gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בינת ההלכה · Binas Hahalacha — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: בינת ההלכה · Binas Hahalacha

שבוע: בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יו"ל ע"י יצחק בירך דסקל ‪ -‬דיין ומו"צ‬ ‫בינת ההלכה‬ ‫גליון שנח פ' בראשית תשפ"ז‬ ‫על שו"ע אורח חיים‬ ‫פסקי תשובות‬ ‫מלוקט מספר‬ ‫מאת הגאון רבי שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א‬ ‫קריאת שמו"ת ‪ -‬פסקי תשובות אורח חיים סימן רפה אות ג‬ ‫ג‪ .‬סדר הקריאה לכתחילה ולמהדרין‪ ,‬ואם הקדים את המאוחר‬ ‫שם‪ :‬ובענין הקריאה יש דיעות בזה בין האחרונים וכו' עד סוף דבריו‪ .‬וסיכום הענין עפ"י דבריו ודברי שאר אחרונים וספרי‬ ‫קודש‪ .‬סדר הקריאה כפי המנהג שנתפשט בקרב יראי ה' מדורי דורות‪ ,‬מקדימים ‪ 25‬ואומרים פסוק 'ואתם הדבקים בה'‬ ‫אלהיכם חיים כולכם היום'‪ ,‬וקוראים ‪ 26‬כל פסוק שנים מקרא ואח"כ ‪ 27‬תרגום‪ ,‬בלא דילוגים ‪ 28‬ובלא להקדים את המאוחר‪,‬‬ ‫ועד גמר כל הסדרא אין ‪ 29‬מפסיקין בשום שיחת חולין או באכילה ‪ 30‬ושתיה‪.‬‬ ‫ויש ‪ 31‬אשר מסורת בידם לקרוא פרשה פרשה )סתומה או פתוחה( ב"פ מקרא ואח"כ תרגום‪ ,‬ויש אשר קוראים כל הפרשה‬ ‫כולה ב"פ מקרא ותרגום‪ ,‬ולכל האופנים יש פנים בהלכה‪.‬‬ ‫פסקי תשובות אורח חיים סימן רפה אות ה‬ ‫ה‪ .‬להבין מה שקורא‪ ,‬וללמוד פירש"י‪ ,‬ובענין שאר תרגומים ופירושים‬ ‫סעיף ב'‪ ,‬שו"ע‪ :‬אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום‪ ,‬וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י‪ .‬כי ‪ 44‬עיקר חיוב‬ ‫קריאת שמו"ת הוא ההבנה לפי דעתו והשגתו של כל אדם‪ ,‬ומי שאינו מבין כלל לשון הקודש או התרגום‪ ,‬ואינו יודע כלל מה‬ ‫‪ . 25‬ליקוטי צבי שער ו'‪ ,‬שפתי חכמים עמ"ס ברכות )ח' ב(‪ ,‬ומפרש הטעם כי ע"י קריאת שמו"ת מאריכין ימיו ושנותיו‪ ,‬וע"כ‬ ‫אומר הפסוק 'ואתם הדבקים וכו' חיים כולכם היום'‪ ,‬ובאורחות רבינו ח"א עמ' קכ"ג שכן נהג הגרי"י קנייבסקי זצ"ל )ובס'‬ ‫מטעמים‪ ,‬טעם לאמירת פסוק זה‪ ,‬לרמז כי יש ליזהר לא להסיח דעת ולדבר באמצע‪ ,‬ולהיות דבוק לתורת אלקים חיים(‪.‬‬ ‫ובכה"ח סק"ד קודם לכן יאמר לשם יחוד וכו' הריני בא לקרות פ' השבוע שמו"ת לתקן שורשה במקום עליון ויהי נועם וכו'‪.‬‬ ‫‪ . 26‬כמנהג האריז"ל כמובא בשער הכוונות‪ ,‬וכמובא בשע"ת סק"א‪ .‬ובמג"א סק"א שמנהג זה נכון יותר כי כן היו עושין בזמן‬ ‫שהיו מתרגמין בקריאת התורה בציבור‪ ,‬כל פסוק בפני עצמו‪ ,‬וכ"ה בסידור יעב"ץ ובמקור חיים לחו"י בשם לחם חמודות‬ ‫)ברכות א' מ"א(‪ ,‬ובאשל אברהם בוטשאטש‪ ,‬ובסדר היום שבזה הסדר יבין היטב התרגום על הפסוק‪ ,‬משא"כ כשיקרא פרשה‬ ‫פרשה‪ .‬ובשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ל"ג ששמע מעדות נאמנה שכן היה מנהגו של החפץ חיים זצ"ל‪ .‬וכן מצינו שהכריעו הרבה‬ ‫אחרונים וביניהם כנסת הגדולה‪ ,‬שו"ע הרב‪ ,‬דרך החיים‪ .‬ואם קורא מתוך ספר תורה ‪ -‬עיין לעיל הערה ‪.17‬‬ ‫‪ . 27‬של"ה שם‪ ,‬לחם חמודות שם‪ ,‬וכמובא במשנ"ב סק"ו‪ ,‬מטה יהודה סק"א בשם מקובלים להקפיד על קודם מקרא ואח"כ‬ ‫תרגום‪ ,‬כה"ח סק"ו‪ .‬אמנם במקור חיים לחו"י כותב שהמובחר לקרות מקרא תרגום מקרא‪ ,‬ובאורחות רבינו )שם( שכן נהג‬ ‫החזו"א זצ"ל שכך יבין היטב את המקרא שקורא עוה"פ לאחר התרגום‪ .‬אמנם הקורא תרגום לפני שקרא אפילו פעם אחת‬ ‫מקרא אפשר לא יצא כלל ‪ -‬קצוה"ש שם עפ"י פמ"ג מ"ז סק"א‪.‬‬ ‫‪ . 28‬א"ר סק"ו )וכמובא במשנ"ב שם(‪ ,‬סדר היום‪ ,‬ובכה"ח סקט"ו אם טעה ודילג‪ ,‬יחזור להיכן שדילג‪ ,‬ויקרא שוב משם ואילך‬ ‫על הסדר‪ .‬אמנם אין זה אלא מן המהדרין ולפנים משורת הדין‪ ,‬כי מדינא אם הקדים פסוק או פרשה מאוחרת יצא ידי חובתו‬ ‫)קצוה"ש סי' ע"ד הערה ה'‪ ,‬וע"ע רץ כצבי ח"א סי' י"ד אות ה'(‪ ,‬וכן אם דילג פרשה או פסוק ישלימנו אח"כ‪ ,‬וא"צ לקרוא‬ ‫שוב משם ואילך‪ ,‬ועיין להלן אות ח' והערה ‪ 81‬שמ"מ ראוי שכשמשלים יקרא ענין שלם ולא רק פסוק זה שדילג‪.‬‬ ‫‪ . 29‬מג"א סקי"א‪ ,‬משנ"ב סק"ו‪ ,‬א"ר סק"ב בשם עולת שבת סק"ב בשם מקובלים‪ ,‬ועיי"ש שיש טעם נכון וכמוס בדבר‪ ,‬ובכה"ח‬ ‫סקל"ב בשם מטה יהודה )שם( ע"י קריאת שמו"ת נברא מלאך‪ ,‬וכשמפסיק באמצע מערב במלאך ההוא הקליפה‪ .‬ובשעה"צ‬ ‫סקי"א שבתוך פרשה )שלא בפתוחה או סתומה( מן הדין אסור ומאכילין אותו גחלי רתמים‪,‬‬ ‫‪ . 30‬זולת אם צמא הרבה מותר להפסיק ולשתות ולברך תחילה וסוף ‪ -‬כה"ח סקט"ו בשם שו"ת לב חיים ח"ג סי' כ"ג‪ .‬ועדיף‬ ‫שיפסיק בפתוחה או סתומה‪ .‬וכן אם עשה צרכיו יאמר 'אשר יצר' מיד ולא ימתין עד סוף הקריאה‪ ,‬פן ישכח או שמא יצטרך‬ ‫שוב לנקביו‪.‬‬ ‫‪ . 31‬בשל"ה )שם( כתב לקרוא פרשה פרשה )פתוחה‪ ,‬סתומה(‪ ,‬ובמשנ"ב שכן נהג הגר"א זי"ע‪ ,‬ובס' אמרי פנחס )קאריץ( שכן‬ ‫נהג‪ ,‬וכ"ה בדרכי חיים ושלום אות ש"נ‪ ,‬ובאורחות רבינו ח"א עמ' קכ"ג שכן נהג החזו"א זצ"ל‪ .‬ובשל"ה )שם( מביא שיש‬ ‫נוהגים לקרוא כל הסדרא שני פעמים מקרא ואח"כ תרגום‪ ,‬ובאורחות רבינו )שם( שכן נהג הגרי"י קנייבסקי זצ"ל‪ .‬ובשו"ע‬ ‫הרב סעי' ג' במוסגר לאחר שהביא דברי המג"א לקרוא כל פסוק כותב "אבל מן הדין יכול לקרות שמו"ת בכל ענין שירצה"‪,‬‬ ‫וכ"כ בערוה"ש סעי' ז' "דלכל האופנים יש פנים בהלכה"‪ ,‬ויכול לעשות פעמים כך ופעמים כך‪ .‬ובכלל זה שיכול לקרוא חלק‬ ‫מהפרשה כך וחלק כך )שו"ת משנת יוסף ח"ו סי' פ"א( או פעם אחת כל הפרשה‪ ,‬ואח"כ פסוק פסוק מקרא תרגום )בירור‬ ‫הלכה זילבר(‪.‬‬ ‫‪ . 44‬שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תכ"ה‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י יצחק בירך דסקל ‪ -‬דיין ומו"צ‬ ‫בינת ההלכה‬ ‫גליון שנח פ' בראשית תשפ"ז‬ ‫על שו"ע אורח חיים‬ ‫פסקי תשובות‬ ‫מלוקט מספר‬ ‫מאת הגאון רבי שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ שליט"א‬ ‫אומר‪ ,‬וגם פירש"י לא יעזור לו‪ ,‬פטור ממצוה זו‪ .‬אמנם ראוי ‪ 45‬לו להשתדל למצוא פירוש בלשון לע"ז שיודע‪ ,‬אשר יתרגם לו‬ ‫את המקרא‪ ,‬אך יש ‪ 46‬לו ליזהר מאד מאד שיהיה המחבר ירא שמים המפרש הפסוקים עפ"י חז"ל והראשונים‪.‬‬ ‫וכאמור בבית יוסף ובשו"ע ובפוסקים‪ ,‬תרגום אונקלוס לעולם ‪ 47‬יש לקרוא‪ ,‬ואפילו לומד גם פרש"י או שאר פירושים‪ ,‬כי זכה‬ ‫אונקלוס ותרגומו ניתן למשה בסיני‪ ,‬ועל פי המקובלים ‪ 48‬ענינו נשגב מאד‪.‬‬ ‫וכן פירוש רש"י יש ‪ 49‬לכל ירא שמים ללמוד בכל שבוע ושבוע‪ ,‬וכאמור בשו"ע‪ ,‬ואפילו מבין היטב ויודע וזוכר הפירוש כשקורא‬ ‫החומש‪ .‬ויכול ללמוד פירוש רש"י כיצד שרוצה‪ ,‬אם לאחר כל פסוק ופסוק שמו"ת ומיד ‪ 50‬רש"י‪ ,‬אם לאחר שיגמור שמו"ת‬ ‫ילמד פרש"י‪ ,‬אם מעט בכל יום ויום של ימות השבוע )וכדלהלן אות ז'(‪ .‬ודי ‪ 51‬שלומד במחשבתו‪ ,‬אך מהיותר נכון להוציאו‬ ‫בפה‪ ,‬וכדאיתא בגמ' )עירובין נ"ד א( שיש ללמוד באמירה בפה ובקול‪ ,‬כי חיים הם למוצאיהם )משלי ד' כ"ב( למי שמוציאם‬ ‫בפה‪.‬‬ ‫‪ . 45‬כמובא במשנ"ב סק"ה בשם הט"ז‪.‬‬ ‫‪ . 46‬שבילי דוד הכא סק"ב‪.‬‬ ‫‪ . 47‬ולדברי המקובלים )דלהלן( אם אין עיתותיו בידו‪ ,‬יעדיף התרגום על פרש"י‪ .‬אולם לדברי הפוסקים )ע' שו"ע הרב סעי' ב'‬ ‫במוסגר‪ ,‬ובביה"ל ד"ה תרגום( פרש"י עדיף‪ ,‬אמנם יש לו לקרות ב' פעמים תורה‪ ,‬ואח"כ פעם שלישית תורה עם פרש"י‪ ,‬כי לא‬ ‫בכל תיבה יש פרש"י‪ ,‬וצריך בדווקא לקרות ג' פעמים )שו"ע הרב שם בקונט"א סק"א‪ ,‬שו"ת בית יעקב סי' קל"ג‪ ,‬הובא בפתחי‬ ‫תשובה ובאור"ח(‪ .‬ובמטה משה סי' תס"ד )הו"ד בפמ"ג מ"ז סק"ב( טעם שצריך ג' פעמים‪ ,‬כי התורה ניתנה ג' פעמים‪ ,‬פעם‬ ‫אחת בהר סיני פעם ב' באהל מועד ופעם ג' פירש משה רבינו ע"ה לכל ישראל באר היטב‪ ,‬ובס' ראש אברהם )עמ"ס ברכות ח'‬ ‫א( יחד עם קריאת התורה ד' פעמים כדאמרינן )עירובין נ"ד ב( לעולם ישנה אדם לתלמידו ד' פעמים כמשה רבינו וכו'‪.‬‬ ‫‪ . 48‬כמובא בברכ"י סק"ב )המוזכר בשע"ת סק"ב(‪ ,‬ובכה"ח סק"ב בשם עולת תמיד סק"ב "לפי חכמי המקובלים דווקא תרגום‬ ‫לסוד הכמוס כדי להכניס קליפת נוגה למקום הקדושה ביום השבת" )וע"ע לעיל הערה ‪.(14‬‬ ‫‪ . 49‬ובמכתבי החפץ חיים )י"ח( מצינו שכתב בזה"ל "בימים האלה אין אנו יוצאים י"ח בתרגום‪ ,‬לפי שאין המוני אחב"י מבינים‬ ‫אותו‪ ,‬וצריכים אנו לביאור נכבד שיפרש היטב התוה"ק‪ ,‬וביאור כזה הוא פירש"י‪ ,‬והוא אצלינו מדינא במקום התרגום"‪.‬‬ ‫ובאורחות חיים סק"ג בשם דברי יצחק בשם מוהר"ש מבעלזא זי"ע מי שלומד וגומר בכל שבוע פרש"י‪ ,‬מובטח לו שיהיה‬ ‫בעלמא דקשוט במתיבתא דרש"י‪ ,‬ובס' אמרי פנחס )עניני לימוד אות י'( שסגולה היא לינצל ממחשבות רעות ומחשבות עבודה‬ ‫זרה‪ .‬וע"ע לוח היום עמ' כ"ד‪.‬‬ ‫‪ . 50‬ויש בזה עדיפות‪ ,‬שבכך יודע היטב פירוש המקרא שקורא )וכדלעיל הערה ‪ 26‬לענין תרגום פסוק פסוק(‪ .‬אמנם אם יודע‬ ‫בעצמו שעקב אריכות הזמן לא יוכל לימנע מלדבר או לאכול ולשתות‪ ,‬עדיף שיגמור בלא הפסק קריאת שמו"ת ללא רש"י‪,‬‬ ‫ואח"כ ישלים פירש"י‪.‬‬ ‫‪ . 51‬שו"ת משנת יוסף ח"ו סי' פ"א‪.‬‬