רוממות · Roimemis — בראשית (2026-10-05)

ברכת הודאה מיוחדת
נשגר קמיה רבים מהקוראים החשובים שליט"א
אשר נענו לבקשה בגליוןנת המוגדלים של ראש השנה ,שבת שובה ,וחג הסוכות
והשתתפו בהוצאות הרבות של הגליון
ישלם ד' שכרם ותהי משכורתם שלמה מאת ד'
בהזדמנות זו נזכיר למי שעלה בליבו רצון טוב גם להשתתף
ולא יצא הדבר למעשה מחמת העומס המבורך בחגים שעעל"ט בס"ד
כי עדיין ניתן להשתתף בהוצאות המרובות בסיעתא דשמיא
באשר עדיין לא עלה בידינו לכסות את כל הגליונות המוגדלים
בתודה ובברכה מרובה
הודעת מערכת פרשת בראשית תשפ"ז גליון 531שנה י"ב
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א
ת ַנ ּח"
לפרשת בראשית " -מְ קו ֹמְ ך ָ ַאל ַ ּ
גליון שבועי לבני התורה
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר "לב שמואל"
וכן את המאמרים לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים ,דברים-חזון,
שבת נחמו ,עקב ,ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול ,כי תבוא-אלול ,נצבים-סליחות ,האזינו-
שובה ,חג הסוכות ,אשר יו"ל לעת עתה
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות המערכת הגשמית
ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה ברוב חכמה
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון 1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט”א
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com :
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה
והמערכת רוב כעס
הרוחנית של המאורות ֹלהים (ג ,א) .התורה וְ ַהּנָ ָחׁש ָהיָ ה ָערּום ִמּכֹל ַחּיַ ת ַה ָּׂש ֶדה ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ה’ ֱא ִ
הזכירה בתחילת הדברים את עורמת הנחש ,ללמד שבמידה זו
דמי יזכור מֹוע ִדים ּולְ יָ ִמים וְ ָׁשנִ ים (א ,יד) .ארבע דברים אלו וְ ָהיּו לְ ֹאתֹת ּולְ ֲ החטיא את האדם ,והדבר טעון ביאור.
הוקדש ע"י אחד מותיקי הקוראים משמשים בשתי מערכות זו לעומת זו .האחת ה’מערכת הגשמית’ בה איתא בפרקי דרבי אליעזר (פי”ב) ‘מה עשה סמאל ,לקח כת שלו וירד,
הרה"ג החפץ בעילום שמו שליט"א חיים אומות העולם .והשניה ה’מערכת הרוחנית’ בה חיים עם ישראל. וראה כל הבריות שברא הקב”ה בעולמו ,ולא מצא בהם חכם להרע
לזיכוי הרבים ולהצלחת עם ישראל ברוחניות ובגשמיות ואף שלא זכו אומות העולם להשפעה הרוחנית של המאורות ,מכל כנחש ,שנאמר ‘והנחש היה ערום’ .מבואר שהבינו חז”ל שהערמה
מקום ליבם מרגיש בדבר ,ועל כן ראשית טעותם בעבודה זרה היתה הנזכרת אצל הנחש היא ‘חכמה להרע’ .וכדכתיב (ירמיהו ד ,כב)
הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי מאיר ווייל שליט"א לעבוד את המאורות (ראה רמב”ם עבודה זרה פ”א ה”א) ,וכנאמר יטיב ֹלא יָ ָדעּו”.“חכָ ִמים ֵה ָּמה לְ ָה ַרע ּולְ ֵה ִ
ֲ
חתן ידידנו הגאון רבי יעקב הלוי לוין שליט"א ֹלהיָך א ָֹתם לְ כֹל ָה ַע ִּמים ַּת ַחת ּכָ ל “א ֶׁשר ָחלַ ק ה’ ֱא ֶ
עליהם (דברים ד ,יט) ֲ ּופ ָתיִ ים ָע ְברּו
“ערּום ָר ָאה ָר ָעה וְ נִ ְס ָּתרְ , מאידך כתוב (משלי כב ,ג) ָ
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו ַה ָּׁש ָמיִ ם” ,ופירש רש”י‘ :לאלוהות .ולא מנען מלטעות אחריהם ,אלא וְ נֶ ֱענָ ׁשּו” .מבואר שהערמה מסייעת לאדם להסתר מהרעה ,ולכאורה
בהולדת בתו שתחי' בשעטומו"צ החליקם בדברי הבליהם לטורדם מהעולם’. יש כאן סתירה .וצריך לומר כי מידת ה’ערום’ היא כלי ביד האדם
שיזכה לגדלה לתורה ולבן תורה לחופה ולמעשים טובים המערכה הראשונה משפיעה חומריות לעולם .ב’אותות’ היינו ‘אותות
לתפארת המשפחות הנכבדות ולהמשך כרם בית ישראל להשתמש בה לטוב או לרע .וזה לעומת זה עשה האלקים ,ובכל דבר
השמים’ ,כמו שפירש רש”י ‘שכשהמאורות לוקין סימן רע לעולם’. יכול לראות רע או טוב ,והכל תלוי בניקיון ליבו ועיניו של האדם,
ב’מועדים’ שהם זמני פגישה (ראה רש”י להלן יח ,יד) ,ואלו ששת איך יראה הדברים.
הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי שמואל ברסלויער שלט"א מועדי השנה הטבעיים“ ,זֶ ַרע וְ ָק ִציר ,וְ קֹר וָ חֹם ,וְ ַקיִ ץ וָ ח ֶֹרף” (להלן בלשון הקודש ישנם שני מובנים למילה ‘ערום’ .האחד בלא בגדים
בן הגאון הגדול רבי יוסף ברסלויער שליט"א ח ,כב וב”מ קו ,ב) .והיינו שזמני שינוי הטבע הם בבחינת התראּות (בראשית ג ,יא) ,והשני ערום בדעת ,כנאמר (משלי יג ,טז) “ּכָ ל ָערּום
ראש כולל "אהלי שם" מודיעין עילית גשמית חיצונית ,של הקב”ה ,הנפגש ומתראה לכלל בריותיו ,בגשם,
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו יַ ֲע ֶׂשה ְב ָד ַעת” .וכבר ביארנו שבמקום שישנם שני מובנים למילה
בחמה ,ובשאר דרכים ,להשפיע מטובו לעולמו .ב’ימים’ הכוללים את אחת ,ההבנות משתתפות זו עם זו .וכן כאן ה’ערמה’ היא הסרת
בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
היום והלילה ,עליהם נאמר (נחמיה ד ,טז) “וְ ָהיּו לָ נּו ַהּלַ יְ לָ ה ִמ ְׁש ָמר, הלבוש מעל הדבר או המעשה ,וראיית פנימיות הדברים.
הבה"ח מנחם מנדל ברסלויער ני"ו
מבחירי ישיבת פונביז' וְ ַהּיֹום ְמלָ אכָ ה” (ראה ברכות ב ,ב) .וב’שנים’ ,האוגדים את הימים זו היתה הסתת הנחש את האשה ,שתשתמש בחכמה ,ותסיר את
עב"ג הכלה המהוללה תחי' והחודשים ,ועוברים אצל אומות העולם שנה בשנה ,שנותיהם כלות הכיסוי שכיסה הבורא ממנה לדעת שהאוכל מהעץ הזה יכול לברוא
בת הרב הגאון רבי אלעזר הולר שליט"א והם כלים עמהם. עולמות .וכאשר חטאו ,נענשו בשתים ,מידה כנגד מידה .מחמת
אשר תתקיים ביום א' ל' תשרי בארמונות פרידמן ב"ב
העליה לתורה בשבת קודש פרשת בראשית בבית הכנסת הגר"א מודיעין עילית -תחילת התפילה בשעה 7:55 המערכה השנייה משפיעה רוחניות לעולם .כמו שדרשו חכמים (ב”ר ו, שהשתמשו לרעה בערמימות ,נתקלף לבושם ,וראו שהם ערומים
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל א) ש’אותות אלו השבתות’ ,שהם בעצמם ‘אות’ כנאמר (שמות לא ,יג) מהדעת הראשונה שהיתה בהם .ומשום שלא השתמשו בערמימות
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא ּובינֵ יכֶ ם” .ונזכרה השבת בלשון רבים ,לפי ששלוש “ּכִ י אֹות ִהוא ֵּבינִ י ֵ לטובה ,להיות בבחינת ָ‘ערּום ָר ָאה ָר ָעה וְ נִ ְס ָּתר’ ,התחבאו ונסתרו
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב שבתות הן‘ ,שבת בראשית’‘ ,שבת מתן תורה’ ,ו’שבת שלעתיד’ מפני גילוי השכינה.
לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל (אבודרהם ,מעריב של שבת) .והיינו ,שקיום ‘שבת מתן תורה’ על יטיב ֹלא יָ ָדעּו” ,ללמד “חכָ ִמים ֵה ָּמה לְ ָה ַרע ּולְ ֵה ִ
והנה הכתוב אומר ֲ
ידי ישראל ,מקדש את ‘שבת בראשית’ ,ומקרב את העולם ל’שבת שמידה זו אינה משמשת לשני הדברים יחדיו לרע ולטוב ,וכאשר
הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי צבי דוד שאנן שליט"א שלעתיד’. האדם משתמש בה לרעה ,שוב אינו יודע להשתמש בה לטובה ,כי
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו ‘מועדים’ אלו ‘שלש רגלים’ ,שבהם הקב”ה מתראה עם ישראל היא מידה באדם ,וכיון שמרגיל עצמו לערמימות הרעה ,כך היא דרך
באירוסי בתו הכלה המהוללה תחי' “ׁשֹלׁש ְּפ ָע ִמים ַּב ָּׁשנָ הבהתראּות רוחנית פנימית ,כנאמר (שמות כג ,יז) ָ חשיבתו בכל דבר.
עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה כּורָך ֶאל ְּפנֵ י ָה ָאדֹן ה' “ ,ודרשו חכמים (חגיגה ב ,א) ‘יִ ְר ֶאה’ יֵ ָר ֶאה ּכָ ל זְ ְ משום כך ,היצר ,משתדל לפתות את האדם בעיקר דעתו ,שיהיה
הבה"ח אליעזר זאב קלר ני"ו ‘יֵ ָר ֶאה’ ,כדרך שבא לראות כך בא ליראות‘ .ימים’ אלו ‘ראשי חדשים’,
מבחירי ישיבת כנסת אברהם ‘חכם להרע’ ,וממילא מכאן ואילך בכל דבר יחטא .וכמשל שאמרו
שהם ‘זמן כפרה’ לכל תולדותם ,ובהם ישראל מתחטאים לפני הקב”ה על החכם הנמצא בבור שבייה חשוך יחד עם הכסיל .שבמקום לטרוח
בן ידידנו הרב הגאון רבי אברהם קלר שליט"א
יתן ד' ויזכו לקשר של קיימא ולבנות בית נאמן בישראל וחוזרים לעובדו בלבב שלם .ו’שנים’ זה ‘קדוש שנים’ .והיינו שישראל ללמדו איך לאכול בחושך ,ואיך לשתות וכו’ ,חותר חתירה שתכניס
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא מקדשים אותם במצוות התלויות בהם ,במעשרות פרי האדמה אורה לבור ,וממילא יתנהג בכל מעשיו כראוי .כך גם האדם צריך
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב והבהמה ,וכן במניין השמיטה והיובל. לדעת שעיקר תיקונו אינו מצוי בתיקון מעשה פרטי כל שהוא ,כי
לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל בין שתי מערכות אלו קיים הכלל שטבעו חכמים (מגילה ו ,אט) ביחס אין סוף למעשים ,אלא צריך לעקור את השורש ,וממילא לא יחטא
שבין קיסרי לישראל ,ש’אם מליאה זו חרבה זו ,ואם מליאה זו חרבה שוב באותו ענין.
הוקדש לכבוד השמחה הגדולה זו’ .לכן ,כאשר יחס האומות גובר ,הם מטביעים את העולם כולו על החכמה הרעה נאמר בקהלת (א ,יח) “ּכִ י ְּברֹב ָחכְ ָמה ָרב ּכָ ַעס”.
בנישואי הבה"ח המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה בחומריותו ,וישראל נגררים אחריהם .וכאשר ידי ישראל גוברות ,הם ופירש רש”י שהאדם סומך על רוב חוכמתו ,ואינו מתרחק מהאיסור,
ידידנו נעים ההליכות כמר זאב הכהן קמינצקי ני"ו מעלים את העולם כולו לדבקות רוחנית בעליונים ,והאומות נגררים ועל ידי כך בא רוב כעס לקב”ה .כמו שאמר שלמה המלך :אני אמרתי
מבחירי ישיבת חברון החדשה אחריהם. ארבה סוסים ולא אשיב את העם מצרימה ,ובסוף השיבותי.
בן הרב הגאון רבי משה הכהן קמינצקי שליט"א השבת משפיעה על ימי השבוע שלאחריה (זוה”ק ח”ב פח ,א).
עב"ג הכלה המהוללה תחי' ביאור הדברים ,כי ‘רוב’ בכל מקום היינו יותר מהראוי (ראה רש”י
המועדים משפיעים על מועדי השנה הטבעיים ,ועל כן תלתה התורה בראשית לג ,יא ,ועירובין נג ,ב) .וכשם שבענין הגוף אמרו חכמים
בת הרב הגאון רבי יחיאל הרטמן שליט"א את המועדים בשינויי העונות הטבעיים (ראה בפסוקים שם טו-טז),
אשר תתקיים ביום ד' ג' מרחשון באולמי דיימונד (נוף עילית) מו"ע (חולין נח ,ב) ‘כל יתר כנטול דמי’ ,כך הוא גם בענייני הרוח ,שרוב
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל ומעברים את השנה כדי שיחול הפסח באביב (ראה ר”ה כא ,א). חכמה מביאה לכך שחוכמתו מסתלקת ממנו והוא עלול לחטא.
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא יע א ֶֹמר” “וְ לַ יְ לָ ה הימים עליהם נאמר (תהלים יט ,ג) “יֹום לְ יֹום יַ ִּב ַ זוהי אם כן עיקר עבודת האדם מיום עומדו על דעתו ,להכיר
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב ּלְ לַ יְ לָ ה יְ ַחּוֶ ה ָּד ַעת” .כי בכל יום מכירים שהקב”ה ‘מחדש בטובו ‘בכל שהיצר מסית אותו להשתמש בערמימות על מנת להסיק מסקנות
לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל יום’ מעשה בראשית’ ,ואין יום דומה לחבירו (ראה מהרח”ו בעץ חיים מוטעות ,ולהסיטו מדרך החיים .ובכל עת שהאדם מביט על בשרו
(ש”ג פ”ב) ,ומהרח”ו בנפש החיים (ש”א פ”ב) .ובשנים ,בהם ישראל ועל מלבושיו ,ייזכר שמחמת שבפעם הראשונה הלך האדם אחר
הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי אברהם רימר שלט"א עוסקים במצוות השנה ומקדשים תבואתה. הערמימות לרעה ,נשאר ערום ונתחייב בכיסוי לדורות עולם.
ראש כולל מרכז התורה -רבינו יוסף שלום בכל אדם מישראל מתרוצצות שתי התכונות של ‘ישראל וקיסרי’,
בן הגאון הגדול רבי בנימין רימר שליט"א ועומדת בפניו הבחירה התמידית אם להמליך את השמש כאלהים
ראש ישיבת קרית מלך ומשגיח ישיבת טשעבין
אחרים ,ולהשתמש בכוחותיה למוטב ,או לראות בה גדול משרתי ה’,
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
ולהשתמש בהשפעותיה לטובה.
נין לרשכבה"ג מרנא הגרי"ש אלישיב זיע"א .1מעובד מתוך כתביו
ידידנו נעים ההליכות הבה"ח רפאל רימר ני"ו
מבחירי ישיבת חברון החדשה
עב"ג הכלה המהוללה תחי' לעילוי נשמת זקנינו
בת ידידנו המסור בלו"נ לגליוננו הרה"ג רבי משה וויינר שליט"א לעילוי נשמת
אשר תתקיים ביום ב' ב' דר"ח מרחשון באולמי אובליון גן הדסים מודיעין עילית הגה"צ רבי שלמה אלישיב זצ"ל הרה"ג רבי אריה לייב ב"ר יעקב רוחמקין זצ"ל
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל בנו בכורו של רשכבה"ג רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל נלב"ע ב' מרחשון תשכ"ו
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא וזוגתו זקנתינו הצדקנית מרת שרה ע"ה
נלב"ע כ"ז תשרי תש"פ
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב בת הרה"ג רבי עזריאל זליג הכהן זצ"ל
ת.נ.צ.ב.ה. נלב"ע ג' מרחשון תשמ"ו
לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל הונצח ע"י בנו ידידנו הרב הגאון רבי שמואל בן ציון אלישיב שליט"א ת.נ.צ.ב.ה.
הונצח ע"י משפחת נכדו הגאון הגדול רבי יעקב אויערבאך שליט"א
רב ביהמ"ד דרכי שמואל עזרת תורה
הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי שמואל יצחק יודייקין שליט"א הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי יעקב אוברלנדר שלט"א
חתן הגאון רבי נפתלי צבי רוזנטל שליט"א מראשי כולל "לבושי עז" ירושלים
ראש ישיבת זכרון מאיר ירושלים לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו לע"נ האישה החשובה מרת מיכל טובה פריימן ע"ה
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה בת הגאון רבי אברהם משה אבידן זצ"ל
בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי' ידידנו נעים ההליכות הבה"ח אלעזר מנחם אוברלנדר ני"ו אשת הגה"צ רבי מנחם פריימן זצ"ל
עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה מבחירי ישיבת פונביז' נלב"ע ד' מרחשון תשנ"ז – שלושים שנה לפטירתה
הבה"ח שלמה זלמן קויפמן ני"ו עב"ג הכלה המהוללה תחי' הונצח ע"י בנה ידידנו הרה"ג רבי ירמיהו פריימן שליט"א
מבחירי ישיבת פונביז' בת הרה"ג רבי אהרן אלישיב שליט"א
בן הרב הגאון רבי שמואל קויפמן שליט"א נכדת ידידנו הרב הגאון רבי שמואל בן ציון אלישיב שליט"א לעילוי נשמת ש"ב משיירי ושפירי ירושלים של מעלה
נכד הגאון הגדול רבי יעקב אויערבאך שליט"א ונינת רשכבה"ג מרנא הגרי"ש אלישיב זיע"א הגאון הגדול רבי יעקב יהושע ב"ר ליפא יהונתן הלוי וולפא זצ"ל
רב ביהמ"ד דרכי שמואל עזרת תורה אשר תתקיים ביום ה' ד' מרחשון בארמונות חן ב"ב
אשר תתקיים ביום ב' ב' דר"ח מרחשון בארמונות אור ירושלים ראש ישיבת אשקלון ותלמיד מובהק למרן הגרי"א שר זצוק"ל
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל אשר היה מופלג בשקידת התורה בעבודה ובגמילות חסדים
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא מופלא במידת האמת ,בהעמדת תלמידים ,ובהצנע לכת
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב נלב"ע בשיבה טובה ער"ח מרחשון תשפ"ה
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל
לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל הונצח ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי שניאור גרוזובסקי שליט"א
רוממות | עמוד 1
חיזוק
ההנהגות
והדעות רוממות +הדעת נושא
בפרשה רוממות +ההלכה
משולחן המערכת הרב יעקב ליינר
אשית”
ְּ“ב ֵר ׁ ִ “ויכלו השמים והארץ וכל צבאם” (ב,א)
בספר “אלף כתב” (ח”א אות קלב) הביא משמו של מרנא הגר”א זיע”א כך [והדברים
מפורסמים כן משמו] :הגיד לי הר”א לנדא מעיה”ק ירושלים ,בחורף תרס”ג ,נין ונכד
לימוד קודם הקידוש בליל שבת
להגר”א ,שמר זקנו התנא הגאון דווילנא זלה”ה בהיותו בגולה ,הגיע לעיר בערלין ,והיה אתא בגמ’ בשבת (קיט,ב) :כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו ,מעלה עליו
לו עמו פנקסי תורה ,וגם ניירות אשר רשם בהם חידושי תורה ,ובהיותו אצל בעל הבית הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית ,שנאמר ויכלו אל תקרי
אחד בבערלין ,נפל להגאון זי”ע נייר אחד על הארץ ,ובעל הבית הגביהו ,ומצא שכתב בו ויכלו אלא ויכלו.
בגאון ,שכל הש”ס בבלי וירולשמי תוספתא מכילתא ומדרשים מרומזים בתורה שבכתב,
וכל תורה שבכתב מרומזת בספר בראשית ,וכל ספר בראשית רמוז בפרשת בראשית ,וכל ופסק השו”ע (רעא,א) ‘כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד’ .והמשנ”ב (סק”א) כתב:
פרשת בראשית בתיבת “בראשית”! היינו לקדש כדי שיזכור שבת בעת תחלת כניסתו ,דכל כמה דמקדמינן ליה
שאלו הבעל הבית :הנה נולד לי בן בכור אשר אני מחויב לקיים בו מצות פדיון הבן ,יראה טפי עדיף ,ומכיון שקידש צריך לאכול מיד כמבואר בסימן רע”ג ס”ג בהג”ה.
לי רבינו איה מרומז מצוה זו בתיבת “בראשית”? והגאון ז”ל השיבו ברגע ,בראשי”ת ראשי
תיבות בנך ראשון אחר שלושים יום תפדה... ובשו”ע הרב (רעא,ב) כתב :ומצוה מן המובחר לקדש סמוך לתחלת כניסתו בכל
בנוסח אחר מביא רבי ברוך הלוי עפשטיין בספרו “מקור ברוך” :אספר מה ששמעתי בענין מה שאפשר.
זה בילדותי מאת זקן מופלג ת”ח מוילנא ,שסיפר מה ששמע מאביו ,כי פעם אחת היה אביו והמג”א (סק”א) כתב :והרמ”ע בתשובה (סימן ב) כתב שאם אינו תאב לאכול
מיסב בסעודת פדיון הבן אצל קרובו ונכדו של הגר”א ,והיה שם הגר”א ...ובתוך הסעודה
נסתבבה השיחה על דברי הרמב”ן במעשה דאבנר ,ושאל אחד המסובים את הגר”א ,אם יכול להמתין שכבר זכר אותו בכניסתו בבה”כ ע”ש .1ובמשנ”ב (סק”א) הביא בשם
נכון מה שאומרים בשם ספרי קבלה שכל מצוות התורה וגדולי המאורעות בישראל נרמזים המג”א דאם אינו תאב לאכול יכול להמתין מלקדש עד שירעב שכבר זכר את
על פי רמזים שונים בפרשת בראשית? ונענע לו הגר”א בראשו לאות כי אמנם כן הוא, השבת בתפלתו בבהכ”נ ויוצא בזה המ”ע דאורייתא להרמב”ם.
והוסיף השואל לשאול מענין השעה ,איפוא נמצא רמז בפרשת בראשית למצוות פדיון
הבן וכו’. וכתב הנתיה”מ במקור חיים (אורים סימן תלא סק”ב) נראה דמה שכתב המגן
והוסיף על כך רבי ברוך עפשטיין :שלפי דברי הגר”א הללו ,שכל המאורעות רמוזים דייקא אברהם בסימן רל”ה דנתקן בתחלה ,אין הכונה דהקידוש נתקן בתחלת הלילה,
בפרשת בראשית ,אפשר להבין מה ששאלו בגמ’ חולין (קלט,ב) משה מן התורה מנין? דא”כ היה אסור ללמוד קודם קידוש ,וגם היה צריך לקדש בתחלת הלילה דוקא.
והשיבו בפסוק מהפרשה “בשגם הוא בשר” ,כי מילת “בשגם” עולה כמנין משה ,והרי אלא הכונה דנתקן לתחלת שום אכילה ,לכך אסור אפילו בטעימה.
יש בחומש שמות והילך הרבה פעמים מילת משה ,אלא ששאלת הגמ’ היכן זה בפרשת
בראשית ,באשר הכל נרמז בפרשת בראשית... והשואל ומשיב (הגהות על השו”ע שם מובא במהדורת מ”י) כתב ע”ד המג”א
דיכול להמתין אם אינו תאב לאכול‘ :ומכל שכן לדרוש או ללמוד ברבים שרי.
כבר היה לעולמים ועיין ירושלמי (ביצה פ”ה ה”ב) הובא ברי”ף ורא”ש סוף עירובין ,ובירושלמי (סוטה
מרגלא בפומיה דהגה”צ רבי יעקב גלינסקי זצ”ל לספר את אשר אירע בשנת תש”ח :כאשר 2
פ”ק ה”ד)’.
נערך עימות באומות המאוחדות ,תקף נציג הליגה הערבית ,אמחד שוקיירי ,את נציג
הסוכנות היהודית דאז( ,ב.ג .לימים ,ראש הממשלה הראשון )...וכך אמר :אנו יושבי הארץ ובשו”ע (הל’ פסח תעב,א) כתב דבליל הסדר ‘יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום ,כדי
מדורי דורות ,ביפו ברמלה ובלוד ,בחיפה ובעכו .במאות כפרים ערביים .באיזו רשות אתם לאכול מיד כשתחשך ,ואף אם הוא בבית המדרש ,יקום מפני שמצוה למהר
דוחקים את רגלינו ,באיזו זכות אתם נוחלים את אדמותינו ,מה לכם בארצנו? ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו ,אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך’ .והעירו
נשא נציג הסוכנות היהודית את התנ”ך אשר היה בידו אל על ,וזעק :זה ה”קושאן” שלנו
על ארצנו ,זה שטר הקנין! ... בזה ,דרק בהל’ פסח כתב דמחויב לקום מבית המדרש למהר ,ובשבת לא הזכיר
לא התבלבל לרגע נציג הליגה הערבית וענהו על אתר“ :האדון מתל אביב” – כך כנהו – כן ,ורק כתב ‘דכשיבוא לביתו’ ימהר ,והיינו מהרגע שבא לביתו.
מנפנף בתנ”ך כבשטר קנין ,אבל בתנ”ך הזה הרי כתוב “ושמרתם את השבת כי קודש היא והיעב”ץ בסידור בית יעקב (הנהגות ליל שבת או”א עמוד קמט ,ב) כתב‘ :אחר
לכם מחלליה מות יומת”! ובתל אביב הרי נוסעים בשבת!?...
היה אומר הגר”י גלינסקי :ומה באמת התשובה? – כשזה נח לי אני מנפנף בתנ”ך ,וכשזה
תפלת ערבית לא יתעכב אדם מליכנס לסעודת מצוה מיד ולקדש היום בכניסתו,
לא נח לי אני מנפנף את התנ”ך ...רחמנא ליצלן! שכן זריזין מקדימין למצוה ,דחביבה מצוה בשעתה ולא יחמיצנה’ ,עכ”ד .אכן
והיה מסיים ואומר :רש”י אומר“ :הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,ברצונו נתנה להם הנצי”ב בהעמק שאלה (פרשת ויחי שאילתא לד אות ה) כתב‘ :דכמו שאין ת”ת
וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו” ,וכי הגוים יתרשמו מהטענה הזו? -אלא התשובה היא נידחית במצוה שאפשר להעשות ע”י אחרים ,ואף על גב שמצוה לכל אדם להזדרז
– שלא אכפת לנו אם הגוים מבינים כזו תשובה או לא ,אלא שעלינו להיות שלמים עם ולהקדים למצות לעשות ע”י עצמו ,מ”מ כיון שאין גוף המצוה נידחית לגמרי,
עצמינו! כי ה”קושאן” הזה מחייב אותנו ,לא בהנחלת הארץ בלבד ,אלא בכל אורחות חיינו!
ת”ת קודם למעשה בזה’ ,3יעו”ש .ולפי”ז יתכן שכ”ד היעב”ץ הם לא במקום ביטול
למי מותר ליהנות מהעולם הזה 4
תורה.
על דברי רש”י ‘בשביל התורה ובשביל ישראל שנקרא ראשית’ ,כתב האור החיים הקדוש והנה כבר התפרסם בשער בת רבים הנהגתו של רבינו מרן ראש הישבה ה”דרכיי
דבר נורא ומבהיל;
מי שאינו עוסק בתורה ,או לפחות מחזיק לומדי תורה ,אסור לו ליהנות מהעולם הזה ,שהרי שמואל” זצ”ל ,בליל שבת קודש ,לאחר תפילת ערבית ,היה מתיישב ללמוד עד
כולו נברא רק בשביל התורה ,ואם אינו לומד תורה או לא מסייע ללומדי תורה ,אין לו זמן מה לפני חצות הלילה .ואמר לי הגר”א וינר שליט”א שהיה נוהג לאכול שנים
היתר ליהנות מהעולם הזה. רבות עם רבינו בליל שב”ק ,שרבינו היה קורא לו לפני שבת ,להזכיר לו לאכול
וז”ל‘ :מי שזכה בתורה ,זכה בכל העולם ,ומי שלא זכה בתורה ,אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך סמוך שבת ,כדי שיהיה לו כח להמתין בליל שבת .ורבינו הוסיף ואמר ,שלאחר
כף רגל זולת אם ישמש הכשר עמליה’. הסעודה יותר קשה ללמוד ,ועל כן מעדיף ללמוד לפני הסעודה [ופעם אמר שהיין
בין אדם לחברו מקשה עליו ללמוד] .ורבינו היה משתדל לקדש לפני חצות בליל שבת .ופעם אחת
בפרשת קין והבל היה עומד הגאון הגדול רבי אליהו ברוך פינקל זצ”ל על כמה מוסרי השכל בדרכם מבית המדרש לבית רבינו הפטיר ואמר ,זכורה לטוב הרבנית ע”ה ,שהיתה
נפלאים ,וכך היה אומר :יש לנו ללמוד מכאן מהנהגתו של הקב”ה שאף שהטעם שלא שעה ממתנת בליל שבת עד שהיה חוזר מבית המדרש.
אל קין ואל מנחתו הוא מפני שקין הביא מפרי האדמה -מן הגרוע ,ולא היה קרבנו מהודר
כהבל אחיו שהיא מבכורות צאנו ומחלבהן ,אבל כיון שמכל מקום “ויחר לקין מאד ויפלו וכן אמר לי הרה”ג חגי ישורון שליט”א ,שכשהתחיל לישב עם רבינו ז”ל בסעודת
פניו” ,מיד פנה אליו הקב”ה ושאלו “למה חרה לך ולמה נפלו פניך” ,ומזה נלמד להשכיל ליל שב”ק ,קרא לו רבינו ז”ל ביום שישי ,ואמר לו שהוא נוהג לאכול מאוחר,
להשתתף בצער חבירנו ,ולהיות נושא בעול עם דאגתו ,ועי”ז נקיים “והלכת בדרכיו” לידבק 5
וכדאי שיאכל סמוך לשבת.
במדותיו של הקב”ה ,מה הוא רחום אף אתה רחום.
עוד הקשה :דהנה לא נתפרש בתורה הטעם שנקנסה מיתה על הבל ,והרי הבל הוא היה ויש לציין ,שסבי הגאון רבי עזרא צ’ולק זצ”ל [שיום פטירתו כ”ו תשרי ,ויהיו
המושלם כאשר בהביאו קרבן לד’ דקדק להביא מבכורות צאנו ומחלבהן ,וזכה באמת הדברים לע”נ] ,פעם תמה בפניי מה הביאור בהנהגתו של רבינו ז”ל בזה ,דהרי
בעבור זה ש”וישע ד’ אל הבל ואל מנחתו” ,וא”כ מה חטא היה בידו שנענש בעונש מיתה. כתב בשו”ע דיש למהר ולעשות קידוש .ואכן באמת לא מצינו מי שכתב שיש
ויש שרצו לומר (עיין כלי יקר) שהתביעה היתה במה שהביא “גם הוא” [נאך גיעמאכט], חיוב למהר לקדש כשהוא נמצא בבית המדרש .והיעב”ץ כתב שיש ענין של זריזין
ויעוין בספורנו (לקמן ה,ג) ששת היה צדיק מקין והבל ,כי גם הבל לא הקריב עד שקדמו קין
עכ”ד .אבל עדיין אי”ז טעם לעונש מיתה ,ובפרט שאחר שנתעורר להביא גם הוא ,הוסיף מקדימין ,ולדברי הנצי”ב הנ”ל ג”כ מיושב.
מדיליה להביא מהמובחרים ,שדבר זה לא ראה אצל קין .ובשם האר”י ז”ל מובא ע”פ הזוה”ק
שהתביעה על הבל היה שהציץ בהקב”ה.
קודם קידוש ,דאם היה הולך לבית המדרש לאחר .1כתב בשו”ת הרמ”ע מפאנו (סימן ב) מנהגן של
אולם אפשר לומר שהתביעה על הבל היה גם במה שלא התייחס לנפילת פניו של קין,
ולא פנה אליו לשאול ולהתעניין בסיבת הדבר ,שלא נזכר בתורה שהבל נהג במדתו של הסעודה מן הסתם היה עליו לדעת שכשיחזור בני רוב ישראל משנים קדמוניות ,שלא להיות נדחפים
הקב”ה לשאול את אחיו למה חרה לך ולמה נפלו פניך ,וגם זה היה בכלל הטעם שנקנסה ביתו ישנו. אל ביתם בשבת לסעודת הלילה תכף אחר תפלת
עליו מיתה. .3כתב בפסקי רי”ד (פסחים ד ,א) שאין הטעם הערב ,אלא כל אחד לפי עונג שלו ,והנח להם
והדבר מבהיל על הרעיון עד כמה נדרש האדם להיות נושא בעול עם חבירו ,שאם רואה מפני שהזריזין מקדימין למצות יבטל אדם לימודו לישראל שבני נביאים הם ,ושפיר מקיימינן זכרהו
את השני שנפלו פניו ולא מתעניין אצלו ,יש בכלל דבר זה חיוב מיתה ...ויש להוסיף בזה בלילי י”ד ,שאם היה הטעם בעבור זה ,אין לו על היין בכניסתו כל זמן שאין נכנסים לסעודה
במה שהדין אצל הבל היה בתכלית הדקדוק ובכל חומר הדין ,משום שהבל היה אמור אלא בקדוש היום ,וכל שכן דיין ודאי דרבנן הוא
להיות מיסודי העולם ,וכשם שבתחילת הבנין צריך הקפדה יתירה שלא ימצא שום סטיה לאדם להימנע ולהתבטל מלימודו ,דיותר מצוה
הוא לעסוק בלימודו ,ויעשה המצוה כאשר ירצה ומצות זכירה שהיא דאורייתא קימנוה בתפלה
קלה ,דאם לא כן ,אין הבנין ראוי להתקיים ,כן הוא בבנין העולם יש להקפיד ביסודותיו על בכניסתו דוקא דחתמינן בה מקדש השבת ,וכו’.
טוהר המידות ,שכל פגימה קלה בהם אחריתה מי ישורנו. ולא יבטל מלימודו משום הקדמה בעלמא.
ומי שאמר למהר ליכנס לסעודת הלילה תכף אחר
ועכ”פ לימוד גדול יש כאן עד כמה צריך לנהוג בהארת פנים ולהשתתף בצער חברינו, .4הגרשז”א בשלחן שלמה (רעא ,א) כתב :יש
שאם רואים אחד שנפלו פניו צריך מיד להתעניין אצלו ולדאוג לו .וכך צריך להיות ערבית אפשר שהיה מתענה בערב שבת ונזהר
לעיין במי שהוא עייף אם מותר לו לישון לפני שלא ליכנס לשבת כשהוא מעונה הרבה.
צורת החיים בישיבה ,וכפי שידוע ממרנא הגרי”ס זי”ע שאמר להסבא מסלבודקא זללה”ה קידוש ,הואיל ואם לא קידש בלילה מקדש ביום,
שההנהגה בישיבה צריך להיות באופן של להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים! וכך .2בירושלמי בסוטה שם מובא המעשה שפעם
כל יהודי צריך לנהוג ,וכל זה בכלל הציווי ד”והלכת בדרכיו” מה הוא רחום אף אתה רחום והוא מעיקר הדין ולא מפני השלמה.
אחת ר”מ האריך בדרשתו בליל שבת ,ואשה אחת
וכו’ ,וכהנהגתו של הקב”ה שמיד כאשר נפלו פניו של קין פנה אליו ושאלו למה חרה לך .5יש לציין לרש”י בשבת (קיט ,ב ד”ה מהדר) חזרה מאוחר לביתה וכבר הנר כבה ,ובעלה כעס
ששׂם ליבו לצער חבירו זוכה
ולמה נפלו פניך .ומידה טובה מרובה שמי שנוהג במדה זו ָ דעונג שבת דוחה ת”ת ,יעו”ש .אכן לכאו’ איירי שם
בזה לרוב טובה. ואמר לה שלא תיכנס לביתה עד שתילך לירוק
לבטל סעודת שבת ,ולא לדחותה .ויעו’ משכ”ב בפני ר”מ יעו”ש .ובירושלמי בביצה מובא שרבי
החיד”א מחזיק ברכה (רצ ,ו) להשיג ע”ד היעב”ץ אילא אתעכב בבית המדרש בליל שבת ,וכשחזר
שת”ח העוסק בעיון בשבת מחלל השבת .ח”ו ואין לביתו כל בני הבית ישנו ולא רצה לדפוק משום
ראיה כלל מהש”ס .בעה”ק ירושלם תו’ לימים השמעת קול ,יעו”ש .ויש להוסיף שהיה פשיטא
ראשונים בישיבת הרב פרי חדש אבותנו ספרו לנו ליה להשואל ומשיב שהמעשה עם רבי אילא היה
שהיו מפלפלים בעומקא דדינא בערב.
רוממות | עמוד 2
את המצוות -מסתתמין
דבריו’ ,ובודאי שאחרי
כל המצות שעשינו בימים
מרחשון
חודש
רוממות +הזמנים להמשיך עם הקנינים
סמוך אנו נמצאים ממש
לסיום הימים הגדולים ,ימים
הנוראים ועשי”ת ,וסוכות
וארבעת המינים ,שהיום
הרב יוסף בריקמן הנוראים וימי חג הסוכות,
יש כל כך הרבה חומרות... הושענא רבה ושמחת תורה,
ובימים הללו התביעה גדולה
ועם ישראל מהדרים במצוות,
בודאי שהשטן מתערבב על
רבינו הגדול מרן ראש הישיבה ה"דרכי שמואל" זיע"א מאוד ...שהרי כל אחד
ידי זה .וגם הריקודים בשמחת השתדל להתעורר ,ובודאי
תורה ששמחים עם התורה הקדושה מערבבים את השטן, שהתעוררנו ...ואם אחרי
שבודאי מה שהכי מפריע לשטן הוא לימוד התורה הקדושה! יה
ּ ות
ֵ וָ פְ ש
ִׂ ן ש ָ ׁ חֲ רַ מְ הקודמים להרגלים חוזרים אנו שעברו הימים הגדולים
ולמרות כל זה ,השטן אינו יושב במנוחה ,אלא כמו שאמרו שלנו ,זה מראה ח”ו שכל ההתעוררות היתה ענין זמני
חז”ל (קידושין ל,ב) ש’יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום’, בלבד ,מחמת הימים והתקופה .וכמו שיש תקופות בשנה
ו’מתחדש עליו בכל יום’ ,ועל אחת כמה וכמה עכשיו שהיצר לא מוותר ...ואדרבה, של “זֶ ַרע וְ ָק ִציר וְ קֹר וָ חֹם וְ ַקיִ ץ וָ ח ֶֹרף” ,יש גם ימים שמתעוררים ויש ימים שלא...
הוא מתכנן תוכניות גדולות איך להחטיאנו בשבוע הזה שנותר עד תחילת זמן ואף שאסור לזלזל בשום התעוררות ואפילו קטנה ,אבל חס ושלום אין לזה כמעט
חורף ...וצריך להילחם בו בחכמה ובתבונה. תוכן ,אם לא שממשיכים עם ההתעוררות הזו הלאה ,לחיות עם זה כל השנה.
ובפרט עכשיו שאנו נמצאים בחודש מרחשוון ,וכמו שכתב החיד”א בשם הגדולים
תשרי.1שהשפתיים עדיין להתחזק תמיד שחודש מרחשוון הוא מלשון ‘מרחשן שפוותיה’ ,דהיינו
מרחשות את התפילות הגדולות וההתעוררות של חודש
ואחר הימים הקדושים ,נשארו לנו השבתות שהם ימים קדושים ביותר ,ועל ידי
השבתות ניתן להמשיך את כל מה שפעלנו וקיבלנו בימים הנוראים. הכנת לפי ואחד אחד וכל בודאי שכל אחד קיבל והשיג בימים הקדושים הללו,
וצריך להתעורר למעשה ממש ,לא המדרש עיקר אלא המעשה .והעיקר הוא נפשו וטהרת נפשו כך השיג .ועל כן יש חובה להמשיך את הקניינים הללו.
להתחזק בתורה שאין שיור רק התורה הזאת‘ ,כי הם חיינו ואורך ימינו’ ,לימוד ועכשיו שגם התחלנו את התורה מחדש ,אנו צריכים לשמור ולקיים אותה ולהגות
התורה בעיון ולא ברפיון ובשטחיות ,אלא בעומק ממש! ולשקוד בה יומם ולילה.
וגם בתפלה ,להתחזק מאוד בתפילה בכל הכוחות והכוונה .וגם לשמור על טהרת יום, בכל בטובו מחדש שהקב”ה שאף הבריאה, של ההתחדשות וצריך לנצל את
הנפש והנשמה .לשמור על העינים ,וכמו שכתב הטור בתחילת אורח חיים על אבל יש גם את ההתחדשות המיוחדת בכל שנה של ‘זה היום תחילת מעשיך’.
דברי בן תימא ש’הוי קל כנשר’ שיהא קל לעצום עיניו ככמו קלות הנשר ,וכך
גם מיד כשרואה דבר שאינו הגון לראות ,צריך להיות “וְ ע ֵֹצם ֵעינָ יו ֵמ ְראֹות ְּב ָרע”. מלחמת היצר
והעיקר שנתחזק למעשה ,ונזכה לעשות ולקיים באהבה ,ושיהא המשך לימים אמנם חז”ל אומרים (ר”ה טז,ב) שעל ידי התקיעת שופר בראש השנה מערבבים
הקדושים שזכינו להם. את השטן שלא יוכל להשטין עלינו ,ומפרש רש”י ‘כשישמע ישראל מחבבין
.1לא מצאנו כן בכתבי החיד”א ,אלא בספרי צדיקים אחרים ,וכגון בליקוטי הרי”מ (חודש מרחשוון) ‘מהרה”ק רבי בונים מפרשיסחא זי”ע שמעתי ,שנקרא מרחשון מלשון מרחשין בשפתיו ,אשר נשאר עוד מתשרי ששפתיו מרחשין
מאליהם’ .וכוונתו לדברי הגמרא (מגילה כז,ב) ‘אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות למה לי ,אמר רב אשי :שכל ארבע אמות תפלתו סדורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה’.
פנינים
ומיד אמר ר’ חיים לאשה שהיתה שם בביתו‘ ,נו ,הייבט
ועובדות
מרבותינו רוממות +המעשים בצערם של ישראל
טאטן זאגן“ - ’...תתחילי להגיד ”...היא התחילה להגיד את הרב יודל צ'צ'יק
הנוסח של “הטבת חלום” ,ור’ חיים בקש מהם לומר אתו פעם ספרתי לרב אהרן זצ”ל ,עובדא על אביו בעל “אבן
יחד את הנוסח של ה”הטבת חלום” ...אחר כך ר’ חיים בירך ישראל” זצ”ל .הוא מאד התרגש לשמוע את הסיפור וכעת
אותה שלא תדאג ,כי לא יאונה לה כל רע ,ויהיה לה רק טוב. הספד הגאון רבי שמואל צ'צ'יק שליט"א ואספר זאת גם כאן .היה זה בילדותי ,היה מוכר עופות
בסמיכות לביתנו ,ופעם בערב פסח מסר אותו מוכר בידי
אחרי שהלכה האשה לדרכה ,הרגיש ר’ חיים כי ר’ ראובן
מתמיה על פשר הדבר ,פנה אליו ואמר לו‘ :שלום עליכם ר’ (ח"א) זצוק"ל אהרן פישר רבי הגדול הגאון על ריאות של כעשרים עופות ,על מנת לשאול את הרב פישר
אודות כשרותן ,ובקש ממני שלא אומר לרב כי הוא שלח
ראובן ,וואס מאכט איהר ר’ ראובן?-[ ’...איך אתם מרגישים
ר’ ראובן?] .אחר כך אמר לו‘ :כאשר הייתי ראש ישיבה
זיע"א " אבן ישראל
" בעל הראב"ד מרן בן אותי .הלכתי בתמימות אל הרב פישר זצ”ל ,והנחתי לפניו
בוואלזי’ן ,העבודת ה’ שלי היתה לתרץ רמב”ם ‘מוקשה’ ,כיום את כל הריאות שיבדוק אותן .היה לו קש מיוחד ,שבזה היה
אשר הנני מכהן כרב בבריסק ,העבודת ה’ שלי היא ,ליישב מנפח את הריאות ובודק .והנה לוקח הרב פישר ריאה אחת
.2
אשה “מוקשית”-[ ’...היינו‘ ,קשת-רוח’] ומנפח ומניח אותה בצד ,וכמעשהו בראשונה כך מעשהו בשנייה ובשלישית .לאחר השלישית,
גם הגאון הקדוש כ”ק מרן רבנו יואל זצללה”ה מסאטמאר ,אמר ופעל עם היסוד הזה .כאשר החל להתאנח ‘כזה היזק’ ...וכך גם מנפח את הרביעי וממשיך להתאנח בקול גדול ‘ -כזה
הגאון הקדוש מסטמאר זצ”ל נפטר ,שמעתי מאבי אודות מדת ה’אהבת ישראל’ אשר היתה בו. היזק’ ...וכן בכל הריאות ...אני לא מצאתי שם את ידיי ואת רגליי ,מרוב שהיה ניכר על פניו
וסיפר אבי ,כי פעם בערב פסח [שנת תש”י או תשי”א] היה מחסור בתפוחי אדמה .קרא הרבי צער גדול .לבסוף עשה שתי ערימות ,אחד בצד ימין והשני בצד שמאל ,בכל ערימה היו כעשר
מסאטמאר לנגיד ר’ ישראל זופניק לפעול בעניין ,ואכן מצאו ,כי מקפריסין יש תקוה ,להביא ריאות ואמר לי ,על צד אחד תגיד לאבא שאת אלו אי אפשר בכלל לאכול [ולא אמר ‘טרף’ ...
תפוחי אדמה לארץ ישראל בכסף מלא ,אמנם המשלוח יגיע לירושלים ממש בימים הסמוכים וכמבואר כאן בגליון .]1ועל הערימה השניה הוא נתן ‘קרעכץ’-[ ...אנחת כאב] ואמר‘ :אלו?! נו...
לחג הפסח .ואכן ,המשלוח תפוחי אדמה הגיע לחנות ‘משביר לצרכן’ ,וחילקו לכל דיכפין והיה נו ’...כאומר ,אם לא יאכל אותם -יותר טוב ...חזרתי למוכר ומסרתי לו את התשובה ואמר,
מזה קידוש ה’ גדול -מהמראה הנפלא של מדת החסד אשר פעל האדמו”ר מסאטמאר ,על שימכור הכל לגוי .אני הלכתי הביתה וספרתי לאבי את כל אשר אירע ,כדי שיֵ דע על מה
ידי ר’ ישראל זופניק ,כאשר נראו כל כך הרבה יהודים -חשובים ופשוטי עם -איך שחוזרים מדובר ...שאם הוא יפגוש את הרב פישר ויתחיל לשוחח אתו על הענין ,שיידע במה המדובר.
מהחנות עם ‘תפוחי אדמה’ עבור ימי החג הבעל”ט. ובאמת אבי נהנה מזה שאמרתי לו את העניין .על כל פנים ,למדנו מהסיפור הזה ,מה הוא
אבל ,אחרי כל ההתרגשות הזאת ,ברצוני לומר ,כי באמת החלוקה של התפוחי אדמה בערב להשתתף בצערן של ישראל ...צער של ההפסד ממון ,וכשספרתי את זה לרב [-רבי אהרן] זצ”ל
פסח ,באה כתוצאה מהעבודת ה’ של אותם ה’לומדים’ ...אותם ה’גפנים’ - ...המתמידים מהדור הוא מאד התרגש.
הקודם .כמו שאומר ה’חפץ חיים’[ ,בספר “שם עולם” חלק א’ פרק ט’ בהגה”ה]‘ ,הצדיקים
סובלים עניות בעולם הזה והעולם ניזון בזכותם[ ,כמו שמצינו אצל רבי חנינא בן דוסא [ברכות
תורה וחסד
י”ז ,ב’] ,שיצתה בת קול ,כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ,וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב סיפר לי הגה”צ רבי רפאל בן מרן הגרי”ד סאלאווייצ’יק זצ”ל ,כי כאשר מרן הגאון רבי ראובן
שבת לערב שבת] – חושב להם השם יתברך זה לחסד גדול ,שהם מתחסדים עם העולם ונמצא גרוזובסקי זצ”ל הגיע לראשונה לרבנו חיים בריסק’ער ,ר’ חיים לא נתן לו אפילו “שלום עליכם”,
אלא מיד אמר לו‘ :קומט אריין ר’ ראובן ’...והכניס אותו לביתו וכבר ישב שם יהודי נוסף .תיכף
מוריד הגשם ואתא מיטרא’ וכו’ ,ע”כ .עוד הראוני ,שכתב ה”חובות הלבבות” מיוחד ,התעניין בשלומו וכו’ ,אחר כך אמר רבנו חיים לרבי ראובן[ ,אני .1אבי זצ”ל אמר לי פעם ,כי שם לב -לזה שהרב פישר אינו משתמש
בשער “אהבת ה’” [פרק ז’] ,זה לשונו‘ :אבל מנהגי אוהבי ה’ יתברך רבים כותב בתרגום]‘ ,תשמעו היטב מה שאני אומר לכם ,כשהייתי ר’’מ בוואלז’ין, במילה ‘טרף’ ,אלא הוא בוחר להתבטא ,כי ‘ריאה זו לא בסדר’‘ ...אין לאכלו’...
מספור ,אך אזכור מהם מה שיזדמן לי וכו’ ובזכותם מסתלקים היסורים ה’עבודת השם’ שלי היתה ,ליישב רמב’’ם מוקשה ,ועכשיו כרבה של בריסק, אבל אין אצלו המילה ‘טרף’ ,וכך גם אני הבחנתי באותו מעמד ,את מה
ויורדים הגשמים ובזכותם ישוקה האדם והבהמה’ ,וכו’ עכ”ל. ה’עבודת השם’ שלי היא ליישב אשה ‘קשת-רוח’’’-[ ...ליישב אשה יהודית – ששמעתי מאבא ז”ל.
וראה מה שכתב רבנו אלחנן וסרמן הי”ד ,זצוק”ל זיע”א ,זה לשונו‘ :פאה מוקשית’’’‘ - ...פאר ענטפערן ,א שווערע אידינ’ע ,]’’...ע’’כ דבריו הקדושים .2הואיל וסיפור זה נערך מתוך הקלטה ‘מפיו’ של הגר”ש שליט”א ,ומצאנו
פ”א משנה א’“ :אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה” .והטעם משום והנוראים של רבנו חיים הלוי זצ’’ל. שסיפור זה מובא במקום אחר [תחת הכותרת‘ :תורת חיים’] ‘מפי כתבו’ ,אשר
דהוי טוב לשמים ולבריות [-פי’ המשניות להרמב”ם] ,ובזה נאמר “כי פרי כאשר ספרתי בשעתו את הסיפור הזה לפאר מעלת כבוד מרן הגאון רבי כתב בעצמו -עם כל ההתרגשות שבדברים ,לכן ראינו לנכון להעתיק כאן את
מעלליהם יאכלו” (ישעי’ ג’ ,י’) ,דחשיב במתניתין גם תלמוד תורה ,ומה טוב חיים קרייזווירט זצ’’ל ,בביתו של דודי הרה’’צ עמוד החסד רבי מיכל גוטפרב לשונו ,לתוספת תועלת מהסיפור ,כשיוצא ‘מפי כתבו’ שליט”א ,בכל רגשות
לבריות יש בזה ,יותר מכל המצוות שבין אדם למקום? ואפשר לומר לפי זצ’’ל ,כל כך התרגש רבי חיים קרייזווירט זצ’’ל מהסיפור ,ושאל אותי ,ממי שלהבת אש קודש ,זה לשונו‘ :סיפר לי הגה’’צ רבי רפאל הלוי שליט’’א ,בן מרן
מ”ש בס’ נפש החיים דכמו שתחילת בריאת העולם היתה בשביל התורה שמעתי הסיפור הקדוש והנפלא הזה? ואהא השבתי לו ,ששמעתיו מרבי הגרי’’ד סאלאווייציק זצ’’ל ,כדלהלן :שכבוד מרן הגאון רבי ראובן גרוזובסקי
וכו’ כמו כן קיום הבריאה בכל רגע תלוי בתלמוד תורה ,ואילו היה נפסק רגע רפאל הלוי הנ’’ל ,ואמר לי ‘’זייער גוט’’ [-טוב מאוד]“ ...אני כבר אדרוש ממנו, זצ’’ל ,כשבא בפעם הראשונה אצל מרן רשכבה’’ג רבנו חיים הלוי זצ’’ל,
אחד לימוד התורה בכל העולם ח”ו ,תיכף תתבטל כל המציאות ונמצא שכל שיספר לי זאת שנית ,עם כל הדיוק הבריסקאי – כי זה סיפור קדוש ונפלא כשכיהן כרבה של בריסק ,מיד כשראהו רבנו חיים הלוי -את כבוד מרן הגאון
הלומד תורה יש לו חלק בקיום כל הבריאה כולה ,ואין לך טוב ומטיב לבריות עבורי ”...עכת’’ד ’...ע”כ. רבי ראובן ,לא האריך אתו בשום דיבור ,אפילו לא ‘שלום עליכם’ וכו’ ,אלא
יותר מזה’ ,עכ”ל‘( .קובץ מאמרים’ עמוד מ”ב .בחדש ח”א עמוד מ”ד .ומקורו .3וממשיך שם ה”חפץ חיים” ,זה לשונו‘ :וזהו שאמר הכתוב [משלי מיד הכניסו בחדרו ,והורה לו לשבת .תוך כדי כניסתו של רבי ראובן ,קרא רבנו
מ”דוגמאות לביאורי אגדות ע”ד הפשט” שבסוף ספר “קובץ הערות” סימן ז’, ח’ ,כ”א]“ :ואוצרותיהם אמלא” ,היינו משום שעל פי הרוב אותם האנשים חיים לאשה אחת ,מהחדר הסמוך ,כשהוא נותן לה סידור בידה ,ואומר לה
ו’-ז’ .ובהשמטות שבסוף הספר). שדבוקים תמיד לתורת השם הם דחוקים במצבם מאד ואינם יכולים לקיים בכל הלב -ה’מלא רחמים’ ,של רבנו חיים‘ - ,נו ,אמרי את הנוסח של ה”הטבת
וכתב מרנא ה’חזון איש’ זיע”א ,זה לשונו‘ :רב שלומים! שמחתי לקראת מדת הצדקה והחסד ,והם דואגים על ענין זה ,וגילה לנו הכתוב שלבסוף ימלא חלום” ...ורבנו חיים ,מרן רבי ראובן ואיש אחד שהיה בחדרו כבר טרם בואו
דבריך ,ואשרי חלקך ,חזק ואמץ ,ובימים האלו המתחזק בלימוד התורה הוא אוצרותיהם ולא יהיו חסרים כל טוב מכל שכרי המצוות’ עכ”ל‘( .שם עולם’, של ר’ ראובן ,השיבו לה את הנוסח של ‘הטבת חלום’ כאמור בסידור ,עד תומו.
עושה חסד עם כל ישראל להוסיף זכות מגן ומחסה’ ,עכ”ל‘( .קובץ אגרות’ ח”א פ”ט בהגה”ה) אחר כך בירך רבנו חיים את האשה ,והרגיע את רוחה ,באמרו לה שאין לה
‘ -חזון איש’ א’ ,ס”ג) .ובמקום אחר כתב ,זה לשונו‘ :צריך להתחזק בלימוד וא.ה .הראוני מה דאיתא ב”תנא דבי אליהו” [“אליהו רבא” פרק י”ח], לחשוש מהחלום ,כי הכל על מקומו בא בשלום...
התורה בשביל להרבות זכויות לכלל ולפרט ,וזה טוב מתענית וכיו”ב’ ,עכ”ל. זה לשונו“ :כיוון שלומד את התורה ,הרי זה מביא טובה לעולם ויכול הוא רבנו חיים הרגיש ,על מרן רבי ראובן זצ’’ל ,שהוא מלא פליאה‘ ,וולאז’ינער
(‘קובץ אגרות’ ‘ -חזון איש’ א’ ,רי”א) לבקש רחמים ולהתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ויפקפק [-פותח] את הרקיע ראש ישיבה?!’‘ ...בריסקע’ר רב’?!‘ ...עדיין לא הספיק אפילו רק להתייחס אלי
.4בעקבות הזכרת שמו ושמועתו של הגאון הצדיק רבי בן ציון דיוויס זצ”ל, [-בתפילתו] ויביא מטר לעולם” וכו’ ,ע”כ .ואיתא בבבא מציעא [פ”ה ,ב’]‘ ,גזר כאורח וכו’ ,וכולו מסור ל’הטיב חלום’ של אשה אחת ...ולכן אחר שהאשה
הוספנו כאן דברים שכתב בעל המאמר ,הגר”ש צ’צ’יק רבי תעניתא ,אחתינהו לר’ חייא ובניו ,אמר משיב הרוח ונשבה זיקא אמר הלכה לדרכה ,נתן לו רבנו חיים ,לרבי ראובן ‘שלום עליכם’ - ...במאור פנים
המשך בעמוד 4
רוממות | עמוד 3
חמיו היה מופלג במידת החסד ,משכיל אל דל ,נתן נפשו
להטיב לבריות ,לתמוך בסתר בעניים בני טובים ,ולהרנין לב
(ועד כ"ה)
עמוד החסד
רוממות +החסדים עם ישראל גומלי חסדים הם ,כי הקב”ה ,אבינו ,נפח בנו
ממידותיו הטובות ,ומשום כך אנו מצווים ‘מה הוא רחום אף
אלמנות ,והיה להוט אחרי מעשי חסד .ביתו היה מלון אורחים הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א אתה היה רחום ,מה הוא חנון אף אתה היה חנון’ .מידת החסד
לרבים שסעדו על שולחנו ופעמים גם שבועות רבים. היא אחד משלושת עמודי העולם ,ואין מציאות קיום לעולם
עם ישראל חי את רוממות דברי הרמב”ם בהלכות מגילה (פ”ב הי”ז) :שאין שם שמחה גדולה ללא עמוד החסד .והיא לנו ירושה מאבותינו ,והיא אחד משלושת הסימנים של עם ישראל.
ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים ,שהמשמח לב האומללים האלו דומה המהר”ל כותב שחסד בא מרצונו של הנותן להטיב ללא בקשה מהמקבל ,הקב”ה ברא את העולם
לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. להטיב לפני שנברא אדם שיבקש ממנו טובה.
אברהם אבינו ביקש והתחנן לפני האורחים – “אל נא תעבור מעל עבדך” ,הוא השתחווה לפניהם
והראה לאורחים שהם עושים לו טובה יותר ממה שהוא עושה להם .הנהגה זו מלבד שהיא האמת חסד חפצתי ולא זבח
שהרי לימדונו חז”ל שיותר ממה שבעל הבית עושה עם העני ,העני עושה עם בעל הבית ,היא גם הנה הקרבנות חשובות וחביבות מאוד לפני הקב”ה וכל העולם עומד עליהם ותלוי בהם ,ולימדנו
נותנת לאורחים הרגשה נפלאה ,ומורידה את אי הנעימות שמתלווה לקבלת החסד. אבינו בוראנו ,למה במיוחד הוא מצפה מאיתנו - ,הוא יתברך חפץ בצדקה ובחסד יותר מהקרבנות,
הוא חיזר אחר האורחים והיה רגיל להראות להם את שמחתו ולומר להם ‘לא אני עושה עמכם כך דורשת הגמ’ במסכת סוכה (מט ,ב) על מעלת הצדקה :אמר רבי אלעזר :גדול העושה צדקה
טובה אלא אתם איתי ,עשו אתי חסד וסעדו מפתי ,לחמו בלחמי ועלו לישון על ערש יצועי .והוא יותר מכל הקורבנות ,שנאמר ‘עשה צדקה ומשפט נבחר לה’ מזבח’ .החסד חביב לפניו יותר מן
נהג כאברהם אבינו ,עומד על גביהם בכבודו ובעצמו ,מגיש אוכל ושתיה ודואג להם למנוחה. הקרבנות כמבואר בילקוט‘ :כי חסד חפצתי ולא זבח’ -אמר הקב”ה חביב עלי חסד שאתם גומלים
זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני ,אלף עולות יעלה שלמה ,וכה”א‘ ,זאת התורה לעולה
באחד הפעמים שראו שכניו שאחד האורחים ,נעמה לו האכסניה בביתו ,והאריך לשבת בביתו למנחה’ ,זאת התורה לא עולה ולא מנחה .היינו שהתורה הק’ חשובה לפני ה’ יותר מעולה ומנחה.
כמה שבועות והם העירו לו שהוא עבר את הגבול ...קצת יותר מדי ...שהגיע שמועה זו אל ר’ התורה תחילתה גמ”ח וסופה גמ”ח ,כותב מרן הח”ח שלמדים אנו שכל השורש והמהות של התורה
אשר זאב ,הוא נחפז לבית המדרש ומחה בהם נמרצות ,למה אתם מתערבים בעסקים שלי... היא חסד ,כל התורה כולה היא הטבה לאדם ,הבורא יתברך ברא את את העולם להטיב הטבה
משקיע וגונז אוצרות אצל הקב”ה מרובה לנצח נצחים ,מידת החסד היא הליכה בדרכי הקב”ה ,שכל הבריאה מושתתת על מידת
החסד ‘עולם חסד יבנה’ ,וככל שאנו שומרים יותר את מצוות התורה כך נזכה יותר לחסדו של
סיפורו בני משפחתו של יהודי ירא שמיים שעסק לפרנסתו בחנות לממכר מוצרי צריכה .ה’ הבורא לנצח נצחים.
יתברך שלח את ברכתו והחנות היתה צינור לפרנסה טובה וברווח .כל ההכנסות שהיו יותר
מחיי הצניעות שחיו הוא ובני משפחתו ,הוא חילק לצדקה ליחידים ולמוסדות .כשנשאל ע”י בני הנוהג בחסד ,הקב”ה נוהג עימו בחסד מרובה
משפחתו האם הוא אינו מחויב בחובת השתדלות לחסוך כדי להשיא את ילדיו ,רגיל היה להשיב מו”ר הגאון המופלא רבי אברהם דב אויערבאך זצ”ל סיפר שחמיו רבה של טבריה הגאון רבי אשר
להם שהוא עושה את העסקה הטובה ביותר ,הוא זוכה במצוות צדקה מרובות ,וגם משקיע זאב ורנר זצ”ל נפטר זמן קצר אחר חתונתו ,ונשארו בביתו חמישה יתומים ,הוא לקח על עצמו
במקום הטוב ביותר ,הוא גונז אוצרות אצל הקב”ה והוא סמוך ובטוח שבעת שיצטרך ,אין נאמן את ההתחייבות בכל חמשת השידוכים ,ואף שהיה אברך צעיר ולא היה לו כל מושג מהיכן ישיג
כמו השותף השלישי שיתן את חלקו. זאת .מכיוון שחמיו היה איש חסד וצדקה במלוא מובן המילה ,ומפורסם במעשי החסד והצדקה
כשהגיע עת דודים ובתו הראשונה התארסה למז”ט ,הוא התחייב כמקובל בין בני קהילתו ,על שלו ,אוצרות החסד והרחמים היו גנוזים בחביוני ליבו .היה לו ביטחון מלא שהקב”ה ינהג עם
סמך בטחונו בה’ יתברך שאצלו הוא השקיע ,שיתן לו את הנצרך לו .לאחר האירוסין הוא נסע יתומיו במידת חסד מיוחדת ,וישלח את ברכתו ,שהרי חוק הוא חקק ,שהוא מנהיג את עולמו
אל הכותל המערבי והתפלל לבורא עולם שיסייע בידו לשלם את מה שהוא התחייב לנישואי מידה כנגד מידה ,ועל ידי שאנו אוחזים במידת החסד ,זוכים אנו שפותח הבורא יתברך שערים
בתו ,הוא חזר לביתו סמוך ובטוח שה’ שמע את תפילתו .ואכן באותה תקופה הוא ראה ברכה עליונים של חסד וברכה עלינו .וחז”ל לימדונו שמידת החסד היא המפתח של שערי החסד
מיוחדת בעסקיו .בעבר הוא השקיע סכום נכבד בסחורה שחשב שתניב רווחים גדולים ,אולם לא העליונים ,לקבל את ברכת ה’ ואת השגחתו המיוחדת.
היה כל ביקוש לסחורה זו ,והיא שהתה במחסן זמן רב כאבן שאין לה הופכים .והנה הגיע מארגן הוא סיפר שני מעשי השגחה מופלאים .לאחר שהשתדך אחד מבני המשפחה ,הגיעה אשה
של אירועים גדולים וביקש לרכוש אצלו מתנות מזכרת למשתתפי דינר גדול ,הוא הציע את מארה”ב לבקר בארץ ,ושהתה במלון הולילנד ,היא התקשרה לטבריה לברר מה שלום משפחת
המוצר הנ”ל ,שמצא חן בעיניו וביקש לרכוש מוצרים נוספים שיתאימו למתנה מכובדת ,ונכנס הרב ורנר ,שכבר כמה שנים לא שמעה מהם ,והשיבו לה שהיא מוזמנת לבוא לשמחת אירוסין
לו ממכירה זו הכנסה גדולה ששילמה את התשלום הראשון של ההתחייבות .הלקוח החדש של אחד מבני המשפחה שתהיה למחרת בירושלים ,ושם תוכל לפגוש את כל בני משפחתו.
המשיך לרכוש ממנו סחורה מרובה גם לאירועים נוספים שהוא עסק בהם ,והשותף השלישי הקשר של אשה זו לחמיו היה ,שלאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נאלץ לברוח מאימת
שלח לו הכנסה נוספת מכובדת יותר מההכנסות הקבועות שלו והוא את שילם את ההתחייבות הטורקים לאלכסנדריה שבמצרים ,ומכמה סיבות הוא לא יכל להישאר שם ,והפליג לארצות
שלקח על עצמו. הברית ,והתמנה שם לרב בקהילה בפרובינדס שברוד איילנד .ובאהבת החסד שבערה בו הוא
ב”ה הגיע עת דודים של הבת השניה ,וגם שם הוא התחייב כמקובל בין בני קהילתו ,וכבראשונה הקים ארגון ‘עזרת נשים’ ועודד נשים לאסוף כספים עבור עניי ארץ ישראל .ואשה זו היתה אחת
הוא נסע למקום שלא זזה ממנו השכינה ,לכותל המערבי ,וביקש מבורא עולם שיסייע בידו הנשים שבזכות דבריו הקימה משרד לאסוף כספים כפי בקשתו.
לשלם את התחייבותו ,ובמחשבה שראוי שתשמע תפילתו ,שהרי הוא השקיע אצלו את כל בשמחת הארוסין היא שאלה את הגאון רבי אברהם דב ,לאיזה סכום הוא נצרך לשידוך זה,
השקעותיו .מתקרב זמן התשלום ועדיין לא הגיע ישועה .הוא עשה עם עצמו חשבון נפש, וכתבה במקום שיק על כל הסכום הנצרך.
והתבונן שבעומק ליבו הוא בא בתביעה אל אביו שבשמים ,ולא זו הדרך ,שהרי הקב”ה לא חייב עוד סיפר שחמיו היה דיין בתקופת השלטון האנגלי ,והמדינה המשיכה להעסיק את הדיינים
לו כלום ,כל מה שהקב”ה נתן ונותן לו ,הכל הוא מתנה‘ ,מה אשיב לה’ ‘אין אנחנו מספיקים הללו ולשלם להם את שכרם ,אולם היו כמה הבדלים בין הרבנים לשופטים ,שלשופטים הם נתנו
להודות על אחת מאלף אלפי אלפים וריבי ריבוא פעמים’ .הוא נסע שוב לתפילה בשער השמיים גם את שכר הוותק על השנים שנצברו בזמן האנגלים ,ולדיינים לא נתנו זאת .ח”כ ב .מינץ ,חוקק
ושם הוא ביקש כראוי ‘כדלים וכרשים דפקנו דלתך’ שבורא עולם יעשה איתו חסד ויסייע בידו. חוק להשוואת שכרם ותנאיהם של הדיינים לשופטים ,וגם שיקבלו החזר על מה שלא נתנו להם
ושב לביתו באמונה ובביטחון. כמה שנים אחורה .הוסיף רא”ד ואמר שהחלק הזה בחוק הועיל לשניים ,לאחד הדיינים ,ולחמותו
הקב”ה שמע תפילתו ושלח לו ישועה ,חברה גדולה מחו”ל חיפשה סוחר נאמן שיפיץ מוצר חדש שקיבלה סכום נכבד ,ובזה שילמו את ההתחייבות של שידוך נוסף של עוד אחד מבני המשפחה.
בארץ ,ובחרה בו [ואף לא ביקשו ממנו להשתתף בהשקעה המרובה] וב”ה דרך מוצר חדש זה חמיו רגיל היה לומר שכל שידוך הוא קריעת ים סוף ,ולאחר קריעת ים סוף אפשר לזכות לביזת
הבורא יתברך שלח לו ברכה מרובה לשלם את כל מה שהתחייב. הים .וכך הוא זכה לראות בכל שידוך השגחת ה’ מיוחדת במינה.
פנינים
אמר ,מכיון שכאב לו על העוון הזה ,שחז”ל הקדושים מפליגים
4
בו...
ועובדות
מרבותינו רוממות +המעשים שהם מקיימים מדת החסד כמו הנדיבים הגדולים ויותר מהם’.3
כלומר כי כל אותם יהודים של פעם ,הגה”ק רבי חיים יעקב
והיה אבא ז”ל חוזר ומספר על מה שהגה”ק רבי בנציון ר’ הערש המשך מעמוד 3 קלפהולץ ,והגה”ק רבי שלמה אטיק והרב [-ה”אבן ישראל”] זצ”ל,
מיכל’ס זצ”ל לא היה מרוצה ממה שהבחורים באים לכותל, שלמדו מתוך הדחק באותם הימים ,הם אלו שהורידו את השפע
מחמת ‘ביטול תורה’ ...והיה אומר להם‘ ,ר’ יוד’ל הולצמן הולך רק מעט לכותל כי הוא פוחד וירא שהרב זופניק יהיה יכול לחלק תפוחי אדמה בערב פסח.
5
מביטול תורה’!...
היה אצלם מצב של פחד ממש מביטול תורה! ...הם היו חוזרים על הגמרא בחגיגה [ה’ ,ב’]‘ ,דמוע הפחד הנורא מביטול תורה ומלהפסיק באמצע הלימוד
תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה’ [ירמי’ י”ג י”ז] ,אמר רבי אלעזר שלש דמעות הללו למה, זכורני ,את גודל העבודה של אותם תלמידי חכמים -שלא להפסיק בדיבור חלילה בעת הלימוד,
אחת על מקדש ראשון ,ואחת על מקדש שני ,ואחת על ישראל שגלו ממקומן ,ואיכא דאמרי אחת הם נגשו ברגש נעלה ונשגב ללימוד התורה .הרי ‘אגרא דהספידא -דלויי’[ ,ברכות ו’ ,ב’] ,ולכן זאת
על ביטול תורה .תנו רבנן על שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהם בכל יום על שאפשר לעסוק עלינו לשנן ,איך היו נגשים אותם ענקיים ללימוד התורה הקדושה .אבי זצ”ל היה מצביע על הגאון
בתורה ואינו עוסק’ .ע”כ. רבי אפרים זלזניק ואומר לנו‘ ,תלמדו ממנו איך לומדים בלי שום הפסק של דיבורים’ .גם כאשר
זוכר אני את אבי זצ”ל ,כי בעת אשר אמר ווידוי ‘אשמנו’ וכו’ ,הוסיף והכה על לבו ‘בטלנו מן למדתי אצל הגה”צ רבי נטע פריינד אמר לי אבי‘ ,אל תוריד את עיניך מר’ נטע ,’...ופעם אמר לי,
התורה’. ‘הנני מקנא בך שאתה זוכה לראות את ר’ נטע פריינד ,אני מנוע מזה’.
בהזדמנות זאת ,הנני מרגיש כי זהו רצונו של הרב זצ”ל -שנעורר על ביטול תורה ,דבר שנחלש נקודה נוספת מצאנו אצל אותן אריות שבחבורה - ,הפחד מביטול תורה!...
“א ...פרומקייט” כמו שהזכרנו ,כהיום ,לצערנו אנו רחוקים פי כמה מזה .ישבזמננו .אז התבטאוַ , “א ...
הגאון הצדיק רבי בן ציון דייויס אמר לאבי‘ ,כהיום יש אשר חושבים שביטול תורה הוא ַ
חומר ועוון של ביטול תורה ואין מרגישים בזה ,והרב זצ”ל ,ה’גפן’ היחידי שנשאר ממאה ה’גפנים’, רּומ ַקייט” ...כלומר ,אנשים שאינם מחשיבים זאת לעבירה ,כי אם ל’פרומקייט’ בעלמא .וזאת ְפ ְ
6
היה בדרגא זו של פחד מעוון ביטול תורה ועל זה צריך לעורר בהספדו .
ספציפי z0556770189@gmail.com -
דיבר אבי זצ”ל ממילי דשמיא ,והרבה לדבר על עולם העליון! ,בעיקר בסעודה שלישית בשבת קודש עם דמדומי חמה, שליט”א אודותיו במקום אחר ,זה לשונו‘ :הגאון הצדיק רבי בן ציון דיוויס זצ”ל ,היה תלמיד חכם שדמותו מחייבת ללמוד את
התעצמו מחשבותיו הטהורות בעניני דין שמים... משנתו .השקידה ,ואהבתו לתורה בערה בו באש קודש ,אשר כל מיני היסורים השונים שפקדו אותו ,נשרפו מאש שקידתו
נחזור לקמייתא ,להימים הנוראים ימי הביקור ,בשנתו האחרונה של אבא זצ”ל .כמובן שקשה למסור דיבורים פרטיים בתורת השם תמימה .יראתו קודמת לחכמתו ,כל מסכת חייו היתה שרשרת רצופה של עליה מתמדת ביראת השם ,ומרוב
ממה שנאמר בפרטות ליחידים ,אבל העולה מן המדובר מתוכן הדברים ,להיות נזהר מאד בטבילה האמורה בשו”ע או”ח אהבתו ויראתו עינה את גופו בתעניות ובסיגופים ופרש מתענוגים ,בהקדישו את גופו לשמים ,כשבמשנה – זוהר – זהירות,
סי’ פ”ח יעו”ש ,וכן דיבר ברגש ובחום קודש ,שכל אחד ואחד ,אחרי מותו ,עומדים לפניו לעבור שתי מעברות הדין ,האחת, שמר על הפה והעינים .פרק מיוחד תופס במסכת חייו ,לימוד המוסר ,וההצנע לכת עם אלוקיו ,ואשר שני אלה השלימו את
היסורי שאול שאחר המוות ,והשניה ,דין הגיהנום .ובלהט קדשו אמר -תדעו לכם ,להנצל מיסורי שאול שאחר המות לזה קומתו הרוחנית לגבהי גבהים ,ישוטטו רבים במסכת חייו – ותרבה הדעת - .הרבה סיפורים שאבא ז’’ל סיפר ממרן הרב
טוב מאוד ,הקדושה והטהרה ,שהאדם מוליך עמו ,וליסורי הגיהנם לזה טוב מאד ,שקידת התורה ,עוד דף גמרא ,ועוד דף בענגיס זצ’’ל ,אמר לן ,שמקורם ברוך ,מידי’’נ הגה’’צ רב’’צ דייויס זצ’’ל ,שהרבה הסתופף בצלו של מרן בעל ה’’לפלגות
גמרא ,ועוד דף גמרא! ראובן’’ זצ’’ל’ ,ע”כ.
והנני מעתיק בס”ד מהרשום במקום אחר בזה”ל :סמוך לפטירתו זירז את יו”ח ,ואמר להם ,שכל אחד ואחד אחרי פטירתו .5והדפיס זאת רבנו ה”משמר הלוי” בספר “פנינים ואגרות תורת זאב” ,זה לשונו‘ :אבא ז”ל סיפר שהצדיק הקדוש רבי
צריך לעבור שתיים ,האחת ,היסורים שאחר המוות ,והשניה ,יסורי הגיהנום .וכאן התלהט באש קודש! כדי לעבור היסורים בן ציון ר’ הירש מיכל’ס זצוק”ל לא הי’ מרוצה מזה שבאים לכותל -מאי משמע -ביטול תורה! והי’ אומר להם :רבי יהודה
הקשים והמרים שאחר המוות ,לזה יועיל קדושה וטהרה ,עם שמירת קדושת היסוד ,יכולים לעבור את היסורים שאחר המוות. הולצמן גייט זייער ווייניג צום כותל ,ער ציטערט פון ביטול תורה [רבי יהודה הולצמן ממעט מאוד מללכת לכותל ,הוא מפחד
וליסורי הגיהנום הקשים והמרים ,יועיל לימוד התורה הקדושה ,מה שיותר תרבו בשקידת התורה ,יועיל לטובה לעונשי מביטול תורה]‘( ‘ ...פנינים ואגרות תורת זאב’ -תשמ”ז ותש”ס -עמוד ל”ב אות ד’)
הגיהנום ,וכמעט אמר בזה”ל :כל דף גמרא ,כל עוד דף גמרא ,ועוד דף גמרא ,הנך מכין לך דלי מים ,ועוד דלי מים ,ועוד .6ראינו לנכון להעתיק כאן קטעים המחדדים את עוצם גדול וקדושת התמדת התורה ,מתוך “מאמר התעוררות” אשר
דלי מים ,לכבות את אש הגיהנום הנורא מאוד מאוד מי יכילנו ,וכמה דליי מים צריכים להכין ,כדי לכבות את האש הנורא כתב בעל המאמר דילן הגר”ש צ’צ’יק שליט”א ,ונדפס בראש ספר “וקדשתו מכל הזמנים” [כדי להשלים את החסר ממאמר
של הגיהנום! עכת”ד מהרשום במקום אחר .ולכל זה לזכות לתורה בטהרה ,לשקידת התורה בקדושה ,צריכים תפלה! הרבה זה ,כמש”כ הנ”ל בסוף המאמר כפי שיראה הקורא הנלבב בהמשך ‘אמר שמואל’ וכו’] ,ויועיל מאד להגברת שלהבת אש
תפלה! הן תפילה על עצמו והן תפילה על אחרים ...ויהיו נא אמרנו לרצון לפני אדון כל ,א”ס כי”ר! ,עכ”ל. קדש של התמדת ושקידת התורה ,זה לשונו...‘ :הסבא אבי אבא [-ה”ה הרבני ר’ אברהם חיים צ’צ’יק] זצ”ל ,נפטר י”ב אייר
תשל”ט ,ואבי זצ”ל נפטר כעבור שנה ושלשה חדשים י”ג מנחם אב תש”ם .משך שנת ימי האבלות על הסבא זצ”ל ,רבות
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 4
