gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: בראשית (2026-10-05)

עטרת שלום · Ateres Shulom — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת בראשית‬ ‫כ"ח תשרי תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתכ"ו‬ ‫וַ ִ ּי ּ ַטע הוי"ה ֱאל ִֹהים ַ ּגן ְּב ֵע ֶדן ִמ ֶּק ֶדם וַ ָ ּישֶׂ ם ׁ ָשם ֶאת ָה ָא ָדם ֲא ׁ ֶשר יָ צָ ר‪ .‬וַ ַ ּיצְ ַמח הוי"ה ֱאל ִֹהים‬ ‫ִמן ָה ֲא ָד ָמה ָּכל ֵעץ נֶ ְח ָמד לְ ַמ ְר ֶאה וְ טוֹ ב לְ ַמ ֲאכָ ל וְ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים ְּבתוֹ ְך ַה ָ ּגן וְ ֵעץ ַהדַּ ַעת טוֹ ב וָ ָרע‪.‬‬ ‫וַ יְ צַ ו הוי"ה ֱאל ִֹהים ַעל ָה ָא ָדם לֵ אמֹר ִמכּ ֹל ֵעץ ַה ָ ּגן ָאכֹל ּתֹאכֵ ל‪ּ .‬ו ֵמ ֵעץ ַהדַּ ַעת טוֹ ב וָ ָרע לֹא‬ ‫תֹאכַ ל ִמ ֶּמ ּנ ּו ִּכי ְּביוֹ ם ֲאכָ לְ ָך ִמ ֶּמ ּנ ּו מוֹ ת ָּתמ ּות‪) .‬ב ח‪-‬יז(‪.‬‬ ‫וזהו ויטע בגי' יהי"ה אדנ"י‪ ,‬והוא שם בגן עדן נכלל בהוי"ה‬ ‫מזון או"א אכילה‪ ,‬מזון זו"ן שתיה‬ ‫סוד גן עדן עץ החיים ועץ הדעת‬ ‫אלהי"ם בחינת יחודא עילאה יחוד או"א‪.‬‬ ‫ועיין עוד בשער הכוונות )דרושי יום הכיפורים ד"ב( וז"ל‪:‬‬ ‫להבין מהו סוד ששם את האדם בגן עדן‪ ,‬וענין עץ‬ ‫דע כי כל מזון או"א נקרא בשם אכילה ולא שתיה‪ ,‬וכל מזון‬ ‫החיים ועץ הדעת טוב ורע‪ .‬וסוד האיסור של אכילת עץ‬ ‫עבודת הבירורים‬ ‫זו"ן נקרא בשם שתיה‪ ,‬וכמ"ש בספר הזוהר בפ' ויקרא‪,‬‬ ‫הדעת טוב ורע‪ .‬וגם להבין מה שאמר הנחש לחוה 'כי‬ ‫ולכן ציווה לו השי"ת ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬ ‫'אכלו' לעילא‪ ,‬ודא אינון או"א דלא מתפרשין לעלמין‪,‬‬ ‫ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם‬ ‫ממנו כי הוא בחינת יחודא תתאה שיחודם הוא רק לזמנין‬ ‫'שתו ושכרו דודים' לתתא זו"ן‪ ,‬ודא אינון 'דודים' לזמנים‬ ‫כאלהים ידעי טוב ורע' )ג ה( ופרש"י 'והייתם כאלהים'‬ ‫ידיען ואז הוא בבחינת טוב‪ ,‬וכשאינם ביחוד הוא בבחינת‬ ‫ולפרקים עיי"ש‪.‬‬ ‫יוצרי עולמות‪ ,‬מה הכוונה בזה‪.‬‬ ‫רע‪ ,‬כי הוא תלוי בעבודת הבירורים כידוע‪ ,‬ולכן כי ביום‬ ‫אכלך ממנו מות תמות כי לעבודת הבירורים צריכים לירד‬ ‫יחודא עילאה בחינת גן עדן‬ ‫יחודא עילאה ותתאה‬ ‫למקום המיתה כדי לעלות משם הניצו"ק כמבואר בכוונת‬ ‫ולפי כל זה נראה לי לבאר כפי מה שהאיר לנו‬ ‫והנראה לומר דאיתא בזוהר הקדוש )ויקרא ד‪ (.‬דיש ב'‬ ‫נפילת אפים )שעה"כ נפילת אפים ד"ב(‪.‬‬ ‫משמיא‪ ,‬שענין מה ששם את האדם בגן עדן‪ ,‬הוא כדי‬ ‫מיני יחודים יחודא עילאה ויחודא תתאה‪ ,‬וז"ל‪ :‬רבי שמעון‬ ‫עסוקים רק ביחודא עילאה‬ ‫שיעבוד רק ביחודא עילאה בחינת גן עדן‪ ,‬כמבואר לעיל‬ ‫אמר‪ ,‬כלא שפיר‪ ,‬אבל רזא דמלה‪' ,‬אכלו רעים' לעילא‪,‬‬ ‫בזוה"ק 'ונהר יוצא מעדן'‪ ,‬ועדן ]פי' אבא[ וההוא נהר‬ ‫'שתו ושכרו דודים' )שה"ש ה א( לתתא‪ .‬אמר ליה רבי‬ ‫ועל זה בא הנחש וראה אותם וכו' )רש"י ג א(‪ ,‬היינו שראה‬ ‫]פי' אימא[ לא מתפרשן לעלמין‪ ,‬ואשתכחו לעלמין‬ ‫אלעזר‪ ,‬מאן אינון לעילא ומאן אינון לתתא‪ ,‬אמר ליה יאות‬ ‫אותם שעסוקים רק ביחודא עילאה דלא מתפרשין לעלמין‪,‬‬ ‫ברעותא באחדותא בחדוותא‪ .‬בבחינת צדיקים יושבין‬ ‫שאילתא‪ ,‬דא אתר עלאה‪ ,‬דאינון באחדותא‪ ,‬בחדוותא‪,‬‬ ‫והסית את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬היינו שהוריד‬ ‫ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה )ברכות יז‪,(.‬‬ ‫דלא מתפרשין לעלמין‪ ,‬אלין אקרון 'רעים'‪ ,‬הדא הוא‬ ‫אותם לעבודת יחודא תתאה‪ ,‬וזהו שאמרו חז"ל )ב"ר יט ה(‬ ‫וכדאיתא במדרש )ב"ר ב ב( העליונים והתחתונים נבראו‬ ‫סחטה ענבים ונתנה לו‪ .‬שהוא בחינת יחודא תתאה‪ ,‬כדלעיל‬ ‫דכתיב )בראשית ב י( 'ונהר יוצא מעדן'‪ ,‬ועדן ]פי' אבא[‬ ‫בבת אחת‪ ,‬העליונים ניזונין מזיו השכינה‪ ,‬התחתונים אם‬ ‫וההוא נהר ]פי' אימא[ לא מתפרשן לעלמין‪ ,‬ואשתכחו‬ ‫בזוה"ק 'שתו ושכרו דודים' אלין אינון לתתא דאקרון דודים‬ ‫אינם יגעים אינם אוכלים עיי"ש‪.‬‬ ‫לזמנין ידיען‪ .‬וזהו דפרש"י 'והייתם כאלהים' יוצרי עולמות‪,‬‬ ‫לעלמין ברעותא באחדותא בחדוותא‪' .‬שתו ושכרו‬ ‫היינו כי בעבודת יחודא תתאה תלוי תיקון זו"ן והעולמות‪,‬‬ ‫דודים' אלין אינון לתתא דאקרון דודים לזמנין ידיען‪ ,‬והא‬ ‫ביאור הכתוב‬ ‫אוקימנא עיי"ש‪.‬‬ ‫משא"כ בעבודת יחודא עילאה‪.‬‬ ‫וזהו כל עץ בגי' ב"פ ע"ב וס"ג עה"כ‪ ,‬וגם עץ עה"כ בגי'‬ ‫ביאור הכתוב‬ ‫קס"א‪ ,‬בחינת יחוד או"א‪ ,‬והוא נחמד למראה בגי' שע"ח‬ ‫יחוד או"א וזו"ן‬ ‫ולכן מיד וישלחהו הוי"ה אלהים מגן עדן לעבד את‬ ‫נהורין או"ר פניא"ל הנמשך מאור הפנים העליונים )עץ‬ ‫וביאור הדבר נתבאר ממרן האריז"ל בעץ חיים )שער‬ ‫האדמה אשר לקח משם )ג כג( כי יחודא תתאה אינו שייך‬ ‫חיים ש"ד פ"ה(‪ ,‬ששם הוא רק נחמד למראה ניזונין מזיו‬ ‫הכללים פ"ב(‪ ,‬וז"ל‪ :‬וזהו כוונת אדרא זוטא )זוה"ק האזינו‬ ‫לעבדה בגן עדן שהוא רק עבודת יחודא עילאה‪ .‬ולכן שם‬ ‫השכינה )תיקו"ז דף פז‪ (:‬בלי עבודה‪ .‬וטוב למאכל בחינת‬ ‫רצ‪' (:‬כחדא נפקין וכחדא שריין ולא מתפרשין לעלמין'‬ ‫הוא ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך‪.‬‬ ‫'אכלו רעים' שהוא יחודא עילאה יחוד או"א כדלעיל‪,‬‬ ‫והכוונה שהחו"ב לא נאצלו כמו זו"ן אשר נוקבא יוצאת‬ ‫וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה‪ .‬בזעת אפיך‬ ‫שהוא בשלימות הטוב והיחוד לעלמין‪.‬‬ ‫מבין חדוי ודרועוי מאחוריו‪ ,‬אך או"א 'כחדא נפקין' הוא‬ ‫תאכל לחם )שם יז‪-‬יט( כי ביחודא תתאה הוא כל עבודת‬ ‫שבעת הלידה יצאו שניהן יחדיו ולא קדם אחד לחבירו‪.‬‬ ‫הבירורים לברר הטוב מהרע‪ .‬ולכן ועתה פן ישלח ידו ולקח‬ ‫לעתיד לבוא יחודא תתאה כיחודא עילאה‬ ‫'וכחדא שריין' הוא כי זו"ן אב"א‪ ,‬אבל או"א 'כחדא שריין'‬ ‫גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם היינו שחשש שיחיה תמיד‬ ‫וזהו ויטע הוי"ה אלהים גן בעדן מקדם היינו דזה ידוע‬ ‫פב"פ‪ .‬ומ"ש 'ולא מתפרשין לעלמין' כי זו"ן אי זיווגם‬ ‫רק ביחודא תתאה‪ ,‬כי צריך האדם להתעלות ולעבוד גם‬ ‫ממרן האריז"ל בלקוטי תורה )זכריה( דלעתיד לבוא יהיה‬ ‫תדיר‪ ,‬כמ"ש בזוהר פרשת ויקרא עה"פ 'אכלו רעים שתו‬ ‫ביחודא עילאה‪.‬‬ ‫יחודא תתאה יהי"ה אדנ"י כיחודא עילאה דלא מתפרשין‬ ‫ושכרו דודים' 'אכלו רעים' דא אינון או"א‪' ,‬שתו ושכרו‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו‬ ‫לעלמין‪ ,‬שיהיה נכלל יחודא תתאה ביחודא עילאה עיי"ש‪.‬‬ ‫דודים' דא אינון זו"ן עיי"ש‪.‬‬ ‫בטוב‪ ,‬מגודל הנסיונות והחשכות ויתגבר הרע חלילה‪,‬‬ ‫ובשפלות באמת כאין‪ ,‬יבוא לאמונה שלימה ולתורה‬ ‫'שלמה אהיה כעוטיה' )שם( במלבושים והסתרות‪ ,‬אז‬ ‫לשמה‪ ,‬וזה בחינות פנים בפנים שלא נתברר‪ ,‬כי עדיין‬ ‫כדין בכסופא‪ .‬ואז עצה היעוצה כדין אזעירת גרמה‪.‬‬ ‫הגאוה שולט בעולם‪ ,‬והוא ממש ע"ז‪ ,‬אל אחר‪ ,‬עמלק‪.‬‬ ‫'זהר חי' ח"א דף עג‪ :‬מהרי"א מקאמרנא‬ ‫וכל הזוכה להיות בשמחה ואור מתורה ומצות‪,‬‬ ‫ולהיות בעיניו ממש שפל ונבזה פחות שבפחותים‬ ‫ַעל ֵּכן יַ ֲעזָב ִא ׁיש ֶאת ָאבִ יו וְ ֶאת ִא ּמוֹ וְ ָדבַ ק ְּב ִא ׁ ְש ּתוֹ וְ ָהי ּו‬ ‫מכל ישראל‪ ,‬נקי מלהשתרר להיות רב ורבי‪ ,‬אלא‬ ‫לְ בָ שָׂ ר ֶא ָחד )ב כד(‪.‬‬ ‫וַ ִ ּיבְ ָרא ֱאל ִֹהים ֶאת ָה ָא ָדם ְּבצַ לְ מוֹ ְּבצֶ לֶ ם ֱאל ִֹהים ָּב ָרא‬ ‫לומד ועובד לעשות רצון בוראו באהבת ישראל‬ ‫אפשר לומר עפ"י רמז‪ ,‬כדי להבין את הפסוק‬ ‫ובהכנעה‪ ,‬בשמחה‪ ,‬בקבלת היסורין וחרופין וגדופין‪,‬‬ ‫אֹתוֹ וגו' )א כז(‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬עפ"י מה שאמרו חכמז"ל במסכת נדה )לא‪(.‬‬ ‫בלב שמח בתורה ותפלה ומצות ומעש"ט יזכה‬ ‫ודע כי באדם הראשון הובררו כל הברורין של כל‬ ‫תנו רבנן‪ ,‬שלושה שותפין יש באדם‪ ,‬הקב"ה כביכול‪,‬‬ ‫שיתברר למדריגות פנים בפנים‪.‬‬ ‫העולמות וכל הנשמות‪ ,‬אבל כל זה בבחינות השפעות‬ ‫ואביו ואמו‪ ,‬אביו מזריע הלובן‪ ,‬שממנו עצמות וגידים‬ ‫'זהר חי' ח"א דף לא‪ .‬מהרי"א מקאמרנא‬ ‫יחוד אחור באחור‪ ,‬והיו חסרים בחינות מדריגת פנים‬ ‫וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין‪ ,‬אמו מזרעת‬ ‫בפנים )ע"ח שער לו פ"ב(‪ ,‬שדבר זה אי אפשר אלא‬ ‫אודם‪ ,‬שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין‪,‬‬ ‫וַ ַ ּי ַעשׂ ֱאל ִֹהים ֶאת ׁ ְשנֵ י ַה ְּמ ֹארֹת ַה ְ ּגדֹלִ ים ֶאת ַה ָּמאוֹ ר‬ ‫בבחינות ביטול אין ממש‪ ,‬שש ושמח לעשות רצון‬ ‫והקב"ה נותן בו רוח ונשמה‪ ,‬וקלסתר פנים‪ ,‬וראיית‬ ‫ַה ָ ּגדֹל לְ ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת ַהיּוֹ ם וְ ֶאת ַה ָּמאוֹ ר ַה ָּקטֹן לְ ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת‬ ‫קונו כתולע קטן‪ ,‬ולא נחשוב בעיניו ממש אלא תולע‬ ‫העין‪ ,‬ושמיעת האוזן‪ ,‬ודיבור פה‪ ,‬והלוך רגלים‪ ,‬ובינה‬ ‫ַה ַּליְ לָ ה וגו' )א טז(‪.‬‬ ‫בעלמא כלי מאוס ונמאס‪ ,‬ושש ושמח שזכה בעניו‬ ‫והשכל‪ ,‬וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם‪ ,‬הקב"ה‬ ‫לא אתיישב סיהרא לגבי שמשא למטה שהוא לגבי‬ ‫ומרודו להזכיר שמו יתברך‪ ,‬לשורר ולזמר לפניו בדבור‬ ‫נוטל חלקו‪ ,‬וחלק אביו ואמו מניח לפניהם‪.‬‬ ‫שמשא‪ ,‬לא אתיישב כחדא בהנהגה אחת‪ ,‬סיהרא‬ ‫בעלמא‪ ,‬כולל עצמו עם כל הנבראים קטן וגדול שם‬ ‫נמצא מזה שיש שלשה שותפין באדם‪ ,‬והאדם‬ ‫אמרה לשמשא שהוא התגלות אור אלהות בתכלית‬ ‫הוא‪ ,‬והוא פחות מכל הנבראים ממש‪ ,‬כמו שביאר מרן‬ ‫הישראלי צריך לראות להשלים ולהביא את החלקים‬ ‫הארה נפלאה‪ ,‬וכל אחד יראה מסוף עולם ועד סופו‪,‬‬ ‫האלקי קדוש וטהור רבינו אור עינינו אור המאיר מסוף‬ ‫מה שנתנו לו אביו ואמו אל הקדושה כמו החלק של‬ ‫ויהיה התגלות אלהות כל כך באור בהיר לראות‬ ‫העולם ועד סופו חיות נפשנו הריב"ש טוב 'אתה הוא‬ ‫הקב"ה‪ .‬וזה איתא בספה"ק מגיד מישרים )פ' בראשית(‬ ‫השכינה והמלאכים באימה פחד ורתת בהארה‬ ‫הוא אלהינו'‪ ,‬כשסובר 'אתה' אז 'הוא' נעלם‪ ,‬וכשסובר‬ ‫שעיקר התכלית בביאת האדם לעולם הזה‪ ,‬הוא רק‬ ‫נפלאה בהתגלות הדעת‪' ,‬ומלאה הארץ דעה' )ישעיה‬ ‫'הוא' אז 'אלהינו'‪ .‬מובא בספר תוי"י קדושים‪ ,‬שמעתי‬ ‫כדי שהוא ישלים את עצמו בתורה ובמצות‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יא ט( 'והיה עיניך רואות' )שם ל כ(‪' ,‬כי עין בעין יראו'‬ ‫בשם מורי פירוש 'אתה הוא אלהינו'‪ ,‬דמתחלה אמר‬ ‫יהנה מנהמא דכיסופא‪ .‬וגם ידוע ש'אשתו' מרמז על‬ ‫)שם נב ח( התגלות אלהות בכל תנועה‪' ,‬איכה תראה'‬ ‫לנוכח‪ ,‬ואחר כך לנסתר כו'‪ ,‬שאם סובר האדם שהוא‬ ‫השכינה הקדושה‪ ,‬כידוע מהזוה"ק )ח"א פא‪ .‬ובתיקו"ז סח‬ ‫בהגלות הזה שיהיה בכל אחד בחירה ורצון‪ ,‬שעל ידי‬ ‫דבוק בו יתברך‪ ,‬והוא נוכח פניו יתברך שמו‪ ,‬אז הוא‬ ‫ע"א( הרמז עה"פ 'אמור לחכמה אחותי את' )משלי ז ד(‪.‬‬ ‫קיום תורה ומצות יהיה שכר ועונש בבטולין‪ .‬וכיון‬ ‫רחוק ממנו‪ ,‬ואם סובר שהוא רחוק אז הוא קרוב‪ ,‬ואם‬ ‫וזה אמר הפסוק הקדוש על כן יעזב איש את אביו‬ ‫שכל כך יהיה התגלות בהירות אלהות‪ ,‬יהיה ביטול‬ ‫כן זהו שאמר מי שסובר את"ה אינו אלא הו"א‪ ,‬ומי‬ ‫ואת אמו את חלקיהם הגשמיים שיש לו מהם‪ ,‬ודבק‬ ‫הבחירה ורצון‪ .‬וזהו )שיר השירים א ז( 'איכה תרעה'‬ ‫שסובר הו"א אז אלהינ"ו ודפח"ח‪.‬‬ ‫באשתו כהנ"ל המרומז על השכינה הקדושה היינו‬ ‫בהנהגות רצון ובחירה‪ ,‬כי מרוב האור יתבטל הרע‬ ‫'ובקשתם משם' )דברים ד כט(‪ .‬ואמר מורי ורבי‬ ‫שידבק בחלק הרוחני שבו‪ ,‬ויראה שיהיה והיו לבשר‬ ‫לגמרי ויהיה ביטול הבחירה והרצון‪.‬‬ ‫'משם' דייקא‪ ,‬דהיינו שבכל הסתרות וחשכות‪,‬‬ ‫אחד שהשני חלקים מאביו ואמו יהיו שוה בשוה עם‬ ‫ושמשא אמר 'איכה תרביץ בצהרים' )שם(‪,‬‬ ‫וקושיות ויסורים מרורים‪ ,‬שם אתו עמו אור אין סוף‬ ‫החלק של הקב"ה ודו"ק‪ .‬כי נכון הוא בעזהי"ת בזכות‬ ‫שרגא זעירא דלית לה נהורא אכדין צהיר בצהרים‪,‬‬ ‫אלהותו יתברך‪ ,‬דכל העולמות מראש אדם קדמון עד‬ ‫אבותי הקדושים זיע"א‪.‬‬ ‫כי בהנהגתך בלתי שום הארה של הקדושה אלא‬ ‫סוף עשיה‪ ,‬כהאי חירגא דיומא דלא שמיה )נדרים ח‪(:‬‬ ‫'מעשה שלום' ח"א דף יב מהר"ש מקאמרנא‬ ‫בהסתרה וחשכות‪ ,‬לא יהיה אפשריות כלל לבחור‬ ‫חשיבין קמיה‪ ,‬ולית אתר פנוי מניה ממש‪ ,‬ובהכנעה‬ ‫עיניו‪ ,‬וסובר שאין צדיק כמותו בעולם‪ ,‬ובוחר לו‬ ‫מכבודו ויתבזה וכיוצא‪ ,‬שהשכל מרחיב זה לא ישמע‬ ‫דרכים חדשים‪ ,‬והוא חוטא ומחטיא את הרבים‪ ,‬עד‬ ‫לו‪ ,‬אלא בא לו בדקות לעשות מצות‪ ,‬ומורה לו דרכים‬ ‫שאין לו תקנה כמעט רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫חדשים מרים כלענה ושיתגאה כארז‪ ,‬כי היאך יתפלל‬ ‫'ואדם בליעל שולט באדם' )קהלת ח ט( דקדושה‪,‬‬ ‫עם הצבור ויהיה שוה עם כל פחותי ערך‪ ,‬ועושה אותו‬ ‫ומלבישו ומטמינו בתוכו‪ ,‬והוא לרעתם‪ ,‬כי ניצוץ‬ ‫שיהיה פרוש וחסיד וקדוש הרבה כמלאך‪ ,‬ובתוך‬ ‫קטן של ישראל 'לא ידח ממנו נדח' )שמואל‪-‬ב יד יד(‪,‬‬ ‫זה יש תולע קטן וערמה גדולה ליסבור שאין כמוהו‬ ‫אף שהוא בקליפה שכינתו יתברך עמו‪ ,‬ובזה ניזונים‬ ‫בעולם‪ ,‬ומעורר דינים על כל העולם ונשתלשל ממנו‬ ‫וְ ַה ָּנ ָח ׁש ָהיָ ה ָער ּום ִמכּ ֹל ַח ַ ּית ַה ּ ָׂש ֶדה ֲא ׁ ֶשר ָעשָׂ ה יְ הֹוָ ה‬ ‫דרכים מרים כלענה‪ .‬וזהו והנחש היה ערום‪.‬‬ ‫ֱאל ִֹהים וגו' )ג א(‪.‬‬ ‫הקליפות ג"כ‪ .‬ובזה תבין כל המשך הלשון ערום לרע‬ ‫כטעם שחיטתן בצפון‪.‬‬ ‫אבל המוני עם‪ ,‬שחיטתן בכל מקום )שם(‪ ,‬שמפתה‬ ‫וזה סוד )סוכה נב‪ (.‬כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו‪.‬‬ ‫אותם לעבור עבירות חמורות עבודה זרה וגילוי עריות‬ ‫והרע המלבשה הוא גם כן גדול‪ .‬ואם יקשה לך הרי‬ ‫וערב רב הם הרע שנתערב באדם הראשון‪ ,‬ואינון‬ ‫ושפיכות דמים‪ ,‬וזה בנקל לידחות אותו‪.‬‬ ‫הקליפה הוא היפך הקדושה‪ ,‬כי כל הגדול קליש ליה‬ ‫הרשעים שבישראל שהן רשעים גמורים אינון בנוי‬ ‫משא"כ יצר הרע של תלמיד חכם שחיטתן בצפון‪,‬‬ ‫טומאתו עד שראש פתנים ניכלול בקדושה‪ ,‬ויתורץ‬ ‫ממש דנחש הקדמוני‪ ,‬שאם לא היה נתערב באדם‬ ‫כמו שאנו רואין בעינינו‪ .‬ולכן הגדול מחבירו‪ ,‬יצרו אף‬ ‫ממה שאמר מרן הריב"ש טוב ומאיר‪ ,‬קדשי קדשים‬ ‫וחוה‪ ,‬לא היה לרע צורת אדם כלל‪ ,‬אלא צורת נחש‬ ‫שהוא בדקות גדול‪ ,‬אעפ"כ רע ומר הוא יותר הרבה‬ ‫שחיטתן בצפון )זבחים מז‪ (.‬כי היצר של תלמיד חכם‬ ‫ממש בקומה זקופה‪.‬‬ ‫מיצר הרע של פשוטי העם‪ ,‬שהוא מגושם הרבה‬ ‫הגדול‪ ,‬הוא ערום מאד בחכמת דקות‪ ,‬ולא יבא אצלו‬ ‫'זהר חי' ח"א דף קיח‪ .‬מהרי"א מקאמרנא‬ ‫ובנקל לידחות אותו‪ ,‬משא"כ בתלמיד חכם מסמא‬ ‫שילך ויעבור עבירה ביד רמה‪ ,‬כי לא ישמע לו כי ירד‬ ‫הגה"ק רבי אברהם דוד בן רבי אשר אנשיל אבד"ק בוטשאטש זצ"ל בעל האשל‬ ‫אברהם – דעת קדושים כ"ט תשרי תר"א‬ ‫הקשים שעלו על שלחן מלכים‪ ,‬ביניהם הגאונים בעל‬ ‫על התורה‬ ‫ואמר לי הגאון הקדוש מוה"ר אברהם דוד‬ ‫החוות דעת‪ ,‬הישועות יעקב‪ ,‬גם רבינו הגאון הקדוש‬ ‫נולד ביום ו' אדר שנת תקל"א בעיר נאדבורנא‪,‬‬ ‫מבוטשאטש בילדותי‪ ,‬בני אומר לך דרך השם‪,‬‬ ‫רבי צבי הירש מזידיטשוב בעל הצבי לצדיק קיים עמו‬ ‫כתיב )ישעיה מט ט( לאמר לאסורים צאו‪ ,‬ודרשינן‬ ‫לאביו רבי אשר אנשיל בן רבי דוד‪ ,‬מגזע קודש‬ ‫חלופי מכתבי תורה‪.‬‬ ‫המהרש"א והרמ"א‪ .‬כשאמו היתה מעוברת עמו‪,‬‬ ‫)תנדב"א רבא כז טז( לאסורים אלו תלמידי חכמים‬ ‫שאוסרין עצמן למקרא ולמשנה ולהגדה‪ ,‬מאי היה‬ ‫אמר לה בעל הצמח ה' לצבי מאנדבורנא‪ ,‬שהיא‬ ‫על העבודה‬ ‫טוענת בקרבה ספר תורה העתיד להעיר עיניהם של‬ ‫סברא שתלמידי חכמים לא יצאו מן הגלות‪ ,‬אלא‬ ‫תלמיד חכמים בילדותו כשאוסר עצמו לתורה‪,‬‬ ‫כשחלה בנו רבי ישראל לייב הפצירה בו אשתו שילך‬ ‫ישראל במאורו הגדול‪ .‬מנעוריו למד תורה מרבותיו‬ ‫היצר מקטרג מאוד לבטלו מדברי תורה‪ ,‬והתורה‬ ‫אצל חכם לבקש לו רחמים‪ ,‬שיסע אל הרה"ק רבי לוי‬ ‫מאביו ומדודו הגאון רבי יהושע חריף‪ ,‬ומגיל שלוש‬ ‫עליו לעול קשה כמוות‪ ,‬והוא יושב ושונה וממית‬ ‫יצחק מברדיטשוב שיעתר עליו‪ ,‬בהגיעו לבית הרה"ק‬ ‫ניכר עליו שלגדלות נוצר כאשר פרש לגמרי מדרכי‬ ‫עצמו על דברי תורה להגות בגמרא ופוסקים‪,‬‬ ‫מבארדיטשוב נשפע מאוד ממנו‪ ,‬וברגע אחד נתהפך‬ ‫הנערות ועבר לעולם התורה‪ ,‬יומם ולילה לא ישבותו‬ ‫ומצפה שיזכה ללמוד לשמה בנועם זיו השכינה‪ ,‬והן‬ ‫לאיש אחר לגמרי כשדבק ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‬ ‫כשכל רגע ורגע פנוי עסק בתורה‪ .‬הגה"ק רבי דוד‬ ‫הן סיגופים גדולים יותר מכל הסיגופים שבעולם‪,‬‬ ‫בדרכי החסידות‪ ,‬ושבועות אחדים נשאר במחיצתו‪,‬‬ ‫שלמה איבשיץ בעל הלבושי שרד והגה"ק רבי משולם‬ ‫ללמוד תורה יומם ולילה‪ ,‬ולפום צערא כך הוא‬ ‫ומאז לא שקטה רוחו ונשמתו וכל דבר מצוה עשה‬ ‫פייביש מזאבריזא השתוממו מגודל רוחב שכלו וגודל‬ ‫השכר‪ ,‬ושלמה אמר )קהלת ב ט( אף חכמתי‪ ,‬חכמתי‬ ‫בהתלהבות יתירה ובלהט דקדושה‪ ,‬משם נסע להרה"ק‬ ‫בינתו שהיה לו בגיל צעיר כזה‪ ,‬וכשנזדמן לעירו הגאון‬ ‫שלמדתי באף ובטורח וביגיעות עמדה לי בעת‬ ‫רבי משה לייב מסאסוב שהיה דרכו בעבודת השם‬ ‫רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה‪ ,‬הפליא‬ ‫דוחקי‪ ,‬וכל זה הצער כל זמן שנפשו גולה בגלות‬ ‫בהשקט ובמנוחה ושם שקטה רוחו במקצת‪ ,‬אבל‬ ‫אותו מאוד ואמר כי הוא היחיד שמבין את שיעוריו‪,‬‬ ‫המר של יצר הרע‪ ,‬אבל כשיזכה לבחינות קרבה אל‬ ‫נשמתו ודרכיו נשארו דבוק בתורת החסידות‪ ,‬וכמה‬ ‫וכי עתיד הוא לגדול למורה הוראה מובהק‪.‬‬ ‫נפשי גאלה )תהילים סט יט( בפרטיות‪ ,‬וכן לעתיד‬ ‫וכמה פעמים מביא בספריו לפסק הלכה ממה שראה‬ ‫שמו הגדול פקע בכל הגליל ובהגיעו לפירקו‬ ‫בכללות כל העולם כשיתגלה נועם ואור עריבות‬ ‫בצל רבותיו רועי החסידות‪ ,‬נהג להאריך בתפילותיו‬ ‫נלקח לחתן אצל הגאון רבי צבי הירש קרא אב"ד‬ ‫מתיקות ידידות התורה‪ ,‬אז תלמידי חכמים יוצאין‬ ‫מן המאסר והגלות‪ ,‬עכד"ק ודפח"ח מתוק לנפש‪.‬‬ ‫למעלה מארבע שעות‪ ,‬וכן בעריכת השלחנות היה יושב‬ ‫בוטשאטש בעל הנטע שעשועים‪ ,‬שנסע עד לעיר‬ ‫'נוצר חסד' מהרי"א מקאמרנא זיע"א‬ ‫בהתפשטות הגשמיות ומאריך בדברי תורה למעלה‬ ‫נאדבורנא לחפש לו חתן לבתו‪ ,‬וכשבחן את הילד‬ ‫ואת נבלתם תשקצו )ויקרא יא יא (‪ ,‬את נבלתם‬ ‫מארבע שעות‪ ,‬ולפעמים נמשכה סעודה שלישית א‬ ‫אברהם דוד בן העשר‪ ,‬אמר עליו שיש לו מוח מחודד‬ ‫תשקצו להביא את היבחושים שסיננן )תו"כ(‪.‬‬ ‫צלו עד אור הבוקר של יום ראשון‪.‬‬ ‫כהרשב"א‪ ,‬ובכל הדרך שנסע מעירו לעיר חמיו חזר‬ ‫יבחושים היינו תולעים הגדילים בחומץ‪ ,‬שסיננן‬ ‫הרבה תלמידים נתדבקו בצילו בין התלמידים שזכו‬ ‫בעל פה על כל ספר חובת הלבבות‪ ,‬אחר נישואיו‬ ‫ופירשו על המטפחת‪ ,‬אסורים‪ ,‬וקבלתי מהרב‬ ‫לינק מאורו היה רבינו הגאון הקדוש איש האלוקים‬ ‫שקע כל כולו בתורה‪ ,‬ומצא לו אח וריע כלבבו‬ ‫הגאון אב"ד דק"ק בוטשאטש‪ ,‬שלא מהני כלל‬ ‫רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זיע"א בעל ההיכל‬ ‫הגה"ק רבי חיים מטשערנוביץ בעל הבאר מים חיים‪,‬‬ ‫מה שנהגו לחמם החומץ ולסננו‪ ,‬כי אפילו בבגד‬ ‫הברכה‪ ,‬שהיה אצלו בילדותו כשהיה רך בשנים‪ ,‬והיה‬ ‫גם שם למד בחכמת הנסתר עם הגאון המקובל רבי‬ ‫עב כמין לבדים עוברין עם המשקה מגודל דקות‬ ‫חביב אצלו כאב בחכמה והשפיע לו מתורתו ודרכיו‬ ‫נטע גליצער מפודהייץ‪.‬‬ ‫התולע‪ ,‬ואמר לנו‪ ,‬שמנהג טוב ליקח משפך‪ ,‬וליתן‬ ‫בעבודת השם‪ ,‬כמובא בספרי רבינו ממה שקיבל ממנו‬ ‫בזו"ש נשא את בת אחות אשתו הראשונה‪ ,‬ובזוו"ש‬ ‫לתוכו צמר גפן‪ ,‬ולחמם החומץ‪ ,‬ולסננו בתוך‬ ‫)ראה מסגרת(‪.‬‬ ‫נשא את בת הגאון רבי מרדכי מרדיש אב"ד אונגוואר‪.‬‬ ‫המשפך‪ ,‬ובזה לא יעברו התולעים‪ ,‬אבל הוא‬ ‫טירחא יתירא מאוד‪ ,‬ולכן מנהגי כפי מה שקבלתי‪,‬‬ ‫הסתלקותו‬ ‫על הדין‬ ‫מנזר ישראל אבי מורי הרב הגדול ז"ל‪ ,‬מבלי‬ ‫לסננו כלל‪ ,‬ואז לא הוה פירש‪ ,‬אע"פ שבתשובת‬ ‫שנת תר"א נפל למשכב עד שבערב ראש חודש‬ ‫בשנת תקנ"א בהיותו בגיל עשרים נתקבל לרב‬ ‫רמ"ז אוסר‪ ,‬ואומר כיון שפירש על המאכל הוה‬ ‫ביום כ"ט תשרי נסלק לבית עולמו‪ ,‬ונטמן בבית החיים‬ ‫ואב"ד העיר יאזלוביץ‪ ,‬שם ישב על התורה ועל העבודה‬ ‫פירש‪ ,‬אבל אין דבריו מוכרחים כלל‪ ,‬כיון שאינו‬ ‫בק"ק בוטשאטש‪ ,‬ועל מצבתו חרות‪ ,‬ציון גאון ישראל‪,‬‬ ‫עשרים וארבע שנים‪ ,‬כשדרכו להתפלל תפילת ותיקין‬ ‫פורש עצמן מן המשקה אלא המאכל הוא בתוך‬ ‫אור הגנוז‪ ,‬טמיר ונעלם‪ ,‬בוצינא קדישא‪ ,‬אור העולם‪,‬‬ ‫ומאחרי התפילה ישב ולמד ארבע עשרה שעות‬ ‫המשקה היינו רבותיהו‪ ,‬הגע עצמך‪ ,‬אם יקח מעט‬ ‫רועה נאמן‪ ,‬שר שלום‪ ,‬הדרת קודש‪ ,‬אוצר בלום‪,‬‬ ‫רצופות‪ ,‬וכאור השמש המאיר וזורח למרחוק כן זרחה‬ ‫אוכל ויזרוק לתוך חביות גדולות הרבה של חומץ‪,‬‬ ‫מנורה הטהורה‪ ,‬היכל ואולם‪ ,‬דורש תעודה‪ ,‬כספיר‬ ‫השפעתו על כל בני העיר‪ ,‬כשרוב בני העיר נעשו‬ ‫שבודאי פירשו איזה תולעים על האוכל נאסר את‬ ‫ויהלום‪ ,‬ותיק וחסיד‪ ,‬האמתי והשלם‪ ,‬דוד מלך ישראל‬ ‫בעלי תורה ותופסי בית המדרש‪ ,‬עד שפעם אחת‬ ‫כל החומץ‪ ,‬לא שמענו ולא ראינו‪ ,‬ולא גרע אוכל‬ ‫חי‪ ,‬רב פעלים‪ ,‬יצאה נשמתו הקדושה באחד‪ ,‬דובב‬ ‫כשעבר בעיר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן‪ ,‬התפעל‬ ‫זה מעירה לכלי שני ופירש לדופני הכלי‪ ,‬דהיינו‬ ‫לירח תשרי שנת תר"א לפ"ק‪ ,‬רבינו הקדוש‪ ,‬גדול‬ ‫מהקדושה השוררת בעיר‪ ,‬ורחובותיה המלאים יראת‬ ‫רבותיהו כיון שאינו פורש עצמו מן המשקה אלא‬ ‫הדור‪ ,‬צדיק יסוד עולם‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬דוד מלכנו‪,‬‬ ‫שמים‪ ,‬אמר זאת הכול בזכות האב"ד רבי אברהם דוד‪.‬‬ ‫תמיד האוכל הוא עם המשקה‪ ,‬וכן מותר לטבל‬ ‫בהרב המופלג מוה"ה אשר זלה"ה‪ ,‬שימש בכתר‬ ‫לחם בחומץ‪ ,‬כיון שרוב משקה על האוכל‪ ,‬וכן‬ ‫בשנת תקע"ד כשנפטר חמיו הגאון בעל הנטע‬ ‫הרבנות חמישים שנה‪.‬‬ ‫שעשועים אב"ד בוטשאטש‪ ,‬ונסע להספידו‪ ,‬נתקבל‬ ‫ראוי לנהוג‪ ,‬ומי שמחמיר על נפשו יחמיר כהרב‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וכעת חזרני בי לנהוג להרתיח החומץ‪,‬‬ ‫השאיר אחריו לדורות ספריו המפורסמים‪ ,‬אשל‬ ‫ע"י בני העיר לרב ואב"ד על מקומו‪ ,‬נערץ היה על כל‬ ‫וכיון שמרתיח ומתים התולעים‪ ,‬נעשים כאוכל‬ ‫אברהם על שולחן ערוך הגדה של פסח ועוד‪ ,‬דעת‬ ‫בני העיר‪ ,‬וביתו נהפך לתל תלפיות‪ ,‬לא רק לתושבי‬ ‫בעלמא‪ ,‬אף אם פירשו לאחר מיתה מותרין‪.‬‬ ‫קדושים על הלכות שחיטה מליחה טריפות‪ ,‬ספר‬ ‫עירו אלא מכל הגליל כולו באו אליו‪ ,‬לבקש ממנו עצה‬ ‫'עשירית האיפה' מהרי"א מקאמרנא זיע"א‬ ‫תורה תפילין ומזוזות ועוד הרבה והרבה ספרים בכל‬ ‫ותושיה‪ ,‬ומשם גדול שמו בישראל כפוסק אחרון אשר‬ ‫מקצועות התורה‪.‬‬ ‫גדולי דורו סמכו עליו לשמוע מוצאי פיו בכל הדברים‬ ‫ברכה על קיגעל בסעודת שבת‬ ‫היכן גנזו בתורה‪ ,‬כי רשב"י תורתו אומנותו )שבת יא‪ ,(.‬אמר‬ ‫קיגעל של שבת באמצע הסעודה אין צריך ברכה‪ ,‬כי‬ ‫)זוהר ח"ג רפח‪' (.‬אנא בחד קטירא אתקטרנא ביה' בקב"ה‬ ‫מעיקר סעודה של שבת הוא‪ ,‬והוא מאכל שכל ישראל‬ ‫באחדות יסודית הפנימים‪ ,‬שאחדות זיוג שלהם הוא תמידי‬ ‫אוכלין מאכל אחד‪ ,‬ועובדים לאל אחד )ספרי ברכה שנ"ד‪,‬‬ ‫באור א"ס‪ ,‬וכל כיוצא בזה צדיקים עוסקי בתורה לשמה‪,‬‬ ‫וברש"י עה"ת ברכה לג יט(‪ ,‬ומי שאינו אוכל קיגעל בשבת‬ ‫טועמים טעם עלמא דאתי בעולם הזה במתיקות התורה‬ ‫במדינה זאת‪ ,‬בודקין אחריו‪ ,‬ולכן הוא עיקר יופי הסעודה‪,‬‬ ‫ואורה הרב‪ ,‬ומאיר בעתים מזומנים אחר חצות בעת התפלה‬ ‫בשבת וביו"ט‪.‬‬ ‫ונפטר ע"י הפת‪.‬‬ ‫'זהר חי' ח"א דף קמב‪.‬‬ ‫וַ יְ בָ ֶר ְך ֱאל ִֹהים ֶאת יוֹ ם ַה ּׁ ְשבִ ִיעי וַ יְ ַקדֵּ ׁש‬ ‫'שולחן הטהור' קעו‪ ,‬ג‬ ‫האור הזה של חסד הכללי‪ ,‬מאיר מסוף עולם עד סופו‪...‬‬ ‫אֹתוֹ ִּכי בוֹ ׁ ָשבַ ת ִמ ָּכל ְמלַ אכְ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָּב ָרא‬ ‫בשבת כל דיבור קטן עושה רושם‬ ‫עמד וגנזו לצדיקים כמו רשב"י וחבריו‪ ,‬עד היום מרן האר"י‬ ‫ֱאל ִֹהים לַ ֲעשׂ וֹ ת‪) :‬בראשית ב ג(‬ ‫ומרן הריב"ש וכיוצא לאלפים ורבבות‪ ...‬ועתה גנזו לצדיקים‬ ‫יזהר כל ירא שמים לנפשו ואור לו באור החיים‪ ,‬כי‬ ‫בשבת ויו"ט‪ ,‬וכיוצא לעתים ביום טובה היה בטוב‪.‬‬ ‫בשבת עולין וטועמין כל העולמות והנשמות מתכלית הטוב‬ ‫הדיבור הוא דבר השם יקר מאוד‪ ,‬ולכן יזהר מאוד לבל‬ ‫יפגום המבטא‪ ,‬ובפרט בשבת אז כל דבור עושה רושם גדול‪,‬‬ ‫'זהר חי' ח"א דף יד‪:‬‬ ‫וזה 'שבת' 'ש' מתקשר ב'בת' עין שביסודה‪ ,‬ושם ביסודה‬ ‫אפילו דיבור קטן אם הוא אינו הכרחי‪ ,‬ומכל שכן סרך לשון‬ ‫הצדיק מאיר באור מופלא בשבת‬ ‫נקודה ממובחר הברורין שבת כולו טוב‪ ,‬ושם השביתה‬ ‫הרע עושה פגם גדול‪ ,‬ונרגש לעובדי השם שמסתלק ממנו‬ ‫ונייחא‪ ,‬וממשיך שביתה ונייחא להחזיר הכל לטוב גמור‪ ,‬וכל‬ ‫תיכף קדושת אור שבת‪ ,‬ולכן יזהר מאד בהשכל והשכלה‪,‬‬ ‫הצדיק מזכך את נפשו על ידי התורה והמצות‪ ,‬ומפריד‬ ‫העשר ספירות בכל בחינותיהם בריאה יצירה עשיה‪ ,‬שמאיר‬ ‫ואל יהי כסיל וישטה עצמו‪ ,‬ודי בזה‪.‬‬ ‫מעליו הקליפה הזאת‪ ,‬ואז יש בנפשו יכולת להאיר ולהעביר‬ ‫אור אלהותו יתברך בכל המציאות‪ ,‬הכל נכללין בבחינות‬ ‫דרך המסך ולצאת לחוץ‪ ,‬לזכך גופו באור מופלא מסוד‬ ‫טוב גמור הארת עתיקא קדישא‪ ,‬כי בשבת עולין וטועמין‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬ב אותיות ט‬ ‫לבוש אלוה כתנת אור מאה ברכות שקיבל מעולם שלמעלה‬ ‫כל העולמות והנשמות‪ ,‬מתכלית הטוב גמור הארות עתיקא‬ ‫בשבת יזהר יותר מדיבור במרחץ‬ ‫ממנו‪ ,‬ובזה מראה אורותיהם ופעולתיהם וכ"ב אותיותיהם‬ ‫קדישא מאיר לכל ישראל‪ ,‬לכל בחינות נקודה שבישראל‪,‬‬ ‫מחוץ לעור ככוכביא ברקיעא בכל אבר ואבר‪ ,‬ובפרט במצח‬ ‫שעליה נהרג ונשרף ונצלב ונקברין חיים על קדושת שמו‬ ‫יזהר מאד שלא לדבר שום אות שאינו הכרחי בבית‬ ‫אדם וביום השבת מאירין בצדיק ביתר שאת אור מופלא‬ ‫המרחץ אף בחול‪ ,‬ומכל שכן בשבת קודש‪ ,‬כי הדיבורים אלו‬ ‫הגדול‪ ,‬הכל מאיר וטועם אור מהארות עתיק יומין‪.‬‬ ‫בזכות יום שבת‪.‬‬ ‫אי אפשר להעלות והם דברים בטלים ממש ועובר בעשה‬ ‫'זהר חי' ח"א דף כא‪:‬‬ ‫'זהר חי' ח"ג דף צג‪:‬‬ ‫ומחלל שבת‪...‬‬ ‫סעודת שבת‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬ב אותיות ט‬ ‫באכילת ותענוגי שבת קודש זוכה לבחינת חיה‬ ‫מה יפה ומה נעים‪ ,‬שבכל התענוגים אינו מקבל לעצמו‬ ‫תדעו‪ ,‬שאין בחינות חיה ניקנה לאדם‪ ,‬אלא למי שאוכל‬ ‫אלא להתעורר אהבה עליונה‪ ,‬שע"י התעוררות זה התענוג‬ ‫המענג את השבת ניצול מלחמת גוג ומגוג‬ ‫כל ימיו על טהרות הקודש‪ ,‬ואף דברי חולין שלו מוקדשים‬ ‫והרחבות הדעת ושמחה‪ ,‬יקל לו להפשיט עצמו מכל וכל‬ ‫המענג את השבת וכו'‪ ,‬ניצול וכו' ממלחמת גוג ומגוג‬ ‫לשמים‪ ,‬וכן באכילת ותענוגי שבת קודש לשם שבת קודש‪,‬‬ ‫מחומריות גופו‪ ,‬והיצר יניחנו ולא יקטרג לבלבל אותו‪ ,‬ולכל‬ ‫שהוא אפיקורסות ומינות ר"ל‪ ,‬ולא יפול מן הבטחון‬ ‫וכן באכילת כהנים קדשי מזבח לשם קדושת הקודש‪ ,‬וכל‬ ‫סעודת מצוה הוא דבר גדול שאין כמוהו בכל המצות‪ ,‬וכן‬ ‫והאמונה כל ימיו‪ .‬כי אמר מרן הריבש"ט )תולדות יעקב‬ ‫יותר שאדם מקיים בכל דרכיך דעה"ו )משלי ג ו(‪ ,‬קדש‬ ‫סעודת שבת על כוונה זאת‪ .‬וביאור מורי מרן אלקי )תולדות‬ ‫יוסף משפטים אות א'( שאין שום עונש יכול לחול כל עוד‬ ‫עצמך במותר לך )יבמות כ‪ ,(.‬נקנה לו פנימיות חכמה צורת‬ ‫יעקב יוסף בהר אות י"ג( משל לבן מלך‪ ,‬שהיה עוסק ברפואת‬ ‫שאדם באמונה שלימה ובטחון אמת באלקיו‪ ,‬וכשראוי‬ ‫אד"ם בקומה זקופה כח מ"ה‪ ,‬עיקר אדם בסדר דרכי הילוך‬ ‫בני אנשי כפרים‪ ,‬ובא לו מתנה טובה ואגרת שלומים מאביו‬ ‫לעונש נוטלין ממנו מדריגות הבטחון‪ ,‬וזהו מלחמת גוג ומגוג‬ ‫עולמות דומם צומח חי מדבר שנגלה‪.‬‬ ‫המלך‪ ,‬ורצה לשמוח‪ ,‬והיה בוש וירא מאנשי ]ה[כפר‪ ,‬וקנה‬ ‫שניצול ממנו בזכות שבת‪.‬‬ ‫ודרך זה דרכו בו הקדושים אשר בארץ המה מרן אלקי‬ ‫להם יי"ש והם שמחו ביי"ש‪ ,‬והוא שמח בשמחת אביו‪ .‬כך‬ ‫'שולחן הטהור' רמב‪ ,‬ג‬ ‫הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידי תלמידיו‪ ,‬ובזה הדרך‬ ‫החומר והצורה של אנשי סגולה‪.‬‬ ‫הנורא להפשיט עצמו מכל תענוגי עולם הזה הנמאסין‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬ב אהבה ז'‬ ‫גאולת מצרים היה בזכות השבת‬ ‫וממדות רעות דנחש‪ ,‬ולקשר הכל בבורא אמיתי לעבודתו‪,‬‬ ‫וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלהיך משם‬ ‫זוכה לבחינות חיה‪ ,‬כל אחד לפי שורשו בעולם עליון באצילות‬ ‫כל מה שמכינין אהבה בכל ששת ימים יאיר אור השבת‬ ‫ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום‬ ‫בריאה יצירה עשיה‪ ,‬ולפי גודל קדושתו וטהרתו וחסידתו‬ ‫מצות עשה לאהוב את השם יתברך‪' .‬אהבה בכל לב‬ ‫השבת )דברים ה טו(‪' .‬כי עבד היית' בלא תורה ומצות ולא‬ ‫ופרישתו‪ ,‬לדבק באלהיו ולהחזיר הכל לקדושה )עיין תולדות‬ ‫אהבה בכל נפש אהבה בכל מאד' מספר 'שבת' שנאמר‬ ‫היה לך זכות‪ ,‬על כן ויצאך חסר דחסר‪ ,‬כי השגת חירות ועץ‬ ‫יעקב יוסף וארא מז‪ ,‬ב‪ .‬עקב קפא‪ ,‬ב‪ .‬משפטים סו‪ ,‬ג‪.(.‬‬ ‫)דברים ו ה( 'ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך‬ ‫החיים שהשיגו היה בזכות משה‪ ,‬על כן צוך לעשות את יום‬ ‫'אוצר החיים' ויקרא דף יד‪.‬‬ ‫ובכל מאודך'‪...‬‬ ‫השבת‪ ,‬ובזכות שבת תשיג שער החמשים עלמא דחירות‬ ‫וסוד 'אהב"ה יהוה אהב"ה אדני' ששה פעם עולה שב"ת‬ ‫ועץ החיים והוא ענין נפלא‪.‬‬ ‫בסעודת שבת ממשיך רב שפע ורב טוב על כל החיים‬ ‫שכל מה שמכינין אהבה בכל ששת ימים‪ ,‬יאיר אור השבת‪...‬‬ ‫'היכל הברכה' דברים דף לג‪:‬‬ ‫הקדושים‬ ‫כי בריאות עולם היה על ידי דין שהוא סוד הצימצום‪ ,‬לכך‬ ‫ומי שאוכל בקדושה ובסעודת שבת וסעודת מצוה‪,‬‬ ‫דיני ויסורי אדם הם גוף אל הנשמה וחיות הרוחניות‪ ,‬כי אם‬ ‫בזמן הגלות השבתות מאירין‬ ‫ומכוין להמשיך השפע מזון לצנורי הקדושה‪ ,‬מובטח לו‬ ‫לא היה הדין לא היה אפשר בריאות עולם‪ ,‬כי הכל היה חוזר‬ ‫'כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם‬ ‫שימשוך רב שפע ורב טוב על כל החיים הקדושים‪ ,‬אבל‬ ‫לשורשו באהבה עזה‪ ,‬ודיני ויסורי אדם הגורמין אהבה‪ ,‬הם‬ ‫בשבתכם עליה' )ויקרא כו לה(‪ .‬ודבר נחמד שמעתי משם‬ ‫מחמת עוביות החומר צריכין שמירה יתירה בשלחן שלא‬ ‫גוף אל החיות ואהבה שלא יצא נפשו בדברו‪.‬‬ ‫הגאון הקדוש מוהר"ר אריה ליבש מלאנצהיט זצ"ל 'כל ימי‬ ‫יגרם חלילה רב שפע בצד שכנגדו‪.‬‬ ‫'אוצר החיים' דברים דף לח‪:‬‬ ‫השמה' והגלות והחשכות‪' ,‬תשבות' בבהירות של שבת‪,‬‬ ‫'היכל הברכה' שמות דף רנד‪:‬‬ ‫'את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה'‪ ,‬מה‬ ‫אור הגנוז מאיר בשבת‬ ‫שלא היה לכנסת ישראל שבתות מאירין ובהירין בימי שלוה‬ ‫מאכל קיגל בשבת‬ ‫כאשר צפה במעשה הרשעים‪ ,‬כי יפגמו האור הרב הזה‪,‬‬ ‫בארץ הקדושה בזמן המקדש‪ ,‬כי בזמן הגלות והשמה יש‬ ‫על ידי יסורים בשם קגל"ם‪ ,‬מעלין טפת קרי מן גלם‬ ‫גנזו לצדיקים לעלמא דאתי‪ ,‬שאז תהיה אור הלבנה כאור‬ ‫לישראל עובדי השם שבתות מאירין‪ ,‬מה שלא היה בימי‬ ‫]מספר[ ע"ג‪ ,‬על ידי מאה ברכות‪ ,‬ובזה יכוין במאכל המיוחד‬ ‫החמה )ישעיה ל כו(‪ ,‬ויהיה זיוג תחתון תמידי גם בחיצוניות‬ ‫המקדש‪ ,‬וזהו 'את אשר לא שבתה הארץ' בכל כך בהירות‬ ‫לשבת נקרא 'קגל' חילוף 'דרך' בא"ת ב"ש‪ ,‬לתקן דרך גבר‬ ‫כמו זיוג עליון‪ ,‬וזה 'ומלאה הארץ דעה את ה'' )שם ל כו(‪ ,‬וזהו‬ ‫'בשבתתיכם בשבתכם עליה'‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬מתוק מדבש‪.‬‬ ‫כמבואר ביחודים‪...‬‬ ‫'עמד וגנזו לצדיקים'‪ ,‬שגנז את הצדיקים הפנימים ישראל‬ ‫'נוצר חסד' אבות ו‪ ,‬י‬ ‫'זהר חי' ח"א דף קעב‪.‬‬ ‫וכנסת ישראל יסודית שלהם נגנזו עד עלמא דאתי‪ ,‬ובעוה"ז‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬