עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — בראשית (2026-10-05)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק בראשית תשפ"ז גליון קנ"ה
19:27 18:52 17:53
*הזמנים הינם לפי שעון קיץ באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
דברי בעל הראשית חכמה דהעסק בשירות ותשבחות הוא ממצוות זקינינו שר בית הזוהר העטרת צבי הרה"ק רבי צבי הירש
עשה של 'ואהבת את ה' אלוקיך'. מזידיטשוב זי"ע מבאר לפי הכתוב והארץ היתה תהו ובהו
בספה"ק מאור ושמש עה"כ ויאמר אלוקים ישרצו המים שרץ וחושך על פני תהום וגו' ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור ,כי
נפש חיה ועוף יעופף וגו' :ירמוז דמהות עסק תורתנו הק' לשמה גם בעת שהאדם הוא בזמן הסתרת פנים והינו שרוי בצער ובחשכות
הוא קשה ביותר על האדם לקיים מכל עשיות המצוות כי ביותר יתחזק באמונה בבורא עולם ואז ברגע פתאום יאירו לו מן
יעמוד היצר על כך לבל יתן לו ללמוד לשמה ,היות וכוחה גדול שמיא ,וכפי הפסוק הנ"ל :והארץ היתה תהו ובהו וחושך ובעת
למאד כמאמר חז"ל (בבא בתרא) שבעת שיונתן בן עוזיאל עסק שאמר הקב"ה יהי אור ,אזי רגע כמימריה היתה ישועת ה'
בתורה אזי כל עוף הפורח מעליו מיד נשרף ,ויראה לרמוז דעוף כהרף עין -ויהי אור.
רומז על מלאכים כמו שכתוב (דניאל ט') והאיש גבריאל וגו' הרה"ק הס"ק מרוזין זי"ע :עה"כ (בראשית ד') הלא אם תיטיב
מועף ביעף ,וביאור הדבר שהוסיף כוח ע"י לימודו עד שהמלאכים שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ :הלא אם תיטיב -אם
המעופפים נתעלו להיות שרפים (עוף הפורח מיד נשרף) ,וזה אתה בעצמיותך הנך טוב אזי 'שאת' תוכל לשאת ולסבול כל
מאמר הכתוב ויאמר אלוקים ישרצו המים היינו תורה הנקראת אחד ,אך אם לא תיטיב שאתה בעצמך אינך עוסק בעשה טוב אזי
מים והכוונה שהתורה תפרה ותרבה חיות (נפש חיה) ועי"ז -ועוף לפתח חטאת רובץ -הנך מחפש חטאים אצל פתחו של כל אחד.
יעופף שעסק תורתו תעופף על פני השמים ותעלה לרקיע (דידוע הרה"ק האהבת ישראל זי"ע מביא בשם זקינו הרה"ק הס"ק
דעסק התורה נקרא עוף על דרך הכתוב התעיף עיניך בו) וגם מרוזין זי"ע :הקב"ה שאל את קין :אי הבל אחיך והוא ענה 'לא
המלאכים המעופפים יתעלו על ידו ,ואשרי מי שבוחר בטוב ידעתי' (על לשעבר) ולכאורה היה צרוך לומר 'איני יודע' (על
(היינו תורה לשמה) יזכה לחזות בנועם ה'. עכשיו) אך הכוונה דקין סבר ש'הבל' אינו הולך בדרך ה' ולכן עשה
הרה"ק הישועות משה זי"ע :שבת קודש היא 'מרכז החיים' היא מה שעשה ,אך עכשיו בראותו שהקב"ה שואל עליו הבין למפרע כי
המשפיעה לכל ימות השבוע ,בפרט הדברים אמורים בעמדנו 'הבל' כן היה עובד ה' וע"ז אמר לא ידעתי -השומר אחי 'אנכי'
ב'שבת בראשית' ,אחר שעברו עלינו לטובה הימים הקדושים, -היינו שלא ידע כי הבל שומר על אנכי ה' אלוקיך.
בהם ספג כל אחד לקרבו התעוררות דקדושה ,כל אחד לפי השגתו, הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא בשם אביו האמרי חיים זי"ע
ויש לראות שהרושם ייחקק וישפיע הלאה ,ושתהיינה השבתות עה"כ (בראשית ב') ויברך אלוקים את יום השביעי המבארו עפ"י
מלאות חיות ,ולא להתחיל את ההכנה רק בימי שישי שכן יום מאמרו של הרה"ק מאפטא זי"ע על נוסח התפילה ויום השביעי
זה כבר נכלל בשבת קודש כדמרגלא בפומיה של אבי הק' (האמרי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת -לפיכך יפארו ויברכו
חיים זי"ע) שיום שישי נקרא 'ערב שבת' שכן יום זה הוא הלילה לקל כל יצוריו דבזמן בריאת העולם חפצו כל הנבראים להודות
של שבת קודש ורמז זאת בדברי הזוהר הק' 'רזא דשבת איהי ולהלל להשי"ת ,אלא שרעדה אחזתם ולא ידעו כיצד ובמה לפתוח
שבת' היינו שבערב שבת קודש כבר מרגישים את קדושת פיהם בשבח ובהלל לפני מלך חי וקיים ,עד שבא יום השביעי ושיבח
השבת רק הוא באתכסיא (רזא דשבת -הצד הנסתר) ועם כל זה ואמר מזמור שיר וכו' ועי"ז -לפיכך יפארו ויברכו לקל כל יצוריו
'איהי שבת' וקדוש בקדושתה. אזי כולם הצטרפו להודאה של השבת ,ובזה מפרש האמרי חיים
ומוסיף הישועות משה זי"ע :לשבת קודש יש להתאזר בחמימות, זי"ע את הכתוב הנ"ל ויברך אלוקים את יום השביעי דבכח השבת
כמו לכל דבר שבקדושה הדורש התעוררות רשפי רגשי הלב, קודש ניתנה האפשרות להודות לה',
ומביא בשם אביו הק' (האמרי חיים זי"ע) על הגמ' (תענית ה') וכן מפרש הכתוב בדרך אחר 'ויברך' מלשון הרכבה והתחברות
'יעקב אבינו לא מת' יעקב רומז לשבת קודש עדה"כ (ישעי' נ"ח) דהשי"ת כביכול מבריך ומחבר עצמו עם בנ"י ומוסיף האמרי
והאכלתיך נחלת יעקב אביך ,בשבת קודש אין להיות ח"ו בבחי' חיים זי"ע לומר :דזמירות שירות ותשבחות להשי"ת הם סגולה
'מת' רק להיות בחיות -ישמחו במלכותך שומרי שבת. נפלאה לטהרת הנפש ,ומביא הרה"ק הישועות משה זי"ע את
בסעודת הילולת אביו הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל בעל 'גאון יששכר'
חשון תשפ"ו
תשפ"ו לך ה'ה' חשון
לך לך
פרשת לך
שני פרשת
ליום שני
אור ליום
אור
היא לימוד התורה בלבד ועושה דברים אחרים בדרך אגב או היום הוא יומא דהילולא הט"ו של אאמו"ר הגאון רבי ישכר
שמטרתו דברים אחרים ובזה הוא מתחיל את יומו ,ולימוד התורה בעריש בן רבי יצחק יעקב זצ"ל ,ט"ו ר"ת ט'מיר ו'נעלם ,ידוע
היא רק בדרך אגב. שאצל הרה"ק האהבת ישראל זי"ע הסתובבו וישבו בצל כנפיו
הרבה מאלו שרצו להיות טמיר ונעלם מחמת שלא אבו לילך
את זה ראו אצל אאמו"ר זצ"ל שהיה ממשכימי קום לביהמ"ד
בשעות לפנות בוקר ,ולאחר טבילה במקוה היה מתחיל יומו לצבא ,הם נקראו בשם דער פופצנטער רעגמינעט (גדוד הט"ו
שהוא ר"ת ט'מיר ו'נעלם).
בלימוד לפני התפילה .אפשר גם להגיד עליו שתמיד היה מן
הראשונים בביהמ"ד. אפשר לומר על אאמו"ר זצ"ל שהיה כל ימי חייו טמיר ונעלם
בספה"ק דברי בינה מביאלא מפרש את הכתוב (בראשית ו ,יד) בצל רבותיו הק' זי"ע ,על אף שהיה גאון הן בתורה והן בתפילה
קנים תעשה את התבה ,תיבה רומז לתיבות התורה והתפילה שזה הן בחסד והן בהרגשת נועם השבת ועוד ,לא רצה להתבלט
צריך להיות כמו קנים -קן של ציפור ,ששם הוא מקום רגיעתה בכוחותיו ובמידותיו בעיני הבריות ,כן תמיד הקפיד להגיע
ומנוחתה ,וכאשר היא רואה מרחוק את קינה היא כבר מתמלאת לתפילתו ולשולחנו הטהור של רבו הרה"ק הישועות משה זי"ע
בשמחה שהיא הולכת להגיע למקומה ולמנוחתה ,כן צריך להיות לפני כניסתו ,בהזדמנות אחרת כמענה לתמיהתי -ענה לי :איני
אצל האדם שאם נזדמן אצלו ללמוד ולהתפלל הוא צריך לשמוח אומר דברי תורה בנוכחות הרבי (הרה"ק הישועות משה זי"ע),
בזאת שהוא מגיע אל המנוחה ואל הנחלה. כמו"כ אמר לי בהזדמנות ,שהוא מוכן לעמול רבות בכדי להוריד
את העול מהרה"ק הישועות משה זי"ע.
אצל אאמו"ר זצ"ל ראינו זאת תמיד שמטרת חייו והנאתו היתה
לימוד התורה זה היה מקור שעשועיו ,ולא שם לב להנעשה אכן בבית מדרשינו נקבנו לאוצר הספרים בשם 'גאון יששכר'
מסביבו ,אף פעם לא ראו אותו לעמוד ולשוחח בין חבורות של ע"ש ולזכרו ,יען כי נשכח קצת ענין זה שהיה גאון עולם בתורה
אנשים ,רק הסתגר בקרן זוית שלו ושם למד והתפלל. ולא היה מקום בש"ס שהוא לא ידע בע"פ ,וצריך להביא זאת
לתשומת לב.
בערוב ימיו התבטא על עצמו בלשון הפסוק( :תהילים קיט ,צב)
לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי ,באמרו זאת היה לזה זכורני בילדותי כשרצה לדרבן אותי ללימוד משניות בע"פ אמר
משמעות מיוחדת כי הוא היה בעל המעשה בעצמו ,תמיד כשהיה לי שהוא יודע לומר על כל משנה באיזה עמוד זה מתחיל ואם
טרוד ודאוג בין ביום ובין בלילה וכן אם נדדה שינתו התיישב ליד בתחילת העמוד באמצע או בסוף ונתן לי לבחון אותו ואכן ידע
השולחן והתחיל ללמוד ושם נרגעה נפשו וזה הביא לו את כל משנה בע"פ ואיפה זה מתחיל בעמוד ,הוא העדיף תמיד
היישוב הדעת. להשתמש במשניות שיש לו באמתחתו כי היה רגיל לצורת הדף.
שנה אחת בשמחת תורה כשלא היה בכוחו להגיע להתפלל אחד מתלמידי הישיבה קטנה בשיכון ויזניץ (בין השנים תשל"ז -
בביהמ"ד הגדול והתפלל בביהמ"ד במושב זקנים וכשסיימו היה לו תש"מ) סיפר לי שאאמו"ר זצ"ל הגיע לבחון את הבחורים
זמן עד שצאצאיו באו לסעודת יו"ט ,ובזמן זה הוא נשאר בביהמ"ד במסכת סוכה בהתרעה של כמה ימים -הבחינה נערכה בע"פ
ולמד במשך חמש שעות ברציפות ,ואח"כ אמר בדרך צחות: כשהגמרות לא נפתחו לא לפניו ולא לפני בחורי הישיבה ,והדגיש
שבשמחת תורה מותר ג"כ ללמוד. לי אותו אחד שהוא זוכר עד היום את דברי הר"ן הארוכים שנבחן
אף פעם לא ראהו מתנמנם ליד הגמרא רק תמיד היה מרוכז כל אז בע"פ.
כולו בתורה הק' ,ומזה שאב את חיותו. פעם אחת כששאלו אותו כמה זמן אורכת לו הדרך מבני ברק
אפשר לרמז עליו את הכתוב (דברים ו ,ז) ודברת בם בשבתך לירושלים ,אמר :לפעמים 17פרקי משניות ולפעמים 18פרקי
בביתך ובלכתך בדרך ,ודברת רומז להנהגה ע"ד דבר אחד לדור, משניות ,הכל אצלו היה סביב לימוד התורה הק'.
ב"ם רומז לתורה ע"ד מעשה בראשית שע"י לימוד התורה הוא אמרו כאן עכשיו בסיום אנו משכימים והם משכימים אנו
בונה עולמות חדשים כעין מעשה בראשית ,כזה היה אאמו"ר זצ"ל
משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים ,ולכאורה
שהנהיג עצמו בדרך התורה הק' הן בשבתך בביתך -בהיותו יושב צריך להבין מה ענין המשכימים כאן אפילו אם לומדים באמצע
בביתו ,והן ובלכתך בדרך -כשהיה בדרכו לעסקיו. היום הם ג"כ מיושבי בית המדרש ,והביא הרה"ק הברך משה
איתא במשנה (כלים ,פי"ז מי"ג) כל שבים (עצמותיו) טהור(ים), זי"ע בשמו של דודו הרה"ק מסאטמר זי"ע שבשניהם מדובר
חוץ מכלב המים ,מפני שהוא בורח ליבשה ,היינו שכלב המים באנשים שלומדים במשך היום ,אלא הענין הוא כשהוא משכים
אם הוא מרגיש שסכנה בא לידו הוא מיד בורח ליבשה וזה סימן צריך לדעת מהו מטרתו ובמה הוא מתחיל את היום ,האם מטרתו
כן הקפיד שלא לעשות שום דבר חולין לפני התפילה ,בדידי הוה שהוא שייך ליבשה וזהו מקומו ,ולכן דינו ככל החיות שביבשה
עובדא ,פעם אחת בחוה"מ סוכות כשהתאכסן בביתי ,אמר לי שכלים שנעשו מעצמותם מקבלים טומאה.
שלמחרת בבוקר הוא נצרך להגיע לבנק בשעות הבוקר בעת
ע"ז מובא בספה"ק שכן הוא אצל האדם אם בעת צרה ומצוקה
פתיחתו ,וביקשנו שאקח אותו לשם ,בבוקר הוא התפלל ואח"כ
היא בורח לתורה הק' סימן שזהו מקומו ,ואת זה ראינו אצל
לקחתיו לבנק ,אמרתי לעצמי שאם הוא התפלל לפני זה מסתמא
אאמו"ר זצ"ל בשעת דחקו תמיד ברח אל התורה הק' שזו היתה
יש לו פגישה ארוכה ,לכן שאלתי אותו כשהגענו -מתי לבוא
מהותו.
לקחתו ,אמר ,תמתין כאן -אני כבר חוזר ,ואכן חזר תוך כמה
דקות ,שאלתי אותו לאיפה לקחתו עכשיו ,שהרי הוא כבר היה הרה"ק מקוידינוב זי"ע מבאר את הפסוק (בראשית ו ,ט) את
לאחר התפילה -אמר לי לקחתו לביהמ"ד ואכן ישב שם במקומו האלוקים התהלך נח ,דאפילו ששרתה אז מידת הדין התהלך נח
הקבוע ליד הרה"ק הישועות משה זי"ע מרבע שעה לפני התפילה -בנייחא ,ועי"ז המשיך עליו רחמים .כן אפשר להמליץ על
עד גמר התפילה ,רואים מכאן גודל הקפדתו שלא לעשות שום אאמו"ר זצ"ל שאפילו שהייתה בחינת אלוקים -מדת הדין -
דבר חולין לפני התפילה ,אפילו שסיים את הפגישה לפני התהלך ברוגע בכל עת ובכל מצב ללא תערומות ועי"ז התחזק
התחלת התפילה ואח"כ ישב שוב כל התפילה בביהמ"ד ,אכן לא במצבו.
כל אחד יכול לעמוד בזה היום כי קשה הדבר קצת ,אבל הוא הקפיד
על כך. הרה"ק בעל הדברי ישראל ממודזיץ זי"ע מפרש את הכתוב
(בראשית ו ,יט-כ) תביא אל התיבה וגו' מהעוף למינהו ,תיבה
לא כל הנאספים כאן זוכרים אבל המבוגרים בוודאי זוכרים איך רומז לתיבות התפילה ,עוף רומז למחשבה ע"ד התעיף עיניך בו
שהיה שקוע בתורה ובתפילה ,אבל אין אחד שזוכר אותו פעם ואיננו ,בזמן התפילה באים להאדם מחשבות ,למינהו -השייכים
אחת לדבר כשהוא מעטוף בטלית ותפילין או לשוחח באמצע אליו ,המחשבות שעסק בהם לפני התפילה ,ומוסיף :אכן כולם
הלימוד ,אלא כשנעמד להתפלל או כשהיה מתיישב ללמוד היה באים להתפלל אותם תיבות ,אבל התפילה מתדבקת רק למי
כולו שקוע בזה. שעשה את ההכנה הראויה לפני התפילה.
איתא בספה"ק בת עין על הכתוב (בראשית ו ,ט) אלה תולדות נח
מסופר שהרה"ק האמרי חיים זי"ע עמד בביהמ"ד להתפלל
נח ,ומביא את דברי הזוה"ק (בראשית נח ):שכותב 'נח נח' נייחא
והסתכל מהחלון לעבר בנין הישיבה והבחין שאחד הבחורים שהיה
לעליונים ונייחא לתחתונים ,ומפרש שאפילו בדברים התחתוניים
ממצוייני הישיבה נכנס לביהמ"ד להתפלל מיד אחר שקם
-דברים חומריים עשה נייחא להקב"ה שהפך חומר לצורה.
ממיטתו ,הוא נענה על כך :בחור שאינו לומד לפני התפילה איני
אפשר להוסיף ע"ז את דברים המופלאים של הנועם אלימלך על חפץ שילמד כאן בישיבה ,וכן כשרצו פעם לשנות את סדרי
מאמר הגמ' (ב"ק נ .מובא במד"ר בראשית סז ,ד) כל האומר הישיבה ולבטל את הסדר לפני התפילה ,אמר ,שאינו חפץ
הקב''ה ותרן הוא -יוותרו מעוהי ,ומפרש אם רוצה האדם בישיבה שאין בה לימודים לפני התפילה..
שהקב"ה יוותר לו על חטאיו ,יוותרו מעוהי (מעיים) -יצמצם
את צרכיו הגשמיים ,ואז יעשה אתו הקב"ה מדה כנגד מדה ויוותר בזה הענין ידוע העובדא ששמענו רבות מהרה"ק הישועות משה
לו. זי"ע ,שבא חסיד אחד אצל הרה"ק התורת חיים זי"ע והתלונן
שיש לו מחשבות זרות באמצע התפילה וביקש שיעשה לו טובה
עד"ז מובא בספה"ק קדושת לוי עה"פ וירח ה' את ריח הניחוח שלא יגיעו אליו יותר ,היה שם נוכח חסידו בשם רבי זושא
(בראשית ח ,כא) ויש להבין :לכאורה הריח מהיכן בא ,ומבאר: נדווערנער ושאלו הרה"ק התורת חיים זי"ע האם צודק אותו חסיד
מחמת שאדם יש בו יצר ואעפ"כ כובש את יצרו ועובד את ה', שצריך לעשות לו טובה ,וענהו רבי זושא :שאותו חסיד צודק
גלל כן -ויאמר וכו' לא אוסיף עוד וכו' כי יצר לב האדם רע והרבי צריך לעזרו בזה ,נענה על כך הרה"ק התורת חיים זי"ע
מנעוריו ,כי על ידי יצר הרע הוא התענוג .ומביא מדברי המגיד שאין זה מחשבות זרות -רק אלו מחשבותיו שלו מלפני
הרבי רבי בער ממעזריטש זי"ע עה"פ ישראל אשר בך אתפאר, התפילה..
אתפאר רומז ל'התלבשות' מלשון ויתפרו עלה תאנה (ג ,ז)
דהקב"ה מתלבש כביכול ממעשה ישראל ולא ממלאכי מעלה כי מובא בספה"ק תולדות יעקב יוסף ,על ענין הלימוד לפני התפילה,
גודל התענוג שיש לו מישראל יותר מכולם כי יש להם יצר הרע עסק התורה לפני התפילה מביאו להתפלל בכוונת הלב
ואעפ"כ כובשים אותו ,וממשיך וזל"ק :וירח ה' את ריח הניחוח ובמחשבה זכה ותפילתו מקובלת ,ומוסיף ,שאדם הלומד לפני
-שהריח תענוג זה מה שהגיע מעבודת האדם שהם 'בגדיו' התפילה זה מביא שיתקבלו תפילותיו.
שמתלבש בהם (ע"ד וירח את ריח בגדיו) ועי"כ ריחם עליהם. כל יום השכים אאמו"ר זצ"ל בשעות לפנות בוקר והתיישב
אמנם לפני חטא אדם הראשון ידעו כל אחד מהאיברים לבד מה ללמוד כהכנה דרבא לפני התפילה ,כששהה בבית מלון ויז'ניץ
שהם צריכים לעשות ,אבל אחרי החטא שנשתרש היצה"ר באדם בבני ברק היו אנשים שהסתכלו וראו אותו דרך חלון חדרו יושב
צריך כל אחד להיות מצווה ועושה ,ובנדב ואביהוא כתיב בקרא ללמוד לפנות בוקר ,כמו"כ אלו שנסעו אתו לחו"ל למגביות וכדו'
אשר לא צוה אותם -שלא היו מצווים ועושים ,והגם שהשיגו ידעו שהוא קם לפנות בוקר ומתיישב ללמוד.
טובות לזה העולם בזכותו ,רואים מכאן עד היכן מגיעה כוחה של מעצמם את ענין הקטורת כמובא בספה"ק :שפעולתם עשתה
זכות ,ובתפילתו לפני התפילה כותב ,שנזכה לבוא למעלת אבותינו רושם לדורות ומחילת העוונות ביו"כ היא מכח מעשיהם ,מ"מ
הקדושים אברהם יצחק ויעקב וזכותם תעמוד לנו שתשמע בקול ה' יתברך חפץ שהאדם יהא מצווה והיצה"ר ינסה למנעו מהמצוה
תפילתינו שנהיה תמיד נענים ,וההסבר היא שאם מבקשים ע"י ובזה שהאדם מתגבר עליו יש להקב"ה נח"ר.
זכות אבות יש לזה כח מיוחד בשמים שא"א להתנגד לזה ונענים
בחינה זאת של בכל דרכיך דעהו היה חקוק אצל אאמו"ר זצ"ל,
בבקשתם.
שבכל דרכיו היה מדוד עד מאוד ,והכניס בהכל דעת ויראת ה',
אפשר להסמיך לזה עובדא עם החסיד הישיש מוהר"ר אליעזר והיה לו גדרים וסייגים בדברים הגשמיים יען שלא רצה להנות
פרידמן זצ"ל ששנה אחת בחזרתו בראש השנה מביהמ"ד לאחר מהבלי העולם ,והיה בעל הבית על עצמו.
התפילה -נענה לנכדו :בשנה זו פעלנו לטובה ,ולתמיהת נכדו -
דוגמא לזה אפשר להביא ,כשקנה רכב חדש ביקש ממני ליקחו
מאין לו זאת ,ענהו :האם לא שמעת איך הרבי (הרה"ק הישועות
לעצמי לכמה ימים להשתמש בו ,ורק אחר כך הסכים לקחתו
משה זי"ע) התרצה בדמעותיו בתפילה -אי אפשר להשיבו
לעצמו ,והאמת שאיני יודע מה הייתה סיבתו לכך.
ריקם( ...ובלשונו :האסט נישט געהרט ווי דער רבי האט זיך
ייערמליך געבעטען -מען קען איהם נישט אפזאגן.)... איתא במדרש (שו"ט ,לז) שאל אברהם את שם בן נח כיצד יצאתם
מן התיבה ,אמר לו בצדקה שהיינו עושים ,אמר לו וכי מה צדקה
ובוודאי בזכות כל המעשה הצדקות שלו עורר בשעתו ומעורר
היה לכם לעשות וכו' ,אמר לו על החיה והבהמה והעוף -לא היינו
ג"כ עכשיו מדת הרחמים ,ואנו צאצאיו נהנים בזכותו ,כמאמר
ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין (אוכל) לפני זה ולפני זה.
הכתוב (דברים י ,טו) רק באבותיך חשק ה' וגו' ויבחר בזרעם
אחריהם ,ואפשר לפרש שזרעם אחריהם -נהנים מזה ,שבאבותיך שמעתי ע"ז אימרא נאה ,הרי צריך להבין מדוע היה צריך בתיבה
חשק ה' -שההורים חשקו בעבודת ה' ,וכן רואים אנו אצל שלמה לעשות מדור לאנשים הרי על פי דברי המדרש הנ"ל היו עסוקים
המלך שלא נפתחו דלתות בית המקדש רק אחרי שהזכיר את אביו כל הזמן בלתת אוכל לבעלי חיים ולא היו נמצאים במדור שלהם,
-זכרה לחסדי דוד עבדי רק אז נפתחו השערים ,והוא הענין אך הענין :שאדם צריך לדעת שיש לו מקום שהוא שייך לשם
שצריך להגיע לזכות האבות שזה משפיע עלינו חסדים ורחמים. שזה רשותו ,אחר שהוא כבר יודע זאת ,הוא כבר לא צריך להיות
שם אלא יכול להימצא בכל מקום אחר.
זכה אאמו"ר זצ"ל להקים דורות ישרים ומבורכים ההולכים
בדרכי התורה והיראה ומידות טובות ,ידוע שהרה"ק האמרי חיים אאמו"ר זצ"ל היה משכיל אל דל והיה שקוע כל כולו בעשיית
זי"ע התבטא פעם על עצמו שזכה לילדים טובים בשכר זה חסד אפילו כשלא ביקשו ממנו ,פעם אחת כשכבר לא היה
שהוריו לא התערבו במחלוקת ,ומסופר כשהיה הדין תורה על באפשרותו לעזור מכספו -שלחני לבית הרה"ק הישועות משה
הזכות בקופת רבי מאיר בעל הנס ,והטוען מצד ויז'ניץ היה הרה"ח זי"ע לבקש שיתנו סכום כסף (ונקב בסכום גדול) לאחד ממתפללי
ר' משה טעשער ז"ל (רוזנפלד) מחוסט ,ואחרי שהפסיד בד"ת השטיבל בירושלים שהיה נזקק עקב צרכי רפואה.
שאלו אותו האיך יכול להיות שהפסיד הרי היה ידוע כטוען
סיפר לי אברך אחד שבתו נסעה בי"א חשון תשע"א (מספר ימים
מומחה ,ענה להם :לפני הדין תורה קרא לי הרה"ק האהבת ישראל
לאחר פטירתו של אאמו"ר זצ"ל) לקבר רחל ונתיישבה לידה אחת
זי"ע ואמר לי ,ר' משה אני רוצה שתפסיד בד"ת ,ולתמיהתי -
מעדת הספרדים ויהי בשמעה שאאמו"ר זצ"ל זה עתה נפטר מן
הסביר זאת ,אם ירוויחו בד"ת אכן יהיה כסף אבל המחלוקת
העולם ,נאנחה ואמרה :אתם לא יודעים מה שהוא היה -הוא
תמשיך ביתר שאת ,ואם תפסיד בד"ת כסף אכן לא יהיה אבל אז
נתן לי כסף ,ובזה יכולתי לקנות את דירתי ,וכל זה מבלי שאיש
המחלוקת תעצר ,רואים מכאן עד היכן הגיעה השגתו של הרה"ק
ישמע על כך.
האהבת ישראל זי"ע בכדי שלא יהא מחלוקת.
כשהיה מדי שבוע ביום שישי מחלק את התלושים לנצרכים ,מיד
אכן צריכים אנו להכיר להורינו טובה על כל זאת שאנו נהנים
אחר כך כבר לא היה בנמצא רק פנה והלך לדרכו ,כאילו לא
מזכותם ,ולעשות דברים לעילוי נשמתם ויש הרבה דרכים לעשות
אירע כאן מאומה.
זאת אם בלימוד התורה או בתפילה או לעשות חסד לזכרם ,וזה
הוא מחובתנו כלפיהם. פעם אמר לאמי מורתי ע"ה שאם מבקשים ממנה צדקה -היא
יכולה לתת מהכסף שנמצא בבית ואינה צריכה לעדכן אותו,
עתה שאמי מורתי ע"ה נמצאת ג"כ כבר לידו -מבקשים אנו מהם
כשרצתה פעם לומר לו למי נתנה ,אמר לה שאינו נצרך לדעת למי
שיהיו מליצי יושר לכל המשפחה הרוממה ,בהצלחה וסייעתא
נתנה.
דשמיא ,רפואות וישועות ,וכל אחד במה שהוא נצרך לזה ,ונזכה
בקרוב ליקיצו וירננו שוכני עפר ,לקבל פני גואל צדק במהרה איתא בספה"ק שחמש מאות שנה לפני ביאת נשמתו של הרה"ק
בימינו אמן. רבי ר' אלימלך זי"ע לזה העולם ,כבר התחיל להגיע השפעות
