כתרי תורה · Kisrei Torah — בראשית (2026-10-05)

רבי שלום ב"ר סעיד סיבהי זלה"ה
רב בכולאן ובראשל"צ – כ"ט תשרי תשי"ז
רבי יפת ב"ר אברהם אברהם זלה"ה
מח"ס זכרון יוסף – כ"ט תשרי תשד"מ
לק"י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גיליון שכ" ג | פרשת בראשית
רבי שלמה ב"ר נתן שרעבי זלה"ה
ממקובלי ירושלים -כ"ט תשרי תשע"ב
רבי שלום ב"ר שלום קלזאן זלה"ה
ראש ישיבת סוכת שלום – ל' תשרי תש"מ
רבי חיים ב"ר שלמה כסאר זלה"ה
מחכמי צנעא – א' מרחשון תרע"ב
רבי יחיא ב"ר יוסף קרואני זלה"ה
אב"ד טוילה -א' מרחשון תרצ"ז
רבי שלום ב"ר יוסף עוזירי זלה"ה
מחכמי סדה – ב' מרחשון תר"מ
רבי אברהם ב"ר אהרן שוכר זלה"ה
רב הישוב דוגאם – ג' מרחשון תשס"א
רבי חיים ב"ר שלמה עדני זלה"ה
רב מושב אליכין – ג' מרחשון תשע"ז
רבי שלום ב"ר דוד שאקי זלה"ה
רב בכפר רבע אלמכלאף – ד' מרחשון תרע"ח
רבי שלום ב"ר עובדיה בצלאלי זלה"ה
מרבני רמת השרון – ד' מרחשון תשע"ד לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה .מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה .מרן הגאון
רבי יחיא (יעבץ) ב"ר יעקב יעבץ זלה"ה הגדול רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • זקנתי אצילת המידות מרת ברכה שרעבי ע"ה ב"ר ישראל מגארי זלה"ה – כ"ג סיון התשפ"ו .זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר
ראב"ד צעדה -ה' מרחשון תש"ב זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג ,ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל -כ"ב מרחשון תשע"ו .ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל – ל' סיון התשפ"ג ,דודי הרב אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל ,הרב אלעזר עוזרי
זצ"ל בן יבלחט"א רבי אברהם ,ר' זכריה ב"ר יוסף גהסי זצ"ל ,ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל ,הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן יבלחט"א רבי יגיל .הרב יהודה זצ"ל ואחותו מרת יהודית ב"ר יוסף שרעבי
ע"ה .מרת בתיה שאלתיאל הלוי ב"ר עזר שרעבי זצ"ל – ט' סיון תשפ"ג • ולזכות הרבנים הגאונים הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א • הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א .מרת אסנת ב"ר צדוק תחי' ,מרת צביה
ב"ר יוסף תחי' ,הנערה שרה בת שלומית תחי' .לרפו"ש במהרה בתושח"י ,ולהצלת והצלחת אחב"י ,הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם ,והשם ירחם ,עמו ינחם ,על יד מנחם ,אכי"ר.
ויראו בני הﭏהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו האם מותר לכלה לענות אמן על ברכת האירוסין
להם נשים מכל אשר בחרו (ו' ,ב'). א] שמעתי מ הגאון רבי נתן מחפוד שליט"א [במסגרת שיעורו ביום א' דחוה"מ סוכות בבית המדרש דק"ק
א] איתא במדרש רבה (פכ"ו ה') ר' חנינא ור' שמעון בן עטרת אלעזר מודיעין עילית] ששאל ,כי הרי המקובל בזמננו שנותנים לכלה לשתות מכוס ברכת האירוסין
לקיש אמרין ,שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין .ופי' [כפי מה שהורגלו בהשפעת שאר קהילות ,אך מנהג אבותינו ,וכך עדיף להורות ,שאין הכלה טועמת מכוס
בעץ יוסף ,דלפיכך נקראו בני הﭏהים ,מלשון חשיבות. זה וכמבואר באריכות בשע"ה (ח"ז עמ' ק"נ) ,יעו"ש] .ולכאורה כיון שלדעת הרמב"ם (הלכות אישות פ"ג הכ"ג) ומרן
ב] והטעם שזכו לאריכות ימים זו ,מבואר שם במדרש, השו"ע (אהע"ז סי' ל"ד ס"א) ברכה זו היא ברכת המצוות והחתן שמקיים את המצווה הוא זה שמחויב בברכה,
ר' חנא בשם ר' יוסי אמר ,כדי לעמוד על התקופות
נמצא שכאשר היא עונה אמן על ברכה זו יש בכך הפסק בין ברכת הגפן לשתייתה שהרי היא אינה מחויבת
ועל החשבונות ,ופי' רש"י שם ,שיהיו בקיאין בהן ,ויהיו
בברכה זו ,ומשום מה לא מצינו שאומרים לכלה שלא לענות אמן על ברכה זו ,או לאידך גיסא לא אומרים
מוסרים אותם לדורות הבאים אחריהם ,שיש מזל
לה לברך בפה"ג קודם שטועמת מן הכוס ,ע"כ.
שגומר הילוכו לארבע מאות שנה ,וקיימן הקב"ה עד
גמר הילוכו כדי שיהיו רואין אותו ויהיו בקיאין בו, תשובה :כעין זה כבר נחלקו הפוסקים על ברכת לישב בסוכה שבקידוש ,האם הנשים הפטורות מסוכה יענו
וילמדו את הדבר לדורות ,ע"כ .וכ"כ בעץ יוסף ,שרוב אמן על ברכה זו או שיש בזה הפסק לברכת היין .וסברות מחלוקתם הוא כיון שאצל המקדש היא ברכה
חכמה זו לקחוה מן החוש ,ע"ש. נצרכת ,אין זה נחשב הפסק גם לגבי השומעים היוצאים ידי חובת קידוש ממנו ונגררים אחריו (אגר"מ או"ח ח"ד
ג] ועוד טעם מובא במדרש ,רבנן אמרי כדי שיטלו סי' ק"א) ,וי"א שהשומע יש לו לחוש להפסק אף שאצל המברך לא הוי הפסק (שבט הלוי ח"ג סי' ס"ט) .אמנם נראה
שלהם ושל דורות הבאים אחריהם ,ע"כ .ופירש"י שם, שאין הדבר דומה לברכת האירוסין ,שהרי אין ברכה זו נצרכת כלל להרב מסדר הקידושין ,והוא מברך רק
לכך הרבו ימים בלא צער ובלא יסורין ,שאלמלא היו בכדי להוציא ידי חובה את החתן ,ובמקרה כזה לכאורה לכל הדעות עניית אמן של הכלה נחשבת הפסק
מתייסרין ,היה מתכפר להן .אבל הגדיש הקב"ה לברכת היין ואכן יש שהקפידו בכך לכתחילה (הגר"ח קנייבסקי ויבלחט"א הגרב"ד פוברסקי כמובא בהמאור גיליון תע"ח
סאתן מפני שעתידין לקבל פורענותן ופורענות עמ' ל"ג) .אך נלע"ד כי אף שהברכה היא ברכת המצווה של החתן במה שמקדש אשה ,מ"מ גם הכלה שייכת
הדורות הבאים ,שלקו כנגד דורות הבאים .וכעי"ז במצווה זו ויש אומרים שפעמים מברכים ברכה זו רק בגללה וכגון בקידושי קטן לגדולה (באה"ט אהע"ז שם סק"ט
כתב במתנות כהונה ,שמתוך אריכות ימיהם נתמלאה בשם הכנה"ג) .וטעם הדבר שאף הכלה שייכת במצוות הקידושין ,הוא מפני מה שכתב הרמב"ם בתחילת הלכות
סאתם ,ויקבלו פורענותיהן .ויקחו מוסר הדורות אישות (פ"א ה"ד) שהבא על אשה בלא קידושין יש בזה איסור דלא תהיה קדשה ואיסור זה הוא גם על האשה.
הבאים אחריהם ,ע"כ. עוד יש שכתבו ע"פ מש"כ הר"ן (קידושין דף טז ע"ב) שאף שאין האשה מצוה על פו"ר מ"מ שייכת במצוה שהרי
ובדרך אחרת הביא בעץ יוסף מהיפה תואר ,שיקבלו
מסייעת לבעל וא"כ הכלה היא חלק ממצוות הקידושין ובלעדיה אין מתקיימת המצווה כלל (בית חתנים ח"א
בעוה"ז שכר קצת מצות שקיימו באורך ימיהם ,וגם כן
עמ' פ"ב ,בתים לבדים ח"ב עמ' תפ"ט ,רץ כצבי ח"א עמ' רס"ב) .וכן דעת מרן הגר"י רצאבי שליט"א שאף שאין הרב
שכר הרשעים שיבואו אחריהם ,ר"ל שלא ישאר
צריך לכוון להוציא את הכלה ידי חובה בברכת האירוסין ,מ"מ היא שייכת לכל עניין הקידושין כאמור ואין
זכותם לבניהם אחריהם ,ע"כ.
ד] והנה עניין זה נרמז בפיוט אתה כוננת שבסדר חשש הפסק בענייתה אמן.
העבודה ביום הכיפורים ,הגדלת פריו וברכת זרעו, זמן אכילת סעודת שחרית בשבת
והפרית בטובך והושבתם שקט .וביאר שם מהרי"ץ ב] בשבת שעברה יום שמחת תורה ,בהרבה בתי כנסיות נמשכו התפילות והשמחה באופן שלא הספיקו
בעץ חיים (דף צג ,א) ,לדברי מדרש זה שהרבו ימים בלא לסיים קודם חצות היום ומחמת כך נגרם שסעודת שחרית של שבת נעשתה לאחר חצות .בשל כך ראיתי
צער ובלא יסורין .אך ממשיך שם הפייטן ואומר, לברר עד כמה יש להקפיד בדבר זה ,ובפרט יש לברר ענין זה ,לקראת שבתות החורף הבעל"ט שחצות היום
ויפרקו עול ויאמרו לﭏ סור ממנו .ומיד נענשו ,והסירות אז מוקדם משאר שבתות ,ולעיתים יכולים להתאחר מלהתחיל בסעודה עד לאחר חצות.
יד ,כרגע אומללו כחציר ,ע"כ .וביאר מהרי"ץ, תשובה :כתב הרמב"ם (שבת פ"ל ה"ט) חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית
הסירות השגחתך מעליהן ,בלי חיילות .וכרגע אומללו ואחת במנחה ,עכ"ל .ומקור דבריו ממה שמצילין מזון שלש סעודות מפני הדליקה בליל שבת ,ואם ארע כן
כחציר ,יעו"ש .כלומר כל הטובה הזו הסירה הקב"ה בשחרית מצילין מזון שתי סעודות ובמנחה אחת (שבת קיז ,:ב"ח סי' של"ד) .והגאונים נחלקו בדבר זה אם יש זמן
מעליהם ברגע אחד ,בלא חיילות ומלחמה. מיוחד לכל סעודה ,או שניתן לחלוק סעודת שחרית לשניים ולקיים סעודה שלישית לפי שאין זמן קבוע
ואנו יש לנו ללמוד מכאן ,שהאריך השי"ת ימיהם, לסעודות (ספר העתים סי' קצ"ג) .ולדעה זו האחרונה מה שהובא גבי דליקה ג' זמנים הוא מפני שכך הוא בדרך
ולחד טעמא הוא לתועלת הדורות הבאים אחריהם,
כלל ,אך אם לא אכל סעודה שניה והגיע זמן חצות יכול עדיין להציל מזון ב' סעודות (מגיד משנה שם ,פמ"ג סי'
שידעו חכמת התכונה ותקופות השמים .אבל כל
של"ד משב"ז סק"א ,משנ"ב שם סק"ב) .ולמעשה כתבו הפוסקים שיש להקפיד מאד לקיים כל סעודה בזמנה
הטובה הזו ,ברגע הסיר מהם כשנתמלאה סאתם.
ולהתחיל את הסעודה השניה קודם חצות .ורק בשעת דוחק ואונס יאכל לאחר חצות שתי סעודות .וכן אם
כך גם כשאנו רואים שמאריך השי"ת שלוותם של־
לא אכל סעודה בליל שבת ,יאכלנה ביום ,כך שלכה"פ יאכל שלוש סעודות בשבת (שתילי זתים ס' רע"ד סק"ד,
רשעים ,יש בה סיבה ותועלת ,ואין לנו להרהר אחר
מידותיו ,אבל אנו תפילה להשי"ת ,שישובו מדרכם חידושי מהרי"ץ על שו"ע סי' רצ"א ס"א ,שעה"צ רע"ד או' ח' ,ערוך השלחן סי' רפ"ח ס"ב) .וע"פ המקובלים חמור הדבר יותר
הרעה ,ויאבדו מחשבותיהם הרעות על עמו ותורתו, ויש עונש ח"ו למי שמחסר סעודה באחד משלושת הזמנים (כה"ח שם ס"ק י"ז) .ובפרט לדידן ,אמר לי מרן
ובמהרה יראנו ישועות ,ומתורתו נפלאות ,אכי"ר. שליט"א ,כי דברי הרמב"ם עיקר .ויש לעשות כל טצדקי שסעודה שניה תהיה בזמנה בשחרית .וכבר הזהיר
שבת שלום מרן שליט"א על הקדמת התפילה ביום שמחת תורה (שע"ה ח"ג סי' קי"ט סע' י"ז).
מיהם בני הﭏהים
שת אנוש ,עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך קנין קנטרנין (פי' פגומין א"נ משונים ויראו בני הﭏהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל
ע"ש במפרשי המדרש) ,ע"כ( .וע"ע כעי"ז בתו"ש כאן אות נ"א ממדרש כת"י). אשר בחרו (ו' ,ב')
מלאכים ממש בני גדולי הדור ,הדיינים ומנהיגי המדינות
ו] ביאור רביעי מובא במדרשי חז"ל שהיו אלו מלאכים ממש ,וכלשון הפסוק א] כתב הרמב"ם (מו"נ ח"א פ"ב) ,כבר ידע כל עברי ,כי שם ﭏהים ,משתתף לשם
באיוב (א' ,ו' .ב' ,א') ויבאו בני הﭏהים ,ותרגומו שם ואתו כיתי מלאכיא .וכדאיתא ולמלאכים ולשופטים מנהיגי המדינות ,ע"כ .ואכן נחלקו רבותינו בביאור פסוק
בזוה"ק (פנחס רכ"ה ,א) ויבאו בני הﭏהים ,אלין בית דין רברבא .בני הﭏהים ודאי, זה ,ובס"ד נביא דבריהם דבר דבור על אופניו .אונקלוס תרגם 'בני רברביא' ,וכן
בנוי דמלכא קריבין לגביה .ואינון שבעין ממנן ,דסחרין תדירא למלכא .ואינון תרגם יונתן בן עוזיאל .דהיינו בני האנשים הגדולים ,החשובים .ומדברי הרמב"ם
חתכין דינא על עלמא ( אכן רס"ג בביאורו לאיוב שם כתב שהם 'נכבדי ה' ,כפי שידוע באומה'. (שם) מתבאר 'רברביא' האמורים כאן ,הם ה'שופטים ומנהיגי המדינות' ,ע"ש( .והנה
ובמדרש אור האפילה כאן כתב ,שזהו מצב הכוחות הנפשיים שהמטרה בהם היא השלמות והשגת לעיל ג' ,ה על הפסוק 'והייתם כﭏהים' תרגם אונקלוס כרברבין ,וע"ש במרפא לשון ,דלא תרגם לשון
האמת ,והוא להתיצב לפני ה' ,ע"ש) .ובספר אמונת ה' (פרק צ"ה) האריך ליישב מה שהביאו ﭏהות ,כי אין ידיעת טוב ורע ﭏהות ,ע"כ .ועל המקרא שלפנינו לא הוצרך המרפ"ל לבאר זאת ,כי הדבר
בב"ר דלעיל ,רשב"י מקלל לכל מאן דקרי להו בני ﭏהיא .דהיינו למי שמתרגם מפורש במדרשי חז"ל ,וכדלקמן .וטעם נוסף כתב הרב נתינה לגר ב'הקדמה כוללת' לחיבורו ,כי
'בני ﭏהיא' ,אבל ח"ו שדעתו לקלל מי שאומר שבני הﭏהים מלאכים ,ע"ש. אונקלוס נזהר בתרגומו מליחש אל האדם אף את מדרגת המלאכים ,ולכן אמר כרברבין ,ע"ש).
ז] ומיהם אותם מלאכים ,עי' במדרש שמואל (פי"ח) שהם שרי האומות של מעלה, וכדאיתא במדרש רבה (פכ"ו ה') ר' שמעון בן יוחאי קרא להון 'בני דייניא' .וביאר
ע"ש .ומצינו בחז"ל שנתפרשו שמותיהם ומעשיהם ,ואעתיק לשון הרז"ה במדרש שם במתנות כהונה ,כי הדיינים נקראים ﭏהים ,כמ"ש (שמות כ"ב ,ח') עד הﭏהים
החפץ ,אנשי אגדה אומרים ,זה עוזא ועזיאל שהן יושבין ברקיע והיו שומעים יבוא דבר שניהם( .וכן משמע במדה"ג פרשת בהעלתך עה"פ והאספסף אשר בקרבו ,במדבר י"א,
כשאמר הקב"ה אמחה את האדם ,אמרו ומה אדם .אמר להם אתם תהיו בארץ ד'' ,בני הדיינים' .וכ"ה בספרי שם מה היו בני הדיינים עושים ,היו אוחזים נשים מן השוק ומענים אותם,
ותראו נשים יפות ,תטעו ותהיו כמותם ,שישיאכם יצרכם .כשאמר להם כן ,אמרו, ואם כך היו בני הדיינים עושים ,ק"ו לשאר הדיוטין) .וכ"כ כאן במדרש אגדה' ,בני הדיינים'.
נסינו .והורידם וטעו ובקשו לחזור לרקיע ,אמר להן הקב"ה כבר נטמיתם והורידם, וכ"כ רש"י על אתר' ,בני השרים והשופטים' .והוסיף רש"י ,כי כל ﭏהים שבמקרא
והם שנפלו ממקום קדושתן .וענין הכתוב ,שטעו אפילו גדולי הדור והלכו אחר הוא לשון מרות ,ע"ש.
יצר הרע ,ולקחו נשים פרוצות שאינן הגונות להם וכו' (ועיקר המעשה בעוזה ועזאל הובא ב] וכ"כ רס"ג בתפסיר 'בני אלאשרף' .וביאר דבריו מוהר"ע קורח זלה"ה בנוה
בהרחבה בילקוט שמעוני רמז מ"ד ,בשם מדרש אבכיר .וע"ע בחמדת ימים לעיל פסוק ד' .והובא בקצרה שלום' ,השרים השופטים' (אך מהרש"ש ב חמ"י דברים א' י"ז כתב ,פי' רס"ג בני השרפים ,הן
במסכת כלה רבתי פ"ג .וע"ע בדברים רבה פי"א סוף אות י' שאמרה כן נשמתו של מרע"ה להקב"ה. שבעים שרים דכתיב שרפים עומדים ממעל לו ,ע"כ .וע"ע זוה"ק בראשית לז ,א .וצ"ע .והנה אף שכאן
ונזכר מעשה זה גם ביומא סז ,ב ע"ש בפרש"י .וע"ע במילי דאבות פרק שביעי משנה ד') .וכ"ה תרגם רס"ג לשון דיינים ,לעיל בפסוק 'והייתם כﭏהים' ,תרגם כאלמלאיכה .כלומר כמלאכים .ובדומה
במדרש הגדול ובפרקי דרבי אליעזר (פכ"ב) בשם רבי ,רק ששם לא נזכר שמותיהם ליב"ע שתרגם שם 'כמלאכין רברבין' .ויש ליישב).
וכל העניין ,אלא שבני הﭏהים הם מלאכים שנפלו ממקום קדושתם כשראו את וכ"כ במדרש הביאור ,וענין 'בני הﭏהים' הם גדולי דורם ,וכאשר נטו כלפי
בנות דורו של קין (ובפדר"א 'שראו את בנות קין' .וע"ש ברד"ל דהכי איתא בזוה"ק דף יט ,ב כי תענוגותיהם ותאוותיהם ,נקראו נפילים ,ע"ש (מאידך לקמיה בפרשת וישב עמ' רי"ז ,הביא
נעמה אחות תובל קין ,היא שטעו אחריה .וכ"ה שם נה א .והכי איתא במדרש הגדול עה"פ ואחות תובל במעשה דר' מתיא בן חרש שנדמה לו השטן 'כאשה יפה שלא היה כמותה בעולם ,מכמות נעמה אחות
קין נעמה ,לעיל ג' כ"ב .לפי שהיתה נאה ביותר ,עד שטעו בה מלאכי השרת ,לפי כך נזכרה). תובל קין שטעו בה מלאכי השרת ,שנאמר ויראו בני הﭏהים את בנות האדם ,ע"כ).
וכן הביא רש"י בפירוש שני ,הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום ,ע"ש. ג] והנה בפירוש רש"י על המדרש רבה כתב 'דייני סדום היו' .כלומר דיינים שאינם
וכתב הרמב"ן על ביאור זה ,שהוא הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל ,אלא שיש הגונים .וכעי"ז כתב הרמב"ן כאן ,יספר הכתוב כי הדיינים אשר להם לעשות
צורך להאריך בסוד העניין ההוא ,ע"כ. המשפט ,בניהם עושים החמס בגלוי ואין מונע אותם ,ע"כ .כלומר ,שהדיינים לא
ח] ועוד איתא במדרש הגדול (וכ"ה בפדר"א שם בשינויי לשון) ,ר' יהושע בן קרחה אומר, התנהגו כראוי ,ולא מנעו את בניהם מן החמס .והכי איתא בהדיא בזוהר חדש (סוף
המלאכים אש וכי אש נכנסת בגופו של אדם ואינה שורפתו ,אלא מכאן אתה פ' בראשית) ,מאן אינון בני הﭏהים ר' ירמיה אמר ,גדולי הדור ,שהיו אבותיהם גדולי
למד שמשעה שנפלו ממקום קדושתן נעשה כוחן וקומתן כבני אדם ולבש בשרם הדור ,ולא היו מוחין בידם .אכן ראב"ע כתב ,בני השופטים שהיו עושים בארץ
גוש עפר ונדמו להם ,ע"כ (ובמסכת כלה שם מבואר שלא שלט בהם יצה"ר אלא בדביקה .ופי' משפט ﭏהים ,ע"כ .משמע שהתנהגו ושפטו ביושר ע"פ משפטי ה'.
הגרח"ק דלא שייך בהו ביאה ודבקו בהן בקרבת בשר ,ואח"כ ילדו מבעליהן בנים הדומים למלאכים). בני החשובים שהאריכו ימים
שם זה קודש או חול ד] ביאור נוסף מובא שם ר' חנינא ור' שמעון בן לקיש אמרין ,שהרבו ימים בלא
ט] כתב הרמב"ם בספרו שמות קדש וחול ,ויראו בני הﭏהים ,חול .והם בני השרים צער ובלא יסורין .ופי' בעץ יוסף ,דלפיכך נקראו בני הﭏהים ,מלשון חשיבות
והשופטים ,שידן תקיפה משאר האנשים שלקחו נשי ריעיהן בחזקה .ותרגומו בני (בדבריו שם כתב 'לשון חשיבות ומרות' אך איני יודע מה שייך מרות לדרך זו ,והעיקר שהיו חשובים
רברביא ,ע"כ .וכן הוא לביאור השני דלעיל שהוא לשון 'חשיבות' .וכן לדעות ונכבדים באריכות ימיהם) .וע"ע מעבר לדף מדוע זכו לכך.
הסוברות שהם המלאכים ,כתב שם בנזר הקודש (אות י') שהוא חול[ .ולכאורה יש בני אדם הראשון או בני הדורות הראשונים
לחלק ,כי אם הכוונה למלאכים עצמם יתכן שהוא קודש שנקראו 'בני הﭏהים', ה] ביאור שלישי כתב הרמב"ן (לקמן פסוק ד') ,כי 'בני הﭏהים' היינו שהיו בשלמות
כביכול בניו של הקב"ה .אבל אם הכוונה לבני אותם מלאכים ,א"כ מילת הﭏהים גדולה בגובה ובחוזק ,כמו אדם וחוה שהיו בניו של הקב"ה ממש ,שאין להם אב
מתייחסת למלאכים עצמם (עי' ראב"ע תהלים פ"ב ,א' .בקרב ﭏהים ישפט ,הם המלאכים שהם זולתו .וז"ל ,והנכון בעיני כי אדם ואשתו יקראו בני הﭏהים ,בעבור שהיו מעשה
הﭏהים ,וצבא השמים בני הﭏהים .כי ע"י המלאכים הם משפט כל ﭏהים בארץ ,ע"ש) ,והיא חול]. ידיו והוא אביהם ,אין להם אב זולתו .והוא הוליד בנים רבים ,ככתוב (לעיל ה' ,ד'),
אך לדברי ראב"ע דלעיל שהיו שופטים משפטי ה' ,יש לומר שהוא 'קודש' ,דשם ויולד בנים ובנות .והיו האנשים האלה הנולדים ראשונים מאב ואם בשלמות
'ﭏהים' קאי על הקב"ה .וכן לדרכו של הרמב"ן שהם אדם וחוה בני הקב"ה ,נמצא גדולה מן הגובה והחוזק ,כי נולדו בדמות אביהם ,ע"ש .עוד כתב ,ויתכן שהיו כל
שם זה קודש הוא .ודבר חידוש ראיתי במסורת המדרש על המדרש רבה דלעיל, בני הקדמונים אדם ,שת ,אנוש ,נקראים בני הﭏהים ,כי היו ג' האנשים האלו
כי אף לרבי חנינא ורשב"ל דאמרי שהאריכו ימים זהו קודש ,שהרבו ימים שלוים בדמות ﭏהים ,ואז הוחל לעבוד עבודה זרה ,והחל לבא באנשים חולשה ורפיון.
ושקטים על פני האדמה כﭏהים ,ע"כ .וצ"ע. והביא ראיה ממה שאמרו בבראשית רבה (פכ"ד ו') דאמר אבא כהן ברדלא ,אדם
מעשה נפלא על פקחותו וחדות הבחנתו של מהרי"ץ זיע"א בילדותו
ישנו מעשה על מהרי"ץ זיע"א ,כי כבר בצעירותו כשהיה בגיל 11בערך ,היה רבו מוהר"ר יהודה צעדי זלה"ה משתעשע איתו בדברי תורה ושואל אותו שאלות ,וגם בבתי שמחות,
בפני קהל ועדה .פעם אחת שאל אותו רבו ,הרי כתוב בירושלמי (שבת פ"ו ה"ט) ובשיר השירים רבה (פ"ז ,ט') ,כי כאשר נבוכדנאצר אמר את הפסוק ,ורוה די רביעאה דמה לבר
אלהין (דניאל ג' ,כ"ה) ירד מלאך מיד השמים ,וסטרו על פיו .ואמר לו ,תקן מילך ,ובר אית ליה? וכי יש בן להקב"ה? ואכן ,לאחר מכן הוא תיקן את עצמו,שלא להתבטא בצורה
שאפשר להבין ממנה עניין של־כפירה ,ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי (שם ,כ"ח) .לא אמר בר ﭏהים ,אלא מלאכה ,דהיינו מלאך.
שואל מהר"י צעדי את מהרי"ץ ,לכאורה ,מה רוצים מנבוכדנצר ,שהוא אמר דומה לבר ﭏהים? הרי גם בתורה כתוב כך ,ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו' ,ב') .וכן כתוב
בספר איוב ,ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' (איוב א' ,ו') .הכוונה היא ,על המלאכים' .בני אלהים' ,זה לא מחייב שיש להקב"ה בן גשמי ח"ו ,אלא כך נקראים המלאכים ,וא"כ
למלה 'ﭏהים' .יכולה להתפרש למה מאשימים את נבוכדנצר? .מיד בענוה יתירה השיב לרבו ,אפשר שיש הבדל בין לשון הקודש לארמית .בלשון הקודש ,ישנם פירושים רביםִ ,
למלאכים ,ולפעמים הדיינים נקראים כך .אבל בלשון ארמית ,אין למלה 'ﭏהים' פירוש אחר ,אלא אך ורק על הקב"ה ,ולכן נענש נבוכדנאצר .והרב שלו ,מיד כששמע רבו את
התירוץ ,נהרו פניו .ואמר ,מובטח אני בזה ,שיורה הוראות בישראל ,וכן הוה( .נערך ע"פ המובא בשערי יצחק הילולת מהרי"ץ התשע"ד ,ושם הרחיב לפלפל בשאלת מהר"י צעדי .סיפור זה הובא
בקצרה גם בדברי חפץ כ' עמ' שע"ג .וע"ע דברי חפץ כ"ו .ומה שיש להקשות מנוסח בריך שמיה 'לא על בר ﭏהין סמיכנא' ,תירץ שם בשער"י כי מההמשך אלא 'בﭏהא דשמיא' ,משמע שהאמור לעיל 'ﭏהין' לחודיה,
אין המדובר על הקב"ה ,יעו"ש .וע"ע מה שהאריך הגר"א אכלופי שליט"א ,בפרטי המעשה ,וביישוב השאלה מבריך שמיה ,בדברי חפץ כ"א עמ' רס"ג ,וע"ע מה שהוסיף בזה בדברי חפץ כ"ו עמ' רפ"ה).
