gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נראה אור · Nireh Ohr — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: נראה אור · Nireh Ohr

שבוע: בראשית (2026-10-05)

נראה אור · Nireh Ohr — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון שמז שנה ז‬ ‫שביבי או>ר‬ ‫דב>רות קו>דש‬ ‫שבת בראשית ‪ -‬השלמת עבודת ירח האיתנים‬ ‫במוצאי שמחת תורה‪ ,‬אחר הקפות שניות‪ ,‬אחר‬ ‫שהשמיע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קדשו (ראה‬ ‫כאן בגליון) שמעתי אברך סח לחברו‪" :‬הנוסח השתנה"‪.‬‬ ‫שתמליכוני עליכם‪ ,‬שממליך על עצמו את הבורא יתברך‬ ‫הגידו הצדיקים ששבת בראשית עדיין יש לה שייכות‬ ‫כאומר‪ :‬בשנים עברו היה אדמו"ר שליט"א מעורר‬ ‫בדבריו על הטעון חיזוק בתורה‪ ,‬בתפילה‪ ,‬בצניעות‬ ‫כרצונו שתתגלה מלכותו בעולם‪.‬‬ ‫לימים הקדושים‪ ,‬והיא השלמת ימים אלו‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ואילו השנה היו הדברים בנוסח של מחמאה –‬ ‫ובמה‪ ,‬בשופר‪ .‬כי בשופר נופח פנימיות נפשו‪ ,‬הוא חלק ה'‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (א א)‪ .‬וברש"י‬ ‫אשריכם ישראל על דרכיכם הטובות ומעשיכם‬ ‫הטובים‪.‬‬ ‫שבקרבו‪ ,‬בלא שום מציאות מעצמו ‪ -‬לא דיבור ואף לא דעת‪,‬‬ ‫'בראשית ברא' ‪ -‬אין המקרא הזה אומר אלא דרשני‪ ,‬כלומר‬ ‫השיב לו חברו‪ :‬לאחר שבמשך שנים רבות הורה‬ ‫כדאיתא בירושלמי (תענית ב א) גועים אחריך כבהמה‪ ,‬כלומר‬ ‫שהדרש הוא פשוטו של מקרא‪ .‬כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה‬ ‫אדמו"ר שליט"א במה יש להשתפר‪ ,‬הנה כי כן הדברים‬ ‫שמבטל עצמו בביטול גמור לרצונו יתברך בראשית הבריאה‪,‬‬ ‫א א) שנברא העולם בשביל התורה שנקראת ראשית‪ ,‬שנאמר‬ ‫עשו פרי וכעת נותר רק להחמיא לציבור על השיפור‬ ‫ובזה נמשך חיות ממנו יתברך לחדש בריאת העולם‪.‬‬ ‫(משלי ח כב) 'ה' קנני ראשית דרכו'‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו‬ ‫שנעשה‪...‬‬ ‫ראשית‪ ,‬שנאמר (ירמיה ב ג) 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתה‪,‬‬ ‫התשובה נאמרה כמובן בדרך הלצה‪ ,‬אך לאמיתו של‬ ‫המשך עבודה זו ביום הכיפורים על ידי העינויים‬ ‫דבר הדיבורים בנוסח שכזה היו המשך ישיר לדברות‬ ‫כל אוכליו יאשמו'‪.‬‬ ‫והתשובה‪ .‬כי התשובה היא על אשר הלך אחר רצונותיו ולא‬ ‫הקודש ששמענו מספר שעות לפני כן‪.‬‬ ‫ביטל רצונו מפני רצון קונו‪ .‬ובעבודת התשובה ועינוי הגוף‬ ‫בנעילת החג ביאר אדמו"ר שליט"א שבנפש היהודי‬ ‫תכלית הבריאה לקשר הכל לבחינת ראשית‬ ‫קיים רובד חיצוני ורובד פנימי יותר‪ .‬המידות‬ ‫מאכילה ושתיה ושאר תענוגים‪ ,‬מבטל רצונות גופו לה'‬ ‫והרצונות שאינם מצד הטוב‪ ,‬איתם מתמודד כל אחד‬ ‫במאור עינים (בפרשתן) מאריך בביאור דברי חז"ל שנברא‬ ‫יתברך‪ ,‬וכל מציאותו בטילה לרצון העליון בראשית הבריאה‬ ‫מאיתנו‪ ,‬אינם אלא מהרובד החיצוני שבנפש‪ ,‬אך‬ ‫העולם בשביל התורה ובשביל ישראל‪ ,‬והעולה מדבריו‬ ‫לגלות כבודו יתברך בעולם‪.‬‬ ‫הנקודה הפנימית היא נשמה טהורה שאין בה אלא‬ ‫הקדושים שתכלית הבריאה שיקשרו הברואים הכל לבחינת‬ ‫תשוקה אחת להתקרב ליוצרה ולעשות רצונו‪.‬‬ ‫המשך העבודה בחג הסוכות במצות ארבעת המינים‬ ‫ראשית‪ .‬כי ראשית הרצון לבריאת העולם עבור גילוי כבודו‬ ‫עבודתנו בימי ירח האיתנים לנקות ולטהר את‬ ‫שארבעת‬ ‫שמוליך ומביא‪ .‬דאיתא במדרש (ויקרא רבה ל יד)‬ ‫יתברך‪ ,‬כמאמר הכתוב (ישעיה מג ז) 'כל הנקרא בשמי ולכבודי‬ ‫החלקים ששייכים לרובד החיצוני שבנפשנו‪ ,‬אך בבוא‬ ‫המינים כנגד אברי האדם לולב כנגד השדרה‪ ,‬אתרוג כנגד‬ ‫בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'‪ .‬ותכלית הבריאה שבכל ענין‬ ‫יום שמחת תורה זוכה היהודי להידבק בשלמות בה'‬ ‫יתברך באהבה על ידי גילוי הנקודה הפנימית שבו‪ .‬על‬ ‫הלב‪ ,‬הדסים כנגד העינים והערבות כנגד השפתים‪ .‬וכוונת‬ ‫שעוסק איש יהודי‪ ,‬יהיה זה באופן שממלא הרצון בראשית‬ ‫כך מכוונים דברי הזוהר הקדוש שבשמיני עצרת‬ ‫ההולכה בארבעת המינים שמוליך אבריו עד לרצון העליון‬ ‫הבריאה לגלות כבודו יתברך בעולם‪ ,‬ובכל ענין יתבונן האם‬ ‫נמצאים ישראל לבדם עם ה' יתברך‪ ,‬כמלך שסועד עם‬ ‫בביטול כל רצון אחר‪ ,‬ואחר כך מביא המינים אצלו להמשיך‬ ‫ממלא בזה הרצון שעבורו נברא העולם‪.‬‬ ‫אוהבו לבדו‪.‬‬ ‫מבחינת 'אני ראשון' על כל איבריו ומציאותו עד לבחינת 'אני‬ ‫השמחה העצומה שמקיפה את בני ישראל ביום זה‬ ‫זהו ביאור שנברא העולם בשביל התורה ובשביל ישראל‬ ‫נובעת מאותו גילוי‪ .‬מהיכן נולדת שמחה גדולה כל כך‬ ‫אחרון' בכל הענינים‪.‬‬ ‫שנקראו ראשית‪ ,‬שעל ידי שישראל מדבקים עצמם בתורה‪,‬‬ ‫בה' יתברך ובתורתו בליבו של כל אחד מאיתנו‪ ,‬אם לא‬ ‫ושלמות העבודה ביום שמיני עצרת 'אתה הראית לדעת כי‬ ‫ממלאים רצונו יתברך בראשית הבריאה בכל ענין שעוסקים‬ ‫על ידי גילוי הנשמה הפנימית שכל תענוגי עולם אינם‬ ‫חשובים בעיניה נגד התענוג בקרבת יוצרה‪.‬‬ ‫ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו' (דברים ד לה)‪ ,‬שנתאחד היהודי‬ ‫בו‪ .‬אבל אם הולך האדם אחר רצונו‪ ,‬הוא היפך בחינת‬ ‫ומה תכלית הגילוי הגדול ‪ -‬כבר הזכיר אדמו"ר‬ ‫בה' יתברך בייחוד גמור‪ ,‬ואין בו שום רצון מלבד לעשות רצון‬ ‫ראשית‪ ,‬שממלא בזה רצונו שבא אחר הרצון העליון ואינו‬ ‫שליט"א שלא נהא כאותו שועל שיצא מהכרם רעב‬ ‫יוצרו‪.‬‬ ‫מכוון לרצון שבראשית הבריאה‪.‬‬ ‫כפי שנכנס אליו‪ .‬תפקידנו עתה לקחת את הגילוי‬ ‫להמשך הדרך‪ ,‬לזכור בכל מצב שכל החלקים הפחות‬ ‫יפים שנמצאים בנו אינם אלא כיסוי על המציאות‬ ‫שלמות הביטול בשבת בראשית‬ ‫עבודת ירח האיתנים ‪ -‬ביטול לרצון העליון‬ ‫האמיתית שלנו‪.‬‬ ‫זהו ענין שבת בראשית אחר הימים הקדושים‪ ,‬שנשלמה‬ ‫זהו תוכן עבודת ירח האיתנים בראשית שנה‪ ,‬בעת נמשך‬ ‫בדרך כלל מדבר אדמו"ר שליט"א בנוסח של תביעה‬ ‫בה כל עבודת החודש הזה‪ ,‬במה שמתבוננים ישראל שנברא‬ ‫ממנו יתברך חיות לחדש בריאת העולם‪ .‬שבבוא ראש השנה‬ ‫לשיפור‪ ,‬אמנם הפעם רצה אדמו"ר שליט"א לעוררנו‬ ‫לבל נשכח את מציאותנו האמיתית שעומדת תמיד‬ ‫העולם בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬כדי‬ ‫מתבוננים ישראל ברצונו יתברך לברוא העולם עבור מידת‬ ‫בשלמותה‪.‬‬ ‫שיקשרו ישראל עצמם על ידי התורה לבחינת ראשית בכל‬ ‫המלכות‪ ,‬ומקשרים עצמם לגמרי לרצון זה בביטול כל רצון‬ ‫אשריכם ישראל אשר בכם בחר א‪-‬ל‪.‬‬ ‫מעשה וענין‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬כמאמר חז"ל (ראש השנה לד‪ ):‬אמרו לפני מלכיות כדי‬ ‫א‬ ‫שבה יכול היהודי לקשר עצמו בשלמות לבחינת ראשית‬ ‫זהו ביאור דברי רש"י בתחילת הפרשה אמר רבי יצחק‪ ,‬לא‬ ‫אשריכם ישראל אשר בכם בחר א‪-‬ל‬ ‫שתאיר עד בחינת אחרית בכל עניני העולם‪.‬‬ ‫היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו'‪,‬‬ ‫ברכת הקודש מוצאי שמחת תורה‬ ‫ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת‬ ‫אחר הקפות שניות‬ ‫הדרן עלך ירח האיתנים והדרן עלן‪ ,‬לא נתנשי מינך ירח‬ ‫להם נחלת גויים' (תהלים קיא ו) וכו'‪ ,‬שיאמרו ישראל לאומות‬ ‫אשריכם ישראל‪ ,‬אשריכם ישראל אשר בכם בחר א‪-‬ל‪.‬‬ ‫האיתנים ולא תתנשי מינן‪ .‬יעזור ה' יתברך שיהיה גופא בתר‬ ‫העולם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא בראה‬ ‫כאדם שבורר תבואה מתוך המוץ‪ ,‬כן בחר ה' בנו מכל‬ ‫רישא גריר (עירובין מא‪ ,).‬ונמשיך את קדושת הימים הקדושים‬ ‫העמים לעסוק בתורה ומצוות‪ ,‬ונתן לנו את החודש הזה‬ ‫ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'‪.‬‬ ‫לכל ימות השנה‪ .‬מצדיקים איתא שעל ידי שעוסקים בתורה‬ ‫עם כל הימים הטובים והמצוות שזכינו לקיים‪.‬‬ ‫בימות ולילות החורף‪ ,‬זוכים להרגיש בהם קדושה‪ .‬ה' יתברך‬ ‫כלומר‪ ,‬שיאמרו ישראל שכיון שברא הקדוש ברוך הוא‬ ‫אשריכם שעוסקים בתורה‬ ‫ישמור את עמו ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה‪,‬‬ ‫העולם בשביל ישראל שנקראו ראשית ‪ -‬שיקשרו הכל‬ ‫אשריכם ישראל היוצאים מכזה מורא'דיגע חודש וכזה‬ ‫שנזכה לשנה טובה ומתוקה ולביאת משיח צדקנו במהרה‬ ‫לבחינת ראשית‪ ,‬לכן צריכים המה לקבל את הארץ אשר 'עיני‬ ‫מורא'דיגע יום טוב‪ ,‬ומיד בצאתם מהסוכה ושמיני עצרת‬ ‫בימינו‪.‬‬ ‫ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה' (דברים יא יב)‪,‬‬ ‫הולכים מחיל אל חיל לעסוק בתורה‪ .‬אשריכם ישראל‬ ‫בראשית תשפ"ה‪ ,‬רעוא דרעוין‬ ‫אברכים ובחורים שעוסקים בתורה באהבת תורה וביגיעת‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫אשריכם שעוסקים בתפילה‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫אשריכם ישראל אברכים בחורים וילדים יקרים‬ ‫קידושא רבא לכבוד חתן בראשית‬ ‫שמכניסים לב בתפילה‪ .‬אשריכם שכך הם תפילותיכם –‬ ‫שבת בראשית תשפ"ה‬ ‫תפילות השבת ותפילות ימות החול‪.‬‬ ‫ואין תענוג גדול מזה‪ ,‬כי גדולה תשוקת הנשמה לזכות לאור‬ ‫בני חיי ומזוני נשפעים מה' יתברך‬ ‫אשריכם שמתאספים בחבורות‬ ‫העליון בעולם הבא‪ .‬וכדאיתא במשנה (אבות ד יז) יפה שעה‬ ‫אשריכם ישראל אברכים ובחורים יקרים שמתאספים‬ ‫בראשית ברא אלקים וגו' (א א)‪ .‬בדברי שלום איתא ששמע‬ ‫בחבורות – 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו' (מלאכי ג טז)‪,‬‬ ‫אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה‪ .‬מכל‬ ‫מאביו מרן האדמו"ר האמצעי ‪ -‬מסתמא בשם הצדיקים‬ ‫מתחזקים תמיד לא ללכת אחר הרחוב ולא להיות מושפע‬ ‫מקום היה משה כותב בדמע‪ ,‬כיון שלא היה חפצו בתענוג‬ ‫שבתיבת ברא נרמז בני חיי ומזוני‪ .‬כי ברא הוא בן בארמית‪,‬‬ ‫מאויר החולין שברחוב‪ .‬אברכים חסידיים ובחורים‬ ‫הנשמה אלא בקיום רצונו יתברך שאפשרי רק בעולם הזה‪.‬‬ ‫חסידיים מתנהגים כבימי קדם ואין להם מה להתבייש‬ ‫וברא מלשון בריאות והוא חיי‪ ,‬וכן ברא מלשון 'בר ולחם' (מה‬ ‫מדורות קודמים‪.‬‬ ‫כמסופר על הגאון מווילנא‪ ,‬שקודם הסתלקותו אחז‬ ‫כג) והוא מזוני‪ .‬וכולם נמשכים על ידי התורה שנקראת‬ ‫אשריכם שהולכים בצניעות‬ ‫ציציותיו בידו ובכה‪ ,‬ואמר שכאן בעולם הזה בכמה פרוטות‬ ‫ראשית‪.‬‬ ‫אשריכם בנות ישראל כשרות שגאות ללכת בצניעות‪,‬‬ ‫יכול לקיים מצות ציצית‪ ,‬ועתה הולך לעולם הבא שאין בו‬ ‫ויש לפרש עוד 'בראשית ברא אלקים' ‪ -‬ראשית כל יש לידע‬ ‫גאות להיות בזים לרחוב‪ ,‬לבזות את כל ההבלים שהרחוב‬ ‫קיום מצוות‪ .‬כי על אף גודל התענוג בעולם הבא‪ ,‬הלא אמרו‬ ‫שכל עניני בני חיי ומזוני נשפעים מאלקים‪.‬‬ ‫מציע‪ .‬סיפר לי אחד האברכים שבכיתה של בתו כולם‬ ‫במשנה (שם) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם‬ ‫הולכים אחר איזה דבר הבל‪ ,‬וברוך ה' שכאן יש בנות‬ ‫שמבינות שהדבר הגדול ביותר שזוכים להיות בנות‬ ‫הזה מכל חיי העולם הבא‪.‬‬ ‫מלכים‪ ,‬וחפצות לעשות מה שמביא נחת רוח ושמחה‬ ‫להשם יתברך בכך שבדור כזה יש לו כאלו בנות‪.‬‬ ‫והנה איתא בחתם סופר (דרשות דרוש לז' אדר)‪ ,‬הטעם שבישראל‬ ‫אין כמעשי הקדוש ברוך הוא‬ ‫היום הולך אחר הלילה (חולין פג‪ ,).‬כנאמר במעשה בראשית‬ ‫אשריכם שמתבדלים מהכלים הפסולים‬ ‫בפרשה זו קוראים על בריאת השמים והארץ וכל אשר בם‪,‬‬ ‫(בראשית א ה) 'ויהי ערב ויהי בוקר'‪ ,‬ובאומות העולם הלילה‬ ‫אשריכם ישראל שמבינים ומקיאים את כל הכלים מכלים‬ ‫שנברא הכל במאמרו יתברך בששת ימי המעשה‪ .‬ובספרים‬ ‫הולך אחר היום (חולין שם)‪ .‬כיון שהיום עיקר והלילה טפל לו‪,‬‬ ‫שונים ‪ -‬בלא להיכנס כלל לפרטי הדברים‪' .‬מים רבים לא‬ ‫הקדושים (ראה באר מים חיים בפרשתן ד"ה ועיקרן של דברים בשם הבעש"ט הק')‬ ‫יוכלו לכבות את האהבה' (שיר השירים ח ז)‪ ,‬אומות העולם‬ ‫ובישראל העולם הזה הוא פרוזדור להיכנס לטרקלין‪ .‬נמצא‬ ‫איתא שאין מעשי הקדוש ברוך הוא כמעשי בשר ודם‪ ,‬כי‬ ‫מפתים לדבר כזה ודבר כזה‪ ,‬וברוך ה' שבני ישראל בוז‬ ‫שהיום הוא עולם הבא שהוא העיקר‪ ,‬הולך אחר הלילה הוא‬ ‫יבוזו לו‪.‬‬ ‫אומן העושה כלי אין לו שייכות עם הכלי אחר עשייתו‪ ,‬אבל‬ ‫עולם הזה שטפל לעולם הבא‪.‬‬ ‫מעשי הקדוש ברוך הוא מתקיימים לעולם על ידי מאמרו‪,‬‬ ‫אשריכם ישראל אשר בכם בחר א‪-‬ל‬ ‫אבל אצל אומות העולם העולם הזה העיקר‪ ,‬אבל לעולם‬ ‫ואם יסיר מהם חיותו לרגע‪ ,‬יהיו כלא היו‪ .‬ונרמז זה במאמר‬ ‫והנחילכם התורה ממדבר מסיני מתנה‬ ‫הבא הולכים לגהינום‪ ,‬לכן אצלם הלילה שהוא הטפל הולך‬ ‫הכתוב (תהלים פו ח) 'אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך'‪ ,‬שאין‬ ‫יעזור ה' יתברך שכל התפילות והבקשות יתקבלו‬ ‫אחר היום שהוא העיקר‪ .‬אמנם אף אצל ישראל בקדשים‬ ‫בכל מעשי הברואים כמעשי הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫לרחמים ולרצון ויעשו שורש למעלה ופרי למטה‪,‬‬ ‫הלילה הולך אחר היום (שם)‪ ,‬ומורה על הצדיקים הקדושים‬ ‫שיושפעו כל ההשפעות הטובות וכל החסדים‪,‬‬ ‫שאף שיודעים גודל התענוג לעולם הבא‪ ,‬העיקר אצלם‬ ‫שכולם יראו נחת מבניהם 'בנינו כנטיעים מגודלים‬ ‫בנותינו כזויות היכל' (תהלים קמד יב)‪' .‬אתה ה' תשמרם'‬ ‫העולם הזה שבו מקיימים מצוות ה' ועושים רצונו‪ .‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫נעיצת סיום התורה בתחילתה‬ ‫(תהלים יב ח) שיגדלו באהבת תורה ותהיה להם חיות‬ ‫בתורה‪ ,‬בתפילה ובמצוות‪.‬‬ ‫בזה יש לקשר סוף התורה לתחילתה‪ ,‬כי במעשה בראשית‬ ‫יש לנעוץ סיום התורה בתחילתה‪ ,‬כי בסיום התורה נאמר‬ ‫יעזור השם יתברר שכולם יהיו בריאים‪ ,‬שיזכו כולם‬ ‫נאמר 'ויהי ערב ויהי בוקר' ומורה על מה שבישראל העולם‬ ‫'וימת שם משה' וגו' (דברים לד ה)‪ ,‬ואמרו חז"ל (מנחות ל‪ ).‬מכאן‬ ‫לשמחות בלבבות שמחים ויהיו כולם דבקים בתורה‪,‬‬ ‫הזה טפל לעולם הבא‪ .‬אמנם סיום התורה במה שאצל משה‬ ‫הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע‪ .‬היינו‪ ,‬אף שהיתה‬ ‫בתפילה‪ ,‬במצוות ובעבודת הבורא באהבה‪ .‬שיהיה א‬ ‫רבנו היה העולם הזה עיקר שבו זוכה לעשות נחת רוח לה'‬ ‫הסתלקותו של משה רבנו בנשיקה על פי ה'‪ ,‬ובאור החיים‬ ‫גוטן ווינטער‪ ,‬א געזונטן ווינטער‪ ,‬שנה טובה ומתוקה‬ ‫בכל הענינים‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬כענין הקדשים שהלילה הולך אחר היום‪.‬‬ ‫הק' (ריש פרשת אחרי) איתא שהוא בדרך תגעל הנפש את הבשר‬ ‫ב‬