אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech — בראשית (2026-10-05)

רשימת ספרי "בן מלך"
אוצרות
בסייעתא דשמיא
שיצאו לאור עד עתה:
בן מ>לך
•ימים נוראים •על התורה -י"ב
•חג הסוכות חלקים
•חנוכה •שבת קודש
•פורים •חכמה ומוסר
•שיר השירים •ביטחון
•עניינים בש"ס •הגדה של פסח
•המצוות התמידיות •חג המצות
שבמקדש •ספירת העומר וחג
•שומע כעונה השבועות
•דרכי החינוך •גלות וגאולה פרשת בראשית תשפ"ז
ניתן להשיגmechonbenmelech@gmail.com :
גליון מס' 437
מתורתו של מרן רבינו הגדול רבי לייב מינצברג זצוק"ל רבה של קהל עדת ירושלים
בארה"ב ניתן להשיג:
salea@yefenofbooks.com | Warehousa: 8482450220
פרשת בראשית
חזקוני ועוד) כי תיבת 'בראשית' מכוונת ביחס לסדר בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (א,
הבריאה ,כמו 'בראשונה' ,שבראשית כל מעשה הבריאה א)
-ברא אלוקים את השמים ואת הארץ ,ובא הכתוב לומר הרבה האריכו המפרשים בביאור תיבת 'בראשית',
שאלו נבראו ראשונה ,תחילה לכל הנבראים אחריהם. מה משמעותה וכלפי מה היא מתייחסת.
אמנם על פירוש זה הקשה רש"י בהמשך דבריו וכתב רש"י ' -בראשית ברא -אין המקרא הזה
'ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו אומר אלא דרשני וכו' ואם באת לפרשו כפשוטו כך
פרשהו ,בראשית בריאת שמים וארץ -והארץ היתה
בגליון: תהו ובהו וחושך ,ויאמר אלוקים יהי אור' .כלומר,
שמקרא זה אינו בעל משמעות לעצמו ,ואין עניינו
לספר על עיקר בריאת השמים והארץ ,אלא נסמך הוא
ביאורי פסוקים לפסוק שלאחריו ,וכאילו נאמר בראשית ְּברֹוא אלוקים
פרשת וזאת הברכה את השמים ואת הארץ -היתה הארץ תהו ובהו וגו' .וכן
עמוד 1
פירש הרשב"ם ,האבן עזרא ועוד.
היכל השבת ונתקשו המפרשים בפירוש זה ,מה טעם אכן לא
מקדש השבת ומברך שביעי ומניח בקדושה סיפר הכתוב עיקר בריאת השמים והארץ ,אלא בדרך
עמוד 6 אגב .עוד הקשו שהטעמים מורים בבירור שתיבת
חכמה ומוסר 'בראשית' -המוטעמת בטפחא -אינה דבוקה לתיבת
'ברא' ,אלא תיבות נפרדות הן ,ומשמעותן בהכרח -
התורה -חכמה עליונה בעצם 'בראשית ,ברא'.
עמוד 8
ואכן הרבה מן הראשונים פירשו (עיין רמב"ן ,רד"ק,
פרנס השבוע
תשרי תשפ"ז
עץ חיים היא למחזיקים בה
הוצאות הדפסת גיליון זה נודבו לזיכוי הרבים
ע"י ידידנו הנכבד מחשובי קהילתנו ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
ממקימי אהלה של תורה
הרב יוסף קדיש ברנ"מ חשין שליט"א
מייסד ופטרון כולל להוראה – "זכרון יעקב לייב"
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט
החתן החשוב ישראל הי"ו
בן ידידנו הנכבד מחשובי אברכי קהילתנו מנהל מכוננו
הרב אריה קרישבסקי שליט"א
זכות הפצת אור תורתו הבהירה של רבינו בעל הבן מלך
תעמוד לו ולמשפחתו להתברך בכל הברכות האמורות למחזיקי התורה
לראות ברכה והצלחה בכל אשר יפנו
להנצחות ותרומות "פרנס השבוע/החודש"
אפשר להתקשר לטלפון מס' 054-8422488
יו"ל ע"י מכון 'כתבי בן מלך'
לתרומות והנצחות נא לפנות ל־054-8422488 לקבלת העלון במייל ,ניתן להצטרף בכתובת
mechonbenmelech@gmail.com
כתובת המכון :אוהב ישראל ,1/9ביתר עילית לתגובות והערות נא לפנות ל־052-7616048
בשורה טובה למבקשי ה' הודעה חשובה ומשמחת
ניתן להאזין לשיעורי רבינו זצוק"ל בקו השיעורים
‘קו בן מלך' לתורמי המכון
03-3077354 ניתן לקבל החזר מס
ישנה אפשרות לבחור במאגר הממוחשב ולהאזין לשיעורים
בפרשת השבוע -ובעניינא דיומא על תרומות למכון בגובה של
שמעו ותחי נפשכם עד 35%מערך התרומה
ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה
מכון כתבי בן מלך
ההנהלה לפי סעיף 46
2
ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי קדמו ,שאם בא להורות כך ,היה לו לכתוב 'בראשונה'
ערב ויהי בקר יום אחד (א ,ה) ברא את השמים וגו' ,שאין לך ראשית במקרא שאינו
תמהו המפרשים לשם מה היה צריך לקרוא דבוק לתיבה של אחריו ,כמו 'בראשית ממלכות
שמות חדשים נוספים לאור ולחושך. יהויקים' (ירמיה כו ,א) 'ראשית ממלכתו' (בראשית י,
אכן הביאור הוא שלא קרא אלוקים שם חדש י) 'ראשית דגנך' (דברים יח ,ד) -אף כאן אתה אומר
לאור ,ואין שם 'יום' שם נרדף לאור ,אלא שאחרי בראשית ברא אלקים וגו' ,כמו בראשית ְּברֹוא' .עוד
שהבדיל אלוקים בין האור ובין החושך וקבע להם את הקשה ' -ואם תאמר להורות בא שאלו תחלה נבראו,
תחומם כל אחד בזמנו ,נוצרה מציאות חדשה בעולם ופירושו בראשית הכל ברא אלו וכו' ...אם כן תמה על
שהזמן מחולק לפרקי זמן שונים -פרק זמן מואר עצמך ,שהרי המים קדמו ,שהרי כתיב ורוח אלוקים
ופרק זמן חשוך ,ולפרקי זמן אלו קרא שמות -לפרק מרחפת על פני המים ,ועדיין לא גלה המקרא בריית
הזמן המואר קרא בשם 'יום' ,ולפרק הזמן החשוך המים מתי היתה ,הא למדת שקדמו המים לארץ.
קרא בשם 'לילה'. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו ,על כרחך לא לימד
[והוא מה שאמרו בגמרא בביאור פסוק זה - המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום'.
'קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצוותא דיממא וכו'' ונראה שהביאור הפשוט בתיבת 'בראשית' הוא,
(פסחים ב ,).כלומר שאין זה כמו דסבר המקשן שם לציין זמן ותאריך לבריאת השמים והארץ וכל צבאם.
ש'אור' ו'יום' הם שמות נרדפים ,אלא מציאות האור ואמר ,שהיתה הבריאה בנקודת הזמן הראשונה בדברי
משמש בזמן היום]. ימי העולם ,בתחילת ההוויה ,שהוא ראשית הזמן שלא
והנה ,שם יום שקרא לזמן האור ,הוא גם שם כללי קדם לו שום זמן[ ,כי הזמן נוצר עם הבריאה ,כמבואר
לכל המעת לעת -גם היום וגם הלילה -כמפורש בראשונים ,שכל עוד לא נתהוותה המציאות לא היה
'ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד' ,וכן ברוב הפעמים נתפס כל גדר 'זמן' .וכן כתב הספורנו ' -בראשית,
שכתוב בתורה 'יום' ,כולל את כל המעל"ע ,כגון בתחילת הזמן והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא
'ויהי המבול ארבעים יום על הארץ' (ז ,יז) .אמנם יש היה זמן קודם לו'].
שהכוונה היא למשמעות יותר מצומצמת שכוללת
את חלק היום המואר בלבד ,כמו כאן 'ויקרא לאור וכדרך שמצינו בהרבה ספרים ופרקים בתנ"ך,
יום' ,וכן 'לרוח היום' (ג ,ח)' ,כחום היום' (יח ,א) ועוד שפותחים בציון הזמן שבו אירעו הדברים המסופרים
רבים .וכאן בפסוק אחד משמשת אותה מילה בשני בהם ' -ויהי בימי' (מגילות אסתר ורות)' ,בשנת'
משמעויות שונות. (חגי ,דניאל ,עזרא) ועוד כהנה - .כך גם פותח ספר
התורה בציון זמן' ,בראשית' -ברא אלוקים את
ונראה הטעם דמאחר ש'יום' -הזמן המואר -הוא
הזמן החשוב והעיקרי שבמעת לעת ,כי אז הבריאה השמים ואת הארץ.
עטויה אור וראויה לחיות בה ,לכן קרא לפרק זמן זה ו'בראשית' זה ,אכן אינו דבוק לשום תיבה ,שכן
בשם הכללי ,משום חשיבותו. כל המקומות שנאמר בהם 'ראשית' ,אין זו אלא
[והנה בכל מצוות התורה שנאמר בהם 'יום', הגדרה יחסית ,ולכן עליה להיות נסמכת לדבר שאליו
כגון 'ולקחתם לכם ביום הראשון' (ויקרא כג ,מ)' ,יום היא מתייחסת ,בראשית -לתקופה מסוימת (ראשית
תרועה' (במדבר כט ,א) ,אזי בפשוטו של מקרא ,אין שם ממלכת ,ראשית השנה) ,בראשית -לסדר או מהלך
היום מוסב על חלק היום המואר בלבד ,אלא הכוונה מסויים (ראשית דגנך ,ראשית חכמה ,ראשית גויים) .אולם
שכל היממה כולל הלילה הוא יום תרועה ויום לקיחה, הגדרת הזמן 'בראשית' האמורה כאן אינה הגדרה
וזה פשוט .תדע ,שהרי קדושת מקרא קודש חלה על יחסית ,ואינה מכוונת כלפי ענין מסויים שיש צורך
היום כולו ,מערב עד ערב .אלא שלמדו מהכתוב 'יום' להסמיכה אליו ,אלא ב'ראשית' האחת והמוחלטת
שאין מצוותם אלא ביום ,והוא מדרשת חכמים שדייקו הכתוב מדבר ,ראשית לכל סדר דברים' ,ראשית' שלא
מלשון הכתוב לדרשו גם במשמעות הנוספת שיש קדם לה שום זמן ומציאות.
למילת 'יום' ,דהיינו 'יום' במובן המצומצם הכולל רק
את חלק היום המואר]. []
3
וזהו 'ויהי מבדיל בין מים למים' שהרקיע -היינו []
האויר -הוא כמחיצה המבדלת בין מים התחתונים ויעש אלוקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר
למים העליונים .אמנם מלשון 'ויהי מבדיל' מתפרש מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי
גם שהרקיע הוא היוצר את ההבדלה ,כלומר ,שהאויר כן (א ,ז)
גורם לאידי המים הקלים ממנו שיהיו עולים וצפים צריך לבאר מהו הרקיע ,והיכן הם המים העליונים
עליו להיות עננים. 'אשר מעל לרקיע' ואיה מקומם.
וכן מפורש בתהילים (קד) בפרק ברכי נפשי - ויש שפירשו שהמים העליונים הינם למעלה
המיוסד ע"פ סדר ששת ימי הבריאה 2שביום השני בשמים בריחוק מקום שאינו בתחום ראיית האדם,
קבע ה' את מקומו במים העליונים שהם ענני המטר. ויש שפירשו שהם מים רוחניים הנתפסים בהשגה
דכתיב שם (פסוק ג) 'המקרה במים עליותיו השם עבים שכלית בנפש האדם ואינם נראים לעין.
רכובו וגו'' .ופסוק זה קאי על בריאת הרקיע ביום
שני [כמו שביארו שם במפרשים ,וכן הוא במדרש ועדיין הכתוב טעון ביאור לפי הפשט ,שהרי
'רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה בפשוטו של מקרא דיברה התורה תמיד רק על דברים
הנגלים ונראים לעין ,1לבד מהמקומות שמצוין בהם
במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות וכו''
להדיא במקרא שדיבר הכתוב שם בדברים הנסתרים
(ב"ר א ,ג)].
מהעין ,וכגון מעשה מרכבה דיחזקאל כמו שנאמר
והיינו שבעשיית הרקיע וההבדלה בין מים (יחזקאל א ,א) 'נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים'.
העליונים למים התחתונים ,קירה את עליותיו [כעליה אבל בכל המקרא ודאי יש לפרש לפי המשתמע
שמעל הבית] במים ושם את העבים לרכובו ,כלומר, מפשטות הלשון ורהיטות המשמעות שהם דברים
קבע את מקומו שם .וכדאיתא בפרקי דרבי אליעזר הנגלים ונראים לעין .והדברים הנסתרים מהעין
(פרק ד) 'כשהוא בשמים רוכב על עב קל שנאמר או הרוחניים יתפרשו בכל התורה רק בדרך דרש,
(תהילים יח ,יא) וירכב על כרוב וגו''[ .ומכאן הלשון רמז ,או סוד.
'רוכב שמים בעזרך' (דברים לג ,כו)' ,לרוכב בערבות' והרי מלשון 'בתוך המים' ודאי משמע דהמים
(תהילים סח ,ה)' ,לרוכב בשמי שמי קדם' (שם ,לד)]. העליונים -שמעל הרקיע והמים התחתונים -
ומעליותיו אלו ממטיר על הארץ כדכתיב בתריה שנשארו על הארץ ונקוו בימים ביום השלישי ,שניהם
(פסוק יג) 'משקה הרים מעליותיו' .שמשקה את ההרים מסוג אחד הם ,אלא שהרקיע מבדיל ביניהם.
במטר מהמים אשר בעליותיו שהם העננים. ונראה דמים העליונים הם העננים ,והרקיע הוא
[] האויר שבין הארץ לעננים (וכעין זה פירשו ,אבן עזרא,
רד"ק ,ספורנו ,ועוד .וראה חזקוני להלן (פסוק כ) שבכמה
ויכל אלוקים ביום השביעי (ב ,ב) מקומות נקרא האויר 'שמים') .ובמאמר 'יהי רקיע
הנה ‘ויכולו’ ו’ויכל’ היה ביום השישי ,שהרי בו בתוך המים וגו'' נברא האויר -הוא הרקיע -בתוך
נגמרו כל המלאכות וכמו שכתוב ביום השישי ‘וירא המים ,בין המים [התחתונים שנשארו מתחת לרקיע]
אלוקים את כל אשר עשה’ ותו לא נברא שום דבר ובין אידי המים [שהם המים אשר מעל לרקיע]
אח”כ ,וכמו שאמרו חז”ל -בששי היו אומרים ה’ להחזיקם מעליו בצורת עננים .ועל זה דרשו חז"ל
מלך גאות לבש ,על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן (ב"ר ד ,ז .הובא ברש"י כאן) לשון שמים ' -שא מים'.
.1וכמו שקבע לנו הגר"א באדרת אליהו (פסוק א ,ד"ה ואת הארץ) 'כי לא הזכירה התורה בכל מקום רק הנראה לעיניים' .וראה
מש"כ האבן עזרא (פסוק א) שהכתוב 'על אלה הנראים ידבר' .וכ"כ הרשב"ם (פסוק כז) והחזקוני (פסוק ב) שפירשה התורה
'רק דברים שאנו רואים בעולם' .וראה בספר הכתב והקבלה בביאור הפסוק 'הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו'
(דברים כט ,כח) שהאריך בזה בדברים נפלאים.
.2כמו שביארו שם מפרשי התהילים ,אבן עזרא ,רד"ק ,רמב"ן ,מלבי"ם .והכוזרי (מאמר חמישי) .וכן דרשו במדרשים בפסוקי
פרק זה ע"פ סדר ששת ימי הבריאה .ובשמות-רבה (טו ,כב) 'הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים ,עמד דוד ופירשם,
אנו מוצאים במעשה בראשית וכו' ודוד פירשו וכו' התקין מרכבותיו עננים וכו' שנאמר המקרה במים עליותיו וגו'"
4
היה העולם חסר ,מנוחה ,באה שבת באה מנוחה’. (ראש השנה לא .).ומה שכתבה התורה כאן היינו,
כלומר שבאמת בפועל כלתה המלאכה בעיצומו של משום שכל עיקר כתובים אלו לא באו אלא כהקדמה
יום השישי ,אלא שבכל זאת נאמר ‘ויכל אלוקים ביום ‘לוישבות וגו’’.
השביעי’ ,משום שיום השישי היה יום של מלאכה, אכן לשון הכתוב ‘ויכל אלוקים ביום השביעי’
וביום של מלאכה היום כולו נחשב ליום מלאכה ,ואין צריך ביאור שהרי באמת הגמר היה ביום השישי.
בו את מצב הנחת‑רוח מעמידת העולם בשלימות
ונראה הביאור בזה ,שביום השישי בעודו עסוק
לפניו .וזה עומק הכוונה ‘מנוחה היה חסר’ ,שבכדי
לציין את זמן עמידת העולם בשלימות באופן המעלה במלאכה אינו ניכר שהוא גמר וכלות כל המלאכה,
נחת רוח ליוצרה ,עדיין היה חסר כניסת היום השביעי. ורק כשהגיע יום השביעי ולא המשיך להתעסק שוב
במלאכה נודע ונקבע שנגמרה המלאכה ,ומשום כך
והנה כשהמטרה היא לציין את הזמן של גמר מתייחסת כלות המלאכה על יום השביעי .וכן כתב
‘הפעולה והעשיה’ של העולם ,אזי הזמן הוא יום ב’חזקוני’ ‘ -שבעוד שהיה יום שישי לא נודע שכלתה
השישי ,וכמו שהובאו לעיל דברי הגמרא על יום מלאכתו או אם יעשה למחרתו כלום’ .ובספר ‘בכור
השישי ‘שגמר מלאכתו ומלך עליהן’ .אמנם שמחת שור’ כתב ‘ -דביום השישי לא נודע שכילה ,דמי
הקב”ה עם הבריאה ,לרגל המצב שכבר היו השמים יודע אם יעשה למחר כלום ,אבל כשלא עשה בשבת
והארץ משוכללים ועשויים בשלימות לפני יוצרם ,זה כלום אז נודע שכלה מעשיו ,ולכך אומר ויכל אלוקים
היה רק ביום השביעי ,שאינו יום של מלאכה אלא ביום השביעי’.
יום מנוחה המוכן לקליטת רושם וקבלת נחת רוח
מהבריאה ‘ -באה שבת באה מנוחה’. וביתר עומק ,הנה יש להבחין בין גמר ‘עשיית
העולם’ ,לבין השעה של ‘עמידת העולם לפניו’ מוכן
[] בשלימות .כי ביום השישי היה הזמן שבו נגמרה
ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן עשיית העולם ,ואותו הזמן שעסקו בו במלאכה אין
העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה נכון לתארו ולבטא בו המצב שבו היצירה עומדת
האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך (ג, מושלמת וכלולה לפני יוצרה ,כי הוא זמן מלאכה ולא
יז) זמן של נחת רוח .ורק ביום השביעי שהוא פרק זמן
שאחר גמר המלאכה ,הוא זמן שבו היצירה עומדת
בפרשה זו מבואר יסוד גדול ,כי הקשיים שהעולם לפניו מושלמת ועשויה ומעלה לפניו נחת רוח.
מלא מהם ,אינם מעצם טבע הבריאה ביסודה ,אלא
הם מחמת חטאי האדם .ויש שמוכיחים מתלאות ונראה שזה עומק הכוונה במאמר חז”ל – 'ויכל
החיים שהעולם הזה לא נברא כלל לשם נתינתו אלוקים ביום השביעי -רבי שמעון אומר בשר ודם
לאדם ,אלא כל מהותו הוא רק עבור הניסיונות בכדי שאינו יודע עתיו ורגעיו ,צריך להוסיף מחול על
לזכות לחיי העולם הבא .ומפרשיות אלו מבואר דאין הקודש ,אבל הקב”ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו
זה כך ,אלא העולם הזה נברא גם עבור עצמו ,מצד כחוט השערה ונראה כאילו כילה בו ביום ,ד”א ,מה
רצון ה’ להיטיב עם האדם ולתת לו שני עולמות. היה העולם חסר ,מנוחה ,באת שבת באת מנוחה
כלתה ונגמרה המלאכה' (רש”י ב ,ב והוא מבר”ר י ,ט).
ואמנם נתבאר בחז”ל שהעולם הזה הוא פרוזדור
כדי להיכנס לטרקלין שהוא העולם הבא ,כי וודאי כלומר שבאו לבאר הקושיא האמורה שהרי
שהעולם הבא הוא העיקר ,והעוה”ז הוא זמן העשיה המלאכה כלתה ביום השישי ,ומדוע נאמר ‘ויכל
וההכנה אליו ,אך גם העולם הזה ניתן מאת ה’ גם אלוקים ביום השביעי’.
עבור זמן העוה”ז עצמו. ונתבאר בחז”ל שני דרכים ביישוב הפסוק ,הפירוש
והנה ענין העולם הבא לא נכתב בתורה שבכתב, הראשון היינו ,שאמנם המלאכה נמשכה בפועל עד
ונתבאר במפרשים שכן הוא הצורה הנכונה ,שבכתב רגעו האחרון של יום השישי ,ונמצא שעמידת העולם
נמסרים רק הדברים הפשוטים ,אולם ענייני העולם בשלימות לפני יוצרו אחר שנגמרה המלאכה ,היתה
הבא והעתיד לבוא הם עניינים עמוקים ונסתרים ברגע הראשון של היום השביעי.
שאינם שווים לכל נפש ,ודברים אלו ראוי שיימסרו והפירוש השני הוא בדרך עומק פשוטו ‘ -מה
5
להיות מתנה טובה לאדם ,מלא ומשופע ברוב טובה, רק בדרך תורה שבע”פ .ואם כן מצד הפשטות העולם
וכלשון המשנה ‘אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את הזה נברא עבור עצמו ,אלא שמצד המבט העמוק יש
פרנסתי’ (קידושין פב.): מקום לשאלה מדוע נסתבבו החטאים והקשיים ,ועל
ואיתא בגמרא ‘ -נוח לו לאדם שלא נברא יותר זה באה התשובה העמוקה אף היא ,שעיקר התכלית
משנברא’( ,עירובין יג .):והוא תמוה ,דאטו ברא הקב”ה הפנימית הוא העולם הבא.
את עולמו בכדי ,לתוהו ולחסרון ,והרי כל הבריאה וזה מה שמבואר בפרשיות שבתחילת התורה,
נבראה מצד חסדו וטובו ,כלשון הכתוב ‘כי לעולם שהקב”ה ברא עולם מתוקן ומשוכלל ,ושם את האדם
חסדו’ .אולם על פי דברינו מבואר שפיר ,שבוודאי בגן עדן ,וכל התלאות שמזומנים בחיים נובעים מן
מלכתחילה ברא את העולם בטובו בחן בחסד החטאים ובראשם חטא עץ הדעת ,שהוא הגורם
וברחמים .אלא שנתן את העולם בידי האדם ,שעל הראשון לכל הקללות הנמצאות בעולם.
ידי חטאיו יהא בכוחו לקלקל ולשבש את כל העולם, והדברים שנתבארו בפרשה זו הם עיקרי הקשיים
ולדאבוננו אירע כן ,שהאדם בחר לילך בדרכי עמהם מתמודד האדם בעולם .ובראשם המיתה,
לבו ,ובחטאות הדורות הראשונים נגרם קלקול והחולי שהוא גם כן מעין מיתה ,כענין ‘מה לי קטלא
לכל הבריאה ,ומאז העולם כולו מלא צרות ורעות כולא מה לי קטלא פלגא’ .ואחריו קושי הפרנסה
ושיבושים ,ומצב זה גרם שעתה כבר ניתן לומר ‘נוח העוני והרעב בזיעת אפך תאכל לחם .ואחריהם צער
לו לאדם שלא נברא יותר משנברא’ .אבל מעיקרה גידול בנים.
בוודאי נבראה רק משום שזה נוח וטוב לאדם. ואחר כך נוספו חטאים נוספים שגרמו עוד
וכאשר יתוקן החטא בימות המשיח ,אזי שוב קשיים ,חטא קין וחטא דור המבול ,ודור הפלגה ,ובעם
יהיה העולם מלא טובה וברכה חסד ורחמים ,ויהי ישראל באופן מיוחד לאחר חורבן בית המקדש ,שרבו
רצון שנזכה לזה בקרוב. צרות הגלות .אולם העולם הזה מצד עצמו היה ראוי
היכל השבת
מקדש השבת ומברך שביעי ומניח בקדושה
שישנו במהות השבת .שהוא 'יום מנוחה' - .ותתן יסודות ומהות השבת
לנו ה' אלוקינו שבתות למנוחה .וכן -יום מנוחה מהותו של יום השבת מורכבת משלשה יסודות
וקדושה לעמך נתת .ובברכת ההפטרה -שנתת לנו מרכזיים ,שנתפרשו בתורה ובדברי חז"ל .השבת הוא
לקדושה ולמנוחה. -א .יום מבורך .ב .יום קדוש .ג .יום מנוחה.
ומעלה זו שנתייחד בה היום השביעי ליום מנוחה,
'ויברך אלוקים את יום השביעי ,ויקדש אותו'
אינו נזכר בפירוש בפסוק כמו המעלות של 'ויברך'
(בראשית ב ,ג) .בפסוק זה נאמרו שני המעלות
ו'ויקדש' ,כי המנוחה נקבע בעצם מציאותו של היום
השביעי ,בעת שהיה 'וישבות ביום השביעי' .וכדאיתא המייחדים את היום השביעי ,ויוצרים את מהותו של
בחז"ל מובא ברש"י (בראשית ב ,ב) – 'מה היה העולם יום השבת ' -ויברך'' ,ויקדש' .ה' ברך את יום השבת,
חסר ,מנוחה ,באה שבת באה מנוחה' .ובמדרש – 'מה וקידש את יום השבת .וכן גם בפסוק שבעשרת
נברא בו לאחר ששבת ,שאנן ונחת שלווה והשקט' הדיברות -על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו
(ב"ר י ,ט) .כלומר שעל ידי שביתת הקב"ה ביום (שמות כ ,יא) .יום זה מתייחד בברכה מיוחדת שברכו
השביעי ,נעשה בו מציאות של יום מנוחה. ה' ,ובקדושה מיוחדת שקדשו ה' .מציאותו של השבת
והם איפוא שלש מעלות ,המייחדים את היום היא ,שהוא 'יום מבורך' ,והוא 'יום קדוש'.
השביעי מכל הימים ' -ויברך'' ,ויקדש' ,ו'יום מנוחה'. ועוד מצינו בתפילות שתיקנו חז"ל ענין שלישי
6
ומצינו ששלושת העניינים האמורים מקיפים את שלושת היסודות בברכת מעין שבע
כל ענייניה של שבת ,הן בפרטי המצוות שניתנו בה, שלשה יסודות אלו שבשבת ,מפורשים הם בסיום
והן בהשפעה העליונה שניתנה בה .ולפרש עניינים תפילת 'מעין שבע' (ברכת 'מגן אבות') -מקדש השבת,
אלו בפרטות צריך ביאור רחב ,ועניינים אלו נתבארו ומברך שביעי ,ומניח בקדושה לעם מדושני עונג .הרי
בארוכה בספר 'בן מלך שבת קודש' ,כל אחד מהם נזכרו בזה שלשה יסודות אלו של מציאות השבת -
במאמר בפני עצמו עם כל העניינים המסתעפים קדושת השבת ' -מקדש השבת' ,ברכת השבת ' -ומברך
מהם ,וכאן יבואר הגדרת הדברים בקצרה. שביעי' ,מנוחת השבת ' -ומניח בקדושה לעם מדושני
עונג' .מנוחת הקדושה אשר מניח הקב"ה לישראל,
הברכה בשבת מביאה אותם למציאות של 'עם מדושני עונג'.
ה'ברכה' שנתן ה' ביום השבת היינו כמו שכתב ומצינו כן מפורש בחז"ל ' -בששת ימי המעשה
רש"י (בראשית ב ,ג) 'ברכו במן ,שכל ימות השבוע ירד פעלתי את העולם ,ובשבת נחתי .לפיכך נתתי להם ששת
להם עומר לגולגולת ובששי לחם משנה' .ויתכן שאין ימי מלאכה ,ויום השביעי ברכה קדושה ומנוחה לי ולהם
כוונת רש"י שהברכה שבשבת נקראת רק על שם וכו'' (פרקי דרבי אליעזר פי"ח) ,הרי מפורש שענין השבת
העתיד ,אלא המן הוא הוראה וסימן על צורתה של כולל שלשה ענינים אלו' ,ברכה' 'קדושה' ו'מנוחה'.
הברכה שישנה בשבת .כלומר שלמרות שאין עבודה
ומלאכה בשבת ,יש ליום זה את כל הצרכים ,ולא עוד הברכה והקדושה והמנוחה -מציאות וציווי
אלא שישנו שפע ברכה בריבוי כפול ומכופל ,עבור
כל הנצרך ליום זה .ולא רק במאכלים שרויה הברכה, והנה בפשטות הדברים' ,ויברך' הוא מציאות
אלא בכל חלקי הבריאה שורה ברכתה של השבת, שנתן ה' ליום השביעי ,שיהיה יום זה מבורך ,ויהיה
ככתוב 'כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן'. בו ברכה ושבח דהיינו שכל חלקי הבריאה יהיו ביום
זה מוצלחים ומבורכים .אך 'ויקדש' בפשוטו הוא יעוד
וכמו כן מצוותו של היום הוא שבהתאם למציאותו ליום זה ,חוב אשר מוטל על הנבראים ,שאת היום הזה
של היום ,יש גם לעשותו יום מבורך .דהיינו להכין כל יקדשו לשמו ,וינהגו ביום זה כראוי ליום קדוש לה'.
הצרכים שיהיה בו שפע ברכה וריבוי סעודות ,והבית
והשולחן ערוכים בפאר והדר ובמאכלים משובחים, אמנם ,אם כי בפשוטו ,הרי 'ויברך' הוא 'מציאות',
וכן כל שאר העניינים הראויים לאדם ,שיהיו מוכנים ו'ויקדש' הוא 'ציווי' .אכן בעומק הדבר ,יש בשניהם
בשפע ברכה .וכן מצות השביתה ואיסור המלאכה גם מציאות וגם ציווי .דהיינו ,ב'ויברך' -נוסף על
בשבת נובע גם מגדר זה ,שבשל ברכת היום צריך המציאות של הברכה -יש בזה גם ציווי ,לעשות
שיהיה הכל מוכן מבעוד יום ,ובכך נעשה היום מבורך את היום ליום מבורך .מצוה והלכה שצריך לנהוג
שאין בו כל טירדת הכנה. בו הנהגות ברכה ,כדי שיהיה יום מבורך .וכמו כן
ב'ויקדש' נוסף על הציווי והחוב המוטל עלינו ביום
הקדושה בשבת זה לקדשו ,יש בו גם מציאות של קדושה ,דהיינו,
ה'קדושה' של שבת משמעותה ,שהוא יום מיוחד שביום זה שורה בבריאה קדושת ה' ,כלומר מורגשת
לה' ,יום המוקדש להתעסק רק בכבוד ה' ובענייניו. ומושגת יותר מציאות שכינתו בעולם .וכוח ניתן
וכדכתיב ' -זכור את יום השבת לקדשו .ששת ימים באדם לראות עומק חכמת ה' בבריאה וגודל מעשיו.
תעבוד ועשית כל מלאכתך ,ויום השביעי שבת לה' ביום זה ידיעת ה' מתבהרת ומתיישבת על הלב ,והלב
אלוקיך לא תעשה כל מלאכה וגו'' (שמות כ ,ח). פתוח להתעורר ברגשות קודש מרוממות ה' וקדושתו,
והחיוב העיקרי של קדושת השבת הוא ככתוב בתורה והנפש הומה ומתרגשת מיחודו ואחדותו ית"ש.
לא לעשות בו כל מלאכה ,ועל ידי עצם השביתה הוא וכמו כן מה שניתן השבת ל'מנוחה' ,יש בזה שני
מקדש את היום ועושה אותו יום לה' .ועוד פירשו העניינים ,שהיא גם מצוה המוטלת עלינו לעשותו
במפרשים שכאשר הוא שובת יש לו פנאי לעסוק ליום מנוחה ,ולא לעסוק בשום ענין של עמל מלאכה
בהתבוננות בכבוד ה' ובקדושתו יתברך ' -כל ימי דאגה וטורח .וכן יש בזה גם מציאות ומתנה של
השבוע אדם מתעסק בצרכיו ,והנה זה היום ראוי מנוחה ,נשמה יתירה שהקב"ה נותן באדם ,שעל ידה
להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם ,ולא יתעסק יהיה לו מנוחה ומרגוע ושלוות הנפש.
7
אותם ונתן להם את יום מנוחתו שינוחו אף הם בו לשוח בצרכיו' (אבן עזרא שם) .ומסגולת יום השבת
(רש"י שמות לא ,יג) .ולכן השבת נחשבת 'מתנה טובה', שבכוחו של האדם להבחין ולזהות בתוך הבריאה את
שהקב"ה נותן את השבת שהיא יום מנוחתו לישראל. גודל חכמתו יתברך בבריאת העולם ,וכמו שכתוב
ויסוד מצות המנוחה הוא המנוחה מעמל 'השמים מספרים כבוד ק-ל' וכתיב 'מה גדלו מעשיך
ומלאכה ,שנפשו מתרווחת על המנוחה והשביתה ה' מאד עמקו מחשבותיך'.
ממלאכה ונעשה מדושן עונג. וכן הוא משמעות הפסוק בנביא – 'אם תשיב
ויש לדעת שמנוחת השבת אינה אמצעי כדי משבת רגלך ,עשות חפציך ביום קדשי ,וקראת לשבת
עונג ,לקדוש ה' מכובד ,וכבדתו מעשות דרכיך,
להפיג את העייפות ,ואין מטרתה להחליף כח למען
ממצוא חפצך ודבר דבר' (ישעיה נח ,יג) .כלומר שגדר
הימים הבאים אחריו ,אלא המנוחה היא היא המטרה,
קדושת השבת הוא להשיב רגלינו מעשות החפצים
מנוחה במשמעות של הגעה אל יעד השלימות,
הפרטיים שאינם שייכים לקדושת ה'.
מנוחה שלימה שיש בה מרגוע ושלווה לנפש .וכפי
שתיקנו בתפילה – 'מנוחת אהבה ונדבה ,מנוחת אמת עוד מקדושת השבת שביום זה שורה יותר
ואמונה ,מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח ,מנוחה קדושה ,שהוא יום מסוגל להרגיש ולהשיג את
שלימה שאתה רוצה בה'. רוממות קדושת ה' ולחוש בקירבתו יתברך .וכמו
שקבעו בנוסח התפילה ביוצר של שבת -לק-ל אשר
מנוחה מיוחדת זו היא מתנה מן השמים לישראל, שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב על
שניתנה להם ביום השבת סגולת מנוחה ,דהיינו כסא כבודו .כלומר שביום זה הקב"ה מראה את כבודו
מנוחת נפש אמיתית ,וכמו שתיקנו שם ' -יכירו בניך ית"ש ,וזה נכלל בכתוב 'ויקדש אותו' ,שביום זה כבודו
וידעו כי מאתך היא מנוחתם' .כי מנוחה זו אינה יכולה של ה' יותר נגלה ונראה ,וכלשון האריז"ל בזמירותיו
לבוא מתוך רצונו ומחשבתו של האדם ,ומכך מכירים 'ישדר לן שופריה ונחזי ביקריה'' ,קריבו לי חזו חילי'.
ישראל שמנוחתם ניתנה להם מאת ה' .מתנת מנוחה וכמו כן מקדושת השבת שהוא מסוגל להבנת
עילאית זו הוא ענין 'נשמה יתירה' שנתפרש בחז"ל, תורת ה' מעמקיה וסברותיה ,וכענין מה דאיתא –
וכמו שפירש רש"י (ביצה טז' - ).רוחב לב למנוחה 'לכו"ע בשבת ניתנה תורה' (שבת פז .):וכן הוא מסוגל
ולשמחה ,ולהיות פתוח לרווחה ,ויאכל וישתה ואין ביותר להשגת סודות התורה ,וכמו שכתב האריז"ל
נפשו קצה עליו'. בזמירותיו – 'ויחזי לן סתריה דאתאמר בלחישא .יגלה
מנוחה זו מיוסדת על הדביקות הרוממה של לן טעמיה דבתריסר נהמי'.
כנסת ישראל בקוב"ה ,שמכיון שהם מאוחדים
בהקב"ה על כן ניתן להם יומו של הקב"ה ,ועל זה המנוחה שבשבת
אמרו שהשבת היא 'מעין העולם הבא' (מכילתא פרשת עוד מעיקרי השבת הוא שהוא ניתן לישראל
כי תשא) ,והעולם הבא הוא 'יום שכולו שבת' ,שכנסת ל'מנוחה' ,כלומר שכיון שה' שבת ונפש ביום השביעי,
ישראל תהיה דביקה בהקב"ה ביחודא שלים. קבעו ליום מנוחה ,ובגין אהבתו לישראל רצה וחיבב
חכמה ומוסר
התורה -חכמה עליונה בעצם
הקב"ה .הרי זה סוג אחר לגמרי של חכמה' ,משפטים מהותה של התורה
ישרים ותורות אמת חוקים ומצוות טובים' .התורה הנה יש לדעת שישנו הבדל עצום ושרשי בין
היא חכמה נעלה עליונה וקדושה ,מושגים עילאיים תורה לחכמה ,בין חכמת התורה לחכמות העולם.
אלוקיים .כולה שרשים של ערכי קודש עצמיים נוסף על מה שהתורה היא חכמת קודש ,חכמת
8
שם שניתנו ליכתב [ברוח הקודש] ,שזוהי מעלתם ומוחלטים .לעומת זאת חכמת חול אינה עקרונות ,כי
יתר על דברי תורה שבע"פ שאין רשאים לכתבם ,ומה אם ידיעת המציאות הקיימת בעלמא.
שקדושת ספרי הנביאים מעולה מספרי הכתובים, כל החכמות שבעולם אינם ערכים אלא כלי
היינו משום שספרי הנביאים נוסף על מה שהם שימוש ,כל חכמת העולם הינה מכשיר כיצד להסתדר
כתבי הקודש ,יש בהם גם דברי נבואה שנמסר דבר עם העולם ,שיהיה משוכלל ומסודר וטוב ונוח לחיות
ה' לנביא לאמרם לישראל ולא רק לכתבם ,ולכן הם בו .אבל התורה מלמדת מה ראוי ונכון ,ומה ישר
נקראים 'נביאים' ,על שם 'ניב שפתיים' ,שנצטווה וצודק ,ומה הגון וקדוש ,התורה קובעת עבור האדם
הנביא לאמרם לישראל[ .וכשנמצא בספר נבואה את ערכי הקדושה ועקרונות האמת .האדם נברא כדי
אחת שנשלח הנביא לאמרם בשם ה' ,די בזה שיהיה לשרת את התורה ,ואילו חכמת העולם מטרתה כדי
ספר זה בכלל ספרי הנביאים]. לשרת את האדם.
כלומר ,שאין גדר הדברים שספרי כתובים הם רק כל הידיעות והחכמות שבעולם ,באים לספר
'כתובים' ,וספרי הנביאים הם רק 'נביאים' ,אלא כל את המציאות הקיימת .או מתארים סיבות ופעולות
כ"ד הספרים יש בהם מעלת הכתובים דהיינו שהם ותהליכים ,כל החכמות הם תורת המציאות ,מה פועל
כתבי הקודש שניתנו ליכתב ברוח הקודש .נוסף ואיך פועל ,וכיצד ניתן להפיק תועלת מכך .ואפילו
עליהם ספרי הנבואה שיש בהם גם דבר ה' אשר ניבא חכמות המוסר והמשפט של אומות העולם ,וחוקי
בפי נביאי האמת והצדק ,ואחר שנאמרה הנבואה החברה והכלכלה ,הם רק תורות של שירות הנחוצות
מאת הנביא לעם ישראל גם נכתבה נבואתם בספרים לבריות כדי להתקיים כחברה שאפשר ונוח לחיות בה.
אלו (ועיין מה שכתב בענין זה בכתבי הגר"ח הלוי אות ב' וכן נימוסים ותרבות הם עצות וחכמות שמושיות,
בשם הגרי"ז). כמה שיהיה תועלת מהם ויפיקו מהם סדר ונוחות.
וכיוצא בזה גם לגבי חמשת חומשי התורה ,הרי אבל התורה לא באה להדריך כיצד יהיה נח ונעים
יש בה מעלת כתובים ונביאים ,אלא שהיא יתירה בעולם .אלא התורה באה לומר מה האמת ,כיצד היא
במעלת קדושתה שאינה רק כתבי הקודש דהיינו הדרך הישרה שצריך האדם להתנהג בה .התורה היא
'כתובים' ,ואין היא רק ספרי 'נביאים' ,אלא נוסף בה תורה של ערכי קודש ומשפט .תורה שמלמדת כיצד
גם קדושת 'תורה'. 'ראוי' להיות .לא מה קיים ,אלא מה נכון שיהיה .גם
ועיקר גדר מעלת 'תורה' ,שהיא ספר המצוות אם דבר מסויים אינו בא לידי מעשה ,אבל הערך קיים
וההוראה שהקב"ה מצווה ומורה את ישראל ,ותוקף כשלעצמו .כלומר ,ראוי הדבר מחמת עצמו ,ששני
מעלתה וקדושתה שהיא כוללת כל המצוות שציוה נבראים יעשו חסד האחד עם רעהו .כי כך ראוי ,וכך
ה' לישראל ,והיא הצורה השלימה של האמת ,ואי קדוש .זוהי אמת נעלה העומדת בפני עצמה.
אפשר לנביא להוסיף עליה וכל שכן לשנות ממנה.
כדאמרו חז"ל ( -שבת קד' ).אלה המצות שאין הנביא מעלת תורה על נביאים וכתובים
רשאי לחדש דבר מעתה' .ובספרי הנביאים נתווספו וזה גודל מעלת מצוות התורה שמלבד קדושתם
דברי מוסר מאת ה' לישראל או מודיע להם את אשר מצד עצם היותם דבר ה' ,הם 'תורה' ,כלומר
יקרה אותם באחרית הימים .אבל אין בהם הוספה של האמת והצדק שמורים לאדם מה נכון לעשות ואיך
'תורה' דהיינו מצוות חוקים ומשפטים נוספים על מה צריך לחיות.
שכתוב בתורה. והנה מלבד התורה ניתנו לישראל גם יתר ספרי
ונמצא שכל כ"ד הספרים יש להם מעלת וקדושת הקודש דהיינו הנביאים והכתובים ,שגם הם דבר ה'
'כתובים' ,יתירה עליהם ספרי הנביאים שיש בהם לישראל ,אבל רק ה'תורה' יש בה מעלה נשגבה זו
גם קדושת כתובים ,וגם מעלת ספרי 'נביאים' .ועוד שהיא 'תורה' ,כלומר שניתנה לישראל להורות להם
יתירים עליהם חמשת הספרים ,שנוסף על מה שהם את המשפט ולקבוע את האמת ,לדעת את המעשה
כתובים וגם נביאים הם גם 'תורה'. אשר יעשון.
והנה אמרו בגמרא – 'דרש ההוא גלילאה עליה וזה ההבדל בין ספרי התורה לספרי הנביאים
דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי ,לעם והכתובים ,כי הנה ספרי ה'כתובים' ,נקראים כך על
9
ויש בו ללמדנו כיצד לגשת ללימוד התורה בכלל, תליתאי ,על ידי תליתאי ,ביום תליתאי ,בירחא
ולהבנת התורה שבכתב בפרט. תליתאי' (שבת פח ).וכתב רש"י 'אוריאן תליתאי -
וזה נוגע הן לסיפורי התורה והן להלכותיה ,בכל תורה נביאים וכתובים' .ולפי הדברים האמורים
מקום התורה כתבה את הנימוק והעילה שהוא עצם הרי נכלל בדברים אלו עומק נפלא שמלבד שיש
הענין ,ולא סיבה צדדית שהיא במקרה. בכלל כתבי הקודש שלשה חלקים אלו תורה נביאים
וכן כל פרט בסיפורי התורה ,פשוט שאין שום וכתובים ,נוסף על כך היא 'אוריאן תליתאי' מצד
דבר בתורה שבא ללא צורך או בדרך אגב ,אלא שחמשה חומשי תורה עצמם כלולים בה שלושת
כל דבר יש לו ענין לתוכן הכללי והלקח שהתורה המעלות שהם גם תורה וגם נביאים וגם כתובים.
באה ללמדנו .וגם זה בכלל עבודת לימוד התורה [ובזה מיושב מה שתמה בספר פרי צדיק (חג
והפרשנות ,לדעת כל פרט לשם מה הוא נכתב, השבועות אות ו) דלכאורה משמע הכוונה במאמרם
ומלבד הדרש והאגדה ,צריך כל דבר להתפרש גם שאז בחודש השלישי ניתן אוריאן תליתאי ,ותמוה
על פי פשט. שהרי נביאים וכתובים ניתנו אחר כך .עיי"ש מה
שתירץ עפ"י דרכו .אכן להאמור הרי בתורה עצמה
מבנה הכתוב בפרשת שלש רגלים אית בה שלושה מעלות אלו שהיא תורה נביאים
ונציין דוגמא לענין זה בפסוק בפרשת משפטים וכתובים].
'שלש רגלים תחוג לי בשנה' (שמות כג ,יד) ,ואחר
כך מונה הכתוב כל חג בפני עצמו 'את חג המצות משפטי התורה -אמת וקדושה ולא עצות טובות
תשמור וגו' וחג הקציר וגו' וחג האסיף וגו'. וכך כתב הר"ן בדרשותיו (דרוש האחד עשר) -
ובמבט שטחי הפסוק הראשון הוא סיכום דברים, ואני מבאר עוד ואומר ,שכמו שנתייחדה תורתנו
שכאשר נבוא לחשבון נמצא שהחגים הם שלשה. מבין נימוסי אומות העולם -במצוות וחוקים ,אין
אולם כפי אשר נתבאר ,אזי בתורה לא נכתבו עניינם תיקון מדיני כלל ,אבל הנמשך מהם הוא
דברים שהם במקרה שכך הזדמן התוצאה .וגם אין שיחּול השפע האלוקי באומתנו והידבקו עמנו ,וכו',
לומר שהמטרה בזה לתת בידינו חשבון וסיכום וזה שנתייחדה בו תורתנו הקדושה מנימוסי האומות,
של החגים המנויים כאן ,כי חשבון יכול כל אדם שאין להם עסק בזה כלל ,כי אם בתיקון ענין קיבוצם,
לעשות בעצמו. וכו' .אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט
העם במשפט אמיתי צודק בעצמו ,שימשך ממנו
אלא וודאי המספר 'שלש' כאן ,הוא בדווקא מצד
עצם רעיון המצוה ,כלומר שמספר שלש פעמים הידבק ענין האלוקי בנו ...ומפני זה אפשר שימצא
שקבעה תורה שצריך האדם לחוג לפני ה' בכל שנה בקצת משפטי ודיני האומות מה שהוא יותר קרוב
על דבר זה שה' הוא אלוקי ישראל ,היינו משום שעל לתיקון הסידור המדיני ,ממה שימצא בקצת משפטי
ידי שיחוג האדם 'שלש פעמים' בשנה ,שהוא מספר התורה .ואין אנו חסרים בזה דבר ,כי כל מה שיחסר
של ריבוי ,בזה מתבטא נכונה גודל הדבר הנשגב מהתיקון הנזכר היה משלימו המלך .אבל יש לנו
הזה .ומזה יש לנו ללמוד ,שגדר מצות המועדים מעלה גדולה עליהם כי מצד שהם צודקים בעצמם,
בפרשה זו הוא מצוה אחת כוללת לחוג לפני ה' 'שלש רצה לומר משפט התורה כמו שאמר הכתוב -
רגלים בשנה' ,כלומר שאין גדר המצוה בפרשה זו 'ושפטו את העם משפט צדק' ,ימשך שידבק ויחול
רק מצד כל חג וחג בפני עצמו ,שהיום המסויים הזה השפע האלוקי בנו .ומפני זה היה ראש השופטים
מחייב לעשות בו חג ,אלא המצוה בפרשה זו היא ומבחרם עומד במקום אשר היה נראה בו השפע
לחגוג לפני ה' סביב מעגל השנה שלש פעמים .וגדר האלוקי ,והוא ענין עמוד אנשי כנסת הגדולה בלשכת
מצוה זו הוא מצד כללות מציאות עם ישראל ,שה' הגזית ,ע"כ לשונו הזהב.
הוא אלוקינו ואנחנו עמו ,ולכן אנו חייבים לחגוג,
ולבטא את שמחתנו הגדולה על דבר נשגב זה שה' לשון התורה הנימוק 'בעצם'
הוא אלוקינו ,שלש פעמים בשנה. דברים אלו הם לנו יסוד זה המגדיר את מהותה
והנה מצד עצם גדר זה שבמצוה ,היתה התורה של התורה ,והם כאמור מפתח גדול להבנת התורה,
10
יכולה לקבוע לחוג כל ד' חדשים .אלא שראתה התורה
התודה והברכה לידידנו הנכבדים מתומכי לנכון לקבוע המועד של שלש פעמים אלו בזמנים
שבהם יש ביטוי מיוחד להיות ה' אלוקי ישראל.
מכוננו שנטלו חלק בהוצאות גיליון זה
מבנה וסדר התורה לפי מהות הדברים ושרשם
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו יסוד גדול זה יש לו משמעות גם כלפי החלוקה
הרב אברהם בקר שליט"א הכללית של חלקי התורה לחומשים ,ואף סדר
הדברים בתוך החומשים.
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט כי הנה הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה,
מחולקות תרי"ג המצוות לכמה קבוצות נפרדות ,ועל
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו פני כמה ספרים שונים.
הרב דוד ברנדוויין שליט"א התורה שבכתב -מחולקת לחמשה ספרים.
המשנה ובעקבותיה הגמרא -מחולקת לששה סדרים.
לרגל הולדת הבת למזל"ט כמו כן יש בידינו שתי צורות חלוקה מאוחרות יותר
-כמו הי"ד החזקה להרמב"ם ו'ארבעה טורים'.
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו והנה החלוקה הראשונה היא חלוקת התורה
הרב ברוך ברז"ד וולס שליט"א שבכתב לחמשה ספרים .חלוקה זו מיוחדת ושונה
לחלוטין משאר החלוקות המאוחרות שנעשו על
לרגל הולדת הבת למזל"ט ידי חכמי התורה שבעל פה ,שכן אלו האחרונים הם
מיסוד מהותם 'ספרי הלכות' ,שתכלית מטרתם היא
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו לסדר את התורה לפני העם ,להורות להם את הדרך
ילכו בה והמעשה אשר יעשון ,ולכן אך פשוט הוא
הרב דוד כהן שליט"א שסדר עריכתם נגזר ממטרתם זו ,לחלק את התורה
לנושאים מוגדרים ומרוכזים ולכלול בהם כל ההלכות
לרגל אירוסי הבן עב"ג למזל"ט הנוגעות לכל נושא וענין ,למען ימצא כל מבקש דעת
כל דין והלכה במקום ברור ומסודר.
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו התורה שבכתב ,לעומתם ,אינה ספר הלכות
הרב חיים יוסף מינצברג שליט"א גרידא ,אלא כאמור ,ספר היסודות העקרוניים
שממנו נובעות כל ההלכות ,ולכן חמשת הספרים
לרגל אירוסי הבן עב"ג למזל"ט אינם חלוקים לפי קבוצות של נושאים הדומים זה
לזה בקיומם הלכה למעשה ,אלא התורה חלוקה
לפי האמת ורעיון הפנימי בלבד ,כאשר בכל ספר
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו וספר נקבצו העניינים הדומים זה לזה בשורש תוכנם
הרב דוד סגל שליט"א וביסוד משמעותם האמיתית.
וראה במאמרי מבוא לבן מלך עה"ת מאמר
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט ד ' -האור הגנוז בחמשת הספרים' ,אשר נתבאר
בו בעז"ה באר היטב ,כי הטעם שנתחלקה התורה
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו לחמשה ספרים נפרדים ,הוא משום שכל ספר וספר
הרב שלמה בר"מ קרישבסקי שליט"א
יש בו תוכן וצביון משלו ,המפריד ומייחד אותו מיתר
הספרים .ולפי דרכנו למדנו ,כי הטעם שלא באו כל
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט תרי"ג המצווות מרוכזות במקום אחד ,אף הוא נעוץ
ביסוד חלוקתו של ספר התורה ,כי מאחר שכל אחד
11
מחמשת הספרים נושא עמו רעיון מרכזי אחד ,הרי המעשי ,ואף כשזמן חיובן חל בזמן אחד ,מכל מקום
שכל פרשה ומצוה שבתורה כתובה דווקא בספר אם ביסוד מהותן שונות הן -תמצא כל אחת את
מקומה בספר אחר ,וכן להיפך ,כששתי מצוות אינן המתאים לעניינה.
והיינו ,שכל דבר מדברי התורה נכתב במקום דומות כלל בצורת קיומן ,אלא שביסוד מהותן נובעות
הראוי לו מצד משמעותו הפנימית והמוחלטת .הן מרעיון אחד ושייכות לעניינו הכללי של ספר אחד
לפיכך ,אפילו כששתי מצוות דומות זו לזו בקיומן מן הספרים ,ימצאו שני אלו את מקומם יחדיו.
לעומת זאת בתורה
שבעל פה ,הן המשנה ,הן
הרמב"ם והן הטור ,תכלית
מטרתם היא לסדר לפני
העם מערכת הוראות
ברורות לקיום מצוות תשרי תשפ"ז בס"ד
התורה' .הלכה ברורה
ומשנה ברורה במקום אחד'
(שבת קלט .).ולכן אך פשוט
הדבר ,שהסדר המתחייב ברכה לראש משביר
בזה הוא החלוקה הפשוטה בהתרגשות ובשמחה אנו משגרים מעומקא דלבא
לפי נושאים הלכתיים דווקא, ברכת מזל טוב
למנהלנו הנכבד איש חי רב פעלים
ולא לפי טעמיהם היסודיים
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
ורעיונם השורשי כחלוקתם הנושא על שכמו את עול מכון 'כתבי בן מלך'
בתורה שבכתב. מהמסד ועד הטפחות בנאמנות ובמסירות,
אהוב וקשור ויד ימינו של רבנו בעל ה"בן מלך" זצוק"ל
הנה כי כן ,מכיוון שהסדר העסקן הנכבד
בתורה שבכתב מבוסס על
מהות יסוד הרעיון והעיקרון
שליט"א אריה קרישבסקי הרב
ומשפחתו החשובה
המהותי שבמצוות ,יש בידינו לרגל אירוסי בנו החשוב המצוין והמופלג
ללמוד יסודות חשובים כמר ישראל הי"ו
מלימוד המקרא ,גם מתוך מפארי ישיבת תורת ה'
עב"ג בת
עצם מבנה כתיבת הדברים
הרב יוסף קדיש ברנ"מ חשין שליט"א
וקביעת מקומם ,אשר בכוחם מייסד ופטרון כולל להוראה – "זכרון יעקב לייב"
להאיר לנו את הדרך לדעת
מצד איזה ענין באה כל מצוה ויהי רצון שזכות התורה וזכותו של רבינו זצ"ל תעמוד לו
ולמשפחתו לרוות ממנה ומכל צאצאיהם רוב נחת מתוך הרווחה
וכל פרשה .מלבד הסגנון ויורעף עליו שפע ברכה להצליח בכל מפעליו הכבירים ביתר
שאת וביתר עז
וצורת כתיבת המצוה ,שהם תורה וגדולה עושר וכבוד וכל מילי דמיטב.
לנו לעיניים בטעמי ושרשי מכון 'כתבי בן מלך'
המצוות ,ומנחים לנו את צוות המגיהים צוות עורכי 'כתבי וספרי רבינו זצ"ל'
הדרך בצורת קיום המצוה דעת' 'למען הירחון צוות צוות הירחון 'להתמוגג'
צוות המשרד קו בן מלך
מתוך הרגש הנכון והמתאים.
המעוניינים לתרום את הוצאות הגיליון לזיכוי הרבים,
בחסות נא לפנות ל־ 054-8422488או למייל mechonbenmelech@gmail.com
12
