gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: בראשית (2026-10-05)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק בראשית תשפ"ז גליון קנ"ה‬ ‫‪19:27‬‬ ‫‪18:52‬‬ ‫‪17:53‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫דברי בעל הראשית חכמה דהעסק בשירות ותשבחות הוא ממצוות‬ ‫זקינינו שר בית הזוהר העטרת צבי הרה"ק רבי צבי הירש‬ ‫עשה של 'ואהבת את ה' אלוקיך'‪.‬‬ ‫מזידיטשוב זי"ע מבאר לפי הכתוב והארץ היתה תהו ובהו‬ ‫בספה"ק מאור ושמש עה"כ ויאמר אלוקים ישרצו המים שרץ‬ ‫וחושך על פני תהום וגו' ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור‪ ,‬כי‬ ‫נפש חיה ועוף יעופף וגו'‪ :‬ירמוז דמהות עסק תורתנו הק' לשמה‬ ‫גם בעת שהאדם הוא בזמן הסתרת פנים והינו שרוי בצער ובחשכות‬ ‫הוא קשה ביותר על האדם לקיים מכל עשיות המצוות כי ביותר‬ ‫יתחזק באמונה בבורא עולם ואז ברגע פתאום יאירו לו מן‬ ‫יעמוד היצר על כך לבל יתן לו ללמוד לשמה‪ ,‬היות וכוחה גדול‬ ‫שמיא‪ ,‬וכפי הפסוק הנ"ל‪ :‬והארץ היתה תהו ובהו וחושך ובעת‬ ‫למאד כמאמר חז"ל (בבא בתרא) שבעת שיונתן בן עוזיאל עסק‬ ‫שאמר הקב"ה יהי אור‪ ,‬אזי רגע כמימריה היתה ישועת ה'‬ ‫בתורה אזי כל עוף הפורח מעליו מיד נשרף‪ ,‬ויראה לרמוז דעוף‬ ‫כהרף עין ‪ -‬ויהי אור‪.‬‬ ‫רומז על מלאכים כמו שכתוב (דניאל ט') והאיש גבריאל וגו'‬ ‫הרה"ק הס"ק מרוזין זי"ע‪ :‬עה"כ (בראשית ד') הלא אם תיטיב‬ ‫מועף ביעף‪ ,‬וביאור הדבר שהוסיף כוח ע"י לימודו עד שהמלאכים‬ ‫שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ‪ :‬הלא אם תיטיב ‪ -‬אם‬ ‫המעופפים נתעלו להיות שרפים (עוף הפורח מיד נשרף)‪ ,‬וזה‬ ‫אתה בעצמיותך הנך טוב אזי 'שאת' תוכל לשאת ולסבול כל‬ ‫מאמר הכתוב ויאמר אלוקים ישרצו המים היינו תורה הנקראת‬ ‫אחד‪ ,‬אך אם לא תיטיב שאתה בעצמך אינך עוסק בעשה טוב אזי‬ ‫מים והכוונה שהתורה תפרה ותרבה חיות (נפש חיה) ועי"ז ‪ -‬ועוף‬ ‫לפתח חטאת רובץ ‪ -‬הנך מחפש חטאים אצל פתחו של כל אחד‪.‬‬ ‫יעופף שעסק תורתו תעופף על פני השמים ותעלה לרקיע (דידוע‬ ‫הרה"ק האהבת ישראל זי"ע מביא בשם זקינו הרה"ק הס"ק‬ ‫דעסק התורה נקרא עוף על דרך הכתוב התעיף עיניך בו) וגם‬ ‫מרוזין זי"ע‪ :‬הקב"ה שאל את קין‪ :‬אי הבל אחיך והוא ענה 'לא‬ ‫המלאכים המעופפים יתעלו על ידו‪ ,‬ואשרי מי שבוחר בטוב‬ ‫ידעתי' (על לשעבר) ולכאורה היה צרוך לומר 'איני יודע' (על‬ ‫(היינו תורה לשמה) יזכה לחזות בנועם ה'‪.‬‬ ‫עכשיו) אך הכוונה דקין סבר ש'הבל' אינו הולך בדרך ה' ולכן עשה‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע‪ :‬שבת קודש היא 'מרכז החיים' היא‬ ‫מה שעשה‪ ,‬אך עכשיו בראותו שהקב"ה שואל עליו הבין למפרע כי‬ ‫המשפיעה לכל ימות השבוע‪ ,‬בפרט הדברים אמורים בעמדנו‬ ‫'הבל' כן היה עובד ה' וע"ז אמר לא ידעתי ‪ -‬השומר אחי 'אנכי'‬ ‫ב'שבת בראשית'‪ ,‬אחר שעברו עלינו לטובה הימים הקדושים‪,‬‬ ‫‪ -‬היינו שלא ידע כי הבל שומר על אנכי ה' אלוקיך‪.‬‬ ‫בהם ספג כל אחד לקרבו התעוררות דקדושה‪ ,‬כל אחד לפי השגתו‪,‬‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא בשם אביו האמרי חיים זי"ע‬ ‫ויש לראות שהרושם ייחקק וישפיע הלאה‪ ,‬ושתהיינה השבתות‬ ‫עה"כ (בראשית ב') ויברך אלוקים את יום השביעי המבארו עפ"י‬ ‫מלאות חיות‪ ,‬ולא להתחיל את ההכנה רק בימי שישי שכן יום‬ ‫מאמרו של הרה"ק מאפטא זי"ע על נוסח התפילה ויום השביעי‬ ‫זה כבר נכלל בשבת קודש כדמרגלא בפומיה של אבי הק' (האמרי‬ ‫משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת ‪ -‬לפיכך יפארו ויברכו‬ ‫חיים זי"ע) שיום שישי נקרא 'ערב שבת' שכן יום זה הוא הלילה‬ ‫לקל כל יצוריו דבזמן בריאת העולם חפצו כל הנבראים להודות‬ ‫של שבת קודש ורמז זאת בדברי הזוהר הק' 'רזא דשבת איהי‬ ‫ולהלל להשי"ת‪ ,‬אלא שרעדה אחזתם ולא ידעו כיצד ובמה לפתוח‬ ‫שבת' היינו שבערב שבת קודש כבר מרגישים את קדושת‬ ‫פיהם בשבח ובהלל לפני מלך חי וקיים‪ ,‬עד שבא יום השביעי ושיבח‬ ‫השבת רק הוא באתכסיא (רזא דשבת ‪ -‬הצד הנסתר) ועם כל זה‬ ‫ואמר מזמור שיר וכו' ועי"ז ‪ -‬לפיכך יפארו ויברכו לקל כל יצוריו‬ ‫'איהי שבת' וקדוש בקדושתה‪.‬‬ ‫אזי כולם הצטרפו להודאה של השבת‪ ,‬ובזה מפרש האמרי חיים‬ ‫ומוסיף הישועות משה זי"ע‪ :‬לשבת קודש יש להתאזר בחמימות‪,‬‬ ‫זי"ע את הכתוב הנ"ל ויברך אלוקים את יום השביעי דבכח השבת‬ ‫כמו לכל דבר שבקדושה הדורש התעוררות רשפי רגשי הלב‪,‬‬ ‫קודש ניתנה האפשרות להודות לה'‪,‬‬ ‫ומביא בשם אביו הק' (האמרי חיים זי"ע) על הגמ' (תענית ה')‬ ‫וכן מפרש הכתוב בדרך אחר 'ויברך' מלשון הרכבה והתחברות‬ ‫'יעקב אבינו לא מת' יעקב רומז לשבת קודש עדה"כ (ישעי' נ"ח)‬ ‫דהשי"ת כביכול מבריך ומחבר עצמו עם בנ"י ומוסיף האמרי‬ ‫והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ ,‬בשבת קודש אין להיות ח"ו בבחי'‬ ‫חיים זי"ע לומר‪ :‬דזמירות שירות ותשבחות להשי"ת הם סגולה‬ ‫'מת' רק להיות בחיות ‪ -‬ישמחו במלכותך שומרי שבת‪.‬‬ ‫נפלאה לטהרת הנפש‪ ,‬ומביא הרה"ק הישועות משה זי"ע את‬ ‫בסעודת הילולת אביו הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל בעל 'גאון יששכר'‬ ‫חשון תשפ"ו‬ ‫תשפ"ו‬ ‫לך ה'ה' חשון‬ ‫לך לך‬ ‫פרשת לך‬ ‫שני פרשת‬ ‫ליום שני‬ ‫אור ליום‬ ‫אור‬ ‫היא לימוד התורה בלבד ועושה דברים אחרים בדרך אגב או‬ ‫היום הוא יומא דהילולא הט"ו של אאמו"ר הגאון רבי ישכר‬ ‫שמטרתו דברים אחרים ובזה הוא מתחיל את יומו‪ ,‬ולימוד התורה‬ ‫בעריש בן רבי יצחק יעקב זצ"ל‪ ,‬ט"ו ר"ת ט'מיר ו'נעלם‪ ,‬ידוע‬ ‫היא רק בדרך אגב‪.‬‬ ‫שאצל הרה"ק האהבת ישראל זי"ע הסתובבו וישבו בצל כנפיו‬ ‫הרבה מאלו שרצו להיות טמיר ונעלם מחמת שלא אבו לילך‬ ‫את זה ראו אצל אאמו"ר זצ"ל שהיה ממשכימי קום לביהמ"ד‬ ‫בשעות לפנות בוקר‪ ,‬ולאחר טבילה במקוה היה מתחיל יומו‬ ‫לצבא‪ ,‬הם נקראו בשם דער פופצנטער רעגמינעט (גדוד הט"ו‬ ‫שהוא ר"ת ט'מיר ו'נעלם)‪.‬‬ ‫בלימוד לפני התפילה‪ .‬אפשר גם להגיד עליו שתמיד היה מן‬ ‫הראשונים בביהמ"ד‪.‬‬ ‫אפשר לומר על אאמו"ר זצ"ל שהיה כל ימי חייו טמיר ונעלם‬ ‫בספה"ק דברי בינה מביאלא מפרש את הכתוב (בראשית ו‪ ,‬יד)‬ ‫בצל רבותיו הק' זי"ע‪ ,‬על אף שהיה גאון הן בתורה והן בתפילה‬ ‫קנים תעשה את התבה‪ ,‬תיבה רומז לתיבות התורה והתפילה שזה‬ ‫הן בחסד והן בהרגשת נועם השבת ועוד‪ ,‬לא רצה להתבלט‬ ‫צריך להיות כמו קנים ‪ -‬קן של ציפור‪ ,‬ששם הוא מקום רגיעתה‬ ‫בכוחותיו ובמידותיו בעיני הבריות‪ ,‬כן תמיד הקפיד להגיע‬ ‫ומנוחתה‪ ,‬וכאשר היא רואה מרחוק את קינה היא כבר מתמלאת‬ ‫לתפילתו ולשולחנו הטהור של רבו הרה"ק הישועות משה זי"ע‬ ‫בשמחה שהיא הולכת להגיע למקומה ולמנוחתה‪ ,‬כן צריך להיות‬ ‫לפני כניסתו‪ ,‬בהזדמנות אחרת כמענה לתמיהתי ‪ -‬ענה לי‪ :‬איני‬ ‫אצל האדם שאם נזדמן אצלו ללמוד ולהתפלל הוא צריך לשמוח‬ ‫אומר דברי תורה בנוכחות הרבי (הרה"ק הישועות משה זי"ע)‪,‬‬ ‫בזאת שהוא מגיע אל המנוחה ואל הנחלה‪.‬‬ ‫כמו"כ אמר לי בהזדמנות‪ ,‬שהוא מוכן לעמול רבות בכדי להוריד‬ ‫את העול מהרה"ק הישועות משה זי"ע‪.‬‬ ‫אצל אאמו"ר זצ"ל ראינו זאת תמיד שמטרת חייו והנאתו היתה‬ ‫לימוד התורה זה היה מקור שעשועיו‪ ,‬ולא שם לב להנעשה‬ ‫אכן בבית מדרשינו נקבנו לאוצר הספרים בשם 'גאון יששכר'‬ ‫מסביבו‪ ,‬אף פעם לא ראו אותו לעמוד ולשוחח בין חבורות של‬ ‫ע"ש ולזכרו‪ ,‬יען כי נשכח קצת ענין זה שהיה גאון עולם בתורה‬ ‫אנשים‪ ,‬רק הסתגר בקרן זוית שלו ושם למד והתפלל‪.‬‬ ‫ולא היה מקום בש"ס שהוא לא ידע בע"פ‪ ,‬וצריך להביא זאת‬ ‫לתשומת לב‪.‬‬ ‫בערוב ימיו התבטא על עצמו בלשון הפסוק‪( :‬תהילים קיט‪ ,‬צב)‬ ‫לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי‪ ,‬באמרו זאת היה לזה‬ ‫זכורני בילדותי כשרצה לדרבן אותי ללימוד משניות בע"פ אמר‬ ‫משמעות מיוחדת כי הוא היה בעל המעשה בעצמו‪ ,‬תמיד כשהיה‬ ‫לי שהוא יודע לומר על כל משנה באיזה עמוד זה מתחיל ואם‬ ‫טרוד ודאוג בין ביום ובין בלילה וכן אם נדדה שינתו התיישב ליד‬ ‫בתחילת העמוד באמצע או בסוף ונתן לי לבחון אותו ואכן ידע‬ ‫השולחן והתחיל ללמוד ושם נרגעה נפשו וזה הביא לו את‬ ‫כל משנה בע"פ ואיפה זה מתחיל בעמוד‪ ,‬הוא העדיף תמיד‬ ‫היישוב הדעת‪.‬‬ ‫להשתמש במשניות שיש לו באמתחתו כי היה רגיל לצורת הדף‪.‬‬ ‫שנה אחת בשמחת תורה כשלא היה בכוחו להגיע להתפלל‬ ‫אחד מתלמידי הישיבה קטנה בשיכון ויזניץ (בין השנים תשל"ז ‪-‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול והתפלל בביהמ"ד במושב זקנים וכשסיימו היה לו‬ ‫תש"מ) סיפר לי שאאמו"ר זצ"ל הגיע לבחון את הבחורים‬ ‫זמן עד שצאצאיו באו לסעודת יו"ט‪ ,‬ובזמן זה הוא נשאר בביהמ"ד‬ ‫במסכת סוכה בהתרעה של כמה ימים ‪ -‬הבחינה נערכה בע"פ‬ ‫ולמד במשך חמש שעות ברציפות‪ ,‬ואח"כ אמר בדרך צחות‪:‬‬ ‫כשהגמרות לא נפתחו לא לפניו ולא לפני בחורי הישיבה‪ ,‬והדגיש‬ ‫שבשמחת תורה מותר ג"כ ללמוד‪.‬‬ ‫לי אותו אחד שהוא זוכר עד היום את דברי הר"ן הארוכים שנבחן‬ ‫אף פעם לא ראהו מתנמנם ליד הגמרא רק תמיד היה מרוכז כל‬ ‫אז בע"פ‪.‬‬ ‫כולו בתורה הק'‪ ,‬ומזה שאב את חיותו‪.‬‬ ‫פעם אחת כששאלו אותו כמה זמן אורכת לו הדרך מבני ברק‬ ‫אפשר לרמז עליו את הכתוב (דברים ו‪ ,‬ז) ודברת בם בשבתך‬ ‫לירושלים‪ ,‬אמר‪ :‬לפעמים ‪ 17‬פרקי משניות ולפעמים ‪ 18‬פרקי‬ ‫בביתך ובלכתך בדרך‪ ,‬ודברת רומז להנהגה ע"ד דבר אחד לדור‪,‬‬ ‫משניות‪ ,‬הכל אצלו היה סביב לימוד התורה הק'‪.‬‬ ‫ב"ם רומז לתורה ע"ד מעשה בראשית שע"י לימוד התורה הוא‬ ‫אמרו כאן עכשיו בסיום אנו משכימים והם משכימים אנו‬ ‫בונה עולמות חדשים כעין מעשה בראשית‪ ,‬כזה היה אאמו"ר זצ"ל‬ ‫משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים‪ ,‬ולכאורה‬ ‫שהנהיג עצמו בדרך התורה הק' הן בשבתך בביתך ‪ -‬בהיותו יושב‬ ‫צריך להבין מה ענין המשכימים כאן אפילו אם לומדים באמצע‬ ‫בביתו‪ ,‬והן ובלכתך בדרך ‪ -‬כשהיה בדרכו לעסקיו‪.‬‬ ‫היום הם ג"כ מיושבי בית המדרש‪ ,‬והביא הרה"ק הברך משה‬ ‫איתא במשנה (כלים‪ ,‬פי"ז מי"ג) כל שבים (עצמותיו) טהור(ים)‪,‬‬ ‫זי"ע בשמו של דודו הרה"ק מסאטמר זי"ע שבשניהם מדובר‬ ‫חוץ מכלב המים‪ ,‬מפני שהוא בורח ליבשה‪ ,‬היינו שכלב המים‬ ‫באנשים שלומדים במשך היום‪ ,‬אלא הענין הוא כשהוא משכים‬ ‫אם הוא מרגיש שסכנה בא לידו הוא מיד בורח ליבשה וזה סימן‬ ‫צריך לדעת מהו מטרתו ובמה הוא מתחיל את היום‪ ,‬האם מטרתו‬ ‫כן הקפיד שלא לעשות שום דבר חולין לפני התפילה‪ ,‬בדידי הוה‬ ‫שהוא שייך ליבשה וזהו מקומו‪ ,‬ולכן דינו ככל החיות שביבשה‬ ‫עובדא‪ ,‬פעם אחת בחוה"מ סוכות כשהתאכסן בביתי‪ ,‬אמר לי‬ ‫שכלים שנעשו מעצמותם מקבלים טומאה‪.‬‬ ‫שלמחרת בבוקר הוא נצרך להגיע לבנק בשעות הבוקר בעת‬ ‫ע"ז מובא בספה"ק שכן הוא אצל האדם אם בעת צרה ומצוקה‬ ‫פתיחתו‪ ,‬וביקשנו שאקח אותו לשם‪ ,‬בבוקר הוא התפלל ואח"כ‬ ‫היא בורח לתורה הק' סימן שזהו מקומו‪ ,‬ואת זה ראינו אצל‬ ‫לקחתיו לבנק‪ ,‬אמרתי לעצמי שאם הוא התפלל לפני זה מסתמא‬ ‫אאמו"ר זצ"ל בשעת דחקו תמיד ברח אל התורה הק' שזו היתה‬ ‫יש לו פגישה ארוכה‪ ,‬לכן שאלתי אותו כשהגענו ‪ -‬מתי לבוא‬ ‫מהותו‪.‬‬ ‫לקחתו‪ ,‬אמר‪ ,‬תמתין כאן ‪ -‬אני כבר חוזר‪ ,‬ואכן חזר תוך כמה‬ ‫דקות‪ ,‬שאלתי אותו לאיפה לקחתו עכשיו‪ ,‬שהרי הוא כבר היה‬ ‫הרה"ק מקוידינוב זי"ע מבאר את הפסוק (בראשית ו‪ ,‬ט) את‬ ‫לאחר התפילה ‪ -‬אמר לי לקחתו לביהמ"ד ואכן ישב שם במקומו‬ ‫האלוקים התהלך נח‪ ,‬דאפילו ששרתה אז מידת הדין התהלך נח‬ ‫הקבוע ליד הרה"ק הישועות משה זי"ע מרבע שעה לפני התפילה‬ ‫‪ -‬בנייחא‪ ,‬ועי"ז המשיך עליו רחמים‪ .‬כן אפשר להמליץ על‬ ‫עד גמר התפילה‪ ,‬רואים מכאן גודל הקפדתו שלא לעשות שום‬ ‫אאמו"ר זצ"ל שאפילו שהייתה בחינת אלוקים ‪ -‬מדת הדין ‪-‬‬ ‫דבר חולין לפני התפילה‪ ,‬אפילו שסיים את הפגישה לפני‬ ‫התהלך ברוגע בכל עת ובכל מצב ללא תערומות ועי"ז התחזק‬ ‫התחלת התפילה ואח"כ ישב שוב כל התפילה בביהמ"ד‪ ,‬אכן לא‬ ‫במצבו‪.‬‬ ‫כל אחד יכול לעמוד בזה היום כי קשה הדבר קצת‪ ,‬אבל הוא הקפיד‬ ‫על כך‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל הדברי ישראל ממודזיץ זי"ע מפרש את הכתוב‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬יט‪-‬כ) תביא אל התיבה וגו' מהעוף למינהו‪ ,‬תיבה‬ ‫לא כל הנאספים כאן זוכרים אבל המבוגרים בוודאי זוכרים איך‬ ‫רומז לתיבות התפילה‪ ,‬עוף רומז למחשבה ע"ד התעיף עיניך בו‬ ‫שהיה שקוע בתורה ובתפילה‪ ,‬אבל אין אחד שזוכר אותו פעם‬ ‫ואיננו‪ ,‬בזמן התפילה באים להאדם מחשבות‪ ,‬למינהו ‪ -‬השייכים‬ ‫אחת לדבר כשהוא מעטוף בטלית ותפילין או לשוחח באמצע‬ ‫אליו‪ ,‬המחשבות שעסק בהם לפני התפילה‪ ,‬ומוסיף‪ :‬אכן כולם‬ ‫הלימוד‪ ,‬אלא כשנעמד להתפלל או כשהיה מתיישב ללמוד היה‬ ‫באים להתפלל אותם תיבות‪ ,‬אבל התפילה מתדבקת רק למי‬ ‫כולו שקוע בזה‪.‬‬ ‫שעשה את ההכנה הראויה לפני התפילה‪.‬‬ ‫איתא בספה"ק בת עין על הכתוב (בראשית ו‪ ,‬ט) אלה תולדות נח‬ ‫מסופר שהרה"ק האמרי חיים זי"ע עמד בביהמ"ד להתפלל‬ ‫נח‪ ,‬ומביא את דברי הזוה"ק (בראשית נח‪ ):‬שכותב 'נח נח' נייחא‬ ‫והסתכל מהחלון לעבר בנין הישיבה והבחין שאחד הבחורים שהיה‬ ‫לעליונים ונייחא לתחתונים‪ ,‬ומפרש שאפילו בדברים התחתוניים‬ ‫ממצוייני הישיבה נכנס לביהמ"ד להתפלל מיד אחר שקם‬ ‫‪ -‬דברים חומריים עשה נייחא להקב"ה שהפך חומר לצורה‪.‬‬ ‫ממיטתו‪ ,‬הוא נענה על כך‪ :‬בחור שאינו לומד לפני התפילה איני‬ ‫אפשר להוסיף ע"ז את דברים המופלאים של הנועם אלימלך על‬ ‫חפץ שילמד כאן בישיבה‪ ,‬וכן כשרצו פעם לשנות את סדרי‬ ‫מאמר הגמ' (ב"ק נ‪ .‬מובא במד"ר בראשית סז‪ ,‬ד) כל האומר‬ ‫הישיבה ולבטל את הסדר לפני התפילה‪ ,‬אמר‪ ,‬שאינו חפץ‬ ‫הקב''ה ותרן הוא ‪ -‬יוותרו מעוהי‪ ,‬ומפרש אם רוצה האדם‬ ‫בישיבה שאין בה לימודים לפני התפילה‪..‬‬ ‫שהקב"ה יוותר לו על חטאיו‪ ,‬יוותרו מעוהי (מעיים) ‪ -‬יצמצם‬ ‫את צרכיו הגשמיים‪ ,‬ואז יעשה אתו הקב"ה מדה כנגד מדה ויוותר‬ ‫בזה הענין ידוע העובדא ששמענו רבות מהרה"ק הישועות משה‬ ‫לו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבא חסיד אחד אצל הרה"ק התורת חיים זי"ע והתלונן‬ ‫שיש לו מחשבות זרות באמצע התפילה וביקש שיעשה לו טובה‬ ‫עד"ז מובא בספה"ק קדושת לוי עה"פ וירח ה' את ריח הניחוח‬ ‫שלא יגיעו אליו יותר‪ ,‬היה שם נוכח חסידו בשם רבי זושא‬ ‫(בראשית ח‪ ,‬כא) ויש להבין‪ :‬לכאורה הריח מהיכן בא‪ ,‬ומבאר‪:‬‬ ‫נדווערנער ושאלו הרה"ק התורת חיים זי"ע האם צודק אותו חסיד‬ ‫מחמת שאדם יש בו יצר ואעפ"כ כובש את יצרו ועובד את ה'‪,‬‬ ‫שצריך לעשות לו טובה‪ ,‬וענהו רבי זושא‪ :‬שאותו חסיד צודק‬ ‫גלל כן ‪ -‬ויאמר וכו' לא אוסיף עוד וכו' כי יצר לב האדם רע‬ ‫והרבי צריך לעזרו בזה‪ ,‬נענה על כך הרה"ק התורת חיים זי"ע‬ ‫מנעוריו‪ ,‬כי על ידי יצר הרע הוא התענוג‪ .‬ומביא מדברי המגיד‬ ‫שאין זה מחשבות זרות ‪ -‬רק אלו מחשבותיו שלו מלפני‬ ‫הרבי רבי בער ממעזריטש זי"ע עה"פ ישראל אשר בך אתפאר‪,‬‬ ‫התפילה‪..‬‬ ‫אתפאר רומז ל'התלבשות' מלשון ויתפרו עלה תאנה (ג‪ ,‬ז)‬ ‫דהקב"ה מתלבש כביכול ממעשה ישראל ולא ממלאכי מעלה כי‬ ‫מובא בספה"ק תולדות יעקב יוסף‪ ,‬על ענין הלימוד לפני התפילה‪,‬‬ ‫גודל התענוג שיש לו מישראל יותר מכולם כי יש להם יצר הרע‬ ‫עסק התורה לפני התפילה מביאו להתפלל בכוונת הלב‬ ‫ואעפ"כ כובשים אותו‪ ,‬וממשיך וזל"ק‪ :‬וירח ה' את ריח הניחוח‬ ‫ובמחשבה זכה ותפילתו מקובלת‪ ,‬ומוסיף‪ ,‬שאדם הלומד לפני‬ ‫‪ -‬שהריח תענוג זה מה שהגיע מעבודת האדם שהם 'בגדיו'‬ ‫התפילה זה מביא שיתקבלו תפילותיו‪.‬‬ ‫שמתלבש בהם (ע"ד וירח את ריח בגדיו) ועי"כ ריחם עליהם‪.‬‬ ‫כל יום השכים אאמו"ר זצ"ל בשעות לפנות בוקר והתיישב‬ ‫אמנם לפני חטא אדם הראשון ידעו כל אחד מהאיברים לבד מה‬ ‫ללמוד כהכנה דרבא לפני התפילה‪ ,‬כששהה בבית מלון ויז'ניץ‬ ‫שהם צריכים לעשות‪ ,‬אבל אחרי החטא שנשתרש היצה"ר באדם‬ ‫בבני ברק היו אנשים שהסתכלו וראו אותו דרך חלון חדרו יושב‬ ‫צריך כל אחד להיות מצווה ועושה‪ ,‬ובנדב ואביהוא כתיב בקרא‬ ‫ללמוד לפנות בוקר‪ ,‬כמו"כ אלו שנסעו אתו לחו"ל למגביות וכדו'‬ ‫אשר לא צוה אותם ‪ -‬שלא היו מצווים ועושים‪ ,‬והגם שהשיגו‬ ‫ידעו שהוא קם לפנות בוקר ומתיישב ללמוד‪.‬‬ ‫טובות לזה העולם בזכותו‪ ,‬רואים מכאן עד היכן מגיעה כוחה של‬ ‫מעצמם את ענין הקטורת כמובא בספה"ק‪ :‬שפעולתם עשתה‬ ‫זכות‪ ,‬ובתפילתו לפני התפילה כותב‪ ,‬שנזכה לבוא למעלת אבותינו‬ ‫רושם לדורות ומחילת העוונות ביו"כ היא מכח מעשיהם‪ ,‬מ"מ‬ ‫הקדושים אברהם יצחק ויעקב וזכותם תעמוד לנו שתשמע בקול‬ ‫ה' יתברך חפץ שהאדם יהא מצווה והיצה"ר ינסה למנעו מהמצוה‬ ‫תפילתינו שנהיה תמיד נענים‪ ,‬וההסבר היא שאם מבקשים ע"י‬ ‫ובזה שהאדם מתגבר עליו יש להקב"ה נח"ר‪.‬‬ ‫זכות אבות יש לזה כח מיוחד בשמים שא"א להתנגד לזה ונענים‬ ‫בחינה זאת של בכל דרכיך דעהו היה חקוק אצל אאמו"ר זצ"ל‪,‬‬ ‫בבקשתם‪.‬‬ ‫שבכל דרכיו היה מדוד עד מאוד‪ ,‬והכניס בהכל דעת ויראת ה'‪,‬‬ ‫אפשר להסמיך לזה עובדא עם החסיד הישיש מוהר"ר אליעזר‬ ‫והיה לו גדרים וסייגים בדברים הגשמיים יען שלא רצה להנות‬ ‫פרידמן זצ"ל ששנה אחת בחזרתו בראש השנה מביהמ"ד לאחר‬ ‫מהבלי העולם‪ ,‬והיה בעל הבית על עצמו‪.‬‬ ‫התפילה ‪ -‬נענה לנכדו‪ :‬בשנה זו פעלנו לטובה‪ ,‬ולתמיהת נכדו ‪-‬‬ ‫דוגמא לזה אפשר להביא‪ ,‬כשקנה רכב חדש ביקש ממני ליקחו‬ ‫מאין לו זאת‪ ,‬ענהו‪ :‬האם לא שמעת איך הרבי (הרה"ק הישועות‬ ‫לעצמי לכמה ימים להשתמש בו‪ ,‬ורק אחר כך הסכים לקחתו‬ ‫משה זי"ע) התרצה בדמעותיו בתפילה ‪ -‬אי אפשר להשיבו‬ ‫לעצמו‪ ,‬והאמת שאיני יודע מה הייתה סיבתו לכך‪.‬‬ ‫ריקם‪( ...‬ובלשונו‪ :‬האסט נישט געהרט ווי דער רבי האט זיך‬ ‫ייערמליך געבעטען ‪ -‬מען קען איהם נישט אפזאגן‪.)...‬‬ ‫איתא במדרש (שו"ט‪ ,‬לז) שאל אברהם את שם בן נח כיצד יצאתם‬ ‫מן התיבה‪ ,‬אמר לו בצדקה שהיינו עושים‪ ,‬אמר לו וכי מה צדקה‬ ‫ובוודאי בזכות כל המעשה הצדקות שלו עורר בשעתו ומעורר‬ ‫היה לכם לעשות וכו'‪ ,‬אמר לו על החיה והבהמה והעוף ‪ -‬לא היינו‬ ‫ג"כ עכשיו מדת הרחמים‪ ,‬ואנו צאצאיו נהנים בזכותו‪ ,‬כמאמר‬ ‫ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין (אוכל) לפני זה ולפני זה‪.‬‬ ‫הכתוב (דברים י‪ ,‬טו) רק באבותיך חשק ה' וגו' ויבחר בזרעם‬ ‫אחריהם‪ ,‬ואפשר לפרש שזרעם אחריהם ‪ -‬נהנים מזה‪ ,‬שבאבותיך‬ ‫שמעתי ע"ז אימרא נאה‪ ,‬הרי צריך להבין מדוע היה צריך בתיבה‬ ‫חשק ה' ‪ -‬שההורים חשקו בעבודת ה'‪ ,‬וכן רואים אנו אצל שלמה‬ ‫לעשות מדור לאנשים הרי על פי דברי המדרש הנ"ל היו עסוקים‬ ‫המלך שלא נפתחו דלתות בית המקדש רק אחרי שהזכיר את אביו‬ ‫כל הזמן בלתת אוכל לבעלי חיים ולא היו נמצאים במדור שלהם‪,‬‬ ‫‪ -‬זכרה לחסדי דוד עבדי רק אז נפתחו השערים‪ ,‬והוא הענין‬ ‫אך הענין‪ :‬שאדם צריך לדעת שיש לו מקום שהוא שייך לשם‬ ‫שצריך להגיע לזכות האבות שזה משפיע עלינו חסדים ורחמים‪.‬‬ ‫שזה רשותו‪ ,‬אחר שהוא כבר יודע זאת‪ ,‬הוא כבר לא צריך להיות‬ ‫שם אלא יכול להימצא בכל מקום אחר‪.‬‬ ‫זכה אאמו"ר זצ"ל להקים דורות ישרים ומבורכים ההולכים‬ ‫בדרכי התורה והיראה ומידות טובות‪ ,‬ידוע שהרה"ק האמרי חיים‬ ‫אאמו"ר זצ"ל היה משכיל אל דל והיה שקוע כל כולו בעשיית‬ ‫זי"ע התבטא פעם על עצמו שזכה לילדים טובים בשכר זה‬ ‫חסד אפילו כשלא ביקשו ממנו‪ ,‬פעם אחת כשכבר לא היה‬ ‫שהוריו לא התערבו במחלוקת‪ ,‬ומסופר כשהיה הדין תורה על‬ ‫באפשרותו לעזור מכספו ‪ -‬שלחני לבית הרה"ק הישועות משה‬ ‫הזכות בקופת רבי מאיר בעל הנס‪ ,‬והטוען מצד ויז'ניץ היה הרה"ח‬ ‫זי"ע לבקש שיתנו סכום כסף (ונקב בסכום גדול) לאחד ממתפללי‬ ‫ר' משה טעשער ז"ל (רוזנפלד) מחוסט‪ ,‬ואחרי שהפסיד בד"ת‬ ‫השטיבל בירושלים שהיה נזקק עקב צרכי רפואה‪.‬‬ ‫שאלו אותו האיך יכול להיות שהפסיד הרי היה ידוע כטוען‬ ‫סיפר לי אברך אחד שבתו נסעה בי"א חשון תשע"א (מספר ימים‬ ‫מומחה‪ ,‬ענה להם‪ :‬לפני הדין תורה קרא לי הרה"ק האהבת ישראל‬ ‫לאחר פטירתו של אאמו"ר זצ"ל) לקבר רחל ונתיישבה לידה אחת‬ ‫זי"ע ואמר לי‪ ,‬ר' משה אני רוצה שתפסיד בד"ת‪ ,‬ולתמיהתי ‪-‬‬ ‫מעדת הספרדים ויהי בשמעה שאאמו"ר זצ"ל זה עתה נפטר מן‬ ‫הסביר זאת‪ ,‬אם ירוויחו בד"ת אכן יהיה כסף אבל המחלוקת‬ ‫העולם‪ ,‬נאנחה ואמרה‪ :‬אתם לא יודעים מה שהוא היה ‪ -‬הוא‬ ‫תמשיך ביתר שאת‪ ,‬ואם תפסיד בד"ת כסף אכן לא יהיה אבל אז‬ ‫נתן לי כסף‪ ,‬ובזה יכולתי לקנות את דירתי‪ ,‬וכל זה מבלי שאיש‬ ‫המחלוקת תעצר‪ ,‬רואים מכאן עד היכן הגיעה השגתו של הרה"ק‬ ‫ישמע על כך‪.‬‬ ‫האהבת ישראל זי"ע בכדי שלא יהא מחלוקת‪.‬‬ ‫כשהיה מדי שבוע ביום שישי מחלק את התלושים לנצרכים‪ ,‬מיד‬ ‫אכן צריכים אנו להכיר להורינו טובה על כל זאת שאנו נהנים‬ ‫אחר כך כבר לא היה בנמצא רק פנה והלך לדרכו‪ ,‬כאילו לא‬ ‫מזכותם‪ ,‬ולעשות דברים לעילוי נשמתם ויש הרבה דרכים לעשות‬ ‫אירע כאן מאומה‪.‬‬ ‫זאת אם בלימוד התורה או בתפילה או לעשות חסד לזכרם‪ ,‬וזה‬ ‫הוא מחובתנו כלפיהם‪.‬‬ ‫פעם אמר לאמי מורתי ע"ה שאם מבקשים ממנה צדקה ‪ -‬היא‬ ‫יכולה לתת מהכסף שנמצא בבית ואינה צריכה לעדכן אותו‪,‬‬ ‫עתה שאמי מורתי ע"ה נמצאת ג"כ כבר לידו ‪ -‬מבקשים אנו מהם‬ ‫כשרצתה פעם לומר לו למי נתנה‪ ,‬אמר לה שאינו נצרך לדעת למי‬ ‫שיהיו מליצי יושר לכל המשפחה הרוממה‪ ,‬בהצלחה וסייעתא‬ ‫נתנה‪.‬‬ ‫דשמיא‪ ,‬רפואות וישועות‪ ,‬וכל אחד במה שהוא נצרך לזה‪ ,‬ונזכה‬ ‫בקרוב ליקיצו וירננו שוכני עפר‪ ,‬לקבל פני גואל צדק במהרה‬ ‫איתא בספה"ק שחמש מאות שנה לפני ביאת נשמתו של הרה"ק‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫רבי ר' אלימלך זי"ע לזה העולם‪ ,‬כבר התחיל להגיע השפעות‬