gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי אורה · Darchei Oiru — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: דרכי אורה · Darchei Oiru

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דרכי אורה‬ ‫בראשית תשפ"ז (‪)150‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א‬ ‫דרך ארץ ואמונה‬ ‫ִלְִפֵנֵ י ה"א ִׁש�ְׁבְ ַַעת ָיָ ִמִ ים"‬ ‫ְׂש�ַׂמ ְְחֶּת�ּ ם ְ‬ ‫" ּּו ַ‬ ‫ַוַ ֹּי� ּאֶמֶ ר א' ַנַ ֲֲעֶׂש�ׂ ה ָָא ָָדם ְּב�ַּצַ ְלְ ֵֵמנ ּּו ִּּכ� ְְדמ ּּו ֵֵתנ ּּו וגו'‪( .‬א‪ ,‬כ"ו)‬ ‫פירש״י אעפ"י שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום‬ ‫למינים לרדות‪ ,‬לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת‬ ‫ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן עכ"ל‪.‬‬ ‫ויש להבין מה שלימדה תורה דרך ארץ דווקא כאן‪,‬‬ ‫במקום שבו יש 'מקום למינים לרדות'‪ .‬וביאר מו״ח‬ ‫רבינו הגדול ראש הישיבה זצ״ל‪ ,‬שבע"כ כל טעות‬ ‫באמונה שורשה בהשחתת המידות‪ ,‬כי 'השמים‬ ‫מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע' ואמונת‬ ‫הבורא ניכרת מתוך כל הבריאה‪ ,‬ורק מי שמשוחד‬ ‫בגאוה‪ ,‬קנאה ותאוה‪ ,‬רק הוא אינו יכול לראות את‬ ‫האמת כהווייתה‪.‬‬ ‫ומעתה מבואר‪ ,‬כי אכן דווקא במקום שיש 'מקום‬ ‫למינים לרדות' מלמדת אותם התורה 'דרך ארץ ומדת‬ ‫ענוה'‪ ,‬ללמדנו שהדרך לבירור האמת עוברת בתיקון‬ ‫האדם עצמו‪' .‬דרך ארץ' אינו רק מדה טובה ביחסים‬ ‫עם הזולת‪ ,‬אלא תנאי לבהירות הדעת‪ ,‬ורק כשאדם‬ ‫מתיישר במידותיו‪ ,‬הוא מסוגל לראות את האמת כמות‬ ‫שהיא‪.‬‬ ‫'רעים האהובים'‬ ‫(סיכום ימי החג בצל רבינו שליט"א יובאו אי"ה בהרחבה בשבוע הבא)‬ ‫ִמְִּב�ָּׂשִׂרִ י וגו'‬ ‫�‬ ‫ַוַ ֹּי� ּאֶמֶ ר ָָה ָָא ָָדם ֹזֹאת ַַהַּפ ַ�ַּעם ֶעֶֶצֶ ם ֵֵמ ֲֲעָצָ ַַמי ּּוָבָ ָׂש�ׂ ר‬ ‫ָּׁש�ׁׁש ּּו (ב‪ ,‬כ"ג‬ ‫ַוַ ִּּי� ְְהי ּּו ְׁש�ֵׁנֵ יֶהֶ ם ֲֲער ּּוִּמ�ּ ים ָָה ָָא ָָדם ְוְ ּ‬ ‫ִאְִׁש�ּׁתֹוֹ ְוְ ֹלֹא ְִיְִתֹּב� ׁ‬ ‫חסרונותיו‪ .‬וכאשר א"צ להסתיר את החסרונות כדי לשמור על האהבה‪ ,‬נוצרת הרעות‬ ‫– כ"ה)‬ ‫האמיתית‪.‬‬ ‫בברכה הששית של השבע ברכות‪' ,‬שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן‬ ‫וע"ז מבקשים‪' :‬כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'‪ ,‬כי אדם הראשון וחוה בהיותם יחידים‬ ‫מקדם'‪ .‬ויש לעיין‪ ,‬מדוע נקראו החתן והכלה כאן בשם ״רעים״‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬לא נמדדו ולא הושוו לאחרים‪ ,‬האהבה שביניהם לא נזקקה להשוואה‪ ,‬אלא‬ ‫ונראה עפ"י יסודו הידוע של הג"ר צדוק הכהן ז"ל שיש לפרש כל מילה בלה"ק עפ"י‬ ‫נבנתה מתוך הכרה בייחודו של כל אחד‪ .‬וזו הבקשה 'שמח תשמח רעים האהובים'‪,‬‬ ‫המקום הא' שהיא נזכרת בתוה"ק‪ ,‬וכן י"ל את המושג 'רעות' שנזכר לראשונה בפר'‬ ‫שתהא שמחת חתן וכלה כשמחת אדם וחוה‪ ,‬שכ"א יראה ביחודו של השני ולא יעמידנו‬ ‫וישב‪' :‬וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדולמי'‪ ,‬ועניינו של 'רע' הוא חבר טוב‬ ‫בהשוואה לאחרים‪ ,‬ומתוך כך יוכל כ"א להיות גלוי לפני חברו גם בחסרונותיו‪ ,‬בידיעה‬ ‫שהאדם בוטח בו שיוכל לגלות לפניו גם את חסרונותיו‪ ,‬ובכל זאת סמוך לבו לא יירא‬ ‫שהאהבה אינה תלויה בשלמותו‪.‬‬ ‫כי אי"ז פוגם כלום באהבתם‪ .‬וכעי"ז כ' הרמב״ם בפיה"מ (אבות פ"א מ"ו) 'וקנה לך‬ ‫(מדברי רבנו שליט"א בשמחת חתן וכלה)‬ ‫חבר'‪ ,‬שיהא אדם בוטח בו ויוכל להודיעו 'הטוב מהם והמגונה' עי"ש‪ .‬אלו הם 'רעים‬ ‫האהובים'‪ ,‬לא רק שהם אוהבים זא"ז אלא שכ"א יודע שהוא אהוב אצל חברו גם על‬ ‫כחו של שקר‬ ‫שלמה המלך‪ ,‬שא' מהן ידעה שהבן החי אינו שלה‪ ,‬ומ"מ טענה שהוא בנה‪ ,‬כדי לרמות‬ ‫תּון‪ַ .‬וַ ֹּי� ּאֶמֶ ר ַַה ָָּנ�ָּח ׁׁש‬ ‫ְּת�ֻּמ ּ‬ ‫ִתְִּג�ּעּו ּבּ ֹוֹ ֶּפ�ּ ן ֻ‬ ‫ִמִֶּמ�ּּנ ּּו ְוְ ֹלֹא ּ‬ ‫לּו ּ‬ ‫ּּוִמְִּפ�ִּרִ י ָָה ֵֵעץ ֲֲאֶׁש�ׁ ר ְ‬ ‫ְּב�ּתֹוְֹך ַַהָּג�ּ ן ָָא ַַמר ֱֱאל' ֹלֹא ֹתֹאְכְ ּ‬ ‫גם את עצמה עד שתאמין כאילו אכן בנה הוא‪ .‬זהו כחו של שקר‪ ,‬בתחילה האדם אומרו‬ ‫תּון (ג‪ ,‬ג – ד)‬ ‫ְּת�ֻּמ ּ‬ ‫ֶאֶל ָָהִאִָּׁש��ׁ ה ֹלֹא מֹוֹת ֻ‬ ‫כדי לרמות את זולתו‪ ,‬אך אם הוא חוזר עליו ונוהג על פיו‪ ,‬הוא עלול לבסוף להאמין בו‬ ‫בפרש"י 'ולא תגעו בו' הוסיפה על הצווי לפיכך באה לידי גרעון‪ ,‬הוא שנא' (משלי ל')‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫אל תוסף על דבריו‪' .‬לא מות תמתון' דחפה עד שנגעה בו‪ ,‬א"ל כשם שאין מיתה בנגיעה‬ ‫ולפ"ז י"ל גם כאן‪ .‬אכן חוה ידעה שאיסור הנגיעה אינו מציווי ה׳ אלא תוספת שלה‪ ,‬אך‬ ‫כך אין מיתה באכילה עכ"ל‪.‬‬ ‫כיון שאמרה לנחש 'ולא תגעו בו פן תמותון' והתנהגה כאילו אף זה בכלל הציווי‪ ,‬נעשה‬ ‫והדברים צריכים עיון‪ ,‬כיון שידעה חוה שאיסור הנגיעה הוא תוספת שלה על ציווי ה׳‪,‬‬ ‫הדבר אצלה כאמת‪ .‬מעתה‪ ,‬כשנגעה בעץ ולא מתה‪ ,‬נעשתה הנגיעה עצמה לראיה‪ .‬אם‬ ‫ומה הוכיח לה הנחש מן הנגיעה‪ ,‬שכשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה‪.‬‬ ‫על הנגיעה נאמר 'פן תמותון' ובכל זאת אין מיתה‪ ,‬הרי שגם האכילה אינה מביאה לידי‬ ‫ונראה לבאר עפ"י מה שכתבתי ב'שערי אורה' (ספר שני‪ ,‬פרשת שלח) יסוד גדול‬ ‫מיתה‪ .‬נמצא שהנחש ניצל את התוספת שחוה עצמה הוסיפה לציווי‪ ,‬והפך אותה לראיה‬ ‫בכחות הנפש של האדם‪ ,‬כי כשאדם מרמה את הבריות בדבר שהוא יודע שהוא שקר‪,‬‬ ‫כנגד הציווי האמיתי‪ ,‬באמרו 'כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה'‪.‬‬ ‫אם הוא חוזר עליו ומתנהג כאילו הוא אמת‪ ,‬סופו שהוא עצמו משתכנע בו‪ .‬ובזה ביארתי‬ ‫דברי הגמ' ביצה די״ז ב' במערים עי"ש‪ ,‬וכן יש לבאר במעשה הב' נשים שבאו לפני‬ ‫'אורם של הכתנות'‬ ‫ח' בגדי כהונה עכ"ל‪ .‬מבואר שלאחר החטא לא הסתפק הקב״ה בכיסוי בשר ערוה של‬ ‫כְתנֹוֹת עֹוֹ ר ַוַ ַּי�ּ ְלְ ִּּב� ֵׁש�ׁ ם (ג‪ ,‬כ"א)‬ ‫ִאְִׁש�ּׁתֹוֹ ְ‬ ‫ַוַ ַַּי�ַּעׂשׂ ה"א ְלְ ָָא ָָדם ּּוְלְ ּ‬ ‫אדם וחוה‪ ,‬אלא הוסיף עוד והלביש את אדה"ר בגדי כהונה דווקא לאחר החטא‪.‬‬ ‫בגמ' סוטה די"ד א' דרש רבי שמלאי תורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח‪ ,‬תחילתה גמ"ח‬ ‫ונראה שזהו עומק הגמ"ח שעשה עמו הקב"ה‪ ,‬שמיד לאחר שחטא ונפל ממדרגתו‬ ‫דכתיב 'ויעש ה"א לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וכו' עי"ש‪ .‬ויש להתבונן מה‬ ‫והפסיד העבודה שנתן לו הקב"ה בגן עדן לעבדה ולשמרה‪ ,‬אבל העמידו הקב"ה במצב‬ ‫החסד המיוחד שב'כתנות עור' עד שראה בו רבי שמלאי את תחילת חסדו של מקום‪.‬‬ ‫חדש של עבודה ושירות ולצורך זה אף ניתן לו לבוש של עבודה וכפרה‪ ,‬וזו חסדה של‬ ‫והנה בפי' בעל הטורים כאן‪' :‬וילבישם' ב' במסורת‪ ,‬הכא 'כתנות עור וילבישם'‪ ,‬ואידך‬ ‫תשובה‪ ,‬שלא זו בלבד שהקב״ה מוחל לאדם על העבר‪ ,‬אלא פותח לפניו דרך לשוב‬ ‫גבי אהרן (ויקרא ח') 'וילבישם כתנות'‪ ,‬מלמד שעשה הקב"ה לאדם הראשון בגדי‬ ‫ולעמוד לפניו בעבודתו‪ .‬ז"ש אדם הראשון 'עשיתי תשובה ונתפייסתי' והוסיף לומר 'כך‬ ‫כהונה‪ ,‬ואיתא בב"ר (כ יב) שבהם היו עובדין הבכורות‪ ,‬וח' תיבות יש בזה הפס' כנגד‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם‪ ...‬ולמדם והזהירם‬ ‫היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע'‪ ,‬ומתוך כך אמר 'מזמור שיר ליום השבת טוב‬ ‫לשוב אליו כי יחטאו לו‪ ,‬לרוב טובו וישרו כי הוא ידע יצרם'‪ .‬הרי שעצם האפשרות‬ ‫להודות לשם'‪ .‬נתגלה לו‪ ,‬שגם אחר החטא לא נסגרה הדלת‪ ,‬ומתוך נפילתו יכול האדם‬ ‫לעלות מתוך פחת המעשים היא מן הטובות שהיטיב הקב"ה עם האדם‪ .‬וזהו עניינן של‬ ‫לשוב לעבודת ה׳‪ ,‬עם תוספת לבוש וחידוש כלים‪ ,‬כדי שיוכל להוסיף לעמוד לפניו ית'‪.‬‬ ‫אותן כתנות‪ ,‬כי לאחר שהאדם נפל‪ ,‬הקב"ה מכין לו את הדרך לעלות‪.‬‬ ‫זהו לשון רבינו יונה בתחילת שערי תשובה‪' ,‬מן הטובות אשר היטיב ה׳ עם ברואיו‪ ,‬כי‬ ‫'ויקרא שמם אדם'‬ ‫זהו שהשיב לה רבי אליעזר 'אין חכמה לאשה אלא בפלך'‪ ,‬וכוונתו כאן להגדיר תכליתה‬ ‫זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם (בראשית ה'‪ ,‬ב')‪.‬‬ ‫של ה'אשה חכמה'‪ ,‬זו שיודעת להשתמש בחכמת נשים שלה כדי לבנות ולהשפיע‬ ‫ביבמות דס"ג א' כל אדם שאין לו אשה אינו אדם‪ ,‬שנא' זכר ונקבה בראם ויקרא את‬ ‫על ה'אדם' שהיא חלק ממנו‪ ,‬ולתרום לו את החלק שהיא יכולה להועיל בו‪ ,‬מה שאין‬ ‫שמם אדם'‪ ,‬והגאון רבי עזרא אלטשולר זצ״ל האריך בס' תיקון האדם (פ"ח) לבאר תו"ד‬ ‫בכישוריו ויכולתו של האיש‪ .‬וז"ש ר"א אין חכמה לאשה אלא בפלך‪ ,‬כי חכמה זו היא‬ ‫כי האדם שנברא בצלם אלוקים אינו שלם בבחינת האיש לבדו או האשה לבדה‪ ,‬אלא‬ ‫מחוץ לתחומי האנשים ולכן יכולה היא להשלימם ולהשפיע עי"ז ביחוד‪ ,‬והוא ע"ד‬ ‫האיש והאשה יחד נקראו 'אדם'‪ ,‬כי רק בצוותא של שניהם מתגלית שלמות דמות האדם‬ ‫'חכמות נשים בנתה ביתה' זו אשתו של און בן פלת שלא הסתפקה בכך שהיא עצמה לא‬ ‫שנברא בצלם אלוקים‪ .‬וכשם שהאיש נבדל מאשתו בכוחותיו ובכשרונותיו‪ ,‬כך נבדלת‬ ‫נגררה אחר מחלוקתו של קרח‪ ,‬אלא השפיעה גם על בעלה‪ ,‬מפני שהבינה שהוא חלק‬ ‫היא ממנו בכוחות ובמעלות מיוחדות‪ .‬אמרו חז״ל (ב"ר יז) בינה יתרה ניתנה באשה‪,‬‬ ‫מן ה'אדם' שלה ורק אם תוסיף להצילו היא יכולה להועיל ועי"ז לבנות את ביתה שלה‪.‬‬ ‫ואף מצינו בכוחה להציל את האיש ממבקשי רעתו ולמלטו ממצודים וחרמים‪ .‬נמצא‬ ‫ועוד הביא ר"א את הפס' ״וכל אשה חכמת לב בידיה טוו״‪ ,‬כי נא' שם‪' :‬וכל הנשים אשר‬ ‫שנבראו באופן שכל אחד מהם ישלים את הכוחות המצויים בזולתו‪ .‬לפיכך האשה היא‬ ‫נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים'‪ ,‬ופירש״י‪ :‬היתה אומנות יתרה שע"ג העזים היו‬ ‫גם ל'עזר' וח"ו 'כנגדו'‪ ,‬כי אותה השפעה עצמה שבונה בקדושה‪ ,‬היא עצמה מחרבת ר"ל‬ ‫טווים אותן‪ ,‬והוא בגמ' שבת (עד ע״ב)‪ .‬וכבר עמדו בזה רבים על נחיצות חכמה זו‪ ,‬שהרי‬ ‫כשאינה בקדושה‪' .‬חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנו'‪ .‬ובסנהדרין דק"ט ב'‬ ‫היו יכולים תחילה לגזוז את העזים ואח"כ לטוות את השער‪ ,‬ויש שפירשו שהיתה בזה‬ ‫'חכמות נשים בנתה ביתה' זו אשתו של און בן פלת 'ואולת בידה תהרסנו' זו אשתו של‬ ‫תועלת מיוחדת שלא יטמאו את הצמר בטומאת נדה וכדו'‪ .‬אולם בפי' ספורנו שם‪:‬‬ ‫קרח‪ ,‬כי חכמת האשה אינה חכמה לעצמה‪ ,‬אלא נעשית בנין או חורבן לבית‪.‬‬ ‫״טוו את העזים מעל העזים כדבריהם ז״ל שבת צט ע״א‪ ,‬למען יהיה בטווי זוהר נוסף‪,‬‬ ‫והנה אדם הנכנס לעסק לכל ימיו‪ ,‬ראוי לו שילמד ממי שכבר עשו אותו עסק‪ ,‬מי הרויח‬ ‫כי בהרבה מהפשוטים יתוסף קצת מיטוב איכותם כאשר יהיו במקום גידולם‪ ,‬כמו‬ ‫ומי הפסיד‪ ,‬ומה היתה סיבת הצלחתו או נפילתו‪ ,‬וכש"כ בעסק שהוא לכל ימי חייו‪ .‬והזוג‬ ‫שיקרה בדבש דבורים וכושיה וחלב או בזולתם״‪ .‬ומבואר בדברי הספורנו חידוש נפלא‪.‬‬ ‫הראשון אדם וחוה‪ ,‬כבר הי' בידם העולם כולו ויכלו לחיות לעולם‪ ,‬והפסידו מפני שאדם‬ ‫הנשים בעלות חכמת הלב לא הסתפקו במלאכה עצמה‪ ,‬אלא הוסיפו בה זוהר מיוחד‪,‬‬ ‫שמע לחוה ואכל מעץ הדעת‪ .‬ושוב לאחר מתן תורה‪ ,‬שחזרו ישראל למדרגת אדה"ר‬ ‫חן ויופי‪ ,‬תוספת איכות שלא היתה מתקבלת בדרך הרגילה‪ .‬נמצא שחכמת הלב אינה‬ ‫והי' ראוי שיתבטל דין מיתה‪ ,‬חזר מעשה העגל והחזיר הקלקול‪ ,‬ואף שם מצינו חילוק‬ ‫רק ידיעה כיצד לעשות את המלאכה‪ ,‬אלא גם היכולת לראות כיצד להוסיף בה איכות‪,‬‬ ‫כי הנשים לא נתנו את תכשיטיהן לעגל‪ ,‬ועל כך זכו ליו"ט של ר"ח‪ .‬אלא שמכאן גופא‬ ‫זוהר והידור‪ .‬זהו ביטוי נוסף לאותו כח מיוחד שניתן לאשה‪ ,‬לקחת את הכוחות שבידה‬ ‫למדנו שלא די שלא יחטא האדם בעצמו‪ ,‬כי 'ויקרא את שמם אדם'‪ ,‬והאיש ואשתו הם‬ ‫ולהוסיף בהם שלמות‪.‬‬ ‫'אדם' אחד‪ ,‬והנה אשת און בן פלת לא הצילה את בעלה בלבד‪ ,‬אלא את עצמה היצילה‪,‬‬ ‫מעתה מתבאר ביתר עומק ענין 'ויקרא את שמם אדם'‪ .‬הבעל אינו שלם ללא אשתו‪,‬‬ ‫כי הוא והיא בית א'‪ ,‬והצלת האיש הוא בנין ביתה‪ .‬ע"ז נאמר 'חכמות נשים בנתה ביתה'‪,‬‬ ‫ורק בצוותא שניהם קרויים 'אדם'‪ .‬הכוחות המיוחדים שניתנו לאשה אינם מופקדים‬ ‫ולעומתה‪ ,‬אותה השפעה עצמה אצל אשת קרח היתה הרס וחורבן‪ ,‬את"ד הגר"ע ז"ל‪.‬‬ ‫אצלה רק לצורך עצמה‪ ,‬אלא גם לצורך השפעה על ה'אדם' המשותף שהם‪ .‬זהו מאמר‬ ‫ונראה עפ"ז להבין את שאלת האשה חכמה את רבי אליעזר בגמ' יומא דס"ו ב'‪' :‬מאחר‬ ‫חז״ל 'אשתו כגופו'‪ .‬קיום מצוות ה׳ ע"י הבעל אינו ענין השייך לו לבדו‪ ,‬אלא חלק מקיום‬ ‫שמעשה העגל שוין‪ ,‬מפני מה אין מיתתן שוה'‪ ,‬כי מעשה העגל נידון בדקדוק גדול‪,‬‬ ‫ה'אדם' המשותף‪ ,‬וממילא גם קיום האשה‪.‬‬ ‫ופירש"י שם שהיו בו ג' מיתות‪ ,‬מיתת סייף 'שימו איש חרבו'‪ ,‬מיתת מגיפה 'ויגוף ה'‬ ‫תפקידו המיוחד של הבעל בתוך ה'אדם'‪ ,‬ללמוד תורה ולקיים מצוות‪ ,‬וכביכול‪ ,‬היינו‬ ‫את העם'‪ ,‬מיתת הדרוקן דכתיב 'ויזר על פני המים' ואמרי' במס' עבודה זרה (מד‪ ,‬א) לא‬ ‫יכולים לשלוח אחת מידינו ללכת לבית הכנסת‪ ,‬ואת היד השני' לסייע לה מרחוק‪ ,‬שהרי‬ ‫נתכוין משה אלא לבודקן כסוטות ב'לצבות בטן' עי"ש‪ .‬וא"ל ר"א אין חכמה לאשה אלא‬ ‫שתיהן יחד גוף אחד‪ .‬כך כל אחד מבני הזוג הופקד על כוחותיו המיוחדים‪ ,‬לא רק לצורך‬ ‫בפלך וכה"א וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ע"כ‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא למען שלמותו של ה'אדם' כולו‪ .‬חכמתה של האשה‪ ,‬בינתה ורחמנותה‪,‬‬ ‫ונראה שטענתה היתה כיון שהנשים לא השתתפו במעשה העגל וגם לא נתנו את‬ ‫אמונתה וחוש היופי וההידור שבה ניתנו לה גם כדי לעורר‪ ,‬לכוון ולרומם את חלקו‬ ‫תכשיטיהן לעגל‪ ,‬א"כ מדוע הן ג"כ בכלל דינו של חטא העגל‪ ,‬ואם האנשים נתחייבו כפי‬ ‫של הבעל‪ .‬מאידך‪ ,‬עבודת ה׳ של הבעל נעשית כחלק משלמות ה'אדם' ששניהם יחד‬ ‫חלקם בחטא‪ ,‬הנשים שלא חטאו בו לכאורה היו צריכות להישאר במדרגת אדה"ר קודם‬ ‫קרויים‪.‬‬ ‫החטא שלא הי' בו מיתה‪ .‬והתשובה טמונה ב'זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם'‪,‬‬ ‫'זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם'‪ ,‬כל אחד מהם נושא בתפקיד המיוחד לו למען‬ ‫כי האיש והאשה אינם ב' יחידים שכ"א עומד לעצמו‪ ,‬אלא רק שניהם יחד נקראו 'אדם'‪,‬‬ ‫שלמות השני ולמען שלמות ה'אדם' המשותף בהם‪ .‬איש ואשה אינם ב' יחידים החיים‬ ‫וממילא‪ ,‬תפקידה של האשה אינו מסתיים בכך שהיא עצמה אינה חוטאת‪ ,‬כי כאשר‬ ‫זה לצד זה‪ ,‬אלא שני כוחות שניתנו זה לזה כדי לבנות יחד 'אדם' שלם‪.‬‬ ‫בעלה עומד לחטא‪ ,‬הכוחות המיוחדים שניתנו לה נועדו גם להשפיע עליו‪ ,‬לעורר אותו‬ ‫ולמנוע ממנו את החטא כדי להציל את ה״אדם״ המשותף‪.‬‬ ‫'כח מעשיו הגיד לעמו'‬ ‫בפרש"י א"ר יצחק‪ ,‬לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מ’החדש הזה לכם’ שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח ב’בראשית’‪ ,‬משום‬ ‫‘כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים’‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‪ :‬לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' גוים‪ ,‬הם אומרים להם‪ :‬כל הארץ של‬ ‫הקב”ה היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע"כ‪.‬‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬שאין כוונת המדרש ללמדנו את דרך הויכוח לשכנע את אומות העולם בצדקתנו‪ .‬כי ודאי שגם אחר שנאמר להם שהקב”ה נתן לנו את הארץ‪,‬‬ ‫אבל הם לא יקבלו את הדברים באמונה‪ ,‬אחר שאינם מאמינים בתחילת היסוד שעליו עומדת כל תשובתנו‪.‬‬ ‫אלא שעיקר הענין אינו כלפיהם אלא כלפינו‪' .‬כח מעשיו הגיד לעמו'‪ ,‬לעמו דייקא‪ .‬הקב”ה גילה לישראל את שורש זכותם‪ ,‬כדי שהם עצמם יהיו ברורים‬ ‫באמונתם‪ ,‬וידעו ללא שמץ של פקפוק כי כל הארץ שלו ית' וברצונו נתנה למי שירצה‪ .‬אין כאן ניסיון לשכנע את אומות העולם‪ ,‬אלא גילוי דעת לישראל‬ ‫שידעו השקפת התורה ולא יתבלבלו להחשיב את עצמם כ'לסטים' מפני טענות הבריות‪.‬‬ ‫ויש כאן ג' יסודות‪ .‬ראשית‪ ,‬על ישראל להיות שלמים באמונתם וידיעתם שדרכם אמת‪ ,‬ואינם צריכים להתנצל על קיום רצון ה’‪ .‬שנית‪ ,‬עליהם גם להודיע‬ ‫ענין זה בכל העולם שאין מעשיהם נובעים משיקולים מתחלפים או מהסכמות אנושיות‪ ,‬אלא רק מאמונה מוחלטת ברצון הבורא‪ .‬אין הכוונה שהאומות‬ ‫יקבלו את הדברים‪ ,‬אלא שידעו שזו עמדתנו‪ ,‬ושאיננו מתביישים בה ולא מסתירים אותה‪ .‬ושלישית‪ ,‬אם אומות העולם חולקות על עצם האמונה הזאת‪,‬‬ ‫אין אנו מחויבים לבאר להם דרכי ההשגחה עד שתתיישב דעתם‪ ,‬שהרי כל השקפתם בנויה על יסודות אחרים לגמרי‪ ,‬וכאשר נקודת המוצא שונה‪ ,‬מוכרחות‬ ‫גם המסקנות להיות שונות‪ ,‬ואין שום ציפי' שיבינו את הדברים או יסכימו להם‪.‬‬ ‫מכאן יש ללמוד הלכה למעשה בימינו‪ ,‬בעת שבאים בטענות קשות כלפי ציבור שומרי התורה ובני הישיבות‪ ,‬כביכול אומרים לנו 'לסטים אתם'‪ ,‬וסוף‬ ‫דבר תובעים מעמנו להצדיק את דרכנו עפ"י אמות המדה של עולם שאינו מאמין‪ .‬אולם אין בכך שום תועלת‪ ,‬כי אין בכח שכלם להבין את דברינו‪ ,‬אחר‬ ‫שכל מערכת משקל הדעות שלהם מושתתת על הנחות יסוד אחרות‪ .‬השקפת התורה אינה עוד דעה בתוך מכלול האידיאות‪ ,‬אלא מעניקה מבט אחר על‬ ‫המציאות כולה‪ ,‬וכאשר היסוד שונה‪ ,‬כל הבנין משתנה‪.‬‬ ‫לפיכך אין תפקידנו להתאמץ לרכוש את הסכמת הכל‪ .‬עלינו רק לידע בבירור את האמת שקיבלנו מסיני‪ ,‬לעמוד עלי' באמונה שלמה וללא מבוכה‪ ,‬ובכח‬ ‫זה להמשיך בדרכנו בס"ד‪ ,‬ללא ציפי' להבנה מצד גורמים חיצוניים‪ .‬זהו ביאור הפס' 'כח מעשיו הגיד לעמו'‪ ,‬ר"ל שהקב”ה הודיע לעמו את יסוד דרכו‪ ,‬כדי‬ ‫שיהי' להם הכח והאומץ הרוחני להחזיק ולעמוד איתנים באמונתם‪ ,‬אף כנגד טענות כל העולם‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי מערכת "דרכי אורה" | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא"ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬