זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — בראשית (2026-10-05)

גליון קכ -בראשית תשפ"ז
אמרות טהורות
צדיקים הוא חפץ ,והיינו שראה את האור שיש במעשיהם מאבי רבינו מרן הק' מהוניאד זצ"ל
הטובים של הצדיקים ,ושלא כמעשיהם הטובים של הרשעים לנעוץ סוף התורה לתחילתה ,נראה על פי מה שכתב
שארס מונח בהם ,וצריך לדונם לכף חובה ,וכמו שכתב בפירוש בבינה לעתים (דרוש כט) ,כי הניסים חוץ מגדר הטבע ,אינם
המשניות להרמב"ם (אבות א ,ו)( .עטרת יהושע לקוטים ,עמוד קצב): נפלאים אלא לעינינו ,שאין אנו רגילים בהם ,אבל לגבי יכלתו
* יתברך ,אין כאן שום דבר זולת טבע ההווה ומורגל תמיד ,שהרי
זה ספר תולדות אדם .נראה לבאר על פי דברי המגיד גם טבע העולם אינו אלא בריאה ממנו יתברך ,עכ"ד .וזהו
ממעזריטש (מגיד דבריו ליעקב ,אות רכז) ,כי עיקר האדם הוא הדם שבו, שנאמר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה,
ולמה נקרא 'אדם' ולא דם ,אלא שעל ידי התפילה הוא מתדבק שהיה עושה נסים ונפלאות יוצאים מגדר הטבע ,אולם כל זה לא
באלופו של עולם ,ומתחברת האל"ף אליו ,ונקרא 'אדם' ,עכ"ד. היה אלא לעיני כל ישראל ,היינו לגבי דידן שלא הורגלנו בכך,
והנה בדגל מחנה אפרים (כאן) כתב ,כי 'ספר' בגימטריא 'שם', אבל לגבי יכלתו יתברך אין כאן שום דבר זולת הטבע ההווה
ושם הוא הנשמה ,עכ"ד .ועיין שם מה שפירש לדרכו .ואיתא ומורגל ,שהרי בראשית ברא 'אלהים' בגימטריא 'הטבע' ,והיינו
בגמרא (תענית ב' ).איזהו עבודה שבלב זה תפילה' .ונמצא כי שגם טבע העולם ברא אלהים ,ועל כן גם הנסים הנוראים אינם
התפילה אינה כשאר המצוות שאדם מקיימם בכלי הגוף ,אלא לגבי השי"ת אלא כטבע המורגל( .עטרת יהושע בראשית ,עמוד א).
עיקר עבודתה הוא על ידי הנשמה ,להתפלל בתוכיות הלב *
ובכוונה .וזהו שנאמר זה 'ספר' בגימטריא 'שם' ,ושם היא במדרש (ילקוט בראשית ,ד) איתא' :והארץ היתה תהו ובהו'
הנשמה .ואמר הכתוב שכאשר תעבוד את השי"ת בעבודה זה מעשיהם של רשעים' ,ויאמר אלקים יהי אור' זה מעשיהם
הנעשית על ידי הנשמה ,והיא התפילה ,תולדות אדם .פירוש של צדיקים ,אבל איני יודע באיזה מהן חפץ יותר ,ממה דכתיב
יהא נולד לך השם 'אדם' ,כי על ידי התפילה תתדבק באלופו של 'וירא אלקים את האור כי טוב' ,הוי במעשיהם של צדיקים הוא
עולם ,ותיתוסף לך אות אל"ף על שמך וכאמור( .עטרת יהושע חפץ ,ע"כ .והוא תמוה ,וצריך ביאור.
בראשית ,עמוד טז[ ):אמר הכותב :כשהשמיע רבינו דבר תורה זה ,אירע ויש לבאר על פי מה שכתב בדברי יחזקאל (פרשת תולדות,
המאורע המפליא שתיארנו בספר 'משה רעיא מהימנא -פרקי עבודה' (עמוד
קנו) ,בזה הלשון :בסעודה שלישית פרשת בראשית ה'תשנ"ג לפ"ג ,ישב רבינו
בהפטרה) בביאור הכתוב (מלאכי א ,ב) 'הלוא אח עשו ליעקב ואוהב
והשמיע דברי תורה לקהל עדתו .כנודע היה קול רבינו קול דממה דקה ,ולא את יעקב ואת עשו שנאתי' .פירוש ,אפילו במה שעשו הוא אח
נשמע אלא קרוב אליו ,ואחד המסובים שקולו של רבינו לא הגיע אליו ,החל ליעקב ,היינו שעושה תקנות בעיר ,שזה שייך ליעקב ,כי עליו
לשוחח עם חבירו בקול רם ,והשיחה הפריעה להמשך אמירת התורה. מוטל לתקן תקנות בעולם ,אעפ"כ 'ואוהב את יעקב ואת עשו
כשהשיחה נמשכה זמן רב ולא פסקה ,רתח רבינו בריתחא דאורייתא ,והפסיק
באמצע אמירת התורה .לאחר ברכת המזון ניגש המשוחח לפייס את רבינו,
שנאתי' ,כי כל התקנות של עשו הם מחריבין את העולם ,עכ"ד.
אך רבינו לא התרצה אליו ,אלא גער בו בנזיפה ,ובתוך הדברים אמר לו" :וכי וזו כוונת המדרש 'והארץ היתה תהו ובהו' זה מעשיהם
לכבוד עצמ י אני אומר דברי תורה? והלא איני אומר אלא לכבוד בורא כל של רשעים ,היינו מעשיהם הטובים של הרשעים ,שעושים
העולמים!" - - -היתה זו פליטת פה נדירה ,בה גילה רבינו רום מדרגתו תקנות בעיר ,וסלקא דעתך שיחפוץ הקב"ה בהן ,אבל כשהוא
באמירת דברי תורה ברבים ,שכולה קודש בלתי לה' לבדו!].
אומר 'וירא אלקים את האור כי טוב' ,הוי במעשיהם של
*
כאן לסוגיא ,אם צריך שלא יהא היין מצוי כדי שיהא למשקים אחרים דין
חמר מדינה ,כי כבר פשט המנהג בכל תפוצות ישראל לקדש על יין שרף מי שהוא מברר מקחו של צדיק
גם במקום שהיין מצוי ,ואין אחר המנהג כלום]. כאילו מקיים עשרת הדברות
(בראשית רבה נח ,ח)
ולפי זה ,בימינו אלה ,שאין שתיית מי דבש נהוגה כל כך ,ומכל שכן במרא דעובדא (חלק ג עמוד רמד ,אות צב) הובא מה שסיפר רבינו בזה
בארץ ישראל ,שהמשקה אינו נמצא בכלל ,אין לקדש עליו .ולסמוך על שיטה הלשון :בשבת מברכים חודש חשון ,וכן בשבת שחל בה ראש חודש חשון,
יחידאה ,שאין צריך חמד מדינה בקידוש היום ,ודאי אינו נכון. היה זקיני הק' מנאסויד זצ"ל מקדש בסעודת היום על מי דבש ('מעיד'),
אולם כאן המקום לגלות את הסוד ,שבאמת היה גם רבינו מקדש בשבת משום שצירוף שם הוי"ה של חודש חשון יוצא מהפסוק (דברים כו ,טו-טז)
שמברכים בו חודש חשון ,על מי דבש ,וגם בשנות מגוריו בארץ ישראל, ו'דבש ה'יום ה'זה י'קו"ק.
והיה מבקש מאנשי שלומו בחוץ לארץ ,לשלוח לו את המשקה ארצה ,כדי והנה בדין קידוש והבדלה על מי דבש ,כתב במשנה ברורה (סימן רצו,
שיוכל לקדש עליו. ס"ק ט) בזה הלשון :ואפילו מי דבש לא הוי חמר מדינה אלא במדינות
ומכל מקום לא רצינו לפרסם מנהג זה ,וכל שכן שלא להדפיסו בזמירות שרגילין לשתותן ,אבל במקום שאין שותין אותו אלא לפרקים ,לא הוי חמר
לשבת 'עטרת יהושע' ,כדי שלא יבואו אחרים לנהוג כן ,וסמכנו בזה על מה מדינה ,וגרע משכר ,עכ"ד .וכן הוא הסכמת כל הפוסקים.
שכתב הרה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זצ"ל בספרו 'סור מרע ועשה טוב' (ד"ה וידוע כי בגלילות ההמה באותן השנים ,היתה שתית מי דבש נפוצה
עוד בענין) בזה הלשון :אם ראית אשר הרב עושה לעצמו איזה דבר שלא מאוד ,ואם כן כדין עשה מרן הק' מנאסויד זצ"ל שקידש עליהם[ ,ולא ניכנס
כמה מתלמידי רבינו היה בלבם עלינו על כך ,וגם אנו התלבטנו רבות בזה, כדרך התורה ,כגון אם מאחר זמן התפלה ...הגם שהרב הוא צדיק
אבל ההחלטה הסופית היתה כדלעיל]. ומפורסם ,לא תעבור אתה על דברי תורה ודברי חכמים חס ושלום אפילו
אולם זה עתה זכינו לשמוע מפי שני עדים נאמנים ,הלא הם :המשב"ק על תנועה אחת ,והרב הצדיק שעושה ,באפשר הוא בהוראת שעה ...וצריך
הנאמן הרה"ח מוה"ר ישראל יוסף אייזדארפער שליט"א ,והתלמיד החביב אתה לדונו לכף זכות ,וחלילה חס ושלום להרהר אחריו ,אבל אתה לא תעשה
הרה"ח מוה"ר ישעיה שטערן שליט"א ,כי ידוע להם ,שרבינו היה מצווה כמעשהו נגד התורה ,עד שתשא ותתן עמו על מה ולמה הוא עושה כן,
לאחד המסובים לקדש תחילה על היין ,ושמע ממנו ,ורק אחר כך היה עכ"ד .ועיין שם באריכות גדולה ,והדברים עתיקין.
מקדש על מי הדבש. והוא הדין לגבי דידן ,חשבנו כי ודאי רבינו טעמו ונימוקו עמו ,שלא
ומעתה שוב הכל על מקומו בא בשלום ,ולא יצא עוד מכשול מהדפסת רצה לשנות אף כמלוא נימא ממה שראה אצל אבותיו הקדושים ,אבל ודאי
המנהג ,ויבואו רבים וינהגו במעשי הצדיקים קדושי עליון נ"ע. לא ניחא ליה שינהגו אחרים כמותו ,בדבר שאין לו שורש בהלכה[ .ואם כי
ובחרת בחיים
פעולותיו הכבירות של רבינו נגד הבחירות האסורות לכנסת המינים
רופא מומחה ,אשר כל החולים היו פונים אליו ,והוא היה נותן להם סמי ביום כ"ג תמוז שנת תשד"מ לפ"ק ,התקיימו בפעם הי"א הבחירות
רפואה ,ומרפאם .פעם אירע שהרופא נאלץ לעזוב את המדינה ,ובאו האסורות לכנסת המינים .בבחירות אלו ,נתנו שבע שנות השובע ,בהן
אנשים חולים לבקש עזרתו ,אבל בקשוהו ולא מצאוהו .ויטכסו עצה היו המפלגות הדתיות שותפים מלאים בממשלת המינים ,ותוגמלו על
לחקור ולדרוש איזה רעצעפטן היה רגיל לתת בחוליים כאלו ,ועשו כפי כך בהטבות כספיות מפליגות ,את אותותן ,כאשר התמרמרות חלה
שהיה רגיל לייעץ ,לא הפילו דבר ארצה ,ונתרפאו .והנמשל ,כי הצדיק בקרב חלק מנאמניהן ,והם גמרו אומר שלא להשתתף בבחירות בזאת
הלך מאתנו ,ואי אפשר עוד לדרוש מאתו סמי רפואה לתחלואי הנפש, הפעם .אך לעומת זאת ,אצל אלו שנשארו נאמנים למפלגה ,בער יצר
והעצה היחידה היא לחקור אחר סמי הרפואה שהיה רגיל לתת בחיים הבחירות ביתר שאת ,והם השקיעו מאמץ אדיר למשוך את ההמונים
חיותו ,ולהתנהג על פיהם. אל הבחירות ,בכדי שמפלגתם לא תפסיד מכחה בכנסת המינים.
רבינו סיים את דבריו בהתרגשות ,והכריז בקול רעש ובלהט קודש: בדברות הקודש שרבינו נשא בעצרת המחאה הקבועה נגד
שם היה המדובר רק ברעצעפטן בעל פה ,הם דיבורי הקודש שהיה ההשתתפות בבחירות ,הוא האריך כתמיד בחומר האיסור שבדבר,
הרה"ק מהרי"ד רגיל להדריך בהם את בני ישראל .ועל אחת כמה וכמה ובטוב טעם הסביר ,כי עלינו לאחוז בהוראת קדשו של רבינו הק'
לעניננו ,שרבינו הק' השאיר לנו את הרעצעפט בכתב ,הוא הספר הקדוש מסאטמאר זצ"ל ,גם עתה כשהוא כבר בעלמא דקשוט.
'ויואל משה' ,שודאי יש להזהר להתנהג על פיו ,ולא לזוז ממנו כמלא רבינו הזכיר בדבריו את המשל שנשא רבינו הק' מסאטמאר
נימא ,ורק אז נלך לבטח דרכינו. בהספדו על הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל .משל למדינה שהיה בה
חדשות אני מגיד
סיפורים וענינים מרבינו שעדיין לא נשמעו ברבים
זמן מועט במשך היום .כששאלוהו לפשר השינוי ,השיב כי הוא לפנינו עובדא שהעתקנו מהספר 'מתורתו של רבי פינחס'
עושה זאת על פי הוראת רבינו [מהר"פ עפשטיין] ,שאמר לו" :אין [על הגאון האדיר מהר"פ עפשטיין זצ"ל הראב"ד]
בית דין דארף מען קומען אויסגערוט"[ .אמר הכותב :משך שינתו של במשך נוהג הג"ר משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים היה
רבינו בלילה ,היה בין שעה לשעתיים (!) ,כעדות תלמידים רבים שעקבו היה בלילה שנים רבות שלא לנוח כלל במשך שעות היום ,ואף
ממעט בשינה .אך מיד כשהתמנה לדיין ,שינה מנהגו ,והחל לישון אחריו!]
נועם שיח
ש יחות קודש וסיפורי צדיקים
שנשמעו מ פי רבינו
מהעולם?" .ענהו הרה"ק מצאנז" :אני אדאג עבורם שיקבלו משרות להילולת ה רה"ק בעל צמח צדיק ז צ"ל מוויזניצא -כט ת ש רי
רבנות" .ראה הרה"ק מדזיקוב שאינו יכול לפעול אצלו להתפלל מספר מרא דעובדא ,חלק א ,עמוד שנו ,אות ד
עבורו ,ואמר" :האם יודע מר ,שכאשר אני מזמר בשבת הפיוט 'אל כשהיה מרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל אצל הרה"ק מרוזין
אדון' [ויש אומרים הפיוט 'אין קצבה' בימים הנוראים] ,מלאכים זצ"ל ,הראה לו הרה"ק מרוזין את חתנו הצמח צדיק ,כשהוא ישן.
ושרפים מוחאים כף יחד אתי .ובאם אסתלק מהעולם ,תחסר ואמר הרה"ק מצאנז" :ער שלאפט שיין".
להשי"ת נחת רוח זו" .נענה הרה"ק מצאנז ואמר" :זהו אכן דבר גדול. להילולת הגה"צ רבי ישראל שפירא ז צ"ל מ בלאזוב -ב' חשון
ואם כך ,מוכרחני לילך לטבול במקוה" .ויהי כשחזר הרה"ק מצאנז מספר מרא דעובדא ,חלק א ,עמוד תל ,אות ל
מטבילתו ,אמר שפעל ישועה עבורו ,והרה"ק מדזיקוב אכן האריך שמעתי מכ"ק האדמו"ר מבלאזשוב רבי ישראל שפירא זצ"ל,
לחיות עוד חמש עשרה שנה ,ויש אומרים עשרים שנה. עובדא דהוה אצלו כאשר היסב פעם בסעודת שבת קודש אצל זקינו
להילולת הג און רבי יהודה מאדערן ז צ"ל מ סיגעט -ד' חשון הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא זצ"ל אב"ד בלאזוב ובעל צבי לצדיק,
מספר מרא דעובדא ,חלק ב ,עמוד ט ,אות ח ואמר בעת האכילה" :לכבוד שבת קודש" .אמר לו זקינו הצבי לצדיק
הגאון המפורסם רבי יהודה מאדערן זצ"ל מסיגעט בעל זכרון בלשון קדשו" :האם אכן אינך אוכל אלא לכבוד שבת? נושכים את
שמואל ,היה חריף עצום שאין כדוגמתו ,והיה מתווכח רבות עם מרן השפתיים ,ואין מוציאים תיבות אלו מהפה!".
הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל בלימוד .פעם התעצמו בוויכוח מאד, להילולת הרה"ק רבי אליעזר הורוויץ זצ"ל מדיזקוב -ג' חשון
ובה בעת היתה בחוץ סערת רעמים וברקים ,והזכרון שמואל לא רצה מספר מרא דעובדא ,חלק א ,עמוד שעה ,אות ו
פעם חלה הרה"ק מדזיקוב ,ומרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל להודות להרה"ק מצאנז ,עד כי ריתחא דאורייתא קא מרתח ביה
בא לבקרו .אמר לו הרה"ק מדזיקוב" :יתפלל נא מר עלי שאזכה בהרה"ק מצאנז ,והזדעק" :א דונער זאל נישט אריין קראכן אין דיר".
לרפואה" .ענהו הרה"ק מצאנז" :הלא המיתה אינה אלא כאדם ויהי באמרו דברים אלו ,נשמע קול רעם אדיר וחזק ,והברק פגע סמוך
הפושט מלבוש אחד ולובש מלבוש אחר ,ואין לכבודו לירא ממנה" .ממש למקום עמדו של הזכרון שמואל ,עד כי העץ שהיה במקום
אמר הרה"ק מדזיקוב" :ומי ידאג לפרנסת צאצאיי באם אסתלק התלקח ,אך הוא עצמו לא נפגע בנס ,וכמאמר הרה"ק מצאנז.
