gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הדעת · Ohr Hadaas — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: אור הדעת · Ohr Hadaas

שבוע: בראשית (2026-10-05)

אור הדעת · Ohr Hadaas — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫‪,‬י‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫ם‬‫י‬‫ַ‬ ‫ק‬ ‫שם ה ַוא הַ ַאלַ‬ ‫ַעת כַי הַ ַ‬ ‫תַ ַל ַד‬ ‫ו‬ ‫ַ‬ ‫ע‬ ‫ין‬ ‫הַרַ ַא‬ ‫ד ַלַ‬ ‫מ‬ ‫תַה‬ ‫ַבדוַַ‬ ‫ַא‬ ‫אור הדעת‬ ‫ֲעבוֹדַתַ ָה ָא ָ ַדםַ ְּבעוֹלָ מ ַוַֹ ִּבפְּ נִּ ִּימיוַתַהתוֹ ָ ַרהַוְּ ה ֲח ִּסידוַתַ ַ‬ ‫בראשית‬ ‫אשוַֹן ַ‬ ‫םַה ִּר ׁ‬ ‫ָא ָד ָ‬ ‫תַמלֶ ְּךַ ַ‬ ‫ה ְּדר ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ַ‬ ‫משיעורי‬ ‫רבי יצחק זעקל הלוי פולק שליט'א‬ ‫רב ור"מ בית המדרש 'וידבר משה'‬ ‫ַ‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ב‬ ‫תֹּכן ִענְ יָ נִ ים‬ ‫ָא ָדם ָה ִראׁשֹון ‪3 .......................................................................................‬‬ ‫ָּב ָּשר וְ יַ יִ ן ‪3 ..........................................................................................‬‬ ‫ֲא ָּבנִ ים טֹובֹות‪4 .....................................................................................‬‬ ‫ְב ֶע ֶצב ֵּתלְ ִדי ָּבנִ ים‪4 ................................................................................‬‬ ‫ּומ ַק ֵּבל ‪5 ...................................................................................‬‬ ‫יע ְ‬ ‫ַמ ְש ִפ ַ‬ ‫ְבזֵּ ַעת ַא ֶפיָך ‪5 .......................................................................................‬‬ ‫ית ‪7 ........................................................................................‬‬ ‫ֵּאיפֹה ָּהיִ ָּ‬ ‫בֹודה‪7 ..................................................................................‬‬ ‫ַתכְ לִ ית ָּה ֲע ָּ‬ ‫ַמה ַת ְפ ִק ֵּידנּו‪8 ......................................................................................‬‬ ‫ָּחזָּ ק וְ ַחלָּ ש ‪8 ........................................................................................‬‬ ‫ְתכּונַ ת ָּה ָּא ָּדם ‪9 .....................................................................................‬‬ ‫שּוקת ָּה ָּא ָּדם‪9 ....................................................................................‬‬ ‫ְת ַ‬ ‫טֹועים‪10 ........................................................................................‬‬ ‫ֹלא ִ‬ ‫ְב ִע ְק ֵּבי ַהצֹאן ‪11 ....................................................................................‬‬ ‫תֹופ ַעת ַה ַטיָּ ִסים ‪11 .................................................................................‬‬ ‫ָּ‬ ‫ּדּורים‪11 ......................................................................................‬‬ ‫ְשנֵּ י כַ ִ‬ ‫ִפ ָּתרֹון ֲא ִמ ִתי‪12 .....................................................................................‬‬ ‫ָּה ֶא ְתגָּ ִרים וְ ַה ַמ ֲהמּורֹות‪13 ..........................................................................‬‬ ‫ִחבּוט ַה ֶק ֶבר ‪13 .....................................................................................‬‬ ‫ָּהעֹולָּ ה ִמכָּ ל זֶ ה ‪14 ..................................................................................‬‬ ‫ַה ְד ַרת ֶמלֶ ך‪15 .........................................................................................‬‬ ‫ִתקּון ָּהעֹולָּ ם‪15 .....................................................................................‬‬ ‫ְמ ַר ֶח ֶפ"ת‪15 ..........................................................................................‬‬ ‫ַרב וְ ַשלִ יט‪16 ........................................................................................‬‬ ‫ְב ָּרב ָּעם ‪16 ..........................................................................................‬‬ ‫ַרב גְ וָּ נִ ים ‪17 .........................................................................................‬‬ ‫ַה ִתקּון ‪18 ............................................................................................‬‬ ‫ָּהעֹולָּ ה ִמכָּ ל זֶ ה ‪18 ..................................................................................‬‬ ‫ג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אשוֹּ ן‬ ‫ָא ָדם ָה ִר ׁ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ָא ָדם ָה ִראׁשון‬ ‫זכינו לקרבת השם ולדבקות אלוקית במשך חמישים ואחד ימים של‬ ‫התעלות והתרוממות עילאית (אלול‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬ארבעה‬ ‫ימים‪ ,‬סוכות‪ ,‬ארבעה מינים‪ ,‬הושענא רבה‪ ,‬שמחת תורה) נכנסים אנו לתקופה של חורף‪,‬‬ ‫ימים גשמיים‪ ,‬עד חג הפסח‪ ,‬יחלפו ששה חודשים‪.‬‬ ‫נשאל בעל 'השפע חיים' זיע"א‪ ,‬איך עוזבים ימים נעלים אלו‪ ,‬כיצד‬ ‫לוקחים עימנו את האווירה המרוממת הזאת‪ ,‬להישאר 'חבוקה ודבוקה בך'‬ ‫בימים חורפיים ומעוננים? השיב במשל נפלא‪ ,‬היה אדם אחד‪ ,‬שהיה חולה‬ ‫מאוד‪ ,‬בכל מיני תחלואים‪ .‬היה רופא אחד‪ ,‬שבכל פעם שאותו חולה היה‬ ‫מגיע אליו‪ ,‬מיד הוא ידע לתת פתרון לאותו החולי‪ ,‬בכל פעם שהיה מגיע‬ ‫אותו חולה לרופא‪ ,‬הרופא היה יודע כבר להבחין במה מדובר‪ ,‬אבל כשהיה‬ ‫נותן לו פתרון תרופתי‪ ,‬הוא היה צריך לחשב שאותו מינון של תרופה‪,‬‬ ‫לא יפגע באיבר אחר בגוף‪.‬‬ ‫יום אחד נקרא הרופא להשתלמות בארה"ב‪ ,‬למשך חצי שנה‪ ,‬הרופא‬ ‫משאיר הודעה בפתח חדרו 'בחצי שנה הקרובה לא אהיה במרפאה‪ ,‬את‬ ‫מקומי יחליף ד"ר מושקוביץ'‪ ,‬היות ולרופא היה קשר הדוק עם אותו‬ ‫חולה‪ ,‬הוא התקשר אליו ואמר לו שיבוא אליו לשיחה‪ ,‬החולה הגיע‬ ‫בבהלה‪ ,‬אמר לו הרופא‪' :‬תשמע‪ ,‬אני נוסע לחצי שנה'‪ ,‬שומע זאת החולה‪,‬‬ ‫ומתחיל לבכות‪ ,‬מה אעשה חצי שנה‪ ,‬אם ארגיש לא טוב‪ ,‬מי יתן לי את‬ ‫התרופה במינון הנכון?! יהרגו אותי‪.‬‬ ‫אמר לו הרופא‪' :‬זו הסיבה שקראתי לך‪ ,‬הכנתי לך בקבוקון פלאי‪ ,‬שיש‬ ‫בה כוח לרפאות את כל המחלות הקשות ביותר‪ ,‬במקרה ואתה לא מרגיש‪,‬‬ ‫קח שלושה טיפות ותראה פלאות‪ ,‬זה ירפא אותך כאדם חדש'‪ .‬אמר‬ ‫האדמו"ר זיע"א אמר הקב"ה לכנסת ישראל‪ ,‬מה תהיה הפרידה שלי‬ ‫ממכם‪ ,‬לאחר הקירבה הגדולה שהיתה לנו‪" ,‬חבוקה ודבוקה בך"‪ ,‬יצאנו‬ ‫מחג שנקרא שמחת תורה‪ ,‬ובו היה כל עם ישראל מאוחד ומלוכד ודבוק‬ ‫בקב"ה‪ .‬בך בישועתך‪ ,‬בך בתורתך‪ ,‬בך בכ"ב האותיות שבך‪.‬‬ ‫הדבקות בתורה הקדושה‪ ,‬היא שתעזור לנו לעבור את התקופה הקשה‪,‬‬ ‫של ההתנתקות מהימים המרוממים הללו‪ ,‬כי כל מה שאנו צריכים נמצא‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬זה שנאמר 'אורייתא‪ ,‬והקב"ה וישראל חד הוא'‪.‬‬ ‫ְב ֶצלֶ ם ֱאֹל ִקים ָּב ָּרא אֹתֹו זָּ כָּ ר ּונְ ֵּק ָּבה ָּב ָּרא‬ ‫ָב ָשר וְ יַ יִ ן‬ ‫א ָֹּתם' הוא 'אדם הראשון'‪ ,‬בהמשך התורה‬ ‫מרחיבה‪ ,‬בתהליך יצירת האדם (בראשית ב‪,‬‬ ‫יציר כפיו 'הראשון' של בורא עולם‪ ,‬כפי‬ ‫ת־ה ָּא ָּדם ָּע ָּפר ִמן־‬ ‫יצר ה' ֱאֹל ִקים ֶא ָּ‬ ‫ז)‪' :‬וַ יִ ֶ‬ ‫שהתורה הק' אומרת (בראשית א‪ ,‬כו ‪-‬‬ ‫ת־ה ָּא ָּדם ְב ַצלְ מֹו‬ ‫כז)‪' :‬וַ יִ ְב ָּרא ֱאֹל ִקים ֶא ָּ‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ד‬ ‫מה איכפת לנו שהנחש התקלל‪ ,‬וכי אנו‬ ‫ָּה ֲא ָּד ָּמה וַ יִ ַפח ְב ַא ָּפיו נִ ְש ַמת ַחיִ ים וַ יְ ִהי‬ ‫מגדלי נחשים? מי צריך אותם בכלל?‬ ‫ָּה ָּא ָּדם לְ נֶ ֶפש ַחיָּ ה'‪.‬‬ ‫הם רק מזיקים וממיתים‪ ,‬מגלים חז"ל‬ ‫גילוי נפלא‪ ,‬שבראשית הבריאה והיצירה‬ ‫לאדם הראשון לא היה חסר כלום‪ ,‬כל‬ ‫נולד אדם עם שני גבאים מוצלחים מאוד‪,‬‬ ‫העולם היה שייך לו‪ ,‬גן עדן נפלא‬ ‫המיועדים לשרת את האדם בכל הנצרך‪,‬‬ ‫עלי אדמות היה לו‪ ,‬כמובא באבות דרבי‬ ‫שהם 'שני נחשים' גובהם כקומת אדם‪,‬‬ ‫נתן (הוספה ב' לנוסחא א' פרק א)‪ :‬ר' יהודה בן‬ ‫הולכים על שניים‪ ,‬אשר נועדו לשרת‬ ‫תימא אומר אדם הראשון מיסב בגן עדן‬ ‫אותו‪ ,‬ללא תשלום וללא תלוש וללא כל‬ ‫היה‪ ,‬ומלאכי השרת עומדין לפניו וצולין‬ ‫הוצאות‪ ,‬פשוט שני גבאים ומשרתים‬ ‫לו בשר ומצננים לו יין‪.‬‬ ‫נפלאים‪ ,‬אשר מביאים לו אבנים טובות‬ ‫ומרגליות‪ ,‬מכינים מאכלים משובחים‪,‬‬ ‫ומה קרה? מובא (שם) 'בא נחש וראה‬ ‫אופים‪ ,‬מנקים‪ ,‬וכל הדבר הנצרך‪.‬‬ ‫אותו והציף בכבודו ונתקנא בו'‪,‬‬ ‫היינו שבא הנחש לחוה ויפתה אותה‬ ‫במסכת אבות דרבי נתן (הוספה‬ ‫כדאיתא‬ ‫לחטא (בראשית ג‪ ,‬א ‪ -‬כא)‪' :‬וְ ַהנָּ ָּחש ָּהיָּ ה ָּערּום‬ ‫ב' לנוסחא א' פרק א')‪ :‬ר' שמעון בן מנסיא‬ ‫ִמכֹל ַחיַ ת ַה ָּש ֶדה ֲא ֶשר ָּע ָּשה ה' ֱאֹל ִקים‬ ‫אומר חבל על שמש גדול שאבד מן‬ ‫ל־ה ִא ָּשה ַאף כִ י־ ָּא ַמר ֱאֹל ִקים ֹלא‬ ‫ֹאמר ֶא ָּ‬ ‫וַ י ֶ‬ ‫העולם‪ ,‬אלמלא לא נתקיים נחש לאותה‬ ‫תֹאכְ לּו ִמכֹל ֵּעץ ַהגָּ ן‪'...‬‬ ‫שעה‪ ,‬היה לו לכל אחד ואחד מישראל‬ ‫שני נחשים בתוך ביתו‪ ,‬אחד משגרו‬ ‫חוה התפתה לדברי הנחש‪' :‬וַ ֵּת ֶרא ָּה ִא ָּשה‬ ‫לשדה‪ ,‬ואחד למערה‪ ,‬והיו מביאין לו‪...‬‬ ‫כִ י טֹוב ָּה ֵּעץ לְ ַמ ֲאכָּ ל וְ כִ י ַת ֲאוָּ ה־הּוא‬ ‫טובים ואבנים טובים ומרגליות‪ ,‬וכל‬ ‫לָּ ֵּעינַ יִ ם וְ נֶ ְח ָּמד ָּה ֵּעץ לְ ַה ְשכִ יל וַ ִת ַקח ִמ ִפ ְריֹו‬ ‫חמדה טובה שבעולם ואין כל בריה יכולה‬ ‫ישּה ִע ָּמּה וַ יֹאכַ ל'‪.‬‬ ‫וַ תֹאכַ ל וַ ִת ֵּתן גַ ם־לְ ִא ָּ‬ ‫לעמוד‪ ,‬ולא עוד אלא שהיו מכניסין אותו‬ ‫לתחת הפרד ולתחת החמר ולתחת הגמל‬ ‫ֲא ָבנִ ים טֹובֹות‬ ‫ומציא הימנו זבלין לגנות ולפרדסין‪.‬‬ ‫אומרת התורה הק'‪ ,‬הקב"ה כעס עליו‬ ‫איזה הפסד‪ ,‬כמה אנחנו עמלים‪ ,‬לסדר‪,‬‬ ‫יתיָך‬‫ן־ה ֵּעץ ֲא ֶשר ִצּוִ ִ‬ ‫ואמר לו‪ֲ ' :‬ה ִמ ָּ‬ ‫לסחוב עגלה מהמכולת‪ ,‬ניקיונות‪,‬‬ ‫ֹאמר ָּה ָּא ָּדם‬ ‫ל־מ ֶמנּו ָּאכָּ לְ ָּת‪ ,‬וַ י ֶ‬ ‫לְ ִבלְ ִתי ֲאכָּ ִ‬ ‫שטיפת כלים‪ ,‬ומי מדבר על אבנים טובות‬ ‫ָּה ִא ָּשה ֲא ֶשר נָּ ַת ָּתה ִע ָּמ ִדי ִהוא נָּ ְתנָּ ה־לִ י ִמן־‬ ‫ומרגליות‪ ,‬שהנחשים היו מביאים‪...‬‬ ‫ֹאמר ה' ֱאֹל ִקים לָּ ִא ָּשה ַמה־‬ ‫ָּה ֵּעץ וָּ אֹכֵּ ל‪ ,‬וַ י ֶ‬ ‫ְב ֶע ֶצב ֵּתלְ ִדי ָבנִ ים‬ ‫יאנִ י‬ ‫ֹאמר ָּה ִא ָּשה ַהנָּ ָּחש ִה ִש ַ‬ ‫זֹאת ָּע ִשית וַ ת ֶ‬ ‫וָּ אֹכֵּ ל'‪.‬‬ ‫ל־ה ִא ָּשה‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬האשה נתקללה ' ֶא ָּ‬ ‫ָּא ַמר ַה ְר ָּבה ַא ְר ֶבה ִע ְצבֹונֵּ ְך וְ ֵּהרֹנֵּ ְך‬ ‫ֹאמר ה' ֱאֹל ִקים‬ ‫הנחש נתקלל‪ ,‬כדכתיב‪' :‬וַ י ֶ‬ ‫שּוק ֵּתְך‬ ‫ישְך ְת ָּ‬ ‫ל־א ֵּ‬ ‫ְב ֶע ֶצב ֵּתלְ ִדי ָּבנִ ים וְ ֶא ִ‬ ‫ית זֹאת ָּארּור ַא ָּתה‬ ‫ל־הנָּ ָּחש כִ י ָּע ִש ָּ‬ ‫ֶא ַ‬ ‫ל־בְך'‪.‬‬‫וְ הּוא יִ ְמ ָּש ָּ‬ ‫ּומכֹל ַחיַ ת ַה ָּש ֶדה ַעל־גְ חֹנְ ָך‬ ‫ל־ה ְב ֵּה ָּמה ִ‬ ‫ִמכָּ ַ‬ ‫יבה‬ ‫ֵּתלֵּ ְך וְ ָּע ָּפר תֹאכַ ל כָּ ל־יְ ֵּמי ַחיֶ יָך‪ ,‬וְ ֵּא ָּ‬ ‫כל החיכוכים והקלקולים‪ ,‬מחלקות‬ ‫ּובין‬ ‫ּובין זַ ְר ֲעָך ֵּ‬‫ּובין ָּה ִא ָּשה ֵּ‬ ‫ָּא ִשית ֵּבינְ ָך ֵּ‬ ‫וקטטות‪ ,‬בעיות של 'שלום בית'‪,‬‬ ‫שּופנּו‬ ‫שּופָך רֹאש וְ ַא ָּתה ְת ֶ‬ ‫זַ ְר ָּעּה הּוא יְ ְ‬ ‫מלבד הקשיים של לידת הילדים‪ ,‬טמון‬ ‫ָּע ֵּקב'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫בנוי מחיבורים של אחד עם השני‪ ,‬אם‬ ‫בפסוק 'והוא ימשל בך'‪ ,‬ענין הממשלה‪,‬‬ ‫נקח את ה'דומם'‪ ,‬לדוגמא את מערכת‬ ‫אחד מושל על השני‪ ,‬למה זה חסר‪,‬‬ ‫החשמל שבו יש 'שקע ותקע'‪ ,‬אם בצומח‪,‬‬ ‫התשובה שזהו תיקון החטא‪ ,‬כפי שרבינו‬ ‫כל צמח יש לו מקבל ומשפיע‪ ,‬כמו הדקל‬ ‫האריז"ל מגלה‪ ,‬בעץ חיים בשפת‬ ‫זכר ודקל נקבה‪ ,‬וכן בכל היקום‪ ,‬בנוי‬ ‫המקובלים (שער ט פרק ו מ"ב)‪' :‬ואמנם לא‬ ‫ממערכת מקבל ומשפיע‪.‬‬ ‫יכלו להתתקן לגמרי עד ביאת המשיח‪ ,‬כי‬ ‫אלו נתקנין לגמרי היו מתתקנים עשר‬ ‫אם זה ב'מדבר'‪ ,‬רב ותלמיד‪ ,‬רבי‬ ‫ספירות דמ"ה עם עשר ספירות דב"ן‪...‬‬ ‫וחסידים‪ ,‬אבא וילדים‪ ,‬כל דבר‬ ‫וזה יושלם לעתיד לבא בב"א'‪.‬‬ ‫הנמצא בעולם הוא חייב להיות במערכת‬ ‫המקבל והמשפיע‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬כל מהות האדם בעולם הזה‪ ,‬הוא‬ ‫לתקן את חלקים אלו שנוצר‬ ‫כשנתבונן‪ ,‬נראה שכל הבעיות נוצרות‬ ‫כתוצאה מהפירוד‪ ,‬מהחטא של אדם‬ ‫באותה מערכת מופלאה‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬כפי שרבי אייזיק מחבר ז"ל‬ ‫מדוע נופל החשמל היות והחיבורים אינם‬ ‫מבאר בפתחי שערים (נתיב סדר הפרצופים ‪ -‬פתח‬ ‫תקינים‪ ,‬מדוע הדקל אינו מוציא פירותיו‪,‬‬ ‫ד')‪' :‬אך צריך שתדע שחיבור מ"ה וב"ן‬ ‫היות וחסר במשפיע‪ ,‬כל ענין של 'קנאה'‬ ‫שבכל פרצוף לא היה בשוה כל מאור‬ ‫ו'שנאת חינם'‪ ,‬וכל ענין 'המחלוקת'‪,‬‬ ‫מבחינת מ"ה לעומת המאור שבב"ן‪ ,‬שאם‬ ‫והמדות רעות‪ ,‬שנאה‪ ,‬קנאה ותחרות‪,‬‬ ‫היה כן היה כל קלקול מתוקן ולא היה‬ ‫הכל הוא תוצאה של פגם במערכת‬ ‫ענין לבחירה כלל‪.‬‬ ‫החיבורים‪ ,‬ושורש זה נוצר הכל בחטא‬ ‫אדם הראשון‪.‬‬ ‫ולכן נעשה סדר הבירור בסדר אחר לפי‬ ‫מה ששיערה מחשבה העליונה בכל‬ ‫ְבזֵּ ַעת ַא ֶפיך‬ ‫פרצוף לפי עניינו‪ ,‬עד שלבסוף ההנהגה‬ ‫בנוסף האדם נתקלל‪ּ' :‬ולְ ָּא ָּדם ָּא ַמר כִ י־‬ ‫אחר כלות שית אלפי שנין אז יהיה נשלם‬ ‫הבירור ואז יתייחד מ"ה וב"ן בשוה‪ ,‬מכאן‬ ‫ָּש ַמ ְע ָּת לְ קֹול ִא ְש ֶתָך וַ תֹאכַ ל ִמן־‬ ‫סוד הפירוד הנמצא למטה בין זו"נ ע"י‬ ‫יתיָך לֵּ אמֹר ֹלא תֹאכַ ל ִמ ֶמנּו‬ ‫ָּה ֵּעץ ֲא ֶשר ִצּוִ ִ‬ ‫שינוי ההנהגה מצד שמ"ה וב"ן אינם‬ ‫בּורָך ְב ִע ָּצבֹון תֹאכֲ לֶ נָּ ה‬ ‫רּורה ָּה ֲא ָּד ָּמה ַב ֲע ֶ‬ ‫ֲא ָּ‬ ‫מיוחדים כל אחד עם מדרגתו‪.‬‬ ‫יח לָּ ְך‬ ‫כֹל יְ ֵּמי ַחיֶ יָך‪ ,‬וְ קֹוץ וְ ַד ְר ַּדר ַת ְצ ִמ ַ‬ ‫ת־ע ֶשב ַה ָּש ֶדה‪ְ ,‬בזֵּ ַעת ַא ֶפיָך‬ ‫וְ ָּאכַ לְ ָּת ֶא ֵּ‬ ‫ומזה סוד הזיווגים למטה באדם‪ ,‬שאין כל‬ ‫ל־ה ֲא ָּד ָּמה כִ י ִמ ֶמנָּ ה‬ ‫שּובָך ֶא ָּ‬ ‫תֹאכַ ל לֶ ֶחם ַעד ְ‬ ‫אדם זוכה לבת זוגו‪ ,‬שמזה נמשכים‬ ‫ל־ע ָּפר ָּתשּוב'‪,‬‬ ‫י־ע ָּפר ַא ָּתה וְ ֶא ָּ‬ ‫לֻ ָּק ְח ָּת כִ ָּ‬ ‫לו כל הקלקולים וכל מאורות כמו שכתוב‬ ‫היינו‪ ,‬קשיי פרנסה‪ ,‬מוות‪ ,‬בעיות וכו'‪,‬‬ ‫בזוהר ובתיקונים בכמה מקומות‪ ,‬וכמו‬ ‫הכל מאותו חטא‪.‬‬ ‫שכתבו שלעתיד לבא יזכה כל אחד לבת‬ ‫זוגו‪ ,‬ואין להרחיב הדבור יותר בדברים‬ ‫ולא רק זה‪ ,‬אלא הייתה ירידת עולמות‬ ‫הנוראים האלו'‪.‬‬ ‫גדולים מאוד‪ ,‬כדאיתא (בראשית רבה‬ ‫פרשת בראשית פרשה י"ט)‪' :‬כיון שחטא אדם‬ ‫ּומ ַק ֵּבל‬ ‫יע ְ‬‫ַמ ְׁש ִפ ַ‬ ‫הראשון נסתלקה לרקיע הראשון‪ ,‬חטא‬ ‫קין עלה לרקיע השני‪ ,‬חטא דור אנוש‬ ‫כשנעמיק נגלה נפלאות‪ ,‬הרי כל היקום‪,‬‬ ‫עלה לשלישי‪ ,‬חטא דור המבול לרביעי‪,‬‬ ‫הדומם‪ ,‬הצומח‪ ,‬החי‪ ,‬המדבר‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ו‬ ‫פנה רבי זושא לאחיו רבי אלימלך שהיה‬ ‫דור הפלגה לחמישי‪ ,‬סדומיים לששי‪,‬‬ ‫צעיר ממנו לימים‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬תמה‬ ‫מצריים בימי אברהם לשביעי'‪.‬‬ ‫אני עליך אלימלך אחי‪ ,‬שיש לך נשמה‬ ‫קדושה וטהורה‪ ,‬והיא היתה גם כן כלולה‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬אדם הראשון חטא‪ ,‬מה‬ ‫בנשמתו של אדם הראשון‪ ,‬ולמה זה‬ ‫אנחנו אשמים?! במקום שלכל‬ ‫הרשית לו לעבור פי מצות ה' ולאכול‬ ‫אחד יהיו שני שמשים ומלאכי השרת‬ ‫מעץ הדעת‪ ,‬אחי היקר החזיר לו רבי‬ ‫צולין בשר ומוזגין יין‪ ,‬נגזרה על כל אחד‬ ‫אלימלך בתמימות‪ ,‬אם נשמתי היתה‬ ‫בזעת אפך תאכל לחם‪ ,‬בעצב תלדי בנים‪,‬‬ ‫מעכבת בעדו שלא לאכול מעץ הדעת‪,‬‬ ‫קשיי פרנסה‪ ,‬מוות‪ ,‬למה?!‬ ‫הלא היה נשאר תמיד מלא ספקות‬ ‫יש ביטוי בחז"ל (פסחים קי"ג‪ ,‬ב')‪' :‬אמר‬ ‫והרהורי מינות‪ ,‬אולי באמת צדק הנחש‬ ‫ליה‪ :‬טוביה חטא וזיגוד מינגד?'‪,‬‬ ‫באמרו כי יודע אלקים כי ביום אכלכם‬ ‫דהיינו אדם הראשון חטא ואנחנו‬ ‫ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקי‪,‬ם‬ ‫והלא יודע אתה מה שאמרו חכמים‪:‬‬ ‫חוטפים?‬ ‫"הרהורי עבירה קשים מעבירה"‪ ,‬ומשום‬ ‫גִ ּלּוי ָח ָדׁש‬ ‫כך הסכימה גם נשמתי וגם נשמתך אחי‬ ‫שיאכל מעץ הדעת‪ ,‬יחטא בפועל‪ ,‬ויווכח‬ ‫גילוי עצום מגלה רבינו האריז"ל‪ ,‬גילוי‬ ‫לדעת‪ ,‬כי הנחש הוא שקרן‪ ,‬ובדאי ולא‬ ‫הנותן מבט חדש‪ ,‬עמוק‪ ,‬ומחכים‪,‬‬ ‫יוסיפו הרהורים רעים ומחשבות פיגול‬ ‫במהות האדם בעולמו‪ ,‬לא אדם הראשון‬ ‫לכרסם‪.‬‬ ‫חטא‪ ,‬אנחנו חטאנו‪ ,‬כל אחד מישראל‪,‬‬ ‫הוא חלק וכלול מאדם הראשון‪ ,‬כפי‬ ‫כפי שהמהרח"ו זיע"א כותב בשער‬ ‫שחז"ל מגלים (סנהדרין לז‪ ,‬א)‪' :‬כל אדם‬ ‫הגלגולים מה שגילה לו רבינו‬ ‫בחותמו של אדם הראשון ‪ -‬ואין אחד מהן‬ ‫האריז"ל (הקדמה ל"א)‪' :‬דע‪ ,‬כי כל הנשמות‬ ‫דומה לחבירו'‪.‬‬ ‫כלולות באדם הראשון‪ ,‬ובו נחלקים‬ ‫לשרשים רבים‪ ,‬וזה עניינם‪ ,‬בתחלה הם‬ ‫כפי שכל אבא‪ ,‬ילדיו הם חלק ממנו‪ ,‬וכן‬ ‫נחלקים לשלושה אבות‪ ,‬ואח"כ לי"ב‬ ‫נכדיו‪ ,‬וניניו עד ביאת המשיח‪ ,‬זהו‬ ‫שבטים‪ ,‬ואח"כ לשבעים נפש‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שרשרת זהב הקשר לדורות‪ ,‬ולמעלה‬ ‫מתחלקים עוד‪ ,‬עד ששים רבוא שרשים‬ ‫בקודש עד לאבות הק' ולאדם הראשון‪,‬‬ ‫קטנים‪ ,‬ומהם נכללת נשמת אדם‬ ‫ולכן לכל אחד יש תיקון מיוחד ונפלא‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫בערך שבו חטא‪.‬‬ ‫כדאיתא בספר עמק המלך (שער ו' ‪ -‬פרק‬ ‫מסופר שפעם אחת בימי שחרותם של‬ ‫ל"ב)‪' :‬כי אדם הראשון כולל כל נשמות‬ ‫הני תרי צנתרי דדהבא‪ ,‬האחים‬ ‫ישראל‪ ,‬כאמרם ז"ל על פסוק‪' ,‬איפה היית‬ ‫הקדושים הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק‬ ‫ביסדי ארץ' (איוב ל"ח ד')‪ ...‬והוא אור רוחני‬ ‫זיע"א ואחיו הרה"ק רבי זושא מאניפולי‬ ‫הכולל כל אור נשמת ישראל אליו'‪.‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬בהיותם לומדים יחד באחד מספרי‬ ‫הקבלה‪ ,‬ומצאו כתוב כי כל הנשמות של‬ ‫מי יעמוד בסוד קדושים! אך דבר ברור‪,‬‬ ‫הדורות היו כלולות בנשמתו של אדם‬ ‫כי כל נשמות כלולות באדם הראשון!‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫וזהו שאמר ובמה יודע איפוא רצה לומר‪,‬‬ ‫מגלה הרה"ק מאפטא זיע"א‬ ‫(אוהב ישראל‬ ‫היכן ימציאו עצמם ישראל כל אחד‬ ‫‪ -‬פרשת שקלים)‪' :‬והנה כל הדורות מישראל‬ ‫באיזה איפה שהיה באדם הראשון בכדי‬ ‫שהיו והם עתה והעתידים להיות כולם היו‬ ‫לתקן את שורש נשמתו‪'...‬‬ ‫כלולין באדם הראשון‪.‬‬ ‫פלא פלאות‪ ,‬היות ואדם הראשון חטא‪,‬‬ ‫אכן יש דור שהיה כלול בבחינת ראשו‬ ‫היה צריך להוריד נשמות לתקנו‪,‬‬ ‫של אדם הראשון‪ ,‬ויש דור שהיה‬ ‫היינו לולא חטאו‪ ,‬לא היינו ֹפה‪.‬‬ ‫כלול בעיניו של אדם הראשון‪ ,‬ויש בידים‪,‬‬ ‫באצבעי היד‪ ,‬ובבטן‪ ,‬ובגוף‪ ,‬וברגלים‪,‬‬ ‫אך עוד דבר מגלה‪ ,‬שלכל אחד ישנו‬ ‫ועקבים‪ ,‬עד דור האחרון שיהיה בעקבות‬ ‫תיקון מיוחד‪ ,‬תיקון נפלא שייך רק‬ ‫משיחא‪ ,‬וכן כל אחד ואחד היה כלול גם‬ ‫לו ולשורש נשמתו‪ ,‬כיצד יידע מה תיקונו‬ ‫כן באדם הראשון באותו אבר לפי בחינת‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬ולא יהיה כפי שחז"ל (חגיגה ג‪,‬‬ ‫מדריגתו ובחינת דורו‪...‬‬ ‫ב)‪' :‬תנו רבנן‪ :‬איזהו שוטה? היוצא יחידי‬ ‫בלילה‪ ,‬והלן בבית הקברות'‪ ,‬וביאורו‪:‬‬ ‫ית‬ ‫ֵּאיפֹה ָהיִ ָ‬ ‫'איזהו שוטה'‪ ,‬זה שאינו מתקן את עצמו‬ ‫בגלגול זה הולך ומת 'ולן בבית הקברות'‬ ‫רבינו המאור ושמש זיע"א מרחיב בענין‬ ‫וחוזר שוב‪ ,‬זהו 'שוטה'!‬ ‫זה ומגלה בענין הפסוק (שמות פרשת‬ ‫כי תשא)‪' :‬הנאמר באיוב (איוב ל"ח ד') ֵּאיפֹה‬ ‫נו‪ ,‬כיצד יידע אדם מה תיקונו בזה‬ ‫ית ְביָּ ְס ִדי ָּא ֶרץ‪ ,‬ופירשו (שמו"ר מ' ג') איפה‬ ‫ָּהיִ ָּ‬ ‫העולם?‬ ‫שלך היכן היתה‪.‬‬ ‫בֹודה‬ ‫ַתכְ לִ ית ָה ֲע ָ‬ ‫כי אדם הראשון הוא היה כללות כל‬ ‫הנשמות‪ ,‬ובו היו כל הנשמות‬ ‫תכלית עבודת האדם בעולם זה‪ ,‬הוא‬ ‫העתידים לבוא לעולם; הרבה מהם היו‬ ‫לידע ולהכיר‪ ,‬בשביל מה ירד‬ ‫כלולים במצחו של אדם הראשון‪ ,‬והרבה‬ ‫לזה העולם‪ ,‬ישאל אדם‪ ,‬כיצד אדע זאת‪,‬‬ ‫נשמות היו בחוטמו‪ ,‬והרבה בשפתים‬ ‫וכי הנני בקי בסוד הגלגולים‪ ,‬וכי יש לנו‬ ‫ובעינים‪ ,‬והרבה נשמות היו תלוים‬ ‫את רבינו האריז"ל שיגלה מה תיקון‬ ‫בדיקנו‪ .‬ואדם הראשון היה כמו איפה לכל‬ ‫נשמותינו בזה העולם‪ ,‬כפי שגילה‬ ‫הנשמות‪ ,‬והיא עיקר העבדות‪ ,‬בכדי שכל‬ ‫לתלמידיו בשער הגלגולים (הקדמה ל"ט)‪:‬‬ ‫אחד ואחד יתקן את שורש נשמתו כפי‬ ‫'והנה נפשי מהגבורה החמשית‪ ,‬הנקראת‬ ‫שרשו באיזה איפה שהיה באדם הראשון‪.‬‬ ‫הוד שבדעת ממש‪ ,‬בהיותו בראש בבחי'‬ ‫מוחין דגדלות מצד אימא‪ .‬הר"י הכהן‪ ,‬מן‬ ‫וזה שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב איפוא‬ ‫הגבורה הנמשכת בזרוע ימין‪ ,‬הנקרא‬ ‫היית ביסדי ארץ רצה לומר‪ ,‬איפה‬ ‫חסד‪ .‬ה"ר יונתן סאגיס‪ ,‬בגבורה הב'‪,‬‬ ‫שלך היכן היתה באדם הראשון‪...‬‬ ‫הנמשכת בזרוע שמאל‪ ,‬הנקראת גבורה‪.‬‬ ‫ה"ר יעקב ארזין‪ ,‬בגבורה הג'‪ ,‬הנמשכת‬ ‫בחטאו הוצרך להוליד דורות רבים‪ ,‬היינו‬ ‫בגוף‪ ,‬הנקרא ת"ת‪ .‬ה"ר יוסף ן' טבול‪,‬‬ ‫הנשמות שהיו כלולים בו‪ ,‬בכדי‬ ‫בגבורה הרביעית‪ ,‬הנמשכת בירך ימין‪,‬‬ ‫שכל אחד יתקן את שורש נשמתו‪ ,‬באותו‬ ‫הנקרא נצה‪ .‬נמצא כי אלו הד' נפשות‪,‬‬ ‫איפה שהיה באדם הראשון‪ ,‬וזהו העיקר‬ ‫מד' גבורות דגדלות‪ ,‬המתפשטות בד'‬ ‫עבדות‪...‬‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ח‬ ‫וכה מקדים‪' :‬כי אין כל אדם חייב לחזר‬ ‫קצוות הנקראים חגת"ן דזעיר‪ ,‬ויונקין מן‬ ‫על כל סבה מסבות הטרף כי הסבות‬ ‫נפשי‪ ,‬שאני בגבורת ההוד העליונה‬ ‫רבות‪ .‬מהן נקלות‪ ,‬שטרחם מעט‪ ,‬כסחורה‬ ‫שבדעת שבראש ז"א‪ .‬ה"ר יהודה משען‬ ‫בחנות או מלאכת יד שטרחה מעט‪,‬‬ ‫וה"ר גדליה הלוי‪ ,‬וה"ר שבתי מנשה‪ ,‬הם‬ ‫כתפירה וכאחוי והספרות ואצור‬ ‫מן חב"ד דז"א‪ ,‬ממוחין דקטנות דז"א‪,‬‬ ‫המסחרים ושכיר האריסים והפועלים‬ ‫דמצד אבא‪ .‬ה"ר שמואל אוזידא‪ ,‬וה"ר‬ ‫והשמשים בעבודת האדמה'‪.‬‬ ‫אברהם גבריאל‪ ,‬וה"ר אליא פלקו"ן‪ ,‬הם‬ ‫מחב"ד דז"א‪ ,‬ממוחין דקטנות מצד‬ ‫ומבאר‪' :‬ומהן סבות יש בהן יגיעה וטורח‪,‬‬ ‫אימא'‪.‬‬ ‫כעבוד העורות והוצאת הברזל‬ ‫והנחשת והעופרת מן מוצאיהם וזקוק‬ ‫המהרח"ו זצ"ל מספר מה שגילה לו רבינו‬ ‫הכסף בעופרת ונשא המשאות הכבדות‬ ‫האריז"ל מענין גלגולו‪ ,‬בשער‬ ‫ולכת בדרכים רחוקים תמיד ועבודת‬ ‫הגלגולים (הקדמה ל"ח)‪' :‬גם אמר לי‪ ,‬כי לסבה‬ ‫האדמה ודרישתה וכיוצא בהם'‪.‬‬ ‫שהייתי בגלגול אחד מן הקודמים‪ ,‬בלתי‬ ‫ָחזָ ק וְ ַחּלָ ׁש‬ ‫מאמין הרבה בחכמת ספר הזהר‪ ,‬שצריך‬ ‫עתה שאעסוק תמיד בכל יכולתי בחכמת‬ ‫ולכן יש לאדם לבחון את עצמו‪ ,‬האם הוא‬ ‫הזוהר‪ ,‬ושזה הוא העיקר הגדול‪ ,‬שאני‬ ‫אדם חזק או חלש‪ ,‬הן חלק הגופני‪,‬‬ ‫צריך לעשות עתה בגלגול זה‪ .‬גם אמר לי‪,‬‬ ‫והן חלק הנפשי‪ ,‬אם יכול לקחת על עצמו‬ ‫כי לסבה הנז"ל‪ ,‬צריך שלא אקשה‬ ‫לחצים ועול כבד על צוארו‪' :‬ומי שהוא‬ ‫קושיות רבות בזוהר‪ ,‬עד אשר אלמד עמו‬ ‫מבני אדם חזק בגופו וחלש בהכרתו ראוי‬ ‫זמן ידוע אצלו‪ ,‬ואח"כ יהיה לי רשות‬ ‫לו מהם מה שיש בו מן היגיעה‪ ,‬כפי שיכול‬ ‫להקשות ולשאול‪ ,‬כל מה שאני רוצה‬ ‫לסבול‪ ,‬ומי שהוא חלש בגופו והכרתו‬ ‫לחקור ולידע בספר הזוהר‪ .‬גם א"ל יש‬ ‫חזקה‪ ,‬אל יבקש מסבות הטרף מה שמיגע‬ ‫בידי עתה ג"כ עון של הליצנות בגלגול‬ ‫גופו‪ ,‬אך יטה אל מה שיהיה קל על גופו‬ ‫זה'‪.‬‬ ‫ויוכל להתמיד עליו'‪.‬‬ ‫גילויים נפלאים מכבושונו של עולם! ומה‬ ‫וממשיל מהבעלי חיים‪ ,‬שלכל בעל חי יש‬ ‫יהיה עם נשמותינו ומהות‬ ‫את טבעו לצורך חיותו‬ ‫תפקידנו בעולם הזה?‬ ‫ופרנסתו‪' :‬ולכל אדם יש חפץ במלאכה או‬ ‫סחורה מבלתי זולתה‪ ,‬כבר הטביע האל‬ ‫ַמה ַת ְפ ִק ֵּידנּו‬ ‫לה בטבעו אהבה וחבה‪ ,‬וכן בשאר החיים‪,‬‬ ‫כמו שהטביע בטבע החתול צידת‬ ‫העכברים ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו‬ ‫נקח את דבריו הנפלאים של רבינו בחיי‬ ‫מן העוף ובטבע האיל צידת הנחשים'‪.‬‬ ‫ב"ר יוסף זיע"א בספרו חובות‬ ‫הלבבות (שער ד' ‪ -‬שער הביטחון פרק ג') בו מגלה‪,‬‬ ‫'וכן יש מן העופות שיצודו הדגים לבד‪,‬‬ ‫כיצד האדם ידע מה הפרנסה המתאימה‬ ‫וכן בטבע מין ומין ממיני החיים נטיה‬ ‫לו‪ ,‬מהי רצון הבורא שיעבוד אדם‬ ‫ותאוה אל מין ממיני הצמחים והחיים‪,‬‬ ‫לפרנסתו‪ ,‬הרי יש עבודות קלות‪ ,‬וישנם‬ ‫הוטבע עליו להיות סבה למזונו‪ ,‬ותכונת‬ ‫עבודות קשות שיש בהם יגיעה וטורח‪,‬‬ ‫גופו ואבריו ראויין לדבר ההוא‪ ,‬כפה‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫לעומת האדם שנפשו חושקת לדעת‬ ‫הארוך והשוק הארוך לעוף‪ ,‬שהוא צד את‬ ‫'מנהגים' של כל הקהילות והמקומות‪ ,‬הוא‬ ‫הדגים וכשן והצפורן החזק לארי והקרנים‬ ‫פשוט חי ונושם את זה‪ ,‬ויש את האדם‬ ‫לשור ולאיל‪ ,‬ואשר תוכן מזונו מן הצמח‬ ‫ש'סיפורי צדיקים' זהו חיותו‪ ,‬ויש אדם‬ ‫לא נתן לו כלי הציד והטרף‪ .‬ועל הדמיון‬ ‫ששאיפתו לדעת רזי התורה וללמוד כתבי‬ ‫הזה תמצא מדות בני אדם וגופותם‬ ‫האריז"ל ורש"ש‪.‬‬ ‫מוכנות לסחורות ולמלאכות'‪.‬‬ ‫כל השאיפות האלו נובעות‪ ,‬ממטרת‬ ‫'ומי שמוצא במדותיו וטבעו כוסף אל‬ ‫תיקון נשמתו ומטרת בואו לעולם‪,‬‬ ‫מלאכה מהמלאכות‪ ,‬ויהיה גופו ראוי‬ ‫ודבר זה מתחלק לרבבות פרטים‪ ,‬כל אחד‬ ‫לה‪ ,‬ויוכל לסבל את טרחה‪ ,‬יחזר עליה‬ ‫לפי תיקונו‪.‬‬ ‫וישים אותה סבה להבאת מזונו ויסבל‬ ‫מתקה ומרירותה‪ ,‬ואל יקוץ כשימנע ממנו‬ ‫וזה ענין הנרנח"י שיש בנפש האדם‪,‬‬ ‫הטרף בקצת העתים‪ ,‬אך יבטח באלהים‪,‬‬ ‫שהרי ישנם חמשה בחינות בנשמת‬ ‫שיספיק לו טרפו כל ימי חייו'‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬חיה‪,‬‬ ‫יחידה‪ ,‬וגם זה מתחלק לנרנח"י‪ ,‬ואכמל"ב‪,‬‬ ‫ְתכּונַ ת ָה ָא ָדם‬ ‫אך שורש הדברים הם‪ ,‬שענין הנפש זהו‬ ‫דרגה נמוכה המתגלה בנשמת האדם שזה‬ ‫תורף דבריו‪ ,‬אין אדם מחויב בשום צורה‬ ‫ענין החיות הבסיסית בנפש האדם כמו‬ ‫לעבוד בפרנסה שאינה מתאימה‬ ‫הבעלי חיים‪ ,‬ענין הרוח‪ ,‬זה כבר גילוי‬ ‫לו‪ ,‬לא בשביל כל ירד לעולם‪ ,‬ישנו אדם‬ ‫גדול יותר‪ ,‬שבו מתגלה גילוי גדול של‬ ‫שנועד להיות 'סבל'‪ ,‬הוא חזק גדול וגבוה‪,‬‬ ‫הנשמה‪ ,‬וכל על זה הדרך‪.‬‬ ‫ובעל חשיבה חלשה ומתגאה שיכול‬ ‫להרים מקרר בזרת ידו‪.‬‬ ‫וזאת בתנאי כפול‪ ,‬שהכל ע"פ הלכה!‬ ‫שמעתי מהגה"צ רבי אברהם אביש‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בעל החשיבה‪ ,‬הוא על פי‬ ‫צינוורט שליט"א בעת רעוא דרעוין‪ ,‬על‬ ‫רוב גופו חלש‪ ,‬מוחו מעמיק‬ ‫המשנה (אבות ב'‪ ,‬א')‪' :‬דע מה למעלה ממך‬ ‫וחושב‪ ,‬ותפקידו להשתמש עם מוחו‬ ‫עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר‬ ‫וחשיבתו‪ ,‬ולא להיות 'סבל'‪ ,‬ישנו אדם‬ ‫נכתבין'‪ ,‬וכה פירש‪' :‬דע מה למעלה ממך'‬ ‫שיכול לשאת 'לחצים' ו'עול'‪ ,‬ויש לנו‬ ‫כשהנך רואה אדם גדול‪ ,‬צדיק‪ ,‬עם כל‬ ‫יכולת נפשית לשאת זאת‪ ,‬ויש אדם‬ ‫מיני הנהגות‪ ,‬דע שהיא 'למעלה ממך'‪ ,‬גם‬ ‫שפשוט לא מסוגל‪ ,‬כפי שלא כל אדם‬ ‫אם הנך רואה 'עין רואה' או שהנך שומע‬ ‫יכול להיות מוהל‪ ,‬או שוחט‪ ,‬או בעל‬ ‫'אוזן שומעת'‪ ,‬אך דע 'וכל מעשיך בספר‬ ‫תפילה ובעל מנגן‪ ,‬כל אחד יש לו את‬ ‫נכתבין'‪ ,‬הנך חייב להתנהג ע"פ הלכה‬ ‫תכונות שזו היא תפקידו בעולם!‬ ‫ולפי הספר מה שנכתב התורה הק'‪.‬‬ ‫וכך ברוחניות‪ ,‬תפקיד הנשמה‪ ,‬היא ענין‬ ‫ׁשּוקת ָה ָא ָדם‬ ‫ְת ַ‬ ‫"התשוקה"‪ ,‬יש אדם שמשתוקק‬ ‫להיות 'מורה הוראה'‪ ,‬ראשו חד וברור‪,‬‬ ‫תיקון האדם בעולם הזה‪ ,‬היא תשוקת‬ ‫זיכרון נפלא‪ ,‬כל שאלה יודע לענות ברור‬ ‫האדם וחשקו וחפצו‪ ,‬כפי שרבינו‬ ‫בלי לגמגם‪ ,‬ויודע את מראי מקום‪,‬‬ ‫אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א מגלה‬ ‫לעומת זאת 'ראש הישיבה' מעמיק‪,‬‬ ‫(בעל שם טוב על התורה ‪ -‬פרשת עקב וזהו שאמר ריב"ש‬ ‫מרחיב‪ ,‬מתבונן‪ ,‬זה פשוט ראש אחר‪,‬‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫י‬ ‫הקומה‪ ,‬ויהיה יחוד כללי בתמידייות‬ ‫ה') 'על פסוק (תהלים ק"ז) רעבים גם צמאים‬ ‫במהרה בימינו'‪.‬‬ ‫נפשם בהם תתעטף‪ ,‬פירש בכאן סוד‬ ‫גדול והוא למה ברא הקדוש ברוך הוא‬ ‫וכי אנו יכולים לתקן את חטא אדם‬ ‫דברי מאכל ומשקה שאדם תאב להם‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬מה אנו ומה חיינו‪ ,‬התשובה‬ ‫והטעם שהם ניצוצי אדם הראשון‪ ,‬שהיו‬ ‫לכך‪ ,‬שאבות הקדושים הם עשו עיקר‬ ‫מתלבשים בדומם צומח חי מדבר‪ ,‬ויש‬ ‫התיקון‪ ,‬לנו רק נשאר לסיים את התיקון‬ ‫להם חשק להתדבק בקדושה‪ ,‬והם‬ ‫השלם‪ ,‬כדאיתא (בראשית רבה פרשת בראשית‬ ‫מעוררין מיין נוקבין‪ ,‬בסוד מה שאמרו‬ ‫פרשה י"ט)‪' :‬וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם‬ ‫חכמינו ז"ל (זוהר פינחס דרמ"ז ע"ב) אין טפה‬ ‫יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו‬ ‫יורד מלמעלה שאין טפיים עולה כנגדה‪,‬‬ ‫אותה לארץ‪ ,‬אברהם משביעי לשישי‪,‬‬ ‫וכל אכילה שאדם אוכל ושותה‪ ,‬הם ממש‬ ‫יצחק הוריד משישי לחמישי‪ ,‬יעקב הוריד‬ ‫חלקי ניצוצות שלו‪ ,‬שהוא צריך לתקן‪,‬‬ ‫מחמישי לרביעי‪ ,‬לוי הוריד מרביעי‬ ‫וזהו שכתוב רעבים גם צמאים‪ ,‬שאדם‬ ‫לשלישי‪ ,‬קהת הוריד משלישי לשיני‪,‬‬ ‫רעב וצמא להם למה זה‪ ,‬ואמר נפשם בהם‬ ‫עמרם הוריד משיני לראשון‪ ,‬משה הורידה‬ ‫תתעטף בסוד גלות‪ ,‬בלבוש ויחשבה‬ ‫למטה‪ ,‬אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו‬ ‫לזונה כי כסתה פניה‪ ,‬וכל הדברים שהם‬ ‫ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט)‬ ‫משמשים לאדם הם ממש בסוד הבנים‬ ‫ורשעים מה יעשו‪ ,‬פורחין באויר אתמהא‪,‬‬ ‫שלו שנתלבשו‪ ,‬והבן‪ ,‬והשם יתברך רמז‬ ‫אלא שהרשעים לא השכינו שכינה‬ ‫להם לישראל בכמה רמזים‪ ,‬שימצאו‬ ‫לארץ'‪.‬‬ ‫האבדה ויחזירו לבעליהם‪ ,‬לאביהם‬ ‫שבשמים‪ ,‬ולא ציוה כן למלאכים ושרפים‬ ‫טֹועים‬ ‫ֹלא ִ‬ ‫ואופנים‪ ,‬והאבדה ההוא מדעת היתה‬ ‫כמאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבתי פ"ג סי' זיי"ן)‬ ‫'תשוקה'‪' ,‬רצון'‪' ,‬חשק'‪ ,‬אלו מילים‬ ‫שהיה בונה עולמות ומחריבן כנ"ל‪:‬‬ ‫נפלאות‪ ,‬אך לא ברורים‬ ‫ובהירים הכוללים בהם‪ ,‬כיצד יידע אדם‬ ‫(ספר בעל שם טוב על התורה ‪ -‬פרשת‬ ‫וכן‬ ‫שהוא בדרך הנכונה?‬ ‫נצבים ח')‪ :‬ושב וקבצך מכל העמים וגו'‪,‬‬ ‫מאמר הבעל שם טוב נשמתו בגנזי‬ ‫זו השאלה הקשה ביותר לאדם עלי‬ ‫מרומים‪ ,‬שצריך כל אחד מישראל לתקן‬ ‫אדמות‪ ,‬אנסה להשיב על שאלה זו‪,‬‬ ‫ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו‪,‬‬ ‫הכוללת בתוכה פרטים רבים‪.‬‬ ‫כנודע שאדם הוא ר"ת א'דם ד'וד מ'שיח‪,‬‬ ‫שקומתו של אדם הראשון היה מסוף‬ ‫ראשית כל‪ ,‬ענין התפילה כפי שדוד‬ ‫העולם ועד סופו (חגיגה די"ב ע"א)‪ ,‬שהיו‬ ‫המלך ע"ה מתבטא פעמים‬ ‫כלולין בקומת אדם הראשון כל הנשמות‬ ‫הֹורנִ י ה' ַּד ְרכֶ ָך ֲא ַהלֵּ ְך‬ ‫רבות (תהלים פו‪ ,‬יא)‪ֵּ ' :‬‬ ‫של ישראל‪ ,‬ואחר כך על ידי החטא‬ ‫ַב ֲא ִמ ֶתָך יַ ֵּחד לְ ָּב ִבי לְ יִ ְר ָּאה ְש ֶמָך'‪ ,‬וכן (תהלים‬ ‫נתמעטה קומתו‪ ,‬וכמו כן יהיה משיח‬ ‫יתי כְ ֶשה א ֵֹּבד ַב ֵּקש ַע ְב ֶּדָך‬ ‫קיט‪ ,‬קעו)‪ָּ ' :‬ת ִע ִ‬ ‫קומה שלימה מכל נשמות ישראל‪ ,‬כלולא‬ ‫כִ י ִמ ְצו ֶֹתיָך ֹלא ָּשכָּ ְח ִתי'‪.‬‬ ‫מס' ריבוא‪ ,‬כמו שהיה קודם החטא של‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬על כן צריך כל אחד‬ ‫שנית‪( ,‬אבות א‪ ,‬טז)‪' :‬עשה לך רב‬ ‫מישראל‪ ,‬להכין חלק בחינת משיח השייך‬ ‫והסתלק מן הספק'‪ ,‬לא לזוז‬ ‫לחלק נשמתו‪ ,‬עד שיתוקן ותתכונן כל‬ ‫יא‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫לטוס לעיתים קרובות מבלי כל ציוני דרך‬ ‫כמלא נימה ולהתנהג ע"פ הלכה ולשאול‬ ‫סביבם‪ ,‬הם טסים בעלטה מוחלטת‪ ,‬בלי‬ ‫רב‪.‬‬ ‫לראות מאומה‪ ,‬כך למשל‪ ,‬טייס שטס‬ ‫מחיפה לכיוון מצרים מעל הים התיכון –‬ ‫ְב ִע ְק ֵּבי ַהצֹאן‬ ‫רואה בתחילת הדרך את אור החוף‬ ‫מימינו‪ ,‬את חדרה‪ ,‬את נתניה ואת תל‬ ‫החכם מכל האדם שלמה המלך ע"ה אומר‬ ‫אביב‪ ,‬אולם בשלב מסוים ‪ -‬האורות‬ ‫בשיר השירים‪( :‬שיר השירים א‪ ,‬ח)‪:‬‬ ‫נגמרים והוא נותר בתוך ענן של עלטה‪.‬‬ ‫' ְצ ִאי־לָּ ְך ְב ִע ְק ֵּבי ַהצֹאן ְּור ִעי ֶאת־גְ ִדי ַֹתיִ ְך‬ ‫מעליו חושך‪ ,‬מתחתיו חושך‪ ,‬מימינו‬ ‫ַעל ִמ ְשכְ נֹות ָּהר ִֹעים' הדרך היחידה בה‬ ‫חושך ומשמאלו חושך‪.‬‬ ‫ישראל יכולים לשמור על עצמם‪ ,‬על‬ ‫דרגתם הרוחנית‪ ,‬הינה אם יצמדו לגדולי‬ ‫והנה‪ ,‬פתאום עלול מיודענו הטייס‬ ‫ישראל‪ ,‬תלמידי החכמים‪ ,‬ויחנכו את‬ ‫להבחין באורות מימינו‪ ,‬כאשר‬ ‫בניהם – את הגדיים – על משכנות רועים‪.‬‬ ‫למעשה אלו אורות מדורות שהדליקו‬ ‫הבדואים‪ ...‬הטייס רואה אורות ואינו‬ ‫מספר המגיד רבי שלמה לוינשטין‬ ‫מודע למשמעותם‪ ,‬וכעת הוא נתקף‬ ‫שליט"א‪ ,‬על אודות החשיבות‬ ‫לפתע ב'ורטיגו' ומרגיש חוסר איזון‪,‬‬ ‫העליונה הנודעת להצמדות מוחלטת‬ ‫כאשר המסקנה שלו הינה כי האורות –‬ ‫ל'דעת תורה' וכה מספר‪ ,‬שמעתי פעם‬ ‫הינם אורותיהם של הכוכבים‪ ,‬ותחושת‬ ‫דבר נפלא מפי טייס לשעבר שחזר‬ ‫תחושת חוסר האיזון נובעת מכך שאינו‬ ‫בתשובה הרב נח הרץ שליט"א‪.‬‬ ‫באמת טס בזוית של תשעים מעלות‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬השמים בימים וקרקע משמאלו‪...‬‬ ‫וכך סיפר‪ ,‬כי אצל טייסים ישנה תופעה‬ ‫אשר נקראת בשם 'ורטיגו'‪.‬‬ ‫במצב שכזה‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬מנסה הטייס‬ ‫משמעותה של התופעה הינה‪ ,‬שנפגע‬ ‫לאזן את המטוס‪ ,‬אולם מאחר‬ ‫משהו באיזון של האדם‪ ,‬בשיווי המשקל‪,‬‬ ‫והמטוס כבר מאוזן ממילא ‪ -‬התוצאה‬ ‫כך שהטייס מרגיש כל הזמן שהוא עומד‬ ‫הינה שכעת הוא מאבד את האיזון‬ ‫ליפול‪ ,‬הוא עלול לשכב על הרצפה‬ ‫לחלוטין‪ ...‬בלי לשים לב‪ ,‬עלול הטייס‬ ‫ולהרגיש שהוא עומד ליפול‪...‬‬ ‫האומלל להתרסק אל הקרקע תוך שניות‬ ‫ספורות‪ ,‬מבלי שתהיה לו כל שליטה על‬ ‫תֹופ ַעת ַה ַטיָ ִסים‬ ‫ָ‬ ‫כך! למעשה‪ ,‬זהו הרקע לתשעים אחוזים‬ ‫מתאונות הטיס בעולם!‬ ‫אולם כאשר ה'ורטיגו' תוקף את האדם‬ ‫כשהוא שוכב על הרצפה – זה לא‬ ‫ּדּורים‬ ‫ְׁשנֵּ י כַ ִ‬ ‫נורא כל כך‪ ...‬אחרי הכל‪ ,‬מה כבר יכול‬ ‫לקרות? הוא יראה שהוא לא נופל לשום‬ ‫אכן‪ ,‬חברות מטוסים מודעות לבעיה‪ ,‬והן‬ ‫מקום‪ ,‬ויתאושש אט אט מההתקפה‪...‬‬ ‫גם מצאו לה פתרון‪ .‬ישנו מכשיר‬ ‫אבל מה קורה כשהתופעה מתרחשת‬ ‫מסויים‪ ,‬ובו כדור ברזל‪ .‬כאשר הכדור‬ ‫בשעת טיסה בשמים? כאן – התוצאות‬ ‫נמצא בתחתיתו של המכשיר – הטייס‬ ‫עלולות להיות הרות אסון‪.‬‬ ‫יכול לדעת בברור שהוא מאוזן‪ .‬אם‬ ‫הכדור נמצא בכל חלק אחר של מכשיר –‬ ‫יתר על כן‪ .‬בדרך כלל התופעה מופיעה‬ ‫בהחלט יש מקום לדאגה‪ ...‬לכן‪ ,‬אם‬ ‫אצל טייסים‪ ,‬מאחר והם צריכים‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫יב‬ ‫לו להיצמד אליו בכל מחיר‪ .‬הוא ידע‪ ,‬כי‬ ‫הטייס מרגיש חוסר איזון – עליו להעיף‬ ‫אם אמנם יצמד אליו הטייס – הוא יוכל‬ ‫מבט אל עבר המכשיר‪ ,‬ולברר את מצבו‪.‬‬ ‫להוביל אותו בבטחה לעבר מקום‪ ,‬וכאשר‬ ‫יגיעו אל מקום מעל לעיר גדולה – יוכל‬ ‫אלא שגם המכשיר הזה – אינו מניב‬ ‫להבחין באורות מתחתיו ולהתייצב‪...‬‬ ‫תוצאות תמיד‪ ...‬במקרים רבים‪,‬‬ ‫תחושת חוסר האיזון שמלוה את הטייס‬ ‫אמנם הטייס נענה לקריאה והחל טס‬ ‫כל כך ברורה ומוחשית‪ ,‬עד שהוא‬ ‫בעקבות מצילו‪ ,‬עד שבשלב‬ ‫משוכנע שהמכשיר התקלקל ולכן אינו‬ ‫מסוים נראה היה לטייס הבריא משום מה‬ ‫משקף את חוסר האיזון של המטוס!‬ ‫שמצבו של חברו התייצב‪ ...‬הוא שאל‬ ‫אמנם במטוסים כיום ישנם שני מכשירים‬ ‫אותו בקשר אודות תחושתו‪ ,‬משענה‬ ‫שכאלו‪ ,‬בכדי להסיר חשש טעות‪ ,‬אולם‬ ‫שהינו חש בטוב – אישר לו להתרחק‬ ‫גם זה לא עוזר תמיד‪ ...‬לפעמים התחושה‬ ‫ממנו‪ ,‬הוראה אשר התבררה כטעות‬ ‫כל כך ברורה – עד שהטייס משוכנע‬ ‫גמורה‪ ...‬היא גרמה שמישרין למותו של‬ ‫ששני המכשירים התקלקלו‪ ,‬ואז הוא‬ ‫הטייס – אשר עדיין היה נתון תחת‬ ‫מציית לתחושת הגוף ומתרסק אל מותו‬ ‫רישומו של ה'ורטיגו'‪ ,‬והתרסק זמן קצר‬ ‫רח"ל!‬ ‫לאחר מכן אל הקרקע‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הכח המושך את הטייס אל עבר‬ ‫מוסר ההשכל הנדרש‪ ...‬שכך למעשה‪,‬‬ ‫מותו‪ ,‬הינו דווקא יצר החיים‪...‬‬ ‫כולנו נמצאים כל החיים שלנו‬ ‫יצר החיים מכריח אותו ליישר ולאזן את‬ ‫תחת השפעתו של ה'ורטיגו'‪ ...‬היצר הרע‬ ‫המטוס – שעל פי התחושה איננו מאוזן‪,‬‬ ‫גורם לנו לאבד את האיזון‪ ,‬לטעות בכיוון‪,‬‬ ‫וממילא התוצאה עגומה‪ ...‬הדרך היחידה‬ ‫להימשך אחרי התאוות – ולהתרסק‬ ‫להינצל – הינה להתמודד נגד יצר החיים‪,‬‬ ‫רוחנית!‬ ‫ואת זה לא כל טייס מסוגל לעשות‪ ...‬רק‬ ‫טייס שמוכן למלא פקודות תוך סיכון‬ ‫אמנם ישנם ספרים מצויינים המדריכים‬ ‫חיים – יצליח להינצל ממצב של 'ורטיגו'‪.‬‬ ‫והמכוונים‪ ,‬אולם תועלתם אינה‬ ‫ִפ ָתרֹון ֲא ִמ ִתי‬ ‫רבה מהתועלת שמפיקים הטייסים‬ ‫ממכשירי המטוס‪ ...‬בשעת ההתקפה –‬ ‫אבל יש עוד פתרון אחד‪ ...‬הרב נח הרץ‬ ‫אנו נוטים להתעלם מהספרים‪,‬‬ ‫מספר‪ ,‬שפעם היה בלויה של אחד‬ ‫מההדרכות‪ ,‬מכל המכשירים האמורים‬ ‫מעמיתיו שנהרג בתאונה אוירית‪ .‬שמע‬ ‫להורות לנו את הכיוון להציל את חיינו‬ ‫את סיפור הנפילה הטראגית מאחד‬ ‫הרוחניים!‬ ‫מחבריו לחיל‪.‬‬ ‫הדרך היחידה בה ניתן להינצל ממצב‬ ‫אותו חבר סיפר‪ ,‬כי יצא עם הטייס ההרוג‬ ‫החירום‪ ,‬ולעבור את העולם הזה‬ ‫ביום התאונה למשימת אימונים‬ ‫בשלום – הינה אך ורק על ידי הצמדות‬ ‫שגרתית‪ ,‬לפתע הבחין כי מטוסו של‬ ‫מוחלטת לגדולי תורה אשר ראייתם‬ ‫ההרוג מאבד את יציבותו‪ ...‬הוא הבין כי‬ ‫ברורה ונכוחה‪ ,‬וחוש האיזון הרוחני שלהם‬ ‫חברו נקלע למצב של 'ורטיגו' – עד‬ ‫פועל במיטבו‪ ...‬ורק כך יכולים אנו‬ ‫שאינו סומך אפילו על המכשירים‪ ,‬לפיכך‬ ‫להינצל ולצלוח את ימי חיינו בשלום! רק‬ ‫יצר איתו קשר באמצעות האלחוט‪ ,‬והורה‬ ‫יג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫כולם שלימים היו ולא בא שום שינוי‬ ‫גדולי התורה יכולים להוביל אותנו אל‬ ‫מראה ועכירות ח"ו בכל המאורות שלו כי‬ ‫חוף מבטחים!‬ ‫תמיד היו היחודים והזיווגים שלו בבחינת‬ ‫פנים בפנים‪.‬‬ ‫ָה ֶא ְתגָ ִרים וְ ַה ַמ ֲהמּורֹות‬ ‫והנה נודע אשר ידיעה הוא מלשון‬ ‫מדוע יש קשיים וניסיונות‪ ,‬וכן קשיי‬ ‫התחברות ולזה אמר ולא קם נביא‬ ‫פרנסה‪ ,‬וכל ענין המוות וחיבוט‬ ‫וגו' אשר ידעו ה' פנים אל פנים שהוא‬ ‫הקבר? יש לדעת‪ ,‬כי חלק 'האתגרים‬ ‫יחוד שמו הגדול והנורא בארבעה‬ ‫והמהמורות' שעוברים בחיים‪ ,‬הם עצמם‬ ‫אותיותיו הכל בבחינת פנים בפנים בכל‬ ‫התיקון ומהות העבודה בזה העולם‪,‬‬ ‫העתים והזמנים בכל ימי חייו כי קדוש‬ ‫המזככים את קליפת החטא שחטאנו‬ ‫הוא לאלהיו כאמור‪.‬‬ ‫בחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫ִחבּוט ַה ֶק ֶבר‬ ‫יש בחינה אחור באחור‪ ,‬שהנו מצב שהכל‬ ‫חשוך‪ ,‬הסתר בתוך הסתר‪ ,‬יש מצב‬ ‫שער מאמרי רז"ל (ליקוטי מוהרח"ו ז"ל)‪:‬‬ ‫של הנשמה פנים באחור‪ ,‬ההסתר עדיין‬ ‫'וענין הפרדה זו נקרא "חיבוט‬ ‫גדול‪ ,‬אך יש גילוי וניצוצי אור‪ ,‬יש מצב‬ ‫הקבר"‪ ,‬וביאורו הוא כי אחרי מיתת‬ ‫אחור בפנים‪ ,‬האור גדול‪ ,‬רואים תקוה‪ ,‬אך‬ ‫האדם ונקבר גופו בארץ אז תיכף ומיד‬ ‫הישועה לא בשלמותו‪ ,‬אך מצה שהנשמה‬ ‫באים ד' מלאכים ומשפילים קרקע הקבר‬ ‫היא בבחינת פנים בפנים‪ ,‬עם טעם וריח‪,‬‬ ‫ומעמיקים אותו עד כדי גובה קומת‬ ‫גן עדן ממש‪ ,‬הכל הולך על מי מנוחות‪.‬‬ ‫האדם (כנזכר בברייתא דחיבוט הקבר‪ ,‬ועי"ש)‪.‬‬ ‫(דברים פרשת וזאת‬ ‫כפי שביאר מים חיים‬ ‫ואז מחזירים נשמתו של אדם בתוך גופו‬ ‫הברכה [לד‪ ,‬י])‪' :‬ואמנם הנה נודע ליודעי רזי‬ ‫כדרך שהיה בחיים חייתו כנזכר‬ ‫אלהינו יתברך שמו אשר כמה מיני זיווגים‬ ‫במדרש בענין משל דחגר וסומא שהיו‬ ‫יש במדות העליונות הנוראות‪ :‬אחור‬ ‫באילן וראו פירות נאים והרכיבו זה על‬ ‫באחור‪ ,‬ופנים באחור‪ ,‬ואחור בפנים‪.‬‬ ‫זה וכולי‪.‬‬ ‫ויחוד העליון המשובח והמפואר‪ ,‬הוא‬ ‫פנים בפנים‪.‬‬ ‫והטעם הוא כי הנה אותה הקליפה היא‬ ‫המחוברת ונקשרת עם הנפש‬ ‫ואולם לא כל העתים שוות ולאו כל אדם‬ ‫ועם הגוף ולכן מחברים את שתיהם יחד‪,‬‬ ‫זוכה שיהיה עבודתו בתמימות‬ ‫הנפש והגוף‪ ,‬ואז אותם הד' מלאכים‬ ‫ושלימות כל כך עד שיהיה על ידו היחוד‬ ‫אוחזים בו באדם בד' קצוותיו ומנערים‬ ‫והזיווג פנים בפנים בתמידות אם לא פעם‬ ‫אותו וחובטים אותו במקלות של ברזל‬ ‫אחד בשבת קודש וכדומה‪.‬‬ ‫כדרך שהאדם מנער את כסותו וחובט‬ ‫במקלות להסיר ממנה האבק והעפר‬ ‫ואכן משה רבינו ע"ה היה עבודתו תמיד‬ ‫הנדבק בה‪.‬‬ ‫בשלימות מופלג עד שכל ימיו כולם‬ ‫היו שוים לטובה ליחד המאורות ביחוד‬ ‫וכך הם עושים עד שנפרדת אותה‬ ‫האמיתי‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב (לעיל פסוק ז')‬ ‫הקליפה מעליו מעט מעט עד‬ ‫ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא‬ ‫שנפרדת ונעקרת לגמרי‪ .‬ולכן צריך‬ ‫כהתה עינו וגו'‪ ,‬כלומר כי כל שנותיו‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫יד‬ ‫שער מאמרי רז"ל (ליקוטי מוהרח"ו ז"ל)‪:‬‬ ‫להעמיק הקבר מאד מאד כי כל מה שהוא‬ ‫'ושמעתי ממורי זלה"ה כי שמע‬ ‫עמוק מאד הוא יותר טוב כדי שיהיה‬ ‫מחכם אחד כי כל הנקבר ביום ששי אחר‬ ‫מקום מרווח לחובטו ולנערו שם‪.‬‬ ‫ה' שעות ביום‪ ,‬ושעה ה' בכלל‪ ,‬שאינו‬ ‫רואה דין חבוט הקבר לפי שמאותה שעה‬ ‫ולכן ענין הזה נקרא "חבוט הקבר" ר"ל‪,‬‬ ‫ואילך מתחיל תוספת קדושת שבת (כמבואר‬ ‫חיבוט הנעשה בקבר‪ ,‬לנער את‬ ‫אצלינו בסוד ה' יתירה ד"יום הששי") כי מאז ומעלה‬ ‫הקליפה מעל האדם‪.‬‬ ‫כבר הוא ע"ש ממש וקדושת שבת מפריד‬ ‫הקליפה מעליו בנקל בלי טורח וצער‪.‬‬ ‫ומורי ז"ל הודה בזה'‪.‬‬ ‫ולא כל האנשים שוים בחבטה וניעור הזה‬ ‫כי הצדיקים אשר כבר קבלו עליהם‬ ‫ָהעֹולָ ה ִמכָ ל זֶ ה‬ ‫קצת יסורין בחייהם וחבטו וציערו את‬ ‫העולה מכל זה‪ ,‬כי לא אדם הראשון חטא‪,‬‬ ‫עצמם במצות ומעשים טובים ועסקו‬ ‫אלא אנחנו חטאנו ואנו צריכים‬ ‫בתורה הנקראת "תושיה" שמתשת כחו‬ ‫לתקן‪ ,‬לולא החטא לא הייתה מתגלית‬ ‫של אדם ‪ -‬עד שנמצא כי בהגיע תור זמנו‬ ‫נשמותינו בזה האופן‪ ,‬ותשוקת הנפש‪,‬‬ ‫ליפטר מן העולם ליחבט בקבר אין צריך‬ ‫היא התשוקה שהנשמה באה לתקן‪.‬‬ ‫לו חבוט וניעור כל כך כי בנקלה יפרד‬ ‫ממנו‪ ,‬כי כבר התחילו להפרידה מעליהם‬ ‫ולכן ענין חיבוט הקבר וכל עניני‬ ‫בחייהם אלא שלא הספיקו להפרידה‬ ‫הרפתקאות דעדו עלייהו‪ ,‬הכל‬ ‫לגמרי (כנ"ל שאי אפשר להפרידה לגמרי אם לא על ידי‬ ‫בשביל להפריד קליפת החטא הנוצרה‬ ‫המיתה)‪ .‬וכנזכר שם בברייתא דר' אליעזר‬ ‫כתוצאה מחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫בפרק חבוט הקבר שאין שום נברא‬ ‫בעולם שנצול מחיבוט הקבר אפילו יונקי‬ ‫ונזכה במהרה לגאולה השלימה ותיקון‬ ‫שדים‪ ,‬לולא על ידי קצת מצות פרטיות‬ ‫השלם בביאת משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫סגוליות לזה כנזכר ברז"ל שם'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קול היכל 'אור הדעת'‬ ‫ארץ ישראל‪02.500.4499 :‬‬ ‫ארה"ב‪1585.280.2888 :‬‬ ‫לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע‬ ‫שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים‬ ‫‪B025004499@gmail.com‬‬ ‫מהדורת ביקורת‪ ,‬טיוטה ‪ -‬אינו מוגה כלל‬ ‫טו‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַה ְד ַרת ֶמלֶ ְך‬ ‫אוﬧ‬ ‫ַה ְד ַרת מלך‬ ‫כיצד מייצרים התחדשות בלימוד התורה הק' בראשית השנה‪ ,‬כתב חובות‬ ‫הלבבות (שער ח ‪ -‬שער חשבון הנפש פרק ג)‪' :‬אבל ראוי לך להתחיל בעת חוזק‬ ‫שכלך והכרתך לעיין בספר תורת האלהים וספרי נביאיו‪ ,‬כמי שלא למד‬ ‫מהם אות‪ ,‬ותרגיל עצמך לפרשם ולבארם ולהתבונן במלותם ובלשונם‪,‬‬ ‫ומה שסובלות מן הענינים‪ ,‬ומה שיש מהם כפשוטו‪ ,‬ומה שאינו כפשוטו‬ ‫ומה שיש מהם נראה ומה שהוא מהם נסתר‪ ,‬ומה שההקשה נמצאת בו ומה‬ ‫שאין ההקשה נמצאת בו‪ .‬וכן תעשה בתפלות ובתשבחות‪ ,‬מהסתכל‬ ‫במלותם ומגמת עניניהם‪ ,‬כדי שתהיה‪ ,‬בעת שתדבר בהם לפני אלהיך‪,‬‬ ‫יודע מה שמוציא לשונך מן המלות ומה שמבקש לבך בענין‪ .‬ואל תנהג‬ ‫בכל זה כמנהג ימי הנערות‪ ,‬שתאמר מן המלות בלשונך מה שיזדמן לך ועל‬ ‫איזה דרך שיזדמן‪ ,‬ואינך יודע הענין'‪.‬‬ ‫דביום כ"ד באלול קורין בפרשת וישלח‬ ‫ִתקּון ָהעֹולָ ם‬ ‫ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וכו'‬ ‫עד בת מי זהב‪ ,‬דבהם נרמזו בחינת שבעה‬ ‫התורה הק' (בראשית א‪ ,‬א ‪ -‬ב פרשת בראשית)‪:‬‬ ‫מלכים שהיו קודם ששה ימי בראשית‬ ‫אשית ָּב ָּרא ֱאֹל ִקים ֵּאת‬ ‫' ְב ֵּר ִ‬ ‫כמבואר בעץ חיים‪ ,‬והם בסוד מה שאמרו‬ ‫ַה ָּש ַמיִ ם וְ ֵּאת ָּה ָּא ֶרץ‪ :‬וְ ָּה ָּא ֶרץ ָּהיְ ָּתה תֹהּו‬ ‫ז"ל שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות‬ ‫ֹלהים‬ ‫רּוח ֱא ִ‬ ‫וָּ בֹהּו וְ ח ֶֹשְך ַעל ְפנֵּ י ְתהֹום וְ ַ‬ ‫ומחריבן‪ ,‬והתחלתן היה בי"ז באלול‬ ‫ְמ ַר ֶח ֶפת ַעל ְפנֵּ י ַה ָּמיִ ם'‪.‬‬ ‫וגמרם ביום כ"ד וביום כ"ה התחילו ששה‬ ‫ימי בראשית'‪.‬‬ ‫המדרש מגלה שלפני בריאת העולם‪ ,‬היה‬ ‫עוד כמה עולמות שנחרבו (קהלת‬ ‫ְמ ַר ֶח ֶפ"ת‬ ‫רבה (וילנא) פרשה ג)‪ :‬את הכל עשה יפה בעתו‪,‬‬ ‫א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא‬ ‫כתב אגרא דכלה (בראשית פרשת בראשית)‪:‬‬ ‫היה ראוי להבראות קודם לכן‪ ,‬אלא‬ ‫'ונודע מהאר"י ז"ל מרחפ"ת‬ ‫לשעתו נברא‪ ,‬שנאמר את הכל עשה יפה‬ ‫אותיות מ"ת רפ"ח‪ ,‬הן הנה הרפ"ח‬ ‫בעתו‪ ,‬א"ר אבהו מכאן שהיה הקדוש‬ ‫ניצוצות שנפלו בעת השבירה ומתבררות‬ ‫ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן‪ ,‬בורא‬ ‫עד עת קץ‪ ,‬על כן מה טוב ומה נעים‬ ‫עולמות ומחריבן‪ ,‬עד שברא את אלו‪,‬‬ ‫ברמז בכאן מיתת ושבירת הכלים'‪.‬‬ ‫ואמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי'‪.‬‬ ‫פלא פלאות‪ ,‬מדוע נחרבו עולמות אלו?‬ ‫מוסיף הבאר מים חיים שתכלית הבריאה‬ ‫היכן הם נעלמו? מהי שבירת הכלים‬ ‫הוא לתקן את אותם העולמות‬ ‫שהיא תיקון העולם? מה הם הרפ"ח‬ ‫חרבים (בראשית פרשת בראשית)‪' :‬כי ידוע‬ ‫ניצוצין?‬ ‫שתכלית בריאת העולם היה בכדי לתקן‬ ‫שבירת הכלים ומיתת מלכין קדמאין'‪.‬‬ ‫ְמ ַס ֵּפר המקובל האלוקי רבי נפתלי הרץ‬ ‫זיע"א בספרו "עמק המלך" על‬ ‫לְ זֵּ כֶ ר אותם עולמות שנחרבו‪ ,‬כתב הכף‬ ‫הקושי העצום בהבנת הדברים‪ ,‬וחושף מה‬ ‫החיים (על או"ח סימן תקפא)‪' :‬והמנהג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַה ְד ַרת ֶמלֶ ְך‬ ‫אוﬧ‬ ‫טז‬ ‫שאכל מעץ הדעת טוב ורע שהיה מעורב‪,‬‬ ‫התרחש עימו בשנות צעירותו‪ ,‬וכה דבריו‬ ‫ואם הוא לא היה חוטא בזיווג העליון‬ ‫(שער ו ‪ -‬פרק מז)‪' :‬בעוד הייתי רך בשנים‬ ‫אשר היה נעשה בליל שבת‪ ,‬היה מתפרד‬ ‫הייתי מתמיה עד מאוד על הסיפורים של‬ ‫הטוב מן הרע לגמרי‪ ,‬והיה הטוב מתברר‬ ‫התורה‪ ,‬במילין וסיפורין דהדיוטות‪ ,‬מילין‬ ‫למעלה והרע יורד‪ .‬וכיון שחטא‪ ,‬נשארו‬ ‫דעשו ולבן‪ ,‬ובפרט פרשת 'ואלה המלכים‬ ‫מעורבים‪ ,‬ונפלו מניצוצות הקדושה בתוך‬ ‫אשר מלכו בארץ אדום'‪ ,‬למה לו להקב"ה‬ ‫הקליפה'‪.‬‬ ‫למנות מלכי אדום‪ ,‬ולפי פשוטו אין להם‬ ‫צורך כלל בתורתינו הקדושה‪ ,‬והייתי‬ ‫במתק לשונו מבאר רבינו המאור ושמש‬ ‫מצטער על זה זמן רב‪ ,‬ולא היה לי נחמה‬ ‫זיע"א שהסיבה 'לאנא אמלוך'‬ ‫ותשובה נכונה מחכמי דורינו ששאלתים‬ ‫ו'לחד סמכא'‪ ,‬הוא מששכחו מהבורא‬ ‫על זה‪ ,‬עד שהאיר ה' את עיני בחסדו‬ ‫יתברך‪ ,‬וז"ל (בראשית פרשת בראשית) 'והענין‬ ‫הגדול על ידי ספרי מורנו ורבנו האר"י‬ ‫הוא כך‪ ,‬כי כשנשתלשלו העולמות‬ ‫זלה"ה עיר וקדיש מן שמיא נחית‪.‬‬ ‫מעולם לעולם עד העולם הזה הגשמי‪,‬‬ ‫הפותחים עיני העורין‪ ,‬לעיין ולהבין‬ ‫נשכח מהם אלקותו יתברך שמו‪ ,‬וסברו‬ ‫בהמעיין הגדול‪ ,‬הנובע ממקור החכמה‪,‬‬ ‫בעצמם‪ ,‬שאין עליהם אדון ומושל‪ ,‬וכל‬ ‫הוא הזוהר שחבר בוצינא קדישא מורנו‬ ‫אחד אמר ֲ'אנָ א אמלוך' לכן נחרבו‪,‬‬ ‫ורבנו הרשב"י עליו השלום‪ ,‬קודש‬ ‫והעיקר שצריך לידע‪ ,‬שהוא יתברך שמו‬ ‫הקדשים'‪.‬‬ ‫יק ָּרא וְ ָּש ְר ָּשא ְּדכָּ ל ָּעלְ ִמין‬ ‫ַרב וְ ַשלִ יט‪ִ ,‬ע ָּ‬ ‫(זוהר ח"א יא ב)‪ ,‬ולהכנע מפניו‪ ,‬כאברהם‬ ‫ַרב וְ ַׁשּלִ יט‬ ‫שאמר (בראשית יח כז) וְ ָּאנֹכִ י ָּע ָּפר וָּ ֵּא ֶפר‪ ,‬ועל‬ ‫ידי איש כזה ‪ -‬מתקיים העולם בזכותו‪.‬‬ ‫תכלית העבודה בזה העולם טמון בבונה‬ ‫וזהו 'בהבראם ‪ -‬באברהם' שמחזיק עצמו‬ ‫עולמות ומחריבן‪ ,‬כפי ששאל‬ ‫במדת אברהם‪ ,‬להיות עניו ונכנע מפניו‬ ‫התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬לא כדורות הראשונים שכל‬ ‫באדרא רבא‪ ,‬לחבריא קדישא‪ ,‬כדאיתא‬ ‫אחד אמר ֲ'אנָּ א אמלוך' ועל כן נחרבו‪.‬‬ ‫בזוהר הק' (חלק ג דף קכז‪/‬ב)‪ַ ' :‬תנְ יָּ א‪ָּ ,‬א ַמר ַר ִבי‬ ‫ועל זה מרמז גם כן הה' זעירא‪ ,‬רצה‬ ‫ימא‬ ‫יתיב ְב ַקיְ ָּ‬ ‫ימת נֵּ ִ‬ ‫ִש ְמעֹון לְ ַח ְב ַריָּ יא‪ַ ,‬עד ֵּא ַ‬ ‫לומר‪ ,‬שיחזיק כל אדם עצמו קטן ושפל‬ ‫ְּד ַחד ַס ְמכָּ א'‪ ,‬בתרגום דברים ללשון‬ ‫לפניו יתברך שמו‪ ,‬ועל ידי זה יהיה קיום‬ ‫הקודש‪' :‬לָּ ַמ ְדנּו‪ָּ ,‬א ַמר ַר ִבי ִש ְמעֹון‬ ‫להעולם‪ ,‬וקל להבין'‪.‬‬ ‫לַ ֲח ֵּב ִרים‪ַ ,‬עד ָּמ ַתי נֵּ ֵּשב ְב ִקיּום ַעמּוד ֶא ָּחד'‪.‬‬ ‫דהיינו מהות העולם הוא בנוי בשותפות‪,‬‬ ‫מהי חד סמכא?‬ ‫כל אחד זקוק לשני‪ ,‬מכיר בערכו‬ ‫מגלה רבינו האריז"ל שכל העבודה של‬ ‫של השני‪ ,‬שורש החורבן הוא אי הכרה‬ ‫תורה ומצוות בשיתא אלפני שנין‪,‬‬ ‫בשני כלל וכלל‪.‬‬ ‫הוא לתקן חטא אדם הראשון‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ְב ָרב ָעם‬ ‫בספר הליקוטים (פרשת ויצא ‪ -‬פרק לו)‪' :‬ואם‬ ‫לא חטא אדם הראשון היה הכל נתקן‬ ‫מוסיף המאור ושמש (במדבר פרשת מסעי)‪:‬‬ ‫אפיליו פב"פ‪ ,‬ולא היה צורך לזה העולם‬ ‫'כדמרגליה בפומיה דאדומו"ר‬ ‫התחתון כלל‪ ,‬שכל כוונת בריאת העולם‬ ‫איש אלקים מו"ה יעקב יצחק זצ"ל מק"ק‬ ‫הזה הוא לצורך הבירור כאשר נפרש‬ ‫לובלין ְב ָּרב ָּעם ַה ְד ַרת ֶמלֶ ְך (משלי יד כח)‬ ‫בע"ה‪ .‬וזה היה החטא של אדם הראשון‪,‬‬ ‫יז‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַה ְד ַרת ֶמלֶ ְך‬ ‫אוﬧ‬ ‫חזקים‪ ,‬אז עלול להיות שבירה גדולה‬ ‫פירושו‪ ,‬דאיתא בספרים קדושים משבעה‬ ‫שמתרחש אצל אנשים קטנים וחלשים‪.‬‬ ‫מלכים שמתו‪ ,‬כל אחד אמר 'אנא אמלוך'‬ ‫עד וימלוך הדר (בראשית לו לט) ושם לא‬ ‫כפי שהישמח ישראל (פרשת לך)‪' :‬בחינת‬ ‫כתיב 'וימת'‪ .‬וזה ֲה ַדר ָּמ ֵּריּה ְש ַמיָּ א וכו'‬ ‫עולם התוהו‪ ,‬שכל אחד ואחד אמר‬ ‫פירוש‪ ,‬שמהדר שכל עבודתו יתן הוד‬ ‫אנא אמלוך‪ ,‬ולא היו יודעים גדולת יקרת‬ ‫והדר למריה שמיא‪ָּ ,‬ה ֵּקם ַעלְ ָּמא יְ ִח ָּיד ֵּאי‬ ‫רוממות השם יתברך‪ ,‬ועל ידי הכנעתם‬ ‫שזהו קיום העולם‪ ,‬וזה נעשה על ידי‬ ‫והאחדות‪ ,‬ושהיה זוכים להתאחד הארץ‬ ‫אסיפת חברים אצל הצדיק נתבטל כל‬ ‫בשמים‪ ,‬ולידע שיש אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬היו‬ ‫אחד מפני חבירו וכו'‪ ,‬וזה ברוב עם הדרת‬ ‫מתקנים העולם ונקראת עולם התיקון‪,‬‬ ‫וכו' פירוש‪ ,‬כשיש אסיפה ‪ -‬אז הדרת‬ ‫וזה היה הכנה לקבלת התורה'‪.‬‬ ‫מלך‪ ,‬פירוש שמתהדר המלך עליון על כל‬ ‫העולמות‪ ,‬וזהו אמר אדומו"ר הדר מריה‬ ‫ַרב גְ וָ נִ ים‬ ‫שמיא'‪.‬‬ ‫אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א‬ ‫שורש התיקון לשבירה הוא ביטול אחד‬ ‫התפלל עם תלמידיו החבריא‬ ‫לשני‪ ,‬שורשו הוא ביטול להשם‬ ‫קדישא באהבה גדולה ורבה‪ ,‬והאריך‬ ‫יתברך ולהסיר כל 'אני'‪.‬‬ ‫הרבה בתפילת שמונה עשרה‪ ,‬תלמידיו‬ ‫לא היה אפשר להם להמתין כל כך‪ ,‬ופנה‬ ‫הרי הסגולה האמיתית והדרגה האמיתית‬ ‫כל אחד מהם לדרכו‪ ,‬אחר שכל אחד עשה‬ ‫של עסק התורה היא דווקא בדיבוק‬ ‫את אשר היה לו‪ ,‬לעשות חזרו ונקבצו‪,‬‬ ‫חברים 'שניים שיושבים ועוסקים בדברי‬ ‫אמר להם הבעש"ט זיע"א שגרמו פירוד‬ ‫תורה שכינה שרויה ביניהם"'‪ ,‬דברי‬ ‫גדול בזה שעזבו אותו‪ ,‬והלכו להם וסיפר‬ ‫התורה מתהווים כאשר הלימוד בחברותא‬ ‫להם‪:‬‬ ‫בחיבור בשניים אז מתייחדת השכינה‬ ‫משל לעניין זה כי ידוע טבע העופות‬ ‫עמהם‪' ,‬קנה לך חבר' חבר הוא מקנייני‬ ‫האדם היותר נחוצים לו‪ ,‬כי 'או חברותא‬ ‫שבכל חורף הם פורחים למדינות‬ ‫או מיתותא'‪.‬‬ ‫החמות ודרים שם כל ימי החורף‪ ,‬פעם‬ ‫אחת ראו בני המדינה שבא עוף אחד ולו‬ ‫עומק הדברים‪ ,‬בר דעת‪ ,‬מטבע הדברים‬ ‫מיני גוונים שונים‪ ,‬וישב לו על אילן אחד‬ ‫הוא מרומם ונעלה מכולם‪ ,‬לכן יש‬ ‫גבוה מאוד עד שאין יד אדם יכולה להגיע‬ ‫בו כוח להכיל ולסבול אנשים פחותי ערך‪,‬‬ ‫לראשו‪ ,‬וכששמע המלך ציווה שיתקבצו‬ ‫כמה שיש מוחין דקטנות‪ ,‬אין לו יכולת‬ ‫כולם ויטפסו אחד על השני עד שהעליון‬ ‫להכיל ולסבול‪ ,‬כפי כפי שילדים צריכים‬ ‫יגיע ויביא למלך את העוף‪ ,‬וכך עשו עד‬ ‫תלמוד תורה‪ ,‬כיתה סגורה‪ ,‬מלמד‪,‬‬ ‫אשר אלו שלמטה התחילו להתנועע נפלו‬ ‫משגיח‪ ,‬מנהל‪ ,‬מפקח‪ ,‬הכל גדור ומסוגר‪,‬‬ ‫כולם ולא יכלו להגיע ולהביא את העוף‬ ‫לעומת ישיבה קטנה וישיבה גדולה וכולל‬ ‫למלך כך‪.‬‬ ‫אברכים‪ ,‬כפי גדלותם פוחת והולך ענין‬ ‫אמר להם הבעש"ט זיע"א אם הייתם‬ ‫הכלי ומתגלה ענין האור‪ ,‬וכשיש אור אין‬ ‫צורך בכלי‪ ,‬אלא משהו מנימלי להחזיק‬ ‫מחוברים איתי בתפילה היה הדבר‬ ‫את האור‪ ,‬שבכדי שיוכל להאיר‪ ,‬צריך‬ ‫טוב כשלימות‪ ,‬אך כאשר עזבתם אותי‪,‬‬ ‫איזהו סדר מסוים‪ ,‬כשהכלים לא מספיק‬ ‫על ידי זה נפל הכל ומה שרציתי להשיג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ַה ְד ַרת ֶמלֶ ְך‬ ‫אוﬧ‬ ‫יח‬ ‫התגלות‪ ,‬וממילא לא נתקיים מטרת‬ ‫פרח ממני‪ ,‬והסביר להם הדבר כן‬ ‫הבריאה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (בראשית ב‪ ,‬ה)‬ ‫שהקב"ה ברא כל העולמות בשביל‬ ‫כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם‬ ‫ישראל‪ ,‬וכל אחד מישראל יש לו שורש‬ ‫אין לעבוד את האדמה'‪.‬‬ ‫באות אחת מן התורה‪ ,‬וכמו שכל‬ ‫העולמות נבראו על ידי התורה ועל ידה‬ ‫ומסיים שם‪' :‬ולכן‪ ,‬כל זמן שהאדם מדמה‬ ‫הם עומדים קשורים ומחוברים זה בזה‪ ,‬כך‬ ‫בנפשו שיש לו עצה ויכול‬ ‫ישראל הם קשורים ומחוברים‪ ,‬ועל ידי‬ ‫להושיע את עצמו‪ ,‬אזי אינו מכיר בחסדי‬ ‫התקשרות זו הם יכולים להשיג השגות‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ולא מתקיים בזה רצונו‬ ‫ושפע על ידי מי שקרוב להשיג יותר חסד‬ ‫יתברך שמו שיקרא רחום‪ ,‬כמטרת‬ ‫עליון‪ ,‬וכשכל אחד מכם הלך ופירש מן‬ ‫הבריאה‪ ,‬על כן יש הסתרת פנים‪ ,‬אבל‬ ‫החלל‪ ,‬נראה שאין ביניכם אהבה למי‬ ‫כשכלו כל הקיצין‪ ,‬והוא יודע ומכיר שלא‬ ‫שלמעלה מכם‪ ,‬ועיקר התיקון שעל ידו‬ ‫יוכל להושיע עצמו‪ ,‬אלא זקוק לישועת‬ ‫ניתן להשיג את המטרה העליונה הוא‪.‬‬ ‫השם יתברך‪ ,‬שרק הוא לבדו יוכל‬ ‫ַה ִתקּון‬ ‫להושיעו מכל צרותיו ודחקותו‪ ,‬ופונה‬ ‫לבקש ישועת השם יתברך‪ ,‬אזי מסיר‬ ‫עיקר התיקון להמתקת הדינים‪ ,‬הוא‬ ‫השם יתברך ההסתר ממנו‪ ,‬כי יראה ויכיר‬ ‫הכרה בהירה וברורה ש'אין עוד‬ ‫אשר מאת ה' היתה זאת‪ ,‬ויכיר בחסדי‬ ‫מלבדו'‪ ,‬ביטול גמור להשם יתברך‪ ,‬כפי‬ ‫השם יתברך‪ ,‬ויתגלו רחמיו המרובים‬ ‫שמרחיב ומבאר האמרי מנחם (פרשת בהר)‪:‬‬ ‫ויתקיים תכלית הבריאה'‪.‬‬ ‫'וההסבר בזה כפי הנודע שכל עיקר‬ ‫בריאת העולם היה למטרת התגלות רחמי‬ ‫ָהעֹולָ ה ִמכָ ל זֶ ה‬ ‫השם יתברך‪ ,‬כדי שיקרא רחום‪ ,‬שאם אין‬ ‫בעולם מי שיקבל רחמיו איך יקרא רחום‪,‬‬ ‫עיקר התיקון והמתקת הדינים‪ ,‬הוא‬ ‫כמבואר בכתבי האריז"ל (אוצרות חיים שער‬ ‫לגלות את השם יתברך בדומם‪,‬‬ ‫העיגולים)‪ ,‬אכן התגלות הרחמים על מנת‬ ‫צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר‪ ,‬ובכל תנועה ותנועה‬ ‫שיוכל להקרא רחום‪ ,‬זה הוא דוקא כאשר‬ ‫(תהלים פג‪ ,‬יט)‪' :‬וְ יֵּ ְדעּו כִ י ַא ָּתה ִש ְמָך ה' לְ ַב ֶּדָך‬ ‫מכירים ברחמיו יתברך שמו‪ ,‬לא כן אם‬ ‫ֶעלְ יֹון ַעל כָּ ל ָּה ָּא ֶרץ'‪.‬‬ ‫אין מכירים בהם‪ ,‬הרי אינם באים לידי‬ ‫‪‬‬ ‫קול היכל 'אור הדעת'‬ ‫ארץ ישראל‪02.500.4499 :‬‬ ‫ארה"ב‪1585.280.2888 :‬‬ ‫לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע‬ ‫שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים‬ ‫‪B025004499@gmail.com‬‬ ‫מהדורת ביקורת‪ ,‬טיוטה ‪ -‬אינו מוגה כלל‬