קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — בראשית (2026-10-05)

בס"ד ,גיליון • 247פרשת בראשית • כ"ח תשרי תשפ"ז
והיו למאורות
עמודי העבודה והצדקה
במשנת מרן ה'צמח צדיק' זי"ע
ויהי כן
סקירה מאלפת על כל אשר קם
ונעשה בחג במרכז העולמי
עץ החיים
ענפים ופארות מהלעבעדיג
דערהויבענע יו"ט סוכות
מלכות
הנוגע+ת ב+חבר+תה
ליומא דהילולא של רבנו הק' מרן ה'צמח צדיק' זי"ע
ומרן הקדוש ישראל מרוזין זי"ע
הזכות
חייבים לסיים החתונה בחורף
את השיפוץ? בשעטו״מ?
להיות
עושים סדר חסר הון עצמי
בהלוואות? לדירה?
חרדי! ₪
את חורף מהירה ומשתלמת
800,000
החל מ ₪50,000-ועד
הלוו
תוך 24שעות
20שנות ניסיון
מהירות פריסה סכומים הליך התאמה ליווי מעל 10,000
שיא ארוכה גבוהים פשוט וקל אישית צמוד לקוחות מרוצים
אל תחכה //חייג עכשיו
וגשל
משכנתאות והלוואות
02-580-5-580 al@wagshal.co ירמיהו ,62ירושלים
פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
יש בורא עולם
בראשית ברא ,ובכל רגע בורא
להאמין כי השי"ת עשה את השמים ואת הארץ בששת ימי המעשה "רחושי מרחשין שפוותיה" אמר הרה"ק מרוזין .רוחשות השפתיים
ִׁש� ְִּג ְ �ָר ָה
והכל מאיתו יתברך .ומני אז' ,לעולם ד' דברך ניצב בשמים' כפירושו מאליהן ,נעות לבלתי יכולת מעצור .ככלות ירח איתנים מלא וגדוש
של מרן הבעש"ט הקדוש המובא בספר התניא ,שדבר ד' מחיה ומהווה אשר עבר עלינו לטובה ולברכה .רוחשות השפתיים ,ירחשו ויוסיפו
את העולם בכל רגע ורגע מחדש. לרחוש ולבעבע לעד ולנצח נצחים.
כל רגע ורגע הוא 'בראשית' מחדש .וכמאמר מרן רבנו שליט"א על 'תגל נפשי תשיר מזמור לתודה' שוררנו ביום שמחת תורה .הבה
מאמרו של הרה"ק מפרמישלאן כי ארבעת התיבות הראשונות הר"ת ונשיר מזמור לתודה ,אחים ,הבה נריע לד' כל הארץ .באשר ראו עינינו
נוט' 'בך בטחתי אל אבושה' ,כאשר רבנו מפרש :אל אבושה – איך ושמח ליבנו ותגל נפשנו ,בחודש זה שכולו חסד ,כולו רחמים ,כולו
זאל נישט אויסגעטריקנט ווערן .התחדשות האמונה מחיה את האדם חסדים נגלים ,שבו הראה לנו השי"ת את הטוב הנראה והנגלה ,בכללות
ָטָָב ָא!
בכל רגע ורגע .זהו 'יש בורא עולם' .בלשון הווה ,לא בלשון עבר .כלובפרטות ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו את טובו ואת חסדו ואת ידו
הגדולה .כאשר זכינו להסתופף בצל קדשו של רבנו שליט"א ,ולהרוות
רגע ורגע הוא 'בראשית ברא אלקים'.
צמאוננו ותשוקתנו ולאגור ולאצור
בקרבנו ,קאזערווירן לכל ימי חיינו.
היא כבר לא ניגון גרידא ,או כבר לא ביטוי .היא כבר מציאות חיים. כן יעזרנו השי"ת למועדים ולרגלים
היא כבר טבע שנטבע לעד ולנצח נצחים במח ולב ונפש ורוח ונשמה אחרים הבאים לקראתינו לשלום,
של כל מי שרגליו דרכו על מפתן קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א, לאורך בבריות גופא ונהורא מעליא
ומשם לכל רחבי תבל כולו. ימים ושנות חיים ושלום ,אכי"ר.
קריאת 'יש בורא עולם'
שהושרה שוב ושוב בשמחת היו"ט
שעברה עלינו לטובה ולברכה ,ובמוצאי יו"ט באה אל שיאה ,כאשר
ועל כן ,הרגילו אותנו רבותינו כי שבת בראשית היא יסוד כל
הלבבות נשפכו כמים בשירת ההודי' והכרזת האמונה האיתנה .היא
השבתות ,וכך בספה"ק 'אמרי חיים' מאמר ד"ה ויברך [ב]" :שבת קודש
כבר לא ניגון גרידא ,או כבר לא ביטוי .היא כבר מציאות חיים .היא
כבר טבע שנטבע לעד ולנצח נצחים במח ולב ונפש ורוח ונשמה של בראשית היא יסוד כל שבתות השנה".
רבנו מונה ג' תנאים להיות ראוי 'להפוך החומר לצורה' בשבת
אחרי החגים חוזרים לעבודה ,ללימודים וללו״ז כל מי שרגליו דרכו על מפתן קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א ,ומשם
לכל רחבי תבל כולו .שעה שהרגליים התרוננו בריקודין עילאין של זו ,הם ה'זוהר מקווה רבי' הידועים .הזוהר – הוא הלימוד וההבנה
ומכניסים לשיגרה גם חיסכון קטן וקבוע במהות הבוית"ש ומהות הבריאה והכוונה העליונה בכל דבר וענין. שירת הלב והלבבות גאה-גאו בשירת הודי' להשי"ת.
מכניסים נטו חיסכון לשיגרה ועתה ,שבת בראשית ,יסוד ושורש הכל .באחת השנים ,שורר המקווה – הוא הקדושה וטהרת האיברים שיהיו כלים מוכנים להשגה
רבנו בערגת דביקות את הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים זו ,והרבי – ההכנעה וההתקשרות לצדיקי אמת כדי לקבל אור גדול זה.
ואת הארץ" בנעימת הרה"ק מרוזין כדרכו .העמיקו חסידים בפירוש אלו הם ג' התנאים הנדרשים לאמונת 'בראשית' ,ואמונה זו ,תהפוך
ומהות הדברים וביסוד הטמון בפסוק הראשון שבתורה 'בראשית ברא את החומר לצורה ,תביא את התכלית והדבקות בהשי"ת הנדרשים
אלקים את השמים ואת הארץ' אשר היא יסוד האמונה שעל האדם לכל ימות השנה.
מוצאי שבת ויו"ט הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
06:50 06:49 06:50 06:50 06:51 06:50 06:51 06:52 06:50 06:51 05:37 05:43 05:44 05:39 05:37 05:44 05:45 05:54 05:39 05:53
מכבדים כרטיסי: הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ. יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות
| נתניה עפולה | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | קרית אתא | כרמי גת
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
קשר איתן • בראשית תשפ"ז 4
י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
NG
אין נאמען פונעם רבי'ן שליט"א: בליל א' דראש השנה תשפ"ז ,בהיכל בית המדרש הגדול
ע"י המשב"ק הרה"ג שאול גרינברגר שליט"א
שפע כפול ומכופל .און אוודאי ווער ס'איז עת צרה היא ליעקב ,יעדער איינער ווייסט
מוסיף נאך ,באקומט די ברכה בכפל כפליים. דאך די ביטערע מצב פון עולם התורה אין
איגוד
ארץ הקודש ,און אוודאי דארף מען מתפלל
דער רבי טוהט באדאנקען אלע יודען ,וואס זיין אז דער רבונו של עולם זאל שיקן א
האבן זיך אונטער גענומען דעם כופר נפש רוח טהרה ממרום ,ס'זאל זיין 'תכלה שנה
וואס דער רבי האט אויפגעגעבן ביים מעמד וקללותיה תחל שנה וברכותיה' ,און 'יכירו
'מקדישי שמך' ,דער רבי וואונטשט די אלע,
מוסדות
וידעו' אלע יודן זאלן זיך צוריק קערן און
זיי און זייער משפחה ,זאלן ניצל ווערן פון פארשטיין אז יודן מיט די תורה זענען איינס.
די שלעכטע גזירת הגיוס און זיין אפגעהיטן
בס"ד .און אוודאי די וואס האבן מוסיף געווען לא עת לחשות .דער מצב פון די מוסדות
און זיך אונטער גענומען א יונגערמאן אדער התורה איז זייער שווער .דער רבי בעהט פון
ויזניץ
דריי יונגעלייט ,וואס דער רבי האפט און יעדן איינעם ,אין ארץ ישראל און אין חוץ
בעהט צו זיין מיט זיי אי"ה שבת אין מירון. לארץ ,זאל זיך אננעמען פאר כבוד התורה,
און צו גיין צו דעם הייליגן טאג ,מיט א
מיט די שותפות מיט די תורה הקדושה און שטארקע קבלה צו זיין א שותף לכל הפחות
מיט'ן טוהן פאר כבוד שמים ,קען מען צוגיין
טראגט
מיט א שותפות פון 2000דולר א יאהר מיט
מתפלל זיין אין די הייליגע טעג ,און זיכער איגוד מוסדות ויזניץ ,וואס טראגט די אחריות
פועל'ן אלעס גוט'ס. פון קיום התורה און אויפשטעלן דורות לד'
ולתורתו בדרך רבותינו הקדושים.
בזכות דעם וואונטשט דער רבי יעדן איינעם
די אחריות
א כתיבה וחתימה טובה און א גוט געבענטשט דער רבי האט שוין אסאך מאל געזאגט ,אז
יאהר ,השפעות טובות בגשמיות וברוחניות דער וואס נעמט א חלק און א שותפות מיט
און שפע כפול ומכופל". 2000דולר ,איז זוכה בס"ד צו א ברכה פון
"דער וואס נעמט א חלק און א שותפות מיט 2000דולר ,איז זוכה בס"ד צו א ברכה פון
פון קיום התורה
שפע כפול ומכופל .און אוודאי ווער ס'איז מוסיף נאך ,באקומט די ברכה בכפל כפליים"
און אויפשטעלן דורות לד' ולתורתו
בדרך רבותינו הקדושים
ליל א' דראש השנה תשפ"ז
NG
NG
י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
בנפשנו
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
הלכות המצויות בימות הגשמים
הדבר!
הזכרת ושאלת גשמים -א
במקום שנזכר ,אך אם היה באמצע הענין כגון שנזכר לאחר פתיחה :לקראת ימי חורף הבעל"ט שבהם אנו מצפים לגשמים
'ומקיים אמונתו' יסיים קודם 'לישני עפר'.6 ומתפללים עליהם ,דבר בעתו מה טוב לעסוק בהלכותיו ,במאמרים
ב] אם נזכר לאחר שאמר ונאמן אתה וגו' ,אומר שם מוריד הבאים נעסוק בס"ד בהלכות הזכרת ושאלת גשמים ,ברקים
הגשם ,ויחזור לומר ונאמן אתה וגו'.7 ורעמים ,ראיית קשת ,ושאלות המצויות בירידת הגשמים בשבתות
החורף.
ג] ואם נזכר לאחר שאמר ברוך אתה ד' ,יסיים ברכת מחיה
הזכרת גשם:
המתים ,ולא יאמר למדני חוקיך.8
בימות החורף תקנו חז"ל להזכיר בברכה שניה 'משיב הרוח
שאלת גשם:
מעולם לא היה המצב חמור כל-כך. בימות החורף תקנו חז"ל לשאול גשמים בברכת השנים
ומוריד הגשם' ,1ופירושו שד' משיב הרוח ועי"ז יורד הגשם ,ואחרי
הגשם הרוח מנגב את לחות הארץ ,2ומתחילים לאומרו בתפילת
אנו נלחמים עתה על הבית שלנו ,על המשך הדורות באמירת 'ותן טל ומטר' ,ומתחילים לאומרה בארץ ישראל
9
מוסף של שמיני עצרת ,3והמנהג להכריז ע"כ קודם שמו"ע.4
10
בליל ז' במרחשון
שייזכר שם ישראל ושזרענו יהיה לברכה ותן טל ומטר בין שמחת תורה לז' מרחשון:
שכח לומר מוריד הגשם ואמר מוריד הטל כהרגלו:
שכח להזכיר 'משיב הרוח מוריד הגשם' ,ואמר 'מוריד הטל'
אם בטעות אמר 'ותן טל ומטר' בין שמיני עצרת לז' מרחשון, כהרגלו אינו חוזר ,5אך אם נזכר קודם סיום הברכה צריך לתקן
ונזכר לאחר התפילה ,נכון לחזור להתפלל ,ויתנה שאם אינו כדלהלן.
חייב תהא תפילתו נדבה.11 א] אם נזכר באמצע הברכה לפני שאמר ונאמן אתה ,אומר
8מ"ב (שם סקל"ב) עיצה זו לומר למדני חוקיך הובא בשע"ת ובח"א ומקורו 1שו"ע (שם) מפני שיש בה תחיית המתים ,והגשמים הם חיים לעולם כתחיית
בריטב"א (תענית י) שמדמה תפילה לברכות אמנם יש שפקפקו ע"ז בכלל המתים (ט"ז הו"ד במ"ב שם סק"א ,והכוונה שמצמיחים כל עץ וכל עשב אחרי
מחשש ברכה לבטלה ,ובתפילה מחשש הפסק ע"כ רק במקום שההזכרה שיבשו ואבדה לחותם).
לעיכובא סומכים על עיצה זו ,אבל לא בנידו"ד שאינו לעיכובא כיון שאמר מוריד 2בגמ' (תענית ג) טל ורוחות אין חיוב להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר ,ע"כ נהגו
עת צרה היא ליעקב ,יעדער איינער ווייסט דאך די ביטערע מצב פון עולם הטל ,וכמו"כ לא יאמר בין ברכת מחיה המתים לאתה קדוש ,שגם בזה נחלקו להזכיר 'משיב הרוח' ,ומה שלא נהגו בימות החמה (כן מנהגינו ,ורק בהכרזה
התורה אין ארץ הקודש ,און אוודאי דארף מען מתפלל זיין אז דער רבונו של הראשונים כמו שיתבאר במאמר הבא בס"ד. נהגו להוסיף משיב הרוח ,ויש מקומות שגם בימות החמה אומרים משיב הרוח)
עולם זאל שיקן א רוח טהרה ממרום ,ס'זאל זיין 'תכלה שנה וקללותיה תחל 9שו"ע (סי' קיז ס"א) וכוונת הבקשה 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' מבאר הר"ן (שם והו"ד בשועה"ר) שהרוח מתבקש בימות הגשמים כדי לנגב
שירדו הגשמים באדמה הצריכה לגשמים ולא במקומות שאין הגשם נצרך להם לחות הארץ שהיא מרובה אז ,ומקדימים לומר משיב הרוח ע"פ הריטב"א שם
שנה וברכותיה' ,און 'יכירו וידעו' אלע יודן זאלן זיך צוריק קערן און פארשטיין (כדאיתא בר"ה יז כשהיו ישראל צדיקים בר"ה ופסקו עליהם גשמים מרובים דיש עוד תועלת ברוח שמביא הגשם.
אז יודן מיט די תורה זענען איינס. לסוף חזרו ,הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להם) ומה 3שו"ע (סי' קיד ס"א) ואין מתחילים בימי החג ,ולא בליל שמ"ע ,ולא בשחרית,
שמזכירים טל אף שלא נעצר לעולם (תענית ג ):טל לברכה אפשר דמיעצר (כמו עיין הטעם במ"ב (שם סק"ב).
לא עת לחשות .דער מצב פון די מוסדות התורה איז זייער שווער .דער רבי שעשה אליהו הנביא באחאב) ע"כ מבקשים ותן טל ומטר 'לברכה' [ובענין שינוי 4רמ"א (שם ס"ב) וההכרזה בביהכנ"ס מעכבת ,והיחידים שמתפללים בביתם
בעהט פון יעדן איינעם ,אין ארץ ישראל און אין חוץ לארץ ,זאל זיך אננעמען הלשונות דבהזכרה אומרים 'גשם' ובשאלה אומרים 'מטר' עיין דברים נפלאים נגררים בזה אחר הציבור שבביהכנ"ס שרגילים להתפלל שם לכן יקפידו להתפלל
פאר כבוד התורה ,און צו גיין צו דעם הייליגן טאג ,מיט א שטארקע קבלה צו ברבינו בחיי (דברים י"א יז) נחלת יעקב לב' החוות דעת (תענית ג ):ובדיעבד אם מוסף רק לאחר שיודעים או משערים שהציבור כבר הכריזו (עיין מ"ב שם
שינה עיין בערוה"ש סי' קיז]. סק"ח) ומ"מ יכולים להתפלל מוסף בלי להזכיר גשם (ס' תהלה לדוד סי' קיד).
זיין א שותף לכל הפחות מיט א שותפות פון 2000דולר א יאהר מיט איגוד 10ולא קודם ,דתקנת חז"ל בזמן הבית משום עולי רגלים ,ואף בזה"ז נקטינן 5שו"ע (סי' קיד ס"ה) ,כיון שעכ"פ הזכיר טל ,ואף שהטל בלא"ה לא נעצר,
מוסדות ויזניץ ,וואס טראגט די אחריות פון קיום התורה און אויפשטעלן דורות כדעת הראשונים (ר"ן רי"ף רמב"ם) שאין שואלים קודם ז' מרחשון (שאפשר מ"מ שבח הוא להקב"ה בהזכרתו שכשם שהגשמים הם חיים לעולם ,כך הטל
לד' ולתורתו בדרך רבותינו הקדושים. שגם היום מתאספים עולי רגלים לירושלים ,ר"ן ,לבוש ,שועה"ר וע"ע ערוה"ש) הוא חיים לעולם שעי"כ מתברכת התבואה (שועה"ר שם ס"ו) לכך יש בנ"א
ודלא כריטב"א תענית י ,:מאירי שם ג .שבזה"ז בא"י יש לשאול גשמים מיד. שמזכירים הטל כל ימות החמה כדי שאם ישכחו לומר מוריד הגשם לא יצטרכו
11נחלקו הפוסקים בבן חו"ל השואל טו"מ מז' מרחשון עד ס' יום מהתקופה, לחזור (תוס' ברכות כט הו"ד בפוסקים שם)
י"א שחוזר (פר"ח ,באופן שאין עצירת גשמים ,דנחשב כשינוי ממטבע הברכה) 6שו"ע (שם ס"ו) כי חז"ל לא קבעו מקום אמירתו בתוך הברכה ,רק שנהגו לומר
וי"א שאינו חוזר (רדב"ז תו"ח ,רע"א תהל"ד ,דהואיל ואינו זמן קללה אינו נחשב לפני מכלכל ,שהוא פרנסה ,וגשמים ג"כ פרנסה ,הלכך באיזה מקום שיזכור סגי
כשינוי ממטבע) ולמעשה הביה"ל הכריע שיחזור ויתפלל בתנאי נדבה שא"צ (מ"ב שם) ,אך באמצע ענין שאין משמעות לדבריו לא יפסיק.
לחזור ,ובהליכ"ש נקט כהמקילין ,ובנידו"ד בא"י קודם ז' חשון ,י"א שגרע כיון 7דבעינן מעין החתימה סמוך לחתימה (מ"ב שם סקכ"ט) ומסתבר שאף באופן
מתוך הכרזת הקודש בליל א' דר"ה תשפ"ז שתקנו חז"ל שעדיין אין שואלים וע"כ יחזור ויתפלל (עיין שע"ת סו"ס קח,
מבית לוי ,דינים והנהגות מחזו"א) וי"א דדינו כנ"ל ויתפלל בתנאי נדבה (שו"ת
שנזכר לאחר שאמר 'ונאמן אתה' יסיים להחיות מתים ,כדי לסיים הענין אף
שבלא"ה חוזר לונאמן אתה[ ,אך אם נזכר לאחר שהתחיל ברוך ,י"א שיחזור
להורות נתן ח"ז ס"ה ,הגרמש"ק בס' ויקהל משה בראשית ,ובהליכ"ש כ' שאינו לתקן ממוריד הגשם כסדר (הגרח"ק הו"ד בס' אשי ישראל ,וכן מדוייק מביה"ל
חוזר ,ובפרט בזמנינו שאין הגשמים מפריע להולכי דרכים) ואם נזכר באמצע סי' קיד ס"ו סד"ה בלא חתימה) והטעם ,שכיון שנזכר לאחר גמר הברכה אין
התפילה יגמור תפילתו ,ואח"כ יחזור להתפלל בתנאי נדבה (מ"ב שם סק"י). טעם שיחזור לסוף הברכה ,אמנם דעת הצל"ח שגם בכה"ג חוזר לונאמן אתה].
קשר איתן • בראשית תשפ"ז 8
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
נּוָחה ְוְ �ִִֹש ְְמ ָָחה אֹור ַַלְּיְ ִ
הּוִדים ְְמ ָ
'נשמת כל חי וגם
להט וקדושת הזמר השבתי בחצר קדשנו
נעריצך' ' -די נשמה
ווערט לעבעדיג ווען
מ'זינגט 'מנוחה ושמחה' משה רבינו ,אבער א מכה איז איהם געלונגען! הזמר 'מנוחה ושמחה' ,מהווה כידוע נקודה מרכזית בהתעלות
און מ'לויבט דיך!' רבינו ה'אמרי חיים' פירש עוד' :ובשביעית יצא לחפשי ובלהט דקדושה השוררים מדי שבת בהיכלה של ויזניץ בכל
חנם'' ,ובשביעית' בגימ' הדורות.
[הנשמה מתעוררת 'מנחה ושמחה אור רביה"ק ה'ישועות
לחיים כאשר שרים ליהודים'' ,יצא לחפשי משה' זי"ע היה נוהג
'מנוחה ושמחה' חנם' גימ' 'כמה לך לחני 'מנוחה ושמחה' לחזור על שני אמרות
ומעריצים אותך]. בשרי'' ,מנוחה ושמחה' הניגון את לחדש נהגינן בראשית, פר' בשב"ק בשנה שנה מדי טהורות מפ"ק רבינו
צריך לזמר עם 'כמה לך על הזמר הק' הזה ,המושר בדבקות עילאית מדי ליל ש"ק בשולחן- ה'אמרי חיים' זי"ע:
בשרי' ,לא סתם ,אלא לאחר פעם התבטא חיים' ה'אמרי רבינו רבוה"ק. של הטהור א .בכתוב 'ואולם
מתוך צמאון הנפש! מהמנגינה! יותר נאות המלים, ושמחה': 'מנוחה ששרו חי אני וימלא כבוד
זימר רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע את ה'מנוחה ושמחה' רוב לחני ה'מנוחה ושמחה' הידועים בחצרות קדשנו ,הולחנו
'די נשמה ווערט לעבעדיג' וכן אמר 'ושכנתי
כששר כי ,
ר מסופ .
ד הי" יוסט ניסן ר' הרה"ח הנודע המלחין ע"י
ד' את כל הארץ'
בשולחנו בליל ש"ק ,כפי שתיאר הרה"ח ר' קלמן שטקל ז"ל: מסופר כי פעם לאחר ששרו את הזמר 'מנוחה ושמחה', בתוכם'' ,שכנתי' גימ' רמז רבינו' :אולם'
"עוד בחודשי החורף תש"ו ,כשרבינו היה יושב צמוד לדודו 'מנחה ושמחה אור הרה"ח ר' ניסן יוסט ז"ל 'מנוחה ושמחה' ב'טיש' אצל רביה"ק נוט' מ'נוחה ו'שמחה
פירש רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע את החרוז 'נשמת כל חי
ליהודים' ,איך וועל ה'אהבת ישראל' זי"ע ,ראו על רבינו ה'אמרי חיים' שהוא שר ממש א'ור ל'יהודים ,אם
הגדול מרן ה'דמשק אליעזר' בשולחנותיו הטהורים ,ראינו שאש וגם נעריצך' ' -די נשמה ווערט לעבעדיג ווען מ'זינגט 'מנוחה
אין זייער הארץ אריין עד שמגיע לכלות-הנפש .כמה פעמים ראו שהסב"ק הביט עליו מנגנים מניגוני שבת,
להבה מפעמת בקרבו ומאיימת לפרוץ בכל רגע .כל מילה של ושמחה' און מ'לויבט דיך!' [הנשמה מתעוררת לחיים כאשר
זעצען מנוחה ושמחה בעינא פקיחא ,והיה תופס ברגליו 'ער זאל זיך צוריק האלטען'... כגון מנוחה ושמחה,
זמירות שבת קודש ,ביטאה אש פנימית המדביקה את העומדים שרים 'מנוחה ושמחה' ומעריצים אותך].
אור ליהודים! (מפי הרה"ח ר' אליהו וועג ז"ל מגרויסוורדיין-ב"ב). בהתלהבות וחיות ,אז
סביבו .ניתן היה להבחין גם במבטי הערכה של מרן ה'דמשק רבינו ה'אמרי חיים' ביקש פעם מתלמידי הישיבה שיעמדו
ובס"ג פר' פנחס בימיו האחרונים של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ,כשהיה 'וימלא כבוד ד' את
אליעזר' ,בעת שזימר את המילים 'במצות שבת'... במקום קבוע בעריכת השולחן הטהור בליל ש"ק ,והוסיף" :במשך
בבית החולים ,הגיע לבקרו הרה"ק ה'חכמת אליעזר' מסערט
ימי החול אין לי זמן רב אליכם ,ברם ,בליל שבת כששרים 'מנוחה תשכ"ו' :בקנאו את כל הארץ' ,מתמלא
"לפני עיני ראיתי ,ואני עדיין רואה ,את האברך הצעיר - ויזניץ זצוק"ל .בין הדברים ,שאלו רבינו איזה 'מנוחה ושמחה'
ושמחה' ,הנני קורא מעליכם את כל מחשבותיכם! קנ את י ב ת ו כ ם ', כל הארציות בכבוד
רבינו -שר בהתלהבות את המילים של 'מנוחה ושמחה' ,בפרט שרים בבית מדרשו' .מניגוני ר' ניסן יוסט' ,ענה הרבי מסערט
בחורים רבים מהישיבות בבני ברק היו מהבאים בקביעות 'בתוכם' בגימ' ד' .והוסיף רבינו
כשהגיע לקטע 'במצות שבת' ,אוי וויי -אוי וויי -אוי וויי -אוי ויזניץ ,והוסיף' :רגשי לב עזים אצורים בניגוניו המעוררים'' .אני
לעריכת שולחן רבינו ה'אמרי חיים' בלילות ש"ק ,והיתה תקופה 'מנוחה ושמחה' ,ע"י ה'ישועות משה':
וויי -ב-מ-צות שבת ...הרגעים האלה ,כשזועקים מנהמת הלב: חושב -נענה רבינו -שאת ה'לב' ,החדיר אבי הקדוש'...
שבישיבת פוניבז' שרו את ה'מנוחה ושמחה' הוויזניצאי בסעודת שמזמרים 'מנוחה 'אני' רומז לשכינה
אוי וויי אוי וויי במ-צ-ו-ת שבת ,רוחצים ומטהרים ,ואח"כ לחן אחד הולחן ע"י הרה"ח ר' שמואל שכטר ז"ל ,משמשו של
ליל שבת. ושמחה' בחמימות הק' [ספה"ק] ,ע"י
כששרים ומתפללים' :קום קרא אליו יחיש לאמצך' מתרוממים הרה"ק רבי פנחס מבארשא זי"ע .יש גם אחד שמקובל מהמלחין
רבינו ה'אמרי חיים' רמז בכתוב "ו'משלוח מ'נות א'יש ניתן להתקדש שבת בבחינת 'מנוחה
הנודע הרה"ח ר' בעריש הורוויץ הי"ד מווישווא.
למקומות גבוהים ,בהם חושבים שהקבלות שמקבלים אז ,יוכלו ל'רעהו" ,הר"ת הוא כמו הר"ת של מ'נוחה ו'שמחה א'ור ל'יהודים, ולהיטהר ,לשמור את ושמחה ליהודים'' ,חי
הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל היה שר 'מנוחה ושמחה' בשולה"ט
להתקיים כל רגע עד השבת השניה ,ואז אין פרץ ואין צווחה, המשלוח מנות הכי גדול הוא כשמכניס 'מנוחה ושמחה' בלב העיניים והאוזניים, אני' -ניתן להחיות
אצל רבוה"ק ,ואף הלחין בעצמו שלוש יצירות על 'מנוחה ושמחה',
רק קדושה וטהרה בקרבנו .השפעה זו היתה לי באותה שעה רעהו... המחשבה והדיבו ר. את השכינה הקדושה
שהתקבלו בחיבה ע"י רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע .ר' יצחק סיפר
והיא עדיין מפעפעת בי עד היום... באחרית ימי רביה"ק ה'אמרי חיים' ,כשהיה חולה ל"ע ,ביקר זהו 'שוואגענדיג מוסר' שפעם אמר לו רבינו ה'ישועות משה'' :כשאתה שר את ה'מנוחה ולהשיבה למקומה,
נסיים בדברים כגחלי אש שכתב רביה"ק ה'אמרי חיים' בפר' אצלו רופא ,וביקש מרבינו שמפאת חולשת גופו לא יאריך [מוסר הבא בשתיקה, ושמחה' של ר' ניסן יוסט ,נזכר הנני כיצד הקשיב זקני הק' ה"אהבת לחלצה מצרותיה
מטות" :וזהו שאנו אומרים 'מנוחה ושמחה אור ליהודים' ,השי״ת בשולחנו הק' .נענה לו רבינו" :וואס וועט זיין מיט 'כל מקדש', שאף שאין אומרים ישראל" ל'מנוחה ושמחה' של ניסן'! ולהעלות ארוכה
'מנוחה ושמחה' ,וואס די נשמה פאר-לאנגט דאס?" [מה יהא מאומה ורק מזמרים, יבל"ח המלחין והמשורר הרה"ח ר' יעקב יהודה דסקל הי"ו לתחלואיה [ליל שב"ק
נתן כוח בש״ק להביא אור ליהודים ,להאיר חשכת העיניים ע״י
עם הזמירות ,שהנשמה זקוקה להם?] .ורמז רבינו שרש"י הק' זה לבד מהווה מוסר, זכה בהכוונת ובהדרכת מרן אדמו"ר שליט"א ,להלחין לחן על פר' שלח תשנ"ח].
דעת קדוש' ...נקם נקמת' בגימ' 'מנוחה ושמחה אור ליהודים',
(ביצה טז ,).כתב' :נשמה יתירה -רוחב לב למנוחה ולשמחה'; וחדור כליות ולב]... 'מנוחה ושמחה' ,שאף התקבל בחיבה ע"י רבינו שליט"א. ב' .ו'יבקש ל'הרוג
[הקב"ה אמר למשה רבינו] בכח ש״ק תנקום מאת המדינים ['באורו של חמה' א'ת מ'שה' ר"ת מ'נוחה
כאן רמז שצריך לנגן את הזמר 'מנוחה ושמחה' ברוחב לב... לחן נוסף הולחן לפני שנים רבות ע"י המלחין הרה"ח אברהם
הסטרא אחרא שגרמה חורבן בית המקדש ...אתה עם הזמר להגה"ח ר' אביגדור ו'שמחה א'ור ל'יהודים,
דוד שטוקהמר הי"ו מירושלים והושר לפני שנים ספורות אצל
'מנוחה ושמחה' תאסף ותכניס בלבות עמך התלהבות ימי הרצון, מבטי ההערכה של ה'דמשק אליעזר' גייגר שליט"א עמד מרן אדמו"ר שליט"א פרעה ביקש לאבד את
לקדש דעתם ומחשבתם ,שנזכה עד מהרה לשוב לציון ברנה. בשנים שמרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע התגורר בארץ ישראל, רצא]. ה'מנוחה ושמחה' של
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 11 10קשר איתן • בראשית תשפ"ז
סיפורי קודש מפי רביה"ק
בעל 'אמרי חיים' זי"ע
בשולחן הטהור
ביומא דהילולא של רביה"ק
בעל 'צמח צדיק' זי"ע
כ"ט בתשרי תשכ"ח
_ע_מו+ד
העבו+דה
נרשם מהקלטה ע"י
הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל
ונשמר בגנזי מוסדות שאץ ויזניץ
ו_+ה_צ+דק+ה
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 13 12קשר איתן • בראשית תשפ"ז
NG
י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
השפע
המובטח!
הביטוי שחוזר על עצמו שוב ושוב .העדויות עליהם
מעיד רבנו שליט"א בעצמו ,כמו אומרים:
הלא טובתכם הגשמית והרוחנית אני דורש!
רביה"ק ה'אמרי חיים' מקבל קהל בחדרו הק' ,ברקע נראה ציור ביהמ"ד בוויזניצא
אצלנו ה׳שפיגאלע׳ [המיוחד מבני החבורה] ,כל חיותנו היא ממנו ,הוא ההתפטרות המפתיעה
מחדיר בנו חמימות" .קרא לו ה'צמח' ושאלו" :מה קרה יצחק דוד?" הרה"ח ר' יצחק דוד [פוקס] היה שוחט בווילחוביץ .פעם
והוא ענה" :רבי ,שלא יהיו לכם טענות עלי ,אין ברצוני לעמוד על גגו בא אל זקני [ה'צמח צדיק'] והסתובב ליד חדר ה'פראווע
של הרבי "...ולא עזר כלום ,ר' יצחק דוד עזב את מלאכת השחיטה. שטוב' .פתח ה'צמח' הק׳ את הדלת ,קרא לר׳ יצחק דוד,
דער רבי בעהט פון יעדן איינעם ,אין ארץ ישראל און אין חוץ לארץ, החווה לו בעד החלון על ארבעה יונים העומדים על הגג
אור באפילה הסמוך ,ופנה ואמר לו" :רואה אתה את אלו? בהיותם בחיים,
זאל זיך אננעמען פאר כבוד התורה ,צו זיין א שותף לכל הפחות מיט א ל׳צמח׳ היה גבאי בשם ר' חיים .פעם בשעה מאוחרת בלילה היו כולם שוחטים".
שותפות פון 2000דולר א יאהר מיט איגוד מוסדות ויזניץ ,וואס טראגט העירו ה'צמח צדיק' ,וביקש ממנו שיקח סכום כסף ויילך ליתנו ליהודי שתק ר׳ יצחק דוד ולא ענה מאומה .אולם לאחר התפילה
די אחריות פון קיום התורה און אויפשטעלן דורות לד' ולתורתו בדרך הגר בקצה העיר .בחוץ שרר חושך וקור ,הגבאי חשש מאוד ללכת ניגש אל הבעלי בתים תושבי וילחוביץ ואמר להם" :לכו
עד לקצה העיר ,אולם מאידך חשש שלא למלא את בקשת הרבי,
רבותינו הקדושים. על כן יצא אל מחוץ לבית למשך חצי שעה ולאחריה שב .פנה אליו
ה'צמח' ושאלו" :נו ,חיים ,האם עשית את השליחות?" ענה הגבאי:
דער רבי האט שוין אסאך מאל געזאגט ,אז דער וואס נעמט א חלק "הלכתי" .נענה לו ה'צמח'" :חיים ,אתה לא היית "...משראה שלא את כל הכסף שקיבל ה'צמח'
און א שותפות מיט 2000דולר ,איז זוכה בס"ד צו א ברכה פון שפע יוכל להתחמק ,נטל פנס [לאמטערנע] להאיר את הדרך ,והלך מסביב היה מחלק לצדקה .מתוך אלף
כפול ומכופל .און אוודאי ווער ס'איז מוסיף נאך ,באקומט די ברכה כדרכו שלא יעבור את ביהכ״נ (רגילים היו אנשים לומר כי בלילות ראניש נשאו ליבו של ה'צמח'
קוראים לנפטרים לעלות לתורה). לתת רק חמישים לצרכי הבית,
בכפל כפליים.
בהגיעו אל אותו הבית ,קלטו אוזניו שיחה בין בני הזוג ,כאשר ואילו את השאר חילק לצדקה
האשה אומרת לבעלה" :ראה עדיין אין לנו מאומה מצורכי השבת,
כל השבוע עבר בלא כלום" .והוא ענה לה" :מה רצונך ממני? אני עמל
ויגע על הפרנסה ,בחורף ובקור ,ומה עוד את רוצה ממני אם המזל
שלנו כך?" ופרץ בבכי.
מיד דפק הגבאי על החלון .לשאלתם ,ענה הגבאי" :אני כאן, אל הרבי ,שימצא לכם שוחט חדש" .תמהו הללו ושאלו
מתוך הכרזת הקודש בליל א' דר"ה תשפ"ז חיים" .התמלא הבית שמחה גדולה ,כי כאשר חיים בא הרי זה סימן את ר׳ יצחק דוד" :מה קרה? התחדש דבר-מה?" ענה להם:
טוב .והוא מסר להם את הכסף .בשובו אל הצמח ,נענה ואמר לו: "אין ברצוני להיות אצלכם שוחט" .כששאלו אותו מדוע,
"כן ,עתה היית"... ענה" :כי הרבי אמר לי".
מיד הלכו אל הרבי ,ואמרו" :הלא ר׳ יצחק דוד הוא
14קשר איתן • בראשית תשפ"ז
NG
י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
הסגולה
להינצל!
'שרק לא יבואו אלינו'' .שרק לא יתפסו אותו חס ושלום'.
מהסכמותיו האחרונות של רביה"ק ה'צמח צדיק',
ער"ח אב תרמ"ד בעיר המרפא טריסקאוויץ
ספר הזוהר הק' מירושת רבינו ה'צמח צדיק' זי"ע:
'שייך לה"ה הרב מענדיל בהרב מקאסוב' ,לצידו שמות
שנרשמו בתוך הספר כסגולה
שער הספר 'מגדל דוד' מהגאון הרדב"ז זצ"ל
על שיר השירים ,נדפס מכת"י שהיה מונח
בגנזי רבינו ה'צמח צדיק' ,ונדפס בעידודו ע"י
הגה"ח רבי בנימין מסלאטווינא ז"ל מחשובי
החסידים בצפת
יש דרך להינצל ממלתעות הרשע וסכנת המעצרים
וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו!
יודל עביר" :אוי האט ער אייך מיס בא'גנב'וועט" [אוי כמה הרבי גנב צדקות אהב
את לבכם] .אמרו לו" :נו ,נשמע [כמה נתן]" ,והוא ענה" :אני נתתי את כל הכסף שקיבל ה'צמח' היה מחלק לצדקה .לפעמים
אלף [ראניש]" .וכך ,מתוך אלף ראניש נשאו ליבו של ה'צמח' לתת עמדה זקנתי ליד השולחן וגם היא לא קבלה מאומה .פעם
רק חמישים לצרכי הבית ,ואילו את השאר חילק לצדקה. אחת שלח ה'צמח' זי"ע חמישים ראניש אל [הרבנית] די
באבע מרים'מוניא ,היא קראה לגבאי ר' יעקל ,ושאלה
גבאי הצדקה אותו שמא הוא יודע מי היה כעת זיך געזעגענען [עם
פעם בקשו מה'צמח' שיעשה לעצמו פיטער [פרווה בתוך המעיל], קוויטל ופ"נ בקודש פנימה] ,כי היא הבינה שאם ה'צמח'
ענה ה'צמח צדיק'" :ר' מאיר אלי' הוא ה'פיטער' שלי ,הוא מחמם שולח לה חמישים ראניש ,כנראה שהיה יהודי עשיר שנתן
אותי!"...
דער רבי טוהט באדאנקען אלע יודען ,וואס האבן זיך ר' מאיר אלי' היה הממונה לחלק את סכומי הצדקה שה'צמח'
אונטער גענומען דעם כופר נפש וואס דער רבי האט חילק בגלוי ,ואילו בסתר סידר ה'צמח' את העניינים בעצמו.
אויפגעגעבן ביים מעמד 'מקדישי שמך' ,דער רבי וואונטשט מעלת היחוס
די אלע ,זיי און זייער משפחה ,זאלן ניצל ווערן פון די ה'צמח נולד' ביום כ"ד באייר ,והברית היתה ב'יום המיוחס' ב' סיון,
ר' יצחק דוד למד
לכן הוי מרגלא בפומיה לומר על עצמו :היה לי אבא גדול ,וכן יש לי
'פשט' והתעמק בדבריו
שלעכטע גזירת הגיוס און זיין אפגעהיטן בס"ד. בן יקיר שהוא גדול [ה'אמרי ברוך'] ,ואני נשארתי באמצע ,ה'מיוחס'.
ובתנועותיו של ה'צמח';
זקני ה'אמרי ברוך' אמר :השל״ה הק' מבאר טעם למה נכתב בין
ווי נעמט מען אזאנע
און אוודאי די וואס האבן מוסיף געווען און זיך אונטער פסוקי תוכחה 'וזכרתי את בריתי יעקב' וגו' ,כי הכוונה היא ,שאם היו
יודען?! אזא דעת צום
גענומען א יונגערמאן אדער דריי יונגעלייט ,וואס דער רבי לכם אבות כמו אברהם יצחק ויעקב ,כיצד אתם נראים כך? על דרך
רבי'ן?! [היכן נמצא
יהודים כאלה?! כזו 'דעת'
האפט און בעהט צו זיין מיט זיי אי"ה שבת אין מירון. זה אמר ה'אמרי ברוך' בענוותנותו" :היו לי אבות גדולים – ה'אהבת
שלום' ,ה'תורת חיים' ,ה'צמח' ,הריזינער .אוי כמה יענישוני בעולם
להבין אל הרבי?!]
האמת על שאני נראה כך אחר שהיו לי אבות כאלה ,אולם -הפטיר
ה'אמרי ברוך' -כדאי אפילו לקבל 'א באטש'ל' [עונש בעלמא דקשוט],
ובלבד לזכות לאבות כאלה"... נתינה יפה ,ולכן נשאו ליבו של הרבי לתת לה סכום כזה.
ומה נענה אנן אבתריה... כשנודע לה שהנגיד החסיד ר' יודל עביר רוזנברג היה
אצל הרבי ,שאלה אותו הרבנית" :האם אתה היית אצל
מתוך הכרזת הקודש בליל א' דר"ה תשפ"ז הרבי?" והוא ענה שכן .שאלה אותו" :וכמה נתת לפדיון?"
עניו מאוד
אבי הק׳ היה קורא לעצמו 'יונגאטש' וכדומה .פעם עניתי לו" :אבא, שאל ר' יודל עביר" :למאי נפקא מינה? כמה קיבלתם עבור
אני מכיר יהודים שהיו אצל ה'תורת חיים' וה'צמח' ,וכעת נוסעים צרכי הבית?" וענו לו" :קיבלנו חמישים ראניש" .הפטיר ר'
16קשר איתן • בראשית תשפ"ז
על הפסוק "ד' שמעה בקולי ,תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני", אליך ,והם אומרים שאת כל אשר ראו אצל הצדיקים שהיו
הסביר ר' יצחק דוד :תחילת הנוסח הוא בתנועת תחנונים ובקשה: עד עתה ,רואים גם כאן ,ויש דברים שלא ראו אז ורואים
"ד' שמעה בקולי" ,ואח"כ ממשיכים ,שאם ח"ו לא תרצה לשמוע את כעת" .אני התכוונתי אז לר׳ יודל עביר ,שאמר לי זאת כמה
בקשתנו ,פונים אנו אליך בנעימה של ציווי" :תהיינה אזניך קשובות, פעמים .ואבי הק׳ בענוותנותו השיב לי" :נע ,ר׳ יודל עביר
לקול תחנוני!" -צדיק גוזר והקב"ה מקיים הוא הרי ׳כולו ויזניץ׳ [אנו היינו אצל אבינו אחד עשר
והפטיר מרן זי"ע" :ר' יצחק דוד למד 'פשט' והתעמק בדבריו ילדים] ,כעת שה'צמח' איננו ,וה'אמרי ברוך' איננו ,אם
ובתנועותיו של ה'צמח'; ווי נעמט מען אזאנע יודען?! אזא דעת צום הוא יעזוב אותנו יעזבו איתו עוד רבים ,ואני עלול להישאר
רבי'ן?!" [היכן נמצא יהודים כאלה?! כזו 'דעת' להבין אל הרבי?!]. בלי פרנסה ,לכן הוא מוסר נפשו ואומר את הדברים ,בכדי
שהשושלת תישאר ויהיה לי פרנסה ,אף שהוא יודע מה
קשר עליון שאני .אבל אני יודע את האמת"...
כשנפטר ה'צמח' אמר ר׳ יצחק דוד" :אם תפתח האדמה פיה מיד והפטיר רבינו ה'אמרי חיים'' :באין מליץ יושר' ,אין,
אכנס לשם ,הוא [ה'צמח צדיק'] נסתלק ואותי השאיר כאן" ...כזה היינו מי שהוא בבחינת ׳אין׳ ,כלומר כלום ,זהו המליץ יושר,
קשר היה לו אל ה'צמח'. כי אם הוא מרגיש עצמו גדול אין זה טוב.
ר׳ יחזקאל אברהם נטמן סמוך לציון ה'צמח'' ,ועליו אמר ר׳ יצחק ׳אנכי׳ עומד בין ד׳ וביניכם ,מידת 'אנכי' ' -איך' ,זהו
דוד ׳איתן מושבך׳ (במדבר כד ,כא) ,שאתה זוכה להיות ליד הרבי. המפסיק בין ד׳ וביניכם.
ר' יחזקאל אברהם היה אביו של הטערנעווער רב ,עליו אמר
ה'צמח'" :האברך הזה -על העולם הזה ודאי לא חשב ,וגם למען העולם
מצבת החסיד ר' יצחק דוד גייגר ז"ל ,ר' איציקל ראדאוויצער מצבת החסיד המופלג רבי יצחק דוד פוקס זצ"ל בווילחוביץ הבא שלו לא היתה דאגתו נתונה ,הוא היה ממש בלתי לד׳ לבדו".
בבית החיים בטבריה
תפילה נלהבת דרכו של ה'צמח צדיק' היתה
שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצ"ל ,כי דרכו של ה'צמח צדיק' היתה בימות החורף שהתפלל ממש
בימות החורף שהתפלל ממש עם עלות השחר .היה נכנס לביהמ״ד עם עלות השחר .היה נכנס
[הרה"ק רבי יעקב שמשון מקאסוב זי"ע] הרי הוא הבן הגדול ,והגדול עבירות צריך לעבור כדי שיתנו לו להיכנס אל הרבי ...אמר לביהמ״ד כשהטלית על כתפו,
כשהטלית על כתפו ,הביט באברכים שעמדו סביבו ובחן אותם,
יסתדר כבר .השני [הרה"ק רבי יוסף אלטר מראדאוויץ זי"ע] הוא חכם להם ה'צמח'" :הנכם שומעים מה שאיציק שלי שואל ,כמה הביט באברכים שעמדו סביבו
וכשראה שהם סולת נקיה ,אברכים נלהבים לעבודת ד' אשר מצאו
מופלג ,ובכן גם הוא ימצא לו עצה ,אבל היונגערמאן הזה -והתכוונה עבירות צריך לעבור כדי שיוכלו להיכנס אלי"... ובחן אותם ,וכשראה שהם
חן בעיניו ,אמר' :היינט איז דער עמוד מיינער!' [היום אעבור בעצמי
על ה'צמח' -אינני יודעת ממה הוא יחיה .אולם לבסוף נסעו רוב פעם אחר התפילה בר״ה ,כשה'צמח' התפלל מלכיות אברכים נלהבים לעבודת ד'
לפני התיבה] .און ער האט אויסגשאסן מיט א דאווענען [והוא פרץ
העולם אליו לויז׳ניץ. זכרונות שופרות ,ניגש ר׳ איציקל אל דודי מאנטניא זי״ע, אשר מצאו חן בעיניו ,אמר:
בתפילה לוהטת].
מתוך התרגשותו העצומה נתן לו קניפ ,ואמר לו' :איהר זעהט, 'היינט איז דער עמוד מיינער!'
פעם בחג השבועות היתה תפילה מיוחדת ,עד שכמה שנים אח״כ
דיזיען מאן רעשפעקטיר איך' [הנכם רואים ,את האדון הזה
שאל ה'צמח' ,כמה שנים יש מאותו יו"ט ׳שבועות׳ ,כי זו היתה תפילה
הנני מעריך] ...כשהיה מתלהב היה מדבר בלשון דייטש...
יוצאת מהכלל.
אמר ה'אמרי ברוך': ההתרוממות בתפילה
׳לחיותינו כהיום הזה׳... בשעת תפילתו של ה'צמח' היה אחד מהחסידים שעלה
חיות הנפש דעת והתבוננות
אין אני צריך יותר בעולם פעם בראש השנה אחר התפילה אצל ה'צמח צדיק' ,התבטא אבי הק' סיפר לי על ר' יצחק דוד ע"ה ,שכשהיה ה'צמח'
בדעתו כי יש לו הנאה כזו מהתפילה ,וממילא מעתה אין
האמת ,אלא שאוכל ה'אמרי ברוך' :׳לחיותינו כהיום הזה׳ ...אין אני צריך יותר בעולם מתפלל לפני התיבה ,הוא לא היה מתפלל .וכי אפשר לומר
הוא זקוק לגשמיות ,לא אכילה ולא שתיה ,כי לשם מה צריך
לשמוע מאבי מלכויות האמת ,אלא שאוכל לשמוע מאבי מלכויות זכרונות שופרות ,אין שלא התפלל? " -כמעט נישט געדאווענט" .הוא עמד בפה
זאת ,והחליט שהוא מפסיק עם העולם הגשמי.
אני צריך ל׳חיות׳ גדולה מזה.
זכרונות שופרות ,אין אני אחר התפילה היו מחלקים לעקאח ובילקעס ,מיד ניגש פעור ,בעינים פקוחות ובאזניים כרויות ,וקלט לתוכו כל
והפטיר רבינו :הנוסח על ׳ונאמר׳ הוא א ויז׳ניצער קנייטש. 'קנייטש' וכל 'נשימה' של ה'צמח' ,כדי שלא יחסיר מילה
צריך ל׳חיות׳ גדולה מזה אותו חסיד וביקש גם הוא ,אך מיד תפס את עצמו -הרי
רק לפני רגע חשבתי שמעתה רק אעבוד את השי״ת ,וכעת... אחת מתפילת הרבי.
מיד רץ אל הצמח ואמר ,חשבתי שכבר הגעתי לדרגה
מלהיב לבבות וכשהיו החסידים יושבים יחדיו בעבודת קילוף
דודי מאנטניא זי"ע סיפר לי כמה פעמים ,שהיה חסיד בשם ר׳ ה'ּבַארּבָאליֶעס' [תפוחי-אדמה .מנהג זה היה נהוג בחצרות
כלשהי ,וכבר נהייתי קצת בן אדם ,והנה כבר חסר לי ֶ
איציקל ראדאוויצער [ר׳ יצחק דוד גייגר מראדוביץ] ,שכל חיותו היתה הצדיקים מקדמת דנא ,שהחסידים ישבו יחדיו ועסקו
הלעקאח .ענה לו הצמח ,דוד המלך אמר 'תהילת ד׳ ידבר
ברכוני נא! הצמח .פעם באו לויזניץ כמה דייטשען [שנהגו בהנהגה מודרנית], בעבודת הקילוף -כדי שיהא די מזון לכל הציבור ,ובשעה
פי ויברך כל בשר' ,כשהוא אומר שבחים לפני האין סוף
שרו 'אב הרחמן רחם עלינו בזכות הילולא דרבינו' ,וסיפר רבינו הושיבו אותם וכיבדו אותם .ניגש ר׳ איציקל אל הגבאי וביקש להיכנס זו היו משוחחים בעניני עבודת ד' ומספרים ספורי צדיקים],
ברוך הוא ,גם מי שחושב שהגיע כבר לדרגה של תהילת ד'
ה'אמרי חיים' כי בשנה האחרונה לחיי ה'צמח' היה עולם גדול בויזניץ. אל הרבי .הגבאי ענה מיד שכעת אי אפשר להיכנס אל הרבי .אמר לו ר׳ היה ר' יצחק דוד מסביר ומטעים לפניהם כל 'תנועה'
ידבר פי ,עדיין צריך לדעת שבשר נשאר בשר...
אחר ר״ה אמר ה'צמח' :היום עברו אצלי כל כך הרבה יהודים ,ואף אחד איציקל" :שאלה אחת יש לי לשאול אותך ,כמה עבירות צריך לעבור מתנועות הרבי -כאן אמר בלשון ציווי ופקודה ,כאן
מהם לא איחל לי רפואה שלימה .והיה לבו נשבר מזה .המשיך רבינו כדי שיתנו להיכנס אל הרבי "...צחק ר' יעקל מאוד ,וכשה'צמח' ראה
ירושת ההנהגה זאת ,שאל אותו :מה אמר איציק שלי? תחילה ניסה הגבאי להתחמק,
בניחותא ובתחנונים ,או בלשון רוגז.
ואמר -עכשיו ששמעתי ששרו 'תאריך ימיו ושנותיו' ...נהניתי מזה! הרבנית של ה'תורת חיים' אמרה על בניה :בני הגדול את תנועת הנוסח של ה'צמח צדיק' בימים הנוראים
אולם מששאל ה'צמח' שוב ,ענה הגבאי שר' איציקל שאל אותו כמה
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 19 18קשר איתן • בראשית תשפ"ז
הקלויז העתיק של הרה"ק מרוזין זי"ע בסאדיגורה
ביהמ"ד העתיק של רבוה"ק זי"ע בוויזניצא
הנה המ+לכים
רשפי אש ממסכת הידידות האמיצה וההערצה
הגדולה שהיתה לרבותינו הק' ה'תורת חיים
וה'צמח צדיק' זי"ע עם מרן קדוש ישראל מרוזין זי"ע
אוצר בלום ומקובץ של אמרות טהורות ,פתגמי קודש ,סיפורים ועובדות
לרגל יומא דהילולא קדישא של רבינו הק' ה'צמח צדיק' זי"ע בכ"ט בתשרי
ושל הרה"ק מרוזין זי"ע בג' בחשון * זה אל זה יעריצו
נוע+דו
| יוסף מאיר האס |
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 21 20קשר איתן • בראשית תשפ"ז
הורים לילד ראשון
שנולד בין התאריכים
ר"ח ניסן תשפ"ה-כ"ט
אלול תשפ"ו!
"פתחו לי את הדרך בין האנשים" קרא רבנו "רצוני לראות את אוהלו של ממתיק הדינים" בציון הקדוש מרוזין זי"ע במסע הקודש 'אכסוף' ,תשרי תשפ"ה
המאיר לעולם כיום ,ו'לילה' מורה על הרשע שנחשך תוארו על ידי קשר אמיץ וחזק ביותר היה למרן קדוש ישראל מרוזין
מעשיו הרעים כלילה .כששני צדיקים נועדים יחדיו ,הרי "יום ליום זי"ע עם חתנו רבינו הק' בעל 'צמח צדיק' מויזניצא זי"ע
יביע" ,צדיק אחד מבקש מהצדיק השני" ,אומר" ,שהוא יאמר איזה ועם מחותנו רבינו הק' בעל 'תורת חיים' מקאסוב זי"ע,
דבר תורה ,אבל "לילה ללילה יחווה" ,כששני רשעים נפגשים יחד כאשר במיוחד התחזק הקשר הנפלא ביניהם לאחר שמרן
ואחד אומר איזה דבר ,מה אנו שומעים מהשני" ,דעת" ,אני כבר ה'צמח צדיק' נשא את בתו הרבנית הצדקנית מרת מרים
יודע מזה מזמן"... מאניא ע"ה בחודש סיון תר"ג.
באחת הפעמים שנפגשו ביניהם בעת שהרה"ק מרוזין שהה בכל פעם שנפגשו הני תרי צדיקי עליון ביניהם ,אם היה
בקאסוב ,כידוע באותה תקופה היו פעמים רבות מסתגרים הצדיקים זה בעת שהגיעו לבקר אחד בהיכלו של השני ,או בעת אירועי
לשיחות בארבע עיניים ,אולם אחד החסידים שכיוון פעם את שעת השמחות שהתקיימו עקב קשרי החיתון שנעשו ביניהם
פגישתם ,התחבא לפני כן באותו חדר ובין השאר שמע ,כי הרה"ק כאמור ,היו הפגישות הללו מלאות בדברי תורה ומתובלות
מרוזין שואל את רבינו ה'תורת חיים'" :מחותן! מתי יש לכם גילוי בפנינים יקרים ונפלאים ,שנשארו חרוטים וחקוקים לדורות,
אליהו הנביא?" ותשובתו היתה" :כאשר אנו מתכוננים לכך" ...לשאלת כאמרי שפר נדירים שנותרו לפליטה משני צדיקים אלו,
רבינו ה'תורת חיים' את מחותנו הק' מרוזין מתי הוא זוכה לכך? שמיעטו לדבר ולומר דברים ברבים.
תשובתו היתה" :במוצאי שבת"... סיפור נפלא מובא ,שכאשר נפגש פעם הרה"ק מרוזין
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין פעם שאל רבינו ה'תורת חיים' את הרה"ק מרוזין לשם מה הוא עם מחותנו מרן ה'תורת חיים' ,ביקש הרה"ק מרוזין מרבינו
נוסע במרכבה רתומה לסוסים רבים? ענהו הרה"ק מרוזין" :אנו
אפריון קורא לכם נזהרים ,כי אם ח"ו נכנס לבוץ ,נוכל לצאת מתוכו בקלות" .לשמע
התשובה הפטיר מרן ה'תורת חיים'" :ואנו נזהרים שלא להיכנס
כלל לתוך הבוץ"... "...סיפר כ"ק מרן אדמו"ר ה'תורת מרדכי'
זו ההזדמנות והשעה זי"ע ,שביום ג' חשון התפלל מרן הס"ק
לצרף את ילדכם ל'אפריון' מה לנו פה זי"ע לפני התיבה לרגל הילולת זקנו הק'
בשעטומ"צויזניץ ולדאוג לשעת נישואיו
ברוב אהבתם של הני צדיקים ביניהם אהדדי ,היו מפליגים כל
חתונה פלאן אחד בשבחו הגדול של השני .שבחים רבים קשר מרן ה'תורת חיים' מרוזין זי"ע ,והוסיף באמרו" :לכאורה
אל תחמיצו את השעה על ראשו של מחותנו הרה"ק מרוזין ,והרי לפנינו כמה מהם.
מסופר כי רבינו ה'תורת חיים' היה אומר לאנשים שלא ייסעו
ווייל ער האט געהייסן נאך אים""...
אל הרה"ק מרוזין ,ופעם כשהגיע רבינו ה'תורת חיים' לבקר אצלו,
שאלו הרה"ק מרוזין" :מחותן! האם נכון הדבר שאתם מעכבים
כ"ג חשוון
אנשים מלנסוע אלי?" ...השיב לו מרן ה'תורת חיים'" :בוודאי! אנשים ה'תורת חיים' שיאמר איזה דבר תורה ,והוא ענה שיאמר
כערכנו צריכים לנסוע אליכם ,אבל אנשים פשוטים מה להם ולכם"... המחותן איזה דבר תורה .כך היה כמה פעמים ,ששניהם
כינוס ההורים הגדול סיפור נוסף המגלה מעט כמה אחז רבינו ה'תורת חיים' מקדושתו
ופרישותו של הרה"ק מרוזין ,סיפר הרה"צ רבי חיים פלאך זצ"ל [אביו
סירבו לומר בעצמם ורק ביקשו לשמוע מהשני.
לבסוף נענה הרה"ק מרוזין ואמר" :כתיב "יום ליום יביע
שמרו את התאריך - - -
חתונה פלאן ויזניץ של הגה"צ רבי דוד צבי שנעבאלג זצ"ל דומ"ץ ויזניצא] ,שהוא היה גר אומר ולילה ללילה יחווה דעת" ' -יום' מורה על הצדיק
מבית עזרת נישואין
22קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
ויחן שם ישראל
כאיש אחד בלב אחד
אלפי אנ"ש
כבר נרשמו תמונה נדירה מהציונים הק' בעיר סאדיגורא ובראשם ציון הק'
של מרן הסב"ק מרוז'ין זיע"א מתוך עיתון ישן -ירחון בית רוז'ין
מרן רבנו הקוה"ט זי"ע בהשתטחות על ציון הרה"ק מרוזין זי"ע ,מנחם-אב תשנ"ד
וואס איז מחותנו הרה"ק מרוזין זי"ע אמר ,אנו סברנו שהמחותן יעלה על בקולומייא והיה מנהגו לעלות בכל מוצאי שב"ק לדירתה
מיטכעתדיר?
הצטרף
סוסי אש השמיימה ,אבל בראותינו שגם הוא נפטר ,אנן מה נענה
אבתריה?"...
הגה"צ רבי דוד שפרבר זצ"ל אב"ד בראשוב ,סיפר ששמע מרבו
של הרבנית הצדקנית מרת שיינדאלי ע"ה בתו של מרן
ה'תורת חיים' ,שגם היא התגוררה בעיר קולומייא ,כדי
לשמוע ממנה סיפורים ששמעה מאחיה ומזקני החסידים.
הק' בעל 'לקט עני' מקאסוב זי"ע ,שבכל פעם שהלך מרן ה'תורת פעם אחת סיפרה לו הרבנית שהיא זוכרת ,בעת שאביה
במוקד הטלפוני חיים' לבקר אצל מחותנו הרה"ק מרוזין ,לפני שנכנס לחדרו היה
מעביר מטפחת על פניו ואמר בזה הלשון" :אינני רוצה שהמחותן
מרן ה'תורת חיים' ,חזר מהלווייתו של מחותנו הרה"ק
מרוזין בשנת תרי"א ונכנס לביתו ,פתח את דלת חדרה
והחל בלימוד הקדוש ישקיף מבעדנו"... של הרבנית ע"ה ואמר לה בזה הלשון" :אין לנו מה לעשות
חפץ חיים לקדש את הלבנה
כאן עוד ,נוסעים אנחנו לארץ ישראל; חשבתי שהמחותן
הרה"ק מרוז'ין יעלה לשמים כדוגמת חנוך מלאך מט"ט,
דבר יום עודנו באיבו ,כבר התפרסם רבינו הק' ה'צמח צדיק' זי"ע בילדותו, אבל ראיתי שקברוהו כאחד האדם ,א"כ אין לנו עוד מה
כי לגדולות נוצר ושקד על תלמודו יומם ולילה ,עד שעלה במעלות לעשות כאן"...
ביומו. רמות ונשגבות בתורה וביראה .משחר נעוריו ניתן היה לקרוא עליו רבינו ה'תורת חיים' אכן החליט אז לנסוע לארץ ישראל,
את הכתוב (ירמי' כג ,ה) "והקימותי לדוד צמח צדיק ,ומלך מלך והשכיל,
ועשה משפט וצדקה בארץ" ,כשכבר בגיל שש הציעו עבורו שידוכים
נכבדים.
השדכן שהציע את הרבנית הצדקנית מרת מרים מאניא ע"ה ,בתו
של קדוש ישראל מרוזין זי"ע ,היה הרה"צ רבי דוד לייב מגיד זצ"ל "...הפטיר ה'צמח' לאותו חסיד" :הרי
בן המגיד הק' רבי צבי הירש מנדבורנא זי"ע בעל 'צמח ד' לצבי' [רבו חותני הק' היה אמת ואם הוא אמר
המובהק של רבינו הק' ה'אהבת שלום' מקאסוב זי"ע]. שהרה"ק מצאנז הוא מבית דין של
על סיפור התקשרות השידוך סיפר הגה"צ רבי דוד שפרבר זצ"ל מעלה הרי גם זה אמת ,וגיסיי הם
אב"ד בראשוב מפי זקני חסידי קאסוב ,סיפור מופלא ביותר:
כאשר ההצעה מצאה חן בעיני מרן ה'תורת חיים' ,החליט לבצע גם כן אמת ,ובתוך כל כך הרבה
את השידוך הלכה למעשה ובחר בשניים מחסידיו ושלח אותם אל אמת ,אינני רוצה להתערב""...
הרה"ק מרוזין להיות אצלו ביום הכיפורים .רבינו ה'תורת חיים' הורה
להם ,כי במוצאי יום הקדוש ,עת יבקש הרה"ק מרוזין לקדש את
הלבנה ,היא תהיה חבויה ומוסתרת בעננים ,ואז ילכו אליו ויגידו לו
בשמו ,שאם יאות להשתדך אתו ,אזי תיראה הלבנה ויוכל לקדשה. אלא שהחסידים לא נתנו לו לנסוע...
אכן ,במוצאי יום הקדוש היו השמים מכוסים בעבים והרה"ק כיו"ב סיפר הרה"ח ר' מנדל שטיינמץ ז"ל (עדות חיה
כלל אנ"ש מתאגדים בלימוד 'חפץ חיים' מרוזין לא יכל לקדש את הלבנה .בבוא השליחים להציע את שליחותם, עמ' )307ששמע מפה קדשו של הרה"ק בעל 'מקור ברוך'
לומדים לזכות ,נוצרים לשון וממשיכים חיים! ניאות הרה"ק מרוזין לקבל את ההצעה ,והנה ראה זה פלא ,כי השמים מסערט ויז'ניץ זי"ע (יומא דהילולא ב' חשון) שאמר גם
התבהרו לפתע והרה"ק מרוזין קידש את הלבנה בשמחה רבה ,באמרו הוא בסגנון זהה:
מוקד ישראל נושע בד' -מערכת ויזניץ 0723709000 -שלוחה 7 בהתפעלות" :כ'האב נישט געוויסט אז ער שאפט אויף די לבנה" (לא "זקני הק' ה'תורת חיים' זי"ע ,אחר הסתלקותו של
24קשר איתן • בראשית תשפ"ז
מרוזין להשתתף בשמחה ,כי היה נעצר מחדש ע"י השלטון הרוסי. ידעתי כי שליט הוא על הלבנה) ,ומיד הסכים לשידוך.
שבת העלייה לתורה של החתן שקדמה לחתונה ,התקיימה בעיר יצוין כי לרבינו ה'תורת חיים' היתה ברכה מיוחדת
סקאלא לא הרחק מן הגבול .למחרת השבת ביום ראשון ,ערך הרה"ק שקיבל מחותנו הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטוויקא
מרוזין סעודת פרידה לכבוד מחותנו והחתן ,וידועה דרכו בקודש זי"ע ,שיוכל לפעול תמיד לקדש את הלבנה בכל עת ,שזוהי
שכמעט לא טעם מאומה מכל המאכלים שהובאו לפניו .מחותנו ברכה מתבקשת ביותר במדינות אירופה בהן מכסים עננים
רבינו ה'תורת חיים' שהבחין שגם תמול וכן היום שאין מחותנו בדרך-כלל את רקיע השמים'( .מלכי וקדושי' עמ' שו).
אוכל כלום ,שאלו" :מפני מה אין המחותן אוכל אלא מעט מזעיר?"
השיב לו הרה"ק מרוזין בלשון קדשו" :כשנודע לי שנשמתי מוכרחת 'צאתכם לשלום' למלאכים
לרדת להאי עלמא ,התנינו תנאי מפורש עם הגוף שאין אנו יכולים בשלב הגמר של השידוך ,נועדו שני המחותנים להיפגש
להתקשר עמו ,אלא על מנת שיסכים להסתפק במועט ,ולא סתם בדבר השידוך בעיר בוטשאן שברומניה ,והרה"ק מרוזין
מועט ,אלא מיעוטא דמיעוטא מכל ההצטרכות הגופניים ,והגוף שאל את רבינו ה'תורת חיים' שימנה בפניו את מעלותיו
מרן רבנו שליט"א בפתח האוהל הק' בסדיגורה ,במסע הקודש אייר תשע"ה הסכים לכך ,ועתה הוא שומר על התנאי"... של בנו החתן .השיבו רבינו ה'תורת חיים' בשלשה דברים:
כששמע רבינו ה'תורת חיים' את סיבת הדבר ,הניח גם הוא את א) המעלה הראשונה ,כי הוא נקרא על שם אבי הק' (רבינו
לא יתכן שאחריהם יושיבו גדולי ישראל ,וכן גם לא ראוי שישבו ובפרט שאתה בן למשפחת מלוכה מלך בן מלך ,מבקש אני הכף מידו ופסק מלאכול ,הגם שדרכו בקודש היתה אחרת ...כשראה ה'אהבת שלום' זי"ע) ובוודאי יהיה דומה לו; ב) הוא ישן אתי
בניו אחרי הני גדולים ,ולכן החליטו לומר לבניו וחתניו שלא יבואו ממך בני ,אנא גזור בגזירה שיבוטלו מעלי ומעל כל בית זאת הרה"ק מרוזין שאלו" :ולמה אין המחותן אוכל? האם גם אתם במיטה; ג) הוא נולד לעת זקנותי .כשרצה מרן ה'תורת חיים'
ל'טיש' ,וכן עשו. ישראל כל גזירות קשות ורעות". התניתם תנאי כזה עם הגוף?"...
המשיך ה'צמח' לספר" :אני הבנתי שכאשר יסבו בשולחן גדולים החתן ענה 'אמן' ברטט ואחר כך שם החתן את ידיו ענהו רבינו ה'תורת חיים'" :דווקא לא! אלא הסיבה שאינני ממשיך
וצדיקים אלו ,בוודאי אז יאמר חותני הק' דברים נשגבים ביותר ולכן על ראש חותנו צדיק הדור מרוזין ,ובירכו. לאכול נובעת מטעם אחר ,כי עכשיו התבהר לי דבר שנתקשיתי בו
החלטתי לבוא ל'טיש' ולהתחבא מתחת לשולחן ,ואכן שמעתי אז את החתונה הגדולה שהתקיימה כאמור בקישינב פיארו זמנים טובא -והוא :בכל ליל שבת קודש ,כשיהודי בא מבית הכנסת
דברים העומדים ברומו של עולם יוצאים מפי חותני הק'". גדולי ישראל והמוני חסידים .לאחר החתונה נסע רבינו בלוויית שני מלאכי מרום ,הרי הוא מקבל פניהם בשירה ובזמרה, "...סיפור יקר זה היה רגיל בפי
כשסיים חותני הק' לומר דברי אלוקים חיים ,הסתובב לעבר הרה"ק להיות סמוך על שולחן חותנו הק' מרוזין שהתגורר אז ומנגן לפניהם שירת 'שלום עליכם'' ,בואכם לשלום'' ,ברכוני לשלום', קדשו של רבינו הק' ה'ישועות
ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע שישב לצידו ושאל אותו" :צאנזער רב! בעיר סאדיגורה ,ומאז נקשרה נפשו בנפשו בקשר אמיץ ברם מיד אחרי זה הוא נפרד מהם ומשלח אותם בשירת 'צאתכם
מסכימים אתם למה שאמרנו? ברצוני שתסכימו אתי ,כי הרי אתם ואיתן עד יום הסתלקותו בג' חשון תרי"א ,כפי שיובאו משה' זי"ע והיה מסיים ומפטיר:
לשלום' ,ודבר זה נראה מאוד תמוה ,מפני מה הוא ממהר לשלח
מבית דין של מעלה" ...הפטיר ה'צמח' לאותו חסיד" :הרי חותני הק' להלן מעט מזעיר הני מילי מעלייתא שנשמעו ונאמרו מפי אותם מעל פניו לפני הסעודה? אך עתה נודע לי טעם הדבר ,שהוא "זקני הק' ה'תורת חיים' זי"ע לא
היה אמת ואם הוא אמר שהרה"ק מצאנז הוא מבית דין של מעלה קדשו במרוצת השנים. משלח אותם מפני שאין האדם מסוגל לאכול בנוכחותם של מלאכים, התנה עם גופו שיסתפק במועט,
הרי גם זה אמת ,וגיסיי הם גם כן אמת ,ובתוך כל כך הרבה אמת, שאינם אוכלים עמו ביחד"... כי דרך אחרת היתה עמו – לאכול
אינני רוצה להתערב"... אמת לאמיתה סיפור יקר זה היה רגיל בפי קדשו של רבינו הק' ה'ישועות משה' ולהעלות הכל לשם שמים""...
מנהג היה לו למרן ה'צמח' צדיק' זי"ע ,שלא היה יוצא זי"ע והיה מסיים ומפטיר" :זקני הק' ה'תורת חיים' זי"ע לא התנה עם
לערוך 'טיש' לסעודת מלוה מלכה ,אלא אם היה חל יומא גופו שיסתפק במועט ,כי דרך אחרת היתה עמו – לאכול ולהעלות
דהילולא באותו שבוע ,אז היה יוצא במוצאי שבת קודש הכל לשם שמים".
"...הגה"צ רבי דוד שפרבר זצ"ל אב"ד בראשוב לערוך סעודת מלוה מלכה והיה מספר סיפורי צדיקים,
כשכמעט בכל הפעמים הזכיר את חותנו הרה"ק מרוזין זי"ע. מלכים ממך יצאו
סיפר ששמע מרבו הק' בעל 'לקט עני' מקאסוב להוסיף עוד ממעלות החתן ,אמר לו הרה"ק מרוזין שדי בזה...
כשפרצה המחלוקת הידועה בין חצרות צאנז ורוזין, לפני ברכת המזון בירך הרה"ק מרוזין את החתן ,מבלי להניח את
זי"ע ,שבכל פעם שהלך מרן ה'תורת חיים' לבקר [דברים אלו נמצאים רשומים בכתב יד קדשו של רבינו
לא רצה רבינו ה'צמח' להתערב בה .ביקשה אפוא הרבנית ידיו עליו .המחותנת הרבנית צדקנית מרת ציפורה ע"ה [א"ח מרן הק' ה'אמרי חיים' זי"ע ,שציין לעצמו עובדה זו ברשימותיו
אצל מחותנו הרה"ק מרוזין ,לפני שנכנס לחדרו הצדקנית מרת מרים מאניא ע"ה מאחד החסידים ,שבעת ה'תורת חיים'] שראתה זאת מפתח החדר הסמוך ,ביקשה מהרה"ק האישיות].
היה מעביר מטפחת על פניו ואמר בזה הלשון: שיספר הרבי סיפורי צדיקים בסעודת מלוה מלכה וכמו מרוזין שיניח את ידיו על ראש החתן ויברכהו ,כי הלוא צדיק הדור אחרי סגירת השידוך שאל הרה"ק מרוזין את רבינו
"אינני רוצה שהמחותן הקדוש ישקיף מבעדנו""... תמיד ודאי יזכיר את אביה ,יועיל נא 'להזכיר' לו מדוע הוא בבחינת כהן שצריך לברך בנשיאת כפיים ...השיב לה הרה"ק ה'תורת חיים' האם יש לו גבירים שיוכלו לעמוד לימין
א"כ אינו מתערב לטובת גיסיו הק' למען כבוד בית חותנו. מרוזין שאין צורך בכך ,אלא די בפה בלבד ,כי קדושת הפה גדולה קדשו עבור הוצאות החתונה והנדוניה? השיב מרן ה'תורת
הבטיח לה החסיד שיעשה כדבריה ,אולם באותה סעודת מקדושת הידיים ,ככתוב במפורש בפרשת ברכת כהנים "כה תברכו חיים' :אכן ,יש לי שלשה גבירים ואלו הם :ר' יודל עביר
מלוה מלכה לא סיפר ה'צמח' בכלל סיפורים .כשהגיעו כבר את בני ישראל אמור להם" ,בפה ולא בידיים"... רוזנברג ,ר' מענדיל קומונשטער ור' יהושע דרימער מסקאלע.
ועמדו לפני ברכת המזון ,והחסיד שהיה מאד מסור להרבנית הרה"ק מרוזין בירך בזאת את החתן בלחש בלשונות של ברכות ('טובות זכרונות' עמ' כה).
ורצה לקיים את שליחותה ,אזר אומץ ואמר לרבינו ה'צמח': ואיחולים רבים ,כשבסיומו נשמע קולו אומר" :ס'זאל זיין אידישע
בהעלותך את הנרות מועד הכלולות נועד להיות לאחר חג השבועות שנת
"כל העולם מתפלאים מדוע אין הרבי מתערב לטובת גיסיו גדולה ביי דיינע קינדער!" (שתהיה גדולה יהודית אצל צאצאיך).
רבינו ה'צמח צדיק' זי"ע סיפר פעם תחת אחד השיחים: תר"ג ,בו בזמן שכל משפחת הרה"ק מרוזין התגוררה בעיר
הק' בני הרה"ק מרוזין" ...בשמעו את דברי החסיד ,התחיל אחרי הסעודה ליווה הרה"ק מרוזין את מרן ה'תורת חיים' ואת
המנהג אצל חותני הק' מרוזין זי"ע היה שבכל יום ויום היה אחד קישינוב ,ורק הוא התגורר כבר בסקאלא שבגאליציה ללא
ה'צמח' לספר את הדברים האלה: החתן ,עד סמוך לגבול הרוסי ,שם ירדו כולם מהעגלות והמחותנים
חייב לומר איזה מימרא או לספר איזה עובדא מהרה"ק רבי לוי יצחק כל משפחתו [שלא היו רשאים לעזוב את רוסיה ,כל עוד
באחת השבתות באו הרבה גדולי עולם לשבות אצל שוחחו ביניהם שעה ארוכה .הרה"ק מרוזין אמר 'תורה' ורקדו במשך
מבארדיטשוב זי"ע .פעם אחת סיפר אחד לפניו על הכנותיו על שהיתה קיימת דרישתה של הממשלה הרוסית להחזרתו של
חותני הק' והסתפקו המשמשים את מי צריכים להושיב כשעתיים בהתלהבות גדולה ועצומה .כשהגיעה שעת הפרידה ,אמר
הרה"ק מבארדיטשוב לקראת ימי החנוכה ,וסיפר שאחרי שהדליק הרה"ק מרוזין מאוסטריה לרוסיה והחזיקו בהם כבני ערובה]
בראש ,כי אם יושיבו בראשונה את בני הרה"ק מרוזין ,הרי הרה"ק מרוזין להחתן" :אתה בני החתן היקר ,הלא אתה דומה למלך
את המנורה ,עמד על ידה במשך שבע שעות... ולכן נועדה החתונה להתקיים בקישינוב ,כשנבצר מהרה"ק
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 27 26קשר איתן • בראשית תשפ"ז
מרן רבנו שליט"א על ציוני הקודש באוהל הק' בוויזניצא ,במסע הקודש 'אכסוף' ,תשרי תשפ"ה
אמר הרה"ק מרוזין" :אני אומר להיפך" ,כי תבוא אל הארץ" ,פירוש מסירות נפש להשי"ת
לעולם הזה ,ששם יוכל כל איש ישראל לקנות שלימות לנפשו ,כל הרה"ק רבי יצחק אייזיק מספינקא זי"ע מביא בספרו
חד לפום מדרגתו ,ושייך לשמוח בזה .לא בארץ העליונה ,שהוא אך ('חקל יצחק' פר' יתרו) ששמע מאביו הרה"ק בעל 'אמרי יוסף'
בחינת עומד ,כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (ע"ז ג ,).ומה זו מספינקא זי"ע ,ששמע מפי קדשו של מרן ה'צמח צדיק'
השמחה .וכן במה שאמר שמואל (ברכות נח ,).נהירין לי שבילי דרקיע זי"ע שאמר ,כי פעם אחת נסע עם חותנו הק' מרוזין זי"ע
כשבילי דנהרדעא ,אני אומר להיפך ,נהירין לי שבילי דנהרדעא כשבילי וסיפר עמו מילי דעלמא ,ולבסוף אמר לו חותנו הק'" :זהו
דרקיע ,כי מי שמהפך חומר לצורה יזכה לחזות בנועם ד' בשבילי [היינו לשוחח במילי דעלמא] דרך להצדיקים הקדושים,
דרקיע ,לא כן בשבילי דנהרדעא הוא דבר גדול מבלי לתעות בהם אבל לאברך כמוך ,די אשר בכל עת ורגע תמסור נפשך
בתוהו לא דרך" ...עכד"ק. ורוחך ונשמתך לפני הקב"ה וב"ש בדביקות"...
כלשון רבה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע בפ' בראשית:
'ואם הוא בשב"ק אצל רבו ,ואומר זוהר אחר טבילה במקוה, ז'והר העומדים על סודך
פעם התחבא אחד מגדולי החסידים בתוך חדרו של מרן ה'צמח
צדיק' זי"ע ,כדי לשמוע איך הוא לומד גמרא .כשסיים ה'צמח' את
מ'קוה
הוא אהוב להשי"ת ,ונמשך עליו קדושה וטהרה וגעגועים
לימודו ,התחיל להסתובב בבית אנה ואנה ,עד שהבחין בו ושאלו:
ללמוד תורה לשמה ,והתלהבות לתפילה בדביקות נפלאה, פעם אחת סיפר אחד לפניו על
"מה אתם מחפשים כאן?" .ענה לו החסיד" :רציתי לשמוע את הרבי
להודות ולזמר להקב"ה בשמחה וריקודין'. לומד גמרא" ...ענה לו רבינו ה'צמח' אספר לך מעשה: הכנותיו על הרה"ק מבארדיטשוב
'ואם האדם שובת בשבת בראשית יסוד השבתות אצל רבו,
ואומר זוהר אחר טבילה במקוה ,קרוב לודאי שיהפוך חומר
לצורה'. ר'בי פעם נסעתי לחותני הרה"ק מרוזין זי"ע ונפגשנו באמצע הדרך.
ירדנו שנינו ממרכבתנו וחותני הק' התחיל לספר לי ,שמרכבתו נעשתה
על פי סודות בדרך הקבלה ואף נרמזים בה מעשי מרכבה ,והמשיך
לדבר דברים שלא הבנתי מהם מאומה .מאחר שהבנתי שסודות
לקראת ימי החנוכה ,וסיפר
שאחרי שהדליק את המנורה,
עמד על ידה במשך שבע שעות...
נוראים הוא דובר ,פתחתי את פי בכדי שלכל הפחות יכנס הבל פיו
היוצא ממנו בקדושה ובטהרה ,לתוך פי"...
לימים כשסיפר החסיד את המעשה ,הפטיר באמרו" :כנראה
שהרבי רצה לרמז לי בספרו עובדא זו מחותנו הק' ,שאף ששמעתי
את לימודו ,מכל מקום רק את פשטות הפשט הבנתי ,אך לא את אני אומר להיפך
פנימיות הלימוד"... דרכו של הרה"ק מרוזין זי"ע היתה ,שבשבת בבוקר לא
• היה מסב על שולחנו עם אנשים .פעם אחת קרא לחתנו
עוד הרבה יש להאריך ולהרחיב על הקשר האיתן שהיה בין רבינו מרן ה'צמח צדיק' זי"ע ,שיכנס אצלו אחרי התפילה בשעת
הק' ה'צמח צדיק' זי"ע לחותנו הק' מרוזין זי"ע ,אך קצרה היריעה ה'קידוש' והרכין ראשו ואמר" :התחלת הסדרא משבוע זו,
מהשתרע ושאר הדברים הלא המה כתובים ופזורים בספרי קורות הוא "והיה כי תבוא אל הארץ"" .והיה" הוא לשון שמחה.
העתים למלכות בית ויזניץ ורוזין ,שכל המעיין בהם ימצא נחת. מבאר האוה"ח הק' ,כי הכוונה הוא ,מתי יבוא לארץ עליונה".
28קשר איתן • בראשית תשפ"ז
ההזדמנו_ת
בס"ד
האח_רונ_ה
להזדמנות
הנדי_ר_ה
ציבור אנ"ש שופכים שיח ותחינה בתוככי האוהל הק' בסדיגורה ,במסע הקודש 'אכסוף' ,תשרי תשפ"ה
לאחזוקי נפשאי בכהני:
ג' חשון בצילו של מרן הס"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע
סיפר כ"ק מרן אדמו"ר ה'תורת מרדכי' זי"ע ,שביום ג' נודעת אמרתו המרטיטה של האדמו"ר הזקן הרה"ק
חשון התפלל מרן הס"ק זי"ע לפני התיבה לרגל הילולת רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זי"ע על יומא דהילולא רבה
זקנו הק' מרוזין זי"ע ,והוסיף באמרו" :לכאורה ווייל ער של אביו מרן קדוש ישראל מרוזין זי"ע "עיצומו של יום
האט געהייסן נאך אים" (לכאורה כי היה נקרא על שמו ,כי לא מכפר" ,כאשר בכך ניתן טעם לשבח למעלתו של יום נשגב
נהג לעבור לפני התיבה בשאר הילולות זקיניו הק' מכל הצדדים), ומקודש זה שנחשב כיום הקדוש בתוככי אמוני עם סגולה.
בציינו שגם זה נחשב לחידוש ופלא ,שבגלל שהס"ק היה בס' 'אור ישראל' (אות ל) מביא שפעם אחת אצל מרן
אר אשר שימש את
הגביע המפו בירח האיתנים העעל"ט
נקרא על שמו עבר לפני התיבה לרגל היא"צ. הס"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע ביום ג' חשון ,היא"צ של זקינו
עוד סיפר מרן ה'תורת מרדכי' שהייתה שנה אחת הקדוש מרוזין זי"ע ,התפלל לפני התיבה ואמר קדיש .אחרי
מרן רבינו שליט"א שהמשמש בקודש הרה"ח ר' גבריאל יוסף שכטר ז"ל היה התפילה אמר מרן הס"ק זי"ע" :אני מתפלל לפני התיבה
מוקדש בהערכה אבל בתוך השנה לאחד מהוריו ,ובג' חשון סימן לו הס"ק
לעבור לפני התיבה כי לא רצה להתפלל משום שר' יוסל
ואומר קדיש 'לאחזוקי נפשאי בכהני'"...
הגה"צ אב"ד באנילא זצ"ל מוסיף שם וכותב" :פירוש,
ורמי 'אורי וישעי' גבאי היה 'חיוב' והוא קודם לו ,אבל ר' יוסל שכטר נענה כמו שאמר אביי (חולין קלג ).שנוטל מתנות כהונה בערב יום
ת
ל ור ילדי 'עזרת תורה'
ואמר" :איין קדיש פון רבי'ן איז מער ווערד פון מיין גאנצע כיפור כדי להחזיק עצמו בכהני ,שידעו שהוא כהן .כך מרן
דאווענען" (קדיש אחד של הרבי הרבה יותר נחשב מכל התפילה זי"ע אמר שהוא מתפלל כדי להחזיק עצמו שהוא נכד הרה"ק
עב שלי) ...כיוון שכן ,נענה לו הס"ק והתפלל לפני התיבה לרגל מרוזין זי"ע ,ויקוים בו (תהלים קג ,יז) "וחסד ה' מעולם ועד
היא"צ של הרה"ק מרוזין. עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים" ,שזוכים צאצאי הצדיק
כשהיה מספר מעשה זה ,הוסיף הרבי ה'תורת מרדכי' שנשפע עליהם השפעות טובות בזכות הצדיק ,ולא שהקדוש
ואמר" :ס'איז געווען א שטיקל העזה פון אים ,אז דער מרוזין זקוק לתפלתו וקדיש שלו"...
זיידע זכרונו לברכה האט אים מכבד געווען ,און ער האט פעם אחרת נצפה מרן הס"ק זי"ע ביום ג' חשון יושב ולומד
זיך געטענ'עט" (היתה זו מעין העזה מצידו של ר' יוסל ,כי זקני משניות .כשסיים ללמוד אמר למקורביו" :ודאי תתפלאו,
הק' כיבד אותו לעבור לפני התיבה והוא התווכח אתו)... וכי זקני הק' מרוזין זי"ע זקוק ללימוד משניות שלי? אלא
כיוצא בזה היה חוזר ואומר הרבה פעמים בהילולא של מובא בספרים הקדושים שכשלומדים משניות לעילוי נשמת
הרה"ק מרוזין ג' חשון כנזכר לעיל" :אין רוזין פלעגט מען נפטר שכבר בא אל תיקונו ,עולה לימוד המשניות לטובתו
זאגן אויף דעם טאג ,אז עיצומו של יום מכפר" (בחצרות של הלומד; אמנם מובטחני שהבנים שלי ילמדו משניות
הזדרז להרשם בתרומה ח"פ של ₪ 200 רוזין היה אומרים על יום זה שעיצומו של יום מכפר)( .מרשימות לעילוי נשמתי ,אבל מוטב אכין בעצמי צידה לדרך"'( ...טובות
הרה"ח ר' יעקב אהרן ווערצבערגער שליט"א משב"ק). זכרונות' עמ' צו).
עד ליום שני הבעל"ט
ב' דר"ח מרחשוון בשעה 12:00
במוקד הישועות 1700-55-15-18או אצל נציגי הקהילות
30קשר איתן • בראשית תשפ"ז
כל אחד מבינינו אשר השתתף וחווה את וכך ,נשתדל להשים הדגש על חידושי לעבודת הקודש :הרב אהרן אליהו
ימי ירח האיתנים השתא ,הכא .ויכול השנה שהוצרכו מכורח המציאות, פלדמן ,הרב ישראל וסרמן ,הר' מאיר
להיות שגם אף פעם לא יידע החסיד אשר לא היו עד הנה ,ועבודה מיוחדת יעקב שכטר ,הר' חיים מאיר רוטנר,
מה מונח מאחורי התרגשותו הגדולה נדרשה לֵהֵ ָּנָה .אלו ,כמובן אינם גורעים הר' אפרים שרף ,הר' אהרן קלמן
במוסף של ראש השנה ,או כמה השקעה מהעבודה השגרתית הלא-שגרתית יוסף שרף ,הר' אלימלך מרגליות ,הר'
המאפיינת את חודש תשרי ,מדי דוד יואל פולק ,הר' חיים אברהם
בהְׁשָקָ ָיָה ֶׁשֶ ָָשתה ,כי כבר הלכו
הושתתה ְ
שנה בשנה. גולדברגר ,הר' נפתלי גפנר ,הר' יצחק
נמוגו להם העסקנים המסורים בדרכם
וזאת למודעי ,כי רק ראשי הפרקים קנפלמכר .דלה דלינו מפיהם מעט מן
מְמֶלֶאכת הקודשלא לעצור ִִמ ֶֶלֶכֶת ְ אשר נשמעו שם היוו מסכתות שלימות המעט מן העבודה הקדושה והעמוסה,
עליהם בכתף ישאו ,ויסעו הלאה מבלתי של יצירתיות והשקעה ,ואנו נתמקד כאן וכל אחד מן הנוכחים אחראי על עוד
הניד עפעף ומבלי פזילה לעבר שכבר על כמה וכמה נקודות ,אשר עלו מבין לָּכְּתָבָ ּה
תחום שמספק חומר לצורהְ ,
חלף ,אלא אם יצטרכו לכך כדי להפיק בתרי השורות הנאמרות ,והנכתבות .כל ְּכִּתיבה בַּכַָּתָּבָ הְּ ,כְ ֵּתֵ יָבָ ה בפני עצמה.
ִ
לקחים לשנה הבאה. השאר הלא המה כתובים על לוח לבב אך פטור בלא כלום אי אפשר ,והיות
הרעיון להוריד ,ירד כל שנה וחידושיה
מהם הצעדים שננקטו כשראיתם כי המצב מצריך הרחבה? הציבור משתומם נוכח הפעילות הענפה .אחרי חודש גדוש זה
הכתובת היתה ,איך לא ,על הקיר .הקיר המערבי החופה את כל בו זכינו כולנו לחסות בצילא דמהימנותא עילאה קדישא ,עולה
הבנין כולו .הדרך הראשון שבדקנו ,שאיננה ישימה ,הוא הרחבה ההכרת הטוב הנשמעת מכל שדרות מחננו ,על כל התחומים.
ענקית לכיוון מערב ,על רחוב תורת חיים .נבדקה היתכנות של כי ב"ה מאמציכם נשאו פירות טובים. | פנחס אלימלך פולק |
בניית אוהל ענק ואטום ,וחיבורו לביהמ"ד כך שיתווסף עוד אגף אכן מודים אנו ומהללים על הזכות הכבירה .אין זה מובן
אדיר להיכל הגדול של הבנין. מאליו ,לנהל פרוייקט עצום זה ולצלחו בהצלחה .סייעתא דשמיא
אמנם כן ,ראינו כי דבר זה ישבש לגמרי את המעלות היתירות ליוויתנו כל עת ורגע ,ובמבט לאחור הרי שההרגשה מלאת סיפוק
הקיימות בבנין זה אשר ידועים לכל .הבנין בנוי בצורה מקצועית, היא ,וגם התגובות הציבוריות נותנים כח בעת אשר רואים כי
והושקעו בו הון תועפות ומחשבה רבה ,שכל אחד ירגיש חלק הציבור מעריך את המאמצים הכבירים הנעשים לכבודו. למן זעקת 'המלך' ועד 'אומר שירה' /ממנייני התפילה לילדים עד ועדה מוקמת
מתוך התפילה ,מתוך הטיש ,ולא "יסתכל מן הצד" .אף העומדים אך לא עת לנו להאריך בדברים אשר המה נחלתנו מדי תשרי
בצד מערב אינם מרגישים ,למרות הריחוק ,כי נמצאים המה בתשרי .הבה ונתמקד בחידושים שיש בהם ממש ,אשר היו אתגרים לנשים /בימה שהוקמה בעיצומם של ההקפות ,וסוכה של הזזת יסודות /מנייני בני
ברשות אחרת .קורת הגג [תרתי משמע] האחידה והגבוהה, בפני עצמם בשנה זו. התפוצות ,ומחיצות בחוצות ///הצצה פורתא אל 'תשרי ביים רבי'ן' מן העבר השני
נותנת תחושה של הימצאות בתוך העניינים .ודבר זה מתבטל נתחיל ,אם כן ,עם שאלה נדושה ,אך מתבקשת .ברוך השם,
לגמרי בעת בניית אהל מאחור. בנה לנו רבינו בנין של קבע ,אדיר וחזק ,אשר בו מתנהלים כל של מקבלי ההחלטות ,וגם :מסרים ותשובות לשאלות שנשאלו ולאלו שלא ///
אך זאת הסיבה עצמה אינה מספקת כדי למנוע הקמת אהל המעמדים בחצרות הקודש .מה טעם יש ,אם כן ,להכניס כל
כשמוכרחים .הסיבה העיקרית היא כי הקמת אהל תוך כדי שנה ושנה חידושים אשר לא היו בשנה קודמת?
הריסת הקיר המערבי הזמני ,יפגע באיכות השמיעה הכל כך נשיח בגילוי לב ,ובגילוי עובדות .כבר בל"ג בעומר התחלנו
נחוצה לכללות אנשי שלומינו המשתוקקים לשמוע קול קדשו של לשבת על התכנית של תשרי שנה זו ,וראינו כי עבודה רבה וקשה
ימים אחדים אחרי שוך המולת ותכניות חודשים רבים לפני בוא למותר להדגיש בראשית הדברים,
רבינו .די אם נזכיר כאן את סכומי העתק אשר הושקעו במערכת לפנינו .הציבור בליעה"ר גדל בממדים ענקיים ,כן ירבו בעז"ה
המוני אלפי מקהלות ישראל מן הבית עת האסיף וֵהֵ אֵסֵ ף המקנה ,אשר בא כי השורות הבאות אינן אלא כטיפה
המיזוג לבל תפריע ברחשיה את שמיעת קול הש"ץ ,וההשקעה הלאה ,והמקום – כמה שזה נשמע מוזר – צר מהכיל .כן .צר .יעידו
שיַרת
האדיר ,כשבית המדרש שיֵרֵ ת את ַ לקנות קנייני נצח בצל אברתו של מרן מן הים .כל מי שרק נכנס והציץ וראה
האדירה בתכנון האקוסטיקה המורכבת בהיכל ביהמ"ד שנועדה מאות אנשי שלומינו שמחוסר מקום לא היה להם מקום תפילה
השיגרה השגורה בפי כתליו וקומותיו, רבינו שליט"א בהר מרום הרים ,קריה וחזה את אשר התרחש כאן ,בין עמודי
לשרת מטרה עליונה זו ,אשר הוכחה שהושגה ,בחסדי שמים. קבוע ב'הייליגע טעג' .אכן ניסינו עד כמה שאפשר ,להתגבר על
נכנסנו אל החדר הפנימי ,וביקשנו - נאמנה .טובי המומחים יושבים והוגים הבית הגדול והקדוש שנקרא שמו עליו
פתיחת צד מערב והקמת אגף זמני ,כוללים מערכות מיזוג התקלות ,למצוא פתרונות ולהרחיב ,וכפי שנרחיב ,אך עדיין,
אחר אשר ראינו עין בעין בגמר זאת רעיונות ופתרונות ,מהם ישימים יותר, 'בית ויזניץ' ,אם הוא מן ה'היימישע'
נוספות ,גנרטורים ,אשר בנוכחותם אין סיכוי ולו קלוש לשמוע נודה לד' שאין הקומץ משביע את הארי.
הברכה -להתחיל שוב מ'בראשית'. ומהם יצטרכו כמה עסקנים להזיע כדי וגם אם לאו ,מבין ומאזין ויודע ועד
את קול הש"ץ .זאת לצד עצם ההפרעה לקול אשר לא יתפשט מה גם שאפשרויות הטיסות נתנו הזדמנות לבני חו"ל להגיע
סביב שולחן אחד ישבו ראשי ועסקני שיהיו ישימים ,כי ההכרח לא יגונה. לאירוע גדול ורב ורם.
כראוי אף ברחבי ביהמ"ד עצמו ,עקב הורדת הכותל המערבי. בהמוניהם להנות מזיו הוד ימים מקודשים אלו בצל רבינו ,מה שלא
ומנהלי הבית הגדול ,שלוחינו כולנו ברוך השם. ממלכה עצומה הדורשת הכנות
רעיון זה ,אם כן ,נגוז ונשלל ,לטובת הציבור. היה קיים בשנים האחרונות בשופי ,ומשום זה עצמו נערכנו להגעת
מאות ואלפים.
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 33 32קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
על ביהמ"ד לשנות את צורתו ,באופן שהאלפים שיגיעו לכאן שתיים שהן ארבע [מאות]
עוד שעות ספורות לא יחושו שהיה כאן משהו? שהיה כאן בראותכם כן ,מהי החלופה הטובה המתאימה לצרכיה
בקבוק סודה או כוס זרוקה על הרצפה? שהספסלים שינו את האדירים של העדה המבורכה?
מקומם ואת פניהם? כשכל הקהל ממהר לביתו לסעודה ו/או באסיפות וישיבות ,בדיקות לוגיסטיות וטכניות ,הגענו
להפוגה' ,מסתערים' על ביהמ"ד כפשוטו ,צבא של פועלים למסקנא כי אין מנוס מלייצר "יש מאין" מקומות בתוככי
ועליהם אנשי הקהילה ,בהשקעה שאין בדומה לה?! ביהמ"ד ,לא היה זה קל ,אך לבסוף אכן ראו כולם בתוספת
אף בניית האולם החדש 'היכל דיצה וחדווה' עלתה יגיעה קרוב ל 400-מקומות חדשים .הוקמו שתי גלריות חדשות בצד
ודמים מרובים ,וכאן המקום להזכיר את מוה"ר רבי נחמן הלוי מערב ,מהונדסים היטב ,כשמומחי בטיחות בודקים ועושים
מאנדל שליט"א אשר בלבו הפתוח איפשר לגמור המלאכה מירב השתדלות מחוייבת לבל נשים חלילה דמים בבתינו,
הלחוצה-נחוצה ע"ש של זוגתו שהונצחה לַעַ דְ ,לְ ֵעֵ ד. והנה עמדו וקמו על תילם שתי גלריות לרווחת הציבור שבירך
הנֶאה ,בהנָאה.
על הפרוייקט ֶ
עוד נקודה אשר הקשתה
היכל הכולל הכל
עלינו מאוד במשך כל אירועי אף בניית האולם החדש
השתוממות נמסכה בקולמוסי הרוֵשֵ ם ,תחת הרוֶשֶ ם.
כל כך הרבה דברים נראים מובנים מֵאֵ ליהם ,המצריכים
החודש ואשר הצריכה 'היכל דיצה וחדווה' עלתה
לחדש ִִמְבְ נים מֲעֲ ליהם .איך באמת ,מילאתם את הֶחֶ סר מחשבה רבתי לפני פרוס יגיעה ודמים מרובים,
ימי הקודש ,הוא העובדא
במבנה השאטער הָחָ סר? כי ה'שאטער' הוסר .בימים וכאן המקום להזכיר את
כנ"ל ,לא היתה ברירה כי אם לערוך את כל המעמדים, עברו היה זה היכל ששימש מוה"ר רבי נחמן הלוי
בביהמ"ד .וכאן מגיעים אנו לעוד נדבך ביצירתיות והשקעה למגוון שימושים ,חוץ מהיותו מאנדל שליט"א אשר
אדירה שהציבור איננו מודע לכך .ברגע שהשאטער כבר 'היכל טישן' מרכזי .די בכך בלבו הפתוח איפשר
איננו ,והציבור צריך סוכה ,ורבינו שליט"א צריך סוכה ,הרי
אנו נדרשים להיערך כראוי להכין סוכה כדבעי העונה על
אם נזכיר את האצת בניית לגמור המלאכה הלחוצה-
צרכי חצה"ק ,בו בזמן שכשנכתבו התכניות ונהגו הרעיונות בקומת נחוצה ע"ש של זוגתו היכל 'דיצה וחדווה'
המסד של הבנין ,כדי לתת
אין אתנו יודע מתי ואם ואיך יתקיים טיש ובאיזה צורה ומה לַע דְ ,לְ ֵֵע ד.
מענה לאירועים שונים ,שהונצחה ַ
נצטרך ,וכל זה הננו צריכים לקחת בחשבון שיכול להיות וכן לתפילות צעירי הצאן
שישתנו העובדות וממילא העבודות ,ולכל תכנית להכין שהתקיימו שם .אך עדיין,
תכנית חילופית שגם היא עולה דמים ,ולילות כימים. היתה לפנינו עבודה רבה ,ביודענו כי אין מקום חילופי אמיתי
אחד מן הדברים המרכזיים אשר כל קהל הקודש ראה ,היא לשאטער ,ומשום כך המקום האידיאלי ביותר לעריכת טיש
הסוכה שהוקמה בצד מערב של ביהמ"ד ,כדי לאפשר לרבינו כמו מוצאי יוה"ק או ערב יוה"ק ,צריך להיות לא פחות ולא
שליט"א לערוך שולחנו הטהור כנהוג ,וכשכל קהל אנ"ש יכולים יותר -בביהמ"ד עצמו.
להשתתף בו .בראשונה נערכנו אף כי בכל לילה בימי חוה"מ האם אפשר להבין מה כלול במשפט פשוט אחד 'להכין את
תיערך שמחת בית השואבה במתכונת זו ,ובוודאי בשבת קודש ביהמ"ד לטיש/לתפילה' וחוזר חלילה? תוך זמן קצר ומוגבל
34קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
קול התורה היוצאת מַחַ ָלָלּהָ ,חָ לילה לַחַ ְלְ לה. ביו"ט ראשון ,ובהושענא רבה .הדבר היה כרוך באישור מיוחד
אין כאן המקום לפרט ולהאריך ,שיפורים עד אין קצבה להסיר יסודות קבועים שתמכו בקיר המערבי ,כי לאור גדלו,
בכל הקשור להתנהלות בעזרת הנשים .אם בשיפור פני הגישה טעונים להחזיקו כדבעי מוטות ברזל עבות וארוכות ,אשר
מתחת לבנין התלמוד תורה ,כאשר כל העוברות והשבות להסירם היינו צריכים להקים עמודי תמך חילופיים ,ורק בכך
מברכות את ההלל על הפרוייקט שהנגיש את הדרך לכניסת ניתן לאפשר פתיחת ה"חור" בצד מערב ולהקים סוכה ראויה,
הנשים דרך הגשר לנוח במיוחד ,רבת-השקעה וברת-השפעה; אשר צורת בנייתה תתן את מירב האפשרויות לקהל אנ"ש
אם בחלוקת מגדנות בכל קומות עזרת הנשים לבנות הקטנות לראות פני הקודש בעת עריכת השולה"ט.
ביום שמח"ת או הגשת בקבוקי שתיה לרוויה במוצאי יום לציבור אולי נראה כי זה סתם "חור" שנפער ונחתך בקיר,
הקדוש; מחשבה על כל פרט כדי לספק לנשות אנ"ש את מירב ללא הרבה עומק .אך מונחת בזה העמקה יסודית .תרתי משמע.
ההנאה הרוחנית בהשתתפות בכל מעמדי הקודש בהשקעת
הון תועפות במערך מעגל סגור יעודי ואיכותי; אם בהקמת העזרה בגלריות ה'עזרות'
ועדה מיוחדת מנשות אנ"ש אשר תקבע סדרים נחוצים בעז"ה, הבה ונׂשים ,אצבע על המתרחש בעזרת הנׁשים .על אלו
והחלה דרכה זה עתה. חידושים תוכלו לפרט ,מבלי להיכנס לכולם?
העסקנים מבקשים להוסיף ולקרא לנשות אנ"ש להירתם עזרת הנשים ,מקום מלא אתגרים הוא .למן כניסותיו
למשימה עליונה וחשובה ,שתתרום רבות להצלחת המעמדים ויציאותיו ,אגפיו ודרכי הגישה אליו .מלאת תהפוכות היא על
כולם לרווחת הציבור הקדוש. קומותיה כולן .בל נשכח כי משמשת היא כהיכלי הכוללים עד
כאן המקום ,לקרא לנשות אנ"ש הרוצות להרבות זכויתיהן לחגי ומועדי חדשנו ,ונעשים מאמצים אדירים לבל יפריעו את
בו עדיין היה הטיש יכול להיערך בשאטער .כן ,הציבור גדל, מעטים מול רבים
ענק ,ושוב -ברוך השם – בלי-עין-הרע – כן ירבו -וחייבים
אגע בנקודה ,וברשותכם אביא לכאן טענת צעירי הצאן,
להפנים זאת ,ואף אחד אינו בן יחיד.
הבחורים אשר המה נשמת רוח המקום הקדוש הזה .רוצים
הצורה היחידה בה יכול להתנהל כל מעמד הוא כשכולם
המה להימצא קרוב לנקודת לבבם ,לראות פני רבינו שליט"א
נפרסים על פני כל השטח המוקצה לעריכת מעמד זה .וגם אם
מבלי להצטרך למשקפת מגדלת ,ואינם יכולים .רבינו שליט"א
בתחילת השולה"ט עדיין ישנם מקומות ריקים ,אין זה סיבה
אף הוא שמח לקראתם ,רוצה בהשתתפותם ואוהבם בכל לב,
לעמוד בטבורו של ביהמ"ד על ספסל שהוסב לפארענטשע,
וחפץ בקרבתם .איך ניתן לעמוד מנגד נוכח בקשה טהורה
ובמקרה היותר חמור – להזיז חלק מן הפארענטשע עצמו ,ללא
זו היוצאת ממעמקי לב שופע געגועי תלמיד לרב ,ולמנוע
מעקה וללא גדר ראוי .ומה עם "ולא תשים דמים בביתך"?
מבעדם להיעמד בקרבת-מה לרבינו שליט"א?
ומי יקח אחריות אם חלילה יקראנו אסון? הלא שבע הציבור
השקט שאחרי השאלה שנשאלה ,סיפר יותר מהכל ,כי
החרדי לדאבוננו קרבנות שנגרמו עקב קלות ראש בענייני
העסקנים אינם 'מנותקים' חלילה .אדרבה .ההזדהות שלטה
פיקוח נפש ,ומכניסים אנו שעות והון ועבודה רבה לבל ישנו
בכל נשימה ונשימה שקדמה לעניית התשובה פה אחד" .אין
המקרים המצערים האלו ,ה"י.
לנו ספק ,כי הבחורים צודקים" אומרים .בשביל מי כל העבודה
הדבר הזה גובל באנוכיות ,חשיבה עקומה והיפך דרך הבעל
הזאת אם לא בעיקר לגדיים הנעשים תיישים ,יונקים כל חיותם
שם .הלא עוד מעט קט יגיעו חסידים ,מהם אנשים מבוגרים
ועבודתם ,עתידם ועתיד דורותיהם – מן התפילות הגועשות,
וירצו לראות את מלכם ,ומתייאשים בראותם חומה בצורה
מן השולחנות הטהורים ,המעמדים מלאי-האורה.
של בחורים לנגד עיניהם ,מסתירים בחסידותם את פני רבינו
אבל.
מאלפי חסידים הנואשים לחפש חרכים בינות למגבעותיהם
כל בר דעת מבין כי איננו קבוצה קטנה מימות רבינו ה'אמרי
וְשחֹור-אנפילאותיהם.
ְ חיים' זי"ע בעלת כמה עשרות משפחות הזוכה להימצא בו
אנו מדגישים כי מדובר בקומץ קטן מאוד ולא חלילה
זמנית בקרבת מקום ולדבר עם הצדיק במרחק נגיעה בביהמ"ד
ברוב רובו של בחורי אנ"ש המתחנכים לאורו הבהיר של רבינו
הישן-נושן .גם איננו אותם מאות שעמדו יחדיו בששת קומות
שליט"א ,עמוד המידות והעזרה לזולת .אך אותו קומץ מיסב
הפארענטשעס ב'היכל' הנוסטלגי או בשנים-עשר הקומות
נזק רב ,אחר שכבר הושקע כל כך הרבה עמל ויזע ,ממון ודמים
שהתרוממו אל-על בקיר ה'מזרח' של ביהמ"ד קאסירער,
שהוריהם עצמם משלמים לקופת הקהילה ,ובניד ניע ספסל
מתענגים על זיו פניו הקדושות של רבינו ה'ישועות משה'
אחד – יורדת כל ההשקעה לטמיון והעם אינו רואה את הקולות.
זי"ע הנושא ידיו אל על ומחווה באצבעו אל תוך נבכי לבבו
מי יתן ודברינו יפלו על אזניים קשובות.
של בחור או אברך .אפילו איננו נמצאים במצב של לפני עשור,
36קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
מעליא של גדרי הצניעות והקדושה בעת סיום מעמדי הקודש בזיכוי רבבות נשים צדקניות ,להיענות לקריאה לשמש כסדרניות
ויציאת ציבור רבבות את הבנין בו זמנית .מאבטחים מיוחדים בקומות עזרת הנשים ,כדי שנוכל להחליפן במאבטחים הנכריים
נשכרו לשם כך ,וסדר מופתי שלט בכיפה ,אשרינו מה טוב העושים את העבודה כיום .ההתנהלות תהיה בס"ד הרבה
חלקנו כפי שעשו חז"ל תיקון גדול בשמחת בית השואבה יותר תקינה הן מול הנשים עצמן ובנותיהן ,והן מול אורחות
בזמן שביהמ"ק היה קיים. הבאות להשתתף במעמדים ,למען נוכל לכבד את נשות אנ"ש
כמו כן המחיצות הקבועות הקיימות ברחובות עיר ,וניצבות כראוי מבלי שתפגענה זכויותיהן עקב מילוי המקומות בבנות
בגאון לאות ולמופת כהוראת מורנו הרה"ג אב"ד דקרייתנו עמך ישראל המבקשות ,בצדק ,לשאוב מבאר החיים המפכה,
שליט"א ,אף הן מצריכות הכוונה ומחשבה ,שכירת נכרים ומבלתי לגרוע מיכולתה של כל אישה ובת ויזניצאית לראות
העומדים ומופקדים עד השקיעה גם לצורך הקמת המחיצות ולהיראות .כך נחסוך בעצמנו תלונות והערות המגיעות עקב
וגם לרבות ולאפשר מעבר בטוח ופתוח שאינו נחסם על ידי בעיה זו ,שהננו קשובים להם ואזנינו כרויות לקריאות אלו,
אי-מי אשר איווה למושב חנייתו את רכבו כשהוא יחיד נגד ולכך מבקשים אנו את עזרת הנשים בעזרת הנשים.
רבים .הדבר נעשה אף בתיאום עם גורמי הביטחון הרלוונטיים,
כשטובי העסקנים מסדרים הכל בס"ד לבל יתעוררו אי-הבנות
או הפרעות מצידם. 'ומתקנין תיקון גדול'...
ובזה מתורצת הקושיא מה טעם יש בהעסקת נכרים מדי דברנו בענין ,כאן המקום להזכיר את החידושים בגדרי
באהלנו בהיקף גדול שכזה... הצניעות במחננו ,כשהכניסה הראשית מרחוב אמרי חיים
אכן ,הנה לך דוגמא ,אחת מני רבות ,מדוע מוכרחים אנו נסגרה ונפתחה לחילופין לפי הצורך ,בדגש מיוחד למען שמירה
צילום :י .לרר
טעג' ,לומדים על ההתקשרות למרן רבנו שליט"א דווקא בתפילה 150אנשי צוות!
במסגרת זו ,כפי שהצהיר לא אחת ,על החשיבות העליונה שהוא
הגליון כלה והדברים אינם כלים ,ועוד לא נגענו בהרבה מן
רואה במנין זה" ,איך האב זיי אלע אינזינען" ,התבטא לא אחת.
המדובר .נעלה על נס רסיסי פעולות במפעלות 'כתר מלוכה'
גם כאן ברכת הבנים ניכרת ,ומשנה לשנה גוברת.
השווה שיחה בפני עצמה ,אנו פונים להעומד בראשותה הרב
והתגייסותם של המדריכים ובעלי התפילה ,אינה ענין של
אליעזר זוסיא טובק שליט"א המנצח על המלאכה הקדושה
מה בכך .כל תמורה לא שוות-ערך לוויתור על התפילה עם
ומוסר את נפשו למענה באופן מעורר השתאות.
גביע הזהב המקודש מרן רבנו שליט"א וקהל האלפים .אך גם כאן ניכרת משנתו של
רבנו שליט"א כשאלו חסידים אמיתיים ונאמנים המפקירים
עולם שלם של פעילות ,מקיף את סדרי התפילות המלווים
את צעירי הצאן 150 .ויותר אנשי צוות ,בעלי תפילה ואחראים,
בקדושת ירח האיתנים את מאויים הטהור און גייען טוהן פאר יענעם ,בהשגחה,
מדריכים ומחנכים ,מקדישים מזמנם ומטעימים את טעמה של
בפיקוח ובירידה אל התיבה במנין הילדים.
ובברכת מרן אדמו"ר שליט"א מדוע אכן לא קיימת מסגרת לילדים הצעירים יותר?
תפילה ויזניצאית בצל רבינו מהי .הילדים מקבלים תמריצים
שונים ,תכניות ורעיונות מקוריים ומגוונים ,ונהנים הנאה
זה שאלה שנשאלנו ,והסיבה לכך הוא כי אין אנו עוסקים
רוחנית מליאה ,מפוקחת וראויה .מה שמשאיר את ההורה
ב'בעיבי סיטר' ,ואין אנו רוצים שהתפילה המרוממת תיהפך
פנוי ומיושב בדעתו לתפילות הק' ברעותא דליבא.
הזדרז להרשם בתרומה ח"פ של ₪ 200 למעין 'קיטנה' .אנו רוצים להטעים לילדים טעמה של תפילה.
לשם כך משקיעים כוחות גדולים ,שמועס'ן ודברי הכנה ,הפקת
והילדים ,קונים טעמה של תפילה מהי ,מתפללים באמת
מיט גישמאק ועם ה'פינק' של הנוסח הקדוש [ומבלי לעשות
עד ליום שני הבעל"ט מחזורים מיוחדים בעלי מספר עמוד גדול מאוד ,להקל על
התלמידים .הכל ,כמובן ,על חשבון הקהילה...
זאת על חשבון כוונת התפילה של האב והמתפללים הסמוכים
ב' דר"ח מרחשוון בשעה 12:00 למקומו בביהמ"ד הגדול] ,חשים ברוממות אווירת ה'הייליגע
במוקד הישועות 1700-55-15-18או אצל נציגי הקהילות
38קשר איתן • בראשית תשפ"ז
איגוד מנהלים רוחניים
שע"י מרכז הקשיבה
יש מי שמקשיב לך
מרכז יעוץ והכוונה לבני הישיבות
בס"ד
הטוב למוקיר
ו רבנן רת
תל
הכ
מ
בריחוק מקום שאיננו רואה – לאלתר הורכבה ההגבהה נוכח לקחת שאינם בני-ברית ולהעסיקם בתוככי ובסביבות ביהמ"ד.
ידי
רכ ת
הננו להביע בזה רגשי תודה וברכה עמוקים, עיני מרן רבינו שליט"א. ישנם עבודות החייבות להיעשות ואי אפשר לנו לעשותם.
ה ו ן!
מקרב לב ונפש חפצה, לעמוד עד השקיעה ולשמור על מדרכה פתוחה – מחייבת
בשם כלל מרביצי התורה והחסידות בעירנו:
ב
צוות נכרים מועסקים .ועוד כהנה הרבה.
ראשי הישיבות הקדושות ,המנהלים הרוחניים אופס.. קחו למשל ,את השמירה שנשכרה על – לא פחות ולא
ומגידי השיעורים שליט"א השיחה נקטעה באמצעה ,מחוסר מקום עלי גליון ,גם את
מכלל הישיבות החסידיות המעטירות בבני ברק יותר – כסאות! כן! הציבור לפעמים עומד ותוהה מדוע יושבים
אל מול איש חי ורב פעלים לתורה ולחסד המעט אשר איוויתי לרשום על דפי 'קשר איתן' לא נכנס. נכרים קשוחים ואין נותנים לקחת 'כסא' ...אבל להוי ידוע ,כי
הפועל לכל עניין שבקדושה באמונה ובתבונה: ועדיין לא הרחבנו על תכנת מכירת המקומות ששודרגה, כסאות הפלסטיק הפשוטים יכולים להוות מפגע ח"ו ,ואנשים
על הצוות המיוחד העמל לבדוק את הספסלים לפני הימים אינם מודעים .כשבחור או אברך אינו שם ליבו ,ולא מתוך רוע
מנדל יהושע
ה"ה
הנוראים ,כי הרי כל אחד זכאי לכסא תקין; חלילה ,אלא מתוך תשוקה עצומה לשמוע את קולו בקודש של
על השילוט וההכוונה; על העמדת כלל ההיכלות בימי רבינו שליט"א ולחזות בנועם ד' כשהוא מבקר בהיכלו ,לוקח
שליט"א הרה"ח ר' בין הזמנים לתושבי חו"ל ולבחורי אנ"ש; על השידור החי כסא מקומה אחרת בביהמ"ד או מן השטיבלעך ,ומכניסו להיכל
סגן ראש עיריית בני ברק ממעמדי הקודש בכל העולם שמתאפשר רק הודות לפעולת ביהמ"ד על חשבון מעבר של אדם מבוגר ,איש שיבה ,או נכה
המרכז העולמי ביצירת אפשרות גישה מכל רחבי העולם [כן, ל"ע ,הריהו גובל בשפיכות דמים ממש ,וד"ל .העיכוב במעברים
גם שווייץ ווינה בכללם!] כשכל מדינה מצריכה ומערימה את שגם כך הם צרים ,מחוסר מקום ב"ה -הוא חב לאחריני
על אשר הפליא לעשות בהושיטו יד רחבה ,לב מבין ואוזן
תשלומה היא על הגישה הנדרשת; כפשוטו ,ולכן הוקדשו כוחות
קשבת ,להצלחת המעמד הנשגב יום העיון המרכזי וועידת החינוך
עוד לא דיברנו על המיחמים החדשים ,ובכלל על השתיה גדולים וסדרנים מיוחדים
שנערכו ברוב פאר והדר לקראת זמן החורף הבעל"ט ,אשר הוקדש
לרוממה ,על מוצאי התעניות ועל תכנון השעות המדויקת לשמור על דרכים פתוחים ואם נרצה "צוריק-גיין צום
כולו לביצור יסודות החינוך הטהור והדרכת הבחורים בנתיבות
החסידות ,לעמוד איתן מול אתגרי התקופה. באולמות כדי לאפשר הן את התפילות של הילדים והן את בכל רחבי ביהמ"ד .הציבור רצון יראיו יעשה" ,גם שם
סעודות האורחים שע"י ה'איגוד'; צריך להפנים זאת ,ושום דבר ,לא דיברנו על מערכות
תודתנו העמוקה והמיוחדת נתונה לו על העזרה והסיוע בהעמדת המבצר על הסוכה החדשה שהוקמה על מקום השאטער בהשקעה
המפואר – אולמי "בית ויז'ניץ" בבני ברק ,אשר שימשו כ'אכסניה של בפני עצמה ,על נקיונה והעמדתה מחדש כל יום ויום ,כדי
קדוש ככל שיהיה ,אינו חשוב המניינים בציבור של אלפי
יותר מלחשוב על הזולת! וכי
תורה' ברוממות ,בהרחבה ובכבוד הראוי ,ואפשרו לאנשי החינוך לדון שיוכלו ללמוד בה ,ליטול בה ד' מינים ,ולשמש את הציבור לא כן מדריכנו מרן רבינו אנשים בו זמנית ,בתימרון
בכובד ראש וביישוב הדעת כראוי וכיאה לעתיד צעירי הצאן. הקדוש; עם אמירת סליחות שליט"א?!
חפץ ד' בידו,ו יהי רצון שזכות התורה ולומדיה ,תעמוד לו ולכל אשר
לא הזכרנו את אוצר הספרים אשר מאחורי הפרגוד דברים היוצאין מנהמת בכל עת ובכל שעה...
נעשים בכל יום שיפורים לרווחת הלומדים ,ולא העלינו על הלב .אני מסכים .רואים
לו – להתברך בכל מילי דמיטב ,בריאות גופא ונהורא מעליא ,ויזכה
נס את פעולתו של האי גברא יקירא אשר בשמחת תורה באמת את ההיענות של
להמשיך לראות ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו מתוך נחת ,הרחבת
אחרי תפילת מנחה לא הלך לביתו להספיק שני סעודות שבת הציבור להוראות הסדרנים ,בכל התחומים .מה גם שרבינו
הדעת וסייעתא דשמיא כבירה ,להגדיל תורה ולהאדירה.
ויו"ט כי אם נשאר בהיכל הריקן לאסוף הספרים כדי לאפשר שליט"א עצמו מצווה מפורשות תמיד לשמוע בקול הממונים
בהוקרה רבה ובמלוא הערכה ביהמ"ד מסודר לקראת השולה"ט של נעילת החג... בכל התחומים ,למען הסדר הטוב.
ראשי הישיבות ,המנהלים הרוחניים ואם נרצה "צוריק-גיין צום רצון יראיו יעשה" ,גם שם אף השנה ,למרות חולשתו של רבינו ,זכינו להיכנס אל
ומגידי השיעורים לא דיברנו על מערכות המניינים בציבור של אלפי אנשים הקודש ולקבל ברכתו המיוחדת על פעולות צוות עסקני וועד
דכלל הישיבות החסידיות – בני ברק בו זמנית ,בתימרון עם אמירת סליחות בכל עת ובכל שעה... הקהילה בחודש תשרי .אנו צריכים לברכתו של כהן גדול ,יען
אין לי אלא לחתום בחתימה המוכרת ,אך כאן היא אמיתית אחריות גדולה רובצת על הכתפיים ,ורק בברכת רבינו אנו
מאי פעם. יוצאים אל הדרך רצופת האתגרים.
תם ולא נשלם. הכוונה בכל עת הוא רק טובת הציבור ,היא ואין בלתה
ובמחשבה שניה ,לא תם ולא נשלם. לנגד עינינו .אם צריך ,למשל ,בעיצומם של ההקפות להרים
כי הם מתחילים מ'בראשית'. ולהגביה את בימת מרן רבינו כי הגיעו הערות מן הציבור היושב
40קשר איתן • בראשית תשפ"ז
ַַאָּת�ּ+ה הְׇרְ ֵֵאָתָ ָ++ל ַַדַעַ ת ִּכ�ּ י ד' הּוּא ָ++ה ֱֱאֹל ִִֹקים ֵֵאין ע ֹֹוד ִִמ ְּּל� ַבַ ּ++ד ֹֹו
הושענא שואגים הושענא הושענא רצוף אהבה
על לבבם של אלפי אנ"ש ,חקוקים רגשות שבח והודי' להשי"ת, באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון בצילו הטהור של אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ,אין אנו
על שזכינו לימים נעלים אלה בצילו הטהור של מרן רבנו שליט"א. רבנו שליט"א .בטובה כפולה ומכופלת למקום עלינו אשר ראינו מספיקים להודות לך ד' אלקינו ואלקי אבותינו ,על ימי החג
אשר הופיע ביקרו החל מערב יו"ט אל חדרו שבביהמ"ד ,שם עין בעין בכל יום בכל עת ובכל רגע ובכל שעה. המרוממים אשר נתן לנו השי"ת בטובו וברחמיו ,מתוך גילויי
שהה כל ימות החג. קצרים וחיוורים ,תפלים ומצומצמים ,יהיו דפי הגליון לעומת אהבה נפלאים ונוראים אשר הראה עמנו.
התפילות המרוממות והנעלות בהם זכינו לשמוע את קולו התחושות ההומות בלב כל אחד ואחד .ולא באנו כאן אלא לעורר היו אלה ימים שבהם חשנו בחוש את הבחינה שעליה דרשו
בקודש בהלל ,נענועים והושענות .כאשר עובר להם – ברכת את לבבנו לאהבה אותו ,מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי בחסידות את ימי חג הסוכות "וימינו תחבקני" .כפשוטו ממש,
הלולב והנענועים שלפני התפילה בסוכתו שבמזרח ביהמ"ד ד' ,להודות ולהלל ולשבח ,כמאמר רבנו ה'אמרי חיים': חש כל אחד ואחד בהיותו בחצר קדשנו את היותו חבוק
בהשתוקקות נפלאה וניכרת באין מעצור .ובשבתות המועדים "וכל החיים יודוך סלה" ,להודות ולהלל כל ימי חיינו. ודבוק באלקים חיים אשר באהבתו אותנו ,העניק לנו
בהשתפכו לפני קונו בשירה ובזמרה בשפה ברורה ובנעימה.
רומם בהדרו את היכל ביהמ"ד כולו.
ועל כולנה ,נישאת על לב תפילת יום הושענא רבה .קולו
הנשבר אשר נשמע בכל חלל ביהמ"ד מתייפח בבכי נסער ובשברון
לב עמוק.
הקהל כולו ערך את ההקפות מדי יום ביומו סביב כל ביהמ"ד
בסדר מופתי .כשרבנו ערך את ההקפות על גבי הבמה המיוחדת
ועבר לפני התיבה.
דיו אילו ימי ,לא יוכל לתאר את להט האש אשר אחז בכל
ביהמ"ד ,שעה שרבנו פתח בקול עז באמירת 'אתה הראית' בקול
חוצב להבות בליל שמחת תורה וביומו ,בתנועות כפיים נספקים
כף אל כף ,נפשו יוצאת בדברו בתשוקת געגועים אל השי"ת ,וכך
הושענא פינת יקרת
בכל סדר ההקפות אשר התנהלו בסדר מופתי ,בשמחה יוצאת אי אפשר לשרטט בקולמוס את אשר עבר עלינו באלה הימים ,מבלי
מכל גבול ועולה בסער השמימה ,ב'האדרת והאמונה' שוב ושוב להעלות על נס את פעלם של המרכז העולמי – קהל חסידי ויזניץ ,אשר בעמל
ושוב מתוך רוב שמחה והשתוקקות. ויגיעה עצומה פועלים בעוז במשך כל ימות השנה על העמדת בית חיינו
הריקודים נמשכו כל שעת ההפסקה בת השעתיים ,ללא לרווחת קהל אנ"ש ,וירח האיתנים – במרכז פעולתם ועשייתם הנלבבת.
הרף ע"י מאות בחורי חמד ואברכים צורבים אשר לא חדלו די אם נמנה את מספר הסוכות שהוקמו בהר הקודש במרכז קרית מלך
לרגל מלרקד ולפזז בספר התורה ,כשבקומת השטיבלעך עשרות רב .הסוכה הגדולה לרווחת אנ"ש שהוקמה ברחבת הסוכה הישנה ממול
מניינים לעליה לתורה לכל הקהל ,ובקומת האולמות – קידושא ביהמ"ד; הסוכה המיוחדת שהוקמה במערב ביהמ"ד בהשקעה עצומה
רבה בהרחבה לכלל אנ"ש. למרן רבנו שליט"א לעריכת השולחנות הטהורים לכלל אנ"ש; הסוכה
ומכל זאת ,מעפילים לרגע השיא של 'שישו ושמחו' ,לאחר המיוחדת ליד ה'קאווע שטיבל' ממזרחו של ביהמ"ד; סוכתו הפרטית של
סיום התורה והתחלתה כשרבנו עלה לתורה כחתן בראשית מרן אדמו"ר שליט"א בקומת ביהמ"ד במזרחו – וסוכה מיוחדת בחדרו של
בלהב אש קודש .היו אלה דקות ארוכות שנמשכו שוב ושוב, מרן אדמו"ר שליט"א.
שניכר היה כי רבנו לא שרוי בעלמא הדין והקהל מפזז ומרקד כל זאת ,לצד העמדת ביהמ"ד על כלל מבואותיו לעריכת התפילות,
בכל עוז לכבוד התורה הקדושה ולומדיה .והמשכה בתפילת ההקפות ,השולחנות הטהורים ,שידורים חיים בגלריות ובריכוזי אנ"ש,
מוסף וגשם שנשמעה בעוז בכל רחבי ביהמ"ד ,וריקודי השמחה תזמורת לשמחות בית השואבה ,שתיה חמה מדי יום ביומו ,אוצר הספרים
שלאחר מנחה שהופסקו אף בשל שעת השקיעה הקרבה והצורך המותאם והמורחב ,שיעורי תורה וחסידות ועוד ועוד אשר לא יוכל הדף
לסעוד ב' סעודות שבת בפחות מ 20-דקות... למנות.
צילום :שוקי לרר -אברומי בערגער
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 43 42קשר איתן • בראשית תשפ"ז
הושענא קודש הקדשים הושענא חבוקה ודבוקה בך
אי אפשר להכליל במילים את התחושות המרוממות והנעלות
של שעות נעילת החג במוצאי שמחת תורה שעברו עלינו לטובה
ולברכה .שעות שייאצרו בליבנו לעד.
החל מכניסתו של מרן רבנו שליט"א ,פחות מג' שעות לאחר
סיום ה'הקפות' ,להיכל ביהמ"ד ,מרקד ומפזז על רגליו לפני ד'
בכוחות עילאיים ושמימיים ומרומם באחת לבבות של עשרות
אלפי אלופי ישראל אשר כמאליה נפרץ מהם סכר של שמחה
ודבקות ושבח והודי' להשי"ת על כל הטובה ,המשכו בשעות
ארוכות של השולה"ט ברוממות נפש עילאית בריקודי שמחה
שפרצו כל רגע ורגע. רבבות אלפי ישראל ,זכו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה ברגעי
ורגעי השיא – בריקודין הקדישין שתיקן מרן רבנו שליט"א. ההוד של שמחת בית השואבה מדי ערב בימי חולו של מועד.
שעות ארוכות שבהם אחזו יד ביד ,זקני עם נערים ,נשואי פנים היו אלה שעות של שמחה ורוממות ודבקות בהשי"ת .בשירה ובזמרה,
ובני תשחורת ,אלפים רבים שאחזו יד ביד ,ללא הבדלי מעמדות בריקודי הוד קדושים ונעלים שסחפו אחריהם את כלל אלפי אלופי
וללא 'מזרח' וללא 'מערב' ,כולם כאחד נושאים רגליהם ברינה ישראל .מדי ערב נמכרו פרקי ה'שיר המעלות' בסכומים הגונים כנהוג.
ומודים להשי"ת ,ניגון אחר ניגון ,עיניהם עצומות ודומעות רבנו שליט"א עודד שוב ושוב את השירה והזמרה ,ומדי פעם נשמעו
מהתרגשות .יחד עמם – מאות רבות מכל שכבות היהדות אשר מפיו דברי חיזוק ורוממות הנפש שהיו כמים קרים על נפשות שוקקות
באו לרקד ולפזז ולשמוח בשמחה אמיתית נטולת סיגים ופגמים, ומבקשות.
שמחה טהורה הבוקעת ממעמקי הלב של ישראל החש כי קוב"ה ניגון רדף ניגון ושיר רדף שיר .והכל שמחים בשמחת השי"ת ,בשמחת
אורייתא וישראל חד המה .לצד ניגוני שבח והודי' להשי"ת כל יו"ט .בשמחה של "קוב"ה אורייתא וישראל חד".
כל הטובה אשר גמלנו. ביותר גאתה השמחה בליל אושפיזא דיעקב ,כשם רבנו שליט"א .כלי
כניסתו של מרן רבנו שליט"א להמשך הריקודין למשך שעה זמר הובאו באופן נרחב והשמחה גאתה במשך שעות רבות וארוכות.
ארוכה ,הביאה את הציבור שוב לפסגות נעלות אחרות ולשיאים בעיצומו של השולה"ט התקיים הסיום על מסכת סוכה שנלמדה ע"י
חדשים של שמחה .כשרבנו מעודד את השירה בכל עוז .והמנונו מאות אנ"ש בני קהילותינו באלעד כתקנת הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א,
'יש בורא עולם' נשמע ברמה שוב ושוב ושוב ,לצד ניגוני שמחה ע"י הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב דקהל ישועות משה אלעד.
מרוממי לב אחרים. גם לאחר סיום השולה"ט המשיכו בריקודין עילאיים במשך שעות
כאמור ,אי אפשר להקיף את התחושות הנעלות בשורות רבות .כאשר בקשו לסיים לקראת השעה 1:00בלילה ,באה ההוראה
אלה ,וכמראי מקום הם אלו .אך אי אפשר לסיים יריעה זו ,בלא מחדרו של רבנו שליט"א ,שרבנו שליט"א מבקש כי ימשיכו לרקוד ,ואכן
להוקיר ולהעריך את חבר המנגנים והמשוררים לבית ויזניץ, נמשכו הריקודין במשך שעה ארוכה נוספת.
אשר עמדו על הדוכן שעות ארוכות מדי יום ביומו של ימי בליל אושפיזא דיוסף צדיקא ,טרם כניסת מרן אדמו"ר שליט"א,
החג הנעלים ,וביותר במוצאי החג ונעילתו .ורוממו את הציבור נשא הגה"צ רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א דברים חוצבים להבות
כולו בשירתם ובזמרתם .יתן ד' שמחה במעונם ובחבלם תמיד. אש ,לחזק מחדש בתוקף עוז את תקנת רבנו שליט"א ללימוד הלכות
שמיה"ל ,לזכות בריאות איתנים למרן אדמו"ר שליט"א ,כאשר הרה"ג
אב"ד דקרייתנו שליט"א ממשיך את דבריו וקורא לכל אנ"ש לקבל על
עצמם תקנה קדושה זו שתיקן מרן רבנו שליט"א לפני רבות בשנים,
הדברים יפורסמו במלואם בבטאוננו בשבוע הבא בע"ה.
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • בראשית תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ירח האיתנים בעמנואל ובית הוראה בית דין צדק
הושיעו ונושעו: בימי הרחמים והסליחות שעעל"ט התאספו בני קהילתנו שע"י קהל חסידי ויזניץ -המרכז העולמי
רח' תורת חיים 6
טל 03-5742346 .פקס03-7585151 .
רגעים אחרונים למגבית חודש תשרי 'אורי וישעי' שע"י 'עזרת תורה' בעמנואל לזיץ הכנה מרומם לקראת ר"ה ,בהשתתפות הרב יחיאל פל' 050-4101130
קרית ויזניץ בני ברק
יהושע דונט מנהל ת"ת 'הליכות משה' ויזניץ מודיעין-עילית, ______________
ב"ה ,יום תשרי תשפ"ז לפ"ק
שריתק את המשתתפים שעה ארוכה בדברי הכנה מעוררי לב ונפש. ושמרתם את משמרתי
לא יצטרכו לכגון דא אין תומכיה כישראל ביוזמת 'נשות ויזניץ עמנואל' נערך כינוס הכנה מעצים לנשות
בהמשך למכתבו של מרן רבינו שליט"א שהוקרא בנוכחותו בכינוס אנשי שלומינו בעיה"ק
ירושלים (ער"ח אלול ש.ז ).ובו הוראתו הנחרצת כי אין להתפתות ח"ו להתגייס לצבא בשופו"א ובכל
בשעה המסוגלת של ההקפה הששית בליל שמח"ת העעל"ט לקראת סיום ימי תשרי ,מסכמת הנהלת 'עזרת תורה' הקהילה .בכנס הוצגה תוכנית מושקעת ומרגשת עם מסרים
דרך שהיא .הננו להתריע כי בתקופה האחרונה עדים אנו מצד אחד לרדיפת עולם התורה במאסרים
והטלת סנקציות ,ומאידך למזימות שפלות מצד השלטונות להקים מסלולי גיוס לחרדים כגון "קודקוד"
הוגש בפני הקודש הקויטל הייחודי של אלפי תורמי המגבית, בסיפוק רב את המגבית הנחוצה 'אורי וישעי' שהתפרסה מחזקים ,בליווי מוזיקאלי ושירה מרגשת .במרכז נשמעו דברי "יואב" "מעלות צור" וכדו' ועוד ידם נטויה ,במסווה של סיוע לאברכים להתפרנס בכבוד ,ואלו שכבר
הם ובני ביתם .רבינו שליט"א קיבל את הקויטל בהנאה גלויה, על פני ירח האיתנים ,במהלכה השתתפו מאות אנ"ש שיחיו הרבנית קליין אשת הג"ר שלמה קליין רב דקהל חסידים ומרבני
נפלו ברשתם ר"ל והצטרפו למסלולים אלו ,פועלים עבור בצע כסף לפתות עוד אברכים להתגייס,
והדבר ברור מעל כל ספק כי כל המסלולים הנ"ל -על אף היותם מוכרזים כמי שמותאמים וייעודים
בהצלת מאות ילדי 'עזרת תורה' ,בהבאת אורה וישועה בשנת אנ"ש .כיבוד עשיר הוכן לכבוד ציבור נשות הקהילה שהשכילו
לציבור החרדי -הנם חלק בלתי נפרד מהצבא ,וקיימים בהם מכשולים וקלקולים חמורים עד מאד,
והאציל עליו את ברכת קדשו ,הברורה ,הכוללת את תמצית וכלשון מרן רבינו שליט"א במכתבו הנ"ל "מגמתם היא רק להרוס את כרם בית ישראל ח"ו".
הלימודים החדשה תשפ"ז. לנצל את הימים העמוסים הללו להכין את הלבבות לקראת
לאור זאת הננו בזה להבהיר את דעתנו דעת תורה כי איסור חמור להצטרף לכל המסלולים
שאיפתו של כל אב ואם" :הערליכע דורות און גרויס נחת", הנ"ל בכל שם וחניכא דאית להו ,גם לאלו שאין תורתם אומנותם ,מפני שזהו גיוס לצבא לכל דבר
הקריאות הרבות והבקשות של ההורים והמחנכים ,התקבצו חודש תשרי.
וענין ,דבר שחרדו ממנו רבותינו הק' יחד עם כל גדולי הדורות זי"ע ,וכן בדורנו כל גדולי ישראל
כראוי וכיאות במדה כנגד מדה לאלו שבהתאמצות רבה הירבו ובאו אל שולחן המפעל ,שם סירבו לסרב להם ,אך גם מנועים
שליט"א ,ומי יהין למכור את נשמתו ועתיד צאצאיו עבור קושי כלכלי ,גדול ככל שיהיה ,במקום
תענוג ונחת והיו שותפים בהקמת דורות נאמנים. בסיוע 'המרכז העולמי בית ויזניץ' התקיים שידור חי בימי לעמוד על המשמר במסירות נפש בעמידה נחושה כמסורת אבותינו בכל הדורות ,ובאמונת אלוקי
היו מלסייע בעדם .המגבית שנבעה מתוך ההכרח והמצוקה,
עולם מול הגזירות והרדיפות הקשות ,כפי שמדריכנו מרן רבינו שליט"א השכם והערב .ולשומעים
חוה"מ שעעל"ט משמחת בית השואבה בצל הקודש לנשות יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב.
היא זו שתענה את התשובה החיובית לאותם הורים מייחלים, הקהילה ,שנערך באולם אירועים רחב ידיים .המשתתפות ,ביניהן
וה' יערה רוח טהרה ממרום ויבטלו כל הגזירות ,ונזכה לתשובה שלימה ,לשנה טובה ומתוקה
נכספה נפשי וגם כלתה ותביא בס"ד אור וישועה לילדים הממתינים בסך-הכל להיות
ולקבל פני משיח צדקנו עם מרן רבינו שליט"א בראשינו בבריאות השלימה אכי"ר.
ובזה באנו עה"ח
מוקדי הרישום להגרלה הנכספת – נסגרים בר"ח מרחשוון רבות מקהילות הקודש בעמנואל ,הודו לעסקני הקהילה ול'מרכז
כמו החברים שלהם. הקהילתי עמנואל' על חווית חג מרוממת מיטן ויזניצער פלאם.
הבעל"ט ,בס"ד.
ההגרלה הנכספת היא על הגביע המקודש אשר שימש את הבוחר בנביאים ובמנהגיהם הטובים
כלל השותפים קיבלו בשמחה רבה את סדרת הקלפים 'אור כולל הלכה בהירה במסע לקברי האבות
רבינו במהלך ירח האיתנים העעל"ט .עיני אנ"ש היו נשואות
עולם' שליוו את משפחתם לאורך החודש החולף בשעות של כולל 'הלכה בהירה' בקרית ויזניץ שע"י רשת הכוללים של
אל הגביע בשעה אשר קידש בו המלך ,ונשואות הן עתה אליו
תענוג נפלא לצד לימוד מעמיק במנהגי רבוה"ק בימים קדושים איגוד מוסדות ויזניץ יצאו השבוע בראשות ראש הכולל הרה''ג הדים רבים לחתימת יד קודשו של מרן רבנו שליט"א אודות סכנת המסלולים
לזכות בו ובשפע הרב אשר בקרבו כיין ,לאלתר לחיים .הגביע שאול יהודה שוק לחלות את עיר האבות בחברון ,כהכנה לקראת
אלו .כמו כן התקיימה ההגרלה הראשונה על כובע סאמט היעודיים בצבא תחת כסות חרדית .בכינוס רבני 'שלוה' הרחיב מורנו הרב אב"ד
אשר יש בו שווי עצמי רב ,בהיותו מזהב טהור ,קיבל חודש הזמן הבעל''ט ולרגל סיום חלק המלאכות בהלכות שבת הנלמדות שליט"א בחובת הרבנים לעמוד על המשמר בכל תוקף.
מהודר עבור הבחורים שקיבלו על עצמם להביא את הסכום
החולף את שוויו האמיתי שאין לו ערך ותיאור ,וספג אל המתבקש .בס"ד בימים הבאים תתקיים ההגרלה השניה לאלו בכולל .בהזדמנות זו אף יצא לאור קובץ מפואר משיעורי עיון
קרבו ברכה עד בלי די שתעבור אל חלקו של הזוכה המאושר. שאכן עמלו והביאו .₪ 200הבחורים מתבקשים להודיע על שנאמרו בכולל על המלאכות. שיעורי תורה בקהילתנו מודיעין עילית
כאמור מוקדי ההגרלה נסגרים ביום שני בדר"ח מרחשוון כך לנציגי הקהילות או לפנות למשרדי 'עזרת תורה' עד ליום לאחר תפילה נלהבת במערת המכפלה נשא ראה''כ דברים כמיטב המסורת מדי שנה בשנה התקיימה גם השנה' ,ישיבת
הבעל"ט בשעה 12:00בדיוק ,והזריז נשכר. שני הבעל"ט ר"ח מרחשוון בערב. בתוך המערה ,במוסר הנלמד מתורת האבות על תורת הבנים. שובה ישראל' בקהילתנו המרכזית במודיעין עילית קהל 'אמרי
באולם סמוך התקיימה אסיפת מרעים בה הרחיב אחד מבני חיים' כפי שהנהיג רביה"ק זי"ע בימי הרחמים והסליחות,
החבורה האברך ר' מנחם מנדל אדלשטיין על הכוחות שבכל אחד במסגרתה נמסרו שיעורים כלליים בהלכה ואגדה ודברי התעוררות
'איגוד מוסדות ויז'ניץ' על עזרתם והשתתפותם ,ולמשגיח ואחד .האברכים נהנו מתכנית עשירה ודיון מעמיק על משמעותו מעניינא דיומא ,ע"י מעכ"ת הרבנים הגאונים שליט"א.
ומפליא לעשות של בן תורה ודרכי השגתה .אחר פנו לקבר רחל אמנו בבית נשאו דברים כ"ק האדמור מדינוב מביתר ,הג"ר אברהם
הכולל הרב שמואל יצחק ניימאן על העמל ללא לאות למען
לחם שם פתחו בספר רביעי שבתהילים לישועת הכלל והפרט. דירנפלד רא"כ עיון ורב דחסידי בעלזא ת"א וב"ש ,הג"ר בנימין
הצלחת הנסיעה בפרט ולאורך כל השנה לכל צרכי הכולל.
לאור החיזוק בקרב לומדי הכולל שבו בכוחות דשנים לקראת הזמן הבעל''ט ,והודו פינקל משגיח ישיבת מיר בירושלים ,הג"ר יחזקאל דרברמדיקר
קהל אנ"ש לכוין בברכת לסגרה"ע הרה"ח יהושע מנדל ולארגון 'שלהבת' ,וכן להנהלת רב דקהל באיאן מ"ע ומו"צ בביהו"ר דהגרמ"ש קליין.
אשר יצר לרפואת עט"ר
כינוס הכנה בישיב"ק 'צמח צדיק'
השיעורים התקיימו לאחר שעת הלימוד 'שיעורי תורה ברבים',
מרן רבינו שליט"א ,ע"פ באלעד בה השתתפו רבים מאנ"ש ומתושבי העיר שבאו להתעורר ולשמוע
קריאת מרנן ורבנן שליט"א בהיכל ישבה"ק 'צמח צדיק' באלעד נערך כינוס הכנה דרבה בדבר ה' זו הלכה .הציבור מודה לגבאי 'שיעורי תורה ברבים' בבית
וכפי שהוכרז במעמד הנאדר לקראת ימי המלכת הבורא .האורח הדגול הג"ר גדלי' שיינין מדרשנו על פועלם הרב להפצת תורה בכלל ולהצלחת השיעורים.
בקודש 'מקדישי שמך', מירושלים ,בעל התוקע בבית מדרשו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, גם בימי חול המועד התקיימו השיעורים המסורתיים בהלכה
הודפס במיוחד ברכת אשר מסר שיעור כללי בגדר מצות תקיעת שופר ומנהגי התקיעות ובאגדה לציבור אנ"ש ותושבי העיר ,ע"י כ"ק אדמו"ר מטעמשוואר,
יצר במהדורת כיס בהדפסה בקהילות ישראל בליווי הדגמה למעשה .מנכ"ל המוסדות הג"ר משה ברוך רוזנבוים מרבני מוקד העירוב וסוכה כהלכתה
מאירת עיניים ובכיסוי מיוחד שניתן ע"פ הלכה להחזיקו בכיס הרה"ח חיים מאיר כץ השמיע 'שעשועין דאורייתא' בסוגיית בעניין כשרות הסוכה למעשה ,הג"ר יחיאל חיים ליברמן רב
בכל עת ,ניתן להזמין לחלוקה בכמות בלבד בישיבות/ת"ת וכד' בדיקת חמץ הנלמדת כעת בישיבה .לסיום מסר ראש הישיבה ביהמ"ד 'אור חיים' ירושלים ור"מ ישיבת מכנובקא בעלזא בעניין
בפנייה לדוא"לL9909767@gmail.com : הגר"י ברכר שיחת הדרכה והתעוררות לקראת יום הדין ושיעור כשרות מקוואות הכלים ועניני חינוך ,הג"ר אליעזר טורק רב
קהילת 'פרושים' מו"ע שיחת חג מיוחדת בעניני דיומא.
מיוחד ומקיף בביאור תפילות ימים הנוראים.
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 47 46קשר איתן • בראשית תשפ"ז
לקדש שם שמים צו השעה
הזכות להיות חסיד ויזניץ הנענה לקול קריאת הקודש:
צו השעה :להגדיל תורה ולהאדירה! כינוס היערכות מיוחד לנציגי ועסקני קהילותינו הק'
הכרזת הקודש בפקודת מרן אדמו"ר שליט"א במעמד אלפי ישראל בעת השולחן הטהור לקראת מערכת הבחירות הקרבות
ונעילת חג שמחת תורה ע"י המשב"ק הרה"ג ר' שאול גרינברגר שליט"א
מלאה ומוחלטת לחיזוקה ,וביסוסה של סיעת אגודת ישראל. בתחושת אחריות עמוקה מול הגזרות הקשות והסנקציות
אשר גופי תורה וקיום היהדות תלויים בתוצאותיהם וכדי בשם מרן אדמו"ר שליט"א: "בכל מערכת בחירות זוכים אנו לשמוע את קולו בקודש המחמירות המושתות על כתפי הציבור החרדי בארץ הקודש,
עומדים אנו בזמן מרומם ונעלה ,נעילת חג שמחת תורה, של רבנו שליט"א ,הזועק מנהמת לבו הטהור אודות החוב ולאור ההכרה הברורה בצורך ההכרחי לפעול ולעשות למעלה
שלא נהיה "צועקים על לשעבר" כבשנים האחרונות הקשות,
יום בו מתאחדים כלל אחינו בני ישראל לשמוח עם התורה הקדוש להצביע ולפעול בכל עוז למען רשימת יהדות התורה מכוחותינו להגברת כוחה של היהדות החרדית – מתוך השאיפה
מתבקש כל אחד להצביע יחד בני ביתו עבור רשימת יהדות
הקדושה משיבת נפש .בסיומם של ימים מרוממים -ימי ירח שסימנה ג' .רואים אנו עין בעין עד כמה ההצבעה עומדת היחידה לחיות כיהודי חרדי בארה"ק – התכנסו השבוע חברי
התורה והשבת -אות ג' דייקא ואף לפעול בקרב אחרים מועצות הערים ,עסקני הקהילות ונציגי אנ"ש לכינוס היערכות
האיתנים ,אשר אחת עבודתנו ובקשתנו בימים אלו להמליך בציפור נפשו ,כדי להגן בחירוף נפש על זכויותינו המינימליות
שיבחרו למען חיזוק התורה והיהדות בארצנו הקדושה .על ולשמור על צביוננו למען נוכל להמשיך לצעוד בבטחה במסורת מיוחד לקראת מערכת הבחירות הבאות – הגורלית והמכרעת
כל אחד לחוש רגש אחריות למען קיום התורה וחיי הדת את מלכותו יתברך שמו בעולמו .בזמן נשגב זה ,מבקש מרן
אדמו"ר שליט"א למסור לציבור את המונח על לבבו. אבותינו ורבותינו. יותר מאי-פעם .הדיון הוקדש כולו לליבון מצב השעה ,לבחינת
וחלילה להימנע מלהימנות בין מקדשי שם שמים. במערכה הגורלית הנוכחית ,אין צורך להכביר במילים כדי הדרכים העומדות לפנינו ולהצבת החוב הכפול והמכריע המונח
כל אחד יודע את המצב של מוסדות התורה ולומדי התורה
מרן רבנו שליט"א מברך אשר בזכות ההשתדלות והפעילות בארץ ישראל ,אשר לדאבוננו גוזרים עליהם גזירות קשות. להבין את חומרת המצב בו שרוי הציבור החרדי בארץ הקודש. כעת על כתפי כל יחיד ויחיד.
להרבות כבוד שמים וכבוד לומדי התורה ,יזכו כולם להתברך משנאי הדת רודפים את ציבור החרדים לדבר ד' באמצעות מחובתנו לפעול ולהפעיל כדי להביא כמה שיותר קולות עבור מטרת האספה הייתה לחדד ולשנן את הוראתו הברורה
בדורות מאירים ויראים ,דורות ישרים ומבורכים וכל טוב סלה. גזירת הגיוס ועוד גזירות קשות מתוך מטרה להצר את צעדי רשימת יהדות התורה ,ולגייס שיתוף פעולה מלא ונמרץ מכל וזעקת לבבו הטהור של מרן רבינו שליט"א ,כפי שנמסרה בשמו
השי"ת יעזור ויערה עלינו רוח טהרה ממרום ,ומלאה הארץ ציבור לומדי התורה .המצב קשה מאד והדבר טורד מאד את אחד ואחד מאנשי שלומנו ,ומכל מי שליבו ער וחרד עבור ובשליחותו במקהלות אלפי אנ"ש בשולחנו הטהור בנעילת חג
דעה את ד' ,שיוכלו לעבוד את השי"ת ולהיות דבוק בתורה מנוחת נפשו של רבנו שליט"א. עתידו של שמחת תורה.
הקדושה בשמחה ובטוב לבב ,אמן. על כן ,בפקודת הקודש ,היות ומתקיימים אי"ה בחירות, עולם התורה בדבריו
והיהדות בארץ עמד רבינו
הקודש". שליט"א על
ייעודיים ,ארגון מערך הסעות מקיף ,הקמת מוקדי הסברה בתוך דבריו הדגיש הרב מנדל" :בסייעתא דשמיא מופלאה עוד הוסיף גודל החוב
ורישום ,ומעקב מדויק אחר כל בעלי זכות הבחירה ,כדי להגיע זכינו לראות בעינינו כי עמידתנו ככוח מאוחד ואיתן היא זו והדגיש הרב ו ה ז כ ו ת
לכל בוחר ובוחר מאנ"ש ולוודא ששום קול לא ילך לאיבוד, שהיוותה מסד איתן להישגים הכבירים למען ביצור חומות טסלר" :מי המוטלים
וכל חסיד ויז'ניץ ללא יוצא מן הכלל ממלא את חובתו מתוך היהדות וביסוס מוסדות התורה והחינוך בארה"ק .מול גודל כמוכם יודעים על כל יהודי
ציות מוחלט להוראת רבנו שליט"א. השעה ,חובה קדושה מוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול עד כמה עצם החרד לדבר
את הכינוס חתם במילים ממוקדות ומעשיות הרב חיים ולעשות למעלה מיכולתנו ,כדי לוודא ששום קול לא ילך העשייה בחזית ה' להירתם
מאיר ויזל ,מנכ"ל מוסדותינו במודיעין עילית ,שאמר" :מי לאיבוד וכי כל חסיד ייענה במלוא הצייתנות לבקשתו והוראתו הציבורית למערכה
המפורשת של מרן רבנו שליט"א". תלויה כעת הגורלית
שסבור כי אנו יוצאים למערכה זו מתוך שיקולים פוליטיים
בהמשך הציג הרב צבי קניג נתונים מדויקים ומפליאים, ורק אך וללכת להצביע
או כדי להרוויח נציג כזה או אחר – אינו אלא טועה .עצם
המלמדים על הגידול המבורך והמרשים בקהילות אנ"ש בכל בתוצאותיה של מערכת הבחירות הבאה .ככל שיהיו בעז"ה למען רשימת
הליכתנו לקלפי אינה אלא קיום רצון צדיק ועשיית חובתנו
אתר ואתר .בדבריו עמד על כך כי מוטלת עלינו החובה לתרגם יותר מצביעים ויותר קולות ,כך כוח ההשפעה והסייעתא יהדות התורה שמסימנה ג' .וכי עשייה זו אינה אלא הגנה
במלואה כדי להבטיח את המשך חינוך בנינו ובנותינו ,ולהישאר
גידול זה למעשים בפועל .הוא הדגיש כי בכוח מימוש מלא דשמיא שלנו יהיו חזקים ואיתנים יותר ,כדי שנוכל לעמוד על יסודית על זכויותינו ,כדי שנוכל להמשיך ללמוד תורה ,לעבוד
יהודים יראים ושלמים בארץ הקודש .זהו יסוד בסיסי של
ומוחלט של הפוטנציאל הקהילתי נוכל בס"ד לעמוד איתן מול המשמר ,לעזור ולסייע לכלל ולפרט בכל דבר ועניין ,ומתוך את ה' ,לבצר ולבסס את קיומם האיתן של מוסדות התורה
שמירת יסודות קיומנו והבטחת עתיד דורותינו". והחינוך בארץ הקודש ,ולגדל דורות ישרים ומבורכים בדרך
הניסיונות והגזרות ,להגן בבטחה על זכויות הציבור החרדי, מטרה ברורה ,לקדש שם שמים ברבים ולהרים את קרן התורה
הכינוס החשוב ננעל מתוך תחושה עמוקה של נחישות המסורה לנו מדור דור.
להבטיח את המשך שגשוגם והרחבתם של מוסדות התורה ולומדיה".
עזות ,ערבות הדדית ואחריות כבדה ,לצד התעוררות רבת
והחינוך ,ולבסס את עתיד דורותינו כפי שאיפת ליבנו.
רושם לעשייה בלתי נלאית למען קודשי ישראל. בחירה שהיא נתינה המצב הקשה בארצנו הק'
בימים הקרובים יפורסמו אי"ה הנחיות הפעולה המפורטות התארגנות מעשית בכל ערי אנ"ש לאחר מכן נשא דברים סגן ראש עיריית בני ברק ,הרב את הכינוס פתח בדבר חובת השעה שלוחא דרבנן ,הרב
והמעשיות בכל ריכוזי אנ"ש ,כאשר המטרה הברורה העומדת חלקו המרכזי של הכינוס הוקדש לדיון מעשי ,ממושך יהושע מנדל ,אשר סקר בהרחבה ובפירוט את הסייעתא דשמיא יואל יעקב טסלר ,העומד בחזית העשייה והמערכה מול משנאי
לנגד עיני כולנו היא לפעול כאיש אחד בלב אחד ,להגביר וממוקד בדרכי היישום בשטח .חברי המועצות ונציגי הערים המופלאה שזכינו לראות עין בעין כאשר בכוח העמידה ככוח הדת בשליחות גדולי ישראל .בדבריו עמד בהרחבה על חומרת
ולהאדיר את הכוח ,למלא את רצון רבנו שליט"א ,ולפעול בעוז השונים הציגו נתונים מפורטים מהערים השונות ,וניתחו בכובד מאוחד ואיתן ,הגענו בשנים האחרונות להישגים כבירים עבור המצב הנורא השורר בארצנו הקדושה ,ועל גודל האחריות
ותעצומות להרמת קרן התורה ולקידוש שם שמים ברבים. ראש את דרכי הפעולה הנדרשות :הקמת מטות עירוניים הציבור החרדי בכלל ,ועבור מוסדותינו וקהילותינו הק' בפרט. הכבדה המונחת על כתפיו של כל יחיד ויחיד להתגייסות
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 49 48קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
היכן שווה להשקיע
סיפר הרה"ק הצאנזער רב זי"ע:
הקצין הנכבד רבי שמשון וורטהיימר זצ"ל היה מגדולי
בימים אלו עמלים בוועד 'ישראל נושע בד'' דורו ,תורה וגדולה התאגדו על שולחנו ,בהיותו יועצו ְוְ ָנָָהָ ר ֹי ֵֵֹצא ֵֵמ ֵֵע ֶֶד ן ְלְ ַ �ַה ְׁׁשקֹוֹת ֶֶאת ַַה ּ �ָּג ן
על בניית תוכניות הלימוד והחיזוק הייחודיות של מלך מדינת עסטרייך בימים ההם .כמובן שהגויים
והשרים התקנאו בו ,וחיפשו בכל עת תחבולות להבאיש
לאנשים נשים טוף כל אחד ואחד לפי דרגה דיליה, את ריחו בעיני המלך ,עד שביום מן הימים הצליחו לשכנע א ווארט
את המלך כי את כל עושרו שהסתכם בסכום אגדי ,גנב
מאוצר המלוכה. קדושת ליל שבת
בעת הזו החלו כבר אלפי שלומינו המלך קרא אליו את רבי שמשון ושאלו בכמה מסתכם
כל רכושו .ביקש רבי שמשון ארכה כמה ימים ,אחריהם
בספר 'כיבוד אב' מביא בשם הרה"ג ר' חיים אלי' שטרנברג
זצ"ל מירושלים ,שמרן הס"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע היה
בלימוד יומי בספר חפץ חיים.
צילום :א .ברגר
אומר מספר פעמים בליל שב"ק' :חאפט אריין ,חאפט
הגיע למלך ונקב בסכום פחות בהרבה ממה שיש לו .בשמעו
אריין ,ווייל די נאכט שטייט נישט' .המסובים בשולחנו
זאת הבין המלך שכנראה העלילה אמיתית ,מיד החרים את
הטהור הבינו כפשוטו את דברי רבינו ,שרצונו לעורר
כל רכושו של רבי שמשון ,והורה לאוסרו בבית האסורים. לחטוף מה שיותר דברי קדושה בלילה הקדוש של ש"ק,
כעבור כמה ימים נמלך המלך בדעתו ,הלא רבי שמשון הואיל והלילה אינו עומד ,וכדמרגלא בפומא דאינשי 'דער
איש נבון הוא ,וודאי יש כאן דבר חכמה העומד מאחורי זייגער שטייט נישט' והזמן עובר.
דבריו .קרא לרבי שמשון ושאלו :מדוע נקבת בסכום כה אבל הואיל שרבינו חזר מספר פעמים על המילים ,הרהיבו
קטן?! אדוני המלך -ענה רבי שמשון -הסכום בו נקבתי החסידים המקורבים היושבים ראשונה במלכות עוז
הוא הסכום שנתתי לצדקה ,ממון זה עומד לי לעולם הבא בנפשם ,לשאול את רבינו מה פירוש המלים .ונענה להם
לעד ולנצח נצחים ,ושאר הממון אינו שלי ,אותו יכול המלך רבינו ,כי בפרשתנו כתיב בכל יום 'ויהי ערב ויהי בוקר',
להחרים ממני ברגע אחד! חוץ מביום השביעי שלא נזכר בו כלל 'ערב' והלילה ,רק
וכה מפרש ה'מאור ושמש' את הפסוק בפרשתנו "אלה 'יום' השביעי נזכר בפרשה .ולזה הכוונה' :ווייל די נאכט
תולדות השמים והארץ בהבראם" ,בה' זעירא ,חז"ל אמרו שטייט נישט' ,בשבת אין כתוב 'לילה' בתוה"ק ,ובלילה
שהעולם הזה נברא באות ה' ,קניני עולם הזה שנבראו הזה צריך שלא להסיח בו דעת מעבודת ד' כאילו היה
בה' צריך להקטין ולמזער ,אין שווה להשקיע בהם כל כך. כולו יום ,כי קדוש 'הלילה' לאדוננו.
לכן דרשו חז"ל בהבראם אותיות אברהם ,עלינו ללמוד
מאברהם אבינו שהיה כבד מאוד בכסף ובזהב ,ובכל זאת א ניגון
כולנו כאחד מצטרפים ומתחזקים!
השקיע את כל כוחותיו בהכנסת אורחים ,לפרסם אלוקותו
יתברך בעולם. ניגונים ותנועות לרבנו ה'צמח צדיק' :נוסח התפילה ביקוד
האש כמנהגנו ,ניגון 'י-ה רבון' [הראשון] ,נוסח אשת חיל לשב"ק
אנו יוצאים זה עתה מ'יריד' -זועק מרן רבינו שליט"א וליו"ט ,נוסח 'אז ביום השביעי' ,ברוך אלקינו האיטי.
-אסור לנו לאבד את מה שרכשנו ביריד .ירח האיתנים, ניגונים להרה"ק מרוזין :ה'תנועה' ,ניגון 'פליאה' ,ניגון 'ותגלה',
כלל אנ"ש מתאגדים בלימוד 'חפץ חיים' מלא במצוות ,זהו היריד האמיתי .את שעות ההתעלות ,את הניגון המושר על 'אתה בחרתנו' ו'חדש עלינו' ,ועוד רבות.
לומדים לזכות ,נוצרים לשון וממשיכים חיים! רגעי הדביקות ,יש להמשיך לכל השנה ,להמשיך לצבור הון מנוחה ושמחה לשנת תשפ"ז -להמלחין ר' ניסן יוסט ז"ל
רב בקופת החסכון ,כי ההון הזה צובר הכי הרבה רווחים, [הניגון המכונה 'דער פופצענער']
מוקד ישראל נושע בד' -מערכת ויזניץ 0723709000 -שלוחה 7 לעד ולנצח נצחים.
50קשר איתן • בראשית תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
"ידידי יקירי ,חלילה לו לחשוב ששכחתי אודותיו ,חס לי' לזרעא דאבא לשכוח אחד
מהאדוקים ביותר לבית ויזניץ ,והוא רשום אצלי מן הראשונים כאשר יהיה רק האפשרי
להעלותו ארצה הקדושה". החסיד ר' זאנוויל שכטר ז"ל
אוהב תורה וחסיד נלהב /כ"ט תשרי תש"ט ,ע"ח שנים לפטירתו
כל חיותו ,ומי עוד מאנ"ש הדרים בראדאוויץ ,ידידו דושה"ט", וכה כתב אליו: בעיר ראדוביץ שבבוקובינא ,ע"י מצבתו של רב העיר הג"ר
וחתם בחתי"ק [צילום המכתב בס' 'עזר מקודש']. "ובפתחי אותו ישראל הארניק זצ"ל ,נמצאת מצבתו של האי חסיד נכבד מופלג
על אף זקנותו לא התייאש ר' זאנוויל וניסה לקבל רשיון מצאתי את בתורה ובחסידות מוה"ר שמואל זאנוויל שכטר ז"ל ,שהשבת
עליה לארץ ישראל .בר"ח אייר תש"ח כתב אליו רבינו ה'אמרי שאהבה נפשי, ימלאו ע"ח שנים לפטירתו.
חיים' מכתב בכתי"ק" :לאהובי ידיד נפשי עוז ,המופלג בתוי"ש דברי תורה
כש"ת מו"ה זיינבל שעכטור נ"י" ,בתוך הדברים כתב" :ידידי בנגלה ובנסתר
יקירי ,חלילה לו לחשוב ששכחתי אודותיו ,חס לי' לזרעא דאבא מאת עטרת רושם דברי התורה
לשכוח אחד מהאדוקים ביותר לבית ויזניץ ,והוא רשום אצלי מן ראשי ,מתוקים ר' שמואל זאנוויל ב"ר ראובן ז"ל ,היה מוותיקי החסידים
הראשונים כאשר יהיה רק האפשרי להעלותו ארצה הקדושה". מדבש ונופת והמקושרים ביותר אל ארבעה דורות מרבוה"ק זי"ע ,בשנת
רבינו ה'אמרי חיים' חפץ מאד שר' זנוויל יבוא לארה"ק, צופים .תודה תרנ"ג אחר הסתלקות רביה"ק ה'אמרי ברוך' זי"ע מוצאים
ומרן ממשיך וכותב לו" :לדעתי יחליט כ' לבוא אף עם עליה עמוקה לכ' בעד אנו את ר' זאנוויל בעיר ויזניץ ,שמו מופיע ברשימת הלומדים
ב' ,ואף אם יצטרך להיות בקפריסין זמן מה אין שום רע בדבר, פעולתו הטובה, שקיבלו על עצמם לימוד מסכת אחת משניות או גמרא לטובת
ויבא לכאן ברצהשי"ת" ,רבינו זי"ע כתב לו כי כבר רכשו נחלה ואי"ה כשיגזור נשמת רבינו ה'אמרי ברוך'.
לבניית שיכון 'אהבת ישראל ואור החיים' "ויוכל לשער גודל בעת הטיול אמר לו הסב"ק' :הערסטו זאנוויל ,איך
ד' בחיים ואדפיס בפר' יתרו [פחות מחודשיים אחר הסתלקות רבנו ה'אמרי
געדענק נישט מיום עמדי על דעתי שעשיתי תנועה
השתוקקתי לקבוץ אוהבי ד' ואוהבי ישראל ,וכבודו אחד מהם" אחת שאינה בלתי לד' לבדו!' ר' זנוויל נחרד לשמוע עוד כתבי קודש ברוך'] השתתף ר' זאנוויל בשלחן הטהור שערך הרבי החדש
(המכתב נדפס ב'מכתבי אמרי חיים' מכתב פ"ה). עדות מדהימה זו ,הסב"ק שהרגיש בתדהמתו ,ניסה מכ"ק זצללה"ה, -רבינו הסב"ק ה'אהבת ישראל' .בעת אמירת דברי התורה
לטשטש את הרושם וכדרכו החל להשמיע דברי גנאי
על עצמו .אך אני -סיפר ר' זנוויל -כבר קלטתי תורות אספח גם שם ליבו והאזין היטב לדברים וחרטם במוחו.
הדברים היטב בחיקי ושמרתים למשמרת עולם אלו ברצהשי"ת" כעבור יותר מיובל שנים ,בשנת תש"ו בערך ,כשעסקו בקיבוץ
איגרת קדשו של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע אל ר' שמואל זנוויל ז"ל
הדיבורים המסעירים ('מכתבי קודש מאמרי הקודש על מנת להוציא לאור תעלומה את הספר הק'
מספר הרב שמעלקא הלפרט שליט"א: אמרי חיים' מכתב לח). 'אהבת ישראל' ,פנה רבינו ה'אמרי חיים' וביקש מכל החסידים,
אבי מורי הגה"צ רבי לייביש בער זצ"ל היה רבה של וואסלוי, שכל מי שבידו מאמר דברי תורה מהסב"ק ,יואיל לשולחו אליו
ר' זנוויל להגרל"ב -אני כבר קלטתי הדברים ,הנחתי אותם
לאחר המלחמה הופיע בביתנו החסיד ר' אהרן קוסטינר כדי להוציאו לאור עולם .ר' זאנוויל שברשותו היה תכריך
היטב בחיקי ,ושמרתים למשמרת עולם.
לימים כשרביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע נפש בקיץ בשכונת
מראדוביץ ,והחל לשכנע את אבי שיעבור לשמש כרב העיר 'התוה"ק הוא כל חיותו' כתבים מאמרי קודש ,שלחם אל רבנו ה'אמרי חיים' ,ואליהם
ראדוביץ ,אבי לא התרצה לעזוב את משמרתו בוואסלוי ,אולם בשנת תש"ו כתב ר' זאנוויל מכתב אל מרן ה'דמשק אליעזר' צירף מכתב אל רבינו" :אחדש"ה כיאות לאוהבי שמו ...אל
בית וגן בירושלים ,בשנת תש"ל ,היה שם גם רבי לייביש בער,
ר' אהרן הפציר מאוד ,ופעל שלכל הפחות יבוא אבי לשבת אחת זי"ע שכבר היה אז בארץ ישראל ,בנידון בקשתו לעלות לארה"ק. יחר בעיני אדוני על איחור משלוח הכתבים האלה ,כי יראתי
הוא סיפר אז את הדברים לרבינו זי"ע .רבינו בשמעו את הסיפור לראדוביץ כדי להתבונן בדבר .אבי הסכים ובא לראדוביץ ,אני הוא שלח את המכתב בצירוף מכתב מידידו ר' אהרן קוסטינר בשעת חירום הדרכים שלא יאבדו חלילה ,כי מחולשתי לא
התרגש והשתומם ,וביקש שוב מר' לייביש בער – 'ספרו נא לי נסעתי עמו ,בהיותנו שם הלכנו לבקר את החסיד הישיש ר' ז"ל מראדוביץ .במכתב שהשיב לו המשב"ק הרה"ח ר' בערל אוכל להעתיק אותם .אבל כעת אקווה שיגיעו לידכם בשלום
את הדברים פעם נוספת' ,ושוב ביקש לספר שוב ושוב ,כי לא זנוויל שכטר בביתו ,הוא כבר היה חלוש ,ואז הוא סיפר לאבי ולצר ז"ל מת"א ביום ט' באייר תש"ו ,כתב אל 'הרבני הנה"ח וכבוד הדרת קדשו יעתיקם לאדפוסי אדרא לזכות את הרבים
מצא לנפשו מרגוע משמיעת סיפור נפלא זה. את המעשה הידוע ,כי הוא היה נוסע לקארלסבאד להסתופף המפורסם כש"ת מוה"ר זנוויל שכטר הי"ו'" :כשהבאתי את בדבריו הקדושים".
מאז היה רבינו זי"ע חוזר על הביטוי ברגשי קודש' :איך שם בצל הסב"ק ,ופעם בעת הטיול אמר לו הסבא קדישא: הדואר ואמרתי 'יש מכתב מר' זנוויל שעכטער' ,האט כ"ק מרן "ועוד אחת אזכיר לפני כהד"ק אשר שמעתי מפי מרן זללה"ה
גידענק נישט מיום עמדי על דעתי ,שעשיתי איזו תנועה שלא 'הערסטו זאנוויל ,איך געדענק נישט מיום עמדי על דעתי שליט"א געגעבין א פלעסק 'או ,פון זנוויל א בריף? גילויבט שנה ראשונה פ' יתרו" .ר' זאנוויל מעתיק במכתבו את כל
היתה בלתי לד' לבדו!' - - - שעשיתי תנועה אחת שאינה בלתי לד' לבדו!' [רשימות הרה"ח דער אייבערשטער!'" המאמר כפי שנחקק בזכרונו ממה ששמע מפה קודש לפני
ר' זאנוויל לא זכה לעלות לארה"ק ,הוא נפטר בראדאוויץ ר' שלמה קליין הי"ו]. בסוף המכתב הוסיף מרן ה'דמשק אליעזר' שורות קצרות יותר מיובל שנים! המאמר נדפס ב'קדוש ישראל ספר היובל'.
בכ"ט בתשרי תש"ט .בנו הר"ר משה שכטר ז"ל נלב"ע ללא ר' זנוויל נחרד לשמוע עדות מדהימה יוצאת מפורש מפי בכת"י" :בריתי שלום הנני נותן אהובי יקירי זאנוויל שליט"א, והוא מסיים" :ויה"ר שאזכה לתקן כעת בזקנותי מה שלא היה
זש"ק ונטמן בבית החיים 'סגולה' בפתח תקוה. כהן גדול ,הסב"ק שהרגיש בתדהמתו ,ניסה לטשטש את הרושם כבר כתב לו ה"ר דוב גודל שמחתי ממכתבו .יודיעני בכ"פ [בכל לי דעת בינקותי לתקן באתערות דרבינו הק' ז"ל".
וכדרכו בקודש החל להשמיע דברי גנאי על עצמו .אך אני -סיפר פעם] משלומו ואם ביכולתו עוד להגות בתוה"ק אשר זאת הוא רבנו ה'אמרי חיים' הודה לר' זאנוויל על כך במכתב נרגש,
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 53 52קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בעזהשי"ת
אורה של תורה עוד יזכור
די היימישע תפילין
המהודרות והמוכרות
תש"ד :הגה"צ רבי שבתי שעפטיל ב"ר ישעי' יששכר וייס זצ"ל אב"ד שימאני שב"ק פר' בראשית -כ"ט תשרי
אחזתיו ולא ארפנו תשכ"ט :הרה"ח ר' דוד ב"ר צבי כהנא ז"ל מאינטער ווישווא ,שיכון ויזניץ תרמ"ה :כ"ק מרן רבנו מנחם מענדיל בעל 'צמח צדיק' בכ"ק רבנו חיים בעל 'תורת חיים' זי"ע
תשמ"ה :הגה"ח ר' יוסף ב"ר יעקב ראובן לרנר ז"ל מב"ב תר"א :הרה"ק ר' אברהם דוד ב"ר אשר אנטשיל מבוטשאטש ב' 'דעת קדושים' ועוד
תשנ"א :הרה"ח ר' משה ישכר ב"ר איסר צבי שוסטר ז"ל ,מסטאניסלוב ,גבאי צדקה בבני ברק תש"א :הרה"ח ר' אשר ב"ר מאיר הכהן ברכר ז"ל מסיגעט – תש"א
"רבנו כבר התבטא פעמים רבות ,ומחזק כעת את אמירתו, תשנ"ד :הרה"ח ר' פנחס זעליג ב"ר אליהו פרוכטר ז"ל משיכון ויזניץ ,נלב"ע ללא זש"ק תש"ט :הרה"ח ר' שמואל זאנביל ב"ר ראובן שכטר ז"ל מראדוביץ
כי מי שיקח חלק ושותפות בסך 2000$לשנה בהחזקת התורה הרה"צ ר' אברהם אלטר בצלאל נתן נטע ב"ר שמואל שלמה בידרמן ז"ל
תשמ"א :הרה"ח ר' מרדכי ב"ר נפתלי הכהן בייגל ז"ל מב"ב
הקדושה ,זוכה לברכת שפע כפול ומכופל ,ומי שמוסיף זוכה תשמ"ז :הרה"ח ר' ניסן צבי [הערשיל] ב"ר אליהו זאב גנוד ז"ל מבארשא ,גבאי ובע"ק
תשפ"א :הגה"ח ר' נפתלי ב"ר ישראל מרדכי גרינבוים ז"ל מירושלים בביהמ"ד ברח' ר' טרפון ב"ב
לברכה בכפל כפליים"
תשפ"א :הרה"ח ר' אבנר ב"ר אלימלך פרקש ז"ל משיכון ויזניץ
כך ,נשמעה הכרזת הקודש בשם מרן רבנו שליט"א ,בלילו וכעת: תשפ"ב :הרה"ח הישיש ר' יצחק ב"ר משולם פייש וייס ז"ל מוויליאמסבורג ,נלב"ע ללא זש"ק
של ראש השנה ,בפתיחת השנה וברכותיה .כשרבנו שליט"א קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין" תשפ"ד :הרה"ח ר' יקותיאל יהודה [זלמן לייב] ב"ר חיים וייס ז"ל משיכון ויזניץ ,משב"ק יום א' פר' נח -ל' תשרי
מעניק לנו תיכף ומיד כלי להשפעת ברכה על פני כל השנה
כולה.
מבית "תפילין -אות <לישרא<ל" רבוה"ק ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' זי"ע תרע"ז :הגה"צ ר' יצחק מאיר ב"ר גדליה הזנפרץ זצ"ל ,בעל ה'אור יקר'
שבת בראשית ,היא יסוד כל השבתות ותחילה וראש בכשרות בד"ץ העדה"ח תש"א :הגה"ח ר' זרח ב"ר יודא מאיר קרמר ז"ל מנערסניצא
תשס"א :הרה"ח ר' דוד יהודה ב"ר יהושע כהן ז"ל מרחובות
לימי המעשה שאחר ירח האיתנים .אנו יוצאים מכאן לשגרה
ברוכה של ימי עשיה .תחת רושמן של אלו הימים הקדושים יום ה' -ד' חשון
היימישע יודן יום ב' -א' חשון
<לא מתפשרי+ם
והנעלים אשר באו לקראתינו לשלום. תרמ"ד :החסיד המופלא מוה"ר שמואל אליעזר ב"ר משה ישראל פעלדמאן זצ"ל מסיגעט
עדיין מהדהדים ,ויוסיפו להדהד ,באזנינו הקולות והמראות תרנ"ד :הגה"צ רבי יהודה ב"ר ישעי' מודרן זצ"ל מסיגעט ממקורבי רבוה"ק וב' 'פרי העץ' תש"ג :הרה"ק ר' חיים בהרה"ק ר' משה מקאסוב הי"ד
והתחושות והרגשות .החל מאותו כינוס 'מקדישי שמך' בער"ח 03:5742841 ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל' תשס"ו :הרה"ח ר' משה ב"ר שלמה יהודה שולומון ז"ל מרחובות תשי"ז :הרה"ח ר' בנימין זאב ב"ר נחמן בלסבלג ז"ל
אלול .עובר לימי חודש אלול ,ימי הסליחות ,ראש השנה, תש"ס :הרב יהודה צבי [הערשיל] האגער ז"ל מלונדון בהרה"ק ר' יצחק יעקב דוד מסטראזניץ זי"ע
יום הכיפורים ,סוכות ושמחת תורה ,על כל רגע ורגע שבהם
ושביניהם. יום ו' -ה' חשון יום ג' -ב' חשון
ואמרו צדיקים ,שהמעלה רק מוסיפה והולכת .ימי המעשה,
תשי"ט :הרה"ח ר' עזריאל זאב ב"ר לייב שטרן ז"ל מרעזאווליע ,בני ברק תרמ"א :הגה"ח המפו' ר' יוסף אריה [לייב] ב"ר נחמן כהנא ז"ל מסיגעט
הם לא 'נחיתה' ,הם המשך ההמראה .לו רק נשכיל וניצוק אל בסייעתא דשמיא
תשע"א :הגה"ח ר' יששכר דוב בעריש ב"ר יצחק יעקב לבין ז"ל מירושלים ,מנכ"ל מוסדותינו תרח"צ :הרה"ק מרדכי ב"ר חיים יהודה מאיר חודורוב חתן מרן ה'אמרי ברוך' זי"ע
תוכם את השותפות בתורה הקדושה .את הברכה המובטחת ומו"ל ספרו הק'
הנמזגת בהם .איגוד מוסדות ויזניץ ,המקום בו גדלים בנינו הק' רבות בשנים
תרח"צ :הרה"ח ר' נחמן ב"ר שלמה זלמן שכטר ז"ל שו"ב שאץ
וצאצאינו לתורה ,ליראה ,לחסידות ,לאמונה טהורה ,למידות
הזדמנות חד-פעמית תשע"ז :הנדיב הרה"ח ר' יהודה ב"ר שאול אריה אפשן ז"ל מב"ב ת"ש :הרה"ח המפו' ר' משה ב"ר נפתלי ראזנפעלד ז"ל מחוסט ,ר' משה טעטש'ער
טובות ,למסירות נפש לד' ולתורתו. להצטרף לעוצמה קבוצתית תשפ"א :הרה"ח ר' שלמה צבי ב"ר דוד גנז ז"ל משיכון ויזניץ ת"ש :הנגיד הרה"ח ר' אלכסנדר משולם זושא ב"ר אברהם עלעפאנט ז"ל ראש הקהל בווישווא
אל לנו לשכוח כי המערכה על התורה הקדושה ניטשת ולחסוך הון רב! תשפ"ד :הרה"ח ר' יעקב שלום בהג"ר יוסף שמואל אדלר ז"ל משיכון ויזניץ תשכ"ד :הרה"ק ר' ברוך מסערט ויזניץ בן מרן הסב"ק ישראל זי"ע ,ב' 'מקור ברוך'
תשמ"ח :הרה"ח ר' אשר ב"ר יהודה הרצוג ז"ל
במלוא עוזה .בפרט בימים אלה ,טרום בחירות ובמהלכיהן, מתארגנת קבוצה של רוכשים מב"ב
כאשר הקצוות מתחדדות וההסתות מושמעות והרוחות בעיר החרדית החדשה קרית גת -מערב
בס"ד
תשס"ה :הרה"ח ר' חזקיה ישעי' ב"ר
מתלהטות .תשובתנו הניצחת – אחת היא .שותפות איתנים יוסף שווימר ז"ל מב"ב
במחיר מוזל משמעותית ממחיר השוק שוכר דירה ?!!
בתורה הקדושה ואחיזה איתנה בה.
יחד כקבוצה מאוחדת משיגים
את מה שאף רוכש יחיד לא יכול לקבל! הינך זכאי לסיוע משמעותי בשכר הדירה!! יום ד' -ג' חשון
תרי"א :הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין בהרה"ק ר'
לו"ז קבלת קהל נח לפרטים והצטרפות: נרתע מבירוקרטיה?? שלום שכנא מפרוהובישט זי"ע
בנושאי זכויות וביטוח לאומי חייגו – 077-2318758 ניסית ולא הצלחת?? תרכ"א :הרה"ק ר' אליעזר מדזיקוב בהרה"ק
ר' נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו או במייל a0772318758@gmail.com -
אנחנו כאן בשבילכם תרפ"א :הרה"ח ר' אייזיק לייב ב"ר צבי הלוי ויזל
מפאלייען גלאד ,גבאי קופת רמבעה"ן ויזניצא
יום ב' -ביתר .בביהמ"ד ויז'ניץ (בעזרת נשים) רחוב קדושת לוי 37 לצורך גיבוש אנ"ש בעיר תרפ"ז :הרה"ח ר' אברהם אריה (לייב) ב"ר
יום ג' -נתניה .משרדי הקהילה צאנז רחוב דברי חיים 4 זוכי מחיר למשתכן בקרית גת מערב חייגו עכשיו053-4141-786 : שלמה צבי הרשקוביץ ז"ל שו"ב בבעדעווליא
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים ובסקערניצא
נא לעדכן בדחיפות תש"ג :הרה"ק ר' ישראל בהרה"ק ר' משה
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 בטלפון – 077-2318758 מראדאוויץ זי"ע ,ניהל באמריקה את קופת
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 רמבעה"ן דכולל ויזניצא
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 55 54קשר איתן • בראשית תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח ר' דוד רוז ז"ל משיכון ויזניץ הגאון רבי מרדכי אויערבאך זצ"ל
איש חסיד צנוע ונחבא אל הכלים מזקני ומגדולי הרבנים בדורינו
היה לומד ומתפלל כל עת ,גם כאשר באו לבקרו היה מקצר בי"ג בתשרי בצער ובאבל
בדברים וחוזר לתורתו. הגיעה הבשורה כבד התקבלה בעולם
לדאבון לב נלב"ע בשם טוב ביום י"ג בתשרי ,בהותירו אחריו המרה על פטירת התורה והחסידות
דור ישרים יבורך ,בניו הרה"ח יצחק הי"ו ,הרה"ח יהושע הי"ו, האי גברא יקירא בח' בתשרי הידיעה
והרה"ח אברהם הי"ו ,בנותיו משפ' קליין ואנטמן .אחיו הרה"ח הרה"ח ר' דוד רוז המרה על הסתלקותו
ר' אליעזר מבני ברק והרה"ח ר' ישראל מבארא פארק ,ואחותו ז"ל מבת ים ואח"כ של אחד מזקני וגדולי
בשיכון ויזניץ, הרבנים בדורנו ,הגאון
מרת ויזניצר תחי' אשת הרה"ח רבי מנחם מענדיל שליט"א.
מחשובי ויקירי רבי מרדכי אויערבאך
יהי זכרו ברוך.
זצ"ל רב אב"ד קהילת
בס"ד 'אביר יעקב' בתל אביב,
שנלב"ע בשנתו הפ"ד.
הגר"מ אויערבאך
יזכור אלקים
אנ"ש ,איש חסיד יקר ערך ,הולך תמים ופועל נולד בג' באדר תש"ב
צדק ודובר אמת בלבבו. בשכונת שערי חסד בירושלים ,לאביו פוסק הדור הגאון רבי
ר' דוד נולד בכ"ח בתשרי תש"י לאביו שלמה זלמן זצ"ל ראש ישיבת 'קול תורה' .בהגיעו לפרקו הקים
את נשמת יקירך!
הרה"ח ר' משה צבי רוז ז"ל בבני ברק ,ממקורבי למד מרן רבינו שליט"א במשך שנים ,בחברותא עם הגה"ח את ביתו עם הרבנית תבלחט"א בת הג"ר אהרן למברגר זצ"ל
הגאון ה'חזון איש' זצוק"ל ,אביו שלחו ללמוד ר' חיים ברזל זצ"ל מחשובי חסידי באיאן .באותם ימים נוצר חתן הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ זצ"ל,
במוסדותינו הק' ור' דוד היה בבחרותו מבחירי קשר מיוחד בין רבינו שליט"א לראש הכולל הגר"מ אויערבאך, ומשכך התקרב לבית רוזין ולעולם החסידות.
תלמידי ישיבתנו הק' 'בית ישראל ודמשק רבינו שליט"א סמך על דעתו והיה מתייעץ עימו בעניינים הרב קבע את מגוריו בתל אביב ,לימים בהוראת צדיקי בית
מקום שהתפללו אבותינו ורבותינו אליעזר' ,כשהוא זוכה לחיבה יתירה מרביה"ק אישיים והלכתיים ,מפעם לפעם אף עלה רבינו שליט"א לביתו רוז'ין מונה לרב קהילת 'אביר יעקב' סאדיגורה בת"א ,אותה
מקום שמתפללים רבבות אלפי ישראל והלהב עולה השמימה ה'ישועות משה' זי"ע. הנהיג במשך עשרות שנים.
לשוחח בפרטיות.
לצד עמלו בתוה"ק היתה האמת נר לרגליו, בית מדרשו ברחוב אוליפנט נעשה מוקד לתורה ,תפילה
נדבת ליבך בעת יזכור הגר"מ זצ"ל נודע בגילוי ההערכה הרבה שלו למרן רבנו וקירוב ,ורבים הגיעו אליו לקבלת עצה ,ברכה והכוונה .הרב
דבק בה עוד מקטנותו ,ומינה לא זז כמלא נימה
מחזקת את המקום הקדוש הזה שליט"א' ,הוא מן המיוחדים שבדור ,מתוק מדבש' ,התבטא אויערבך השיב רבים מעוון ,וקירב בחייו רבים לתורה ומצוות.
במהלך כל תקופות חייו ,גם כשהפסיד מכך לא
על רבבות אלפי התפילות ונחלי דמעות הנשפכות כמים שינה ולא זז מהאמת כמלא נימה ,מלבד זאת היה באוזני מקורבו הרה"ח ר' ישראל דוב רוזנפלד מאלעד .עם ייחודיותו היתה בכך שהיה ממשיך להדריכם במהלך חייהם,
אין לך עילוי נשמה גדול מזה ותרן גדול בממונו ובמידותיו .כן עסק במסירות
רבה בכיבוד אביו.
תחילת הנהגת רבינו שליט"א היה מתעניין לעיתים קרובות
אצל מקורביו על אופן ההנהגה ,כשהיה נפגש עם מקורביו
והם ראו בו רבם ומורה דרכם גם שנים רבות לאחר שעזבו
את ישיבתו ובית מדרשו.
היה רודף צדקה וחסד במהותו בכל תקופות חסידי ויזניץ היה מתעניין כיצד עבר החג אצל רבינו שליט"א, היה דמות אצילית ,שהקרין רוגע ושלווה על כל סובביו,
העברת 'דמי יזכור':
<<
<<
חייו ,החל מעת לימודיו בישיבתנו הק' שהיה ונהנה מאוד לשמוע כל פרט .לאחרונה העתיר רבות ועורר והיה לו יחס אישי לכל אדם שפנה אליו לעצה ולברכה .לצד
הרה"ח ר' מאיר יעקב שכטר הי"ו 050-4199951 - משרדי המרכז העולמי
מסייע לחבריו בכל המצטרך ,גם כשהדבר בא רחמי שמים מרובים למען בריאותו השלמה של רבינו שליט"א. הנהגת הקהילה עמד בראש ישיבת 'הליכות שלמה' וכיהן כנשיא
בבית המדרש הגדול אצל הרה"ח נפתלי וייס הי"ו במשרדי ה'איגוד' אצל הרה"ח יצחק אייזיק רוזנברג הי"ו לו במאמץ ובקושי רב ,אח"כ בשנות מגוריו הגר"מ זצ"ל הותיר אחריו את בנו הג"ר אהרן אויערבך המרכז הארצי לטהרת המשפחה ,שבמסגרתו סייע בהקמת
בעיר בת ים ובתקופת עבודתו במטבח ישיבת מקוואות ברחבי הארץ .כן עמד בנשיאות מוסדות חינוך נוספים.
בעמדות נדרים פלוס אצל גבאי השטיבלאך חתן הג"ר אליהו שטרנבוך זצ"ל ראב"ד אנטוורפן ,הג"ר חיים
באבוב שם ,כשהתבקש לעזור לבשל לשמחות לייב אויערבך חתן כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א ,חתנו הג"ר
לנצרכים ,ובכלל ,בכל מהלך ימי חייו ,שמח לעזור
אברהם נתן בורנשטיין רב ביהמ"ד ראדומסק ב"ב ,וחתנו הג"ר קשר נפשי
לכל המצטרך ככל שהיה לאל ידיו.
יוסף מאיר פלדמן ר"מ בישיבה"ק 'תורת חיים' ויזניץ באלעד. במשך שנים עמד הגר"מ זצ"ל בראש כולל רבנים שהתנהל
קבע עיתים לתורה ,והיה בקי ומדקדק גדול
בהלכה .בערוב ימיו בבית האבות בבני ברק תנצב"ה. בקלויז של חסידי באיאן ברח' מלאכי בבני ברק ,באותו כולל
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 57 56קשר איתן • בראשית תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
מרת ר .זומר ע"ה הרה"ח ר' אליהו שפיטצער ז"ל מקרית טאהש
דור מפואר של ת"ח חסידים ואנשי מעשה ,משפחה עניפה בצער רב התקבלה הידיעה המכאיבה על פטירת האשה
זרע ברך ד' .בניה אנשי החינוך הנודעים הרב מאיר הי"ו והרב החשובה והצדקנית אוד מוצל מאש מרת רויזא [שושנה] זומר אוצר בלום של תורה ויראת שמים
כתריאל שאול ז"ל ומשפחות חתניה הרה"ג קלונימוס קלמן ע"ה ,אלמנת הגה"ח רבי צבי הערשיל זומר זצ"ל מירושלים
וייס ,הרב אביגדור טובק ,הרה"ג משה פרידמן והרה"ג טוביה עיה"ק ת"ו. מעביר מאה אחוזים למען רבינו שליט"א ,כדי שיתרפא ברפואה בקרית טאהש
גרינוולד ,שליט"א ,יהי זכרה ברוך והמקום ינחם את כל המשפחה שלימה בתושח"י ,שיעבור הכל בקלות וישוב במהרה לכוחותיו. בקנדה התאבלו
היתה ידועה ביראת ד' ובמעשיה הטובים ,במשך שנים היתה
הנכבדה בנחמת ציון וירושלים. הוא הוסיף בקוויטל ,כי אילו היה הרבי מטאהש זצ"ל בחיים מרה ממחרת יום
מחנכת בבית יעקב הישן בירושלים וזכתה להעמיד דורות של
תלמידות יראי ד' .עמדה לימין בעלה החסיד זצ"ל ויחד הקימו עלי אדמות ,היה אף הוא בוודאי מבטיח זאת לרבינו שליט"א. הקדוש ,על פטירתו
על הקוויטל חתם את שמו :אלי' בן מאיר משה שפיטצער הפתאומית ש ל
מקרית טאהש יע"א. הרה"ח ר' אליהו
מרת ג .ל .ולצר ע"ה ר' אלי' ע"ה היה בריא ושלם עד יומו האחרון ,אולם באמצע
תפילת המוספין ביום הקדוש התמוטט בפתאומיות בביהמ"ד
שפיטצער ז"ל ,גבאי
בית המדרש של כ"ק
זכתה יחד עם בעלה להקים דור מפואר של ת"ח חסידים בצער רב התקבלה הידיעה המכאיבה על פטירת האשה בטאהש ,ובמוצאי החג השיב את נשמתו הזכה לבוראו ,לדאבון האדמו"ר מטאהש
ואנשי מעשה זרע ברך ד' ,בניה הרה"ג יעקב ולצר מזכיר מועצת החשובה בעלת החסד מרת לאה ולצר ע"ה ,אלמנת העסקן לב משפחתו והמוני חסידי טאהש ,כשהוא מותיר אחריו עולם שליט"א ומזקני
גדולי התורה ,הרה"ח ר' אברהם אשר ולצר מראשי הנהלת הנודע הרה"ח ר' ברוך ולצר ז"ל ,מקורבם של רבוה"ק וסמנכ"ל של תורה חסד חינוך ומעשים טובים. וחשובי החסידים,
'איגוד מוסדות ויזניץ' ,חתניה הרב שלמה יוסף אוביץ מג"ש מוסדות ויזניץ בארה"ק במשך עשרות בשנים. הותיר אחריו זרע ברך ד' ,משפחה עניפה העוסקים בתורה שהתמוטט בשעת
בכולל 'חזון נחום' ומח"ס ,והגאון ר' ישראל מילר חבר הבד"ץ ובמצוות והולכים בדרך התורה והחסידות .תנצב"ה. התפילה ביום
המנוחה ע"ה עמדה לימין בעלה בפעולותיו הכבירות,
דקהילתנו ורא"כ חו"מ .יהי זכרה ברוך והמקום ינחם את כל הכפורים וממחרת
במסירות עצומה היתה עזר לחולים גלמודים ונצרכים ,ובפרט
המשפחה הנכבדה בנחמת ציון וירושלים. החג השיב את נשמתו לבוראו כשהוא בן .81
ליולדות למענם פעלה עשרות בשנים יומם ולילה תוך מסירות
עצומה ונתינה מכל הלב והנשמה. המנוח נולד לאביו הרה"ח ר' מאיר משה שפיטצער ז"ל.
בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוג' בת הרה"ח ר' יוסף
הלוי רוזנברג ז"ל מחשובי חסידי ויזניץ בארה"ב .את רוב
מרת צ .ויזל ע"ה ימיו הקדיש ר' אלי' לחינוך תשב"ר כשהוא מעמיד דורות של
תלמידים ביראת שמים טהורה .הוא התאפיין במאור פנים
המנוחה עמדה לימין בעלה החשוב בחינוך הצאצאים לתורה בצער רב התקבלה הידיעה המכאיבה על פטירת האשה תמידי ,בצדקות מופלאה ובקשר נפשי אל רבו הרה"ק רבי
חסידות ויר"ש ,התהלכה עם קונה בתמימות וציפתה כל ימיה החשובה מרת צביה ויזל ע"ה ,אשת הרה"ח ר' משה ב"ר עזריאל משולם פייש מטאהש זי"ע.
לגאולה .זכו להקים דורות ישרים חסידים ואנשי מעשה זרע ויזל שליט"א מבני ברק. בשנים שמרן רבינו שליט"א ביקר בקרית טאהש ,בצל הרה"ק
ברך ד' .בניה הרה"ח דב והרה"ח יעקב יהושע ,שיחי' ,ומשפחות מטאהש זי"ע ,התקרב ר' אלי' אל רבינו שליט"א .שמו התפרסם
המנוחה היתה בתו של החסיד ר' מרדכי אינדיג ז"ל ,איש
חתניה הרה"ח אפרים פישמן והרה"ח אליעזר לב טוב ,שיחי'. בחודש אדר תשפ"ה ,כשמרן רבינו שליט"א נסע ללוס אנג'לס
חסיד תמים למעלות מדמויות ההוד בשיכון ויזניץ ,בנו של
יהי זכרה ברוך והמקום ינחם את כל המשפחה הנכבדה בנחמת לצורך הטיפול הרפואי ,ובכל תפוצות ישראל העתירו לרפואתו
הרה"ח ר' בערל דער שמיד הי"ד מנערסניצא.
ציון וירושלים. השלימה במהרה ,ר' אלי' שידע היטב את קשר החיבה והערצה
שרחש רבו הרה"ק מטאהש זי"ע ליבלחט"א רבינו שליט"א,
הגיע בער"ח אדר לציון הרה"ק מטאהש ,כדרכו בכל ער"ח,
ושם על הציון השאיר קוויטל נורא הוד.
בקוויטל רשם כי בעבר חלה במחלה קשה ,אך האדמו"ר
מטאהש זי"ע הבטיחו באלף אחוז אז כי יתרפא לחלוטין ,הבטחה
שהתקיימה במלואה .מתוך אלף האחוזים הללו רשם כי הוא
סוכן "ש
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 59 58קשר איתן • בראשית תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
את פניו בהדרת כבוד .עד מהרה עמדו על
עוצם גדולתו ולהב אשו ,נסחפו ביקוד להבתו
ונכבשו בהדר גאונו .מדי יום ביומו ,ישב הרב
וקיבל את צאן מרעיתו ,הורה להם דבר ד' זו
להילולת רבנו הק' מרן ה'צמח צדיק' זי"ע
והרה"ק רבי ישראל מרוזין זי"ע
סֹוֶל ֶֶדת ּבֹו
ָיָ ד ֶ
הלכה והדריכם בעצה ובתושיה.
וכפי שצפתה הרבנית מרוזין ,היתה העניות
והדלות אורח קבוע בביתם .אך את שמחת אותם לרוויה ,בבריאות שנותיהם ובחסדי הבורא הנגלים עליהם ַַחּלֹון ִנִ ַַּתקֶ ,נֶ ֱֱע ַַקר ֻהֻ ְְע ַַּתק
החיים לא נטלה מהם .היטב זכרה את דבר דבר יום ביומו .למחרת הוזמן בעל מלאכה ,התריס תוקן ומנעול צעדיהם של ר' אריה לייב אייזן -יהודי של מעלה מירושלים
המזוודה אותה הטמינה לעצמה במקום סתר חדש וחזק יותר הותקן בו .וחסל סדר המערכה. של מעלה -וזוגתו ,התרוננו בשובם אל ביתם לאחר שבת בחיק
אך מעולם לא חשבה להשתמש בהם .חפצה צאצאיהם בעיר הדרומית .מלאי נחת והודיה גורר ר' אריה לייב
בחיי האור של בעלה ולא נזקקה יותר למאומה.
ְְׁש ִִפ ַיַכת ֵֵלבְְ ,ל ָָקרֹוב ֵ
אֹוֵהב את מזוודתם ופעימותיהם מתעקלות בסמטאות מאה שערים
ימים מספר חלפו .בליל שישי הוזמנו ר' אריה לייב וזוגתו ללגום הסבוכות .זוגתו מחישה את צעדיה וכבר מכינה את מפתחות
עמדה לימינו באמונה ואף הניפה ברמה פעולות
עוד מנת נחת יהודית .נכדו האברך הצעיר ר' משה גרינשטיין, הכניסה לביתם שבקומת הרחוב באחד מבתי השכונה הירושלמית
חסד וצדקה כבירים והיתה לאם אוהבת לנשות 'היה כאן גנב' לאטה באימה משתקת עוד טרם ראתה חתן חתנו ר' דוד צווייג ,הגיע ברוך ד' אל המנוחה והנחלה וקבע עתיקת היומין .אולם משנשלחה ידה לסובב את המנעול ולפתוח
העיר ויזניצא.
בעיניה .משהו בחלל האוויר גילה לה רז זה .ובפנותם כה מושבו בדירת קבע בעיר בית שמש ,ועתה מוזמנים הם לסעודת את הדלת .ניבא לה ליבה רעות .עצרה לפתע והמתינה לבעלה
ַַאל ִִּתַּגַ עֶֶּ ,פן ִִּת ָָּפַגַ ע וכה קרע המחזה שלנגד עיניהם את שלוותם .הסלון זרוע חנוכת הבית בדירתו החדשה" .לפחות כעת אין לנו לדאוג ,הגנב שיתקרב אל הדלת עם מזוודתו .רק אז סובבה את הדלת כדי
ויהי היום ,ואל הרבי נכנס אחד מיהודי הרס עצום ,הוויטרינה ,אצורת האוצרות וכלי הכסף בני כבר לא ימצא כאן מאומה" – מתבדח ר' ארי' לייב בבדיחה להיווכח כי חושיה המחודדים צדקו גם הפעם.
העיר ,נכנס החדרה ,סגר את הדלת ,ופרץ בבכי הדורות ,מרוקנת וערומה מכל. מרירה וירושלמית טיפוסית שעה ששוב נועלים הם את הדלת 'היה כאן גנב' לאטה באימה משתקת עוד טרם ראתה בעיניה.
תמרורים מטלטל לבבות" :רבי ,הושיעני נא. ויוצאים לאיטם אל תחנת האוטובוס. משהו בחלל האוויר גילה לה רז זה .ובפנותם כה וכה קרע המחזה
הפריץ מאיים להשליכני אל הבור יען לא הם נוקשים על דלת הבית החדש שבחלקו עדיין עטוף בניילון שלנגד עיניהם את שלוותם .הסלון זרוע הרס עצום ,הוויטרינה,
שילמתי את חוב ה'ארענדע' אשר חכרתי ,בשל שלא הוסר כל צרכו .נכדם המאושר פותח להם לרווחה" .זיידע אצורת האוצרות וכלי הכסף בני הדורות ,מרוקנת וערומה מכל.
יֵמי ְנְ ִִד ָיָדה
ְְק ִִחי ֵֵצ ָיָדהִִ ,ל ֵ און באבע ,קומט אריין" ,מכריז בחדווה .הסב מקדם לשלום את
שנת גשמים וסערות עזה לא באה כל הכנסה אל הקרעטשמע". לאחר נישואיו של הרבי ה'צמח צדיק' עם הרבנית מרים- המגירות עקורות ותכולתן שפוכה על הרצפה .נשימתה נעצרה
"כמה הוא סך החוב"? שאל הרבי" .חמשת אלפים רובלי זהב, פני הסבים האחרים שבאו הנה ,מחותנו הרב צווייג אבי חתנו והיא קרסה אל הכסא הקרוב ,מנסה להסדיר את פעימות ליבה
מאניע ,שהה תקופת 'קעסט' בבית חותנו הרב הקדוש מרוזין.
רבי .הון עתק שאין לי שום דרך להשיג". ר' דוד ,וסב נכדו הרב צדוק גרינשטיין. המואצות.
שכידוע משופע היה בגינוני מלכות .גם על החתן הצעיר והרבנית
הרבי ישב על מקומו ,ולפתע ננער" :קרא נא לרבנית שתיכנס המזוזות נקבעות בשעה טובה ומוצלחת ,הכל נוטלים ידיהם לא ניכרו סימני פריצה ,אולם היא ידעה מיד .מחווה באצבעה
הורעפו כל טוב ומאומה לא חסר מעל שולחנם. לסעודת המצוה והמחותנים משוחחים על דא ועל הא .וכי למה
החדרה" .הורה. המפוחד על הווילון המוסט קמעה .טרם צאתם בערב שבת היה
ויהי היום ,והחתן הצעיר נקרא אחר כבוד לשמש ברבנות העיר ניתנו שמחות ליהודים אם לא שיפגשו בהם את מחותניהם ויעלו
הרבנית נכנסה אל חדר בעלה הקדוש .והרבי פונה אליו ושואלה הווילון מתוח כל צרכו הדק היטב .הוא תמיד כך .ניכר כעת כי
ויזניצא .לימים ייצא משם אורו לכל העולם כולו .בפקודת אביו זכרונות מערב עד בוקר?! אדהכי והכי ,מוצא ר' ארי' לייב את
בעיניים חודרות" :המזוודה שהעניק לך אביך הקדוש ,היכן היא? מאן דהוא נגע בו והסיטו הלוך ושוב וניסה לסדרו שוב ברשלנות.
הרבי ה'תורת חיים' מקאסוב ,נטל בנו עליו את עול המשרה .יחד עצמו מספר למחותנו על דבר הגניבה העגומה שהיתה נחלתם
הביאי נא אותה אלי". ואכן ,מנעול חלון הסלון הרחב שנחבא מתחת לווילון ,שכדרכם
עם הרבנית ארזו מטלטליהם ונפרדו מחותנם לשלום ,בצאתם במוצאי שבת האחרונה .וביתם אשר נוער ורוקן כולו עד שאין
הרבנית נאלמה דום ,מעולם לא סיפרה לבעלה את דבר של חלונות ירושלמיים נוסטלגיים נטול סורגים היה ותחתיו
לנדודים אל העיר ויזניצא הרחוקה והקטנה. קצה חוט למצוא את הגנבים" .לפחות את מקלי נטלתי עמי לשבת,
המזוודה .מעולם לא ראה לא בעלה ולא שום איש אחר את קבוע בו תריס ברזל עתיק וחרקני ,פרוץ היה .רק בשבוע שחלף
המזוודה .נפעמה מרוח הקודש שבו ,ובהערצתה את בעלה, חילתה הרבנית מרוזין את פני בעלה מרוזין ואמרה :בתנו כך נותר הוא לי לפליטה" סיים את דבריו בהלצה. התקינו בו מנעול חדש לאחר שהקודם החליד כולו.
מיהרה והביאה את המזוודה באין אומר ודברים. גדלה בביתנו ולא חסר לה מאומה .היא תתקשה לנדוד עם בעלה "נו ,וכבר סיפרת את הסיפור"? נענה אליו ר' צדוק ,מחותנו, בנם ר' מאיר שהוזעק מביתו הסמוך ,ערך סיור בכל הבית
"הא לך חמשת אלפי רובלים ,לך ותן אותם לפריץ" .מעניק לעיר קטנה בחוסר כל .בעלה הקדוש איננו זקוק למאומה ודי לו לאחר ששמע והבין והביע תמיהה והזדהות וצער ונענע בראשו וחזר עם תובנות עגומות למדי .ממדי הגניבה עצומים .כלי כסף,
הרבי את המזוודה ליהודי הניצב אצלו .והרבנית ,שידעה והבינה בקב חרובין .אך היא -מי ידאג לה ולצרכיה?! אנה ואנה לאות תוגה וזעזוע וגרונו הפיק אי-אלו אנחות כראוי. תכשיטים יקרי ערך ,צרור כסף מזומן שטמון היה ליום סגריר.
זה מכבר כי אין להרהר אחר מעשי בעלה .לא הוציאה הגה מהפה. נטל הרה"ק מרוזין מזוודה ,ספר אל תוכה חמשת אלפי רובלי "לאיזה סיפור כוונתך"? תוהה ר' ארי' לייב ,והלא זה עתה שווי עצום .בעצם כל רכושם .המשטרה שהוזעקה יחד עם חוקר
אץ רץ היהודי ושילם לפריץ את חובו בשמחה רבה. זהב טבין ותקילין .זימן את בתה אל חדרו ומסר לה את המזוודה סיים את סיפורו על פרטיו ודקדוקיו וכוונותיו? "וכי אינך יודע זיהוי פלילי ,שטחה את מסקנותיה הנוגות -אין כל טביעת אצבע.
ויהי ממחרת .בקושי האיר היום ועלה השחר ,ועל דלת היהודי בידה" .הא לך צידה לדרך" -אמר לה אביה הקדוש " -הכסף כי סגולה בדיקה לפענח נעלמים ולמצוא אבידות לספר את גניבה מקצועית נטולת עקבות.
נשמעות מהלומות עזות .היהודי שפותח את הדלת בבהלה ,רואה הזה מיועד עבורך בלבד ,אנא טלי זאת עמך לבקשת אמך ליום הסיפור מהרבי הקדוש ה'צמח צדיק' מויזניץ"? תוהה ר' צדוק. לעומת הנזק החומרי שנאמד כאמור בהון רב .התעגמה עליהם
לפניו את שליחי הפריץ "הפריץ זימן אותך אליו תיכף ומיד". שתזדקקי לו .אנא ,אל תגלי לאיש -גם לא לבעלך -כי יש בידך "לא שמעתי זאת מעולם" אומר ר' ארי' לייב. נפשם בשל הזכרונות שהיו טמונים בהם בכליהם .את המנורה –
"והלא שילמתי לו אמש את כל חובי"? תמה היהודי ברעדה את הממון הזה .בהכירי את בעלך ,הוא יפזר הכל לצדקה ביום "כך מקובלני מהוריי ,שהיו מספרים את הסיפור הזה בכל עת קיבל רבי אריה לייב מחותנו המנוח .פמוטי השבת העתיקים היו
ובבכיה. שיידע על כך.". מצוא ,ורואים עין בעין את ישועת ד'" – קבע ר' צדוק .ומיד, ירושה מסבם עוד מלפני המלחמה והועלו בדרך לא דרך לארץ
"אל תשאל שאלות ,הפריץ הורה שתבוא אליו תיכף ומיד". את פקודת אביה שמרה .הטמינה את המזוודה בין מטלטליה הציע עצמו ברצון לספר את הסיפור שבדוק ומנוסה שיועיל הקודש בספינת המעפילים בסיפור השגחה מפעים .גביע 'אליהו
בלית ברירה ,נלווה אליהם היהודי ובא לפני הפריץ. האישיים ,העגלה הועמסה .ובברכת פרידה נרגשת ,נפרדו ה'צמח' למצוא את אבידתו הגנובה של ר' ארי' לייב. הנביא' של ליל הסדר עבר מדור לדור במשפחה .ועוד כהנה וכהנה.
והפריץ מתהלך בטרקלינו אנה ואנה ,בעצבנות וברעד איום והרבנית ויצאו לדרכם. כחכך ר' צדוק בגרונו ,היטיב את שולי חולצתו ,לגם לגימה הצדיק ר' אריה לייב את הדין ,חזקו והתחזקו זה את זה
ונורא .היהודי נעמד לפניו רועד וחרד .והפריץ מרים את קולו. הגיע הרבי ה'צמח צדיק' לויזניצא ,בני העיר הנרגשים קדמו נוספת מכוס הסודה הקרירה שלפניו ,ופתח בסיפורו: והתנחמו בירושות החיות שלהם ,בנחת שצאצאיהם מרווים
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • בראשית תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
בס"ד הא לך צידה לדרך ,הכסף הזה מיועד עבורך בלבד ,אנא טלי זאת עמך לבקשת אמך ליום שתזדקקי לו.
אנא ,אל תגלי לאיש כי יש בידך את הממון הזה .בהכירי את בעלך ,הוא יפזר הכל לצדקה.
במנורת הכסף אנה ואנה ,הפכה אותה מכל צידיה .וכמעט-הצעקה "רואה שם ,ליד הדלת את המזוודה שלך? קח אותה ,ולך מכאן .קח
שכמעט-נפלטה מגרונה הוחנקה ברגע האחרון במאמץ רב. את כספך מכאן ואל תשלם לי פרוטה אחת ,העיקר שתלך מכאן".
על התחתית היה חרוט ,באותיות זעירות ובלתי מורגשות: היהודי נאלם דום .לבלתי יכולת להניע אבר .בקושי רב לקח
"אייזן"... את המזוודה בידו .והרים אל הפריץ עיניים שואלות" .אתה עוד
"במאמץ רב עשתה עצמה שלווה ורהוטה ,ניגשה אל בעלה, משתהה כאן? לך כבר .אחרת הוא יכה אותי מכות אכזריות.
כוס תנחומין כרומזת לו להתבונן מקרוב .ומשראה זאת ,הורה לאשתו בניד
עין לנעול את דלת הבית.
ומשננעלה הדלת ,הרים הרב צווייג לפתע פתאום קול זעקה
אדירה אל האיש:
הזקן היהודי".
"מה קרה? איזה זקן?" התפלא היהודי" .אינני יודע מי הוא"
– השיב הפריץ בבהלה – "רק זאת אדע .אמש אחר שנתת לי
את המזוודה ,נשכבתי לישון .בא אלי יהודי זקן ,רדף אחרי עם
משתתפים אנו באבלו של ידידנו רב החסד והמעש ,גדול המעש למען הרחבת "גנב!!! זה לא מסבך ולא מסבתך .זוהי סחורה גנובה". מקלו והכה אותי במכות אכזריות 'השב את כספה של בתי' הוא
האיש ניסה לתפוס רגליו ולברוח .אולם נתקל בדלת הנעולה. זעק 'שלא תהין לגעת בו' .כמה שנסיתי להרדם ,הוא שב והופיע
היכלי התורה והחסידות ,איש חי ורב פעלים לכלל ולפרט ,משכיל אל דל בראש מושפל פנה אל בעל הבית ואמר לו" :זה לא אני ,אני- בחלום ואיים עלי שוב ושוב .כעת ,קח את הכסף וברח לך מכאן".
ונבון דבר במסירות עילאה אני-אני-אני רק השליח .זה חבר שלי". אץ רץ היהודי ,נרגש כולו ,אל בית ה'צמח צדיק'" .רבי ,הנה
"תן לי את הטלפון של חבר שלך" המזוודה של הרבי ,הפריץ החזיר לי אותה ומחל לי על החוב",
מפוחד כולו חייג האיש לחברו ,והושיט את הטלפון להרב סיפר בהתרגשות בקול רועד את דבר הפריץ.
שליט"א הרה"ח ר' אברהם אשר וואלצער צווייג .שלקח את הטלפון וצרח אל תוך השפופורת ללא הקדמות
מיותרות" :תשמע ,אני רוצה שעוד היום ,תתייצבו בבית משפחת
אייזן בשכונת מאה שערים ותשיבו את כל הגניבה .אחרת
שוב קרא הרבי לרבנית" :הא לך את מזוודתך שנתן לך אביך,
הסירי דאגה מליבך .חס ושלום לא התכוונתי לרגע ליטול את
כספך .היטב ידעתי כי הפריץ לא יוכל לגעת לרעה בממון שהתקדש
ולכל המשפחה הנכבדה שיחיו
המשטרה בעקבותיכם". ע"י אביך".
האיש החל לגמגם "קח את כל הסחורה" הוא מגמגם לר' ר' צדוק סיים את סיפורו ,וברך בחום" :כפי שאמרתי ,מקובלני
עם פטירת אימם הדגולה ,בת גדולים ,בעל חסד מופלגת ,ידועה במעשיה דוד .אך ר' דוד מוסיף להזהירו" :אני לא לוקח דבר שלא שייך לי, שסיפור מעשה זה מועיל למציאת אבדה .ויהי רצון שגם אבידתכם
ושלא תעז לשחק משחקים .אני רוצה שאתם תלכו ,תחזירו את שלכם תושב במהרה" .המסיבה המרגשת תמה והכל שבו אל
הגדולים לכלל ולפרט יומם ולילה במאור פנים הגניבה ,תתוודו ותבקשו את סליחתם .יש לי את כל פרטיך ,ואם בתיהם בלחיצות ידיים מרגשות וברכות כי ישמע בבית זה קול
תוך שעה אתה לא אצל משפחת אייזן במאה שערים .המשטרה ששון וקול שמחה און מ'זאל זיך טרעפן אויף שמחות.
ע"ה מרת לאה וואלצער מקבלת את פרטיכם".
ליתר בטחון ,הזמין ר' דוד דרייבר מאנ"ש ,מכרו משכבר הימים,
ויהי ממחרת .המחותן הרב צווייג השכים ביום שישי לעבודת
יומו כסוחר עתיקות .ישוב היה בקיטונו בביתו שבירושלים
סיכם עמו כי הוא נועל את הדלתות ומוריד את הגנב רק בבית ועסוק במדידת ערכם של כמה פריטים חדשים שהגיעו אל
אייזן ,וירד עם הגנב לוודא כי הוא נכנס לרכב ונועל את הדלתות. ידיו .כשדפיקות נשמעו בפתח דלתו" .שמעתי שכבודו סוחר
המקום ינחם אתכם בנחמת ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד ,ממקום משם ,חייג הרב צווייג לבית המחותנים .ועדכן אותם עתיקות" אמר ההלך בדלת .טיפוס בעל שיער מגודל ,כיפת ענק
מנוחתה במרומים תמליץ טוב עליכם לבשורות טובות ולכל טוב סלה ,השוכן בהתרחשויות המסעירות .ר' ארי' לייב הנרעש קרא לצאצאיו זמנית מוטלת עליהם ,משקפי שמש כהים מכסים חצי מפרצופו,
שיהיו עמו בשעת הופעת הגנבים ,ועד להגעתם ,סיפר להם ובידו שק שחור גדול.
בשמים ינחמכם ויחזק את לבבכם ,תזכה להמשיך במעשיך הכבירים ביתר בהתרגשות את כל השתלשלות העניינים ,מסיפורו של רבנו "אכן כך".
שאת ועוז ,מתוך רוב הצלחה וסייעתא דשמיא בריאות ועושר עד עולם ה'צמח צדיק' שסופר בידי הסב אמש ,ועד לחזרה המופלאה "שמי יונתן" -אמר הלה – "סבא שלי נפטר והשאיר אחריו
היום ,דווקא על ידי המחותן השני. פריטים שאני מעוניין למכור אותם" אמר ההלך" ,האם תרצה
הגיעו הגנבים ,פרקו בבושה את השלל בבית אייזן .מלמלו להעיף מבט"?
המשתתפים בצערך מילות התנצלות ופרחו מן המקום כל עוד נשמתם בם .שוב חייג הרב צווייג הנהן בראשו ,והלה הוכנס אל הסלון ,פורש על
הטלפון ,על הצג שוב המחותן" :רק דבר אחד לא הבנתי .מדוע השולחן את שלל הפריטים שבידיו .והשלל נוצץ למדי .שכלל
יעקב וינגרטן -יואל ישראל זופניק – יוסף קדיש פריש חרטתם את שמכם על החנוכיה?" חנוכיה עתיקה ,פמוטי זהב עתיקים ,מלחיה עתיקה ,כוס של
"לא יאומן כי יסופר ,התפעם ר' ארי' לייב .לפני שבועיים אליהו ,ועוד ועוד.
בשם צוות והנהלת 'טובה וברכה' מסרתי את החנוכיה לתיקון .והצורף ,כדי שלא יתבלבל בין רעייתו של הרב צווייג שנכנסה אל הסלון ,הביטה בשלל המוצג
עשרות החנוכיות שנמסרו לו ,הציע לחרוט באותיות זעירות לראווה על השולחן ,ופלטה לבעלה באידיש" :דאס קוקט מיר נישט
ובלתי מורגשות את שמנו"- - - . אויס פון איין זיידע ,דאס איז זיכער נישט קיין ריינע סחוירע"...
[הסיפור פורסם בגליון 'באלייכטונגען' מפי בעל המעשה] ניגשה הרעיה אל השולחן והחלה מתבוננת בסחורה .מביטה
62קשר איתן • בראשית תשפ"ז
'רחובות' ,ע"ש הפסוק 'כי עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ' .אחר הלוואות גדולות יותר ,להעלות מסך עשר אלף ל"י ,כי לנוכח
אלול תשל"ו
ביקר רבינו שליט"א ביקור נימוסין בבית האדמו"ר מקרעטשניף
שליט"א ,ונסובה השיחה במעלת מידת השמחה ,אח"כ הופיע
היוקר המאמיר אי אפשר להמשיך בהלוואה של סכומים קטנים.
הציבור מתבקש איפוא לתרום סכומים נכבדים ומי שביכולתו תשרי תשל"ז
בהדרו בבית המדרש למעמד חנוכת הבית. לייסד קרן בקופת הגמ"ח לטובת נשמת יקיריו בוודאי שכרו
הרה"ח ר' משה ישראל גנוט פתח וניהל את המעמד .אחריו כפול ומכופל.
נשאו דברים הגר"ש קוק שהזמין את רבינו לשבות בעיר ,כאשר לתושבי השיכון יש אפשרות להעביר תרומות לגמ"ח במשרדי
שבת בה כבר ג' פעמים בעבר .וכן נשא דברים ר' שמחה ירושלמי הישיבה ,או לידי הגבאי הרה"ח ר' יצחק דוד רזמוביץ .בירושלים
יו"ר המועה"ד. אפשר למסור תרומות לידי חברי הגמ"ח הרה"ח ר' צבי זומר, בצל חסידיו בקרית צאנז נתניה ,ערך ביקור הוד אצל כ"ק אדמו"ר
רבינו שליט"א נשא בקול חוצב להבות את המשא המרכזי,
אשר נסוב אודות חינוך הבנים .וביאר מאמרם ז''ל (מגילה
הר"ר דוד הנדלר והר"ר כתריאל זומר. שליט"א ביום י"ב תשרי .רבינו שליט"א נועד עמו בהוד ותפארת
ונסובה השיחה בדברי תורה וחסידות .בתוך הדברים אמר רבינו
סוכות ושמחת תורה בצל הקודש
ביום הקדוש התפלל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפני התיבה
כז)' ,ואת כל בית גדול שרף באש -חד אמר מקום שמגדלין
בו תורה ,וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה' ,לא אמרו חז''ל חנוכת בית מדרשנו בעיר רחובות מאמר עה"פ 'ואין נסתר מחמתו'' ,אין' נוט' נפשות אביונים
יושיע ,על ידי שמושיעים את האביונים זוכים להיות נסתר
את תפילות כל נדרי ,המלך ,מוסף ונעילה .לתפילת שחרית עבר
לפני התיבה מורינו הרב אב"ד שליט"א.
בית שלומדין בו ,או שמתפללים בו ,אלא 'שמגדלין בו' דייקא, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פעל ועודד את אנ"ש תושבי העיר מחמתו ,להינצל מאף וחימה של המקטרגים.
רחובות להקים ולייסד בית מדרש מיוחד לאנ"ש ,כדי להנחיל בימי הסוכות ,בעריכת השולה"ט במוצאי שבת ויו"ט ליל
לרמז על גידול בנים לתפארת ,על מקום שבו 'מגדלין' את הדור
לדור הצעיר תפילות ושבתות כמסורת רבוה"ק .לאחרונה התבטא אושפיזא דיצחק ,כיבד רבינו את האורח מארה"ב הבדחן הרה"ח
הצעיר לתורה ולתפלה ביראת ה' טהורה ,רק באופן זה נקרא
המקום 'בית גדול'. בפני האברך הר"ר אשר זאב כהן' :איך וועל זיך שטעלן אויף די
לענג און אויף די ברייט צו צי העלפן'.
כינוס וחיזוק חומת הדת ר' חיים מענדיל מרמלשטיין לומר דברי שמחה לכבוד החג ,הוא
חזר בחרוזים על דברי התורה שאמר רבינו ביו"ט .כמו כן באסרו
חנוכת ביהמ"ד הביאה תנופה חזקה לקהילת אנ"ש .קבוצות בימי חול המועד סוכות נערך כינוס המוני לתושבי העיר
בפעילות קדחתנית של העסקנים המסורים ,ר' יוסף יו"ט חג כשרבינו שליט"א הופיע בהיכל שבבנין מוסד הילדים לכבודם
אברכים משיכון ויזניץ בב"ב נשלחים ע"י כ"ק רבינו שליט"א בני ברק ,ע"י 'אב"י -ארגון בנות ישראל והנוער החרדי בארץ
וייס ור' ברוך פולק השפיעו על החסיד ר' חיים נדל מוותיקי של אנ"ש תושבי חו"ל ,התכבד ר' חיים מענדיל לומר דברי שמחה.
לבוא ולשבות בעיר -לעודד ולחזק את אנ"ש ,בני הקהילה ישראל' כדי לחזק חומות היהדות ולמנוע פרצות בחוצות קריה.
תושבי המקום ,לתרום מהונו מבנה מכובד להקמת בית המדרש בהושענא רבה בין גברא לגברא ניגש אל רבינו הרה"ח ר'
ומתפללי ביהמ"ד. בראש הכינוס ישב מורינו הרב אב"ד שליט"א עם גדולי ורבני
ברחוב מנוחה ונחלה .ביום כ"ד תשרי נחוגה בפאר בשמחה אברהם מרדכי מליק ובישר על הולדת נכדו ,בן לחתנו האברך
העיר ,וכן נשא דברים הג"ר אליעזר דוד פרידמן בשם כ"ק מרן
וששון חנוכת בית המדרש בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ר' שמואל אבישי שטוקהמר מירושלים ,שמחתו של רבינו היתה
בקרתא דשופריא בשערי
בהשתתפות מאות אנ"ש שהגיעו מקרית ויזניץ בב"ב.
אדמו"ר שליט"א.
הכינוס נועד כדי ללכד את כל החוגים בבני ברק למלחמת
גדולה אחר שכבר עברו כמה שנים מנשואיו .בעריכת השלה"ט
בהושענא רבה ,שר רבינו שליט"א לפני אמירת דא"ח הניגון
למרות כאבי רגליים שבעקבותם ישב רבינו שליט"א בימים חרמה נגד סכנת העיתונות והספרות הקלוקלת .פתח והנחה
העיר קיבלו 'צמאה נפשי' מתוך התרגשות רבה.
אלה בעת התפילות ,טרח לעלות לירושלים ביום שישי פר' הרב ישראל פולק ,ונשאו דברים הגר"י לנדא ,הגר"ש ואזנר,
את פני רבינו הגר"נ קרליץ ,הגר"ש זילברשטיין רב חסידי גור ,כמו"כ הובאו בתפילת מנחה של ערב שבת ויו"ט שמחת תורה ,התהלך
בראשית כ"ח תשרי ,להשתתף בברית לבן האברך הר"ר אבישי
שליט"א קהל ברכותיהם של הגרי"י קנייבסקי ,האדמו"ר מגור והגרא"מ שך. רבינו בביהמ"ד באמירת 'הודו' ,והנה הבחין בר' שמואל אבישי
שטוקהמר ,רבינו נתכבד בסנדקאות ובאמירת הברכות ויקרא
אנ"ש ותושבי מורינו הרב אב"ד שליט"א העיר תוך כדי כך שיש לעורר גם שטוקהמר ,רבינו לא עצר בעדו ,בשמחה עצומה ובהארת פנים
שמו בישראל 'חיים מאיר' .מפני קדושת השבת שב רבינו מיד
העיר ,ובראשם נגד בעלי חנויות שלפעמים עוטפים את הבשר והדגים בנייר גדולה ניגש אליו לאחל לו מזל טוב.
אחר הברית לביתו נאוה קודש.
שמונת רבני עיתון פסול ,וגורמים מכשול שמביאים אל תוך הבתים דברי במהלך שמחת תורה התייסר רבינו בכאב רגליים והתקשה
העיר רחובות, תועבה .אחר הביא הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמן ראש כולל לעמוד על רגליו בתפילות ,הרופא פקד על מנוחה וביקש להימנע
האדמו"ר רבי משה יצחק געווירצמאן רבינו פנה ויזניץ ווישווא ,את ברכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,וקרא מריקודים בהקפות ,כ"ק אדמו"ר שליט"א התעלם מההוראה
מפשעווארסק זצ"ל תחילה לבקר
בבית המרא
בדבריו הן אל אשר ישנו פה והן אל שאיננו פה להימנע מסכנה זו.
עוד השתתפו בכינוס ,האדמורי"ם מאלכסנדר ,לובלין,
ופתח בריקודי ההקפות כרגיל .בזה אחר זה ניגשו זקני החסידים
ומקורבים לבקש מרבינו שליט"א לשבת על הכסא ,רבינו לא
ביום הכיפורים נסתלק באנטוורפן האדמו"ר מפשעווארסק דאתרא הג"ר טשערנאביל ,קאמארנא ,גארליץ ,הגרי"ש אונגר ,הרה"צ ר' נענה להם והמשיך בריקודי ההקפות.
זצ"ל ,והובא למנוחות בכבוד גדול בבית החיים. שמחה הכהן אברהם שלמה בידרמן בשליחות אביו הרבי מלעלוב ,הרה"צ בהמלצת הרה"ח ר' אייזיק אדלר ניגש אל רבינו האברך ר'
במחיצת רבינו שליט"א ביום הכיפורים לפני כל תפילה קוק והשיחה ר' יעקב ישכר בער רוזנבוים בשליחות אביו הרבי מנדבורנה, נטע מושקוביץ ,לחש משהו בסוד ומיד נענה רבינו וישב על
הגיש הרה"ח ר' מאטיע ברטלר מאנטוורפן קוויטל לרבינו עם נסבה אודות הרב מנחם מענדיל בנו הצעיר של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הכסא לשמחת לב כולם .ר' נטע סירב תחילה להסביר כיצד עלה
שמו של האדמו"ר רבי איציקל ,כאשר הגיש את הקוויטל לפני שם העיר והרב ניסן רוזנבוים ראש כולל קרעטשניף סיגעט. בידו להשפיע על רבינו ,בהמשך התברר שאמר בכבוד ובמורא
שאינו מעיז לומר לרבינו מה לעשות ,ואם רצון רבינו לרקוד
מי הוא שיאמר אחרת ,אך זאת הוא מקבל עליו -להוציא את
מגבית קופת קרן החסד כל הקהל מביהמ"ד תיכף ומיד ,ורבינו יוכל להמשיך בריקודין.
עסקני אנ"ש בירושלים מנהלי קופת 'קרן החסד' מיסודו רבינו נענה כי יודע בו שהוא מסוגל לכך ונתרצה מיד לשבת...
של הרה"ח ר' אברהם חיים ויזל ז"ל ,יצאו במגבית מיוחדת
בימי חודש תשרי העעל"ט כדי להגדיל את הון הגמ"ח והוספת
קרנות .לשם כך פנו במכתב התעוררות אל קהל אנ"ש לתרום
בעין יפה לחיזוק הגמ"ח. האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א בקודש פנימה
מטרת המגבית בימים אלה היא כדי להתייעל ולהתחיל במתן האדמו"ר מקלויזנבורג שהגיע מארה"ב לשהות בירח האיתנים
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 65 64קשר איתן • בראשית תשפ"ז
חומות בתינו
מנחם אב תשל"ו
אחרי החגים
שלשה דברים קרו בשלשה השבועות האחרונים ,בס"ד
הראשון – שחרור ארוך מחיי ההבל והמרוץ ,אל תוך היכלות תפילת נעילה ,הפך רבינו הקוויטל לצידו השני והזיזו הצידה,
בית המדרש ודבקות הבורא .היינו עסוקים ברציפות בהכנות
לימים-טובים ,בימים-טובים עצמם ,וברווח להתבונן בין לבין.
האדמו"ר רבי נחמן כהנא זצ"ל מספינקא התברר שבשעה זו כבר היה אחר הסתלקותו.
הרבי מפשעווארסק זצ"ל החזיק קשר ידידות עם חצרות
ביום ראשון ,ט"ז תשרי א' דחוהמ"ס ,יצא רבינו שליט"א
הדאגות שלנו נסובו סביב רוחניות צרופה :מקומות אכסניה, להשתתף בהלוויית האדמו"ר רבי נחמן מספינקא זצ"ל ,מפני קדשנו ,מסופר שבשנת תשי"ד כשרבינו ה'אמרי חיים' היה עלי
סעודות חג ,מחזורים ,מקומות תפילה ,נסיעות לקרית מלך קדושת ימי המועד בהם מנהג רבוה"ק שלא לנסוע ברכב ,יצא דרך מארה"ב לארה"ק ,ועצרו לתחנת בינים ללינת לילה בפאריז,
רב ,שיחות מרעים בהחלפת רשמים ,וכדומה .גם באותם 'ימי רבינו מביתו נאוה קודש בקרית מלך רב וצעד רגלי עד רחוב נועד עם רבי איציק'ל מפשעווארסק ורבינו התפלל תפילת
עבודה' שבתווך ,המח שלנו היה במקומות נעלים יותר. נחמיה ,שם המתין למסע הלוויה בפינת רחוב חזון איש ,בהמשך שחרית בבית מדרשו ,בהיותו בארה"ק לבקר את הרה"ק מהר"א
כך עברנו שלשה שבועות של 'גן עדן עלי אדמות' ,זה בכה הלך אחר המיטה על פני כל רחוב נחמיה עד פינת רחוב עזרא, מבעלזא הגיע גם לבקר אצל רבינו הק' בעל 'אמרי חיים' זיע"א.
וזה בכה ,בחיק המשפחה ,בצל הקודש ,תחת כנפי השכינה ,בין משם פנה לביתו נאוה קודש. בערוב ימיו של רבינו ה'אמרי חיים' נכנס מאן דהוא בבהלה
דפי הסידור והתהלים ולצד חברים לדעה. האדמו"ר רבי נחמן היה בנו של הג"ר צבי הירש זצ"ל הי"ד להזכירו לטובה אצל רבי איציקל לרפואה שלימה נענה אליו:
ברוך הוא וברוך שמו .ס'גוט געווען! אבד"ק ספינקא בהג"ר נחמן בעל 'ארחות חיים' חתן הרה"ק "וואס מיינסטו ,איך ווארט אויף דיר? ווען די דרייסט נאך איבער
ה'נחיתה' לחיי המעשה ,כואבת מעט. ה'אמרי יוסף' מספינקא זצ"ל. אויף די צווייטע זייט ,בין איך שוין מתפלל אויף דיין רבי'ן".
לא רק החזרה לשגרה ,אלא הניתוק מה'שבתי בבית ה'' בשנת תרפ"ט התקבל לכהן כרב בעיר 'קארלסבורג' שברומניה, כך גם היה בקשר אהבה וחיבה אל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א,
והירידה אל הארציות השפלה והמטרידה ,למודת הנסיונות, בה הקים את חצרו ובית מדרשו בעידוד רב מרבינו בעל אהבת מתוך הערצה מיוחדת זה אל זה .כשרבינו שליט"א היה באנטוורפן
רבת הכשלונות ,מבלבלת הדעת ובעלת הדאגות הבלתי פוסקות. ישראל זי"ע ,שעודדו לקבל עליו עול הנהגת אדמו"רות .אחר בשנת תשי"ט היה אז לראשונה לבקר אצל רבי איציקל ,רבי
ולצד זאת ,התרחשו שני דברים נוספים :הפצת חוברת המלחמה התיישב בעיר קלויזנבורג והעמיד בה את הדת על תילה. איציקל שאל בצחות ואמר" :רציתי לשאול את הרב שאלה,
ההסברה על הבינה המלאכותית ,שחולקה בימי הסוכות בכל בשנת תש"י עלה לארה"ק והתקבל כרב הישוב בני ראם כשישנו אדם שאינו עומד על רגליו בעת תפילת שמונה עשרה,
בתי אנ"ש .והדרשה ההיסטורית לאחר 'כל נדרי' שנשא מרן (מסמיה) .הרבי מספינקא הסתופף מפעם לפעם אצל רביה"ק האם הוא מחויב להחזיר ביקור גומלין?"...
רבינו שליט"א ,באופן נדיר וראשוני ,מעמקי לבו הטהור ,על ה'אמרי חיים' ,בבואו היה מכריזים בשולחן הטהור' :מסמייה לפני כשנתיים ,בחורף תשל"ה ,כשהגיע רבינו לביקור
חומרת מצב הטכנולוגיה. רבי שטעלט וויין'... באנטווערפן ,נסע מיד בהגיעו משדה התעופה לבקר אצל רבי
דומה ,כי בחוברת זו ובדרשה האמורה ,טמונה מעין נחמה רבינו ה'אמרי חיים' עורר פעם את תושבי מסמיה ובני ראם איציקל ,היה זה כבר לעת זקנותו .במהלך הביקור ,הזכיר אצל
לנחיתה הכואבת האמורה. לקבל עליהם את מרותו של המרא דאתרא ללא עוררין ,ביותר רבינו את נכדתו ,אשת נכדו הרה"צ רבי לייביש שליט"א שהיתה
ישנה דרך ,יש פתרון – להמשיך את קרבת האלוקים ,לשנה התייחס רבינו לאנ"ש חסידי ויזניץ לבל יצטרפו לאותם אינשי
כולה ,גם כשהחורף מתארך בחודש נוסף. זקוקה לרפואה שלימה .כאשר ביקש רבי איציקל להגיש קוויטל
יהיה שום פרץ וצווחה בעדתם .ובזכות זה ימלא ד' כל משאלותם". דלא מעלי שהצרו את צעדיו של הרבי מספינקא" :הגיעו אלי
כמה שיותר ריחוק ,ניתוק ,בידול ,מהרחוב ,מהחומריות לפני רבינו שליט"א ,ביקש מאחד ממשמשיו להביא לו את הדף
בשנת תשי"ז עבר לבני ברק ויסד את בית מדרשו ברחוב שמועות שנמצאים בקהילתם אנשים שאינם צייתים לדברי
ומההבל הסוחף – ככה נשאר יותר בתוך ביהמ"ד .אם נשכיל, המונח ע"י עמוד התפילה ,כשהמשמש התמהמה טרח וקם
רבי יהושע בעיר .מלבד הקשרים הטבעיים בין רבני העיר מתוקף הרה"ג אב"ד מוהר"ר נחמן כהנא שליט"א ,ולא נשמעים לדבריו.
נבין עד כמה הטכנולוגיה כמה שהיא מסוננת ומוקפדת ומגודרת ממקומו ,כאשר בקושי פוסע עד עמוד התפילה ,ושב אל רבינו
תפקידם להנחיל תורה והוראה לישראל ,נוצר בין רבינו שליט"א ונפשי יודעת מאוד שדברים כאלו עלולים ח"ו להרוס את כל
עדיין היא מושכת אותנו מטה ,ומנסה בכל כח לרסק אותנו לבין האדמו"ר מספינקא קשר מיוחד במינו ,בתקופת הימים כשהדף בידו .הוא הגיש את הקוויטעל ,והמתין שרבנו יקרא
היהדות עד היסוד ,אפילו אם חושבים שזה לשם שמים ,אין זה
משמי מעל אל האדמה ואל השאול ,ואפילו בזמן קדוש של שרבינו שליט"א עמד בראשות הישיבה ורב השיכון .לא אחת כדי להתברך בברכות קדשו.
אלא מעשה שטן ר"ל ,לא לתת לצד הקדושה להשתרש .וידוע
כניסת יום הכיפורים. ישבו יחד על מדין לדון ולהורות ולהוציא משפט צדק ,בדיני מאמר רז"ל האי תגרא לבדקא דמיא דמיא ,שמתחיל בקטני כאשר היה רבינו שליט"א בעיר הבירה לונדון בשבת פנחס
אין מה לעשות .זה או זה או זה. תורה מורכבים ומסובכים ,כאשר התבקשו להתכנס לשבת קטנות ומסיים בגדולות תשל"ב ,שהה רבי איציקל בעיירת נופש סמוך ללונדון ,אחד
או 'דתשרי על עמיה' – להמשיך עם ה'תשרי' בכל השנה, כסאות למשפט ולהוציא את האמת לאור. שבגדולות .ע"כ אני מתושבי העיר לונדון הגיע לכבדו בסנדקאות לרגל השמחה במעונו
להמשיך לרחף למעלה למעלה ,להביט בעיניים נכונות על בהזדמנות אף שימשו יחד כשושבינים ,היה זה בחופת חתנו מבקש ומזהיר את כל בהולדת לו בן ,נענה אליו רבי איציקל" :כאשר 'רבי' נמצא בעיר
המתרחש בארץ ,להבין נכון ולהתנהג כראוי 'תשרי'דיג'. של האדמו"ר זצ"ל ,יבדלחט"א האדמו"ר רבי נפתלי מאסקאוויטש אנ"ש לבל יהין שום אין הדבר נכון לצאת מן העיר ולבוא הנה עם הרך הנולד לקיים
או נחיתה פתאומית ,מרסקת וכואבת ,ע"י מחבל נורא ,אשר ממעליץ שליט"א תלמיד הישיבה שהיה ל"ע יתום מאביו ,ורבינו איש מאנ"ש להצטרף כאן הברית" ,והביע דעתו לכבד את רבינו שליט"א בסנדקאות.
מבקש בתמימות ובאמצעים 'פשוטים' ואפילו 'מאושרים' – והרבנית עמדו כשושבינין מצד החתן. לדעת אנשים הנ"ל בשנות קדם כאשר עמד בחור לפני רבי איציקל ובהה בפניו
להוריד אותנו עמוק יותר ,בריסוק אל תוך התהום הרוחנית. האדמו"ר מספינקא זצ"ל היה משתתף בשמחות בחצרות וללכת כנגד רצון הרה"ג כחסיד המתבונן בפני רבו ,שאל רבי איציקל" :וואס קוקסטו
נכון שאי אפשר לעסוק בפרנסה במשך כל השנה באותה קדשנו ,ואף רבינו שליט"א היה מגיע להשתתף בשמחות שערך אב"ד שליט"א ,ולא אזוי?" ,ענה הבחור "אויף וועם דען זאל איך קוקן ,הרי כבר אין
צורה כבחודש תשרי .נכון שהשגרה צורכת פתרונות כאלו הרבי מספינקא. יתנו המשחית לבוא על מי להסתכל כיום" ,ענה רבי איציקל" :ס'איז נאך דא היינט
ואמצעים כאלו .אך מי שרוצה שלא לנחות בצורה דרסטית עם הסתלקות האדמו"ר מספינקא לקח רבינו שליט"א על אל בתיכם לנגוף ח"ו. אויך צדיקי הדור ,דער סאטמאר רב ,דער גערער רבי און דער
מפחידה ,עליו להוסיף גדרים ,להציב שומרים ומאבטחים, עצמו עול הדאגה לפרנסת הרבנית האלמנה למשך כמה שנים. והשוכן שמים ישכין ויזניצער רבי" .אוי מי יתן לנו תמורתו.
לחקור ולדרוש ולשמור כמה שיותר ,שהנחיתה תהיה מאוזנת, הרבי מספינקא השאיר אחריו את בנו הרה"צ רבי משה אליקים אהבה אחוה שלום
יציבה ונכונה. בריעה שליט"א אשר ימשיך להנהיג את עדת החסידים. ורעות בקהילתם ,ולא
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 67 66קשר איתן • בראשית תשפ"ז
אגודים בשמחה
להיכנס הנכדים /הנינים הר"ר שמואל לוריא הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שמעון ליבוביץ הי"ו -אלעד
הר"ר נתן נטע שנייבלג הי"ו -אשדוד
הר"ר ברוך אלימלך שרייבר הי"ו -עפולה
לעול המצוות הר"ר אריה לייביש לרנר הי"ו -ירושלים
הר"ר יעקב מרדכי מילר הי"ו -ירושלים
הר"ר דוד שרף הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אהרן גוטסמן הי"ו -משב"ק -ויז'ניץ
הרה"ג מרדכי גנוט שליט"א -ויז'ניץ
הרב מנחם מנדל מרגליות הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אשר אנשיל נוימן הי"ו -ויז'ניץ להולדת הנכדים /הנינים
הרה"ח צבי אריה גפנר הי"ו -ירושלים הרה"ח יעקב יהושע נוימן הי"ו -ירושלים הרה"ג מנחם מענדיל הגר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח משה אהרן גפנר הי"ו -ירושלים הרה"ג חיים שרגא נייהוז שליט"א -ויז'ניץ הרב דוד אריה אוביץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג שבח גרינפלד שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח דוד הכט הי"ו -ויז'ניץ
הרב שמעון צבי נייהוז הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח משה יהודה אוביץ הי"ו -בארא פארק
הרה"ח צבי הערשיל איינהורן הי"ו -בארא פארק
ברכת מזל טוב לידידנו היקרים
הרה"ח אשר זליג ניימן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אפרים פישל ויזל הי"ו -ירושלים הר"ר דוד ניימן הי"ו -שיקאגו הרה"ח מרדכי אקשטיין הי"ו -מנצ'סטר תומכי 'איגוד מוסדות ויזניץ' שהשמחה במעונם
הרה"ח ישראל (ב"ר יעקב) ויזל הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מנחם מנדל סגל הי"ו -בני ברק הרה"ג חיים מאיר ארנסטר שליט"א -מנצ'סטר
הרה"ח אברהם אהרן ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ הרב שלמה זלמן פדר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר דב אשר הי"ו -אלעד
הרה"ג יוסף וייס שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח אפרים יעקב פוגל הי"ו -לונדון הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח מנחם יעקב ולצר הי"ו -ויז'ניץ הרב שמעון פוגל הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אהרן נתן בארון הי"ו -מנצ'סטר
הרה"ח יצחק ליכטנשטיין הי"ו -רחובות הרה"ג מרדכי דוד פוירשטיין שליט"א -חיפה הרה"ג אברהם יעקב בומבך שליט"א -ירושלים
הר"ר אליעזר ביכלר הי"ו -ויז'ניץ
צירי ועידה העולמית
הרה"ג חיים שרגא נייהוז שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח משה פלדמן הי"ו -אנטוורפן
הרה"ח מרדכי יצחק סבו הי"ו -ויז'ניץ הרב ישראל פנחס פערל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג שמואל ברגר שליט"א -לונדון
הרב שלמה זלמן פדר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג שמואל צבי פריד שליט"א -ירושלים הרה"ח חיים ברטלר הי"ו -ירושלים
הרה"ח אשר לעמיל פולק הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יהושע פרידמן הי"ו -וינה הר"ר חיים מנדל ברטלר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח שלמה זלמן פרידמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף פרידמן הי"ו -אלעד הרה"ח נתן נטע בריזל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אליעזר צויבל הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר משה גדליה צויבל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישראל צבי פרקש הי"ו -מונטריאל
הרה"ח אליעזר צויבל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישראל מאיר ברנט הי"ו -ויז'ניץ
הרב ישראל גולדברג הי"ו -מנצ'סטר מרת פלדמן (אהרה"ח ר' חיים משה) תחי' -לונדון הר"ר יואל קיש הי"ו -מונסי להולדת הנכדים /הנינים
הרה"ח אלימלך קראוס הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח ברוך גלדציילר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח גרשון אדלר הי"ו -וויליאמסבורג
לאירוסי הנכדים /הנינים להיכנס הנכדים /הנינים
הר"ר משה גדליה צויבל הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אהרן רוזנברג הי"ו -בני ברק הרה"ח אהרן דוד קלויזנר הי"ו -בני ברק הרה"ח אברהם שאול גליק הי"ו -אלעד הר"ר מיכאל וידר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מרדכי מנחם גליק הי"ו -ויז'ניץ
לעול המצוות
הרה"ח יצחק (ב"ר ז"ד) רוזנפלד הי"ו -בני ברק הרה"ח יהודה רוב הי"ו -ויז'ניץ הרב נחמן וייס רוטנר שליט"א -בני ברק
הרה"ג מרדכי גנוט שליט"א -ויז'ניץ הרה"ג אהרן אליהו פלדמן שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח זאב ינקוביץ הי"ו -ירושלים
הרה"ח יהושע דוד רוטנר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח אברהם אליהו רודיך הי"ו -בני ברק מרת פלדמן (אהרה"ח ר' חיים משה) תחי' -לונדון
הרה"ח משה שטיינמץ הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יצחק רודיך הי"ו -ירושלים הר"ר יהודה אריה מארים צבי גפנר הי"ו -ביתר הרה"ג אהרן אליהו פלדמן שליט"א -ויז'ניץ הר"ר יוסף אברהם פולק הי"ו -וויליאמסבורג
הרה"ג אליעזר שלומוביץ שליט"א -ויז'ניץ הר"ר רפאל אהרן רכניצר הי"ו -אשדוד הרב שאול גרינברגר הי"ו -משב"ק -ויז'ניץ הרה"ח יששכר בעריש פלדמן הי"ו -לונדון הרה"ג אהרן אליהו פלדמן שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח חיים יצחק שמואל הי"ו -צפת הרה"ג דוד שטיין שליט"א -אשדוד הרה"ח שמואל גרינברגר הי"ו -ויז'ניץ מרת פלדמן (אהרה"ח ר' חיים משה) תחי' -לונדון
הר"ר יו"ט שאול שטיין הי"ו -מונסי הרה"ג צבי דוידוביץ שליט"א -בית שמש
לאירוסי הבן /הבת הרה"ג ישראל ברוך שטיין שליט"א -וויליאמסבורג הרב יוסף צבי דכנר הי"ו -אנטוורפן
הרה"ג יחיאל מיכל דסקל שליט"א -בארא פארק
חברי המאירים
הר"ר מנחם מאניש שטיינמץ הי"ו -מנצ'סטר
הרב דוד אריה אוביץ הי"ו -לונדון הר"ר חיים מאיר (ב"ר ז"צ) שטרן הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אברהם אביש הגר שליט"א -ירושלים
הרה"ג קלמן וייס שליט"א -אשדוד הר"ר ברוך עמרם יהודה הייגר הי"ו -מודיעין עילית
הרב מנחם דוד שטרן הי"ו -אשדוד
הר"ר שמואל וייס הי"ו -אנטוורפן הרב יוסף מנחם הירש הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שלום שטרן הי"ו -בני ברק הרה"ג אשר אנשיל הלפרין שליט"א -לונדון
הרב יהודה מאיר טסלר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח יוסף חיים שיינברגר הי"ו -ויז'ניץ
להיכנס הנכדים /הנינים להולדת הבן /הבת
הרה"ח שמחה הנדלר הי"ו -ירושלים
הר"ר שמעון כץ הי"ו -וויליאמסבורג הרה"ח יוסף שמואל שפירא הי"ו -אנטוורפן הרה"ח אליעזר הס הי"ו -חיפה הר"ר משה (ב"ר יו"ט) ויזל הי"ו -ויז'ניץ
לעול המצוות
הר"ר ישראל אפרים פישל מילר הי"ו -אנטוורפן הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר הי"ו -בני ברק הרה"ח זאב הס הי"ו -קרית אתא
הר"ר אברהם חיים מנדלוביץ הי"ו -מודיעין עילית הר"ר יחיאל מיכל ויינר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים אברהם גולדברגר הי"ו -ויז'ניץ
הרב זכריה שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים הס הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח הלל ורטהיימר הי"ו -ירושלים
הר"ר נפתלי הערץ סבו הי"ו -אשדוד הרב כתריאל שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שמעון (ב"ר מיכל) ויינר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח מנשה הס הי"ו -בני ברק הרה"ח נתן זאב גרמיזא הי"ו -ויז'ניץ הרב ישראל חיים ורטהיימר הי"ו -ביתר הר"ר יעקב צויבל הי"ו -ירושלים
הר"ר חיים מאיר פוגל הי"ו -אשדוד הרה"ח יצחק ברוך ויזל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג גדליה טויסיג שליט"א -ויז'ניץ הרב משה דוד ורטהיימר הי"ו -ירושלים
הר"ר משה יעקב שטרן הי"ו -אשדוד
להיכנס הבן לעול המצוות הרה"ג צבי הירש ויזניצר שליט"א -אשדוד
הרה"ח אלעזר ויינברגר הי"ו -ירושלים
הר"ר יוסף מכלוביץ הי"ו -אשדוד הרה"ח שמעון טובק הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג גדליה טויסיג שליט"א -ויז'ניץ להולדת הנכדים /הנינים
לאירוסי הנכדים /הנינים הר"ר מנחם מנדל ראובן (ב"ר משה אהרן) גפנר
הי"ו -ויז'ניץ
הרב דוד אריה ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר הי"ו -ויז'ניץ לאירוסי הבן /הבת הרה"ח עזריאל זאב כהנא הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח צבי פייביש מילר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר ישראל נח אשר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג אברהם יעקב בומבך שליט"א -ירושלים הרה"ג יחיאל מיכאל גרינפלד שליט"א -אלעד הר"ר ישראל דב רוזנפלד הי"ו -אלעד הרה"ח שמחה טוביה אשר הי"ו -ויז'ניץ
הרב חיים וייס הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף מכלוביץ הי"ו -אשדוד הרה"ג אליעזר גולדברגר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח דוד בעק הי"ו -ציריך הרב ישראל גרינפלד הי"ו -אלעד הרה"ג שלמה זלמן וייס שליט"א -אשדוד הרה"ח נפתלי צויבל הי"ו -ירושלים הרה"ח רזיאל גנץ הי"ו -בני ברק
לאירוסי הנכדים /הנינים
הרה"ח יעקב בקר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אליעזר יעקב גרמיזא הי"ו -ויז'ניץ הרב יאיר זכריה ורטהיימר הי"ו -אלעד הר"ר בנימין קרמר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישראל גרוס הי"ו -בני ברק הרב גבריאל יוסף ויזניצר הי"ו -אשדוד הרה"ח אהרן גפנר הי"ו -בני ברק
הר"ר מרדכי ורטהיימר הי"ו -אלעד הר"ר משה יואל שפירא הי"ו -מונטריאל הרה"ח נתן זאב גרמיזא הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יהודה מאיר הלפרין הי"ו -בני ברק הר"ר אלעזר מרגליות הי"ו -אלעד הר"ר שלמה ורטהיימר הי"ו -ירושלים הרה"ח אליהו (ב"ר ז"מ) איצקוביץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יוסף דסקל הי"ו -ויז'ניץ
להיכנס הבן לעול המצוות
הרה"ח יצחק ברוך ויזל הי"ו -ויז'ניץ הרב ישראל מרילוס הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אברהם ורצברגר שליט"א -בני ברק הרה"ג אליעזר גולדברגר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח אלימלך יצחק ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר דב פדר הי"ו -עפולה הר"ר יעקב יהודה דסקל הי"ו -אשדוד
הרה"ח יצחק זולדן הי"ו -ויז'ניץ מרת הייגר (א"ר נח) תחי' -ויז'ניץ
הרה"ח ברוך טסלר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח צבי הערשיל כץ הי"ו -בארא פארק
הר"ר יהודה מאיר פולק הי"ו -אלעד
הר"ר יוסף פרידמן הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח משה זילברשלג הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ברוך טסלר הי"ו -ויז'ניץ לנישואי הנכדים /הנינים הר"ר יהודה ברטלר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח ישראל ברוך וידר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יעקב ויזל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח מנחם מנדל סבו הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים קויט הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח צבי אריה כהנא הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח שלמה חיים פרקש הי"ו -קוממיות נישואי נכד
הרה"ח מרדכי קרויס הי"ו -לונדון הר"ר שמואל זאב קולודצקי הי"ו -חיפה הרה"ח שמואל (ב"ר מ"ש) כהנא הי"ו -אלעד
הרה"ח חיים יצחק שטרן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף רייך הי"ו -בני ברק הרה"ח שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג אליעזר שלומוביץ שליט"א -ויז'ניץ הר"ר מאיר שטיין הי"ו -אשדוד הרה"ח יחיאל מיכל לב טוב הי"ו -חיפה
עצי חיים
הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר הי"ו -בני ברק הרב חיים מאיר (ב"ר שמואל) שטרן הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יצחק אהרן לוי הי"ו -ויז'ניץ
הרב כתריאל שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ישראל דוד שמואל הי"ו -בני ברק הר"ר מנחם מנדל לוריא הי"ו -אשדוד
הרה"ג משה בנציון לוריא שליט"א -ויז'ניץ
הר"ר מרדכי זלמן לוריא הי"ו -אלעד הר"ר אליעזר שמעון דסקל הי"ו -אלעד להולדת הבן /הבת
רצון צדיק
הרב ישראל נח מרגליות הי"ו -מודיעין עילית הרב ברוך (ברמ"מ) הגר שליט"א -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר אדלר הי"ו -וויליאמסבורג
הר"ר מנחם מנדל (ב"ר נ"ה) פוגל הי"ו -ויז'ניץ הרב שמואל שמעלקא הופמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אברהם ישראל אוביץ הי"ו -עפולה
הר"ר נפתלי הערץ פלדמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף יו"ט (ב"ר יעקב) ויזל הי"ו -אלעד הר"ר צבי הירש אובלוקוש הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שרגא צבי פקשר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר משה ויזל הי"ו -עפולה הר"ר משה צבי אשר הי"ו -ירושלים
להולדת הבן /הבת
הר"ר חיים מאיר פרייליך הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ברוך ויינר הי"ו -עפולה הר"ר מרדכי ברטלר הי"ו -קרית גת
הר"ר יהודה וייס הי"ו -ירושלים הר"ר צבי אריה הס הי"ו -אשדוד הר"ר יואל יעקב פריימן הי"ו -חיפה הר"ר שמעון (ב"ר אלכסנדר) ויינר הי"ו -עפוה הר"ר גדליה דוד ברלוביץ הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר יעקב עזריאל ורטהיימר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שמואל זאנוויל (ב"ר א"ח) וידר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ישראל אריה גליק הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אלחנן שמשון רודיך הי"ו -עפולה הר"ר יוסף צבי ורטהיימר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מרדכי יהודה גולדברג הי"ו -מנצ'סטר
הר"ר ישראל נפתלי טסלר הי"ו -בית שמש הר"ר אשר יונה (ברמ"מ) ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יצחק אייזיק גרינברגר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר משה מרדכי שרגא רודיך הי"ו -מודיעין עילית הר"ר שלמה (ב"ר בנציון) זיידה הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר חנוך גנץ הי"ו -אנטוורפן
הר"ר ישראל כהן הי"ו -אלעד הר"ר חיים ויינברגר הי"ו -בית שמש הר"ר שלום יהונתן דסקל הי"ו -בית שמש הר"ר משה שמואל רוזנר הי"ו -לונדון הר"ר חיים מאיר (ב"ר אביגדור) טובק הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים אהרן שלמה גפנר הי"ו -אלעד
הר"ר אברהם כהנא הי"ו -אלעד הר"ר צבי ויינברגר הי"ו -בית שמש הרב אברהם אליעזר הוס הי"ו -מודיעין עילית הר"ר משה חיים רכניצר הי"ו -אלעד הרב יחזקאל טישלר הי"ו -אלעד הר"ר חיים מאיר (ב"ר אהרן) גפנר הי"ו -אלעד
הר"ר יואל צבי ליבוביץ הי"ו -עפולה הר"ר חיים מנחם מנדל (ב"ר י"מ) ויינר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שלמה הלפרין הי"ו -לונדון הר"ר משה יעקב שוורץ הי"ו -ויז'ניץ הרב יהודה מאיר טסלר הי"ו -מודיעין עילית הר"ר נפתלי (ב"ר אהרן) גפנר הי"ו -ויז'ניץ
69
איתן 19 תשפ"ז •קולקשר
מצהלות תשפ"ג •
בראשית
תרומה תרומהתשפ"ז
תשפ"ג בראשית קשר איתן •
מצהלות • 68קול
18
הרה"ג משה יוסף טישלר שליט"א -בני ברק הר"ר שמואל זנביל ליבוביץ הי"ו -אלעד
להיכנס הבן לעול המצוות הר"ר מרדכי מנחם כהנא הי"ו -ירושלים
הרה"ג בנימין אליעזר כץ שליט"א -ויז'ניץ
הר"ר מנחם מרדכי קופמן הי"ו -בית שמש
הר"ר ישראל קרמר הי"ו -ירושלים
הר"ר יוחנן דושינסקי הי"ו -בית שמש הרה"ח יוסף כץ הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף יו"ט רוב הי"ו -ירושלים
הר"ר דוד (ב"ר א"ח) וייס הי"ו -אשדוד הר"ר דוד לוריא הי"ו -אלעד הר"ר יהודה שטיינברג הי"ו -ויז'ניץ
הרב יחזקאל ליבוביץ הי"ו -אשדוד הר"ר אברהם שלום שטרן הי"ו -מודיעין עילית
להיכנס הנכדים /הנינים הר"ר יחזקאל מילר הי"ו -אלעד
הרה"ח אליעזר זאב מערלין הי"ו -לונדון
הר"ר ברוך (ב"ר "ח"מ) שטרן הי"ו -ירושלים
הר"ר מאיר דב שטרן הי"ו -מודיעין עילית
לעול המצוות הרב חיים אהרן מרגליות הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר משה חיים מרגליות הי"ו -אלעד
הר"ר שלמה (ב"ר מנחם) שטרן הי"ו -אשדוד
הר"ר מנחם אשר שפרינצלס הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח שלמה גרינברג הי"ו -ויז'ניץ מרת סימקוביץ (א"ר שמואל אהרן) תחי' -
להולדת הנכדים /הנינים
הרה"ח משה יהודה לייב לקס הי"ו -בני ברק מונטריאל
הרה"ח חיים אהרן מרגליות הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג יעקב חיים קליין שליט"א -יסודות הרה"ח אברהם אהרן יצחק פלברבוים הי"ו -ויז'ניץ מרת אדלר (א"ר יוסף שמואל) תחי' -בני ברק
הרה"ח כתריאל שטיין הי"ו -בני ברק הרב דוד יהודה פלדמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר אובלוקוש הי"ו -ביתר
הרה"ג משה שמואל שמעלקא פקשר שליט"א הרה"ח יצחק אליעזר ברלוביץ הי"ו -ויז'ניץ
לאירוסי הבן /הבת -אלעד
הרה"ח מנחם צבי פריד הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח דוד גוטספלד הי"ו -לונדון
הרה"ג מנחם חיים גליצקי שליט"א -אלעד
הר"ר שניאור זלמן גייגר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח יהודה פרידמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יוסף גנץ הי"ו -בני ברק
הר"ר נתן אהרן מערלין הי"ו -לייקווד הר"ר בנימין פריימן הי"ו -בני ברק הרה"ח אריה גרוס הי"ו -בני ברק
הר"ר אברהם צבי קטינא הי"ו -בית שמש הרה"ח אשר זליג גרינברגר הי"ו -ויז'ניץ
לאירוסי הנכדים /הנינים הרה"ג יעקב חיים קליין שליט"א -יסודות
הר"ר שלמה קליין הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג שלמה צבי ז .גרינברגר שליט"א -אלעד
הרה"ח ירמיהו דושינסקי הי"ו -בני ברק
הרה"ח שלמה יוסף אוביץ הי"ו -ויז'ניץ
ַַע � ֵֵּׂש�ר ְ �ְּכֵדֵ י
מרת קליינמן (א"ר אהרן) תחי' -ויז'ניץ הרה"ח יעקב דסקל הי"ו -ויז'ניץ
הרב אליהו (ברי"י) איצקוביץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יוסף יהושע רוזנר הי"ו -ציריך הרב יעקב יחזקי' הגר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג משה אליעזר וייס שליט"א -וינה
�ֵּׂש ְ�ֵֶּתַח �ֵַּתֵן
הרב צבי מאיר משה שוורץ הי"ו -לונדון הרה"ג ישראל מנחם מנדל וידר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח שאול אריה זולדן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יצחק שטיינברג הי"ו -אלעד הר"ר אברהם חיים ויזל הי"ו -אלעד
הרה"ח אליעזר זאב מערלין הי"ו -לונדון הר"ר עזריאל שטיינר הי"ו -בני ברק הרה"ח אייזיק לייב ויזל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אליהו (ב"ר א"א) שטרן הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יעקב ויזל הי"ו -מודיעין עילית
מרת שטרן (א"ר ז"צ) תחי' -ויז'ניץ הרה"ג חיים שטרן שליט"א -אלעד מירון הר"ר ישראל נח ויזל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יוסף שכטר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מנחם שטרן הי"ו -אלעד הרה"ג אשר אנשיל ויזניצר שליט"א -ויז'ניץ
מרת שטרן (א"ר ז"צ) תחי' -ויז'ניץ הרה"ח מאיר בנציון ויילר הי"ו -ויז'ניץ
לנישואי הנכדים /הנינים הרב אלימלך שכטר הי"ו -אלעד
הרה"ח יוסף שכטר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אלעזר ויינברגר הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ג אריה וייס שליט"א -לונדון
מרת אייזנברג (א"ר מנחם מענדיל) תחי' -ויז'ניץ הרה"ג דוד צבי שנייבלג שליט"א -ירושלים הרה"ח יהושע וייס הי"ו -ויז'ניץ
נישואי נכד הרה"ג יוסף חיסדא שרף שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח שאול אריה זולדן הי"ו -ויז'ניץ
התרומות שלכם מַעֵּׂשרוֵּת דירות בעמנואל
לאור הרחבת גבולות קהילתנו 'אמרי
מחתנות ילדים של אחרים לְּכֵּתַחילה אליעזר' בעמנואל ,ובעקבות הביקוש
הגדול שנוצר לרכישת ושכירות דירות
בעיר מזל טוב חמה ולבבית
תיווך דירות בעמנואל לחברנו רב המעלות וברוך הכשרונות
מסור למען בטאונינו
יצחק ישראלי 053-4147289 - הר"ר משה דוד הלוי ויזל הי"ו
מנהל מחלקת השיווק
זְּכאים מסייַעים מפקיֵדים ולנוות ביתו העומדת לימינו בכל פעליו הברוכים
בתורכם למימון מדי חודש לאלפי עבור הילדים, לרגל אירוסי בנו
לחתונות הילדים משפחות שמחתנות באופן קבוע, החתן המופלג בתוי"ש כמר יעקב ני"ו
מקופת הגמ"ח את ילדיהן לקופת הגמ"ח עב"ג בהר"ר אהרן צבי פרנקל הי"ו
יתן ד' ותזכה לרוות ממנו ומכל יו"ח מלוא חפניים תענוג
ונחת דקדושה מתוך שפע ברכה והצלחה עד בלי די בסייעתא
*8215
חייגו דשמיא מופלגה
ה י ל ד י ם א ת מ ח ת נ י ם י ח ד
בברכתם ובעידודם של גדולי ישראל שליט״א כעת השמחים בשמחתך מקרב לב
המערכת
ניתן להפריש לגמ"ח מכספי מעשר לכתחילה בהוראת פוסקי הדור
70קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
פתח
ליבי
ייעוץ ,הנחיה
ומענה היקפי
להבין
ולהשכיל
הקניית ההוראה
ועזרי למידה
פיקוח
וחונכות
מעקב מקצועי
איתור
ואבחון
קשיי למידה
בקריאה ובגמרא והדרכה אישית
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
חופה צדקה <לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
שרויהבעל הנס
ביניהם
076-5999-592
המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ • גליון תרע"ח
בס"ד ,תשרי תשפ"ז
קשרי שידוכין
שיר למעלות למעמידי היכולות הכלה בהר"ר ברוך גרוס -אנטוורפן
הרה"ח מנחם זאב גרוס – אנטוורפן
מרת וורטהיים א"ר אביגדור-אנטוורפן
עב"ג
החתן יצחק יוחנן בהר"ר ירחמיאל אריה (לייבל) שטרסמן -י-ם
הרה"ח יהודה אליעזר שטרסמן-אנטוורפן
מרת הוכהייזר א"ר משה עזרא-לונדון
לידידנו הנכבדים רבי הפעלים -בתבונה והשכל מהוללים הכלה ב"ר מיכאל פריינד בני ברק החתן אברהם יצחק בהר"ר שמעון וידר -אשדוד
בוגרי מערך ההכשרה ופיתוח הלמידה של 'הערב נא' ברוב הצלחה עב"ג הרה"ח ישראל ברוך וידר – ויזניץ
עטורי פעולות ברוכות ונעימי הליכות באצילות כרוכה
אשר פקיע שמייהו בפעליהם הברוכים לחינוך צאן קדשים ולהעלותם במעלות הכלה בהר"ר אהרן צבי פרנקל -מודיעין עילית החתן יעקב בהר"ר משה דוד ויזל -ויזניץ
שותפים בלקיחת האחריות ועתיד הדורות ,בקידום למידה וחיזוק יכולות הרה"ח משה יהודה פרנקל – ירושלים עב"ג מרת ויזל א"ר יעקב – ויזניץ
הרה"ח שמואל גפנר – ויזניץ הרה"ח חיים שרף – ויזניץ
הרה"ח ישראל בנימין גפנר – בני ברק | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
שליט"א הרב אליעזר זוסיא טאבאק הכלה בהר"ר שאול אריה זולדן -מודיעין עילית
הרה"ח יהודה זולדן – ויזניץ
החתן יוסף יששכר דב בהר"ר נתן נטע ויינברגר -ביתר
הרב דוד אריה ויינברגר – ויזניץ
שנתמנה כמנהל רוחני של ישיבתנו הק' לצעירים באשדוד עב"ג
הרה"ח יוסף שלמה רכניצר – בני ברק הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
הי"ו הרב יחזקאל מנדל הכלה בהר"ר שמעון וייס -אשדוד
מרת וייס א"ר אברהם – ויזניץ עב"ג
החתן יואל צבי בהר"ר מנחם אליהו וייס -מ"ע
מרת וייס א"ר אברהם חיים – ויזניץ
שנתמנה כמפקח פדגוגי מרכז סולמות בת"ת באשדוד הרה"ח משה זילברשלג – ויזניץ
הכלה בהר"ר אשר זליג שטיין -ביתר החתן שלמה בהר"ר שלום אליעזר מנחם מאניש זיידה -ביתר
הי"ו הרב מרדכי יוסף זולדן מרת שטיין א"ר יצחק דוד – ויזניץ עב"ג הרה"ח אהרן יעקב זולדן – בני ברק
שנתמנה כמנהל מקצועי מרכז סולמות בת"ת באשדוד הכלה בהר"ר יהודה זילברשלג -בית שמש החתן יצחק ב"ר יוסף שיינפלד בית שמש
הרה"ח יקותיאל זילברשלג – בני ברק עב"ג
יערב נא שיחנו אליכם ויהי נועם ד' עליכם -להשרות ברכה והצלחה בכל פעליכם הרה"ג קלונימוס קלמן וייס – בית שמש
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
להלוך כנגד רוחו של כל תלמיד ולחנכו ע"פ דרכו כאשר באמנה איתכם
הכלה בהר"ר לוי כהנא -אנטוורפן החתן שלמה בר אשי הערשאפט אנטוורפן
הרה"ח שמשון יהודה כהנא – לונדון עב"ג
ברכות ואיחולים חמים -נביע ברגשות מרוממים אל מול גברי יקירי -מפעלות החינוך להם כעטרה
הרה"ח צבי גוטמן – אנטוורפן
הרה"ח ר' גדליה דוד ולצר הי"ו הכלה תחי' בהר"ר שלום יעקב א .רוטמן -אשדוד החתן שלמה בהר"ר הלל שמעון ליכטנשטיין -מ"ע
מנכ"ל מוסדות 'צמח צדיק' אשדוד עב"ג הרה"ח יצחק ליכטנשטיין – רחובות
הרה"ח מרדכי איצקוביץ – ירושלים
הרב שלמה צבי ברלוביץ הי"ו מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ
מנהל הת"ת באשדוד הכלה בהר"ר חיים שמעון מנדלזון -אנטוורפן החתן יצחק בהר"ר ברוך חיים יוסף יוז'עף לונדון
עב"ג
אשר התעלות והתקדמות התלמידים והעדרים
בדרכי הלימוד ואהבת התורה נזקפים לזכותם כל הימים הכלה ב"ר אהרן קאופמן אנטוורפן החתן שלמה זלמן בהר"ר שמעון אהרן פריד -לונדון
עב"ג הרה"ח מנחם צבי פריד – ויזניץ
הרה"ח יעקב צבי גרטנר – לונדון
בברכת 'וכל בנייך לימודי ד'' הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ
הנהלת 'הערב נא'
צוות ההכשרה ,מערך הפיקוח וחונכי הלמידה
הכלה בהר"ר עמרם שמואל מערינג -בארא פארק החתן הערשיל בהר"ר יחיאל אריה קליין -ב"פ
מרת מערינג א"ר מרדכי – וויליאמסבורג עב"ג
הרה"ח שמואל שטיין – בארא פארק
הכלה בהר"ר דוד ברנדר מונסי החתן יחזקאל שרגא בהר"ר משה יואל שפירא -מונטריאל
הרב אברהם ברנדר -בית שמש עב"ג הרה"ח יוסף שמואל שפירא – אנטוורפן
הרה"ח ישראל צבי פרקש – מונטריאל
הרב אפרים פישל שטיין – ויזניץ
'הערב נא' • קידום למידה וחיזוק יכולות • שע"י איגוד מוסדות ויזניץ בארה"ק
72קשר איתן • בראשית תשפ"ז
יום שני א' בחשוון
קול ששון
הכלה בהר"ר יחזקאל מילר -אלעד החתן אברהם שלמה בהר"ר מרדכי דב כץ -אשדוד
הרה"ח יעקב משה מילר – בית שמש הרה"ח צבי הערשיל כץ -משב"ק – ויזניץ
הרה"ח יעקב פוירשטיין – בית שמש היכלי מלכות בני ברק הרה"ח אפרים פישל אריה ויינברגר – אשדוד
הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
הכלה בהר"ר חיים צבי יעקב קויט -מודיעין עילית החתן אברהם בהר"ר חיים מאיר מושקוביץ -אלעד
הרה"ח שאול יהודה קויט – אשדוד מרת מושקוביץ א"ר נטע יצחק – ויזניץ
בס"ד ,מרחשון תשפ"ז
הרה"ח אלימלך קראוס – ויזניץ גינת המלך מודיעין עילית הרה"ח אליעזר וייס – ויזניץ
טוב! מזל
אין טוב אלא תורה
הכלה בהר"ר פסח גפנר בית שמש
הכלה בהרה"ג בנימין ברייער -בארא פארק
הכרמים בית שמש
החתן יוסף יו"ט בהר"ר נחמיה דב חרל"פ -אלעד
הרה"ח שמואל הלל חרל"פ – ויזניץ
החתן אהרן לייב בן הרב יוסף פרנקל בארא פארק
עטרת חיה בארא פארק
הרה"ח יהודה רוב – ויזניץ
בחורי ישיבותינו הק' ובחורי 'צעירי ויזניץ' שבאו למז"ט בברית האירוסין
יום שלישי ב' בחשוון
ועומדים להינשא בשעטו"מ בתקופת חורף תשפ"ז
הכלה בהר"ר שמשון צין -אלעד החתן שלום מאיר בהר"ר משה ישראל פקשר -אלעד
ומבקשים להימנות על לומדי רשת הכוללים הארצית הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ
הרה"ח נחמן אפל – ויזניץ רויאל בני ברק
מרת פקשר אהר"ג מנחם מנדל – ירושלים
הרה"ח יהודה פרידמן – ויזניץ
בית היוצר לגדולי תורה והוראה
הכלה בהר"ר חיים מאיר הגר -ביתר החתן ראובן בהרה"ג יצחק לקס -אלעד
הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח משה יהודה לייב לקס – בני ברק
רשת הכוללים ופיתוח למשרדי
מפעלי קהילה ולהעבירו
הרישום בינוי
איגוד מוסדות ויזניץ
טופס ויזניץ
את בית למלאות
בתורה מתבקשים דבקים
איגוד מוסדות ויזניץ
אהבת השי"ת • אהבת התורה • אהבת ישראל
איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ
רשת הכוללים
איגוד מוסדות ויזניץ
בסיס איתן
איגוד מוסדות ויזניץ
רשת החינוך
איגוד מוסדות ויזניץ
הרה"ג יעקב חיים קליין – יסודות
עד חודש לפני מועד נישואיהם למז"ט
יום רביעי ג' בחשוון
הכלה בהר"ר אליעזר ורטהיימר -אלעד החתן שמעון בהר"ר יעקב דוד ברכר -ויזניץ
הרה"ח יעקב ורטהיימר – ויזניץ הרה"ח שמואל יוסף ברכר – ויזניץ
לתושמת לב! הרה"ח יוסף אברהם דסקל – ויזניץ קונקורד בני ברק מרת קליינמן א"ר דוד – בני ברק
הרה"ח מאיר שרף -בני ברק
.טפסי רישום לכוללים שע"י רשת הכלה בהר"ר חיים מאיר ויזל -ויזניץ החתן חיים שמואל אברהם בהר"ר נחמיה זיידה -ביתר
מרת ויזל א"ר יעקב – ויזניץ הרה"ח יצחק רוזנפלד – ויזניץ
הכוללים -איגוד מוסדות ויזניץ הרה"ח משה קליין – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק
ניתן לקבל בחדר הצוות בישיבה ו/
או במשרדי רשת הכוללים הארצית הכלה בהר"ר ישראל נח קופשיץ ירושלים החתן יהודה אריה לייב בהר"ר אברהם שטיינמץ -מ"ע
הרה"ג יעקב זאב שטיינמץ – בית שמש
ו/או באמצעות נציגי ה'איגוד' בכל פארהאנד בית שמש
אהבת השי"ת • א רשת הכוללים בסיס איתן החינוך
בכל עיר. רשתהמוסדות
עיר ו/או במשרדי
הכלה בן הרב יוסף סג"ל לנדא -לונדון החתן דוד בהרה"ג שמחה יונה קליין לונדון
איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ
.את הטופס ניתן לשלוח באמצעות הרה"צ רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא – לונדון
מס' פקס 077-470-3445או דוא"ל הרב שאול יהודה פוגל – ויזניץ יַאן לונדון
ֵֵמ ִִר ִיִד ַ
הרה"ח צבי מאיר פוגל – ויזניץ
6776161V@GMAIIL.COM הכלה בהר"ר יהודה שמואל לקס -מונטריאל החתן אברהם בהר"ר יצחק כץ -וויליאמסבורג
הרה"ח יעקב לקס – מונטריאל הרה"ח צבי כץ – בארא פארק
.3יש לוודא הגעת טופס הרישום מרת אונגר א"ר יצחק – ויזניץ בית דוד וירושלים מונטריאל הרה"ח נחמן טויב – וויליאמסבורג
למזכירות הרשת
הכלה בהרה"ג מנחם מענדיל רוזנברג -מונסי החתן ישראל חיים ברוך בהר"ר שלום קרמר -ב"פ
.4שליחת הטופס במועדו ,מהווים תנאי מרת רוזנברג א"ר חיים אריה – וויליאמסבורג
קבלה לרשת הכוללים. הרה"ח משה אהרן רייז – וויליאמסבורג עטרת חיה שרה מונסי
בברכת מז"ט ורוב הצלחה
הנהלת רשת הכוללים יום חמישי ה' בחשוון
משרד רשת הכוללים :טל חיים 3ב"ב (מסביב לבנין) הכלה בהר"ר אפרים זלמן מוזס -ויזניץ החתן מאיר ליבער בהר"ר אליהו שמחה קעלער ב"ש
טל 03-6776161 :שלוחה | 3פקס | 077-4703445 :דוא"ל6776161V@GMAIIL.COM : הרה"ח מנחם אליעזר מוזס – ירושלים
מרת דסקל א"ר פנחס – ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק
74קשר איתן • בראשית תשפ"ז
הולדת הבן הולדת הבן
הר"ר יעקב שלמה שיין -אשדוד הר"ר יעקב שטיינמץ -וויליאמסבורג הר"ר יהודה כץ -אלעד הרב יהושע בנדיקט -בית שמש
הרה"ח חיים זעליג שיין – לונדון | הר"ר רפאל אהרן רכניצר – אשדוד הרה"ח דוב שטיינמץ – בארק פארק | הרה"ג משה בן ציון שטיין – וויליאמסבורג הר"ר מרדכי דוב כץ – אשדוד | הר"ר שמואל כהנא – אלעד הרב משה אביגדור בנדיקט – ירושלים | הרה"ח אביגדור טובק – ירושלים
מרת שיין א"ר צבי – ויזניץ | הרה"ח ר' יוסף שלמה רכניצר – בני ברק הרה"ח יחיאל שטיינמץ -בארא פארק | הרה"ח יוסף יחיאל גולדברגר -ב"פ הרה"ח צבי (הערשיל) כץ משב"ק – ויזניץ | הרה"ח אפרים פישל אריה ויינברגר – אשדוד הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ | הרה"ג שלמה זלמן בנדיקט – ירושלים
הרה"ח בנימין קלוגר -ירושלים הרה"ח נתן נטע בריזל -ויזניץ | הרה"ג יצחק שטיין -וויליאמסבורג הרה"ח עזריאל זאב כהנא – ויזניץ | הרה"ח יוסף דסקל – ויזניץ
מרת הרטמן א"ר מנחם מנדל -ויזניץ הרה"ח ר' יוסף חיים קופמן – ויזניץ הר"ר נח צבי ברגר -מונסי
הר"ר אהרן שמואל -ירושלים הרה"ג מרדכי ברגר – מונסי | הר"ר יוסף צבי מילר -מונסי
הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת | הרה"ח זאב ינקוביץ – ירושלים הר"ר אלימלך שטיינר -מונסי הר"ר חיים אליהו לוריא -ויזניץ הרה"ג שמואל ברגר -ויזניץ
מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים הר"ר חיים מאיר שטיינר – וויליאמסבורג | הרה"ח אברהם שמואל – מונסי הרה"ג שמואל לוריא – אנטוורפן | הרה"ג אליעזר מנחם מנדל שפירא -בני ברק
הרה"ח יששכר דב שטיינר – מונסי | הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת הר"ר מיכאל ברנדס -ויזניץ
הר"ר משה יחיאל מושקוביץ -בית שמש הרה"ח יחיאל אריה ברנדס – ויזניץ | מרת ברנדס א"ר דוד – ויזניץ
הרה"ח פרץ מושקוביץ – ירושלים | הרה"ח מרדכי שנייד -ירושלים מרת מושקוביץ א"ר נטע יצחק – ויזניץ -מרת הרשקוביץ א"ר יוסף דב -ויזניץ
"ראוי ונכון ליתן צדקה לזכות רמבעה"ן עבור שמירה בליל ה'וואך-נאכט'" הר"ר יוסף מילר -ויזניץ
הר"ר בן ציון מילר – אלעד | הרה"ג ישראל יצחק פלדמן – ויזניץ
הר"ר צבי אלימלך הלפרט -ויזניץ
הרב יוסף יהושע הלפרט – בני ברק | הרב שלמה יהודה שולומון – ויזניץ
הרה"ג ישראל מילר – ויזניץ | הרה"ג שמואל צבי פריד – ירושלים הרב שמואל שמעלקא הלפרט – בני ברק
הרה"ח שמואל שמעלקא פלדמן – ב"ב | הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ – ויזניץ
הר"ר יעקב אלימלך הרטמן -ויזניץ
לעול המצוות
הב' עקיבא בהר"ר מנחם מנדל הרשקוביץ -בני ברק הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
הר"ר שמואל אשר הרטמן – אלעד | הרה"ח יעקב אהרן פוירשטיין – ויזניץ
מרת הרשקוביץ א"ר יוסף דב – ויזניץ | מרת קליין א"ר שמואל שמעלקא – ב"ב
הר"ר יעקב מנחם מנדל מערינג -וויליאמסבורג מרת הרטמן א"ר מנחם – נתניה | מרת פוירשטיין א"ר פנחס – בני ברק
הב' משה יהושע בהר"ר פנחס ברוך וייס -ויזניץ הר"ר יקותיאל זאב מערינג – וויליאמסבורג | הר"ר חיים דוד אלימלך נסקו – וויליאמסבורג
הרה"ח אליעזר וייס – ויזניץ | הרה"ח צבי הערשיל כץ -משב"ק – ויזניץ הב' משה יהושע בהרה"ג מנחם מענדיל הגר שליט"א -ויזניץ מרת מערינג א"ר מרדכי -וויליאמסבורג הר"ר נפתלי הערץ ויזל -עפולה
מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א הר"ר אברהם ויזל – אשדוד | הר"ר אהרן לקס – ירושלים
הב' ישראל מרדכי בהר"ר יהושע פאליק וייס -חיפה הרה"ח מנחם זאב ויזל – בני ברק | הרה"ח משה יהודה אריה לקס – בני ברק
הרבנית הגר אהרה"ג ישראל אליעזר – ירושלים הר"ר שלמה זלמן מרגליות -עפולה הרה"ח טוביה אפל – ירושלים
הרה"ח חיים אהרן דוד וייס – ויזניץ | הרה"ח יצחק אייזק יגר -נתניה הרב חיים אהרן מרגליות – ויזניץ | הרה"ח שלמה קליין – ירושלים
הב' נפתלי חיים בהרה"ג מנחם מנדל דוד אדלר -בית שמש מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ | מרת וייסמן א"ר ישראל אריה – חיפה
הב' משה יהושע בהרה"ג אברהם יוסף כץ -עפולה האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א – ב"ש | הרה"ג ברוך שטרנבוך שליט"א – מ"ע הרה"ח אליהו קליין -בני ברק הר"ר לוי יצחק ויזל -ביתר עילית
הרה"ח שמעון נטע כץ – ויזניץ | הרה"ג נפתלי הערץ פולק – ויזניץ מורנו הגה"צ ראש ישיבה שליט"א הרה"ח משה מנחם ויזל – ירושלים | הר"ר בן ציון מגיד – ביתר עילית
מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ | הרה"ח מאיר הלוי וייס – ויזניץ מרת מגיד א"ר אפרים פישל – ויזניץ
הר"ר שלמה ברוך סגינר -עפולה
הב' שלום יוסף בהר"ר גדליהו אדלשטיין -מודיעין עילית הרה"ח טובי'ה סגינר – בית שמש | הרה"ג משה יחיאל זיידה – אשדוד
הב' ישעי'ה נ"י בן הרב אהרן ישראל חיים קליינמן ז"ל -ויזניץ הרה"ח משה צבי אדלשטיין – לייקווד | הרה"ח הערשיל לונדנר – ויזניץ מרת סגינר א"ר שלמה ברוך -בני ברק | הרה"ג נחמיה זיידה – ירושלים הר"ר יעקב ויטמן -אלעד
הר"ר יוסף ויטמן – ויזניץ | הר"ר זאב פרנקל – אלעד
הב' אברהם ברוך בהר"ר חיים מאיר אריה רוזנברג - הב' משה יהושע בהר"ר אליעזר בייגל -אלעד הרה"ג פנחס דניאל ויטמן – ויזניץ | הרה"ח מאיר דב פיקסלר – ויזניץ
וויליאמסבורג הרה"ח יוסף צבי חיים בייגל – בית שמש | מרת מושקוביץ א"ר נטע יצחק – ויזניץ הר"ר שמואל אביגדור סנדרוביץ -וויליאמסבורג הרה"ח משה יהודא פרנקל – ירושלים | מרת אדלר א"ר יעקב שלום – ויזניץ
הרה"ח אליהו רוזנברג – לונדון | מרת מערינג א"ר מרדכי – וויליאמסבורג מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ הרה"ח אשר סנדרוביץ – וויליאמסבורג
הר"ר דוד ויינברגר -אלעד
הב' אברהם בהר"ר ישראל שטיינמץ -לונדון הב' שלמה זלמן בן הרב לוי יצחק ברגר -ויזניץ הר"ר זאב פדר -לונדון הרב משה מאיר ויינברגר – אלעד | הרה"ח ישראל אשר שיינפלד -ירושלים
הרה"ח יחיאל שטיינמץ – בארא פארק | הרה"ח שמואל ברגר – לונדון הרה"ג שמואל ברגר – ויזניץ הרה"ח בנימין גולדברג – לונדון | הר"ר ברוך פדר -בני ברק מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית
מרת הרטמן א"ר מנחם מנדל – ויזניץ | מרת ברגר א"ר יחזקאל – לונדון הרה"ח יעקב בנציון גולדברג -מנצ'סטר | הרה"ח יחזקאל שרגא וידר -ויזניץ
הרה"ח אריה לייביש פרל – לונדון הב' ישי בהר"ר יוסף דוד ברנדוויין -ויזניץ הר"ר מרדכי טייטלבוים -בארא פארק
הרה"ח יצחק יהושע ברנדוויין – בארא פארק הר"ר שמעון פוקס -עפולה הרה"ח שמואל דוד טייטלבוים – בארא פארק | הר"ר שלמה פריד -בארא פארק
הב' משה בהרה"ג חיים שטרן -אלעד מירון הרה"ח נפתלי יואל פוקס – בני ברק | הר"ר משה יעקב שטרן – אשדוד
הרבנית שטרן אהרה"ג מאיר זאב – מירון הב' משה יהושע בהר"ר יקותיאל זושא גליק -ויזניץ מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ | הרה"ח אביגדור שלמה גייגר – ויזניץ
הרב מרדכי גליק – ויזניץ | מרת פישר א"ר חיים – ויזניץ מרת פרל א"ר משה -בני ברק
הר"ר הלל טסלר -לונדון
הב' שלמה בן הרב יעקב שטרן -מודיעין עילית מרת ליברמן א"ר חיים – בני ברק הר"ר יצחק טסלר – אשדוד | הרה"ח חיים זעליג שיין – לונדון
הרה"ח צבי אריה שטרן – ירושלים | הרה"ח חיים שרף – ויזניץ הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – ירושלים | מרת שיין א"ר צבי – ויזניץ
הר"ר אברהם יהושע העשיל פרידמן -אלעד מרת רוט א"ר קלמן -אשדוד
הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ הב' יהודה אריה בהר"ר מנחם מנדל ראובן גפנר -בית שמש הר"ר יוסף פרידמן – אלעד | הר"ר אלעזר מרגליות – אלעד
הרה"ח שמואל גפנר – ירושלים | הרה"ח יעקב רודיך – ירושלים הרה"ח יהודה פרידמן – ויזניץ | הרה"ח ברוך גלדציילר – ויזניץ
הב' נחמיה בהר"ר שלמה שמעונוביץ -סאן פאולו מרת גפנר א"ר אברהם – ירושלים | מרת רודיך א"ר יהודה אריה – ירושלים הר"ר ישראל טסלר -לונדון
הרב חיים אהרן מרגליות – ויזניץ | הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ הרה"ח יואל יעקב טסלר – אשדוד | הרב דוד אריה אוביץ – לונדון
הרה"ח מיכאל שמעונוביץ – ויזניץ | מרת קורנבוים מרנשטיין – פתח תקוה הרה"ח מנחם אליעזר מוזס – ירושלים
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – ירושלים | הרה"ח חיים ברטלר – ירושלים
הרה"ח שלמה יוסף אוביץ – ויזניץ | הרה"ג דוד חיים כץ – לונדון
הר"ר אשר פרידמן -ירושלים
הרה"ג משה פרידמן – ירושלים | הרה"ח אברהם אורזל -ירושלים הר"ר דוד כהנא -אשדוד
הר"ר צבי כהנא – אלעד | הר"ר אהרן פייג – אשדוד
הר"ר מרדכי מנחם פרידמן -מונסי מרת כהנא א"ר חיים לייב – ויזניץ | הרה"ח אשר אנטשיל פייג – ויזניץ
הר"ר יעקב בער פרידמן – בארא פארק הרה"ח יהושע דוד רוטנר – ויזניץ
הר"ר דוד אריה שטיין -מונסי הר"ר בנימין כץ -עפולה
הרה"ג ישראל ברוך שטיין – וויליאמסבורג | הר"ר אשר חיים רוט – מונסי הר"ר מרדכי דוב כץ – אשדוד | הרה"ח דוד הכט – ויזניץ
הרה"ג יצחק שטיין -וויליאמסבורג | הרה"ח נחמן טויב -וויליאמסבורג הרה"ח צבי (הערשיל) כץ -משב"ק -ויזניץ | הרה"ח אפרים פישל אריה ויינברגר – אשדוד
הרה"ח בנימין מתתיהו רוט – מונסי | הרה"ח יששכר דב שטיינר – מונסי מרת קורניצר -ויזניץ
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 77 76קשר איתן • בראשית תשפ"ז
הר"ר יעקב שמעונוביץ -מונסי
הולדת הבת הר"ר שמעון ורטהיימר -ויזניץ
הרב משה דוד ורטהיימר – ירושלים | הרה"ח יצחק שטרן – ויזניץ
הולדת הבת
הר"ר חיים מאיר שמעונוביץ -וויליאמסבורג | הר"ר יואל קיש -מונסי הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים | הרה"ח שלמה נוימן – בני ברק
הרה"ח משה אהרן רייז -וויליאמסבורג | הרה"ח ברוך יהודה קיש – מונסי
הרה"ח יוסף קליין -מונסי הר"ר ישראל רוזנשטיין -אלעד הר"ר ישראל זיידה -בארא פארק הר"ר יוסף מאיר אלטר אשר -ויזניץ
הרה"ח דוד אריה רוזנשטיין – בני ברק | הר"ר יוסף צבי שוימר -בני ברק הרה"ח דב אשר – מודיעין עילית | הרה"ח חיים מנחם מענדיל ברטלר – ויזניץ
הרה"ח בן ציון זיידה – לינדען
הר"ר ישראל שרייבר -בית שמש הרה"ח בנימין רוזנשטיין – בני ברק | מרת שוימר א"ר חזקיהו ישעי' -בני ברק הרה"ח שמחה טוביה אשר – ויזניץ | הרה"ח אשר לעמיל פולק – ויזניץ
הרב מאיר שרייבר – אשדוד | הרה"ג צבי דוידוביץ – בית שמש הרב אברהם אריה זיידה -ויזניץ הרה"ח יחיאל צבי ברטלר – ויזניץ | הרה"ח משה אובלוקוש – ויזניץ
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | הרה"ח יעקב יהושע נוימן – ירושלים הר"ר מנחם מנדל רייך -בית שמש הרה"ח יצחק זיידה – ויזניץ | הרב דוד אריה אוביץ – בני ברק מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ
הרה"ח חיים מאיר רייך – אשדוד | הרה"ח אליקים אפרים רייך – ויזניץ
הרה"ח דוד זיידה – אשדוד | מרת בהריר אהרה"ג טוביה – בני ברק
הר"ר ישעיהו שרף -עפולה הר"ר אהרן אשר -עפולה
הרה"ח אפרים שרף – ויזניץ | הרה"ח יהושע ברגר – בית שמש הר"ר פנחס שמואל -בארא פארק הר"ר שלום טויסיג -ויזניץ מרת אשר א"ר יוסף שלום – אשדוד | הרה"ח אייזיק יהודה אריה ויזל – ויזניץ
הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ | מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ הרב אברהם שמואל – מונסי | הרב יעקב ציג – בארא פארק מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הר"ר שמעון טויסיג – ויזניץ | הרה"ג צבי רוזנטל – ויזניץ
הרה"ג שמואל ברגר – ויזניץ הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת | הרה"ח אברהם ברוך ציג – מונסי הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ | הרב שמעון צבי נייהוז – ויזניץ
הרה"ג יצחק וידר – ויזניץ | מרת רוזנטל א"ר יעקב שלמה -בני ברק הר"ר אהרן זאב ברקוביץ -מונסי
הרבנית מקראלי -בני ברק הרה"ח אביגדור ברקוביץ – ברוקלין נ .י | .הרב אברהם שמואל – מונסי
הרה"ח נפתלי ברקוביץ – לונדון | הרה"ח חיים יצחק שמואל – צפת
הר"ר שמעון טסלר -מודיעין עילית
הרה"ג ברוך טסלר – אשדוד | הרב אליהו אריה מאיר כהן – מודיעין עילית הר"ר חיים מאיר גלדציילר -מודיעין עילית
ר' אברהם ב"ה זוכה לקורת גג משלו בהחזר חודשי שפוי. הרה"ח אברהם מרדכי צין – בני ברק | הרה"ג יצחק כהן – ירושלים הרה"ח ברוך גלדציילר – ויזניץ | הרה"ח משה יהודה פרנקל – ירושלים
STUTIO CHACHAM
הרה"ג אליעזר שלומוביץ – ויזניץ | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
הר"ר נפתלי גפנר -ויזניץ
ר' יוסף חסך במחזור משכנתא קרוב ל 500,000 -ש"ח.
שמעון שמילוביץ
הר"ר שמעון צבי כהנא -ירושלים הרב אהרן גפנר – ויזניץ | הרב מנחם צבי פריד – ויזניץ
הר"ר אריה כהנא – אלעד | הרב יוסף גנז – ירושלים הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ | מרת גפנר א"ר אברהם
ייעוץ משכנתאות
הרה"ח שמואל ברי"א כהנא – ויזניץ | הרה"ג אלי' איצקוביץ – ויזניץ
058.3260.461 משכנתא חכמה ,ניהול חכם למשכנתא! הר"ר מרדכי מנחם מנדל דסקל -בני ברק
החיסכון שלך -בבהירות שלנו הר"ר ישראל כץ -ביתר עילית הרה"ח יעקב דסקל – ויזניץ | הרה"ח שמעון הכהן וייס – בני ברק
SH0583260461@GMAIL.COM הר"ר יונה בנימין זאב כץ – אלעד | הר"ר יקותיאל מינצברג – ביתר עילית
הרה"ח צבי כץ – ויזניץ | הרה"ח משה בריו"ט ויזל – ויזניץ הר"ר אלקנה הנדלר -ויזניץ
מרת מינצברג א"ר מרדכי – ויזניץ | הרה"ח משה יעקב אייזנבך -ירושלים הר"ר חיים מאיר הנדלר – ירושלים | הרה"ח יהודה אריה שרף – ויזניץ
מרת הנדלר א"ר דוד – ירושלים | הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
הר"ר אשר יונה מאיר -עפולה
הרה"ח יחיאל ינקוביץ -ויזניץ -הולדת הנין עטרת זקנים הרה"ג ישראל מאיער – אשדוד | הרה"ג טוביה משה יהודא גרינוולד – ירושלים
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית
הר"ר מאיר צבי הרצוג -ביתר עילית
הרה"ח חיים אהרן דוד הרצוג – ירושלים | הרב מנחם מאניש הופמן – ביתר
הרה"ח צבי אריה כהנא -ויזניץ -הולדת הנין מרת הרצוג א"ר אשר – בני ברק | הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים
הרה"ח יעקב יהושע נוימן -ירושלים -הולדת הנין והנינה הרב שמעון מייזליש -בארא פארק הרה"ח יצחק הופמן – ויזניץ | מר איילנברג א"ר שמעון יעקב – ירושלים
הרה"ג חיים צבי מייזליש שליט"א – ב"ב | הרה"ג זלמן לייב מייזליש שליט"א -ב"פ הרב שלום חיים טחובר -בני ברק
מרת פולק א"ר יהודה מאיר -ויזניץ -הולדת הנינה מרת אדלר א"ר משה עזרא -בארא פארק -הולדת הנין מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
הרה"ח דוד מאיר פליגמן -ויזניץ -הולדת הנין מרת ארברמן -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ג אב"ד סאטמאר ב"פ שליט"א | כ"ק האדמו"ר מספינקא שליט"א -ב"ב הר"ר יוסף יו"ט ויזל -בית שמש
הרה"ח שלמה זלמן פרידמן -ויזניץ -הולדת הנכדה הרה"ח שמואל יוסף ברכר -ויזניץ -אירוסי נכדה הר"ר דוד ויזל – מודיעין עילית | הר"ר אליהו קליין – בית שמש
הרה"ח שלמה חיים פרקש -קוממיות -הולדת הנינה מרת ברקוביץ א"ר מרדכי אליהו -לונדון -הולדת הנין הר"ר יחיאל מיכאל פוגל -אשדוד הרה"ח אייזיק יהודה אריה ויזל – ויזניץ | מרת פקשר א"ר אברהם מאיר – ויזניץ
הר"ר נפתלי הערץ פוגל – ויזניץ | הר"ר אליהו גוטסמן – אשדוד הרה"ח משה קליין – ירושלים | מרת רייכמן א"ר דוד -ירושלים
הרה"ח יוסף חיים קופמן -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח שמשון גדלוביץ – ירושלים -בר מצוה נכד מרת פוגל א"ר ישראל יהושע – ויזניץ | הרה"ח אהרן גוטסמן -משב"ק – ויזניץ
מרת קליין א"ר גבריאל צבי -מודיעין עילית -הולדת הנין הרה"ח משה אהרן גפנר -ירושלים -הולדת הנין הרה"ח משה שמואל הרשקוביץ – יסודות הר"ר אלימלך ויזל -אשדוד
הרה"ח ישראל ויזל – ויזניץ | הר"ר יונתן יחיאל טובק – אשדוד
הרה"ח ברוך צבי רוזנר -לונדון -אירוסי נכד הרה"ג צבי דוידוביץ -בית שמש -בר מצוה נכד
הר"ר חיים משה פיליפ -עפולה הרה"ח שמעון טובק – ויזניץ | מרת ויזל א"ר אפרים פישל – ויזניץ
הרה"ח אלתר דוד רוט -ויזניץ -בר מצווה נין מרת הרטמן א"ר מנחם מנדל -בני ברק -הולדת הנינה הר"ר יצחק פיליפ – אשדוד | הר"ר יעקב שמשון קליין – אשדוד
מרת רוט א"ר יצחק אייזיק -ויזניץ -בר מצוה נכד הרה"ח ישראל מאיר הרטמן -ויזניץ -הולדת הנכדה הרה"ח ישעיה שלמה פיליפ – ויזניץ | הרה"ח לוי יצחק הרטמן – בני ברק הר"ר מאיר ויזניצר -עפולה
הרה"ח משה אהרן רייז -וויליאמסבורג -הולדת הנין הרה"ח לוי יצחק הרטמן -בני ברק -הולדת הנינה מרת קליין א"ר גבריאל צבי – מודיעין עילית | מרת בלוך א"ר דב – ויזניץ הרה"ג יוסף אהרן ויזניצר – ויזניץ | הרב אהרן גפנר – ויזניץ
מרת בייגל א"ר שמעון – ויזניץ | מרת גפנר א"ר אברהם – ירושלים
הרה"ח משה אריה שטיינברג -אלעד -אירוסי נכד הרה"ח משה שמואל הרשקוביץ – יסודות -בר מצוה נכד הר"ר מנחם דוד פריד -ירושלים
מרת שטרן א"ר עזריאל -ויזניץ -בר מצווה נין הרה"ח יצחק ברוך ויזל -ויזניץ -אירוסי נכדה הרה"ח ישראל יצחק פריד – לונדון | הר"ר בונים לוין -ירושלים הר"ר אשר יונה ויינברגר -בית שמש
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח יהודה זולדן -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח נתן נטע ויינברגר – ביתר עילית | הרה"ג משה יעקב גרינברגר – ירושלים
הר"ר מרדכי פרידמן -אשדוד מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית | הרה"ג קלונימוס קלמן וייס – ב"ש
הרב שמואל צבי פרידמן – אלעד | הרה"ח חיים מאיר ויזל – אשדוד הרה"ג ישראל גרינברגר – אלעד | הרה"ג יוסף אריה דויטש – ירושלים
הרה"ח שלמה זלמן פרידמן – ויזניץ | הרה"ח נחמן אפל – ויזניץ
הרה"ח מנחם זאב ויזל – בני ברק | הרה"ח אברהם אהרן יצחק פלברבוים – ויזניץ הר"ר יונה ויינר -עפולה
הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר – ויזניץ | הרה"ח אשר זליג טובק – אלעד
הר"ר שמעון עקיבא ציג -לונדון הרה"ח משה דוד טובק – ויזניץ
הרב ישראל ציג – לונדון | הר"ר ישראל ברקוביץ – לונדון
הרה"ח אברהם ברוך ציג – מונסי הר"ר שמעון ויינר -עפולה
הרה"ח אלכסנדר ויינר – ויזניץ
הר"ר ישראל רוזנר
הרה"ח יוסף יהושע רוזנר -ציריך | הר"ר אברהם אבא שלזינגר -לונדון הר"ר יהושע ורטהיימר -אשדוד
הר"ר יששכר משה ורטהיימר – אלעד | הר"ר אברהם ויין – אשדוד
הר"ר נפתלי הערצל רוזנפלד -בית שמש הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים
הרב חיים רוזנפלד – בני ברק | הרב מאיר דב רכניצר – ירושלים
הרה"ח ר' יוסף שלמה רכניצר – בני ברק
בראשית תשפ"ז • קשר איתן 79 78קשר איתן • בראשית תשפ"ז
בס"ד
ה+ארץ +תוהו ו++בוהו וחושך
ו+רוח אלוקי+ם
+די +מר+ח+פת +על +פני
+פארט+א+גס יו+דן
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי 'בוקר 'תורת משה' י+הי ח+++לקי ע+מכ+ם!
