gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: בראשית (2026-10-05)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכ ‪ -‬בראשית תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫צדיקים הוא חפץ‪ ,‬והיינו שראה את האור שיש במעשיהם‬ ‫מאבי רבינו מרן הק' מהוניאד זצ"ל‬ ‫הטובים של הצדיקים‪ ,‬ושלא כמעשיהם הטובים של הרשעים‬ ‫לנעוץ סוף התורה לתחילתה‪ ,‬נראה על פי מה שכתב‬ ‫שארס מונח בהם‪ ,‬וצריך לדונם לכף חובה‪ ,‬וכמו שכתב בפירוש‬ ‫בבינה לעתים (דרוש כט)‪ ,‬כי הניסים חוץ מגדר הטבע‪ ,‬אינם‬ ‫המשניות להרמב"ם (אבות א‪ ,‬ו)‪( .‬עטרת יהושע לקוטים‪ ,‬עמוד קצב‪):‬‬ ‫נפלאים אלא לעינינו‪ ,‬שאין אנו רגילים בהם‪ ,‬אבל לגבי יכלתו‬ ‫*‬ ‫יתברך‪ ,‬אין כאן שום דבר זולת טבע ההווה ומורגל תמיד‪ ,‬שהרי‬ ‫זה ספר תולדות אדם‪ .‬נראה לבאר על פי דברי המגיד‬ ‫גם טבע העולם אינו אלא בריאה ממנו יתברך‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וזהו‬ ‫ממעזריטש (מגיד דבריו ליעקב‪ ,‬אות רכז)‪ ,‬כי עיקר האדם הוא הדם שבו‪,‬‬ ‫שנאמר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה‪,‬‬ ‫ולמה נקרא 'אדם' ולא דם‪ ,‬אלא שעל ידי התפילה הוא מתדבק‬ ‫שהיה עושה נסים ונפלאות יוצאים מגדר הטבע‪ ,‬אולם כל זה לא‬ ‫באלופו של עולם‪ ,‬ומתחברת האל"ף אליו‪ ,‬ונקרא 'אדם'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫היה אלא לעיני כל ישראל‪ ,‬היינו לגבי דידן שלא הורגלנו בכך‪,‬‬ ‫והנה בדגל מחנה אפרים (כאן) כתב‪ ,‬כי 'ספר' בגימטריא 'שם'‪,‬‬ ‫אבל לגבי יכלתו יתברך אין כאן שום דבר זולת הטבע ההווה‬ ‫ושם הוא הנשמה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ועיין שם מה שפירש לדרכו‪ .‬ואיתא‬ ‫ומורגל‪ ,‬שהרי בראשית ברא 'אלהים' בגימטריא 'הטבע'‪ ,‬והיינו‬ ‫בגמרא (תענית ב‪' ).‬איזהו עבודה שבלב זה תפילה'‪ .‬ונמצא כי‬ ‫שגם טבע העולם ברא אלהים‪ ,‬ועל כן גם הנסים הנוראים אינם‬ ‫התפילה אינה כשאר המצוות שאדם מקיימם בכלי הגוף‪ ,‬אלא‬ ‫לגבי השי"ת אלא כטבע המורגל‪( .‬עטרת יהושע בראשית‪ ,‬עמוד א‪).‬‬ ‫עיקר עבודתה הוא על ידי הנשמה‪ ,‬להתפלל בתוכיות הלב‬ ‫*‬ ‫ובכוונה‪ .‬וזהו שנאמר זה 'ספר' בגימטריא 'שם'‪ ,‬ושם היא‬ ‫במדרש (ילקוט בראשית‪ ,‬ד) איתא‪' :‬והארץ היתה תהו ובהו'‬ ‫הנשמה‪ .‬ואמר הכתוב שכאשר תעבוד את השי"ת בעבודה‬ ‫זה מעשיהם של רשעים‪' ,‬ויאמר אלקים יהי אור' זה מעשיהם‬ ‫הנעשית על ידי הנשמה‪ ,‬והיא התפילה‪ ,‬תולדות אדם‪ .‬פירוש‬ ‫של צדיקים‪ ,‬אבל איני יודע באיזה מהן חפץ יותר‪ ,‬ממה דכתיב‬ ‫יהא נולד לך השם 'אדם'‪ ,‬כי על ידי התפילה תתדבק באלופו של‬ ‫'וירא אלקים את האור כי טוב'‪ ,‬הוי במעשיהם של צדיקים הוא‬ ‫עולם‪ ,‬ותיתוסף לך אות אל"ף על שמך וכאמור‪( .‬עטרת יהושע‬ ‫חפץ‪ ,‬ע"כ‪ .‬והוא תמוה‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬עמוד טז‪[ ):‬אמר הכותב‪ :‬כשהשמיע רבינו דבר תורה זה‪ ,‬אירע‬ ‫ויש לבאר על פי מה שכתב בדברי יחזקאל (פרשת תולדות‪,‬‬ ‫המאורע המפליא שתיארנו בספר 'משה רעיא מהימנא ‪ -‬פרקי עבודה' (עמוד‬ ‫קנו)‪ ,‬בזה הלשון‪ :‬בסעודה שלישית פרשת בראשית ה'תשנ"ג לפ"ג‪ ,‬ישב רבינו‬ ‫בהפטרה) בביאור הכתוב (מלאכי א‪ ,‬ב) 'הלוא אח עשו ליעקב ואוהב‬ ‫והשמיע דברי תורה לקהל עדתו‪ .‬כנודע היה קול רבינו קול דממה דקה‪ ,‬ולא‬ ‫את יעקב ואת עשו שנאתי'‪ .‬פירוש‪ ,‬אפילו במה שעשו הוא אח‬ ‫נשמע אלא קרוב אליו‪ ,‬ואחד המסובים שקולו של רבינו לא הגיע אליו‪ ,‬החל‬ ‫ליעקב‪ ,‬היינו שעושה תקנות בעיר‪ ,‬שזה שייך ליעקב‪ ,‬כי עליו‬ ‫לשוחח עם חבירו בקול רם‪ ,‬והשיחה הפריעה להמשך אמירת התורה‪.‬‬ ‫מוטל לתקן תקנות בעולם‪ ,‬אעפ"כ 'ואוהב את יעקב ואת עשו‬ ‫כשהשיחה נמשכה זמן רב ולא פסקה‪ ,‬רתח רבינו בריתחא דאורייתא‪ ,‬והפסיק‬ ‫באמצע אמירת התורה‪ .‬לאחר ברכת המזון ניגש המשוחח לפייס את רבינו‪,‬‬ ‫שנאתי'‪ ,‬כי כל התקנות של עשו הם מחריבין את העולם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אך רבינו לא התרצה אליו‪ ,‬אלא גער בו בנזיפה‪ ,‬ובתוך הדברים אמר לו‪" :‬וכי‬ ‫וזו כוונת המדרש 'והארץ היתה תהו ובהו' זה מעשיהם‬ ‫לכבוד עצמ י אני אומר דברי תורה? והלא איני אומר אלא לכבוד בורא כל‬ ‫של רשעים‪ ,‬היינו מעשיהם הטובים של הרשעים‪ ,‬שעושים‬ ‫העולמים!" ‪ - - -‬היתה זו פליטת פה נדירה‪ ,‬בה גילה רבינו רום מדרגתו‬ ‫תקנות בעיר‪ ,‬וסלקא דעתך שיחפוץ הקב"ה בהן‪ ,‬אבל כשהוא‬ ‫באמירת דברי תורה ברבים‪ ,‬שכולה קודש בלתי לה' לבדו!]‪.‬‬ ‫אומר 'וירא אלקים את האור כי טוב'‪ ,‬הוי במעשיהם של‬ ‫*‬ ‫כאן לסוגיא‪ ,‬אם צריך שלא יהא היין מצוי כדי שיהא למשקים אחרים דין‬ ‫חמר מדינה‪ ,‬כי כבר פשט המנהג בכל תפוצות ישראל לקדש על יין שרף‬ ‫מי שהוא מברר מקחו של צדיק‬ ‫גם במקום שהיין מצוי‪ ,‬ואין אחר המנהג כלום]‪.‬‬ ‫כאילו מקיים עשרת הדברות‬ ‫(בראשית רבה נח‪ ,‬ח)‬ ‫ולפי זה‪ ,‬בימינו אלה‪ ,‬שאין שתיית מי דבש נהוגה כל כך‪ ,‬ומכל שכן‬ ‫במרא דעובדא (חלק ג עמוד רמד‪ ,‬אות צב) הובא מה שסיפר רבינו בזה‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שהמשקה אינו נמצא בכלל‪ ,‬אין לקדש עליו‪ .‬ולסמוך על שיטה‬ ‫הלשון‪ :‬בשבת מברכים חודש חשון‪ ,‬וכן בשבת שחל בה ראש חודש חשון‪,‬‬ ‫יחידאה‪ ,‬שאין צריך חמד מדינה בקידוש היום‪ ,‬ודאי אינו נכון‪.‬‬ ‫היה זקיני הק' מנאסויד זצ"ל מקדש בסעודת היום על מי דבש ('מעיד')‪,‬‬ ‫אולם כאן המקום לגלות את הסוד‪ ,‬שבאמת היה גם רבינו מקדש בשבת‬ ‫משום שצירוף שם הוי"ה של חודש חשון יוצא מהפסוק (דברים כו‪ ,‬טו‪-‬טז)‬ ‫שמברכים בו חודש חשון‪ ,‬על מי דבש‪ ,‬וגם בשנות מגוריו בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ו'דבש ה'יום ה'זה י'קו"ק‪.‬‬ ‫והיה מבקש מאנשי שלומו בחוץ לארץ‪ ,‬לשלוח לו את המשקה ארצה‪ ,‬כדי‬ ‫והנה בדין קידוש והבדלה על מי דבש‪ ,‬כתב במשנה ברורה (סימן רצו‪,‬‬ ‫שיוכל לקדש עליו‪.‬‬ ‫ס"ק ט) בזה הלשון‪ :‬ואפילו מי דבש לא הוי חמר מדינה אלא במדינות‬ ‫ומכל מקום לא רצינו לפרסם מנהג זה‪ ,‬וכל שכן שלא להדפיסו בזמירות‬ ‫שרגילין לשתותן‪ ,‬אבל במקום שאין שותין אותו אלא לפרקים‪ ,‬לא הוי חמר‬ ‫לשבת 'עטרת יהושע'‪ ,‬כדי שלא יבואו אחרים לנהוג כן‪ ,‬וסמכנו בזה על מה‬ ‫מדינה‪ ,‬וגרע משכר‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וכן הוא הסכמת כל הפוסקים‪.‬‬ ‫שכתב הרה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זצ"ל בספרו 'סור מרע ועשה טוב' (ד"ה‬ ‫וידוע כי בגלילות ההמה באותן השנים‪ ,‬היתה שתית מי דבש נפוצה‬ ‫עוד בענין) בזה הלשון‪ :‬אם ראית אשר הרב עושה לעצמו איזה דבר שלא‬ ‫מאוד‪ ,‬ואם כן כדין עשה מרן הק' מנאסויד זצ"ל שקידש עליהם‪[ ,‬ולא ניכנס‬ ‫כמה מתלמידי רבינו היה בלבם עלינו על כך‪ ,‬וגם אנו התלבטנו רבות בזה‪,‬‬ ‫כדרך התורה‪ ,‬כגון אם מאחר זמן התפלה ‪ ...‬הגם שהרב הוא צדיק‬ ‫אבל ההחלטה הסופית היתה כדלעיל]‪.‬‬ ‫ומפורסם‪ ,‬לא תעבור אתה על דברי תורה ודברי חכמים חס ושלום אפילו‬ ‫אולם זה עתה זכינו לשמוע מפי שני עדים נאמנים‪ ,‬הלא הם‪ :‬המשב"ק‬ ‫על תנועה אחת‪ ,‬והרב הצדיק שעושה‪ ,‬באפשר הוא בהוראת שעה ‪ ...‬וצריך‬ ‫הנאמן הרה"ח מוה"ר ישראל יוסף אייזדארפער שליט"א‪ ,‬והתלמיד החביב‬ ‫אתה לדונו לכף זכות‪ ,‬וחלילה חס ושלום להרהר אחריו‪ ,‬אבל אתה לא תעשה‬ ‫הרה"ח מוה"ר ישעיה שטערן שליט"א‪ ,‬כי ידוע להם‪ ,‬שרבינו היה מצווה‬ ‫כמעשהו נגד התורה‪ ,‬עד שתשא ותתן עמו על מה ולמה הוא עושה כן‪,‬‬ ‫לאחד המסובים לקדש תחילה על היין‪ ,‬ושמע ממנו‪ ,‬ורק אחר כך היה‬ ‫עכ"ד‪ .‬ועיין שם באריכות גדולה‪ ,‬והדברים עתיקין‪.‬‬ ‫מקדש על מי הדבש‪.‬‬ ‫והוא הדין לגבי דידן‪ ,‬חשבנו כי ודאי רבינו טעמו ונימוקו עמו‪ ,‬שלא‬ ‫ומעתה שוב הכל על מקומו בא בשלום‪ ,‬ולא יצא עוד מכשול מהדפסת‬ ‫רצה לשנות אף כמלוא נימא ממה שראה אצל אבותיו הקדושים‪ ,‬אבל ודאי‬ ‫המנהג‪ ,‬ויבואו רבים וינהגו במעשי הצדיקים קדושי עליון נ"ע‪.‬‬ ‫לא ניחא ליה שינהגו אחרים כמותו‪ ,‬בדבר שאין לו שורש בהלכה‪[ .‬ואם כי‬ ‫ובחרת בחיים‬ ‫פעולותיו הכבירות של רבינו נגד הבחירות האסורות לכנסת המינים‬ ‫רופא מומחה‪ ,‬אשר כל החולים היו פונים אליו‪ ,‬והוא היה נותן להם סמי‬ ‫ביום כ"ג תמוז שנת תשד"מ לפ"ק‪ ,‬התקיימו בפעם הי"א הבחירות‬ ‫רפואה‪ ,‬ומרפאם‪ .‬פעם אירע שהרופא נאלץ לעזוב את המדינה‪ ,‬ובאו‬ ‫האסורות לכנסת המינים‪ .‬בבחירות אלו‪ ,‬נתנו שבע שנות השובע‪ ,‬בהן‬ ‫אנשים חולים לבקש עזרתו‪ ,‬אבל בקשוהו ולא מצאוהו‪ .‬ויטכסו עצה‬ ‫היו המפלגות הדתיות שותפים מלאים בממשלת המינים‪ ,‬ותוגמלו על‬ ‫לחקור ולדרוש איזה רעצעפטן היה רגיל לתת בחוליים כאלו‪ ,‬ועשו כפי‬ ‫כך בהטבות כספיות מפליגות‪ ,‬את אותותן‪ ,‬כאשר התמרמרות חלה‬ ‫שהיה רגיל לייעץ‪ ,‬לא הפילו דבר ארצה‪ ,‬ונתרפאו‪ .‬והנמשל‪ ,‬כי הצדיק‬ ‫בקרב חלק מנאמניהן‪ ,‬והם גמרו אומר שלא להשתתף בבחירות בזאת‬ ‫הלך מאתנו‪ ,‬ואי אפשר עוד לדרוש מאתו סמי רפואה לתחלואי הנפש‪,‬‬ ‫הפעם‪ .‬אך לעומת זאת‪ ,‬אצל אלו שנשארו נאמנים למפלגה‪ ,‬בער יצר‬ ‫והעצה היחידה היא לחקור אחר סמי הרפואה שהיה רגיל לתת בחיים‬ ‫הבחירות ביתר שאת‪ ,‬והם השקיעו מאמץ אדיר למשוך את ההמונים‬ ‫חיותו‪ ,‬ולהתנהג על פיהם‪.‬‬ ‫אל הבחירות‪ ,‬בכדי שמפלגתם לא תפסיד מכחה בכנסת המינים‪.‬‬ ‫רבינו סיים את דבריו בהתרגשות‪ ,‬והכריז בקול רעש ובלהט קודש‪:‬‬ ‫בדברות הקודש שרבינו נשא בעצרת המחאה הקבועה נגד‬ ‫שם היה המדובר רק ברעצעפטן בעל פה‪ ,‬הם דיבורי הקודש שהיה‬ ‫ההשתתפות בבחירות‪ ,‬הוא האריך כתמיד בחומר האיסור שבדבר‪,‬‬ ‫הרה"ק מהרי"ד רגיל להדריך בהם את בני ישראל‪ .‬ועל אחת כמה וכמה‬ ‫ובטוב טעם הסביר‪ ,‬כי עלינו לאחוז בהוראת קדשו של רבינו הק'‬ ‫לעניננו‪ ,‬שרבינו הק' השאיר לנו את הרעצעפט בכתב‪ ,‬הוא הספר הקדוש‬ ‫מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬גם עתה כשהוא כבר בעלמא דקשוט‪.‬‬ ‫'ויואל משה'‪ ,‬שודאי יש להזהר להתנהג על פיו‪ ,‬ולא לזוז ממנו כמלא‬ ‫רבינו הזכיר בדבריו את המשל שנשא רבינו הק' מסאטמאר‬ ‫נימא‪ ,‬ורק אז נלך לבטח דרכינו‪.‬‬ ‫בהספדו על הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל‪ .‬משל למדינה שהיה בה‬ ‫חדשות אני מגיד‬ ‫סיפורים וענינים מרבינו שעדיין לא נשמעו ברבים‬ ‫זמן מועט במשך היום‪ .‬כששאלוהו לפשר השינוי‪ ,‬השיב כי הוא‬ ‫לפנינו עובדא שהעתקנו מהספר 'מתורתו של רבי פינחס'‬ ‫עושה זאת על פי הוראת רבינו [מהר"פ עפשטיין]‪ ,‬שאמר לו‪" :‬אין‬ ‫[על הגאון האדיר מהר"פ עפשטיין זצ"ל הראב"ד]‬ ‫בית דין דארף מען קומען אויסגערוט"‪[ .‬אמר הכותב‪ :‬משך שינתו של‬ ‫במשך‬ ‫נוהג‬ ‫הג"ר משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים היה‬ ‫רבינו בלילה‪ ,‬היה בין שעה לשעתיים (!)‪ ,‬כעדות תלמידים רבים שעקבו‬ ‫היה‬ ‫בלילה‬ ‫שנים רבות שלא לנוח כלל במשך שעות היום‪ ,‬ואף‬ ‫ממעט בשינה‪ .‬אך מיד כשהתמנה לדיין‪ ,‬שינה מנהגו‪ ,‬והחל לישון אחריו!]‬ ‫נועם שיח‬ ‫ש יחות קודש וסיפורי צדיקים‬ ‫שנשמעו מ פי רבינו‬ ‫מהעולם?"‪ .‬ענהו הרה"ק מצאנז‪" :‬אני אדאג עבורם שיקבלו משרות‬ ‫להילולת ה רה"ק בעל צמח צדיק ז צ"ל מוויזניצא ‪ -‬כט ת ש רי‬ ‫רבנות"‪ .‬ראה הרה"ק מדזיקוב שאינו יכול לפעול אצלו להתפלל‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד שנו‪ ,‬אות ד‬ ‫עבורו‪ ,‬ואמר‪" :‬האם יודע מר‪ ,‬שכאשר אני מזמר בשבת הפיוט 'אל‬ ‫כשהיה מרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל אצל הרה"ק מרוזין‬ ‫אדון' [ויש אומרים הפיוט 'אין קצבה' בימים הנוראים]‪ ,‬מלאכים‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הראה לו הרה"ק מרוזין את חתנו הצמח צדיק‪ ,‬כשהוא ישן‪.‬‬ ‫ושרפים מוחאים כף יחד אתי‪ .‬ובאם אסתלק מהעולם‪ ,‬תחסר‬ ‫ואמר הרה"ק מצאנז‪" :‬ער שלאפט שיין"‪.‬‬ ‫להשי"ת נחת רוח זו"‪ .‬נענה הרה"ק מצאנז ואמר‪" :‬זהו אכן דבר גדול‪.‬‬ ‫להילולת הגה"צ רבי ישראל שפירא ז צ"ל מ בלאזוב ‪ -‬ב' חשון‬ ‫ואם כך‪ ,‬מוכרחני לילך לטבול במקוה"‪ .‬ויהי כשחזר הרה"ק מצאנז‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד תל‪ ,‬אות ל‬ ‫מטבילתו‪ ,‬אמר שפעל ישועה עבורו‪ ,‬והרה"ק מדזיקוב אכן האריך‬ ‫שמעתי מכ"ק האדמו"ר מבלאזשוב רבי ישראל שפירא זצ"ל‪,‬‬ ‫לחיות עוד חמש עשרה שנה‪ ,‬ויש אומרים עשרים שנה‪.‬‬ ‫עובדא דהוה אצלו כאשר היסב פעם בסעודת שבת קודש אצל זקינו‬ ‫להילולת הג און רבי יהודה מאדערן ז צ"ל מ סיגעט ‪ -‬ד' חשון‬ ‫הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא זצ"ל אב"ד בלאזוב ובעל צבי לצדיק‪,‬‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמוד ט‪ ,‬אות ח‬ ‫ואמר בעת האכילה‪" :‬לכבוד שבת קודש"‪ .‬אמר לו זקינו הצבי לצדיק‬ ‫הגאון המפורסם רבי יהודה מאדערן זצ"ל מסיגעט בעל זכרון‬ ‫בלשון קדשו‪" :‬האם אכן אינך אוכל אלא לכבוד שבת? נושכים את‬ ‫שמואל‪ ,‬היה חריף עצום שאין כדוגמתו‪ ,‬והיה מתווכח רבות עם מרן‬ ‫השפתיים‪ ,‬ואין מוציאים תיבות אלו מהפה!"‪.‬‬ ‫הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל בלימוד‪ .‬פעם התעצמו בוויכוח מאד‪,‬‬ ‫להילולת הרה"ק רבי אליעזר הורוויץ זצ"ל מדיזקוב ‪ -‬ג' חשון‬ ‫ובה בעת היתה בחוץ סערת רעמים וברקים‪ ,‬והזכרון שמואל לא רצה‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד שעה‪ ,‬אות ו‬ ‫פעם חלה הרה"ק מדזיקוב‪ ,‬ומרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל להודות להרה"ק מצאנז‪ ,‬עד כי ריתחא דאורייתא קא מרתח ביה‬ ‫בא לבקרו‪ .‬אמר לו הרה"ק מדזיקוב‪" :‬יתפלל נא מר עלי שאזכה בהרה"ק מצאנז‪ ,‬והזדעק‪" :‬א דונער זאל נישט אריין קראכן אין דיר"‪.‬‬ ‫לרפואה"‪ .‬ענהו הרה"ק מצאנז‪" :‬הלא המיתה אינה אלא כאדם ויהי באמרו דברים אלו‪ ,‬נשמע קול רעם אדיר וחזק‪ ,‬והברק פגע סמוך‬ ‫הפושט מלבוש אחד ולובש מלבוש אחר‪ ,‬ואין לכבודו לירא ממנה"‪ .‬ממש למקום עמדו של הזכרון שמואל‪ ,‬עד כי העץ שהיה במקום‬ ‫אמר הרה"ק מדזיקוב‪" :‬ומי ידאג לפרנסת צאצאיי באם אסתלק התלקח‪ ,‬אך הוא עצמו לא נפגע בנס‪ ,‬וכמאמר הרה"ק מצאנז‪.‬‬