gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: בראשית (2026-10-05)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ו' ‪282‬‬ ‫תוספת‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת בראשית‬ ‫שים לב!‬ ‫ירושלים‪ 5:34 :‬מוקדם‪5:24 :‬‬ ‫זמן הדלקת‬ ‫בני ברק‪ 5:49 :‬מוקדם‪5:39 :‬‬ ‫נרות שבת‬ ‫שבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 5:43 :‬מוקדם‪5:33 :‬‬ ‫ממשיך‬ ‫חיפה‪ 5:41 :‬מוקדם‪5:31 :‬‬ ‫להקדים‬ ‫טבריה‪ 5:38 :‬מוקדם‪5:28 :‬‬ ‫בכל שבוע‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫הושע נא גומרת הלכות שבת‪ ,‬הושע נא חשה למהר ביאת שבת‪ ...‬הניסים בזכות שמירת השבת!‬ ‫המלחמה החלה ב'שבת' שמחת תורה‪ ,‬שכידוע בשבתות הקודמים של השנה פעם אחת לא תקענו בשופר בראש השנה שחל בשבת‪,‬‬ ‫ופעם אחת לא נטלנו לולב בחג הסוכות שחל בשבת‪ ,‬והנה כזה אסון בשבת השלישית ‪ -‬שבת שמחת תורה‪ ,‬שלכבוד התורה התירו‬ ‫לנו לרקוד‪ ..‬אפי' שבשבת רגילה אסור!‬ ‫כידוע המחבלים הכינו תוכניות תקיפה לכל ‪ 22‬הישובים שעליהם השתלטו‪ .‬ובאורח פלא רק ל‪ 2-‬ישובים הם לא נכנסו כלל‪' ,‬סעד'‬ ‫ו'אלומים'‪ ,‬והם שני הישובים הדתיים היחידים בעוטף עזה!! שהם כמובן שומרי שבת‪ .‬וקיבוץ 'סעד' שוכן ממש מול 'כפר עזה'‪ ,‬שבו‬ ‫היה לחימה קשה בתוך שטח הקיבוץ‪ ,‬ולסעד כלל לא נכנסו‪ .‬ואף אחד מ'גורמי‬ ‫הבטחון' לא מבין כיצד קרה הדבר‪ ...‬וכן בישוב יכיני הסמוך לעיר שדרות‪ ,‬ניצול‬ ‫בזכות השער שרק לאחרונה התחיל להיות סגור בשבתות‪.‬‬ ‫וכן באופקים שנהרגו שם עשרות ובכל זאת בשכונה החרדית הרבנים לא האמינו‬ ‫לשמועות והמשיכו ההקפות והתפילות כרגיל ולא אירע שום פגע אפי' שלערבים‬ ‫היה מפה עם כתובות בתי הכנסת‪..‬‬ ‫ומרן הגר"י זילברשטין שליט"א באסרו חג סוכות קרא בבית מדרשו להתחזק‬ ‫בלימוד מידי יום הלכות שבת ולהקדים בכניסת השבת בכדי שזכות השבת תמשיך‬ ‫להגן עלינו ועל עם ישראל כולו‪,‬‬ ‫ובפרט לאור דבריו המבהילים של הערוך לנר על ר"ה שחל בשבת (בספרו מנחת‬ ‫עני פר' האזינו) שהשנים הכי טובות ומאידך גם הכי גרועות היו כשר"ה חל בשבת‬ ‫וזה תלוי בנו איך אנו שומרים שבת‪ ..‬אז בפרט כעת שאנו זקוקים לזכות השבת‬ ‫בשביל שהיא תמליץ בעדינו ולא יהיה מריעין לה בסופה‪ ...‬וכן כעת לקראת שבת‬ ‫בראשית זה הזמן להתחזק בתוספת שבת ולהקדים בכניסת השבת‪ ,‬וכמו שהורו‬ ‫ומורים גדולי ישראל זצוק"ל ושליט"א להימנע מעשיית מלאכה לפחות חצי שעה‬ ‫לפני השקיעה‪ ,‬וכמו שידוע סגולת התוספת שבת להביא גאולה וישועה ורבים ראו‬ ‫ישועות‪,‬‬ ‫וכן בפרט כעת שזמן כניסת השבת מקדים‪ ,‬להתחזק ביציאה מחוץ לעיר לכל הפחות‬ ‫בזמן מספיק שגם הנהגים יוכלו לחזור לבתיהם עד כניסת השבת‪ ,‬וכמו שמרן רבינו‬ ‫הגר"ד לנדו שליט"א עורר בכינוס שהיה בביתו‪ ,‬להקדים בנסיעות לפני שבת ומרן‬ ‫שליט"א אמר‪ ,‬שהנוסעים מאוחר ביום שישי ומכשילים את הנהגים בחילול שבת‪,‬‬ ‫הם המחללי שבת והם העושים תחבורה בשבת ולא ראשי הערים החילונים!!‬ ‫"תוספת שבת" מצילה מעונש מיתה‬ ‫וחלק מבניו נפטרו וחלקם חלו במחלות קשות‪ .‬והנה ניתך עליו‬ ‫כתב ה'אמרי אמת' זי"ע‪ ,‬שהמדקדק ב'תוספת שבת' הרי הוא‬ ‫אסון נוסף – אחד מבניו שנסע לעסקיו לרומניה נעדר בלא‬ ‫ניצול מד' מיתות בי"ד ומכריתות‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬דכל עניין‬ ‫להשאיר עקבות‪ .‬בצר להם הם פנו אל רבינו זצ"ל בדמעות‪ ,‬עד‬ ‫המיתה באה בעטיו של חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת‬ ‫שנאות לערוך להם גורל הגר"א בקדושה ובטהרה‪ ,‬ולאחמ"כ ישב‬ ‫שאסר עליו הקדוש ברוך לאכלו‪ ,‬וב'אור החיים' הק' (בראשית‬ ‫והדריכם בפרוטרוט היכן לחפש באומרו להם שכבר חושש הוא‬ ‫א כט בשם מד"ר כא) כתב שכל האיסור של עץ הדעת היה רק‬ ‫שמא אינו בין החיים‪ .‬ואכן ע"פ הוראותיו הברורות ושרטוטיו‬ ‫ל'יום השישי' ואילו היה ממתין באכילתו עד כניסת השבת קודש‬ ‫המדויקים של רבינו זצ"ל שסמן את המקום לפרטיו אף בלא‬ ‫מאז כבר היה מותר לו לאכלו אלא שהוא הקדים המאוחר‪ .‬ואם‬ ‫להיות שם מעודו‪ ,‬מצאו בני המשפחה את גופתו של בנם‬ ‫כן בעת אשר אנו מקדימין וממהרים לבוא אל יום השבת קודש‬ ‫בעיבורו של יער עבות ברומניה‪ ,‬וזכו להביאו לקבר ישראל‪.‬‬ ‫בקבלת 'תוספת שבת'‪ ,‬מכפרים אנו על אותו החטא (הקדמה‬ ‫ככלות ימי השבעה באו בני המשפחה לרבינו ובקשו דרכי‬ ‫תחת הקדמה)‪ ,‬וממילא פטורים אנו מעונש המיתה הנגזר בגינו‪.‬‬ ‫תיקון ותשובה לצרות הרבות הפוקדות אותם‪ .‬רבינו נאנח‬ ‫הישועה בקבלת שבת מוקדם‬ ‫מעמקי ליבו ולבסוף אמר "קבלו שבת חצי שעה לפני הזמן‪,‬‬ ‫בספר "רבי משה שמואל" מסופר על מרן הגאון רבי משה‬ ‫וכמו שכתוב בפסוק "לקראת שבת לכו ונלכה‪ ,‬כי היא מקור‬ ‫שמואל שפירא זצ"ל‪ ,‬אשר אחד משכניו היה אדם למוד סבל‪,‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון "בזעת אפיך‬ ‫הברכה"‪ ,‬אם מקבלים שבת מוקדם זה עיקר הברכה!‪ ,‬קבלו על‬ ‫תאכל לחם"‪ ,‬ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה והקב"ה‬ ‫עצמכם להקדים את השבת ולהוסיף על קדושתה‪ ,‬ותתרפאו"‪.‬‬ ‫בכבודו "ברכו וקדשו"‪ .‬ותחת אשר ובעצמו ברך את היום הזה‬ ‫משפחה זו שכלל לא שמרה את השבת קודם לכן כדבעי‪ ,‬החלה‬ ‫בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל ברכתה בשביל‬ ‫מאותו שבוע לא רק לשמור שבת אלא אף להקדים בכניסתה‬ ‫שלא להיכנס כ"כ מהר אל קללת ומאחרים לצאת מהפכים‬ ‫מחצית השעה קודם‪ ,‬וראה איזה פלא‪ ,‬ברכת השבת שרתה‬ ‫הם את הסדר‪ ,‬מאחרים הם ששת ימי המעשה להיכנס אל‬ ‫עליהם והצרות סרו מעל ראשם‪.‬‬ ‫הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה אל הקללה‬ ‫ובעומדינו בשבוע של פרשת בראשית בו ראינו על עונשי האדם‬ ‫של ששת ימי המעשה‪ .‬אשרי מי שזוכה למהר בקבלת השבת‬ ‫לחטא עץ הדעת‪ ,‬ראוי להביא את דברי מרן הח"ח זצ"ל המובאים‬ ‫ולאחר לצאת ממנה‪ ,‬כדי להבין זאת לקבל ברכת ה' הבאה‬ ‫בספר 'חפץ חיים על התורה' וז"ל‪" :‬כמה נואלו המה קטני אמונה‬ ‫ממילא למקבלי שבת"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת‪ ,‬כי הלא כל ששת ימי‬ ‫דברי חיזוק לאסונות מרשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זיע"א‬ ‫כהלכתה אם אינו יודע את ההלכות‪ .‬וכדי לדעת הלכות שבת‬ ‫עדים אנו שנשאל רבינו למקרים שונים מכמה וכמה גוונים‬ ‫צריך ללמוד את ההלכות לכל הפחות שתים ושלוש פעמים‪ ,‬ואם‬ ‫במה להתחזק‪ ,‬ועל כולם אמר "שמירת שבת"‪ ,‬ופירש‪ ,‬א' להיזהר‬ ‫לא למד שתים שלוש פעמים לא יכול להיות שיקיים שבת כדין‪,‬‬ ‫בשמירת כל הדינים כראוי‪ ,‬ב' להקדים כניסת השבת בפרישה‬ ‫ובודאי יכשל או בדאורייתא או בדרבנן‪ ,‬ומתרגש רבינו וזועק‬ ‫ממלאכה חצי שעה לפני השקיעה‪.‬‬ ‫בנהמת לבו‪ ,‬אפילו "בדאורייתא" אומר היערות דבש שיכשל‬ ‫ונזכיר כמה מהמקרים‪ .‬נשאל רבינו ע"י הרב ליפא ישראלזון‬ ‫כשלא ילמד‪ .‬ובענין הקדמת כניסת השבת‪ ,‬שעשה בזה רבינו‬ ‫שליט"א שבהיותו בארה"ב ביקשו ממנו לשאול את רבינו במה‬ ‫כידוע "מהפיכה עולמית"‪ ,‬מדגיש ואומר שאפילו רק לפרוש‬ ‫יכולים בני הגולה להועיל בהתחזקות רוחנית בשביל יושבי‬ ‫ממלאכה האסורה בשבת‪ ,‬מסתבר דזה בכלל מצות תוספת שבת‪.‬‬ ‫ארץ ישראל מאיום הגזירות הנוראות‪ .‬ואמר רבינו את הנ"ל‪.‬‬ ‫ואכן רבנו עשה מהפכה גדולה בענין הזהירות בכבוד שבת‪,‬‬ ‫והוסיף שענין ההקדמה בכניסת השבת חשובה ביותר בחו"ל‪,‬‬ ‫והמעלה להימנע מעשיית מלאכה סמוך לשבת‪ ,‬ובהרבה מקומות‬ ‫היות שבדרך כלל יש לכל אחד מכונית‪ ,‬וממילא באים ברגעים‬ ‫שהסתובב בעולם הרחיב את הענין‪ ,‬ואכן כבר כתב הרמב"ם‬ ‫האחרונים ממש למקום האכסניה בשבת [להורים וכדו']‪ ,‬ויכולים‬ ‫שזהו כבוד השבת‪ ,‬וז"ל הרמב"ם הלכ' שבת פרק ל' סעיף ב'‪:‬‬ ‫ח"ו להגיע ממש קרוב לשקיעה‪ ,‬ולהיכשל באיסורים דאורייתא!‬ ‫איזהו כבוד‪...‬ויושב בכבוד ראש ומייחל להקבלת פני השבת כמו‬ ‫וכאשר יקבלו על עצמם שלא עושים מלאכה חצי שעה לפני‬ ‫שהוא יוצא לקראת המלך‪...‬‬ ‫השקיעה‪ ,‬יזכו עי"ז להינצל מאיסור שבת החמור‪.‬‬ ‫ואכן רבינו כתב כמה וכמה מכתבים בענין זה‪ ,‬ונביא אחד‬ ‫וכשנשאל רבינו מה ענין שבת לגזירות על התורה? אמר כיון‬ ‫המכתבים‪... .‬שמעתי על האסונות שפקדו במקומכם ר"ל ואתם‬ ‫שצריך רחמי שמים‪ ,‬ממילא הזכות הגדולה של שמירת שבת‬ ‫חושבים לנכון שיש בודאי צורך להתחזק יותר ביראת שמים‪,‬‬ ‫בכוחה להועיל לרחמי שמים שיתבטלו הגזירות‪.‬‬ ‫כמובן אין אתנו יודע עד מה ועלינו להתחזק בכל הענינים‪,‬‬ ‫עוד נשאל ממקום אחד שהיו לאחרונה כמה וכמה טרגדיות‬ ‫אבל מה שיש להניח מאד ליזהר בדברים שבין אדם לחבירו‬ ‫קשות רח"ל‪ ,‬ויש גם כמה חולים‪ ,‬ורוצים עצה לחיזוק‪ .‬ואמר‬ ‫שזה מאד חמור ויש להתחזק בענין שבת שכבר יפסיקו מלעשות‬ ‫שיתחזקו בשמירת שבת‪ .‬והיות שבמקום ההוא נוהגים להדליק‬ ‫דברי חול חצי שעה לפני השקיעה‪ ,‬וכל מה שמפסיקים מלעשות‬ ‫נרות כבר ארבעים דק' לפני השקיעה‪ ,‬אמר דאין שייך להוסיף‬ ‫דבר שאסור לעשות בשבת זה מאד חשוב‪ ,‬וידוע מאמר חז"ל‬ ‫על כך‪ ,‬אלא יתחזקו בחלק הא' בזהירות בדקדוק הדינים של‬ ‫בשבת (קיח‪ ,‬ב) כל השומר שבת כדין אפילו עובד ע"ז כדור‬ ‫שבת‪ ,‬ופירט כגון זהירות במוקצה‪ ,‬וכן זהירות מיוחדת מדיבור‬ ‫אנוש מוחלין לו וכן כל עניני כיבוד בלבוש ובכל הדברים הכל‬ ‫מיותר בשבת‪ ,‬דגם זה בכלל שמירת שבת‪ .‬כמבואר בשו"ע‪,‬‬ ‫לעשות לכבוד שבת ומאד להזהר מלדבר דברי חול בבהכנ"ס‬ ‫וכמו שהביאו התוס' בשבת דף קי"ג ע"ב באימא סבתא שדיברה‬ ‫ובפרט בשבת‪.‬‬ ‫יותר מדאי‪ ,‬ואמר לה רשב"י אמא שבתא הוא‪ ,‬ושתקה‪.‬‬ ‫הבה ונקבל על עצמנו להתחזק בשמירת שבת בכל עוז‪ ,‬וגדולה‬ ‫והרבה פעמים הביא רבינו מש"כ הגאון רבי יונתן אייבשיץ‬ ‫זכות שבת‪ ,‬לרחם עלינו ועל כל ישראל להיוושע בכל העניינים‬ ‫זצ"ל בספרו יערות דבש‪ ,‬שלא יתכן לאדם שיקיים מצות שבת‬ ‫דברי חיזוק ממרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל בענין יום השבת‬ ‫לרגל יומא דהילולא כ"ג תשרי תש"פ‬ ‫גדול הוא שרבים וגדולים יוצאים להקבלת שבת‪ .‬ומפני זה נהגו‬ ‫ברמב"ם כתב (הל' שבת פרק ל' – ב') איזהו כבוד‪ ,‬זה שאמרו‬ ‫מאות בשנים להתאסף בציבור ולומר מזמורים ושבחים לכבוד‬ ‫חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב‬ ‫השבת‪ ,‬והוא יקרא דשבתא כשמתאספים צבור גדול‪ ,‬והוא קיום‬ ‫שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש‬ ‫של כבוד שבת ממש‪ ,‬והמזלזל בזה ואינו משתתף הרי הוא מראה‬ ‫ומיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך‪.‬‬ ‫בעצמו שאינו חש לכבוד השבת‪ ,‬והוא כמלך שיוצאים לקראתו‬ ‫וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים‬ ‫והוא אינו יוצא‪ ,‬על כן יש על כל אחד ואחד להזדרז לבוא בזמן‬ ‫ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך‪ ,‬והיינו דהכבוד היותר‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ת"ח גדולים‪ ,‬במשך עשרות שנים‪ .‬וכשסיים הלכות שבת‪ ,‬עבר‬ ‫הראוי להקביל פני השבת‪ ,‬ויזכה להמבואר שם בגמ' ל"נחלה‬ ‫ללמד הלכות עירובין‪ ,‬וכשסיים זה‪ ,‬חזר שוב להלכות שבת]‪.‬‬ ‫בלי מצרים"‪...‬‬ ‫מתוך דברי פתיחה לחוט שני חלק ד‬ ‫ובהמשך כתוב‪ :‬ולפי"ז דרך משל אם שקיעת החמה היא בשעה‬ ‫אנו מברכים בקידוש "ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצוותיו‬ ‫שש‪ ,‬אזי לפחות כעשר דקות קודם לכן כבר אסור בעשיית‬ ‫ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו"‪ .‬והנה בכל‬ ‫מלאכה מדין תוספת שבת‪ ,‬ובערב יוה"כ אסור באכילה ובמלאכה‬ ‫ברכות המצוות אומרים 'וציוונו' על המצוה‪ ,‬וכאן על השבת אנו‬ ‫באותו הזמן‪ ,‬אף אם לא קיבל להדיא קבלת שבת או יוה"כ‪ ,‬וכן‬ ‫מאריכים על זה ששבת קדשו הנחילנו‪ ,‬דהיינו ששבת קדשו של‬ ‫אין לו לעשות מלאכה או להתפלל מנחה בזמן הסמוך לשקיעת‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שקידש את יום השביעי שבו שבת מכל מלאכתו ובירך‬ ‫החמה דעל כרחו הוא שבת לגביו‪ .‬ויש לעשות החשבון שיסיים‬ ‫אותו והנחילנו‪ ,‬דהיינו שכל הלכות שבת שנצטווינו עליהם‬ ‫את תפילת שמו"ע של מנחה לפני זמן זה ולא שיתחיל אז‬ ‫הם רק אחרי שהנחילנו את שבת קדשו‪ ,‬ולכן יש לנו שייכות‬ ‫שמו"ע‪( ...‬חוט שני ח"ד )‬ ‫למצוות השבת‪ ,‬שהרי לגויי הארצות שלא הנחילם את השבת‬ ‫הנוסע בערב שבת למקום רחוק עם מכונית ויש מי שמכין לו‬ ‫אין להם שייכות למנוחת השבת‪ ,‬וכן חוזרים על זה בחתימת‬ ‫צרכי שבת‪ ,‬צריך לחשב שיוכל להגיע קודם שבת‪ ,‬וכן לחשב‬ ‫הברכה "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים‪ ,‬ושבת קדשך‬ ‫שאם יהיה איזה עיכוב או תקלה שיוכל להגיע קודם השבת‪.‬‬ ‫באהבה וברצון הנחלתנו ברוך וכו' מקדש השבת"‪ .‬והנה בפרשת‬ ‫ומעשה בהגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל שנסע סמוך‬ ‫יתרו [שמות כ' י"א] כתיב על השבת "כי ששת ימים עשה ה'‬ ‫לשבת והיה לאוטובוס תאונת דרכים ונפצע מכך הוא ואנשים‬ ‫את השמים ואת הארץ וכו' וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את‬ ‫אחרים שהיו באוטובוס‪ ,‬ואמר ע"ז מרן החזו"א זללה"ה שזה‬ ‫יום השבת ויקדשהו"‪ .‬ובפרשת ואתחנן [דברים ה' ט"ו] כתיב‬ ‫שזכות התורה שהוא לומד ויגע בה לא הגינה עליו זו אינה‬ ‫"וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' א' משם ביד‬ ‫קושיא שהרי לפעמים מגיע גם לצדיק איזה עונש‪ ,‬אבל קשה‬ ‫חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך ה' א' לעשות את יום השבת"‪.‬‬ ‫מאי טעמא לא הגינה זכות התורה על שאר הנוסעים שלא‬ ‫מבואר שהתורה הקד' מצווה אותנו על השבת מפני שהקב"ה‬ ‫ינזקו‪ ,‬ואמר שצריך לעיין אם הנסיעה היתה באופן שאסור היה‬ ‫שבת ביום השביעי מבריאת העולם‪ .‬עוד מבואר‪ ,‬שהתורה‬ ‫לנסוע בערב שבת ועל כן לא הגינה עליהם זכות התורה‪ .‬ואלו‬ ‫הקד' מצווה אותנו על השבת מפני "כי עבד היית בארץ מצרים‬ ‫שנוסעים במכוניותיהם סמוך לכניסת השבת לאחר הצפצוף‬ ‫ויוציאך ה' משם"‪ .‬והיינו שעצם קדושת השבת הוא "זכר למעשה‬ ‫המודיע שזה הזמן הסמוך לשבת‪ ,‬יש בזה פריצת גדר בחומת‬ ‫בראשית"‪ ,‬אבל איך זכו ומתי זכו ישראל במצוות השבת‪ ,‬הוא‬ ‫שמירת השבת וזלזול בכבוד השבת‪ ,‬שמראים שעדיין לא‬ ‫ע"י יציאת מצרים‪ ,‬שבחר בנו לעם ונתן לנו מצוות‪ ,‬ואחת מן‬ ‫מוכנים לשבת‪.‬‬ ‫המצוות היא מצות השבת‪ ,‬וזהו "זכר ליציאת מצרים"‪ .‬ושבת‬ ‫סיפר רבינו‪ :‬היתה לי קביעות‪ ,‬מידי שבוע‪ ,‬ללמוד לכל הפחות‬ ‫קודש זוהי הנהגה של הקב"ה בעולם‪ ,‬שברא את העולם בששה‬ ‫פעם אחת בשבוע‪ ,‬איזה דין אחד לכל הפחות מהלכות שבת‪ ,‬כבר‬ ‫ימים ונח ביום השביעי‪ ,‬וכשהוציאנו ממצרים נתן לנו הקב"ה‬ ‫מצעירותי‪ .‬כך היה שבוע אחר שבוע‪ ,‬בלי לדלג אף שבוע אחד‪.‬‬ ‫את המתנה הזו של שבת כביכול להשתתף בהנהגה של הקב"ה‬ ‫ואפשר שמפני כן זכיתי ללמוד וללמד‪ ,‬ובפרט הלכות שבת‪,‬‬ ‫של "וישבות"‪ ,‬וזה קיבלנו ביציאת מצרים‪ .‬עיין ברמב"ן בפרשת‬ ‫ולחבר ארבעת ספרי "חוט שני" על הלכות שבת‪[ .‬וכידוע רבינו‬ ‫ואתחנן מה שכתב בענין זה‪.‬‬ ‫מסר שיעור על הלכות שבת ועירובין מידי מוצאי שבת בפני‬ ‫השבת ערב ר"ח לכתחילה יש להקדים בסעודה ג' ולא לאכול פת לאחר השקיעה!‬ ‫אבל הידעת שלכתחילה בכל שבת יש להקדים שסעודה ג' לא תהיה סמוך לשקיעה?‬ ‫‪ 10‬דק' לפני השקיעה‪ ,‬ובפרט בימי ספירת העומר שגם לפניו‬ ‫וכמו שכתב המשנ"ב בסי' קפ"ח ס"י להנצל ממחלוקת הראשונים‬ ‫אסור לאכול‪ ..‬וכדברי השו"ע בסי' רל"ה סעיף ב' וז"ל‪ :‬אסור‬ ‫אם לומר רצה או יעלה ויבוא‪ ,‬וז"ל המשנ"ב בס"ק לג‪ :‬ולפיכך‬ ‫להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית וכתב‬ ‫אף אם חל ר"ח במוצ"ש יזכיר בברהמ"ז של שבת לבד ולא של‬ ‫המשנ"ב בס"ק י"ט ומשמע מהמגן אברהם דאפי' במוצ"ש יש‬ ‫ר"ח‪ ,‬ודוקא שגמר סעודתו מבעו"י אבל אם אכל פת גם בלילה‬ ‫להזהר שלא להתחיל אז הסעודה ועיין רצ"ט סק"א‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ויש עליו חיוב להזכיר גם של ר"ח ושניהן א"א להזכיר דהוי‬ ‫ושם המשנ"ב התיר למי שלא אכל סעודה ג' שיאכל לאחר‬ ‫תרתי דסתרי דהיאך יאמר ביום השבת הזה ואח"כ יאמר ביום‬ ‫שקיעה ובתנאי שיהיה חצי שעה לפני צאת הכוכבים‪( ,‬ומשום‬ ‫ר"ח הזה‪ ,‬דהא ר"ח ביום א' א"כ מוטב להזכיר של ר"ח דזה‬ ‫שסבר כר"ת‪ ,‬רסא ב') מוכח שמי שאוחז שצאת הכוכבים זה ‪20‬‬ ‫יש חיוב לכו"ע משא"כ בהזכרת שבת דיש פלוגתא בראשונים‬ ‫דק' לאחר השקיעה‪ ,‬יש להקדים סעודה ג' לפחות בעשר דק'‪..‬‬ ‫אם חייב להזכירו במו"ש‪ ...‬וי"א יזכיר רצה וגם יעלה ויבוא‬ ‫ובפרט שיש מקומות שהרים מסתירים השמש וי"א שהשקיעה‬ ‫דאזלינן בתר התחלת הסעודה וגם בתר שעה שהוא מברך‬ ‫מוקדמת בכעשר דק' מהמופיע בלוחות ובדאורי' יש לחשוש‬ ‫בו ולא קפדינן במה דנראים כסותרים אהדדי דברצה נתחייב‬ ‫לזה‪ ,‬ואכן החזו"א אמר שאין לאכול סעודה ג' לאחר השקיעה‪,‬‬ ‫משעה שהתחיל הסעודה ביום ואח"כ כשנמשך הזמן ולא בירך‬ ‫ולדעת האגר"מ כשהתחיל במזיד מאוחר אינו מצטרף לזימון‬ ‫והגיע לילה של יו"ט או של ר"ח ניתוסף עליו חיוב לזכור מעין‬ ‫(דרשו)‪ ,‬אמנם אותם המתפללים ‪ 20‬דק' ראוי שיראו שוב קר"ש‬ ‫המאורע של שעה שהוא מברך בו‪ ,‬עכ"ל וע"ש בביאה"ל‪.‬‬ ‫לאחר התפילה לחשוש לדעה השניה (פסקי תשובות בשם‬ ‫אמנם יש להעיר שלכאורה המתפללים בימות החול מעריב ‪20‬‬ ‫הגר"ש סלנט והגרשז"א)‪.‬‬ ‫דק' לאחר השקיעה כל שבת יאסר עליהם להתחיל בסעודה ג'‬ ‫תוספת שבת‬ ‫בכח הקידוש והשותפות עם הקב"ה לעצור את חיית הטרף!‬ ‫סיפור מופלא מהספר הנפלא 'פניני פרשת השבוע' מאת הרב אשר קובלסקי שליט"א‬ ‫כך פתח ואמר‪' :‬חבל‪ ,‬כה חבל שלא באת קודם‪ ,‬לפני שקידשתי‬ ‫היה זה בעיצומה של מלחמת העולם השניה‪ .‬התבערה הנוראה‬ ‫על היין‪ .‬אילו היית בא אז‪ ,‬יכול הייתי להפעיל את כח השפעתי‬ ‫התחוללה באדמת אירופה‪ ,‬והידיעות על השואה האיומה הגיעו‬ ‫כשותף ביצירת העולם כולו‪ ,‬ולעצור את כוחות הרשע‪'...‬‬ ‫עד לארץ הקודש‪ ,‬זורות פחד ואימה בקרב העם היושב בציון‪.‬‬ ‫רבי שלומק'ע נאנח‪ ,‬ושב והתעטף בשרעפי קודש‪ .‬המעמד היה‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬היה ברור כי שאיפתו של העמלק הנאצי היא‬ ‫נורא הוד‪ ,‬ניכר היה כי קדוש ישראל משוטט בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫להשתלט על העולם כולו‪ ,‬תוך 'ניקוי' כל פינות תבל מכל מי‬ ‫מחפש מוצא מצרת בני ישראל‪ .‬הוא ירד וטבל במקוה‪ ,‬ולאחר‬ ‫שבשם ישראל ייקרא‪.‬‬ ‫שעלה‪ ,‬ניעור ואמר‪' :‬הרי כבר קידשתי על היין‪ ,‬אני כבר שותף‬ ‫להט החרב הנאצית המתהפכת על ראשם של יהודי אירופה‪ ,‬לא‬ ‫עם הקדוש ברוך הוא‪ ...‬וכשותף‪ ,‬הריני יכול לקבוע כי הרשע‬ ‫ידע שובעה‪ .‬בזו אחר זו כילו הנאצים ערים ועיירות‪ ,‬קהילות‬ ‫הנאצי יספוג מהלומה קשה‪ ,‬יפול ויתרסק ולא יקום עוד‪ ,‬ושערה‬ ‫ומשפחות‪ ,‬אשר קידשו שם שמיים בחייהן ובמותן על שמו‬ ‫לא תיפול מראש אף יהודי השוכן בציון!' העומדים סביב נחרדו‬ ‫יתברך‪ ,‬תחת מכונות ההשמדה האינטנסיביות‪ .‬ככל שהלך וגבר‬ ‫מדברי הצדיק‪ ,‬הגוזר גזירה בכוח השותפות שבקידוש ליל שבת‪.‬‬ ‫זרם הידיעות על המתרחש תחת שמי אירופה הבוערים‪ ,‬ככל‬ ‫הם האזינו לדבריו במורא ופחד‪ ,‬אך נרגעו קמעא בשומעם את‬ ‫שהתרבו החדשות הרעות מהאדמה ספוגת הדם והדמעות‪ ,‬הלכו‬ ‫קביעתו הנחרצת‪...‬‬ ‫החרדה והאימה וקנו שביתה בלב‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬כבר לא נותר‬ ‫ספק בדבר כוונתו של המשטר הנאצי‪ .‬כוחות גרמניה ואיטליה‬ ‫לימים‪ ,‬התברר כי אכן באותו לילה פרץ רומל קדימה‪ ,‬בראש‬ ‫התאחדו יחדיו‪ ,‬חצו את גבולות אירופה והחלו כובשים נתחים‬ ‫צבא אדיר מימדים שכלל למעלה ממאה אלף לוחמים‪ ,‬קרוב‬ ‫נכבדים מאדמת אפריקה‪ .‬תוכנית המשטר הנאצי היתה ברורה‬ ‫לחמש מאות מטוסים וטנקים רבים‪ .‬אך לאחר התקדמות‬ ‫‪ -‬לכבוש את כל מה שנשאר מהמזרח התיכון‪ ,‬ולהשתלט על‬ ‫קלה נאלץ לעצור‪ ,‬וכנגד כל הסיכויים הצליח הצבא הבריטי‬ ‫יבשת אסיה כולה‪.‬‬ ‫להכניעו ולהנחית עליו מכה קשה‪ ,‬שאילצה אותו לסגת לאחר‬ ‫שספג אבידות כבדות בכל שורות צבאו‪...‬‬ ‫היישוב היהודי הקטן בארץ ישראל‪ ,‬היה נתון במתח גורלי‪ .‬לא‬ ‫היה לאיש ספק מה יעלה בגורל היהודים אם התוכנית הגרמנית‬ ‫כי זהו כוחו של הקידוש‪ .‬עוצמתו רבה‪ ,‬יכולותיו עצומות‪ .‬כל‬ ‫תעלה יפה חלילה‪ .‬הפחד הפך לחרדה‪ ,‬האימה לבהלה‪ .‬מארץ‬ ‫יהודי הופך לשותף‪ ,‬בעל יכולת לקבוע‪ ,‬בעל שליטה בנעשה‪.‬‬ ‫ישראל הקטנה לא היה לאן לברוח‪ ,‬אירופה כולה היתה כבושה‪,‬‬ ‫את הדקות היקרות של הקידוש יש לייקר‪ ,‬להתכונן אליהן‪,‬‬ ‫וגם במזרח התיכון ‪ -‬לא היה מקלט בקרב המדינות המוסלמיות‬ ‫להיערך‪ ,‬להתבונן בעובדה כי זכינו להכריז שבורא עולם‬ ‫השכנות‪ .‬מפורסמים סיפורי המופת סביב תפילותיהם של‬ ‫ברא את עולמו בששה ימים ושבת ביום השביעי‪ ,‬ובכך נהפוך‬ ‫עם ישראל בראשות גדולי ישראל באותה תקופה קשה‪,‬‬ ‫לשותפיו הנאמנים בבריאה כולה!‬ ‫בכותל המערבי ובציון ה'אור החיים' הקדוש‪ .‬היו אלה ימי‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬את מה שביאר הרה"ק מטשורטקוב זי"ע‪ ,‬כי‬ ‫מתח נוראיים‪ ,‬בהם היה ברור כי לשלטון הבריטי בארץ אין‬ ‫מסיבה זו אנו ממהרים להיפרד מהמלאכים המלווים אותנו‬ ‫כמעט סיכוי להילחם מול הצבא הגרמני החזק‪ ,‬ונראה היה כי‬ ‫בשובנו הביתה בליל שבת‪ ,‬ואומרים להם 'צאתכם לשלום'‪...‬‬ ‫זה ענין של זמן עד שארץ ישראל תיפול שדודה בידי חיית‬ ‫במבט ראשון הדבר נראה מוזר ‪ -‬מדוע שנשלח את המלאכים‬ ‫הטרף הנאצית‪ ...‬למרות חולשת הצבא הבריטי‪ ,‬בהיותו עייף‬ ‫מיד? מדוע לא נבקש מהם להישאר עמנו לשעת סעודת השבת‬ ‫ותשוש ממהלך המלחמה‪ ,‬הצבא הגרמני התכונן לקרב באופן‬ ‫כולה?‬ ‫מוקפד‪ .‬המצביא רומל עטור הנצחונות והשבחים נשלח במיוחד‬ ‫התשובה טמונה בנוסח 'צאתכם לשלום'‪ ,‬הרומז לעזיבת‬ ‫מגרמניה‪ ,‬לפקד על קרב הפריצה נגד הכוחות הבריטים בשלהי‬ ‫המלאכים את הבית מיד‪ ,‬עוד לפני הקידוש‪ ,‬כדי לגלות לנו‬ ‫שנת תש"ב‪ .‬עד אז עמדו הכוחות הגרמנים במצרים‪ ,‬נערכים‬ ‫עובדה יקרה‪ :‬המלאכים אינם נותרים איתנו בעת הקידוש‪,‬‬ ‫לפריצה צפונה נגד כוחות בעלות הברית‪.‬‬ ‫הם אכן ממהרים לעזוב‪ ...‬מלאך הרואה בן אנוש מגיע לדרגת‬ ‫היה זה בליל שבת‪ .‬בשעה מאוחרת‪ ,‬הגיע החסיד רבי שלמה‬ ‫שותפות עם בורא עולם‪ ,‬מתמלא קנאה‪ ,‬אינו יכול לראות את‬ ‫אליעזר הלפרין זצ"ל‪ ,‬מקורבו ואיש סודו של הרה"ק רבי‬ ‫המחזה הנורא הזה‪ ...‬לפיכך‪ ,‬אנו מבקשים מהמלאכים לעזוב את‬ ‫שלומק'ע מזוועהיל זי"ע‪ ,‬למעון הרבי‪ .‬ר' שלמה הגיע במרוצה‪,‬‬ ‫הבית לפני הקידוש‪ ,‬כדי שלא יראו לאיזו דרגה אנו מגיעים‪,‬‬ ‫פניו חיוורות‪ ,‬ובקול לא לו לחש לרבי 'שמעתי אומרים כי‬ ‫דרגה שהם אינם יכולים לגעת בה‪...‬‬ ‫הנאצים פרצו צפונה‪ ,‬והם שועטים לכיוון ארץ ישראל‪'...‬‬ ‫זהו פלא מפעים‪ :‬יש לנו רגע בלעדי‪ ,‬בו אנו הופכים לשותפים‬ ‫משמעות הבשורה היתה ברורה‪ .‬ענין של כמה ימים עד שארץ‬ ‫עם בורא עולם‪ ,‬בדרגה גבוהה יותר ממלאכי מעלה שרפי‬ ‫ישראל כולה תימחץ תחת המגף הנאצי‪ .‬גורל היהודים גם הוא‬ ‫קודש! יש לנו הזדמנות חד שבועית‪ ,‬בה אנו הופכים שותפים‬ ‫ברור‪ ,‬ולא לטובה‪...‬‬ ‫בעלי השפעה רבה‪ ,‬בעלים של ממש על עולם ומלואו‪ ,‬וברצוננו‬ ‫רבי שלומק'ע שמע את הבשורה הקשה ונחרד‪ .‬עיניו נעצמו‪,‬‬ ‫ובכוחנו נוכל לשנות‪ ,‬להפוך‪ ,‬לשפר‪ ,‬לקבוע!‬ ‫הוא התעטף בשרעפים‪ ,‬והחל מתנועע בדבקות עצומה‪ .‬אחר‬ ‫קופתקופת‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"פלוס"‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫אפשר גם‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫שבת" או‬ ‫שבת" או‬ ‫תוספת‬‫תוספת‬ ‫"עלון"עלון‬ ‫קופתקופת‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬