gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: רגע להתבונן · Rega Lehisboinen

שבוע: בראשית (2026-10-05)

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪170‬‬ ‫"עומקים" ‪ -‬פרק י"ב | אבא ‪ -‬מפחיד או מעניק ביטחון? להאזנה בקו התוכן שלנו‪ | 08-6679134 :‬לצפייה פנה למייל הרשום מטה‬ ‫להקשיב לקושי‬ ‫שבנו סירב לעשות חסד?? הרי כולנו מתפללים ומייחלים‬ ‫יש מביניכם בוודאי שכבר חיכו בכיליון עיניים לשיגרה‬ ‫לילדים שכל כולם נתינה‪ .‬ילדים שמזדרזים להיטיב ולעשות‬ ‫המבורכת שתגיע‪.‬‬ ‫נחת רוח לזולת‪.‬‬ ‫נמאס לכם כבר מזמני השינה הבלתי שפויים‪ ,‬מסחיבות‬ ‫תגובות על גליון חג הסוכות 'אהבתי אתכם'‬ ‫אלא שלאב הזה היה מבט עמוק ונוקב‪ .‬הוא זיהה באותו‬ ‫הזמן‪ ,‬ממריבות הילדים‪ ,‬מהשהות הארוכה בבית‪ .‬יום ראשון‬ ‫‪-----‬‬ ‫המרגש‪ .‬מאוד התחברתי‬ ‫המאמר‪- - -‬‬ ‫‪--‬‬ ‫תודה רבה על‬ ‫'לא' פשוט של הילד‪ ,‬את מה שנלקח ממנו כל ימי חייו‪:‬‬ ‫השבוע היה היום המאושר שלכם‪ .‬חזרתם לשיגרה‪ ,‬לעבודה‪,‬‬ ‫למה שכתבת‪ .‬היה נראה לי שאתה כאילו מדבר עלי‪.‬‬ ‫את הזכות להחזיק ב'עצמי' פנימי‪ ,‬במקום נפרד ומוגן‪.‬‬ ‫לסדר היום הקבוע‪.‬‬ ‫באיזשהו שלב בחיים אחרי החתונה התחלתי להרגיש‬ ‫מי שגדל בתחושה שאסור לו לסרב לעולם‪ ,‬שכל ערכו‬ ‫ויש מביניכם שהרגישו היטב את ה"קשה עלי‬ ‫קצת טיפונת אהבה‪ ,‬ואני רודף אחרי זה כמו לא יודע‬ ‫ומציאותו בעולם תלויים אך ורק בשביעות הרצון של‬ ‫פרידתכם"‪ .‬היה קשה להיפרד מהימים המרוממים‪ ,‬מסדר‬ ‫מה‪ .‬עכשיו שקראתי את המאמר שלך זיהיתי את‬ ‫האנשים שסביבו ‪ -‬אינו עושה חסד באמת‪ .‬הוא פשוט‬ ‫היום המשוחרר‪ ,‬מחוסר הצורך למהר‪ ,‬מהיכולת להתנהל‬ ‫המקום הזה‪.‬‬ ‫מרַצה‪ .‬הוא מונע מחרדה פנימית עמוקה‪ ,‬שאם לרגע יאכזב‬ ‫ְ‬ ‫בקצב הנכון לכם‪ ,‬ומהבחירה לעסוק במה שאהוב עליכם‪.‬‬ ‫לגבי אהבה מהשי"ת‪ ,‬עדיין מאוד קשה לי להתחבר‬ ‫‪ /‬אם יאמר "לא מתאים לי" ‪ /‬אם יעמיד גבול ‪ -‬יפסיקו לאהוב‬ ‫אני בעיקר התחברתי לסגנון השני‪ .‬היום יום רביעי ועדיין‬ ‫לזה ולהרגיש דבר כזה‪ .‬אודה לך אם תוכל להרחיב על‬ ‫זה במאמרים הבאים‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫אני מרגיש את הקושי של החזרה לשיגרה‪.‬‬ ‫*‬ ‫וכאן אנו משחילים נקודה קטנה נוספת‪ ,‬בהמשך לנושא‬ ‫דווקא כיום‪ ,‬לאחר שנים ארוכות של ניסוי ותהייה‪,‬‬ ‫המאמר מיוחד מאוד‪ .‬עשיתי כעצתך ואכן כיוונתי‬ ‫שבו עסקנו בערב סוכות‪ :‬היכולת של האדם להרגיש אהוב‪.‬‬ ‫העיסוקים שלי כיום הם מתוך חיבור אמיתי‪ .‬אני מאוד אוהב‬ ‫בתפילה 'בחרתני' וכו' והתרגשתי מאוד‪ .‬זה גאוני‬ ‫הפרדוקס הכואב ביותר של האדם המרצה‪ ,‬הוא שלעולם‬ ‫את מה שאני עושה‪ .‬ועדיין‪ ,‬קיים הקושי להיות מחוייב לסדר‬ ‫ומעורר מחשבות על הקשר האישי שלך מול ה'‪.‬‬ ‫אינו מצליח להרגיש אהוב באמת‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬להיות מחוייב למשימות‪.‬‬ ‫אמרתי את זה גם לכמה משומעי לקחי (בינתיים ‪-‬‬ ‫החברים) שגם נהנו מהרעיון‪.‬‬ ‫גם כשמרעיפים עליו שבחים ומחמאות‪ ,‬גם כשאומרים‬ ‫למשל‪ ,‬הכתיבה הזאת‪ ,‬זו יוזמה שלי‪ .‬אני אוהב את זה‪.‬‬ ‫*‬ ‫לו שוב ושוב "כמה אתה נפלא"‪ ,‬הלב בפנים נשאר ספקן‪.‬‬ ‫אינני מחוייב לה בכלל‪ ,‬והיא בכלל נועדה כדי למצות את‬ ‫אני גם הייתי בבעיה הזו והשתניתי לפני שנתיים‪.‬‬ ‫קול פנימי לוחש לו‪" :‬הם לא אוהבים אותי‪ .‬הם בסך הכל‬ ‫הכישורים שחנני בהם הבורא יתברך‪.‬‬ ‫הייתי עם אפס רגש והיום אני עם רגש עמוק מאוד‬ ‫נהנים מהנוחות שאני מספק להם‪ .‬הם אוהבים את זה שאני‬ ‫ועדיין‪...‬‬ ‫ומוצף כל הזמן‪ .‬היום אני סובל הפוך‪ ,‬מסערת רגשות‬ ‫תמיד אומר 'כן'‪ ,‬שאני מתבטל‪ ,‬שאני מוותר על עצמי‪ .‬אם‬ ‫הפעם היה לי קשה לכתוב‪ ,‬כפי שלא היה לי כבר זמן רב‪.‬‬ ‫וחוסר יכולת לווסת אותם‪.‬‬ ‫זה קרה ללא טיפול או משהו כזה‪ ,‬רק בעקבות חבר‬ ‫רק היו יודעים כמה קשה לי‪ ,‬או אם הייתי מעז לעמוד על‬ ‫ישבתי מול הדף הריק כמו שלוש שעות‪ .‬מעסיק את עצמו‬ ‫טוב שלי שהיה בשבילי מקור השראה‪ ,‬וגרם לי להבין‬ ‫שלי‪ ,‬הם לא היו מביטים לכיווני‪".‬‬ ‫באין ספור עיסוקים‪ ,‬ורק לא מסוגל לכתוב אפילו מילה‬ ‫איך להפעיל את המערכת‪.‬‬ ‫כדי להרגיש אהוב באמת‪ ,‬אדם חייב לדעת שיש לו זכות‬ ‫אחת‪ .‬המוח חלול‪ ,‬הלב ריק‪ ,‬ואפילו האצבעות שוקלות הרבה‬ ‫אצלי הרגש ככל הנראה נמחק בשנות הילדות בגלל‬ ‫קיום גם כשהוא אינו שימושי‪ .‬כי ל'כן' אין שום ערך‬ ‫יותר מהנפח שלהן‪.‬‬ ‫חברים בחיידר‪.‬‬ ‫ומשמעות‪ ,‬אם אין לאדם גם יכולת לומר לפעמים 'לא'‪.‬‬ ‫אלו היו בדיוק השעות‪ ,‬שכל מי שהתקשר אלי עשה‬ ‫*‬ ‫התחלתי להאזין לכמה מהפרקים בפודקאסט‬ ‫כשנזכרתי באותו אב ובדמעותיו‪ ,‬הבנתי פתאום את‬ ‫איתי חסד‪ .‬הייתי נדיב הרבה יותר מהרגלי‪ .‬כל מי שביקש‬ ‫"עומקים"‪ ,‬ואני מאוד מאוד נהנה‪ .‬אתם מביאים‬ ‫פשר העצירה שלי עצמי מול הדף הריק‪.‬‬ ‫עזרה ‪ -‬נענה מיד‪.‬‬ ‫נושאים שצריכים עומק בהבנה‪ ,‬ומורידים את זה עם‬ ‫התקופה הזו בשנה‪ ,‬ימי תחילת החורף‪ ,‬אחרי תקופה‬ ‫לרגעים כבר התגבשה לי מסקנה ‪ -‬השבוע אין מסר‬ ‫ההבנה של מה שעומד מאחורי זה בצורה מדהימה‪.‬‬ ‫ארוכה וגדושה של מועדים והתרוממות‪ ,‬מבקשת מן הנפש‬ ‫שבועי!‬ ‫תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה‬ ‫מעבר עדין והדרגתי‪ .‬הנפש דורשת רגע של הפוגה‪ ,‬זמן‬ ‫עד שהחלטתי לכתוב על זה בעצמו‪...‬‬ ‫לעכל‪ ,‬לנשום‪ ,‬לפני שהיא קופצת שוב אל תוך מירוץ‬ ‫*‬ ‫התפוקה‪.‬‬ ‫אשתף בהתרחשות מרגשת מאוד שהייתי עד לה‬ ‫אלא שאנחנו‪ ,‬כהרגלנו‪ ,‬תובעים מעצמנו לתפקד בלי‬ ‫השבוע‪.‬‬ ‫הפסקה‪ .‬להמשיך לחרוש ולקצור‪ ,‬בלי לתת לקרקע את זמן‬ ‫נכנס אלי יענקי (שם בדוי)‪ .‬מיד כשנכנס אמר לי‪" :‬אני‬ ‫המנוחה שלה‪.‬‬ ‫נרגש מאוד"‪ .‬ההוכחות היו נוכחות לפניי‪ .‬ראיתי את‬ ‫באותם רגעים שבהם המילים מסרבות לצאת‪ ,‬אין זו‬ ‫האדמימות בעיניים‪" .‬לפני שנכנסתי אליך ‪ -‬ישבתי ברכב‬ ‫שאלה‪ :‬לאחר חודש החגים‪ ,‬שבו אירחנו את ילדינו‪,‬‬ ‫תקלה שצריך להכניע בכוח‪ .‬זהו קול פנימי שמבקש בדיוק‬ ‫ובכיתי" ‪ -‬הסביר את עצמו‪ .‬ושוב זלגו הדמעות‪.‬‬ ‫מצאנו את עצמינו מותשים‪ ,‬ועם רצון להשתחרר מזה‪.‬‬ ‫נבהלנו מההרגשה‪ ,‬כי נתינה לילדים הרי אמורה להיות‬ ‫את מה שביקש אותו ילד בן העשר‪ :‬את הרשות לעצור‪.‬‬ ‫תיכף‪ ,‬כאשר תבינו את הסיבה להתרגשות שלו‪ ,‬יתקוף‬ ‫האושר הגדול ביותר‪.‬‬ ‫הנפש מציבה לנו גבול ואומרת‪" :‬כרגע ‪ -‬לא‪ .‬כרגע לא‬ ‫אתכם ההלם‪ .‬לא תאמינו‪ ,‬ממה עשוי אברך ירא שמים‬ ‫תשובה‪ :‬העולם הזה לצערנו אינו מושלם‪ .‬לעתים‪ ,‬יש‬ ‫מתאים לי לרוץ‪ .‬כרגע אני צריכה שקט‪ ,‬והכרה בכך שערכי‬ ‫להתרגש עד דמעות‪.‬‬ ‫לנו שאיפה כזאת להיות ההורים המושלמים והכול‪-‬‬ ‫אינו תלוי רק במה שאני מספק ומייצר כל הזמן‪".‬‬ ‫תקשיבו לסיפור‪.‬‬ ‫יכולים‪ .‬אך אנחנו יודעים שרק הרבש"ע הוא בעל‬ ‫להקשיב לקושי הזה‪ ,‬אין פירושו להרים ידיים או‬ ‫"עליתי מקודם להורים שלי עם הילד שלי‪ ,‬בן העשר‪.‬‬ ‫היכולות ובעל הכוחות כולם‪ ,‬אנחנו ממש לא כאלו‪.‬‬ ‫להיכנע לחולשה‪ .‬להיפך‪ .‬זוהי הקשבה בריאה ליסודות‬ ‫ישבתי עם ההורים‪ ,‬והוא הסתער על המשחקים האהובים‬ ‫עולם השפע שלנו ההורים‪ ,‬מגיע עם מגבלות‪ .‬ככל‬ ‫הנפש‪ .‬כשמעזים לתת מקום לעצירה‪ ,‬בלי להיבהל ובלי‬ ‫עליו‪ .‬גיסי הצעיר פנה לבן שלי‪ ,‬וביקש ממנו לגשת לחדר‬ ‫שנרצה להשפיע בכל מאודנו ובכל נפשנו‪ ,‬בסוף‬ ‫להאשים‪ ,‬הלחץ החונק נרגע‪.‬‬ ‫השני להביא משהו‪ .‬טובה קטנה‪ ,‬פעוטה‪.‬‬ ‫פוגשים את כוחות הגוף המותש והעייף‪ ,‬את וכוחות‬ ‫ורק אז‪ ,‬כשחוזרים לנשום ממקום שקט ובטוח‪ ,‬חוזרים‬ ‫והילד? ‪ -‬הביט בו במבט שקט ונינוח‪ ,‬וענה בפשטות‬ ‫הנפש הנשחקת והמתבלה‪.‬‬ ‫גם המעיינות הפנימיים לזרום‪.‬‬ ‫גמורה‪' :‬עכשיו אני באמצע לשחק‪ .‬אני לא יכול'‪.‬‬ ‫תופתעו לשמוע‪ ,‬שגם לילדים פחות נוח לקבל מהורים‪,‬‬ ‫*‬ ‫האב עצר לרגע‪ ,‬נשם עמוק‪ ,‬והמשיך‪" :‬ההורים שלי‬ ‫שאין גבול לשפע שלהם‪ .‬הילדים מרגישים שהם‬ ‫אז אם אתם לא לגמרי שבעי רצון מהמאמר השבוע‪ ,‬כי‬ ‫הרימו גבה‪ .‬אולי אפילו חשבו שצריך להעיר לו על נימוס‬ ‫מנצלים את ההורים מדי‪ ,‬וזה עוצר אותם מלקבל‪.‬‬ ‫הוא לא הכיל חידושים מבריקים מדי‪ ,‬זה המבחן שלי לבחון‬ ‫ודרך ארץ‪ .‬אבל אני? הלב שלי ניתר מרוב שמחה‪ .‬הבן שלי‬ ‫עדיף שאתם תציבו את הגבולות‪ ,‬ותטיבו עם כל‬ ‫את עצמי‪ .‬עד כמה אני יכול להרגיש נינוח‪ ,‬כאשר אתם לא‬ ‫היה מסוגל לומר 'לא!' דבר שאני‪ ,‬במשך שלושים וארבע‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫ממש מרוצים ממני‪...‬‬ ‫שנות חיי‪ ,‬לא העזתי לעשות אפילו פעם אחת‪".‬‬ ‫שאלות ניתן לשלוח למייל ‪ptachlo1@gmail.com‬‬ ‫תגידו אתם! איך ייתכן שאב מתרגש עד דמעות מכך‬ ‫‪-‬‬ ‫המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"‬ ‫או בפנייה למייל המצורף‬