשוון באולמי ארמונות חן רח' שלמה המלך ‪ 29‬ב"ב‬ ‫ברכת מז"ט נשגר בזאת להסבים‪ :‬חדב"ן הגה"צ רבי ישעי' פרנקל אב"ד קראקא שליט"א‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫הרה"ג ר' משה שמעון גר׵יץ שליט"א הגה"צ רבי שלמה הלוי פולק אב"ד בית חלקיה שליט"א‬ ‫קהל אנ"ש מוזמנים לשמחת השבע ברכות ביום ה' נח הבעל"ט‬ ‫בבית מדרשינו בירושלים‪ ,‬נט"י בשעה ‪ 8:00‬ברכהמ"ז וש"ב בשעה ‪10:00‬‬ ‫חלק מההזמנות לא הגיעו ליעדן נא לראות הזמנה זו כאישית‬ ‫רחוב דוד ‪ 32‬ירושלים‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫סדרי הלימודים בחבורת ההלכה – משנ"ב ח"ב‬ ‫חבורת "בני עולם הבא"‬ ‫מדי ליל שישי בשידור חי‬ ‫דחסידי סטריקוב‬ ‫במערכת 'קול סטריקוב'‬ ‫בייסודו ובנשיאותו‬ ‫קע"ז וההקדמה‬ ‫השבוע ‪ -‬פר' בראשית‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מס' ‪ 072-3371263‬שלוחה ‪.4‬‬ ‫•••‬ ‫כמו כן ניתן להאזין לאחר השיעור‬ ‫קע"ח א'‪-‬ד'‬ ‫שבוע הבא – פר' נח‬ ‫קו הבחינות‪077-437-9774 :‬‬ ‫מידי יום חמישי מתקיימת הבחינה‬ ‫וכן בקו שיעורי כ"ק מרן‬ ‫ניתן לענות על התשובות עד ליום ב' שלאחמ"כ בערב‬ ‫אדמו"ר שליט"א ב'קול הלשון'‬ ‫מס' ‪ 073-2951269‬שלוחה ‪.1‬‬ ‫ג‬ ‫לב‬ ‫בראשית‬ ‫עומק‬ ‫בראשית‬ ‫הוא מיוחד ביותר לתשובה‪ .‬וביוה"כ שחל‬ ‫שבת זו נקראת 'שבת בראשית' (מהרי"ל‬ ‫בשבת אז יש בשבת ג"כ קדושת יוה"כ‪.‬‬ ‫הלכות שבת בראשית)‪ ,‬ויש להבין‬ ‫וכאשר חל השבת בארבעה ימים שבין‬ ‫העניין שנתייחד שם מיוחד לשבת זו‪,‬‬ ‫יוה"כ לסוכות אז ג"כ יש בשבת קדושה‬ ‫שלא מצאנו כן אלא בשבתות מיוחדות‬ ‫מיוחדת מעניינו של יום‪ ,‬כי גם ארבעה‬ ‫'שבת תשובה' ו'שבת הגדול' וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫הימים שבין יוה"כ לסוכות אינם ימים‬ ‫ומה הדבר המיוחד שיש בשבת זו‪.‬‬ ‫רגילים (שער הכוונות עניין הסוכות דרוש ג)‪.‬‬ ‫וי"לא שאדרבה דין גרמא שבשבת זו אין‬ ‫ואח"כ הוא השבת שבתוך חג הסוכות‪,‬‬ ‫שום דבר מיוחד מלבד מה שהוא‬ ‫או ביו"ט הראשון‪ ,‬או בשאר ימי החג כי‬ ‫יום השבת‪ .‬כי הנה כל השבתות מתחילת‬ ‫גם בחוה"מ יש קדושת היו"ט‪ .‬ובשמיני‬ ‫השנה ועד לכאן בכולם יש איזו תוספת‬ ‫עצרת שחל להיות בשבת אז יש בשבת‬ ‫קדושה מיוחדת מלבד עצמו של יום‬ ‫קדושת שמיני עצרת‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬בראש השנה שחל להיות בשבת אז‬ ‫ונמצא שהשבת הראשונה בשנה שכל‬ ‫יש בשבת ג"כ קדושת ר"ה‪ .‬ואח"כ הוא‬ ‫קדושתה היא רק מכח השבת‪,‬‬ ‫שבת תשובה‪ ,‬שהיא מיוחדת לתשובה‬ ‫ואין בה שום קדושה אחרת‪ ,‬זהו בשבת‬ ‫בהיותה מעשרת ימי תשובה‪ ,‬ובשבת‬ ‫בראשית‪ ,‬שכל מהות קדושתה היא מה‬ ‫שבתוך עשרת ימי תשובה יש ביותר את‬ ‫שנאמר בפרשתנו (ב‪ ,‬ג) "ויברך אלקים‬ ‫כח התשובה‪ ,‬כי כל שבת שייכת לתשובה‬ ‫את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת‬ ‫וכדאיתא בספה"ק (סידורו של שבת השורש‬ ‫מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות"‪,‬‬ ‫הראשון) הרמז דשב"ת ר"ת ש'בת ב'ו‬ ‫ולכן קוראים לשבת זו בשם מיוחד‪,‬‬ ‫ת'שוב‪ ,‬וממילא בשבת של ימי התשובה‬ ‫א) במקו"א חזר רבינו על ביאור זה בשם כ"ק אדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא זצוק"ל‪.‬‬ ‫לב‬ ‫בראשית‬ ‫עומק‬ ‫ד‬ ‫זאת וגו' מחללו'‪ ,‬אל תקרי 'מחללו' אלא‬ ‫להורות על דבר זה שהיא השבת‬ ‫מחול לו"‪ .‬והיינו כיוון שהשבת היא‬ ‫הראשונה בשנה שכל קדושתה היא‬ ‫להפקיע ולעקור עבודה זרה‪ ,‬ולייחד‬ ‫קדושת השב"ק‪.‬‬ ‫האמונה רק בהקב"ה‪ ,‬ולכן היא כפרה‬ ‫על חטא ע"ז‪.‬‬ ‫ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש‬ ‫וקיי"ל (סנהדרין נח‪" ):‬עכו"ם ששבת חייב‬ ‫אתו כי בו שבת מכל מלאכתו‬ ‫מיתה שנאמר (לק' ח‪ ,‬כב) 'ויום‬ ‫אשר ברא אלקים לעשות (ב‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫ולילה לא ישבותו' ואמר מר אזהרה שלהן‬ ‫זו היא מיתתן"‪ ,‬והיינו שאף שלגוי אין‬ ‫הנה מחמת שביום השבת שבת א‪-‬ל מכל‬ ‫שייכות לרוב מצוות התורה‪ ,‬במצוות‬ ‫מלאכתו‪ ,‬נקבעה השבת כ"זכר‬ ‫השבת הרי הוא מוזהר שלא לקיימו‪ .‬וכן‬ ‫(תפילת שבת; קידוש‬ ‫למעשה בראשית"‬ ‫מצינו במצוות הפסח וכמו שנאמר (שמות‬ ‫לשבת)‪ ,‬ותכליתה לחזק ולהשריש האמונה‬ ‫יב‪ ,‬מג) "כל בן נכר לא יאכל בו" (וגם שם‬ ‫שהקב"ה הוא בורא כל העולמות‬ ‫מצינו שמתחייב מיתה ע"ז‪ ,‬וכמסופר‬ ‫ומנהיגם (וכן נאמר (שמות כ‪ ,‬ח‪-‬יא) "זכור‬ ‫בגמרא (פסחים ג‪ ):‬שהרגו את הגוי‬ ‫את יום השבת לקדשו‪ ,‬וגו'‪ ,‬כי ששת ימים‬ ‫שאכל פסח‪ ,‬ובמנחת חינוך (מצוה יד‬ ‫עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים‬ ‫או"ב) כתב שזהו מצד שמוזהר בלאו שלא‬ ‫ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי"‪ ,‬וכן‬ ‫לאכול מן הפסח‪ ,‬ואזהרתן זו היא‬ ‫כתיב (שם לא‪ ,‬טז‪-‬יז) "ושמרו בני ישראל את‬ ‫מיתתן‪ .‬אמנם דן שם שזהו רק לדעת‬ ‫השבת לעשות את השבת לדרתם ברית‬ ‫הסמ"ג (ל"ת קעה) שהאיסור הוא על הגוי‬ ‫עולם‪ ,‬ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם‬ ‫בעצמו שלא יאכל מן הפסח‪ ,‬אבל לדעת‬ ‫כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת‬ ‫(פ"ט מהל' קרבן פסח ה"ז)‬ ‫הרמב"ם‬ ‫הארץ וביום השביעי שבת וינפש")‪.‬‬ ‫האיסור הוא על המאכיל לגוי ולפ"ז צ"ע‬ ‫ולכן איתא בגמרא (שבת קיח‪" ):‬כל‬ ‫למה הרגוהו‪ ,‬יעו"ש מה שכתב בזה‬ ‫המשמר שבת כהלכתו אפילו‬ ‫ובעוד אחרונים (קובץ שיעורים פסחים אות‬ ‫עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו‪,‬‬ ‫ו) שדנו בסיבת הריגת אותו גוי)‪.‬‬ ‫שנאמר (ישעיה נו‪ ,‬ב) 'אשרי אנוש יעשה‬ ‫ה‬ ‫לב‬ ‫בראשית‬ ‫עומק‬ ‫והנה הגוי אף שמוזהר ג"כ על ע"ז‪,‬‬ ‫ויש לבאר מה שמצינו דווקא בשני מצוות‬ ‫מ"מ אינו שייך לאמונת ה'‬ ‫אלו אזהרה לנכרי שלא יקיימם‪ ,‬כי‬ ‫בשלימות ובבהירות‪ ,‬וזהו רק נחלת בני‬ ‫כאמור מצוות השבת היא לחזק האמונה‬ ‫ישראל עם קרובו‪ ,‬ולכן הוא מופקע‬ ‫ולבטל עבודה זרה‪ ,‬וכן מצוות הפסח‬ ‫ביותר מקיום שני מצוות אלו‪ ,‬שבת‬ ‫באה כנגד ע"ז‪ ,‬וכמו שהביא רש"י (שמות‬ ‫ופסח‪ ,‬הבאות לבטל כל שמץ של אמונה‬ ‫יב‪ ,‬ו) "שהיו שטופים באלילים אמר להם‬ ‫זרה ולחזק ולהשריש בבהירות ובתוקף‬ ‫'משכו וקחו לכם'‪ ,‬משכו ידיכם מאלילים‬ ‫אמונת אלוקי עולם‪.‬‬ ‫וקחו לכם צאן של מצוה"‪.‬‬ ‫התבונה‬ ‫דברי תורה‬ ‫דולה‬ ‫ו‬ ‫דולה התבונה‬ ‫דברי תורה‬ ‫מאת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בראשית‬ ‫שייכות סוף התורה לתחילתה – כי תמיד יש מה להוסיף וללמוד בתורה‬ ‫קידושא רבה‪ ,‬שב"ק פר' בראשית ‪ -‬מברכים וער"ח מר‪-‬חשוון תש"ע‬ ‫בהרבה ספרים כתבו רמזים לנעוץ סוף התורה בתחילתה‪ ,‬שהמשך אחד להם‪ ,‬וכמו‬ ‫שנוהגים לקרוא תיכף בסיום התורה "לעיני כל ישראל" את תחילתה‬ ‫"בראשית ברא"‪ ,‬הרי שיש להם שייכות ואזלי כהדדי‪.‬‬ ‫ובישמח ישראל (או"ג) כתב ביאור אחד בזה (בשם זקינו הגה"ק רבי שרגא פייבל‬ ‫מגריצא זי"ע)‪ ,‬כי העניין האמור בסוף התורה מדבר בניסים הנפלאים מתוך‬ ‫שידוד מערכות הטבע שעשה משה רבינו ע"ה בשליחות הקב"ה במצרים‪ ,‬וכמו שנאמר‬ ‫(דברים לד‪ ,‬יא‪-‬יב)‪" :‬לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה‬ ‫ולכל עבדיו ולכל ארצו‪ ,‬ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני‬ ‫כל ישראל"‪ .‬והתורה מתחילה במעשה בראשית (א‪ ,‬א) "בראשית ברא אלקים את‬ ‫השמים ואת הארץ"‪ .‬כי התכלית והמטרה של האותות והמופתים ושידוד מערכות‬ ‫הטבע שעשה מרע"ה‪ ,‬היה כדי שיהיה 'לעיני כל ישראל' ויוחדר בלבם היטב האמונה‬ ‫ז‬ ‫התבונה‬ ‫פר' בראשית תש"ע‬ ‫דולה‬ ‫בכך ש'בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ'‪" ,‬שהבורא ברוך הוא קדמון לכל‬ ‫העולם והוא יחיד ומיוחד ואין עוד מלבדו"‪.‬‬ ‫ועניין זה מבואר בדברי הרמב"ן (דברים ה‪ ,‬טו) בטעם מה שאומרים בקידוש של שבת‬ ‫"זכר ליציאת מצרים" והוא תמוה‪ ,‬דתינח מה שהשבת הוא 'זכר למעשה‬ ‫בראשית' שבו שבת א‪-‬ל מכל מלאכתו‪ ,‬אבל איזה זכר יש בשבת ליציאת מצרים‪ .‬ומבאר‬ ‫הרמב"ן שהיות שבעת יצי"מ ראו שהקב"ה הוא הבורא ומנהיג את כל הברואים‪ ,‬כי‬ ‫שידוד המערכות ושינוי הטבע לגמרי ייתכן רק בידי בורא שמים וארץ‪ ,‬נמצא שע"י נסי‬ ‫יצי"מ נתחזק ונתאמת האמונה במעשה בראשית‪ ,‬וא"כ בשבת שבאה לחזק את‬ ‫האמונה במעשה בראשית‪ ,‬צריך ג"כ את זיכרון יצי"מ‪ .‬והן הן דברי הישמח ישראל‪,‬‬ ‫שכל האותות והמופתים שעשה משה לעיני בני ישראל‪ ,‬הם הביאו לאמונה ש'בראשית‬ ‫ברא אלקים את השמים ואת הארץ'‪.‬‬ ‫ובאופן אחר מובא כמ"פ בישמח ישראל (שם‪ ,‬ובאו"א) על פי מה שאומרים ב'רשות‬ ‫לחתן בראשית' "על זאת מתכיפין התחלה להשלמה בתדירה‪ ,‬עד שלא ירגל‬ ‫בעם זו לשקרה"‪ ,‬ובנוסח אחר איתא "שד שלא ירגל בעם זו לשקרה"‪ ,‬והפירוש הפשוט‬ ‫הוא שאם יסיימו ולא יתחילו יבוא ה'שד' הוא השטן ויקטרג שבנ"י כבר סיימו התורה‬ ‫ואין רוצים כבר ללמוד‪ ,‬ולכן מתחילים שוב כדי שלא יהא לו פתחון פה כזה‪.‬‬ ‫אבל באמת יש בזה עוד מכוון‪ ,‬כי הלא "הוא שטן הוא יצר הרע" (ב"ב טז‪ ,).‬והוא "יורד‬ ‫ומתעה ועולה ומרגיז" (שם)‪ ,‬ובא בתחילה אל האדם לפתותו שיחשוב כאילו‬ ‫שכבר סיים את התורה והשיגה לעומקה עד שאין צריך כבר ללומדה שוב (ואז אח"כ‬ ‫עולה ומשטין לקטרג לפני הקב"ה ע"ז שבנ"י אינם רוצים להתחיל שוב את התורה)‪.‬‬ ‫ובאמת דבר זה הוא טעות גדול‪ ,‬כי אף פעם אין גומרים את התורה‪ ,‬ותמיד כל כמה‬ ‫שכבר למדו יש עוד עומק בתורה שעדיין לא השיגו‪ ,‬ולכן צריך תמיד להתחיל‬ ‫עוד פעם‪ .‬וכמו שכתב רבינו יונה בפירושו לאבות על דברי המשנה (ד‪ ,‬א) "איזהו חכם‬ ‫הלומד מכל אדם"‪ ,‬כי עיקר החכמה הוא בקשת החכמה‪ ,‬ובזה שלומד מכל אדם אף‬ ‫שאינו אדם גדול וחשוב הרי הוא מורה בכך שהוא מבקש חכמה‪ ,‬ולו יקרא חכם באמת‪.‬‬ ‫התבונה‬ ‫דברי תורה‬ ‫דולה‬ ‫ח‬ ‫וזהו 'לכך מתכיפים התחלה להשלמה בתדירה עד שלא ירגל בעם זו לשקרה'‪ ,‬שלא‬ ‫ירגיל את האדם ויפתהו בשקר זה כאילו כבר סיים ואין לו שוב מה להשיג בתורה‪.‬‬ ‫וזהו ג"כ השייכות בין סוף התורה לתחילתה ‪' -‬ולכל האותות והמופתים ולכל היד‬ ‫החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל'‪ ,‬היינו גם אחר שכבר השיגו כל מה שעשה‬ ‫משה וכל המצוות כולם‪ ,‬עדיין לא השיגו הכל‪ ,‬ויש עוד להעמיק ולהרחיב וצריך‬ ‫להתחיל מחדש 'בראשית ברא'‪.‬‬ ‫ויש להוסיף בזה נופך‪ ,‬דהנה שנינו במשנה באבות (ג‪ ,‬יז) "אם אין חכמה אין יראה‬ ‫אם אין יראה אין חכמה"‪ ,‬ותמוה‪ ,‬דא"כ לא משכחת לה לא חכמה ולא יראה‪,‬‬ ‫שהרי אי אפשר להשיג חכמה כיון שצריך קודם יראה‪ ,‬ויראה א"א להשיג כי עדיין אין‬ ‫לו חכמה וחוזר חלילה‪ ,‬ופירשו המפרשים שמדרגות מדרגות הן‪ ,‬קודם יש להתחיל‬ ‫ביראה לפי דרגתו ואחר כך משיגים קצת חכמה ועי"ז זוכים להשגה של יראה פנימית‬ ‫יותר ואח"כ משיג יותר חכמה וכן הלאה‪.‬‬ ‫והתחלת התורה מורה על יראה‪ ,‬כי על ידי שמאמינים ומשיגים שהקב"ה בורא שמים‬ ‫וארץ עי"ז זוכים ליראה‪ ,‬וכמו שנאמר בפרשת היראה (דברים י‪ ,‬יב) "ועתה‬ ‫ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך"‪ ,‬וכטעם לדבר נאמר‬ ‫שם (פסוק יד) "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה" וגו'‪ ,‬הרי‬ ‫שהאמונה במעשה בראשית מביאה ליראה‪ ,‬וע"י שמתחילים בבראשית וכל הענין זוכים‬ ‫ליראה‪ ,‬ועי"ז יכול להשיג קצת שאר התורה שכולה מלאה חכמה‪ ,‬ועי"ז שוב מתחילים‬ ‫מחדש 'בראשית ברא' וזוכים לגילוי מחודש ולהשגה עמוקה יותר במעשה בראשית‬ ‫וממילא ביראה‪ ,‬ושוב זוכים לחכמה‪ ,‬וחוזר חלילה עד אין סוף‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬וזהו‬ ‫ש'מתכיפים התחלה להשלמה בתדירה'‪.‬‬ ‫ט‬ ‫התבונה‬ ‫פר' בראשית תש"ע‬ ‫דולה‬ ‫ספר בראשית מלא בפרטים מתרי"ג מצוות התורה‬ ‫סעודת רעוא דרעוין‪ ,‬שב"ק פר' בראשית – מברכים וער"ח מר‪-‬חשוון תש"ע‬ ‫ברש"י בתחילת הפרשה הביא מדברי חז"ל (תנחומא ישן‪ ,‬יא)‪" :‬אמר רבי יצחק‪ ,‬לא היה‬ ‫צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם' (שמות יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שהיא מצוה‬ ‫ראשונה שנצטוו ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח ב'בראשית'‪ ,‬משום 'כח מעשיו הגיד לעמו‬ ‫לתת להם נחלת גוים' (תהלים קיא‪ ,‬ו)‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‪ ,‬ליסטים אתם‬ ‫שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם אומרים להם‪ ,‬כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה‬ ‫ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"‪.‬‬ ‫וכ"ק אאזמו"ר זצוק"ל היה רגיל לחזור על תמיהת הרמב"ן בדברי חז"ל אלו‪ ,‬שהרי‬ ‫באמת צורך גדול הוא להתחיל התורה ב'בראשית ברא אלקים'‪ ,‬כי הוא שורש‬ ‫האמונה‪ ,‬ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון‪ ,‬הוא כופר בעיקר ואין לו תורה‬ ‫כלל‪ - .‬והיה אאזמו"ר זצוק"ל מטעים בלשון קדשו קושיית הרמב"ן‪ ,‬שהלא כל התורה‬ ‫היא מצוות אשר יעשה אותם האדם‪ ,‬ואזהרות ממעשים אשר לא ייעשו‪ ,‬והנה אם אין‬ ‫האדם יודע שהמצווה הוא מלך מלכי המלכים בורא ומנהיג לכל הברואים‪ ,‬הרי לא‬ ‫יקבל עליו עול מצוותיו‪ ,‬ורק אחר שיודעים שהקב"ה הוא שברא כל העולם בששת‬ ‫ימים והוא הקונה שמים וארץ‪ ,‬אז מקיימים את התורה והמצוות‪ ,‬וא"כ מאי מקשינן‬ ‫שלא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם‪ ,‬הלא צורך גדול יש לקיום‬ ‫כל התורה להתחיל מבראשית ברא‪.‬‬ ‫ומבאר הרמב"ן את הקושיא‪ ,‬כי הנה מעשה בראשית הוא סוד עמוק אינו מובן מן‬ ‫המקראות‪ ,‬ולא ייוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה‪,‬‬ ‫ויודעיו חייבים להסתירו‪ ,‬ולכן אין צורך להתחיל התורה במעשה בראשית‪ ,‬וכל שאר‬ ‫המעשים המובאים בתורה בהמשך‪ ,‬כי מן התורה לבד ממילא אינם מובנים כל‬ ‫העניינים הללו‪ ,‬ויספיק להמון העם במה שנאמר בעשרת הדברות (שמות כ‪ ,‬יא) "כי ששת‬ ‫ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם"‪ ,‬וכל העניינים‬ ‫העמוקים הנרמזים כאן יתקבלו רק איש מפי איש‪ ,‬ליחידי סגולה‪ .‬ויעו"ש איך שפירש‬ ‫ג"כ היישוב 'כח מעשיו הגיד לעמו' על פי דרכו‪.‬‬ ‫התבונה‬ ‫דברי תורה‬ ‫דולה‬ ‫י‬ ‫ואאזמו"ר זצוק"ל היה מיישב קושיית הרמב"ן‪ ,‬בהקדם שהנה שני חלקים יש באמונת‬ ‫ה'‪ ,‬האחד הוא האמונה במעשה בראשית‪ ,‬שהקב"ה ברא את כל העולם‪,‬‬ ‫והשני האמונה בהנהגת ה' ובהשגחתו‪ ,‬שזה לומדים מנסי יציאת מצרים‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫הוציאנו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובאותות ובמופתים וככל פרטי הנסים האמורים‬ ‫בפרשיות יצי"מ‪ .‬והנה האמונה במעשה בראשית היא שייכת גם אצל אומות העולם‬ ‫שגם הם בכלל הבריאה‪ ,‬משא"כ יצי"מ לא היה אלא לישראל‪ ,‬וממילא אמונה זו שייכת‬ ‫רק אצל בנ"י‪ ,‬וכדאיתא בספרים בטעם מה שנאמר בעשרת הדברות (שמות כ‪ ,‬ב) "אנכי‬ ‫ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"‪ ,‬ולא נאמר 'אנכי ה"א אשר‬ ‫בראתי שמים וארץ'‪ ,‬כי בריאת שמים וארץ הוא גם לאוה"ע‪ ,‬וזה אינו טעם מספיק לכך‬ ‫שהוא 'אלקיך' ‪ -‬לישראל דייקא‪ ,‬משא"כ יצי"מ שהיה רק לבנ"י‪.‬‬ ‫וזהו שהקשה ר' יצחק ש'לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החדש הזה לכם''‪,‬‬ ‫היינו עניין יציאת מצרים‪ ,‬שהוא חלק האמונה ששייך רק לבנ"י‪' ,‬ומה טעם פתח‬ ‫ב'בראשית''‪ ,‬שהוא חלק האמונה ששייך גם לאוה"ע‪.‬‬ ‫וזימנין היה מסיים בה לבאר התירוץ 'משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת‬ ‫גויים'‪ ,‬היינו שגם אצל בנ"י שייכת האמונה במעשה בראשית‪ ,‬ואצל בנ"י יש‬ ‫בזה הבנה ואמונה מיוחדת ואינה כלל בבחינת האמונה ששייכת באוה"ע‪ ,‬עכתדה"ק‪.‬‬ ‫ועוד לאלוק מילין בזה‪ ,‬ונקדים מה שיש להקשות עוד כמה דקדוקים בדברי המדרש‪,‬‬ ‫שהנה המובן הפשוט בקושיית ר' יצחק הוא שהרי התורה היא ספר הלכות ודינים‬ ‫חוקים ותורות‪ ,‬ומה שייך בה סיפורים ועניינים שאינם הוראות ומצוות‪ ,‬וא"כ צ"ב שהרי‬ ‫גם לאחר שמיישב 'משום כח מעשיו הגיד לעמו' וכו'‪ ,‬הרי זה מיישב את הצורך בכתיבת‬ ‫פרשת בראשית בתורה‪ ,‬אבל מה צורך יש בכל הפרשיות הבאות שאין נלמד מהם‬ ‫מצוות והלכות‪ .‬עוד צריך להבין דכיוון שהבין בקושייתו שאין מקום בתורה רק למצוות‬ ‫והלכות ותו לא‪ ,‬א"כ מה בכך שיש איזה צורך בפר' בראשית‪ ,‬סוף סוף הלא אין זה‬ ‫דבר הנוגע להלכה ולמעשה ועדיין הקושיא במקומה עומדת‪.‬‬ ‫וביותר צ"ב‪ ,‬שהרי אף שמצוות יש רק תרי"ג וכמו שדרשו בגמרא (מכות כג‪ ):‬מדכתיב‬ ‫(דברים לג‪ ,‬ד) "תורה צוה לנו משה"‪ ,‬תור"ה גימטריא תרי"א‪ ,‬ו"אנכי" ו"לא יהיה‬ ‫יא‬ ‫התבונה‬ ‫פר' בראשית תש"ע‬ ‫דולה‬ ‫לך" מפי הגבורה שמענו‪ .‬אבל יש בזה פרטים עד אין סוף כמו שכתוב (תהלים קיט‪ ,‬צו)‬ ‫"לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד"‪ ,‬כי אף שמנין המצוות יש לו קץ אבל‬ ‫הפרטים המסתעפים מן המצוות אין להם תכלה וסוף‪ ,‬וכמו שהאריך רבינו בחיי‬ ‫בהקדמתו לתורה‪ .‬וא"כ הגם שלא נזכרו בספר בראשית מצוות ממש ממנין התרי"ג‪,‬‬ ‫אבל נזכרו בו הרבה פרטים השייכים למצוות‪ ,‬כגון מידת הכנסת אורחים אצל אברהם‬ ‫שהיא חלק ממצוות "והלכת בדרכיו" (דברים כח‪ ,‬ט)‪ ,‬וכן "זריזין מקדימין למצוות" (פסחים‬ ‫ד‪ ).‬שנלמד ג"כ מאברהם‪ ,‬וכן בכל ספר בראשית יש הרבה פרטים מתרי"ג מצוות‪ ,‬וא"כ‬ ‫מה הקושיא שלא היה צורך בכל ספר בראשית בתורה ולא היה צריך להתחיל התורה‬ ‫אלא מ'החודש הזה לכם' שהיא אמנם מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ ,‬אבל הרי יש‬ ‫הרבה פרטים בספר בראשית הנצרכים לקיום תרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫עוד יש לדקדק במה שתירץ 'משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים‪ ,‬שאם‬ ‫יאמרו אומות העולם לישראל‪ ,‬ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים‪ ,‬הם‬ ‫אומרים להם‪ ,‬כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו‬ ‫נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'‪ ,‬דמה תשובה היא זו לאוה"ע‪ ,‬וכי הם יקבלו‬ ‫זאת שכיון שבתורה כתוב שכל הארץ של הקב"ה היא ממילא אינם לסטים‪ ,‬וכי איכפת‬ ‫להם לאוה"ע מה שאמור בתורה‪ .‬גם קשה שכיוון שהקב"ה נתן להם את הארץ איך‬ ‫יכול לחתה מהם‪ ,‬וכי הנותן מתנה לחבירו יכול לקחתה ממנה כיוון שהולך בדרך רעה‪.‬‬ ‫ומהדקדוקים האלה נראה שצריך לומר‪ ,‬וכבר כתבו המפרשים יסוד זה‪ ,‬דבאמת‬ ‫אין זו תשובה לאוה"ע‪ ,‬כי אכן אוה"ע לא יקבלו תשובה כזו‪ ,‬רק הקב"ה‬ ‫כתב פרשה זו כדי שאנחנו בנ"י עמו נדע שכל הארץ של הקב"ה הוא‪ ,‬ואפילו כשהוא‬ ‫נותנה למאן דהוא אין זה נחשב כמתנה‪ ,‬רק שיש להם רשות לישב בה‪ ,‬אך אם יעשו‬ ‫רע יגרשם ממנו‪ ,‬ואין זה אלא מוסר השכל לישראל שידעו לא לעשות רע כדי שלא‬ ‫יגרשם מהארץ‪ ,‬והוא באמת מקראות שלמים ומפורשים בתורה‪" ,‬ולא תקיא הארץ‬ ‫אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (ויקרא יח‪ ,‬כח)‪" ,‬ושמרתם את‬ ‫כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם‬ ‫שמה לשבת בה" (שם כ‪ ,‬כב)‪ ,‬וכן בפרשת ואתחנן (ד‪ ,‬כה‪-‬כו) "כי תוליד בנים ובני בנים‬ ‫ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך‬ ‫התבונה‬ ‫דברי תורה‬ ‫דולה‬ ‫יב‬ ‫להכעיסו‪ ,‬העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ‬ ‫אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה" וגו'‪.‬‬ ‫וא"כ אפשר לומר לפי זה‪ ,‬דאין כוונת רש"י בתירוץ זה לומר שפרשה זו נצרכת לומר‬ ‫דבר מה‪ ,‬רק כיון שהקשה שאין מקום בתורה לשאר עניינים אלא למצוות‬ ‫והלכות‪ ,‬וא"כ לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם'‪ ,‬ע"ז מתרץ‬ ‫דגם בספר בראשית שאינו ממש מצוות‪ ,‬אבל אפשר ללמוד מזה כל מיני פרטים במצוות‬ ‫והדרכות ומוסרים‪ ,‬וע"ז נתן דוגמא מפסוק זה‪ ,‬שפסוק זה נצרך כדי שבנ"י ידעו שאין‬ ‫הארץ שלהם‪ ,‬רק הקב"ה נתן להם רשות וזכות לישב בה‪ ,‬ואם יקלקלו יצאו ממנה‪,‬‬ ‫וה"ה בכל ספר בראשית יש בו הדרכות ופרטים מהמצוות כמו ענין הכנסת אורחים‬ ‫וזריזות במצוות כמו שנתבאר לעיל וכן עוד ועוד שאר מצוות ועניינים‪ ,‬ולכן אי אפשר‬ ‫להקשות לא הי ה צריך להתחיל התורה אלא מ'החודש הזה לכם'‪ ,‬כי גם עד שם יש‬ ‫דברים רבים שהם לימודים במצוות ומעשים טובים ועבודת ה'‪.‬‬ ‫וא"כ מובן ממילא דלא קשה כלל קושיית הרמב"ן ‪ -‬שהקשה דהלא בוודאי הוצרך‬ ‫למיכתב שהוא יסוד האמונה‪ ,‬כי זה באמת התירוץ‪ ,‬אלא שבקושיא קס"ד שאין‬ ‫מקום ב תורה רק לתרי"ג מצוות מעשיות ותו לא‪ ,‬וע"ז התירוץ שהנחה זו בטעות יסודה‪,‬‬ ‫כי גם כשלא כתוב התרי"ג מצוות כתוב יסודות גדולים כגון מ"ש רש"י 'כל הארץ של‬ ‫הקב"ה הוא' וכו' וכמו שנתבאר הכוונה שבני ישראל יקחו מוסר למו שאין הארץ בידם‬ ‫אלא פקדון כי כל הארץ של הקב"ה היא‪ ,‬וכן מה שמעשה בראשית הוא יסוד האמונה‬ ‫וכמ"ש הרמב"ן‪.‬‬ ‫ועתה שאנו קוראים הפרשה 'בראשית ברא אלקים' הזמן גרמא להתחזק ביסוד זה‪,‬‬ ‫לידע שכל הארץ של הקב"ה הוא‪ ,‬ואף שזכינו ואנו דרים בארץ ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫הרי סוף סוף לא שלנו היא הארץ‪ ,‬והרי אנו נמצאים בגלות‪ ,‬וממילא צריכים אנו‬ ‫להתחזק לשמור התורה והמצוות‪ ,‬שרק בזכותם יש לנו זכות קיום בארץ ברצות השי"ת‪,‬‬ ‫ויהא רעוא שיעזור השי"ת ונזכה שיהא לנו קנין בארץ ישראל בביאת גוא"צ במהרה‬ ‫בימינו‪.‬‬