gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת בראשית‬ ‫כ"ט תשרי ה'תשפ"ז‬ ‫שנה ט"ו גליון ד'‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫ר"ת‬ ‫הנרות‬ ‫‪9:12/9:52‬‬ ‫‪7:37‬‬ ‫‪6:08‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪9:11/9:52‬‬ ‫‪7:36‬‬ ‫‪6:06‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:56/9:32‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪5:38‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:57/9:33‬‬ ‫‪7:27‬‬ ‫‪5:53‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:57/9:33‬‬ ‫‪7:28‬‬ ‫‪5:46‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:57/9:33‬‬ ‫‪7:29‬‬ ‫‪5:37‬‬ ‫בית שמש‬ ‫שבת מברכים‪ :‬ראש חודש חשון ביום א וביום ב' הבעל"ט‬ ‫מולד‪ :‬יום ראשון בשעה ‪ 9:43‬בבוקר עם ‪ 2‬חלקים‬ ‫שנאמר ויהי הוא צער ובמדרש רבה (אסתר‪ ,‬ויהי בימי אחשורוש) כל מקום שנאמר‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫ויהי משמש צרה וכל מקום שנאמר והיה שמחה‪.‬‬ ‫בדרך רמז רבותינו ז"ל דרשו (בראשית רבה א‪ ,‬ד) תיבת בראשית‪ ,‬שיכוין ברוך‬ ‫וזה שאמר הכתוב‪' ,‬ויהי' הבל רועה צאן‪ ,‬ר"ל כשרעה את הצאן הצטער‬ ‫הוא לומר בשביל תורה שנקראת ראשית‪ ,‬ופירוש בי"ת של בראשית היא‬ ‫ודאג לזה‪ ,‬וקין 'היה' עובד אדמה‪ ,‬ר"ל כשעסק קין בעבודת האדמה שמח‬ ‫בי"ת הסיבה ומעתה מי שזכה בתורה זכה בכל העולם‪ ,‬ומי שלא זכה בתורה‬ ‫בזה והסיח דעתו מהתכלית האמיתית‪ ,‬ולכן וישע ד' אל הבל ואל מנחתו‬ ‫אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך כף רגל זולת אם ישמש הכשר עמליה‪...‬‬ ‫ואל קין ואל מנחתו לא שעה‪ .‬דפח"ח‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל האור החיים הקדוש‪ ,‬על פסוק א בתו"ד‬ ‫הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע‬ ‫ויקרא אלוקים לרקיע שמים‪.‬‬ ‫מאסף וקובץ רבני 'הבאר'‪ ,‬שנת תרפ"ג (שנה וכרך א חלק א) עמוד טז‬ ‫לא רצה ה' שיקרא בשם רקיע כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת‪,‬‬ ‫וראה בהגהה שם מאת מוציא הקובץ ובתו"ד‪... :‬מהרב הגה"צ המפורסם מפאקש זצוק"ל בהקדמתו‬ ‫שהביא מפי' מהר"ם אלבילד"א שפירש על וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וכו'‪ .‬שראה‬ ‫‪...‬ולא רצה ה' שיקרא בשם רקיע המורה על מסך מבדיל‪ ...‬יפריד‪ ,‬ונקרא‬ ‫והשיג שמנוחת עולם הבא הטוב והראוי שיהיה נכסף מהכל‪ ,‬אבל והארץ‪ ,‬והם חמדת העולם הזה‬ ‫בשם שמים המורה על השלום כי שמים נגזר מלשון אש מים שעשו שלום‬ ‫אינו טוב בהחלט אבל הם נעימים למראה עינים לבד ואינם כן לפי האמת‪ ,‬ולכן נטה שכמו לסבול‬ ‫ביניהם ונתחברו ונעשה מהם שמים‪...‬‬ ‫ויהי למס עובד‪ ,‬כי היותו עובד אדמה ומתעסק בעניני הארץ כל זה בעיניו למס‪ ,‬כי הוא ראה שאין זה‬ ‫כלי יקר‪ ,‬פרק א פסוק ח בתו"ד‬ ‫האושר והתכלית‪ ,‬ולכן עשה זה כמוכרח כעין המס שיפרע אותו אדם בעל כורחו‪ ...‬ע"כ‪.‬‬ ‫וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪.‬‬ ‫כי רבה רעת האדם בארץ‪.‬‬ ‫וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪.‬‬ ‫עירובין דף י"ט‪ ,‬ואמר ר' נחמי' אמר ר' אלעזר‪ ,‬שלשה פתחים יש לגיהנום‪,‬‬ ‫פסוק בחומש‪ ,‬בראשית פרק א פסוק לא‬ ‫אחד במדבר אחד בים ואחד בירושלים‪ .‬אפשר לומר הכוונה על שלשה‬ ‫וכולנו מאמינים בני מאמינים שהתורה היא נצחית והתורה כולה אמת! וכתוב הכא מפורש בתורה שהקב"ה‬ ‫ראה את כל אשר עשה וכל אשר ייעשה לכל הדורות – והתורה הקדושה אומרת על זה שהוא טוב מאוד!‬ ‫פתחים אלו במקומות אלו‪ ,‬לרמז‪ ,‬דאיתא בגמ' קידושין דף פ"ב‪ ,‬הגמלים‬ ‫ויכולו השמים והארץ וכל צבאם‪.‬‬ ‫רובן כשרים‪ ,‬ופרש"י משום דפרשי למדבריות למקום גדודי חיות ולסטים‬ ‫‪...‬ויש כמה ענינים שלא נתפרסמה כאן יצירתם כגון מלאכים ומעשה‬ ‫ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום‪ ,‬הספנים רובם חסידים‪.‬‬ ‫מרכבה וגיהנם אלא רק דברים שאנו רואים בעולם‪ ,‬ואפילו ויטע גן בעדן‬ ‫א"כ יש לחשוב שבמדבר או בים אין מקום שם לשליטת היצה"ר להפיל את‬ ‫לא נ כתב אלא מפני סרחונו של אדם שנתגרש משם‪ ,‬אך הכתוב כולל‬ ‫האדם בגיהנום‪ ,‬וע"ז הרמז עשו דוקא שם הפתחים כדי לעורר את האדם‬ ‫יצירתם בבת אחת כדכתיב ויכולו השמים והארץ וכו'‪...‬‬ ‫שגם משם אפשר לירד בגיהנום‪ ,‬גם במדבר‪ ,‬גם בים‪ ,‬כי היצה"ר יש לו הרבה‬ ‫חזקוני על בראשית פרק א פסוק ב‪ ,‬בתו"ד‬ ‫דרכים ותכסיסים איך לפתות את האדם‪ ,‬אפי' בשעת הסכנה‪ ,‬וגם בירושלים‬ ‫כי לא המטיר ה'‪.‬‬ ‫עיה"ק אל יחשוב ששם מפני הקדושה אין שליטה ליצה"ר‪ ,‬גם שם יש פתח‬ ‫אמרתי לכתוב לכם הערה אחת מעטה הכמות ורב האיכות‪ .‬עיין בראשית ב‬ ‫לגיהנום‪ ,‬שגם שמה יש לו עצות להכשיל את האדם וצריך ללחום כנגדו‪.‬‬ ‫ה‪ ,‬בפסוק כי לא המטיר ה'‪ ,‬וברש"י שם‪ ,‬לפי שאין אדם שיכיר בטובתן של‬ ‫הגה"צ ר' יוסף צבי סלנט זצ"ל מח"ס באר יוסף‬ ‫גשמים (ע"כ)‪.‬‬ ‫הובא בספר זכרון 'איש תבונה' (תשע"ד) שנדפסו שם כת"י לראשונה‪ ,‬עמוד תצט‪ ,‬בתו"ד‬ ‫נמצא שאנו רואים מטבע הבריאה שמי שאינו מכיר טובה אין נותנין כלום‪,‬‬ ‫ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכו' ותקח מפריו ותאכל וגו'‪.‬‬ ‫וכל מה שישנו בעולם נתנו מפני הצדיקים המכירים טובתו ית'‪ ,‬וכל הנהנין‬ ‫הנה מצוה ללמד זכות על יצורי כפיו של הקב"ה (בכלל ו)אדם הראשון וחוה‬ ‫מבלי להכיר טובה יצטרכו לשלם מחיר גדול מאוד‪ .‬וזה הענין האמור‬ ‫אשתו‪... ,‬כן הכי נמי היה לחוה טעם הגון‪ ,‬כי באם לא יאכלו מעץ הדעת לא‬ ‫בברכות ל"ה ע"א‪ ,‬כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה כאילו גוזל הקב"ה וכנסת‬ ‫יהיה להם תאות היצר וממילא לא יהיה להאדון הקב"ה שום תענוג מבני‬ ‫ישראל‪ .‬וז"ש באבות (פרק ג משנה כ) הכל נתון בערבון‪ ,‬ועיין ברבינו יונה שם‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬כיון שאין להם נסיון ותאות יצר הרע‪ ,‬וממילא אין נחת רוח ממעשי‬ ‫הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל‬ ‫בני אדם ועבודתם לשמים‪...‬‬ ‫מתוך מכתבו שהובא בספר זכרון 'איש תבונה' (תשע"ד) שנדפסו שם כת"י לראשונה‪ ,‬עמוד תקעו‪ ,‬בתו"ד‬ ‫וז"ש ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ‪ -‬שעל ידי‬ ‫ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה וכו' וישע ד' אל הבל ואל‬ ‫העץ הדעת באכילתו יבואו לתאות יצר הרע כנזכר ויהיה תאו"ה לעיני"ם‬ ‫מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה‪.‬‬ ‫עינו מחמדתו לתאוה‪ ...‬ונחמד העץ להשכיל ‪ -‬בדעתו‪ ,‬שיבא לידי השכלה‬ ‫והמפרשים הרבו לבאר את הענין הזה‪ .‬ואמר הרב הקדוש הנ"ל (רבי ישראל‬ ‫חיצונה בדיעותיו‪ ,‬ואז כשיתחזק עם כל זה במעוז אמונת ותורת ה' כראוי על‬ ‫מרוזין) זצוק"ל לבאר כי עיקר תכלית האדם להגיע ולהיות אדם המעלה‬ ‫ידי זה יעמוד בנסיון‪ ,‬ויהיה נחת רוח למעלה‪ ,‬וזהו כונתה שהיה לטובה‬ ‫להדבק בד' ולעסוק בתורתו ובמצוותיו‪ .‬אכן לאשר האדם מוכרח לעסוק גם‬ ‫כנזכר‪ .‬ועם כל זה היה חסרון כי אין להתחכם נגד גזירת הבורא ית"ש‬ ‫במלאכה ובמסחר‪ ,‬לפרנס אשתו ובניו‪ .‬הפלא הקב"ה לעשות וקשר רוחניות‬ ‫במצותו אשר ציוה‪ ...‬אל תאכל ‪ -‬בלי טעם‪ ,‬וכך גזרה חכמתו יתברך שמו‪.‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬שיעסוק האדם בישובו של עולם והוא יקיים בכל דרכיך דעהו‪.‬‬ ‫ואכלת ‪ -‬ולא היה לו לעבור ולאכול בטעמים וסברות נגד גזירת הבורא‬ ‫וצריך לזכור מאמרם ז"ל (שבת לב עמוד א) אדם יוצא לשוק יהא דומה בעיניו‬ ‫ומצותיו כנזכר‪ ,‬אבל י"ל שכוונתו היה לטובה כנ"ל‪.‬‬ ‫כמו שנמסר לסרדיוט‪ .‬והאדם צריך להצטער כל העת שהוא עוסק לפרנסתו‬ ‫הרה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע‪ ,‬חיים ושלום עה"ת בתו"ד‬ ‫ולעסקו ועי"ז מבטל מתורה ומצות‪ .‬וכלל יש לנו (מגילה י עמוד ב) כל מקום‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות הזכרת רצה ויעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה שלישית‬ ‫א‪ .‬הזכרת רצה בבהמ"ז בסעודה ג' שנמשכת למוצ"ש‪ :‬התחיל לאכול סעודה ג' בשבת ונמשכה הסעודה למוצ"ש צריך להזכיר רצה בבהמ"ז דבתר התחלת‬ ‫הסעודה אזלינן (שו"ע סי' קפ"ח ס"י)‪ ,‬ואף אם נמשכה הסעודה במוצ"ש שעות ארוכות שכבר עבר זמן שיעור עיכול מהפת שאכל בשבת ג"כ מזכירים רצה בבהמ"ז כיון‬ ‫שהתחלת הסעודה היתה בשבת (שבה"ל ח"ד סי' י"ח ג' ודלא כהלכות קטנות ח"ב סי' מ"ו שהובא בבה"ט סי' קפ"ח סק"ח)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שכח לומר רצה בבהמ"ז של סעודה ג'‪ :‬שכח לומר רצה בבהמ"ז בסעודה ג' ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך אתה ה' אשר נתן וכו' ברוך אתה ה'‬ ‫מקדש השבת (משנ"ב סי' קפ"ח סקל"א ובה"ל ד"ה בשבת)‪ ,‬נזכר לאחר שהתחיל הטוב והמטיב מסיים בהמ"ז ואינו חוזר לראש (שו"ע ס"ח)‪ ,‬וכ"ז כשמברך מבעוד יום אבל כשמברך‬ ‫בהמ"ז במוצ"ש גם אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אינו אומר ברכת אשר נתן בשם ומלכות אבל יכול לאומרה בלא שם ומלכות (בה"ל ס"י ד"ה מזכיר דכשמברך במוצ"ש אף‬ ‫דלהשו"ע מזכיר רצה בבהמ"ז זהו רק מספק דיש דיעות בפוסקים דלא אזלינן בתר תחילת הסעודה אלא כשעת בהמ"ז ואין לברך ברכה בשם ומלכות מספק)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הזכרת יעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה ג' כשר"ח חל במוצ"ש‪ :‬כשחל ר"ח במוצ"ש ונמשכה סעודה ג' במוצ"ש לדעת המג"א (סי' קפ"ח סקי"ח) אם לא אכל כזית‬ ‫פת במוצ"ש מזכיר רצה ולא יעלה ויבוא ואם אכל כזית פת במוצ"ש מזכיר יעלה ויבוא ואינו מזכיר רצה (והביאו במשנ"ב סקל"ג בסתמא)‪ ,‬ולדעת הט"ז אומר רצה ויעלה ויבוא‬ ‫(והביאו המשנ"ב בשם י"א וכן פסק בשו"ע הרב סי"ז וכ' דזהו דווקא כשאכל כזית פת במוצ"ש אמנם במשנ"ב ובט"ז משמע דבכל אופן מזכיר שניהם)‪ ,‬ולדעת הב"ח (שם‬ ‫סי"ב) אומר רצה ולא יעלה ויבוא (וכן ד' הא"א מבוטשאטש ושואל ומשיב תליתאה ח"א סי' שע"ב וכן דעת המנח"א וכמובא בדרכי חיים ושלום אות ש"ז)‪ ,‬ולמעשה נהרא נהרא ופשטיה‪ ,‬יש נוהגים‬ ‫שלא לאכול פת במוצ"ש כדי שלא להכנס לספק ואומרים רק רצה (עי' קצשו"ע סי' מ"ד סי"ז)‪ ,‬ויש נוהגים כהט"ז ואוכלים כזית פת במוצ"ש ואומרים רצה ויעלה ויבוא‪ ,‬ויש‬ ‫נוהגים שאפילו כשאכלו פת במוצ"ש אומרים רצה ולא יעלה ויבוא וכן היה מנהג מרן זצ"ל (ועי' באריכות בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון בסעודה שלישית כשראש חודש חל ביום ראשון‬ ‫במוצ"ש מזכיר של שבת ולא של ר"ח דאזלינן בתר התחלת הסעודה (ודלא כשל"ה דבכה"ג‬ ‫שאלה‪ :‬האם צריך לומר יעלה ויבוא בבהמ"ז בסעודה ג' הנמשכת למוצ"ש כשר"ח חל ביום‬ ‫מזכיר של ר"ח ולא של שבת דלטעמו אזיל דהא דמזכירין של שבת כשמברך במוצ"ש הוא משום‬ ‫א'?‬ ‫דמצוה להוסיף מחול על הקודש וע"כ בר"ח וחנוכה שלא שייך תוספת אין מזכיר כשמברך בלילה‪ ,‬ולכן‬ ‫תשובה‪ :‬בב"י סי' קפ"ח ס"י הובאה מח' הראשונים האם צריך להזכיר רצה בבהמ"ז בסעודה‬ ‫ס"ל דכשחל ר"ח במוצ"ש שאין להזכיר שניהם דהוי תרתי דסתרי עדיף להזכיר ר"ח שהוא מדינא‬ ‫ג' שנמשכה למוצ"ש‪ ,‬ד' הרא"ש (בתשו' כלל כ"ב סי' ו') דאזלינן בתר השתא דהוא חול ואין‬ ‫מלהזכיר של שבת שהוא רק משום מצווה דתוספת‪ ,‬אבל לדידן דגם בר"ח חנוכה ופורים מזכירים‬ ‫להזכיר של שבת בחול‪ ,‬והביא ב' ראיות‪ ,‬א‪ .‬מדחזינן במי שלא התפלל מנחה בשבת‬ ‫כשמברכים בלילה דאזלינן בתר התחלת הסעודה עדיף להזכיר של שבת דהוא עיקר מלהזכיר של ר"ח‬ ‫שמתפלל במוצ"ש שתיים של חול משום שאין להזכיר של שבת במוצ"ש אע"פ שנתחייב‬ ‫דכיון דלא אכל בלילה אין עליו חיוב להזכיר וכמש"כ רמ"א בסי' רע"א)‪ ,‬אבל אם אכל פת גם‬ ‫בתפילה זו בשבת וא"כ ה"ה הכא לענין בהמ"ז‪ ,‬ב‪ .‬בפסחים קב‪ .‬אי' דלד' ר' יוסי בני חבורה‬ ‫במוצ"ש דצריך מדינא להזכיר של ר"ח וכדאי' בתוספתא הנ"ל (וכמש"כ במג"א סי' רע"א‬ ‫שישבו לאכול בער"ש וקדש עליהם היום מותר להם להמשיך לאכול גם לאחר שתחשך‬ ‫סקט"ו דלד' הרמ"א שם מיירי התוספתא כשאכל פת בליל שבת) וא"א להזכיר שניהם דהוי תרתי‬ ‫וכשגמרו לאכול כוס ראשון אומרים עליו בהמ"ז וכוס שני אומרים עליו קידוש היום‪,‬‬ ‫דסתרי עדיף טפי להזכיר של ר"ח בלבד דלכו"ע צריך להזכירו כשאכל בלילה‪ ,‬מלהזכיר של‬ ‫ובתוספתא דברכות פ"ה ה"ד שונה בדברי ר' יוסי ומזכיר של שבת בבהמ"ז‪ ,‬חזינן דאע"ג‬ ‫שבת שלד' כמה גדולים אזלינן תמיד בתר השתא ולא בתר התחלת הסעודה כדאי' בב"י‪,‬‬ ‫דסעודת חול היתה כיון דמברך בשבת צריך להזכיר של שבת וא"כ ה"נ אע"ג דסעודת שבת‬ ‫ובמשנ"ב סקל"ג הביא ד' המג"א בסתמא‪ ,‬ועי' בקצשו"ע סי' מ"ד סי"ז שהביא פלוגתת‬ ‫היתה כיון דמברך בחול לא יזכיר של שבת‪ ,‬אבל לד' הגה"מ (פ"ב מה' מגילה הי"ד אות א'‬ ‫הפוסקים וכ' דכדי לצאת מידי פלוגתא יש למנוע מלאכול פת בלילה כשחל ר"ח במוצ"ש‪.‬‬ ‫בשם הר"ם) מהרי"ל (בשו"ת סי' נ"ו) ואורחות חיים בשם התוס' אזלינן בתר התחלת‬ ‫ג‪ .‬דעת הב"ח (שם סי"ב) דכשחל ר"ח במוצ"ש ואכל פת גם במוצ"ש מזכיר של שבת ואינו‬ ‫הסעודה ויש להזכיר שבת בבהמ"ז וה"ה בר"ח חנוכה ופורים כשנמשכה הסעודה בלילה‬ ‫מזכיר של ר"ח דהעיקר להלכה כמש"כ בשו"ע כאן דאזלינן בתר התחלת הסעודה ודלא‬ ‫שלאחריהם‪( ,‬ועי"ש שמהרי"ל דחה ראיית הרא"ש דשאני התם דזמן תפילת מנחה עבר‬ ‫כפסק השו"ע בסי' רע"א ס"ו דכשמברך בהמ"ז בשבת על סעודה שאכל בער"ש מזכיר של‬ ‫ואינו מתפלל אלא לתשלומין והאיך יתפלל של שבת ודינו להבדיל בראשונה‪ ,‬משא"כ‬ ‫שבת (וכפסק הרמ"א שם דאינו מזכיר של שבת‪ ,‬ולהב"ח גם כשאכל פת בשבת דינא הכי‬ ‫בבהמ"ז שמברך על מה שאכל בשבת וכיון שעדיין לא התפלל ערבית של חול צריך להזכיר‬ ‫ודלא כמג"א שם סקט"ו דבכה"ג מודה רמ"א דמזכיר של שבת‪ ,‬וצ"ל דלא חש לדברי‬ ‫של שבת בבהמ"ז)‪ ,‬וכן נפסק להלכה בשו"ע שם ס"י וז"ל היה אוכל ויצא שבת מזכיר של‬ ‫התוספתא הנ"ל)‪ ,‬ולכן גם בנדו"ד אזלינן בתר התחלת הסעודה שהוא שבת ולא בתר סוף‬ ‫שבת בבהמ"ז דאזלינן בתר התחלת הסעודה וה"ה לר"ח ופורים וחנוכה‪.‬‬ ‫הסעודה שהוא ר"ח‪ ,‬ובא"א (בוטשאטש‪ ,‬מהדורה קמא) כ' דכיון דנחלקו הפוסקים עדיף‬ ‫ולענין ר"ח שחל במוצ"ש ונמשכה סעודה ג' לתוך הלילה (שאכל כזית פת גם בלילה) מצינו‬ ‫טפי לומר רצה ולא יעלה ויבוא (וכהב"ח) דבאמירת יעלה ויבוא יש חשש של הזכרה שלא‬ ‫באחרונים ג' שיטות א‪ .‬דעת הט"ז (שם סק"ז) שמזכיר של שבת ור"ח‪ ,‬וטעמו הוא דאע"ג‬ ‫בזמנה לד' הפוסקים דבתר התחלת הסעודה אזלינן (דהוי הפסק עי' סי' ק"ח סי"ב וסי' קי"ז‬ ‫דלדידן אזלינן בתר התחלת הסעודה וכמו שפסק בשו"ע אין זה סותר דאזלינן גם בתר‬ ‫ס"ג) ובר"ח אי"צ לחזור לראש כשלא אמר יעלה ויבוא בבהמ"ז‪ ,‬וכ' דכן נהג הוא עצמו‬ ‫השתא וכדחזינן בתוספתא דברכות הנ"ל וכן נפסק להלכה בשו"ע סי' רע"א ס"ו שכשמברך‬ ‫באופ"ז אלא שהזכיר יעלה ויבוא בהרחמן אמנם לאחרים לא הורה לעשות כן עי"ש‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בהמ"ז בשבת על מה שאכל בחול צריך להזכיר של שבת‪ ,‬וא"כ ה"ה בהתחיל לאכול בשבת‬ ‫ד' השואל ומשיב כמש"כ בשו"ת תליתאה ח"א סי' שע"ב דכן נהג למעשה במוצ"ש ליל ר"ח‬ ‫צריך להזכיר של שבת ור"ח כשמברך במוצ"ש שהוא ר"ח‪ ,‬ואי"ז כתרתי דסתרי דתחילה‬ ‫אייר דכיון דלא אכל בלילה גם לד' המג"א אי"צ להזכיר של ר"ח‪ ,‬וכ' שם דגם אם היה אוכל‬ ‫אומר של שבת ואח"כ של ר"ח‪ ,‬ואף שלד' הרמ"א בסי' רע"א שם אין מזכיר של שבת‬ ‫בלילה נראה שאין להזכיר יעלה ויבוא‪ ,‬דהזכרת יעלה ויבוא בליל ר"ח אינו מעכב משום דאין‬ ‫בבהמ"ז כשאכל בחול כיון דאזלינן בתר ההתחלה‪ ,‬הרי אנו רואין דהתוספתא הנ"ל הוי‬ ‫מקדשין החודש בלילה‪ ,‬ועע"ש שכ' טעם נוסף שלא לומר יעלה ויבוא בימי הספירה קודם‬ ‫תיובתיה‪ ,‬ובנדו"ד י"ל דגם הרמ"א מודה‪ ,‬דשאני התם דאסור לו לאכול לאחר כניסת השבת‬ ‫ספירת העומר‪ ,‬ועי' בדרכי חיים ושלום אות ש"ז שכן נהג המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע‬ ‫דהרי הוא עדיין קודם קידוש משא"כ הכא במוצ"ש דמותר לו לאכול כל זמן שלא ברך‬ ‫והורה שיש לנהוג כן גם כשאכלו כזית בלילה‪ ,‬וכן היה מנהג מרן זצ"ל שאף כשאכל פת‬ ‫בהמ"ז שייך לומר דאזלינן גם בתר השתא‪ ,‬ובמשנ"ב שם סקל"ג הביא דעת הט"ז בשם י"א‬ ‫משחשיכה היה מזכיר של שבת ולא של ר"ח ולא הקפיד שלא לאכול פת בלילה‪.‬‬ ‫וכן פסק בשו"ע הרב סי"ז (ומשמע ממשנ"ב דלהט"ז גם אם לא אכל פת במוצ"ש מזכיר של‬ ‫ולמעשה נהרא ופשטיה‪ ,‬יש נוהגים להקפיד שלא לאכול פת בלילה כדי שלא להכנס לספק‬ ‫ר"ח וכן משמע מפשטות דברי הט"ז‪ ,‬אבל בשו"ע הרב כ' דרק כשאכל כזית פת במוצ"ש‬ ‫ואומרים רק רצה‪ ,‬ויש נוהגים לאכול כזית פת במוצ"ש כדי שיוכלו לומר גם יעלה ויבוא‪ ,‬ויש‬ ‫מזכיר של ר"ח להט"ז אבל כשלא אכל פת במוצ"ש לכו"ע אי"צ להזכיר של ר"ח בבהמ"ז)‪.‬‬ ‫נוהגים שאפילו כשאכלו פת במוצ"ש אומרים רצה ולא יעלה ויבוא וכן היה מנהג מרן זצ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דעת המג"א (שם סקי"ח) דאם לא אכל פת במוצ"ש שהוא ליל ר"ח אע"ג דמברך בהמ"ז‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫א' חשון תר"ט‬ ‫רבי אברהם זאב וואלף‬ ‫אבד"ק פשעווארסק‬ ‫פרענקל זי"ע‬ ‫ובעמח"ס משיב כהלכה‬ ‫החוזה מלובלין זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב‬ ‫ועצר הגאון את מרכבתו כאשר ראה בזה ענין של‬ ‫אלה תולדות‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולעת זקנתו נסע לחסות בצל מרן הרה"ק השר‬ ‫השגחה פרטית שיוכל למסור את מכתב הגאון‬ ‫רבינו 'צדיק יסוד עולם'‪( ,‬הגה"ק רבי שמעון סופר זי"ע‬ ‫שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב‬ ‫מזאלקווא לידי רבינו טרם צאתו מהעיר‪ .‬כשמסר לו את‬ ‫אבד"ק קראקא בהסכמתו לספר 'משיב כהלכה')‪' ,‬הרב‬ ‫זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע‪ .‬ומי שלא‬ ‫המכתב‪ ,‬התפלא מאוד על שהגאון מזאלקווא הפליג‬ ‫הגאון הגדול המובהק‪ ,‬מופת הדור‪ ,‬תפארת ישראל‪...‬‬ ‫ראה גודל שפלותו ושברון לבבו אחרי שובו מהצדיקים‬ ‫בשבחים על הגרש"ק בהיותו עוד צעיר לימים באותו‬ ‫'היה אחד מגאוני ארץ בימיו‪ ,‬וגם היה גביר גדול ובצל‬ ‫הקדושים הללו נ"ע‪ ,‬לא ראה שפל ברך מימיו‪.‬‬ ‫זמן‪ ,‬וגם שהגאון מזאלקווא היה ממעט בתוארים‪ ,‬ולכן‬ ‫החכמה צל הכסף‪ ,‬וחיזק מוסדות הדת‪ ,‬ועשה אזנים‬ ‫וכה מתאר נכדו בהקדמה לספר 'מבשר טוב' תולדות‬ ‫התחיל לבחון להגאון‪ ,‬וכך ישב עמו במשך שבע שעות‪,‬‬ ‫לתורה‪ ,‬כי בכל סביבותיו הקים עולה של תורה‪'...‬‬ ‫הרבי ר' הירש מרימנוב זי"ע‪ ,‬שרבינו היה הראשון‬ ‫ואז נוכח לדעת כי אמנם לא בכדי כתב מה שכתב‪.‬‬ ‫(הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל בעמח"ס 'נפש‬ ‫שתרם מכספו לבנות בית חדש עבור הרה"ק ברימנוב‪.‬‬ ‫ונצטער מאוד שלא יוכל להמשיך ללוות עם הגרש"ק‬ ‫חיה')‪' ,‬נודע ביהודה‪ ,‬ובישראל גדול שמו‪ ,‬של האדם‬ ‫ומביא עוד שם שתי עובדות מגודל הכנעתו וביטולו‬ ‫לבראד‪ ,‬וכתב לו מכתב חביון למסור ביד ידידו הגרא"ז‬ ‫הגדול בענקים‪ ,‬הגאון המפורסים בתורת צדקתו ויראתו‪,‬‬ ‫להרה"ק הר"ר הערש מרימנוב זי"ע‪.‬‬ ‫מרגליות לאשר ולחזק דברי הגאון מזאלקווא‪ ,‬וכתב בין‬ ‫חריף ובקי בכל חדרי תורה‪ ,‬פאר דורו‪ ,‬הפיץ אור תורתו‬ ‫פעם אחת כאשר שבת רבינו להסתופף בצל הקודש‪,‬‬ ‫השאר‪' ,‬פלפלתי עמו בשעה שהייתי חד כרעא בארעא‬ ‫על פני תבל‪( ,'...‬הגה"ק רבי רבי צבי הירש אורנשטיין‬ ‫וביום הראשון סעד את סעודתו על שלחנו של הרבי ר'‬ ‫וחד כרעא בהעגלה משך ז' שעות רצופות‪ ,‬וראיתי כי כל‬ ‫אבד"ק לבוב זי"ע בהסכמתו שם)‪ ,‬ה"ה רבינו הרה"ק רבי‬ ‫הירש וישב לימינו‪ .‬בתום הסעודה ניגש אל הרה"ק‬ ‫רז לא אניס ליה וכל שערי התורה והוראה לפניו‬ ‫אברהם זאב וואלף פרענקל זי"ע‪ ,‬אבד"ק פשעווארסק‪,‬‬ ‫הרכין את ראשו וביקש‪ ,‬רבי ברכני! הרה"ק נרתע‬ ‫גלויים‪[ '...‬כמבואר בארוכה בספר תולדות שלמה –‬ ‫ולימים בעיר ריישא ושם מנו"כ‪ .‬נולד בשנת תק"מ‬ ‫לאחוריו‪ ,‬ואמר‪ ,‬מי אנכי לברך את כבוד הדרת גאונו?‬ ‫הגאון רש"ק עמוד כח‪-‬לג]‪,‬‬ ‫לאביו החסיד 'רבי בנימין פאשאווער' ‪ -‬על שם אחוזתו‬ ‫אך הוא לא ויתר והפציר בו מאוד‪ ,‬עד שנעתר הרבי‬ ‫מקום מגוריו ‪ -‬ריישא‬ ‫שהיתה לו בכפר פאשאווא שבין סאניק ולינסק‪.‬‬ ‫ואמר הלא הנני כהן! ויברכהו‪.‬‬ ‫קרוב לשלשים שנה חי ופעל הגאון בעיר ריישא‪ ,‬ולמרות‬ ‫משחר ימיו הוכר כעילוי מיוחד ומתמיד גדול עובד ה'‬ ‫שוב פעם אחרת היה הרה"ק רצ"ה מרימנוב בעיר‬ ‫שלא אבה לקבל עליו עול הרבנות‪ ,‬האיר משם פני תבל‬ ‫באמת ובתמים‪ ,‬מתחילה הלך ללמוד בקלויז בעיר לינסק‬ ‫ריישא‪ ,‬ונכנס לבקר אצל הגה"ק רבינו אשר חרד לקראת‬ ‫בהדר גאונו‪ ,‬ושמו נתפרסם לגאון ולתפארת כאחד‬ ‫אצל הרה"ק רבי מנחם מענדיל רובין מלינסק [עליו‬ ‫האורח הגדול‪ ,‬וערך לכבודו שלחן ונתיישבו לסעוד‬ ‫מגדולי הדור‪ ,‬וזכה לשתי שולחנות בבת אחת‪ ,‬שזיכהו‬ ‫הארכנו בגליון לחג הסוכות שעעל"ט]‪ ,‬לימים עבר לישיבת‬ ‫יחדיו‪ .‬אחר הסעודה ניגש תלמידו ובן משק ביתו של‬ ‫ה' בעשירות מופלגת‪.‬‬ ‫זאמושטאש אצל רב העיר הגאון רבי מרדכי ראבין זצ"ל‪.‬‬ ‫רבינו להסיר את הכלים הריקים מעל השלחן‪ .‬אבל רבינו‬ ‫בהקדמה לספרו משיב כהלכה מתאר נכדו המו"ל גדלותו‬ ‫בהגיעו לפרקו נשא לו לאשה בתו הצקדנית של הרה"ק‬ ‫לא הניחו לגעת בכלים‪ ,‬באמרו‪ ,‬גם הוצאת כף ומחתה‬ ‫של רבינו‪ ,‬בהיותו מפרנס את עניים נגלים ונסתרים יום‬ ‫רבי אברהם משה מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬ובהשתדלותו‬ ‫עבודה היא ובעי כהונה‪...‬‬ ‫יום‪ ,‬וביום ה' וביום ו' ‪ -‬עש"ק הכפיל לפזר ולחלק כמעט‬ ‫נבחר חתנו הצעיר כעבור זמן קצר לכהן פאר כרב ואב"ד‬ ‫או אז כאשר יחדיו המתיקו בסוד שיח שרפי קודש פנה‬ ‫לא הניח ידו מלחלק צדקה‪ ,‬ואף גם זאת כי בעצמו‬ ‫דמתא פשעווארסק‪ ,‬וכך ישב על כס הרבנות בעיר‬ ‫רבינו ושאל את הרה"ק מרימנוב‪ ,‬אדוני מורי ורבי! נא‬ ‫השגיח על כל תינוק ותינוק בפרטית שיהיו להם לחם‬ ‫פשעווארסק עד לפטירת אשת נעוריו‪ .‬ועל שם קהילה‬ ‫יודיעני ממי למד חכמת האמת‪ ,‬ומי גילה לו רזין‬ ‫לאכול ובגד ללבוש וכל הצטרכותם‪ ,‬ושיהיו שוקדים על‬ ‫נאה זו נקרא לדורות על אף שלימים תקע אהלו‬ ‫עילאין? השיב לו הרה"ק‪' ,‬ידע כבוד מעלתו כי יש ל"ב‬ ‫דלתי התורה והיראה‪ ,‬וכן חיזק מוסדות הדת מאוד‪,‬‬ ‫בקהילות נכבדות בישראל יען כי מני אז לא אבה לכהן‬ ‫נתיבות החכמה וכנגדן יש ל"ב עורקים בלב‪ ,‬והאיש‬ ‫ובכל פעם דרוש דרש לפני בני עירו בדברי אגדה מוסר‬ ‫בשום כהונת רבנות עוד‪.‬‬ ‫אשר יזכך את חומרו אז כמה עורקים אשר יזכך כך וכך‬ ‫ותוכחה מתוקים מדבש ונופת צופים‪ .‬ביתו היה לתל‬ ‫במקום מגוריו ‪ -‬בראד‬ ‫נתיבות החכמה יאורו לנגדו‪ ,‬ובאורם יראה אור ואין‬ ‫תלפיות ומקרוב ומרחוק פנו אליו‪ ,‬עם שואליו נמנו‬ ‫לאחר נישואיו בזיוו"ש עם בת חכם נגיד ושוע הג"ר דוד‬ ‫נסתר מנגד עיניו‪'...‬‬ ‫גאוני ישראל כמו הגה"ק בעל ה'שואל ומשיב'‪ ,‬הרה"ק‬ ‫הלוי נאטנזאהן זצ"ל רב דחייטים בבראד ומחכמי‬ ‫אשכבתיה דרבי‬ ‫ה'דברי חיים' ועוד הרבה‪.‬‬ ‫הקלויז עבר לגור בבראד סמוך לחותנו‪ .‬ואע"פ שמיאן‬ ‫בראשית חודש מרחשון שנת תר"ט‪ ,‬השיב את נשמתו‬ ‫בשנת תקס"ד קבעו גדולי הדור תקנות בנוגע הנהגת‬ ‫רבינו לקחת עליו עול הרבנות‪ ,‬אעפ"כ פנו אליו רבים‬ ‫ליוצרה‪ ,‬ומנוחתו כבוד בביה"ח הישן בריישא‪ ,‬ליד‬ ‫השחיטה‪ ,‬ושמו של רבינו בולט בין כ"ב גדולי הרבנים‬ ‫עם שאלות בהלכה‪ ,‬ובזה חיבר ספרו היקר 'שו"ת משיב‬ ‫הגה"ק רבי יעקב צבי יאליש זי"ע בעל מלא הרועים זי"ע‪.‬‬ ‫והצדיקים שחתמו על הכרוז‪ ,‬וביניהם הישועות יעקב‪,‬‬ ‫כהלכה'‪ .‬וכך ישב שם בבראד על התורה והעבודה יחד‬ ‫הוא היה אומר‬ ‫הגרא"ז מרגליות‪ ,‬האוהב ישראל מאפטא‪ ,‬הבאר משה‬ ‫עם ריעו וידידו הגה"ק רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל‬ ‫אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה‪ .‬יש לרמז כי שבעה‬ ‫מקאזניץ‪ ,‬העטרת צבי מזידיטשוב‪ ,‬השר שלום מבעלזא‪,‬‬ ‫בעל שו"ת בית אפרים‪.‬‬ ‫שמות יש לו ליצה"ר ואחד מהן אבן (סוכה נב‪ .).‬וידוע‬ ‫ועוד הרבה‪.‬‬ ‫רצה רבינו לישב במנוחה‪ ,‬קפץ עליו רוגזו של השטן‪ ,‬עד‬ ‫מאמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים‬ ‫רבים מלומדי העיר היו מתלמידיו‪ ,‬וכעדות של הגה"ק‬ ‫שלא היה לו ברירה אחרת לרבינו אלא להעתיק משכנו‬ ‫גמורים אינם יכולים לעמוד שם (ברכות לד‪ .):‬עוד אמרו‬ ‫ה'שואל ומשיב' בהסכמתו וז"ל‪' ,‬הרביץ תורה עם‬ ‫מהעיר בראד אל עבר העיר ריישא‪ .‬אך באמצע הדרך‬ ‫שאלו לחכמה‪ ,‬נפש החוטאת וכו' עד שאמר הקב"ה‬ ‫תלמידים הגונים חריפים‪ ,‬ואיזה מהם היו חריפים‬ ‫לצאת מן העיר‪ ,‬פגש בו הגה"ק רבי שלמה קלוגער זי"ע‬ ‫יעשה תשובה ויתכפר לו‪ .‬וזהו 'אבן מאסו הבונים'‪,‬‬ ‫ובקיאים‪ ,‬והרבה פלפלתי עמהם מפיהם ומפי כתבם‪.'...‬‬ ‫ששם פעמיו אז לבוא לכהן פאטר בעיר בראד‪ ,‬ובידו‬ ‫שת"ח שהם בוני העולם מאסו כ"כ בענין החטא שבא‬ ‫ברישא נשא רבינו בזיווג שלישי את בת הגה"ק רבי‬ ‫מכתב המלצה מאת הגה"ק רבי יוסף יוזפא מזאלקווא‬ ‫מכוח היצה"ר הנקרא 'אבן'‪ ,‬עד שאמרו שאין לו תקנה‬ ‫יעקב זצ"ל אב"ד קאטלבורג‪ ,‬חתן הרה"ק הר"ר שמעלקא‬ ‫זצ"ל בעל ה'יד יוסף' שנכתבו בכדי למסרם לשני גאוני‬ ‫כלל‪ .‬אבל באמת 'היתה לראש פינה' כי גדול כוח הבעל‬ ‫מניקלשבורג זי"ע‬ ‫בראד‪ ,‬ה"ה רבי אפרים זלמן מרגליות‪ ,‬ורבינו‪ ,‬בהם‬ ‫תשובה כנ"ל‪ .‬אך 'מאת ה' היתה זאת' ואכן 'היא נפלאת‬ ‫עם צדיקי דורו‬ ‫ממליץ הגאון מזאלקווא שראוי למנות את הגה"ק רבי‬ ‫בעינינו'‪ ,‬כי רק חסד ה' הוא לקבל הבעל תשובה בכל‬ ‫בהיותו נחשב מפארי גאוני גאליציה היה מן הגדולים‬ ‫שלמה קלוגער זי"ע לראב"ד ומגיד מישרים בבראד על‬ ‫עת ומצב שהוא‪( .‬דרוש בענין תשובה כהקדמה לספר‬ ‫שדבקו באור החסידות‪ ,‬והרבה להסתופף בצל צדיקי‬ ‫מקום הגאון בעל לב אריה זצ"ל שנסתלק בשנת תקע"ח‪.‬‬ ‫משיב כהלכה)‪ .‬זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫הדור בהתבטלות מופלאה‪ .‬בנעוריו שיחר את פני הרה"ק‬ ‫רבינו כאמור היה אז באמצע נסיעתו לצאתו מן העיר‬ ‫בראשית – התחלה חדשה‬ ‫כט תשרי – ספר חפץ חיים ‪ -‬הלכות אסורי לשון הרע – כלל א‬ ‫יסוד היסודות בעבודת השי"ת בכלל‪ ,‬ובדרך החסידות בפרט‪ ,‬הוא‪ ,‬שאל לו לאדם להיבהל‬ ‫גון‪,‬‬ ‫בוד ְּב ָע ְּל ָמא‪ְּ ,‬כ ֹ‬ ‫לו ַרק ְּב ָכ ֹ‬ ‫ֵע ֹ‬ ‫נוג ַ‬ ‫ידע‪ְּ ,‬ד ָכל ֶּש ֵכן ִאם ֹ‬ ‫נּוכל ֵל ַ‬ ‫ּומזֶּה ַ‬ ‫ז‪ִ .‬‬ ‫משום דבר שבא עליו בעבודה‪ ,‬ואף ח"ו נפל ונכשל ועשה נגד רצון הבוב"ה‪ ,‬עם כל זה בכל רגע‬ ‫ש ֵמט ֵמ ֶּהם‪ְּ ,‬ו ֵהם‬ ‫יך ְּל ִה ָ‬ ‫לו ֵע ָצה ֵא ְּ‬ ‫ָשים‪ְּ ,‬ו ֵאין ֹ‬ ‫אנ ִ‬ ‫בּורת ֲ‬ ‫שב ֵבין ֲח ַ‬ ‫ּיו ֵ‬ ‫ש ֹ‬ ‫ֶּ‬ ‫ורגע הקב"ה מצפה לו‪ ,‬שישוב בתשובה‪ ,‬וברגע אחד לשוב אליו ית' כבראשונה‪.‬‬ ‫דו ֵמם ְּו ֹלא‬ ‫יו ֵשב ְּו ֹ‬ ‫ִהיֶּה ֹ‬ ‫שּי ְּ‬ ‫ּוכ ֶּ‬ ‫סּורים ַעל ִפי ִדין‪ְּ ,‬‬ ‫א ִ‬ ‫ְּמ ַד ְּב ִרים ִב ְּד ָב ִרים ָה ֲ‬ ‫וכמו שאמרו הצדיקים (ר"מ מקוברין‪ ,‬הרוזינער‪ ,‬היהודי' הק'‪ ,‬החת"ם סופר) על הפסוק‬ ‫ַדאי‬ ‫ֵע‪ְּ ,‬בו ַ‬ ‫ֵיהם ְּכ ִמ ְּש ַתג ַ‬ ‫ֵח ֵשב ְּב ֵעינ ֶּ‬ ‫יהם ְּכ ָלל‪ ,‬י ָ‬ ‫ְּסּיַע ִע ָמם ְּב ִספּו ֵר ֶּ‬ ‫יַ‬ ‫"כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו" (תהילים ק"ג ח') ונעתיק לשון קדשו של‬ ‫ש ִּי ָק ֵרא‬ ‫מּוטב ְּל ָא ָדם ֶּ‬ ‫ָ‬ ‫ּיו ֵצא ָבזֶּה ָא ְּמרּו ֲחזַ"ל‪,‬‬ ‫ְּד ָאסּור‪ְּ .‬ו ַעל זֶּה ְּו ַכ ֹ‬ ‫הרה"ק ר' ברוך מקאסוב בספרו יסוד האמונה וזל"ק‪ ,‬והקשה וכי מזרח ממערב רחוק כ"כ‪ ,‬הלא‬ ‫ברגע אחד יכול להפוך מצד מזרח לצד מערב‪ .‬ואמר לפרש על דרך שאיתא ברמב"ם הלכות‬ ‫ָרז‬ ‫קום‪ִ ,‬ויז ֵ‬ ‫ִהיֶּה ָר ָשע ָש ָעה ַא ַחת ִל ְּפנֵי ַה ָמ ֹ‬ ‫ָמיו‪ְּ ,‬ו ַאל י ְּ‬ ‫שו ֶּטה ָכל י ָ‬ ‫ֹ‬ ‫תשובה (פ"ז)‪ ,‬התשובה מקרבת את הרחוקים‪ ,‬אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק‪,‬‬ ‫בו‬ ‫ָכון ִל ֹ‬ ‫ִהיֶּה נ ֹ‬ ‫שו ְּוי ְּ‬ ‫ַפ ֹ‬ ‫חו ָתיו ַל ֲע ֹמד ַעל נ ְּ‬ ‫מו ִב ְּש ַעת ַמ ֲע ֹשֶּה ְּב ָכל ֹכ ֹ‬ ‫ַע ְּצ ֹ‬ ‫והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד‪ .‬ועל דרך זה יש לפרש הפסוק‪" ,‬כרחוק מזרח ממערב"‪ ,‬כמו‬ ‫א ַמר‬ ‫רו ִי ְּהיֶּה ֲעבּור זֶּה ֵמה' ִי ְּת ָב ַר ְּך ַעד ֵאין ֵקץ‪ְּ ,‬כ ַמ ֲ‬ ‫טּוח‪ִ ,‬כי ְּש ָכ ֹ‬ ‫ָב ַ‬ ‫שקל לנטות המרחק מזרח ממערב‪ ,‬כי ברגע אחד יכול להפוך את עצמו מצד מזרח לצד מערב‪,‬‬ ‫(ו ָכתּוב)‬ ‫יתא ְּ‬ ‫ש ָכר)‪ְּ .‬ו ִא ָ‬ ‫(כ ִפי ַה ַצ ַער ‪ַ -‬ה ָ‬ ‫ֲחזַ"ל‪ְּ ,‬לפּום ַצ ֲע ָרא ַא ְּג ָרא ְּ‬ ‫כן יוכל האדם לעשות על ידי תשובה‪ ,‬להיות הפשעים נרחקים ממנו כנ"ל‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫ָתן‪ִ ,‬כי ַפ ַעם ַא ַחת ְּב ַצ ַער ִמ ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים ֶּש ֹלא ְּב ַצ ַער‪,‬‬ ‫בות ְּד ַר ִב י נ ָ‬ ‫ְּב ָא ֹ‬ ‫וזה פי' מאמר הגמ' (קידושין מ"ט ע"ב) המקדש את האשה על מנת שאני צדיק גמור‪ ,‬אפי'‬ ‫ְּדי‬ ‫לו ַעל י ֵ‬ ‫או ִל ְּפ ֹרש ִמ ְּד ַבר ִאּסּור ֶּש ָבא ֹ‬ ‫אּורו‪ִ ,‬כי ְּד ַבר ִמ ְּצוָה ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫(ּוב‬ ‫ֵ‬ ‫רשע גמור מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה בדעתו‪ .‬שע"י הרהור אחד של תשובה יכול להתהפך‬ ‫לו‬ ‫ש ָבא ֹ‬ ‫מו ָתּה‪ֶּ ,‬‬ ‫יו ֵתר ִמ ִמ ְּצוָה ַא ֶּח ֶּרת ְּכ ֹ‬ ‫רו ֵמ ָאה ְּפ ָע ִמים ֹ‬ ‫ְּכ ֹ‬ ‫ַצ ַער‪ֹ ,‬ש ָ‬ ‫לגמרי לצדיק‪.‬‬ ‫א ַמר ֲחזַ"ל ַב ִמ ְּד ָרש‪ָ ,‬כל‬ ‫ָך ַמ ֲ‬ ‫ַדאי ַשּי ְּ‬ ‫ש ֹלא ְּב ַצ ַער )‪ְּ .‬ו ַעל ֵעת ָכזֶּה ְּבו ַ‬ ‫ֶּ‬ ‫וזה לשון המדרש שוחר טוב (כ"ב) דבר אחר "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו"‬ ‫אור ַהגָנּוז‪ֶּ ,‬ש ֵאין ָכל ַמ ְּל ָא ְּך‬ ‫זו ֶּכה ָל ֹ‬ ‫חו ֵסם ִפיו‪ֹ ,‬‬ ‫ש ָא ָדם ֹ‬ ‫ֶּר ַגע ְּו ֶּר ַגע ֶּ‬ ‫(מיכה ז' ח')‪ ,‬ישראל אומרים לאומות העולם‪ ,‬אל תשמחי אויבתי לי‪ ,‬למה‪ ,‬כי נפלתי קמתי‪ ,‬תיכף‬ ‫זו‬ ‫בּורה ָר ָעה ָכ ֹ‬ ‫ַהג‪ִ ,‬אם ִנ ְּת ָפס ַב ֲח ָ‬ ‫יך ִי ְּתנ ֵ‬ ‫ּול ִע ְּניַן ֵא ְּ‬ ‫ָכול ְּל ַש ֵער‪ְּ .‬‬ ‫ּוב ִרּיָה י ֹ‬ ‫ְּ‬ ‫לנפילה קימה‪ .‬רבי שמואל אמר לה מן הדא‪" ,‬כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד ט"ז)‪.‬‬ ‫הו ָכ ָחה ְּו ַק ָב ָלה‪ַ ,‬עּיֵן ְּל ַק ָמן ִב ְּכ ָלל ו' ָס ִעיף ד' ה' ו' ְּו ַעּיֵן ְּל ֵעיל‬ ‫ְּל ִע ְּניַן ֹ‬ ‫ובסה"ק פנים יפות (שמות ב') פי' הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"‪ ,‬שכשהנפילה‬ ‫ָך ְּל ָכאן‪.‬‬ ‫אות ט"ז‪ִ ,‬כי ַשּי ְּ‬ ‫אוין ֹ‬ ‫יחה ְּב ָל ִ‬ ‫ַב ְּפ ִת ָ‬ ‫הוא באופן חמור עד כמעט שער הנו"ן‪ ,‬אז קום בתולת ישראל‪.‬‬ ‫וז"ל הרה"ק מוהר"ן מברסלב (תורה רפ"ב) "כי רוב בני אדם שרחוקים מהשי"ת‪ ,‬עיקר‬ ‫שון ָה ָרע הּוא ֵבין ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר ָע ָליו ְּב ִפיו‬ ‫של ָל ֹ‬ ‫ח‪ִ .‬אּסּור זֶּה ֶּ‬ ‫ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות‪ ,‬מחמת שנופלים בדעתם‪ ,‬מחמת שרואים בעצמם‬ ‫בו ִחלּוק ֵבין‬ ‫בו‪ְּ ,‬ו ַגם ֵאין ֹ‬ ‫כו ֵתב ָע ָליו ָד ָבר זֶּה ְּב ִמ ְּכ ָת ֹ‬ ‫שהּוא ֹ‬ ‫או ֶּ‬ ‫ַמ ָמש‪ֹ ,‬‬ ‫גודל קילקולם שקלקלו מעשיהם כל אחד מפי מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו‪,‬‬ ‫ּובין ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר‬ ‫לו ְּב ֵפרּוש ֵ‬ ‫ש ֹ‬‫שון ָה ָרע ֶּ‬ ‫ִאם הּוא ְּמ ַס ֵפר ָע ָליו ַה ָל ֹ‬ ‫ומחמת זה הם נופלים בדעתם ורובן מייאשים עצמן לגמרי‪ ,‬ועל ידי זה אינם מתפללים בכוונה‬ ‫שון‬ ‫א ָפ ִנים) ִב ְּכ ַלל ָל ֹ‬ ‫(ב ָכל ָה ֳ‬ ‫שון ָה ָרע ְּב ֶּד ֶּר ְּך ֶּר ֶּמז‪ְּ ,‬ב ָכל ַג ְּונֵי ְּ‬ ‫ָע ָליו ַה ָל ֹ‬ ‫כלל‪ ,‬ואינם עושים אפי' מה שהיו יכולים לעשות עדיין‪ .‬ע"כ צריך האדם להשכיל מאד על דבר‬ ‫ָה ָרע הּוא‪.‬‬ ‫זה כי כל הנפילות שבדעתו‪ ,‬אע"פ שהוא מחמת מעשים רעים שעשה באמת‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬הנפילה‬ ‫שבדעתו והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על ידי זה‪ ,‬הכל הוא רק מעשי בעל דבר שמחליש‬ ‫דעתו כדי להפילו לגמרי ח"ו‪ ,‬ע"כ צריכין להתחזק מאד לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה‬ ‫מעט טוב ונקודות טובות‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫ובסה"ק בת עין (פסח) מבאר דיסוד זה הוא להתחזק אחר נפילה הוא בחינת ד"ג‪ ,‬שנתברכו‬ ‫ישראל "וידגו לרוב"‪ ,‬ובראש השנה התפללנו שנפרה ונרבה כדגים‪ ,‬שכשיש לו נפילה‪ ,‬ונשבר‬ ‫מזה‪,‬זה בחינת ד"ל‪ ,‬אבל מיד אח"כ הוא מתחזק לבחינת גימ"ל שהוא גומל דלים‪ ,‬ובסדר הזה‬ ‫הוא דרך הרצוי לפני הבורא‪ ,‬שמיד אחר שנשבר לבו מיד מתחזק‪ .‬ע"כ תודה"ק‪.‬‬ ‫וכן הרה"ק ר' אשר מסטאלין כתב באזהרות‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬אפילו נפלת ח"ו ממדרגתך בעבודה‪ ,‬אל‬ ‫תעמוד במקום אחד‪ ,‬רק תחזק את עצמך כי זה מעשה בעל דבר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מי יהין להרים טלפון באמצע שיחה עם מעבידו או עם עורך דין?‬ ‫ודברים נוקבים בענין זה השמיע הרה"ק רבי משה מקאברין זי"ע שאם לא מצאנו זאת בכמה‬ ‫בשנים האחרונות אנו רואים שהשתנה פני ביהמ"ד לחלוטין‪ ,‬בעוד שבכל‬ ‫וכמה ספרים‪ ,‬ומעידים ע"ז עדים נאמנים שרפי מעלה לא היה שייך להעלותם על דל שפתותינו‪,‬‬ ‫הדורות היה בית הכנסת למקדש מעט‪ ,‬כולו קודש לתורה ולתפילה‪ ,‬יהודים‬ ‫דאיש יהודי שנכשל אפילו בעון חמור ביותר‪( ,‬ובכמה ספרים נכתב שאפי' חרבו עדיין נוטף דם‬ ‫נכנסו לביהכנ"ס מתוך יראת כבוד ויראת הרוממות נזהרו אפילו משיחה בטילה‬ ‫מהריגת איש ישראל רח"ל היל"ת)‪ ,‬ואינו יכול תיכף אח"כ לעמוד ולהתפלל‪ ,‬לא דרך עדיין על‬ ‫מפתן החסידות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫קלה בזמן שהייתם בביהכנ"ס וכל האוירה היתה בבחינת "כולו אומר כבוד"‪.‬‬ ‫וכן בספר הק' ישמח ישראל שונה ומשלש דבר זה בספרו‪ ,‬שעל האדם לא לומר נואש לנפשו‪,‬‬ ‫הרי מזה כמה שנים מאז הפך הפלאפון (סעלפא"ן בלע"ז) להיות חלק בלתי‬ ‫וכמו שישראל בימי מרדכי ואסתר אחר שחטאו ואכלו מסעודתו של אותו רשע נדמו כמתים‬ ‫נפרד מחיינו ומצרכינו האישיים‪ ,‬עדים אנו לתופעה רעה בה יהודים נכנסים‬ ‫בעיניהם בשביל מעשיהם‪ ,‬עם כל זה בכח מרדכי ואסתר נתחדשו לגמרי‪ ,‬ובזה פירש הפסוק זה‬ ‫לביהכנ"ס על מנת להתפלל‪ ,‬ותוך כדי התפילה הטלפון מצלצל ומבלבל ומפריע‬ ‫יתנו כל העובר על הפקודים‪ ,‬היינו אפילו ח"ו אם עבר על כ"ל‪ ,‬היינו שחטא ח"ו במדת היסוד‬ ‫למתפלל ולכל באי ביהכנ"ס‪ ,‬ועבירה גוררת עבירה כאשר תוך כדי התפילה בעל‬ ‫שנקרא כל‪ ,‬ועל ידי זה הוא עובר על הפקודים‪ ,‬היינו שמסמא ומחשיך את אור עיניו עד שאינו‬ ‫הטלפון מנסה להשקיט את המכשיר מצילצוליו‪ ,‬או שמתכופף למתחת השלחן‬ ‫רואה כל המצוות ומעשים טובים כראוי‪ ,‬וכו' אעפ"כ בכח האש יוכל לשרוף גם את המסכים‬ ‫ומדבר שם בלחש גבוה‪...‬ועונה לטלפון בביהכנ"ס תוך כדי התפילה‪ ,‬ולעתים גם‬ ‫והמבדילים מזה ולתקן הדבר לשרשו‪ .‬עכתו"ק‪.‬‬ ‫במקומות שאסור להפסיק‪ ,‬וייש אפילו שיוצאים החוצה באמצע התפילה כדי‬ ‫והרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא ביאר בדרך זה הנוסח הברכה הרוצה בתשובה‪ ,‬וז"ל‬ ‫לשוחח עם המתקשר‪ ,‬והשגעון הזאת בה האדם מכור לטלפון כמו מי שמכור‬ ‫הישמח ישראל הרבי ר' בינם מפרשסיחא זצללה"ה זי"ע שאנו אומרים הרוצה בתשובה‪ ,‬ולא‬ ‫לסמים גורם לו להיות מנותק מתפילה ומנותק מבוראו ותוך כדי התפילה אותה‬ ‫המתרצה לשון הרוצה כביכול רצה בתשובה‪ ,‬כי נעשה אהוב לד' כאילו כביכול רצה בתשובה‪,‬‬ ‫הוא לא מתפלל כראוי בגלל שגעונו הנוראה‪ ,‬אותה ההולכת ומתפשטת‪.‬‬ ‫וכל זה עושה הקב"ה מאהבתו‪ ,‬לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬למען השיבו אל אביו שבשמים‪ .‬ע"כ‬ ‫והנה מלבד מה שיש בזה כמה וכמה איסורים חמורים עפ"י ההלכה הרי מלבד זה‬ ‫לה"ק‪.‬‬ ‫יש פה חסרון עצום בעצם ערך התפילה ‪ ,‬שהרי אדם המרשה לעצמו לבוא עם‬ ‫וזה פירוש דברי חז"ל‪" ,‬לעיני כל ישראל זה שבירת הלוחות" (עי' רש"י דברים שם)‪ .‬ומיד‬ ‫מכשיר פלאפון דלוק לתפלה על אף שיודע שאפשר שהוא יצלצל באמצע‬ ‫מתחילים "בראשית"‪ ,‬להודיע לכל כי אין להתרפות משום שבירה שבעולם‪ ,‬אפילו מהשבירה‬ ‫התפלה הרי זה מוכיח כמאה עדים שלוקה הוא ב ידיעה של "מהי תפלה" ערכה‬ ‫והנפילה הכי גדולה‪ ,‬ואסור להשאר מיואש ולהעצר ח"ו אפילו רגע אחד‪ ,‬רק להתחיל מיד‬ ‫ענינה מעלתה ועוד ועוד וכמובן שגם קורטוב של יראת שמים (בלשון המעטה)‪.‬‬ ‫מבראשית‪ ,‬כי על אופן זה נתיסדה הבריאה‪.‬‬ ‫מתוך קונטרס ומקדשי תיראו ‪ -‬בענין שימוש טלפונים בשעת התפילה‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬