gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha

שבוע: בראשית (2026-10-05)

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪( 1‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫תפילין‪ ,‬שלח רבינו לבדוק את התפילין שלו‪ .‬מכאן נלמד על גודל‬ ‫בפרשה ‪287‬‬ ‫האהבה ביניהם‪ .‬וע' בחיי מוהר"ן (אות של"ג)‪ ,‬כמה היה מפליג ר' לוי‬ ‫יצחק מברדיטשוב בגדולתו של רבינו‪ ,‬ובגודל תלמידי רבינו‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫פרשת בראשית ה'תשפ"ז ‪ /‬מאת הרה"ג אליהו עטייה‬ ‫ר' לוי יצחק קידש את עצמו להיות כפרה על ישראל‬ ‫לקבלת השיעור במייל ‪:‬‬ ‫‪6537488@gmail.com‬‬ ‫לקוטי מוהר"ן לו‪ ,‬ו הברדיטשובר‬ ‫ר' לוי יצחק מברדיטשוב ‪ -‬סנגורם של ישראל ‪ /‬הקשר של ר' לוי יצחק עם רבינו הקדוש ‪ /‬ר'‬ ‫ד‪ .‬ואהבה זו הייתה כה גדולה עד שרבי לוי יצחק במסירות נפש‬ ‫לוי יצחק היה בחינת תפילין ‪ /‬ר' לוי יצחק קידש את עצמו להיות כפרה על ישראל ‪ /‬כיצד‬ ‫מופלאה בפטירתו מסר את נפשו עבור רבינו הקדוש‪ .‬והמעשה היה‬ ‫"מ ִׁפי עֶ לְּ יֹון ל ֹא תֵ צֵ א‬ ‫אשית" ‪ִׁ /‬‬ ‫דחה ר' לוי יצחק את מלאך המות ‪ /‬סוד שתי התורות ‪" -‬בְּ ֵר ִׁ‬ ‫הָ ָרעֹות וְּהַ ּטֹוב" ‪ /‬נגע ‪ -‬ענג ‪ /‬הכח העצום של הצדיקים להחזיר אור מצויר לאור פשוט ‪/‬‬ ‫כך (הובא בשיש"ק החדש ח"ג תתס"ב)‪ :‬רבי לוי יצחק מברדיטשוב נפטר‬ ‫פרשת בראשית ‪ -‬ושייכותה לראש השנה ‪ /‬התקיעה ‪ -‬היא האור הפשוט ‪ /‬תשר"ת ‪ -‬פשוט‬ ‫מצויר ושוב פשוט ‪ /‬הציור שהופך את השברים תרועה מרע לטוב ‪ /‬כח התפילה במשך כל‬ ‫ביום כ"ה תשרי שנת תק"ע‪ .‬באותה שנה הייתה שאלה בשמיים‬ ‫אֹותּיֹות חַ ּיִׁ ים ‪ -‬לְּ חַ ּיִׁ ים ‪ /‬לצדיק דוקא יש‬ ‫השנה ‪ /‬כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי? ‪ִׁ /‬‬ ‫איזה צדיק מסכים לעלות לכפרה על עם ישראל‪ ,‬שהרי כשיש‬ ‫את הכח לצייר את האור לטובה ‪ /‬כיצד הצדיק ממתק מעל האדם את הדין ‪ /‬לא לבוא‬ ‫לצדיק בידים ריקניות ‪ /‬מעלת בעל תוקע צדיק ‪ /‬קול ודיבור ‪ -‬ניגון ושיר ‪ /‬סדד ברכות עם‬ ‫חלילה קטרוג גדול של עוונות‪ ,‬יש צדיקים שמוכנים למסור את‬ ‫התקיעות ‪ -‬קול ודיבור ‪ /‬מלכויות זכרונות שופרות ‪ /‬מתקיעה אחת של פשט הכתוב נעשו‬ ‫נפשם כפשוטו לכפרה‪ .‬ורבינו הסכים בשנת תק"ע למסור את עצמו‬ ‫יֹודעֵ י ְּתרּועָ ה" ‪/‬‬ ‫מאה קולות ‪ /‬הדרשות בגמ' ‪ /‬כיצד מגיעים למאה קולות ‪" /‬אַ ְּש ֵרי הָ עָ ם ְּ‬ ‫ראש השנה שחל בשבת ‪ /‬ההתקשרות לצדיק בשביל ציור האור ‪ /‬זכר ‪ -‬אור פשוט‪ ,‬נקבה ‪-‬‬ ‫על קידוש ה' לכפרה על עם ישראל‪ .‬אמנם אומר רבינו‪ :‬כשהגיע‬ ‫אור מצויר ‪ /‬זכר ‪' -‬יש'‪ ,‬נקבה 'יש מיש' ‪ /‬פתח וצירי ומעליהם הקמץ ‪ /‬ההיולי וד' היסודות ‪/‬‬ ‫הרמז בשם הוי"ה ובקוצו של יו"ד ‪ /‬הטעם שקדם לד' יסודות‪ ,‬יסוד היסודות ‪ -‬ההיולי ‪ /‬חסד‬ ‫הרגע האחרון התחרטתי ואמרתי שאינני מסכים‪ .‬שאלו בשמיים מי‬ ‫ה' בבריאת ההיולי ואחר כך ממנו ד' יסודות ‪ /‬סוד הסביבון ‪ -‬הנג"ש ‪ /‬כל נשמה מקבלת את‬ ‫יסכים במקומו‪ ,‬שכן אם אין מחליף – לא ניתן להתחרט‪ .‬ורבי לוי‬ ‫כל ההזדמנויות ‪ /‬מחזוריות הבריאה ‪ /‬תחיית המתים ‪ /‬המעשה ברב אחאי בר יאשיה ‪/‬‬ ‫מדוע גם צדיקים צריכים לשוב להיות עפר לפני התחייה ‪" /‬הילודים למות והמתים להחיות"‬ ‫יצחק מברדיטשוב אמר שהוא כבר מבוגר ומוכן לקחת זאת על‬ ‫השיעור לרפואה שלימה של שרון בן נעימה נעֹמי 'אל נא רפא נא לו'‬ ‫עצמו‪ .‬ורבינו אמר שאף על פי כן הוא מתיירא על להבאה‪ ,‬ואכן‬ ‫ולעילוי נשמת אולגה (חולה) בת סימי ומאיר זכרונה לברכה‬ ‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בשנת תקע"א‪ ,‬רבינו בעצמו נפטר לאחר ראש‬ ‫השנה‪ ,‬בח"י בתשרי‪.‬‬ ‫ר' לוי יצחק מברדיטשוב ‪ -‬סנגורם של ישראל‬ ‫כיצד דחה ר' לוי יצחק את מלאך המות‬ ‫א‪ .‬אנחנו נמצאים בהילולא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬אוהב‬ ‫ישראל‪ ,‬המלמד סניגוריה על עם ישראל‪ .‬והקדוש ברוך הוא תמיד‬ ‫ה‪ .‬הגיע מלאך המוות לקחת את נשמתו של רבי לוי יצחק מיד‬ ‫רוצה שילמדו סניגוריה על עם ישראל‪ ,‬וכפי שכתוב במדרש (ילקוט‬ ‫לאחר ראש השנה‪ .‬ורבי לוי יצחק היה שואג שאגות של פחד‪ ,‬וגער‬ ‫ישעיה רמז ת"ו) שאפילו חס וחלילה כשעם ישראל לא בסדר‪ ,‬אם אדם‬ ‫במלאך המוות‪ :‬השתגעת?! עכשיו?! הרי מתקרב חג סוכות והמצווה‬ ‫מלמד עליהם דלטוריה‪ ,‬כלומר לשון הרע‪ ,‬הקדוש ברוך הוא כועס‬ ‫שלי היא ארבעת המינים‪ ,‬ובפרט האתרוג! ואתה בא להרוג אותי‪.‬‬ ‫עליו‪ :‬מי זה שמלמד דלטוריה ולשון הרע על בניי? משל לאבא שיש‬ ‫ומול צדיק קדוש כזה כמו ר' לוי יצחק‪ ,‬אפילו מלאך המוות לא יכול‬ ‫לו בן אהוב‪ ,‬שאינו מוכן לשמוע על בנו שום דבר רע‪ ,‬אלא רק‬ ‫לעשות דבר‪ ,‬ואמר שישוב לאחר סוכות‪ .‬כשהגיע אסרו חג‪ ,‬שבארץ‬ ‫דברים טובים‪ .‬ורבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬הייחוד שלו – תמיד‬ ‫ישראל הוא ביום כ"ג תשרי‪ ,‬אך בחוץ לארץ בשל יום טוב שני של‬ ‫ללמד זכות על עם ישראל‪.‬‬ ‫גלויות שמחת תורה יוצא ביום כ"ג תשרי ואסרו חג הוא ביום כ"ד‬ ‫תשרי ‪ -‬ואז בא מלאך המות‪ ,‬דחה אותו רבי לוי יצחק שוב ואמר‬ ‫הקשר של ר' לוי יצחק עם רבינו הקדוש‬ ‫לו‪ :‬אסרו חג הוא גם כן חלק מהחג‪ .‬ולכן חזר המלאך ביום למחרת‪,‬‬ ‫ב‪ .‬יש קשר עמוק בין רבינו הקדוש לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪,‬‬ ‫ביום כ"ה בתשרי‪ ,‬ואז נסתלק רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪.‬‬ ‫והאהבה ביניהם הייתה גדולה מאוד‪ .‬עד שרבי לוי יצחק‪ ,‬כשהיה‬ ‫אשית"‬ ‫"ב ֵר ִׁ‬ ‫סוד שתי התורות ‪ְּ -‬‬ ‫לפעמים רואה אנשים טובים במיוחד‪ ,‬היה שואל למי הם מקורבים‪,‬‬ ‫וכשהיו אומרים לו שהם מקורבים לרבינו הקדוש‪ ,‬היה אומר‪ :‬אני‬ ‫ו‪ .‬היום בעז"ה נלמד תורה המשותפת לרבי לוי יצחק מברדיטשוב‬ ‫מסתובב בעולם ורואה הרבה אנשים‪ ,‬ובכל מקום שאני מוצא טוב‪,‬‬ ‫ולרבינו הקדוש‪ ,‬ונראה כיצד הצדיקים משלימים זה את זה‪ .‬רבי לוי‬ ‫אני רואה שכבר רבינו קדם אותי ומצא את הטוב הזה‪.‬‬ ‫יצחק בספרו הקדוש 'קדושת לוי' בפרשתנו מביא את הנדרש על‬ ‫אשית ‪ -‬ב'‬ ‫"ב ֵר ִ‬ ‫המילה בראשית בתיקוני זוהר (תיקון כ"ח דף עב‪ּ ְּ :):‬‬ ‫רבי לוי יצחק מברדיטשוב תמיד היה מחפה על רבינו‪ ,‬שכן היה לו‬ ‫אשית"‪ .‬והביאור בשתי 'ראשית' אלו ‪ -‬שזה מרמז על תורה‬ ‫ֵר ִ‬ ‫כוח גדול בעולם‪ ,‬ובאותו זמן שהייתה מחלוקת על רבינו הקדוש‪,‬‬ ‫שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬התורה שבכתב נכתבה בקיצור וברמזים‪,‬‬ ‫תמיד עמד לימינו‪ .‬וכן רבינו היה מכנה את ר' לוי יצחק "הפאר‬ ‫ואילו התורה שבעל פה דורשת ומפרשת אותה‪ .‬ויש כוח עצום‬ ‫דקהילתנו" ‪ -‬כלומר הפאר של קהילת הצדיקים‪ .‬שכן הצדיקים‬ ‫לחכמים לפרש את התורה כפי הבנתם‪ ,‬ופירושם הוא הקובע‪.‬‬ ‫נקהלים יחד כקהילה‪ ,‬ורבינו קרא לו הפאר והראש של הקהילה‪.‬‬ ‫ועניין זה של 'פאר' הוא בחינה של תפילין‪ ,‬כפי שדרשו חז"ל (ברכות‬ ‫וכפי שמפורסם בגמרא (בבא מציעא נט‪ ):‬בעניין תנור של עכנאי‪,‬‬ ‫"פאֵ ר אֵ ּל ּו ְּּת ִפ ִּלין"‪ ,‬וזה היה עניינו של רבי לוי יצחק‪.‬‬ ‫יא‪ .‬סוכה כה‪ְּ ּ ):‬‬ ‫שאפילו שהקדוש ברוך הוא וכל מתיבתא דרקיעא כביכול הסכימו‬ ‫עם רבי אליעזר שהתנו טהור טהור‪ ,‬רבי יהושע וחכמים פירשו על פי‬ ‫ר' לוי יצחק היה בחינת תפילין‬ ‫הבנתם בתורה שהתנור טמא‪ ,‬ופירושם הכריע‪ .‬כלומר‪ ,‬יש תורה‬ ‫ג‪ .‬ומסופר שבזמן שרבי לוי יצחק יצא והסתובב בעולם כדי לאסוף‬ ‫אשית חָ ְּכ ָמה י ְִּר ַאת‬ ‫"ר ִ‬ ‫הנקראת 'ראשית'‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים קיא‪ ,‬י) ֵ‬ ‫כסף לפדיון שבויים‪ ,‬אמר רבינו‪ :‬אם הצדיק הקדוש הזה חס וחלילה‬ ‫ה'" ‪ -‬וחכמה היא התורה‪ ,‬וכן עם ישראל נקראים בשם זה ככתוב‬ ‫מתבזה בעולם‪ ,‬שהרי כשהולכים לאסוף כסף אין זה דבר נעים‪,‬‬ ‫אשית ְּּתבו ָּאתֹה"‪ .‬ויש כח ביד חכמי‬ ‫ִש ָראֵ ל לַ ה' ֵר ִ‬ ‫(ירמיהו ב‪ ,‬ג) "ק ֶֹדש י ְּ‬ ‫ותמיד יש בזה בזיונות‪ ,‬ומחמת הצער של הצדיק ר' לוי יצחק בחינת‬ ‫‪( 2‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫ואף שזה בחינת ש'לא כסדר' מסוף החודש לתחילת החודש‪ ,‬אלא‬ ‫ישראל הנקראים 'ראשית' לפרש את התורה שנקראת 'ראשית'‪,‬‬ ‫שחודש תשרי עצמו ופרשת בראשית הם עניין אחד‪ .‬כי עניינו של‬ ‫ואם כן גם תורה שבעל פה נקראת ג"כ 'ראשית'‪ ,‬ומאחר שהתורה‬ ‫חודש תשרי הוא אותיות תשר"ק ‪ -‬כי אותיות י' ואות ק' מתחלפים‬ ‫אשית"‪.‬‬ ‫אשית ‪ -‬ב' ֵר ִ‬ ‫"ב ֵר ִ‬ ‫נקראת ראשית ויש שתי תורות‪ ,‬הרי אלו ְּ ּ‬ ‫בא‪-‬ב של אי"ק בכ"ר (כמו שהארכנו בהסבר ענין זה כמה פעמים)‪ ,‬וממילא‬ ‫"מ ִׁפי עֶ לְּ יֹון ל ֹא תֵ צֵ א הָ ָרעֹות וְּהַ ּטֹוב"‬ ‫ִׁ‬ ‫תשרי מרמז על אותיות תשר"ק שהם האותיות מהסוף להתחלה‪,‬‬ ‫והשבת האחרונה של חודש תשרי – שהיא שבת בראשית ‪ -‬שבת‬ ‫ז‪ .‬ונבאר את סוד ב' ראשית‪ ,‬הנהגת הקדוש ברוך הוא בעולמו היא‬ ‫מברכין של חודש חשוון‪ ,‬מלמדת על ראש השנה‪ .‬וכמובן המאפיין‬ ‫הנהגה מופלאה שנותנת לנו פתח לפעול בה‪ .‬וכפי שמביא רבינו‬ ‫העיקרי של ראש השנה הוא 'תקיעת שופר'‪ .‬ונסביר עתה אחד‬ ‫"מ ּ ִפי ֶע ְּליוֹ ן‬ ‫בליקוטי מוהר"ן (חלק א‪ ,‬תורה לו אות ו) על הפסוק (איכה ג‪ ,‬לח) ִ‬ ‫מהסודות הרבים שיש בתקיעת שופר‪.‬‬ ‫לֹא ֵתצֵ א הָ ָרעוֹ ת וְּ הַ ּטוֹ ב"‪ ,‬ולכאורה קשה איך יתכן שמפי עליו לא‬ ‫תצא‪ ,‬הרי ה' הוא הקובע כל מה שקורה בעולם! ומבאר שם רבינו‪,‬‬ ‫התקיעה ‪ -‬היא האור הפשוט‬ ‫וז"ל‪" :‬וזהו כלל גדול כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט"‪,‬‬ ‫יא‪ .‬על תקיעת שופר נאמר בגמרא (ראש השנה לג‪ ):‬שצריך להיות‬ ‫עכ"ל‪ .‬ומשמעות הדבר‪ ,‬שהקדוש ברוך מוציא שפע של "אור פשוט"‬ ‫"פשוּטָ ה ְּלפָ נֶיהָ ּ ְּפשוּטָ ה ְּל ַאח ֲֶריהָ " ‪ -‬התקיעה הפשוטה‪ ,‬היא‬ ‫בסדר ּ ְּ‬ ‫בעולם‪ ,‬שהוא אור שעדיין אינו מצויר לטוב או לרע‪ ,‬כפי שעץ פשוט‬ ‫קול הפשוט של התקיעה‪ ,‬ואילו על ראש השנה נאמר (במדבר כט‪ ,‬א)‬ ‫הוא חומר גלם שעוד לא עשו בו צורה ופעולה‪ ,‬כך האור הפשוט‬ ‫"יוֹ ם ְּּתרו ָּעה י ְִּהיֶה לָ כֶ ם"‪ ,‬לא נזכר בפירוש אלא 'תרועה'‪ ,‬ותרועה זו‬ ‫שיוצא הוא עדיין לא מצויר מה יהיה ממנו‪.‬‬ ‫בין אם היא שברים ובין אם תרועה‪ ,‬היא כבר קול מצויר ומנגינה‪,‬‬ ‫נגע ‪ -‬ענג‬ ‫לעומת התקיעה שהיא אור פשוט‪ .‬רבי לוי יצחק מברדיטשוב מחדש‬ ‫שתקיעת שופר בראש השנה קובעת את כל השנה‪ ,‬מפני‬ ‫ח‪ .‬וכבר הבאנו מדברי הבעל שם טוב הקדוש שהכוונה ב'אור פשוט'‪,‬‬ ‫שהתקיעות מוציאות את ה"אור הפשוט" שבו מונח השפע של כל‬ ‫לאותיות שיורדות מהשמיים‪ ,‬והקדוש ברוך הוא נותן לבני האדם‬ ‫השנה כולה‪( .‬ועל אף שאנו אחרי החגים‪ ,‬הרי חסידי ברסלב חיים את ראש השנה כל‬ ‫את הכוח לצרפן‪ .‬כפי שמובא בספר יצירה (פרק ב‪ ,‬משנה ד) "אֵ ין ַּב ּטוֹ בָ ה‬ ‫השנה‪ ,‬וראוי לדבר בזה)‪.‬‬ ‫ְּל ַמ ְּעלָ ה מֵ עֹנֶג וְּ אֵ ין ָּב ָר ָעה ְּל ַמ ּ ָטה ִמ ּ ֶנגַע" ‪ -‬שאלו אותן אותיות בדיוק‬ ‫– ע'‪ ,‬נ'‪ ,‬ג'‪ .‬אם האדם טוב‪ ,‬הוא מצייר אותן ל"עונג" הכולל את כל‬ ‫תשר"ת ‪ -‬פשוט מצויר ושוב פשוט‬ ‫הטובות‪ ,‬ואם חלילה אינו טוב‪ ,‬הן מצטיירות ל"נגע" ‪ -‬הכולל את‬ ‫יב‪ .‬ואם כן ‪ -‬שהתקיעה היא אור הפשוט‪ ,‬די היה לכאורה בתקיעה‬ ‫כל המחלות‪ .‬והחידוש העצום של הבעל שם טוב הוא שגם אם‬ ‫פשוטה אחת‪ ,‬אלא שמופיעים קולות השברים והתרועה שהם‬ ‫חלילה השפע הצטייר לרע ‪ -‬ויש לאדם מחלות וייסורים שצריך‬ ‫מצביעים על דינים‪ .‬וכמו שלפי הקבלה הם מרמזים על השמאל של‬ ‫לרפאותם‪ ,‬ניתן להפוך את ה'נגע' בחזרה ל'ענג'! ע"י שמחזירים‬ ‫הספירות‪ :‬בינה גבורה הוד‪ ,‬שברים ‪ -‬קול של שבר‪ ,‬תרועה ‪ -‬יבבות‬ ‫אותו שוב ללמעלה להיות 'אור פשוט'‪ ,‬שכן אין הדין נמתק אלא‬ ‫ובכייה‪ .‬והרמז בכך הוא שהאור הפשוט לפעמים מצטייר לשברים‬ ‫בשורשו‪ ,‬ואפשר להחזיר את האותיות חזרה למעלה ולציירן מחדש‪.‬‬ ‫ותרועה בעקבות הדין של ראש השנה‪ .‬אך מיד לאחר מכן אנו‬ ‫הכח העצום של הצדיקים להחזיר אור מצויר לאור פשוט‬ ‫תוקעים תקיעה ‪" -‬פשוטה לאחריה"‪ ,‬שמשמעותה להחזיר את‬ ‫השברים והתרועה חזרה לאור פשוט‪ ,‬כדי שנוכל לצייר אותו מחדש‪.‬‬ ‫ט‪ .‬אך כוח זה שמור לצדיקים גדולים שמסוגלים להחזיר את הדין‬ ‫"מ ּ ְּש ַמיָּא מֵ יהַ ב ָיה ֲִבי‬ ‫למקורו‪ ,‬בבחינת מה שאמרו חז"ל (תענית כה‪ִ ).‬‬ ‫הציור שהופך את השברים תרועה מרע לטוב‬ ‫ש ְּק ִלי"‪ ,‬משמים מורידים את האור הפשוט ‪ -‬שזה בחיינת‬ ‫ִמ ְּש ָקל לָ א ָ‬ ‫יג‪ .‬וכיצד נעשה הציור השני? יש לדעת שבין למילה שברים ובין‬ ‫שמהשמים נותנים‪ ,‬אבל לא לוקחים חזרה את האור אחרי שהוא‬ ‫למילה תרועה יש פירוש נוסף מלבד שבר ויבבות וכפסוק (תהלים ב‪,‬‬ ‫מצויר‪ .‬ולכן הדבר הזה קשה מאוד לומר לקדוש ברוך הוא שאינם‬ ‫שבֶ ט ַּב ְּרזֶל"‪ ,‬כי שברים הוא גם לשון 'שבר' ומזון‪ ,‬וכמו‬ ‫"תר ֵֹעם ְּ ּב ֵ‬ ‫ט) ְּּ‬ ‫מרוצים מהתוצאה שיצאה מ'אור הפשוט'‪ ,‬ושאנחנו ומבקשים‬ ‫שכתוב (בראשית מב‪ ,‬א) " ַויּ ְַּרא יַעֲ קֹב ִ ּכי יֶש ֶ‬ ‫שבֶ ר ְּ ּב ִמ ְּצ ָריִם" ‪ -‬ו'שבר'‬ ‫להחזיר זאת לאור פשוט‪ .‬רק שכח זה שמור לצדיקים‪ ,‬כמו ר' חנינא‬ ‫הוא לשון מזון‪ ,‬וכן תרועה הוא ג"כ לשון רעיה ושפע‪ ,‬וכן סוד הפסוק‬ ‫בן דוסא שהיה לו את הכח להחזיר לשמים מה שנתנו כאן בארץ‪,‬‬ ‫"ל ְּרעוֹ ת ְּ ּביַעֲ קֹב ַע ּמוֹ " ‪ -‬שזהו שפע טוב של בני חיי‬ ‫(תהלים עח‪ ,‬עא) ִ‬ ‫וכן לשאר הצדיקים הגדולים‪ ,‬שיש להם את הכח להחזיר חזרה את‬ ‫ומזוני ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫האור המצויר מהארץ לשמים‪ ,‬ולצייר אותו שוב מחדש‪ ,‬אשריהם‪.‬‬ ‫כח התפילה במשך כל השנה‬ ‫פרשת בראשית ‪ -‬ושייכותה לראש השנה‬ ‫יד‪ .‬נמצא שיש בתקיעות כמה אפשרויות‪ ,‬יש אפשרות שיוצא‬ ‫י‪ .‬והנה הקדמה זו שייכת להבנה של סוד תקיעת שופר‪ .‬כי אף‬ ‫בתקיעה הראשונה אור פשוט‪ ,‬ואחר כך יש שברים תרועה‪ ,‬לשון‬ ‫שאנחנו קוראים את פרשת בראשית רק לאחר ראש השנה‪ ,‬מכל‬ ‫שבר ומזון‪ ,‬והכל לטובה ‪ -‬זהו כשזוכים ונכתבים ונחתמים לאלתר‬ ‫מקום הפרשה בעצמה מתחילה ומספרת מה שהיה לפני ראש השנה‬ ‫לחיים טובים מיד בראש השנה‪ .‬אבל יש פעמים שבתקיעה‬ ‫הראשון‪ ,‬שכן פרק הראשון בחומש שמדבר על 'מעשה בראשית' ‪-‬‬ ‫הראשונה אכן יצא אור פשוט‪ ,‬אבל בשברים תרועה הוא הצטייר‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬הוא מדבר מיום כ"ה באלול ועד ראש השנה‪ ,‬ויום‬ ‫לרעה‪ ,‬לשברון ובכיות‪ ,‬ומיד עשינו תקיעה אחרונה‪ ,‬להחזיר את‬ ‫הששי של הבריאה הוא יום ראש השנה‪ .‬ואכן עתה כשקוראים‬ ‫האור המצויר לרעה‪ ,‬להיות שוב אור פשוט‪ .‬רק שהשאלה מתי יצייר‬ ‫פרשת בראשית‪ ,‬צריך ללמוד כמה דברים השייכים לראש השנה‪.‬‬ ‫‪( 3‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫האדם שהצטייר לרעה ‪ -‬אל מוחו הקדוש ומחזירו שם שוב להיות‬ ‫שוב האור הפשוט שחזר בתקיעה האחרונה מחדש לטובה?‬ ‫'אור פשוט'‪ ,‬ומוציא מפיו אותיות קדושות בדר הפוך מהציור הרע‪,‬‬ ‫והתשובה שזה נעשה על ידי דיבורי התפילה במשך השנה‪.‬‬ ‫כמו שנתנו את הדוגמא מקודם‪ ,‬אם הצטייר לאדם האותיות ג' נ' ע'‬ ‫כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי?‬ ‫שבאו כאור פשוט לנגע שזה כולל את כל המחלות‪ ,‬כשאתה בא‬ ‫אל הצדיק‪ ,‬יש לו את הכח לקחת ממך את האור המצויר לרעה‪,‬‬ ‫טו‪ .‬ובזה נבין בפנימיות את מה שהקשו בגמרא (ראש השנה טז‪ ).‬על מה‬ ‫ולעלות אותו אל מוחו הקדוש‪ ,‬ושם הוא הופך אותו בשורשו שוב‬ ‫"א ְּ ּק ִצ ֵירי ו ְּּמ ִר ֵ‬ ‫יעי" ‪ -‬היינו על החולים‪,‬‬ ‫אנו מתפללים כל השנה כולה ַ‬ ‫להיות אור פשוט‪ ,‬וכשהוא נותן לך ברכה‪ ,‬הוא מוציא את האותיות‬ ‫הרי הכל כבר נגזר בראש השנה? כלומר שאם אנחנו רואים שהאדם‬ ‫בסדר הנכון של ענג‪ ,‬ועי"ז חלה הברכה והרפואה‪.‬‬ ‫הזה חולה‪ ,‬סימן שהאור הפשוט הצטייר אצלו בשברים תרועה‬ ‫לרעה‪ .‬אז איך אנחנו יכולים לשנות זאת? והיישוב הוא‪ ,‬שכיון שמיד‬ ‫לא לבוא לצדיק בידים ריקניות‬ ‫עשינו תקיעה אחרונה ‪ -‬להחזיר את האור המצויר לרעה‪ ,‬להיות‬ ‫יט‪ .‬ובזה נביא עוד עומק בדברי רבינו ב'ספר המידות'‪ ,‬שכתב‬ ‫שוב אור פשוט‪ ,‬וא"כ מה שעכשיו האדם נעשה חולה‪ ,‬זה משום‬ ‫יקנִ יּוֹ ת‪.‬‬ ‫(בהמתקת דין ח"ב אות י') וז"ל‪ְּ :‬לפַ יֵּס ִמידַּ ת הַ דִּ ין ‪ -‬אֵ ינוֹ ְּ ּבי ַָדיִם ֵר ָ‬ ‫שעכשיו הצטייר שוב האור הפשוט לרעה‪ ,‬ואנו בתפילתנו שוב‬ ‫שיֵּש לוֹ ַע ְּצבוּת ‪ -‬י ּ ִֵתן ַמ ּ ָתנָה לַ ַּצדִּ יק‬ ‫ועוד כתב (עצבות ח"א אות יא) ִמי ֶ‬ ‫מחזירים את האותיות לקדוש ברוך הוא ומורידים אותן חזרה כדי‬ ‫ּ ָת ִדיר‪ .‬ויבוא השלישית (בצדיק ח"א אות כ')‪ ,‬וז"ל‪ :‬ו ְּּבכֵ ן אֵ ין לָ בוֹ א ְּלהַ ַּביִת‬ ‫לצייר את השפע לטוב‪.‬‬ ‫יקנִ יּוֹ ת ‪ -‬היינו שלא לבוא לבית הצדיק בידים ריקניות‪.‬‬ ‫ְּ ּבי ַָדיִם ֵר ָ‬ ‫אֹותּיֹות חַ ּיִׁ ים ‪ -‬לְּ חַ ּיִׁ ים‬ ‫ִׁ‬ ‫ומבואר בפנימיות כל מידות אלו שלא יבוא אדם לקבל ברכה‬ ‫מצדיק בידיים ריקות‪ .‬שכן כשהאדם מביא משהו גשמי לצדיק‪ ,‬הוא‬ ‫טז‪ .‬וכך כותב רבי לוי יצחק ב'קדושת לוי'‪ ,‬וז"ל‪" :‬וְּ ָאנ ּו ִ ּב ְּת ִפ ּ ָל ֵתנ ּו‬ ‫מוסר יחד עם זה את האור שלו לצדיק‪ ,‬ובמקרה שלנו מדובר אפילו‬ ‫שפַ ע ִעם אוֹ ִתיּוֹ ת חַ יִּים ‪ְּ -‬לחַ יִּים‪ ,‬וְּ זֶה ִעם אוֹ ִתיּוֹ ת‬ ‫עוֹ ִשים ִצ ְּמצוּם ַּב ּ ֶ‬ ‫על אור שהצטייר חס ושלום שלא לטובה‪ ,‬וכעת אחרי שהצדיק‬ ‫ֹשר‪ ,‬וְּ כֵ ן ְּלכָ ל הַ ּטוֹ בוֹ ת ָּכל אֶ חָ ד‬ ‫חָ ְּכ ָמה ‪ְּ -‬לחָ ְּכ ָמה‪ ,‬וְּ אוֹ ִתיּוֹ ת ע ֶ‬ ‫ֹשר ‪ְּ -‬לע ֶ‬ ‫מקבל את המתנה מהאדם יחד עם האור הנ"ל‪ ,‬אז הצדיק יכול לגזור‬ ‫שיָּכוֹ ל ְּלצַ יֵּר אוֹ תוֹ " עכ"ל‪ .‬ונבאר את דבריו‪" :‬וְּ ָאנ ּו ִ ּב ְּת ִפ ּ ָל ֵתנ ּו‬ ‫ִ ּכ ְּרצוֹ נוֹ ֶ‬ ‫ולצייר את האור לאותיות טובות‪.‬‬ ‫עוֹ ִשים ִצ ְּמצוּם ַּב ּ ֶ‬ ‫שפַ ע"‪ ,‬המילה צמצום בשפע הכוונה לציור‬ ‫שבתפילה מציירים את השפע שהוא אור פשוט איך שאנחנו רוצים‪,‬‬ ‫מעלת בעל תוקע צדיק‬ ‫"עם אוֹ ִתיּוֹ ת חַ יִּים ‪ְּ -‬לחַ יִּים‪ִ ,‬עם אוֹ ִתיּוֹ ת חָ ְּכ ָמה ‪ְּ -‬לחָ ְּכ ָמה"‪ ,‬והכוונה‬ ‫ִ‬ ‫כ‪ .‬זה גם הקשר בין עניין הצדיק לבין תקיעת שופר‪ ,‬שעל ידי‬ ‫אם אנחנו חושבים בתפילה על אותיות 'חיים' ‪ -‬מצטייר השפע‬ ‫ששומעים תקיעת שופר מצדיק ירא וחרד‪ ,‬כמו שמסביר רבינו‬ ‫באותיות חיים ‪ -‬לחיים‪ ,‬ואם חושבים עם אותיות חכמה 'חיים' ‪-‬‬ ‫בליקוטי מוהר"ן (תורה ה)‪ ,‬לא יראים מרעמים ‪ -‬רעמים זה כל הפחדים‬ ‫ֹשר"‪,‬‬ ‫מצטייר השפע באותיות חכמה ‪ -‬לחכמה‪" ,‬וְּ אוֹ ִתיּוֹ ת ע ֶ‬ ‫ֹשר ‪ְּ -‬לע ֶ‬ ‫וכל הדברים הלא טובים של כל השנה‪ .‬כי הצדיק בעצמו כשהוא‬ ‫אלו השלוש דוגמאות שרבי לוי יצחק נותן‪ ,‬ומוסיף "וְּ כֵ ן ְּלכָ ל‬ ‫תוקע בשופר בכח הצדקות שלו מצייר את האור פשוט בשברים‬ ‫שיָּכוֹ ל ְּלצַ יֵּר אוֹ תוֹ "‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הַ ּטוֹ בוֹ ת‪ָּ ,‬כל אֶ חָ ד ִ ּכ ְּרצוֹ נוֹ ֶ‬ ‫"תר ֵֹעם" – לשון מזון ושפע‪ .‬ולכן‬ ‫לבחינת שבר ומזון‪ ,‬ובתרועה ג"כ ְּּ‬ ‫לצדיק דוקא יש את הכח לצייר את האור לטובה‬ ‫כל כך חשוב שהבעל תוקע יהיה צדיק‪.‬‬ ‫יז‪ .‬רבי לוי יצחק לא מוסיף איזה תנאי בדבר‪ ,‬אבל רבינו משלים‬ ‫קול ודיבור ‪ -‬ניגון ושיר‬ ‫"א ְּך ְּל ִפי ְּ ּב ִחינַת ְּ ּכ ִלי‬ ‫זאת ומוסיף תנאי (בליקוטי מוהר"ן שם)‪ ,‬וז"ל‪ַ :‬‬ ‫שיֵּש ְּ ּברוּחָ נִ יּוּת‬ ‫כא‪ .‬ואומר ר' לוי יצחק מברדיטשוב‪" :‬וְּ ִה ּנֵה ָּכל ַמה ּ ֶ‬ ‫הַ ְּמ ַק ּ ֵבל אֶ ת הָ אוֹ ר ‪ָּ -‬כ ְּך נִ ְּצטַ יֵּר הָ אוֹ ר ְּ ּבתוֹ כוֹ ‪ִ ,‬אם הַ ְּ ּכ ִלי הוּא ִ ּב ְּשלֵ מוּת‪,‬‬ ‫ַש ִמיּוּת יֵש קוֹ ל וְּ ִדבּ וּר‪ ...‬הַ ּקוֹ ל הוּא‬ ‫ַש ִמיּוּת‪ ,‬וְּ ִה ּנֵה ְּ ּבג ְּ‬ ‫יֵש ְּ ּכמוֹ תוֹ ְּ ּבג ְּ‬ ‫אֲ זַי הוּא ְּמ ַק ּ ֵבל ִ ּב ְּב ִחינַת ְּמאוֹ רוֹ ת ָמלֵ א" וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והביאור בזה‪ ,‬כי‬ ‫ָּכלוּל" וכו'‪ .‬יש קול‪ ,‬הרבה פעמים אני מסביר את זה על העניין של‬ ‫"מ ּ ִפיו דַּ ַעת ו ְּּתב ּונָה"‪,‬‬ ‫על מנת להוציא דיבורים זכים כתוב (משלי ב‪ ,‬ו) ִ‬ ‫שירה וניגון‪ .‬מה ההבדל בין ניגון לבין שיר? בשיר זה מנגינה שכבר‬ ‫כלומר הכוח של המוח והלב ‪ -‬יוצא בדיבור‪ .‬ואם המוח והלב אינם‬ ‫מצויירת‪ ,‬כי המילים של השיר קבעו את האור של המנגינה מה יהיה‬ ‫נקיים עקב פגם הברית‪ ,‬אין בכוח הדיבור לייצר דיבור טוב‪ ,‬וכמו‬ ‫כלול בו ומה לא‪ ,‬כלומר זה כבר מצויר‪ .‬לעומת זאת קול המנגינה‪,‬‬ ‫שמבואר היטב בלקוטי מוהר"ן (תורה כ"ט אות א')‪ .‬ומביא רבינו את‬ ‫או ניגון‪ ,‬אתה יכול לנגן אותו על אלף סוגי שירים‪ ,‬ממקאם אחד‬ ‫"ס ּלו ָּקא דִּ יסוֹ ָדא ַעד ַא ָּבא וְּ ִא ּ ָמא"‬ ‫מאמר הזוהר הקדוש (זהר ח"ג רנה‪ִ ):‬‬ ‫אתה יכול לנגן בלי סוף שירים‪ .‬כי קול המגינה‪ ,‬הוא 'אור פשוט'‬ ‫‪ -‬היינו שעליית היסוד תלויה במוחין שהם חכמה ובינה‪ .‬ואם היסוד‬ ‫שהכל יכול להיות כלול בו‪ ,‬לעומת זאת 'דיבור השיר' ‪ -‬הוא אור‬ ‫נקי‪ ,‬הדיבור טוב ויש לו כח של בחינת (תענית כג‪" ).‬צַ דִּ יק גּוֹ זֵר וְּ הַ ָּקדוֹ ש‬ ‫מצויר‪ .‬ובדוגמא זאת מובן היטב הקול והדיבור שאומר כאן ר' לוי‬ ‫ָּברו ְּּך הוּא ְּמ ַקיֵּם" ‪ -‬אבל זה כח שיש רק לצדיק‪ .‬ומיהו צדיק? מביא‬ ‫יצחק‪ ,‬אף שאפשר להסביר את זה גם בקול סתם ובמילים‪ ,‬שהמלים‬ ‫"מאן דְּּ נ ִָטיר ְּ ּב ִרית"‪ .‬נמצא שרבינו מוסיף‪ ,‬שלא‬ ‫הזוהר (זהר ח"א נט‪ָ ):‬‬ ‫מציירות את הקול בדיבורים‪.‬‬ ‫לכל אחד יש את הכח העצום הזה לצייר את האור בתפילתו‪ ,‬אלא‬ ‫דוקא לצדיק שהוא שומר ברית‪ ,‬הוא זה שיש לו את הכח הזה‪.‬‬ ‫סדד ברכות עם התקיעות ‪ -‬קול ודיבור‬ ‫כיצד הצדיק ממתק מעל האדם את הדין‬ ‫כב‪ .‬נמצא שהקול שיוצא מהגרון הוא בחינה של כללות‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת הדיבור הוא כבר בחינה של ציור ופרטות‪ .‬קול השופר הוא‬ ‫יח‪ .‬ולכן העצה לאדם שאין כוח בתפילתו לצייר את האור לטובה‪,‬‬ ‫בחינה של קול‪ ,‬ואחר כך הדיבור של התפילה‪ ,‬שאנחנו צריכים‬ ‫ללכת אל הצדיק האמת שומר הברית‪ ,‬והצדיק מכניס את האור של‬ ‫‪( 4‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫למשוך ולהרבות את השפע באמצעות ציור האור הסתום של‬ ‫לתקוע בשופר על 'סדר ברכות' (ר"ה דף לב‪ – ).‬מלכויות‪ ,‬זכרונות‪,‬‬ ‫התורה שבכתב‪ ,‬ולעשות מאחד עוד מאה ‪ -‬היינו מאה ואחד קולות‪,‬‬ ‫שופרות‪ .‬ועל זה אומר רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬שהעניין של‬ ‫כדי לזכות אותנו בשפע על שפע בראש השנה‪.‬‬ ‫הברכות מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות תוך כדי תקיעת שופר‪ ,‬אלו‬ ‫הדיבורים שמציירים את הקולות של השופר‪ ,‬לצייר אותו‪ ,‬לטובה‬ ‫יֹודעֵ י ְּתרּועָ ה"‬ ‫"אַ ְּש ֵרי הָ עָ ם ְּ‬ ‫ולברכה‪.‬‬ ‫"א ְּש ֵרי הָ ָעם יוֹ ְּד ֵעי ְּתרו ָּעה"‪ ,‬וכבר‬ ‫כז‪ .‬ועל כן נאמר (תהלים פט‪ ,‬טז) ַ‬ ‫מלכויות זכרונות שופרות‬ ‫שאלו במדרש (ויקרא רבה כט‪ ,‬ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכי אין אומות העולם יודעים‬ ‫להריע? כמה קרנות יש להן‪ ,‬כמה בוקינוס יש להם? כמה סלפירגסי‬ ‫כג‪ .‬ונבאר קצת‪ :‬מלכויות ‪ -‬שאנחנו מקבלים את מלכותו של‬ ‫יש להם? (כל אלו כלי תקיעה)‪ .‬ואמרת אשרי העם יודעי תרועה?! (שרק‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬זכרונות? שאנחנו מזכירים את עצמנו לטובה לפני‬ ‫ישראל יודעים להריע)‪ .‬אלא שהן (ישראל) מכירין לפתות את בוראן‬ ‫ה'‪ .‬ושופרות זה השופר בעצמו‪ ,‬הפסוקים של השופר‪ .‬האמירה של‬ ‫בתרועה ‪ -‬והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים‪ ,‬ומתמלא עליהם‬ ‫מלכויות זכרונות ושופרות עם קולות השופר‪ ,‬נותנת לנו את הכוח‬ ‫רחמים‪ ,‬והופך להם מדת הדין למדת רחמים‪ ,‬אימתי? בחדש‬ ‫אחר כך לצייר את הקולות של השופר שהוא בחינת קול‪ ,‬לצייר‬ ‫השביעי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ישראל יודעים להפוך את מידת הדין שיש אותה‬ ‫אותם כנ"ל בתפילות שבכל השנה‪ ,‬וכמו שביארנו מקודם‪.‬‬ ‫"אם י ּ ִָת ַקע שוֹ פָ ר ְּ ּב ִעיר וְּ ָעם לֹא‬ ‫בשופר בעצמו וכמו שכתוב (עמוס ג‪ ,‬ו) ִ‬ ‫מתקיעה אחת של פשט הכתוב נעשו מאה קולות‬ ‫יֶח ֱָרדוּ" ‪ -‬השופר בעצמו הוא דין וחרדה‪ .‬אבל ישראל יודעים להפוך‬ ‫אותו למידת הרחמים‪ .‬וכפי שביארנו שהתרועה בעצמה יכולה‬ ‫כד‪ .‬ועתה נבאר כיצד תורה שבעל פה מציירת את התורה שבכתב‪,‬‬ ‫להיות שברון ובכי‪ ,‬וישראל יודעים להפוך את זה לאור פשוט‪ ,‬או‬ ‫בדוגמא הזו בעצמה של 'תקיעת שופר'‪ .‬כי הנה לפי פשט הכתוב‬ ‫אור מצויר לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫בתורה נאמר רק "יוֹ ם ְּּתרו ָּעה" ‪ -‬היינו רק קול אחד (ע' ר"ה דף לד‪.).‬‬ ‫ושאר עוד שני קולות‪ ,‬הם כתובים ביובל ששם נאמר (ויקרא כה‪ ,‬ט)‬ ‫ראש השנה שחל בשבת‬ ‫"וְּ הַ עֲ בַ ְּר ּ ָת שוֹ פַ ר ְּּתרו ָּעה‪ַ ּ ...‬תעֲ ִביר ּו שוֹ פָ ר" ועל ידי גזירה שווה של‬ ‫כח‪ .‬נחזור לדברי רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪" :‬וְּ ִה ּנֵה ּ ֵכן ְּ ּברֹאש הַ ּ ָ‬ ‫שנָה‪,‬‬ ‫יובל וראש השנה הגענו לשלוש תקיעות‪ .‬שוב‪ ,‬פשט הפסוק האמור‬ ‫שפַ ע מֵ הַ בּ וֹ ֵרא ָּברו ְּּך הוּא"‪ .‬כלומר‪ ,‬השפע הפשוט‬ ‫קוֹ ל שוֹ פָ ר הוּא הַ ּ ֶ‬ ‫בראש השנה הוא מדבר רק על קול אחד‪ ,‬זה מתורה שבכתב‪ .‬ובאה‬ ‫של הקדוש ברוך הוא יורד לעולם באמצעות קול השופר‪ .‬ומה שאנו‬ ‫התורה שבעל פה והרחיבה את זה עד מאה קולות‪.‬‬ ‫אומרים בתפילה פסוקי מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬הוא הצמצום‬ ‫הדרשות בגמ'‬ ‫שאנו מצמצמים ומציירים את האותיות והשפע‪ ,‬כל אחד כפי רצונו‪.‬‬ ‫וכפי שביארנו בחודש אלול‪ ,‬גם השנה וגם בשנה הבאה שבהן ראש‬ ‫כה‪ .‬וליופי הדרשות של הגמ' נזכיר אותם איך מקול אחד נעשו מאה‬ ‫השנה חל בשבת‪ ,‬השבת עצמה היא בחינת (ויקרא כג‪ ,‬כד) "ז ְִּכרוֹ ן‬ ‫קולות‪ .‬קודם כל למדה הגמ' להשוות את כל התקיעות שבחודש‬ ‫ְּּתרו ָּעה"‪ .‬המשמעות היא שהקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר‬ ‫תשרי ‪ -‬דהיינו בין התקיעות שבראש השנה ובין בכיפור של יובל‪,‬‬ ‫בשבילנו וכך מזכיר לעצמו כביכול את התרועה של ישראל‪,‬‬ ‫להשוות אותם זה לזה‪ ,‬וא"כ נמצא שיש שלוש תקיעות בראש השנה‬ ‫והקב"ה משפיע את השפע בקול זה‪.‬‬ ‫ושלוש ביובל‪ ,‬ושוב דרשה הגמ' את לשון הפסוק "וְּ הַ עֲ בַ ְּר ּ ָת שוֹ פַ ר‬ ‫ְּּתרו ָּעה‪ַ ּ ...‬תעֲ ִביר ּו שוֹ פָ ר" ‪ -‬שיש להעביר תקיעה לפני השופר‪,‬‬ ‫ההתקשרות לצדיק בשביל ציור האור‬ ‫ולהעביר תקיעה אחר השופר‪ ,‬כלומר כל תרועה צריך להיות‬ ‫כט‪ .‬ורבי לוי יצחק‪ ,‬כסניגורן של ישראל‪ ,‬מלמד‪ ,‬שכולם קדושים‬ ‫תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה‪ .‬נמצא שמהשלוש תרועות נעשו‬ ‫וצדיקים‪ ,‬וכל אחד מישראל יכול לצמצם ולצייר את השפע כפי‬ ‫תשע קולות ‪ -‬עם תקיעה לפני ואחרי כל תרועה‪ ,‬וזה שכתוב (ראש‬ ‫רצונו הטוב‪ .‬אולם‪ ,‬למעשה אנו יודעים מדברי רבינו הקדוש שלא‬ ‫שעוֹ ת ַּביּוֹ ם יָצָ א"‪.‬‬ ‫שע ָ‬ ‫שע ְּּת ִקיעוֹ ת ְּ ּב ֵת ַ‬ ‫"ש ַמע ּ ֵת ַ‬ ‫השנה לד‪ָ ):‬‬ ‫כל אדם זוכה למוחין זכים כדי לעשות זאת בעצמו‪ .‬ועל כן העצה‬ ‫כיצד מגיעים למאה קולות‬ ‫היא להתקשר לצדיק האמת‪ ,‬לשמוע לעצותיו ולחזור בתשובה‪ ,‬ואז‬ ‫יוכל הצדיק לצייר את השפע בעבור האדם‪.‬‬ ‫כו‪ .‬אבל התורה שבעל פה ממשיכה ומרחיבה זאת למאה קולות!‬ ‫מפני הספק כיצד תרועה נשמעת (ר"ה לד‪ ,).‬האם היא קול של שברים‬ ‫זכר ‪ -‬אור פשוט‪ ,‬נקבה ‪ -‬אור מצויר‬ ‫או קול של תרועה או שניהם יחד‪ ,‬ולכן כדי לעשות את הבבא‬ ‫ל‪ .‬והנה ענין של אור פשוט וציור האור ‪ -‬סדר זה ‪ -‬מתקיים גם כן‬ ‫הראשונה של שלוש קולות‪ ,‬צריך לתקוע עשר קולות של תשר"ת‬ ‫בכל זיווג של איש ואישה‪ .‬כי האיש הזכר הוא בחינה של תורה‬ ‫תש"ת תר"ת‪ ,‬כדי לצאת ידי כל הספקות‪ .‬וכיון שיש שלוש פעמים‬ ‫שבכתב‪ .‬לעומתו הנקבה‪ ,‬האישה‪ ,‬היא בחינת תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫שלוש (שזה התשע תקיעות הנ"ל)‪ ,‬צריך לתקוע לכל אחד מהם תשר"ת‬ ‫ש ְּ ּב ַעל ּ ֶפה‬ ‫"מ ְּלכוּת ּ ֶפה ּתוֹ ָרה ֶ‬ ‫כמאמר הזוהר (תיקוני זוהר‪ ,‬הקדמה יז‪ַ ).‬‬ ‫תש"ת תר"ת‪ ,‬והרי שלושים קולות‪ ,‬ואלו השלושים קולות שתוקעים‬ ‫ָק ֵרינַן לָ ּה"‪ .‬טיפת הזכר מכילה את כל הולד בכוח‪ ,‬אך היא אינה‬ ‫מיושב‪ .‬ועוד בלחש על סדר ברכות ‪ -‬עוד שלושים קולות כאלו‪,‬‬ ‫מצוירת כלל ‪ -‬והיא כמו אור פשוט שמכיל את הכל‪ ,‬אבל אינו‬ ‫ועוד בחזרת הש"ץ על סדר ברכות ‪ -‬עוד שלושים קולות כאלו‪ ,‬הרי‬ ‫מצויר‪ .‬הטיפה היא בדומה לתאי גזע שיכולים להתפתח ולהתהפך‬ ‫תשעים קולות‪ .‬ולקראת סיום התפילה בקדיש תתקבל תוקעים עוד‬ ‫לכל איבר בגוף – מהמדרגה הגבוהה ביותר של המוח ועד לציפורן‬ ‫עשר קולות והגענו למאה קולות‪ .‬ובסוף ממש עושים תרועה גדולה‬ ‫הקטנה שברגל ‪ -‬הכל מצוי בטיפה בפוטנציאל‪.‬‬ ‫‪ -‬קול המאה ואחד‪ .‬שוב‪ ,‬בזה רואים את כוחה של תורה שבעל פה‬ ‫‪( 5‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫חסד ה' בבריאת ההיולי ואחר כך ממנו ד' יסודות‬ ‫זכר ‪' -‬יש'‪ ,‬נקבה 'יש מיש'‬ ‫לו‪ .‬וכפי הנ"ל הביאור‪ ,‬שכל זה כדי שנוכל לשנות את הגזירות‪,‬‬ ‫לא‪ .‬וכוחה של הנקבה – בחינת תורה שבעל פה – הוא לצייר את‬ ‫דהיינו אחרי שהצטייר איזה דבר לא לטובה חס ושלום‪ ,‬שנוכל‬ ‫הטיפה ולתת לה צורה‪ .‬מסיבה זו נקרא הזכר 'יש'‪ ,‬שכן הוא נותן‬ ‫להחזיר אותו חזרה ל'אור הפשוט' כדי לצייר אותו מחדש‪ ,‬לכן לא‬ ‫את עצם ההוויה של היש הטיפה הראשונה‪ ,‬ואילו הנקבה נקראת‬ ‫ברא הקב"ה מיד ד' יסודות מצוירים‪ ,‬אלא בחסדו הגדול ברא קודם‬ ‫'יש מיש' כי היא יוצרת צורה של וולד באברים גידים ועצמות‪ ,‬מתוך‬ ‫אור פשוט ‪ -‬היולי‪ ,‬ואחר כך מזה הוציא ד' יסודות של אור מצויר‪.‬‬ ‫היש של הטיפה זה 'יש מיש'‪.‬‬ ‫והכל בשביל חסד‪ ,‬כדי שנוכל גם לעשות את ההיפך‪ ,‬להחזיר חזרה‬ ‫פתח וצירי ומעליהם הקמץ‬ ‫את היסודות חזרה להיולי‪ ,‬כדי לצייר את האור שהצטייר בעוונותינו‬ ‫לא טוב‪ ,‬לחזור להיות ציור לטובה‪.‬‬ ‫לב‪ .‬וזהו הטעם שניקוד הזכר הוא בפת"ח‪ ,‬ספירת החכמה שנקראת‬ ‫'יש'‪ .‬וניקוד הנקבה הוא ציר"י‪ ,‬מלשון שמציירת את הוולד‪ ,‬ספירת‬ ‫סוד הסביבון ‪ -‬הנג"ש‬ ‫הבינה שנקראת 'יש מיש'‪ .‬ומעל שני אלו ניקוד קמץ ‪ -‬שבכתר‪,‬‬ ‫לז‪ .‬את היסוד העצום שאמרנו עכשיו שאפשר להחזיר את הד'‬ ‫'איִן' ‪ -‬שממנו יצא כל ה'יש' ‪' -‬יש‬ ‫'קמיץ וסתים'‪ ,‬המרמז לבחינת ַ‬ ‫יסודות חזרה להיולי‪ ,‬למדתי מדברי רבינו הקדוש בשיחות הר"ן‬ ‫מאין'‪ .‬כלומר‪ ,‬גם במוחו של האדם מצוי הכל‪ ,‬אך בהיותו שם זה‬ ‫(שיחה מ') על עניין קושיית הפילוסופים החוקרים מדוע העולם נברא‬ ‫'איִן' נעלם שאין אפשרות לאתרו‪ ,‬לא תוכל לגלות איפה‬ ‫בבחינת ַ‬ ‫כפי שהוא‪ ,‬ומדוע פלוני חכם ואלמוני טיפש‪ ,‬זה עשיר וזה עני‪ .‬ושם‬ ‫נמצאת הטיפה של הזכר במוח‪ ,‬כי היא שם רק בכח בבחינת 'אין'‪.‬‬ ‫אמר רבינו חידוש מפתיע ועצום‪ :‬באמיתות כל הבריאה היא‬ ‫ההיולי וד' היסודות‬ ‫כסביבון‪ ,‬והבריאה כולה מעניקה לכל אדם את כל ההזדמנות‬ ‫להתנסות בכל מצב‪.‬‬ ‫לג ‪ .‬דימוי זה שאנחנו מדמים את יצירת הוולד לענין אור פשוט ואור‬ ‫מצויר‪ ,‬הוא גם הסדר שבבריאת העולם‪ ,‬וכפי שאומרה התיקוני‬ ‫אותיות הסביבון המקוריות הן‪ :‬ה‪-‬נ‪-‬ג‪-‬ש (גימטריא משי"ח)‪ ,‬המרמזות‬ ‫הזוהר (תיקון ס"ט דף ק‪ ,):‬שהאדם הוא 'עולם קטן'‪ ,‬וכסדר הזה התרחשה‬ ‫לארבע המדרגות‪' :‬היולי'‪' ,‬נבדלים' (שהם המלאכים)‪' ,‬גלגלים' (כל גרמי‬ ‫גם בריאת העולם‪ .‬דהנה הרמב"ן בפירושו לתורה (בראשית א‪ ,‬א)‬ ‫השמיים)‪ ,‬ו'שפלים' (שהוא העולם השפל)‪ .‬וכשם שהסביבון מסתובב‪ ,‬כך‬ ‫מבאר כי הדבר הראשון שברא הקדוש ברוך הוא היה כוח שנקרא‬ ‫האדם עצמו עובר בגלגוליו בכל ארבעת השלבים הללו‪ .‬פעם הוא‬ ‫אצל היוונים 'היולי'‪ ,‬וממנו יצר וצייר את ארבעת היסודות‪.‬‬ ‫נמצא כאן בעולם השפל‪ ,‬פעם בבחינת גלגלים שנכלל בגרמי‬ ‫השמיים כשנשמתו יורדת או חוזרת‪ ,‬ולעתים הוא נכלל אפילו‬ ‫הרמז בשם הוי"ה ובקוצו של יו"ד‬ ‫במלאכים (נבדלים)‪ ,‬ויש מצב בו הוא שב למדרגת ההיולי ‪ -‬לאור‬ ‫לד‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬קודם הבריאה היה קיים רק אור אינסוף ברוך‬ ‫הפשוט שהוא טרם כל ציור‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬שהוא אור פשוט בתכלית הפשיטות ללא כל ציור‪ ,‬וזוהי בחינת‬ ‫כל נשמה מקבלת את כל ההזדמנויות‬ ‫שם'‪ .‬לאחר‬ ‫ה'איִן' הנעלם‪ ,‬שהוא למעלה משם הוי"ה ונקרא 'אין ֵ‬ ‫ַ‬ ‫מכן ברא הקדוש ברוך הוא 'יש מאין'‪ ,‬וה'יש' הראשון שנוצר הוא‬ ‫לח‪ .‬כך ניתנים לאדם ההזדמנויות כולם במשך כמה גלגולים –‬ ‫בחינת ההיולי המקביל לספירת החכמה‪ ,‬והוא המקביל לטיפת‬ ‫לעיתים הוא נולד עשיר‪ ,‬לעיתים עני‪ ,‬לפעמים נולד חכם ולפעמים‬ ‫הזכר‪ .‬ובשם הוי"ה‪ ,‬בחינה זו של ההיולי מקבילה ל'קוצו של יו"ד'‪,‬‬ ‫טיפש‪ ,‬והכל הוא אותה נשמה‪ .‬וכל זה נעשה כדי שלא יוכל אדם‬ ‫שהוא כולל את הכל אך טרם צויר (ע' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס"ו)‪.‬‬ ‫להצטדק ולומר שאילו היה עשיר היה צדיק גמור‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומהיולי השתלשלו ארבעת היסודות‪ :‬אש‪ ,‬מים‪ ,‬רוח ועפר‪,‬‬ ‫כבר יראה לו שבגלגול קודם אכן היה עשיר‪ ,‬ויוכיח לו כיצד נהג אז‪.‬‬ ‫המקבילים לאותיות י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ .‬האות י' היא אש‪ ,‬האות ה' היא מים‪,‬‬ ‫כל זה עומקים פלאיים שגילה לנו רבינו הקדוש בשיחתו הקדושה‪,‬‬ ‫האות ו' היא רוח והאות ה' האחרונה היא עפר‪.‬‬ ‫גדלותו של רבינו היא לראות את התמונה המלאה של הבריאה‪,‬‬ ‫ומגלה שלכל אדם ניתנים כל סוגי ההזדמנויות בכלליות ובפרטיות‪.‬‬ ‫הטעם שקדם לד' יסודות‪ ,‬יסוד היסודות ‪ -‬ההיולי‬ ‫מחזוריות הבריאה‬ ‫לה‪ .‬ויש להעמיק מדוע עשה הקדוש ברוך הוא את שלב הביניים של‬ ‫ה'יש' וההיולי (קוצו של יו"ד)? התשובה היא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו‬ ‫אשית ָּב ָרא אֱ ל ִֹהים אֵ ת‬ ‫"ב ֵר ִ‬ ‫לט‪ .‬עניין זה טמון בפסוק (בראשית א‪ ,‬א) ְּ ּ‬ ‫ברחמיו את הכוח לשנות את גזירותיו‪ ,‬וע' בלקוטי מוהר"ן (תורה צ"ז)‬ ‫ש ַמיִם וְּ אֵ ת הָ ָא ֶרץ"‪ ,‬וכהסברו של הרמב"ן שהבריאה התחילה‬ ‫הַ ּ ָ‬ ‫שענין זה הוא תכלית הבריאה‪ .‬והיינו על ידי שאנו מעלים בחזרה‬ ‫מההיולי‪ ,‬שממנו הכל יוצא ואליו הכל חוזר‪ .‬כלל הוא בבריאה שאין‬ ‫את האותיות למדרגת ה'קוצו של יוד' ‪ -‬אל ה'יש' הראשון‪ ,‬שם נוכל‬ ‫חומר שנאבד מן העולם‪ .‬הכל פועל במחזוריות קבועה – דרך‬ ‫לשנותן ולציירן מחדש לטובה‪ .‬שכן סדר הבריאה אינו שייך רק‬ ‫שרשרת המזון או בתהליכים אחרים‪ ,‬החומר תמיד נמצא בעולם‪,‬‬ ‫לעבר‪ ,‬אלא כמו שאנחנו אומרים בכל יום בברכות קריאת שמע‬ ‫אולי בצבירות שונות‪ ,‬פעם הוא מוצק ופעם מים‪ ,‬ופעם גז‪ ,‬אבל‬ ‫אשית"‪ .‬אותו סדר של‬ ‫שה ְּב ֵר ִ‬ ‫"הַ ְּמחַ דֵּ ש ְּ ּבטוּבוֹ ְּ ּבכָ ל יוֹ ם ּ ָת ִמיד ַמעֲ ֵ‬ ‫תמיד הוא נמצא‪ ,‬וכך גם כשהוא משתנה מדבר לדבר‪ ,‬מדומם‬ ‫יציאה מאור אינסוף אל האור הפשוט ‪ -‬היולי‪ ,‬ועד לציור האותיות‬ ‫לצומח‪ ,‬ומצומח לחי ומחי למדבר‪ ,‬הוא לא מתכלה‪ ,‬הוא רק‬ ‫‪ -‬ד' יסודות‪ ,‬קיים ופועל בכל תפילה ובכל שלב בחיינו‪.‬‬ ‫משתנה‪ .‬וכל זה כפי היסוד של רבינו הנ"ל‪ ,‬שהכל הוא 'סביבון'‪,‬‬ ‫עולה ויודד‪ ,‬כי אחרי שמגיע החומר למדרגת חי‪ ,‬האדם מת‪ ,‬והוא‬ ‫‪( 6‬גיליון ‪[ )287‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫חוזר לאדמה ‪ -‬חוזר להיות דומם‪ .‬וזה סיבוב קטן בעולם השפל‪,‬‬ ‫רבינו מגלה לנו‪ ,‬שיש סיבוב גדול של ה‪-‬נ‪-‬ג‪-‬ש ‪ -‬של ארבע‬ ‫המדרגות‪' :‬היולי'‪' ,‬נבדלים'‪' ,‬גלגלים' ו'שפלים'‪.‬‬ ‫תחיית המתים‬ ‫מ‪ .‬כשמבינים היטב‪ ,‬אפשר להבין גם את ענין 'תחיית המתים‪ ,‬כי‬ ‫שוב כי כמו שהעפר עלה להיות צומח‪ ,‬ומשם לחי ומשם נאכל לאדם‬ ‫המדבר‪ ,‬ושוב חזר להיות האדם במיתתו ‪ -‬אדמה בקבר‪ ,‬כך‬ ‫המחזור הזה יכול להתחיל שוב בתחיית המתים‪ ,‬ומהדומם יהיה חי‪.‬‬ ‫ודוגמא לזה רואים מעשים שבכל יום‪ ,‬כי כשם שגרעין חיטה הנזרע‬ ‫באדמה מוכרח להירקב לחלוטין ורק אז מתחיה מחדש וצומח‪ ,‬כך‬ ‫אדם חייב להירקב לגמרי בטרם יחזור לתחייה‪.‬‬ ‫המעשה ברב אחאי בר יאשיה‬ ‫מא‪ .‬מובא בגמרא (שבת קנב‪ ):‬מעשה ברב אחאי בר יאשיה שהיה‬ ‫קבור באדמה‪ ,‬וחופרי האדמה של רב נחמן חפרו ונתקלו בקברו‪ .‬רב‬ ‫אחאי גער בהם‪ ,‬והם נבהלו ורצו מיד לרב נחמן‪ .‬הגיע רב נחמן‪ ,‬בדק‬ ‫את הקבר וגילה שגופו של רב אחאי שלם וחי‪ .‬ושאל אותו רב נחמן‬ ‫איך לא נהפך להיות אדמה‪ ,‬הרי כתוב (קהלת יב‪ ,‬ז) "וְּ יָשֹב הֶ ָעפָ ר ַעל‬ ‫שהָ יָה"‪ ,‬ענה לו רב אחאי‪ :‬כל מי שיש לו קנאה בלבו ‪-‬‬ ‫הָ ָא ֶרץ ְּ ּכ ֶ‬ ‫עצמותיו מרקיבים‪ ,‬כל שאין לו קנאה בלבו ‪ -‬אין עצמותיו‬ ‫מרקיבים‪ .‬מישש רב נחמן את רב אחאי‪ ,‬וראה שיש בו ממשות‬ ‫(כלומר לא רק שהוא נראה שלם‪ ,‬אלא כך הוא באמת‪ .‬אמר לו רב נחמן שייצא מקברו‬ ‫יד ְּע ּ ֶתם ִ ּכי אֲ נִ י ה' ְּ ּב ִפ ְּת ִחי‬ ‫ויבוא איתו לבית‪ ,‬ודרש את הפסוק (יחזקאל לז‪ ,‬יג) "וִ ַ‬ ‫אֶ ת ִק ְּברוֹ ֵתיכֶ ם"‪.‬‬ ‫מדוע גם צדיקים צריכים לשוב להיות עפר לפני התחייה‬ ‫מב‪ .‬שאל אותו רב נחמן‪ :‬הרי נאמר בפרשתנו (בראשית ג‪ ,‬יט) " ַעד‬ ‫שו ְּּב ָך אֶ ל הָ אֲ ָד ָמה ִ ּכי ִמ ּ ֶמ ּנָה לֻ ָּק ְּח ּ ָת ִ ּכי ָעפָ ר ַא ּ ָתה וְּ אֶ ל ָעפָ ר ּ ָתשוּב" ‪-‬‬ ‫וזה שייך בכל הצאצאים של אדם הראשון‪ ,‬גם אלו שלא היה להם‬ ‫"תוֹ סֵ ף רוּחָ ם יִגְּ וָעוּן וְּ אֶ ל־עֲ פָ ָרם‬ ‫קנאה‪ .‬וכמו שכתוב גם (תהלים קד‪ ,‬כט) ּ‬ ‫יְּשוּבוּן"‪ .‬כלומר שהאדם מוכרח לשוב לעפר? והשיב רב אחאי‬ ‫שהדבר יקרה גם לצדיקים לשוב לעפר ‪ -‬שעה אחת קודם תחיית‬ ‫המתים‪ ,‬ע"כ‪ .‬הרי לנו שאפילו צדיק עצום שגופו נותר שלם במשך‬ ‫אלפי שנים‪ ,‬מוכרח שנייה אחת לפני תחיית המתים להירקב ולשוב‬ ‫להיות עפר‪ ,‬וזאת משום שאי אפשר להתקדם לשלב החיים החדש‬ ‫ה'איִן'‪.‬‬ ‫‪ -‬של תחיית המתים מבלי לעבור קודם דרך מדרגת ַ‬ ‫"הילודים למות והמתים להחיות"‬ ‫מג‪ .‬וזהו סוד המשנה (אבות ד‪ ,‬כב) "הילודים למות והמתים להחיות" –‬ ‫המיתה היא למעשה תחילת החיים‪ .‬כי בסדר מחזוריות זה ברא‬ ‫הקדוש ברוך הוא את עולמו‪ ,‬כדי שדווקא מהמקום השפל ביותר‬ ‫יקפוץ האדם בחזרה לאות ה' ‪ -‬ההיולי העליון‪.‬‬ ‫וכך הוא גם בפרנסה ובחיי האדם‪ ,‬שהירידה הקשה והעמוקה ביותר‪,‬‬ ‫כשנדמה שאין לאן ליפול עוד‪ ,‬היא עצמה נקודת הזינוק לעלייה‬ ‫והתעלות‪ ,‬כדוגמת הלבנה שמתחילה לגדול מחדש דווקא כאשר‬ ‫היא קטנה וחסרה‪ .‬ויהי רצון שנזכה לזכור לימודים אלו על סוד האור‬ ‫הפשוט‪ ,‬תקיעת השופר והיכולת לצייר את השפע לטובה‪ ,‬וליישמם‬ ‫היטב עד לשנה הבאה‪ .‬ה' יזכנו‪.‬‬