gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ביתנו החדש · Beiseini Hechudash — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ביתנו החדש · Beiseini Hechudash

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בראשית | ‪543‬‬ ‫הדלקת נרות‪17:38 :‬‬ ‫צאת השבת‪18:48 :‬‬ ‫מוצ"ש לר"ת‪19:29 :‬‬ ‫הזמנים לפי אופק ירושלים‬ ‫מכתב החזון אי"ש‬ ‫החזון אי"ש זצ"ל כתב מכתב לתלמידו‬ ‫תוהו ובוהו‬ ‫והסביר לו את הפסוק הזה עם דגשים‬ ‫ֹלהים אֵ ת הַ שָּ מַ יִׁם וְּ ֵאת הָּ ָּ ָֽא ֶרץ וְּ הָּ ָּא ֶרץ הָּ י ְָּּתה תֹהּו ָּובֹהּו‪"...‬‬ ‫אשית בָּ ָּרא אֱ ִׁ‬‫"בְּ ֵר ִׁ‬ ‫חשובים‪ .‬הבה ונלמד כמה מהם‪.‬‬ ‫בפרשתנו מבואר שהעולם נברא בשישה ימים וביום השביעי שבת וינפש‪ .‬מתוך‬ ‫"נ ִָּׁקי י ְִּׁהיֶה לְּבֵ יתֹו שָּ נָּה אֶ חָּ ת וְּ ִׁשמַ ח אֶ ת ִׁא ְּשּתֹו‬ ‫התוהו ובוהו סידר הקב"ה את הבריאה שתהיה מתוקנת אל האדם‪ .‬האדם‬ ‫אֲ שֶ ר לָּקָּ ח" ‪ -‬חובה‪ .‬כיצד משמחה? טבע שלה‬ ‫שהוא פאר הבריאה הושם בגן עדן לעובדה ולשומרה‪ .‬לא לחינם אדם הראשון‬ ‫להתענג על חנה בעיניו‪ ,‬ואליו עיניה נשואות‪.‬‬ ‫נברא אחרון מכולם כדי שהכל יהיה מוכן בשבילו‪ .‬הדבר היחיד שהטול עליו‬ ‫עליו להשתדל להראות אהבה וקֵ רוב‪ ,‬בריבוי‬ ‫בעיצומו של יום השישי היה לא לאכול מעץ הדעת‪ .‬כמאמר הכתוב ‪ּ" :‬ומֵ עֵ ץ‬ ‫שיחה וריצוי‪ .‬ומה שאמרו אל תרבה שיחה עם‬ ‫הַ דַ עַ ת טֹוב ו ָָּּרע ל ֹא ת ֹאכַל ִׁממֶ ּנּו‪."...‬‬ ‫האשה‪ ,‬באינו צריך לריצוי מדבר‪ ,‬ולא בשנה‬ ‫הסביר הרמב"ם שעד שאדם הראשון אכל מעץ הדעת הוא היה בדרגת הבחנה‬ ‫ראשונה שצריך להשתדלות ההתאחדות‪...‬‬ ‫בין ‪ -‬אמת לשקר‪ .‬ומשאכל ירד דרגה למדרגת – טוב ורע‪ .‬אם כן הירידה‬ ‫הרב לימד את בני הזוג‪ ,‬מהם הכללים‬ ‫שקיימת בין אמת לשקר להבחנת טוב ורע זהו – "ביום אכלך ממנו מות‬ ‫שעליהם לשמור בשנה הראשונה‪ ,‬שהיא היסוד‬ ‫ותמות"‪.‬‬ ‫לכל הבית וכמובן להמשיך לחיות על פי כללים‬ ‫והסביר הרב דסלר זצ"ל שעץ הדעת טוב ורע נקרא בשם זה שהאוכל ממנו‬ ‫אלו במשך כל החיים‪ .‬קוראים יקרים‪ ,‬שימו‬ ‫מתערבב אצלו הטוב עם הרע ‪ -‬דהיינו חזרה "לתוהו ובוהו"‪.‬‬ ‫לב שכמעט בכל מריבה או ויכוח האשה חוזרת‬ ‫נמצאנו למדים שלאדם הראשון היתה את האפשרות להישאר בבחינה‬ ‫לשנה הראשונה‪ .‬היא אומרת לו‪ :‬כבר‬ ‫הגבוהה יותר אם לא היה עובר על צוויו של הקב"ה‪ .‬אבל מאחר שהתפתה ואכל‬ ‫מההתחלה לא אהבתי את ההתנהגות שלך‪...‬‬ ‫ירד והוריד איתו את כל הבריאה‪ ,‬למדרגת ‪" -‬טוב ורע" כלומר תוהו ובוהו‪.‬‬ ‫מהשנה הראשונה לא הבנת אותי‪...‬‬ ‫ובאמת היום רוב השאלות וההתלבטויות שלנו הם בין טוב לרע‪ .‬אנו שואלים‬ ‫ראשית‪ ,‬הרב מפרש שהציווי שהחתן יהיה‬ ‫את עצמנו – האם טוב לעשות כך או לא? ולא שואלים האם זוהי האמת? יתר‬ ‫נקי לביתו שנה אחת הוא חובה! כלומר‪,‬‬ ‫על כן במשך החיים אנו מגלים שלפעמים מה שחשבנו שזה טוב התברר שזהו‬ ‫התורה פטרה את החתן בשנה הראשונה מכל‬ ‫רע‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬מה שהיינו בטוחים שהוא רע התברר כטוב‪.‬‬ ‫עול ציבורי‪ ,‬אף על פי שהחתן יוצא מביתו‬ ‫אם כן‪ ,‬נשאל את עצמנו שאלה גדולה – כיצד ניתן לדעת באמת מה טוב ומה‬ ‫לענייניו כגון לימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קניות וכו'‪ .‬כי‬ ‫רע? המשיך הרב דסלר וכותב שעד מעמד הר סיני ומתן תורה העולם היה שרוי‬ ‫העול הציבורי יכול להפריע לו בתכנון סדר‬ ‫ללא הבחנה ברורה כמו שראינו שדור המבול – טבע‪ ,‬דור הפלגה שעשה מגדל –‬ ‫היום ויכול לקחת לו הרבה מתשומת הלב‬ ‫נפוץ על פני כל הארץ‪.‬‬ ‫שהוא צריך להעניק לאשתו‪ .‬איך אומרים ‪ -‬זה‬ ‫ומשנתנה תורה ניתן הכח להבחין מה טוב ומה רע‪ .‬המילה תורה כשמה כן‬ ‫תופס לו את הראש‪.‬‬ ‫היא – מלשון הוראה‪ ,‬ספר הוראות של הבורא שמלמד אותנו לדעת מהו טוב‬ ‫שנית‪ ,‬החובה לשמח את אשתו‪ .‬הרב שם דגש‬ ‫מוחלט ומהו רע מוחלט‪ .‬ללא ספר זה אנו כסומא בארובה‪ .‬התורה מלמדת‬ ‫על נתינת מחמאות מוגברת כי אליו עיניה‬ ‫אותנו מתי לבלום ולא להמשיך – "סור מרע"‪ ,‬ומתי לעשות לפעול ולקיים –‬ ‫נשואות‪ .‬האשה צריכה לקבל את המחמאות‬ ‫"ועשה טוב"‪.‬‬ ‫בעיקר מבעלה כדי להרגיש שהיא פועלת היטב‬ ‫כלומר לימוד התורה עושה לנו סדר "בתוהו ובוהו" של העולם הזה ומנחה‬ ‫ומסייעת לו בתפקודי הבית‪ .‬ואפילו אם נמאס‬ ‫אותנו בדרך הישר והטוב‪ .‬לזה אנו קוראים – דעת תורה‪ .‬נשאל את עצמנו –‬ ‫לבעל להחמיא ‪ -‬לה לא נמאס לשמוע‪.‬‬ ‫למה כשאנו מבולבלים והולכים לשאול את הרב שאלה בהנהגה או בהלכה הרב‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬החתן החדש צריך להראות אהבה‬ ‫עונה מיד ולא מתבלבל? מדוע אין לו את הספקות שיש לנו? התשובה כעת‬ ‫וקרוב‪ .‬כלומר‪ ,‬לא די לומר לה ‪' -‬אני אוהב‬ ‫ֵ‬ ‫ברורה‪ ,‬מי שלומד בספר התורה אצלו כבר אין תהו ובוהו והדברים ברורים‬ ‫אותך'‪ ,‬אלא להפגין אהבה כלפיה‪ .‬הא כיצד?‬ ‫וישרים‪.‬‬ ‫בריבוי שיחה וריצוי‪ .‬התענוג הגדול ביותר של‬ ‫מכאן נלמד להיפך‪ ,‬ומי שלא לומד תורה בכלל לפעמים הוא הופך להיות –‬ ‫האשה שבעלה מדבר איתה ומתייחס אליה‪.‬‬ ‫תוהו ובוהו מהלך על שניים!! לכן כבר בראשית השנה נקבל על עצמינו ללמוד‬ ‫קוראים יקרים‪ ,‬אתם יכולים לבדוק זאת‬ ‫בספר הספרים – התורה הקדושה את הכללים וההוראות של בורא העולם‬ ‫בסקר קצר תשאלו אותן ‪ -‬מה הדבר שבעלך‬ ‫לחיים טובים ומתוקנים לטוב לנו כל הימים‪.‬‬ ‫יעשה‪ ,‬וישמח אותך הכי הרבה? הרוב המכריע‬ ‫בברכת שבת שלום ‪ -‬אבנר קוואס‬ ‫יענו ‪ -‬שידבר איתי‪ ,‬שיקשיב לי ויתייחס אלי‪.‬‬ ‫לפעמים הבעל חוזר הביתה כשהוא מהרהר‬ ‫בעיר של הקמצנים פתחו גן החיות‬ ‫בענייניו ולא שם לב לאשתו‪ .‬חתן יקר‪ ,‬דע לך‬ ‫שהיא מפרשת את זה כאילו לא אכפת לך‬ ‫מנהל הגן פרסם ‪ 100‬שקל כניסה אף אחד לא בא‪.‬‬ ‫ממנה‪ ,‬והיא נפגעת ומתאכזבת‪ .‬על החתן לדעת‬ ‫פרסם ‪ 20‬שקל לא באו ‪ .‬לבסוף פרסם כניסה בחינם כולם באו‪.‬‬ ‫שעיקר סיפוקה של האשה בא מכך שבעלה‬ ‫מקדיש לה תשומת לב‪ ,‬ומביע את חיבתו‬ ‫סגר עליהם את השערים וכתב יציאה ‪ 500‬שקל‬ ‫ורגשותיו כלפיה‪ .‬זה נקרא להפגין אהבה‪.‬‬ ‫ושיחרר עליהם את האריות‪....‬‬ ‫אמא הביטה בילד והוא השפיל את עיניו‪ .‬ברור לאמא שאבא לא אמר‬ ‫זאת‪ .‬והילד עשה תרגיל כדי לקבל ממתק‪ .‬זהו שקר שדורש הערה‬ ‫והכוונה ולפעמים גם הענשה‪.‬‬ ‫אמת ושקר‬ ‫גם בנושא 'אמת ושקר' לא תועיל ביקורת סטיגמטית‪ .‬כמו שאמרנו‬ ‫קודם‪ ,‬אסור לקרוא לילד 'שקרן'‪ ,‬אלא לומר לו‪ :‬למה אתה משקר?‬ ‫אסור לחשוד כל הזמן בילד‪ ,‬אם הוא עשה שעורי בית או ביצע את‬ ‫כלומר‪ ,‬בדרך כלל אתה אומר את האמת‪ ,‬ורק הפעם נכשלת‪ .‬פעולה‬ ‫התורנות או הציק לאחיו‪ .‬פעולה כזו היא סוג של שטיפת מח סמויה‬ ‫כזאת נותנת לילד חשק להשתפר‪ .‬אפשר לפנות אל הילד בשאלה טובה‬ ‫שהוא שקרן‪ .‬כשרוצים לדעת אם הילד הכין שיעורי בית‪ ,‬אפשר לשאול‬ ‫יותר‪ :‬למה לא אמרת את האמת? בביקורת כזאת הילד שומע את‬ ‫אותו פעם אחת‪ .‬אם הוא מאשר ואנחנו לא מאמינים לו‪ ,‬אסור לשאול‬ ‫המילה 'אמת' ולא את המילה 'שקר'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬יש לתת פרס כתגמול על‬ ‫אותו פעמים נוספות כי הוא ימשיך לשקר‪ ,‬ועל זה אמרה התורה את‬ ‫אמירת אמת‪ ,‬אפילו אם המעשה היה שלילי‪.‬‬ ‫הפסוק‪" :‬וְּ לִׁפְּ נֵי עִׁ ּוֵר ל ֹא ִׁת ֵּתן ִׁמכְּ שֹל"‪ .‬אלא יש לבקש ממנו להביא את‬ ‫למשל‪ ,‬אם אנחנו לא זוכרים אם הילד הגיע בזמן ללימודים או לא‪,‬‬ ‫התיק‪ ,‬לשלוף משם את המחברת ולראות אם הוא אכן הכין את‬ ‫ואנחנו שואלים אותו‪ :‬הגעת ללימודים בזמן? הוא יכול לומר באדישות‪:‬‬ ‫שיעורי הבית‪ .‬יכול להיות שפעולה כזו תבייש אותו קצת אבל כך הוא‬ ‫כן‪ ,‬והכל יעבור בשלום‪ .‬מצד שני‪ ,‬אם הוא יודה על האמת ויאמר‪:‬‬ ‫יתחנך לומר את האמת‪.‬‬ ‫איחרתי‪ִׁ ...‬מכֵיוָּן שהוא הודה על האמת‪ ,‬הוא לא ייענש על האיחור‪.‬‬ ‫הורים יקרים‪ ,‬צריך לדעת שאצל ילדים הגבול בין דמיון למציאות‬ ‫במקרים אחרים אפשר גם לתת לו פרס בפועל‪.‬‬ ‫הוא דק מאד‪ .‬ילדים קטנים כמעט לא משקרים‪ ,‬הם מדמיינים‪.‬‬ ‫בפעולה כזאת הילד טועם טעם של הצלחה באמירת האמת‪ ,‬וזה מדרבן‬ ‫הדמיון שלהם מפותח והוא כמו מציאות‪ .‬כשהם אומרים שהם ראו‬ ‫אותו לחזור ולומר תמיד את האמת‪ .‬יותר מכך‪ ,‬צריך לתת בילד אמון‪,‬‬ ‫דבר מה‪ ,‬או אמרו להם שצריכים לעשות משהו‪ ,‬וגילינו שזה לא נכון‪,‬‬ ‫שהוא בחזקת דובר אמת‪ ,‬ואם הוא ירצה לשקר‪ ,‬הוא יאמר לעצמו‪ :‬אבא‬ ‫אסור לכנותם שקרנים‪ .‬לכן אסור להעניש אותו על דבר כזה‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫ואמא סומכים עלי שאני לא משקר‪ ,‬ולא אקלקל את הרושם הזה‪ .‬נתנו‬ ‫מתי מענישים על שקר? רק כאשר ברור לנו שהילד עשה 'תרגיל' כדי‬ ‫דוגמא באמירת אמת ושקר ומכאן נלמד לכל מיני נושאים‪ ,‬כגון‪ :‬עצלות‬ ‫להשיג דבר חומרי‪ .‬לדוגמא‪ :‬אמא‪ ,‬אני יכול לקבל ממתק? לא‪ ,‬אמרה‬ ‫וזריזות‪ ,‬רמאות וישרות‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫אמא‪ .‬והילד הוסיף ואמר‪ :‬אבל אבא אמר שהוא מרשה‪...‬‬ ‫אמר הנהג‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬מזמן אמרתי שהגענו"‪ .‬אמר לו רבינו‪" :‬מה‬ ‫אעשה? לא שמעתי"‪ .‬סיפרה הרבנית ע"ה באחד הבקרים לא חשתי‬ ‫בטוב‪ ,‬בקשתי מהרב‪ ,‬שיקנה לחם‪ .‬אמרתי לו שהמכולת למטה‪ .‬אמר‬ ‫הרב‪' -‬בסדר'‪ .‬והלך לקנות לחם‪ ,‬ואני מחכה ומחכה‪ ,‬עברה רבע שעה‬ ‫מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫בערך‪ ,‬עד שחזר‪ .‬שאלתי אותו‪" :‬מה קרה לך?"‪ ,‬נבהלתי‪" ,‬בסך הכל‬ ‫אשתו הצדקנית‪ ,‬כל כולה הייתה מסירות נפש של ממש ללימוד תורתו‬ ‫הזמן הדרוש להגיע למכולת וחזרה אינו עולה על שלוש‪-‬ארבע דקות‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬הייתה מגישה לו את ארוחת צהרים מידי יום בשעה קבועה‪.‬‬ ‫איפה הלחם?"‪ .‬אמר לי הרב‪" :‬הלכתי ולא מצאתי את המקום"‪.‬‬ ‫באחד הימים איחרה להגיש את הארוחה‪ .‬הרב‪ ,‬תוך כדי לימוד ראה על‬ ‫חייכתי ואמרתי לעצמי‪ ,‬לא אשלח אותו שוב‪ ,‬ודאי היה שקוע במחשבה‬ ‫השולחן צלחת עם עמילן‪ ,‬והיה בטוח‪ ,‬כי זוהי הארוחה‪ .‬את פת הלחם‬ ‫באיזו סוגיה או בשאלה הלכתית‪.‬‬ ‫טבל בעמילן‪ ,‬אכל וברך‪ .‬לאחר כשעה נכנסה עם הארוחה והתנצלה על‬ ‫באחת מנסיעותיו של מרן נזדמן פעם אחת לחו"ל והתאכסן שם בבית‬ ‫האיחור‪" .‬תודה רבה‪ ,‬כבר אכלתי"‪ ,‬אמר הרב לאשתו‪ .‬משהתבוננה‬ ‫של אחד מהקהילה‪ .‬ואישה אחת שלא זכתה לבנים שנים רבות‬ ‫בשולחן הבינה‪ ,‬כי אכל הרב מן העמילן ואפילו לא שם לב לכך‪.‬‬ ‫התנדבה להכין לצדיק את האוכל‪ .‬באחד הימים הכינה לרב דג בתנור‬ ‫המנהל הרפואי של ביה"ח 'ביקור חולים' בירושלים‪ ,‬פרופ' יהודה פולק‬ ‫והגישה לפניו שיאכל‪ .‬לפני שהצדיק אכל‪ ,‬נודע לו כי לפני כן הכינו‬ ‫הי"ו עסק בין היתר במחקר רפואי מסוים‪ .‬לצורכי המחקר ערכו ניתוח‬ ‫בתנור עוף‪ ,‬אולם הרב החמיר על עצמו ולא אכל מהדג אלא לחם ומיני‬ ‫מסוים בחולדות‪ .‬בגלל העובדה שפרופ' פולק אדם דתי‪ ,‬ועפ"י ההלכה‬ ‫ירקות‪ .‬האישה‪ ,‬שעמדה במטבח וחיכתה לראות את הגאון אוכל‬ ‫יש איסור לערוך ניתוח כזה בבעלי חיים‪ ,‬הלך לשאול את רבינו‪ ,‬באיזה‬ ‫ממעשה ידיה‪ ,‬נדהמה לראות שלא נגע באותו הדג‪ ,‬ומרוב צערה‬ ‫אופן יהיה מותר לערוך ניתוח‪ .‬הצדיק נטל דף ועט‪ ,‬ושרטט בדייקנות‬ ‫התחילה לבכות בכי מר‪ .‬באו וסיפרו לצדיק‪ ,‬שהמבשלת יושבת ובוכה‬ ‫את מרבית אבריה הפנימיים של החולדה לפרטי פרטים‪ .‬לאחר מכן‬ ‫והם אינם יודעים מדוע‪ .‬אולם‪ ,‬רבינו מיד הבין את הסיבה לכך ולכן‬ ‫הדריך את הפרופ' באיזה אופן הוא רשאי לערוך את הניתוח עפ"י‬ ‫ניגש אליה והתחיל לעודד ולפייס אותה שלא תיעלב‪ ,‬ולא זז משם עד‬ ‫ההלכה‪ .‬הפרופ' היה המום מידיעותיו‪ ,‬ומרמת הדיוק בצורתה של‬ ‫שבירך אותה שלשנה הבאה תזכה לבן זכר‪ .‬כשראה מרן שנרגעה‪ ,‬פנה‬ ‫החולדה‪ .‬וכל זאת מבלי שניתח אי פעם חולדה‪ ,‬או ראה במציאות את‬ ‫לדרכו והלך‪ .‬לאחר מספר שנים הזדמן שוב הגאון לאותו מקום‪ .‬אדם‬ ‫אבריה הפנימיים של החולדה‪ .‬אלא אך ורק מתוך לימוד בתורה‬ ‫אחד‪ ,‬שהיה עמו ילד קטן‪ ,‬פנה לצדיק ושאל אותו‪" :‬האם כבוד הרב‬ ‫הקדושה‪ ,‬מרן השיג את הידיעות‪ .‬וכמו ששנינו במסכת אבות "הפוך בה‬ ‫מכיר אותי?!"‪ .‬אך מרן ענה לו‪ ,‬שהוא אינו מכירו‪ ,‬ואז סיפר לו האיש‪,‬‬ ‫והפוך בה דכולה בה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬למד את התורה על כל מרחביה‪ ,‬ותראה‬ ‫שהוא הבעל של אותה אישה שבישלה לפני שנים את הדג‪ ,‬וזה הילד‬ ‫שכל הידיעות שבעולם מופיעות בתורה‪ .‬פרופ' פולק הגיע לקבוצת‬ ‫שנולד מברכת הצדיק באותה השנה!‬ ‫המחקר‪ ,‬והראה לחבריו את שיטתו החדשה בניתוח החולדה‪ .‬החוקרים‬ ‫באחד הימים שביקר מרן בבית אחד מחתניו‪ ,‬ראה את חתנו לוקח‬ ‫עמדו פעורי פה ותמהו‪" :‬מהיכן לך שיטה כל כך קלה‪ ,‬ופשוטה‪ ,‬יותר‬ ‫מברג ומנסה לתקן את ציר הדלת שהתקלקל‪ .‬אמר לו מרן בפליאה‪:‬‬ ‫משלנו? אנחנו כבר שנים מנתחים בצורה מסוימת‪ ,‬ולא עלה בדעתנו‬ ‫"לא חבל?! לא חבל לך על הזמן? אני מציע שתביא בעל מלאכה שיתקן‬ ‫לנתח בשיטה המוצלחת שלך?!"‪.‬‬ ‫לך‪ ,‬ואתה תשב ותלמד‪ .‬חבל מאוד על הזמן היקר שהוא לא יחזור"‪.‬‬ ‫באחת הפעמים‪ ,‬שנהגו של רבינו הסיעו לאחד משיעוריו הקבועים‪ ,‬ישב‬ ‫נודע‪ ,‬שתמיד כשמרן זצ"ל היה נצרך בביתו לתיקונים כלשהם‪ ,‬אפילו‬ ‫מרן כהרגלו מאחור וספר בידו‪ ,‬שקוע בעומקה של תורה‪ .‬משהגיעו‬ ‫כשמדובר היה בתיקונים קלים שכל אחד יכול לעשות‪ ,‬היה מורה‬ ‫למקום‪ ,‬אמר הנהג‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬הגענו"‪ .‬אך רבינו לא ענה‪ .‬הוא חיכה‬ ‫לרבנית ע"ה‪ ,‬שתביא בעל מלאכה ולשלם לו במיטב כספם‪ ,‬וכך נהג אף‬ ‫זמן מסוים‪ ,‬ושוב אמר לרבינו שהגיעו‪ ,‬כך נשנה הדבר כמה פעמים באין‬ ‫בזמנו בימים הקשים‪ ,‬בהם הפרוטה לא הייתה מצויה כל כך בכיסו‪.‬‬ ‫מענה‪ .‬הנהג חשב לעצמו אולי יש לצדיק נושא חשוב לסיים‪ ,‬וחיכה עוד‬ ‫כשנשאל מדוע הוא מביא בעל מלאכה לתיקון קל‪ ,‬לא חבל על הכסף?‬ ‫מספר דקות‪ .‬לאחר המתנה נוספת‪ ,‬אמר לו הרב בפתאומיות‪" :‬כמה זמן‬ ‫(עין חמד)‬ ‫ענה‪" :‬אני קונה את הזמן היקר בכסף!"‪.‬‬ ‫אתה נוסע? הנסיעה היום ארוכה!"‬