gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רוממות · Roimemis — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: רוממות · Roimemis

שבוע: בראשית (2026-10-05)

רוממות · Roimemis — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ברכת הודאה מיוחדת‬ ‫נשגר קמיה רבים מהקוראים החשובים שליט"א‬ ‫אשר נענו לבקשה בגליוןנת המוגדלים של ראש השנה‪ ,‬שבת שובה‪ ,‬וחג הסוכות‬ ‫והשתתפו בהוצאות הרבות של הגליון‬ ‫ישלם ד' שכרם ותהי משכורתם שלמה מאת ד'‬ ‫בהזדמנות זו נזכיר למי שעלה בליבו רצון טוב גם להשתתף‬ ‫ולא יצא הדבר למעשה מחמת העומס המבורך בחגים שעעל"ט בס"ד‬ ‫כי עדיין ניתן להשתתף בהוצאות המרובות‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫באשר עדיין לא עלה בידינו לכסות את כל הגליונות המוגדלים‬ ‫בתודה ובברכה מרובה‬ ‫הודעת מערכת‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון ‪ 531‬שנה י"ב‬ ‫ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת‬ ‫את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א‬ ‫ת ַנ ּח"‬ ‫לפרשת בראשית ‪" -‬מְ קו ֹמְ ך ָ ַאל ַ ּ‬ ‫גליון שבועי לבני התורה‬ ‫כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר "לב שמואל"‬ ‫וכן את המאמרים לפרשיות; קרח‪ ,‬חוקת‪ ,‬בלק‪ ,‬פנחס‪ ,‬מטות‪-‬בין המצרים‪ ,‬דברים‪-‬חזון‪,‬‬ ‫שבת נחמו‪ ,‬עקב‪ ,‬ראה‪ ,‬שופטים‪ ,‬כי תצא‪-‬אלול‪ ,‬כי תבוא‪-‬אלול‪ ,‬נצבים‪-‬סליחות‪ ,‬האזינו‪-‬‬ ‫שובה‪ ,‬חג הסוכות‪ ,‬אשר יו"ל לעת עתה‬ ‫בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות‬ ‫המערכת הגשמית‬ ‫ממוסרי‬ ‫הפרשה‬ ‫רוממות ‪+‬הפרשה‬ ‫ברוב חכמה‬ ‫על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון‬ ‫‪1‬‬ ‫הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט”א‬ ‫לשולחם למייל המערכת‪b264464@gmail.com :‬‬ ‫וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה‬ ‫והמערכת‬ ‫רוב כעס‬ ‫הרוחנית של המאורות‬ ‫ֹלהים (ג‪ ,‬א)‪ .‬התורה‬ ‫וְ ַהּנָ ָחׁש ָהיָ ה ָערּום ִמּכֹל ַחּיַ ת ַה ָּׂש ֶדה ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ה’ ֱא ִ‬ ‫הזכירה בתחילת הדברים את עורמת הנחש‪ ,‬ללמד שבמידה זו‬ ‫דמי יזכור‬ ‫מֹוע ִדים ּולְ יָ ִמים וְ ָׁשנִ ים (א‪ ,‬יד)‪ .‬ארבע דברים אלו‬ ‫וְ ָהיּו לְ ֹאתֹת ּולְ ֲ‬ ‫החטיא את האדם‪ ,‬והדבר טעון ביאור‪.‬‬ ‫הוקדש ע"י אחד מותיקי הקוראים‬ ‫משמשים בשתי מערכות זו לעומת זו‪ .‬האחת ה’מערכת הגשמית’ בה‬ ‫איתא בפרקי דרבי אליעזר (פי”ב) ‘מה עשה סמאל‪ ,‬לקח כת שלו וירד‪,‬‬ ‫הרה"ג החפץ בעילום שמו שליט"א‬ ‫חיים אומות העולם‪ .‬והשניה ה’מערכת הרוחנית’ בה חיים עם ישראל‪.‬‬ ‫וראה כל הבריות שברא הקב”ה בעולמו‪ ,‬ולא מצא בהם חכם להרע‬ ‫לזיכוי הרבים ולהצלחת עם ישראל ברוחניות ובגשמיות‬ ‫ואף שלא זכו אומות העולם להשפעה הרוחנית של המאורות‪ ,‬מכל‬ ‫כנחש‪ ,‬שנאמר ‘והנחש היה ערום’‪ .‬מבואר שהבינו חז”ל שהערמה‬ ‫מקום ליבם מרגיש בדבר‪ ,‬ועל כן ראשית טעותם בעבודה זרה היתה‬ ‫הנזכרת אצל הנחש היא ‘חכמה להרע’‪ .‬וכדכתיב (ירמיהו ד‪ ,‬כב)‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי מאיר ווייל שליט"א‬ ‫לעבוד את המאורות (ראה רמב”ם עבודה זרה פ”א ה”א)‪ ,‬וכנאמר‬ ‫יטיב ֹלא יָ ָדעּו”‪.‬‬‫“חכָ ִמים ֵה ָּמה לְ ָה ַרע ּולְ ֵה ִ‬ ‫ֲ‬ ‫חתן ידידנו הגאון רבי יעקב הלוי לוין שליט"א‬ ‫ֹלהיָך א ָֹתם לְ כֹל ָה ַע ִּמים ַּת ַחת ּכָ ל‬ ‫“א ֶׁשר ָחלַ ק ה’ ֱא ֶ‬ ‫עליהם (דברים ד‪ ,‬יט) ֲ‬ ‫ּופ ָתיִ ים ָע ְברּו‬ ‫“ערּום ָר ָאה ָר ָעה וְ נִ ְס ָּתר‪ְ ,‬‬ ‫מאידך כתוב (משלי כב‪ ,‬ג) ָ‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫ַה ָּׁש ָמיִ ם”‪ ,‬ופירש רש”י‪‘ :‬לאלוהות‪ .‬ולא מנען מלטעות אחריהם‪ ,‬אלא‬ ‫וְ נֶ ֱענָ ׁשּו”‪ .‬מבואר שהערמה מסייעת לאדם להסתר מהרעה‪ ,‬ולכאורה‬ ‫בהולדת בתו שתחי' בשעטומו"צ‬ ‫החליקם בדברי הבליהם לטורדם מהעולם’‪.‬‬ ‫יש כאן סתירה‪ .‬וצריך לומר כי מידת ה’ערום’ היא כלי ביד האדם‬ ‫שיזכה לגדלה לתורה ולבן תורה לחופה ולמעשים טובים‬ ‫המערכה הראשונה משפיעה חומריות לעולם‪ .‬ב’אותות’ היינו ‘אותות‬ ‫לתפארת המשפחות הנכבדות ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫להשתמש בה לטוב או לרע‪ .‬וזה לעומת זה עשה האלקים‪ ,‬ובכל דבר‬ ‫השמים’‪ ,‬כמו שפירש רש”י ‘שכשהמאורות לוקין סימן רע לעולם’‪.‬‬ ‫יכול לראות רע או טוב‪ ,‬והכל תלוי בניקיון ליבו ועיניו של האדם‪,‬‬ ‫ב’מועדים’ שהם זמני פגישה (ראה רש”י להלן יח‪ ,‬יד)‪ ,‬ואלו ששת‬ ‫איך יראה הדברים‪.‬‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי שמואל ברסלויער שלט"א‬ ‫מועדי השנה הטבעיים‪“ ,‬זֶ ַרע וְ ָק ִציר‪ ,‬וְ קֹר וָ חֹם‪ ,‬וְ ַקיִ ץ וָ ח ֶֹרף” (להלן‬ ‫בלשון הקודש ישנם שני מובנים למילה ‘ערום’‪ .‬האחד בלא בגדים‬ ‫בן הגאון הגדול רבי יוסף ברסלויער שליט"א‬ ‫ח‪ ,‬כב וב”מ קו‪ ,‬ב)‪ .‬והיינו שזמני שינוי הטבע הם בבחינת התראּות‬ ‫(בראשית ג‪ ,‬יא)‪ ,‬והשני ערום בדעת‪ ,‬כנאמר (משלי יג‪ ,‬טז) “ּכָ ל ָערּום‬ ‫ראש כולל "אהלי שם" מודיעין עילית‬ ‫גשמית חיצונית‪ ,‬של הקב”ה‪ ,‬הנפגש ומתראה לכלל בריותיו‪ ,‬בגשם‪,‬‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫יַ ֲע ֶׂשה ְב ָד ַעת”‪ .‬וכבר ביארנו שבמקום שישנם שני מובנים למילה‬ ‫בחמה‪ ,‬ובשאר דרכים‪ ,‬להשפיע מטובו לעולמו‪ .‬ב’ימים’ הכוללים את‬ ‫אחת‪ ,‬ההבנות משתתפות זו עם זו‪ .‬וכן כאן ה’ערמה’ היא הסרת‬ ‫בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫היום והלילה‪ ,‬עליהם נאמר (נחמיה ד‪ ,‬טז) “וְ ָהיּו לָ נּו ַהּלַ יְ לָ ה ִמ ְׁש ָמר‪,‬‬ ‫הלבוש מעל הדבר או המעשה‪ ,‬וראיית פנימיות הדברים‪.‬‬ ‫הבה"ח מנחם מנדל ברסלויער ני"ו‬ ‫מבחירי ישיבת פונביז'‬ ‫וְ ַהּיֹום ְמלָ אכָ ה” (ראה ברכות ב‪ ,‬ב)‪ .‬וב’שנים’‪ ,‬האוגדים את הימים‬ ‫זו היתה הסתת הנחש את האשה‪ ,‬שתשתמש בחכמה‪ ,‬ותסיר את‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫והחודשים‪ ,‬ועוברים אצל אומות העולם שנה בשנה‪ ,‬שנותיהם כלות‬ ‫הכיסוי שכיסה הבורא ממנה לדעת שהאוכל מהעץ הזה יכול לברוא‬ ‫בת הרב הגאון רבי אלעזר הולר שליט"א‬ ‫והם כלים עמהם‪.‬‬ ‫עולמות‪ .‬וכאשר חטאו‪ ,‬נענשו בשתים‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ .‬מחמת‬ ‫אשר תתקיים ביום א' ל' תשרי בארמונות פרידמן ב"ב‬ ‫העליה לתורה בשבת קודש פרשת בראשית בבית הכנסת הגר"א מודיעין עילית ‪ -‬תחילת התפילה בשעה ‪7:55‬‬ ‫המערכה השנייה משפיעה רוחניות לעולם‪ .‬כמו שדרשו חכמים (ב”ר ו‪,‬‬ ‫שהשתמשו לרעה בערמימות‪ ,‬נתקלף לבושם‪ ,‬וראו שהם ערומים‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫א) ש’אותות אלו השבתות’‪ ,‬שהם בעצמם ‘אות’ כנאמר (שמות לא‪ ,‬יג)‬ ‫מהדעת הראשונה שהיתה בהם‪ .‬ומשום שלא השתמשו בערמימות‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫ּובינֵ יכֶ ם”‪ .‬ונזכרה השבת בלשון רבים‪ ,‬לפי ששלוש‬ ‫“ּכִ י אֹות ִהוא ֵּבינִ י ֵ‬ ‫לטובה‪ ,‬להיות בבחינת ָ‘ערּום ָר ָאה ָר ָעה וְ נִ ְס ָּתר’‪ ,‬התחבאו ונסתרו‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫שבתות הן‪‘ ,‬שבת בראשית’‪‘ ,‬שבת מתן תורה’‪ ,‬ו’שבת שלעתיד’‬ ‫מפני גילוי השכינה‪.‬‬ ‫לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫(אבודרהם‪ ,‬מעריב של שבת)‪ .‬והיינו‪ ,‬שקיום ‘שבת מתן תורה’ על‬ ‫יטיב ֹלא יָ ָדעּו”‪ ,‬ללמד‬ ‫“חכָ ִמים ֵה ָּמה לְ ָה ַרע ּולְ ֵה ִ‬ ‫והנה הכתוב אומר ֲ‬ ‫ידי ישראל‪ ,‬מקדש את ‘שבת בראשית’‪ ,‬ומקרב את העולם ל’שבת‬ ‫שמידה זו אינה משמשת לשני הדברים יחדיו לרע ולטוב‪ ,‬וכאשר‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי צבי דוד שאנן שליט"א‬ ‫שלעתיד’‪.‬‬ ‫האדם משתמש בה לרעה‪ ,‬שוב אינו יודע להשתמש בה לטובה‪ ,‬כי‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫‘מועדים’ אלו ‘שלש רגלים’‪ ,‬שבהם הקב”ה מתראה עם ישראל‬ ‫היא מידה באדם‪ ,‬וכיון שמרגיל עצמו לערמימות הרעה‪ ,‬כך היא דרך‬ ‫באירוסי בתו הכלה המהוללה תחי'‬ ‫“ׁשֹלׁש ְּפ ָע ִמים ַּב ָּׁשנָ ה‬‫בהתראּות רוחנית פנימית‪ ,‬כנאמר (שמות כג‪ ,‬יז) ָ‬ ‫חשיבתו בכל דבר‪.‬‬ ‫עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫כּורָך ֶאל ְּפנֵ י ָה ָאדֹן ה' “‪ ,‬ודרשו חכמים (חגיגה ב‪ ,‬א) ‘יִ ְר ֶאה’‬ ‫יֵ ָר ֶאה ּכָ ל זְ ְ‬ ‫משום כך‪ ,‬היצר‪ ,‬משתדל לפתות את האדם בעיקר דעתו‪ ,‬שיהיה‬ ‫הבה"ח אליעזר זאב קלר ני"ו‬ ‫‘יֵ ָר ֶאה’‪ ,‬כדרך שבא לראות כך בא ליראות‪‘ .‬ימים’ אלו ‘ראשי חדשים’‪,‬‬ ‫מבחירי ישיבת כנסת אברהם‬ ‫‘חכם להרע’‪ ,‬וממילא מכאן ואילך בכל דבר יחטא‪ .‬וכמשל שאמרו‬ ‫שהם ‘זמן כפרה’ לכל תולדותם‪ ,‬ובהם ישראל מתחטאים לפני הקב”ה‬ ‫על החכם הנמצא בבור שבייה חשוך יחד עם הכסיל‪ .‬שבמקום לטרוח‬ ‫בן ידידנו הרב הגאון רבי אברהם קלר שליט"א‬ ‫יתן ד' ויזכו לקשר של קיימא ולבנות בית נאמן בישראל‬ ‫וחוזרים לעובדו בלבב שלם‪ .‬ו’שנים’ זה ‘קדוש שנים’‪ .‬והיינו שישראל‬ ‫ללמדו איך לאכול בחושך‪ ,‬ואיך לשתות וכו’‪ ,‬חותר חתירה שתכניס‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫מקדשים אותם במצוות התלויות בהם‪ ,‬במעשרות פרי האדמה‬ ‫אורה לבור‪ ,‬וממילא יתנהג בכל מעשיו כראוי‪ .‬כך גם האדם צריך‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫והבהמה‪ ,‬וכן במניין השמיטה והיובל‪.‬‬ ‫לדעת שעיקר תיקונו אינו מצוי בתיקון מעשה פרטי כל שהוא‪ ,‬כי‬ ‫לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫בין שתי מערכות אלו קיים הכלל שטבעו חכמים (מגילה ו‪ ,‬אט) ביחס‬ ‫אין סוף למעשים‪ ,‬אלא צריך לעקור את השורש‪ ,‬וממילא לא יחטא‬ ‫שבין קיסרי לישראל‪ ,‬ש’אם מליאה זו חרבה זו‪ ,‬ואם מליאה זו חרבה‬ ‫שוב באותו ענין‪.‬‬ ‫הוקדש לכבוד השמחה הגדולה‬ ‫זו’‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר יחס האומות גובר‪ ,‬הם מטביעים את העולם כולו‬ ‫על החכמה הרעה נאמר בקהלת (א‪ ,‬יח) “ּכִ י ְּברֹב ָחכְ ָמה ָרב ּכָ ַעס”‪.‬‬ ‫בנישואי הבה"ח המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫בחומריותו‪ ,‬וישראל נגררים אחריהם‪ .‬וכאשר ידי ישראל גוברות‪ ,‬הם‬ ‫ופירש רש”י שהאדם סומך על רוב חוכמתו‪ ,‬ואינו מתרחק מהאיסור‪,‬‬ ‫ידידנו נעים ההליכות כמר זאב הכהן קמינצקי ני"ו‬ ‫מעלים את העולם כולו לדבקות רוחנית בעליונים‪ ,‬והאומות נגררים‬ ‫ועל ידי כך בא רוב כעס לקב”ה‪ .‬כמו שאמר שלמה המלך‪ :‬אני אמרתי‬ ‫מבחירי ישיבת חברון החדשה‬ ‫אחריהם‪.‬‬ ‫ארבה סוסים ולא אשיב את העם מצרימה‪ ,‬ובסוף השיבותי‪.‬‬ ‫בן הרב הגאון רבי משה הכהן קמינצקי שליט"א‬ ‫השבת משפיעה על ימי השבוע שלאחריה (זוה”ק ח”ב פח‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫ביאור הדברים‪ ,‬כי ‘רוב’ בכל מקום היינו יותר מהראוי (ראה רש”י‬ ‫המועדים משפיעים על מועדי השנה הטבעיים‪ ,‬ועל כן תלתה התורה‬ ‫בראשית לג‪ ,‬יא‪ ,‬ועירובין נג‪ ,‬ב)‪ .‬וכשם שבענין הגוף אמרו חכמים‬ ‫בת הרב הגאון רבי יחיאל הרטמן שליט"א‬ ‫את המועדים בשינויי העונות הטבעיים (ראה בפסוקים שם טו‪-‬טז)‪,‬‬ ‫אשר תתקיים ביום ד' ג' מרחשון באולמי דיימונד (נוף עילית) מו"ע‬ ‫(חולין נח‪ ,‬ב) ‘כל יתר כנטול דמי’‪ ,‬כך הוא גם בענייני הרוח‪ ,‬שרוב‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫ומעברים את השנה כדי שיחול הפסח באביב (ראה ר”ה כא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫חכמה מביאה לכך שחוכמתו מסתלקת ממנו והוא עלול לחטא‪.‬‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫יע א ֶֹמר” “וְ לַ יְ לָ ה‬ ‫הימים עליהם נאמר (תהלים יט‪ ,‬ג) “יֹום לְ יֹום יַ ִּב ַ‬ ‫זוהי אם כן עיקר עבודת האדם מיום עומדו על דעתו‪ ,‬להכיר‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫ּלְ לַ יְ לָ ה יְ ַחּוֶ ה ָּד ַעת”‪ .‬כי בכל יום מכירים שהקב”ה ‘מחדש בטובו ‘בכל‬ ‫שהיצר מסית אותו להשתמש בערמימות על מנת להסיק מסקנות‬ ‫לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫יום’ מעשה בראשית’‪ ,‬ואין יום דומה לחבירו (ראה מהרח”ו בעץ חיים‬ ‫מוטעות‪ ,‬ולהסיטו מדרך החיים‪ .‬ובכל עת שהאדם מביט על בשרו‬ ‫(ש”ג פ”ב)‪ ,‬ומהרח”ו בנפש החיים (ש”א פ”ב)‪ .‬ובשנים‪ ,‬בהם ישראל‬ ‫ועל מלבושיו‪ ,‬ייזכר שמחמת שבפעם הראשונה הלך האדם אחר‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי אברהם רימר שלט"א‬ ‫עוסקים במצוות השנה ומקדשים תבואתה‪.‬‬ ‫הערמימות לרעה‪ ,‬נשאר ערום ונתחייב בכיסוי לדורות עולם‪.‬‬ ‫ראש כולל מרכז התורה ‪ -‬רבינו יוסף שלום‬ ‫בכל אדם מישראל מתרוצצות שתי התכונות של ‘ישראל וקיסרי’‪,‬‬ ‫בן הגאון הגדול רבי בנימין רימר שליט"א‬ ‫ועומדת בפניו הבחירה התמידית אם להמליך את השמש כאלהים‬ ‫ראש ישיבת קרית מלך ומשגיח ישיבת טשעבין‬ ‫אחרים‪ ,‬ולהשתמש בכוחותיה למוטב‪ ,‬או לראות בה גדול משרתי ה’‪,‬‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫ולהשתמש בהשפעותיה לטובה‪.‬‬ ‫נין לרשכבה"ג מרנא הגרי"ש אלישיב זיע"א‬ ‫‪ .1‬מעובד מתוך כתביו‬ ‫ידידנו נעים ההליכות הבה"ח רפאל רימר ני"ו‬ ‫מבחירי ישיבת חברון החדשה‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫לעילוי נשמת זקנינו‬ ‫בת ידידנו המסור בלו"נ לגליוננו הרה"ג רבי משה וויינר שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫אשר תתקיים ביום ב' ב' דר"ח מרחשון באולמי אובליון גן הדסים מודיעין עילית‬ ‫הגה"צ רבי שלמה אלישיב זצ"ל‬ ‫הרה"ג רבי אריה לייב ב"ר יעקב רוחמקין זצ"ל‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫בנו בכורו של רשכבה"ג רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל‬ ‫נלב"ע ב' מרחשון תשכ"ו‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫וזוגתו זקנתינו הצדקנית מרת שרה ע"ה‬ ‫נלב"ע כ"ז תשרי תש"פ‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫בת הרה"ג רבי עזריאל זליג הכהן זצ"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נלב"ע ג' מרחשון תשמ"ו‬ ‫לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫הונצח ע"י בנו ידידנו הרב הגאון רבי שמואל בן ציון אלישיב שליט"א‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י משפחת נכדו הגאון הגדול רבי יעקב אויערבאך שליט"א‬ ‫רב ביהמ"ד דרכי שמואל עזרת תורה‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי שמואל יצחק יודייקין שליט"א‬ ‫הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי יעקב אוברלנדר שלט"א‬ ‫חתן הגאון רבי נפתלי צבי רוזנטל שליט"א‬ ‫מראשי כולל "לבושי עז" ירושלים‬ ‫ראש ישיבת זכרון מאיר ירושלים‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫לע"נ האישה החשובה מרת מיכל טובה פריימן ע"ה‬ ‫לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו‬ ‫בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫בת הגאון רבי אברהם משה אבידן זצ"ל‬ ‫בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי'‬ ‫ידידנו נעים ההליכות הבה"ח אלעזר מנחם אוברלנדר ני"ו‬ ‫אשת הגה"צ רבי מנחם פריימן זצ"ל‬ ‫עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה‬ ‫מבחירי ישיבת פונביז'‬ ‫נלב"ע ד' מרחשון תשנ"ז – שלושים שנה לפטירתה‬ ‫הבה"ח שלמה זלמן קויפמן ני"ו‬ ‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬ ‫הונצח ע"י בנה ידידנו הרה"ג רבי ירמיהו פריימן שליט"א‬ ‫מבחירי ישיבת פונביז'‬ ‫בת הרה"ג רבי אהרן אלישיב שליט"א‬ ‫בן הרב הגאון רבי שמואל קויפמן שליט"א‬ ‫נכדת ידידנו הרב הגאון רבי שמואל בן ציון אלישיב שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת ש"ב משיירי ושפירי ירושלים של מעלה‬ ‫נכד הגאון הגדול רבי יעקב אויערבאך שליט"א‬ ‫ונינת רשכבה"ג מרנא הגרי"ש אלישיב זיע"א‬ ‫הגאון הגדול רבי יעקב יהושע ב"ר ליפא יהונתן הלוי וולפא זצ"ל‬ ‫רב ביהמ"ד דרכי שמואל עזרת תורה‬ ‫אשר תתקיים ביום ה' ד' מרחשון בארמונות חן ב"ב‬ ‫אשר תתקיים ביום ב' ב' דר"ח מרחשון בארמונות אור ירושלים‬ ‫ראש ישיבת אשקלון ותלמיד מובהק למרן הגרי"א שר זצוק"ל‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫אשר היה מופלג בשקידת התורה בעבודה ובגמילות חסדים‬ ‫יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא‬ ‫מופלא במידת האמת‪ ,‬בהעמדת תלמידים‪ ,‬ובהצנע לכת‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫נלב"ע בשיבה טובה ער"ח מרחשון תשפ"ה‬ ‫בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב‬ ‫לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל‬ ‫הונצח ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי שניאור גרוזובסקי שליט"א‬ ‫רוממות | עמוד ‪1‬‬ ‫חיזוק‬ ‫ההנהגות‬ ‫והדעות‬ ‫רוממות ‪+‬הדעת‬ ‫נושא‬ ‫בפרשה‬ ‫רוממות ‪+‬ההלכה‬ ‫משולחן המערכת‬ ‫הרב יעקב ליינר‬ ‫אשית”‬ ‫ְּ“ב ֵר ׁ ִ‬ ‫“ויכלו השמים והארץ וכל צבאם” (ב‪,‬א)‬ ‫בספר “אלף כתב” (ח”א אות קלב) הביא משמו של מרנא הגר”א זיע”א כך [והדברים‬ ‫מפורסמים כן משמו]‪ :‬הגיד לי הר”א לנדא מעיה”ק ירושלים‪ ,‬בחורף תרס”ג‪ ,‬נין ונכד‬ ‫לימוד קודם הקידוש בליל שבת‬ ‫להגר”א‪ ,‬שמר זקנו התנא הגאון דווילנא זלה”ה בהיותו בגולה‪ ,‬הגיע לעיר בערלין‪ ,‬והיה‬ ‫אתא בגמ’ בשבת (קיט‪,‬ב)‪ :‬כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו‪ ,‬מעלה עליו‬ ‫לו עמו פנקסי תורה‪ ,‬וגם ניירות אשר רשם בהם חידושי תורה‪ ,‬ובהיותו אצל בעל הבית‬ ‫הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית‪ ,‬שנאמר ויכלו אל תקרי‬ ‫אחד בבערלין‪ ,‬נפל להגאון זי”ע נייר אחד על הארץ‪ ,‬ובעל הבית הגביהו‪ ,‬ומצא שכתב בו‬ ‫ויכלו אלא ויכלו‪.‬‬ ‫בגאון‪ ,‬שכל הש”ס בבלי וירולשמי תוספתא מכילתא ומדרשים מרומזים בתורה שבכתב‪,‬‬ ‫וכל תורה שבכתב מרומזת בספר בראשית‪ ,‬וכל ספר בראשית רמוז בפרשת בראשית‪ ,‬וכל‬ ‫ופסק השו”ע (רעא‪,‬א) ‘כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד’‪ .‬והמשנ”ב (סק”א) כתב‪:‬‬ ‫פרשת בראשית בתיבת “בראשית”!‬ ‫היינו לקדש כדי שיזכור שבת בעת תחלת כניסתו‪ ,‬דכל כמה דמקדמינן ליה‬ ‫שאלו הבעל הבית‪ :‬הנה נולד לי בן בכור אשר אני מחויב לקיים בו מצות פדיון הבן‪ ,‬יראה‬ ‫טפי עדיף‪ ,‬ומכיון שקידש צריך לאכול מיד כמבואר בסימן רע”ג ס”ג בהג”ה‪.‬‬ ‫לי רבינו איה מרומז מצוה זו בתיבת “בראשית”? והגאון ז”ל השיבו ברגע‪ ,‬בראשי”ת ראשי‬ ‫תיבות בנך ראשון אחר שלושים יום תפדה‪...‬‬ ‫ובשו”ע הרב (רעא‪,‬ב) כתב‪ :‬ומצוה מן המובחר לקדש סמוך לתחלת כניסתו בכל‬ ‫בנוסח אחר מביא רבי ברוך הלוי עפשטיין בספרו “מקור ברוך”‪ :‬אספר מה ששמעתי בענין‬ ‫מה שאפשר‪.‬‬ ‫זה בילדותי מאת זקן מופלג ת”ח מוילנא‪ ,‬שסיפר מה ששמע מאביו‪ ,‬כי פעם אחת היה אביו‬ ‫והמג”א (סק”א) כתב‪ :‬והרמ”ע בתשובה (סימן ב) כתב שאם אינו תאב לאכול‬ ‫מיסב בסעודת פדיון הבן אצל קרובו ונכדו של הגר”א‪ ,‬והיה שם הגר”א‪ ...‬ובתוך הסעודה‬ ‫נסתבבה השיחה על דברי הרמב”ן במעשה דאבנר‪ ,‬ושאל אחד המסובים את הגר”א‪ ,‬אם‬ ‫יכול להמתין שכבר זכר אותו בכניסתו בבה”כ ע”ש‪ .1‬ובמשנ”ב (סק”א) הביא בשם‬ ‫נכון מה שאומרים בשם ספרי קבלה שכל מצוות התורה וגדולי המאורעות בישראל נרמזים‬ ‫המג”א דאם אינו תאב לאכול יכול להמתין מלקדש עד שירעב שכבר זכר את‬ ‫על פי רמזים שונים בפרשת בראשית? ונענע לו הגר”א בראשו לאות כי אמנם כן הוא‪,‬‬ ‫השבת בתפלתו בבהכ”נ ויוצא בזה המ”ע דאורייתא להרמב”ם‪.‬‬ ‫והוסיף השואל לשאול מענין השעה‪ ,‬איפוא נמצא רמז בפרשת בראשית למצוות פדיון‬ ‫הבן וכו’‪.‬‬ ‫וכתב הנתיה”מ במקור חיים (אורים סימן תלא סק”ב) נראה דמה שכתב המגן‬ ‫והוסיף על כך רבי ברוך עפשטיין‪ :‬שלפי דברי הגר”א הללו‪ ,‬שכל המאורעות רמוזים דייקא‬ ‫אברהם בסימן רל”ה דנתקן בתחלה‪ ,‬אין הכונה דהקידוש נתקן בתחלת הלילה‪,‬‬ ‫בפרשת בראשית‪ ,‬אפשר להבין מה ששאלו בגמ’ חולין (קלט‪,‬ב) משה מן התורה מנין?‬ ‫דא”כ היה אסור ללמוד קודם קידוש‪ ,‬וגם היה צריך לקדש בתחלת הלילה דוקא‪.‬‬ ‫והשיבו בפסוק מהפרשה “בשגם הוא בשר”‪ ,‬כי מילת “בשגם” עולה כמנין משה‪ ,‬והרי‬ ‫אלא הכונה דנתקן לתחלת שום אכילה‪ ,‬לכך אסור אפילו בטעימה‪.‬‬ ‫יש בחומש שמות והילך הרבה פעמים מילת משה‪ ,‬אלא ששאלת הגמ’ היכן זה בפרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬באשר הכל נרמז בפרשת בראשית‪...‬‬ ‫והשואל ומשיב (הגהות על השו”ע שם מובא במהדורת מ”י) כתב ע”ד המג”א‬ ‫דיכול להמתין אם אינו תאב לאכול‪‘ :‬ומכל שכן לדרוש או ללמוד ברבים שרי‪.‬‬ ‫כבר היה לעולמים‬ ‫ועיין ירושלמי (ביצה פ”ה ה”ב) הובא ברי”ף ורא”ש סוף עירובין‪ ,‬ובירושלמי (סוטה‬ ‫מרגלא בפומיה דהגה”צ רבי יעקב גלינסקי זצ”ל לספר את אשר אירע בשנת תש”ח‪ :‬כאשר‬ ‫‪2‬‬ ‫פ”ק ה”ד)’‪.‬‬ ‫נערך עימות באומות המאוחדות‪ ,‬תקף נציג הליגה הערבית‪ ,‬אמחד שוקיירי‪ ,‬את נציג‬ ‫הסוכנות היהודית דאז‪( ,‬ב‪.‬ג‪ .‬לימים‪ ,‬ראש הממשלה הראשון‪ )...‬וכך אמר‪ :‬אנו יושבי הארץ‬ ‫ובשו”ע (הל’ פסח תעב‪,‬א) כתב דבליל הסדר ‘יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום‪ ,‬כדי‬ ‫מדורי דורות‪ ,‬ביפו ברמלה ובלוד‪ ,‬בחיפה ובעכו‪ .‬במאות כפרים ערביים‪ .‬באיזו רשות אתם‬ ‫לאכול מיד כשתחשך‪ ,‬ואף אם הוא בבית המדרש‪ ,‬יקום מפני שמצוה למהר‬ ‫דוחקים את רגלינו‪ ,‬באיזו זכות אתם נוחלים את אדמותינו‪ ,‬מה לכם בארצנו?‬ ‫ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו‪ ,‬אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך’‪ .‬והעירו‬ ‫נשא נציג הסוכנות היהודית את התנ”ך אשר היה בידו אל על‪ ,‬וזעק‪ :‬זה ה”קושאן” שלנו‬ ‫על ארצנו‪ ,‬זה שטר הקנין! ‪...‬‬ ‫בזה‪ ,‬דרק בהל’ פסח כתב דמחויב לקום מבית המדרש למהר‪ ,‬ובשבת לא הזכיר‬ ‫לא התבלבל לרגע נציג הליגה הערבית וענהו על אתר‪“ :‬האדון מתל אביב” – כך כנהו –‬ ‫כן‪ ,‬ורק כתב ‘דכשיבוא לביתו’ ימהר‪ ,‬והיינו מהרגע שבא לביתו‪.‬‬ ‫מנפנף בתנ”ך כבשטר קנין‪ ,‬אבל בתנ”ך הזה הרי כתוב “ושמרתם את השבת כי קודש היא‬ ‫והיעב”ץ בסידור בית יעקב (הנהגות ליל שבת או”א עמוד קמט‪ ,‬ב) כתב‪‘ :‬אחר‬ ‫לכם מחלליה מות יומת”! ובתל אביב הרי נוסעים בשבת!?‪...‬‬ ‫היה אומר הגר”י גלינסקי‪ :‬ומה באמת התשובה? – כשזה נח לי אני מנפנף בתנ”ך‪ ,‬וכשזה‬ ‫תפלת ערבית לא יתעכב אדם מליכנס לסעודת מצוה מיד ולקדש היום בכניסתו‪,‬‬ ‫לא נח לי אני מנפנף את התנ”ך‪ ...‬רחמנא ליצלן!‬ ‫שכן זריזין מקדימין למצוה‪ ,‬דחביבה מצוה בשעתה ולא יחמיצנה’‪ ,‬עכ”ד‪ .‬אכן‬ ‫והיה מסיים ואומר‪ :‬רש”י אומר‪“ :‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם‬ ‫הנצי”ב בהעמק שאלה (פרשת ויחי שאילתא לד אות ה) כתב‪‘ :‬דכמו שאין ת”ת‬ ‫וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו”‪ ,‬וכי הגוים יתרשמו מהטענה הזו? ‪ -‬אלא התשובה היא‬ ‫נידחית במצוה שאפשר להעשות ע”י אחרים‪ ,‬ואף על גב שמצוה לכל אדם להזדרז‬ ‫– שלא אכפת לנו אם הגוים מבינים כזו תשובה או לא‪ ,‬אלא שעלינו להיות שלמים עם‬ ‫ולהקדים למצות לעשות ע”י עצמו‪ ,‬מ”מ כיון שאין גוף המצוה נידחית לגמרי‪,‬‬ ‫עצמינו! כי ה”קושאן” הזה מחייב אותנו‪ ,‬לא בהנחלת הארץ בלבד‪ ,‬אלא בכל אורחות חיינו!‬ ‫ת”ת קודם למעשה בזה’‪ ,3‬יעו”ש‪ .‬ולפי”ז יתכן שכ”ד היעב”ץ הם לא במקום ביטול‬ ‫למי מותר ליהנות מהעולם הזה‬ ‫‪4‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫על דברי רש”י ‘בשביל התורה ובשביל ישראל שנקרא ראשית’‪ ,‬כתב האור החיים הקדוש‬ ‫והנה כבר התפרסם בשער בת רבים הנהגתו של רבינו מרן ראש הישבה ה”דרכיי‬ ‫דבר נורא ומבהיל;‬ ‫מי שאינו עוסק בתורה‪ ,‬או לפחות מחזיק לומדי תורה‪ ,‬אסור לו ליהנות מהעולם הזה‪ ,‬שהרי‬ ‫שמואל” זצ”ל‪ ,‬בליל שבת קודש‪ ,‬לאחר תפילת ערבית‪ ,‬היה מתיישב ללמוד עד‬ ‫כולו נברא רק בשביל התורה‪ ,‬ואם אינו לומד תורה או לא מסייע ללומדי תורה‪ ,‬אין לו‬ ‫זמן מה לפני חצות הלילה‪ .‬ואמר לי הגר”א וינר שליט”א שהיה נוהג לאכול שנים‬ ‫היתר ליהנות מהעולם הזה‪.‬‬ ‫רבות עם רבינו בליל שב”ק‪ ,‬שרבינו היה קורא לו לפני שבת‪ ,‬להזכיר לו לאכול‬ ‫וז”ל‪‘ :‬מי שזכה בתורה‪ ,‬זכה בכל העולם‪ ,‬ומי שלא זכה בתורה‪ ,‬אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך‬ ‫סמוך שבת‪ ,‬כדי שיהיה לו כח להמתין בליל שבת‪ .‬ורבינו הוסיף ואמר‪ ,‬שלאחר‬ ‫כף רגל זולת אם ישמש הכשר עמליה’‪.‬‬ ‫הסעודה יותר קשה ללמוד‪ ,‬ועל כן מעדיף ללמוד לפני הסעודה [ופעם אמר שהיין‬ ‫בין אדם לחברו‬ ‫מקשה עליו ללמוד]‪ .‬ורבינו היה משתדל לקדש לפני חצות בליל שבת‪ .‬ופעם אחת‬ ‫בפרשת קין והבל היה עומד הגאון הגדול רבי אליהו ברוך פינקל זצ”ל על כמה מוסרי השכל‬ ‫בדרכם מבית המדרש לבית רבינו הפטיר ואמר‪ ,‬זכורה לטוב הרבנית ע”ה‪ ,‬שהיתה‬ ‫נפלאים‪ ,‬וכך היה אומר‪ :‬יש לנו ללמוד מכאן מהנהגתו של הקב”ה שאף שהטעם שלא שעה‬ ‫ממתנת בליל שבת עד שהיה חוזר מבית המדרש‪.‬‬ ‫אל קין ואל מנחתו הוא מפני שקין הביא מפרי האדמה ‪ -‬מן הגרוע‪ ,‬ולא היה קרבנו מהודר‬ ‫כהבל אחיו שהיא מבכורות צאנו ומחלבהן‪ ,‬אבל כיון שמכל מקום “ויחר לקין מאד ויפלו‬ ‫וכן אמר לי הרה”ג חגי ישורון שליט”א‪ ,‬שכשהתחיל לישב עם רבינו ז”ל בסעודת‬ ‫פניו”‪ ,‬מיד פנה אליו הקב”ה ושאלו “למה חרה לך ולמה נפלו פניך”‪ ,‬ומזה נלמד להשכיל‬ ‫ליל שב”ק‪ ,‬קרא לו רבינו ז”ל ביום שישי‪ ,‬ואמר לו שהוא נוהג לאכול מאוחר‪,‬‬ ‫להשתתף בצער חבירנו‪ ,‬ולהיות נושא בעול עם דאגתו‪ ,‬ועי”ז נקיים “והלכת בדרכיו” לידבק‬ ‫‪5‬‬ ‫וכדאי שיאכל סמוך לשבת‪.‬‬ ‫במדותיו של הקב”ה‪ ,‬מה הוא רחום אף אתה רחום‪.‬‬ ‫עוד הקשה‪ :‬דהנה לא נתפרש בתורה הטעם שנקנסה מיתה על הבל‪ ,‬והרי הבל הוא היה‬ ‫ויש לציין‪ ,‬שסבי הגאון רבי עזרא צ’ולק זצ”ל [שיום פטירתו כ”ו תשרי‪ ,‬ויהיו‬ ‫המושלם כאשר בהביאו קרבן לד’ דקדק להביא מבכורות צאנו ומחלבהן‪ ,‬וזכה באמת‬ ‫הדברים לע”נ]‪ ,‬פעם תמה בפניי מה הביאור בהנהגתו של רבינו ז”ל בזה‪ ,‬דהרי‬ ‫בעבור זה ש”וישע ד’ אל הבל ואל מנחתו”‪ ,‬וא”כ מה חטא היה בידו שנענש בעונש מיתה‪.‬‬ ‫כתב בשו”ע דיש למהר ולעשות קידוש‪ .‬ואכן באמת לא מצינו מי שכתב שיש‬ ‫ויש שרצו לומר (עיין כלי יקר) שהתביעה היתה במה שהביא “גם הוא” [נאך גיעמאכט]‪,‬‬ ‫חיוב למהר לקדש כשהוא נמצא בבית המדרש‪ .‬והיעב”ץ כתב שיש ענין של זריזין‬ ‫ויעוין בספורנו (לקמן ה‪,‬ג) ששת היה צדיק מקין והבל‪ ,‬כי גם הבל לא הקריב עד שקדמו קין‬ ‫עכ”ד‪ .‬אבל עדיין אי”ז טעם לעונש מיתה‪ ,‬ובפרט שאחר שנתעורר להביא גם הוא‪ ,‬הוסיף‬ ‫מקדימין‪ ,‬ולדברי הנצי”ב הנ”ל ג”כ מיושב‪.‬‬ ‫מדיליה להביא מהמובחרים‪ ,‬שדבר זה לא ראה אצל קין‪ .‬ובשם האר”י ז”ל מובא ע”פ הזוה”ק‬ ‫שהתביעה על הבל היה שהציץ בהקב”ה‪.‬‬ ‫קודם קידוש‪ ,‬דאם היה הולך לבית המדרש לאחר‬ ‫‪ .1‬כתב בשו”ת הרמ”ע מפאנו (סימן ב) מנהגן של‬ ‫אולם אפשר לומר שהתביעה על הבל היה גם במה שלא התייחס לנפילת פניו של קין‪,‬‬ ‫ולא פנה אליו לשאול ולהתעניין בסיבת הדבר‪ ,‬שלא נזכר בתורה שהבל נהג במדתו של‬ ‫הסעודה מן הסתם היה עליו לדעת שכשיחזור בני‬ ‫רוב ישראל משנים קדמוניות‪ ,‬שלא להיות נדחפים‬ ‫הקב”ה לשאול את אחיו למה חרה לך ולמה נפלו פניך‪ ,‬וגם זה היה בכלל הטעם שנקנסה‬ ‫ביתו ישנו‪.‬‬ ‫אל ביתם בשבת לסעודת הלילה תכף אחר תפלת‬ ‫עליו מיתה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כתב בפסקי רי”ד (פסחים ד‪ ,‬א) שאין הטעם‬ ‫הערב‪ ,‬אלא כל אחד לפי עונג שלו‪ ,‬והנח להם‬ ‫והדבר מבהיל על הרעיון עד כמה נדרש האדם להיות נושא בעול עם חבירו‪ ,‬שאם רואה‬ ‫מפני שהזריזין מקדימין למצות יבטל אדם לימודו‬ ‫לישראל שבני נביאים הם‪ ,‬ושפיר מקיימינן זכרהו‬ ‫את השני שנפלו פניו ולא מתעניין אצלו‪ ,‬יש בכלל דבר זה חיוב מיתה‪ ...‬ויש להוסיף בזה‬ ‫בלילי י”ד‪ ,‬שאם היה הטעם בעבור זה‪ ,‬אין לו‬ ‫על היין בכניסתו כל זמן שאין נכנסים לסעודה‬ ‫במה שהדין אצל הבל היה בתכלית הדקדוק ובכל חומר הדין‪ ,‬משום שהבל היה אמור‬ ‫אלא בקדוש היום‪ ,‬וכל שכן דיין ודאי דרבנן הוא‬ ‫להיות מיסודי העולם‪ ,‬וכשם שבתחילת הבנין צריך הקפדה יתירה שלא ימצא שום סטיה‬ ‫לאדם להימנע ולהתבטל מלימודו‪ ,‬דיותר מצוה‬ ‫הוא לעסוק בלימודו‪ ,‬ויעשה המצוה כאשר ירצה‬ ‫ומצות זכירה שהיא דאורייתא קימנוה בתפלה‬ ‫קלה‪ ,‬דאם לא כן‪ ,‬אין הבנין ראוי להתקיים‪ ,‬כן הוא בבנין העולם יש להקפיד ביסודותיו על‬ ‫בכניסתו דוקא דחתמינן בה מקדש השבת‪ ,‬וכו’‪.‬‬ ‫טוהר המידות‪ ,‬שכל פגימה קלה בהם אחריתה מי ישורנו‪.‬‬ ‫ולא יבטל מלימודו משום הקדמה בעלמא‪.‬‬ ‫ומי שאמר למהר ליכנס לסעודת הלילה תכף אחר‬ ‫ועכ”פ לימוד גדול יש כאן עד כמה צריך לנהוג בהארת פנים ולהשתתף בצער חברינו‪,‬‬ ‫‪ .4‬הגרשז”א בשלחן שלמה (רעא‪ ,‬א) כתב‪ :‬יש‬ ‫שאם רואים אחד שנפלו פניו צריך מיד להתעניין אצלו ולדאוג לו‪ .‬וכך צריך להיות‬ ‫ערבית אפשר שהיה מתענה בערב שבת ונזהר‬ ‫לעיין במי שהוא עייף אם מותר לו לישון לפני‬ ‫שלא ליכנס לשבת כשהוא מעונה הרבה‪.‬‬ ‫צורת החיים בישיבה‪ ,‬וכפי שידוע ממרנא הגרי”ס זי”ע שאמר להסבא מסלבודקא זללה”ה‬ ‫קידוש‪ ,‬הואיל ואם לא קידש בלילה מקדש ביום‪,‬‬ ‫שההנהגה בישיבה צריך להיות באופן של להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים! וכך‬ ‫‪ .2‬בירושלמי בסוטה שם מובא המעשה שפעם‬ ‫כל יהודי צריך לנהוג‪ ,‬וכל זה בכלל הציווי ד”והלכת בדרכיו” מה הוא רחום אף אתה רחום‬ ‫והוא מעיקר הדין ולא מפני השלמה‪.‬‬ ‫אחת ר”מ האריך בדרשתו בליל שבת‪ ,‬ואשה אחת‬ ‫וכו’‪ ,‬וכהנהגתו של הקב”ה שמיד כאשר נפלו פניו של קין פנה אליו ושאלו למה חרה לך‬ ‫‪ .5‬יש לציין לרש”י בשבת (קיט‪ ,‬ב ד”ה מהדר)‬ ‫חזרה מאוחר לביתה וכבר הנר כבה‪ ,‬ובעלה כעס‬ ‫ששׂם ליבו לצער חבירו זוכה‬ ‫ולמה נפלו פניך‪ .‬ומידה טובה מרובה שמי שנוהג במדה זו ָ‬ ‫דעונג שבת דוחה ת”ת‪ ,‬יעו”ש‪ .‬אכן לכאו’ איירי שם‬ ‫בזה לרוב טובה‪.‬‬ ‫ואמר לה שלא תיכנס לביתה עד שתילך לירוק‬ ‫לבטל סעודת שבת‪ ,‬ולא לדחותה‪ .‬ויעו’ משכ”ב‬ ‫בפני ר”מ יעו”ש‪ .‬ובירושלמי בביצה מובא שרבי‬ ‫החיד”א מחזיק ברכה (רצ‪ ,‬ו) להשיג ע”ד היעב”ץ‬ ‫אילא אתעכב בבית המדרש בליל שבת‪ ,‬וכשחזר‬ ‫שת”ח העוסק בעיון בשבת מחלל השבת‪ .‬ח”ו ואין‬ ‫לביתו כל בני הבית ישנו ולא רצה לדפוק משום‬ ‫ראיה כלל מהש”ס‪ .‬בעה”ק ירושלם תו’ לימים‬ ‫השמעת קול‪ ,‬יעו”ש‪ .‬ויש להוסיף שהיה פשיטא‬ ‫ראשונים בישיבת הרב פרי חדש אבותנו ספרו לנו‬ ‫ליה להשואל ומשיב שהמעשה עם רבי אילא היה‬ ‫שהיו מפלפלים בעומקא דדינא בערב‪.‬‬ ‫רוממות | עמוד ‪2‬‬ ‫את המצוות ‪ -‬מסתתמין‬ ‫דבריו’‪ ,‬ובודאי שאחרי‬ ‫כל המצות שעשינו בימים‬ ‫מרחשון‬ ‫חודש‬ ‫רוממות ‪+‬הזמנים‬ ‫להמשיך עם הקנינים‬ ‫סמוך‬ ‫אנו נמצאים ממש‬ ‫לסיום הימים הגדולים‪ ,‬ימים‬ ‫הנוראים ועשי”ת‪ ,‬וסוכות‬ ‫וארבעת המינים‪ ,‬שהיום‬ ‫הרב‬ ‫יוסף בריקמן‬ ‫הנוראים וימי חג הסוכות‪,‬‬ ‫יש כל כך הרבה חומרות‪...‬‬ ‫הושענא רבה ושמחת תורה‪,‬‬ ‫ובימים הללו התביעה גדולה‬ ‫ועם ישראל מהדרים במצוות‪,‬‬ ‫בודאי שהשטן מתערבב על‬ ‫רבינו הגדול מרן ראש הישיבה ה"דרכי שמואל" זיע"א‬ ‫מאוד‪ ...‬שהרי כל אחד‬ ‫ידי זה‪ .‬וגם הריקודים בשמחת‬ ‫השתדל להתעורר‪ ,‬ובודאי‬ ‫תורה ששמחים עם התורה הקדושה מערבבים את השטן‪,‬‬ ‫שהתעוררנו‪ ...‬ואם אחרי‬ ‫שבודאי מה שהכי מפריע לשטן הוא לימוד התורה הקדושה!‬ ‫יה‬ ‫ּ‬ ‫ות‬ ‫ֵ‬ ‫וָ‬ ‫פְ‬ ‫ש‬ ‫ִׂ‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ח‬‫ֲ‬ ‫ר‬‫ַ‬ ‫מ‬‫ְ‬ ‫הקודמים‬ ‫להרגלים‬ ‫חוזרים‬ ‫אנו‬ ‫שעברו הימים הגדולים‬ ‫ולמרות כל זה‪ ,‬השטן אינו יושב במנוחה‪ ,‬אלא כמו שאמרו‬ ‫שלנו‪ ,‬זה מראה ח”ו שכל ההתעוררות היתה ענין זמני‬ ‫חז”ל (קידושין ל‪,‬ב) ש’יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום’‪,‬‬ ‫בלבד‪ ,‬מחמת הימים והתקופה‪ .‬וכמו שיש תקופות בשנה‬ ‫ו’מתחדש עליו בכל יום’‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה עכשיו שהיצר לא מוותר‪ ...‬ואדרבה‪,‬‬ ‫של “זֶ ַרע וְ ָק ִציר וְ קֹר וָ חֹם וְ ַקיִ ץ וָ ח ֶֹרף”‪ ,‬יש גם ימים שמתעוררים ויש ימים שלא‪...‬‬ ‫הוא מתכנן תוכניות גדולות איך להחטיאנו בשבוע הזה שנותר עד תחילת זמן‬ ‫ואף שאסור לזלזל בשום התעוררות ואפילו קטנה‪ ,‬אבל חס ושלום אין לזה כמעט‬ ‫חורף‪ ...‬וצריך להילחם בו בחכמה ובתבונה‪.‬‬ ‫תוכן‪ ,‬אם לא שממשיכים עם ההתעוררות הזו הלאה‪ ,‬לחיות עם זה כל השנה‪.‬‬ ‫ובפרט עכשיו שאנו נמצאים בחודש מרחשוון‪ ,‬וכמו שכתב החיד”א בשם הגדולים‬ ‫תשרי‪.1‬שהשפתיים עדיין להתחזק תמיד‬ ‫שחודש מרחשוון הוא מלשון ‘מרחשן שפוותיה’‪ ,‬דהיינו‬ ‫מרחשות את התפילות הגדולות וההתעוררות של חודש‬ ‫ואחר הימים הקדושים‪ ,‬נשארו לנו השבתות שהם ימים קדושים ביותר‪ ,‬ועל ידי‬ ‫השבתות ניתן להמשיך את כל מה שפעלנו וקיבלנו בימים הנוראים‪.‬‬ ‫הכנת‬ ‫לפי‬ ‫ואחד‬ ‫אחד‬ ‫וכל‬ ‫בודאי שכל אחד קיבל והשיג בימים הקדושים הללו‪,‬‬ ‫וצריך להתעורר למעשה ממש‪ ,‬לא המדרש עיקר אלא המעשה‪ .‬והעיקר הוא‬ ‫נפשו וטהרת נפשו כך השיג‪ .‬ועל כן יש חובה להמשיך את הקניינים הללו‪.‬‬ ‫להתחזק בתורה שאין שיור רק התורה הזאת‪‘ ,‬כי הם חיינו ואורך ימינו’‪ ,‬לימוד‬ ‫ועכשיו שגם התחלנו את התורה מחדש‪ ,‬אנו צריכים לשמור ולקיים אותה ולהגות‬ ‫התורה בעיון ולא ברפיון ובשטחיות‪ ,‬אלא בעומק ממש!‬ ‫ולשקוד בה יומם ולילה‪.‬‬ ‫וגם בתפלה‪ ,‬להתחזק מאוד בתפילה בכל הכוחות והכוונה‪ .‬וגם לשמור על טהרת‬ ‫יום‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫בטובו‬ ‫מחדש‬ ‫שהקב”ה‬ ‫שאף‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫של‬ ‫ההתחדשות‬ ‫וצריך לנצל את‬ ‫הנפש והנשמה‪ .‬לשמור על העינים‪ ,‬וכמו שכתב הטור בתחילת אורח חיים על‬ ‫אבל יש גם את ההתחדשות המיוחדת בכל שנה של ‘זה היום תחילת מעשיך’‪.‬‬ ‫דברי בן תימא ש’הוי קל כנשר’ שיהא קל לעצום עיניו ככמו קלות הנשר‪ ,‬וכך‬ ‫גם מיד כשרואה דבר שאינו הגון לראות‪ ,‬צריך להיות “וְ ע ֵֹצם ֵעינָ יו ֵמ ְראֹות ְּב ָרע”‪.‬‬ ‫מלחמת היצר‬ ‫והעיקר שנתחזק למעשה‪ ,‬ונזכה לעשות ולקיים באהבה‪ ,‬ושיהא המשך לימים‬ ‫אמנם חז”ל אומרים (ר”ה טז‪,‬ב) שעל ידי התקיעת שופר בראש השנה מערבבים‬ ‫הקדושים שזכינו להם‪.‬‬ ‫את השטן שלא יוכל להשטין עלינו‪ ,‬ומפרש רש”י ‘כשישמע ישראל מחבבין‬ ‫‪ .1‬לא מצאנו כן בכתבי החיד”א‪ ,‬אלא בספרי צדיקים אחרים‪ ,‬וכגון בליקוטי הרי”מ (חודש מרחשוון) ‘מהרה”ק רבי בונים מפרשיסחא זי”ע שמעתי‪ ,‬שנקרא מרחשון מלשון מרחשין בשפתיו‪ ,‬אשר נשאר עוד מתשרי ששפתיו מרחשין‬ ‫מאליהם’‪ .‬וכוונתו לדברי הגמרא (מגילה כז‪,‬ב) ‘אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות למה לי‪ ,‬אמר רב אשי‪ :‬שכל ארבע אמות תפלתו סדורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה’‪.‬‬ ‫פנינים‬ ‫ומיד אמר ר’ חיים לאשה שהיתה שם בביתו‪‘ ,‬נו‪ ,‬הייבט‬ ‫ועובדות‬ ‫מרבותינו‬ ‫רוממות ‪+‬המעשים‬ ‫בצערם של ישראל‬ ‫טאטן זאגן‪“ - ’...‬תתחילי להגיד‪ ”...‬היא התחילה להגיד את‬ ‫הרב יודל צ'צ'יק‬ ‫הנוסח של “הטבת חלום”‪ ,‬ור’ חיים בקש מהם לומר אתו‬ ‫פעם ספרתי לרב אהרן זצ”ל‪ ,‬עובדא על אביו בעל “אבן‬ ‫יחד את הנוסח של ה”הטבת חלום”‪ ...‬אחר כך ר’ חיים בירך‬ ‫ישראל” זצ”ל‪ .‬הוא מאד התרגש לשמוע את הסיפור וכעת‬ ‫אותה שלא תדאג‪ ,‬כי לא יאונה לה כל רע‪ ,‬ויהיה לה רק טוב‪.‬‬ ‫הספד הגאון רבי שמואל צ'צ'יק שליט"א‬ ‫ואספר זאת גם כאן‪ .‬היה זה בילדותי‪ ,‬היה מוכר עופות‬ ‫בסמיכות לביתנו‪ ,‬ופעם בערב פסח מסר אותו מוכר בידי‬ ‫אחרי שהלכה האשה לדרכה‪ ,‬הרגיש ר’ חיים כי ר’ ראובן‬ ‫מתמיה על פשר הדבר‪ ,‬פנה אליו ואמר לו‪‘ :‬שלום עליכם ר’‬ ‫(ח"א)‬ ‫זצוק"ל‬ ‫אהרן פישר‬ ‫רבי‬ ‫הגדול‬ ‫הגאון‬ ‫על‬ ‫ריאות של כעשרים עופות‪ ,‬על מנת לשאול את הרב פישר‬ ‫אודות כשרותן‪ ,‬ובקש ממני שלא אומר לרב כי הוא שלח‬ ‫ראובן‪ ,‬וואס מאכט איהר ר’ ראובן?‪-[ ’...‬איך אתם מרגישים‬ ‫ר’ ראובן?]‪ .‬אחר כך אמר לו‪‘ :‬כאשר הייתי ראש ישיבה‬ ‫זיע"א‬ ‫"‬ ‫אבן ישראל‬ ‫"‬ ‫בעל‬ ‫הראב"ד‬ ‫מרן‬ ‫בן‬ ‫אותי‪ .‬הלכתי בתמימות אל הרב פישר זצ”ל‪ ,‬והנחתי לפניו‬ ‫בוואלזי’ן‪ ,‬העבודת ה’ שלי היתה לתרץ רמב”ם ‘מוקשה’‪ ,‬כיום‬ ‫את כל הריאות שיבדוק אותן‪ .‬היה לו קש מיוחד‪ ,‬שבזה היה‬ ‫אשר הנני מכהן כרב בבריסק‪ ,‬העבודת ה’ שלי היא‪ ,‬ליישב‬ ‫מנפח את הריאות ובודק‪ .‬והנה לוקח הרב פישר ריאה אחת‬ ‫‪.2‬‬ ‫אשה “מוקשית”‪-[ ’...‬היינו‪‘ ,‬קשת‪-‬רוח’]‬ ‫ומנפח ומניח אותה בצד‪ ,‬וכמעשהו בראשונה כך מעשהו בשנייה ובשלישית‪ .‬לאחר השלישית‪,‬‬ ‫גם הגאון הקדוש כ”ק מרן רבנו יואל זצללה”ה מסאטמאר‪ ,‬אמר ופעל עם היסוד הזה‪ .‬כאשר‬ ‫החל להתאנח ‘כזה היזק’‪ ...‬וכך גם מנפח את הרביעי וממשיך להתאנח בקול גדול ‪‘ -‬כזה‬ ‫הגאון הקדוש מסטמאר זצ”ל נפטר‪ ,‬שמעתי מאבי אודות מדת ה’אהבת ישראל’ אשר היתה בו‪.‬‬ ‫היזק’‪ ...‬וכן בכל הריאות‪ ...‬אני לא מצאתי שם את ידיי ואת רגליי‪ ,‬מרוב שהיה ניכר על פניו‬ ‫וסיפר אבי‪ ,‬כי פעם בערב פסח [שנת תש”י או תשי”א] היה מחסור בתפוחי אדמה‪ .‬קרא הרבי‬ ‫צער גדול‪ .‬לבסוף עשה שתי ערימות‪ ,‬אחד בצד ימין והשני בצד שמאל‪ ,‬בכל ערימה היו כעשר‬ ‫מסאטמאר לנגיד ר’ ישראל זופניק לפעול בעניין‪ ,‬ואכן מצאו‪ ,‬כי מקפריסין יש תקוה‪ ,‬להביא‬ ‫ריאות ואמר לי‪ ,‬על צד אחד תגיד לאבא שאת אלו אי אפשר בכלל לאכול [ולא אמר ‘טרף’ ‪...‬‬ ‫תפוחי אדמה לארץ ישראל בכסף מלא‪ ,‬אמנם המשלוח יגיע לירושלים ממש בימים הסמוכים‬ ‫וכמבואר כאן בגליון‪ .]1‬ועל הערימה השניה הוא נתן ‘קרעכץ’‪-[ ...‬אנחת כאב] ואמר‪‘ :‬אלו?! נו‪...‬‬ ‫לחג הפסח‪ .‬ואכן‪ ,‬המשלוח תפוחי אדמה הגיע לחנות ‘משביר לצרכן’‪ ,‬וחילקו לכל דיכפין והיה‬ ‫נו‪ ’...‬כאומר‪ ,‬אם לא יאכל אותם ‪ -‬יותר טוב‪ ...‬חזרתי למוכר ומסרתי לו את התשובה ואמר‪,‬‬ ‫מזה קידוש ה’ גדול ‪ -‬מהמראה הנפלא של מדת החסד אשר פעל האדמו”ר מסאטמאר‪ ,‬על‬ ‫שימכור הכל לגוי‪ .‬אני הלכתי הביתה וספרתי לאבי את כל אשר אירע‪ ,‬כדי שיֵ דע על מה‬ ‫ידי ר’ ישראל זופניק‪ ,‬כאשר נראו כל כך הרבה יהודים ‪ -‬חשובים ופשוטי עם ‪ -‬איך שחוזרים‬ ‫מדובר‪ ...‬שאם הוא יפגוש את הרב פישר ויתחיל לשוחח אתו על הענין‪ ,‬שיידע במה המדובר‪.‬‬ ‫מהחנות עם ‘תפוחי אדמה’ עבור ימי החג הבעל”ט‪.‬‬ ‫ובאמת אבי נהנה מזה שאמרתי לו את העניין‪ .‬על כל פנים‪ ,‬למדנו מהסיפור הזה‪ ,‬מה הוא‬ ‫אבל‪ ,‬אחרי כל ההתרגשות הזאת‪ ,‬ברצוני לומר‪ ,‬כי באמת החלוקה של התפוחי אדמה בערב‬ ‫להשתתף בצערן של ישראל‪ ...‬צער של ההפסד ממון‪ ,‬וכשספרתי את זה לרב [‪-‬רבי אהרן] זצ”ל‬ ‫פסח‪ ,‬באה כתוצאה מהעבודת ה’ של אותם ה’לומדים’‪ ...‬אותם ה’גפנים’‪ - ...‬המתמידים מהדור‬ ‫הוא מאד התרגש‪.‬‬ ‫הקודם‪ .‬כמו שאומר ה’חפץ חיים’‪[ ,‬בספר “שם עולם” חלק א’ פרק ט’ בהגה”ה]‪‘ ,‬הצדיקים‬ ‫סובלים עניות בעולם הזה והעולם ניזון בזכותם‪[ ,‬כמו שמצינו אצל רבי חנינא בן דוסא [ברכות‬ ‫תורה וחסד‬ ‫י”ז‪ ,‬ב’]‪ ,‬שיצתה בת קול‪ ,‬כל העולם ניזון בשביל חנינא בני‪ ,‬וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב‬ ‫סיפר לי הגה”צ רבי רפאל בן מרן הגרי”ד סאלאווייצ’יק זצ”ל‪ ,‬כי כאשר מרן הגאון רבי ראובן‬ ‫שבת לערב שבת] – חושב להם השם יתברך זה לחסד גדול‪ ,‬שהם מתחסדים עם העולם ונמצא‬ ‫גרוזובסקי זצ”ל הגיע לראשונה לרבנו חיים בריסק’ער‪ ,‬ר’ חיים לא נתן לו אפילו “שלום עליכם”‪,‬‬ ‫אלא מיד אמר לו‪‘ :‬קומט אריין ר’ ראובן‪ ’...‬והכניס אותו לביתו וכבר ישב שם יהודי נוסף‪ .‬תיכף‬ ‫מוריד הגשם ואתא מיטרא’ וכו’‪ ,‬ע”כ‪ .‬עוד הראוני‪ ,‬שכתב ה”חובות הלבבות”‬ ‫מיוחד‪ ,‬התעניין בשלומו וכו’‪ ,‬אחר כך אמר רבנו חיים לרבי ראובן‪[ ,‬אני‬ ‫‪ .1‬אבי זצ”ל אמר לי פעם‪ ,‬כי שם לב ‪ -‬לזה שהרב פישר אינו משתמש‬ ‫בשער “אהבת ה’” [פרק ז’]‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬אבל מנהגי אוהבי ה’ יתברך רבים‬ ‫כותב בתרגום]‪‘ ,‬תשמעו היטב מה שאני אומר לכם‪ ,‬כשהייתי ר’’מ בוואלז’ין‪,‬‬ ‫במילה ‘טרף’‪ ,‬אלא הוא בוחר להתבטא‪ ,‬כי ‘ריאה זו לא בסדר’‪‘ ...‬אין לאכלו’‪...‬‬ ‫מספור‪ ,‬אך אזכור מהם מה שיזדמן לי וכו’ ובזכותם מסתלקים היסורים‬ ‫ה’עבודת השם’ שלי היתה‪ ,‬ליישב רמב’’ם מוקשה‪ ,‬ועכשיו כרבה של בריסק‪,‬‬ ‫אבל אין אצלו המילה ‘טרף’‪ ,‬וכך גם אני הבחנתי באותו מעמד‪ ,‬את מה‬ ‫ויורדים הגשמים ובזכותם ישוקה האדם והבהמה’‪ ,‬וכו’ עכ”ל‪.‬‬ ‫ה’עבודת השם’ שלי היא ליישב אשה ‘קשת‪-‬רוח’‪’’-[ ...‬ליישב אשה יהודית –‬ ‫ששמעתי מאבא ז”ל‪.‬‬ ‫וראה מה שכתב רבנו אלחנן וסרמן הי”ד‪ ,‬זצוק”ל זיע”א‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬פאה‬ ‫מוקשית’’‪’‘ - ...‬פאר ענטפערן‪ ,‬א שווערע אידינ’ע‪ ,]’’...‬ע’’כ דבריו הקדושים‬ ‫‪ .2‬הואיל וסיפור זה נערך מתוך הקלטה ‘מפיו’ של הגר”ש שליט”א‪ ,‬ומצאנו‬ ‫פ”א משנה א’‪“ :‬אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה”‪ .‬והטעם משום‬ ‫והנוראים של רבנו חיים הלוי זצ’’ל‪.‬‬ ‫שסיפור זה מובא במקום אחר [תחת הכותרת‪‘ :‬תורת חיים’] ‘מפי כתבו’‪ ,‬אשר‬ ‫דהוי טוב לשמים ולבריות [‪-‬פי’ המשניות להרמב”ם]‪ ,‬ובזה נאמר “כי פרי‬ ‫כאשר ספרתי בשעתו את הסיפור הזה לפאר מעלת כבוד מרן הגאון רבי‬ ‫כתב בעצמו ‪ -‬עם כל ההתרגשות שבדברים‪ ,‬לכן ראינו לנכון להעתיק כאן את‬ ‫מעלליהם יאכלו” (ישעי’ ג’‪ ,‬י’)‪ ,‬דחשיב במתניתין גם תלמוד תורה‪ ,‬ומה טוב‬ ‫חיים קרייזווירט זצ’’ל‪ ,‬בביתו של דודי הרה’’צ עמוד החסד רבי מיכל גוטפרב‬ ‫לשונו‪ ,‬לתוספת תועלת מהסיפור‪ ,‬כשיוצא ‘מפי כתבו’ שליט”א‪ ,‬בכל רגשות‬ ‫לבריות יש בזה‪ ,‬יותר מכל המצוות שבין אדם למקום? ואפשר לומר לפי‬ ‫זצ’’ל‪ ,‬כל כך התרגש רבי חיים קרייזווירט זצ’’ל מהסיפור‪ ,‬ושאל אותי‪ ,‬ממי‬ ‫שלהבת אש קודש‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬סיפר לי הגה’’צ רבי רפאל הלוי שליט’’א‪ ,‬בן מרן‬ ‫מ”ש בס’ נפש החיים דכמו שתחילת בריאת העולם היתה בשביל התורה‬ ‫שמעתי הסיפור הקדוש והנפלא הזה? ואהא השבתי לו‪ ,‬ששמעתיו מרבי‬ ‫הגרי’’ד סאלאווייציק זצ’’ל‪ ,‬כדלהלן‪ :‬שכבוד מרן הגאון רבי ראובן גרוזובסקי‬ ‫וכו’ כמו כן קיום הבריאה בכל רגע תלוי בתלמוד תורה‪ ,‬ואילו היה נפסק רגע‬ ‫רפאל הלוי הנ’’ל‪ ,‬ואמר לי ‘’זייער גוט’’ [‪-‬טוב מאוד]‪“ ...‬אני כבר אדרוש ממנו‪,‬‬ ‫זצ’’ל‪ ,‬כשבא בפעם הראשונה אצל מרן רשכבה’’ג רבנו חיים הלוי זצ’’ל‪,‬‬ ‫אחד לימוד התורה בכל העולם ח”ו‪ ,‬תיכף תתבטל כל המציאות ונמצא שכל‬ ‫שיספר לי זאת שנית‪ ,‬עם כל הדיוק הבריסקאי – כי זה סיפור קדוש ונפלא‬ ‫כשכיהן כרבה של בריסק‪ ,‬מיד כשראהו רבנו חיים הלוי ‪ -‬את כבוד מרן הגאון‬ ‫הלומד תורה יש לו חלק בקיום כל הבריאה כולה‪ ,‬ואין לך טוב ומטיב לבריות‬ ‫עבורי‪ ”...‬עכת’’ד‪ ’...‬ע”כ‪.‬‬ ‫רבי ראובן‪ ,‬לא האריך אתו בשום דיבור‪ ,‬אפילו לא ‘שלום עליכם’ וכו’‪ ,‬אלא‬ ‫יותר מזה’‪ ,‬עכ”ל‪‘( .‬קובץ מאמרים’ עמוד מ”ב‪ .‬בחדש ח”א עמוד מ”ד‪ .‬ומקורו‬ ‫‪ .3‬וממשיך שם ה”חפץ חיים”‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬וזהו שאמר הכתוב [משלי‬ ‫מיד הכניסו בחדרו‪ ,‬והורה לו לשבת‪ .‬תוך כדי כניסתו של רבי ראובן‪ ,‬קרא רבנו‬ ‫מ”דוגמאות לביאורי אגדות ע”ד הפשט” שבסוף ספר “קובץ הערות” סימן ז’‪,‬‬ ‫ח’‪ ,‬כ”א]‪“ :‬ואוצרותיהם אמלא”‪ ,‬היינו משום שעל פי הרוב אותם האנשים‬ ‫חיים לאשה אחת‪ ,‬מהחדר הסמוך‪ ,‬כשהוא נותן לה סידור בידה‪ ,‬ואומר לה‬ ‫ו’‪-‬ז’‪ .‬ובהשמטות שבסוף הספר)‪.‬‬ ‫שדבוקים תמיד לתורת השם הם דחוקים במצבם מאד ואינם יכולים לקיים‬ ‫בכל הלב ‪-‬ה’מלא רחמים’‪ ,‬של רבנו חיים‪‘ - ,‬נו‪ ,‬אמרי את הנוסח של ה”הטבת‬ ‫וכתב מרנא ה’חזון איש’ זיע”א‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬רב שלומים! שמחתי לקראת‬ ‫מדת הצדקה והחסד‪ ,‬והם דואגים על ענין זה‪ ,‬וגילה לנו הכתוב שלבסוף ימלא‬ ‫חלום”‪ ...‬ורבנו חיים‪ ,‬מרן רבי ראובן ואיש אחד שהיה בחדרו כבר טרם בואו‬ ‫דבריך‪ ,‬ואשרי חלקך‪ ,‬חזק ואמץ‪ ,‬ובימים האלו המתחזק בלימוד התורה הוא‬ ‫אוצרותיהם ולא יהיו חסרים כל טוב מכל שכרי המצוות’ עכ”ל‪‘( .‬שם עולם’‪,‬‬ ‫של ר’ ראובן‪ ,‬השיבו לה את הנוסח של ‘הטבת חלום’ כאמור בסידור‪ ,‬עד תומו‪.‬‬ ‫עושה חסד עם כל ישראל להוסיף זכות מגן ומחסה’‪ ,‬עכ”ל‪‘( .‬קובץ אגרות’‬ ‫ח”א פ”ט בהגה”ה)‬ ‫אחר כך בירך רבנו חיים את האשה‪ ,‬והרגיע את רוחה‪ ,‬באמרו לה שאין לה‬ ‫‪‘ -‬חזון איש’ א’‪ ,‬ס”ג)‪ .‬ובמקום אחר כתב‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬צריך להתחזק בלימוד‬ ‫וא‪.‬ה‪ .‬הראוני מה דאיתא ב”תנא דבי אליהו” [“אליהו רבא” פרק י”ח]‪,‬‬ ‫לחשוש מהחלום‪ ,‬כי הכל על מקומו בא בשלום‪...‬‬ ‫התורה בשביל להרבות זכויות לכלל ולפרט‪ ,‬וזה טוב מתענית וכיו”ב’‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫זה לשונו‪“ :‬כיוון שלומד את התורה‪ ,‬הרי זה מביא טובה לעולם ויכול הוא‬ ‫רבנו חיים הרגיש‪ ,‬על מרן רבי ראובן זצ’’ל‪ ,‬שהוא מלא פליאה‪‘ ,‬וולאז’ינער‬ ‫(‘קובץ אגרות’ ‪‘ -‬חזון איש’ א’‪ ,‬רי”א)‬ ‫לבקש רחמים ולהתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ויפקפק [‪-‬פותח] את הרקיע‬ ‫ראש ישיבה?!’‪‘ ...‬בריסקע’ר רב’?!‪‘ ...‬עדיין לא הספיק אפילו רק להתייחס אלי‬ ‫‪ .4‬בעקבות הזכרת שמו ושמועתו של הגאון הצדיק רבי בן ציון דיוויס זצ”ל‪,‬‬ ‫[‪-‬בתפילתו] ויביא מטר לעולם” וכו’‪ ,‬ע”כ‪ .‬ואיתא בבבא מציעא [פ”ה‪ ,‬ב’]‪‘ ,‬גזר‬ ‫כאורח וכו’‪ ,‬וכולו מסור ל’הטיב חלום’ של אשה אחת‪ ...‬ולכן אחר שהאשה‬ ‫הוספנו כאן דברים שכתב בעל המאמר‪ ,‬הגר”ש צ’צ’יק‬ ‫רבי תעניתא‪ ,‬אחתינהו לר’ חייא ובניו‪ ,‬אמר משיב הרוח ונשבה זיקא אמר‬ ‫הלכה לדרכה‪ ,‬נתן לו רבנו חיים‪ ,‬לרבי ראובן ‘שלום עליכם’‪ - ...‬במאור פנים‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫רוממות | עמוד ‪3‬‬ ‫חמיו היה מופלג במידת החסד‪ ,‬משכיל אל דל‪ ,‬נתן נפשו‬ ‫להטיב לבריות‪ ,‬לתמוך בסתר בעניים בני טובים‪ ,‬ולהרנין לב‬ ‫(ועד כ"ה)‬ ‫עמוד החסד‬ ‫רוממות ‪+‬החסדים‬ ‫עם ישראל גומלי חסדים הם‪ ,‬כי הקב”ה‪ ,‬אבינו‪ ,‬נפח בנו‬ ‫ממידותיו הטובות‪ ,‬ומשום כך אנו מצווים ‘מה הוא רחום אף‬ ‫אלמנות‪ ,‬והיה להוט אחרי מעשי חסד‪ .‬ביתו היה מלון אורחים‬ ‫הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א‬ ‫אתה היה רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה היה חנון’‪ .‬מידת החסד‬ ‫לרבים שסעדו על שולחנו ופעמים גם שבועות רבים‪.‬‬ ‫היא אחד משלושת עמודי העולם‪ ,‬ואין מציאות קיום לעולם‬ ‫עם ישראל חי את רוממות דברי הרמב”ם בהלכות מגילה (פ”ב הי”ז)‪ :‬שאין שם שמחה גדולה‬ ‫ללא עמוד החסד‪ .‬והיא לנו ירושה מאבותינו‪ ,‬והיא אחד משלושת הסימנים של עם ישראל‪.‬‬ ‫ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים‪ ,‬שהמשמח לב האומללים האלו דומה‬ ‫המהר”ל כותב שחסד בא מרצונו של הנותן להטיב ללא בקשה מהמקבל‪ ,‬הקב”ה ברא את העולם‬ ‫לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים‪.‬‬ ‫להטיב לפני שנברא אדם שיבקש ממנו טובה‪.‬‬ ‫אברהם אבינו ביקש והתחנן לפני האורחים – “אל נא תעבור מעל עבדך”‪ ,‬הוא השתחווה לפניהם‬ ‫והראה לאורחים שהם עושים לו טובה יותר ממה שהוא עושה להם‪ .‬הנהגה זו מלבד שהיא האמת‬ ‫חסד חפצתי ולא זבח‬ ‫שהרי לימדונו חז”ל שיותר ממה שבעל הבית עושה עם העני‪ ,‬העני עושה עם בעל הבית‪ ,‬היא גם‬ ‫הנה הקרבנות חשובות וחביבות מאוד לפני הקב”ה וכל העולם עומד עליהם ותלוי בהם‪ ,‬ולימדנו‬ ‫נותנת לאורחים הרגשה נפלאה‪ ,‬ומורידה את אי הנעימות שמתלווה לקבלת החסד‪.‬‬ ‫אבינו בוראנו‪ ,‬למה במיוחד הוא מצפה מאיתנו‪ - ,‬הוא יתברך חפץ בצדקה ובחסד יותר מהקרבנות‪,‬‬ ‫הוא חיזר אחר האורחים והיה רגיל להראות להם את שמחתו ולומר להם ‘לא אני עושה עמכם‬ ‫כך דורשת הגמ’ במסכת סוכה (מט‪ ,‬ב) על מעלת הצדקה‪ :‬אמר רבי אלעזר‪ :‬גדול העושה צדקה‬ ‫טובה אלא אתם איתי‪ ,‬עשו אתי חסד וסעדו מפתי‪ ,‬לחמו בלחמי ועלו לישון על ערש יצועי‪ .‬והוא‬ ‫יותר מכל הקורבנות‪ ,‬שנאמר ‘עשה צדקה ומשפט נבחר לה’ מזבח’‪ .‬החסד חביב לפניו יותר מן‬ ‫נהג כאברהם אבינו‪ ,‬עומד על גביהם בכבודו ובעצמו‪ ,‬מגיש אוכל ושתיה ודואג להם למנוחה‪.‬‬ ‫הקרבנות כמבואר בילקוט‪‘ :‬כי חסד חפצתי ולא זבח’ ‪ -‬אמר הקב”ה חביב עלי חסד שאתם גומלים‬ ‫זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני‪ ,‬אלף עולות יעלה שלמה‪ ,‬וכה”א‪‘ ,‬זאת התורה לעולה‬ ‫באחד הפעמים שראו שכניו שאחד האורחים‪ ,‬נעמה לו האכסניה בביתו‪ ,‬והאריך לשבת בביתו‬ ‫למנחה’‪ ,‬זאת התורה לא עולה ולא מנחה‪ .‬היינו שהתורה הק’ חשובה לפני ה’ יותר מעולה ומנחה‪.‬‬ ‫כמה שבועות והם העירו לו שהוא עבר את הגבול‪ ...‬קצת יותר מדי‪ ...‬שהגיע שמועה זו אל ר’‬ ‫התורה תחילתה גמ”ח וסופה גמ”ח‪ ,‬כותב מרן הח”ח שלמדים אנו שכל השורש והמהות של התורה‬ ‫אשר זאב‪ ,‬הוא נחפז לבית המדרש ומחה בהם נמרצות‪ ,‬למה אתם מתערבים בעסקים שלי‪...‬‬ ‫היא חסד‪ ,‬כל התורה כולה היא הטבה לאדם‪ ,‬הבורא יתברך ברא את את העולם להטיב הטבה‬ ‫משקיע וגונז אוצרות אצל הקב”ה‬ ‫מרובה לנצח נצחים‪ ,‬מידת החסד היא הליכה בדרכי הקב”ה‪ ,‬שכל הבריאה מושתתת על מידת‬ ‫החסד ‘עולם חסד יבנה’‪ ,‬וככל שאנו שומרים יותר את מצוות התורה כך נזכה יותר לחסדו של‬ ‫סיפורו בני משפחתו של יהודי ירא שמיים שעסק לפרנסתו בחנות לממכר מוצרי צריכה‪ .‬ה’‬ ‫הבורא לנצח נצחים‪.‬‬ ‫יתברך שלח את ברכתו והחנות היתה צינור לפרנסה טובה וברווח‪ .‬כל ההכנסות שהיו יותר‬ ‫מחיי הצניעות שחיו הוא ובני משפחתו‪ ,‬הוא חילק לצדקה ליחידים ולמוסדות‪ .‬כשנשאל ע”י בני‬ ‫הנוהג בחסד‪ ,‬הקב”ה נוהג עימו בחסד מרובה‬ ‫משפחתו האם הוא אינו מחויב בחובת השתדלות לחסוך כדי להשיא את ילדיו‪ ,‬רגיל היה להשיב‬ ‫מו”ר הגאון המופלא רבי אברהם דב אויערבאך זצ”ל סיפר שחמיו רבה של טבריה הגאון רבי אשר‬ ‫להם שהוא עושה את העסקה הטובה ביותר‪ ,‬הוא זוכה במצוות צדקה מרובות‪ ,‬וגם משקיע‬ ‫זאב ורנר זצ”ל נפטר זמן קצר אחר חתונתו‪ ,‬ונשארו בביתו חמישה יתומים‪ ,‬הוא לקח על עצמו‬ ‫במקום הטוב ביותר‪ ,‬הוא גונז אוצרות אצל הקב”ה והוא סמוך ובטוח שבעת שיצטרך‪ ,‬אין נאמן‬ ‫את ההתחייבות בכל חמשת השידוכים‪ ,‬ואף שהיה אברך צעיר ולא היה לו כל מושג מהיכן ישיג‬ ‫כמו השותף השלישי שיתן את חלקו‪.‬‬ ‫זאת‪ .‬מכיוון שחמיו היה איש חסד וצדקה במלוא מובן המילה‪ ,‬ומפורסם במעשי החסד והצדקה‬ ‫כשהגיע עת דודים ובתו הראשונה התארסה למז”ט‪ ,‬הוא התחייב כמקובל בין בני קהילתו‪ ,‬על‬ ‫שלו‪ ,‬אוצרות החסד והרחמים היו גנוזים בחביוני ליבו‪ .‬היה לו ביטחון מלא שהקב”ה ינהג עם‬ ‫סמך בטחונו בה’ יתברך שאצלו הוא השקיע‪ ,‬שיתן לו את הנצרך לו‪ .‬לאחר האירוסין הוא נסע‬ ‫יתומיו במידת חסד מיוחדת‪ ,‬וישלח את ברכתו‪ ,‬שהרי חוק הוא חקק‪ ,‬שהוא מנהיג את עולמו‬ ‫אל הכותל המערבי והתפלל לבורא עולם שיסייע בידו לשלם את מה שהוא התחייב לנישואי‬ ‫מידה כנגד מידה‪ ,‬ועל ידי שאנו אוחזים במידת החסד‪ ,‬זוכים אנו שפותח הבורא יתברך שערים‬ ‫בתו‪ ,‬הוא חזר לביתו סמוך ובטוח שה’ שמע את תפילתו‪ .‬ואכן באותה תקופה הוא ראה ברכה‬ ‫עליונים של חסד וברכה עלינו‪ .‬וחז”ל לימדונו שמידת החסד היא המפתח של שערי החסד‬ ‫מיוחדת בעסקיו‪ .‬בעבר הוא השקיע סכום נכבד בסחורה שחשב שתניב רווחים גדולים‪ ,‬אולם לא‬ ‫העליונים‪ ,‬לקבל את ברכת ה’ ואת השגחתו המיוחדת‪.‬‬ ‫היה כל ביקוש לסחורה זו‪ ,‬והיא שהתה במחסן זמן רב כאבן שאין לה הופכים‪ .‬והנה הגיע מארגן‬ ‫הוא סיפר שני מעשי השגחה מופלאים‪ .‬לאחר שהשתדך אחד מבני המשפחה‪ ,‬הגיעה אשה‬ ‫של אירועים גדולים וביקש לרכוש אצלו מתנות מזכרת למשתתפי דינר גדול‪ ,‬הוא הציע את‬ ‫מארה”ב לבקר בארץ‪ ,‬ושהתה במלון הולילנד‪ ,‬היא התקשרה לטבריה לברר מה שלום משפחת‬ ‫המוצר הנ”ל‪ ,‬שמצא חן בעיניו וביקש לרכוש מוצרים נוספים שיתאימו למתנה מכובדת‪ ,‬ונכנס‬ ‫הרב ורנר‪ ,‬שכבר כמה שנים לא שמעה מהם‪ ,‬והשיבו לה שהיא מוזמנת לבוא לשמחת אירוסין‬ ‫לו ממכירה זו הכנסה גדולה ששילמה את התשלום הראשון של ההתחייבות‪ .‬הלקוח החדש‬ ‫של אחד מבני המשפחה שתהיה למחרת בירושלים‪ ,‬ושם תוכל לפגוש את כל בני משפחתו‪.‬‬ ‫המשיך לרכוש ממנו סחורה מרובה גם לאירועים נוספים שהוא עסק בהם‪ ,‬והשותף השלישי‬ ‫הקשר של אשה זו לחמיו היה‪ ,‬שלאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נאלץ לברוח מאימת‬ ‫שלח לו הכנסה נוספת מכובדת יותר מההכנסות הקבועות שלו והוא את שילם את ההתחייבות‬ ‫הטורקים לאלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬ומכמה סיבות הוא לא יכל להישאר שם‪ ,‬והפליג לארצות‬ ‫שלקח על עצמו‪.‬‬ ‫הברית‪ ,‬והתמנה שם לרב בקהילה בפרובינדס שברוד איילנד‪ .‬ובאהבת החסד שבערה בו הוא‬ ‫ב”ה הגיע עת דודים של הבת השניה‪ ,‬וגם שם הוא התחייב כמקובל בין בני קהילתו‪ ,‬וכבראשונה‬ ‫הקים ארגון ‘עזרת נשים’ ועודד נשים לאסוף כספים עבור עניי ארץ ישראל‪ .‬ואשה זו היתה אחת‬ ‫הוא נסע למקום שלא זזה ממנו השכינה‪ ,‬לכותל המערבי‪ ,‬וביקש מבורא עולם שיסייע בידו‬ ‫הנשים שבזכות דבריו הקימה משרד לאסוף כספים כפי בקשתו‪.‬‬ ‫לשלם את התחייבותו‪ ,‬ובמחשבה שראוי שתשמע תפילתו‪ ,‬שהרי הוא השקיע אצלו את כל‬ ‫בשמחת הארוסין היא שאלה את הגאון רבי אברהם דב‪ ,‬לאיזה סכום הוא נצרך לשידוך זה‪,‬‬ ‫השקעותיו‪ .‬מתקרב זמן התשלום ועדיין לא הגיע ישועה‪ .‬הוא עשה עם עצמו חשבון נפש‪,‬‬ ‫וכתבה במקום שיק על כל הסכום הנצרך‪.‬‬ ‫והתבונן שבעומק ליבו הוא בא בתביעה אל אביו שבשמים‪ ,‬ולא זו הדרך‪ ,‬שהרי הקב”ה לא חייב‬ ‫עוד סיפר שחמיו היה דיין בתקופת השלטון האנגלי‪ ,‬והמדינה המשיכה להעסיק את הדיינים‬ ‫לו כלום‪ ,‬כל מה שהקב”ה נתן ונותן לו‪ ,‬הכל הוא מתנה‪‘ ,‬מה אשיב לה’ ‘אין אנחנו מספיקים‬ ‫הללו ולשלם להם את שכרם‪ ,‬אולם היו כמה הבדלים בין הרבנים לשופטים‪ ,‬שלשופטים הם נתנו‬ ‫להודות על אחת מאלף אלפי אלפים וריבי ריבוא פעמים’‪ .‬הוא נסע שוב לתפילה בשער השמיים‬ ‫גם את שכר הוותק על השנים שנצברו בזמן האנגלים‪ ,‬ולדיינים לא נתנו זאת‪ .‬ח”כ ב‪ .‬מינץ‪ ,‬חוקק‬ ‫ושם הוא ביקש כראוי ‘כדלים וכרשים דפקנו דלתך’ שבורא עולם יעשה איתו חסד ויסייע בידו‪.‬‬ ‫חוק להשוואת שכרם ותנאיהם של הדיינים לשופטים‪ ,‬וגם שיקבלו החזר על מה שלא נתנו להם‬ ‫ושב לביתו באמונה ובביטחון‪.‬‬ ‫כמה שנים אחורה‪ .‬הוסיף רא”ד ואמר שהחלק הזה בחוק הועיל לשניים‪ ,‬לאחד הדיינים‪ ,‬ולחמותו‬ ‫הקב”ה שמע תפילתו ושלח לו ישועה‪ ,‬חברה גדולה מחו”ל חיפשה סוחר נאמן שיפיץ מוצר חדש‬ ‫שקיבלה סכום נכבד‪ ,‬ובזה שילמו את ההתחייבות של שידוך נוסף של עוד אחד מבני המשפחה‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ובחרה בו [ואף לא ביקשו ממנו להשתתף בהשקעה המרובה] וב”ה דרך מוצר חדש זה‬ ‫חמיו רגיל היה לומר שכל שידוך הוא קריעת ים סוף‪ ,‬ולאחר קריעת ים סוף אפשר לזכות לביזת‬ ‫הבורא יתברך שלח לו ברכה מרובה לשלם את כל מה שהתחייב‪.‬‬ ‫הים‪ .‬וכך הוא זכה לראות בכל שידוך השגחת ה’ מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫פנינים‬ ‫אמר‪ ,‬מכיון שכאב לו על העוון הזה‪ ,‬שחז”ל הקדושים מפליגים‬ ‫‪4‬‬ ‫בו‪...‬‬ ‫ועובדות‬ ‫מרבותינו‬ ‫רוממות ‪+‬המעשים‬ ‫שהם מקיימים מדת החסד כמו הנדיבים הגדולים ויותר מהם’‪.3‬‬ ‫כלומר כי כל אותם יהודים של פעם‪ ,‬הגה”ק רבי חיים יעקב‬ ‫והיה אבא ז”ל חוזר ומספר על מה שהגה”ק רבי בנציון ר’ הערש‬ ‫המשך מעמוד ‪3‬‬ ‫קלפהולץ‪ ,‬והגה”ק רבי שלמה אטיק והרב [‪-‬ה”אבן ישראל”] זצ”ל‪,‬‬ ‫מיכל’ס זצ”ל לא היה מרוצה ממה שהבחורים באים לכותל‪,‬‬ ‫שלמדו מתוך הדחק באותם הימים‪ ,‬הם אלו שהורידו את השפע‬ ‫מחמת ‘ביטול תורה’‪ ...‬והיה אומר להם‪‘ ,‬ר’ יוד’ל הולצמן הולך רק מעט לכותל כי הוא פוחד וירא‬ ‫שהרב זופניק יהיה יכול לחלק תפוחי אדמה בערב פסח‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מביטול תורה’!‪...‬‬ ‫היה אצלם מצב של פחד ממש מביטול תורה!‪ ...‬הם היו חוזרים על הגמרא בחגיגה [ה’‪ ,‬ב’]‪‘ ,‬דמוע‬ ‫הפחד הנורא מביטול תורה ומלהפסיק באמצע הלימוד‬ ‫תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה’ [ירמי’ י”ג י”ז]‪ ,‬אמר רבי אלעזר שלש דמעות הללו למה‪,‬‬ ‫זכורני‪ ,‬את גודל העבודה של אותם תלמידי חכמים ‪ -‬שלא להפסיק בדיבור חלילה בעת הלימוד‪,‬‬ ‫אחת על מקדש ראשון‪ ,‬ואחת על מקדש שני‪ ,‬ואחת על ישראל שגלו ממקומן‪ ,‬ואיכא דאמרי אחת‬ ‫הם נגשו ברגש נעלה ונשגב ללימוד התורה‪ .‬הרי ‘אגרא דהספידא ‪ -‬דלויי’‪[ ,‬ברכות ו’‪ ,‬ב’]‪ ,‬ולכן זאת‬ ‫על ביטול תורה‪ .‬תנו רבנן על שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהם בכל יום על שאפשר לעסוק‬ ‫עלינו לשנן‪ ,‬איך היו נגשים אותם ענקיים ללימוד התורה הקדושה‪ .‬אבי זצ”ל היה מצביע על הגאון‬ ‫בתורה ואינו עוסק’‪ .‬ע”כ‪.‬‬ ‫רבי אפרים זלזניק ואומר לנו‪‘ ,‬תלמדו ממנו איך לומדים בלי שום הפסק של דיבורים’‪ .‬גם כאשר‬ ‫זוכר אני את אבי זצ”ל‪ ,‬כי בעת אשר אמר ווידוי ‘אשמנו’ וכו’‪ ,‬הוסיף והכה על לבו ‘בטלנו מן‬ ‫למדתי אצל הגה”צ רבי נטע פריינד אמר לי אבי‪‘ ,‬אל תוריד את עיניך מר’ נטע‪ ,’...‬ופעם אמר לי‪,‬‬ ‫התורה’‪.‬‬ ‫‘הנני מקנא בך שאתה זוכה לראות את ר’ נטע פריינד‪ ,‬אני מנוע מזה’‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת‪ ,‬הנני מרגיש כי זהו רצונו של הרב זצ”ל ‪ -‬שנעורר על ביטול תורה‪ ,‬דבר שנחלש‬ ‫נקודה נוספת מצאנו אצל אותן אריות שבחבורה‪ - ,‬הפחד מביטול תורה!‪...‬‬ ‫“א ‪ ...‬פרומקייט” כמו שהזכרנו‪ ,‬כהיום‪ ,‬לצערנו אנו רחוקים פי כמה מזה‪ .‬יש‬‫בזמננו‪ .‬אז התבטאו‪ַ ,‬‬ ‫“א ‪...‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי בן ציון דייויס אמר לאבי‪‘ ,‬כהיום יש אשר חושבים שביטול תורה הוא ַ‬ ‫חומר ועוון של ביטול תורה ואין מרגישים בזה‪ ,‬והרב זצ”ל‪ ,‬ה’גפן’ היחידי שנשאר ממאה ה’גפנים’‪,‬‬ ‫רּומ ַקייט”‪ ...‬כלומר‪ ,‬אנשים שאינם מחשיבים זאת לעבירה‪ ,‬כי אם ל’פרומקייט’ בעלמא‪ .‬וזאת‬ ‫ְפ ְ‬ ‫‪6‬‬ ‫היה בדרגא זו של פחד מעוון ביטול תורה ועל זה צריך לעורר בהספדו ‪.‬‬ ‫ספציפי ‪z0556770189@gmail.com -‬‬ ‫דיבר אבי זצ”ל ממילי דשמיא‪ ,‬והרבה לדבר על עולם העליון!‪ ,‬בעיקר בסעודה שלישית בשבת קודש עם דמדומי חמה‪,‬‬ ‫שליט”א אודותיו במקום אחר‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬הגאון הצדיק רבי בן ציון דיוויס זצ”ל‪ ,‬היה תלמיד חכם שדמותו מחייבת ללמוד את‬ ‫התעצמו מחשבותיו הטהורות בעניני דין שמים‪...‬‬ ‫משנתו‪ .‬השקידה‪ ,‬ואהבתו לתורה בערה בו באש קודש‪ ,‬אשר כל מיני היסורים השונים שפקדו אותו‪ ,‬נשרפו מאש שקידתו‬ ‫נחזור לקמייתא‪ ,‬להימים הנוראים ימי הביקור‪ ,‬בשנתו האחרונה של אבא זצ”ל‪ .‬כמובן שקשה למסור דיבורים פרטיים‬ ‫בתורת השם תמימה‪ .‬יראתו קודמת לחכמתו‪ ,‬כל מסכת חייו היתה שרשרת רצופה של עליה מתמדת ביראת השם‪ ,‬ומרוב‬ ‫ממה שנאמר בפרטות ליחידים‪ ,‬אבל העולה מן המדובר מתוכן הדברים‪ ,‬להיות נזהר מאד בטבילה האמורה בשו”ע או”ח‬ ‫אהבתו ויראתו עינה את גופו בתעניות ובסיגופים ופרש מתענוגים‪ ,‬בהקדישו את גופו לשמים‪ ,‬כשבמשנה‪ –  ‬זוהר – זהירות‪,‬‬ ‫סי’ פ”ח יעו”ש‪ ,‬וכן דיבר ברגש ובחום קודש‪ ,‬שכל אחד ואחד‪ ,‬אחרי מותו‪ ,‬עומדים לפניו לעבור שתי מעברות הדין‪ ,‬האחת‪,‬‬ ‫שמר על הפה והעינים‪ .‬פרק מיוחד תופס במסכת חייו‪ ,‬לימוד המוסר‪ ,‬וההצנע לכת עם אלוקיו‪ ,‬ואשר שני אלה השלימו את‬ ‫היסורי שאול שאחר המוות‪ ,‬והשניה‪ ,‬דין הגיהנום‪ .‬ובלהט קדשו אמר ‪ -‬תדעו לכם‪ ,‬להנצל מיסורי שאול שאחר המות לזה‬ ‫קומתו הרוחנית לגבהי גבהים‪ ,‬ישוטטו רבים במסכת חייו – ותרבה הדעת‪ - .‬הרבה סיפורים שאבא ז’’ל סיפר ממרן הרב‬ ‫טוב מאוד‪ ,‬הקדושה והטהרה‪ ,‬שהאדם מוליך עמו‪ ,‬וליסורי הגיהנם לזה טוב מאד‪ ,‬שקידת התורה‪ ,‬עוד דף גמרא‪ ,‬ועוד דף‬ ‫בענגיס זצ’’ל‪ ,‬אמר לן‪ ,‬שמקורם ברוך‪ ,‬מידי’’נ הגה’’צ רב’’צ דייויס זצ’’ל‪ ,‬שהרבה הסתופף בצלו של מרן בעל ה’’לפלגות‬ ‫גמרא‪ ,‬ועוד דף גמרא!‬ ‫ראובן’’ זצ’’ל’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫והנני מעתיק בס”ד מהרשום במקום אחר בזה”ל‪ :‬סמוך לפטירתו זירז את יו”ח‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬שכל אחד ואחד אחרי פטירתו‬ ‫‪ .5‬והדפיס זאת רבנו ה”משמר הלוי” בספר “פנינים ואגרות תורת זאב”‪ ,‬זה לשונו‪‘ :‬אבא ז”ל סיפר שהצדיק הקדוש רבי‬ ‫צריך לעבור שתיים‪ ,‬האחת‪ ,‬היסורים שאחר המוות‪ ,‬והשניה‪ ,‬יסורי הגיהנום‪ .‬וכאן התלהט באש קודש! כדי לעבור היסורים‬ ‫בן ציון ר’ הירש מיכל’ס זצוק”ל לא הי’ מרוצה מזה שבאים לכותל ‪ -‬מאי משמע ‪ -‬ביטול תורה! והי’ אומר להם‪ :‬רבי יהודה‬ ‫הקשים והמרים שאחר המוות‪ ,‬לזה יועיל קדושה וטהרה‪ ,‬עם שמירת קדושת היסוד‪ ,‬יכולים לעבור את היסורים שאחר המוות‪.‬‬ ‫הולצמן גייט זייער ווייניג צום כותל‪ ,‬ער ציטערט פון ביטול תורה [רבי יהודה הולצמן ממעט מאוד מללכת לכותל‪ ,‬הוא מפחד‬ ‫וליסורי הגיהנום הקשים והמרים‪ ,‬יועיל לימוד התורה הקדושה‪ ,‬מה שיותר תרבו בשקידת התורה‪ ,‬יועיל לטובה לעונשי‬ ‫מביטול תורה]‪‘( ‘ ...‬פנינים ואגרות תורת זאב’ ‪ -‬תשמ”ז ותש”ס ‪ -‬עמוד ל”ב אות ד’)‬ ‫הגיהנום‪ ,‬וכמעט אמר בזה”ל‪ :‬כל דף גמרא‪ ,‬כל עוד דף גמרא‪ ,‬ועוד דף גמרא‪ ,‬הנך מכין לך דלי מים‪ ,‬ועוד דלי מים‪ ,‬ועוד‬ ‫‪ .6‬ראינו לנכון להעתיק כאן קטעים המחדדים את עוצם גדול וקדושת התמדת התורה‪ ,‬מתוך “מאמר התעוררות” אשר‬ ‫דלי מים‪ ,‬לכבות את אש הגיהנום הנורא מאוד מאוד מי יכילנו‪ ,‬וכמה דליי מים צריכים להכין‪ ,‬כדי לכבות את האש הנורא‬ ‫כתב בעל המאמר דילן הגר”ש צ’צ’יק שליט”א‪ ,‬ונדפס בראש ספר “וקדשתו מכל הזמנים” [כדי להשלים את החסר ממאמר‬ ‫של הגיהנום! עכת”ד מהרשום במקום אחר‪ .‬ולכל זה לזכות לתורה בטהרה‪ ,‬לשקידת התורה בקדושה‪ ,‬צריכים תפלה! הרבה‬ ‫זה‪ ,‬כמש”כ הנ”ל בסוף המאמר כפי שיראה הקורא הנלבב בהמשך ‘אמר שמואל’ וכו’]‪ ,‬ויועיל מאד להגברת שלהבת אש‬ ‫תפלה! הן תפילה על עצמו והן תפילה על אחרים‪ ...‬ויהיו נא אמרנו לרצון לפני אדון כל‪ ,‬א”ס כי”ר!‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫קדש של התמדת ושקידת התורה‪ ,‬זה לשונו‪...‘ :‬הסבא אבי אבא [‪-‬ה”ה הרבני ר’ אברהם חיים צ’צ’יק] זצ”ל‪ ,‬נפטר י”ב אייר‬ ‫תשל”ט‪ ,‬ואבי זצ”ל נפטר כעבור שנה ושלשה חדשים י”ג מנחם אב תש”ם‪ .‬משך שנת ימי האבלות על הסבא זצ”ל‪ ,‬רבות‬ ‫בכל ענייני הגליון בארה"ב‪-‬‬ ‫או בטלפון "קו רוממות"‪)+972-722-588-477( 0722-588477 :‬‬ ‫אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות‪:‬‬ ‫ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א‬ ‫כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל‬ ‫בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש‪ :‬קופות נוספות‬ ‫במס'‪.845-3007324 :‬‬ ‫שלוחה ‪ 3‬או במייל המערכת‪b264464@gmail.com :‬‬ ‫\ "רוממות" ‪ -‬גליון שבועי לבני התורה‬ ‫רוממות | עמוד ‪4‬‬