gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לודמיר · Ludmir — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: לודמיר · Ludmir

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מקושרים לצדיק מאז ועד היום‬ ‫סמוך לציון קודש הקדשים‬ ‫רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫להפצת משנתו ותורתו הבהירה של‬ ‫קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫| גליון ‪| 301‬‬ ‫סיפורים ותולדותיו‪ ,‬ותולדות זרעו אחריו‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫אורו הקדוש‬ ‫שאלות ותשובות בחיי היום יום‬ ‫מתורתו של רבינו ותלמידיו הק'‬ ‫במשנת רבינו הקדוש‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫שאלה‬ ‫אני כל כך רוצה להיות מחובר לרוחניות ולהרגיש טעם של קדושה‬ ‫ורוח אלקים מרחפת על פני המים‬ ‫ורוממות‪ .‬אבל בשטח‪ ,‬המציאות שונה לגמרי‪ .‬הראש שלי תפוס כל הזמן‬ ‫ברצונות גשמיים‪ ,‬במאכלים טובים‪ ,‬בנוחות ובשאר הנאות העולם הזה‪.‬‬ ‫(א‪ ,‬ב)‪ .‬אין מים אלא תורה‪ ,‬כי כל‬ ‫מתסכל אותי מאוד שהמחשבות שלי שקועות כל כך בחומריות‪ .‬איך אפשר להתרומם מעל כל זה‬ ‫בר ישראל הלומד תורה לשמה‬ ‫ולהיות מחובר לעולם של רוחניות‪ ,‬קדושה ורוממות?‬ ‫מרחף עליו הרוח אלקים‪ ,‬ויאמר‬ ‫אלקים יהי אור‪ ,‬שיאיר לו‪ .‬ויהי‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אור‪ ,‬ונעשה לו אור‪.‬‬ ‫המילה "ישיגוהו" היא מלשון השגה ותפיסה‪ .‬וכך‬ ‫אומרים ש"שאלת חכם – חצי תשובה"‪ ,‬והפתגם‬ ‫הוא הפירוש‪ :‬מי שכל השגתו ותפיסתו היא בגוף –‬ ‫הזה מתממש בשאלתך במובנו הפשוט ביותר‪ .‬בעוד‬ ‫(בית אהרן כב‪):‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מי שכל השגתו‪ ,‬תפיסתו‪ ,‬רצונותיו‪ ,‬תאוותיו‬ ‫שמנקודת מבטך אתה מציג את המצב הזה כבעיה‬ ‫ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו‬ ‫ומחשבותיו משועבדים לגופו החומרי – אינו מסוגל‬ ‫סבוכה הדורשת פתרון מבחוץ‪ ,‬האמת היא שכל‬ ‫בגן עדן לעבדה ולשמרה (ב‪,‬‬ ‫להשיג ולתפוס את גדלות הבורא‪.‬‬ ‫התשובה לשאלתך טמונה ומונחת כבר בתוך השאלה‬ ‫האם פירוש הדברים הוא שעלינו לפרוש לחלוטין מן‬ ‫ששאלת בעצמך‪.‬‬ ‫טו)‪ .‬איתא במדרש‪ ,‬ויקח כו'‪ ,‬ר'‬ ‫תאר לעצמך אדם שהתקין בביתו ברז מים בצמוד‬ ‫העולם‪ ,‬להימנע מאכילה‪ ,‬שתייה ושינה? ודאי שלא‪,‬‬ ‫נחמיה אומר פיתה אותו‪ ,‬האיך‬ ‫שהרי האדם אינו מלאך ואינו יכול להתקיים כך‪ .‬האם‬ ‫ממש לשקע חשמל גלוי‪ ,‬והמים ניתזים לכל עבר‪.‬‬ ‫מה דאת אמר קחו עמכם דברים‬ ‫הדרך היא לסגף את הגוף‪ ,‬להתענות ולאכול רק את‬ ‫כשהוא מנסה להשתמש בשניהם בו־זמנית‪ ,‬הוא‬ ‫המינימום ההכרחי? גם זו אינה הדרך הנכונה בעבודת‬ ‫מתלונן‪" :‬אני חייב מים‪ ,‬אבל אני חייב גם להשתמש‬ ‫וגו'‪ ,‬ויניחהו רבי יודן אמר הניח‬ ‫בחשמל! יש לי קצר וזה מסוכן!"‬ ‫השם‪.‬‬ ‫לו והגין עליו‪ ,‬אמר הרב היכי‬ ‫נחזור למשל המים והחשמל‪ :‬אמנם מים וחשמל הם‬ ‫מים וחשמל הם שני יסודות מנוגדים בטבעם! כאשר‬ ‫תמצא שליכנס לגן עדן צריך‬ ‫שני דברים מנוגדים מטבעם‪ ,‬אך האם אי אפשר להפיק‬ ‫הם נפגשים שלא בדרך הנכונה‪ ,‬במקום להביא תועלת‬ ‫חשמל ממים? בוודאי שאפשר! כולם יודעים שכאשר‬ ‫הם יוצרים סכנה והרס‪ .‬כולנו מבינים שלא ניתן‬ ‫לפתות אותו‪ ,‬מסתמא קומט דאס‬ ‫להפעיל אותם בערבוביה באותו מקום בלא ליצור קצר‬ ‫רותמים את כוח המים בתבונה – כמו בטורבינה‬ ‫אן שווער‪ ,‬אשרי מי שמניח את‬ ‫והרס‪ ,‬אלא יש להבין את טבעו של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫המסתובבת מעוצמת זרם המים – מתוך תנועת המים‬ ‫עצמו לפתות ולעשות תשובה‪,‬‬ ‫עצמה נוצרת אנרגיה חשמלית אדירה‪.‬‬ ‫כך בדיוק היחס בין גשמיות לרוחניות – אלו שני‬ ‫קצוות המנוגדים זה לזה בטבעם‪ .‬כל עוד הראש שלך‬ ‫הראה לו איך כשאדם רוצה יכול‬ ‫אותו הפלא בדיוק אפשר – ואף חייבים – לעשות עם‬ ‫תפוס ושקוע ברצונות הגשמיים‪ ,‬לא תוכל לממש את‬ ‫הגשמיות‪ :‬להפיק ממנה רוחניות!‬ ‫השאיפה שלך – להיות מחובר לרוחניות‪ .‬אם ברצונך‬ ‫לטעום בעולם הזה תענוג גן עדן‬ ‫הדרך לעשות זאת היא פשוטה מאוד‪ :‬להתנתק מן‬ ‫להידבק ברוחניות‪ ,‬עליך להרפות תחילה מהשעבוד‬ ‫ועולם הבא‪ ,‬כמו שאומרים בשם‬ ‫ההיסחפות אחר הנאות העולם‪ ,‬ולא להיות שבוי‬ ‫וההתקשרות לחומריות‪.‬‬ ‫הרב הקדוש ר' שלמה קארלינער‪,‬‬ ‫ומקושר אליהן‪ .‬כשאתה עוסק בענייני העולם הזה –‬ ‫כדי להבין את היסוד הזה‪ ,‬כדאי להתבונן בביאורו‬ ‫פותחין לו שערי גן עדן פירוש‬ ‫אוכל‪ ,‬שותה או בכל צורך גשמי – עשה זאת בנחת‪,‬‬ ‫המופלא של מרן רבינו רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫בשלווה וביישוב הדעת‪ ,‬ולא מתוך בהילות וסערה‪.‬‬ ‫על העיקר השלישי מי"ג עיקרי האמונה – "שהבורא‬ ‫פתח של תשובה‪ ,‬תשובה נקרא‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬תן את מחשבתך אל הניצוץ האלוקי המחיה‬ ‫יתברך אינו גוף‪ ,‬ולא ישיגוהו משיגי הגוף‪ ,‬ואין לו שום‬ ‫שערי גן עדן‪ ,‬לזה אמר כמה דאת‬ ‫כל דבר גשמי‪ .‬ואם דרגה זו נראית לך רחוקה – לכל‬ ‫דמיון כלל"‪:‬‬ ‫אמר קחו עמכם דברים‪ ,‬רק מי‬ ‫הפחות כוון בשעת ההתעסקות בגשמיות שאתה עושה‬ ‫הפירוש הפשוט על "ולא ישיגוהו משיגי הגוף" הוא‪,‬‬ ‫זאת כדי לאזור כוח לעבודת הבורא יתברך‪.‬‬ ‫שלבורא יתברך שמו לא קורים אותם מאורעות‬ ‫שהוא בעל תשובה מתחילה קשה‬ ‫ברגע שתשתחרר מהרדיפה הסוערת אחרי הגשמיות‬ ‫ושינויים הקורים לגוף בשר ודם‪ .‬הגוף זקוק למזון‪,‬‬ ‫לו ופתה אותו‪ ,‬והגין עליו‪ ,‬כי על‬ ‫ותהפוך אותה לצינור לעבודת ה'‪ ,‬המים עצמם יהפכו‬ ‫שתייה ומנוחה‪ ,‬ואילו הבורא אינו כן‪ .‬וזהו "לא‬ ‫בעל תשובה צריך להגין עליו מן‬ ‫לאש‪ ,‬ותוכל למלא את שאיפתך הטהורה להרגיש טעם‬ ‫ישיגוהו" – שלא יקרוהו מאורעות הגוף‪.‬‬ ‫של קדושה ורוממות‪.‬‬ ‫אולם רבינו פירש זאת ברובד עמוק ומחודש‪:‬‬ ‫המקטריגים שאינם מניחים לקבל‬ ‫תשובתו‪.‬‬ ‫למסירת שאלות‪ ,‬הערות או הארות למדור זה‪ ,‬ניתן לפנות לקו לודמיר‪ 02-30-111-22 :‬שלוחה ‪99‬‬ ‫או לדואר אלקטרוני‪ A023011122@gmail.com :‬לתשומת לבכם‪ :‬בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי‬ ‫(בית אהרן כב‪):‬‬ ‫של חברי המערכת‪ .‬אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה‪.‬‬ ‫הגאון רבי יהודה לייב צירלסון זצ"ל‬ ‫הי"ד אב"ד קישנוב בהסכמתו על‬ ‫הספר הקדוש שמע שלמה‪:‬‬ ‫הספר שמע שלמה של הצדיק הנשגב‬ ‫הקדוש הנהו אוצר הקדושה‪ ,‬נאות‬ ‫אפוא לישראל קדושים שיאותו לאורו‪.‬‬ ‫סיפור מאילנא דחיי‬ ‫רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים‬ ‫ולאחיו יאמר חזק‬ ‫חיים ששמעו אך זה עתה בחצר הקודש ברוז'ין‪ ,‬ומאשר קיבלו מהחסידים שכבר היו‬ ‫אך יצאה פמליית החסידים מחדרו של הרבי הקדוש‪ ,‬ומיד החלו תוהים איש באזני‬ ‫לפניהם‪.‬‬ ‫רעהו‪:‬‬ ‫והיה כאשר חשו כי כמעט סיימו את התוועדותם יחד והגיע הזמן לעלות על יצועם‪,‬‬ ‫"למה ירמזו דברי הרבי?!" שאלו איש את רעהו וביקשו למצוא מענה‪" .‬למי ולאימתי‬ ‫ביקשו מאחד מהם כי יזכיר את ההוראה הברורה של הרבי אליהם‪:‬‬ ‫הייתה כוונתו של הרבי?!"‬ ‫"דער רבי האט געזאגט"‪ ,‬הכריז אותו שנתכבד הפעם‪" ,‬אז איהר וועט זעהן א‬ ‫צובראכנער איד‪ ,‬א געפאלענעם איד‪ ,‬זאלט איהר איהם מחזק זיין"‪.‬‬ ‫אף שבכל יום ויום בו שהו החסידים בחצרו ובצילו הטהור של רבם‪ ,‬הרה"ק רבי‬ ‫ישראל מרוז'ין זיע"א‪ ,‬רכשו לעצמם קנייני נצח בדרכי עבודת השם ויראת שמים –‬ ‫הרי שבהגיע עת פרידה‪ ,‬היו כל הימים שחלפו עליהם כימים אחדים בלבד‪ ,‬וקשתה באחת האכסניות בה עצרו לפוש מטורח הדרך‪ ,‬נראה היה כי עלה בידם לקיים את‬ ‫הוראתו של הרבי‪.‬‬ ‫עליהם מאוד הפרידה מהצדיק‪.‬‬ ‫ידוע ידעו כי הגיעה העת והופיעה השעה בה נאלצים הם לשוב אל חיי היומיום‪ ,‬החסידים הסבו יחדיו באחת מפינות בית האכסניה והתוועדו כהרגלם‪ ,‬בדברי חיזוק‬ ‫בהם מוטל עליהם לשוב ולעסוק בנעשה בין קורות ביתם‪ .‬זקוקים הם להשתדל בחיי והתעלות מבאר החסידות‪ .‬ולקראת סיום ההתאספות‪ ,‬בטרם יפנו כל אחד לעלות על‬ ‫המעשה ולעמול בטרדת המחיה והכלכלה‪ .‬אולם בעסקם בהשתדלות הגשמית למען יצועו‪ ,‬הכריזו אפוא שוב את הוראת הקודש של הרבי‪:‬‬ ‫"אז איהר וועט זעהן א צובראכנער איד‪ ,‬א געפאלענעם איד‪,‬‬ ‫הפרנסה‪ ,‬לא ימושו מנגד עיניהם אותם רגעים נעלים בהם‬ ‫זאלט איהר איהם מחזק זיין"‪.‬‬ ‫זכו לעמוד אל מול פני הקודש‪ ,‬בשהותם בבית רבם‪ ,‬בצילא‬ ‫באחת הפינות ישב לו יהודי בפנים מעוננות‪ ,‬מלאות דאגה ועצב‪.‬‬ ‫דמהימנותא‪.‬‬ ‫ההכרזה שנאמרה בקול רם הגיעה לאוזניו‪ ,‬והוא התעורר באחת‪,‬‬ ‫והנה הגיעה עת פרידה‪ .‬ניצבו אפוא קבוצת החסידים על מפתן‬ ‫קם ממקומו וניגש אל האברכים‪.‬‬ ‫חדרו של הרבי‪ ,‬קודש הקדשים‪ ,‬זמן מועט בטרם צאתם לדרך‪.‬‬ ‫"החייתם את נפשי!" קרא בהתרגשות‪" .‬בטוח אני כי דברי הרבי‬ ‫בליבם הפועם מייחלים הם לזכות לשמוע הוראה והדרכה‬ ‫היו מכוונים אליי‪ .‬הסכיתו ושמעו את סיפורי ותבינו הכול‪"...‬‬ ‫מפורשת מפי הצדיק‪ ,‬למען תהיה להם צידה לדרך לימים הרבים‬ ‫שלפניהם‪.‬‬ ‫"כבר כמה שנים שהפריץ‪ ,‬בעל בית האכסניה‪ ,‬רוצה לסלקני‪,‬‬ ‫דממת חרדת קודש עמדה בחלל חדרו של הרבי‪ .‬חבריית‬ ‫ואיני יודע למה‪ .‬למרות שאני עומד בתשלום חכירת המקום ללא‬ ‫אוהל ציון הרה''ק רבי ישראל מרוז'ין זי''ע‬ ‫החסידים עמדה לפני שולחנו של הרבי בסילודין וביראה רבה‪,‬‬ ‫איחור כלל – בכל זאת‪ ,‬זו תקופה ארוכה שהפריץ משגר אליי הודעות חוזרות ונשנות‬ ‫והנה נשמע לפתע הקול‪ ,‬ופתח הרבי ויאמר‪:‬‬ ‫"אז איהר וועט זעהן א צובראכנער איד‪ ,‬א געפאלענעם איד‪ ,‬זאלט איהר איהם מחזק כי בדעתו לסלק אותי מבית המרזח‪...‬‬ ‫לפני ימים אחדים הופיע בביתי‪ ,‬שאף הוא בתוך שטח בית המזיגה‪ ,‬שליח מבית‬ ‫זיין"‪ -].‬כאשר תראו יהודי שבור‪ ,‬יהודי שפניו נפולות‪ ,‬חזקו אותו]‪.‬‬ ‫כה יצאו הדברים מאת הצדיק‪ .‬כה אמר ולא יסף עוד‪ ,‬ופטר את חסידיו לדרכם לחיים‪ ,‬הפריץ‪ .‬פניו של השליח היו זורחות‪ ,‬וניכר היה כי בשורה כלשהי בפיו‪ .‬השליח הודיע‬ ‫נחרצות כי נפלה ההחלטה‪ ,‬וכי הפריץ מתכוון להוציא עוד השבוע את רצונו לפועל‬ ‫לברכה ולשלום‪.‬‬ ‫כמה וכמה תמיהות עלו בידם של החסידים כאשר דנו על הדבר בינם לבין עצמם‪ .‬ולגרשני ואת כל משפחתי מהמקום!‬ ‫ראשית לכל‪ ,‬איך יכירו ויידעו מי הוא יהודי שליבו שבור? וגם אם יכירו ופניו יעידו על אלא שאז הוסיף השליח ואמר‪:‬‬ ‫כך‪ ,‬מניין ימצאו מילות נוחם לחזקו? ומהיכן ידעו מדוע זה נשבר ליבו‪ ,‬ואלו דיבורים 'אך בזאת יאות לכם הפריץ בטוב ליבו‪ :‬אם תקבלו עליכם את דתנו‪ ,‬יוותר הפריץ על‬ ‫יבחרו על מנת לחזקו? הן הרבי לא מסר בידיהם אמרות חיזוק‪ ,‬כי אם הוראה על עניין גזירתו'‪.‬‬ ‫כמה ימים הסתובבתי כסהרורי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬להשתמד ולכפור ביהדותי – הס מלהזכיר!‬ ‫החיזוק עצמו‪ ,‬ובמה אפוא יחזקו את אותו יהודי?!‬ ‫אך פקודת הרבי עמדה וגם ניצבה לנגד עיניהם‪ ,‬וזאת ידעו הם בבירור‪ :‬עליהם אך מאידך עמדו לנגד עיניי חיי הנפש – שלי ושל בני ביתי‪ .‬ואני עומד ותוהה‪,‬‬ ‫להקדיש תשומת לב מרובה בכדי שדברי הרבי לא ישובו ריקם‪ .‬ובכדי שלא ישכחו ומחשבותיי מרצדות אנה ואנה‪ :‬אם פרנסתי לא תהיה מצויה‪ ,‬מהיכן נתקיים אני‬ ‫מההוראה המפורשת‪ ,‬החליטו כי בכל מקום בו יתארחו ובכל הזדמנות בה יישבו ומשפחתי?! והיכן נגור? הרי לרחוב נושלך‪ ,‬בלי קורת גג ובלי מקור פרנסה‪ .‬שמא‬ ‫בצוותא‪ ,‬ישננו בינם לבין עצמם את מה ששמעו בכל תקופת היותם אצל הרבי‪ ,‬ובפרט מדובר בפיקוח נפש אמיתי‪"...‬‬ ‫הכה הפונדקאי בחוזקה על השולחן‪ ,‬ומבין עיניו נצצו דמעות חמות‪:‬‬ ‫על אותה ההוראה המיוחדת‪.‬‬ ‫"טייערע ברידער! אחים יקרים! עכשיו קיבלתי מענה! הרבי שלכם‪ ,‬בעיניו הפקוחות‬ ‫והרואות למרחוק‪ ,‬שלח אליי את המסר כי צריך להתחזק‪ .‬אני מרגיש וחש בבירור‬ ‫הדרך לביתם הייתה ארוכה‪ ,‬כך שנדרשו לכמה עצירות על אם הדרך‪ .‬ובכל פעם שראו‬ ‫שאליי התכוון הצדיק‪ ,‬ואליי שיגר את הדברים‪ .‬ומכאן החלטתי נחושה ואמיצה‪ :‬יעבור‬ ‫כי השמש נוטה לערוב‪ ,‬מיהרו לחפש בית שמזוזה קבועה בפתחו‪ ,‬בו יוכלו למצוא‬ ‫עליי מה שיעבור‪ ,‬אני את אמונתי לא אטוש בשום פנים ואופן!‪"...‬‬ ‫מקום ללון‪ .‬בכל מקום בו היו נכנסים להתארח‪ ,‬קיבלו את פניהם בסבר פנים יפות‬ ‫ומאירות ובידיים מלאות כל טוב‪.‬‬ ‫לרגל הילולת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין‪ ,‬אבי שושלת הקודש רוז'ין – ג' חשוון תרי"א‪.‬‬ ‫ובכל מקום אשר חנו החבריא הרוז'ינאית‪ ,‬יצאו מפיהם כמעיין המתגבר פניני חסידות‬ ‫(ראה בהרחבה במדור 'ילדי רבינו שלמה')‬ ‫ועובדות קודש‪ ,‬כפנינים מחורזות היטב‪ .‬אלו ואלו היו משתלבים עם דברי אלוקים‬ ‫החיים בלודמיר‬ ‫ׁשֹלמֹה ‪ִ //‬ח ַידת ַה ָּׁש ַ‬ ‫בּוע‬ ‫יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ‬ ‫החיים בלודמיר בעבר ובהווה‬ ‫"ּפֹות ִחין לֹו ַׁש ֲע ֵרי ַגן ֵע ֶדן"?‬ ‫ְ‬ ‫אר ִלין ֶאת ַה ַּמ ֲא ָמר‬ ‫יצד ְמ ָפ ֵרׁש הרה"ק ַר ִּבי ְׁשֹלמֹה ִמ ָּק ְ‬ ‫ֵּכ ַ‬ ‫הֹוראֹות‪.‬‬ ‫יע ְּב ָעלֹון זֶ ה‪.‬‬ ‫מֹופ ַ‬ ‫ַה ִּפ ְּתרֹון ִ‬ ‫לּוד ִמיר ‪ְ 023011122‬ל ַה ִּקיׁש ‪ְ 0‬ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ‬ ‫ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ‬ ‫קוויטל לשנה טובה בצל הקודש בלודמיר‬ ‫נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ָּפ ָר ַׁשת נ ַֹח‬ ‫יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ‪₪ 50‬‬ ‫ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה‪ ,‬יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ‬ ‫לקראת השנה החדשה הבעל"ט‪,‬‬ ‫ַהּזֹוכֶ ה לַ ָּׁשבּועַ ֶׁשל רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה‪ :‬יַ עֲ קֹב וִ יזֶ ל נְ ַתנְ יָ ה‬ ‫נשלח קויטל מיוחד ובו המוני שמות שותפי הקודש‬ ‫ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ'ין‬ ‫הֹותירֹו ַא ֲח ָריו ֶאת ְׁשנֵ י‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ַה ַּמלְ ָאְך‪ְּ ,‬ב ִ‬ ‫ׁשֹוׁשלֶ ת ַהּק ֶֹד ׁש‬ ‫ּומיַ ֵּסד ֶ‬ ‫ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין‪ֲ ,‬א ִבי ְ‬ ‫במפעלות רבינו הקדוש על אדמת העיר לודמיר‪.‬‬ ‫תֹומיו ָה ַרּכִ ים‪ .‬זּוגָ תֹו ַהּצִ ְד ָקנִ ית‪ָ ,‬מ ַרת ּגִ ְיטל‪ִּ ,‬בּתֹו‬ ‫יְ ָ‬ ‫ַ'מלְ כּות ֵּבית רּוזִ 'ין'‪ ,‬נֹולַ ד ְּביֹום ג' ִּת ְׁש ֵרי ְׁשנַ ת‬ ‫הדפים עם השמות‬ ‫ייביׁש ִמ ְּק ֶר ְמנִ יץ‪ֵ ,‬ס ְר ָבה לְ ִהּנָ ֵׂשא‬ ‫ֶׁשל ַר ִּבי ְמ ֻׁשּלָ ם ַפ ִ‬ ‫תקנ"ז (ּכְ ַא ְר ַּבע ָׁשנִ ים לְ ַא ַחר ְּפ ִט ַירת ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה‬ ‫לְ ִאיׁש ַא ֵחר‪ֵ ,‬מ ַא ַחר ֶׁשּזָ כְ ָתה לָ דּור עִ ם ַהּצַ ִּד יק ַר ִּבי‬ ‫ארלִ ין הי"ד)‪.‬‬ ‫ִמ ַּק ְ‬ ‫נשלחו ע"י שליח מיוחד‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ַה ַּמלְ ָאְך‪ּ .‬כֵ יוָ ן ֶׁשּכָ ְך‪ֶ ,‬ה ְחלִ ָיטה לִ ְמסֹר ֶאת‬ ‫יׁשט‬ ‫רֹוב ְ‬ ‫ָהיָ ה ְּבנֹו ֶׁשל הרה"ק ַר ִּבי ָׁשלֹום ַׁשכְ נָ א ִמ ְּפ ִ‬ ‫ְׁשנֵ י ָּבנֶ ָיה לְ ַתלְ ִמיד ָח ִמ ָיה‪ַ ,‬ה ַּמּגִ יד ַה ָּקדֹוׁש‪ ,‬וִ ִיד יד‬ ‫זי"ע – ֲא ֶׁשר ּגָ ַדל ְּב ֵביתֹו ַה ָּקדֹוׁש ֶׁשל ָמ ָרן ַר ֵּבנּו‬ ‫והונחו על ציון קדשו‬ ‫ארלִ ין‪.‬‬ ‫ַּבעְ לָ ּה – ֲהלֹוא הּוא ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ִמ ַּק ְ‬ ‫ארלִ ין‪ ,‬יַ ַחד עִ ם ָא ִחיו ַהּגָ דֹול ַר ִּבי‬ ‫ְׁשֹלמֹה ִמ ַּק ְ‬ ‫ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין ֵה ֵחל לְ ַׁש ֵּמׁש ּכְ ַר ִּבי לַ עֲ ַדת‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל ַחּיִ ים (לְ יָ ִמים ֲח ָתנֹו ֶׁשל ַר ֵּבנּו הרש"ק)‪,‬‬ ‫של רבינו‪,‬‬ ‫ָק ְד ׁשֹו ּכְ ָבר ְּבגִ יל ט"ז לְ ַחּיָ יו‪.‬‬ ‫לְ ַא ַחר ֶׁשּנִ ְפ ַטר ֲא ִב ֶיהם הרה"ק ַ'ר ִּבי ַא ְב ָר ָהם‬ ‫ָה ַר ִּבי ַה ָּקדֹוׁש נִ ְפ ַטר ְּבג' ֶח ְׁשוָ ן ְׁשנַ ת תרי"א‪,‬‬ ‫ַה ַּמלְ ָאְך'‪ֶּ ,‬בן ַה ַּמּגִ יד ִמ ֶּמזְ ִר ְיטׁש זי"ע‪.‬‬ ‫להיזכר לפניו בפקודת‬ ‫יגּורא‪.‬‬‫וְ הּוא ֶּבן נ"ד לְ ַחּיָ יו‪ ,‬וְ נִ ְט ַמן ָּבעֲ יָ ָרה ָס ִד ָ‬ ‫ְּביֹום י"ג ִּת ְׁש ֵרי ְׁשנַ ת תקל"ז נִ ְפ ַטר ַר ִּבי‬ ‫ישועה כמו בחיים חיותו‪,‬‬ ‫לטובה ולברכה לשנה‬ ‫ׂשֹוח ַח אֹודֹות ַר ִּבי ְׁשֹלמֹה‬ ‫"אינִ י ַמ ְר ֶׁשה ְל ַע ְצ ִמי ְל ֵ‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ֵמרּוזִ 'ין‪ֵ :‬‬ ‫טובה ומתוקה ולגמר‬ ‫ּתֹורתֹו‬ ‫ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ‬ ‫יעי‪"...‬‬ ‫בּוע‪ְּ ,‬ביֹום ְר ִב ִ‬ ‫אר ִלין‪ִּ ,‬כי ִאם ַּפ ַעם ַא ַחת ְּב ָׁש ַ‬ ‫ִמ ַּק ְ‬ ‫חתימה טובה בספרן של‬ ‫ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין‪:‬‬ ‫צדיקים גמורים‪.‬‬ ‫רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה ל‪A023011122@gmail.com -‬‏‬ ‫המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר ‪ 02-30-111-22‬שלוחה ‪8‬‬ ‫קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע ‪ 02-30-111-22‬אידיש‪/‬עברית‪ .‬קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון‬