רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — בראשית (2026-10-05)

בראשית תשפ"ז
גליון מס' 170
"עומקים" -פרק י"ב | אבא -מפחיד או מעניק ביטחון? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
להקשיב לקושי
שבנו סירב לעשות חסד?? הרי כולנו מתפללים ומייחלים יש מביניכם בוודאי שכבר חיכו בכיליון עיניים לשיגרה
לילדים שכל כולם נתינה .ילדים שמזדרזים להיטיב ולעשות המבורכת שתגיע.
נחת רוח לזולת. נמאס לכם כבר מזמני השינה הבלתי שפויים ,מסחיבות
תגובות על גליון חג הסוכות 'אהבתי אתכם' אלא שלאב הזה היה מבט עמוק ונוקב .הוא זיהה באותו הזמן ,ממריבות הילדים ,מהשהות הארוכה בבית .יום ראשון
-----
המרגש .מאוד התחברתי המאמר- - -
-- תודה רבה על 'לא' פשוט של הילד ,את מה שנלקח ממנו כל ימי חייו: השבוע היה היום המאושר שלכם .חזרתם לשיגרה ,לעבודה,
למה שכתבת .היה נראה לי שאתה כאילו מדבר עלי. את הזכות להחזיק ב'עצמי' פנימי ,במקום נפרד ומוגן. לסדר היום הקבוע.
באיזשהו שלב בחיים אחרי החתונה התחלתי להרגיש מי שגדל בתחושה שאסור לו לסרב לעולם ,שכל ערכו ויש מביניכם שהרגישו היטב את ה"קשה עלי
קצת טיפונת אהבה ,ואני רודף אחרי זה כמו לא יודע ומציאותו בעולם תלויים אך ורק בשביעות הרצון של פרידתכם" .היה קשה להיפרד מהימים המרוממים ,מסדר
מה .עכשיו שקראתי את המאמר שלך זיהיתי את האנשים שסביבו -אינו עושה חסד באמת .הוא פשוט היום המשוחרר ,מחוסר הצורך למהר ,מהיכולת להתנהל
המקום הזה. מרַצה .הוא מונע מחרדה פנימית עמוקה ,שאם לרגע יאכזב ְ בקצב הנכון לכם ,ומהבחירה לעסוק במה שאהוב עליכם.
לגבי אהבה מהשי"ת ,עדיין מאוד קשה לי להתחבר
/אם יאמר "לא מתאים לי" /אם יעמיד גבול -יפסיקו לאהוב אני בעיקר התחברתי לסגנון השני .היום יום רביעי ועדיין
לזה ולהרגיש דבר כזה .אודה לך אם תוכל להרחיב על
זה במאמרים הבאים. אותו. אני מרגיש את הקושי של החזרה לשיגרה.
* וכאן אנו משחילים נקודה קטנה נוספת ,בהמשך לנושא דווקא כיום ,לאחר שנים ארוכות של ניסוי ותהייה,
המאמר מיוחד מאוד .עשיתי כעצתך ואכן כיוונתי שבו עסקנו בערב סוכות :היכולת של האדם להרגיש אהוב. העיסוקים שלי כיום הם מתוך חיבור אמיתי .אני מאוד אוהב
בתפילה 'בחרתני' וכו' והתרגשתי מאוד .זה גאוני הפרדוקס הכואב ביותר של האדם המרצה ,הוא שלעולם את מה שאני עושה .ועדיין ,קיים הקושי להיות מחוייב לסדר
ומעורר מחשבות על הקשר האישי שלך מול ה'.
אינו מצליח להרגיש אהוב באמת. יום ,להיות מחוייב למשימות.
אמרתי את זה גם לכמה משומעי לקחי (בינתיים -
החברים) שגם נהנו מהרעיון. גם כשמרעיפים עליו שבחים ומחמאות ,גם כשאומרים למשל ,הכתיבה הזאת ,זו יוזמה שלי .אני אוהב את זה.
* לו שוב ושוב "כמה אתה נפלא" ,הלב בפנים נשאר ספקן. אינני מחוייב לה בכלל ,והיא בכלל נועדה כדי למצות את
אני גם הייתי בבעיה הזו והשתניתי לפני שנתיים. קול פנימי לוחש לו" :הם לא אוהבים אותי .הם בסך הכל הכישורים שחנני בהם הבורא יתברך.
הייתי עם אפס רגש והיום אני עם רגש עמוק מאוד נהנים מהנוחות שאני מספק להם .הם אוהבים את זה שאני ועדיין...
ומוצף כל הזמן .היום אני סובל הפוך ,מסערת רגשות
תמיד אומר 'כן' ,שאני מתבטל ,שאני מוותר על עצמי .אם הפעם היה לי קשה לכתוב ,כפי שלא היה לי כבר זמן רב.
וחוסר יכולת לווסת אותם.
זה קרה ללא טיפול או משהו כזה ,רק בעקבות חבר רק היו יודעים כמה קשה לי ,או אם הייתי מעז לעמוד על ישבתי מול הדף הריק כמו שלוש שעות .מעסיק את עצמו
טוב שלי שהיה בשבילי מקור השראה ,וגרם לי להבין שלי ,הם לא היו מביטים לכיווני". באין ספור עיסוקים ,ורק לא מסוגל לכתוב אפילו מילה
איך להפעיל את המערכת. כדי להרגיש אהוב באמת ,אדם חייב לדעת שיש לו זכות אחת .המוח חלול ,הלב ריק ,ואפילו האצבעות שוקלות הרבה
אצלי הרגש ככל הנראה נמחק בשנות הילדות בגלל קיום גם כשהוא אינו שימושי .כי ל'כן' אין שום ערך יותר מהנפח שלהן.
חברים בחיידר. ומשמעות ,אם אין לאדם גם יכולת לומר לפעמים 'לא'. אלו היו בדיוק השעות ,שכל מי שהתקשר אלי עשה
*
התחלתי להאזין לכמה מהפרקים בפודקאסט כשנזכרתי באותו אב ובדמעותיו ,הבנתי פתאום את איתי חסד .הייתי נדיב הרבה יותר מהרגלי .כל מי שביקש
"עומקים" ,ואני מאוד מאוד נהנה .אתם מביאים פשר העצירה שלי עצמי מול הדף הריק. עזרה -נענה מיד.
נושאים שצריכים עומק בהבנה ,ומורידים את זה עם התקופה הזו בשנה ,ימי תחילת החורף ,אחרי תקופה לרגעים כבר התגבשה לי מסקנה -השבוע אין מסר
ההבנה של מה שעומד מאחורי זה בצורה מדהימה. ארוכה וגדושה של מועדים והתרוממות ,מבקשת מן הנפש שבועי!
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה מעבר עדין והדרגתי .הנפש דורשת רגע של הפוגה ,זמן עד שהחלטתי לכתוב על זה בעצמו...
לעכל ,לנשום ,לפני שהיא קופצת שוב אל תוך מירוץ *
התפוקה. אשתף בהתרחשות מרגשת מאוד שהייתי עד לה
אלא שאנחנו ,כהרגלנו ,תובעים מעצמנו לתפקד בלי השבוע.
הפסקה .להמשיך לחרוש ולקצור ,בלי לתת לקרקע את זמן נכנס אלי יענקי (שם בדוי) .מיד כשנכנס אמר לי" :אני
המנוחה שלה. נרגש מאוד" .ההוכחות היו נוכחות לפניי .ראיתי את
באותם רגעים שבהם המילים מסרבות לצאת ,אין זו האדמימות בעיניים" .לפני שנכנסתי אליך -ישבתי ברכב
שאלה :לאחר חודש החגים ,שבו אירחנו את ילדינו,
תקלה שצריך להכניע בכוח .זהו קול פנימי שמבקש בדיוק ובכיתי" -הסביר את עצמו .ושוב זלגו הדמעות.
מצאנו את עצמינו מותשים ,ועם רצון להשתחרר מזה.
נבהלנו מההרגשה ,כי נתינה לילדים הרי אמורה להיות את מה שביקש אותו ילד בן העשר :את הרשות לעצור. תיכף ,כאשר תבינו את הסיבה להתרגשות שלו ,יתקוף
האושר הגדול ביותר. הנפש מציבה לנו גבול ואומרת" :כרגע -לא .כרגע לא אתכם ההלם .לא תאמינו ,ממה עשוי אברך ירא שמים
תשובה :העולם הזה לצערנו אינו מושלם .לעתים ,יש מתאים לי לרוץ .כרגע אני צריכה שקט ,והכרה בכך שערכי להתרגש עד דמעות.
לנו שאיפה כזאת להיות ההורים המושלמים והכול- אינו תלוי רק במה שאני מספק ומייצר כל הזמן". תקשיבו לסיפור.
יכולים .אך אנחנו יודעים שרק הרבש"ע הוא בעל להקשיב לקושי הזה ,אין פירושו להרים ידיים או "עליתי מקודם להורים שלי עם הילד שלי ,בן העשר.
היכולות ובעל הכוחות כולם ,אנחנו ממש לא כאלו. להיכנע לחולשה .להיפך .זוהי הקשבה בריאה ליסודות ישבתי עם ההורים ,והוא הסתער על המשחקים האהובים
עולם השפע שלנו ההורים ,מגיע עם מגבלות .ככל הנפש .כשמעזים לתת מקום לעצירה ,בלי להיבהל ובלי עליו .גיסי הצעיר פנה לבן שלי ,וביקש ממנו לגשת לחדר
שנרצה להשפיע בכל מאודנו ובכל נפשנו ,בסוף להאשים ,הלחץ החונק נרגע. השני להביא משהו .טובה קטנה ,פעוטה.
פוגשים את כוחות הגוף המותש והעייף ,את וכוחות ורק אז ,כשחוזרים לנשום ממקום שקט ובטוח ,חוזרים והילד? -הביט בו במבט שקט ונינוח ,וענה בפשטות
הנפש הנשחקת והמתבלה. גם המעיינות הפנימיים לזרום. גמורה' :עכשיו אני באמצע לשחק .אני לא יכול'.
תופתעו לשמוע ,שגם לילדים פחות נוח לקבל מהורים, * האב עצר לרגע ,נשם עמוק ,והמשיך" :ההורים שלי
שאין גבול לשפע שלהם .הילדים מרגישים שהם אז אם אתם לא לגמרי שבעי רצון מהמאמר השבוע ,כי הרימו גבה .אולי אפילו חשבו שצריך להעיר לו על נימוס
מנצלים את ההורים מדי ,וזה עוצר אותם מלקבל. הוא לא הכיל חידושים מבריקים מדי ,זה המבחן שלי לבחון ודרך ארץ .אבל אני? הלב שלי ניתר מרוב שמחה .הבן שלי
עדיף שאתם תציבו את הגבולות ,ותטיבו עם כל את עצמי .עד כמה אני יכול להרגיש נינוח ,כאשר אתם לא היה מסוגל לומר 'לא!' דבר שאני ,במשך שלושים וארבע
הצדדים. ממש מרוצים ממני... שנות חיי ,לא העזתי לעשות אפילו פעם אחת".
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com תגידו אתם! איך ייתכן שאב מתרגש עד דמעות מכך
-
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
