עטרת שלום · Ateres Shulom — בראשית (2026-10-05)

פרשת בראשית
כ"ח תשרי תשפ“ז
שנה י"ח גליון תתכ"ו
וַ ִ ּי ּ ַטע הוי"ה ֱאל ִֹהים ַ ּגן ְּב ֵע ֶדן ִמ ֶּק ֶדם וַ ָ ּישֶׂ ם ׁ ָשם ֶאת ָה ָא ָדם ֲא ׁ ֶשר יָ צָ ר .וַ ַ ּיצְ ַמח הוי"ה ֱאל ִֹהים
ִמן ָה ֲא ָד ָמה ָּכל ֵעץ נֶ ְח ָמד לְ ַמ ְר ֶאה וְ טוֹ ב לְ ַמ ֲאכָ ל וְ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים ְּבתוֹ ְך ַה ָ ּגן וְ ֵעץ ַהדַּ ַעת טוֹ ב וָ ָרע.
וַ יְ צַ ו הוי"ה ֱאל ִֹהים ַעל ָה ָא ָדם לֵ אמֹר ִמכּ ֹל ֵעץ ַה ָ ּגן ָאכֹל ּתֹאכֵ לּ .ו ֵמ ֵעץ ַהדַּ ַעת טוֹ ב וָ ָרע לֹא
תֹאכַ ל ִמ ֶּמ ּנ ּו ִּכי ְּביוֹ ם ֲאכָ לְ ָך ִמ ֶּמ ּנ ּו מוֹ ת ָּתמ ּות) .ב ח-יז(.
וזהו ויטע בגי' יהי"ה אדנ"י ,והוא שם בגן עדן נכלל בהוי"ה מזון או"א אכילה ,מזון זו"ן שתיה סוד גן עדן עץ החיים ועץ הדעת
אלהי"ם בחינת יחודא עילאה יחוד או"א. ועיין עוד בשער הכוונות )דרושי יום הכיפורים ד"ב( וז"ל: להבין מהו סוד ששם את האדם בגן עדן ,וענין עץ
דע כי כל מזון או"א נקרא בשם אכילה ולא שתיה ,וכל מזון החיים ועץ הדעת טוב ורע .וסוד האיסור של אכילת עץ
עבודת הבירורים זו"ן נקרא בשם שתיה ,וכמ"ש בספר הזוהר בפ' ויקרא, הדעת טוב ורע .וגם להבין מה שאמר הנחש לחוה 'כי
ולכן ציווה לו השי"ת ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל 'אכלו' לעילא ,ודא אינון או"א דלא מתפרשין לעלמין, ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם
ממנו כי הוא בחינת יחודא תתאה שיחודם הוא רק לזמנין 'שתו ושכרו דודים' לתתא זו"ן ,ודא אינון 'דודים' לזמנים כאלהים ידעי טוב ורע' )ג ה( ופרש"י 'והייתם כאלהים'
ידיען ואז הוא בבחינת טוב ,וכשאינם ביחוד הוא בבחינת ולפרקים עיי"ש. יוצרי עולמות ,מה הכוונה בזה.
רע ,כי הוא תלוי בעבודת הבירורים כידוע ,ולכן כי ביום
אכלך ממנו מות תמות כי לעבודת הבירורים צריכים לירד יחודא עילאה בחינת גן עדן יחודא עילאה ותתאה
למקום המיתה כדי לעלות משם הניצו"ק כמבואר בכוונת
ולפי כל זה נראה לי לבאר כפי מה שהאיר לנו והנראה לומר דאיתא בזוהר הקדוש )ויקרא ד (.דיש ב'
נפילת אפים )שעה"כ נפילת אפים ד"ב(.
משמיא ,שענין מה ששם את האדם בגן עדן ,הוא כדי מיני יחודים יחודא עילאה ויחודא תתאה ,וז"ל :רבי שמעון
עסוקים רק ביחודא עילאה שיעבוד רק ביחודא עילאה בחינת גן עדן ,כמבואר לעיל אמר ,כלא שפיר ,אבל רזא דמלה' ,אכלו רעים' לעילא,
בזוה"ק 'ונהר יוצא מעדן' ,ועדן ]פי' אבא[ וההוא נהר 'שתו ושכרו דודים' )שה"ש ה א( לתתא .אמר ליה רבי
ועל זה בא הנחש וראה אותם וכו' )רש"י ג א( ,היינו שראה ]פי' אימא[ לא מתפרשן לעלמין ,ואשתכחו לעלמין אלעזר ,מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא ,אמר ליה יאות
אותם שעסוקים רק ביחודא עילאה דלא מתפרשין לעלמין, ברעותא באחדותא בחדוותא .בבחינת צדיקים יושבין שאילתא ,דא אתר עלאה ,דאינון באחדותא ,בחדוותא,
והסית את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע ,היינו שהוריד ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה )ברכות יז,(. דלא מתפרשין לעלמין ,אלין אקרון 'רעים' ,הדא הוא
אותם לעבודת יחודא תתאה ,וזהו שאמרו חז"ל )ב"ר יט ה( וכדאיתא במדרש )ב"ר ב ב( העליונים והתחתונים נבראו
סחטה ענבים ונתנה לו .שהוא בחינת יחודא תתאה ,כדלעיל דכתיב )בראשית ב י( 'ונהר יוצא מעדן' ,ועדן ]פי' אבא[
בבת אחת ,העליונים ניזונין מזיו השכינה ,התחתונים אם וההוא נהר ]פי' אימא[ לא מתפרשן לעלמין ,ואשתכחו
בזוה"ק 'שתו ושכרו דודים' אלין אינון לתתא דאקרון דודים אינם יגעים אינם אוכלים עיי"ש.
לזמנין ידיען .וזהו דפרש"י 'והייתם כאלהים' יוצרי עולמות, לעלמין ברעותא באחדותא בחדוותא' .שתו ושכרו
היינו כי בעבודת יחודא תתאה תלוי תיקון זו"ן והעולמות, דודים' אלין אינון לתתא דאקרון דודים לזמנין ידיען ,והא
ביאור הכתוב אוקימנא עיי"ש.
משא"כ בעבודת יחודא עילאה.
וזהו כל עץ בגי' ב"פ ע"ב וס"ג עה"כ ,וגם עץ עה"כ בגי'
ביאור הכתוב קס"א ,בחינת יחוד או"א ,והוא נחמד למראה בגי' שע"ח יחוד או"א וזו"ן
ולכן מיד וישלחהו הוי"ה אלהים מגן עדן לעבד את נהורין או"ר פניא"ל הנמשך מאור הפנים העליונים )עץ וביאור הדבר נתבאר ממרן האריז"ל בעץ חיים )שער
האדמה אשר לקח משם )ג כג( כי יחודא תתאה אינו שייך חיים ש"ד פ"ה( ,ששם הוא רק נחמד למראה ניזונין מזיו הכללים פ"ב( ,וז"ל :וזהו כוונת אדרא זוטא )זוה"ק האזינו
לעבדה בגן עדן שהוא רק עבודת יחודא עילאה .ולכן שם השכינה )תיקו"ז דף פז (:בלי עבודה .וטוב למאכל בחינת רצ' (:כחדא נפקין וכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין'
הוא ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך. 'אכלו רעים' שהוא יחודא עילאה יחוד או"א כדלעיל, והכוונה שהחו"ב לא נאצלו כמו זו"ן אשר נוקבא יוצאת
וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה .בזעת אפיך שהוא בשלימות הטוב והיחוד לעלמין. מבין חדוי ודרועוי מאחוריו ,אך או"א 'כחדא נפקין' הוא
תאכל לחם )שם יז-יט( כי ביחודא תתאה הוא כל עבודת שבעת הלידה יצאו שניהן יחדיו ולא קדם אחד לחבירו.
הבירורים לברר הטוב מהרע .ולכן ועתה פן ישלח ידו ולקח לעתיד לבוא יחודא תתאה כיחודא עילאה 'וכחדא שריין' הוא כי זו"ן אב"א ,אבל או"א 'כחדא שריין'
גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם היינו שחשש שיחיה תמיד וזהו ויטע הוי"ה אלהים גן בעדן מקדם היינו דזה ידוע פב"פ .ומ"ש 'ולא מתפרשין לעלמין' כי זו"ן אי זיווגם
רק ביחודא תתאה ,כי צריך האדם להתעלות ולעבוד גם ממרן האריז"ל בלקוטי תורה )זכריה( דלעתיד לבוא יהיה תדיר ,כמ"ש בזוהר פרשת ויקרא עה"פ 'אכלו רעים שתו
ביחודא עילאה. יחודא תתאה יהי"ה אדנ"י כיחודא עילאה דלא מתפרשין ושכרו דודים' 'אכלו רעים' דא אינון או"א' ,שתו ושכרו
רעוא דרעוין תשפ"ו לעלמין ,שיהיה נכלל יחודא תתאה ביחודא עילאה עיי"ש. דודים' דא אינון זו"ן עיי"ש.
בטוב ,מגודל הנסיונות והחשכות ויתגבר הרע חלילה, ובשפלות באמת כאין ,יבוא לאמונה שלימה ולתורה
'שלמה אהיה כעוטיה' )שם( במלבושים והסתרות ,אז לשמה ,וזה בחינות פנים בפנים שלא נתברר ,כי עדיין
כדין בכסופא .ואז עצה היעוצה כדין אזעירת גרמה. הגאוה שולט בעולם ,והוא ממש ע"ז ,אל אחר ,עמלק.
'זהר חי' ח"א דף עג :מהרי"א מקאמרנא וכל הזוכה להיות בשמחה ואור מתורה ומצות,
ולהיות בעיניו ממש שפל ונבזה פחות שבפחותים
ַעל ֵּכן יַ ֲעזָב ִא ׁיש ֶאת ָאבִ יו וְ ֶאת ִא ּמוֹ וְ ָדבַ ק ְּב ִא ׁ ְש ּתוֹ וְ ָהי ּו
מכל ישראל ,נקי מלהשתרר להיות רב ורבי ,אלא
לְ בָ שָׂ ר ֶא ָחד )ב כד(. וַ ִ ּיבְ ָרא ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ְּבצַ לְ מוֹ ְּבצֶ לֶ ם ֱאל ִֹהים ָּב ָרא
לומד ועובד לעשות רצון בוראו באהבת ישראל
אפשר לומר עפ"י רמז ,כדי להבין את הפסוק ובהכנעה ,בשמחה ,בקבלת היסורין וחרופין וגדופין, אֹתוֹ וגו' )א כז(.
הזה ,עפ"י מה שאמרו חכמז"ל במסכת נדה )לא(. בלב שמח בתורה ותפלה ומצות ומעש"ט יזכה ודע כי באדם הראשון הובררו כל הברורין של כל
תנו רבנן ,שלושה שותפין יש באדם ,הקב"ה כביכול, שיתברר למדריגות פנים בפנים. העולמות וכל הנשמות ,אבל כל זה בבחינות השפעות
ואביו ואמו ,אביו מזריע הלובן ,שממנו עצמות וגידים 'זהר חי' ח"א דף לא .מהרי"א מקאמרנא יחוד אחור באחור ,והיו חסרים בחינות מדריגת פנים
וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין ,אמו מזרעת בפנים )ע"ח שער לו פ"ב( ,שדבר זה אי אפשר אלא
אודם ,שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין, וַ ַ ּי ַעשׂ ֱאל ִֹהים ֶאת ׁ ְשנֵ י ַה ְּמ ֹארֹת ַה ְ ּגדֹלִ ים ֶאת ַה ָּמאוֹ ר בבחינות ביטול אין ממש ,שש ושמח לעשות רצון
והקב"ה נותן בו רוח ונשמה ,וקלסתר פנים ,וראיית ַה ָ ּגדֹל לְ ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת ַהיּוֹ ם וְ ֶאת ַה ָּמאוֹ ר ַה ָּקטֹן לְ ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת קונו כתולע קטן ,ולא נחשוב בעיניו ממש אלא תולע
העין ,ושמיעת האוזן ,ודיבור פה ,והלוך רגלים ,ובינה ַה ַּליְ לָ ה וגו' )א טז(. בעלמא כלי מאוס ונמאס ,ושש ושמח שזכה בעניו
והשכל ,וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם ,הקב"ה לא אתיישב סיהרא לגבי שמשא למטה שהוא לגבי ומרודו להזכיר שמו יתברך ,לשורר ולזמר לפניו בדבור
נוטל חלקו ,וחלק אביו ואמו מניח לפניהם. שמשא ,לא אתיישב כחדא בהנהגה אחת ,סיהרא בעלמא ,כולל עצמו עם כל הנבראים קטן וגדול שם
נמצא מזה שיש שלשה שותפין באדם ,והאדם אמרה לשמשא שהוא התגלות אור אלהות בתכלית הוא ,והוא פחות מכל הנבראים ממש ,כמו שביאר מרן
הישראלי צריך לראות להשלים ולהביא את החלקים הארה נפלאה ,וכל אחד יראה מסוף עולם ועד סופו, האלקי קדוש וטהור רבינו אור עינינו אור המאיר מסוף
מה שנתנו לו אביו ואמו אל הקדושה כמו החלק של ויהיה התגלות אלהות כל כך באור בהיר לראות העולם ועד סופו חיות נפשנו הריב"ש טוב 'אתה הוא
הקב"ה .וזה איתא בספה"ק מגיד מישרים )פ' בראשית( השכינה והמלאכים באימה פחד ורתת בהארה הוא אלהינו' ,כשסובר 'אתה' אז 'הוא' נעלם ,וכשסובר
שעיקר התכלית בביאת האדם לעולם הזה ,הוא רק נפלאה בהתגלות הדעת' ,ומלאה הארץ דעה' )ישעיה 'הוא' אז 'אלהינו' .מובא בספר תוי"י קדושים ,שמעתי
כדי שהוא ישלים את עצמו בתורה ובמצות ,כדי שלא יא ט( 'והיה עיניך רואות' )שם ל כ(' ,כי עין בעין יראו' בשם מורי פירוש 'אתה הוא אלהינו' ,דמתחלה אמר
יהנה מנהמא דכיסופא .וגם ידוע ש'אשתו' מרמז על )שם נב ח( התגלות אלהות בכל תנועה' ,איכה תראה' לנוכח ,ואחר כך לנסתר כו' ,שאם סובר האדם שהוא
השכינה הקדושה ,כידוע מהזוה"ק )ח"א פא .ובתיקו"ז סח בהגלות הזה שיהיה בכל אחד בחירה ורצון ,שעל ידי דבוק בו יתברך ,והוא נוכח פניו יתברך שמו ,אז הוא
ע"א( הרמז עה"פ 'אמור לחכמה אחותי את' )משלי ז ד(. קיום תורה ומצות יהיה שכר ועונש בבטולין .וכיון רחוק ממנו ,ואם סובר שהוא רחוק אז הוא קרוב ,ואם
וזה אמר הפסוק הקדוש על כן יעזב איש את אביו שכל כך יהיה התגלות בהירות אלהות ,יהיה ביטול כן זהו שאמר מי שסובר את"ה אינו אלא הו"א ,ומי
ואת אמו את חלקיהם הגשמיים שיש לו מהם ,ודבק הבחירה ורצון .וזהו )שיר השירים א ז( 'איכה תרעה' שסובר הו"א אז אלהינ"ו ודפח"ח.
באשתו כהנ"ל המרומז על השכינה הקדושה היינו בהנהגות רצון ובחירה ,כי מרוב האור יתבטל הרע 'ובקשתם משם' )דברים ד כט( .ואמר מורי ורבי
שידבק בחלק הרוחני שבו ,ויראה שיהיה והיו לבשר לגמרי ויהיה ביטול הבחירה והרצון. 'משם' דייקא ,דהיינו שבכל הסתרות וחשכות,
אחד שהשני חלקים מאביו ואמו יהיו שוה בשוה עם ושמשא אמר 'איכה תרביץ בצהרים' )שם(, וקושיות ויסורים מרורים ,שם אתו עמו אור אין סוף
החלק של הקב"ה ודו"ק .כי נכון הוא בעזהי"ת בזכות שרגא זעירא דלית לה נהורא אכדין צהיר בצהרים, אלהותו יתברך ,דכל העולמות מראש אדם קדמון עד
אבותי הקדושים זיע"א. כי בהנהגתך בלתי שום הארה של הקדושה אלא סוף עשיה ,כהאי חירגא דיומא דלא שמיה )נדרים ח(:
'מעשה שלום' ח"א דף יב מהר"ש מקאמרנא בהסתרה וחשכות ,לא יהיה אפשריות כלל לבחור חשיבין קמיה ,ולית אתר פנוי מניה ממש ,ובהכנעה
עיניו ,וסובר שאין צדיק כמותו בעולם ,ובוחר לו מכבודו ויתבזה וכיוצא ,שהשכל מרחיב זה לא ישמע
דרכים חדשים ,והוא חוטא ומחטיא את הרבים ,עד לו ,אלא בא לו בדקות לעשות מצות ,ומורה לו דרכים
שאין לו תקנה כמעט רחמנא ליצלן. חדשים מרים כלענה ושיתגאה כארז ,כי היאך יתפלל
'ואדם בליעל שולט באדם' )קהלת ח ט( דקדושה, עם הצבור ויהיה שוה עם כל פחותי ערך ,ועושה אותו
ומלבישו ומטמינו בתוכו ,והוא לרעתם ,כי ניצוץ שיהיה פרוש וחסיד וקדוש הרבה כמלאך ,ובתוך
קטן של ישראל 'לא ידח ממנו נדח' )שמואל-ב יד יד(, זה יש תולע קטן וערמה גדולה ליסבור שאין כמוהו
אף שהוא בקליפה שכינתו יתברך עמו ,ובזה ניזונים בעולם ,ומעורר דינים על כל העולם ונשתלשל ממנו וְ ַה ָּנ ָח ׁש ָהיָ ה ָער ּום ִמכּ ֹל ַח ַ ּית ַה ּ ָׂש ֶדה ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה יְ הֹוָ ה
דרכים מרים כלענה .וזהו והנחש היה ערום. ֱאל ִֹהים וגו' )ג א(.
הקליפות ג"כ .ובזה תבין כל המשך הלשון ערום לרע
כטעם שחיטתן בצפון. אבל המוני עם ,שחיטתן בכל מקום )שם( ,שמפתה וזה סוד )סוכה נב (.כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו.
אותם לעבור עבירות חמורות עבודה זרה וגילוי עריות והרע המלבשה הוא גם כן גדול .ואם יקשה לך הרי
וערב רב הם הרע שנתערב באדם הראשון ,ואינון ושפיכות דמים ,וזה בנקל לידחות אותו. הקליפה הוא היפך הקדושה ,כי כל הגדול קליש ליה
הרשעים שבישראל שהן רשעים גמורים אינון בנוי
משא"כ יצר הרע של תלמיד חכם שחיטתן בצפון, טומאתו עד שראש פתנים ניכלול בקדושה ,ויתורץ
ממש דנחש הקדמוני ,שאם לא היה נתערב באדם
כמו שאנו רואין בעינינו .ולכן הגדול מחבירו ,יצרו אף ממה שאמר מרן הריב"ש טוב ומאיר ,קדשי קדשים
וחוה ,לא היה לרע צורת אדם כלל ,אלא צורת נחש
שהוא בדקות גדול ,אעפ"כ רע ומר הוא יותר הרבה שחיטתן בצפון )זבחים מז (.כי היצר של תלמיד חכם
ממש בקומה זקופה. מיצר הרע של פשוטי העם ,שהוא מגושם הרבה הגדול ,הוא ערום מאד בחכמת דקות ,ולא יבא אצלו
'זהר חי' ח"א דף קיח .מהרי"א מקאמרנא ובנקל לידחות אותו ,משא"כ בתלמיד חכם מסמא שילך ויעבור עבירה ביד רמה ,כי לא ישמע לו כי ירד
הגה"ק רבי אברהם דוד בן רבי אשר אנשיל אבד"ק בוטשאטש זצ"ל בעל האשל
אברהם – דעת קדושים כ"ט תשרי תר"א
הקשים שעלו על שלחן מלכים ,ביניהם הגאונים בעל על התורה
ואמר לי הגאון הקדוש מוה"ר אברהם דוד החוות דעת ,הישועות יעקב ,גם רבינו הגאון הקדוש נולד ביום ו' אדר שנת תקל"א בעיר נאדבורנא,
מבוטשאטש בילדותי ,בני אומר לך דרך השם, רבי צבי הירש מזידיטשוב בעל הצבי לצדיק קיים עמו
כתיב )ישעיה מט ט( לאמר לאסורים צאו ,ודרשינן לאביו רבי אשר אנשיל בן רבי דוד ,מגזע קודש
חלופי מכתבי תורה. המהרש"א והרמ"א .כשאמו היתה מעוברת עמו,
)תנדב"א רבא כז טז( לאסורים אלו תלמידי חכמים
שאוסרין עצמן למקרא ולמשנה ולהגדה ,מאי היה אמר לה בעל הצמח ה' לצבי מאנדבורנא ,שהיא
על העבודה טוענת בקרבה ספר תורה העתיד להעיר עיניהם של
סברא שתלמידי חכמים לא יצאו מן הגלות ,אלא
תלמיד חכמים בילדותו כשאוסר עצמו לתורה, כשחלה בנו רבי ישראל לייב הפצירה בו אשתו שילך ישראל במאורו הגדול .מנעוריו למד תורה מרבותיו
היצר מקטרג מאוד לבטלו מדברי תורה ,והתורה אצל חכם לבקש לו רחמים ,שיסע אל הרה"ק רבי לוי מאביו ומדודו הגאון רבי יהושע חריף ,ומגיל שלוש
עליו לעול קשה כמוות ,והוא יושב ושונה וממית יצחק מברדיטשוב שיעתר עליו ,בהגיעו לבית הרה"ק ניכר עליו שלגדלות נוצר כאשר פרש לגמרי מדרכי
עצמו על דברי תורה להגות בגמרא ופוסקים, מבארדיטשוב נשפע מאוד ממנו ,וברגע אחד נתהפך הנערות ועבר לעולם התורה ,יומם ולילה לא ישבותו
ומצפה שיזכה ללמוד לשמה בנועם זיו השכינה ,והן לאיש אחר לגמרי כשדבק ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כשכל רגע ורגע פנוי עסק בתורה .הגה"ק רבי דוד
הן סיגופים גדולים יותר מכל הסיגופים שבעולם, בדרכי החסידות ,ושבועות אחדים נשאר במחיצתו, שלמה איבשיץ בעל הלבושי שרד והגה"ק רבי משולם
ללמוד תורה יומם ולילה ,ולפום צערא כך הוא ומאז לא שקטה רוחו ונשמתו וכל דבר מצוה עשה פייביש מזאבריזא השתוממו מגודל רוחב שכלו וגודל
השכר ,ושלמה אמר )קהלת ב ט( אף חכמתי ,חכמתי בהתלהבות יתירה ובלהט דקדושה ,משם נסע להרה"ק בינתו שהיה לו בגיל צעיר כזה ,וכשנזדמן לעירו הגאון
שלמדתי באף ובטורח וביגיעות עמדה לי בעת רבי משה לייב מסאסוב שהיה דרכו בעבודת השם רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה ,הפליא
דוחקי ,וכל זה הצער כל זמן שנפשו גולה בגלות בהשקט ובמנוחה ושם שקטה רוחו במקצת ,אבל אותו מאוד ואמר כי הוא היחיד שמבין את שיעוריו,
המר של יצר הרע ,אבל כשיזכה לבחינות קרבה אל נשמתו ודרכיו נשארו דבוק בתורת החסידות ,וכמה וכי עתיד הוא לגדול למורה הוראה מובהק.
נפשי גאלה )תהילים סט יט( בפרטיות ,וכן לעתיד
וכמה פעמים מביא בספריו לפסק הלכה ממה שראה שמו הגדול פקע בכל הגליל ובהגיעו לפירקו
בכללות כל העולם כשיתגלה נועם ואור עריבות
בצל רבותיו רועי החסידות ,נהג להאריך בתפילותיו נלקח לחתן אצל הגאון רבי צבי הירש קרא אב"ד
מתיקות ידידות התורה ,אז תלמידי חכמים יוצאין
מן המאסר והגלות ,עכד"ק ודפח"ח מתוק לנפש. למעלה מארבע שעות ,וכן בעריכת השלחנות היה יושב בוטשאטש בעל הנטע שעשועים ,שנסע עד לעיר
'נוצר חסד' מהרי"א מקאמרנא זיע"א בהתפשטות הגשמיות ומאריך בדברי תורה למעלה נאדבורנא לחפש לו חתן לבתו ,וכשבחן את הילד
ואת נבלתם תשקצו )ויקרא יא יא ( ,את נבלתם מארבע שעות ,ולפעמים נמשכה סעודה שלישית א אברהם דוד בן העשר ,אמר עליו שיש לו מוח מחודד
תשקצו להביא את היבחושים שסיננן )תו"כ(. צלו עד אור הבוקר של יום ראשון. כהרשב"א ,ובכל הדרך שנסע מעירו לעיר חמיו חזר
יבחושים היינו תולעים הגדילים בחומץ ,שסיננן הרבה תלמידים נתדבקו בצילו בין התלמידים שזכו בעל פה על כל ספר חובת הלבבות ,אחר נישואיו
ופירשו על המטפחת ,אסורים ,וקבלתי מהרב לינק מאורו היה רבינו הגאון הקדוש איש האלוקים שקע כל כולו בתורה ,ומצא לו אח וריע כלבבו
הגאון אב"ד דק"ק בוטשאטש ,שלא מהני כלל רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זיע"א בעל ההיכל הגה"ק רבי חיים מטשערנוביץ בעל הבאר מים חיים,
מה שנהגו לחמם החומץ ולסננו ,כי אפילו בבגד הברכה ,שהיה אצלו בילדותו כשהיה רך בשנים ,והיה גם שם למד בחכמת הנסתר עם הגאון המקובל רבי
עב כמין לבדים עוברין עם המשקה מגודל דקות חביב אצלו כאב בחכמה והשפיע לו מתורתו ודרכיו נטע גליצער מפודהייץ.
התולע ,ואמר לנו ,שמנהג טוב ליקח משפך ,וליתן בעבודת השם ,כמובא בספרי רבינו ממה שקיבל ממנו בזו"ש נשא את בת אחות אשתו הראשונה ,ובזוו"ש
לתוכו צמר גפן ,ולחמם החומץ ,ולסננו בתוך )ראה מסגרת(. נשא את בת הגאון רבי מרדכי מרדיש אב"ד אונגוואר.
המשפך ,ובזה לא יעברו התולעים ,אבל הוא
טירחא יתירא מאוד ,ולכן מנהגי כפי מה שקבלתי, הסתלקותו על הדין
מנזר ישראל אבי מורי הרב הגדול ז"ל ,מבלי
לסננו כלל ,ואז לא הוה פירש ,אע"פ שבתשובת שנת תר"א נפל למשכב עד שבערב ראש חודש בשנת תקנ"א בהיותו בגיל עשרים נתקבל לרב
רמ"ז אוסר ,ואומר כיון שפירש על המאכל הוה ביום כ"ט תשרי נסלק לבית עולמו ,ונטמן בבית החיים ואב"ד העיר יאזלוביץ ,שם ישב על התורה ועל העבודה
פירש ,אבל אין דבריו מוכרחים כלל ,כיון שאינו בק"ק בוטשאטש ,ועל מצבתו חרות ,ציון גאון ישראל, עשרים וארבע שנים ,כשדרכו להתפלל תפילת ותיקין
פורש עצמן מן המשקה אלא המאכל הוא בתוך אור הגנוז ,טמיר ונעלם ,בוצינא קדישא ,אור העולם, ומאחרי התפילה ישב ולמד ארבע עשרה שעות
המשקה היינו רבותיהו ,הגע עצמך ,אם יקח מעט רועה נאמן ,שר שלום ,הדרת קודש ,אוצר בלום, רצופות ,וכאור השמש המאיר וזורח למרחוק כן זרחה
אוכל ויזרוק לתוך חביות גדולות הרבה של חומץ, מנורה הטהורה ,היכל ואולם ,דורש תעודה ,כספיר השפעתו על כל בני העיר ,כשרוב בני העיר נעשו
שבודאי פירשו איזה תולעים על האוכל נאסר את ויהלום ,ותיק וחסיד ,האמתי והשלם ,דוד מלך ישראל בעלי תורה ותופסי בית המדרש ,עד שפעם אחת
כל החומץ ,לא שמענו ולא ראינו ,ולא גרע אוכל חי ,רב פעלים ,יצאה נשמתו הקדושה באחד ,דובב כשעבר בעיר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן ,התפעל
זה מעירה לכלי שני ופירש לדופני הכלי ,דהיינו לירח תשרי שנת תר"א לפ"ק ,רבינו הקדוש ,גדול מהקדושה השוררת בעיר ,ורחובותיה המלאים יראת
רבותיהו כיון שאינו פורש עצמו מן המשקה אלא הדור ,צדיק יסוד עולם ,אברהם אבינו ,דוד מלכנו, שמים ,אמר זאת הכול בזכות האב"ד רבי אברהם דוד.
תמיד האוכל הוא עם המשקה ,וכן מותר לטבל בהרב המופלג מוה"ה אשר זלה"ה ,שימש בכתר
לחם בחומץ ,כיון שרוב משקה על האוכל ,וכן בשנת תקע"ד כשנפטר חמיו הגאון בעל הנטע
הרבנות חמישים שנה. שעשועים אב"ד בוטשאטש ,ונסע להספידו ,נתקבל
ראוי לנהוג ,ומי שמחמיר על נפשו יחמיר כהרב
הנ"ל ,וכעת חזרני בי לנהוג להרתיח החומץ, השאיר אחריו לדורות ספריו המפורסמים ,אשל ע"י בני העיר לרב ואב"ד על מקומו ,נערץ היה על כל
וכיון שמרתיח ומתים התולעים ,נעשים כאוכל אברהם על שולחן ערוך הגדה של פסח ועוד ,דעת בני העיר ,וביתו נהפך לתל תלפיות ,לא רק לתושבי
בעלמא ,אף אם פירשו לאחר מיתה מותרין. קדושים על הלכות שחיטה מליחה טריפות ,ספר עירו אלא מכל הגליל כולו באו אליו ,לבקש ממנו עצה
'עשירית האיפה' מהרי"א מקאמרנא זיע"א תורה תפילין ומזוזות ועוד הרבה והרבה ספרים בכל ותושיה ,ומשם גדול שמו בישראל כפוסק אחרון אשר
מקצועות התורה. גדולי דורו סמכו עליו לשמוע מוצאי פיו בכל הדברים
ברכה על קיגעל בסעודת שבת היכן גנזו בתורה ,כי רשב"י תורתו אומנותו )שבת יא ,(.אמר
קיגעל של שבת באמצע הסעודה אין צריך ברכה ,כי )זוהר ח"ג רפח' (.אנא בחד קטירא אתקטרנא ביה' בקב"ה
מעיקר סעודה של שבת הוא ,והוא מאכל שכל ישראל באחדות יסודית הפנימים ,שאחדות זיוג שלהם הוא תמידי
אוכלין מאכל אחד ,ועובדים לאל אחד )ספרי ברכה שנ"ד, באור א"ס ,וכל כיוצא בזה צדיקים עוסקי בתורה לשמה,
וברש"י עה"ת ברכה לג יט( ,ומי שאינו אוכל קיגעל בשבת טועמים טעם עלמא דאתי בעולם הזה במתיקות התורה
במדינה זאת ,בודקין אחריו ,ולכן הוא עיקר יופי הסעודה, ואורה הרב ,ומאיר בעתים מזומנים אחר חצות בעת התפלה
בשבת וביו"ט.
ונפטר ע"י הפת.
'זהר חי' ח"א דף קמב. וַ יְ בָ ֶר ְך ֱאל ִֹהים ֶאת יוֹ ם ַה ּׁ ְשבִ ִיעי וַ יְ ַקדֵּ ׁש
'שולחן הטהור' קעו ,ג
האור הזה של חסד הכללי ,מאיר מסוף עולם עד סופו... אֹתוֹ ִּכי בוֹ ׁ ָשבַ ת ִמ ָּכל ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָּב ָרא
בשבת כל דיבור קטן עושה רושם עמד וגנזו לצדיקים כמו רשב"י וחבריו ,עד היום מרן האר"י ֱאל ִֹהים לַ ֲעשׂ וֹ ת) :בראשית ב ג(
ומרן הריב"ש וכיוצא לאלפים ורבבות ...ועתה גנזו לצדיקים
יזהר כל ירא שמים לנפשו ואור לו באור החיים ,כי
בשבת ויו"ט ,וכיוצא לעתים ביום טובה היה בטוב. בשבת עולין וטועמין כל העולמות והנשמות מתכלית הטוב
הדיבור הוא דבר השם יקר מאוד ,ולכן יזהר מאוד לבל
יפגום המבטא ,ובפרט בשבת אז כל דבור עושה רושם גדול, 'זהר חי' ח"א דף יד:
וזה 'שבת' 'ש' מתקשר ב'בת' עין שביסודה ,ושם ביסודה
אפילו דיבור קטן אם הוא אינו הכרחי ,ומכל שכן סרך לשון הצדיק מאיר באור מופלא בשבת נקודה ממובחר הברורין שבת כולו טוב ,ושם השביתה
הרע עושה פגם גדול ,ונרגש לעובדי השם שמסתלק ממנו ונייחא ,וממשיך שביתה ונייחא להחזיר הכל לטוב גמור ,וכל
תיכף קדושת אור שבת ,ולכן יזהר מאד בהשכל והשכלה, הצדיק מזכך את נפשו על ידי התורה והמצות ,ומפריד העשר ספירות בכל בחינותיהם בריאה יצירה עשיה ,שמאיר
ואל יהי כסיל וישטה עצמו ,ודי בזה. מעליו הקליפה הזאת ,ואז יש בנפשו יכולת להאיר ולהעביר אור אלהותו יתברך בכל המציאות ,הכל נכללין בבחינות
דרך המסך ולצאת לחוץ ,לזכך גופו באור מופלא מסוד טוב גמור הארת עתיקא קדישא ,כי בשבת עולין וטועמין
'נוצר חסד' אבות ו ,ב אותיות ט
לבוש אלוה כתנת אור מאה ברכות שקיבל מעולם שלמעלה כל העולמות והנשמות ,מתכלית הטוב גמור הארות עתיקא
בשבת יזהר יותר מדיבור במרחץ ממנו ,ובזה מראה אורותיהם ופעולתיהם וכ"ב אותיותיהם קדישא מאיר לכל ישראל ,לכל בחינות נקודה שבישראל,
מחוץ לעור ככוכביא ברקיעא בכל אבר ואבר ,ובפרט במצח שעליה נהרג ונשרף ונצלב ונקברין חיים על קדושת שמו
יזהר מאד שלא לדבר שום אות שאינו הכרחי בבית אדם וביום השבת מאירין בצדיק ביתר שאת אור מופלא
המרחץ אף בחול ,ומכל שכן בשבת קודש ,כי הדיבורים אלו הגדול ,הכל מאיר וטועם אור מהארות עתיק יומין.
בזכות יום שבת.
אי אפשר להעלות והם דברים בטלים ממש ועובר בעשה 'זהר חי' ח"א דף כא:
'זהר חי' ח"ג דף צג:
ומחלל שבת...
סעודת שבת
'נוצר חסד' אבות ו ,ב אותיות ט באכילת ותענוגי שבת קודש זוכה לבחינת חיה
מה יפה ומה נעים ,שבכל התענוגים אינו מקבל לעצמו
תדעו ,שאין בחינות חיה ניקנה לאדם ,אלא למי שאוכל אלא להתעורר אהבה עליונה ,שע"י התעוררות זה התענוג
המענג את השבת ניצול מלחמת גוג ומגוג
כל ימיו על טהרות הקודש ,ואף דברי חולין שלו מוקדשים והרחבות הדעת ושמחה ,יקל לו להפשיט עצמו מכל וכל
המענג את השבת וכו' ,ניצול וכו' ממלחמת גוג ומגוג לשמים ,וכן באכילת ותענוגי שבת קודש לשם שבת קודש, מחומריות גופו ,והיצר יניחנו ולא יקטרג לבלבל אותו ,ולכל
שהוא אפיקורסות ומינות ר"ל ,ולא יפול מן הבטחון וכן באכילת כהנים קדשי מזבח לשם קדושת הקודש ,וכל סעודת מצוה הוא דבר גדול שאין כמוהו בכל המצות ,וכן
והאמונה כל ימיו .כי אמר מרן הריבש"ט )תולדות יעקב יותר שאדם מקיים בכל דרכיך דעה"ו )משלי ג ו( ,קדש סעודת שבת על כוונה זאת .וביאור מורי מרן אלקי )תולדות
יוסף משפטים אות א'( שאין שום עונש יכול לחול כל עוד עצמך במותר לך )יבמות כ ,(.נקנה לו פנימיות חכמה צורת יעקב יוסף בהר אות י"ג( משל לבן מלך ,שהיה עוסק ברפואת
שאדם באמונה שלימה ובטחון אמת באלקיו ,וכשראוי אד"ם בקומה זקופה כח מ"ה ,עיקר אדם בסדר דרכי הילוך בני אנשי כפרים ,ובא לו מתנה טובה ואגרת שלומים מאביו
לעונש נוטלין ממנו מדריגות הבטחון ,וזהו מלחמת גוג ומגוג עולמות דומם צומח חי מדבר שנגלה. המלך ,ורצה לשמוח ,והיה בוש וירא מאנשי ]ה[כפר ,וקנה
שניצול ממנו בזכות שבת. ודרך זה דרכו בו הקדושים אשר בארץ המה מרן אלקי להם יי"ש והם שמחו ביי"ש ,והוא שמח בשמחת אביו .כך
'שולחן הטהור' רמב ,ג הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידי תלמידיו ,ובזה הדרך החומר והצורה של אנשי סגולה.
הנורא להפשיט עצמו מכל תענוגי עולם הזה הנמאסין 'נוצר חסד' אבות ו ,ב אהבה ז'
גאולת מצרים היה בזכות השבת
וממדות רעות דנחש ,ולקשר הכל בבורא אמיתי לעבודתו,
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלהיך משם זוכה לבחינות חיה ,כל אחד לפי שורשו בעולם עליון באצילות כל מה שמכינין אהבה בכל ששת ימים יאיר אור השבת
ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום בריאה יצירה עשיה ,ולפי גודל קדושתו וטהרתו וחסידתו מצות עשה לאהוב את השם יתברך' .אהבה בכל לב
השבת )דברים ה טו(' .כי עבד היית' בלא תורה ומצות ולא ופרישתו ,לדבק באלהיו ולהחזיר הכל לקדושה )עיין תולדות אהבה בכל נפש אהבה בכל מאד' מספר 'שבת' שנאמר
היה לך זכות ,על כן ויצאך חסר דחסר ,כי השגת חירות ועץ יעקב יוסף וארא מז ,ב .עקב קפא ,ב .משפטים סו ,ג.(. )דברים ו ה( 'ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
החיים שהשיגו היה בזכות משה ,על כן צוך לעשות את יום 'אוצר החיים' ויקרא דף יד. ובכל מאודך'...
השבת ,ובזכות שבת תשיג שער החמשים עלמא דחירות
וסוד 'אהב"ה יהוה אהב"ה אדני' ששה פעם עולה שב"ת
ועץ החיים והוא ענין נפלא. בסעודת שבת ממשיך רב שפע ורב טוב על כל החיים
שכל מה שמכינין אהבה בכל ששת ימים ,יאיר אור השבת...
'היכל הברכה' דברים דף לג: הקדושים
כי בריאות עולם היה על ידי דין שהוא סוד הצימצום ,לכך
ומי שאוכל בקדושה ובסעודת שבת וסעודת מצוה, דיני ויסורי אדם הם גוף אל הנשמה וחיות הרוחניות ,כי אם
בזמן הגלות השבתות מאירין ומכוין להמשיך השפע מזון לצנורי הקדושה ,מובטח לו לא היה הדין לא היה אפשר בריאות עולם ,כי הכל היה חוזר
'כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם שימשוך רב שפע ורב טוב על כל החיים הקדושים ,אבל לשורשו באהבה עזה ,ודיני ויסורי אדם הגורמין אהבה ,הם
בשבתכם עליה' )ויקרא כו לה( .ודבר נחמד שמעתי משם מחמת עוביות החומר צריכין שמירה יתירה בשלחן שלא גוף אל החיות ואהבה שלא יצא נפשו בדברו.
הגאון הקדוש מוהר"ר אריה ליבש מלאנצהיט זצ"ל 'כל ימי יגרם חלילה רב שפע בצד שכנגדו.
'אוצר החיים' דברים דף לח:
השמה' והגלות והחשכות' ,תשבות' בבהירות של שבת, 'היכל הברכה' שמות דף רנד:
'את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה' ,מה אור הגנוז מאיר בשבת
שלא היה לכנסת ישראל שבתות מאירין ובהירין בימי שלוה מאכל קיגל בשבת
כאשר צפה במעשה הרשעים ,כי יפגמו האור הרב הזה,
בארץ הקדושה בזמן המקדש ,כי בזמן הגלות והשמה יש על ידי יסורים בשם קגל"ם ,מעלין טפת קרי מן גלם גנזו לצדיקים לעלמא דאתי ,שאז תהיה אור הלבנה כאור
לישראל עובדי השם שבתות מאירין ,מה שלא היה בימי ]מספר[ ע"ג ,על ידי מאה ברכות ,ובזה יכוין במאכל המיוחד החמה )ישעיה ל כו( ,ויהיה זיוג תחתון תמידי גם בחיצוניות
המקדש ,וזהו 'את אשר לא שבתה הארץ' בכל כך בהירות לשבת נקרא 'קגל' חילוף 'דרך' בא"ת ב"ש ,לתקן דרך גבר כמו זיוג עליון ,וזה 'ומלאה הארץ דעה את ה'' )שם ל כו( ,וזהו
'בשבתתיכם בשבתכם עליה' ,ודפח"ח .מתוק מדבש. כמבואר ביחודים... 'עמד וגנזו לצדיקים' ,שגנז את הצדיקים הפנימים ישראל
'נוצר חסד' אבות ו ,י 'זהר חי' ח"א דף קעב. וכנסת ישראל יסודית שלהם נגנזו עד עלמא דאתי ,ובעוה"ז
כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק -מערכת 'עטרת שלום' פקס .0722-616796 :דוא"לK7643092@gmail.com :
