אור החיים · Ohr Hachaim — בראשית (2026-10-05)

קטעים מספר אור החיים הק'
פרשת בראשית
שמַ יִ ם ְו ֵאת הָ ָא ֶרץְ :והָ ָא ֶרץ אשית ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים ֵאת הַ ּ ׁ ָ ְּב ֵר ִׁ
פניני וחידושי אור החיים הק' הום ְורוּחַ אֱ ל ִֹהים ֹש ְך ַעל ּ ְפנֵי ְת ֹ הָ יְ ָתה תֹה ּו וָ בֹה ּו ְוח ׁ ֶ
אור וַ יְ ִהי ְמ ַרחֶ פֶ ת ַעל ּ ְפנֵי הַ ּ ָמיִ ם :וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים יְ ִהי ֹ
פתיחת דברי רבינו לפירושו לתורה
בעזר יוצר אורה .אבאר פירוש התורה .ליחד שמו הנורא. טוב וַ ַ ּי ְב ֵ ּדל אֱ ל ִֹהים ּ ֵבין
אור ִּכי ֹ אור :וַ ַ ּי ְרא אֱ ל ִֹהים ֶאת הָ ֹֹ
אשר עשאני מראשית .ויעצני וקראני ראשית .לעסוק בנועם ֹש ְך
אור ֹיום ְו ַלח ׁ ֶ ֹש ְך :וַ ִּי ְק ָרא אֱ ל ִֹהים ָל ֹ אור וּבֵ ין הַ ח ׁ ֶהָ ֹ
ראשית .אתחיל לבאר ספר בראשית :נפתחו השמים ואראה אחָ ד) :בראשית א ,א-ה( ָק ָרא לָיְ לָה וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום ֶ
מראות אלהים ,בורא קצות הארץ ,ואתבונן במה שהורשיתי
להתבונן בפתח דברי קדוש ,והעירותי ממזרחה של תורה: כל העולם לא נברא אלא בשביל התורה ועמליה
אין הקדוש ברוך הוא מעלים גדולותיו בשביל השוטים ה ודרך רמז ,רבותינו ז"ל דרשו )ב"ר א א( תיבת בראשית
אשית ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים וגו' )א ,א( .ואל יקשה בעיניך למה
ְּב ֵר ִׁ שיכוין ברוך הוא לומר 'בשביל תורה שנקראת ראשית' ,ופירוש
כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך זה ,ולא כתבה בפירוש 'ברא בי"ת של בראשית היא בי"ת הסיבה ,ומעתה מי שזכה בתורה
ה' המים והעפר והאש והרוח' ,שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב. זכה בכל העולם ,ומי שלא זכה בתורה אין לו ליהנות מן העולם
דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר ,וחפץ ה' להודיע כח עד מדרך כף רגל ,זולת אם ישמש הכשר עמליה .וגם אמרו )ויק"ר
מעשיו לעמו והודיענו סדר הבריאה ואופנה ,וכי הוא האל
אשיתלו ד( 'בשביל ישראל שנקראו ראשית דכתיב )ירמיה ב ג( רֵ ִ ׁ
הגבור הנאזר בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה ,וחפץ
ה' להודיע לידידיו כח מעשיו ,ולא ימנע טוב זה בשביל ְּתבוּאָ תֹה' ,ואין מאמרם זה מכחיש הראשון ,כי טעם עצמו שנקראו
השוטים הטועים: ישראל ראשית ,הוא לצד קבלתם התורה ,ובזה נבדלו לשם ולתהלה
השמש והירח היו צריכים שניהם לשמש ביום מהעמים .וגם אמרו )ב"ר יב ט( בשביל אברהם ובשביל יעקב )ויק"ר
לְ הַ ְבדִּ יל ּ ֵבין הַ י ֹּום וּבֵ ין הַ ּלָיְ לָה )א ,יד( .עוד נראה בהעיר עוד, ֲשר ָׁשמַ ע אַ בְ רָ הָ ם וגו' )להלן כו
שם( ,והכל הולך לטעם הראשון ֵע ֶקב א ׁ ֶ
אומרו להבדיל בין היום ובין הלילה ,אם המאורות שוים הם, ה( .גם אמרו )זוהר הקדמה יא (:בשביל יראה שנקראת ראשית דכתיב
ואחד ישמש ביום ואחד ישמש בלילה ,במה יוכר לילה מיום, אשית חָ כְ ָמה יִרְ אַ ת ְי ָי ,כי הוא זה גם כן יסוד התורה )תהלים קיא י( רֵ ִ ׁ
כיון שלילה כיום יאיר:
כי 'אם אין חכמה אין יראה' )אבות פ"ג מי"ז( ,ואם אין יראת ה' אין
בשבת משתלשל השפע לששת הימים
תורה )ראה שבת לא (:כי הוא אוצר נחמד לתורה:
וַ יְ בָ ֶר ְך אֱ לֹ ִהים ֶאת ֹיום הַ ּ ְׁש ִב ִ
יעי וגו' )ב ,ג( .ולמה שפירש
בזוהר )ח"ב פח (:כי ביום השבת משתלשל השפע של כל ששת [
ימי המעשה ,יכוין על זה אומרו ויברך ,כי בו צוה ה' את הברכה יראת הרוממות ע"י ההתבוננות במעשה שמים
לחיות העולמות:
עוד תתפרש בי"ת של בראשית על דרך אומרם ז"ל )הקדמת ז
גן העדן לא נברא אלא לאדם שלא פגם
תקו"ז ה (:כי שני אופני יראת ה' הם ,האחת היא יראת העונש,
וַ ִּי ּ ַטע יְ יָ אֱ ל ִֹהים ַּגן ְּבעֵ ֶדן וגו' )ב ,ח( .לזה הודיע ה' חסדו כי
והשניה היא יראת הרוממות ,וזו יראה פנימית ומעולה
הגן לאדם בראו ,ועודנו עומד לאדם הידיד לקונו ,ואין לשום
נברא חלק בגן זולת אדם אשר לא פגם דיוקנו וצלמו: מהראשונה .והוא שרמז באות בי"ת ראשית ,כי שתי יראות הכין
ה' לקיום העולם ,ורמז אופן שניהם ,הראשונה רמזה בתיבת
[ אלהים ,כי היא יראת הדין בקומו למשפט ,והשניה רמזה באומרו
כל שמותיו של הקב"ה מכוונים לטובה ולחסד
את השמים ואת הארץ ,והוא על דרך אומרו )תהלים ח ד( ִ ּכי
אֶ רְ אֶ ה ָׁשמֶ ָ
יך וגו' ,ואמרו ז"ל )זהר ח"א א (:כי יראת הרוממות תכנס
י עוד תתפרש על דרך מה שאמר הכתוב )מלכים א יח( ְי ָי הוּא
הָ ֱאל ִֹהים ,והכוונה היא שהגם ששם אלהים יתייחס אל הדין ,אף בלב משכיל ,בהביטו בהתבוננות במעשה שמים וארץ מה גדלו
על פי כן רחמים הוא ,וכל שמותיו של הקדוש ברוך הוא לטובה מעשי ה' ,תתלהב הנפש וירא מגדולתו יתברך שמו:
יכוונו יחד להטיב ולהתחסד ,אלא דלצד מעשה האחרונים יצא [
הדין ליסר למי שראוי ליסר ,וזולת זה גם שם אלקים מדתו מעלות הירא שמים
להטיב .והוא אומרו בראשית ברא אלהים ,כי שם אלהים ח עוד ירמוז בראשית על דרך אומרו )ישעי' לג ו( יִרְ אַ ת ְי ָי ִהיא
הטיב וברא עולם לחון ולרחם ולהטיב לשוכני שמים וארץ ,ואין אוֹ צָרוֹ ,הכונה היא כי מי שיש בו יראת ה' היא אוצר לתקות
לך רחמים גדולים מזה ,והוא שאמר הכתוב )בראשית כז כח( וְ י ּ ִֶתן לְ ָך הלבבות ,שהוא דביקות אורו יתברך בנפש אדם כאומרו )דברים ד ד(
הָ ֱאל ִֹהים ,הרי שגם שם אלהים יטיב לטובים בתורת מתנת חנם, וְ אַ ּ ֶתם הַ ְ ּדבֵ ִקים וגו' ,וכל מי שיש בו יראת שמים הוא משכן
אלא שעושי רשעה יסובבו לעשות להם אלהים מוסר ,ולעתיד השכינה כאומרו )תהלים עח ס( אֹהֶ ל ִ ׁש ֵּכן ָ ּבאָ דָם .והוא שרמז בתיבת
לבא המקווה כן י ְִהיֶה ְי ָי אֶ חָ ד ו ְ ּׁשמוֹ אֶ חָ ד )זכרי' יד ט(: בראשית על זה הדרך ,בי"ת ,פירוש בית מושב אלהים היא
[ היראה הרמוזה בתיבת ראשית ,ברא ה' והכין פעלו:
א
קטעים מספר אור החיים הק'
'צדיא ורקניא' ,וחשך שהוא יצר הרע הנקרא בדברי קדשם )זהר עיקר השכר הוא בעוה"ב ,ואם מותיר מקבל גם בעוה"ז
ח"א סג' (.דמחשיך אנפי דְ ְ ּברִ יָיתָ א' ,על פני תהום יקרא להגוף טו עוד ירמוז כי להיות שיש שני עולמות -עולם הזה ועולם
תהום להיותו כתהום בולע תמיד ,ומצד היצר שהוא החשך ורוח הבא ,והאדם על ידי התעסקו בתורה ובמעשים טובים ישיג
אלהים הנתנת בו מרחפת על פני המים ,כי לא מצאה הרוח הטוב והחיים ,כאן הודיענו הכתוב כי לא ישלם לצדיקים שכר
מנוח לכף רגלה ,כי היצר גירשה והורמה ממקום הנחתה ,וישכון התורה והמצות בעולם הזה ,עד אשר יכין להם אוצר הטוב שהיא
שם החשך שהוא יצר הרע ,ונשארת הנפש מרחפת על פני המים העיקר לחלק הנשמה ,ואחר כך אם יותיר מטיבין לו גם בעולם
הם מים הזדונים ,שהם כוחות של הטומאה: הזה ,כי יבחר ה' תחילה להכין לאדם גמול עולם העליון שהוא
ובראותו הקדוש ברוך הוא כן ויאמר אלהים יהי אור, הנצחי .והוא שרמז באומרו בראשית ברא אלהים את השמים
שולח אל האדם עזר נגד יצרו ,וזה יהיה בהגיעו לארבע עשרה שהם עולם הנשמות ,ואחר כך ואת הארץ שהוא עולם השפל,
שנה יופיע עליו ממעון קדשו רוח אלהין קדישין -נשמה קדושה אם העדיף בטובו ,הא למדת שאין מטיבין לצדיקים בעולם הזה
וטהורה .או ירמוז אל התורה ,כי היא האור הנערב ,ולה יקרא עד אחר שיזכו בנחלתם לאור באור החיים:
אור דכתיב )משלי ו כג( וְ תוֹ רָ ה אוֹ ר .והמכוון אחד ,כי בחינת הנשמות [
הקדושות הם בחינת אור התורה ,ובעל נפש הוא בעל תורה .והוא מוסר שיוצא מנפש האדם -נשמע קולו
אומרו ויאמר אלהים יהי אור שהיא הנשמה שאורה רב להיותה יז עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל )ברכות ו' (:כל מי שיש בו יראת
חצובה מתחת כסא כבודו יתברך חלק אלוה ממעל ,שולחה ה' שמים דבריו נשמעין' ,והטעם כי הירא דבר ה' ידבר מתוך קימת
להאיר אל האדם לבל יטבע בטיט היצר הרע ,או גם כן למה נפשו ,וכיון שכן תכיר נפש השומעת ותקבל תוכחת מוסר ,ואם
שאמרנו שהיא התורה המאירה לנפש אדם ,ואז ויהי אור ,וירא הדברים יצאו מהגוף אין שייכות לנפש לשמוע ,כמו שרמזו ז"ל
ה' את האור אשר נתן באדם כי טוב ,שבאמצעותו ילך האדם במה שאמר הכתוב )דברים ו ו-ז( וְ הָ י ּו הַ ְ ּדבָ רִ ים וגו' ַעל לְ בָ בֶ ָך אז
בדרך הטוב והישר: ֶיך הם התלמידים )רש"י שם( .והוא אומרו בראשית וְ ִ ׁש ּנַנְ ּ ָתם לְ בָ נ ָ
ולא תחשוב כי בהיות הנשמה באדם או על ידי עסק התורה, שהיא היראה כאומרם ז"ל )זוהר הקדמה יא ,(:ברא ה' את השמים,
בזה הוא שקט מתחבולות היצר המחטיאו ופנה והלך לו ,שאם כן פירוש שיהיה ירא שמים ,אז ישמע קולו וילמד אדם דעת ,והוא
אין כאן לא שכר ולא עונש ,לזה אמר כי עדיין החשך בעולם, אומרו ואת הארץ:
אלא שעל ידי זה מסתייע האדם להעריך מלחמה עמו ולהבדילו [
מעליו לבל הפילו במועצותיו ,ויכיר בחינת עשות רע כי רע הוא, עבודת האדם -להפוך החומר לצורה
וזה הוא אומרו ויבדל אלהים בין האור שהיא הנשמה ובין כ עוד תרמוז הפרשה כולה על בריאת האדם כי הוא עיקר
החשך שהוא היצר הרע ,וזה שאמר הכתוב )קהלת י ב( לֵב חָ כָ ם תכלית הבריאה ,על זה הדרך .בראשית כשברא ה' את האדם,
ימינוֹ שהוא מקום האור מקום הנשמה' ,ולב כסיל לשמאלו' לִ ִ בראו ממקור הרוחניות הרמוז בתיבת השמים ,וממקור הגשמיות
שהוא מקום היצר הרע ,וקרא לאור יום ולחשך קרא לילה, הרמוז בתיבת הארץ ,ותמצא שרמזו רבותינו ז"ל )סנהדרין צא (:במה
ולזה התפלל דוד שיצילהו ִמ ּ ַפחַ ד ַ ּב ּלֵילוֹ ת )תהלים צא ה; שיה"ש ג ח(: שאמר הכתוב )תהלים נ ד( 'י ְִקרָ א אֶ ל הַ ָּׁשמַ יִם מֵ ָעל' שהוא הרוח' ,וְ אֶ ל
ואומרו ויהי וגו' יום אחד ,כי אי אפשר שיוכר אורה של הָ אָ רֶ ץ' הוא הגוף הבנוי מהארץ ,ורצונו יתברך בזה הוא ,שעל ידי
הנשמה אלא מחשכו של היצר הרע ,שאם לא כן לא ישתנו מעשה האדם יתעצם להפוך החומר -שהוא הגוף ,עד שיהיה
ממלאכי השרת ואין כאן לא שכר ולא עונש ,ולזה אמר יום אחד: נחשב צורה .והנה תמצא )שבת קנב (:שהצדיקים אינם חוזרים עפר,
[ להיות כי זככו החומר שלהם עד שנעשה רוחני ,כמו שכתב הר"י
בריאת הארץ חביבה מבריאת השמים ]רבי יצחק[ עראמה ז"ל ]בעל העקידה[ וזה לשונו :והתעצמות השלמים
כב עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך ,כי דבר ידוע כי מצינו להפך החומר לצורה עכ"ל .ולזה אמרו ז"ל )ברכות יח (.ש'הצדיקים
להקדוש ברוך הוא שבחר לשכון בערפל ,וחבב לשכון בתוכנו .ועוד במיתתן נקראים חיים' ,כי חלק הגשם נעשה רוחני המתייחס אל
לו שמצינו )תענית ה (.כביכול שנשבע שלא יכנס לירושלים של מעלה החיים ,ו'הרשעים בחייהם קרויים מתים' -לצד שגם הרוחניות
עד שיכנס לירושלים של מטה ,הרי זה מגיד שחביבה לו של מטה שבהם נתגשם ,ונעשה ארץ -המתיחס אל הדומם שהוא מת:
יותר משל מעלה .גם כשנשכיל בטעם בריאת כל העולם נדע כי ושתי מדות אלו רמזם באומרו את השמים ואת הארץ,
העיקר הם התחתונים שהם עמו ונחלתו: על זה הדרך ,אם זכו הרי הם מסמיכים חלק הגשם שבהם הרמוז
ולפי זה יכוין הכתוב לומר סדר הבריאה לא זו אף זו בדרך אל הארץ ,מחברים אותו ונעשה חומוניא אחת עם השמים ,ואם
חיבה ,בראשית ברא אלהים את השמים ,ועוד ברא בריאה לא זכו הרי הם מהפכים חלק הרוחניות שבהם לבחינת הארץ
יותר חביבה אצלו ומעולה יותר והיא את הארץ ,שהשמים ונעשה הצורה חומר ,והוא אומרו ואת הארץ:
אדרבה תלויים בה ,וכל זה באמצעות בני ישראל עם קדושו ,כי באמצעות הנשמה ועסק התורה יוכל להתגבר על היצר
בהם תלוי קיום העולמות גם העליונים ,כידוע לבקיאים בחדרי ואומרו והארץ היתה תהו ובהו ,כאן רמז מה שהיה בעונות
החכמה האמיתית: שנתגבר צד החומר שהיא הארץ ונתרוקן מהרוחניות ,כמו שתרגם
ב
קטעים מספר אור החיים הק'
העוונות גורמים לגלות ובזכות התורה יגאלו ממנה
ולדרך זה יתבאר אומרו והארץ היתה תהו ,כאן רמז
פניני וחידושי אור החיים הק'
בעונות לגליות ישראל ,שהיא סיבת מניעת דירתו יתברך בארץ.
כל הדברים האסורים נאסרו לתועלת גלות האחד הוא גלות מצרים אשר נשארו בו ארבע מאות
ֹאכל ּו ִמ ּ ֶמנּ ּו ְולֹא ִת ְּגע ּו ּב ֹו ּ ֶפן ְּתמֻ תוּן) :ג ,ג(.
לֹא ת ְ ושלשים ,כמנין תה"ו ת' ואחד עשר ,ובהו חשבונו י"ט ,הרי ת"ל.
ולהשכילך במכוון ,יש לך לדעת כי כל אשר יצוה ה' עמו ,לא ומשמעות ובהו גם כן ירמוז לגלות שלאחריו שהוא גלות בבל,
צוה ה' דבר לצד ההורמנא והנקמה ,אלא הכל לסיבת הרחקת
נקרא גלות בבל בהו ,כי תרגום בהו ריקניא ,וכתיב בירמיה סימן
הנזק והקרבת התועלת .והנך רואה כמה נטיעות נטע ה' וכמה נ"א )לד( על גלות בבל אֲכָ לַ נִ י ה ֲָממַ נִ י נְ בוּכַ דְ רֶ א ּצַר מֶ ְ
עניינים מופלאים ברא בעולם ,והכל נתנו ליציר כפיו: לֶך ָ ּבבֶ ל ִה ִ ּציגַנִ י
העובר עבירה נסמא עיני שכלו ְ ּכלִ י רִ יק:
וַ ִּת ּ ָפ ַק ְחנָ ה עֵ ינֵי ְׁשנֵיהֶ ם וַ ּי ְֵדע ּו ִּכי עֵ ֻיר ּ ִמם הֵ ם וגו' )ג ,ז( .עוד ואומרו וחשך על פני תהום ,ירמוז על הגלות המר אשר אנו
ירמוז באומרו ותפקחנה ,על דרך אומרם ז"ל )סוטה ג' (.אין אדם בו שקועים בתהום אשר אין לו סוף זה לנו אלף ותרע"א שנה,
עובר עבירה אלא אם כן נסתתמו עיני שכלו' ,והוא שמיחס ולא די אורך הגלות אלא חשך שירמוז לשני דברים ,האחד
הכתוב הסמאון לרשעים כאומרו )ישעי' מב יח( 'והעורים הביטו לשיעבוד העמים וכובד עול המסים ,עד כי חָ ַׁש ְך ִמ ְּׁשחוֹ ר ּ ָתאֳרָ ם
לראות' .והוא שהודיע הכתוב כאן באומרו ותפקחנה ,פירוש
שאחר שעברו העבירה ועבר המסית המכונה במדת חשך - )איכה ד ח( ,זה רודה וזה מרדה ,אשרי מי שלא ראה ובפרט במערב
שמחשיך עיני האדם ,תכף ומיד נפקחו עיניהם והרגישו כי שלנו .והשני הוא על היצר הרע אשר החשיך העולם ,ובעונותינו
ערומים הם ,פירוש שנפשטו מזהרא דקדושה .וכן יקרה לכל רבו פריצי עמו ישראל והותר להם נבלות הפה ושבועת שוא ולשון
רשע שבגמר מעשה הרע ירגיש כי התעיב ,ויכלם במעשיו, הרע וגזל ,ומונעם מלעשות תשובה לשוב שבותם .ולא יאמר אדם
ויאירו עיני שכלו:
בראותו כל כך ירידת ישראל כל אורך הזמן כי חם ושלום אבדה
וַ ּיֹאמֶ ר ֹלו ַא ּי ּ ֶָכה) :ג ,ט( ... .ולפירושינו בפסוק ותפקחנה וגו'
שהרגישו בירידתם ובפשעיהם ,ענה כי נכלם בראות עצמו ערום תקוה מבנים ,לא כן הוא אלא ויאמר אלקים יהי אור ,הוא אור
מזהרא דקדושה: הגאולה העתידה המופלא ,ואומרו ויהי אור על דרך אומרם
בזמן שעושים רצונו ית' השטן כופף את ראשו בתיקוני הזוהר )תיקון כא מב' (:ויהי רז' שאור בגימטריא רז ,הכוונה
הוּא יְ ׁשו ְּפ ָך ר ׁ
ֹאש ְו ַא ּ ָתה ְּת ׁשוּפֶ נּ ּו עָ ֵקב) :ג ,טו( .ורמז זמן שגזר ה' יתעלה שמו שאור זה של מלך המשיח לא יתגלה בעולם
השגת נצחון של כל אחד מהם ,ואמר הוא ישופך בזמן שיהיה ויהיה סוד טמון אצלו ,כאומרם )שם( 'ללבי גליתי מלבא לפומא לא
ראש ,פירוש שיגדיל מעלתו ויתנשא בבחינת התורה והמצות,
גלי' .ואומרו וירא אלהים את האור כי טוב ,חוזר על האור
ואתה תשופנו כשיהיה עקב בירידה .וכן הוא כל זמן שישראל
עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו ,ולהפך בר מינן: מצד עצמו כי טוב הוא ,אשרי עין ראתה ,וחוזר גם על מה שרמז
כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו שיעשהו בסוד נסתר ,כי טוב ,שכן צריך להיות כאומרם ז"ל )יומא
וַ ִּיחַ ר לְ ַקיִ ן ְמאֹד וַ ִּי ּ ְפל ּו ּ ָפנָ יו) :ד ,ה( .עוד ירמוז הכתוב אומרם ט ;:סנהדרין צז (:מכמה טעמים .ואומרו רוח אלהים וגו' אמרו במדרש
ז"ל )זהר ח"ב קפב (.כי 'כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו' ,ובחינה זו )ב"ר ב ד( זה רוחו של משיח ,מרחפת על פני המים אין מים אלא
מתייחסת אל צלם אלהי שעל פני אדם .והוא אומרו ויחר לקין, תורה )ב"ק יז ,(.על דרך אומרם בזוהר )השמטות ח"א יג( שלא יגאלו
ובזה נפלו פניו שנסתלקה ממנו הנשמה ,והוסר ממנו צלם
ישראל אלא בזכות התורה שנמשלה למים )עיי"ע תענית ז:(.
הפנים .וטעם השפלתו בעיני ה' הגם שלא נודע חטאו ,מעשיו
מעידות שרשע היה: ...ואומרו ולחשך 'קרא' לילה ,לשון מקרה הוא בלתי
טהור ,ולזה לא סמך הכתוב על תיבת ויקרא שאמר בתחילה ,כי
אין עוד חושך ולא לילה ,אלא ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, אין יקר וכבוד עוד לחשך ,אלא מקרהו יהיה דוקא בלילה ,והוא
כי בחינת הרע נסתלקה ואינה ,וְ לַ יְלָ ה ַּכיּוֹ ם י ִָאיר )תהלים קלט יב( וְ הָ יָה סוד אומרו )דברים כג יא( ִמ ְ ּקרֵ ה לָ יְלָ ה ,אבל כשיעבור הלילה שהוא
אוֹ ר הַ ְ ּלבָ נָה ְ ּכאוֹ ר הַ חַ ּ ָמה )ישעי' ל כו( ,והוא אומרו יום אחד ,והוא זמן הגלות כמו שאמר הכתוב )ישעי' כא יא( מַ ּ ָשׂ א ּדו ָּמה וגו' ׁשֹמֵ ר מַ ה
שרמז הכתוב באומרו )זכרי' יד ט( ַ ּביּוֹ ם הַ הוּא י ְִהיֶה ְי ָי אֶ חָ ד ו ְ ּׁשמוֹ אֶ חָ ד: ִּמ ַּליְלָ ה ,כי הגלות דומה ללילה )זו"ח תיקונים ח"ב עט ,(:ואז בעלות השחר
-
לפי גודל החטא יורד במדרגתו בבחי' הנבראים
שמַ יִ ם ּובַ ְּבהֵ ָמה ו ְּבכָ ל הָ ָא ֶרץ ו ְּבכָ ל הָ ֶרמֶ ׂש
עוף הַ ּ ׁ ָ
שה ָא ָדם ְּבצַ לְ מֵ נ ּו ִּכ ְדמו ֵּתנ ּו ְויִ ְר ּד ּו ִב ְדגַ ת הַ ָ ּים ו ְּב ֹ וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים ַנ ֲע ׂ ֶ
ש ַעל הָ ָא ֶרץ) :א ,כו( הָ רֹמֵ ׂ
ירידות ההדרגות שבהם יקבל עונשו ,וגם שבאמצעותם יחזור ובדרך רמז ,רמז באומרו לשון ירידה על דרך מה שהודיעונו
לשורשו: ז"ל )זוהר ח"ב עד (.כי באמצעות מעשי האדם ירד במדרגתו מבחינת
והקדים לומר ירידת נפש אדם למדריגת הדגים ,כי ירידה אדם לבחינת דגים ולבחינת עופות ולבחינת בהמה ולבחינת
המיועדת לנפשות הרמות כי יחטאו ,היא שתרד נפשם להתגלגל שרצים ,כפי ערך החטא ישפל אדם מבחינת מעלתו עד אשר ירד
בדגים ,ולזה יחס הכתוב להם במקומם )במדבר יא כב( אסיפה ,כי מטה מטה רחמנא ליצלן .והוא שרמז כאן בשעת הבריאה חלקי
ג
קטעים מספר אור החיים הק'
בכל רמז בה הצומח: אין להם להצטער בצער שחיטת חרב ,אלא אסיפתם מתרת אותם
וכל אלו הם ירידות הנפשות אשר ישנם בתקות התיקון לשוב )חולין כז .(:ואחר כך אמר ירידה הפחותה ממנה והוא גלגול הנפש
לקדמותם ,כי מהדומם יעלה לצומח ,ומהצומח יכנס בבעל חי בעוף ,וזה יצטרך צער יתר על הדגים ,וצוה ה' ברוך הוא בו חצי
בלתי מדבר ,ומבעל חי בלתי מדבר יעלה לבעל חי מדבר .וישנו שחיטה כאותה ששנינו )שם( רוב אחד בעוף .ואחר כך אמר ירידה
עוד בירידה פחותה והוא כליון שאין אחריו תקוה ,והיא ירידה בבהמה ,שהיא בחינה גרועה יותר וצערו מרובה ,כאותה ששנינו
לבחינת שקצים ורמשים ,זה אבדה תקותו ,והם בחינות הרשעים )שם( רוב שנים בבהמה .ואחר כך אמר ירידה שהיא בדומם וצומח,
הממירין דתם ,פושעי ישראל אשר הפליאו עשות: והוא אומרו ובכל הארץ ,תיבת הארץ תגיד על הדומם ,ותיבת
-
טובת הבריאה ניכרת רק באמצעות האדם
שי) :א ,לא(
טוב ְמאֹד וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום הַ ּ ִׁש ּ ִׁ
שה ְו ִה ּנֵה ֹ
שר ָע ָׂ
וַ ַ ּי ְרא אֱ ל ִֹהים ֶאת ּ ָכל אֲ ׁ ֶ
הבחירה בידו להרע או להטיב ,ושלל הטוב והיוה במעשיו בחינת וירא אלהים וגו' .פירוש באמצעות בריאת האדם נראה
הרע ,אבל לצד מעשה ה' לא ברא אלא צד הטוב... : מעשהו בכללותו כי טוב הוא ,כי אם אין אדם מה תועלת בכל
עוד ירמוז כאן טעם הבריאה ,למה שידענו כי עיקר הכל הוא התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה ,כי אין הבחנת טובה ניכרת
האדם ,ובשבילו ואליו ברא ה' כל ברואיו ,ומעתה תבא השאלה אלא באמצעות האדם ,כי אליו יוכר ויובחן הטוב ויודה למטיב.
לאדם למה ,לזה אמר והנה טוב מאוד ,פירוש שהגם שבחינת ואומרו תיבת והנה ,מה שלא דקדק לומר בימים שאמר בהם 'כי
נשמת האדם הוא מבחינת הטוב ,עם כל זה בראו ה' לעלות טוב' ,להיות כי האדם מצינו לו שקלקל מעשיו ועשה מעשה הרע,
במעלות הטוב יותר ממה שהוא .והוא אומרו מאד ,על ידי מעשה לזה דקדק לומר והנה ,כי מה שהיה אז לצד מעשה ה' טוב היה
האדם מתעלית נשמתו ממדרגה למדרגה ,אשרי אנוש יעשה זאת: מאוד ,ואחר כך הוא האדם בקש חשבונות רבות לצד היות
-
יש בבריאה "טוב" לצדיקים ולרשעים
לבריאתם ,והוא אומרו מאד ואמרו ז"ל )בר"ר ט י( מאוד זה מלאך עוד ירצה באומרו וירא אלהים וגו' ,כאן רמז כי בשעת
המות ,שבאמצעותו נתקנים הנבראים הנוטים מדרך השכל .ולזה בריאת האדם הביט ה' בצדיקים] ,אמר ר' ינאי מתחלת ברייתו
כנגד בחינת הצדיקים אמר והנה טוב ,פירוש הנה הנם בחינת של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהם
מ ִּטים עֲ ַקלְ ַקלּוֹ תָ ם )תהלים קכה
טוב מבלי צורך מות ,וכנגד בחינת הַ ּ ַ של רשעים )בר"ר ג ח([ ,והוא אומרו וירא וגו' והנה טוב שהם
ה( ,ישנם גם הם בבחינת טוב באמצעות מאוד: הצדיקים ,והגם שהביט ברשעים גם ,להם הכין ועשה תיקון
-
אין תשוקה עריבה בעולם מהתדבקות באורו יתברך
שמַ יִ ם ְוהָ ָא ֶרץ ְוכָ ל ְצבָ ָאם) :ב ,א(
וַ יְ כֻ לּ ּו הַ ּ ׁ ָ
והמקווה אשר יסובב כדוריות העולם בהשוואה ,וכל חלק וחלק ויכלו השמים וגו' .מקרא זה לא ידענו מה בא ללמדנו.
מהסובב של העולם יתעצם בכח אש התשוקה הבוערת בו להתקרב ונראה כי יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל )ב"ר סח ט( 'הקדוש ברוך
לבחינת כללות נצר המקווה ,ולהיות כי כל בחינת סיבוב העולם הוא מקומו של עולם' ,גם מצינו כי הוא מלא עולם כאמור )ישעי' ו
תשוה בו שיעור התשוקה ,בין מצד מה שממנו ,כי אין תאות חלק ג( ְמלֹא כָ ל הָ אָ רֶ ץ ְ ּכבוֹ דוֹ ,ומעתה אורו יתברך נמצא בהקף העולם
אחד רבה על חברו ,שבאמצעות זה יתרבה התעצמות החלק ההוא ובפנימיותו .וצריך לתת לב לדעת טעם הדבר למה עשה ה' ככה:
ויחלש שכנגדו ,בין מצד מה שאליו הוא האור הנעים ,כי אינו קרוב ומקובלני מפי זקני תורה ,כי טעם שעשה ה' העולם כדורי
לחלק מהסובב יותר מחברו ,שבזה יגדל חלק מהעולם בכח הוא כדי שיעמוד ויתקיים בהשוואת כּ ֹחֵ י חלקיו .ופירושן של דברים
התעצמותו יותר מחלק אחר ,אלא הכל בהשואה ,וכל חוט השערה הוא ,יש לך לדעת שאין תשוקה בעולם עריבה וחביבה ונחמדת
מכל חלקי הסובב של העולם יתעצם להתקרב ומושך לצד הפונה ונאהבת ונתאבת ומקוות לנבראים ,ובפרט לחלקי הרוחני המכיר
אליו ,ובאמצעות התעצמות הנמשך מכל סביבות כדוריות העולם ויודע בחינת אור האלהות ,כהדבקות באורו יתברך ,ואליו יכספו כל
נמצא העולם עומד וקיים ,וכל חלק מעמיד את חבירו באמצעות נפש חיונית המגעת להכיר קצת מנועם אורו יתברך ,תצא נפשם
האמור ,ונמצא כל העולם תקוע ביתדות ומסמרי חשק הבורא לצד לחזות בנועם ה' .ולך לדעת כי כל אשר ברא ה' בעולמו יצר בו ה'
כלות ונטות רוחניות שבו להתקרב להנערב יתעלה שמו .ובזה אתה בחינת ההשכלה וההבחנה כפי בחינתו ,בעלי חיים מדברים ובלתי
משיג טעם שברא ה' העולם כדורי והבן .ובזה גם כן מצינו טעם מדברים וצומח ודומם ,יש לכל אחד כח מההשכלה להכיר יוצרו כפי
למה העולם נרקע ונתקע בלי התנועעות ,כי ההתנועעות תתהוה השגתו .ובזה תשכיל לדעת העמדת העולם באיזה דבר הוא תלוי
לצד הגברת והחלשת חלק מחלקי המעמיד ,מה שאין כן במציאות ועומד מבלי התנועעות ,כי ה' גילה סודו אל יראיו ,ובאמצעות
זה אי אפשר להתנועע בשום אופן: ההערות הנאמרים הושג המורגש ,והוא כי באמצעות אורו הנערב
ד
קטעים מספר אור החיים הק'
ואפשר כי לזה רמזו ז"ל בנועם אמריהם )חגיגה יב ;:זוהר ח"א רג(:
פניני וחידושי אור החיים הק' וזה לשונם' :דקיימי ]בעלמא[ ולא ידעו על מה קיימי' ע"כ,
בטבע היצר להכניס תשוקה לחטוא
הכוונה כי אם היו הנבראים מבחינים הבחנה זו ,וידעו רום
תו )ד ,ז( .ואומרו ואליך תשוקתו ,כאן רמז כי ְו ֵאל ָ
ֶיך ְּת ׁשו ָּק ֹ
מעלת חיבת הקודש ותשוקת הנבראים לנעלם הנערב ,ויראו כמה
יצר הרע יש בטבעו בחינת התשוקה להחטיא האדם ,כטבע הוא עוצם התקוה והתעצמות דומם זה -שהוא העולם ,אשר
שבאדם להתאוות תאוה ולחשוק זהב: מתעצם להתקרב ליהנות מאור המקווה ,ולא נהג רפיון בשום
דיבור הקדוש ברוך הוא -אינו מושג בנבראים חלק מסובב העולם ,ישאו קל וחומר מזה כמה צריך האדם
וקודם אעירה שחר ,המוצג אצלינו מגדולת הבורא מה גדלו לעשות ,כי בו נתרבית ההבחנה וההשכלה:
מעשיו ,כי האדון ברוך הוא יוכל דבר דיבור בלתי מושג גם יש לך לדעת ,כי להיות שכל הנבראים במלא עולם ,כל
בנבראים ,כאומרם ז"ל )מכילתא יתרו( בפירוש הכתוב )שמות כ א(
אשר רוח החיוני בו אמרו ז"ל )ילקוט תהלים קנ( כי אין כל נפש
'וידבר אלהים את כל הדברים' וגו' ,וזה לשונם :דברים שאין
הפה יכול לדבר ,והוא שאמר כל עשרת הדברות בדבור אחד, מתישבת במקומה כי אם לצד שישנו לנכסף ומקווה מלא עולם
ולא קדם דיבור לחברו: הזה לא תגעל הנפש את הבשר ,ולטעם זה האיר ה' עולמו
כח האש לא נתגלה מקורה בתחילת הבריאה מכבודו וכבודו מלא עולם ,ונמצא העולם בתוך תוך בוראו ,ואור
והאש שלא הזכיר ה' תיקונו כל עיקר ,הוי יודע ,כי האש לא הבורא בתוך כל העולם וסובב עולמו ,ובזה עמד ונתקיים העולם
גילה ה' מקורה כגילוי השמים והארץ והמים ,להיותה מקור חזק באמצעות התשוקה למצוי .והוא אומרו ויכלו השמים והארץ
ויש ממנו כליון לעולם אם היה בנמצא כמים וארץ ,ואין העולם
וכל צבאם ,פירוש ויכלו על דרך אומרו )תהלים פד ג( נִכְ ְספָ ה וְ גַם
יכול להתקיים ,לזה הניחו הקדוש ברוך הוא במקומו שנברא
במאמר ראשון מובלע ברעפים ,עד שהוצרך אדם לו והקיש ָּכלְ תָ ה ,ובאמצעות זה נשלמה ונתקיימה הבריאה .וטעם שהוציא
ברעפים והוציא מהם אש שיעור המספיק לו ,כאומרם ז"ל )בר"ר יא הכתוב הענין בלשון זה ויכלו ,לרמוז כי הוא תשוקה גדולה עד
ב( שעל כן אנו מברכים במוצאי שבת בורא מאורי האש: כלות החלק אל הכל ,והוא בחינה גדולה מבחינה החשק
גם המלאכים יכולים לטעות והתשוקה ,והוא שרמז דוד באומרו נִכְ ְספָ ה וְ גַ ם ָּכלְ תָ ה ,הרי זה
ולא יקשה לך מה משפט יערוך ה' לבני אלים יושבי שמים, מגיד כי בחינה זה גדולה מבחינה שלפניה ,ובאמצעות בחינה זו
שיוצדק לומר עליהם שם אלהים ,הלא תמצא שאמרו ז"ל )חגיגה
והתעצמותה העולם קיים .וזה הוא סוד קריאתו חי העולמים
טו (.במעשה מט"ט שדנוהו לפני אלישע ומחיוהו שתין פולסי והבן ,והוא סוד ְ ּבאוֹ ר ְּפנֵי מֶ ְ
לֶך חַ יִּים )משלי טז טו(:
דנורא ,וגם אליהו וכו' )ב"מ פה ,(:וכמה משפטים לשרי מעלה,
והגם שאין להם יצר ,עם כל זה ימצא בהם הטעות ,כי לפעמים -
לא יכוונו אל האמת וישגו ,וצא ולמד ממעשה המלאך מט"ט בשבת נברא נפש העולם
ואליהו כי שגגו ,וכן יקר מקרה ויענישם ה' אפילו על השוגג ,מה שהשר ָע ַָׂאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶיעי ְמל ְ וַ יְ כַ ל אֱ ל ִֹהים ּ ַבי ֹּום הַ ּ ְׁש ִב ִ
שאין שופט במשפט זה ליושבי ארץ ,ובזה יתאמת מה
שה) :ב ,ב( שר ָע ָׂ
ַאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶ
יעי ִמ ּ ָכל ְמל ְוַ ִּי ְׁש ּבֹת ּ ַבי ֹּום הַ ּ ְׁש ִב ִ
שפירשנו ונכון:
בפירושי הכתובים מותר לחלוק על הראשונים ויכל אלהים וגו' .פשט הכתוב הוא ,שבא ללמדנו שלא
דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות תחשוב שעשה מלאכה אחרת אחר כך ולא הוזכרה בתורה ,לזה
העיון ויישוב הדעת ,הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר, אמר ויכל אלהים ,פירוש כלה מה שעלה בדעתו יתברך לעשות.
כי שבעים פנים לתורה )במדב"ר יג טז( ,ואין אנו מוזהרים שלא וכאן שלל גם כן שלא עשה מלאכה אחר השבת בששה ימים
לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן,
אחרים ,והבן:
ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים
במשפטי ה' ,אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם אלא שיש לתת לב לאומרו אשר עשה ,שלא היה צריך לומר
בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר: אלא ויכל אלהים וגו' מלאכתו .עוד יש להעיר אומרו ביום
השביעי ,משמע כי ביום השביעי עשה מלאכה וכלה אותה,
שבַ ת ַו ִיּ ּנָפַ שׁ ,הגם שחכמינו ז"ל )ביצה טז(.
יעי ָ ׁ
)שמות לא יז( ּובַ יּוֹ ם הַ ְּ ׁשבִ ִ ואינו כן ,כי ביום הששי הוא שכלה .והגם שרבותינו ז"ל הרגישו
דרשו כיון שיצא שבת וי ]אבדה[ נפש ,אין זה אלא דרך דרש שדרשו לתקן זה ואמרו )בר"ר י ט( וזה לשונם' :רבי שמעון אומר בשר ודם
מאומרו וינפש ולא אמר ונפש ,דרשו כי נתכוון הכתוב לרמוז כיון אינו יודע וכו' ]לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו ,הוא מוסיף מחול על
שיצא שבת וי שאבדה הנפש ,אבל משמעות פשט הכתוב אינו יוצא הקודש ,אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו ,נכנס בו כחוט
ממנה ,שנתכוון לומר כיון ששבת פירוש בא שבת ,וינפש ,פירוש השערה[' ע"כ ,עם כל זה תיבת ביום אינה מדוייקת ,ולפי דבריהם
נשפע שפע החיוני בכל הנבראים ,כי קודם השבת לא היה נפש פירושו הוא כאילו ביום .ובאמת כי דבריהם דברי אמת ,אלא עוד
לכל הנבראים .וכן מצאנו לרבותינו ז"ל בספר הקדוש זוהר התורה יש לאלוה מילין וכפטיש יפוצץ:
)רע"מ ח"ג מד (.שנתנו טעם למצות ה' למול ביום השמיני ושלא ונראה שיכוין הכתוב לומר על דרך אומרם ז"ל )עיי' שם( כי
לקרב קרבן לה' עד יום השמיני ,כי הטעם הוא עד עבור עליו העולם היה רופף ורועד עד שבאה שבת ונתקיים העולם ונתייסד,
יום השבת ויהיה בעל נפש: והכוונה הוא כי ביום שבת ברא ה' נפש העולם .והוא סוד אומרו
ה
קטעים מספר אור החיים הק'
]וַ י ְִהי ב ֶֹקר[ וגו' ,הרי זה מגיד הוית הערב והוית הבקר ,וכאן לא והוא שאמר הכתוב ויכל אלהים וגו' ,פירוש שכלה ה'
מצינו שהודיע בריאת יום זה ,ולדרכנו הרי הוא אמור: באמצעות יום השביעי מלאכתו ,וחזר ופירש מה הוא מלאכתו
ולמה שפירשתי בפסוק )א( ַו ְיכֻלּ ּו שהוא לשון תשוקה וחשק, שכלה ,לא שהיה חסר דבר מעשותו ועליו הוא אומר ויכל ,אלא
יכול להתפרש גם כן אומרו ויכל אלהים וגו' על דרך אומרו )איוב הכוונה היא אשר עשה ,פירוש המלאכה שכבר עשה עדיין היתה
ֶיך ִתכְ סֹף ,וכתיב )דברים י טו( רַ ק ַ ּב ֲאבֹתֶ ָ
יך חָ ַׁשק ,כי יד טו( לְ מַ עֲ ֵ ׂשה ָיד ָ חסרה דבר המעמיד ,ובאמצעות יום השביעי בו נגמר הענין,
האדון חשק וחפץ בעולמו ,וזה היה באמצעות יום השביעי ובזה נתיישב מה שדקדקנו:
שנתקיים העולם כדרך שפירשנו ,חשק ה' ונתרצה בבריותיו ,ודבר גם בזה הרווחנו למצוא בתורה בריאת יום השביעי עצמו,
זה הובא בדבריהם ז"ל )ראה תנחומא שמיני ב( ,ועיין בסמוך: כדרך שהודיעה אותנו התורה בריאת יום ביומו דכתיב ַוי ְִהי ֶערֶ ב
-
השבת מקיימת העולם
ש ֹות) :ב ,ג(
ַע ׂ
שר ּ ָב ָרא אֱ ל ִֹהים ל ֲ
ַאכ ּת ֹו אֲ ׁ ֶ
שבַ ת ִמ ּ ָכל ְמל ְ
בו ׁ ָ
ֹתו ִּכי ֹ
יעי וַ יְ ַק ֵ ּד ׁש א ֹ
וַ יְ בָ ֶרך אֱ ל ִֹהים ֶאת ֹיום הַ ּ ְׁש ִב ִ ְ
הזאת שבאמצעותה ישיג השגה זו .ועוד לו יהיה שיהיה מעשה זה כי בו שבת וגו' .צריך לדעת כוונת הכתוב במאמר זה.
גדול עד מאוד ,מנין להם לומר דבר זה שהוא נעשה שותף ,ואם ונראה לפרש לפי מה שכתבנו למעלה )פס' ב( כי העולם היה חסר
בים )ע"פלצד הגדלת השכר היה להם להגדיל שכרו לחלק לוֹ בָ רַ ִ ּ הקיום ,עד שבאתה שבת ועמד העולם .ויש להעיר בזה ,שאותם
ישעי' נג יב(' ,ואורך ימים וגבורה ועושר' וכו' )עיי' משלי ג טז( ,ומנין ימים קודם שבאה שבת במה היה העולם עומד ,וכשם שהספיק
מצאו להאריך לשון לצד עילאה להשתתף עמו במעשה בראשית: לחיות באותן ימים בלא נפש השבת ,היה מתמיד והולך:
ולמה שפירשתי אמת יהגה חכם ודבר ה' בפיהם אמת בטעם אכן מצינו כי הקדוש ברוך הוא גילה הדבר במה שאמר
צודק ,כי להיות שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת ימים ,ואחר בעשרת הדברות )שמות כ יא( ִ ּכי ׁ ֵש ׁ ֶשת י ִָמים ָע ָ ׂשה ה' אֶ ת הַ ָּׁשמַ יִם וגו',
עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד
אחרים ,ולך לדעת כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו המקיימים ששת ימים ,לטעם הנודע לו גם ידוע ליודעי אמת .ונתחכם ה'
אותו ,כי אם אין מקיימים שבת אין שבת ,ותמצא שאמרו ז"ל )שבת וברא יום אחד הוא ִיוָ ַדע לה' ,ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש
קנא' (:חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה' ואם אין לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים ,וכן על זה הדרך ,וזולת זה
שומר שבת מה זאת עושה .ולזה כל המקדש את השבת וכו' ,פירוש היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך
מקיים ושומר קדושתו ,באמצעות זה ישנו לשבת ,ומאמצעותו ה' להכינו פעם שניה ,ובאמצעות שבת העולם עומד .והוא אומרו
מתקיים העולם .הראת לדעת כי הוא המקיים העולם ואין לך כי בו פירוש באמצעות יום זה ,שבת מכל מלאכתו ,ופירש מה
שותף גדול מזה כדין וכהלכה .ולך לדעת כי מיום ְ ּברֹא אלהים הוא המלאכה ,היא הבריאה עצמה ,כי לא מהתיקון שהוא המעשה
אדם לא חסר העולם דבר המעמיד ,צדיק יסוד עולם שהוא שומר לבד שבת ,אלא גם מהבריאה .וכבר כתבתי למעלה שהבריאה היא
שבת ,כי אדם ]הראשון[ שומר שבת היה ע"ה )מדרש תהלים צב( ,ואחריו יש מאין ,והוא מה שנברא ביום ראשון בדיבור אחד ,והמעשה הוא
קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור ,ואחריו כמה צדיקים ,וכשזה התיקון אשר תיקן דבר יום ביומו ,ובאמצעות יום שבת משפיע
נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח וכו' נח שם אברהם וכו', בכללות העולמות רוח המקיימת עוד ששת ימים:
ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל ,ואפילו במצרים היו שומרי ולפי פירושינו זה מצאנו נחת רוח במאמר אחד שאמרו ז"ל
שבתות כמאמרם ז"ל )שמו"ר א כח( ונכון: )שבת קיט' (:כל המקדש וכו' ]המתפלל בערב שבת[ ואומר ויכלו וגו'
והגם שכתבנו למעלה בפירוש פסוק ויכלו )פס' א( ,כי העמדת ]מעלה עליו הכתוב[ כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה
העולם הוא בחשק הקבלת אור המקיף והישר בנעלמות ,אין זה בראשית' ע"כ .ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה ,מי שמע
מכחיש לדברינו כאן ,כי זולת השבת אין השגה בעולם להכיר כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו ,אין אחר
לכסוף ולכלות אל הבורא ,והבן: מעשה כלום ,ובמה יעשה שותף .עוד מה היא הפעולה הגדולה
-
גן עדן היא ארץ הנשמות ,ועבודתה היא בתורה ומצוות
ש ְמ ָר ּה) :ב ,טו(
וַ ִּי ַ ּקח יְ יָ אֱ ל ִֹהים ֶאת הָ ָא ָדם וַ ַ ּי ִ ּנחֵ ה ּו ְבגַ ן ֵע ֶדן לְ ָע ְב ָד ּה וּלְ ׁ ָ
האדם ,גם שמירה מדברים המפסידים והמריעים לצומח ,כמו כן ויקח וגו' לעבדה ולשמרה .משמעות הכתוב יגיד כי הגן
גן עדן אשר היא היום אדמת הנפשות לבד -כי הגופות נגשמו - צריך לה עובד ושומר ,והאמת יכחיש זה ,כי למה יהיה צריך
גם היא צריכה עבודה ושמירה כפי רוחניותה .הגשמה המיוחדת לשומרה ,אם מהגנבים זה הבאי היא .ומה היא העבודה שהיתה
לה היא עסק התורה ,כמו שאמר הכתוב )דברים לב ב( יַעֲ רֹף ַּכ ּ ָמ ָטר צריכה הגן ,ואם צריכה עובד ,אם כן זה לה חמשת אלפים וחמש
לִ ְק ִחי ִּתזַּל ַּכ ּ ַטל ִא ְמרָ ִתי .והזרעים הם מצות עשה אשר יעשה מאות שנה מי עבדה:
אותם האדם ,כרמוז בדברי הנביא )הושע י יב( זִרְ ע ּו לָ כֶ ם ]לִ צְ ד ָָקה[ אכן יש לך לדעת ,כי כל הווה אינו אלא דוגמא לרוחניות,
וגומר ,והגם שלא נזכר בדברי הנביא אלא הצדקה ,לא על פרט וכמו שהאדמה צריכה עבודה והזרעה והגשמה להוציא מזון
ו
קטעים מספר אור החיים הק'
הצדקה לבד הוא אומר אלא על כל פרטי הצדקות הוא אומר ,וכן
פניני וחידושי אור החיים הק' הובא בדבריהם ז"ל )מדרש תהלים קיד ב( שכל מצות שיעשה האדם
הקדוש ברוך הוא זורעה וכו':
דבר ה' יקום לעולם
והעבודה היא התעסקות גדול והסתכלות נמרץ בתורה שהוא
וַ ּיֹאמֶ ר אֱ ל ִֹהים יְ ִהי ְמ ֹארֹת וגו' )א ,יד( .טעם אומרו יהי לשון
עיקר מצוותה .והשמירה גם כן לבל יפרוץ גדריה ולבל יפסיד
יחיד על שנים ,בזה רמז כי אחד מהם הוא המאיר ביום ,ולזה לא
אמר לשון רבים .ובאמצעות שדבר ה' בדרך זה ,הוא שהיה מה צמחיה ,והיא שמירת מצות לא תעשה ,אשר צריך האדם לשמור לבל
שהיה בתכלית הדבר שנתמעטה הירח כאומרם ז"ל )חולין ס ,(:כי עבור עליהם ,כי הם המפסידים כל דבר טוב ,והוא אומרם ז"ל
אם היה ה' אומר פתח דבריו יהיו מאורות ,בהכרח היה הדבר )סוטה כא' (.עבירה מכבה מצוה' .והגם שאמרו )שם( 'ואין עבירה
עומד כן ,כי דבר אלהינו יקום לעולם: מכבה תורה' ,אין כוונתם לומר שמעשה הרע לא יפסיד התורה כל
גדולי ישראל ואדה"ר ידעו שיחת הבעלי חיים
עיקר ,אלא לומר שאין כח בעבירה אחת לכבות התורה ,ולעולם כי
וַ ּיֹאמֶ ר ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָשה וגו' )ג ,א( .פירוש בציפצוף אשר ידברו בו ירבה להשחית תשחת תורתו וידעך נרה ותהפך שלייתו על פניו
הבעלי חיים בלתי מדברים ,ואז היו מכירים כל ציפצופי וכו',
רחמנא ליצלן .ומעתה יוצדק לומר על גן עדן לעבדה ולשמרה:
ואפילו שיחת הדומם .כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו
דיבור ,לטעם אשר ישבח את קונו ,כאומרו )משלי טז ד( 'כל פעל ה' והנה בימים ההם כשהניח ה' האדם בגן עדן ,היה מביט וצופה
למענהו' ,וצא ולמד מפרקי שירה .ומצאנו לגדולי ישראל שהיו בפעולות צדיק לחיים -במעשיו -מה שהיה פועל בגן עדן ,אך
מכירים בכל צפצוף ושיחה ,כאומרם ז"ל )סוכה כח (.אמרו עליו על אחר אשר נגרש האדם הושלל ממנו ראות הדבר ,אבל המעשה -
רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום וכו' ,ומכל שכן אדם הראשון
נֶפֶ ׁש ָעמֵ ל ָע ְמלָ ה לּוֹ )ע"פ משלי טז כו( ,כי הרוחניות לא ימנענה ההרחקה
יציר כפיו יתברך:
והפעולה נעשית ,אשרי המחכה ויגיע בעולם הזה לאכול מפרי
בידיעה שהיצר מסית ,יודעים ליהזהר ממנו
דרכו שהוא מזון הנשמה בגן עדן :שוב בא לידי מאמר חכמינו ז"ל
וַ ִּת ַ ּקח ִמ ּ ִפ ְר ֹיו וַ ּתֹאכַ ל וגו' )ג ,ו( .כאשר עושים הן היום אנשים
צדיקים שאינם מטים אוזן לפיתוייו הגם כי ירבה חלק לשונו )תיקו"ז תי' נה ,פח (:וזה לשונם :לעבדה אלו מצות עשה ולשמרה אלו
והפלגת חשק מעדני מטעמי איסורו ,וזה הוא לצד שהכירו כי מצות לא תעשה ,וכוונתם ז"ל על דרך שביארנו:
הוא און ומרמה ,יורד ומסטין עולה ומקטרג )עיי' ב"ב טז:(.
כל פירושינו צודקים
-
ערמימותיו של היצר והדרך להתגבר עליו
)ג ,יא( .כי יש לך לדעת כי כל הפירושים שאנו שה יְ יָ
שר ָע ָׂ ש ֶדה אֲ ׁ ֶ ְוהַ ָּנחָ ׁש הָ יָ ה ָערוּם ִמ ּכֹל חַ ַ ּית הַ ּׂ ָ
מפרשים במשמעות הכתובים כולם צודקים: שה ַאף ִּכי ָאמַ ר אֱ לֹ ִהים לֹא אֱ ל ִֹהים וַ ּיֹאמֶ ר ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָ
בזמן שעושים רצונו ית' השטן כופף את ראשו שה לֹא ֹאכל ּו ִמ ּכֹל ֵעץ הַ ָּגן) :ג ,א( וַ ּיֹאמֶ ר הַ ָּנחָ ׁש ֶאל הָ ִא ּ ׁ ָת ְ
הוּא יְ ׁשו ְּפ ָך ר ׁ
ֹאש ְו ַא ּ ָתה ְּת ׁשוּפֶ נּ ּו עָ ֵקב) :ג ,טו( .ורמז זמן מות ְּתמֻ תוּן) :שם ,ד(ֹ
השגת נצחון של כל אחד מהם ,ואמר הוא ישופך בזמן שיהיה
ראש ,פירוש שיגדיל מעלתו ויתנשא בבחינת התורה והמצות, והנחש היה ערום וגו' .צריך לדעת לאיזה סיבה הודיענו
ואתה תשופנו כשיהיה עקב בירידה .וכן הוא כל זמן שישראל הכתוב כי הנחש היה ערום .עוד נתתי לבי לתור הערמה אשר
עושים רצונו של מקום נחש כופף ראשו ,ולהפך בר מינן: הערים בענין ,ולא ראיתי אלא דבר רשעות ,וחכמה נפלאת ממנו:
המקרב תשורה לה' -נתקבל ברצון אכן יתבאר הענין בהבין כוונת דבריו באומרו אף כי אמר
תו לֹא
תוְ :ו ֶאל ַקיִ ן ְו ֶאל ִמנְ חָ ֹ
שע יְ יָ ֶאל הֶ בֶ ל ְו ֶאל ִמנְ חָ ֹ
וַ ִּי ׁ ַ וגו' ,שנראים דבריו כדברי הוללות ,אשר על כן קדם הכתוב
ׁ ָשעָ ה וגו' )ד ,ד-ה( .וטעם שכפל לומר אל הבל ואל מנחתו ,ואל
להודיע כי הנחש היה ערום ,כדי להתבונן באמריו שבהם השיג
קין ואל וגו' ,ולא הספיק לומר אל מנחת הבל ואל מנחת קין.
כאן רמז כי האדון היה מראה פנים של רצון למקרבי תשורה, להסית ולהדיח אשה יראת ה':
והוא אומרו וישע אל הבל וגם קבל תשורתו ,ואל קין לא הראה והנה בסדר דבריו נתכוון לומר שלשה ענינים ,ובהם השיג
פנים לא לו ולא לתשורתו: כוונתו .א' ,בא להודיע אותה ידיעה אחת ,כי כיון שלא השיגה
ג' מעלות לשת לאכול מעץ הדעת יהיה הדבר בעיניה כאלו אינה אוכלת מכל עץ
מו ׁ ֵשת) :ה ,ג( .פירוש
מו וַ ִּי ְק ָרא ֶאת ְׁש ֹ
ּתו ְּכצַ לְ ֹ
וַ י ֹּולֶד ִּב ְדמו ֹ הגן ,הכוונה בזה כי כולן כאין נגדו והיו כלא היו לגודל מעלתו
להיות שקין והבל נולדו בתגבורת בחינת הרע קרוב למעשה וחשיבותו וכו' .והוא אומרו אף כי אמר וגו' ,פירוש יהיה בעיניך
הרע ,ובן זה היה מרוחק מבחינת הרע ,כי כבר נתרוקן הזיהום,
כאלו נצטוית על הכל ,נתכוון בזה להגדיל חשקה בו ולהבזות כל
לזה אמר בדמותו וגו' .עוד להיות כי שני הראשונים מתו גם
שניהם ,הבל תכף ומיד ,קין באבוד דור המבול )קה"ר ג ו( ,ומשת תאוותיה בכל עצי הגן .וזו היא המדה אשר מתנהג בה היצר הרע
הושתת העולם )במדב"ר יד יב( ,לזה אמר בדמותו כצלמו אדם עם הנשמעים לו ,שיסיר מהם תאוות ההיתר וימאסנו בעיניהם,
שממנו בנין העולם .גם הוא שלישי לבטן הוא הקדוש ,וצא ויגדיל בעיניהם תאוות האיסור עד אין כמוהו... :
ולמד מלוי )תנחומא יתרו י(: וזו היא מדתו לשקר ולהוליד בלבב אנוש אמונות ודעות
כוזבות רחמנא ליצלן ,ולפעמים יתכוון להפליג ולהגדיל עבירות
בעולם כזה: בלב אדם ,וישוב לומר לו כי הוא מהנמנע במושג ,ואין לך ערום
ז
קטעים מספר אור החיים הק'
לנצחון -כן יטול שכרו כמאמרם ז"ל )אבות פ"ה מכ"ג( 'לפום צערא וטעם שעשה ה' ככה ,להיות שכל מחשבת ה' הוא לצד השגת
אגרא' ,ואם היה מגביל שיעור כח המסית בשיעור מועט ,אין טוב המופלא ,והוא תלוי בבחינת עבודה זו ,לזה הגדיל בחינת
מקום לרוצה להשיג השגה גדולה להשיגה ,כי אין השגה זולת ערמתו ויכלתו ,ולפי הצער שיסבול אדם ויתחכם להנצל ממנו
אמצעות נצחון המסית .וצא ולמד מהאמור בספר זוהר הקדוש )ח"ב יעלה במעלות:
קסג (.במשל בן מלך אשר ציוהו אביו לבל קרוב להזונה ,ואת הזונה כגודל היסורים כך גודל השכר
צוה להסיתו לבחון בן יכבד אב ,יעוין שם .ומעתה הפליא ה' )ג ,ד( ואם תאמר למה יברא ה' בריה רעה כזו לתקלה ,דע
להתחסד עם אוהביו להכין להם דבר שבאמצעותו ישיגו עלות כי בריה זו כל מה שהפליא ה' בגודל בחינתה -כן גודל בחינת
במעלות חיים הנצחיים .אשרי העם שככה לו: השגת הנפש בעולם העליון ,כי לפי התעצמות הצריך לאדם
-
ג' דברים נגרם לאדם ,וכנגדם נגרמו ג' לנחש
ש ֶדה ַעל ְ ּגחֹנְ ָך ֵתל ְֵך ְו ָעפָ ר ּתֹאכַ ל
ית זֹּאת ָארוּר ַא ּ ָתה ִמ ּ ָכל הַ ְּבהֵ ָמה ו ִּמ ּכֹל חַ ַ ּית הַ ּׂ ָ
וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ אֱ ל ִֹהים ֶאל הַ ָּנחָ ׁש ִּכי ָע ִ ׂש ָ
ָ
כל יְ מֵ י חַ ּיֶיך) :ג ,יד(ָּ
הזה שהוא רגלים של עולם העשיה .כי יש לך לדעת כי אם לא ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' .שלושה דברים גרם
היה אדם אוכל מעץ הדעת היה מצוי בעולם הזה ובעולם העליון בדיבורו .א' ,שגרם סילוק אור כבודו יתברך שהיה חופף על אדם
כאחת ,כאדם הדר בבית ובעליה ,וכשחטא נגשם ואינו יכול לדור ואשתו כמו שכתבנו למעלה )פסוק ז'( ,והוא סוד 'כתנות אור' .ב',
בשניהם יחד ,אלא בעולם הזה בפני עצמו ,וכשירצה לעלות גרם שנכרתו אדם וחוה מעולם הזה שלא יחיו לעולם ,כעונש
לעליה צריך השתנות הגשם וזו היא מיתת אדם ,לזה נכרתו רגלי הרשום בכתוב )לעיל ב יז( ִ ּכי ְ ּביוֹ ם אֲכָ לְ ָך ִמ ּ ֶמ ּנ ּו מוֹ ת ּ ָתמוּת .ג' ,גרם
נחש .וכנגד מה שגרם לשלול מאדם וחוה התעדנות גן עדן ,אמר שאפילו בימים אשר הם חיים בעולם לא יתעדנו בעדן אלהים,
אליו ועפר תאכל וגו' ואמרו ז"ל )יומא עה (.כי כל מה שיאכל לא כאמור )פסוק כד( ַו ְיגָרֶ ׁש אֶ ת הָ אָ דָם:
יטעום אלא טעם עפר .ולפי זה ידוייק על נכון אומרו הקדוש כנגד שלשתן לקה שלשה .כנגד הפשטת ענן כבוד שהוא
ברוך הוא לנחש בתחילת דבריו כי עשית זאת ,פירוש כי בחינת ברוך ,אמר ה' אליו ארור וגו' .כנגד הכרתת אדם מהעולם
הקללות שמקללו ה' הם מעשיו שעשה ,והם דברינו עצמן ,והבן: הזה ,נכרתו רגליו )בר"ר כ ה( ,שהם בערך אדם בחינת העדר העולם
-
תוצאות הגרועות שנגרם מהחטא
יך ּתֹאכַ ל לֶחֶ ם ַעד ׁשו ְּב ָך ֶאל הָ אֲ ָד ָמה ִּכי ִמ ּ ֶמ ָּנה ל ָ ֻּק ְח ּ ָת ִּכי ָעפָ ר ַא ּ ָתה ְו ֶאל ָעפָ ר ּ ָת ׁ
שוּב) :ג ,יט(
ְּבז ֵַעת ַא ּ ֶפ ָ
עפר אתה ,פירוש העמדת עצמך במדת עפר ,שהוגשמת מצד עד שובך וגו' .טעם שנתן שני טעמים -כי ממנה וגו'
מעשיך ,שלא שמרת המצוה שבאמצעותה היה הזיכוך ,וכיון שכן, כי עפר וגו' .להיות שטעם ממנה לוקחת אינו טעם מספיק
כי כל מקור יקו למקורו ושוב ישוב אליו ,והוא מקור גולמו הוא לשוב אל האדמה ,כי הלא קודם שחטא גם כן היה בבחינה זו
מן האדמה לוקח: ולא נגזר עליו לשוב למקום שממנו לוקח ,לזה נתן טעם שני
וטעם אומרו ואל עפר תשוב ,נתכוין עוד לומר כי לא באומרו כי עפר אתה וגו' .הכוונה בזה כי אם היה ניצול
מלבד שישוב אל האדמה ,אלא שיהיה נרקב גופו ויעשה הוא מהחטא ,בשכר קיום מצות ה' היה ה' מגביר בו צד הרוחניות,
עצמו עפר .וכן העמידו פירוש הפסוק במסכת שבת )קנב (:במעשה ויהיה גופו מזדכך ויתהפך החומר ויעשה צורה בהתגברות חלק
דהנהו קפולאי דרב נחמן] ,הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן, הרוחני ,מה שאין כן אחר שחטא גרם שני דברים] ,א'[ הפליג
נחר בהו רב אחאי בר יאשיה ,אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא ,אתא חלק החומר שבו והגשימו והוחלט ממנו התהפכותו לצורה] ,ב'[
ואמר ליה מאן ניהו מר ,אמר ליה אנא אחאי בר יאשיה ,אמר ליה ולאו אמר רב גם הוחשך מאור הרוחני שבו ואין בו כח להאיר לבחינת החומר
מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא ,אמר ליה ומני מרי דלא ידענא ליה ,אמר ליה לעשותו צורה .והוא אומרו ,כי ,פירוש טעם שאני אומר לך
והא קרא כתיב )קהלת יב ז( וְ י ָׁשֹב הֶ ָעפָ ר ַעל הָ אָ רֶ ץ ְ ּכ ׁ ֶשהָ יָה וכו'[: עתה שתשוב אל האדמה שלוקחת ממנה ולא מקודם לזה ,כי
-
ע"י היסורין של הבל זכה משה רבינו להיות קרוב אל ה'
את יְ יָ ) :ד ,א(
יש ֶ
יתי ִא ׁ
ְוהָ ָא ָדם יָ ַדע ֶאת חַ ָ ּוה ִא ְׁש ּת ֹו וַ ּ ַתהַ ר וַ ּ ֵתלֶד ֶאת ַקיִ ן וַ ּתֹאמֶ ר ָקנִ ִ
שלא היה יודע מקום הנפש ,ובזה הסיר חלק הרע ממנו והוכר הטוב ותלד את קין ותאמר וגו' .פירוש על דרך אומרם ז"ל )זוהר
מוחלט ,והוא אומרו קניתי וגו' ,פירוש באמצעות זה קניתי איש ח"א נד( כי קין הוא בחינת הרע ,והבל הוא בחינת הטוב ,והוא נפשו
שהוא משה )שמות יא ג( את ה' ,שלא השיג מציאות זה להיות עם ה' של משה רבינו עליו השלום )תיקו"ז תי' סט ,קב ;:קי ,(:והנה באמצעות
כמשה עליו השלום אלא באמצעות יסורין שעשה לו קין: הפלגת הפצעים שפצע קין בהבל עד שהרגו כאומרם ז"ל )סנהדרין לז(:
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל .052-7137506 :או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
ח
