רחשי לב · Rachashei Leiv — בראשית (2026-10-05)
פרשת בראשית
כ"ט תשרי ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון ד'
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
9:12/9:52 7:37 6:08 לעיקוואוד
9:11/9:52 7:36 6:06 ברוקלין
8:56/9:32 7:30 5:38 ירושלים
8:57/9:33 7:27 5:53 בני ברק
8:57/9:33 7:28 5:46 אלעד
8:57/9:33 7:29 5:37 בית שמש
שבת מברכים :ראש חודש חשון ביום א וביום ב' הבעל"ט
מולד :יום ראשון בשעה 9:43בבוקר עם 2חלקים
שנאמר ויהי הוא צער ובמדרש רבה (אסתר ,ויהי בימי אחשורוש) כל מקום שנאמר בראשית.
ויהי משמש צרה וכל מקום שנאמר והיה שמחה. בדרך רמז רבותינו ז"ל דרשו (בראשית רבה א ,ד) תיבת בראשית ,שיכוין ברוך
וזה שאמר הכתוב' ,ויהי' הבל רועה צאן ,ר"ל כשרעה את הצאן הצטער הוא לומר בשביל תורה שנקראת ראשית ,ופירוש בי"ת של בראשית היא
ודאג לזה ,וקין 'היה' עובד אדמה ,ר"ל כשעסק קין בעבודת האדמה שמח בי"ת הסיבה ומעתה מי שזכה בתורה זכה בכל העולם ,ומי שלא זכה בתורה
בזה והסיח דעתו מהתכלית האמיתית ,ולכן וישע ד' אל הבל ואל מנחתו אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך כף רגל זולת אם ישמש הכשר עמליה...
ואל קין ואל מנחתו לא שעה .דפח"ח. הרה"ק בעל האור החיים הקדוש ,על פסוק א בתו"ד
הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע ויקרא אלוקים לרקיע שמים.
מאסף וקובץ רבני 'הבאר' ,שנת תרפ"ג (שנה וכרך א חלק א) עמוד טז
לא רצה ה' שיקרא בשם רקיע כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת,
וראה בהגהה שם מאת מוציא הקובץ ובתו"ד... :מהרב הגה"צ המפורסם מפאקש זצוק"ל בהקדמתו
שהביא מפי' מהר"ם אלבילד"א שפירש על וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וכו' .שראה
...ולא רצה ה' שיקרא בשם רקיע המורה על מסך מבדיל ...יפריד ,ונקרא
והשיג שמנוחת עולם הבא הטוב והראוי שיהיה נכסף מהכל ,אבל והארץ ,והם חמדת העולם הזה בשם שמים המורה על השלום כי שמים נגזר מלשון אש מים שעשו שלום
אינו טוב בהחלט אבל הם נעימים למראה עינים לבד ואינם כן לפי האמת ,ולכן נטה שכמו לסבול
ביניהם ונתחברו ונעשה מהם שמים...
ויהי למס עובד ,כי היותו עובד אדמה ומתעסק בעניני הארץ כל זה בעיניו למס ,כי הוא ראה שאין זה
כלי יקר ,פרק א פסוק ח בתו"ד
האושר והתכלית ,ולכן עשה זה כמוכרח כעין המס שיפרע אותו אדם בעל כורחו ...ע"כ.
וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
כי רבה רעת האדם בארץ.
וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
עירובין דף י"ט ,ואמר ר' נחמי' אמר ר' אלעזר ,שלשה פתחים יש לגיהנום,
פסוק בחומש ,בראשית פרק א פסוק לא
אחד במדבר אחד בים ואחד בירושלים .אפשר לומר הכוונה על שלשה וכולנו מאמינים בני מאמינים שהתורה היא נצחית והתורה כולה אמת! וכתוב הכא מפורש בתורה שהקב"ה
ראה את כל אשר עשה וכל אשר ייעשה לכל הדורות – והתורה הקדושה אומרת על זה שהוא טוב מאוד!
פתחים אלו במקומות אלו ,לרמז ,דאיתא בגמ' קידושין דף פ"ב ,הגמלים
ויכולו השמים והארץ וכל צבאם.
רובן כשרים ,ופרש"י משום דפרשי למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים
...ויש כמה ענינים שלא נתפרסמה כאן יצירתם כגון מלאכים ומעשה
ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום ,הספנים רובם חסידים.
מרכבה וגיהנם אלא רק דברים שאנו רואים בעולם ,ואפילו ויטע גן בעדן
א"כ יש לחשוב שבמדבר או בים אין מקום שם לשליטת היצה"ר להפיל את
לא נ כתב אלא מפני סרחונו של אדם שנתגרש משם ,אך הכתוב כולל
האדם בגיהנום ,וע"ז הרמז עשו דוקא שם הפתחים כדי לעורר את האדם
יצירתם בבת אחת כדכתיב ויכולו השמים והארץ וכו'...
שגם משם אפשר לירד בגיהנום ,גם במדבר ,גם בים ,כי היצה"ר יש לו הרבה חזקוני על בראשית פרק א פסוק ב ,בתו"ד
דרכים ותכסיסים איך לפתות את האדם ,אפי' בשעת הסכנה ,וגם בירושלים כי לא המטיר ה'.
עיה"ק אל יחשוב ששם מפני הקדושה אין שליטה ליצה"ר ,גם שם יש פתח אמרתי לכתוב לכם הערה אחת מעטה הכמות ורב האיכות .עיין בראשית ב
לגיהנום ,שגם שמה יש לו עצות להכשיל את האדם וצריך ללחום כנגדו. ה ,בפסוק כי לא המטיר ה' ,וברש"י שם ,לפי שאין אדם שיכיר בטובתן של
הגה"צ ר' יוסף צבי סלנט זצ"ל מח"ס באר יוסף גשמים (ע"כ).
הובא בספר זכרון 'איש תבונה' (תשע"ד) שנדפסו שם כת"י לראשונה ,עמוד תצט ,בתו"ד
נמצא שאנו רואים מטבע הבריאה שמי שאינו מכיר טובה אין נותנין כלום,
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכו' ותקח מפריו ותאכל וגו'.
וכל מה שישנו בעולם נתנו מפני הצדיקים המכירים טובתו ית' ,וכל הנהנין
הנה מצוה ללמד זכות על יצורי כפיו של הקב"ה (בכלל ו)אדם הראשון וחוה
מבלי להכיר טובה יצטרכו לשלם מחיר גדול מאוד .וזה הענין האמור
אשתו... ,כן הכי נמי היה לחוה טעם הגון ,כי באם לא יאכלו מעץ הדעת לא
בברכות ל"ה ע"א ,כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה כאילו גוזל הקב"ה וכנסת
יהיה להם תאות היצר וממילא לא יהיה להאדון הקב"ה שום תענוג מבני
ישראל .וז"ש באבות (פרק ג משנה כ) הכל נתון בערבון ,ועיין ברבינו יונה שם.
אדם ,כיון שאין להם נסיון ותאות יצר הרע ,וממילא אין נחת רוח ממעשי
הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל
בני אדם ועבודתם לשמים... מתוך מכתבו שהובא בספר זכרון 'איש תבונה' (תשע"ד) שנדפסו שם כת"י לראשונה ,עמוד תקעו ,בתו"ד
וז"ש ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים -שעל ידי ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה וכו' וישע ד' אל הבל ואל
העץ הדעת באכילתו יבואו לתאות יצר הרע כנזכר ויהיה תאו"ה לעיני"ם מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה.
עינו מחמדתו לתאוה ...ונחמד העץ להשכיל -בדעתו ,שיבא לידי השכלה והמפרשים הרבו לבאר את הענין הזה .ואמר הרב הקדוש הנ"ל (רבי ישראל
חיצונה בדיעותיו ,ואז כשיתחזק עם כל זה במעוז אמונת ותורת ה' כראוי על מרוזין) זצוק"ל לבאר כי עיקר תכלית האדם להגיע ולהיות אדם המעלה
ידי זה יעמוד בנסיון ,ויהיה נחת רוח למעלה ,וזהו כונתה שהיה לטובה להדבק בד' ולעסוק בתורתו ובמצוותיו .אכן לאשר האדם מוכרח לעסוק גם
כנזכר .ועם כל זה היה חסרון כי אין להתחכם נגד גזירת הבורא ית"ש במלאכה ובמסחר ,לפרנס אשתו ובניו .הפלא הקב"ה לעשות וקשר רוחניות
במצותו אשר ציוה ...אל תאכל -בלי טעם ,וכך גזרה חכמתו יתברך שמו. בגשמיות .שיעסוק האדם בישובו של עולם והוא יקיים בכל דרכיך דעהו.
ואכלת -ולא היה לו לעבור ולאכול בטעמים וסברות נגד גזירת הבורא וצריך לזכור מאמרם ז"ל (שבת לב עמוד א) אדם יוצא לשוק יהא דומה בעיניו
ומצותיו כנזכר ,אבל י"ל שכוונתו היה לטובה כנ"ל. כמו שנמסר לסרדיוט .והאדם צריך להצטער כל העת שהוא עוסק לפרנסתו
הרה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע ,חיים ושלום עה"ת בתו"ד ולעסקו ועי"ז מבטל מתורה ומצות .וכלל יש לנו (מגילה י עמוד ב) כל מקום
פסקי הלכות
מהלכות הזכרת רצה ויעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה שלישית
א .הזכרת רצה בבהמ"ז בסעודה ג' שנמשכת למוצ"ש :התחיל לאכול סעודה ג' בשבת ונמשכה הסעודה למוצ"ש צריך להזכיר רצה בבהמ"ז דבתר התחלת
הסעודה אזלינן (שו"ע סי' קפ"ח ס"י) ,ואף אם נמשכה הסעודה במוצ"ש שעות ארוכות שכבר עבר זמן שיעור עיכול מהפת שאכל בשבת ג"כ מזכירים רצה בבהמ"ז כיון
שהתחלת הסעודה היתה בשבת (שבה"ל ח"ד סי' י"ח ג' ודלא כהלכות קטנות ח"ב סי' מ"ו שהובא בבה"ט סי' קפ"ח סק"ח).
ב .שכח לומר רצה בבהמ"ז של סעודה ג' :שכח לומר רצה בבהמ"ז בסעודה ג' ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך אתה ה' אשר נתן וכו' ברוך אתה ה'
מקדש השבת (משנ"ב סי' קפ"ח סקל"א ובה"ל ד"ה בשבת) ,נזכר לאחר שהתחיל הטוב והמטיב מסיים בהמ"ז ואינו חוזר לראש (שו"ע ס"ח) ,וכ"ז כשמברך מבעוד יום אבל כשמברך
בהמ"ז במוצ"ש גם אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אינו אומר ברכת אשר נתן בשם ומלכות אבל יכול לאומרה בלא שם ומלכות (בה"ל ס"י ד"ה מזכיר דכשמברך במוצ"ש אף
דלהשו"ע מזכיר רצה בבהמ"ז זהו רק מספק דיש דיעות בפוסקים דלא אזלינן בתר תחילת הסעודה אלא כשעת בהמ"ז ואין לברך ברכה בשם ומלכות מספק).
ג .הזכרת יעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה ג' כשר"ח חל במוצ"ש :כשחל ר"ח במוצ"ש ונמשכה סעודה ג' במוצ"ש לדעת המג"א (סי' קפ"ח סקי"ח) אם לא אכל כזית
פת במוצ"ש מזכיר רצה ולא יעלה ויבוא ואם אכל כזית פת במוצ"ש מזכיר יעלה ויבוא ואינו מזכיר רצה (והביאו במשנ"ב סקל"ג בסתמא) ,ולדעת הט"ז אומר רצה ויעלה ויבוא
(והביאו המשנ"ב בשם י"א וכן פסק בשו"ע הרב סי"ז וכ' דזהו דווקא כשאכל כזית פת במוצ"ש אמנם במשנ"ב ובט"ז משמע דבכל אופן מזכיר שניהם) ,ולדעת הב"ח (שם
סי"ב) אומר רצה ולא יעלה ויבוא (וכן ד' הא"א מבוטשאטש ושואל ומשיב תליתאה ח"א סי' שע"ב וכן דעת המנח"א וכמובא בדרכי חיים ושלום אות ש"ז) ,ולמעשה נהרא נהרא ופשטיה ,יש נוהגים
שלא לאכול פת במוצ"ש כדי שלא להכנס לספק ואומרים רק רצה (עי' קצשו"ע סי' מ"ד סי"ז) ,ויש נוהגים כהט"ז ואוכלים כזית פת במוצ"ש ואומרים רצה ויעלה ויבוא ,ויש
נוהגים שאפילו כשאכלו פת במוצ"ש אומרים רצה ולא יעלה ויבוא וכן היה מנהג מרן זצ"ל (ועי' באריכות בברורי הלכות הכא).
בירורי הלכות
הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון בסעודה שלישית כשראש חודש חל ביום ראשון
במוצ"ש מזכיר של שבת ולא של ר"ח דאזלינן בתר התחלת הסעודה (ודלא כשל"ה דבכה"ג שאלה :האם צריך לומר יעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה ג' הנמשכת למוצ"ש כשר"ח חל ביום
מזכיר של ר"ח ולא של שבת דלטעמו אזיל דהא דמזכירין של שבת כשמברך במוצ"ש הוא משום א'?
דמצוה להוסיף מחול על הקודש וע"כ בר"ח וחנוכה שלא שייך תוספת אין מזכיר כשמברך בלילה ,ולכן תשובה :בב"י סי' קפ"ח ס"י הובאה מח' הראשונים האם צריך להזכיר רצה בבהמ"ז בסעודה
ס"ל דכשחל ר"ח במוצ"ש שאין להזכיר שניהם דהוי תרתי דסתרי עדיף להזכיר ר"ח שהוא מדינא ג' שנמשכה למוצ"ש ,ד' הרא"ש (בתשו' כלל כ"ב סי' ו') דאזלינן בתר השתא דהוא חול ואין
מלהזכיר של שבת שהוא רק משום מצווה דתוספת ,אבל לדידן דגם בר"ח חנוכה ופורים מזכירים להזכיר של שבת בחול ,והביא ב' ראיות ,א .מדחזינן במי שלא התפלל מנחה בשבת
כשמברכים בלילה דאזלינן בתר התחלת הסעודה עדיף להזכיר של שבת דהוא עיקר מלהזכיר של ר"ח שמתפלל במוצ"ש שתיים של חול משום שאין להזכיר של שבת במוצ"ש אע"פ שנתחייב
דכיון דלא אכל בלילה אין עליו חיוב להזכיר וכמש"כ רמ"א בסי' רע"א) ,אבל אם אכל פת גם בתפילה זו בשבת וא"כ ה"ה הכא לענין בהמ"ז ,ב .בפסחים קב .אי' דלד' ר' יוסי בני חבורה
במוצ"ש דצריך מדינא להזכיר של ר"ח וכדאי' בתוספתא הנ"ל (וכמש"כ במג"א סי' רע"א שישבו לאכול בער"ש וקדש עליהם היום מותר להם להמשיך לאכול גם לאחר שתחשך
סקט"ו דלד' הרמ"א שם מיירי התוספתא כשאכל פת בליל שבת) וא"א להזכיר שניהם דהוי תרתי וכשגמרו לאכול כוס ראשון אומרים עליו בהמ"ז וכוס שני אומרים עליו קידוש היום,
דסתרי עדיף טפי להזכיר של ר"ח בלבד דלכו"ע צריך להזכירו כשאכל בלילה ,מלהזכיר של ובתוספתא דברכות פ"ה ה"ד שונה בדברי ר' יוסי ומזכיר של שבת בבהמ"ז ,חזינן דאע"ג
שבת שלד' כמה גדולים אזלינן תמיד בתר השתא ולא בתר התחלת הסעודה כדאי' בב"י, דסעודת חול היתה כיון דמברך בשבת צריך להזכיר של שבת וא"כ ה"נ אע"ג דסעודת שבת
ובמשנ"ב סקל"ג הביא ד' המג"א בסתמא ,ועי' בקצשו"ע סי' מ"ד סי"ז שהביא פלוגתת היתה כיון דמברך בחול לא יזכיר של שבת ,אבל לד' הגה"מ (פ"ב מה' מגילה הי"ד אות א'
הפוסקים וכ' דכדי לצאת מידי פלוגתא יש למנוע מלאכול פת בלילה כשחל ר"ח במוצ"ש. בשם הר"ם) מהרי"ל (בשו"ת סי' נ"ו) ואורחות חיים בשם התוס' אזלינן בתר התחלת
ג .דעת הב"ח (שם סי"ב) דכשחל ר"ח במוצ"ש ואכל פת גם במוצ"ש מזכיר של שבת ואינו הסעודה ויש להזכיר שבת בבהמ"ז וה"ה בר"ח חנוכה ופורים כשנמשכה הסעודה בלילה
מזכיר של ר"ח דהעיקר להלכה כמש"כ בשו"ע כאן דאזלינן בתר התחלת הסעודה ודלא שלאחריהם( ,ועי"ש שמהרי"ל דחה ראיית הרא"ש דשאני התם דזמן תפילת מנחה עבר
כפסק השו"ע בסי' רע"א ס"ו דכשמברך בהמ"ז בשבת על סעודה שאכל בער"ש מזכיר של ואינו מתפלל אלא לתשלומין והאיך יתפלל של שבת ודינו להבדיל בראשונה ,משא"כ
שבת (וכפסק הרמ"א שם דאינו מזכיר של שבת ,ולהב"ח גם כשאכל פת בשבת דינא הכי בבהמ"ז שמברך על מה שאכל בשבת וכיון שעדיין לא התפלל ערבית של חול צריך להזכיר
ודלא כמג"א שם סקט"ו דבכה"ג מודה רמ"א דמזכיר של שבת ,וצ"ל דלא חש לדברי של שבת בבהמ"ז) ,וכן נפסק להלכה בשו"ע שם ס"י וז"ל היה אוכל ויצא שבת מזכיר של
התוספתא הנ"ל) ,ולכן גם בנדו"ד אזלינן בתר התחלת הסעודה שהוא שבת ולא בתר סוף שבת בבהמ"ז דאזלינן בתר התחלת הסעודה וה"ה לר"ח ופורים וחנוכה.
הסעודה שהוא ר"ח ,ובא"א (בוטשאטש ,מהדורה קמא) כ' דכיון דנחלקו הפוסקים עדיף ולענין ר"ח שחל במוצ"ש ונמשכה סעודה ג' לתוך הלילה (שאכל כזית פת גם בלילה) מצינו
טפי לומר רצה ולא יעלה ויבוא (וכהב"ח) דבאמירת יעלה ויבוא יש חשש של הזכרה שלא באחרונים ג' שיטות א .דעת הט"ז (שם סק"ז) שמזכיר של שבת ור"ח ,וטעמו הוא דאע"ג
בזמנה לד' הפוסקים דבתר התחלת הסעודה אזלינן (דהוי הפסק עי' סי' ק"ח סי"ב וסי' קי"ז דלדידן אזלינן בתר התחלת הסעודה וכמו שפסק בשו"ע אין זה סותר דאזלינן גם בתר
ס"ג) ובר"ח אי"צ לחזור לראש כשלא אמר יעלה ויבוא בבהמ"ז ,וכ' דכן נהג הוא עצמו השתא וכדחזינן בתוספתא דברכות הנ"ל וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' רע"א ס"ו שכשמברך
באופ"ז אלא שהזכיר יעלה ויבוא בהרחמן אמנם לאחרים לא הורה לעשות כן עי"ש ,וכן הוא בהמ"ז בשבת על מה שאכל בחול צריך להזכיר של שבת ,וא"כ ה"ה בהתחיל לאכול בשבת
ד' השואל ומשיב כמש"כ בשו"ת תליתאה ח"א סי' שע"ב דכן נהג למעשה במוצ"ש ליל ר"ח צריך להזכיר של שבת ור"ח כשמברך במוצ"ש שהוא ר"ח ,ואי"ז כתרתי דסתרי דתחילה
אייר דכיון דלא אכל בלילה גם לד' המג"א אי"צ להזכיר של ר"ח ,וכ' שם דגם אם היה אוכל אומר של שבת ואח"כ של ר"ח ,ואף שלד' הרמ"א בסי' רע"א שם אין מזכיר של שבת
בלילה נראה שאין להזכיר יעלה ויבוא ,דהזכרת יעלה ויבוא בליל ר"ח אינו מעכב משום דאין בבהמ"ז כשאכל בחול כיון דאזלינן בתר ההתחלה ,הרי אנו רואין דהתוספתא הנ"ל הוי
מקדשין החודש בלילה ,ועע"ש שכ' טעם נוסף שלא לומר יעלה ויבוא בימי הספירה קודם תיובתיה ,ובנדו"ד י"ל דגם הרמ"א מודה ,דשאני התם דאסור לו לאכול לאחר כניסת השבת
ספירת העומר ,ועי' בדרכי חיים ושלום אות ש"ז שכן נהג המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע דהרי הוא עדיין קודם קידוש משא"כ הכא במוצ"ש דמותר לו לאכול כל זמן שלא ברך
והורה שיש לנהוג כן גם כשאכלו כזית בלילה ,וכן היה מנהג מרן זצ"ל שאף כשאכל פת בהמ"ז שייך לומר דאזלינן גם בתר השתא ,ובמשנ"ב שם סקל"ג הביא דעת הט"ז בשם י"א
משחשיכה היה מזכיר של שבת ולא של ר"ח ולא הקפיד שלא לאכול פת בלילה. וכן פסק בשו"ע הרב סי"ז (ומשמע ממשנ"ב דלהט"ז גם אם לא אכל פת במוצ"ש מזכיר של
ולמעשה נהרא ופשטיה ,יש נוהגים להקפיד שלא לאכול פת בלילה כדי שלא להכנס לספק ר"ח וכן משמע מפשטות דברי הט"ז ,אבל בשו"ע הרב כ' דרק כשאכל כזית פת במוצ"ש
ואומרים רק רצה ,ויש נוהגים לאכול כזית פת במוצ"ש כדי שיוכלו לומר גם יעלה ויבוא ,ויש מזכיר של ר"ח להט"ז אבל כשלא אכל פת במוצ"ש לכו"ע אי"צ להזכיר של ר"ח בבהמ"ז).
נוהגים שאפילו כשאכלו פת במוצ"ש אומרים רצה ולא יעלה ויבוא וכן היה מנהג מרן זצ"ל. ב .דעת המג"א (שם סקי"ח) דאם לא אכל פת במוצ"ש שהוא ליל ר"ח אע"ג דמברך בהמ"ז
נלב"ע הרה"ק
א' חשון תר"ט רבי אברהם זאב וואלף
אבד"ק פשעווארסק פרענקל זי"ע
ובעמח"ס משיב כהלכה
החוזה מלובלין זי"ע ,הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב ועצר הגאון את מרכבתו כאשר ראה בזה ענין של אלה תולדות
זי"ע ,ולעת זקנתו נסע לחסות בצל מרן הרה"ק השר השגחה פרטית שיוכל למסור את מכתב הגאון רבינו 'צדיק יסוד עולם'( ,הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע
שלום מבעלזא זי"ע ,הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב מזאלקווא לידי רבינו טרם צאתו מהעיר .כשמסר לו את אבד"ק קראקא בהסכמתו לספר 'משיב כהלכה')' ,הרב
זי"ע ,הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע .ומי שלא המכתב ,התפלא מאוד על שהגאון מזאלקווא הפליג הגאון הגדול המובהק ,מופת הדור ,תפארת ישראל...
ראה גודל שפלותו ושברון לבבו אחרי שובו מהצדיקים בשבחים על הגרש"ק בהיותו עוד צעיר לימים באותו 'היה אחד מגאוני ארץ בימיו ,וגם היה גביר גדול ובצל
הקדושים הללו נ"ע ,לא ראה שפל ברך מימיו. זמן ,וגם שהגאון מזאלקווא היה ממעט בתוארים ,ולכן החכמה צל הכסף ,וחיזק מוסדות הדת ,ועשה אזנים
וכה מתאר נכדו בהקדמה לספר 'מבשר טוב' תולדות התחיל לבחון להגאון ,וכך ישב עמו במשך שבע שעות, לתורה ,כי בכל סביבותיו הקים עולה של תורה'...
הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע ,שרבינו היה הראשון ואז נוכח לדעת כי אמנם לא בכדי כתב מה שכתב. (הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל בעמח"ס 'נפש
שתרם מכספו לבנות בית חדש עבור הרה"ק ברימנוב. ונצטער מאוד שלא יוכל להמשיך ללוות עם הגרש"ק חיה')' ,נודע ביהודה ,ובישראל גדול שמו ,של האדם
ומביא עוד שם שתי עובדות מגודל הכנעתו וביטולו לבראד ,וכתב לו מכתב חביון למסור ביד ידידו הגרא"ז הגדול בענקים ,הגאון המפורסים בתורת צדקתו ויראתו,
להרה"ק הר"ר הערש מרימנוב זי"ע. מרגליות לאשר ולחזק דברי הגאון מזאלקווא ,וכתב בין חריף ובקי בכל חדרי תורה ,פאר דורו ,הפיץ אור תורתו
פעם אחת כאשר שבת רבינו להסתופף בצל הקודש, השאר' ,פלפלתי עמו בשעה שהייתי חד כרעא בארעא על פני תבל( ,'...הגה"ק רבי רבי צבי הירש אורנשטיין
וביום הראשון סעד את סעודתו על שלחנו של הרבי ר' וחד כרעא בהעגלה משך ז' שעות רצופות ,וראיתי כי כל אבד"ק לבוב זי"ע בהסכמתו שם) ,ה"ה רבינו הרה"ק רבי
הירש וישב לימינו .בתום הסעודה ניגש אל הרה"ק רז לא אניס ליה וכל שערי התורה והוראה לפניו אברהם זאב וואלף פרענקל זי"ע ,אבד"ק פשעווארסק,
הרכין את ראשו וביקש ,רבי ברכני! הרה"ק נרתע גלויים[ '...כמבואר בארוכה בספר תולדות שלמה – ולימים בעיר ריישא ושם מנו"כ .נולד בשנת תק"מ
לאחוריו ,ואמר ,מי אנכי לברך את כבוד הדרת גאונו? הגאון רש"ק עמוד כח-לג], לאביו החסיד 'רבי בנימין פאשאווער' -על שם אחוזתו
אך הוא לא ויתר והפציר בו מאוד ,עד שנעתר הרבי מקום מגוריו -ריישא שהיתה לו בכפר פאשאווא שבין סאניק ולינסק.
ואמר הלא הנני כהן! ויברכהו. קרוב לשלשים שנה חי ופעל הגאון בעיר ריישא ,ולמרות משחר ימיו הוכר כעילוי מיוחד ומתמיד גדול עובד ה'
שוב פעם אחרת היה הרה"ק רצ"ה מרימנוב בעיר שלא אבה לקבל עליו עול הרבנות ,האיר משם פני תבל באמת ובתמים ,מתחילה הלך ללמוד בקלויז בעיר לינסק
ריישא ,ונכנס לבקר אצל הגה"ק רבינו אשר חרד לקראת בהדר גאונו ,ושמו נתפרסם לגאון ולתפארת כאחד אצל הרה"ק רבי מנחם מענדיל רובין מלינסק [עליו
האורח הגדול ,וערך לכבודו שלחן ונתיישבו לסעוד מגדולי הדור ,וזכה לשתי שולחנות בבת אחת ,שזיכהו הארכנו בגליון לחג הסוכות שעעל"ט] ,לימים עבר לישיבת
יחדיו .אחר הסעודה ניגש תלמידו ובן משק ביתו של ה' בעשירות מופלגת. זאמושטאש אצל רב העיר הגאון רבי מרדכי ראבין זצ"ל.
רבינו להסיר את הכלים הריקים מעל השלחן .אבל רבינו בהקדמה לספרו משיב כהלכה מתאר נכדו המו"ל גדלותו בהגיעו לפרקו נשא לו לאשה בתו הצקדנית של הרה"ק
לא הניחו לגעת בכלים ,באמרו ,גם הוצאת כף ומחתה של רבינו ,בהיותו מפרנס את עניים נגלים ונסתרים יום רבי אברהם משה מפשעווארסק זי"ע ,ובהשתדלותו
עבודה היא ובעי כהונה... יום ,וביום ה' וביום ו' -עש"ק הכפיל לפזר ולחלק כמעט נבחר חתנו הצעיר כעבור זמן קצר לכהן פאר כרב ואב"ד
או אז כאשר יחדיו המתיקו בסוד שיח שרפי קודש פנה לא הניח ידו מלחלק צדקה ,ואף גם זאת כי בעצמו דמתא פשעווארסק ,וכך ישב על כס הרבנות בעיר
רבינו ושאל את הרה"ק מרימנוב ,אדוני מורי ורבי! נא השגיח על כל תינוק ותינוק בפרטית שיהיו להם לחם פשעווארסק עד לפטירת אשת נעוריו .ועל שם קהילה
יודיעני ממי למד חכמת האמת ,ומי גילה לו רזין לאכול ובגד ללבוש וכל הצטרכותם ,ושיהיו שוקדים על נאה זו נקרא לדורות על אף שלימים תקע אהלו
עילאין? השיב לו הרה"ק' ,ידע כבוד מעלתו כי יש ל"ב דלתי התורה והיראה ,וכן חיזק מוסדות הדת מאוד, בקהילות נכבדות בישראל יען כי מני אז לא אבה לכהן
נתיבות החכמה וכנגדן יש ל"ב עורקים בלב ,והאיש ובכל פעם דרוש דרש לפני בני עירו בדברי אגדה מוסר בשום כהונת רבנות עוד.
אשר יזכך את חומרו אז כמה עורקים אשר יזכך כך וכך ותוכחה מתוקים מדבש ונופת צופים .ביתו היה לתל במקום מגוריו -בראד
נתיבות החכמה יאורו לנגדו ,ובאורם יראה אור ואין תלפיות ומקרוב ומרחוק פנו אליו ,עם שואליו נמנו לאחר נישואיו בזיוו"ש עם בת חכם נגיד ושוע הג"ר דוד
נסתר מנגד עיניו'... גאוני ישראל כמו הגה"ק בעל ה'שואל ומשיב' ,הרה"ק הלוי נאטנזאהן זצ"ל רב דחייטים בבראד ומחכמי
אשכבתיה דרבי ה'דברי חיים' ועוד הרבה. הקלויז עבר לגור בבראד סמוך לחותנו .ואע"פ שמיאן
בראשית חודש מרחשון שנת תר"ט ,השיב את נשמתו בשנת תקס"ד קבעו גדולי הדור תקנות בנוגע הנהגת רבינו לקחת עליו עול הרבנות ,אעפ"כ פנו אליו רבים
ליוצרה ,ומנוחתו כבוד בביה"ח הישן בריישא ,ליד השחיטה ,ושמו של רבינו בולט בין כ"ב גדולי הרבנים עם שאלות בהלכה ,ובזה חיבר ספרו היקר 'שו"ת משיב
הגה"ק רבי יעקב צבי יאליש זי"ע בעל מלא הרועים זי"ע. והצדיקים שחתמו על הכרוז ,וביניהם הישועות יעקב, כהלכה' .וכך ישב שם בבראד על התורה והעבודה יחד
הוא היה אומר הגרא"ז מרגליות ,האוהב ישראל מאפטא ,הבאר משה עם ריעו וידידו הגה"ק רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל
אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה .יש לרמז כי שבעה מקאזניץ ,העטרת צבי מזידיטשוב ,השר שלום מבעלזא, בעל שו"ת בית אפרים.
שמות יש לו ליצה"ר ואחד מהן אבן (סוכה נב .).וידוע ועוד הרבה. רצה רבינו לישב במנוחה ,קפץ עליו רוגזו של השטן ,עד
מאמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים רבים מלומדי העיר היו מתלמידיו ,וכעדות של הגה"ק שלא היה לו ברירה אחרת לרבינו אלא להעתיק משכנו
גמורים אינם יכולים לעמוד שם (ברכות לד .):עוד אמרו ה'שואל ומשיב' בהסכמתו וז"ל' ,הרביץ תורה עם מהעיר בראד אל עבר העיר ריישא .אך באמצע הדרך
שאלו לחכמה ,נפש החוטאת וכו' עד שאמר הקב"ה תלמידים הגונים חריפים ,ואיזה מהם היו חריפים לצאת מן העיר ,פגש בו הגה"ק רבי שלמה קלוגער זי"ע
יעשה תשובה ויתכפר לו .וזהו 'אבן מאסו הבונים', ובקיאים ,והרבה פלפלתי עמהם מפיהם ומפי כתבם.'... ששם פעמיו אז לבוא לכהן פאטר בעיר בראד ,ובידו
שת"ח שהם בוני העולם מאסו כ"כ בענין החטא שבא ברישא נשא רבינו בזיווג שלישי את בת הגה"ק רבי מכתב המלצה מאת הגה"ק רבי יוסף יוזפא מזאלקווא
מכוח היצה"ר הנקרא 'אבן' ,עד שאמרו שאין לו תקנה יעקב זצ"ל אב"ד קאטלבורג ,חתן הרה"ק הר"ר שמעלקא זצ"ל בעל ה'יד יוסף' שנכתבו בכדי למסרם לשני גאוני
כלל .אבל באמת 'היתה לראש פינה' כי גדול כוח הבעל מניקלשבורג זי"ע בראד ,ה"ה רבי אפרים זלמן מרגליות ,ורבינו ,בהם
תשובה כנ"ל .אך 'מאת ה' היתה זאת' ואכן 'היא נפלאת עם צדיקי דורו ממליץ הגאון מזאלקווא שראוי למנות את הגה"ק רבי
בעינינו' ,כי רק חסד ה' הוא לקבל הבעל תשובה בכל בהיותו נחשב מפארי גאוני גאליציה היה מן הגדולים שלמה קלוגער זי"ע לראב"ד ומגיד מישרים בבראד על
עת ומצב שהוא( .דרוש בענין תשובה כהקדמה לספר שדבקו באור החסידות ,והרבה להסתופף בצל צדיקי מקום הגאון בעל לב אריה זצ"ל שנסתלק בשנת תקע"ח.
משיב כהלכה) .זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. הדור בהתבטלות מופלאה .בנעוריו שיחר את פני הרה"ק רבינו כאמור היה אז באמצע נסיעתו לצאתו מן העיר
בראשית – התחלה חדשה כט תשרי – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע – כלל א
יסוד היסודות בעבודת השי"ת בכלל ,ובדרך החסידות בפרט ,הוא ,שאל לו לאדם להיבהל גון,
בוד ְּב ָע ְּל ָמאְּ ,כ ֹ
לו ַרק ְּב ָכ ֹ
ֵע ֹ
נוג ַ
ידעְּ ,ד ָכל ֶּש ֵכן ִאם ֹ
נּוכל ֵל ַ
ּומזֶּה ַ
זִ .
משום דבר שבא עליו בעבודה ,ואף ח"ו נפל ונכשל ועשה נגד רצון הבוב"ה ,עם כל זה בכל רגע ש ֵמט ֵמ ֶּהםְּ ,ו ֵהם
יך ְּל ִה ָ
לו ֵע ָצה ֵא ְּ
ָשיםְּ ,ו ֵאין ֹ
אנ ִ
בּורת ֲ
שב ֵבין ֲח ַ
ּיו ֵ
ש ֹ ֶּ
ורגע הקב"ה מצפה לו ,שישוב בתשובה ,וברגע אחד לשוב אליו ית' כבראשונה.
דו ֵמם ְּו ֹלא
יו ֵשב ְּו ֹ
ִהיֶּה ֹ
שּי ְּ
ּוכ ֶּ
סּורים ַעל ִפי ִדיןְּ ,
א ִ ְּמ ַד ְּב ִרים ִב ְּד ָב ִרים ָה ֲ
וכמו שאמרו הצדיקים (ר"מ מקוברין ,הרוזינער ,היהודי' הק' ,החת"ם סופר) על הפסוק
ַדאי
ֵעְּ ,בו ַ
ֵיהם ְּכ ִמ ְּש ַתג ַ
ֵח ֵשב ְּב ֵעינ ֶּ
יהם ְּכ ָלל ,י ָ
ְּסּיַע ִע ָמם ְּב ִספּו ֵר ֶּ
יַ
"כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו" (תהילים ק"ג ח') ונעתיק לשון קדשו של
ש ִּי ָק ֵרא
מּוטב ְּל ָא ָדם ֶּ
ָ ּיו ֵצא ָבזֶּה ָא ְּמרּו ֲחזַ"ל,
ְּד ָאסּורְּ .ו ַעל זֶּה ְּו ַכ ֹ
הרה"ק ר' ברוך מקאסוב בספרו יסוד האמונה וזל"ק ,והקשה וכי מזרח ממערב רחוק כ"כ ,הלא
ברגע אחד יכול להפוך מצד מזרח לצד מערב .ואמר לפרש על דרך שאיתא ברמב"ם הלכות ָרז
קוםִ ,ויז ֵ
ִהיֶּה ָר ָשע ָש ָעה ַא ַחת ִל ְּפנֵי ַה ָמ ֹ
ָמיוְּ ,ו ַאל י ְּ
שו ֶּטה ָכל י ָ
ֹ
תשובה (פ"ז) ,התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק, בו
ָכון ִל ֹ
ִהיֶּה נ ֹ
שו ְּוי ְּ
ַפ ֹ
חו ָתיו ַל ֲע ֹמד ַעל נ ְּ
מו ִב ְּש ַעת ַמ ֲע ֹשֶּה ְּב ָכל ֹכ ֹ
ַע ְּצ ֹ
והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד .ועל דרך זה יש לפרש הפסוק" ,כרחוק מזרח ממערב" ,כמו א ַמר
רו ִי ְּהיֶּה ֲעבּור זֶּה ֵמה' ִי ְּת ָב ַר ְּך ַעד ֵאין ֵקץְּ ,כ ַמ ֲ
טּוחִ ,כי ְּש ָכ ֹ
ָב ַ
שקל לנטות המרחק מזרח ממערב ,כי ברגע אחד יכול להפוך את עצמו מצד מזרח לצד מערב, (ו ָכתּוב)
יתא ְּ
ש ָכר)ְּ .ו ִא ָ
(כ ִפי ַה ַצ ַער ַ -ה ָ
ֲחזַ"לְּ ,לפּום ַצ ֲע ָרא ַא ְּג ָרא ְּ
כן יוכל האדם לעשות על ידי תשובה ,להיות הפשעים נרחקים ממנו כנ"ל .ע"כ לה"ק. ָתןִ ,כי ַפ ַעם ַא ַחת ְּב ַצ ַער ִמ ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים ֶּש ֹלא ְּב ַצ ַער,
בות ְּד ַר ִב י נ ָ
ְּב ָא ֹ
וזה פי' מאמר הגמ' (קידושין מ"ט ע"ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור ,אפי' ְּדי
לו ַעל י ֵ
או ִל ְּפ ֹרש ִמ ְּד ַבר ִאּסּור ֶּש ָבא ֹ
אּורוִ ,כי ְּד ַבר ִמ ְּצוָה ֹ
ֹ (ּוב
ֵ
רשע גמור מקודשת ,שמא הרהר תשובה בדעתו .שע"י הרהור אחד של תשובה יכול להתהפך לו
ש ָבא ֹ
מו ָתּהֶּ ,
יו ֵתר ִמ ִמ ְּצוָה ַא ֶּח ֶּרת ְּכ ֹ
רו ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים ֹ
ְּכ ֹ
ַצ ַערֹ ,ש ָ
לגמרי לצדיק. א ַמר ֲחזַ"ל ַב ִמ ְּד ָרשָ ,כל
ָך ַמ ֲ
ַדאי ַשּי ְּ
ש ֹלא ְּב ַצ ַער )ְּ .ו ַעל ֵעת ָכזֶּה ְּבו ַ
ֶּ
וזה לשון המדרש שוחר טוב (כ"ב) דבר אחר "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו" אור ַהגָנּוזֶּ ,ש ֵאין ָכל ַמ ְּל ָא ְּך
זו ֶּכה ָל ֹ
חו ֵסם ִפיוֹ ,
ש ָא ָדם ֹ
ֶּר ַגע ְּו ֶּר ַגע ֶּ
(מיכה ז' ח') ,ישראל אומרים לאומות העולם ,אל תשמחי אויבתי לי ,למה ,כי נפלתי קמתי ,תיכף
זו
בּורה ָר ָעה ָכ ֹ
ַהגִ ,אם ִנ ְּת ָפס ַב ֲח ָ
יך ִי ְּתנ ֵ
ּול ִע ְּניַן ֵא ְּ
ָכול ְּל ַש ֵערְּ .
ּוב ִרּיָה י ֹ
ְּ
לנפילה קימה .רבי שמואל אמר לה מן הדא" ,כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד ט"ז).
הו ָכ ָחה ְּו ַק ָב ָלהַ ,עּיֵן ְּל ַק ָמן ִב ְּכ ָלל ו' ָס ִעיף ד' ה' ו' ְּו ַעּיֵן ְּל ֵעיל
ְּל ִע ְּניַן ֹ
ובסה"ק פנים יפות (שמות ב') פי' הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" ,שכשהנפילה
ָך ְּל ָכאן.
אות ט"זִ ,כי ַשּי ְּ
אוין ֹ
יחה ְּב ָל ִ
ַב ְּפ ִת ָ
הוא באופן חמור עד כמעט שער הנו"ן ,אז קום בתולת ישראל.
וז"ל הרה"ק מוהר"ן מברסלב (תורה רפ"ב) "כי רוב בני אדם שרחוקים מהשי"ת ,עיקר שון ָה ָרע הּוא ֵבין ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר ָע ָליו ְּב ִפיו
של ָל ֹ
חִ .אּסּור זֶּה ֶּ
ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות ,מחמת שנופלים בדעתם ,מחמת שרואים בעצמם בו ִחלּוק ֵבין
בוְּ ,ו ַגם ֵאין ֹ
כו ֵתב ָע ָליו ָד ָבר זֶּה ְּב ִמ ְּכ ָת ֹ
שהּוא ֹ
או ֶּ
ַמ ָמשֹ ,
גודל קילקולם שקלקלו מעשיהם כל אחד מפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ּובין ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר
לו ְּב ֵפרּוש ֵ
ש ֹשון ָה ָרע ֶּ
ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר ָע ָליו ַה ָל ֹ
ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובן מייאשים עצמן לגמרי ,ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה שון
א ָפ ִנים) ִב ְּכ ַלל ָל ֹ
(ב ָכל ָה ֳ
שון ָה ָרע ְּב ֶּד ֶּר ְּך ֶּר ֶּמזְּ ,ב ָכל ַג ְּונֵי ְּ
ָע ָליו ַה ָל ֹ
כלל ,ואינם עושים אפי' מה שהיו יכולים לעשות עדיין .ע"כ צריך האדם להשכיל מאד על דבר ָה ָרע הּוא.
זה כי כל הנפילות שבדעתו ,אע"פ שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת ,עם כל זה ,הנפילה
שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה ,הכל הוא רק מעשי בעל דבר שמחליש
דעתו כדי להפילו לגמרי ח"ו ,ע"כ צריכין להתחזק מאד לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה
מעט טוב ונקודות טובות .ע"כ לה"ק.
ובסה"ק בת עין (פסח) מבאר דיסוד זה הוא להתחזק אחר נפילה הוא בחינת ד"ג ,שנתברכו
ישראל "וידגו לרוב" ,ובראש השנה התפללנו שנפרה ונרבה כדגים ,שכשיש לו נפילה ,ונשבר
מזה,זה בחינת ד"ל ,אבל מיד אח"כ הוא מתחזק לבחינת גימ"ל שהוא גומל דלים ,ובסדר הזה
הוא דרך הרצוי לפני הבורא ,שמיד אחר שנשבר לבו מיד מתחזק .ע"כ תודה"ק.
וכן הרה"ק ר' אשר מסטאלין כתב באזהרות ,וזל"ק ,אפילו נפלת ח"ו ממדרגתך בעבודה ,אל
תעמוד במקום אחד ,רק תחזק את עצמך כי זה מעשה בעל דבר .עכ"ל.
מי יהין להרים טלפון באמצע שיחה עם מעבידו או עם עורך דין?
ודברים נוקבים בענין זה השמיע הרה"ק רבי משה מקאברין זי"ע שאם לא מצאנו זאת בכמה
בשנים האחרונות אנו רואים שהשתנה פני ביהמ"ד לחלוטין ,בעוד שבכל
וכמה ספרים ,ומעידים ע"ז עדים נאמנים שרפי מעלה לא היה שייך להעלותם על דל שפתותינו,
הדורות היה בית הכנסת למקדש מעט ,כולו קודש לתורה ולתפילה ,יהודים
דאיש יהודי שנכשל אפילו בעון חמור ביותר( ,ובכמה ספרים נכתב שאפי' חרבו עדיין נוטף דם
נכנסו לביהכנ"ס מתוך יראת כבוד ויראת הרוממות נזהרו אפילו משיחה בטילה
מהריגת איש ישראל רח"ל היל"ת) ,ואינו יכול תיכף אח"כ לעמוד ולהתפלל ,לא דרך עדיין על
מפתן החסידות .ע"כ. קלה בזמן שהייתם בביהכנ"ס וכל האוירה היתה בבחינת "כולו אומר כבוד".
וכן בספר הק' ישמח ישראל שונה ומשלש דבר זה בספרו ,שעל האדם לא לומר נואש לנפשו, הרי מזה כמה שנים מאז הפך הפלאפון (סעלפא"ן בלע"ז) להיות חלק בלתי
וכמו שישראל בימי מרדכי ואסתר אחר שחטאו ואכלו מסעודתו של אותו רשע נדמו כמתים נפרד מחיינו ומצרכינו האישיים ,עדים אנו לתופעה רעה בה יהודים נכנסים
בעיניהם בשביל מעשיהם ,עם כל זה בכח מרדכי ואסתר נתחדשו לגמרי ,ובזה פירש הפסוק זה לביהכנ"ס על מנת להתפלל ,ותוך כדי התפילה הטלפון מצלצל ומבלבל ומפריע
יתנו כל העובר על הפקודים ,היינו אפילו ח"ו אם עבר על כ"ל ,היינו שחטא ח"ו במדת היסוד למתפלל ולכל באי ביהכנ"ס ,ועבירה גוררת עבירה כאשר תוך כדי התפילה בעל
שנקרא כל ,ועל ידי זה הוא עובר על הפקודים ,היינו שמסמא ומחשיך את אור עיניו עד שאינו הטלפון מנסה להשקיט את המכשיר מצילצוליו ,או שמתכופף למתחת השלחן
רואה כל המצוות ומעשים טובים כראוי ,וכו' אעפ"כ בכח האש יוכל לשרוף גם את המסכים ומדבר שם בלחש גבוה...ועונה לטלפון בביהכנ"ס תוך כדי התפילה ,ולעתים גם
והמבדילים מזה ולתקן הדבר לשרשו .עכתו"ק. במקומות שאסור להפסיק ,וייש אפילו שיוצאים החוצה באמצע התפילה כדי
והרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא ביאר בדרך זה הנוסח הברכה הרוצה בתשובה ,וז"ל לשוחח עם המתקשר ,והשגעון הזאת בה האדם מכור לטלפון כמו מי שמכור
הישמח ישראל הרבי ר' בינם מפרשסיחא זצללה"ה זי"ע שאנו אומרים הרוצה בתשובה ,ולא לסמים גורם לו להיות מנותק מתפילה ומנותק מבוראו ותוך כדי התפילה אותה
המתרצה לשון הרוצה כביכול רצה בתשובה ,כי נעשה אהוב לד' כאילו כביכול רצה בתשובה, הוא לא מתפלל כראוי בגלל שגעונו הנוראה ,אותה ההולכת ומתפשטת.
וכל זה עושה הקב"ה מאהבתו ,לבלתי ידח ממנו נדח ,למען השיבו אל אביו שבשמים .ע"כ והנה מלבד מה שיש בזה כמה וכמה איסורים חמורים עפ"י ההלכה הרי מלבד זה
לה"ק. יש פה חסרון עצום בעצם ערך התפילה ,שהרי אדם המרשה לעצמו לבוא עם
וזה פירוש דברי חז"ל" ,לעיני כל ישראל זה שבירת הלוחות" (עי' רש"י דברים שם) .ומיד מכשיר פלאפון דלוק לתפלה על אף שיודע שאפשר שהוא יצלצל באמצע
מתחילים "בראשית" ,להודיע לכל כי אין להתרפות משום שבירה שבעולם ,אפילו מהשבירה התפלה הרי זה מוכיח כמאה עדים שלוקה הוא ב ידיעה של "מהי תפלה" ערכה
והנפילה הכי גדולה ,ואסור להשאר מיואש ולהעצר ח"ו אפילו רגע אחד ,רק להתחיל מיד ענינה מעלתה ועוד ועוד וכמובן שגם קורטוב של יראת שמים (בלשון המעטה).
מבראשית ,כי על אופן זה נתיסדה הבריאה.
מתוך קונטרס ומקדשי תיראו -בענין שימוש טלפונים בשעת התפילה
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
