הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — בראשית (2026-10-05)

גיליון | 258שנה ו' בסייעתא
פרשת בראשית תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
נס גלוי
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
בטיסה
מדובאי
• מוראכם וחתכם • • הקברניט -ומשנהו •
תפקיד האדם מבט של תורה על סערות התקופה
גיליון | 258שנה ו' בסייעתא
פרשת בראשית תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
הקברניט -ומשנהו
מוראכם וחתכם מבט של תורה על סערות התקופה
מבט על תפקיד האדם
מהכא להתם ולהיפך ,אך מקובל ומוסכם ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו.
ושוב זוכים אנו לפתוח מבראשית, שלמבוגר הותיק והמנוסה שביניהם יאתה
ולהעיד בתוקף אמונתנו כי ששת ימים משפט ה”מלוכה” והוא הקברינט שהכל סרים מרגלא בפומיה של מייסד בית הרפואה
עשה ה’ את השמים ואת הארץ ואת למשמעתו ועל כתפיו מוטלת האחריות. “מעייני הישועה” איש אמונם של גדולי
כל תולדותיהם ,וכל המעשים בצביונן ישראל שחלם והוציא לפועל את חזונו
נבראו. ובעצומו של זמן שמחתנו נחרדנו לשמוע כי [ונסתלק ב-כ’ תשרי תשע”ט בשם טוב] לתהות
ועם זאת חוזרים אנו ומודיעים כי כל באחת הטיסות נתפאר וקם הגרזן על היוצרו, ולשאול מדוע הורגלו האנשים לחקור
הנברא בימים אלו הוכן לאותו הנברא ואיש הבליעל -המשנה לקברינט -פגע והכה ולדרוש ביותר משבע חקירות ודרישות
ביום הששי לאחר שנמלך בוראו במלאכי אודות טיבו ומהותו של הרופא המנתח
שאצלו יסכימו למסור את גופם או את גוף
השרת כדי להודיע שלעולם ימלך הגדול
בקטנים ממנו [ואפילו במקום שיבאו התועים
בעצומו של זמן שמחתנו קרוביהם לבצוע הפעולה הרפואית הנדרשת,
לומר ששתי רשויות הן ח”ו] וצבר עפרו נחרדנו לשמוע כי ומאידך הכל עולים על טיסות לארצות נכר
הכרוכות כמו כן בשאלות של סכנות וחשש
מארבע רוחות העולם ונפח באפיו נשמת
חיים ,ומאי האי דנפח מדיליה נפח ובכך
באחת הטיסות נתפאר לפקוח נפש ואיש מהם אינו תוהה על קנקנם
הפך להיות “נפש חיה” -רוח ממללא, וקם הגרזן על היוצרו, של הטייס ואנשי הצוות.
ותכף לבריאה -ברכה דאדם.
ויברך אותם אלקים ויאמר להם ...פרו
ואיש הבליעל -המשנה ותשובתו החכמה בפיו :מאחר והטייס עצמו
ורבו ומלאו את הארץ וכבשה -ובכאן לקברינט -פגע והכה בו משתתף בנסיעה וגם הוא עצמו נכנס לעובי
הקורה חזקה עליו ועל מעסיקיו שכדי
הורה לו שהאיש דרכו לכבוש הוא
המצווה לפרות ולרבות ולמלאות את
והחל לבצע את תכניתו להפעיל קו טיסה זה יטלו את מלא האחריות
הארץ כמאמרו “לא תהו בראה לשבת הזדונית לרסק את עליה וידקדקו למצוא את הטייס המיומן
והאחראי שחזקה עליו שח”ו לא תצא תקלה
יצרה” .אך כמו כן [כפי שהודיע בתכניתו
המקורית (פסוק כו)] השליטו בדגת הים
המטוס על כל יושביו. מתחת ידו ויעשה שליחותו ותפקידו באופן
ובעוף השמים ובבהמה ...ובכל הרמש וגדול אדונינו אשר לא המיטבי כדי שמיגו דזכי לנפשיה יהא זוכה
גם לאחרים הסמוכים ותמוכים עליו.
הרֹמֵש על הארץ -ושליטה זו באה
במקרא בלשון “וירדו”.
נתנם טרף לשיניו ,וכאשר
מה שאין כן המתנח שאין הוא עצמו כלול
לפי שיש בלשון הזה לשון רדוי ולשון
עשה כן נעשה לו וה’ אנה בסכנה ומלבד שמו הטוב שעלול להפגם
ירידה ,להורות שאם יזכה במעשיו זוג טייסים שהנחיתו את וק”נ תרוצים שיכול לתת לכשלון ואי
ויממש את מעלותיו ויצדיק את היותו הצלחת הנתוח ,מקל ראש הוא בבצוע
נזר הבריאה ולפיכך יהא רודה בחיות
המטוס בשלום ובלא פגע. תפקידו ולפכיך מרובות השאלות והחקירות
ובבהמות ,אך באם לא יזכה נעשה ירוד שירו לו -זמרו לו! באמינותו ובכשירותו להצליח בבצוע הנתוח
לפניהם והחיה מושלת בו. הסבוך.
ויחס גומלין זה בין האדם לשאר היצורים ולפכיך גם האידנא שאסונות תעופה ותקלות
חוזר ונחתם בעולם המתחדש לאחר בו והחל לבצע את תכניתו הזדונית לרסק את הן בגדר מיעוטא דלא שכיח [בחסדיו ית’]
שטיפת העולם הראשון ומְחִיָתוֹ וחוזר המטוס על כל יושביו .וגדול אדונינו אשר מחויבים כל המפליגים לדרכם בדרך האוויר
האלקים ומברך את נח ובניו היוצאים מן לא נתנם טרף לשיניו ,וכאשר עשה כן נעשה ובעזרת ציפורי הפלדה להכלל בכל “החיים”
התיבה לאחר י”ב חדשים של טרחה ללא לו וה’ אנה זוג טייסים שהנחיתו את המטוס יודוך סלה ולרוממו בקהל עם על שצלחה
הפוגה בקיום השְמורה שנותרה לחיות בשלום ובלא פגע .שירו לו -זמרו לו! דרכם והגיעו לשלום למחוז חפצם וכדין
עמם בתבה (ט’ א’) :פרו ורבו ומלאו את עוברי ימים.
הארץ -מצוה שנאמרה לאדם וחזרה אך אח”י יתן אל ליבו ללמוד מדברי ימי
ונשנית לנח ובניו .ובתוך כדי דבור עולמנו כי מאז ימי בראשית [שנתחיל שוב וכדי לחלוק באחריות הכבדה הורגלו לדור
(פסוק ב’) ומוראכם וחתכם יהיה על כל ללומדו] ויצירתו של האדם בצלמו ובדמותו בפונדק [קוקיפיט בלע”ז] אחד כמה אנשי
חית הארץ .והביא רש”י את דברי ר”ש והמָלכותו עם צבא של בורא כמאמרו ִ צוות מיומנים ששהותם יחד בשעות רבות
בן אלעזר (שבת קנא ):שמוראכם -היינו מרום “נעשה אדם” (בראשית א כו וברש”י) ,ויברא אמורות לגבשם ולאחדם לצוות אחים גם יחד,
אימתכם ,ופחדכם -של האדם על אלוקים את האדם בידים ככתוב ותשת עלי כשהצד השווה ביניהם הוא [לכאורה] במטרה
הבריות תלוי בחתכם -לשון חיות. כפכה ,ומפורש לנו שאותו צלם המתוקן לו המשותפת להוביל את המטוס בבטחה
חושיך הגופנים והרוחניים ,בעל עצתך בכל אחיקם על התכנית הנרקמת כנגדו והמבקשת צלם דמות דיוקן יוצרו הוא .ותחילתו נברא
תנועותיך הנראות והנסתרות -שתהיינה להרגו על ידי ישמעאל בן נתניה. מן הארץ עד לרקיע ומלאכי השרת נזדעזעו
ברצונך ,האורב לפתות פסיעותיך ,ואתה ישן ונתיראו מלפניו ועלו כולן לפני הקב”ה למעלה
לו -והוא ער לך ,ואתה מתעלם ממנו -והוא והמנהיג סרב לקבל את הלישנא בישא ואמרו לפניו ח”ו שתי רשויות יש בעולם והניח
אינו מתעלם ממך( .פרק ה’ בשער יחוד המעשה)
שנאמרה לו ואף לא חשש לה .מפני רוב הקב”ה ידו על ראשו ומעיטו והעמידו על אלף
חסידותו שלא לדון את ישמעאל לכף חובה. אמה( .ילקוט בראשית ב) וכשראו אותו כל הבריאות
והאריך והפליג בכל פתויי ועצות אותו שונא ומה גרם? שמת הוא ונפזרו ישראל וכבה נתיראו מלפניו כסבורים היו שהוא בוראם
והתערבותו הבלתי נגמרת בכל צעד מצעדי גחלתם הנשארה .והכתוב מייחס לו את ובאו להשתחוות לו .אמר להם בואו אני ואתם
האדם ,וזאת היא “המלחמה הגדולה” ששרוי הריגת אותם אנשים שנהרגו כאילו הרגם הוא ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו למי שבראנו.
בה האדם כל ימי חלדו ולפיכך אסור לו וכמאמר הפסוק :את כל פגרי האנשים אשר באותה שעה פתח אדם את פיו וענו כל הבריות
להתעלם מחשש שמא טייס המשנה יסיטהו הכה ביד גדליה( .מסילת ישרים -פרק כ’)
אחריו :ה’ מלך גאות לבש( ,ילקוט תהילים תתמז)
מדרכו ואולי גרוע מזה -ירסק את המטוס שתמליכוני עליכם -המלוכה והממשלה -לחי
כולו. תזכורת כואבת בראשית כל שנה על אחריותו
של המופקד והממונה על הסכנה הממשמשת ולבורא העולמים .קברינט העולם.
ב. וקריבה ולפחות לחוש לה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה :מה אדם
ותדעהו ,אדם להבל דמה.
ורבותינו למדונו כי גם מנוי שני קברניטים
למשוך ולהניג יחדיו את אותה מרכבה או
עגלה -אינו דבר נאה ומתקבל.
זכור הוא לטוב אותו אמר להם מה שאתם מקלסים אותי בעליונה,
הוא מיחד שמי בתחתונה .וכיון שראו כן אמרו
יוסי בן קיסמא שעמד אם אין אנו באים בעצה שיחטא לפני המקום
ולפיכך אף שמשה אמר ליהושע תלמידו
שנבחר להנהיג את ישראל -כי אתה תבֹא את לפני הצעה מפתה שבאִם אין אנו יכולים לו.
העם הזה והיינו שיהיו עמו הזקנים שבדור יסכים לדור במקומו של והיה סמאל שר גדול בשמים .לקח כת שלו
ויהא הכל לפי דעתן ועצתן ,הקב”ה פסק לו וירד וראה את כל הבריות ולא מצא בהם חכם
כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר אותו אדם שפגע בו ונתן להרע כנחש .והייתה דמותו כעין גמל ועלה
נשבעתי להם -תביא על כרחם הכל תלוי בך, לו שלום והחזיר לו שלום ורכב עליו ...משל למה הדבר דומה לאדם
טול מקל והך על קדקדן -דַבָר אחד לדור ולא שיש בו רוח רעה ,כל מעשים שעושה וכל מה
שני דברים לדור( .דברים לא ז’ -ברש”י)
יזכה במתת מכובדת של שמדבר אינו מדעתנו אלא מדעת רוח רעה
ומה נמלץ מְשלָם ז”ל (ערובין לה ).לאדם המנהיג
אלף אלפי דינרי זהב שיש בו .כך הנחש כל מעשים שעשה לא דִבֵר
אלא מדעתו של סמואל -המשנה המתוקן
חמור וגמל שהחמור הולך לפניו וזה מנהיגו ואבנים טובות ומרגליות, לפורענות( .ילקוט בראשית עמ’ )61
ואילו הגמל מושך וצריך וצריך להפנות לפניו
ולאחריו( .רש”י ד”ה הרי זה חמר גמל).
סכום רציני המאפשר
להקים רשת כוללים (בראשית ויקרא ה’ אלקים אל האדם :איכָּה?
וחשדו גם באנשי סגולה ומורמים מעם ככהנים ג’ ט’)
גדולים שאירע פסול בראשון ומנהו לשני וישיבות גדולות וקטנות
איך הוי לך .אתמול לדעתי -ועכשיו לדעתו
תחתיו ,כשיחזור הראשון למכונו שוב אוסרים ולהחזיקם במשך שנים של נחש.
חכמים לשני לשמש [בחיי הראשון] ככהן
גדול משוב איבה המקוננת בלבו של ראשון, ולמרות כן מֵאֵן לשנות אתמול מסוף העולם ועד סופו -ועכשיו בתוך
והוצרכו להשמיע שלאחר מות הראשון מרשים את היעד המקורי -אין עץ הגן.
אנו לשני לשמש ככהן גדול ולא נחוש לומר
שיהא זה כצרה לחבירתה שמצפה מתי ימות אני דר אלא במקום תורה. המשנה שהצליח בערמימותו להחטיא את
הראשון וישמש הוא( .יומא יב :וברש”י) .ביהדות הצרופה (אבות ,פרק ו’ ט’) האשה ואישה ,ולהביא מיתה לעולם כולו
ולשנות את התכנית המקורית של הקברינט -
לשון חכמים מרפא והמלצותיהם כפנינים והמזוקקת -אין המטרה מלכו של עולם .וכמה עמל מושקע בכל ימות
מאירים ,ואשרי השומע להם וישכן בטח .צא
למד מטענתה של הלבנה שנבראה כמאור
מקדשת את האמצעים העולם לתקן עולם במלכותו ש-ד-י ולשוב
למצב של אדם הראשון קודם החטא( .עיין דרך
גדול ולפי שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני ה’).
מלכים שישתמשו בכתר אחד גזר עליה הבורא
שתתמעט והפיס דעתה על ידי שרבה צבאיה. ובאו ונחזיק טובה לחסיד בעל חובת הללבות בתחילת השנה נקבעה לדורות תענית על
(בראשית ,א ט”ז ,וברש”י) שהואיל בטובו לגלות לכל אחד מאתנו אשר הריגת גדליה בן אחיקם.
בודאי בטוח בעצמו שהכל הקשור להליכותיו
[ומפי מו”ח זצ”ל שמעתי לבאר שמאמר נעים זמירות והנהגותיו הוא הקברניט וטוב שההגה בידיו ספור עגום בימי עמנו שגלה מארצו על ידי
ישראל לעשה אורים גדולים -ששניהם גדולים כיום הוא ,שלא כן הוא אלא שלצדו ואולי אפילו נבוכדנאצר מלך בבל שהחריב בית מקדשנו,
בריאתם מבואר שהוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעליו יושב טייס משנה הזומם לתפוש את אך חמל על שארית הפליטה מדלת הארץ
מעשה בראשית] ההגאים ולרסק את המטוס על יושביו. שלא הגלם בבלה והפקיד עליהם כממונה את
גדליה בן אחיקם .ואתו עמו נצטרף יוחנן בן
הורגל דורנו לכוון דרכיו והליכותיו באמצעות בן אדם! קרח ונשא יחד עמו בהגנת העם הנשאר מגלות
מנווטים “חכמים” -מהטייס האוטומטי ועד בבל.
למכשירי ה”וייז” והג’י.פי.אס אשר על פיהם ראוי לך לדעת כי השונא הגדול שיש לך
יסעו ועל פיהם יחנו כל בעלי הרכבים שקשה בעולם הוא יצרך הנמסך בכוחות נפשך, אך מדאגתו לצבור הפליטים ראה יוחנן בן
להם לחשב בעצמם את מסלול נסיעתם. והמעורב במזג רוחך ,והמשתתף עמך בהנהגת קרח -המשנה -לגַלות לקברינט גדליה בן
יוסי בן קיסמא עונה ומכריז לפני אותו אדם ומכאן נפרצה פרצה מחודשת הקוראת
שתכנן לפגוע בו ונתן לו “שלום עליכם” ואם נשווה לפנינו לגנב והטומנת בחוּבה מלכודת גם לקברניט
מכובד ומרח אותה וצפה אותה באלף אלפי היחיד העושה במטוסו או ברכבו ככל העולה
דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות ועוד את דברי הטעם שהיה על רוחו ,כשהוא הקובע את היעד הנכסף
מנעמי עולם ובלבד שישתתף עִם עַם [מבקשי ר’ יוסי בן קיסמא עונה שאליו ישאף וירצה להגיע בתֹם המסע
המלך] שבשדות ותהא השנה רשה בראשיתה הארוך ,ולהוותו ולצערו מכשיר הנווט משנה
בהיותה על אדמה טמאה (עיין ירושלמי פרק ט’
ומכריז לפני אותו אדם בין תכלת לכרתי שבה ולפעמים בין לבן
דכלאים) אך יחד עם זאת מתעשרת מיד עם שתכנן לפגוע בו ונתן לו לתכלת שבה ומביאו אל היעד אך בהכרזה
תחילתה .בודאי היה נזעק ומכריז אם אתה כוזבת ומסולפת שהמטרה מקדשת את [כל]
נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות “שלום עליכם” מכובד האמצעים ,מידי דהוי למכשיר הנווט שכדי
שבעולם איני קובע מקום תפילתי בהאי ומרח אותה וצפה אותה לעקוף ולחסוך ְשהיָה בפקקי התנועה שבמרכז
יומא -יומא דראש השנה (זוה”ק) -אלא היכא הארץ ינחנו במעגלי כפרים ערביים עוינים
דגרסינא וכרבי אמי וכרבי אסי דאע”ג דהוו באלף אלפי דינרי זהב שכפסע בינם לבין הלינץ’ הצפוי לנהג הנמלט
להו תליסר בי כנישתא בטבריה לא מצלו אלא ואבנים טובות ומרגליות על נפשו.
ביני עמודי היכא דהוו גרסי ,ולפי שאוהב
ה’ שערי ציון -שערים המצויינים בהלכה ועוד מנעמי עולם ובלבד וזכור הוא לטוב אותו יוסי בן קיסמא שעמד
[ציון ואסיפת צבור] יותר מבתי כנסיות ומבתי שישתתף עִם עַם [מבקשי לפני הצעה מפתה שבאִם יסכים לדור במקומו
של אותו אדם שפגע בו ונתן לו שלום והחזיר
מדרשות ,ומיום שחרב המקדש אין לו לקב”ה
בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. המלך] שבשדות לו שלום יזכה במתת מכובדת של אלף אלפי
(ברכות ח). ותהא השנה רשה דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות ,סכום
רציני המאפשר להקים רשת כוללים וישיבות
כי מי כה’ אלקינו בכל קָראנו אליו ,ומי גוי בראשיתה בהיותה על גדולות וקטנות ולהחזיקם במשך שנים
גדול אשר לו אלקים קרובים אליו (דברים ד’
אדמה טמאה
(עיין ירושלמי פרק ט’ דכלאים)
ולמרות כן מֵאֵן לשנות את היעד המקורי -
ז’) ואותה תפילה לעני -כי יעטף ולפני ה’ אין אני דר אלא במקום תורה( .אבות ,פרק ו’ ט’).
ישפך שיחו הפותחת את תפילת יום כיפור אך יחד עם זאת מתעשרת ביהדות הצרופה והמזוקקת -אין המטרה
קטן החדשית ומבטיחה לו כי פנה אל תפלת
הערער.
מיד עם תחילתה .בודאי מקדשת את האמצעים.
היה נזעק ומכריז אם ור’ יוסי בן קיסמא מכתיר בעצמו את “הדעת
כך מובטח כלל ישראל שלמרות שהם כמתים תורה” השוכנת בו כדברים של טעם (ע”ז
במעשיהם ובאים ומתפללים לפניו יתברך אתה נותן לי כל כסף וזהב יז ).ותוכחתו בפיו על רבי חנינא בן תרדיון
בראש השנה וביום הכפורים והוא בורא אותם ואבנים טובות ומרגליות “שיושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים
בריה חדשה( ,ילקוט תהלים קב) ראוי להם ליטול כשספר תורה מונח בחיקו למרות גזירת
לולבין והדסין ולהלל אותו -עם נברא יהלל שבעולם איני קובע מקום המלכות שהמליכוה מן השמים ופוטר עצמו
קה( .שם) תפילתי בהאי יומא -יומא בטענה של “מן השמים ירחמו” וגוזר עליו
במאמר פיו את עונשו “תמה אני אם לא ישרפו
פנה אל תפלת הערער -אמר ר’ יצחק הדברים דראש השנה -אלא(זוה”ק)
אותך ואת ספר תורה באש” ,והכי הוי ליה
אמורים כלפי הדורות שאין להם לא כהן ולא
נביא ולא בית המקדש שיכפר ,אלא התפלה
היכא דגרסינא וראה באותה שעה גוילין נשרפים ואותיות
פורחות .וראה זה פלא שלמרות הצמדותו
שנשתיירה להם שהם מתפללים אותה בראש כמעשה עשו (בראשית לג ד’) בהפגשו עם יעקב למצפן ומצפון לבו התורני ,והליכותיו אחר
השנה וביום הכיפורים -אל תבזה אותה מהם אחיו שלמרות ההלכה שעשו שונא ליעקב הדברים של טעם שרחש לבו ,הלכו כל גדולי
הוי ולא בזה את תפילתם( .שם) רומי לקברו והספידוהו הספד גדול( .שם)
מעיד רשב”י שנכמרו רחמיו באותה שעה
ונשקו על לבו.
אשרי העם שככה לו, ללמדך שגם אומה זו שהמליכוה מן השמים
אשרי העם שה’ אלקיו! ואם נשווה לפנינו את דברי הטעם שהיה ר’ יודעת ליתן אמת ליעקב ולרוץ לקראתו
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
