gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: בראשית (2026-10-05)

אור החיים · Ohr Hachaim — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫שמַ יִ ם ְו ֵאת הָ ָא ֶרץ‪ְ :‬והָ ָא ֶרץ‬ ‫אשית ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים ֵאת הַ ּ ׁ ָ‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫הום ְורוּחַ אֱ ל ִֹהים‬ ‫ֹש ְך ַעל ּ ְפנֵי ְת ֹ‬ ‫הָ יְ ָתה תֹה ּו וָ בֹה ּו ְוח ׁ ֶ‬ ‫אור וַ יְ ִהי‬ ‫ְמ ַרחֶ פֶ ת ַעל ּ ְפנֵי הַ ּ ָמיִ ם‪ :‬וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים יְ ִהי ֹ‬ ‫פתיחת דברי רבינו לפירושו לתורה‬ ‫בעזר יוצר אורה‪ .‬אבאר פירוש התורה‪ .‬ליחד שמו הנורא‪.‬‬ ‫טוב וַ ַ ּי ְב ֵ ּדל אֱ ל ִֹהים ּ ֵבין‬ ‫אור ִּכי ֹ‬ ‫אור‪ :‬וַ ַ ּי ְרא אֱ ל ִֹהים ֶאת הָ ֹ‬‫ֹ‬ ‫אשר עשאני מראשית‪ .‬ויעצני וקראני ראשית‪ .‬לעסוק בנועם‬ ‫ֹש ְך‬ ‫אור ֹיום ְו ַלח ׁ ֶ‬ ‫ֹש ְך‪ :‬וַ ִּי ְק ָרא אֱ ל ִֹהים ָל ֹ‬ ‫אור וּבֵ ין הַ ח ׁ ֶ‬‫הָ ֹ‬ ‫ראשית‪ .‬אתחיל לבאר ספר בראשית‪ :‬נפתחו השמים ואראה‬ ‫אחָ ד‪) :‬בראשית א‪ ,‬א‪-‬ה(‬ ‫ָק ָרא לָיְ לָה וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום ֶ‬ ‫מראות אלהים‪ ,‬בורא קצות הארץ‪ ,‬ואתבונן במה שהורשיתי‬ ‫להתבונן בפתח דברי קדוש‪ ,‬והעירותי ממזרחה של תורה‪:‬‬ ‫כל העולם לא נברא אלא בשביל התורה ועמליה‬ ‫אין הקדוש ברוך הוא מעלים גדולותיו בשביל השוטים‬ ‫ה ודרך רמז‪ ,‬רבותינו ז"ל דרשו )ב"ר א א( תיבת בראשית‬ ‫אשית ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים וגו' )א‪ ,‬א(‪ .‬ואל יקשה בעיניך למה‬ ‫ְּב ֵר ִׁ‬ ‫שיכוין ברוך הוא לומר 'בשביל תורה שנקראת ראשית'‪ ,‬ופירוש‬ ‫כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך זה‪ ,‬ולא כתבה בפירוש 'ברא‬ ‫בי"ת של בראשית היא בי"ת הסיבה‪ ,‬ומעתה מי שזכה בתורה‬ ‫ה' המים והעפר והאש והרוח'‪ ,‬שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב‪.‬‬ ‫זכה בכל העולם‪ ,‬ומי שלא זכה בתורה אין לו ליהנות מן העולם‬ ‫דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר‪ ,‬וחפץ ה' להודיע כח‬ ‫עד מדרך כף רגל‪ ,‬זולת אם ישמש הכשר עמליה‪ .‬וגם אמרו )ויק"ר‬ ‫מעשיו לעמו והודיענו סדר הבריאה ואופנה‪ ,‬וכי הוא האל‬ ‫אשית‬‫לו ד( 'בשביל ישראל שנקראו ראשית דכתיב )ירמיה ב ג( רֵ ִ ׁ‬ ‫הגבור הנאזר בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה‪ ,‬וחפץ‬ ‫ה' להודיע לידידיו כח מעשיו‪ ,‬ולא ימנע טוב זה בשביל‬ ‫ְּתבוּאָ תֹה'‪ ,‬ואין מאמרם זה מכחיש הראשון‪ ,‬כי טעם עצמו שנקראו‬ ‫השוטים הטועים‪:‬‬ ‫ישראל ראשית‪ ,‬הוא לצד קבלתם התורה‪ ,‬ובזה נבדלו לשם ולתהלה‬ ‫השמש והירח היו צריכים שניהם לשמש ביום‬ ‫מהעמים‪ .‬וגם אמרו )ב"ר יב ט( בשביל אברהם ובשביל יעקב )ויק"ר‬ ‫לְ הַ ְבדִּ יל ּ ֵבין הַ י ֹּום וּבֵ ין הַ ּלָיְ לָה )א‪ ,‬יד(‪ .‬עוד נראה בהעיר עוד‪,‬‬ ‫ֲשר ָׁשמַ ע אַ בְ רָ הָ ם וגו' )להלן כו‬ ‫שם(‪ ,‬והכל הולך לטעם הראשון ֵע ֶקב א ׁ ֶ‬ ‫אומרו להבדיל בין היום ובין הלילה‪ ,‬אם המאורות שוים הם‪,‬‬ ‫ה(‪ .‬גם אמרו )זוהר הקדמה יא‪ (:‬בשביל יראה שנקראת ראשית דכתיב‬ ‫ואחד ישמש ביום ואחד ישמש בלילה‪ ,‬במה יוכר לילה מיום‪,‬‬ ‫אשית חָ כְ ָמה יִרְ אַ ת ְי ָי‪ ,‬כי הוא זה גם כן יסוד התורה‬ ‫)תהלים קיא י( רֵ ִ ׁ‬ ‫כיון שלילה כיום יאיר‪:‬‬ ‫כי 'אם אין חכמה אין יראה' )אבות פ"ג מי"ז(‪ ,‬ואם אין יראת ה' אין‬ ‫בשבת משתלשל השפע לששת הימים‬ ‫תורה )ראה שבת לא‪ (:‬כי הוא אוצר נחמד לתורה‪:‬‬ ‫וַ יְ בָ ֶר ְך אֱ לֹ ִהים ֶאת ֹיום הַ ּ ְׁש ִב ִ‬ ‫יעי וגו' )ב‪ ,‬ג(‪ .‬ולמה שפירש‬ ‫בזוהר )ח"ב פח‪ (:‬כי ביום השבת משתלשל השפע של כל ששת‬ ‫[‬ ‫ימי המעשה‪ ,‬יכוין על זה אומרו ויברך‪ ,‬כי בו צוה ה' את הברכה‬ ‫יראת הרוממות ע"י ההתבוננות במעשה שמים‬ ‫לחיות העולמות‪:‬‬ ‫עוד תתפרש בי"ת של בראשית על דרך אומרם ז"ל )הקדמת‬ ‫ז‬ ‫גן העדן לא נברא אלא לאדם שלא פגם‬ ‫תקו"ז ה‪ (:‬כי שני אופני יראת ה' הם‪ ,‬האחת היא יראת העונש‪,‬‬ ‫וַ ִּי ּ ַטע יְ יָ אֱ ל ִֹהים ַּגן ְּבעֵ ֶדן וגו' )ב‪ ,‬ח(‪ .‬לזה הודיע ה' חסדו כי‬ ‫והשניה היא יראת הרוממות‪ ,‬וזו יראה פנימית ומעולה‬ ‫הגן לאדם בראו‪ ,‬ועודנו עומד לאדם הידיד לקונו‪ ,‬ואין לשום‬ ‫נברא חלק בגן זולת אדם אשר לא פגם דיוקנו וצלמו‪:‬‬ ‫מהראשונה‪ .‬והוא שרמז באות בי"ת ראשית‪ ,‬כי שתי יראות הכין‬ ‫ה' לקיום העולם‪ ,‬ורמז אופן שניהם‪ ,‬הראשונה רמזה בתיבת‬ ‫[‬ ‫אלהים‪ ,‬כי היא יראת הדין בקומו למשפט‪ ,‬והשניה רמזה באומרו‬ ‫כל שמותיו של הקב"ה מכוונים לטובה ולחסד‬ ‫את השמים ואת הארץ‪ ,‬והוא על דרך אומרו )תהלים ח ד( ִ ּכי‬ ‫אֶ רְ אֶ ה ָׁשמֶ ָ‬ ‫יך וגו'‪ ,‬ואמרו ז"ל )זהר ח"א א‪ (:‬כי יראת הרוממות תכנס‬ ‫י עוד תתפרש על דרך מה שאמר הכתוב )מלכים א יח( ְי ָי הוּא‬ ‫הָ ֱאל ִֹהים‪ ,‬והכוונה היא שהגם ששם אלהים יתייחס אל הדין‪ ,‬אף‬ ‫בלב משכיל‪ ,‬בהביטו בהתבוננות במעשה שמים וארץ מה גדלו‬ ‫על פי כן רחמים הוא‪ ,‬וכל שמותיו של הקדוש ברוך הוא לטובה‬ ‫מעשי ה'‪ ,‬תתלהב הנפש וירא מגדולתו יתברך שמו‪:‬‬ ‫יכוונו יחד להטיב ולהתחסד‪ ,‬אלא דלצד מעשה האחרונים יצא‬ ‫[‬ ‫הדין ליסר למי שראוי ליסר‪ ,‬וזולת זה גם שם אלקים מדתו‬ ‫מעלות הירא שמים‬ ‫להטיב‪ .‬והוא אומרו בראשית ברא אלהים‪ ,‬כי שם אלהים‬ ‫ח עוד ירמוז בראשית על דרך אומרו )ישעי' לג ו( יִרְ אַ ת ְי ָי ִהיא‬ ‫הטיב וברא עולם לחון ולרחם ולהטיב לשוכני שמים וארץ‪ ,‬ואין‬ ‫אוֹ צָרוֹ ‪ ,‬הכונה היא כי מי שיש בו יראת ה' היא אוצר לתקות‬ ‫לך רחמים גדולים מזה‪ ,‬והוא שאמר הכתוב )בראשית כז כח( וְ י ּ ִֶתן לְ ָך‬ ‫הלבבות‪ ,‬שהוא דביקות אורו יתברך בנפש אדם כאומרו )דברים ד ד(‬ ‫הָ ֱאל ִֹהים‪ ,‬הרי שגם שם אלהים יטיב לטובים בתורת מתנת חנם‪,‬‬ ‫וְ אַ ּ ֶתם הַ ְ ּדבֵ ִקים וגו'‪ ,‬וכל מי שיש בו יראת שמים הוא משכן‬ ‫אלא שעושי רשעה יסובבו לעשות להם אלהים מוסר‪ ,‬ולעתיד‬ ‫השכינה כאומרו )תהלים עח ס( אֹהֶ ל ִ ׁש ֵּכן ָ ּבאָ דָם‪ .‬והוא שרמז בתיבת‬ ‫לבא המקווה כן י ְִהיֶה ְי ָי אֶ חָ ד ו ְ ּׁשמוֹ אֶ חָ ד )זכרי' יד ט(‪:‬‬ ‫בראשית על זה הדרך‪ ,‬בי"ת‪ ,‬פירוש בית מושב אלהים היא‬ ‫[‬ ‫היראה הרמוזה בתיבת ראשית‪ ,‬ברא ה' והכין פעלו‪:‬‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫'צדיא ורקניא'‪ ,‬וחשך שהוא יצר הרע הנקרא בדברי קדשם )זהר‬ ‫עיקר השכר הוא בעוה"ב‪ ,‬ואם מותיר מקבל גם בעוה"ז‬ ‫ח"א סג‪' (.‬דמחשיך אנפי דְ ְ ּברִ יָיתָ א'‪ ,‬על פני תהום יקרא להגוף‬ ‫טו עוד ירמוז כי להיות שיש שני עולמות ‪ -‬עולם הזה ועולם‬ ‫תהום להיותו כתהום בולע תמיד‪ ,‬ומצד היצר שהוא החשך ורוח‬ ‫הבא‪ ,‬והאדם על ידי התעסקו בתורה ובמעשים טובים ישיג‬ ‫אלהים הנתנת בו מרחפת על פני המים‪ ,‬כי לא מצאה הרוח‬ ‫הטוב והחיים‪ ,‬כאן הודיענו הכתוב כי לא ישלם לצדיקים שכר‬ ‫מנוח לכף רגלה‪ ,‬כי היצר גירשה והורמה ממקום הנחתה‪ ,‬וישכון‬ ‫התורה והמצות בעולם הזה‪ ,‬עד אשר יכין להם אוצר הטוב שהיא‬ ‫שם החשך שהוא יצר הרע‪ ,‬ונשארת הנפש מרחפת על פני המים‬ ‫העיקר לחלק הנשמה‪ ,‬ואחר כך אם יותיר מטיבין לו גם בעולם‬ ‫הם מים הזדונים‪ ,‬שהם כוחות של הטומאה‪:‬‬ ‫הזה‪ ,‬כי יבחר ה' תחילה להכין לאדם גמול עולם העליון שהוא‬ ‫ובראותו הקדוש ברוך הוא כן ויאמר אלהים יהי אור‪,‬‬ ‫הנצחי‪ .‬והוא שרמז באומרו בראשית ברא אלהים את השמים‬ ‫שולח אל האדם עזר נגד יצרו‪ ,‬וזה יהיה בהגיעו לארבע עשרה‬ ‫שהם עולם הנשמות‪ ,‬ואחר כך ואת הארץ שהוא עולם השפל‪,‬‬ ‫שנה יופיע עליו ממעון קדשו רוח אלהין קדישין ‪ -‬נשמה קדושה‬ ‫אם העדיף בטובו‪ ,‬הא למדת שאין מטיבין לצדיקים בעולם הזה‬ ‫וטהורה‪ .‬או ירמוז אל התורה‪ ,‬כי היא האור הנערב‪ ,‬ולה יקרא‬ ‫עד אחר שיזכו בנחלתם לאור באור החיים‪:‬‬ ‫אור דכתיב )משלי ו כג( וְ תוֹ רָ ה אוֹ ר‪ .‬והמכוון אחד‪ ,‬כי בחינת הנשמות‬ ‫[‬ ‫הקדושות הם בחינת אור התורה‪ ,‬ובעל נפש הוא בעל תורה‪ .‬והוא‬ ‫מוסר שיוצא מנפש האדם ‪ -‬נשמע קולו‬ ‫אומרו ויאמר אלהים יהי אור שהיא הנשמה שאורה רב להיותה‬ ‫יז עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל )ברכות ו‪' (:‬כל מי שיש בו יראת‬ ‫חצובה מתחת כסא כבודו יתברך חלק אלוה ממעל‪ ,‬שולחה ה'‬ ‫שמים דבריו נשמעין'‪ ,‬והטעם כי הירא דבר ה' ידבר מתוך קימת‬ ‫להאיר אל האדם לבל יטבע בטיט היצר הרע‪ ,‬או גם כן למה‬ ‫נפשו‪ ,‬וכיון שכן תכיר נפש השומעת ותקבל תוכחת מוסר‪ ,‬ואם‬ ‫שאמרנו שהיא התורה המאירה לנפש אדם‪ ,‬ואז ויהי אור‪ ,‬וירא‬ ‫הדברים יצאו מהגוף אין שייכות לנפש לשמוע‪ ,‬כמו שרמזו ז"ל‬ ‫ה' את האור אשר נתן באדם כי טוב‪ ,‬שבאמצעותו ילך האדם‬ ‫במה שאמר הכתוב )דברים ו ו‪-‬ז( וְ הָ י ּו הַ ְ ּדבָ רִ ים וגו' ַעל לְ בָ בֶ ָך אז‬ ‫בדרך הטוב והישר‪:‬‬ ‫ֶיך הם התלמידים )רש"י שם(‪ .‬והוא אומרו בראשית‬ ‫וְ ִ ׁש ּנַנְ ּ ָתם לְ בָ נ ָ‬ ‫ולא תחשוב כי בהיות הנשמה באדם או על ידי עסק התורה‪,‬‬ ‫שהיא היראה כאומרם ז"ל )זוהר הקדמה יא‪ ,(:‬ברא ה' את השמים‪,‬‬ ‫בזה הוא שקט מתחבולות היצר המחטיאו ופנה והלך לו‪ ,‬שאם כן‬ ‫פירוש שיהיה ירא שמים‪ ,‬אז ישמע קולו וילמד אדם דעת‪ ,‬והוא‬ ‫אין כאן לא שכר ולא עונש‪ ,‬לזה אמר כי עדיין החשך בעולם‪,‬‬ ‫אומרו ואת הארץ‪:‬‬ ‫אלא שעל ידי זה מסתייע האדם להעריך מלחמה עמו ולהבדילו‬ ‫[‬ ‫מעליו לבל הפילו במועצותיו‪ ,‬ויכיר בחינת עשות רע כי רע הוא‪,‬‬ ‫עבודת האדם ‪ -‬להפוך החומר לצורה‬ ‫וזה הוא אומרו ויבדל אלהים בין האור שהיא הנשמה ובין‬ ‫כ עוד תרמוז הפרשה כולה על בריאת האדם כי הוא עיקר‬ ‫החשך שהוא היצר הרע‪ ,‬וזה שאמר הכתוב )קהלת י ב( לֵב חָ כָ ם‬ ‫תכלית הבריאה‪ ,‬על זה הדרך‪ .‬בראשית כשברא ה' את האדם‪,‬‬ ‫ימינוֹ שהוא מקום האור מקום הנשמה‪' ,‬ולב כסיל לשמאלו'‬ ‫לִ ִ‬ ‫בראו ממקור הרוחניות הרמוז בתיבת השמים‪ ,‬וממקור הגשמיות‬ ‫שהוא מקום היצר הרע‪ ,‬וקרא לאור יום ולחשך קרא לילה‪,‬‬ ‫הרמוז בתיבת הארץ‪ ,‬ותמצא שרמזו רבותינו ז"ל )סנהדרין צא‪ (:‬במה‬ ‫ולזה התפלל דוד שיצילהו ִמ ּ ַפחַ ד ַ ּב ּלֵילוֹ ת )תהלים צא ה; שיה"ש ג ח(‪:‬‬ ‫שאמר הכתוב )תהלים נ ד( 'י ְִקרָ א אֶ ל הַ ָּׁשמַ יִם מֵ ָעל' שהוא הרוח‪' ,‬וְ אֶ ל‬ ‫ואומרו ויהי וגו' יום אחד‪ ,‬כי אי אפשר שיוכר אורה של‬ ‫הָ אָ רֶ ץ' הוא הגוף הבנוי מהארץ‪ ,‬ורצונו יתברך בזה הוא‪ ,‬שעל ידי‬ ‫הנשמה אלא מחשכו של היצר הרע‪ ,‬שאם לא כן לא ישתנו‬ ‫מעשה האדם יתעצם להפוך החומר ‪ -‬שהוא הגוף‪ ,‬עד שיהיה‬ ‫ממלאכי השרת ואין כאן לא שכר ולא עונש‪ ,‬ולזה אמר יום אחד‪:‬‬ ‫נחשב צורה‪ .‬והנה תמצא )שבת קנב‪ (:‬שהצדיקים אינם חוזרים עפר‪,‬‬ ‫[‬ ‫להיות כי זככו החומר שלהם עד שנעשה רוחני‪ ,‬כמו שכתב הר"י‬ ‫בריאת הארץ חביבה מבריאת השמים‬ ‫]רבי יצחק[ עראמה ז"ל ]בעל העקידה[ וזה לשונו‪ :‬והתעצמות השלמים‬ ‫כב עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך‪ ,‬כי דבר ידוע כי מצינו‬ ‫להפך החומר לצורה עכ"ל‪ .‬ולזה אמרו ז"ל )ברכות יח‪ (.‬ש'הצדיקים‬ ‫להקדוש ברוך הוא שבחר לשכון בערפל‪ ,‬וחבב לשכון בתוכנו‪ .‬ועוד‬ ‫במיתתן נקראים חיים'‪ ,‬כי חלק הגשם נעשה רוחני המתייחס אל‬ ‫לו שמצינו )תענית ה‪ (.‬כביכול שנשבע שלא יכנס לירושלים של מעלה‬ ‫החיים‪ ,‬ו'הרשעים בחייהם קרויים מתים' ‪ -‬לצד שגם הרוחניות‬ ‫עד שיכנס לירושלים של מטה‪ ,‬הרי זה מגיד שחביבה לו של מטה‬ ‫שבהם נתגשם‪ ,‬ונעשה ארץ ‪ -‬המתיחס אל הדומם שהוא מת‪:‬‬ ‫יותר משל מעלה‪ .‬גם כשנשכיל בטעם בריאת כל העולם נדע כי‬ ‫ושתי מדות אלו רמזם באומרו את השמים ואת הארץ‪,‬‬ ‫העיקר הם התחתונים שהם עמו ונחלתו‪:‬‬ ‫על זה הדרך‪ ,‬אם זכו הרי הם מסמיכים חלק הגשם שבהם הרמוז‬ ‫ולפי זה יכוין הכתוב לומר סדר הבריאה לא זו אף זו בדרך‬ ‫אל הארץ‪ ,‬מחברים אותו ונעשה חומוניא אחת עם השמים‪ ,‬ואם‬ ‫חיבה‪ ,‬בראשית ברא אלהים את השמים‪ ,‬ועוד ברא בריאה‬ ‫לא זכו הרי הם מהפכים חלק הרוחניות שבהם לבחינת הארץ‬ ‫יותר חביבה אצלו ומעולה יותר והיא את הארץ‪ ,‬שהשמים‬ ‫ונעשה הצורה חומר‪ ,‬והוא אומרו ואת הארץ‪:‬‬ ‫אדרבה תלויים בה‪ ,‬וכל זה באמצעות בני ישראל עם קדושו‪ ,‬כי‬ ‫באמצעות הנשמה ועסק התורה יוכל להתגבר על היצר‬ ‫בהם תלוי קיום העולמות גם העליונים‪ ,‬כידוע לבקיאים בחדרי‬ ‫ואומרו והארץ היתה תהו ובהו‪ ,‬כאן רמז מה שהיה בעונות‬ ‫החכמה האמיתית‪:‬‬ ‫שנתגבר צד החומר שהיא הארץ ונתרוקן מהרוחניות‪ ,‬כמו שתרגם‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫העוונות גורמים לגלות ובזכות התורה יגאלו ממנה‬ ‫ולדרך זה יתבאר אומרו והארץ היתה תהו‪ ,‬כאן רמז‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫בעונות לגליות ישראל‪ ,‬שהיא סיבת מניעת דירתו יתברך בארץ‪.‬‬ ‫כל הדברים האסורים נאסרו לתועלת‬ ‫גלות האחד הוא גלות מצרים אשר נשארו בו ארבע מאות‬ ‫ֹאכל ּו ִמ ּ ֶמנּ ּו ְולֹא ִת ְּגע ּו ּב ֹו ּ ֶפן ְּתמֻ תוּן‪) :‬ג‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫לֹא ת ְ‬ ‫ושלשים‪ ,‬כמנין תה"ו ת' ואחד עשר‪ ,‬ובהו חשבונו י"ט‪ ,‬הרי ת"ל‪.‬‬ ‫ולהשכילך במכוון‪ ,‬יש לך לדעת כי כל אשר יצוה ה' עמו‪ ,‬לא‬ ‫ומשמעות ובהו גם כן ירמוז לגלות שלאחריו שהוא גלות בבל‪,‬‬ ‫צוה ה' דבר לצד ההורמנא והנקמה‪ ,‬אלא הכל לסיבת הרחקת‬ ‫נקרא גלות בבל בהו‪ ,‬כי תרגום בהו ריקניא‪ ,‬וכתיב בירמיה סימן‬ ‫הנזק והקרבת התועלת‪ .‬והנך רואה כמה נטיעות נטע ה' וכמה‬ ‫נ"א )לד( על גלות בבל אֲכָ לַ נִ י ה ֲָממַ נִ י נְ בוּכַ דְ רֶ א ּצַר מֶ ְ‬ ‫עניינים מופלאים ברא בעולם‪ ,‬והכל נתנו ליציר כפיו‪:‬‬ ‫לֶך ָ ּבבֶ ל ִה ִ ּציגַנִ י‬ ‫העובר עבירה נסמא עיני שכלו‬ ‫ְ ּכלִ י רִ יק‪:‬‬ ‫וַ ִּת ּ ָפ ַק ְחנָ ה עֵ ינֵי ְׁשנֵיהֶ ם וַ ּי ְֵדע ּו ִּכי עֵ ֻיר ּ ִמם הֵ ם וגו' )ג‪ ,‬ז(‪ .‬עוד‬ ‫ואומרו וחשך על פני תהום‪ ,‬ירמוז על הגלות המר אשר אנו‬ ‫ירמוז באומרו ותפקחנה‪ ,‬על דרך אומרם ז"ל )סוטה ג‪' (.‬אין אדם‬ ‫בו שקועים בתהום אשר אין לו סוף זה לנו אלף ותרע"א שנה‪,‬‬ ‫עובר עבירה אלא אם כן נסתתמו עיני שכלו'‪ ,‬והוא שמיחס‬ ‫ולא די אורך הגלות אלא חשך שירמוז לשני דברים‪ ,‬האחד‬ ‫הכתוב הסמאון לרשעים כאומרו )ישעי' מב יח( 'והעורים הביטו‬ ‫לשיעבוד העמים וכובד עול המסים‪ ,‬עד כי חָ ַׁש ְך ִמ ְּׁשחוֹ ר ּ ָתאֳרָ ם‬ ‫לראות'‪ .‬והוא שהודיע הכתוב כאן באומרו ותפקחנה‪ ,‬פירוש‬ ‫שאחר שעברו העבירה ועבר המסית המכונה במדת חשך ‪-‬‬ ‫)איכה ד ח(‪ ,‬זה רודה וזה מרדה‪ ,‬אשרי מי שלא ראה ובפרט במערב‬ ‫שמחשיך עיני האדם‪ ,‬תכף ומיד נפקחו עיניהם והרגישו כי‬ ‫שלנו‪ .‬והשני הוא על היצר הרע אשר החשיך העולם‪ ,‬ובעונותינו‬ ‫ערומים הם‪ ,‬פירוש שנפשטו מזהרא דקדושה‪ .‬וכן יקרה לכל‬ ‫רבו פריצי עמו ישראל והותר להם נבלות הפה ושבועת שוא ולשון‬ ‫רשע שבגמר מעשה הרע ירגיש כי התעיב‪ ,‬ויכלם במעשיו‪,‬‬ ‫הרע וגזל‪ ,‬ומונעם מלעשות תשובה לשוב שבותם‪ .‬ולא יאמר אדם‬ ‫ויאירו עיני שכלו‪:‬‬ ‫בראותו כל כך ירידת ישראל כל אורך הזמן כי חם ושלום אבדה‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ֹלו ַא ּי ּ ֶָכה‪) :‬ג‪ ,‬ט(‪ ... .‬ולפירושינו בפסוק ותפקחנה וגו'‬ ‫שהרגישו בירידתם ובפשעיהם‪ ,‬ענה כי נכלם בראות עצמו ערום‬ ‫תקוה מבנים‪ ,‬לא כן הוא אלא ויאמר אלקים יהי אור‪ ,‬הוא אור‬ ‫מזהרא דקדושה‪:‬‬ ‫הגאולה העתידה המופלא‪ ,‬ואומרו ויהי אור על דרך אומרם‬ ‫בזמן שעושים רצונו ית' השטן כופף את ראשו‬ ‫בתיקוני הזוהר )תיקון כא מב‪' (:‬ויהי רז' שאור בגימטריא רז‪ ,‬הכוונה‬ ‫הוּא יְ ׁשו ְּפ ָך ר ׁ‬ ‫ֹאש ְו ַא ּ ָתה ְּת ׁשוּפֶ נּ ּו עָ ֵקב‪) :‬ג‪ ,‬טו(‪ .‬ורמז זמן‬ ‫שגזר ה' יתעלה שמו שאור זה של מלך המשיח לא יתגלה בעולם‬ ‫השגת נצחון של כל אחד מהם‪ ,‬ואמר הוא ישופך בזמן שיהיה‬ ‫ויהיה סוד טמון אצלו‪ ,‬כאומרם )שם( 'ללבי גליתי מלבא לפומא לא‬ ‫ראש‪ ,‬פירוש שיגדיל מעלתו ויתנשא בבחינת התורה והמצות‪,‬‬ ‫גלי'‪ .‬ואומרו וירא אלהים את האור כי טוב‪ ,‬חוזר על האור‬ ‫ואתה תשופנו כשיהיה עקב בירידה‪ .‬וכן הוא כל זמן שישראל‬ ‫עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו‪ ,‬ולהפך בר מינן‪:‬‬ ‫מצד עצמו כי טוב הוא‪ ,‬אשרי עין ראתה‪ ,‬וחוזר גם על מה שרמז‬ ‫כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו‬ ‫שיעשהו בסוד נסתר‪ ,‬כי טוב‪ ,‬שכן צריך להיות כאומרם ז"ל )יומא‬ ‫וַ ִּיחַ ר לְ ַקיִ ן ְמאֹד וַ ִּי ּ ְפל ּו ּ ָפנָ יו‪) :‬ד‪ ,‬ה(‪ .‬עוד ירמוז הכתוב אומרם‬ ‫ט‪ ;:‬סנהדרין צז‪ (:‬מכמה טעמים‪ .‬ואומרו רוח אלהים וגו' אמרו במדרש‬ ‫ז"ל )זהר ח"ב קפב‪ (.‬כי 'כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו'‪ ,‬ובחינה זו‬ ‫)ב"ר ב ד( זה רוחו של משיח‪ ,‬מרחפת על פני המים אין מים אלא‬ ‫מתייחסת אל צלם אלהי שעל פני אדם‪ .‬והוא אומרו ויחר לקין‪,‬‬ ‫תורה )ב"ק יז‪ ,(.‬על דרך אומרם בזוהר )השמטות ח"א יג( שלא יגאלו‬ ‫ובזה נפלו פניו שנסתלקה ממנו הנשמה‪ ,‬והוסר ממנו צלם‬ ‫ישראל אלא בזכות התורה שנמשלה למים )עיי"ע תענית ז‪:(.‬‬ ‫הפנים‪ .‬וטעם השפלתו בעיני ה' הגם שלא נודע חטאו‪ ,‬מעשיו‬ ‫מעידות שרשע היה‪:‬‬ ‫‪ ...‬ואומרו ולחשך 'קרא' לילה‪ ,‬לשון מקרה הוא בלתי‬ ‫טהור‪ ,‬ולזה לא סמך הכתוב על תיבת ויקרא שאמר בתחילה‪ ,‬כי‬ ‫אין עוד חושך ולא לילה‪ ,‬אלא ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד‪,‬‬ ‫אין יקר וכבוד עוד לחשך‪ ,‬אלא מקרהו יהיה דוקא בלילה‪ ,‬והוא‬ ‫כי בחינת הרע נסתלקה ואינה‪ ,‬וְ לַ יְלָ ה ַּכיּוֹ ם י ִָאיר )תהלים קלט יב( וְ הָ יָה‬ ‫סוד אומרו )דברים כג יא( ִמ ְ ּקרֵ ה לָ יְלָ ה‪ ,‬אבל כשיעבור הלילה שהוא‬ ‫אוֹ ר הַ ְ ּלבָ נָה ְ ּכאוֹ ר הַ חַ ּ ָמה )ישעי' ל כו(‪ ,‬והוא אומרו יום אחד‪ ,‬והוא‬ ‫זמן הגלות כמו שאמר הכתוב )ישעי' כא יא( מַ ּ ָשׂ א ּדו ָּמה וגו' ׁשֹמֵ ר מַ ה‬ ‫שרמז הכתוב באומרו )זכרי' יד ט( ַ ּביּוֹ ם הַ הוּא י ְִהיֶה ְי ָי אֶ חָ ד ו ְ ּׁשמוֹ אֶ חָ ד‪:‬‬ ‫ִּמ ַּליְלָ ה‪ ,‬כי הגלות דומה ללילה )זו"ח תיקונים ח"ב עט‪ ,(:‬ואז בעלות השחר‬ ‫‪-‬‬ ‫לפי גודל החטא יורד במדרגתו בבחי' הנבראים‬ ‫שמַ יִ ם ּובַ ְּבהֵ ָמה ו ְּבכָ ל הָ ָא ֶרץ ו ְּבכָ ל הָ ֶרמֶ ׂש‬ ‫עוף הַ ּ ׁ ָ‬ ‫שה ָא ָדם ְּבצַ לְ מֵ נ ּו ִּכ ְדמו ֵּתנ ּו ְויִ ְר ּד ּו ִב ְדגַ ת הַ ָ ּים ו ְּב ֹ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים ַנ ֲע ׂ ֶ‬ ‫ש ַעל הָ ָא ֶרץ‪) :‬א‪ ,‬כו(‬ ‫הָ רֹמֵ ׂ‬ ‫ירידות ההדרגות שבהם יקבל עונשו‪ ,‬וגם שבאמצעותם יחזור‬ ‫ובדרך רמז‪ ,‬רמז באומרו לשון ירידה על דרך מה שהודיעונו‬ ‫לשורשו‪:‬‬ ‫ז"ל )זוהר ח"ב עד‪ (.‬כי באמצעות מעשי האדם ירד במדרגתו מבחינת‬ ‫והקדים לומר ירידת נפש אדם למדריגת הדגים‪ ,‬כי ירידה‬ ‫אדם לבחינת דגים ולבחינת עופות ולבחינת בהמה ולבחינת‬ ‫המיועדת לנפשות הרמות כי יחטאו‪ ,‬היא שתרד נפשם להתגלגל‬ ‫שרצים‪ ,‬כפי ערך החטא ישפל אדם מבחינת מעלתו עד אשר ירד‬ ‫בדגים‪ ,‬ולזה יחס הכתוב להם במקומם )במדבר יא כב( אסיפה‪ ,‬כי‬ ‫מטה מטה רחמנא ליצלן‪ .‬והוא שרמז כאן בשעת הבריאה חלקי‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫בכל רמז בה הצומח‪:‬‬ ‫אין להם להצטער בצער שחיטת חרב‪ ,‬אלא אסיפתם מתרת אותם‬ ‫וכל אלו הם ירידות הנפשות אשר ישנם בתקות התיקון לשוב‬ ‫)חולין כז‪ .(:‬ואחר כך אמר ירידה הפחותה ממנה והוא גלגול הנפש‬ ‫לקדמותם‪ ,‬כי מהדומם יעלה לצומח‪ ,‬ומהצומח יכנס בבעל חי‬ ‫בעוף‪ ,‬וזה יצטרך צער יתר על הדגים‪ ,‬וצוה ה' ברוך הוא בו חצי‬ ‫בלתי מדבר‪ ,‬ומבעל חי בלתי מדבר יעלה לבעל חי מדבר‪ .‬וישנו‬ ‫שחיטה כאותה ששנינו )שם( רוב אחד בעוף‪ .‬ואחר כך אמר ירידה‬ ‫עוד בירידה פחותה והוא כליון שאין אחריו תקוה‪ ,‬והיא ירידה‬ ‫בבהמה‪ ,‬שהיא בחינה גרועה יותר וצערו מרובה‪ ,‬כאותה ששנינו‬ ‫לבחינת שקצים ורמשים‪ ,‬זה אבדה תקותו‪ ,‬והם בחינות הרשעים‬ ‫)שם( רוב שנים בבהמה‪ .‬ואחר כך אמר ירידה שהיא בדומם וצומח‪,‬‬ ‫הממירין דתם‪ ,‬פושעי ישראל אשר הפליאו עשות‪:‬‬ ‫והוא אומרו ובכל הארץ‪ ,‬תיבת הארץ תגיד על הדומם‪ ,‬ותיבת‬ ‫‪-‬‬ ‫טובת הבריאה ניכרת רק באמצעות האדם‬ ‫שי‪) :‬א‪ ,‬לא(‬ ‫טוב ְמאֹד וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום הַ ּ ִׁש ּ ִׁ‬ ‫שה ְו ִה ּנֵה ֹ‬ ‫שר ָע ָׂ‬ ‫וַ ַ ּי ְרא אֱ ל ִֹהים ֶאת ּ ָכל אֲ ׁ ֶ‬ ‫הבחירה בידו להרע או להטיב‪ ,‬ושלל הטוב והיוה במעשיו בחינת‬ ‫וירא אלהים וגו'‪ .‬פירוש באמצעות בריאת האדם נראה‬ ‫הרע‪ ,‬אבל לצד מעשה ה' לא ברא אלא צד הטוב‪... :‬‬ ‫מעשהו בכללותו כי טוב הוא‪ ,‬כי אם אין אדם מה תועלת בכל‬ ‫עוד ירמוז כאן טעם הבריאה‪ ,‬למה שידענו כי עיקר הכל הוא‬ ‫התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה‪ ,‬כי אין הבחנת טובה ניכרת‬ ‫האדם‪ ,‬ובשבילו ואליו ברא ה' כל ברואיו‪ ,‬ומעתה תבא השאלה‬ ‫אלא באמצעות האדם‪ ,‬כי אליו יוכר ויובחן הטוב ויודה למטיב‪.‬‬ ‫לאדם למה‪ ,‬לזה אמר והנה טוב מאוד‪ ,‬פירוש שהגם שבחינת‬ ‫ואומרו תיבת והנה‪ ,‬מה שלא דקדק לומר בימים שאמר בהם 'כי‬ ‫נשמת האדם הוא מבחינת הטוב‪ ,‬עם כל זה בראו ה' לעלות‬ ‫טוב'‪ ,‬להיות כי האדם מצינו לו שקלקל מעשיו ועשה מעשה הרע‪,‬‬ ‫במעלות הטוב יותר ממה שהוא‪ .‬והוא אומרו מאד‪ ,‬על ידי מעשה‬ ‫לזה דקדק לומר והנה‪ ,‬כי מה שהיה אז לצד מעשה ה' טוב היה‬ ‫האדם מתעלית נשמתו ממדרגה למדרגה‪ ,‬אשרי אנוש יעשה זאת‪:‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ואחר כך הוא האדם בקש חשבונות רבות לצד היות‬ ‫‪-‬‬ ‫יש בבריאה "טוב" לצדיקים ולרשעים‬ ‫לבריאתם‪ ,‬והוא אומרו מאד ואמרו ז"ל )בר"ר ט י( מאוד זה מלאך‬ ‫עוד ירצה באומרו וירא אלהים וגו'‪ ,‬כאן רמז כי בשעת‬ ‫המות‪ ,‬שבאמצעותו נתקנים הנבראים הנוטים מדרך השכל‪ .‬ולזה‬ ‫בריאת האדם הביט ה' בצדיקים‪] ,‬אמר ר' ינאי מתחלת ברייתו‬ ‫כנגד בחינת הצדיקים אמר והנה טוב‪ ,‬פירוש הנה הנם בחינת‬ ‫של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהם‬ ‫מ ִּטים עֲ ַקלְ ַקלּוֹ תָ ם )תהלים קכה‬ ‫טוב מבלי צורך מות‪ ,‬וכנגד בחינת הַ ּ ַ‬ ‫של רשעים )בר"ר ג ח([‪ ,‬והוא אומרו וירא וגו' והנה טוב שהם‬ ‫ה(‪ ,‬ישנם גם הם בבחינת טוב באמצעות מאוד‪:‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬והגם שהביט ברשעים גם‪ ,‬להם הכין ועשה תיקון‬ ‫‪-‬‬ ‫אין תשוקה עריבה בעולם מהתדבקות באורו יתברך‬ ‫שמַ יִ ם ְוהָ ָא ֶרץ ְוכָ ל ְצבָ ָאם‪) :‬ב‪ ,‬א(‬ ‫וַ יְ כֻ לּ ּו הַ ּ ׁ ָ‬ ‫והמקווה אשר יסובב כדוריות העולם בהשוואה‪ ,‬וכל חלק וחלק‬ ‫ויכלו השמים וגו'‪ .‬מקרא זה לא ידענו מה בא ללמדנו‪.‬‬ ‫מהסובב של העולם יתעצם בכח אש התשוקה הבוערת בו להתקרב‬ ‫ונראה כי יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל )ב"ר סח ט( 'הקדוש ברוך‬ ‫לבחינת כללות נצר המקווה‪ ,‬ולהיות כי כל בחינת סיבוב העולם‬ ‫הוא מקומו של עולם'‪ ,‬גם מצינו כי הוא מלא עולם כאמור )ישעי' ו‬ ‫תשוה בו שיעור התשוקה‪ ,‬בין מצד מה שממנו‪ ,‬כי אין תאות חלק‬ ‫ג( ְמלֹא כָ ל הָ אָ רֶ ץ ְ ּכבוֹ דוֹ ‪ ,‬ומעתה אורו יתברך נמצא בהקף העולם‬ ‫אחד רבה על חברו‪ ,‬שבאמצעות זה יתרבה התעצמות החלק ההוא‬ ‫ובפנימיותו‪ .‬וצריך לתת לב לדעת טעם הדבר למה עשה ה' ככה‪:‬‬ ‫ויחלש שכנגדו‪ ,‬בין מצד מה שאליו הוא האור הנעים‪ ,‬כי אינו קרוב‬ ‫ומקובלני מפי זקני תורה‪ ,‬כי טעם שעשה ה' העולם כדורי‬ ‫לחלק מהסובב יותר מחברו‪ ,‬שבזה יגדל חלק מהעולם בכח‬ ‫הוא כדי שיעמוד ויתקיים בהשוואת כּ ֹחֵ י חלקיו‪ .‬ופירושן של דברים‬ ‫התעצמותו יותר מחלק אחר‪ ,‬אלא הכל בהשואה‪ ,‬וכל חוט השערה‬ ‫הוא‪ ,‬יש לך לדעת שאין תשוקה בעולם עריבה וחביבה ונחמדת‬ ‫מכל חלקי הסובב של העולם יתעצם להתקרב ומושך לצד הפונה‬ ‫ונאהבת ונתאבת ומקוות לנבראים‪ ,‬ובפרט לחלקי הרוחני המכיר‬ ‫אליו‪ ,‬ובאמצעות התעצמות הנמשך מכל סביבות כדוריות העולם‬ ‫ויודע בחינת אור האלהות‪ ,‬כהדבקות באורו יתברך‪ ,‬ואליו יכספו כל‬ ‫נמצא העולם עומד וקיים‪ ,‬וכל חלק מעמיד את חבירו באמצעות‬ ‫נפש חיונית המגעת להכיר קצת מנועם אורו יתברך‪ ,‬תצא נפשם‬ ‫האמור‪ ,‬ונמצא כל העולם תקוע ביתדות ומסמרי חשק הבורא לצד‬ ‫לחזות בנועם ה'‪ .‬ולך לדעת כי כל אשר ברא ה' בעולמו יצר בו ה'‬ ‫כלות ונטות רוחניות שבו להתקרב להנערב יתעלה שמו‪ .‬ובזה אתה‬ ‫בחינת ההשכלה וההבחנה כפי בחינתו‪ ,‬בעלי חיים מדברים ובלתי‬ ‫משיג טעם שברא ה' העולם כדורי והבן‪ .‬ובזה גם כן מצינו טעם‬ ‫מדברים וצומח ודומם‪ ,‬יש לכל אחד כח מההשכלה להכיר יוצרו כפי‬ ‫למה העולם נרקע ונתקע בלי התנועעות‪ ,‬כי ההתנועעות תתהוה‬ ‫השגתו‪ .‬ובזה תשכיל לדעת העמדת העולם באיזה דבר הוא תלוי‬ ‫לצד הגברת והחלשת חלק מחלקי המעמיד‪ ,‬מה שאין כן במציאות‬ ‫ועומד מבלי התנועעות‪ ,‬כי ה' גילה סודו אל יראיו‪ ,‬ובאמצעות‬ ‫זה אי אפשר להתנועע בשום אופן‪:‬‬ ‫ההערות הנאמרים הושג המורגש‪ ,‬והוא כי באמצעות אורו הנערב‬ ‫ד‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫ואפשר כי לזה רמזו ז"ל בנועם אמריהם )חגיגה יב‪ ;:‬זוהר ח"א רג‪(:‬‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫וזה לשונם‪' :‬דקיימי ]בעלמא[ ולא ידעו על מה קיימי' ע"כ‪,‬‬ ‫בטבע היצר להכניס תשוקה לחטוא‬ ‫הכוונה כי אם היו הנבראים מבחינים הבחנה זו‪ ,‬וידעו רום‬ ‫תו )ד‪ ,‬ז(‪ .‬ואומרו ואליך תשוקתו‪ ,‬כאן רמז כי‬ ‫ְו ֵאל ָ‬ ‫ֶיך ְּת ׁשו ָּק ֹ‬ ‫מעלת חיבת הקודש ותשוקת הנבראים לנעלם הנערב‪ ,‬ויראו כמה‬ ‫יצר הרע יש בטבעו בחינת התשוקה להחטיא האדם‪ ,‬כטבע‬ ‫הוא עוצם התקוה והתעצמות דומם זה ‪ -‬שהוא העולם‪ ,‬אשר‬ ‫שבאדם להתאוות תאוה ולחשוק זהב‪:‬‬ ‫מתעצם להתקרב ליהנות מאור המקווה‪ ,‬ולא נהג רפיון בשום‬ ‫דיבור הקדוש ברוך הוא ‪ -‬אינו מושג בנבראים‬ ‫חלק מסובב העולם‪ ,‬ישאו קל וחומר מזה כמה צריך האדם‬ ‫וקודם אעירה שחר‪ ,‬המוצג אצלינו מגדולת הבורא מה גדלו‬ ‫לעשות‪ ,‬כי בו נתרבית ההבחנה וההשכלה‪:‬‬ ‫מעשיו‪ ,‬כי האדון ברוך הוא יוכל דבר דיבור בלתי מושג‬ ‫גם יש לך לדעת‪ ,‬כי להיות שכל הנבראים במלא עולם‪ ,‬כל‬ ‫בנבראים‪ ,‬כאומרם ז"ל )מכילתא יתרו( בפירוש הכתוב )שמות כ א(‬ ‫אשר רוח החיוני בו אמרו ז"ל )ילקוט תהלים קנ( כי אין כל נפש‬ ‫'וידבר אלהים את כל הדברים' וגו'‪ ,‬וזה לשונם‪ :‬דברים שאין‬ ‫הפה יכול לדבר‪ ,‬והוא שאמר כל עשרת הדברות בדבור אחד‪,‬‬ ‫מתישבת במקומה כי אם לצד שישנו לנכסף ומקווה מלא עולם‬ ‫ולא קדם דיבור לחברו‪:‬‬ ‫הזה לא תגעל הנפש את הבשר‪ ,‬ולטעם זה האיר ה' עולמו‬ ‫כח האש לא נתגלה מקורה בתחילת הבריאה‬ ‫מכבודו וכבודו מלא עולם‪ ,‬ונמצא העולם בתוך תוך בוראו‪ ,‬ואור‬ ‫והאש שלא הזכיר ה' תיקונו כל עיקר‪ ,‬הוי יודע‪ ,‬כי האש לא‬ ‫הבורא בתוך כל העולם וסובב עולמו‪ ,‬ובזה עמד ונתקיים העולם‬ ‫גילה ה' מקורה כגילוי השמים והארץ והמים‪ ,‬להיותה מקור חזק‬ ‫באמצעות התשוקה למצוי‪ .‬והוא אומרו ויכלו השמים והארץ‬ ‫ויש ממנו כליון לעולם אם היה בנמצא כמים וארץ‪ ,‬ואין העולם‬ ‫וכל צבאם‪ ,‬פירוש ויכלו על דרך אומרו )תהלים פד ג( נִכְ ְספָ ה וְ גַם‬ ‫יכול להתקיים‪ ,‬לזה הניחו הקדוש ברוך הוא במקומו שנברא‬ ‫במאמר ראשון מובלע ברעפים‪ ,‬עד שהוצרך אדם לו והקיש‬ ‫ָּכלְ תָ ה‪ ,‬ובאמצעות זה נשלמה ונתקיימה הבריאה‪ .‬וטעם שהוציא‬ ‫ברעפים והוציא מהם אש שיעור המספיק לו‪ ,‬כאומרם ז"ל )בר"ר יא‬ ‫הכתוב הענין בלשון זה ויכלו‪ ,‬לרמוז כי הוא תשוקה גדולה עד‬ ‫ב( שעל כן אנו מברכים במוצאי שבת בורא מאורי האש‪:‬‬ ‫כלות החלק אל הכל‪ ,‬והוא בחינה גדולה מבחינה החשק‬ ‫גם המלאכים יכולים לטעות‬ ‫והתשוקה‪ ,‬והוא שרמז דוד באומרו נִכְ ְספָ ה וְ גַ ם ָּכלְ תָ ה‪ ,‬הרי זה‬ ‫ולא יקשה לך מה משפט יערוך ה' לבני אלים יושבי שמים‪,‬‬ ‫מגיד כי בחינה זה גדולה מבחינה שלפניה‪ ,‬ובאמצעות בחינה זו‬ ‫שיוצדק לומר עליהם שם אלהים‪ ,‬הלא תמצא שאמרו ז"ל )חגיגה‬ ‫והתעצמותה העולם קיים‪ .‬וזה הוא סוד קריאתו חי העולמים‬ ‫טו‪ (.‬במעשה מט"ט שדנוהו לפני אלישע ומחיוהו שתין פולסי‬ ‫והבן‪ ,‬והוא סוד ְ ּבאוֹ ר ְּפנֵי מֶ ְ‬ ‫לֶך חַ יִּים )משלי טז טו(‪:‬‬ ‫דנורא‪ ,‬וגם אליהו וכו' )ב"מ פה‪ ,(:‬וכמה משפטים לשרי מעלה‪,‬‬ ‫והגם שאין להם יצר‪ ,‬עם כל זה ימצא בהם הטעות‪ ,‬כי לפעמים‬ ‫‪-‬‬ ‫לא יכוונו אל האמת וישגו‪ ,‬וצא ולמד ממעשה המלאך מט"ט‬ ‫בשבת נברא נפש העולם‬ ‫ואליהו כי שגגו‪ ,‬וכן יקר מקרה ויענישם ה' אפילו על השוגג‪ ,‬מה‬ ‫שה‬‫שר ָע ָׂ‬‫ַאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶ‬‫יעי ְמל ְ‬ ‫וַ יְ כַ ל אֱ ל ִֹהים ּ ַבי ֹּום הַ ּ ְׁש ִב ִ‬ ‫שאין שופט במשפט זה ליושבי ארץ‪ ,‬ובזה יתאמת מה‬ ‫שה‪) :‬ב‪ ,‬ב(‬ ‫שר ָע ָׂ‬ ‫ַאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶ‬ ‫יעי ִמ ּ ָכל ְמל ְ‬‫וַ ִּי ְׁש ּבֹת ּ ַבי ֹּום הַ ּ ְׁש ִב ִ‬ ‫שפירשנו ונכון‪:‬‬ ‫בפירושי הכתובים מותר לחלוק על הראשונים‬ ‫ויכל אלהים וגו'‪ .‬פשט הכתוב הוא‪ ,‬שבא ללמדנו שלא‬ ‫דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות‬ ‫תחשוב שעשה מלאכה אחרת אחר כך ולא הוזכרה בתורה‪ ,‬לזה‬ ‫העיון ויישוב הדעת‪ ,‬הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר‪,‬‬ ‫אמר ויכל אלהים‪ ,‬פירוש כלה מה שעלה בדעתו יתברך לעשות‪.‬‬ ‫כי שבעים פנים לתורה )במדב"ר יג טז(‪ ,‬ואין אנו מוזהרים שלא‬ ‫וכאן שלל גם כן שלא עשה מלאכה אחר השבת בששה ימים‬ ‫לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן‪,‬‬ ‫אחרים‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים‬ ‫במשפטי ה'‪ ,‬אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם‬ ‫אלא שיש לתת לב לאומרו אשר עשה‪ ,‬שלא היה צריך לומר‬ ‫בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר‪:‬‬ ‫אלא ויכל אלהים וגו' מלאכתו‪ .‬עוד יש להעיר אומרו ביום‬ ‫השביעי‪ ,‬משמע כי ביום השביעי עשה מלאכה וכלה אותה‪,‬‬ ‫שבַ ת ַו ִיּ ּנָפַ שׁ ‪ ,‬הגם שחכמינו ז"ל )ביצה טז‪(.‬‬ ‫יעי ָ ׁ‬ ‫)שמות לא יז( ּובַ יּוֹ ם הַ ְּ ׁשבִ ִ‬ ‫ואינו כן‪ ,‬כי ביום הששי הוא שכלה‪ .‬והגם שרבותינו ז"ל הרגישו‬ ‫דרשו כיון שיצא שבת וי ]אבדה[ נפש‪ ,‬אין זה אלא דרך דרש שדרשו‬ ‫לתקן זה ואמרו )בר"ר י ט( וזה לשונם‪' :‬רבי שמעון אומר בשר ודם‬ ‫מאומרו וינפש ולא אמר ונפש‪ ,‬דרשו כי נתכוון הכתוב לרמוז כיון‬ ‫אינו יודע וכו' ]לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו‪ ,‬הוא מוסיף מחול על‬ ‫שיצא שבת וי שאבדה הנפש‪ ,‬אבל משמעות פשט הכתוב אינו יוצא‬ ‫הקודש‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו‪ ,‬נכנס בו כחוט‬ ‫ממנה‪ ,‬שנתכוון לומר כיון ששבת פירוש בא שבת‪ ,‬וינפש‪ ,‬פירוש‬ ‫השערה[' ע"כ‪ ,‬עם כל זה תיבת ביום אינה מדוייקת‪ ,‬ולפי דבריהם‬ ‫נשפע שפע החיוני בכל הנבראים‪ ,‬כי קודם השבת לא היה נפש‬ ‫פירושו הוא כאילו ביום‪ .‬ובאמת כי דבריהם דברי אמת‪ ,‬אלא עוד‬ ‫לכל הנבראים‪ .‬וכן מצאנו לרבותינו ז"ל בספר הקדוש זוהר התורה‬ ‫יש לאלוה מילין וכפטיש יפוצץ‪:‬‬ ‫)רע"מ ח"ג מד‪ (.‬שנתנו טעם למצות ה' למול ביום השמיני ושלא‬ ‫ונראה שיכוין הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל )עיי' שם( כי‬ ‫לקרב קרבן לה' עד יום השמיני‪ ,‬כי הטעם הוא עד עבור עליו‬ ‫העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתייסד‪,‬‬ ‫יום השבת ויהיה בעל נפש‪:‬‬ ‫והכוונה הוא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם‪ .‬והוא סוד אומרו‬ ‫ה‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫]וַ י ְִהי ב ֶֹקר[ וגו'‪ ,‬הרי זה מגיד הוית הערב והוית הבקר‪ ,‬וכאן לא‬ ‫והוא שאמר הכתוב ויכל אלהים וגו'‪ ,‬פירוש שכלה ה'‬ ‫מצינו שהודיע בריאת יום זה‪ ,‬ולדרכנו הרי הוא אמור‪:‬‬ ‫באמצעות יום השביעי מלאכתו‪ ,‬וחזר ופירש מה הוא מלאכתו‬ ‫ולמה שפירשתי בפסוק )א( ַו ְיכֻלּ ּו שהוא לשון תשוקה וחשק‪,‬‬ ‫שכלה‪ ,‬לא שהיה חסר דבר מעשותו ועליו הוא אומר ויכל‪ ,‬אלא‬ ‫יכול להתפרש גם כן אומרו ויכל אלהים וגו' על דרך אומרו )איוב‬ ‫הכוונה היא אשר עשה‪ ,‬פירוש המלאכה שכבר עשה עדיין היתה‬ ‫ֶיך ִתכְ סֹף‪ ,‬וכתיב )דברים י טו( רַ ק ַ ּב ֲאבֹתֶ ָ‬ ‫יך חָ ַׁשק‪ ,‬כי‬ ‫יד טו( לְ מַ עֲ ֵ ׂשה ָיד ָ‬ ‫חסרה דבר המעמיד‪ ,‬ובאמצעות יום השביעי בו נגמר הענין‪,‬‬ ‫האדון חשק וחפץ בעולמו‪ ,‬וזה היה באמצעות יום השביעי‬ ‫ובזה נתיישב מה שדקדקנו‪:‬‬ ‫שנתקיים העולם כדרך שפירשנו‪ ,‬חשק ה' ונתרצה בבריותיו‪ ,‬ודבר‬ ‫גם בזה הרווחנו למצוא בתורה בריאת יום השביעי עצמו‪,‬‬ ‫זה הובא בדבריהם ז"ל )ראה תנחומא שמיני ב(‪ ,‬ועיין בסמוך‪:‬‬ ‫כדרך שהודיעה אותנו התורה בריאת יום ביומו דכתיב ַוי ְִהי ֶערֶ ב‬ ‫‪-‬‬ ‫השבת מקיימת העולם‬ ‫ש ֹות‪) :‬ב‪ ,‬ג(‬ ‫ַע ׂ‬ ‫שר ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים ל ֲ‬ ‫ַאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶ‬ ‫שבַ ת ִמ ּ ָכל ְמל ְ‬ ‫בו ׁ ָ‬ ‫ֹתו ִּכי ֹ‬ ‫יעי וַ יְ ַק ֵ ּד ׁש א ֹ‬ ‫וַ יְ בָ ֶרך אֱ ל ִֹהים ֶאת ֹיום הַ ּ ְׁש ִב ִ‬ ‫ְ‬ ‫הזאת שבאמצעותה ישיג השגה זו‪ .‬ועוד לו יהיה שיהיה מעשה זה‬ ‫כי בו שבת וגו'‪ .‬צריך לדעת כוונת הכתוב במאמר זה‪.‬‬ ‫גדול עד מאוד‪ ,‬מנין להם לומר דבר זה שהוא נעשה שותף‪ ,‬ואם‬ ‫ונראה לפרש לפי מה שכתבנו למעלה )פס' ב( כי העולם היה חסר‬ ‫בים )ע"פ‬‫לצד הגדלת השכר היה להם להגדיל שכרו לחלק לוֹ בָ רַ ִ ּ‬ ‫הקיום‪ ,‬עד שבאתה שבת ועמד העולם‪ .‬ויש להעיר בזה‪ ,‬שאותם‬ ‫ישעי' נג יב(‪' ,‬ואורך ימים וגבורה ועושר' וכו' )עיי' משלי ג טז(‪ ,‬ומנין‬ ‫ימים קודם שבאה שבת במה היה העולם עומד‪ ,‬וכשם שהספיק‬ ‫מצאו להאריך לשון לצד עילאה להשתתף עמו במעשה בראשית‪:‬‬ ‫לחיות באותן ימים בלא נפש השבת‪ ,‬היה מתמיד והולך‪:‬‬ ‫ולמה שפירשתי אמת יהגה חכם ודבר ה' בפיהם אמת בטעם‬ ‫אכן מצינו כי הקדוש ברוך הוא גילה הדבר במה שאמר‬ ‫צודק‪ ,‬כי להיות שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים‪ ,‬ואחר‬ ‫בעשרת הדברות )שמות כ יא( ִ ּכי ׁ ֵש ׁ ֶשת י ִָמים ָע ָ ׂשה ה' אֶ ת הַ ָּׁשמַ יִם וגו'‪,‬‬ ‫עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים‬ ‫הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד‬ ‫אחרים‪ ,‬ולך לדעת כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו המקיימים‬ ‫ששת ימים‪ ,‬לטעם הנודע לו גם ידוע ליודעי אמת‪ .‬ונתחכם ה'‬ ‫אותו‪ ,‬כי אם אין מקיימים שבת אין שבת‪ ,‬ותמצא שאמרו ז"ל )שבת‬ ‫וברא יום אחד הוא ִיוָ ַדע לה'‪ ,‬ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש‬ ‫קנא‪' (:‬חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה' ואם אין‬ ‫לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ ,‬וזולת זה‬ ‫שומר שבת מה זאת עושה‪ .‬ולזה כל המקדש את השבת וכו'‪ ,‬פירוש‬ ‫היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך‬ ‫מקיים ושומר קדושתו‪ ,‬באמצעות זה ישנו לשבת‪ ,‬ומאמצעותו‬ ‫ה' להכינו פעם שניה‪ ,‬ובאמצעות שבת העולם עומד‪ .‬והוא אומרו‬ ‫מתקיים העולם‪ .‬הראת לדעת כי הוא המקיים העולם ואין לך‬ ‫כי בו פירוש באמצעות יום זה‪ ,‬שבת מכל מלאכתו‪ ,‬ופירש מה‬ ‫שותף גדול מזה כדין וכהלכה‪ .‬ולך לדעת כי מיום ְ ּברֹא אלהים‬ ‫הוא המלאכה‪ ,‬היא הבריאה עצמה‪ ,‬כי לא מהתיקון שהוא המעשה‬ ‫אדם לא חסר העולם דבר המעמיד‪ ,‬צדיק יסוד עולם שהוא שומר‬ ‫לבד שבת‪ ,‬אלא גם מהבריאה‪ .‬וכבר כתבתי למעלה שהבריאה היא‬ ‫שבת‪ ,‬כי אדם ]הראשון[ שומר שבת היה ע"ה )מדרש תהלים צב(‪ ,‬ואחריו‬ ‫יש מאין‪ ,‬והוא מה שנברא ביום ראשון בדיבור אחד‪ ,‬והמעשה הוא‬ ‫קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור‪ ,‬ואחריו כמה צדיקים‪ ,‬וכשזה‬ ‫התיקון אשר תיקן דבר יום ביומו‪ ,‬ובאמצעות יום שבת משפיע‬ ‫נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח וכו' נח שם אברהם וכו'‪,‬‬ ‫בכללות העולמות רוח המקיימת עוד ששת ימים‪:‬‬ ‫ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל‪ ,‬ואפילו במצרים היו שומרי‬ ‫ולפי פירושינו זה מצאנו נחת רוח במאמר אחד שאמרו ז"ל‬ ‫שבתות כמאמרם ז"ל )שמו"ר א כח( ונכון‪:‬‬ ‫)שבת קיט‪' (:‬כל המקדש וכו' ]המתפלל בערב שבת[ ואומר ויכלו וגו'‬ ‫והגם שכתבנו למעלה בפירוש פסוק ויכלו )פס' א(‪ ,‬כי העמדת‬ ‫]מעלה עליו הכתוב[ כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה‬ ‫העולם הוא בחשק הקבלת אור המקיף והישר בנעלמות‪ ,‬אין זה‬ ‫בראשית' ע"כ‪ .‬ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה‪ ,‬מי שמע‬ ‫מכחיש לדברינו כאן‪ ,‬כי זולת השבת אין השגה בעולם להכיר‬ ‫כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו‪ ,‬אין אחר‬ ‫לכסוף ולכלות אל הבורא‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫מעשה כלום‪ ,‬ובמה יעשה שותף‪ .‬עוד מה היא הפעולה הגדולה‬ ‫‪-‬‬ ‫גן עדן היא ארץ הנשמות‪ ,‬ועבודתה היא בתורה ומצוות‬ ‫ש ְמ ָר ּה‪) :‬ב‪ ,‬טו(‬ ‫וַ ִּי ַ ּקח יְ יָ אֱ ל ִֹהים ֶאת הָ ָא ָדם וַ ַ ּי ִ ּנחֵ ה ּו ְבגַ ן ֵע ֶדן לְ ָע ְב ָד ּה וּלְ ׁ ָ‬ ‫האדם‪ ,‬גם שמירה מדברים המפסידים והמריעים לצומח‪ ,‬כמו כן‬ ‫ויקח וגו' לעבדה ולשמרה‪ .‬משמעות הכתוב יגיד כי הגן‬ ‫גן עדן אשר היא היום אדמת הנפשות לבד ‪ -‬כי הגופות נגשמו ‪-‬‬ ‫צריך לה עובד ושומר‪ ,‬והאמת יכחיש זה‪ ,‬כי למה יהיה צריך‬ ‫גם היא צריכה עבודה ושמירה כפי רוחניותה‪ .‬הגשמה המיוחדת‬ ‫לשומרה‪ ,‬אם מהגנבים זה הבאי היא‪ .‬ומה היא העבודה שהיתה‬ ‫לה היא עסק התורה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב )דברים לב ב( יַעֲ רֹף ַּכ ּ ָמ ָטר‬ ‫צריכה הגן‪ ,‬ואם צריכה עובד‪ ,‬אם כן זה לה חמשת אלפים וחמש‬ ‫לִ ְק ִחי ִּתזַּל ַּכ ּ ַטל ִא ְמרָ ִתי‪ .‬והזרעים הם מצות עשה אשר יעשה‬ ‫מאות שנה מי עבדה‪:‬‬ ‫אותם האדם‪ ,‬כרמוז בדברי הנביא )הושע י יב( זִרְ ע ּו לָ כֶ ם ]לִ צְ ד ָָקה[‬ ‫אכן יש לך לדעת‪ ,‬כי כל הווה אינו אלא דוגמא לרוחניות‪,‬‬ ‫וגומר‪ ,‬והגם שלא נזכר בדברי הנביא אלא הצדקה‪ ,‬לא על פרט‬ ‫וכמו שהאדמה צריכה עבודה והזרעה והגשמה להוציא מזון‬ ‫ו‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫הצדקה לבד הוא אומר אלא על כל פרטי הצדקות הוא אומר‪ ,‬וכן‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫הובא בדבריהם ז"ל )מדרש תהלים קיד ב( שכל מצות שיעשה האדם‬ ‫הקדוש ברוך הוא זורעה וכו'‪:‬‬ ‫דבר ה' יקום לעולם‬ ‫והעבודה היא התעסקות גדול והסתכלות נמרץ בתורה שהוא‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים יְ ִהי ְמ ֹארֹת וגו' )א‪ ,‬יד(‪ .‬טעם אומרו יהי לשון‬ ‫עיקר מצוותה‪ .‬והשמירה גם כן לבל יפרוץ גדריה ולבל יפסיד‬ ‫יחיד על שנים‪ ,‬בזה רמז כי אחד מהם הוא המאיר ביום‪ ,‬ולזה לא‬ ‫אמר לשון רבים‪ .‬ובאמצעות שדבר ה' בדרך זה‪ ,‬הוא שהיה מה‬ ‫צמחיה‪ ,‬והיא שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬אשר צריך האדם לשמור לבל‬ ‫שהיה בתכלית הדבר שנתמעטה הירח כאומרם ז"ל )חולין ס‪ ,(:‬כי‬ ‫עבור עליהם‪ ,‬כי הם המפסידים כל דבר טוב‪ ,‬והוא אומרם ז"ל‬ ‫אם היה ה' אומר פתח דבריו יהיו מאורות‪ ,‬בהכרח היה הדבר‬ ‫)סוטה כא‪' (.‬עבירה מכבה מצוה'‪ .‬והגם שאמרו )שם( 'ואין עבירה‬ ‫עומד כן‪ ,‬כי דבר אלהינו יקום לעולם‪:‬‬ ‫מכבה תורה'‪ ,‬אין כוונתם לומר שמעשה הרע לא יפסיד התורה כל‬ ‫גדולי ישראל ואדה"ר ידעו שיחת הבעלי חיים‬ ‫עיקר‪ ,‬אלא לומר שאין כח בעבירה אחת לכבות התורה‪ ,‬ולעולם כי‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָשה וגו' )ג‪ ,‬א(‪ .‬פירוש בציפצוף אשר ידברו בו‬ ‫ירבה להשחית תשחת תורתו וידעך נרה ותהפך שלייתו על פניו‬ ‫הבעלי חיים בלתי מדברים‪ ,‬ואז היו מכירים כל ציפצופי וכו'‪,‬‬ ‫רחמנא ליצלן‪ .‬ומעתה יוצדק לומר על גן עדן לעבדה ולשמרה‪:‬‬ ‫ואפילו שיחת הדומם‪ .‬כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו‬ ‫דיבור‪ ,‬לטעם אשר ישבח את קונו‪ ,‬כאומרו )משלי טז ד( 'כל פעל ה'‬ ‫והנה בימים ההם כשהניח ה' האדם בגן עדן‪ ,‬היה מביט וצופה‬ ‫למענהו'‪ ,‬וצא ולמד מפרקי שירה‪ .‬ומצאנו לגדולי ישראל שהיו‬ ‫בפעולות צדיק לחיים ‪ -‬במעשיו ‪ -‬מה שהיה פועל בגן עדן‪ ,‬אך‬ ‫מכירים בכל צפצוף ושיחה‪ ,‬כאומרם ז"ל )סוכה כח‪ (.‬אמרו עליו על‬ ‫אחר אשר נגרש האדם הושלל ממנו ראות הדבר‪ ,‬אבל המעשה ‪-‬‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום וכו'‪ ,‬ומכל שכן אדם הראשון‬ ‫נֶפֶ ׁש ָעמֵ ל ָע ְמלָ ה לּוֹ )ע"פ משלי טז כו(‪ ,‬כי הרוחניות לא ימנענה ההרחקה‬ ‫יציר כפיו יתברך‪:‬‬ ‫והפעולה נעשית‪ ,‬אשרי המחכה ויגיע בעולם הזה לאכול מפרי‬ ‫בידיעה שהיצר מסית‪ ,‬יודעים ליהזהר ממנו‬ ‫דרכו שהוא מזון הנשמה בגן עדן‪ :‬שוב בא לידי מאמר חכמינו ז"ל‬ ‫וַ ִּת ַ ּקח ִמ ּ ִפ ְר ֹיו וַ ּתֹאכַ ל וגו' )ג‪ ,‬ו(‪ .‬כאשר עושים הן היום אנשים‬ ‫צדיקים שאינם מטים אוזן לפיתוייו הגם כי ירבה חלק לשונו‬ ‫)תיקו"ז תי' נה‪ ,‬פח‪ (:‬וזה לשונם‪ :‬לעבדה אלו מצות עשה ולשמרה אלו‬ ‫והפלגת חשק מעדני מטעמי איסורו‪ ,‬וזה הוא לצד שהכירו כי‬ ‫מצות לא תעשה‪ ,‬וכוונתם ז"ל על דרך שביארנו‪:‬‬ ‫הוא און ומרמה‪ ,‬יורד ומסטין עולה ומקטרג )עיי' ב"ב טז‪:(.‬‬ ‫כל פירושינו צודקים‬ ‫‪-‬‬ ‫ערמימותיו של היצר והדרך להתגבר עליו‬ ‫)ג‪ ,‬יא(‪ .‬כי יש לך לדעת כי כל הפירושים שאנו‬ ‫שה יְ יָ‬ ‫שר ָע ָׂ‬ ‫ש ֶדה אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְוהַ ָּנחָ ׁש הָ יָ ה ָערוּם ִמ ּכֹל חַ ַ ּית הַ ּׂ ָ‬ ‫מפרשים במשמעות הכתובים כולם צודקים‪:‬‬ ‫שה ַאף ִּכי ָאמַ ר אֱ לֹ ִהים לֹא‬ ‫אֱ ל ִֹהים וַ ּיֹאמֶ ר ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָ‬ ‫בזמן שעושים רצונו ית' השטן כופף את ראשו‬ ‫שה לֹא‬ ‫ֹאכל ּו ִמ ּכֹל ֵעץ הַ ָּגן‪) :‬ג‪ ,‬א( וַ ּיֹאמֶ ר הַ ָּנחָ ׁש ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָ‬‫ת ְ‬ ‫הוּא יְ ׁשו ְּפ ָך ר ׁ‬ ‫ֹאש ְו ַא ּ ָתה ְּת ׁשוּפֶ נּ ּו עָ ֵקב‪) :‬ג‪ ,‬טו(‪ .‬ורמז זמן‬ ‫מות ְּתמֻ תוּן‪) :‬שם‪ ,‬ד(‬‫ֹ‬ ‫השגת נצחון של כל אחד מהם‪ ,‬ואמר הוא ישופך בזמן שיהיה‬ ‫ראש‪ ,‬פירוש שיגדיל מעלתו ויתנשא בבחינת התורה והמצות‪,‬‬ ‫והנחש היה ערום וגו'‪ .‬צריך לדעת לאיזה סיבה הודיענו‬ ‫ואתה תשופנו כשיהיה עקב בירידה‪ .‬וכן הוא כל זמן שישראל‬ ‫הכתוב כי הנחש היה ערום‪ .‬עוד נתתי לבי לתור הערמה אשר‬ ‫עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו‪ ,‬ולהפך בר מינן‪:‬‬ ‫הערים בענין‪ ,‬ולא ראיתי אלא דבר רשעות‪ ,‬וחכמה נפלאת ממנו‪:‬‬ ‫המקרב תשורה לה' ‪ -‬נתקבל ברצון‬ ‫אכן יתבאר הענין בהבין כוונת דבריו באומרו אף כי אמר‬ ‫תו לֹא‬ ‫תו‪ְ :‬ו ֶאל ַקיִ ן ְו ֶאל ִמנְ חָ ֹ‬ ‫שע יְ יָ ֶאל הֶ בֶ ל ְו ֶאל ִמנְ חָ ֹ‬ ‫וַ ִּי ׁ ַ‬ ‫וגו'‪ ,‬שנראים דבריו כדברי הוללות‪ ,‬אשר על כן קדם הכתוב‬ ‫ׁ ָשעָ ה וגו' )ד‪ ,‬ד‪-‬ה(‪ .‬וטעם שכפל לומר אל הבל ואל מנחתו‪ ,‬ואל‬ ‫להודיע כי הנחש היה ערום‪ ,‬כדי להתבונן באמריו שבהם השיג‬ ‫קין ואל וגו'‪ ,‬ולא הספיק לומר אל מנחת הבל ואל מנחת קין‪.‬‬ ‫כאן רמז כי האדון היה מראה פנים של רצון למקרבי תשורה‪,‬‬ ‫להסית ולהדיח אשה יראת ה'‪:‬‬ ‫והוא אומרו וישע אל הבל וגם קבל תשורתו‪ ,‬ואל קין לא הראה‬ ‫והנה בסדר דבריו נתכוון לומר שלשה ענינים‪ ,‬ובהם השיג‬ ‫פנים לא לו ולא לתשורתו‪:‬‬ ‫כוונתו‪ .‬א'‪ ,‬בא להודיע אותה ידיעה אחת‪ ,‬כי כיון שלא השיגה‬ ‫ג' מעלות לשת‬ ‫לאכול מעץ הדעת יהיה הדבר בעיניה כאלו אינה אוכלת מכל עץ‬ ‫מו ׁ ֵשת‪) :‬ה‪ ,‬ג(‪ .‬פירוש‬ ‫מו וַ ִּי ְק ָרא ֶאת ְׁש ֹ‬ ‫ּתו ְּכצַ לְ ֹ‬ ‫וַ י ֹּולֶד ִּב ְדמו ֹ‬ ‫הגן‪ ,‬הכוונה בזה כי כולן כאין נגדו והיו כלא היו לגודל מעלתו‬ ‫להיות שקין והבל נולדו בתגבורת בחינת הרע קרוב למעשה‬ ‫וחשיבותו וכו'‪ .‬והוא אומרו אף כי אמר וגו'‪ ,‬פירוש יהיה בעיניך‬ ‫הרע‪ ,‬ובן זה היה מרוחק מבחינת הרע‪ ,‬כי כבר נתרוקן הזיהום‪,‬‬ ‫כאלו נצטוית על הכל‪ ,‬נתכוון בזה להגדיל חשקה בו ולהבזות כל‬ ‫לזה אמר בדמותו וגו'‪ .‬עוד להיות כי שני הראשונים מתו גם‬ ‫שניהם‪ ,‬הבל תכף ומיד‪ ,‬קין באבוד דור המבול )קה"ר ג ו(‪ ,‬ומשת‬ ‫תאוותיה בכל עצי הגן‪ .‬וזו היא המדה אשר מתנהג בה היצר הרע‬ ‫הושתת העולם )במדב"ר יד יב(‪ ,‬לזה אמר בדמותו כצלמו אדם‬ ‫עם הנשמעים לו‪ ,‬שיסיר מהם תאוות ההיתר וימאסנו בעיניהם‪,‬‬ ‫שממנו בנין העולם‪ .‬גם הוא שלישי לבטן הוא הקדוש‪ ,‬וצא‬ ‫ויגדיל בעיניהם תאוות האיסור עד אין כמוהו‪... :‬‬ ‫ולמד מלוי )תנחומא יתרו י(‪:‬‬ ‫וזו היא מדתו לשקר ולהוליד בלבב אנוש אמונות ודעות‬ ‫כוזבות רחמנא ליצלן‪ ,‬ולפעמים יתכוון להפליג ולהגדיל עבירות‬ ‫בעולם כזה‪:‬‬ ‫בלב אדם‪ ,‬וישוב לומר לו כי הוא מהנמנע במושג‪ ,‬ואין לך ערום‬ ‫ז‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫לנצחון ‪ -‬כן יטול שכרו כמאמרם ז"ל )אבות פ"ה מכ"ג( 'לפום צערא‬ ‫וטעם שעשה ה' ככה‪ ,‬להיות שכל מחשבת ה' הוא לצד השגת‬ ‫אגרא'‪ ,‬ואם היה מגביל שיעור כח המסית בשיעור מועט‪ ,‬אין‬ ‫טוב המופלא‪ ,‬והוא תלוי בבחינת עבודה זו‪ ,‬לזה הגדיל בחינת‬ ‫מקום לרוצה להשיג השגה גדולה להשיגה‪ ,‬כי אין השגה זולת‬ ‫ערמתו ויכלתו‪ ,‬ולפי הצער שיסבול אדם ויתחכם להנצל ממנו‬ ‫אמצעות נצחון המסית‪ .‬וצא ולמד מהאמור בספר זוהר הקדוש )ח"ב‬ ‫יעלה במעלות‪:‬‬ ‫קסג‪ (.‬במשל בן מלך אשר ציוהו אביו לבל קרוב להזונה‪ ,‬ואת הזונה‬ ‫כגודל היסורים כך גודל השכר‬ ‫צוה להסיתו לבחון בן יכבד אב‪ ,‬יעוין שם‪ .‬ומעתה הפליא ה'‬ ‫)ג‪ ,‬ד( ואם תאמר למה יברא ה' בריה רעה כזו לתקלה‪ ,‬דע‬ ‫להתחסד עם אוהביו להכין להם דבר שבאמצעותו ישיגו עלות‬ ‫כי בריה זו כל מה שהפליא ה' בגודל בחינתה ‪ -‬כן גודל בחינת‬ ‫במעלות חיים הנצחיים‪ .‬אשרי העם שככה לו‪:‬‬ ‫השגת הנפש בעולם העליון‪ ,‬כי לפי התעצמות הצריך לאדם‬ ‫‪-‬‬ ‫ג' דברים נגרם לאדם‪ ,‬וכנגדם נגרמו ג' לנחש‬ ‫ש ֶדה ַעל ְ ּגחֹנְ ָך ֵתל ְֵך ְו ָעפָ ר ּתֹאכַ ל‬ ‫ית זֹּאת ָארוּר ַא ּ ָתה ִמ ּ ָכל הַ ְּבהֵ ָמה ו ִּמ ּכֹל חַ ַ ּית הַ ּׂ ָ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ אֱ ל ִֹהים ֶאל הַ ָּנחָ ׁש ִּכי ָע ִ ׂש ָ‬ ‫ָ‬ ‫כל יְ מֵ י חַ ּיֶיך‪) :‬ג‪ ,‬יד(‬‫ָּ‬ ‫הזה שהוא רגלים של עולם העשיה‪ .‬כי יש לך לדעת כי אם לא‬ ‫ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו'‪ .‬שלושה דברים גרם‬ ‫היה אדם אוכל מעץ הדעת היה מצוי בעולם הזה ובעולם העליון‬ ‫בדיבורו‪ .‬א'‪ ,‬שגרם סילוק אור כבודו יתברך שהיה חופף על אדם‬ ‫כאחת‪ ,‬כאדם הדר בבית ובעליה‪ ,‬וכשחטא נגשם ואינו יכול לדור‬ ‫ואשתו כמו שכתבנו למעלה )פסוק ז'(‪ ,‬והוא סוד 'כתנות אור'‪ .‬ב'‪,‬‬ ‫בשניהם יחד‪ ,‬אלא בעולם הזה בפני עצמו‪ ,‬וכשירצה לעלות‬ ‫גרם שנכרתו אדם וחוה מעולם הזה שלא יחיו לעולם‪ ,‬כעונש‬ ‫לעליה צריך השתנות הגשם וזו היא מיתת אדם‪ ,‬לזה נכרתו רגלי‬ ‫הרשום בכתוב )לעיל ב יז( ִ ּכי ְ ּביוֹ ם אֲכָ לְ ָך ִמ ּ ֶמ ּנ ּו מוֹ ת ּ ָתמוּת‪ .‬ג'‪ ,‬גרם‬ ‫נחש‪ .‬וכנגד מה שגרם לשלול מאדם וחוה התעדנות גן עדן‪ ,‬אמר‬ ‫שאפילו בימים אשר הם חיים בעולם לא יתעדנו בעדן אלהים‪,‬‬ ‫אליו ועפר תאכל וגו' ואמרו ז"ל )יומא עה‪ (.‬כי כל מה שיאכל לא‬ ‫כאמור )פסוק כד( ַו ְיגָרֶ ׁש אֶ ת הָ אָ דָם‪:‬‬ ‫יטעום אלא טעם עפר‪ .‬ולפי זה ידוייק על נכון אומרו הקדוש‬ ‫כנגד שלשתן לקה שלשה‪ .‬כנגד הפשטת ענן כבוד שהוא‬ ‫ברוך הוא לנחש בתחילת דבריו כי עשית זאת‪ ,‬פירוש כי‬ ‫בחינת ברוך‪ ,‬אמר ה' אליו ארור וגו'‪ .‬כנגד הכרתת אדם מהעולם‬ ‫הקללות שמקללו ה' הם מעשיו שעשה‪ ,‬והם דברינו עצמן‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫הזה‪ ,‬נכרתו רגליו )בר"ר כ ה(‪ ,‬שהם בערך אדם בחינת העדר העולם‬ ‫‪-‬‬ ‫תוצאות הגרועות שנגרם מהחטא‬ ‫יך ּתֹאכַ ל לֶחֶ ם ַעד ׁשו ְּב ָך ֶאל הָ אֲ ָד ָמה ִּכי ִמ ּ ֶמ ָּנה ל ָ ֻּק ְח ּ ָת ִּכי ָעפָ ר ַא ּ ָתה ְו ֶאל ָעפָ ר ּ ָת ׁ‬ ‫שוּב‪) :‬ג‪ ,‬יט(‬ ‫ְּבז ֵַעת ַא ּ ֶפ ָ‬ ‫עפר אתה‪ ,‬פירוש העמדת עצמך במדת עפר‪ ,‬שהוגשמת מצד‬ ‫עד שובך וגו'‪ .‬טעם שנתן שני טעמים ‪ -‬כי ממנה וגו'‬ ‫מעשיך‪ ,‬שלא שמרת המצוה שבאמצעותה היה הזיכוך‪ ,‬וכיון שכן‪,‬‬ ‫כי עפר וגו'‪ .‬להיות שטעם ממנה לוקחת אינו טעם מספיק‬ ‫כי כל מקור יקו למקורו ושוב ישוב אליו‪ ,‬והוא מקור גולמו הוא‬ ‫לשוב אל האדמה‪ ,‬כי הלא קודם שחטא גם כן היה בבחינה זו‬ ‫מן האדמה לוקח‪:‬‬ ‫ולא נגזר עליו לשוב למקום שממנו לוקח‪ ,‬לזה נתן טעם שני‬ ‫וטעם אומרו ואל עפר תשוב‪ ,‬נתכוין עוד לומר כי לא‬ ‫באומרו כי עפר אתה וגו'‪ .‬הכוונה בזה כי אם היה ניצול‬ ‫מלבד שישוב אל האדמה‪ ,‬אלא שיהיה נרקב גופו ויעשה הוא‬ ‫מהחטא‪ ,‬בשכר קיום מצות ה' היה ה' מגביר בו צד הרוחניות‪,‬‬ ‫עצמו עפר‪ .‬וכן העמידו פירוש הפסוק במסכת שבת )קנב‪ (:‬במעשה‬ ‫ויהיה גופו מזדכך ויתהפך החומר ויעשה צורה בהתגברות חלק‬ ‫דהנהו קפולאי דרב נחמן‪] ,‬הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן‪,‬‬ ‫הרוחני‪ ,‬מה שאין כן אחר שחטא גרם שני דברים‪] ,‬א'[ הפליג‬ ‫נחר בהו רב אחאי בר יאשיה‪ ,‬אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא‪ ,‬אתא‬ ‫חלק החומר שבו והגשימו והוחלט ממנו התהפכותו לצורה‪] ,‬ב'[‬ ‫ואמר ליה מאן ניהו מר‪ ,‬אמר ליה אנא אחאי בר יאשיה‪ ,‬אמר ליה ולאו אמר רב‬ ‫גם הוחשך מאור הרוחני שבו ואין בו כח להאיר לבחינת החומר‬ ‫מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא‪ ,‬אמר ליה ומני מרי דלא ידענא ליה‪ ,‬אמר ליה‬ ‫לעשותו צורה‪ .‬והוא אומרו‪ ,‬כי‪ ,‬פירוש טעם שאני אומר לך‬ ‫והא קרא כתיב )קהלת יב ז( וְ י ָׁשֹב הֶ ָעפָ ר ַעל הָ אָ רֶ ץ ְ ּכ ׁ ֶשהָ יָה וכו'[‪:‬‬ ‫עתה שתשוב אל האדמה שלוקחת ממנה ולא מקודם לזה‪ ,‬כי‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י היסורין של הבל זכה משה רבינו להיות קרוב אל ה'‬ ‫את יְ יָ ‪) :‬ד‪ ,‬א(‬ ‫יש ֶ‬ ‫יתי ִא ׁ‬ ‫ְוהָ ָא ָדם יָ ַדע ֶאת חַ ָ ּוה ִא ְׁש ּת ֹו וַ ּ ַתהַ ר וַ ּ ֵתלֶד ֶאת ַקיִ ן וַ ּתֹאמֶ ר ָקנִ ִ‬ ‫שלא היה יודע מקום הנפש‪ ,‬ובזה הסיר חלק הרע ממנו והוכר הטוב‬ ‫ותלד את קין ותאמר וגו'‪ .‬פירוש על דרך אומרם ז"ל )זוהר‬ ‫מוחלט‪ ,‬והוא אומרו קניתי וגו'‪ ,‬פירוש באמצעות זה קניתי איש‬ ‫ח"א נד( כי קין הוא בחינת הרע‪ ,‬והבל הוא בחינת הטוב‪ ,‬והוא נפשו‬ ‫שהוא משה )שמות יא ג( את ה'‪ ,‬שלא השיג מציאות זה להיות עם ה'‬ ‫של משה רבינו עליו השלום )תיקו"ז תי' סט‪ ,‬קב‪ ;:‬קי‪ ,(:‬והנה באמצעות‬ ‫כמשה עליו השלום אלא באמצעות יסורין שעשה לו קין‪:‬‬ ‫הפלגת הפצעים שפצע קין בהבל עד שהרגו כאומרם ז"ל )סנהדרין לז‪(:‬‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ח‬