תוספת שבת · Toisefes Shabbos — בראשית (2026-10-05)

שנה ו' 282
תוספת
זמני הדלק"נ שבת פרשת בראשית שים לב!
ירושלים 5:34 :מוקדם5:24 : זמן הדלקת
בני ברק 5:49 :מוקדם5:39 : נרות שבת
שבת
מודיעין עילית 5:43 :מוקדם5:33 : ממשיך
חיפה 5:41 :מוקדם5:31 : להקדים
טבריה 5:38 :מוקדם5:28 : בכל שבוע
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
הושע נא גומרת הלכות שבת ,הושע נא חשה למהר ביאת שבת ...הניסים בזכות שמירת השבת!
המלחמה החלה ב'שבת' שמחת תורה ,שכידוע בשבתות הקודמים של השנה פעם אחת לא תקענו בשופר בראש השנה שחל בשבת,
ופעם אחת לא נטלנו לולב בחג הסוכות שחל בשבת ,והנה כזה אסון בשבת השלישית -שבת שמחת תורה ,שלכבוד התורה התירו
לנו לרקוד ..אפי' שבשבת רגילה אסור!
כידוע המחבלים הכינו תוכניות תקיפה לכל 22הישובים שעליהם השתלטו .ובאורח פלא רק ל 2-ישובים הם לא נכנסו כלל' ,סעד'
ו'אלומים' ,והם שני הישובים הדתיים היחידים בעוטף עזה!! שהם כמובן שומרי שבת .וקיבוץ 'סעד' שוכן ממש מול 'כפר עזה' ,שבו
היה לחימה קשה בתוך שטח הקיבוץ ,ולסעד כלל לא נכנסו .ואף אחד מ'גורמי
הבטחון' לא מבין כיצד קרה הדבר ...וכן בישוב יכיני הסמוך לעיר שדרות ,ניצול
בזכות השער שרק לאחרונה התחיל להיות סגור בשבתות.
וכן באופקים שנהרגו שם עשרות ובכל זאת בשכונה החרדית הרבנים לא האמינו
לשמועות והמשיכו ההקפות והתפילות כרגיל ולא אירע שום פגע אפי' שלערבים
היה מפה עם כתובות בתי הכנסת..
ומרן הגר"י זילברשטין שליט"א באסרו חג סוכות קרא בבית מדרשו להתחזק
בלימוד מידי יום הלכות שבת ולהקדים בכניסת השבת בכדי שזכות השבת תמשיך
להגן עלינו ועל עם ישראל כולו,
ובפרט לאור דבריו המבהילים של הערוך לנר על ר"ה שחל בשבת (בספרו מנחת
עני פר' האזינו) שהשנים הכי טובות ומאידך גם הכי גרועות היו כשר"ה חל בשבת
וזה תלוי בנו איך אנו שומרים שבת ..אז בפרט כעת שאנו זקוקים לזכות השבת
בשביל שהיא תמליץ בעדינו ולא יהיה מריעין לה בסופה ...וכן כעת לקראת שבת
בראשית זה הזמן להתחזק בתוספת שבת ולהקדים בכניסת השבת ,וכמו שהורו
ומורים גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א להימנע מעשיית מלאכה לפחות חצי שעה
לפני השקיעה ,וכמו שידוע סגולת התוספת שבת להביא גאולה וישועה ורבים ראו
ישועות,
וכן בפרט כעת שזמן כניסת השבת מקדים ,להתחזק ביציאה מחוץ לעיר לכל הפחות
בזמן מספיק שגם הנהגים יוכלו לחזור לבתיהם עד כניסת השבת ,וכמו שמרן רבינו
הגר"ד לנדו שליט"א עורר בכינוס שהיה בביתו ,להקדים בנסיעות לפני שבת ומרן
שליט"א אמר ,שהנוסעים מאוחר ביום שישי ומכשילים את הנהגים בחילול שבת,
הם המחללי שבת והם העושים תחבורה בשבת ולא ראשי הערים החילונים!!
"תוספת שבת" מצילה מעונש מיתה
וחלק מבניו נפטרו וחלקם חלו במחלות קשות .והנה ניתך עליו כתב ה'אמרי אמת' זי"ע ,שהמדקדק ב'תוספת שבת' הרי הוא
אסון נוסף – אחד מבניו שנסע לעסקיו לרומניה נעדר בלא ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות ,וכל כך למה ,דכל עניין
להשאיר עקבות .בצר להם הם פנו אל רבינו זצ"ל בדמעות ,עד המיתה באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת
שנאות לערוך להם גורל הגר"א בקדושה ובטהרה ,ולאחמ"כ ישב שאסר עליו הקדוש ברוך לאכלו ,וב'אור החיים' הק' (בראשית
והדריכם בפרוטרוט היכן לחפש באומרו להם שכבר חושש הוא א כט בשם מד"ר כא) כתב שכל האיסור של עץ הדעת היה רק
שמא אינו בין החיים .ואכן ע"פ הוראותיו הברורות ושרטוטיו ל'יום השישי' ואילו היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש
המדויקים של רבינו זצ"ל שסמן את המקום לפרטיו אף בלא מאז כבר היה מותר לו לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר .ואם
להיות שם מעודו ,מצאו בני המשפחה את גופתו של בנם כן בעת אשר אנו מקדימין וממהרים לבוא אל יום השבת קודש
בעיבורו של יער עבות ברומניה ,וזכו להביאו לקבר ישראל. בקבלת 'תוספת שבת' ,מכפרים אנו על אותו החטא (הקדמה
ככלות ימי השבעה באו בני המשפחה לרבינו ובקשו דרכי תחת הקדמה) ,וממילא פטורים אנו מעונש המיתה הנגזר בגינו.
תיקון ותשובה לצרות הרבות הפוקדות אותם .רבינו נאנח הישועה בקבלת שבת מוקדם
מעמקי ליבו ולבסוף אמר "קבלו שבת חצי שעה לפני הזמן, בספר "רבי משה שמואל" מסופר על מרן הגאון רבי משה
וכמו שכתוב בפסוק "לקראת שבת לכו ונלכה ,כי היא מקור שמואל שפירא זצ"ל ,אשר אחד משכניו היה אדם למוד סבל,
תוספת שבת
המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת אפיך הברכה" ,אם מקבלים שבת מוקדם זה עיקר הברכה! ,קבלו על
תאכל לחם" ,ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה עצמכם להקדים את השבת ולהוסיף על קדושתה ,ותתרפאו".
בכבודו "ברכו וקדשו" .ותחת אשר ובעצמו ברך את היום הזה משפחה זו שכלל לא שמרה את השבת קודם לכן כדבעי ,החלה
בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל ברכתה בשביל מאותו שבוע לא רק לשמור שבת אלא אף להקדים בכניסתה
שלא להיכנס כ"כ מהר אל קללת ומאחרים לצאת מהפכים מחצית השעה קודם ,וראה איזה פלא ,ברכת השבת שרתה
הם את הסדר ,מאחרים הם ששת ימי המעשה להיכנס אל עליהם והצרות סרו מעל ראשם.
הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה אל הקללה ובעומדינו בשבוע של פרשת בראשית בו ראינו על עונשי האדם
של ששת ימי המעשה .אשרי מי שזוכה למהר בקבלת השבת לחטא עץ הדעת ,ראוי להביא את דברי מרן הח"ח זצ"ל המובאים
ולאחר לצאת ממנה ,כדי להבין זאת לקבל ברכת ה' הבאה בספר 'חפץ חיים על התורה' וז"ל" :כמה נואלו המה קטני אמונה
ממילא למקבלי שבת" ,עכ"ל. שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת ,כי הלא כל ששת ימי
דברי חיזוק לאסונות מרשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זיע"א
כהלכתה אם אינו יודע את ההלכות .וכדי לדעת הלכות שבת עדים אנו שנשאל רבינו למקרים שונים מכמה וכמה גוונים
צריך ללמוד את ההלכות לכל הפחות שתים ושלוש פעמים ,ואם במה להתחזק ,ועל כולם אמר "שמירת שבת" ,ופירש ,א' להיזהר
לא למד שתים שלוש פעמים לא יכול להיות שיקיים שבת כדין, בשמירת כל הדינים כראוי ,ב' להקדים כניסת השבת בפרישה
ובודאי יכשל או בדאורייתא או בדרבנן ,ומתרגש רבינו וזועק ממלאכה חצי שעה לפני השקיעה.
בנהמת לבו ,אפילו "בדאורייתא" אומר היערות דבש שיכשל ונזכיר כמה מהמקרים .נשאל רבינו ע"י הרב ליפא ישראלזון
כשלא ילמד .ובענין הקדמת כניסת השבת ,שעשה בזה רבינו שליט"א שבהיותו בארה"ב ביקשו ממנו לשאול את רבינו במה
כידוע "מהפיכה עולמית" ,מדגיש ואומר שאפילו רק לפרוש יכולים בני הגולה להועיל בהתחזקות רוחנית בשביל יושבי
ממלאכה האסורה בשבת ,מסתבר דזה בכלל מצות תוספת שבת. ארץ ישראל מאיום הגזירות הנוראות .ואמר רבינו את הנ"ל.
ואכן רבנו עשה מהפכה גדולה בענין הזהירות בכבוד שבת, והוסיף שענין ההקדמה בכניסת השבת חשובה ביותר בחו"ל,
והמעלה להימנע מעשיית מלאכה סמוך לשבת ,ובהרבה מקומות היות שבדרך כלל יש לכל אחד מכונית ,וממילא באים ברגעים
שהסתובב בעולם הרחיב את הענין ,ואכן כבר כתב הרמב"ם האחרונים ממש למקום האכסניה בשבת [להורים וכדו'] ,ויכולים
שזהו כבוד השבת ,וז"ל הרמב"ם הלכ' שבת פרק ל' סעיף ב': ח"ו להגיע ממש קרוב לשקיעה ,ולהיכשל באיסורים דאורייתא!
איזהו כבוד...ויושב בכבוד ראש ומייחל להקבלת פני השבת כמו וכאשר יקבלו על עצמם שלא עושים מלאכה חצי שעה לפני
שהוא יוצא לקראת המלך... השקיעה ,יזכו עי"ז להינצל מאיסור שבת החמור.
ואכן רבינו כתב כמה וכמה מכתבים בענין זה ,ונביא אחד וכשנשאל רבינו מה ענין שבת לגזירות על התורה? אמר כיון
המכתבים... .שמעתי על האסונות שפקדו במקומכם ר"ל ואתם שצריך רחמי שמים ,ממילא הזכות הגדולה של שמירת שבת
חושבים לנכון שיש בודאי צורך להתחזק יותר ביראת שמים, בכוחה להועיל לרחמי שמים שיתבטלו הגזירות.
כמובן אין אתנו יודע עד מה ועלינו להתחזק בכל הענינים, עוד נשאל ממקום אחד שהיו לאחרונה כמה וכמה טרגדיות
אבל מה שיש להניח מאד ליזהר בדברים שבין אדם לחבירו קשות רח"ל ,ויש גם כמה חולים ,ורוצים עצה לחיזוק .ואמר
שזה מאד חמור ויש להתחזק בענין שבת שכבר יפסיקו מלעשות שיתחזקו בשמירת שבת .והיות שבמקום ההוא נוהגים להדליק
דברי חול חצי שעה לפני השקיעה ,וכל מה שמפסיקים מלעשות נרות כבר ארבעים דק' לפני השקיעה ,אמר דאין שייך להוסיף
דבר שאסור לעשות בשבת זה מאד חשוב ,וידוע מאמר חז"ל על כך ,אלא יתחזקו בחלק הא' בזהירות בדקדוק הדינים של
בשבת (קיח ,ב) כל השומר שבת כדין אפילו עובד ע"ז כדור שבת ,ופירט כגון זהירות במוקצה ,וכן זהירות מיוחדת מדיבור
אנוש מוחלין לו וכן כל עניני כיבוד בלבוש ובכל הדברים הכל מיותר בשבת ,דגם זה בכלל שמירת שבת .כמבואר בשו"ע,
לעשות לכבוד שבת ומאד להזהר מלדבר דברי חול בבהכנ"ס וכמו שהביאו התוס' בשבת דף קי"ג ע"ב באימא סבתא שדיברה
ובפרט בשבת. יותר מדאי ,ואמר לה רשב"י אמא שבתא הוא ,ושתקה.
הבה ונקבל על עצמנו להתחזק בשמירת שבת בכל עוז ,וגדולה והרבה פעמים הביא רבינו מש"כ הגאון רבי יונתן אייבשיץ
זכות שבת ,לרחם עלינו ועל כל ישראל להיוושע בכל העניינים זצ"ל בספרו יערות דבש ,שלא יתכן לאדם שיקיים מצות שבת
דברי חיזוק ממרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל בענין יום השבת
לרגל יומא דהילולא כ"ג תשרי תש"פ
גדול הוא שרבים וגדולים יוצאים להקבלת שבת .ומפני זה נהגו ברמב"ם כתב (הל' שבת פרק ל' – ב') איזהו כבוד ,זה שאמרו
מאות בשנים להתאסף בציבור ולומר מזמורים ושבחים לכבוד חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב
השבת ,והוא יקרא דשבתא כשמתאספים צבור גדול ,והוא קיום שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש
של כבוד שבת ממש ,והמזלזל בזה ואינו משתתף הרי הוא מראה ומיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך.
בעצמו שאינו חש לכבוד השבת ,והוא כמלך שיוצאים לקראתו וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים
והוא אינו יוצא ,על כן יש על כל אחד ואחד להזדרז לבוא בזמן ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך ,והיינו דהכבוד היותר
תוספת שבת
ת"ח גדולים ,במשך עשרות שנים .וכשסיים הלכות שבת ,עבר הראוי להקביל פני השבת ,ויזכה להמבואר שם בגמ' ל"נחלה
ללמד הלכות עירובין ,וכשסיים זה ,חזר שוב להלכות שבת]. בלי מצרים"...
מתוך דברי פתיחה לחוט שני חלק ד ובהמשך כתוב :ולפי"ז דרך משל אם שקיעת החמה היא בשעה
אנו מברכים בקידוש "ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצוותיו שש ,אזי לפחות כעשר דקות קודם לכן כבר אסור בעשיית
ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו" .והנה בכל מלאכה מדין תוספת שבת ,ובערב יוה"כ אסור באכילה ובמלאכה
ברכות המצוות אומרים 'וציוונו' על המצוה ,וכאן על השבת אנו באותו הזמן ,אף אם לא קיבל להדיא קבלת שבת או יוה"כ ,וכן
מאריכים על זה ששבת קדשו הנחילנו ,דהיינו ששבת קדשו של אין לו לעשות מלאכה או להתפלל מנחה בזמן הסמוך לשקיעת
הקב"ה ,שקידש את יום השביעי שבו שבת מכל מלאכתו ובירך החמה דעל כרחו הוא שבת לגביו .ויש לעשות החשבון שיסיים
אותו והנחילנו ,דהיינו שכל הלכות שבת שנצטווינו עליהם את תפילת שמו"ע של מנחה לפני זמן זה ולא שיתחיל אז
הם רק אחרי שהנחילנו את שבת קדשו ,ולכן יש לנו שייכות שמו"ע( ...חוט שני ח"ד )
למצוות השבת ,שהרי לגויי הארצות שלא הנחילם את השבת הנוסע בערב שבת למקום רחוק עם מכונית ויש מי שמכין לו
אין להם שייכות למנוחת השבת ,וכן חוזרים על זה בחתימת צרכי שבת ,צריך לחשב שיוכל להגיע קודם שבת ,וכן לחשב
הברכה "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ,ושבת קדשך שאם יהיה איזה עיכוב או תקלה שיוכל להגיע קודם השבת.
באהבה וברצון הנחלתנו ברוך וכו' מקדש השבת" .והנה בפרשת ומעשה בהגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל שנסע סמוך
יתרו [שמות כ' י"א] כתיב על השבת "כי ששת ימים עשה ה' לשבת והיה לאוטובוס תאונת דרכים ונפצע מכך הוא ואנשים
את השמים ואת הארץ וכו' וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את אחרים שהיו באוטובוס ,ואמר ע"ז מרן החזו"א זללה"ה שזה
יום השבת ויקדשהו" .ובפרשת ואתחנן [דברים ה' ט"ו] כתיב שזכות התורה שהוא לומד ויגע בה לא הגינה עליו זו אינה
"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' א' משם ביד קושיא שהרי לפעמים מגיע גם לצדיק איזה עונש ,אבל קשה
חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך ה' א' לעשות את יום השבת". מאי טעמא לא הגינה זכות התורה על שאר הנוסעים שלא
מבואר שהתורה הקד' מצווה אותנו על השבת מפני שהקב"ה ינזקו ,ואמר שצריך לעיין אם הנסיעה היתה באופן שאסור היה
שבת ביום השביעי מבריאת העולם .עוד מבואר ,שהתורה לנסוע בערב שבת ועל כן לא הגינה עליהם זכות התורה .ואלו
הקד' מצווה אותנו על השבת מפני "כי עבד היית בארץ מצרים שנוסעים במכוניותיהם סמוך לכניסת השבת לאחר הצפצוף
ויוציאך ה' משם" .והיינו שעצם קדושת השבת הוא "זכר למעשה המודיע שזה הזמן הסמוך לשבת ,יש בזה פריצת גדר בחומת
בראשית" ,אבל איך זכו ומתי זכו ישראל במצוות השבת ,הוא שמירת השבת וזלזול בכבוד השבת ,שמראים שעדיין לא
ע"י יציאת מצרים ,שבחר בנו לעם ונתן לנו מצוות ,ואחת מן מוכנים לשבת.
המצוות היא מצות השבת ,וזהו "זכר ליציאת מצרים" .ושבת סיפר רבינו :היתה לי קביעות ,מידי שבוע ,ללמוד לכל הפחות
קודש זוהי הנהגה של הקב"ה בעולם ,שברא את העולם בששה פעם אחת בשבוע ,איזה דין אחד לכל הפחות מהלכות שבת ,כבר
ימים ונח ביום השביעי ,וכשהוציאנו ממצרים נתן לנו הקב"ה מצעירותי .כך היה שבוע אחר שבוע ,בלי לדלג אף שבוע אחד.
את המתנה הזו של שבת כביכול להשתתף בהנהגה של הקב"ה ואפשר שמפני כן זכיתי ללמוד וללמד ,ובפרט הלכות שבת,
של "וישבות" ,וזה קיבלנו ביציאת מצרים .עיין ברמב"ן בפרשת ולחבר ארבעת ספרי "חוט שני" על הלכות שבת[ .וכידוע רבינו
ואתחנן מה שכתב בענין זה. מסר שיעור על הלכות שבת ועירובין מידי מוצאי שבת בפני
השבת ערב ר"ח לכתחילה יש להקדים בסעודה ג' ולא לאכול פת לאחר השקיעה!
אבל הידעת שלכתחילה בכל שבת יש להקדים שסעודה ג' לא תהיה סמוך לשקיעה?
10דק' לפני השקיעה ,ובפרט בימי ספירת העומר שגם לפניו וכמו שכתב המשנ"ב בסי' קפ"ח ס"י להנצל ממחלוקת הראשונים
אסור לאכול ..וכדברי השו"ע בסי' רל"ה סעיף ב' וז"ל :אסור אם לומר רצה או יעלה ויבוא ,וז"ל המשנ"ב בס"ק לג :ולפיכך
להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית וכתב אף אם חל ר"ח במוצ"ש יזכיר בברהמ"ז של שבת לבד ולא של
המשנ"ב בס"ק י"ט ומשמע מהמגן אברהם דאפי' במוצ"ש יש ר"ח ,ודוקא שגמר סעודתו מבעו"י אבל אם אכל פת גם בלילה
להזהר שלא להתחיל אז הסעודה ועיין רצ"ט סק"א ,עכ"ל. ויש עליו חיוב להזכיר גם של ר"ח ושניהן א"א להזכיר דהוי
ושם המשנ"ב התיר למי שלא אכל סעודה ג' שיאכל לאחר תרתי דסתרי דהיאך יאמר ביום השבת הזה ואח"כ יאמר ביום
שקיעה ובתנאי שיהיה חצי שעה לפני צאת הכוכבים( ,ומשום ר"ח הזה ,דהא ר"ח ביום א' א"כ מוטב להזכיר של ר"ח דזה
שסבר כר"ת ,רסא ב') מוכח שמי שאוחז שצאת הכוכבים זה 20 יש חיוב לכו"ע משא"כ בהזכרת שבת דיש פלוגתא בראשונים
דק' לאחר השקיעה ,יש להקדים סעודה ג' לפחות בעשר דק'.. אם חייב להזכירו במו"ש ...וי"א יזכיר רצה וגם יעלה ויבוא
ובפרט שיש מקומות שהרים מסתירים השמש וי"א שהשקיעה דאזלינן בתר התחלת הסעודה וגם בתר שעה שהוא מברך
מוקדמת בכעשר דק' מהמופיע בלוחות ובדאורי' יש לחשוש בו ולא קפדינן במה דנראים כסותרים אהדדי דברצה נתחייב
לזה ,ואכן החזו"א אמר שאין לאכול סעודה ג' לאחר השקיעה, משעה שהתחיל הסעודה ביום ואח"כ כשנמשך הזמן ולא בירך
ולדעת האגר"מ כשהתחיל במזיד מאוחר אינו מצטרף לזימון והגיע לילה של יו"ט או של ר"ח ניתוסף עליו חיוב לזכור מעין
(דרשו) ,אמנם אותם המתפללים 20דק' ראוי שיראו שוב קר"ש המאורע של שעה שהוא מברך בו ,עכ"ל וע"ש בביאה"ל.
לאחר התפילה לחשוש לדעה השניה (פסקי תשובות בשם אמנם יש להעיר שלכאורה המתפללים בימות החול מעריב 20
הגר"ש סלנט והגרשז"א). דק' לאחר השקיעה כל שבת יאסר עליהם להתחיל בסעודה ג'
תוספת שבת
בכח הקידוש והשותפות עם הקב"ה לעצור את חיית הטרף!
סיפור מופלא מהספר הנפלא 'פניני פרשת השבוע' מאת הרב אשר קובלסקי שליט"א
כך פתח ואמר' :חבל ,כה חבל שלא באת קודם ,לפני שקידשתי היה זה בעיצומה של מלחמת העולם השניה .התבערה הנוראה
על היין .אילו היית בא אז ,יכול הייתי להפעיל את כח השפעתי התחוללה באדמת אירופה ,והידיעות על השואה האיומה הגיעו
כשותף ביצירת העולם כולו ,ולעצור את כוחות הרשע'... עד לארץ הקודש ,זורות פחד ואימה בקרב העם היושב בציון.
רבי שלומק'ע נאנח ,ושב והתעטף בשרעפי קודש .המעמד היה מלכתחילה ,היה ברור כי שאיפתו של העמלק הנאצי היא
נורא הוד ,ניכר היה כי קדוש ישראל משוטט בעולמות העליונים, להשתלט על העולם כולו ,תוך 'ניקוי' כל פינות תבל מכל מי
מחפש מוצא מצרת בני ישראל .הוא ירד וטבל במקוה ,ולאחר שבשם ישראל ייקרא.
שעלה ,ניעור ואמר' :הרי כבר קידשתי על היין ,אני כבר שותף להט החרב הנאצית המתהפכת על ראשם של יהודי אירופה ,לא
עם הקדוש ברוך הוא ...וכשותף ,הריני יכול לקבוע כי הרשע ידע שובעה .בזו אחר זו כילו הנאצים ערים ועיירות ,קהילות
הנאצי יספוג מהלומה קשה ,יפול ויתרסק ולא יקום עוד ,ושערה ומשפחות ,אשר קידשו שם שמיים בחייהן ובמותן על שמו
לא תיפול מראש אף יהודי השוכן בציון!' העומדים סביב נחרדו יתברך ,תחת מכונות ההשמדה האינטנסיביות .ככל שהלך וגבר
מדברי הצדיק ,הגוזר גזירה בכוח השותפות שבקידוש ליל שבת. זרם הידיעות על המתרחש תחת שמי אירופה הבוערים ,ככל
הם האזינו לדבריו במורא ופחד ,אך נרגעו קמעא בשומעם את שהתרבו החדשות הרעות מהאדמה ספוגת הדם והדמעות ,הלכו
קביעתו הנחרצת... החרדה והאימה וקנו שביתה בלב .בשלב מסוים ,כבר לא נותר
ספק בדבר כוונתו של המשטר הנאצי .כוחות גרמניה ואיטליה
לימים ,התברר כי אכן באותו לילה פרץ רומל קדימה ,בראש
התאחדו יחדיו ,חצו את גבולות אירופה והחלו כובשים נתחים
צבא אדיר מימדים שכלל למעלה ממאה אלף לוחמים ,קרוב
נכבדים מאדמת אפריקה .תוכנית המשטר הנאצי היתה ברורה
לחמש מאות מטוסים וטנקים רבים .אך לאחר התקדמות
-לכבוש את כל מה שנשאר מהמזרח התיכון ,ולהשתלט על
קלה נאלץ לעצור ,וכנגד כל הסיכויים הצליח הצבא הבריטי
יבשת אסיה כולה.
להכניעו ולהנחית עליו מכה קשה ,שאילצה אותו לסגת לאחר
שספג אבידות כבדות בכל שורות צבאו... היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל ,היה נתון במתח גורלי .לא
היה לאיש ספק מה יעלה בגורל היהודים אם התוכנית הגרמנית
כי זהו כוחו של הקידוש .עוצמתו רבה ,יכולותיו עצומות .כל
תעלה יפה חלילה .הפחד הפך לחרדה ,האימה לבהלה .מארץ
יהודי הופך לשותף ,בעל יכולת לקבוע ,בעל שליטה בנעשה.
ישראל הקטנה לא היה לאן לברוח ,אירופה כולה היתה כבושה,
את הדקות היקרות של הקידוש יש לייקר ,להתכונן אליהן,
וגם במזרח התיכון -לא היה מקלט בקרב המדינות המוסלמיות
להיערך ,להתבונן בעובדה כי זכינו להכריז שבורא עולם
השכנות .מפורסמים סיפורי המופת סביב תפילותיהם של
ברא את עולמו בששה ימים ושבת ביום השביעי ,ובכך נהפוך
עם ישראל בראשות גדולי ישראל באותה תקופה קשה,
לשותפיו הנאמנים בבריאה כולה!
בכותל המערבי ובציון ה'אור החיים' הקדוש .היו אלה ימי
מעניין לציין ,את מה שביאר הרה"ק מטשורטקוב זי"ע ,כי מתח נוראיים ,בהם היה ברור כי לשלטון הבריטי בארץ אין
מסיבה זו אנו ממהרים להיפרד מהמלאכים המלווים אותנו כמעט סיכוי להילחם מול הצבא הגרמני החזק ,ונראה היה כי
בשובנו הביתה בליל שבת ,ואומרים להם 'צאתכם לשלום'... זה ענין של זמן עד שארץ ישראל תיפול שדודה בידי חיית
במבט ראשון הדבר נראה מוזר -מדוע שנשלח את המלאכים הטרף הנאצית ...למרות חולשת הצבא הבריטי ,בהיותו עייף
מיד? מדוע לא נבקש מהם להישאר עמנו לשעת סעודת השבת ותשוש ממהלך המלחמה ,הצבא הגרמני התכונן לקרב באופן
כולה? מוקפד .המצביא רומל עטור הנצחונות והשבחים נשלח במיוחד
התשובה טמונה בנוסח 'צאתכם לשלום' ,הרומז לעזיבת מגרמניה ,לפקד על קרב הפריצה נגד הכוחות הבריטים בשלהי
המלאכים את הבית מיד ,עוד לפני הקידוש ,כדי לגלות לנו שנת תש"ב .עד אז עמדו הכוחות הגרמנים במצרים ,נערכים
עובדה יקרה :המלאכים אינם נותרים איתנו בעת הקידוש, לפריצה צפונה נגד כוחות בעלות הברית.
הם אכן ממהרים לעזוב ...מלאך הרואה בן אנוש מגיע לדרגת היה זה בליל שבת .בשעה מאוחרת ,הגיע החסיד רבי שלמה
שותפות עם בורא עולם ,מתמלא קנאה ,אינו יכול לראות את אליעזר הלפרין זצ"ל ,מקורבו ואיש סודו של הרה"ק רבי
המחזה הנורא הזה ...לפיכך ,אנו מבקשים מהמלאכים לעזוב את שלומק'ע מזוועהיל זי"ע ,למעון הרבי .ר' שלמה הגיע במרוצה,
הבית לפני הקידוש ,כדי שלא יראו לאיזו דרגה אנו מגיעים, פניו חיוורות ,ובקול לא לו לחש לרבי 'שמעתי אומרים כי
דרגה שהם אינם יכולים לגעת בה... הנאצים פרצו צפונה ,והם שועטים לכיוון ארץ ישראל'...
זהו פלא מפעים :יש לנו רגע בלעדי ,בו אנו הופכים לשותפים משמעות הבשורה היתה ברורה .ענין של כמה ימים עד שארץ
עם בורא עולם ,בדרגה גבוהה יותר ממלאכי מעלה שרפי ישראל כולה תימחץ תחת המגף הנאצי .גורל היהודים גם הוא
קודש! יש לנו הזדמנות חד שבועית ,בה אנו הופכים שותפים ברור ,ולא לטובה...
בעלי השפעה רבה ,בעלים של ממש על עולם ומלואו ,וברצוננו רבי שלומק'ע שמע את הבשורה הקשה ונחרד .עיניו נעצמו,
ובכוחנו נוכל לשנות ,להפוך ,לשפר ,לקבוע! הוא התעטף בשרעפים ,והחל מתנועע בדבקות עצומה .אחר
קופתקופת
ו"קהילות"
ו"קהילות"
פלוס"פלוס"
ב"נדרים
ב"נדרים
אפשר גם
אפשר גם
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
בטלפון
בטלפון
שבת" או
שבת" או תוספתתוספת
"עלון"עלון
קופתקופת
גליונות"
גליונות"
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 2040
. 2040
שלוחה
שלוחה
037630543
037630543 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
